11

ל "ה קוק זצ"עת להנחלת תורת מרן הראי-כתב

| 21' גיליון מס א"תשע חשוון-תשרי

:פרסום ראשון

,ל"ישראל גלזר זצ הרבראיון עם

ה "מתלמידי מרן הראי

::''הצדקות המאוחדותהצדקות המאוחדות''נשיא נשיא , , ה קוקה קוק""מרן הראימרן הראי

אגרות נדירות ופסקי הלכהאגרות נדירות ופסקי הלכה

ותסיפורים מרתקים על הידיד

ל "ר מדרוהוביטש זצוק"בין האדמו

ה"ומרן הראי

22

:תוכן העניינים

אור יקרות 3 ה "בנשיאות מרן הראי' הצדקות המאוחדות' (.אגרות ופסקים)

גדול ומאפלה לאור 5 ל"ראיון עם הגאון הרב ישראל גלזר זצ

: איתם הנקין' ר 11 ?ה"ה התנגד לפרסום אגרות לראי"האם הרצי

ר והרב"האדמו 13 ה"ר מדרוהוביטש והראי"הידידות בין האדמו

:דבורה נוב 33 'אני'דרכים ביצירת ה

ה למען כשרות האתרוגים"פעילות הראי 31

על החסידים סיפורי הרב 33

ועדכונים חדשות 33

חיבת המצוותה קוק "סיפור על הראי 33

העוסק , י ארגון אור האורות"יוצא לאור עה קוק "בהוצאה לאור של כתבי הראי

.ותולדותיו

בת 3דירה 6הרב צבי יהודה ' רח: כתובת 0546-573-528ים טל

'אור חדש'לפרסום והקדשות בגיליונות 0527-602-087יחיאל

תגובות והערות , לשליחת מאמרים reiyyaa1@gmail.comחיים

עריכה גרפית safoosh@gmail.comאליסף 'משה י

חנות הספרים של אור האורות reiyyaa2@gmail.comיהל אברהם

' עץ חיים'תצלום עתיק של ישיבת : בשער

. ה קוק"בנשיאות מרן הראי, יהודה החסיד' בחורבת ר 'אור האורות'מתוך ארכיון

33

' הצדקות המאוחדות'ה שימש כנשיא "מרן הראיכללו את שני ' הצדקות המאוחדות'. בירושלים

וישיבת ת "ת –באותה תקופה המוסדות החשובים .'ביקור חולים'ובית החולים ', עץ חיים'

קונטרס ' דקות המאוחדותהצ'מדי שנה בשנה הוציאו ' לוח ארץ ישראל'הדומה בצורתו ל) 'לוח שנה'

בלוח זה משולבים פסקי הלכה רבים . (המוכר כיום . ה"חותנו של מרן הראי, ת"מתורת הגאון האדר

ה בעניין וידוי"הערת מרן הראימופיעה הערה , רבהקשר של דיני ערב יום כיפו

: והרי היא להלן. ה"ממרן הראי מעניינת

א"יטי הכהן קוק של"הערת רבינו הגראבתחלה צריך לשוב בתשובה היינו חרטה על העבר

שהם , עזיבת החטא ותשובתו בהווה וקבלה על להבא, ואז חלה עליו מצות הוידוי, שלושת עקרי התשובה

מ בריש הלכות תשובה שמצות "וכן משמע מלשון הרושמעתי , הוידוי היא חלה כשישוב החוטא מחטאו

וב שנכון להגיה בתחילת הלכות תשובה כשישולא כמו שכתוב בספרים , החוטא מחטאו יתודה

דצורת המצוה היא הוידוי שחובתה , שישוב ויתודה . היא דוקא אחר התשובה

דיני ומנהגי בית –א "לוח לשנת תרצ": מתוך]נערך .מאת הצדקות המאוחדות בירושלם, הכנסת

"[.מאת לשכת עץ חיים

שנה-ה על לוחות"מכתב הראימובא מכתבו של מרן , ל"בפתח הקונטרס הנ

ובו הוראה לקנות דווקא את לוחות השנה , ה"הראי :'הצדקות המאוחדות'של

א"תרצ, א לחדש אלול"כ, ה"ב

לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש . ובכל פזורי הגולה

. אליכם' ברכת ה

! אחים אהובים

כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים חיים הגדולה -הכוללים ישיבת עץ, "ח"וב ת"ת"

, ק והשכונות"היעת הכללי בכל סניפיהם פ"ותהחזיקו זכות הדפסת , ק"וביקור חולים הכללי פעיה

במומחיות , לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנהוההכנסה הולכת מזה , (י רב מומחה ידוע"ע)ודיקנות

והלוחות חולקים בעד , ל"לטובת מוסדי הקודש הנכדי לא לגרום ערבוב , ל לחוד"י לחוד ובעד חו"אר

. רים לרביםוסבהדינים והמנהגים המ, דעה-ובלבול

, בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכםשלא להפסיק , ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים

וכדי להיות בטוחים בדינים , את החזקה הקבועהומבלי להיכשל בלוחות שאינם , ומנהגים מדויקים

. מתוקנים

, החותם בברכה מהר הקודש

.אברהם יצחק הכהן קוק' הק

(א)ה בעניין האיסור לשנות הצדקה "מכתב הראי

שיצא לאור בהוצאת , ד"לשנת תשכ' לוח שנה'במובא מכתבם של גדולי ', הצדקות המאוחדות'

שלא יבטלו את , ל"ליהודי חו, ב"ירושלים משנת תרס . 'צדקות המאוחדות'תרומתם ל

אור יקרותאור יקרות –הצדקות המאוחדות

ל"ה קוק זצ"בנשיאות מרן הראי

כתבים נדירים ל"ה קוק זצ"ממרן הראי

:ברקעבהקמתו ' עץ חיים'ישיבת מבנה

(-צ"תר)

44

' ר, ת"האדר ,שמואל סלנט' ר: ל המכתב חתומיםעאליקום שלמה ' רו יצחק בלאזר' ר, חיים ברלין

העדה עמדו אז בראש , גדולי ישראל אלו .שפירא . האשכנזית בירושלים

שנכתב אף , ה"לאחר מכן מובא מכתבו של מרן הראי :הוא באותם ימים

כבר נודע לרבים ערך וקדושת שני המפעלים , א"ק ירושלם תובב"אשר בעיה, דשהנאדרים בקו

, ר והישיבה הגדולה עץ חיים שעמה"ת דתשב"בית תובית החולים הגדול בקור חולים האספיטל ששניהם

, ק"אשר בירושלם עיה' המה ממעמידי העדה הקכ מה נאמנו דברי "ע. אשר מבלעדם לא תוכל עמוד

י מרן הגאון רבנו שמואל "הגאונים רבותינו שבא, (א"שליט)ד ראבינאוויץ תאומים "גראסלאנט ומרן ה

המודיעים לרבים את גודל האיסור של שינוי צדקה לשנות , וחלילה לשלח יד בכסף הקדשים, גדולה זאת

מהקופות הנקבעות לשם אלו , אפילו פרוטה אחתומובטחים אנחנו . לצדקה אחרת, המפעלים הקדושים

בעם קדוש שבכל מקומות תפוצותיהם ישמע לקול ויזהרו מגעת באלה הקופות המאוחדות , מורים

. ל לצרכי צדקות אחרות"לצדקה של שני המוסדות הנ

וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון . במהרה בימינו אמן, וירושלים

ג"תרס, אדר שני' ק ה"עש' ח יום ו"בעה ו"ק בויסק יצ"פק

אברהם יצחק הכהן קוק .ל"ק הנ"ק פק"עובד עבוה

(ב)ה בעניין האיסור לשנות הצדקה "ימכתב הרא

אור 'שמור בארכיון אשר עותק ממנו )מפואר בכרוז, (וצילום ממנו מופיע בראש העמוד, 'האורות

, ב"בערך בשנת תרצ' הצדקות המאוחדות'הוציאו שה כהמשך "מובא מכתב נוסף שכתב מרן הראי

:ל של גדולי ירושלים"למכתבם הנ

. ה"בם גדולי רבני עיר הקודש דברי הגאונים הצדיקי

, אין צריכים חזוק, ל"נוחי נפש ז, א"ירושלם תובבק אוהבי ציון וכל "ותוה' י דורשי ד"ובטוח אני באחב

מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד , לבם

פ תקנות "ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים עדי דור דורים וזכות קביעות השופרות הגאונים מוס

ראשי בוני , אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומיםנ "צדקת הרמבעה: הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו

ושתי הבתים , מיסוד הועד הכללי כנסת ישראלישיבת עץ חיים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים

בקור ובית החולים ר שלה"ת דתשב"הגדולה ותבית יתומים לתורה , יאל הכללהאספיט חולים

ל וחיי "ל דיסקין ז"הגאון הריולמלאכה מיסודו של תהיה ו"בבתי נדיבי אחינו החסידים הי קם רםעול

אמנם , שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזהלהתאמץ לחזק ולהאדיר את הרבה מאד הננו חייבים

כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה ק מכלל ולקרב ולחזק את "בפרט ובאהק "אשר בעה

שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם . והאהבה

בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות וצור ישראל , קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים

יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות ובית קדשו

כנפשם היקרה ונפש , על עם קרובו' בתשועת ה . אחיהם החותם בברכה מקודש

.אברהם יצחק הכהן קוק' הק

'אור האורות'מתוך ארכיון

55

תולדות חייו נולד בעיירה וולין , ישראל גלזרהרב

(. 1913)ג "עבאוקריאנה בשנת תרששנות ילדותו ונערותו עברו עליו עם

שלא ת ואיסורים של השלטון הרוסי גזירוגלזר למדו הרב , כנגד זאת. למוד תורהל

במקומות מסתור ,במסירות רבהוחבריו לעלות השתוקקכל אותם שנים . שונים

, (1932)ב "בשנת תרצ. לארץ הקודשגלזר בל הרב יק ,עשרים בהיותו כבן

אישור עליה ממרן הרב קוק רבה של ארץ ם המתין לו ש ,גיע לנמל יפוהו ,ישראל

.ה קוק"הרצי

'מרכז הרב'לימודו בהשתדל הרב קוק אחר שמ, באופן טבעי

וללמוד בישיבתגלזר נכנס הרב , בעלייתועד )שך שלוש שנים במ .'מרכז הרב'

תורה ממנו ספג הוא( הרב קוק פטירת .וקדושה

הרב גלזר התגורר , כיוון שעלה בגפו נהגו לארחבבתים של יהודים אשר

ובין היתר התגורר גם , בהתלמידי ישי

,'הנזיר', הרב דוד הכהן בביתו של .בירושלים" כרם אברהם"בשכונת

ודיו בישיבה גם הרב גלזר המשיך בלימותוך כדי כך ,ב קוקלאחר פטירת הר

הם . העלה את הוריו במסירות רבה לארץכרב שימש ביו וא ,ל אביבהשתכנו בת

.שכונת התקווה

הרב הראשי של רמלהמבצע 'רמלה בהעיר נכבשה ח"תשבשנת

, הערבים את העירעזבו עם הכיבוש . 'דני ,ליטי שואה חרדיםפהגיעו ולמקום

והתגוררו בבתים , רים"ביניהם שני אדמו .הפנויים

ארבעה ימים לאחר כיבוש העיר הגיע ם בשליחות הרבני ,הרב גלזר לרמלה

החל ו, הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל . ילהלשמש כרבה של הקה

י"סס את יהדותה של העיר עיהרב ב התחלפוהקמת שירותי הדת השונים ש

,מאוחר יותר לרבנות ומועצה דתיתבין היתר את החדרת נושא וללוכ

עריכת , הקמת מקווה ראשון, הכשרותלבני העיר יוחיזוק רוחנ ,חופה וקידושין

.הצעירה

ס המאוחד"רבו של ביהכנטנים כנסת ק-במקום נפתחו שלושה בתי

הרב בשלב מסוים איחד . בנוסח אשכנזהכנסת הקטנים ושימש -גלזר את בתי

כנסת ' הכנסת המאוחד-של בית וכרבשעמד בלב העיר העתיקה של ', ישראל

.רמלה ובכניסה לשוקכנסת זה למעלה -הרב גלזר התפלל בבית

הוא הקפיד , במסירות רבה .שנים 50-משבת ,הגיע אל בית הכנסת בימי חולל

למרות שהמרחק ,לשלוש התפילות ,גוח .מ"שלוש ק ס היה"בין ביתו לביהכנ

הוצע לרב , לאחר התרחבות העיר רמלהלעבור לבתי כנסת גדולים יותר הקרובים

לא הסכים בשום אך הוא , למקום מגוריו" כנסת ישראל"ס "ביהכנאופן לוותר על

המהווה עד היום נקודה אסטרטגית .וכנסיותיהודית חשובה בלב מסגדים

במשרת הרבנותלרמלה הרב גלזרשהגיע אחר לשנה

רב יצחק הגיע לעיר גם ה ,(ט"תש)יחד עם גל עלייה של יהודים , אבוחצירא

והרב אבוחצירא נתמנה לרב , ממרוקו .הקהילה של יוצאי מרוקו

מאפלה לאור גדוללאור גדול

סיפר , ון שנערך עמו מספר שנים קודם פטירתובראי, (רבה של העיר רמלה)ל "הגאון הרב ישראל גלזר זצ

שלום ' והגאון ר, ה קוק"מרן הראי: על רבותיו הגדולים ז תשרי"ט –לרגל יום פטירתו • ל"נתן רענן זצ

66

,הרבנים היו מעוליםשני היחסים בין . ומעולם לא נתגלעו מחלוקות בניהם

הספרדים ברב גלזר במשך שנים ראו גםכיום רוב . והרבו להתייעץ איתו ,רבםאת

הכנסת של הרב הינם -מתפללי בית .ספרדים

הרב גלזר רבות פעל , במשך שנותיומסעדות הרבות בכשרויות ה סידורל

.שנפתחו בעירהרב גלזר היה ידוע בצניעותו ובדרכו

על ומעולם לא כפה את דעתו ,הנעימה . רכי נועםבדלימד תורה אלא ,אחרים

י "עם הקמת הגרעין התורני בעיר רמלה ע ב קוקתלמידי תלמידיו של מרן הר

נוצר קשר מיוחד בין , מישיבת בית אלשחיזק ועודד את ,הגרעין לבין הרב גלזר

חברי הגרעין בפועלם המבורך בעיר . יהדותה של העירלקירוב לבבות וחיזוק

קוי כתלמידו הגרעין ראה ברב דמות לחיוזכה לשמוע ,ב קוקר ישראל הרשל מאו

מהרב רבות על הרב קוק והשפעתו הרב . האדירה על מהלך גאולת ישראל

אף זכה להשתתף בעצרת מיוחדת גלזר במלון רנסנס לפני הגירוש מגוש קטיף

,ל"זצ שפירא אברהם' הגאון ריחד עם וחיבב מאד את המתיישבים ברחבי

.ע"יש

, ט"תשס במוצאי חג ראשון של סוכות .95והוא בן ,הלך לעולמו הרב גלזר

הגיעו לביתו , לפני פטירתו מספר שנים

ושמעו מפיו סיפורים על , מספר אברכים. 'מרכז הרב'ועל רבותיו ב, קורות חייו

ורובה מובא , השיחה כולה הוקלטה

.1להלן

• • •

1היו . רכו מתוך הקלטה ישנההדברים נע

, חלקים בהקלטה שלא הצלחנו לפענח, מנגד. יהםומשום שכך נאלצנו לוותר על

שנשמעו בצורה מטושטשת היו משפטים בגלל ,ולמרות זאת השארנו אותם, מעט

.המידע החשוב המצוי בהםבמקומות הנצרכים ערכנו מעט את , כמו כן

אנו מקווים. מבחינה לשונית, דברי הרבכל הטעויות על . שהדברים יהיו לכבודו

. אחריותינו בלבד

... הרב היה תלמיד של הרב קוק •

לפני כן ... אני הייתי תלמיד שלו, נכוןוהרב הביא אותי , תי בחוץ לארץהיי

;לא רק שהוא הביא אותי. ל לפה"מחומחוץ לארץ אי אפשר היה לצאת בלי

כדי לצאת משם היו מוכרחים . כסףוהם שילמו , לשלם הרבה דולרים

אבל הרב דוד . והוציאו אותי, דולריםסלמון והרב שאול ישראלי הם גנבו את

טענו , רצו להרוג אותם שם... הגבולכששמע זאת הרב . שתם מרגליםששלו

הוא עשה , זה היה בפורים, צבי יהודהואז הם באו . והצילו אותם, צעקה גדולה

. לפה ולמדו תורה

?אז הרב הגיע יחד עם הרב ישראלי •

אני למדתי . כן, נו יחדהם היו אצלשמעתם על . יידל גרודנר' בחברותא עם ר

יהודה ' שמו היה ר? יידל גרודנר' רבמשך חצי , מדתי אתו חברותאל. גרשוני

אמנם , עם הרב ישראלי לא למדתי. שנהכי תמיד דיברו , דיברנו יחד בלימוד

. בלימוד

. מרכז הרב הייתה ישיבה חשובה מאוד, הרב ישראלי; היה שם גדולי תורה

, גם היו הרבה לומדים שמה... ועודולמדו , זו הייתה ישיבה טובה. הרבה

, שיעורים גם הרב קוק היה מעביר. טובפעם אחת או פעמיים , אבל לא הרבה

פ היה "יעקב משה חרל' גם ר. בשבוע... אוו, ולקבל סמיכה ממנו. שם במרכז

יעקב משה ' ר! זה היה משהו מיוחד, לא רק תורה, הוא היה צדיק... פ"חרל

. אלא גם צדיק

מסופר שהוא היה אומר תיקון חצות • ?כל לילה

?יאתה מספר ל. זה אני לא יודע

...אני שואל •

על ... ?אבל כל לילה, כן שמעתי על זה . הוא היה צדיק: כל פנים

אמר לנו שכדאי לבוא [ פלוני]הרב •לשמוע מכבודו סיפורים על הרב

...קוק

... הרב קוק זה היה? למה לארק הדרת , ואתם יודעים (.בהתפעלות)

אנחנו תמיד הלכנו עם הרב קוק ...פניואז הלכנו , לוש רגליםלכותל המערבי בש

חר כך גם א, כולנו יחד ושרנו עד הכותל (.בגעגועים... )אייי, מהכותל גם כן הבית

?כבוד הרב דיבר פעם עם הרב קוק •

! הוא קיבל אותי! ?מה זאת אומרתהוא . הוא קיבל אותי, כשבאתי מרוסיההרב קוק , הרב הראשי. הביא אותי לארץ

...איזה גדלות הייתה לו! ל"זצ... חוץ מתורה, אתם יודעים(. בהערצה)

, אתם רואים היום את הספרים שהוא כתבהוא היה בעל –אבל מעבר לזה , והכל

אני לא (. בהתלהבות... )מה זה, מידותתגידו מה שאתם ! רואה היום אדם כזה

. רוצים

?במה זה מתבטא •

, בפקחות! בכל העניינים! בכל הענייניםחד יש אמנם בכל א... ביראת שמים

זה לא ... אבל הוא היה משהו, מעלה" הכהן הגדול מאחיו. "לא פשוט, פשוט

(. מחייך)

? היית הרבה זמן בירושלים •

ואחר . למדתי חמש עשרה שנה במרכזכך על פי בקשתו של אבא עברתי לתל

שלח אלי אם , הרב עמיאל ביקש. אביבאז , אני רוצה להיכנס ללמד כמה צעירים

וא הבטיח הרבה כסף ה... אנחנו באנו ... אז באנו ולמדנו שם. תמורת זה

יה צריך סיפר לי פעם שהוא ה כבודו • ...להיות רב ראשי בירושלים

הייתי שם רב ... תסלח לי, לא הרב הראשישם . רחביהאיזור שכונה בב, באיזה מקום

, והייתי מתפלל שם, היה בית הכנסת .הייתי הרב שם

איזה ! ל"הרב קוק זצ

חוץ... גדלות הייתה לו

אתם רואים היום ... מתורה

, את הספרים שהוא כתב

הוא היה -אבל מעבר לזה

אני לא רואה ... בעל מידות

! היום אדם כזה

77

? למה הרב הגיע לרמלה •

(. מהרהר קצת), אגיד לך את האמתאני אולי , מישהו מהקרובים שלי אמר לי

ותשמש כרב , כדאי שנפתח דרך חדשהבאתי בדברים עם . לא בשכונה, בעיר

אמנם הרב . הרב פראנק בעניין הזהמסיבות , אריאלי התנגד לכך[ יצחק]

אך לבסוף באתי לפה לכהן . מותמסויאת בית הכנסת הראשון אני ארגנתי . כרבלימדתי בו , התפללו בו בשבתות. פה

. תורה

ראש . ראשי העיר קיבלו אותי בכבוד, וקיבלו אותי, העיר מלמד היה גם כן

אחר כך רמלה התפתחה עוד . בחרו בי, עד שהיו עשרת אלפים נפש, ועוד

. ועכשיו ברוך השם רמלה זה עיר

יש בהם , ועוד ערים דומות, רמלה •של מצד האוכלוסיה הגדולה , צרות

מה אפשר . הערבים והנוצרים ?לעשות

שנה 'בערב ראש השנה הם שולחים לי ? מה יש לי אתם... ואני לא עונה', טובה

... זה העיקר, שלא יגעו ביהודים לרעהיש . ברוך השם. יש פה שקט' ברוך האז הם יכולים , יש שמירה בשוק, שמירה

, יש פה הרבה ערבים? לעשות משהו. רבה ערביםמקודם לא היו כל כך ה

כל יום . באו לגור פה, ערבים באועכשיו פה . אבל בלוד יש הרבה יותר. באים יותר

מצאו אחד שרצה לעשות גם כן העניין ברוך , אבל תפסו אותו וזהו, של פצצות

. השם

למכור דירות לערבים שרוצים מותר • ?לקנות

למכור . אסור. אני אומר לא למכור. לאאיש . לא מוכר אף אחד. אסור –לערבים

, אמרתי לו שלא ימכור, אחד רצה למכורהבעיה היא שהם . ואכן הוא לא מוכר

יש כאן אחד . נותנים יותר כסף מאחריםדירה , שבגלל זה מכר את הדירה שלו

...ומה לעשות, יפה

לא "בגלל ? למה אסור למכור להם • ? "תחנם

פה , אבל מה. גם כן אפשר, "לא תחנם"הייתה ... בה עכשיו הדירה שאתם יושבים

, פה לחמו ששה ערבים, מלחמה גדולהאבל סוף כל סוף . הם התבצרו פה וירו

לאחר מכן הייתה פה . תפסו אותם, וכמה חיילים, היה קצין אחד; מחלוקת

. והיה ויכוח ומלחמה ביניהם, שגרו פהוגם כן . שלי הדירה: כל אחד אומררצו , החינוך עצמאי, מאגודת ישראל

, אז בא המושל הצבאי. דירהלקחת את ההוא בא בשם , אז הוא היה ראש העיר

זה , יש רב אחד: ואמר, הממשלההוא לקח אותי בטקסי אל . בשבילואל , ברוך השם, הוא הביא אותי. הדירה

היא הייתה הדירה הכי יפה . הדירה הזאתאפשר גם עכשיו לעשות יפה כמו . בעיר

... אבל למה להוציא כסף על זה, שהייתה

יש פה על הקיר סימן של הכדורים , אגבאני השארתי את זה כדי , מהמלחמה

...שיהיה סימן

אנחנו רואים שהרב שומר על • ...לא כל כך מפואר... צניעות בבית

אנחנו ... אנחנו לא צריכים פאר ... פשוטים

אמר לי פעם שכל יהודי כבוד הרב • .הוא זהב

זה הרבה . ל כותב בספרו כך"המהר: הוא אומר ככה. אז נדבר בקיצור, לדבר

. מתלכלכים? אלא מה. כל יהודי הוא זהבבא ' שה, כתוב. זה דבר אחר –אבל גויים

והם אמרו , לעשיו שיקבלו את התורה. 'וכו, בא לישמעאל ואמרו לא. לא

מה . לא יכלו לקבל את התורה, בקיצורכל עצמו של עשיו זה על : "כתוב

זה על כל עצמו של ישמעאל, הרציחה

מפרש ? "כל עצמו"מה זה ". הגניבה –כל עצמו : ל מפראג ככה"המהר

. 'הם גנבים ורוצחים וכו, בעצמיותםזה , עצמיות גויים ישמעאל ועשיו

אבל עם ישראל . הדברים הללואפילו אם לא כל . בפנימיותו הוא טהור

אבל הפנימיות הוא , כך ניכר בחיצוניות, ואם הוא מלכלך את עצמו. כמו זהב" זכורחצו ה ", אז צריך לרחוץ, בעוונות

זה מה . זהו... יהיה בסדר, (צוחק) . שסיפרתי לך

?הרב קוק היה לומד כתבי ברסלב •

אני ( ואז אומר בהחלטיות, מהרהר מעט) 'תניא'שרצו ללמד שם , יודע דבר אחדאז זה למשל הרב צבי , בתוך הישיבה

. לא יודע למה ,(צוחק)יהודה לא הסכים , הרב דוד חנזין, מפתח תקוה, חנזין היה

אני יודע שהוא , הוא רצה שילמדו תניא, כן, אני זוכר את זה, לא נתן[ ה"הרצי]

אמנם . אני לא יודע -ברסלב אך לגבי . כןחסידי ברסלב , כולם היו אתו –הרב קוק

.גם כן

? נתן רענן' כבודו היה קשור לר •

אני אומר ! נתן היה צדיק קדוש וטהור' רהייתי , כסף לא היה לי: ך את האמתל

כמה שהוא . אז הוא היה נותן לי, אברך, לא רק לי, היה מצב קשה... נתן לי אז

הוא ממש צדיק קדוש . אלא לכולםכל מקום שהיה צריך לטרוח , וטהור

הוא הלך ועשה , משהו בשביל מישהולחו ש... אבל כמה כסף היה. בלב ונפש

שמונה ...כמה יכלו לתת, קצת מאמריקההיה איזה . הוא לא יכל לתת יותר... לירות

, מוסד של הרב רפאל קוק והרב דב קוק

בפנימיותו הוא עם ישראל

אפילו אם לא כל . טהור

אבל , כך ניכר בחיצוניות

. הוא כמו זהב -בפנימיות

ואם הוא מלכלך את

אז בסך , עצמו בעוונות

...הכל צריך לרחוץ

אני אסיר תודה עד היום לרב

, צבי יהודה קוק' ולר, ל"וקקוק זצ

אף פעם לא . נתן רענן' לר וגם

אף פעם לא , אשכח אותם

הם ', מרכז הרב'אשכח את

, היו אנשים צדיקיםהם , עזרו

הם הצילו , הצילו אותי מרוסיה

.אותי ממש

88

. הערי פישל מאמריקה... שם היהמישיבת מרכז הרב היו כאלה בחורים

וכל אברך שנכנס , הוא לקח אותם, טוביםאני , והוא נתן לו שמונה לירות, לשמהזה היה לחיות כמו , זה היה המון. חושב

בזמנו ... חיים שם כמו מלכים היו, מלךאתם לא ... שמונה לירות זה היה הרבה

שמונה !המון כסף, יודעים כמה זההרב דב קוק . פישל עשה הרבה! לירות

, מכון הערי פישל. היה אחיו של הרב קוקלא . שם כדי להתקבל לשמה זה היה קשה

האברכים שמה היו . את כולם קיבלויבה זאת הייתה יש, מדברים בלימוד

. יקרה

חינכו לאהבת , באמת, מה אני אגיד לךאהבת ישראל . לאהבת התורה, ישראל

אהבת ישראל ואהבת , חשוב מאודהוא , באמת, צבי יהודה קוק' ר... תורה

דרך , בעצמו בא לקבל אותי כשבאתי, הוא בא לקבל אותי. מהאוניה, הים

ונתן לי בארוחה הראשונה , במיוחד ... מה שהיה שם... הרבה

נתן היה ' ר. נתן היו שני מאורות' הוא וראבל צדיק גדול הוא , ח"ת, צדיק גדול

, אין מה לדבר. צדיק גדול מאוד. היה . היה עוזר לכל אחד מה שהוא יכול

?אריה לוין' היה לך קשר עם ר •

משפחה -אריה הוא גם קצת קרוב' ראני באתי , אריה היה צדיק גדול' ר. שלנו

... ובאמת, תייעצותלה, אליו כמה פעמים

נושאים באילו? ייעצת איתומה התב • ?קשור אליו היית

רציתי להביא את ההורים . אני אגיד לךוהוא , לא ידעתי איך לנסח מכתב, שלי

ואז אני הבאתי את ההורים . עזר לי בכך . לפה

? אתם שמעתם עליו, היה הלל מדליהוהוא גם היה פה . הוא היה רב באנטוורפן

הוא ? אתה הכרת אותו. יבהולמד בישהיה רב ראשי באנטוורפן לפני הרבה

, אז הוא... עכשיו הוא נפטר כבר. שניםאחרי שעלה ארצה רצה , הלל מדליה

הוא אסף כסף . להעלות גם את אבא שלו. אבל לא הצליח להוציא אותו, לשם כך

בעזרת השם . אז אני הצלחתי ברוך השם

קוק אני נגשתי אל הרב , ורק בעזרת השםזה היה . ואני בקשתי ממנו מכתב, ל"זצוק

חמש שבועות -בסך הכל לאחר ארבעאז הוא נתן לי ]...[ .לשהותי בישיבה

וכמה רבנים חתמו , מכתב בכתב ידוועוד , איסר זלמן חתם על זה' ר, שמה

. אנשים

, ואני לא מתבייש, אז עם המכתב הזההלכתי קודם כל לבית כנסת הגדול בתל

, היו כמה אנשים, סיפרתי, באתי. אביבחוץ . וברוך השם פעלו לטובה, התארגנו

מזה היה בבית הכנסת הגדול אזכרה , לציון שלוש שנים לפטירתו של הרב קוק

אני דברתי בבית כנסת על אישיותו גם שבתאי דניאל , אגב. ותורתו של הרב

הוא , עורך הצופה הוא היה, שלמד פהא הו –, למד במרכז הרב באותם ימים

אחר כך אני לא . נכח גם כן בדרשה שלי, אבל הלב שלי, הייתי שנורר, התביישתי

הלכתי . קומוניסטים, היה שמה ברוסיה, פשוט לבית הכנסת הגדול ודיברתי

אז נמצאו , ואמרתי דברי תורה, וסיפרתיאז ארגנו , הייתי ברמת גן. אנשים טובים

והיה אחד מעולי , אנשים לעזור בענייןהיו , שהיה עשיר גדול, ומנירומניה כמד

הוא הלווה לי , לו אלף לירות סטרלינגזה היה בזמנו המון , עשר לירות סטרלינג

והוא , כ חיפשתי לשלם לו"ואני אח, כסףוכנראה , ל"כי הוא נסע בחזרה לחו, איננו

. ואמרו שהוא נהרג, שם הרגו את כולם

אתם יודעים מי . היה אז גם את יצחק ריףהוא , הוא היה במרכז הרב ?זה יצחק ריף

הוא ארגן בכל ערב שבת , היה יהודי יקרהוא נתן ספרים גם , שידברו בבתי כנסיות

אני , כולם דיברו דרשות... כן לבחורים . בכל שבת, דברתי

?דיברת 'החורבה'בבית הכנסת •

הייתי בבית הכנסת החורבה כמה . לא . אבל לא דיברתי שם, פעמים

?הללמוד ברוסי הצלחת •

.לא היה שם מאיפה ללמוד... אני, כן

?אבא שלך לימד אותך •

הישיבות הליטאיות . אני בעצמי, לאהישיבה ? איפה היה ללמוד. נסגרו

חתנו ,שם למד שדמי. במינסק הייתה . פ"של הרב חרל

, שבצעירותי, אני לא מתבייש לספראבא שלי היה רב , כאשר הייתי בן שמונה

ובקשו . ודיסהבבית כנסת מאוד יפה באממני באותו בית כנסת להתפלל כשליח

, אודיסה היה מקום ידוע של חזנים. צבורוביקש ממני , וניגש אלי חזן גדול אחד

. שאעבור לפני התיבה בבית הכנסת הזההלכתי , אבל אחר כך כשהייתי בן תשע

אז בא ... הייתי לומד בלילה לבד. ללמוד, בא לאבא שלי, חבדניק אחד, איש אחד

תשלחו ? למה אתם צריכים את זה: ואמרבשביל מה הוא צריך , אותו לישיבה

שלחו . נסעתי. אבי הסכים! ?ללמוד לבד, ד"זה היה של חב, [?] אותי לנוולץ

אז שמה שלחו . ראשי הישיבה שמה . לנוולץ, אותי

? ד"ר של חב"מי היה אז האדמו •

. בזמנו זה היה. [צ"הריי] יוסף יצחק' ר

? אותואתה ראית •

אני הייתי , הוא היה באמריקה. לא -ואז אבא שלי אמר , למדנו שמה. ברוסיא

יש שם קומוניסטים בכל , מה יהיה הסוףיבנה , צריך שיתחתן, ומה יהיה, מקום

אז הוא כתב מכתב . צריך ללמוד, ביתשמספר את הענין שאין איפה , להרב קוק

אז הרב קוק שלח . ללמוד תורה ברוסיהאבל . בלי כסף, רטיפיקטס, לי ויזה

אני הייתי , ברוסיה קשה לצאת משם, וכשיצאתי כמו שצריך, היחיד שיצאתי

, ישראלי, סלמון, כולם גנבו את הגבול

מרכז הרב הייתה ישיבה

היו שם . חשובה מאוד

, הרב ישראלי; גדולי תורה

גם היו הרבה ... ועוד

גם הרב קוק . לומדים שמה

אבל , היה מעביר שיעורים

פעם אחת או , לא הרבה

.פעמיים בשבוע

99

כולם גנבו את , כולם כולם, שדמי ... הגבול

. בו היו חמישה חדרים, גרנו באותו בית, לא היה מה לאכול... ישראלי בעצמו בא

עבור לחם , נתנו תלושים. היו בעיותהיה , פ"חתנו של הרב חרל, שדמי. 'וכדו

פשדמיסקי קראו לו . גם כן באותו בית. 'שדמי'כ שינה את שמו ל"ואח, קודם

ואני נתתי להם , כולם באו אלי שמה, למדתי שם גמרא. ברוך השם, ללון

...ביחד, ולמדתי שמה עם שדמי

אני אסיר תודה עד היום לרב קוק ]...[ צבי יהודה ' ור, תפילהשיבקש ב, ל"זצוקוגם , עלינו כולנו, שיהיה מליץ יושר, קוק

צבי יהודה קוק עשה ' ר. נתן רענן' כן ראף פעם לא , הרבה בשבילי שאצא משם

אף פעם לא אשכח את , אשכח אותםהם אנשים צדיקים , הם עזרו', מרכז הרב'

אני , באמת, הצילו אותי מרוסיה, היוהם , זה לעולם לא אשכח את, אסיר תודה

אחר כך הבאתי את . הצילו אותי ממשאת כל המשפחה הבאתי , ההורים

אחת , ואז כולם באו... שילמתי... ארצהכולם היו , רחמנות, אבל לפני כן. שתים

זה נס , ישראלי וחבריו. בסכנת נפשותהרב צבי יהודה עשה הרבה ... משמים

הפך , אווו מה שהוא עשה, בשביל זהלהוכיח , וואו, וליםקונס, רבנים, עולמות

כפי שהאשימו ]שהם לא היו מרגלים [. אותם

מה ששמע באמונה הרב יכול לספר •אורות , אורות בספריו, מהרב קוק

הרב קוק לימד את? התשובה ?הספרים הללו

, אנחנו למדנו רבע שעה לפני מעריב, לאלומדים אורות והיו יושבים כולם

במשך כל השנה היו לומדים . התשובה, ולא זוכר כבר מה עוד, סילת ישריםמ

. ובחודש אלול למדו אורות התשובה . לא למדו, וספר אורות

הרב דוד , הכיר את הרב הנזיר הרב • ?כהן

כשהוא בא ... איזו שאלה(. צוחק! )וודאישכרתי אצלו דירת , לו דירות והיו, לפה... היה קטן, הרב שאר ישוב כהן, חדר

, הבן, ן נזירהוא היה גם כ... בחור טובאבל אחרי הבר , הייתי בבר מצוה שלו

עד הבר מצוה הוא היה ברשות ... מצוה ...אבא לא נתן ש, אבא

!תשאלו, בבקשה? יש שאלות

אנו נדהמים שכבודו היה אצל הרב קוק • ... והכיר אותו

אין לי ! אין מה לדבר, אני אמרתי לך. אין מה לדבר. מילים מה שהרב קוק היה

זה ... מה זה, פסים את זהאתם לא תו, אני לא פגשתי כזו אישיות... אישיות

. בהכל, בחכמה, בתורה. יוצאת מן הכללאני , הרב קוק אמר תמיד. וגם בשירהאבל ( צוחק), קול אין לי: זוכר את זה

קול . הוא עשה שירים. אני שר –שירה (. צוחק... )אבל, לשיר לא, אין לו

.הוא אהב את יוסלה רוזנבלט •

אני . אבל אני לא הייתי אז עוד, נכון -הוא , הרב נריה כן. באתי מאוחר יותר

הוא באמת היה אצל , אבל מה. תפס אותואז היו , הרב והרב ביקש ממנו שישיר

כ "אבל אח... איך הוא שר, שרים בשבת . ונפטר, להתרחץ, נסע לים המלח

אני עוד , אני שמעתי שהרב הספיד אותו, י רק אחרי חצי שנהבאת, לא הייתי פה

. ד"אני באתי בתרצ

?הרב זוכר את הרבנית קוק •

ודאי , הרבנית קוק! צדיקה גדולה! ודאיתמיד דאגה ... היא הייתה אישה. הכרתי

, איייי. לתלמידים שיהיה להם מה שצריך. הבית היה כיף לכולם... איזה חסד היה

אני לא פגשתי ... אהה, מה אתם יודעים ! מה אתם יודעים, וברצון ט, כזה חסד

צבי יהודה קוק היה גם כן צדיק ' ראני הכרתי אותו מתי ...אייי... גדול

והיה חולה עם , שהיה יושב במיטה . אני חיזקתי אותו. ואחרי כן הלך, הרגל

? הרב זוכר סיפורים על הרב •

. יש בלי סוף סיפורים, יש הרבה סיפורים

?של הרב קוק' מופת'הרב זוכר •

המופתים היו מתגלגלים תחת שמה , לא הסתכלו(. צוחק הרבה)השולחנות

... הרב היה, אבל היו מופתים

אולי כבוד הרב יבוא לישיבה שלנו • ? ויספר סיפורים

אז , אם אני בא לישיבה! ?סיפורים, מהבתורה יש , אבל בתורה! מדברים תורה

עכשיו אני , בכל אופן... גם כן סיפורים . לבואלא יודע אם אוכל

חשוב שהדור הצעיר יראה תלמידים • ...אין הרבה, של הרב קוק

והזמין מסדר , היה גם חתונה של מישהו, היה גם תלמיד של צבי יהודה, קידושין

הייתי , חנן פורת, תלמיד מסור מאודסיפר לי שהיה אצל הרב , בחתונה אתו

הוא היה תלמיד של הרב צבי . צבי יהודה . יהודה

, למדנו יחד, הרב שפירא, רוםאב' ר]...[ אברהם שפירא הוא ' ר.למדנו באותו זמן

צריכים , הרב שפירא הוא לא פשוט, גדולאין , הוא באמת יהודי יקר, לעמוד לימינוהרב שפירא הוא אדם , אנשים כאלה

. באמת אדם גדול, גדול

, פעם היו הרבה רבנים ממרכז הרב. הרב ישראלי היה... וברבנות הראשית

הרב קוק .יש היום, שאר ישוב כהןהרב ... אמר לרבנים ללכת לשמש ברבנות

ישיבת מרכז הרב ידעה לא רק שילמדו , הרב עזר, כ להסתדר"אלא אח, תורה

אני לא פגשתי אישיות

יוצאת מן , כמו הרב קוק

, בחכמה, בתורה. הכלל

הרב קוק אמר . וגם בשירה

: ואני זוכר את זה, תמיד

-אבל שירה , לי קול אין"

.הוא עשה שירים". אני שר

המופתים , אצל הרב קוק

היו מתגלגלים תחת

לא הסתכלו ... השולחנות

...אבל הם היו, עליהם

1111

מי עשה שהרב ... הרב נתן תיכף ...?אושפיזאי ישמש כרב ברמת גן

הסבר פנים , ועוד מיוחד במרכז הרב]...[ .. .זה חשוב מאוד, אהבת ישראל, יפות

כל הישיבות ... יש ישיבות אחרותאבל מרכז הרב היה מיוחד , קדושות

אתם יודעים ? לא, עכשיו זה ככה... בכך ...מה זה היה אז

במה צריך היום להתחזק , כבוד הרב • ? במיוחד

לימוד . אין חיזוק יותר גדול מתורהזהו החיזוק הכי , כשלומדים תורה. תורה . גדול

ברים לעשות יש היום כל כך הרבה ד • ... וגם לעבוד, להפיץ תורה, בחוץ

ח גדולים "ויש ת, יש להפיץ תורהויש , לומדים תורה כל היום, שילמדו

זה , כמו שאתה אומר, כאלה של עסקנותאבל צריך גם כן , גם כן חשוב מאוד

! רבנים גדולי תורה

אני מאוד אסיר תודה לישיבת מרכז ... מי –אם לא הם , מאוד אסיר תודה, הרב

אם לא הרב קוק , יודע מה היה איתיאסור . אני צריך להגיד להם תודה... ל"זצ

אסור , אם עשה לך אדם טוב! לשכוח' את ר. צריך לזכור אותו, לשכוח אותו

, נתן אני זוכר אותו טוב מאוד[ שלום]לא ... הוא היה, הוא היה אישיות גדולה

הוא היה ... נו מה לעשות, היה לו כסף . כלמנהל את ה

קנאה לכבוד התורה

:ו"מספר אפי ברק היבכל יום כיפור ש, ל סיפר לי"הרב גלזר זצ

שאתהרב קוק ל היה נוהג ,(הרייםראה בצכנ)

.דרשה בבית הכנסת בשכונת מאה שערים

כאשר . היו מלווים אותו וכמובן שכל תלמידיפמליה שלו היו עוברים שם הוקוק הרב

שישבו ' חרדים'היו כמה קנאים , ברחובותצועקים ומבעד לתריסים הסגורים היו, בביתם

והיה זה ביזוי נורא ) "!אפיקורס !אפיקורס" . (לפי הרבכ

החליטו , כששמעו זאת כמה מתלמידי הרב, ותפסו את אותם קנאים ורצהם . וקנא לכבודל

...הענישו אותם במכותו

ה"ב ,לקוראינו היקרים

, ל"ה קוק זצ"ים וסיפורים ממרן הראימסמכ, הוקם במטרה לאסוף אגרות' אור האורות'ארגון . ולפרסמם

, ועוד כמאה חמישים עלונים, ה קוק"ספרים על הראי 13-הוצאנו לאור כ, מאז הוקם הארגון . ה ועל תלמידיו"ובהם מופיעים עשרות סיפורים נדירים ומרתקים על הראי

כל מי שיש ומשום שכך אנו מבקשים מ, בימים אלו אנו עובדים על הוצאת ספרים נוספים . שיואיל ליצור אתנו קשר בהקדם, ה"הנוגע למרן הראי( שטרם פורסם)באמתחתו חומר

,בברכה 'אור האורות'ארגון

1111

איתם הנקיןהרב

שמועה נפוצה טוענת כאילו הרב צבי יהודה הכהן קוק

התנגד באופן עקרוני להדפסה מרוכזת של איגרות ל "זצמאת , הרב אברהם יצחק הכהן קוק מרן, שנשלחו לאביו

ובפרט אם הדבר נעשה ממניעים , גדולי רבני דורו . ה"אפולוגטיים של הגנה על שמו הטוב של הראי

זוהי הסיבה לכך שהמהדורה הראשונה , לפי טענה זוהמכיל מאות מכתבים שנשלחו ', ה"איגרות לראי'של הספר

נדפסה רק כמה שנים לאחר פטירת , ה מאת רבני דורו"לראי . ה"הרצי

ופעמים : "קוק ה"מפי הרצי, כך העיד הרב יעקב פילברון ל את הרעי"ה זצ"רבות העלינו בפני מורנו ורבינו הגרצי

אך הוא דחה , ה"להוציא לאור את מכתבי הגדולים אל הראי ;"אינו זקוק להסכמות, ל"מרן זצ, אותנו בטענה כי אביו

היוזמה להוציא לאור במרוכז את האיגרות , הוא רומז, ולכןיצאה לפועל כאמור רק אחרי פטירת , ה"שנשלחו לראי

.1קוק ה"הרציפק למרות עדות זו שאין לפק, אולם למרבה הפלא

ביבליוגרפית מגלה -בדיקה היסטוריונית, במהימנותהמתברר כי . על מה שתסמוךאין שלטענה הכללית כשלעצמה

העת-בכתבבעצמו מסר לדפוס קוק ה "שהרצי לא זו בלבדאיגרות )!( עשרותהכל -ובהם סך יםבצקכמה וכמה מ' סיני'

לעיתים בנושא מסויים ולעיתים , ה"שנשלחו לאביו הראיהרי שהוא בעצמו הדפיס בירושלים , 2משותףללא מכנה

הסברים על הצורך ראו שם . 12-13' עמ, ג"ירושלים תשנ', כוכבי אור' 1

ראש ישיבה "הוא מזכיר לדוגמא .להוציא לאור את האיגרות הללו

שהשמיט מההקדמה לספרו ההלכתי את העובדה שהיה " תיכונית נכבדת

.נראה בשל כניעתו להטפות הקנאיםכ, תלמיד ישיבת מרכז הרבשלוש –ב "שפ-פ"ש' עמ (י"אלול תש-ניסן, ירושלים)ז "כרך כ' סיני': ראו 2

' עמ (א"אלול תשי-ניסן)ט "כרך כ' סיני; 'איגרות מהרב ישראל אבא ציטרון

אלול -ניסן)א "כרך ל' סיני; 'זאב יעבץ' רתריסר איגרות מ –ב "קכ-ט"ק

תשע איגרות בנושא השמיטה ושלוש –ב "ר-ד"קצ, א"פ-ז"ע' עמ (ב"תשי

ח "רצ-ו"רצ' עמ (ז"אדר תשכ-תשרי)' כרך ס' סיני; 'ריינסיצחק יעקב מהרב

' עמ (ז"אלול תשכ-ניסן)א "כרך ס' סיני; 'פרנקצבי פסח שתי איגרות מהרב –

ה ולאביו"ברלין לראיהרב חיים ב ובנו "שלוש איגרות מהנצי –ח "ס-ז"ס

שתי איגרות -ו "שע, ז"קמ' עמ (ל"אדר תש-תשרי)ו "כרך ס' סיני' ;ז"הרש

, "'לב'הוצאת "ותחת השם "נוער-קרית"בדפוס , ה"תשל מדובר: 'קבוצת מכתבים -לתקון עולם 'קונטרס בשם

בין עשר מ-אחד פורסמובה ש, עמודים 14חוברת צנומה בת בהבולטים שבגדולי כמה מן מאתה "מכתבים שקיבל הראיה

, הרב שמואל סלנט –ישראל התורה בתקופת פעילותו בארץהרב , הרב משה מרדכי עפשטיין, ז"הרידב, הרב חיים ברלין

כשהם –והרב איסר זלמן מלצר 3החזון איש, אהרן וולקין . 4מסודרים לפי תאריכי המכתבים

ביאור קצרות שנסמנו -והערות, מלבד המכתבים הללולמעט – לא מופיע בקונטרס כל תוכן נוסף ,בשוליהם, ה קוק בכבודו ובעצמו"החתומה על ידי הרצי ,צרההקדמה ק

: בזו הלשון

שש איגרות –ב "ק-ז"צ' עמ (ז"אדר תשל-תשרי)' כרך פ' סיני; 'כלליות

נמסרו (האחרוןמלבד )כולם , כפי שצויין בראש כל מקבץ. מרבנים ידועים

.עצמו ה קוק"לפרסום על ידי הרציה "איש לראיזוהי הבמה הראשונה שבה נדפסו שני מכתביו של החזון 3

וממנה נטל אותם הרב משה צבי –כמו רוב שאר האגרות שבקונטרס –

כפר הרואה ', ה"בשדה הראי'נדפס שוב בספרו )' ה"חזון וראי'נריה למאמרו הידוע

; היה זה פרסום ראשון גם עבור רוב שאר המכתבים. (234' ראו עמ, ז"תשמ

עט מכתבו למ, 'ה"איגרות לראי'בנדפסו כולם שוב עשור לאחר מכן

ועל כן , ל מסיבה בלתי ידועה"שנשמט מן הספר הנ, ז"הראשון של הרידב

.הריהו מודפס כאן שנית

לתקון 'לא עלה בידי לעמוד על מכנה משותף כלשהו למכתבים שב 4

אכן חשובים ומתאימים היטב (א"י-'ט', ד-'ג)חמישה מתוכם : 'עולם

ם יש גם מכתבים אולם לציד, למטרה ההגנתית שלשמה הודפס הקונטרס

ה "ואף מכתבים שהרצי, ('איגרת ו)סתמיים לחלוטין בכל קריטריון שהוא

השוואה פשוטה . (7ראו להלן הערה ', איגרת ה)עצמו פרסם כבר בעבר

תעלה מכתבים אחרים המתאימים לא פחות ואף יותר ' ה"איגרות לראי'ל

הרב , ייםהחפץ ח)אם מצד התוכן ואם מצד זהות האישים , למטרת הקונטרס

הרושם המתקבל . ('וכו, יק'בנו הרב יצחק זאב סולובייצ, יק מבריסק'חיים סולובייצ

מה בחיפזון ושלא -נערך משום' לתקון עולם'לאור זאת הוא שקונטרס

מבין מאות ואלפי –ה לברור "כך שלא היה סיפק ביד הרצי, בדקדוק

וצאת את המכתבים החשובים ביותר בהקשר ה –המכתבים שקיבל אביו

.הגם שהקפיד שייכללו בו לפחות כמה מכתבים שכאלה, הקונטרס

ה קוק התנגד "האם הרצי

?ה"לפרסום איגרות לראי

1212

לעומת הזדמנות שימוש בדברי גדולים שלא . ה"ב"הסכמתי להוציא לרשות הרבים את המכתבים , כהוגן

עם הערות לתוספת בירורי , האחדים המצורפים בזה "צביהודהכהן קוק. הדברים

לא התמיד קוק ה "שהרצי זו בלבדלא , אם כןריו ב ה מח "דותו להדפסת האיגרות שקיבל אביו הראיבהתנג

אלא הוא אף עשה , במו ידיוהדפיס חלק מהן ו, גדולי דורוזאת במוצהר מתוך אותם מניעים אפולוגטיים להם הביע

וכפי שמעיד אף שמו של !התנגדות בהזדמנויות אחרותעדות הרב פילבר . 'לתקון עולם, 'הקונטרס כשלעצמו

אין ברירה אלא לומר שהיא נוגעת אך , בןכמו נכונהא "שליטה שינה לאחר מכן את "שהרציו ,כנראה רק לתקופה מסויימת

. אולי על רקע התרחשויות מסויימות, דעתואת הטענה (ע"תשרי תשב)ש שמעתי "אברהם זק' רמ

היתה אפיזודה חד פעמית' לתקון עולם'שהוצאת הקונטרס על נסיגה יד יש בכך כדי להעעדיין , ראשיתאך ;בלבד

ה בנימוק "מהעמדה העקרונית השוללת הדפסת איגרות לראיהדפסת האיגרות מרבנים ,ושנית, שהוא איננו זקוק להסכמות

גם את לדעתי סותרת , ל"תש-ז"בשנים תשכ', סיני'גדולים ב .'ותפעמי-חד'טענת ה

, ה עצמו"הראי אף, לאמיתו של דבריש להוסיף כי פ "חרליעקב משה הרב הסכים ליוזמת , א"בשנת תרע

להדפיס חילופי איגרות שלו עם רבני אנשים נוספים וי השמיטה ושמן השומשומין, ירושלים כדי , על רקע פולמוס

להראות קבל עם כי אך שלום ושלוה שוררים בין רבני ": ה"לבקשה זו השיב הראי ;5פ"כלשון הרב חרל, "ישראל

זכות – ואם יש בזה איזה תועלת, אין מצדי שום מניעה"נראה לאור זאת . 6"מה טוב –ב "כבוד התורה וכיו ,הרבים

שלא עצם ההתנגדות להדפסת איגרות רבנים שאת -ביתראלא ההתנגדות להדפסתן , ה"ה היתה עיקר אצל הרצי"לראי

וכך יש לפרש את ) בהקשר מסויים ובזמנים מסויימים בלבד

.(אותה תשובה שהשיב לרב פילבר ואחרים

אבקש להדפיס בשנית את מכתבו של ,בסיום הדברים' עמ', איגרת א)' לתקון עולם, 'ז שנדפס בקונטרס הנזכר"הרידב

נשמט מסיבה כלשהי משתי , ואשר כפי שציינתי בהערה, ('ה .7'ה"איגרות לראי'מהדורותיו של הספר

.ו"כ' עמ ,ז"תשנ מורה-מהדורת אלון, 'הד הרים' 5 .ז"כ' עמ' לק בח' ה"איגרות הראי' 6

נעשו על ידי , (בסוגריים מרובעות)שני פירושי המילים שבתוך המכתב 7

' עמ)ו קונטרס כי באות, בהקשר זה, יש להעיר. ה בהערות על אתר"הרצי

לסדר וישכן ' יום ב"ה מ"נדפס גם מכתבו של הרב חיים ברלין לראי ('ט

; ["ח"תשרי תרס' ל]=' כי אלהים יושיע ציון'ח "ח מ"אדר, באהלי שם

ואולם המקור , ('ע-ט"ס' עמ)' ה"איגרות לראי'מכתב זה הועתק משם לספר

, ה הפלאולמרב – (ז"ס' עמ)א "כרך ס' סיני'הראשון שבו נדפס היה ב

לתקון 'במקור הזה מופיעה בראש המכתב פיסקה אחרת לחלוטין מזו שב

העוסקת לא בתלמיד ישיבת עץ חיים הנוסע ', ה"אגרות לראי'וב' עולם

זלמן ' ה באמצעות ר"אלא בתרומה שנשלחה לראי, ה ביפו"לישיבת הראי

.פה פאריז, ה"א ניסן תרס"י' ה יום א"בה "ב סוע"נ הרב הגאון המפורסם הצדיק החו"כבוד ידיק יפו "הגאבד, י"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"נודע לשם כש

.א"ק תובב"עה .'שלום וכו

לשבת בקביעות ' הנני נוסע מאמעריקא אל ארצנו הקוהנני נוסע דרך פאריז דרך המלך , א"ק צפת תובב"בעה

ותקותי היתה שתבוא זוגתי הרבנית לפאריז , מארץ אמעריקאומפני , ק"לאה[ חעל חג הפס]=פ "מסלוצק ונסע יחד עחה

ה אחר "ואסע אי, נתעכב הדבר[ הפספורט]=פ "מניעת הפק "עה]=![ דרך חיפו ' נסיעתי תהי. ק"ט לאה"פ הבעל"החה

, ולא אדע אל מי לפנות שיקבלוני מן הספינה, או דרך באירוטק חיפו לקבלני "כ אבקש לו שיכתוב למי לבאירוט ולעיה"ע

.מן הספינהל להסתיר מבני אדם ואלמד יען ששם אוכ, נסיעתי לצפת

ואקוה שאתראה עם מחמד נפשי . ה"תורה ביגיעה רבה בע .י שנפשי דבוקה בנפשו"ת נ"ידידי כ

,המברכו בחג כשר ז"יעקב דוד רידב

מים , רב לכל רבנן על ארץ רבה, רב הכולל בשיקאגאהנוסע לירושלים , אטלנטיק עד ים פאסיפיק ימא רבא

ת "מה יאמר כ. י עולם הבאכולם בנ, ובה עמא רבא, דדהבאומאוס , ל שבן שישים שנה אנכי"ת. טול הזה[ל]ידיד על הטי

ינחני במעגלי ' ד. ונמאס לי הכבוד המדומה בתכלית המיאוס .צדק

של , לא ניתן להסביר זאת בהשמטה גרידא. שחור עבור בית החולים ביפו

ינים שלפי שיקול דעת העורכים לא נודעה להם חשיבות לציבור עני

–ה "כדוגמת השמטת פיסקה סתמית בענייני כלכלת ביתו של הרב שלמה זלמן אבי הראי)

ואין בידי הסבר לחילופי , (ח"ס' שם עמ' סיני'ז ו"תקמ' עמ' ה"איגרות לראי'השוו

.הפיסקאות הללו בין שני הנוסחים

1313

ד י ח ה י י ן ה י י ב ק י ד צ

ן מ ז ה

הרב מרן חיבב יתרה חיבה

את ל"זצ קוק הכהן יצחק אברהם

המשיך אשר, מדרוהביטש הרבי

באהבת ין'רוז בית דרך את

ארץ חיבת לה והוסיף, ישראל

בגופו אותה שקיים, ישראל

השלום" – הרבי של ספרו. ובנפשו

ברוחו כולו כל היה – "והאחדות

. שלו ההנהגה ובדרך הרב מרן של

עמוקים רוחניים-נפשיים קשרים

אשר, הרב מרן לבין בינו נתקשרו

יקרב המרובה שבהשפעתו קיווה

.נכונה מידה לולכ ולמצווה לתורה רחוקים

: נפשו ידיד הרבי על ל"זצ הרב מרן כתב וכך

, הזמן צדיקי בין ל"ז צ"הרה' הי כמעט ויחיד "...

, לגליו ים כהמות המו כולם קדשו חושי כל אשר

יצחק אברהם בני, בחונים בני, אמונים זרע לאהבת

לקרב, עליון חסד של דעה בעומק כאחד כולם, ויעקב

גם שקוד שפע ולהשפיע רחוקים

ובעיניים. אטומות לבבות על

ישועה בצפיית קשור' הי כלות

, וישועה גאולה אור וצמיחת

בנים ושיבת, הקודש ערי מבנין

לא המחשכים וכל, לגבולם

, הפקוחה קדשו מעין הסתירו

כי בהם הגנוז האור את לראות

".הוא טוב

ו ש פ נ ה ו ר ו ש ו ק ש פ נ ב

של תודה מכתב בידינו נשתמר

ששלח הברכה דברי על הרב מרן

הרב מרן כניסת עם הרבי לו

:החדשה לדירתו

[ רבה באהבה] ר"באה וברכה' שלו

המפורסם הצדיק הרב רחימאי רב קדושת לכבוד

שרפי, ישישים גזע, בישראל ולתפארת לשם

.א"שליט שפירא יחיאל מאיר ח"מוהר, תרשישים

צדיק ברכת, קודש אמרות יקרות באור עיני אורו

יתן, החדשה הדירה לכניסת, א"יטשל ק"כ מר ונשגב

והרבוהרב רר""האדמוהאדמו

ל"ר מדרוהביטש זצוק"קשרי הידידות בין האדמו

ל"ה קוק זצ"ומרן הראי

קמפינסקי מנחם מאת, שיצא לאור בקרוב' לציון ין'מרוז'הספר פרק מתוך

חיים מאיר יחיאל ' ר ר"האדמו מדרוהוביטש

1414

עם ועבודת[ ועבודה לתורה] ע"לתו להצלחה ת"השי

ועם ישראל כל עם בהתקשרות, נחלתו וחבל קדשו

.ונחלתו ועמו' ד שם אוהבי האמת צדיקי

לבקר יכולתי לא טרדותיי שמרוב, מאד לי צר

[ נפשי ידיד] נ"יד מר ק"כ את[ חולים ביקור] עדיין

צדיקים אוהב' ד ישלח מהרה התפיל ואני, א"שליט

אשר מכל נחת רב ויראה, ש"רפו וירפאו הטוב דברו

הגוי ישראל בכלל קדשו בצל המסתופפים ומכל לו

כנפשו] ק"כנהפ שלם בבנין כולנו ונזכה, כולו

נ"באה קשור[ עוז ידידו] ע"ידי ונפש[ הקדושה

, חפצה ובנפש בלב הטהורה[ נפשו באהבת]

.קוק הכהן יצחק אברהם' הק

ח י ם ש י ק י ד צ

יעקב' ר החסיד" הגבאי", הרבי של ביתו נאמן סיפר

, ד"תרפ בסוכות ר"האדמו של בסוכתו הייתי: "ל"ז הניג

פתח והנה. בחוליו לבקרו ל"זצ הרב מרן שבא בשעה

מזרז אני מדוע אותי שאלו החסידים: ואמר הרבי

שמכים צרות כאן יש והלא, ישראל לארץ לעלות

שהם משום, יהודים מכים בפולין: םלה עניתי? יהודים

משום, יהודים מכים ישראל בארץ ואילו, מדי יותר שם

... מדי פחות כאן שהם

, זאת שאלה שאלו אותי גם: ואמר הרב מרן נענה

כאן למצבם שם היהודים מצב בין שהחילוק, והשבתי

מחמת התנוונות מחלת – מצבים שני ישנם: בזה הוא

שכשלעצמה פי על אף, המפני יגור אחד שכל, זקנה

ובכל, ממש מסוכן מצב ישנו זה ולעומת, מסוכנת אינה

, ל"שבחו הצרות. לידה וזוהי – בו מעוניין אחד כל זאת

, י"שבא הצרות ואילו, והתנוונות זקנה מחלות הן אלו

...".הן לידה חבלי – שבהן הסכנות כל עם

מרן סיפר השיחה בתוך: "פגישה אותה על סיפר עוד

שאלוני והם, ליטא ממדינת אורחים שני אצלי יוה: הרב

? אותם ומקרב" חופשיים" אוהב שאני נכון זה האם

יראה האדם כי", ראשית: תשובות שתי להם עניתי

נדמה רק שאדם יש הרי –" ללבב יראה' וד לעיניים

, גדולים מעשים בעל יהודי הוא דווקא ואילו, "חופשי"ל

לעולם כשאבוא הרי, ביחסי טעיתי אם. להפך ואפשר

צריך הייתי שלא מי את שאהבתי על ויענישוני, האמת

על לוקה קוק הרב: שיכריזו מלבקש אבוש לא, לאהוב

אכשל אם ואילו! לאהוב צריך היה שלא מי את שאהב

יענישוני כך ועל לשנוא היה שאסור מי את ואשנא, ו"ח

עכשיו לחזור עלינו, אמר ועוד. מפחד אני זה מגיהנום –

, חינם שנאת בגלל נחרב שני בית: המשקל בתבתשו

...".חינם אהבת עתה לבוא צריכה ולעומתה

ל ו כ י ר ב ו ד י י ה א ל פ ר מ ל

שלח, דחוף ניתוח לצורך לווינה הרבי צאת לקראת

לפנינו. ביותר חם וחיזוק עידוד מכתב הרב מרן לו

חוליו ממיטת, רבה מרןל הרבי שהחזיר התודה מכתב

: לירושלים בלשו מצפה כשהוא, וינהוב

וויען, ד"תרפ ונשמע נעשה לסדר' ג, ה"ב

חיים ושנות טובים ימים ואורך קץ אין שלום

הגאון, חמדתנו לארץ הראשי הרב לכבוד, נעימים

טהור, והמדע החכמה כליל, חמודות איש, האמיתי

אברהם ה"מו ת"כש, אחיו ורצוי עמו אוהב, המידות

.א"שליט קוק הכהן יצחק

הרופא הוא ברוך ישראל אלוקי תבעזר אשר אחרי

ידי לאל יש כבר, אונים לאין עצמה ומרבה חולים

לרכז ירשני רוחי ומצב, סופר בשבט לאחוז

החמה תודתי להביע אתמהמה לא, מחשבותיי

בעד, א"שליט ת"להדרכ לבבי ממעמקי הנובעת

וידידות טהורה אהבה המלא והנכבד היקר מכתבו

קוייוכש לפי כדבש, אלמרפ לי היו דבריו כל. נאמנה

. לעצמותיי

1515

עיר לירושלים במהרה לשוב יזכנו הוא הרחמן

כלל בתוך א"שליט ת"הדרכ את יחד ולשמוח, קדשנו

.ציון שיבת את' ד בשוב ישראל

טובים ימים יאריך ת"הדרכ כי, תפילתי ואני

, והנשאה הרוממה משרתו כסא על אושר ושנות

וטובתו ש"הדו, ואוהבו ידידו נפש גם תחד בתוכם

. תמים בלב והצלחתו בשלומו והשש

שפירא יחיאל מאיר חיים

ם צ ו ע ת מ ב י ש ח ד ו ק

מכתב הרב מרן כתב, הרבי של פטירתו לאחר

במשפחה שיתמכו, הרבי של אוהדיולו לחסידיו

חלק להלן. בראשה מהעומד נתייתמה אשר הנכבדה

: מהמכתב

הקדוש הרב שם מוקירי האהובים אחינו לכבוד"

ר"האדמו ל"זצ שפירא יחיאל מאיר חיים ר"מוהר

.ע"זי מדרוהוביטש

מכל נודעת להיות הראויה, קודש חיבת מעוצם

הרב של הקדוש שמו ומוקירי ממכירי ובייחוד, ישראל

. ל"ז המנוח ר"האדמו, ישראל אוהב הנשגב הצדיק

הגדולה משפחתו לטובת כבודכם אל פונה הנני

בנו ואתם, באצילות ומורגלים רוח עדיני... והכבודה

הצדיק הרב ידידי, אבותיו מקום למלא הראוי הגדול

של אלמנתו, א"שליט שפירא יעקב אברהם ה"מו

בת מרת הצדקת הרבנית – ל"זצ המנוח ר"האדמו

ר"האדמו ה"זצוקלל יצחק ה"מו הקדוש הרב בת שבע

' ד יד בה נגע אשר – הזקנה והאם, ע"זי מבאהוש

– ישראל וחמדת הנפש מחמד בנה ממנה בהילקח

האי של הבכירה בתו' תחי פייגא הדסה מרת הרבנית

יעקב אברהם ה"מו הקודשים קודש רבא צדיקא

אור' ד קדוש של בנו, ע"זי סאדיגוראמ ה"זצוקלל

ישראל ה"מו קודש בהדרת הנורא מקדושים פאר

.ה"זצוקלל ין'מרוז

הם אשר', ד עדת קודש שקהל אני חושב

אהבה ועבותות קודש יבקשר קשורים ואבותיהם

הקדושה המשפחה אבות עולם יסודי לצדיקים

את שמע או וראה הכיר אשר וכל, הזאת והנכבדה

ישראל ואהבת חסידות, וקדושה טהרה, תמימות שמע

ועוצם קדושת וחמדת, קדשו עם על' ד ישועת וצפיית

של בלבו קודש באור מאירה היתה אשר הגדולה

כל – ה"זצוקלל טשמדרוהובי ר"האדמו צדיק אותו

את ולאמץ לחזק רבה באהבה יתעוררו אלה

...".הגדולה המשפחה

ה מ כ ס ה ה כ ר ב ו

של בנו עם גם קשור היה ל"זצ הרב מרן, כאמור

דרכו ממשיך בו וראה – ל"זצ יעקב אברהם' ר - הרבי

בן": במכתב עליו כותב שהוא כפי, הגדול אביו של

ל"ז םהצדיקי הקדושים אבותיו בעקבות ההולך חכם

ומבקש ישראל אוהב הצדיק אביו בעקבות ובייחוד

ואחדותם ייחודם קשר וטובת שלומם הימים כל

...".בקדושה

אברהם יעקב שפירא ' ר ר"האדמו מדרוהוביטש

1616

לבית הפינה אבן בהנחת ונאם השתתף הרב מרן

שם לע יעקב אברהם' ר שהקים, "חיים אור" המדרש

ולהט ליבו חום בכל, נלהבת הסכמה כתב, כן כמו. אביו

: ממנה חלק לפנינו. "לוםש נתיבות" לספרו, נפשו

, קודש מחברת אלי הובאה, ונפשי לבי לשמחת"

נ"ידי מכבוד וערוכה כתובה, "שלום נתיבות" בשם

אברהם ה"מו, קדושים של בנן, הצדיק הגדול הרב

המפורסם צדיק אותו של בנו, א"שליט שפירא יעקב

וארץ ישראל באהבת המאיר אור, מדותיו בקדושת

חיים ר"מוהר ת"כקש, שקוד אש כשלהבת ישראל

מדרוהוביטש ר"האדמו, ל"זצ שפירא יחיאל מאיר

.י"ועכ ע"זי

זיו ממנו ונלקח הקודש ארון נגנז ר"בעוה וכאשר

, ל"הנ י"חמ ר"מוה ק"הרה, רבא צדיקא של תפארתו

ונפשות ,בקודש אורו הופיע מאז קצר זמן במשך

אמרי שמעו קדוש עם ישראל מבני כמהות רבות

, יבשות בעצמות חיים רוח הפיח כי, וונהר קדשו

ישראל לאהבת, בצלו המסתופפים כל לב והלהיב

אהבת עם קודש בקשר והשלום האחדות וקדושת

חמדת וחמדתה קדושתה ערך בחין, הקדושה ארצנו

...וטהורה קדושה מרומים באהבת', ה

יצא קודש מגזע כי ראיתי כי, עיני אורו עתה והנה

שונה הוא הרי א"שליט צ"הרה הדגול והבן, רענן פרח

י"עפ לה ומטי, ל"זצ ק"הרה אביו של הקדושה משנתו

, קדושיו על אשר' ה ברוח ערוכים איתנים יסודות

זקנו, הקדשים קודש באמרי משולבים, דורות מדורי

הקדוש הרב ובנו ה"זצוקללה ין'מרוז ישראל קדוש

.מסאדיגורא ל"זצ י"מוהרא

בכל ויקרים יםקצר דרושים להציג, החילו וזה

תורה אהבת רצופים, חן אמרי, השבוע מפרשת פרשה

. ר מדרוהוביטש"על שם האדמו' אור חיים'ס "של הנחת אבן הפינה לביהכנ, תמונה נדירה ביותר נואם לכבוד האירוע, ה קוק"במרכז התמונה ניתן לראות את מרן הראי

1717

ציון חבת, הקודש בחיבת וממולאים שמים ויראת

דגל והרמת, כולו הגוי, ישראל כלל ואהבת וירושלים

אחד גוי, ישראל חלקי כל בין והאחדות השלום

. בארץ

, חילו ישר, אשרתיו מלא בפה לו אומר והנני

תהא הקדושים אבותיו וזכות, ואונו כוחו ויאושר

מאשר חוץ כי, תבל פני על אורם להפיץ, מסיעתו

והנה, א"שליט המחבר צ"הרה, מבינתו ברוח העלה

הצדיקים מאבותיו, קודש כתבי[ ידו תחת] י"תח יש

עם רבבות אלפי הלכו אשר, בישראל הקודש מאורי

וקיימת חיה עודה הקדושה והשפעתם, לאורם' ה

.עמנו בני ברבת

ואהבתו' ה יראת אשר איש לכל הוא נכבד מהו

להביא, בלבבו מקננת ק"ואה ישראל ואהבת' ית

כשמה אשר, הזאת היקרה המחברת, ביתו אל ברכה

, א"שליט המחבר צ"מהה, "שלום נתיבות" היא כן

על החל אשר את לגמור, בקודש ידיו את בזה לחזק

, והאחדות השלום קדושת להרבות התורה חלקי יתר

צפיית וחוסן, ובנינה ישראל ארץ חבת תוקדוש

' ד במעוז המתחזקים כל ידי על, וחיל חומות ישועת

, ונפש לב בכל, הקדושה ארצנו נשמות את לבנות

גנוזה תורה כ"ג עולם לאור להוציא כוחו את ולאמץ

ק"כ, ל"זצ זקניו הקדושים הרבנים, צדיקיא מבחירי

זכר, מסדיגורא י"ומוהרא ין'מרוז י"מוהר ק"הרה

.לברכה וקדושים צדיקים

לכל מקודש ברכות חותמי בכל חותם בזה והנני

הקדוש לזכרו הראויה הקודש חבת במעוז המחזיקים

ידי ואימוץ, ל"זצ מדראהביטש ר"האדמו ק"הרה של

' ד נועם יהי ,נ"י היקרה ומשפחתם המחבר צ"הרה בנו

חיים בארץ' ד בטוב לראות כולם ויזכו, עליהם

, זבול בית בבנין, קדשו אדמת על חיל עושה וישראל

אחד לגוי להיות קדשו עם על שלום סוכת ופריסת

צביונו המצפים באמת' ד יראי כל כנפש, בארץ

והיראה התורה לכבוד המדבר ונפש, ותפארתו

...".חיבתה וקדושת חמדה ארץ ולכבוד

ין'תצלום עתיק של העיר רוז :ברקע

1818

:נספח הרבי של חייו תולדות

מדרוהוביטש

' בי, בסדיגורה נולד אליחי מאיר חיים רבי צ"הרה

של בנו, זליג עזרי אבי רבי לאביו( 4681) ד"תרכ בכסלו

של נכדו, יחיאל מאיר חיים רבי ממוגלניצה" ףשר"ה

ושל" ישראל עבודת" בעל ניץ'מקוז ישראל רבי המגיד

ולאמו, "אלימלך נועם" בעל נסק'מליז אלימלך רבי

יעקב אברהם רבי של הבכורה בתו, פייגא הדסה מרת

.ין'מרוז ישראל רבי קדישא הסבא של בנו, מסדיגורה

ר"האדמו בת שבע-בת מרת את נשא ז"ט בן בהיותו

חובב שהיה, ין'מרוז הרבי של נכדו, מבוהוש יצחק רבי

אחרי. ברומניה חסידים לרבבות ומנהיג מפורסם ציון

מבוהוש הרבי חותנו הפצרת ולאחר, אביו פטירת

' ר עליו קיבל, ורהציב הנהגת בעול ולשאת להמשיך

עבר הוא. רות"האדמו נזר את יחיאל מאיר חיים

אשר, העיר יהודי מכל להערצה זכה שם, לדרוהוביטש

. 1שם שבתו ימי כל כבוד בו ונהגו בחיבה אותו קיבלו

בה היו. פריחתה במלוא היתה דאז דרוהוביטש

של אמריקה" כל בפי נקראה והיא, נפט מעיינות

ויהודים, לילה בן בה קמו דיםונגי גבירים". גליציה

חיים' ר של השפעתו. בה להיאחז באו ומרחוק מקרוב

אותה ניצל והוא מאד רבה היתה העיר תושבי על

כליל שהיה, הגדול מדרשו בית. ציבורית לפעילות

העיירות ומן מקומיים חסידים מאות כינס, היופי

לאוהבי מרכז היה וביתו, הרבי אל שבאו, הסמוכות

ומר יום קשה לכל ומקלט מעון גם ושימש יוןוצ תורה

, ברוסיה אחרות ובערים בקישינוב הפרעות אחרי. נפש

היה שעה באותה. רבים פליטים לדרוהוביטש הגיעו

,(עורך)ר יצחק "הרב ד אלפסי ,(אישים)ת אנציקלופדיה לחסידו 1

ה"ס-ו"תשמ, ירושלים, מוסד הרב קוק

, (עורך)ר יצחק "ד רפאל ,האנציקלופדיה של הציונות הדתית

א"ס-ח"תשי, ירושלים

. למענם והחסד הצדקה במפעל התווך לעמוד הרבי

כל את לספק ודאג, אותם והשקה האכיל הוא

.2צורכיהם

יהרב ברח הראשונה העולם מלחמת פרוץ עם

לווינה הגיע גלגולים ולאחר, להונגריה מדרוהוביטש

רים"אדמו חבר סביבו התרכזו שם, אוסטריה בירת

.חסידים וחוגי ורבנים

הגדולה באהבתו היה ידוע יחיאל מאיר חיים רבי

שאיפות של שרשרת היו חייו כל. ישראל לארץ

בהקמת. בבניינה ולהשתתף ארצה לעלות ומעשים

ראה ל"ז הרצל זאב בנימין ידי על הציונית ההסתדרות

זאת אמר הוא. הגאולה לקראת חשוב צעד הרבי

מצדדים ניסו לשווא. 3הציוני השקל את ושקל בפומבי

את שישנה עליו להשפיע, מעשה ואנשי חסידים, שונים

כל, מחשבותיו כל. הציונות אוהד מלהיות ויחדל דעתו

כל. הארץ לבניין קודש היו והונו אונו וכל לבו המיית

.4כנפשו עליו חביב היה ציון עם קשר לו שהיה דבר

, ישראל על והסנגוריה האחדות סוגיית בירור לשם

השלום" ספרו את( 4141) ד"תרע בשנת הרבי כתב

של תוכנו. ביתו הון בכל לו עלתה שהפצתו, "והאחדות

ומספרי ל"ז חכמינו מאמרי קובץ: "בשער מפורט הספר

מעלת גודל בדבר ובתראי קדמאי וקדושי גאוני תקיפי

רושם עשה הספר". דישראל וזכותא והאחדות השלום

דרש שהוא משום, החרדים בחוגי רוגז עורר ואף, גדול

.העבריינים עם גם ואחדות שלום בו

רסם משרד החוץ הבריטי את פ 4141בשני בנובמבר

המכירה בזכותו של עם ישראל לבנות , הצהרת בלפור

תל, (עורך. )מ. נ גלבר ,והסביבה בוריסלב, לדרוהוביטש זכרון ספר 2

ט"תשי, אביב

ר"האדמו, (ךעור) ישראלי שאול הרב, ג"תשכ, בשנה שנה

קיטאי יוסף, (לפטירתו שנה 05) מדרוהוביץ ו"תשס, ירושלים, יצחק ר"ד הרב אלפסי, בפועל ציון דורשי 3 שפירא יוסף, תבוא שהגאולה ובלבד, ו"תשס טבת' ו ,ראשון מקור 4

. ל. י הרב, ישראל בארץ החסידים התישבות, 'א גליון ו"תרפ ,התור

פישמן הכהן

1919

באותה העת החליט . שראלאת ביתו הלאומי בארץ י

למען ציוני -חסידיהרבי שהשעה כשרה לייסד ארגון

רים "הוא כינס מספר רבנים ואדמו. יישוב ארץ ישראל

חברת "ויחדיו הקימו את הוועד המייסד של , חשובים

בין חברי הארגון היו רבי יעקב ". יישוב ארץ ישראל

שלמה חיים ' ור" אהלי יעקב"מהוסיאטין בעל

. 5מסדיגורה

לארץ לעלייה הרבי עצמו הכין הימים ותםבא

השורר הכלכלי המצב חמור כמה שידע אף, ישראל

בית בכספו וקנה שונות למלאכות הכשיר בניו את. שם

מנת על חשמלית וכריכיה כימיים לחומרים חרושת

.למשפחתו עיסוק כמקורות ישראל לארץ להעבירם

רמאי חיים' ר זכה( 4111) ב"תרפ הפסח חג ערב

אמו לרבות, משפחתו כל עם ארצה לעלות יחיאל

, ה"ע פייגא הדסה מרת המפורסמת הצדקת הישישה

רבי קדישא הסבא של למרגלותיו לשבת עוד שזכתה

רב רושם עשתה הרבי של עלייתו. 6ע"זי ין'מרוז ישראל

רבים רבים ועל, ין'רוז בית רי"לאדמו הקשורים על

.7ומרחוק מקרוב

והתגורר משפחתו כל עם םלירושלי עלה הרבי

סביבו התלכדו קצר זמן תוך. הבוכרים שכונת בקצה

באישיותו שנשבו, והעדות הגוונים מכל, רבים יהודים

את לממש רצון מתוך. ללכ אהבה והשופעת האצילית

הארץ בוני" בשם אגודה ייסד, הטהורות שאיפותיו

עבודת בהתנדבות לעבוד התחייבו שחבריה, "בגופם

הציונות ספר בתוך, רייך משה הרב, לישרא ארץ ישוב חברת 5

ז"תשל, ירושלים, הדתית

ישראל ארץ על גליציה רי"אדמו, ח"תרע ניסן ג"י, הצפירה

הציונות, ישראל ארץ יישוב, ח"תרע ניסן' ח ,הצפירה

ניסנבוים יצחק הרב, והאורטודוקסיה

"ישראל ארץ ישוב", ח"תרע תמוז ז"י ,הצפירה

באוסטריה עשהמהנ, ח"תרע אדר ג"כ ,הצפירה, ירושלים, צבי בן פנחס גרייבסקי, (ששי חלק) וירושלים ציון בנות 6

ט"תרפ דונש ,"מעלה של אש" – ד"תש ניסן ח"כ ,הצופה 7

חזיונות', ז כרך, שלום. ש כתבי בתוך, שלום. ש, ל"ז זקני עליית

כאשר, הארץ בבניין סיוע לשם מזומנות תיםלע כפיים

את וסיקל עיבד, המתנדבים בראש עמד עצמו הוא

.8ביתו ליד האדמה

הרבי חלה( 4111) ג"תרפ שנת של הקיץ בסוף

את גילו לא מקורביו. קצו את שקירבה קשה במחלה

, לווינה שלחוהו אלא, לחייו הצפויה הסכנה על אזנו

והניתוח בווינה תחנו הוא. הישועה תבוא משם אולי

שתקפה ריאות מחלת בגלל נחלש שהוא אלא, הצליח

שב( 4111) ד"תרפ פסח לפי מועטים ימים. שם אותו

במחלה נתקף שוב פסחה אחרל מיד אולם, ירושלימה

. קם לא ממנה אשר, קשה

רגעים. מרומים לגנזי נסתלק ד"תרפ ניסן' ל ביום

את פניול והגישו אות נתן הנשמה יציאת לפני אחדים

, למראשותיו תלויה שהייתה, הקיימת הקרן קופסת

מוכנה שהיתה, נייר של לירה לתוכה שלשל והוא

, רחימאי אבא: "היו האחרונות מילותיו. 9מטרה לאותה

מעשרת למעלה השתתפו בהלווייתו". ירושלים אימא

.10איש אלפים

ליהודים כהשראה שימשה מדרוהוביטש הרבי של דמותו

ארצה רבים עלו ובהשפעתו, כאחד וחלוצים חסידים, רבים

. ממנו שבקע ישראל ואהבת החסידות מאור והתחממו

ל"זצ שפירא ישעיהו רבי דודו בן את לציין יש ביניהם

, עצתו פי ועל השראתו מכוח שפעל, "החלוץ ר"האדמו"

תורה" תנועת ומראשי" חסידים כפר" ממקימי והיה

הדתיים החיים על רבות להשפיע הספיק הרבי .11"ועבודה

אנשי, בארץ הציבור חוגי כל על והתחבב והלאומיים

והכירו אותו העריצו כולם. יחד גם והחדש הישן היישוב

כולו הבוער ובלבו הטהורה בנפשו, הנאצלה בתכונתו

.ישראל לעם אהבה

ח"תשנ, ירושלים, מרים פקטה, עוד איננו וראו היה היה 8 ו"תרפ ירושלים, ימיןבנ' ר, הארץ אוצר 9 ,מדרוהוביטש ר"האדמו ,ד"תרפ אייר' ה, ב"ל גליון' ד שנה, התור 10

(עורך) פישמן הכהן' ל' י הרב א"תשכ, אביב-תל, מורשת הוצאת, שבתי יחייא דון, חלוץ ר"אדמו 11

2121

(ראשון' עמ)ר "ה למוקירי זכר האדמו"מכתב הראי -חלק מתוכן המכתב מובא בגוף הכתבה -

2121

(שני' עמ)ר "ה למוקירי זכר האדמו"מכתב הראי

2222

ר מדרוהוביטש"ה עבור נכדו של האדמו"מכתב המלצה שכתב הראי

2323

דבורה נוב

ובאפשרות המשך ,מאמר זה עוסק בתהליך של יצירת האני 'אני'לרוב נבנה ה. 'זהות האישית מתוך הקשר עם הבניית ה

מתוך המפגש בין עולמו הפנימי ,באופן בסיסי כבר בגיל צעירהמורכבות ובעקבות ,עם הזמן. המתהווה לבין הסביבה

,(על ביטוייהם החיצוניים והפנימיים)הגוברת של החיים בשלב זה אדם שעובד על עצמו . נוצרים באני סדקים רבים

להרחיב ולהעמיק את האני שלו באופן שיוכל , זקמנסה לחלהתקיים בצורה אינטגרטיבית ואיתנה דיה מול תהפוכות

מעטים הם אלה שקשובים ליד ההשגחה באופן יותר . החייםהכוונה . אחרת, מחדש ומבינים את הצורך להיבנות, פנימי

אלא באופן אחר -בנות שוב באותו האופן יההיא לא רק ל ;כואבת ומאתגרת עד מאד, חדשה זו קשהבנייה . לגמרי

דרוש האומץ והכוח ,במקום האינסטינקט לשמר את הקייםולהיפרד משכבות זהות שליוו אותנו ,לוותר על המוכר

לטובת זהות אחרת שטיבּה, במשך כל חיינו והזדהינושאיתם זהות אחרת זו יכולה להיווצר בראש ובראשונה לא . טרם נודע

אלא , כמו הזהות הראשונה, ם לסביבתומתוך הקשר בין האדמעוררת בנו רבדים ' העמידה לפני ה. בין אדם לאלוקיו

ומביאה להתמודדויות אחרות מאלה שהכרנו , ועמקים אחרים . עד כה

אף שהיא , נדמה שדרך זו של בניית אני אינה מוכרת דיהמהווה אלטרנטיבה משמעותית למצב הקיומי המצוי של

מצב הדורש מתח רב -וארעיות תלושה קבעונות, פרגמנטציהובכך , ברצוני להציג. בנסיון לשמרו מול גלי האנטרופיה

זו של בניית האני מתוך הקשר עם הדרך את ה, לעזור לסלול .על חלק מההתמודדויות הכרוכות בה', ה

החוקרים את הנושא המוצע , שלא כמו מאמרים רבים אחריםדברים המובאים נכתבו ה, ביחס למשנתו של אדם זה או אחר

ישנן התמודדויות רבות העולות . מתוך התבוננות פנימיתזהו קשר הלובש . 'מתוך הניסיון לאותנטיות בקשר עם ה

איזו משמעות יש לאדם פרטי ולזהותו . ופושט צורה ללא הרףאלו תצורות אפשר לצייר על אותם ? האישית מול האינסוף

אליה , קרבהחופים אנושיים בפני הגאות האלוקית הם מה טיבו של קשר ע ? משתוקקים וממנה מאויימים כל כך

?אשר לא נתפסאף . הוא הקשר התמידי היחיד שיש לאדם בחייו' הקשר עם ה

הוא אינו –בהיות קשר זה נתון לתהפוכות של הסתר וגילוי ' הקשר עם ה, ובבואנו ליצור את עצמנו בחיינו. חדל להתקיים

המרכז והפסגה של כל התהוות , קהאופ, התשתית, הוא הרקעאיך הוויה אינסופית ובלתי נתפסת זו משפיעה ויוצרת . אישית

המשמעות של יצירת ימה? איתנו את זהותנו היותר פנימית ?עצמנו מתוך קשר זה

, נחקור אפשרות זאת במקומות בהם האישי והכללי נפגשיםבתקווה לפתוח דיאלוג עם דרכים אחרות שנחצבו באופן

.דומה

תהליך בניית האני, ננסה להבין יותר את אותה דינאמיקה מורכבת של בניית האני

. מתוך הרחבת תיאור הבריאה וההתהוות של האדםהיא –אישית וחמה 1,נפיחת חיים' עם בריאתנו הפיח בנו ה

עם נפיחת רוח החיים בנו 2.'לוה ממעל ממש-חלק א, 'נשמתנות הלובשת ופושטת צורה מקצב ותהודה של חיו, מתחיל דופק

את עולמנו , ויוצרת את התנועה והרזונאנס הפנימי של חיינו .הפנימי

, תהודה פנימית זו מתפשטת ובאה במגע עם הסובב אותנואת , יוצר את האני של האדם, על כל מורכבותו, ומפגש זה

כאן את כל מה שהחיות הסביבה כוללת. זהותו האישיתועם התפתחות הזהות , הזולת תחילה את: הפנימית פוגשת

האישית כוללת הסביבה גם עיבודים פנימיים וביטויים והמציאות על , מעשיו של האדם, חיצוניים דוגמת אידיאליםאנו קרואים להיות קשובים ולנסות . חוקיה וגילוייה המשתנים

פעמי -לחיות באופן מלא ומתחדש את הביטוי האותנטי החדמתחדשת ומתפתחת ולובשת אשר , של אותה חיות פנימית

האדם כביטוי אישי . פנים רבות ושונות כל כך במהלך החייםמנסה להמחיש בחייו את האחדות , וחד פעמי של האינסוף

דרך יצירת , האלוקית שמבעד להופעותיה המשתנות; נפשו ורוחו, גופו: אינטגרציה אישית בין ממדיו השונים

, חולף והנצחי שבוה; מחשבתו ומעשיו, רצונו; גילויי נשמתואינטגרציה פנימית זו מאפשרת גם ליצור אינטגראציה . ועוד

. מקיפה יותר הכוללת את הסביבה ואת כל מהלך חייוחלק מאותה נפיחת חיים ראשונית מוטמעת באדם , כאמור. חי לאני ולאותנטיות האישיתוומהווה גרעין פנימי , פנימה

'ז', בראשית ב 1 'אות ט, ס"הר ברכה תש', ישראל קדושים, 'צדוק הכהן מלובלין' ר 2

– 1"ור וקדם צרתני ותשת עלי כפכהאח" דרכים ביצירת האני

2424

, מזינה, המגינ -אך רובה של הנשמה מקיפה את האדם יוצרת עבורו שדה , מלווה ומכוונת אותו בדרכו, תומכת

בעוד האינטגרציה . אנרגטי המאפשר את התפתחותו ותיקונונדרשת , הקיומית שעלינו ליצור היא הקשר בין אדם לאלוקיו

גם אינטגרציה פנימית לאיחוי ואיזון בין חלקי נשמתו של ך ומבעד כשאלה יכולים לשוב ולחבור אנרגטית דר, האדם

לשם כך דרושה עבודה רבה של . למרכיבי האדם השוניםזיכוך זה אשר כ 3,בירור וזיכוך של כוחות האדם ומידותיו

להאיר דרכנו ומבעדנו לכדי 4אמיתי-מאפשר לטבעם הפנימי .אחדות מורכבת

אך הארת הנשמה מבעד ללבושי האדם וכוחותיו דורשת את עצמנו כך לא תמיד אנו מצליחים לזכך . בירור נוסף

ולפעמים יד ההשגחה 5,שנשמתנו תאיר דרכנו בצורה מספיקהשנותנות הרגשה של מוקדי , יוצרת מציאויות הנחוות כקשות

במקרים אלה צריך לזכור שיש דרכים שונות . חושך דחוסיםוכן שעיקר עניין הזיכוך הוא לאפשר את הקשר עם , בזיכוך

כדי לאפשר אף שדרך המלך היא להזדכך כמה שיותר. 'האפשר שהמציאות מביאה לזיכוך , להתגלות דרכנו' לאור ה

ולא להזדככות ' או לזיכוך הקשר עם ה, עצמי מסוג אחר, לדוגמה, אדם שסובל מקשיים פיזיים. עצמית במובן הרגיל

אולי לא יצליח להביא את גופו למצב של בהירות ושקיפות עם אך אפשר שנפשו מזדככת , מרוב כאב וקשיי תפקוד

גם אפשר שעצם . למשל, היסורים והוא נהיה יותר ענוונתןובעקבות כך גם , הקושי שלו לזכך את גופו מביא אותו לברר

לייחס יותר חשיבות : למשל', את הקשר שלו עם ה –לזכך כמו כן אותם . לממד הרוחני הנצחי ופחות לממד הפיזי החולף

, םהמוחשי, מקומות שאנחנו לא מצליחים בינתיים לברר

3

, הגוף, רק על עבודת המידות אלא גם על זיכוך כוח המחשבה מדובר לא

.ועוד, חלקי האדם השוניםהקשר בין 4

ואין , שהנשמה תאיר דרכם, במצב זה אפשר שאדם יהיה מלא גוונים נועזים

טעות זו נפוצה לצערנו אצל חלק מהאנשים . צורך להגיע לשקיפות אנמית

ים את העוצמה האישיותית המאבד, (מכל סוג)המתקרבים לעבודה רוחנית

אכן בתהליך של עבודה רוחנית עצם הכוחות ודרכי ביטויים . שלהם בדרך

אך קשר רוחני אמיתי צריך להעצים את כוחותיו של האדם , דורשים בירור

סיבה אפשרית נוספת להחלשת הכוחות במצב זה היא . ולא לסרס אותם

, דם לסביבתו ולעצמובהיותם בעבר מבוססים על חיכוכים ודיסוננסים בין א

עם (. 'קולניים'תחושת האגו על ביטוייו ה)שלו ' הרגש העצמי'שמגבירים את ה

ואז עליו ליצור חיות , ההפנמה של ממד הרוח מוחשת האחדות שמאחורי הכל

. באופן בריא יותר. תחושת ההארהלבין יש להבחין בין עצם ההארה שעוברת דרך האדם 5

ים אינו יכול לחוש את האור והחום האלוקיכשליבו של אדם סגור הוא

.המאירים דרכו

יכולים ליצור קומפוזיציות -כמעין כתמים כהים , כאמורכשהאור האינסופי מתגלה מסביב ומבעד לאותם , מדהימות

מורכבות , ובכך יוצר עושר של גוונים וצלליות, כתמי חושך . של מעברים ועומק של יצירת חיים

עד סוף , כך האני על מורכבותו הולך ומתפתח ומתבררת ראשוני שנוצר במפגש עם הסובב התהודה של אותו גל חיו

אך אותו אני שהתפתח . עד למיצוי הכלים שלו –כלומר , אותונתקל בהמשך חייו , והתאים לתקופת חייו הראשונה של אדם

במציאות מורכבת ולא מובנת שכבר אין לו כלים להתמודד הקצב המסחרר והעומס , המורכבות הכל כך גדולה. איתה

סודקים ומערערים את הזהות -ו הלא סביר של החיים בימינ, שטף החיים לא מותיר את האדם על כנו. האישית הראשונית

לא מסוגל עוד להכיל את , להיסדק, והוא מתחיל להתערערהאדם מתחיל להיות נבוך ונתון למצב של . חייו הוא

שבור ואבוד בתוך עצמו פנימה , פרגמנטציה ודיסאוריינטציהוהוא נהיה , כבר לא עמיד דיו האני שהוא בנה. וביחס לחייו

. הוא מתקשח ומסתגר רגשית בניסיון נואש לשרוד, מאויים, אך שטף החיים דורש הרבה יותר מיכולת הישרדות סטאטית

ומאמץ היתר הדרוש בניסיון האבוד לשמר את הקיים רק מזרז לא תמיד ההתמוטטות מופיעה . את ההתמוטטות הקרבה

, כמו דכאון ויאוש עמוקוהיא לובשת פנים רבות , ככזאת, ציניות, חספוס וסגירות רגשית, מתח קיצוני, עייפות כרונית

. תחלואים שונים ותחושת חוסר סיפוק וחוסר משמעותורבים , תופעות אלה לכאורה אינן תופעות של התמוטטות

יעדיפו לנסות לחפות על הקיים ולא לראות בהן קושי אמיתי רש התמודדות אמיצה מסוג קושי שדו, ואימננטי לאני המוגבל

אך . אחר כדי להמשיך להיבנות ולהתעצם בהמשך החייםבמבט מעמיק יותר נראה שביטויי הקושי שמנינו מהווים דרכי חיפוי שונות לקריסה ולהתמוטטות של האני מבחינת יכולתו

הקריסה והתפוררות המרכז הפנימי שהיווה . האינטגרטיביתביאה איתה את שלל אבן שואבת למורכבותו הקיומית מ

עד שאנו , המוכרות היום כל כך, תופעות הלוואי שהזכרנוהסבל והעיוות שבחיינו אינה הכרחית , שוכחים שמידת הכאב

ניסיונותינו הנואשים לשפץ את הקיים מפני תהפוכות . כללהחיים לא מצליחים ליצור את שינוי הפרדיגמה הדרוש לחיים

וש רק הולכים וגוברים והתסכול והיא, בריאים ומשמעותייםעם נסיוננו הכושל להתמודד עם מורכבות החיים באותם כלים

. מוגבלים שאינם רלוונטיים עודכשאנו מאפשרים לעצמנו לראות את עצמנו ואת חיינו ללא

בין , בין אם זה מתאפשר מתוך אומץ לב נדיר, כחל וסרק ,מתוך שמנגנוני ההגנה שלנו נחלשו עם הזמן או מרוב יאוש

בין מתוך מבט כל כך מנוכר עד שאנו יכולים לראות את עצמו . אנו רואים שאין תוחלת בלהמשיך כך הלאה –מבחוץ

בראותנו שהגענו לדרך ללא מוצא אנו ניצבים בפני בחירת . אלטרנטיבית להיכנע ולהרים ידיים או לחפש דרך: עומק

: כלומר –' נשיאת ההפכים, 'איחויהחסידות מלמדת דרך של איחוד שמתאפשר , ולת לאחד קצוות שנראים כסותריםיכ

וכך לעניין . לעתים על ידי עיבוד הקצוות והתמרתם החיוביתהנכון הוא לחפש אלטרנטיבה –בחירת העומק שהזכרנו

חיים שהולכים חיים שהולכים , , אנו חיים ברצף של זמןאנו חיים ברצף של זמןונפתחים ומגלים עם הזמן את אשר ונפתחים ומגלים עם הזמן את אשר

הקשרים והמעברים בין מה הקשרים והמעברים בין מה . . טמון בהםטמון בהםשאנחנו בנקודות זמן שונות מוחשים שאנחנו בנקודות זמן שונות מוחשים

ילד ילד ואיננו יודעים מה יואיננו יודעים מה י, , לעתים כחידהלעתים כחידה יוםיום

2525

הפותחת פתח למה שמעבר להשגתנו , מתוך הכנעה עמוקה . ויכולותנו הקודמות

והיא כבר , השינוי פרדיגמ דרך אלטרנטיבית זו מהווה כאמוראותה דרך , לא כרוכה בחיפוש החוצה מתוך קשר עם הסביבה

אלא בקשב פנימי למימד הנוכחות -בה התהוונו לראשונה שמטבע הדברים משפיעה אחר כך גם על הקשרים )האלוקית

, בשלב זה אנו מתחילים להבין ששבר זה(. שלנו עם הסביבהאינו -שהוא חלק טבעי של ההתפתחות האישית והאנושית

רחבה , עוצמתית, אלא קריאה מלמעלה ליצירה עצמית רוחנית . ועמוקה יותר

ה קוק את הקשב המיוחד הדרוש כדי לקלוט "כך מתאר הראי

:ולהיפתח לממד הרוח

חש הוא . את צלצלי הנשמה ממעל 6מקשיב הוא הגוף"איך הוא מפיץ , איך הוא הולך ונוזל. את שפע התעלומה

והוא סופג אל תוכו את התמצית ... זיו גדול קרנים מלאי ...העליונה

יודע הוא שעוד רבות , שומע ומתגבר, הוא מקשיב וחרדעליו להרחיב את . עליו להתאמץ ולהתחזק, עליו לעבוד

, ענווה, אמונה, עליו להתמלא גודל, גבולי האור והקודש 7."יוודע לו' ודבר ד. גבורה וחיים

שפע 'המיוחד הדרוש בפני ה קוק מתאר את הקשב"הראי

ואת העבודה הרבה הדרושה מצידנו כדי להיות ', התעלומהקשב למה שהוא ללא . מסוגלים להיפתח ולהכיל גילוי כזה

לקבל באהבה שאנחנו לא , ערך אלינו מצריך ענווה גדולהיכולים באמת להבין אלא כמו לחבור ולדעת באופן בלתי

, פים כדי לשמוע נאמנהעלינו להיות יותר ויותר שקו. אמצעי, להיות פתוחים לתקשורת שלא אנו קובעים את חוקיה

להיות פתוחים , שיכולה להופיע בכל רגע ובכל דרך לא צפויה .ומפולשים בתכלית

אך , רוחני אינו חדש-לאנשים רבים הקשר עם המימד הפנימיבמקרה הטוב כממד משמעותי , לרוב הוא נתפס כעוד ממד

אך עדיין לא כנוכחות כל כך , ועל נפשם שמשפיע על חייהם

ונראה שאפשר , ה קוק מתייחס לאדם כמורכב מגוף ונשמה"בקטע זה הראי 6

ולא רק לגופו)קיומי כולו -כמתייחס לאדם האנושי' גוף'להבין כאן את הביטוי

מדגיש את' גוף'והמונח , הוא מתייחס לקשב של האדם למה שמעבר לו(. הפיזי

את ההבחנה ' ור)לנשמתו ממעל קיומי -האנושיהמרחק המוחש בין האדם

(.בין ממדי הנשמה השוניםשהבאנו קודם הקשבת שפע 'כרך שני , ד"ירושלים תשכ, 'אורות הקודש', ה קוק"הראי 7

'התעלומה

חודרת וטוטאלית שהקשר החי איתה ממש יהווה אותנו וייצור . אותנו מחדש

בהמשך הדברים נתייחס לדינאמיקה ראשונית זו שלרוב עולה פיונים וכן נביא כמה דוגמאות של א ', ם המתוך הקשר ע

, כשהדברים יובנו יותר, אז. וההתמודדות איתם, לקשר זהנתייחס לדינאמיקה בין האני הראשון שנבנה מתוך הקשר עם

.'לאני השני שנבנה מתוך הקשר עם ה, הסביבה

הדינמיקה של ההתהוות-בבואנו לפגוש את ממד הרוח בצורה משמעותית ובלתי

בראש הרי ש, כדי לאפשר בניית אני באופן אחר ,אמצעית דיהערוך ביחס -עצם המפגש עם נוכחות שהיא לאין ,ובראשונה

את הרצון –כמעט ברמה של אינסטינקט – יעלה, אלינורצון קמאי זה מוכר ועולה . באינסוף' להיבלע'להיאבד ו

וכן , בצורות שונות ומוחש ביתר תוקף בתקופות מעבר בכללבשלבי ההתפתחות הנפשיים : בתקופות שונות של החיים

בגיל מבוגר יותר ככוח שיש להתמיר בתהליך , המוקדמיםובמישור הקולקטיבי כנטייה , לקראת המוות, האינדווידואציה

.המצוייה בהתפתחות המיסטיקה הקדומהבחסידות . אלה הן מהופעותיה החיוביות של הנטייה להיאבד

והוא יכול להתעוות , מלמדים שלכל דבר יש שורש חיובימצבים נפולים של הרצון להיאבד אפשר למצוא . 'נפול'למצב

בהרגשת 8,בנטיות אובדניות, להתמכרויותלמשל בנטייה . ועוד, יאוש

הבנה שתשמש , כאן המקום להסביר קצת על תהליכי הבירורביחס לקשר בין האני הראשון )אותנו גם בהמשך הדברים

המציאות מופיעה , מאז האכילה מעץ הדעת טוב ורע(. לשנימתוך ערבוביה של טוב ורע , בפנינו מתוך שניות ומורכבות

אלא שבירור אמיתי לא יכול להיעשות מגובה . שת בירורהדור –אלא רק ממבט עליון יותר , העיניים של מה שצריך להתברר

המסמל את עצם החיים על הופעתם , מהזיקה לעץ החייםלכן בירור מקיף ונוקב יותר יכול להיעשות רק עם . הטוטאלית

עד אז אפשר רק . 'מתוך הקשר עם ה, בניית האני הגבוהולומר שכל מה שקרוב אליו יותר , עזר בעץ החיים ככיווןלהי

.הוא מבורר יותר

מחשבות אובדניות לא תמיד באות לידי ביטוי במובן הטוטאלי של אובדן 8

אובדן תקווה –כמו למשל , נות יותררות מתואלא גם בצו, עצם החיים

.באהבה

הקצב הקצב , , המורכבות הכל כך גדולההמורכבות הכל כך גדולהמסחרר והעומס הלא סביר של מסחרר והעומס הלא סביר של הה

סודקים ומערערים סודקים ומערערים --החיים בימינו החיים בימינו את הזהות האישית הראשוניתאת הזהות האישית הראשונית

, , אדם שסובל מקשיים פיזייםאדם שסובל מקשיים פיזייםאולי לא יצליח להביא את אולי לא יצליח להביא את , , לדוגמהלדוגמה

גופו למצב של בהירות ושקיפות גופו למצב של בהירות ושקיפות אך אפשר אך אפשר , , מרוב כאב וקשיי תפקודמרוב כאב וקשיי תפקוד

שנפשו מזדככת עם היסורים והוא שנפשו מזדככת עם היסורים והוא למשללמשל, , יותר ענוונתןיותר ענוונתן נהיהנהיה

2626

עובר ממקום עובר ממקום ""אברהם אבינו אברהם אבינו ומחפש מיהו המנהיג ולמי ומחפש מיהו המנהיג ולמי , , ""למקוםלמקום

שראה שראה ( ( ''בירהבירה''))אכפת מאותו מקום אכפת מאותו מקום בידי מי העולם הבוער בידי מי העולם הבוער , , עולה באשעולה באש

במדרש מתואר איך במדרש מתואר איך . . שאנו חיים בושאנו חיים בואני אני : : ה ואמר לוה ואמר לו""עליו הקבעליו הקב ציץציץהה""

' ' לא מובא שהלא מובא שה...". ...". הוא בעל הבירההוא בעל הבירה נתן מענהנתן מענה אואו ,,כיבה את השריפהכיבה את השריפה

ולאמץ 9,10בתהליך הבירור אנחנו מכוונים לבחור בחייםזו , לעצמנו את החיות הפנימית החיובית המוטמעת בכל דבר

יש להתחבר לחיות . 'ניצוץ'הקרוייה בלשון החסידות או להרפות ולהתמיר, המקיימת אותו, של כל דבר הפנימיתניצוצות אלה (. מהצורות הכרוכות בניצוצות אלה)מהיתר

שהן ', קליפות'במציאות מורכבת הכוללת גם 11מעורבביםאך , חיצוניות המציאות שתפקידה להגן ולשמר את התוך

12.פנימה בפועל הן גם מפריעות להגיע אליובתהליך הבירור אנו מנסים לבוא במגע עם הניצוץ האלוקי

לשחרר אותו ובכך , את הקיום והחיות של כל דבר המהווהכשמציאות שלילית . לאפשר לו לעלות חזרה למקורו

היא כאילו –מתרוקנת מהניצוץ האלוקי על ידי שחרורו כך שבתהליך הבירור נבחין . קורסת אל תוך עצמה ונאבדת

וישנן קליפות , בחלקים פנימיים שנרצה לאמץ לעצמנוויש את מה שנרצה , פות ולהיפרדחיצוניות שמהן נרצה להר

מה שעדיין נתון תחת השפעתו של עץ הדעת טוב –להתמיר הערבוביה קיימת כל 13.כל מה שעדיין שרוי בערבוביה, ורע

כזה שיאפשר לכל מה , עוד לא הצלחנו להגיע לבירור ממצה .שצריך לעבור התמרה להגיע למקומו האמיתי

הנפולים של מכאן אפשר להבין את הבירור של המצביםלא ייעלם עד , למשל, היאוש: הרצון להיאבד והעבודה איתם

שהחלקים שלו שמקורם בנטייה מיסטית להיאבד באינסוף . היא שורשו החיובי –יימצאו את ביטויים בעבודת הדביקות

עד אז נטייה זו להיאבד תמשיך לדפוק בכל דלת שיש לה . יאושותתבטא בין השאר בהרגשת , סיכוי להיכנס דרכה

העלאתו וחזרתו לשורשו , העבודה היא בהתמרת היאושכשכל )והשאיפה לממד שמעבר , תשוקת הדביקות: החיובי

(.מה שפחות מכך יתפס כמיאש

נחזור להתבונן באותה נטייה , מתוך דברנו על תהליך הבירורלאבד בו את , כלומר)קמאית להישאב ולהיאבד בממד הרוח

נטייה שאנו פוגשים באופן נוגע זוהי (. האני הנפרד שלנו. 'ומשמעותי בבואנו ליצור את עצמנו מתוך הקשר עם ה

"'מקווה ישראל ה"14

הוא היחידי שמקיף ' הקשר עם ה – מים חיים שאפשר לטבול בהם ולהיוולד , ומכיל אותנו לגמרי

שלהיות מוקף לגמרי במי הטבילה הוא , וכמו בהלכה. מחדששהוא היציאה , יטהרותשלב הכרחי שמאפשר את עיקר הה

מהמים15

נודע האלוקי הוא שלב -בלא' היבלעות'כך ה – היות , שהוא היציאה מהמים –הכרחי לעיקר ההתהוות

ט"י', דברים ל 9

-ולא הבחירה הלא, הבחירה שאמורה להנחות אותנו היא הבחירה בחיים 10

.מודעת המכוונת אותנו לרוב להימנע מכאב .ערבוביה זו היא גם תוצר לוואי ומצב קיומי בעקבות שבירת הכלים 11ממשות שלילית כשהיא מתרחקת קליפה הופכת מממשות ניטראלית ל 12

, וחשה את עצמה כדבר לעצמו, שהוא העיקר, מיעודה כמשמשת את התוך

. כעיקרהוא בהיותה מלאה חיות של , היא הכאוס, כוח המשיכה של הערבוביה 13

. לנו לשחררם' קוראים'ה, ניצוצות אלוקיים 'ח',ירמיה ד 14 ה"יומא פמסכת , תלמוד בבלי 15

כדי לא להיות נתונים להישאבות . היות עצמנו, לאינדווידואלעוצמתיות דיין , אנו צריכים תעצומות נפש אחרות, זו לאבדון

-אישית וחד, פנימית החיבור לאותה מהות. כדי לפרוץ הלאהיכול , בתמיכת כוחות הרוח המקיפים את האדם, פעמית

להעצים את האדם ולאפשר לו לעבור תהליך אותנטי של תהליך זה של יצירה . אינדווידואציה והתפתחות אישית

עצמית מקבל משמעות והרגשה אחרות לגמרי כשהוא וכמו . מתרחש מתוך המפגש בין הרצון האישי לרצון האלוקי

שמחה , שהורה שמח בתהליך ההתפתחות של התינוק שלוכך , פעמית-שפותחת ומלווה את התינוק בדרכו האישית והחד

שהביא לבריאתנו , ההתהוות מתוך הרצון האלוקי של היותנוהוא המאפשר והתומך בהיבקעות ממצב ראשוני זה של –

.היבלעות

ים ומפע, המפגש בין הרצון האישי לרצון האלוקי מעצים מאדחיות עצומה הפותחת ומשחררת את הרצון האישי כך שיוכל

כשהרצון האישי והרצון האלוקי . להכיל את מה שמעברניתן לרצון האישי הכוח לברר את מה שמעכב את , נושקים

כשהרצון האישי להיות אנו : ובדוגמה שלנו. התפתחותועצמנו מהדהד את הרצון האלוקי בכך שנחיה ונגלה את פניו

רוצה ' ההרגשה שה, יים של צלם האלוקים הטמון בנוהייחודבנו ובחיינו יש בה כדי לברר את היסודות המעכבים את

חוסר , דוגמת ההרגשה שאיננו ראויים)היותינו למה שאנחנו בירור אמיתי יכול (. שנאה עצמית ועוד, אמונה בעצמנו

להתאפשר רק כאשר המקום הרעוע שלי פוגש את מה שהוא . את הרצון האלוקי המוחלט שחפץ בי ובקיומי ,ללא ערך לו

שיוצר עבורנו שדה , תחושה זו מכוונת אותנו כמו מגנטאנרגטי המאפשר לנו לצמוח ולהתהוות ממקום חיובי נוכח

.ובכך לאפשר טראנספורמציה אמיתית, ובלתי מעורערודרך כך גם עם הרצון ', עם תחילת יצירתנו מתוך הקשר עם ה

מתקבלת תחושה של מרחב –עצם קיומנו האלוקי הראשוני במאפשר אותה ואף , שנפתח עבורנו וחפץ בנו ובצמיחה שלנו

מתוך אותה תשתית כללית המאפשרת את עצם . תומך בהאפשר להמשיך להיבנות באופן אישי תוך גילוי של , קיומנו

תחושת החום מאפשרת קשב . כוחותנו הפרטיים המסויימיםתאורה 'ת שלנו הזוכות עתה לחיובי ומטפח לנטיות השונו

. המאירה עליהן ומבעדן ומעידות על מקורן האלוקי', אלוקית

2727

,מהלך כזה מציג, ביצא'הרבי מאיז', מי השילוח'בעל 16

עובר "המתאר את אברהם אבינו 17בהסתמכו על המדרשומחפש מיהו המנהיג ולמי אכפת מאותו , "ממקום למקום

מי העולם הבוער שאנו בידי , שראה עולה באש( 'בירה')מקום : ה ואמר לו"הציץ עליו הקב"במדרש מתואר איך . חיים בו

נתן , כיבה את השריפה' לא מובא שה...". אני הוא בעל הבירהמענה או נהג באופן המוחש לאברהם כאיכפתי לאותה

פותח רובד הבנה ' מי השילוח'בעל . מציאות של סבל ובעירה', אליו'לא : וכדיוקו', הציץ עליו'נוסף לאותו מבט אלוקי ש

מתוך , בכך. האיר על ליבו והעירו -' עליו'אלא , לעברוהשליך עליו אור שאיפשר לו לדעת את ' ה', חיפושו את ה

, בו' שבליבו כהארת ה' לחוש את חיפושו ואת בקשת ה, עצמו :העיר את ליבו לכך' ולהבין שה

ומהרעמות ליבך תוכל לשער אשר בוודאי נמצא "...

' עליו'והוא לשון . והוא העיר לבך ונפשך לזה... בורא ."היינו על קושייתו שזה בעצמו הוא תירוץ מספיק לפניו

הוא עצם , המענה האמיתי אליו, התירוץ לקושייה שלו

ולא התשובה וההיענות שציפה לקבל , ההתגלות האלוקיתעצם . כשחיפש והקשה מי עומד מאחורי כל הבעירה הזאת

הקושייה כבר מכילים בתוכם בצורה השאלה ו, החיפושאת עצם הנוכחות –אימננטית את מה שהוא באמת חיפש

הבנה זו . בהכל -האלוקית ואיך שזו מאירה בו עצמו ובעולמו ' ולעבור מהמרחב שה', מאפשרת להיבנות מחדש לפני ה

לנוכחות החמה והאישית של , פותח לנו ברצותו בעצם היותנו, בקושיות ובקשיים שלנו, שלנו בחיפוש, בליבנו -בנו ' ה

.בכמיהתנו היותר עמוקהוכך אנו מבינים את המשמעות האימננטית הטמונה בתוך

. ומתעוררת בנו תשוקה ועניין להקשיב ללב, ליבנו פנימהלהקשיב , מאיר בליבנו' הקשב ללב הוא לנסות לחוש מה ה

. פנימה ולהבין שמה שרואים הוא מתוך התאורה האלוקיתאהבתו אותנו מראה לנו את עצמנו ודרכינו את נוכחותו ב' שה

מאיר דרכנו , בחיים מעורר בנו את דרכנו, המפעימה את ליבנווחלק מהשאלה , כל זה הוא חלק מהדיאלוג. את עולמו

, מהדהדת תמיד' איכה'השאלה 18.'איכה'הקיומית שלו אלינו במעבר : והיא נוכחת בכל מה שאנחנו עוברים, בצורות שונות

, ההשתדלות, מהמצב של בנייתי האישית עם ההיסדקותהחיפוש מתוך מחשכי אי , איבוד העצמי כפי שידעתי עד כאן

, האינסופי' לדרך של בניית אני מתוך קשר עם ה –הוודאות מגע זה . המעיר את ליבי להיות מה שאני, המקיף והשורה בכל

מפלח את הבדידות הקיומית שלי באבדי במחשכים לא גם בריקוד זה קיים המימד . לכדי ריקוד משותף ומביא נודעים

לא להיבלע לכדי חוסר –אך בצורה מבוררת ', של להיאבד בהויש בריקוד . קיום אלא להיאבד באהבה המעצימה את קיומי

שיתוף , תשוקה, חיות, קשב, אילתור, גם דינאמיות

לך פרשת ' חלק א, 1991בני ברק ', מי השילוח, 'ביצא'מאיזמרדכי יוסף ' ר 16

לך 'ט סימן א"ל רשהפ, ל"ירושלים תש, בראשיתמדרש רבה על 17 'ט', בראשית ג 18

. משך ודרך, ישנו מרחב אישי ומשותף. ואינדווידואליותנהיה אולי סוער במיוחד בהיות האדם מוחש כנתון ריקוד זה

בו הוא מיטלטל , אפשר אף בין שמיים לארץ, במרחב גדול... מה אנוש כי תזכרנו" -בין אפסות לאינסוף , מקצה לקצה

..."ותחסרהו מעט מאלוקים19

מנעד עצום זה מניע אותנו עד מזכיר לנו שאנחנו לא על , לקצה גבולות היכולת האנושית

,ברוח סערה, יציבה אלא על המיםאדמה רוקדים עם 2021

תנועה ערה זו היא המאפשרת את מלוא . תנועת הגלים והרוח, זהו ריקוד של התמסרות ועוצמתיות כאחת. ההתהוות שלנו

זהו ריקוד משותף של להיות שותף . הכנעה והשתדלות . לבורא

אפיונים ודרכי בירור בבניית האני השני

אנו ', צמנו מחדש מתוך הקשר עם הבבואנו ליצור את עמתחילים להתמודד עם תהליך ההתהוות האישית שלנו מול

ננסה להשליך אור על חלק . ממדי המוחלט האלוקייםכשאלה יוכלו גם לכוון , מהתמודדויות אלה ודרכי בירורן

נתייחס כאן . אותנו ביחס לבירורים והתמודדויות נוספיםבעל , היותו יודע הכל: 'לשלושה מאפיינים של הקשר עם ה

.והיותו מעבר לזמן, אהבה אינסופיתבהן נקודת המוצא היא , שלא כמו במערכות יחסים אחרות

' הקשר עם ה, (גם ביחס לזולת וגם ביחס לעצמנו)נודע -הלאאף יותר משאנחנו , הוא בפני מי שיודע אותנו יותר מכול

יצור אי אפשר ל, אין אפשרות להסתתר 22.יודעים את עצמנוקשר מתוך דימוי עצמי שנבנה על בסיס של מה נבחר לגלות

.הכל חשוף -ומה לא

'ו-'ה', חלים הת 19מסכת , גם תלמוד בבלי' ור". רוקע הארץ על המים: "כמובא בברכות השחר 20

( 'כמובא בהערה י)ב "ב ע"חגיגה י21

כשהיציבות , דימוי סוריאליסטי את חוסר היציבות הקיומיתל מתארים ב"חז

עומדות ואנין יודעות על מה ...אוי להם לבריות ש: "'האמיתית היא רק בידי ה

ומתארים על בסיס רצף של פסוקים איך " ?הארץ על מה עומדת. הן עומדות

וההרים , והמים על ההרים, והעמודים על המים, שהארץ עומדת על עמודים

מסכת ' ר. )ה"והסערה תלויה בזרועו של הקב, בסערה –והרוח , וחעל הר

(.ב"ב ע"חגיגה י22

נודע נותר -אך גם כאן הלא, יודע אותנו באופן מוחלט' ההבדל כאן הוא שה

אך היותנו נודעים על ידו . את הזולת, עצמנואת ', ת האיננו יודעים א – בעינו

-לברר את תחושת הלאחשוב .בוקע את תחושת המוחלטות של אי הידיעה

אבדון וחוסר אונים ולהתמירה , נודע מכוח שעלול להביא לתחושת יאוש

.לתחושת מיסתורין ויצירתיות

בהיות הנשמה בעליונים היא שמעה בהיות הנשמה בעליונים היא שמעה אך אך , , את הניגון האלוקי הייחודי שלהאת הניגון האלוקי הייחודי שלה

. . עם רדתה לעולם הוא השתכח ממנהעם רדתה לעולם הוא השתכח ממנהמונע מונע , , האדם מחפש אחרי ניגונו כל ימיוהאדם מחפש אחרי ניגונו כל ימיו

מתוכו למקום פנימי לא נודעמתוכו למקום פנימי לא נודע

2828

משפיל או בדומה , מביך, מצב זה יכול להיות מוחש כמביישאך אם . לאופן שבו אנו רגילים לחוות את היותנו חשופים

שהוא אחר לגמרי מכל ', אנחנו באמת נפתחים לקשר עם הוננות שלו בנו היא שונה מכל נבין שההתב -קשר אחר שידענו

איננו יודעים מהי אותה פרספקטיבה . התבוננות שהכרנוכי לא ", אך ברור שהיא שונה בתכלית מתפיסתנו אנו, אלוקית

".'מחשבותי מחשבותיכם נאום ה23

מה , לא רק שהכל נודע לו להירגע , שבמבט יותר פנימי יכול לאפשר לנו לבטוח

א שמבטו האינסופי הוא אל -ולהתמסר ליד ההשגחה החמה הרבה יותר רחב ומכיל ממה שאנו : בעל איכות וגוון אחרים

חודר ומבין לחדרי הלב על , הרבה יותר מעמיק, מכיריםהמבט האלוקי הוא כל כך חם ואוהב . המורכבות שלהם

וככל שאנחנו נפתחים אליו כך מתאפשר לנו לנסות , ומקבלתו ולנסות לאמץ להזדהות אי, ולחוש מבט זה ולהפנים אותו

. אותו גם למבטנו אנוהוא שיכול להביא לאותנטיות ' דווקא היות הכל נודע בפני ה

אנו קרואים , בהיות האמת פתוחה וגלויה: הרבה יותר גדולהללא , להיות נוכחים באופן מלא. באשר הננו' לעמוד לפני ה

נותנת לנו כוח לעמוד כך בפני ' נוכחות מלאה זו בפני ה. פחדשהרי הוא –גם לא לפחד שמשהו בנו ייוודע לזולת , ועצמנ

. ממילא כבר נודע באופן כלשהו

ועם זאת מקבל ואוהב אותנו כל , יודע עלינו הכל' ומתוך שהאנו לומדים איך לקבל ולאהוב את עצמנו ואת הזולת –כך

, אנחנו מבינים שהאהבה היא לעצם היותנו. באופן אחר לגמרי . אינה מעלה או מורידה דבר, היהתהא אשר ת, וכל ידיעה

אנו פוגשים ', בבואנו ליצור את עצמנו מתוך הקשר עם ה, אכןשלא כמו . ללא גבולות וללא תנאי, לראשונה אהבה מוחלטת

בהם אפשר שהצד השני אינו מעוניין , קשרים עם אנשים, השפלה, ובכך יכול לעורר בנו רגשות של עלבון, בקשר

וכל עבודתנו , תמיד פתוח בפנינו' ההקשר עם -' תסכול וכדוהאני שנוצר מתוך הקשר . היא להיפתח אל אהבתו האינסופית

הוא בעל לב פתוח לאהוב ולהיות שטוף באהבה ' עם השדרכם האהבה , האלוקית ובביטויה האינסופיים שבמציאות

כדי לחוש את המציאות על מורכבותה כביטוי . משתקפתרגשית ויחס יצירתי לאופני דרושה פתיחות , לאהבה האלוקית

שיכולים להתבטא בדרכים שהן רחוקות , הגילוי האלוקיהמפגש עם המציאות . בתכלית מאיך שהיינו מדמיינים אהבה

, שבא לעסות לנו את הלב, הוא ביטוי של האהבה האלוקיתליצור אותנו מחדש מתוך פתיחות גדולה , לצור בנו צורות

'ח, ה"ישעיה נ 23

, ל ציפיות ורצונות מוגבליםלהגיע לוויתור עמוק יותר ע, יותרלשחרר אותנו מלהיאחז באיך שדברים נראים לנו מבעד

פותח אותנו אליו דרך ' ה. לפרספקטיבה הצרה שלנווככל שנבוא ממקום יותר עמוק של פתיחות , המציאות

שנוצר , כך האני האמיתי שלנו –שפלות ושמחה , ואהבהיווצר י –מהמפגש הטוטאלי עם האהבה האלוקית הטוטאלית

. וייפתח לחיים באופן אחרמעין שכבת צרי , אהבה אינסופית זו מעניקה תשתית פנימית

, שנותנת לאדם את ההרגשה הבסיסית של אהבה ורוך ואיחויתשתית זו מאפשרת להתייחס . כדי שיהיה יכול לחיים

כביטויים אנושיים : לדיסונאנסים הרגשיים בצורה אחרתבאים לברר אותנו ולפתוח ש, נפולים של האהבה האלוקית

כך אפשר להיפתח באהבה וחמלה . אותנו באופן עמוק יותרוהבחירה , ולהבין שחספוסו הרגשי הוא ביטוי של כאב, לזולת

שלנו היא איך לא לסגור את הלב אלא להיפתח לאהבה ובכך גם לאפשר לעוד )האלוקית כפי שזו בוחרת להתגלות

כשזו –ות הקיומית כך ביחס לבדיד(. משהו להיתקן בתוכיהיא כבר לא , נתפסת על רקע האהבה האלוקית האינסופית

מוחשת כטוטאלית אלא כפנים מסויימות של האהבה פנים שקוראות לי להיפתח אליו גם דרך מה , האלוקית

אכן אהבה אלוקית זו מהווה . שמוחש ככאב וכמחסור רגשי .תשתית שמשפיעה על כל התחושה הקיומית

צריכה להשפיע ' בניית האני מתוך הקשר עם ה, כפי שהדגשנוחשוב לשים לב שהמפגש עם . לטובה על יחסנו למציאות

, האהבה האלוקית האינסופית אכן יבנה אותנו באופן חיוביולא יהווה עבורנו חוויה טוטאלית כזאת , כפי שתיארנו עכשיו

כשלא . שמפשיטה את שאר המציאות מערכה וממשמעותהאפשר , נות עם האהבה האלוקית האינסופיתיודעים איך להיב

,שחוויה זו תתקבע בתוכנו כצורת האהבה היחידה האפשריתתהיה מוחשת -בהיותה חלקית , בעוד שכל אהבה אנושית

(. ואפשר שאף לא תהיה מוחשת כלל)כחסרת ערך לעומתה התייחסות בריאה יותר תראה את האהבה האלוקית כפותחת

, ה האנושית ולאהבה לחייםאופק ונותנת תשתית לאהבהאהבה . כאדמה פוריה שבה הכל יכול להיקלט ולצמוח

האלוקית יכולה לתת לנו כל מה שצריך כדי שלא נרצה שנהיה פתוחים , מהמציאות את מה שהיא לא יכולה לתת

חשים את המלאות האלוקית , ונינוחים ונרגשים בפניה 24.ומודים עליה, הטמונה בה

הוא מכיל וחובק גם את כל , לגמרי יודע אותנו' בהיות ה

ולעתים אפשר אף לחוש איך , ההופעות השונות שלנו בזמןההתהוות מחדש באופן שלא נתון . הם שזורים אצלו לאחד

משפיע –לחלוף הזמן אלא מתוך מפגש עם מה שמעבר לזמן . ומביא איתו התמודדויות חדשות ואחרות, ויוצר אותנו אחרת

פעה של המפגש הזה צריך לזכור עד כדי להבין את אופן ההש

24

קנה 'בקבלה ובחסידות נקרא את החוסר 'למדוד'כל כך לחוש וכמו נטייה זו

הוא "' קנה המידה', המשכה וגילוי האורשעניינו ' קו המידה'לעומת . 'המידה

יוצר מעין הסתלקות אנרגטית -כלומר , "סילוק והעדר הרצון והמשכה' בבחי

בספר המאמרים ' ור. את החוסר, ובכך מגביר, עקב היותו חש, מהמציאות

.ט"עמוד רצ', ת של רבי שלום דובער מלובביץ"פר

נודע האלוקי הוא נודע האלוקי הוא --לאלאבב' ' היבלעותהיבלעות''הה ––שלב הכרחי לעיקר ההתהוות שלב הכרחי לעיקר ההתהוות

היות היות , , שהוא היציאה מהמיםשהוא היציאה מהמים היות עצמנוהיות עצמנו, , לאינדווידואללאינדווידואל

2929

חיינו מוגדרים : כמה הזמן הוא מימד קיומי דומיננטי עבורנווכדיאלוג , הם לעתים מוחשים כמאבק נגד חוסר הזמן, בזמן

הזמן מעורר בנו . 'סובייקטיבי'וה' אובייקטיבי'בין הזמן ה"כל הווה נפסד"תחושה ש: רגשות חזקים

25שהכל חולף –

יחד . יר אותנו ללא מה שהיינו ומה שידענוובכך מות, ואיננועם זאת אנו חשים שבכוחו של הזמן לרפא או לפחות לשכך

ושהוא מאפשר לנו לראות דברים , אותנו מפצעי החייםיש שהנוכחות בזמן אמת מעוררת כאב . מפרספקטיבות שונות

מתוך , את חיינו או פחד שעלולים להביא אותנו להחמיץ, נוכחים בהם באופן מלא בזמן אמתשאיננו יכולים להיות

. בהווהחיים שהולכים ונפתחים ומגלים עם , אנו חיים ברצף של זמן

הקשרים והמעברים בין מה שאנחנו . הזמן את אשר טמון בהםואיננו יודעים מה , בנקודות זמן שונות מוחשים לעתים כחידה

. יילד יוםמן להתייחס לז' איך יכול האני שנוצר מתוך הקשר עם ה

?באופן אחרבכלל וכפי , כולל אנו עצמנו, יש צד שהכל חולף ואיננו, אכן

ויחד עם זאת יש בנו ממד נצחי שלא . שאנו מכירים את עצמנוחלוף הזמן מחד והעמידה מול ממד . נתון כלל למעברי הזמן

מאידך משקפים לנו את המורכבות ' הנצח בקשר עם הוויתנו גם את המכילים בעצם ה, הגדולה שלנו כבני אדם

איך ממדים אלה יכולים לתמוך זה . החולף וגם את הנצחי ?בזה

החולף הוא לא רק מקור לסבל אלא גם זה המאפשר למשהו יש להעמיק לחדור במבט פנימי . אחר להתהוות ולהתגלות

שבתוך החולף , לראות את ממד ההתחדשות שמאחורי החולףהנצח ממד . התחדשות שמביאה לפריון ושמחה -פנימה

אלא רק , איננו אובדים לגמרי –מאפשר לנו להרפות מהחולף הוויתור על מה שחולף מתאפשר . צורתנו העכשוית חולפת

כמו לעמוד , קשר ולא היאחזות –עם התעצמות הקשר הפנימי . בעין הסערה

הנצח הוא כמו . חושף את ממד הנצח שבפנימיות הכל ,החולףבו , ת המתחלפותממד של מנוחה שמעבר ובעומק התצורו

אפשר כמו לשכון ולשהות ולהיפתח לתצורות הזמן לוף הזמן יכול לעורר לא רק צער אלא גם יח. המופלאות

כך הנצח . הפלאה והתפעלות על אינסוף הגילויים המתהווים. שמח בעושר הגדול שנגלה ממנו, מייקר את החולף ושמח בו

תולדות ', שני לוחות הברית, '(ה"השל)ישעיה אברהם הלוי הורוביץ ' ר 25

'ד חבית דו, אדם

, רגעוהחולף עצמו יכול גם הוא להביא אותנו לייקר כל . בהיותו כל כך יקר ולא מובן מאליו

מבחינת המפגש החי הנצח האלוקי מהדהד בנשמה פנימה כמו ' ה. באופן שמוליד את ריבוי פניו המתחלפות של האחד

את כל שדה האנרגיה של חיינו , ברגע, מכיל בכף ידו הנצחיתהוא . ומבזיק אותם לעברנו תוך כדי ריקוד, שהיו ושיהיו

לחבור הכל לאחד -של מקצבי ערות ודממה הריקוד המשותף . בריקוד של התהוות נצחית

בדרך לניגון האישיהעבודה של לזהות : התייחסנו קודם לעבודת הבירורים

תוך שחרור או התמרה של , ולהתקשר לניצוץ האלוקי הפנימימהו היחס המבורר בין האני הראשון . החלקים האחרים

?יהםואיך נעשה המעבר בינ, והשניכשהאני הראשון צריך להתמודד עם מציאות , כפי שתיארנו

הוא מתחיל –המורכבת מכפי יכולתו ( חיצונית או פנימית)סדקים אלה ברצף האישיותי הפנימי יכולים . כמו להיסדק

כחוסר התאמה בין : למשל, להיות מוחשים בדרכים שונות, יכפרגמנטציה ברצף האישיות, העולם הפנימי לעולם הסובב

חשוב להדגיש שאין מהלך זה תוצאה של . כערעור עמוקבעייתיות אלא שהמערכת הפנימית של האדם מחפשת באופן

אלא . להיפתח ולהיבנות, זה להמשיך להתפתחולכן תחילת , שהסטרוקטורה שלה מוגבלת ולא מאפשרת זאת

(. כזרע באדמה)הצמיחה לובשת פנים של פירוק והתפרקות הם בעצם תחילתה של פתיחה במערכת , אם כן, סדקים אלה

השאלה . ובכך מהווים שלב קריטי בהתפתחותה, הקיימתהאם יגבר –והבחירה כאן הן בתגובה שלנו לאותם סדקים האם ננסה , עלינו הפחד והאינסטינקט להישמר ולהיסגר

להתמודד עם תחושת הערעור על ידי היאחזות במה שלא אם כך נעשה ? החשוף לחפות על המקום או שננסה, ישוב עוד

כשהמערכת כבר , אנו עלולים להביא על עצמנו שבר עתידי. ותקרוס –לא תוכל לעמוד בעומס המתחים חסרי התוחלת

מאפשרים בנייה , קשים ככל שיהיו, אך השבר והפירוק, מאחר שאבני הבניין כבר פזורות ומשוחררות זו מזו, מחדש

. לא מחוייבות עוד לצורת בנייתן הקודמת. תגובה אחרת למצב של תחילת ההיסדקות היא הוויתור

ייאוש ורפיון , במצבו הנפול הוויתור לובש פנים של כניעהאמנם אלה הן תכונות נפולות אך גם מצב זה יכול . ידיים

רפיון זה מביא למעין . להביא בסופו של דבר לבנייה חיוביתת אך אותו מצב גלמי יכול להיות תשתי, שקיעה ואיבוד צורה

לפעמים המצבים הנפולים של . פתוחה להיווצרות חדשה. הוויתור מתבררים תוך כדי הופעתם ועולים לשורשם החיובי

לא , הוויתור במצבו הגבוה הוא היכולת להרפות מאחיזת יתרמתוך יאוש אלא מתוך התמסרות לכוחות גדולים יותר

. שפועמים דרכנו ומאפשרים את עומק ההתהוותתחילת ההיסדקות של האני נכנס האדם עם -בכל מקרה

הוא יכול לנסות להילחם בו והוא . למהלך שאין ממנו חזרההאם –השאלה הגדולה היא מה הלאה . יכול להתייאש בגללו

הוא הוא ' ' הקשר עם ההקשר עם ה ––" " ''מקווה ישראל המקווה ישראל ה""מים מים , , היחידי שמקיף ומכיל אותנו לגמריהיחידי שמקיף ומכיל אותנו לגמרי

ם שאפשר לטבול בהם ולהיוולד ם שאפשר לטבול בהם ולהיוולד חייחיי מחדשמחדש

3131

חשוב לשים לב שהמפגש עם האהבה חשוב לשים לב שהמפגש עם האהבה האלוקית האינסופית אכן יבנה אותנו האלוקית האינסופית אכן יבנה אותנו

לא יהווה עבורנו חוויה לא יהווה עבורנו חוויה וו, , באופן חיוביבאופן חיוביטוטאלית כזאת שמפשיטה את שאר טוטאלית כזאת שמפשיטה את שאר

המציאות מערכה וממשמעותההמציאות מערכה וממשמעותה

ובהתמסרות ליד , מתוך שבריו, אדם יצליח להיבנות אחרת ?ההשגחה החמה

צריך קודם להיות , כדי לעבור תהליך של התהוות אחרתצריך לעבור תקופת מעבר של איבוד . כונים למותבאמת נ

לאפשר לעצמנו ולכל אשר לנו להישבר , עצמי טוטאליצריך להדגיש ששלב זה אינו שלב . ולהיאבד ולהיעלם מאליו

, פעיל ובחירי אלא הוא בעיקרו שלב של וויתור והתמסרותלהרפות ולאפשר לעצמנו להיפרד מכל מה שהיינו ומכל מה

, שלב זה כרוך באבל כבד ובגעגוע עמוק. שחלמנו להיות . באבדון גמור, ונותרים בו ללא מוצא

רק בשלב יותר מאוחר יכול להתקיים אותו מפגש מכונן בין עתים מפגש זה . השבר או ההתפרקות לבין מה שמעבר להם

. עתים הוא בהסתר כל כך שקשה מאד לתאר אותו, נוכח יותר, שבר והמוות הזהאך הוא זה שנותן משמעות ופשר לכל ה

. מבשר שעדיין יש דופק, כמעין לחש רוטט בלילה דומם

ה קוק מסביר את המשמעות הפנימית של הדינמיקה של "הראי :השבירה

לפי שהאלוקות נותנת היא לפי ? למה באה השבירה

. אם כן תהיה הטובה מוגבלת, כוחה והמקבל מוגבל הואותהיה , ועל כן נותן הוא הטובה בלא שיעור לפי מידת

ואף על פי שלא יוכל המקבל . אלוקית בלתי גבוליתבנה בתשוקתו יוי, הנברא לקבל כי אם כשישבר לגמרי

ובזה . להתאחד באלוקות, לשוב למקורו הבלתי גבוליויהיה במדרגת השלימות של , יעשה הנברא את עצמו

מה שלא היה , ויתעלה ממעל לגבול של הנברא, הבוראלמעלה ממדרגת אפשרות אפשר בלא שפע רב טוב

ולא במעלת בורא , קבלתו שהיה תמיד במדרגת נברא 26.כלל

. לדבריו השבירה מאפשרת לממד האינסוף שבאדם להתגלות

והשבר , בתהליך השבירה גם המוגבלות של האדם נשברתלהיבנות , להיאסף, להבריא –מוליד תשוקה פנימית עמוקה

ותית של שטח הגדילה המשמע. לחבור עם מה שמעבר, לאחדוהתשוקה שמתעוררת , הפנים של אדם שליבו מנופץ לרסיסים

יכולות –למה שמעבר לכל ההגבלות ', בלתי גבולי'בו ל . . 'להתאחד באלוקות'להביא אותו

ב"תס, 'אקובץ , ט"ישראל תשנ', שמונה קבצים, 'ה קוק"הראי 26

המסתו יכולה להביא לשפלות –ל ביחס למקום הגלמי "כנובכך לאפשר , רוח חיובית ולהתפשטות מצורניות מוגדרת

.קומות ובאופנים שלא התאפשרו קודם לכןגילוי אלוקי במ . מצבי צבירה שונים אלה מהווים תשתית משמעותית לבאות

במקרה הטוב בו אדם ממשיך בדרכו ומתחיל לבנות את עצמו

נשאלת השאלה מהם המעברים ', מחדש מתוך הקשר עם האיך מבררים את כוחות הנפש שנוצרו ? בין שתי הופעות האני

והאם ובאיזה אופן יש להם מקום באני ,אצל האני הראשוןבכל דבר קיים ניצוץ אלוקי שהוא עצם החיות , כאמור? השני

לעתים , והוא ממשיך להתקיים –נקודת האמת , הפנימית' לבושים'תכונות או , יש כוחות: היתר מתברר. בצורות שונות

ומות האני הראשון , שאנו רק מייחלים להשיל( דרכי ביטוי)ברגע את מה שחיים שלמים לא תמיד מאפשר לפעמיםישנם חלקים בתוכנו שכבר אינם רלוונטיים . מצליחים לעשות

ועלינו להיפרד מהם לקראת הכוחות , לאני החדש שייבנהויש כוחות חיוביים ששירתו אותנו . החדשים שעוד ייבנו בנו

אף כי לרוב הם , שיכולים להמשיך ללוות אותנו בדרכנוככל שנהיה פתוחים ונאפשר צורניות . ילבשו צורות אחרות

כך כוחות אלה יוכלו להמשיך ללוות אותנו בדרכנו , חדשה זובירורים (. אומץ לב ועוד, בקשת האמת, למשל עצם החיפוש)

ובחלקם נעשים , אלה נעשים בחלקם מתוך עבודתנו המודעתכשעבודת הבירורים המודעת שלנו יכולה לתמוך , מעצמם

.בתהליך הזה

לפיו בהיות הנשמה בעליונים היא , ם בסיפור חסידי ידוענסייאך עם רדתה לעולם , שמעה את הניגון האלוקי הייחודי שלה

מונע , האדם מחפש אחרי ניגונו כל ימיו. הוא השתכח ממנהבמהלך חייו ועם מפגשיו . מתוכו למקום פנימי לא נודע

אך יש לו בהירות פנימית, השונים הוא מנסה להקשיב פנימהכך הניגון האישי . מספקת רק כדי לדעת מה אינו הניגון שלו

מתוך התנקות מכל , כלומר, הולך ומתברר על דרך השלילהעד שהוא נשמע במלואו שוב רק עם , מה שלא שייך לו באמת

. עליית נשמתואנו ', בבואנו לבנות את האני שלנו מתוך הקשר עם ה

שמעים טונים מתקרבים לאותו ניגון אישי אותנטי מתוך שנ, צלולים וברורים של הממד האינסופי שמעבר ובעומק הכל

אלה טונים מעורפלים שמחפשים את אין. המתגלה במציאותבאנדרלמוסיה של צלילים ללא מוטיב , דרכם באפילה

אלא טונים מלאים רזונאנס שלפיהם אנו קרואים , מוזיקאלי .את כל קומתנו הנפשית, לכוון את שאר המיתרים שלנו

טונים צלולים אלה נשמעים לרוב לכל מי שהוא בעל זיקה אך בדרך כלל עיקר היחס אליהם הוא שאלה של . רוחניתם יוכלו להישמע באופן מספיק יהאם הטונים הרוחני –ווליום

חזק וברור כדי להתגבר ולטשטש את הטונים הצורמים של : חס לדוגמאות שהבאנויובהתי? אחרים שלי ושל חיי מופעים

אם האהבה האלוקית שבי יכולה להיות מוחשת דיה כדי ההאם יש בכוחו של ? שלא אגווע מהבדידות הקיומית שלי

המבט האלוקי החם להמיס את תחושות הבושה וההשפלה ?שלי בהיותי מה שאני

3131

הוא יכול רק , איננו זוכרים את הניגון המקורי שלנו, כאמורהשונים ללכת ולהתברר ברובד סמוי מתוך קשב לצלילים

במששי את דרכי בים הצלילים . עמהם נפגשים במהלך החיים .אני יודעת שהניגון שלי לא נשמע כמו מאבק צלילים נואש

אנו מנסים לכוון את שאר , כשאנחנו מכוונים כלי נגינהאך צריך , זה נשמע פשוט. הצלילים בהתאם לצליל המכוון

, מכווןמודרני אין שום צליל שנחשב כ-לזכור שבעולם פוסט . ולכן אין כלל בסיס להרמוניה

מתוך הפריטה ? איך אנו יכולים לכוון את הכלים של נפשינועל המיתר של הצליל המכוון ועל מיתרי הצלילים המתבררים

, אנו קשובים למרווחים ולמעברים ביניהם, ביחס אליוולדינאמיקה סמוייה שמתחילה להתפתח וליצור מלודיה

כוון יכול להיות נוכח בתוך המקום איך הצליל המ. אפשריתליצור בו תהודה רכה עד שקולו של הכאב יישמע , של הכאב

איך המוזיקה מתפתחת בהשראת הצלילים ? באמת אחרתאיך המקום , המכוונים ודרך חיפוש קשר הרמוני ביניהםמעשיר אותו , המכוון הוא גם קשוב ומכבד את המקום האחר

עד כמה ? ומבלי להאלים אותוומעמיק אותו מבלי לגבור עליו כדי לאפשר , אני פתוח לפרוט על מיתרים לא מכוונים בתוכי

וכך להעשיר ולהעמיק את המנגינה , להם להתברר ולהשתלב, כמה מקום אני מאפשר לרוחות השמיים להתנגן בי? שלי

מתוך יצירת תהודה , מתוך פתיחות וקשב גדולים עוד יותרואיך כל הצלילים ? וכיפנימית בינן לבין החללים שבת

נשמעים אחרת כשהם מתנגנים ונשמעים על רקע תיבת תהודה שיכולה גם להכיל את פעימות מאוויי היותר , עצומה כל כך

את אנחות הלב שלומד להיפעם מחדש מתוך המפגש , עמוקיםגם במקומות המוחשים כלא ברורים ואף תמוהים , עם האלוקי

?כל כךמה ההבדל . שלא תמיד נראים לעין, בדקויות, מדובר בעמקים

בין צליליו של כלי שנבנה בבית חרושת לזה שנבנה בידי אדם בין לנגן ? מה ההבדל בין לנגן ביום או בלילה? חיים-למוד

עליה התאמנו כה רבות , את אותה מנגינה מוכרת שלמדנולבין , בחשבנו שמה שלימדו אותנו הוא בוודאי נכון ומתאים

נת ביד שהרפתה מלהיאחז במיתרי החיים אותה מנגינה שמתנגבאצבעות שהתשוקה המניעה אותן אינה להתמלא אלא , בכוח ?לגעת

אולי המנגינה שאנחנו מחפשים כל . אולי הכל. אולי כלוםשצריך רק –חיינו היא אותה המנגינה שאנחנו מנגנים עכשיו

אותו אני –כשתיבת התהודה היא אני עצמי . לנגן אותה אחרתכפי שהוא מתגלה לי ', מחדש מתוך המפגש עם ה שנוצר . מליבי

כתוב ', אחרי כל מה שעבר על איוב וכל התמודדותו לפני ה,"את איוב מן הסערה' ויען ה"

27פ צלילי המילים "ומפרשים ע

מהטריוויאליות , מבשרו 28".מבין שערות ראשו –מן הסערה "

'א, ח"איוב ל 27 'פיסקה ד' פרשה ד, ל"ירושלים תש, מדרש רבה על בראשית 28

' ה הומ. עם כל הטמון בו, מההווה באשר הוא, הקיומית שלונגע , הוא יצר איתו קשר אמיתי? ענה לו על כל שאלותיו

. בליבו ...התחלתי קצת להיזכר באותו הניגון –אה

ה קוק"על פעילות הראי כשרות האתרוגים בעניין

קניית ה פעל רבות למען ההקפדה על "מרן הראי

ובמיוחד עסק , רבות נכתב על כך. אתרוגים כשריםמועדי 'בספרו ,ל"י נריה זצהרב משה צבבזאת

. 'ה"הראילהלן נפרסם לראשונה קטע נדיר מתוך מכתבו של הרב

לאחד ,(ה"ממקורבי הראישהיה ) ל"יעקב שכביץ זצעל במכתב זה מספר הרב שכביץ . ל"בחו הרבנים

והנה חלק , ועל חלקו בה, בקשר לאתרוגים פעילות זו :ממכתבו

תי לתאר התעמולה כי לא בא ,ותוך כדי כתבי הדרנא..."

כי מה יתן , ולקשור כתרים להעמל הרב שהשקענו בה, הן גם אז לא בקשתי דבר, לי התואר ומה יוסיף לנו

י אלה דברים מוציא מגנזכי הכתבים א [ אני]אלא . שמהם תצא לדעתי תועלת

להרב , כותב הטורים פנה אז אל משפחה כבודה מאודתו כי יפקד ותהי תשוב, נ אדלער"הראשי באנגליה הרר

על כל צאן מרעיתו בבריטניה וגבולותיה שלא יקח [ הרב קוק]איש אתרוג אשר אין עליו עדות הגאון דיפו

את תשובת (. ט ביפו"אז שכן כבוד הגאון מרן שלי) . ל"נ אדלער שלח לי המנוח לנג ז"ההגר

וכשישב , ט"אני מסרתי את התשובה למרן הגאון שליהעזתי להגיש גם [---]י הרץ על כסא כבודו "הרב ר

לקבל ( מאיזו סיבה)ואם כי לא נתכבדתי . לפניו שאלתימרן הגאון השש [---]ל "א א"אך בלי ספק כש, תשובתו

ב להרב הראשי [ו]לכת –לה [ו]תמיד לעשות צדק בגהנוכחי הלא אין ספק כי ימהר גם הרב הרץ למלא

ח רבם "ימלא הרה [---]ובנגב אפריקה הלא , שאלתו ."לת מרןכולל שא

, בירושלים באדיבות הספריה הלאומית]

אוסף יעקב הכהן שכביץ , ארכיון ידע עם, מחלקת ארכיוניםARC.4* 1765 3.3 25.]

_____

. במקור –הסוגריים העגולות . הערות המערכת –הסוגריים המרובעות

. בא במקום של מילים מטושטשות[ ---]סימון כזה

3232

...ועל החסידים

:ה קוק"סיפר מרן הראי

פגעה המלחמה בראשונה ברבי לוי יצוק , בראשית התפרצות ההתנגדות נגד החסידות

. שהיה אז רב בפינסק אשר בליטה, מברדיטשוב

. רה היא קלושה מאודוביחוד אמרו עליו שידיעתו בתו, מתנגדיו בדו מליבם עלילות כנגדו

שהיו , אחדים ממתנגדיו(. שכך היה באמת)שהוא אחד מגדולי התורה , החסידים היו אומרים עליו

רבי שיסע לפינסק לתהות על קנקנו של, מן החריפים ביותר, בחרו באחד מהם, גם גדולי התורה

מדף , קמא פרק" )בבא מציעא"שבמסכת " רוכב ומנהיג"א של יגולהתפלפל אתו בסו, לוי יצחק

הם סידרו . כל חריפי המוח היו מוצאים להם כר נרחב לפלפול וחריפות, בסוגיא זו(. ואילך' ח

ובתנאי שרבי לוי יצחק גם הוא , כוחם יציע לפני הרב מפינסק-כמה קושיות ופלפולים שבא

...החסידותולא ישתמש בדרך , פלפול והחריפותמצידו יחווה את דעתו בדרך ה

והכל , אחד מותיב והשני מפרק, לוי יצחק במשך כמה שעות' והתפלפל עם ר, הוא הגיע לפינסק

שאלהו קושיה חמורה , אבל לבסוף לחץ המתנגד את רבי לוי יצחק אל הקיר. בפלפול עצום

:והחזיר למתנגדו, לוי יצחק לא יכול היה לתרצה על פי פלפול' שר, אחת

...ה"ולמנהיג שהוא הקב, לאךאם סוף סוף הכוונה היא לרוכב שהוא מ, אבל מה אעשה

אני חושב כי ישנם גם , ברם. היו המתנגדים רגילים להתלוצץ בחסידים, אמר הרב בשיחתו, כך

ושעל פיהם יכולים אנו לתרץ כמה דברים נפלאים שהיו , בחסידות דברים הראויים להישמע

ת הנתזים כי ישנם גיצים וניצוצות של מוסריות ומידות תרומיו, מכוסים ונעלמים מאתנו

...ומציתים אש בלבבות, יה שבתוך ההלכה הישראלית-משלהבת

:(והרב סיים אם שיחתו בסיפור אחד מימי נעוריו)

אני הייתי עדיין . שהיה נאמן לחסידות בלב ונפש, אורח אחד, פעם אחת התארח אצל אבא שלי

חד עם האורח כשבאנו י, בליל שבת לאחר התפילה. כבן תשע או עשר שנים, צעיר לימים, נער

את הפרק הראשון של המשנה : כלומר, "תקוני שבת"ללמוד אתי , כרגיל, התחיל אבא, הביתה

פשט העני את ידו לפנים "וכשהגענו לדברי המשנה , גם האורח למד אתנו יחד. במסכת שבת

ואבא ביאר לי את המשעה , "העני חייב, ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא

לומדים את , המתנגדים, אתם: ואמר לו מעין הדברים האלה, נכנס האורח לתוך דבריו .הזאת

שעמד עליו אחד , ואין אתם מרגישים שיש גם בהלכה זו איזה מוסר מיוחד, ההלכה הזאת

כל ? למה אומלל הוא אדם מישראל כשהוא עני: הוא שאל ואמר. רי החסידות"מגדולי אדמו

, ואחרי כל אלה, שהוא משיג פת במלח ואיזו חלות לשבתהשבוע הוא עובד בזיעת אפו עד

? ולמה, מדוע זה... כי העני חייב, משנכנסה השבת קוראים במשנה הראשונה

, משום שפושט את ידו אל בעל הבית, העני חייב בשביל זה, ר"הוסיף ואמר אותו האדמו, אבל

...שהוא נותן לחם לרעבים, ה"ואיננו בוטח בהקב

[.שצג' עמ, סיני כרך לז: מתוך. ל"ה ליב מימון זצמפי הרב יהוד]

יפוריס הרב

3333

חומש הראיה בחיפה" אור וישועה"ישיבת הוצאת . בעריכת הרב יאיר רמר והרב חגי לונדין

עד . נכספו תלמידיו ושומעי משנתו ללמוד את דבריו על פסוקי התורה, ל"הרב קוק זצ, במשך שבעים וחמש השנים מאז פטירתו של הרואה הגדול .ל מכל כתביו על פסוקי התורה"לא נכתב עדיין חיבור שריכז את דבריו של הרב זצ, כה

, יפורישמואל דוד יצחק לעסרי ואלעזר צ -שהוציאו שני בחורים ', ה"מבאר הראי'החלה בהוצאת החוברות ' ה"חומש הראי'עבודת ההכנה של , בזמנו, חוברות אלו הופצו(. ל"חומש הנכפי המתואר בהקדמה ל)יאיר רמר בניהולו ובהכוונתו של הרב , בירושלים' מורשה'מהישיבה הקטנה

.'אור האורות'י ארגון "ע (. ים ביניהם לגבי עבודתםשלא היו מתואמ) י אנשים שונים"וף נוספות שנעשו עוכן צורפו עבודות איס, נרתמו אנשים נוספים לעבודה, בהמשך

לקחו תלמידי הישיבה על , א"הרב אליהו רחמים זייני שליט, ובעידודו של ראש הישיבה, לפרוייקט" אור וישועה"בשלב מסויים נרתמה גם ישיבת .מפורט בסוף החומש כמו כן הוסף מפתח נושאים. ל"לאחר מכן הוספו מקורות נוספים מכתביו של הרב צבי יהודה קוק זצ. עצמם לסייע במלאכה

.ל על סדר פרשיות השבוע"התוצאה הינה חומש מפואר שענה על הצורך האדיר המצוי כיום בציבור ללימוד דבריו של הרב זצ . הספר זכה להסכמות גדולי ישראל בדורנו

ובמהלך חמש השנים ; הנוספים ה במהלך השנתיים הקרובות יצאו כל ארבעת החומשים"ובעז, חומש בראשית הינו כמובן הראשון שיוצא לאור .ך כולו"הנ -הקרובות

/http://www.humash.co.il :כנסו, לפרטים נוספים

ל"ה קוק זצ"הספדים על מרן הראי קובץ: זוהר עליון 'אור האורות'הוצאת

, ה"גדולי ישראל על מרן הראי בספר מובאים עשרים הספדים שנשאו. ה"שנה לפטירת מרן הראי 75, ע"אלול תש' הספר יצא לאור לקראת יום גר מסדיגורא "האדמו, ל"פ זצ"הגאון הרב יעקב משה חרל, ל"הגאון הרב בנציון מאיר חי עוזיאל זצ: בין המספידים. בימים הסמוכים לפטירתו

ן הרב חיים יעקב לוין והגאו, ל"כמו כן מובאים הספדים מדהימים מהגאון הרב רפאל הכהן קוק זצ. ועוד, ל"הגאון הרב יהושע קניאל זצ, ל"זצבליווי , תיעוד של מסע ההלוויה; ה”תיאורים מרגשים של פטירת הראי: ועוד בספר. י"אשר נחשפים לראשונה מתוך כת, ה"תלמידי הראי, ל"זצ

.בפרסום ראשון, ה"על הראיסיפורים מרתקים ; לראשונה המתפרסמות, בעניינים שונים, ה"שיחות מפי מרן הראי; תמונות נדירות

. ל"רבי יוסף ריבלין זצ -לדמותו של ראש בוני ירושלים , דברי זכרון מאת רבני ירושלים: בנין יוסף בקדושה הארץה קוק על בניין "מרן הראי מאמרי: בצירוף 'אור האורות'הוצאת

י ריבלין הקים גם "ר. ירושלים החדשהא שיצאו מן חומות העיר העתיקה ובנו את "היה הרוח החיה בקרב צאצאי תלמידי הגר, ל"יוסף ריבלין זצ' ר, פ"מ חרל"הגרי, ה"ספר מובאים מאמרים לזכרו ממרן הראיב. ועמד בראשו, ר היהודי בירושליםהמוסד העליון של הציבו', ועד הכללי'את הוכן פזמונים שכתב , ופהכמו כן מובאים כמה מאמרים שפרסם בעתונות התק. ל ועוד"א ראם זצ"הגר, ש לידער הורביץ"הגר, מ טוקצינסקי"הגרי . א"פ תורת הגאולה של הגר"ע', אתחלתא דגאולה'על ה

במסגרת זו מובאים מאמרים ומכתבים ממרן . לימינו אלה, בוני ירושלים, י ריבלין וחבריו"חלקו השני של הספר מוקדש למשמעות מפעלם של ר . מתוך ספרים נדירים -היתר ו, י"תפרסמים לראשונה מתוך כתמרים מחלק מן המא. 'בקדושה הארץבניין 'רושלים תחת הכותרת ה ורבני י"הראי

ה קוק"ומרן הראי, י נחמן מברסלברב: שני המאורות הגדולים 'אור האורות'הוצאת

כמו כן מסופר על הקשרים בין. ה"ובהשפעת תורת ברסלב על הראי, ה קוק"נחמן מברסלב למרן הראי' החוברת עוסקת בזיקה הרוחנית שבין ר . לתורת ברסלב – 'הנזיר' פ והרב דוד הכהן"מ חרל"הגרי, קוקה "פרק נוסף בחוברת עוסק בזיקתם של הרצי. ה לזקני חסידי ברסלב שבדורו"הראי

3434

. וכתבי יד, מסמכים נדירים, החומר שבחוברת נערך מתוך ראיונות . רשותושנעתקו מתוך הספר שהיה בכפי , ן"ה על ליקוטי מוהר"שני של החוברת מובאים עשרות הערות מהרציהבחלק

(. ועוד' חדריו', 'שמונה קבצים'שהופיעו לימים בספרים )ה ביומניו האישיים "נאספו תפילות אישיות שכתב מרן הראי, חוברתבחלק שלישי של ה

(.'א עמ"רפ. )ל"פ זצ"מ חרל"מאת הגרי, הספדים; שיעור קומה; אדר' שיחות לז(: כרך יז)מי מרום ע"אלול תש', ת זבולבי'הוצאת

: בספר זה ישנם שלושה חלקים . אדר' פ בימי ז"דרשות הרב חרל. א

בראשונה שימש הרב יוסף חיים זוננפלד . היה נושא את משאו בחברא קדישא הכללית לעדת הפרושים הירושלמית מדי שנה בשנה פ"הרב חרלפ "הפנה את ראשי ומנהלי החברא קדישא של עדת הפרושים אל הרב חרל, בכאשר הרב זוננפלד לא הרגיש בטו, ובאחת השנים, ל בתפקיד זה"זצ

ומדבר אודות דמותו של משה רבינו , פ נושא את משאו במסיבת החברא קדישא"ומיני אז והלאה עד סוף ימיו היה הרב חרל, שימלא את מקומו . וכמנהג ישראל מבכה את גדולי ישראל שהלכו לעולמם באותה שנה, ה"ע . במשך השנים שלאחר פטירתו, ה"ההספדים נישאו ביום השנה לפטירת הראי. ה"פ על רבו מרן הראי"ספדים שנשא הרב חרלעשרה ה. ב . פ על גדולי ישראל"הספדים נוספים שנשא הרב חרל. ג

.ע"אייר תש, (עמודים 131)' כהונת רפאל'חוברת

. החוברת יצאה לרגל חתונתם של יהושע ודבורה וייסינגר :ת מובאים דברי תורה הרואים אור לראשונה מכתבי הרבנים קוק לדורותיהםבחובר

על סדר )' עין איה'י של "ופיסקאות מכרכים בכת, בנושאי מצוות פריה ורביה, ל"ה קוק זצ"י מרן הראי"במדור הראשון מופיעים פיסקאות מכת .בנושאי שבע ברכות, (נשים

שהיה מתלמידיו הקרובים ביותר , ו"ד טבריה ת"רב ואב -ל "מאת הגאון הרב רפאל הכהן קוק זצ ,בהלכה ובאגדה, לאחריו ישנו מדור דברי תורה .ה"של מרן הראי

.א בענייני נישואין"במדור השלישי מופיעים חידושי תורה ודרשות מאת הגאון הרב שמחה הכהן קוק שליט .ם באחריותוומתפרסמי, א"הכתבים כולם היו בידיו של הגאון הרב שמחה הכהן קוק שליט

.ה"תלמידי מרן הראי, סיפורים מעניינים ופתגמים של גדולי ישראל, בנוסף מתפרסמים לראשונה בחוברת זו yehoshua23@gmail.com: המעוניינים בחוברת יוכלו לקבלה במייל. המהדורה הראשונה של החוברת אזלה

(.'ח עמ"רמ)' פנקסי הראיה חלק ב . ה"הוצאת מכון הרצי

.ג"תרפ -א "א מתקופת ירושלים תרפ"ופנקס מ, ('מורה נבוכים החדש'המכונה )כולל פנקס מתקופת בויסק הספר .19:00 - 14:00ה בין השעות "את הספר ניתן להשיג במשרדי מכון הרצי

026515811: לפרטים נוספים maconrzy@gmail.com

חיבת המצוות

:ו"מספר הרב ידעיה הכהן הי

' ר ,אבי ,סוכותחג הלפני . 'מונטיפיורי': ונתה באותם ימיםאו כפי שכ, קרית משהירושלים בשכונת משפחתי התגוררה בש כשביק. סוכהבניית היהודה קרשים ל-קנה בשוק מחנה( ה"מרן הראי שהיה ממקורבי)ל "שמואל הכהן וינגרטן זצ

היה . וחצי גרוש בעד הקרשים, הנוסע –חצי גרוש עבורו ; ביקש ממנו הנהג גרוש אחד בעד הנסיעה ,סלעלות לאוטובו .כאשר הקרשים מונחים על כתפו, ולכן הוא הלך ברגל ממחנה יהודה עד לביתו, חבל לאבי להוציא כזה סכום

והביאו אותו , הרב את' סדרו'איך אבי וחבריו ,זה סיפור בפני עצמו. )ה בהבראה בקרית משה"באותם ימים היה הראי (.שם שהה במשך תקופה קצרה, לבית מרגוע בקרית משה

.והנה הוא רואה את אבי הולך עם הקרשים על כתפו, הוא הלך ברחוב. ה לשוח בשדה"אחר הצהרים יצא הראיואמר לי , חיבק אותי, הרב ניגש אלי. הורדתי את הקרשים והנחתים על האדמה, כשראיתי את הרב: סיפר לי אבי

שאתה סוחב על כתפיך את : "ענה הרב. שאלתי? מה אתה מקנא בי. "!אני מקנא בך, אני מקנא בך: "בהתלהבות כנה ...התביישתי לספר לו שבסך הכל היה חסר לי חצי גרוש. "!המצווה הזו של קרשי הסוכה