גלובס יום ה'–ו' | ד'–ה' באדר תשע"ג | 14–15 בפברואר 2013

ו ת ו ש ד ח ו www.globes.co.il

20 >> חדשות

1כמה משפחות

חדשות יש באמת?

ראשית הנתונים היבשים: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחה ישראלית ממוצעת כוללת 3.73 נפשות.

המשפחות במתכונת המסורתית (זוג נשוי פלוס ילדים) הן עדיין הרוב המוחלט: נכון

ל–2011, כ–92% מהילדים גרו עם שני ההורים ורק 8% גרו עם הורה אחד. בין הילדים

למשפחות חד–הוריות, 93% חיו עם אמם. יש מגמה ברורה של עלייה במספר האימהות

החד–הוריות הרווקות: מ–8,400 אלף ב–2000 ל–13.5 אלף ב–2011 - גידול של כ–60%.

מאחורי הנתונים האלה, מסתתרות דרמות גדולות. בישראל, שבה הציווי

החברתי ללדת הוא כה גדול, זוגות ויחידים רבים עושים מאמצים פיזיים וכלכליים

אדירים כדי להפוך להורים. כפי שאומרת עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ארגון

משפחה חדשה, "המין האנושי איבד הרבה, יש אומרים 30%, מיכולת הפריון שלו

בגלל תזונה, אקלים, אבולוציות שונות, אבל הוא לא איבד מהרצון להמשכיות". נושא הילודה יושב בדיוק בצומת שבין

כלכלה, חברה, אידיאולוגיה ורצון הפרט.

2כמה כסף משקיעה ישראל

בטיפולי הפריה?

כבר ידוע שישראל היא מעצמה בתחום טיפולי הפוריות, ומחקר שביצעה פרופ'

דפנה בירנבוים–כרמלי ופורסם בכתב העת "מטעם" חושף חלק מהמספרים. למשל בין 1990 ל–2005 גדל מספר מחזורי ההפריה

החוץ–גופית פי חמישה, מ–5,000 ל–25 אלף בשנה - בין היתר בגלל מספר רב של טיפולים הניתן לכל אישה. "ישראל ניצבת

בראש הרשימה בהפרש של כ–30% מהמדינה הבאה אחריה (דנמרק)", כותבת בירנבוים–

כרמלי. מאז המספרים גדלו אף יותר.לפי מחירון משרד הבריאות מתחילת

ינואר 2012, מחזור של הפריה חוץ–גופית מתוקצב בכ–10,500 שקל, ולפי נתוני המשרד בוצעו בישראל ב–2010 34,538 טיפולי IVF, בעלות משוערת

של 363,649,000 שקל. מהטיפולים הללו נולדו בשנה זו 6,752 ילודים.

כל ילד הוא עולם ומלואו, אבל אם צריך למדוד את ההשקעה הכספית בכל תינוק,

מדובר ב–53,857 שקל לילוד. יש האומרים כי העלות הכוללת למשק גבוהה בהרבה, משום

שההריונות הנוצרים כתוצאה מההפריות גוררים יותר ימי אשפוז של הנשים ושל

התינוקות, שרבים מהם נולדים פגים.בדיון שנערך בנושא בכנסת ניסה ד"ר

יעקב סגל, מנהל תחום רפואת נשים בקופת החולים מכבי, לשים את הדברים

על השולחן: "לנדיבות האינסופית של סל הבריאות הישראלי בנושא הפריה

חוץ–גופית יש מחיר כלכלי כבד. זו עלות אדירה, ואני חושב שצריך לתת על זה את

הדעת. אנחנו צריכים להתעלם מהחלק הכלכלי שקיים בטיפול ולהסביר לנשים

שהסיכוי שלהן שואף לאפס, אם אישה רוצה לקחת את המשאבים האלה ולהסיט

אותם לטובת דברים אחרים".לפי מחקר שביצעו רופאי מכבי, מתוך

3,460 מחזורי טיפול שבוצעו בנשים בגיל 43 ויותר, במשך שלוש שנים, נולדו 91 תינוקות, כלומר ההשקעה הכספית בכל

לידה עמדה על קרוב ל–399 אלף שקל.

3למה לא חוקרים את

הקשר בין טיפולים לסרטן?

העניין הוא לא רק כלכלי. בשנים האחרונות מתחילים לדבר, לאט ובזהירות,

גם על המחיר הנפשי והפיזי שהטיפולים האינטנסיביים גובים מנשים, אך מחקר

מקיף בנושא טרם פורסם."משגע אותי שלא חוקרים באופן מסודר

מה המשמעות של כל כך הרבה טיפולי פוריות", אומרת פרופ' בירנבוים–כרמלי,

המלמדת בחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה. "ישראל היא המעבדה היחידה

בעולם שאפשר לבדוק בה את הקשר בין הטיפולים לסרטן, משום שפה עושים

את זה הרבה שנים ובאופן הנרחב ביותר. הידע הזה קיים רק בישראל, והוא רלוונטי

בראש ובראשונה לנשים הישראליות, כי אין אישה נורבגית או אוסטרלית שעוברת

."IVF מספר כזה של מחזורי¿ למה לא עושים מחקר כזה?

"יש הרבה אנשים שיש להם אינטרס שלא יעשו זאת".

עם זאת, בירנבוים–כרמלי נותנת גם נקודת זכות למדינה: "בהשוואה לשירותי רווחה

אחרים, טיפולי פוריות ניתנים באופן יחסית שוויוני לנשים פלסטיניות אזרחיות ישראל.

הן צריכות לנסוע רחוק יותר ויש בעיות תקשורת רבות יותר, אבל הן מטופלות".

4כמה עולה זרע ספרדי מיובא?

עם הפיכת האימהות החד–הורית וההורות של זוגות נשים למקובלת יותר, חלה עלייה תלולה כל כך בביקוש לזרע,

עד שכיום פועלים בארץ לצד 12 בנקי הזרע הציבוריים גם שני בנקים פרטיים,

ויש גם תופעה של יבוא מנות זרע מחו"ל. המחירים: כ–1,400 שקל לספרדי מיובא,

כ–1,000 שקל לישראלי מבנק פרטי ו–800 שקל לזרע בבנק הציבורי.

תרומת ביצית הרבה יותר קשה להשיג. בארץ קיים חוק המאפשר תרומת ביציות

במגבלות מסוימות, אולם אין תורמות רבות, ורוב הנשים הזקוקות לתרומה, כ–1,000

בשנה לפי הערכות שונות, נאלצות לרכוש אותה בחו"ל, בעלות של כ–25 אלף שקל, לא

כולל הוצאות כמו טיסה ושהייה. בהתחשב בכך שלעתים נדרש יותר ממחזור טיפולים

אחד, מדובר בהוצאה גדולה.

5כמה פונים לפונדקאות?

בין טיפולי פוריות לאימוץ, בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת במספר

הבקשות המוגשות להליכי פונדקאות, לפי דוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

מאז כניסת חוק הפונדקאות לתוקף ב–1996 נולדו בישראל 392 תינוקות בהליך זה

בארץ (לא כולל 2012). למשרד הפנים אין נתונים מסודרים של מספר הילדים שנולדו כתוצאה מהליכי פונדקאות בחו"ל, אבל דוח

של הכנסת ניסה להסיק את המספר הזה על סמך מספר הבקשות שהוגשו לעריכת

בדיקות גנטיות לקטינים בנסיבות של פונדקאות, בדיקות הנחוצות כדי לרשום את הילדים כילדי הוריהם. לפי הנתונים, בשנים

2005–2011 הוגשו 188 בקשות כאלה

עם התרחבות מושג המשפחה, רבים מחפשים פתרונות אלטרנטיביים להבאת צאצאים לעולם, שלא פעם גובים מחיר כלכלי כבד • כמה משקיעה

המדינה בטיפולי פוריות, איזה מסר היא מעבירה להורים ולמה מדינות נמנעות ממסירת ילדים לאימוץ מחוץ לגבולן • הכלכלה של הילודה / הלית ינאי–לויזון

8דברים על

הורות אחרת

הכלכלהמזווית אחרת

"המין האנושי איבד הרבה מיכולת

הפריון שלו, אבל לא מהרצון להמשכיות"

Joshua Resnick/Shutterstock.com תינוקות בני יומם. ישראל היא מעצמה של טיפולי

תאי זרע. יותר קשה להשיג תרומת ביצית