סיכום ישראלית[1]

23
תתתתת תתתתת תתתתתת תתתתתתתתת( 1+2 - תתתתת תת- תתתת תתתת תת) 1866-1932 - בבבב בב בבבבב ב1906 , בבבבב בבבבבב בבבב. בבבבבב ב תתתתת תתתתתת תתתתתת תתתת תתתתתתתת תתתתתתת בבבבב בב בבב, בבבבבב- בבבבבב בבבבבבבבבב בבבבבבב בבבבבב בבבבבב. בבב בבבבב בבבבבב בבבבבב בבבבבבבבבבב.- בבבבבבב בבב בבב בבבב בבבבב- תתתתתת תתת' תתתתתת- תתתת תתתת- תתתתת תתתתת תתתתתתת- בבבבב- בבבבבבבבבב- בבבבב בבבבבבב – בב בבבבבב בבב- בבבב, בבבב- בבבבב בבבבב בבבבבב בבבבבבבב בבב בבבבבבב בבבב בבבבבבב בבבבבבבב בבבב בבבבבב בבבבבבב בבבב בבבב ב19 בבבב בבבב בבבבבבבבב בב בבבבבבבתתתתתתת- תתתתתת, תתתת תתתתתתתתת.- תתת-" "תתת תת תת תתת- תת1890 תתת תתתתת תתת תתתת.בבבבבב, בבב בב- בבב בבב בבבבבבבב בבבבבבבב בבבבב בבבבבבבבב- בבבב בבבבב בבבב בבבב בב בבבבב, בבב בבבב בבב בבבבב בבבב בבב בב בב בבב בבב בבבב בב בבבב בבבב בבבבב בב בבבב. בבבב בבבב בבבב בבב בבבבב בבב- בבבבב בבבבבבבבבבב- בבבבבS - בבבב בבבבב בבבבב בבבבבב בב בבב בבבב בבב בבב- – בבבבבבבב- בבבבב בב בבבבבב בבבבב. בבבבב בב בבבבב, בבבב בבבב- בבבב בבבבב תתתת תתתתתתתתתת. תתת תת, תת תתתתת תת תתתת תתתתתתתתתת תת תת תתתתת תתתתת תתת תתתתתת תת תתתתת . בבבבבבב בבבב בב בבבב. בבבבב בבבבב בבבבבב בבב בבב בבבב בבב בבבבבב- בבבבבבבבבב בבבבבב בבבב בבבבבב בבבבבב בב בבב בבבב בבבבבבבבב.-תתת תתת-" "תתת- תתתת בבבבבב בב בבבבב בבבב בב"ב בבבב בבבב בבב בבבבב – בבב בבב בבבבבבבב בב בבב בבבבב בבבבבב בב בבב בבבבב בבבבבבבבב בבב"ב בבב בבב בבב בבב בבבבב.- תתתתתת תתתתתת תת תתתתת תתתתת תתתתתתת תת תתת בבבבבב בבבבבבב בבבבב, בבבבב בבבבבבבבבבב, בבבבבבבב בבבב ב- ב' בבבב19 בבב בבבב בבבבבב- - תתתתתתת'תת(" "תתת1513 1515 ) תתתת תתתת תתת , תתתתתת2.35 תתתתת. בבב בבבבב בבבב בבבבב בבבב בבבב בבבב בב בב בבבבב בבבב

Upload: byliron

Post on 25-Oct-2014

111 views

Category:

Documents


6 download

TRANSCRIPT

Page 1: סיכום ישראלית[1]

סיכום למבחן אומנות ישראלית

- 1866-1932 ( שלמה זלמן דב- בוריס שץ- 1+2 )דף אמינו בשימוש, הצטרף לחובבי ציון. בבצלאל ה1906הקים את בצלאל ב

- לעורר את העם, להראות דמויותבאמנות כחלק מהתעמולה הציונית מההיסטוריה ששייכות לרעיון הציוני. חלק מחזון התחייה הלאומית שלו היה כבוד

הפועל- העניין הסוציאליסטי.מוטיב מרכזי ביצירתו- דמות האדם- מורכבת ממס' היבטים-

אידיאולוגי-ציוני-אנושי- פרטי, אישי- תיאור ראליסטי – לא להרשים אלא ליצור הזדהות-

המורכבות הזו מתאפשרת בגלל סגנונות מסויימים שהיו קיימים באירופה בסוף19המאה ה

הקלאסי, הנאו-קלאסיקה והריאליזם. והוא שילב בעבודותיו את סגנונות

פסל בגודל מטר וחצי. 1890 שץ- "משה על הר נבו"- גבס- משה היה מהדמויות המרכזיות בהגות הישראליות-היהדות, אבל שץ בוחר להציג

אותו ברגע של חולשה, רגע טרגי שלו באופן אישי- הרגע בו מנעו ממנו לראות את הארץ. רגע זה של משה הוא מורכב- חולשה ואידאולוגיה- מראה אותו מאוד רזה

– סרפנטינה- משמש להביע תנועה באמנות אך הוא נתמך בקו ישר-Sוכחוש בקו מאודהמקל- מדגיש את חולשתו וגילו. לבושו לא מסודר, זקנו ארוך- פרטים

ריאליסטיים. לפי שץ, מה שעושה את הפסל למונומנטלי זה לא הגודל הפיזי אלא הרעיון

. המשמעות תיתן את הכוח. שימוש בדמות מרכזית מההיסטוריה להעברתשל היוצרהמסר הציוני- משה בעל חזון לעם היהודי שהוביל את העם במשך ההיסטוריה.

מאמר- "משה"-אחד העם- האידאל של ליצור חברה בא"י תמיד יהיה כוח מכתיב – משה הפך להיסטורי כי חזה

רעיון שמפעיל את העם בהמשך ההיסטוריה ועפ"י אחד העם זהו צעד מכתיב.

השוואה לפסלים של אמנים אחרים המתארים את משה- עשויים מחומרים אחרים, שונים בפרופורציות, בפוזיציה

- פסל עשוי ברונזה 19 צ' הנרי- המאה ה

מטרים. 2.35 , וגובהו שיש הפסל עשוי ( 1515 – 1513 "משה") מיכאלנג'לו- . בידעירום או בד כשפלג גופו העליון טוגהמשה מתואר יושב כשהוא לבוש מעין , ואילו ידו השנייהלוחות הברית את מסמלאחת הוא אוחז אל גופו לוח מרובע ה

מונחת בחיקו. ראשו עטור הזקן מופנה לשמאל, והוא מביט בריכוז אל נקודה מרוחקת מאתנו. מיכלאנג'לו תיאר את זקנו כמפותל וארוך ומגיע עד לחיקו. הוא

. על ראשו עיצב מיכלאנג'לו זוגשוקיו הקשורות על עור בעלי רצועות סנדליםנעול קטנות, הסיבה לכך עודנה בגדר חידה. מבחינה פיסולית הקרן מצביעה עלקרניים

כיוון שמדגיש את מבטו המרוחק של משה והמנוגד לזרועו הנטויה.

- 1.20 - ברונזה- 1894 שץ –"מתיתיהו החשמונאי" מתיתיהו הורג את החייל הסורי יווני, מתיתיהו מעליו וקורא את הקריאה "מי לאדוני

אליי?" וכך מתחיל מרד החשמונאים. המרד הביא לעצמאות של מאה שנה. גם זו דמות אידיאולוגית. הוא מתואר כאדם רזה, כל גופו הופך בגד בגלל הכחישות

. אין הסתרה של הגיל, הפניםמאוד ריאליסטישלו- מראה היבט אנושי, פרטי-

Page 2: סיכום ישראלית[1]

שקועות, הפרטים ריאליסטית גם פה, הוא אינו מתואר בצורה שאמורה להרשים, אין הסתרה של דברים אמיתיים. הגיבורים מתוארים בצורה שמראה את האמת ולאו

דווקא את הגדולה. המונומנטאליות באה מהסיטואציה. הזקנה מודגשת. הרעיוןיותר גדול מהגודל הפיזי. יש הפרדה בין גוף ונפש.

השוואה בין פסל "משה" ו"מתיתהיו" של שץ- -שונה -רגע טראגי מול רגע של גדולה

-דומה- שתיהן ריאליסטיות, אין נסיון להראות את מתיתיהו כגיבור.

ל"מתיתיהו"- 1882 השוואה בין פסל "שפינוזה של אנטוקולסקי שפינוזה מתואר יושב על כיסא – פסל ברונזה קטן.

-דומה- שימוש רב בגלימה די לכסות את הגוף הטובע בתוך הגלימה - מורכבות הדמות גם אצל אנטוקולסקי- מצד אחד פילוסופית-חושבת מצד שני-

"אני יודע מה שאניהריאליזם-צנומה, חלשה- מאוד אנושי. הפסל מביע סגנונות - היופי הוא האידאל- אין סימני חולשה וזיקנה .והניאו קלאסירואה"

- שונה- דמות שפינוזה היא צעירה יותר, יושב שפוף, הספר סגור, הגוף צנום- דרךלתאר פילוסופים באמנות.

הרגע בו - ברונזה- בערך מטר גובה - 19 סוף המאה ה- שץ –"יוכבד אם משה"- יוכבד נפרדת ממשה לפני שהיא מניחה אותו בתיבה ומשיטה אותו בנילוס.

קומפוזיציית ספירלה- ספל דינמי- סגנון הבארוק.

השוואה בין "מתיתיהו" ו"יוכבד אם משה" של שץ- - הקומפוזיציה אצל מתיתיהו היא חזותית, פסל פרונטלי- רוב האינפורמציה מקבלים

הסגנון הקלאסי.מנקודת מבט אחת- מאפיין את לעומת הקומפוזיציה אצל יוכבד שהיא "פותחן הבקבוק"- בגלל הספירלה- גופה

מסובב, הרגל שמוליכה ליד שמוליכה לפנים שמוליכות למה שהיא מחזיקה. מזמין סגנון הבארוק.את הצופה להסתובב סביב מהרגל עד הראש – מאפיין את

) מתאפיין ברגשיות, דינמיות ופאר(.

?( – 1897 ס"מ )? 40 שץ -סבתא בולגריה- גבס- בעקבות יצירתו "נושא הדגל" בבולגריה הוא יוצר פסלים נוספים של בולגרים-בכולם

האנשים הפשוטים שהפכו להיות נושאמורכבות נפשית. הגיבורים האמיתיים הם שץ מראה זאת באמצעים חזותיים. היצירה-

פניה של הסבתא זקנות, מטפחת איכרים, דמות פשוטה ,רגילה, פועלת. יש נחישות וחוזק בפניה של הסבתא, מישירה מבט, נבון, ראשה מורם, הפנים שלה בתוך גזע

עץ- מסמל את עץ החיים,היא קשורה לכוח של הטבע. שץ לוקח את האיכרה מאדירהפשוטה ומחבר אותה למוטיב הטבעי של העץ- הטבע ככוח וחיים. כך הוא

. שץ אהב לקחת את האדם הפשוט ולהעצים אותו למימדים של גיבור.סגנוןאותה היא ניראת אישה קשתריאליסטי,הפסל בפרטים בפניה של הבולגרייה הוא מאוד

יום. אך הרעיון של חיבור האדם עם הטבע הוא רומנטי. )היצירה נעשתה לפני שעלה ארצה ופתח את בצלאל.(

- 1929-1931 שץ - דיוקן עצמי- צבע שמן על עץ

Page 3: סיכום ישראלית[1]

דמות רצינית- פרטים ריאליסטים- משקפיים, הפה הקמוץ, נחוש, מוטרד-נשען על היד מתוך דאגה, וריד בולט במצח, אור צל שיוצרים דרמתיות. השילוב בין דיוקן

עםעצמי, שזה משהו אישי, רציני- בעקבות המצב הכלכלי, הסכסוכים- המסגרת-מראה את זה דרך המסורת- כמו לוחות הברית.

בגלל הסכסוכים על התנועה הציונית שץ נאלץ לסוגר את בצלאל. החזון1929ב- שלו ירד לטמיון, הוא נוסע לארה"ב לאסוף כסף לפתוח את בית הספר, הוא כבר

, בעצם הוא כמו משה- לא זכה לראות את1932היה חולה והוא נפטר בקולרדו ב- הבית ספר נפתח שוב.

( 1874-1925 ( ( אפרים משה ליליאן- 2 )דף מתחיל לעבוד1896 הוא מגיע למינכן וב-1892בן של חרט עץ, למד חריטה. ב-

הוא מגיע לברלין ונעשה1900לכתב עת- "דה יוגן" –הצעירים. ב- כמאייר ותורם ליליאן נחשב לאחד ממייסדי התנועה הציונית, הוא היה.פעיל בתנועה הציונית

עלה לארץ1907מאוד פעיל. לכן נשלח לעזור לשץ לפתוח את בצלאל.

בו הוא משתמש באיוריו וצילומיו- סגנון שצמחסגנון האר-נובומזוהה עם מה"ארטס אנד קראפטס" אמנויות ואמנות- מימד פוליטי-חברתי- להחזיר את

הכבוד ליוצר כתגובה למהפיכה התעשייתית, האומנות יכולה להחזיר את האמנות. לחלוטין, תרםמודרניהאר נובו- מודע לדו מימדיות של המצע האמנותי, סגנון

לתרגום מוטיבים תלת-מימדיים לדו-מימד, דגמיות-חזרה לטבע, הסתכלות מחודשת שאנו מע' סימנים עליו, על העולם החיצוני, הטבע הופך לדגם דקורטיבי. יוצר

- המסמן הוא מסמן-מתעלם מהמציאותמזהים אבל רואים אותם כמעשה מלאכותי- פשוטו כמשמעו- העולם החיצון נסגר- אין מעבר לדף הכל נתון בתוכו. המאיירים

באר נובו יצרו תוך התייחסות לדף. היבט נוסף לאר-נובו שאפשר לראות באיוריו של ליליאן לרוזפלד- עיצוב הדף,

המסגרת המאיירת את ההדפס, שוברת את המסגרת הסימטרית המקובלת, ממקדאת עיני הצופים.

-מביע אמביוולנטיות בציונות- כמיהה ושאיפה לא"י ועם זאת האירופאיות המערבית. , שלארץ ישראל-לפרסום רב זכו גם תחריטים שהכין בעקבות תמונות שצילם ב

ומארץ הקודש. ירושליםמראות מ .אוברי בירדסלי-תחריטיו ואיוריו של משקפים השפעה ניכרת של המאייר והצייר

לילאן ריאליסטי יותר, השימוש של בירדסלי בשחור-ולבן מלאכותי, אצל ליליאן

Page 4: סיכום ישראלית[1]

הצבע הלבן יוצר אטמוספירה- מעטפת של אור ואוויר שדרכה אנו רואים אתהאובייקטים- נותנת תחושת ריאליזם, נטורליזם וקירבה למציאות חזותית.

-איור 1900-1901 ליליאן- דיוקן עצמי- אפשר לזהות את הסממנים את הסגנון של האיורים של ליליאן- סגנון היוגל סטיל-

המקבילה הגרמנית לארט נובו. הניגודים בין שחור ללבן, קוויות מובהקת,אמביוולנטיות בתיאור החלל, האם יש חלל או לא.

1901 הרצל בבאזל- צילום- ,בזלעיקר פרסומו בא לו בזכות תמונתו המפורסמת של הרצל על מרפסת המלון ב

.1901 של שנת קונגרסשהוצגה ב

- 1901-2 ליליאן- איורים לשירי הגטו של מוריס רוזנפלד- אייר במסגרת עבודתו בהוצאה לאור שפתח עם מרטין הובר שעסקה בכתבים

יהודים. רוזנפלד משורר יהודי אמריקאי, כתב שירה ביידיש, דיברה ללב הפועל הפשוט, היה פועל בסדנאות תפירה,גזירה... אותן הוא מתאר בשיריו-

מתאר תחושות אמיתיות מנסיון אישי. השירים מדברים על גורלו של הפועל בעקבות המהפכה התעשייתית. השירים עצמם מדברים על המצב של הפועל, של היהודי,

ומדברים על איזשהי תקווה לגאולה. אבל לא מוזכרת הציונות. ולכן מעניין לראות את התרגום של ליליאן לאותם שירים. יש בשיריו חזרתיות שבאה לידי ביטוי גם

באיורים של ליליאן מערכת של העברת מסרים, סימבולית. הסגנון והיצירה מתארים את השקפת העולם של האמנים- התמרדות

במהפכה התעשייתית-חזרה לטבע-מנסים להביע מחאה ביצירות

: 20 ליליאן, "מכונת התפירה" מתוך שירי הגטו, דיו, תחילת המאה ה- הפועל יושב שפוף והמעביד הקפיטליסט מעליו בדמות ערפד ששותה בצינור את דם

הפועל- המאופיין באמצעות זקן וכיפה. שימוש בשחור –לבן ואפור כצבע ביניים- צבע הבגד של הפועל- מקנה לו יותר

ממשיות. הציור חסר תלת מימד, ללא משחקים של אור וצל. ישנם משחקי עומק. השטחה זהו סגנון מאוד קווי מה שנוגד את הטבע.

הטקסט עצמו ממוסגר במחטים, מספריים, סליל של תפירה הסגנון והיצירה מתארים את השקפת העולם של האומנים באותה תקופה- האומנים

אינם שבעי רצון מהמהפכה התעשייתית וטוענים כי היא עושה עוול לאדם. לכן הם רוצים להתחדש והחזרה לטבע, ההתחדשות והרצון להתמרד מצליח חלקית.

האלמנטים הנטורליסטים הופכים לדגמים ודקורציות. לכל דבר יש קו מתאר אך הקוויות המושלמת היא אנטי נטורליסטית. אצל האומנים קיים הרצון להשפיע אך

גם הרצון להיות חלק מהתקופה והמסורות שהם חיים.

– רואים דמות דרך רשת עכביש- רגליו של העכביש כמו רגלי"הדמעה החמה" עיט. מסביב יש דבורים, זבובים וחלקי עלים- הכניס את הטבע לתוך הדף. השיר

מדבר בגוף ראשון על כך שהפועל בוכה תוך כדי גיהוץ ודמעותיו לא מתאדות למרותאדי הגיהוץ- כי הן כ"כ חמות- הסבל כ"כ רב.

בשיר מתואר אדם חדש שיקום- ליליאן מצייר שיירה"לידתו של האדם החדש"- של מלאכים ולמטה שדה פרחים- משהו קרה ומתוכו נולד משהו חדש. )מקור נוסף לאר נובו- הניאו-קלאסיקה- תהלוכות מלאכים, ציורי כדים יווניים( פניו של הרצל הן

Page 5: סיכום ישראלית[1]

המובילות את לידת האדם החדש. האל החדש, הניאו-קלאסי- ולו פנים של הרצל)בעירום(- מתואר כנביא- דמות היהודי החדש- התחדשות פיסית ורוחנית.

מופיע בדיוקן שלו. 5 "הכרזה"- הקונגרס הציוני ה-

תמונת נוף ובה יהודי יושב כפוף כבול ע"י שיח. ומעליו מלאך המצביע לכיוון א"י בצדהימני של הקומפוזיציה. ניגודיות של שחור ולבן. בירן ג'נס

מתואר אדם יהודי מזוקן, המסתכל לעבר המזרח- לנוף מואר שנראהמאי החדש- מציאותי יותר מסביבת הזקן - שימוש בגוונים אפורים אמצעיים. מתקשר אולי

לתקווה- הזקן מביט בכמיהה לנוף. ציור זה נוצר לפני שליליאן ביקר בארץ ובגללזה שונה מ"הכותל המערבי".

- האמן מצייר עם הכלי על הלוח ישירות את הציור.תחריט יבש - האמן משתמש בנקר עבה יותר, שקצהו קטום בצורה מרובעת, מעויינת-תחריט

מאפשר קווים מאוד מדוייקים. - האומן לוקח את בלוק הנחושת ומכסה אותו בשעווה חמה, רכה ואזתצריב

באמצעות אותה מחט הוא מצייר את הדמויות או הדימוי על השעווה. יש יותר חופש אך הוא צריך להזהר לא לפגוע בנחושת למטה. לוח הנחושת עם השעווה מועבר

לאמבטיה של חומצה – צריבה כימית שצורבת את הדימוי על אותו בלוק. עובד עלמצע רך ולכן זו האופציה הקלה ביותר לאמן.

1908 "הכותל המערבי", תחריט אחרי ביקורים בא"י חש יותר אינטימיות וקירבה למקום- בא לידי ביטוי ביצירתו. מ

.ביצירותיושינוי בסגנון ליליאן מתחיל לפרסם מראות של ארץ ישראל, ישנו 1908 לפני הביקורים בישראל ישראל ניראתה כמקום מרוחק או חלום. ביצירה זו אנו מקבלים תחושה יותר אינטימית של האומן למקום. ישנה התרככות בסגנון, יותר

- אבני הכותל- אפשר להבין אתנטורליסטי, ריאליסטיאטמוספירה. מאוד הטקסטורה, יש תחושת תלת-מימדיות- יש נק' מגוז – פרספקטיבה )ולא השטחה

כמו באיוריו( . מקצבים שונים של גוונים אפורים- מדרג ושבירת הקו הישר והמדויק -יוצרים אטמוספירה- מעטפת אור בינינו לבין האובייקט המפוררת אותו לפרטים

מדוייקים, האמן יורד לפרטים –גם בפניו של התימני .אך עדיין רואים את האר נובו דרך תיאור הצמחים, גלימות המתפללים )הפסים(-

דיגמיות.

( ותחריט- 1906-1910 "שער שכם"-צילום ) קיים יחס כמעט של אחד לאחד ביניהם. יש בתחריט מודעות למקום עצמו, אלמנט של אינטימיות- הרבה יותר ממשי וקרוב, אפשר להרגיש שהוא באמת היה שם, אין מרחק, יש אינטימיות. המזרח שאליו הביט הזקן מ"הכרזה" פתאום הופך למקום

אמיתי.

Page 6: סיכום ישראלית[1]

1912 רות – צילום של נערה בדואית+איור הנערה נושאת אלומה מעל ראשה, איור אר-נובו, ניתן למצוא בו אלמנטים מן

הצילום. הדימוי של רות הוא מורכב – אין זכר לכך שרות הייתה מזרחית, הדמות נראית אירופאית, מרימה את ראשה ברומנטיות, אין אוריינטליזם )תיאור של איש

המערב את המזרח( דמויות מערביות ועם השפעות ניאו קלאסיות. מבטא את האמביוולנטיות המופיעה באר נובו, אותה סיבה שביקר במזרח ולא נשאר. יש ביטוי

לזהות כפולה שהייתה ליהודי הגרמני והציוני-מצד אחד המזרח והציונות, כמיההלא"י ומצד שני הקשר לאירופאיות המערבית.

– שץ וליליאן. הממסד הציוני כלכל אותו בראשית דרכו.1906נפתח ב- בצלאל – שץ מגשים חזון. יש שני היבטים:

תחיית האומה בעזרת האמנות. - ההקשר הציוני השינוי במצבו של הפועל. להחזיר את כבוד הפועל לתוך – ההיבט החברתי

המסגרת של החברה הציונית. להחזיר את המלאכה למסגרת החברה היצרנית. תחילה נפתח בבנין ברחוב החבשי, לאחר שנתיים עוברים לרחוב בצלאל. רוב

הצילומים של בצלאל הם צילומי תעמולה למען גיוס כספים.בצלאל- אמן היהודי הראשון שעיצב את אוהל מועד בתנ"ך.

בבית הספר היו שני חלקים:(18. )מעל גיל בית ספר לאמנות. 1 - לימודים מעשיים- החזון של שץ להביא עבודה לבני ירושלים,תיכון מקצועי. 2

ללמד אותם מקצוע. ילדים בתיכון שלמדו מקצועות שונים במיוחד עדות המזרח השתלבו בבית הספר. היה חשוב לשץ שלא רק לומדים מקצוע, אלא גם מעשירים את הרוח, היו לימודי ערב בשביל העשרה גם לתלמידי האמנות וגם לתיכוניסטים. הסתתים היו מקבלים

שיעורי ציור. רצה לקשר את התלמידים לטבע ולכן נתן שיעורי בוטניקה. עיטורישבעת המינים אופיניים בעבודת בצלאל, טבעי לאזור.

שץ ייסד גם את כפר בן שמן, ישב משפחות תימניות, מה שקרה הוא שהכפר נסגר –סכסוך של כסף בין הממסד הציוני לבין שץ. הממסד רצה שישלמו על1914ב-

הקרקע- רצה ליצור שם כפר של אמנים. בצלאל- התחדשות יהודית בארץ ישראל. שאף לעשות זאת דרך האומנות והאמנות. ככל ששץ רצה להרחיב את תחומי העיסוק, הממסד הציוני האט את צעדיו. הם ראו

את המקום כמקום שמייצר דברים שניתן למכור ולהפיצם בעולם, אך שץ רצה לשלב בזה גם אומנות- הוא היה שמרן מבחינה אומנותית, לא העריך את האמנות

המודרנית. נתקלו בבעיה. התלמידים לא היו מרוצים בגלל סיבה זו, מבחינת אמנות הם חיפשו משהו אחר, פחות שמרני.

המצב הכלכלי לא היה טוב והכספים מפסיקים לזרום.1לאחר מלחמת העולם ה- נסגר בית הספר, שץ נסע לארה"ב לנסות להשיג עוד כסף ושם הוא1929ב-

ונקבר בהר הזיתים.1932נפטר, ב- הניח את התשתית לאמנות ישראלית. לאחר שבית הספר נסגר הוא עשה סדרה של

צילום שטיח עץ התמר מוטיב שבעתדיוקנאות, המראים את הבעיה שבה הוא נמצא. 1908המינים, בצלאל

מ'.1X0.50 שטיח דקורטיבי – 1920 "השטיח"- צמר- תמונה של הרצל- הקומפוזיציה התהפכה מהצילום המקורי. הרצל פונה מזרחה – צופה במגדל דוד-

ביטוי של הציפייה לא"י.

Page 7: סיכום ישראלית[1]

. 1923 איורי הספר שיר השירים, זאב רבן מ- רבן היה המעצב הראשי בבצלאל, עיטר את ספר שיר השירים. הדימוי של המלך שלמה הוא מזרחי, הנערה לא שייכת לעדה כלשהי באופן מפורש. קיימים רמזים

לאר-נובו. באיור פרק ד' אנחנו רואים דף צבעוני מאוד, כשהדימויים מהפסוק "הינך יפה" מופיעים מסביב לציור המרכזי, המלך אוחז בנערה. דימוי המלך הוא מזרחי

מובהק והנערה, למרות שהיא עירומה, אין בה סממנים מיניים מובהקים. יש ניגוד בין יצוג הגבר לאישה האמביוולנטית. הצבעים אקזוטיים, נקיים, כל צבעי הקשת –

הבסיסיים והמשלימים. הקשר לתנ"ך ולמקורות היה לא רק אינטלקטואלי ומופשט. הרקע לשיר השירים הוא החברה החקלאית ולכן הדימויים לקוחים מעולם

החקלאות.

– תערוכה עולמית- שץ עיצב את המבנה. 1911 אוהל בצלאל אודסה .שץ היה מאוד מודע לחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל- מגלה פן קדום ועמוק

, הבבליים והמצריים יש תבליטים בהם מתוארות תהלוכותבארמונות האשוריים יותר ריאליסטי- הקשרסוסים- אותם תבליטים ניתן לראות באוהל בצלאל-קצת

מאחורה רואים כיפה שמקשרת לביתלאמנות הקדומה בשילוב היהדות- הולכיםרפררים לעמודים היווניים-המקדש/בית הכנסת. העמודים בצדדים מ

. מתקופת בצלאל ישערבוב אקלקטי של אלמנטים היסטורייםומתרחבים- מודעות לארכאולוגיה ולמה שהיא מלמדת על הסטורית העם היהודי.

התאפיינו ע"י הסגנון הארץ-ישראלי- 20 ( האמנים התל-אביביים בשנות ה- 3 )דף לובין,רובין,תג'ר,גוטמן... רצו לבוא במגע עם האמנות המודרנית שלא הרגישו

שלמדו בבצלאל )רובם(. כשמדברים על מדרניות- סגנון שמנכיח את האמצעים על חשבון המציאות החזותית- המקום לא נעלם אבל יש קשר ודיאלוג מורכב עם

האמנות המודרנית. ישנה הליכה לעבר הפשטות, מזהים ביצירות את נושא א"י החדשה בה חיו האמנים האומנים רצו לשקף את הסביבה החדשה שלהם ואת

(. השטחה הנוצרת על ידי אופק מורם,סגנון קווי,20הצמיחה סביבם. )בשנות ה- צבעים בהירים, אופטימיים דיספרופורציה- הדברים שהאומן רוצה להדגיש נמצאים

בפרופורציות שונות מהשאר. אמנים אלו, תמיד יביאו לפשטות מסויימת במרווחים, בצורות הנאיביות, אינם

- המקום נוכח בציור בדיוק כמו האמצעיםסגנון מקומימאבדים קשר עם המקום, האמנים הישראליים התפתחו בשניהאמנותיים. איפיוני הסגנון הארצי ישראלי:

כיוונים שונים: המגמה הצבעונית, כמו רובין וגוטמן )בעקבות מאטיס, סזאן...(. האמנות הגאומטריתוהמגמה הגיאומטרית, תאג'ר )בעקבות פיקאסו, בראק...(.

ומצד שני הקוביסטית- מאפיינות את האמנות הארץ-ישראלית.

- 20 אהרון שלום שור- " ירושלים עיר הקודש" – ציור שמן, שנות ה- הר הבית נשקף מאחורי עץ הדקל, העץ מוסט קצת- מפנה מקום. הציור מלמד

להראות אתלריאליזם.-ששור היה מודע לתנועת האמפרסיוניזם- ששאפה בהמשך העולם כפי שהוא משתקף בעין- עולם של צבע ואור. האור בא לידי ביטוי ע"י פירוק הקרן הלבנה על גבי הקנבס-הצופה מאגד בעין את הצבעים לתחושת אטמוספירה.

Page 8: סיכום ישראלית[1]

האמן עובד עם פיגמנט, יש משהו קצת מלאכותי בנסיון לשחזור החוקים האופטיים. ביצירות של מונה ורנואר נעשה שימוש בצבעים משלימים- שור מודע לטכניקה

ומשתמש בה בצללים ובצבע. ציוריו בכל זאת שונים- האור בישראל חסר ניואנסים, חזק יותר, זוית ישרה וצרה המבטלת הרבה מהניואנסים שרואים בציורים

שור מנסה להיות נאמן למציאותהאימפרסיוניסטים המתארים את אירופה. החזותית- פירוק הצבע והחומר.

ליטוגרפיה – הדפס 20 ( אלבר פן, הדפס אבן, בריאת חווה שנות ה- 4 )דף , כלומר היא18 הליטוגרפיה התגלתה בסוף המאה ה-אבן / הדפס מישורי –

חדשה ומתקדמת יותר. המצע הוא אבן נקבובית. עליו מציירים את הדימוי עם צבע בעל מרכיב שומני: פסטל שומני, דיו שומני. אחרי שמציירים מקבעים את הדימוי לאבן ע"י מים. היכן שאין דימוי שומני המים נספגים בנקבוביות והיכן שיש דימוי,

השומן דוחה את המים. אח"כ מחזקים את הדימוי השומני ולבסוף מדפיסים על ניירבאמצעות לחץ.

מפריז. פן הביא עימו מסורת1913אלבר פן הגיע לבצלאל כמורה בהזמנת שץ ב של ציור אקדמאי. הוא התפרנס בפריז מציור קריקטורות. ביצירה זו ישנו שילוב של

איןפסטל והדפס אבן. ביצירה ניתן לראות את אדם שוכב והאישה נבראת מצלעו. .פן מושפע מאומן בשם בלייק. בלייק וכן גם פן התמודדונטורליזם בייצוג הדמויות

20 באומנות חזותית.לצד העבודה בבצלאל בשנות הביטוי רעיונות מופשטיםעם מתפתח בתל אביב סגנון אחר – סגנון ארצי ישראלי.

"הרכבת עוברת בנוה צדק" /"מעבר הרכבת ברחוב הרצל " ציונה תג'ר, - ציור שמן על בד 1920

צבעוניות פרקטית מעטה, קויות- התנועה בולטת, שימוש בחום ובאפור במרכז- - מירכוז מבטו של הצופה – העין מעבדת את התמונה עפ"יהקוביזםמאפיין את

הצבע המרכזי. יחסית לקוביזם יש פה תיחום ולוקליות. בציורים של תג'ר, נושאים ילדותיים, תפישה נאיבית וילדותית.תמיםיש משהו מאוד

תחושה אופטימית ושמחה. הנושא הוא תל אביב. בנוסף, המודרניזם של האמנים הישראליים הוא נאיבי ופשוט

יותר. לדוגמה: הדימוי של הרכבת אצל תאג'ר )או האניות אצל רובין(.

- שמן על בד: 1925 דיוקן המשורר אברהם שלונסקי, ציונה תג'ר התיחום והלוקליות בולטים. מישורים, משטחים גרפיים ברקע-קוביזם סינטתי. הרקע

יוצר תנועה- פסים שחורים על רקע לבן- מזכיר את הטלית- זה צויר בשנה שבה גאומטריה בהצללות לצדאביו נפטר. שילוב בין החלוץ לבוהמיין התל-אביבי.

באיברים- הדיוקן עצמו מאוד חשוב לה- מאוד מדייקת. ריאליזם

(: 1926 תג'ר "עין הכרם" ) נטיה לגיאומטריה פשוטה ונאיבית. הנוף הוא מקומי. מזהים כל צריח ובית. מתח בין

Page 9: סיכום ישראלית[1]

המקום והמציאות לבין המודעות לסגנון המודרני. הצבעוניות אצלה לוקלית- הרבהחומים, מבט פנורמי, מאוד קוי,מוגדר- גג אדום, עץ ירוק, שמים כחולים ...

רובין "ירושלים העיר העתיקה"- הר הבית בצד, רואים את שיפולי ההר, האדמה החרושה, רואים גם את הכפר

מסביב לאזור המיושב, הרבה סמליות.

השוואה בין "עין כרם" , תג'ר ו"ירושלים", רובין- אצל רובין הצבע פחות המשותף הוא הנושא- הר הבית והדימוי של המקום .

משתלט, יותר חשיבות למקום ולמציאות, זרימה-יותר ריאליסטי. אצל תג'ר רואיםצורות גאומטריות יותר, עבודה במשטחים גרפיים.

לובין "דומם"- לובין נולד בארה"ב-סוג האמנות הגיאומטרית שהייתה בארה"ב- סגנון דייקני.

הגיאומטריה בשירות תפיסת עולם כלכלית. תקופה שמהללת את היעילות והטכנולוגיה. סגנון גיאומטרי נוכח, לצד הנוף קוביזם סינטתי, צבעים מאוד גרפיים,

ראייה שטוחה, הגרפיקה מפצלת בין הצבעים ובעצם אין כבר אטמוספירה, הצבעיםמאוד מלאכותיים. )בציוריו הקודמים-אוסף בקבוקים(

כשלובין מגיע ארצה מתחיל לשנות הסגנון, לצייר בסגנון יותר פשוט, יותר רגיל, מתאים את היצירה שלו למקום, לצבעים האיזוריים פחות גרפי. בציור זה, רואים כד

מזרחי המונח על מפה, פרי הארץ, מפה פשוטה, צבע ורוד שמאפיין את המזרח )הערביות לבשו כותנות ורודות(, ברקע נוף תל-אביב-פונה לים. יש מודעות לאור

וצל. הוא מכניס את ההווי המקומי. )יש ללובין עוד מסורת אמריקאית- תנועה אמנות שנקראה רגינויליזם )איזוריות(,

קשורה לתנועות אנטי סוציאליזם, אנטי הגירה, אנטי שחורים. תרבות חלוצית.( לובין הושפע מגרנט ווד. יש משהו מאוד פשוט ביצירות של שניהם, יש צבעוניות, אופק

מורם.

- 1921 "גבעות רמת גן"- משטח שטוח, אופק מורם, עיר חדשה. צבעוניות עמוקה ולוקלית. מאוד פשוט.

-צבע מים ועט 1924 לובין- דיוקן עצמי שחור לבן. ערום לגמרי ברקע גבעות רמת-גן. גאומטרי מאוד. מאוד פגיע- ידיים

פתוחות גדולות-שואל שאלות.

- הדפס עץ- )מתוך סדרה-"מבקשי האלוהים"( 1923 רובין "עולים במנוחה" רואים ניגודי אור וצל, זויתיות- אופיני להדפסת עץ. הפרופורציות, הקויות, צורת

הישיבה- מאוד דומים להודלר-"אביב" – המאופיין ברקע מופשט ודקורטיבי, מושטח,מצב אלגורי- לא מקום ממשי-ברקע העולים רואים ים ואונייה- מאוד נאיבי.

-שמן על בד 1922 רובין דיוקן עצמי- מחזיק חבצלת לבנה-מעלה דימוי של טוהר הפרח של הבתולה, ראשוניות- התחושה

שלו בארץ. פרח מקומי – עדיין עם הפקעת- רעיון של שתילה, התחדשות. ברקע הדיונות,בתים הקטנים וסירות )כמו בחולות ת"א(- מפתח שפה. הדימוי שלו מאוד

רציני, מציג עצמו שזוף-קשר למקום, בחולצה פתוחה- מזדהה עם הנטייה שלהחלוצים, לבוש לבן.

רובין אל מול לובין- דיוקן עצמי:

Page 10: סיכום ישראלית[1]

אצל לוביןקוויות זורמת לעומת הגאומטריה-רובין- בבגדי עבודה לבנים, צווארון פתוח, צמח בידו- חידוש וצמיחהרשמי - רובין מאוד

– ערום לגמרי על רקע גבעות רמת-גן- פגיעחשוףבארץ לעומת לובין שהוא מאוד מאוד הדמות העצמית כאומן- ידיים גדולות פתוחות- שואל שאלות-מי אני ומה אני עושה כאן. דבר שרואים אצל אמנים שהגיעו לארץ בגיל מאוחר. שלא נולדו כאן.

)עט וצבעי מים( - בשתי היצירות מוצג רגע מאוד רציני. שניהם מאוד פגיעים, ומעלים שאלת זהות

שהיא סאבטקסט של התקופה.

- שמן על בד 1929 רובין- "המאורסים"- רובין עם ארוסתו אסתר, הייתה המוזה שלו כל החיים. היא לבושה בצורה עירונית

מערבית לעומת רובין- שיושב במקום חדש ועדכני יותר אבל לבוש לבן שוב- הלבוש החלוצי. גם פה יש את המרחב הציבורי אל מול המרחב הפרטי. גם פה רובין מוקף

רובין וארוסתו אסתר על המרפסת ברחוב יונה הנביא. אסתר היתה אמריקאיתגדר. ורובין שכנע אותה להישאר איתו בארץ. הדיוקן על המרפסת הוא נושא מסורתי

בתולדות האמנות. האמן נמצא במרחב הציבורי, אבל על המרפסת הפרטית שלו. - הכל,האווירון בשמים, יפו עברה לרקעמעל הדמויות יש וילון שנראה כמו חופה

מאוד מסודר ורשמי- מבט רציני ,תמונה פורמלי-הקשר הוא ברגליים בתחתית הציור – הם מצליבים את הרגליים וזה נותן תחושה של אינטימיות- מוחבאת. גם כאן יש

ביטוי לפוריות ע"י צורת הפתיחה של נייר זר הפרחים וגם במיקום של המכחול )...(. - סמלים מיניים- המברשת, הפרחיםצבעי זר הפרחים הם צבעי כל התמונה.

.סימן למודרניזםהנפתחים. אין קויות-סגנון יותר אימפרסיוניסטי-

(: 1923 רובין- "הנערה עם הרימונים" ) נערה מזרחית- כנראה תימניה, בעלת עיניים גדולות, מחזיקה בידיה צלחת עם

רימונים )סמל לחוכמה וגם לפוריות(. השדיים נראים עגולים ובצורת רימונים. הצמה יש כאן הקבלה בין פריון אישי לפריון של ארץהיא פאלית וגולשת אל בין שדיה.

ביצירות שלו של נשים באישראל. לידי ביטוי עניין הפוריות- דמות פרובוקטיבית, אוחזת ברימון- סמל ליהדות ופוריות.

שטוחה, קוית, החזה והרקע בצבע אפרסק. פוריות הארץ והנערה מובלטים השמלה שהיא לובשת היאמודרניזציה-באמצעות הצבעים והצורות. סימנים של

20מודרנית, ברקע מופיעה מרפסת מברזלים ועציץ – אופייני לתקופה של שנות ה- בארץ. הכיסא הוא בסגנון ארט-דקו – סגנון שהתפתח אחרי הארט-נובו כסגנון

גיאומטרי יותר, בעיקר בארה"ב. מדרגות שמושטחות - משתמשים בצבע להעברת רעיון- הכלהליכה לעבר המופשטבאופן דקורטיבי-

באותו צבע. חי בניו-יורק כשצייר את הציור- חיפש התחדשות והאמין שהיא תגיעמהעולם הפרימיטיבי, החוץ-אירופי. המקום עצמו תורם להתחדשות.

- ליטוגרפיה- הדפס מישורי -/שמן על קרטון 1925 גוטמן- "נושאת האלומה"- אורח החיים הערבי שהיה בארץ הוא השפעה של אמנות אשורית עתיקה. דימוי

אישה חזקה שקשורה לאדמה,לפוריות- ישבן מובלט, הכד הריק כסמל לרחם, הדימוי של הערבים: יש קשר בין הדמויות לבין . צבעוניות לוקלית- הקשר לארץ

המוקדמות הפרשנות הנפוצה היתה שהנושא של80הנוף מבחינת הצבע. בשנות ה- החקלאי הערבי הוא סמל ואידיאל לקשר הטבעי לאדמה באמנות הישראלית.

Page 11: סיכום ישראלית[1]

, בגלל המצב הפוליטי-חברתי, הפרשנות משתנה. מדברים על הערבים90בשנות ה- כילידי המקום. דמות האישה זקופה ומטפחת את עצמה. כלומר, הפרשנות והדגשים

הפוקוס הוא על הבחורה. דימוי של אלילה, בשיא יכולתה, השתנו.90בשנות ה-סגנון ארצישראלי.מינית מאוד, פוריה.

שמן על בד - 1926 גוטמן- "פרדסים ביפו"- נשים ערביות נכנסות, תחנת רכבת ברקע. ובאופק המורם רואים4בפרדסים רואים

אותן יוצאות מהפרדס. הבתולה נשארת בפרדס. הגן כגן האהבה –דימוי מסיפורים . גוטמן יותר נרטיביפרסיים המקום בו האישה מגלה את האהבה ואת מיניותה

מרובין, תמיד מתרחש בציור משהו נוסף, אפשר לומר עליו דברים שקרו לפני או אחרי, כאילו הציור הוא חלק מסדרה של אירועים. הסגנון הוא ארצישראלי מובהק:

השטחה

טכניקות ההדפסים השונים:הדפס הוא שכפול של דימוי אמנותי. ההדפסים נחלקיםלכמה סוגים:

– הדימוי שנמצא על המצע בולט. מה שמודפס זה החלק הבולט. חיתוךבלט .1 העץ באמנות נחשב לסוג ההדפס השכיח- העתיק בעולם. כמו חותמות. שימוש

במשטחים גדולים, אין קוים עגולים לגמרי. )אינטליו=בתוך(. הדימוי שנדפיס יהיה שקוע בתוך INTAGLIOהדפס שקע – .2

סוגים של הדפסי שקע:3המצע. יש – המצע יכול להיות נחושת או לוחות אבץ. על ENGRAVINGתחריט – א.

)סוג של כלי נקר שנגמרBURINהמצע מציירים את הדימוי ובאמצעות ( אפשר לשלוט בצורה הטובה ביותר על החריטה. בפועל נוצריםVב-

קווים קרים ומדויקים. – השיטה הקלאסית. בשלב הראשון מכסים את ETCHINGתצריב – ב.

המצע המתכתי בשכבת שעווה. אח"כ רושמים את הדימוי על השעווה באמצעות מחט או נקר. זה מאפשר לאמן הרבה יותר חופש כי הוא לא צריך להיאבק במתכת. את הציור המוגמר שמים באמבטיה של חומצה והיא מאכלת את מצע המתכת שאין עליו שעווה. כך הצבע עובר גרך

החריצים שנוצרו ע"י החומצה לנייר בתהליך ההדפסה. – העבודה עם המחט היא ישר על הצע DRY POINTתחריט יבש – ג.

המתכתי. הכלי מפלס דרך בחומר אבל נשארים בו שבבי המתכת משניצידי הקו. משתמשים בזה כשרוצים ליצור טקסטורה צמרית, חומרית.

בהרבה הדפסי שקע משתמשים בכמה טכניקות יחד.

– הדפס אבן / הדפס מישורי – הליטוגרפיה התגלתה בסוף המאהליטוגרפיה.3 , כלומר היא חדשה ומתקדמת יותר. המצע הוא אבן נקבובית. עליו18ה-

מציירים את הדימוי עם צבע בעל מרכיב שומני: פסטל שומני, דיו שומני. אחרי שמציירים מקבעים את הדימוי לאבן ע"י מים. היכן שאין דימוי שומני המים

נספגים בנקבוביות והיכן שיש דימוי, השומן דוחה את המים. אח"כ מחזקים אתהדימוי השומני ולבסוף מדפיסים על נייר באמצעות לחץ.

. העקרון כאןSTENCILE– עקרון השבלונה – SILK SCREENהדפס רשת – .4 הוא לדחוף תבע דרך פתח. שיטת העבודה היא להעמיד קנבס או נייר על קן

הציור ומעליו רשת. אפשר גם להקרין את הדימוי על הבד ואז לצייר. שמים את הצבע על החלק אותו רוצים לצבוע )את השאר חוסמים עם דבר מתמוסס(

ומורחים את הצבע עם מעין שפכטל.

Page 12: סיכום ישראלית[1]

היה ראש המחלקה הגרפית של בצלאל שנפתח מחדש ב-יעקב שטיינהרדט, . שטיינהרט היה גם מנהל בצלאל בעצמו בתקופה מסויימת.1935

- חיתוכי עץ 30 "סמטה בעיר העתיקה" שנות ה- : סמטת התימנים והסמטה בעיר העתיקה בי-ם. בכיפות1935סמטאות ירושלים,

הבתים רואים את הזויתיות שיוצר האיזמל. דרמה של שחור ולבן- השפעה מן האקספרסיוניזם הגרמני שהתבטא גם בחיתוכי העץ.מופיעה דמות אדם- נסיון

להביע את קול האדם הבודד בסמטה.

למד גם הוא בבצלאל והיה ממנהיגי - 20 שנות ה 1928 י. פלדי, "נמל יפו" המרד נגד שץ.

ציור של דייגים ערביים. מזהים קוויות ברורה, יש משהו הבעתי, תנועה שאינה סטטית20כמו של שאר האמנים במאה ה-

30 שנות ה- בת"א, כמו בירושלים, הייתה התפתחות אמנותית- הוקם המוזאון הראשון, כתב העת

"גזית", נוסדו בתי ספר לאמנויות... האקפרסיוניזם של ארץ – 30הסגנון התפתח והסתמן סגנון חדש בשנות ה-

סגנון אנטי נטורליסטי, האמנות הצבע והצורה תפקידם לבטא את האמן - ישראל מבחינה נפשית ורעיונית- שואף לעורר רגש אצל הצופה .

– שטוח, ברור,גיאומטרי- מודרניזם בדיאלוג 20מעבר מהסגנון הקוי של שנות ה- של שמי. הסגנון החדש הובע בפלטה כהה יותר והיהרח' הגפן"עם המקום כמו "

קשה יותר להבחין בין הדימויים, הגבולות וקוי המתאר היטשטשו- הצבע הוא הדומיננטי, סגנון ציורי, שינויי אור וצל שיוצרים דרמה, נקודות מאוד חזקות לעומת

רחוב בעכו" של שמי- נוכחות מאוד חזקה לצבע- הבדלנקודות נקיות- לדוג' " ניכר בהצגת שני הרחובות.

20לשינוי החד בסגנון הארץ ישראלי- מהאופטימיות של שנות ה-מס' הסברים :30לתמונות כהות- השקפת עולם רצינית יותר בשנות ה-

– מרכז עולם האמנות – רצון להיות-קליטה עיוורת של אקספרסיוניזם צרפתי במגע עם אמנות חו"ל.

Page 13: סיכום ישראלית[1]

- זעזעו את היישוב הישראלי- השפיעו על מצב הרוחפוליטי- מאורעות תרפ"ט- המשבר הכלכלי בארה"בכלכלית--

רצינית יותר של אמנים מסויימים- משיכה לאקספרסיבי- נטייה טבעית

ולאחר מכן חיפה היא1913הגיע ללמוד בבצלאל ב ( 1897-1951 מנחם שמי – ) מקום מגוריו העיקרי. - שמן על בד 1936 שמי,"רחוב בעכו"-

- הצבע מתגבר על המציאות, הדימוי.הדגשת הצבעיציאה מאמנות חזותית יחד עם צבעי אפור, פלטה הרבה יותר כהה. ראים שתי דמויות- כתמים בצהוב אדום וכחול-

צבעים ראשוניים, ולידם מערך של צבעים משניים- כתום , ירוק... הצבע הפך לנושא יש אזורים שאי אפשר להגדיר או שימוש בכל צבעי הקשת- שחררו את הצבע. עצמו

להבין מהציור- השמים, הרחוב...משיכות צבע טוטאליות.בציוריו של שמי יש השפעה סזאנית בטיפול במישורים,

, שמן על בד- 1950 שמי, "צפת" רואים שמתוך אותם חיפושים בפלטות הוא מגיע לעיבוד של צבע- צבעוניות שבנויה

מכתמים בכל צבעי הקשת והגוונים- עדיין מזהים חורשה- אבל הסה"כ הוא מעיןאריג של צבע.

יצחק פרנקל- "שקיעה בצפת"- החסידים חוזרים מהתפילה, אין קווי מתאר, שעת ערבהתפרצויות של צבע

צפת כעיר מיסטיתהשקיעה הופכת למאורע של אש. התגלות- מדורה, להבות... . התפרצות האש מול הצבעים הכהים, השחור, הארצי, הגשמי. יש מאבק ביןיהודית

אור וחושך. מאבק שמובע באמצעות הצבע- שחור מול כתום וצהוב שמשתלטים עלהציור.

- 30 פרנקל- "נשות הדייג" שנות ה- הפלטה שלו מורכבת מצבעי אש, שחור ולבן . פלטה שחוזרת על עצמה בהרבה

מאוד יצירות שלו- סגנון עיקרי בשנים אלו. מלבד ההבדל בטיפול ברקע, שמתחיל עוברים לעבר תפישהלזוז קדימה, הרבה מאוד קורה בו, יש שעון, סולם, רשת-

אך יש קונוטציות- אישה שנושאת את הסל עם הדגים- צבעיותר מופשטת. שחור-בקושי רואים את תווי פניה- פלחית, עיצוב הגוף לא קיים- כל הנשיות שלה נבלעת בצורך לתמוך המשא שהיא סוחבת- צורת משולש. ודמות של אישה יותר

רצינות הקיום- הוא אינו שמחה אידילית אלא תלוימבוגרת שחציה נעלם. . הוא מעמת את הדמות השחורה עם הרקע בצבעי האש. הרשתבעבודה קשה

ומגדל השעון - סמל לתקווה- העובדה שהוא מודגש בלבן, פונה כלפי מעלה נותן לנו אלמנטים של שקשורים להתגלות, תפילה, מיסטיים, הסולם המטושטש בסופו,

היבטים של רוחניות.צבעי האש המודגשים – כל אלו הופך לאחד הסמלים של האקספרסיוניזם- מאכל מסורתי של שישי, סמל לעוניהדג

מחוץ למים- מצב של בין חיים ומוות- סמל למאורעות החיים.וקורבן- דג

השוואה בין פרנקל- "אשת הדיג" וגוטמן "נושאת האלומה: - פרנקל- צבעי אש, שחור ולבן וטיפול ברקע שיש בו התרחשות-הפלטות שונות

רבה-לעומת גוטמן שהתעסקותו העיקרית היא באישה והצבעוניות היא מקומית.

Page 14: סיכום ישראלית[1]

, עיצובדמות האישה אחרת לגמרי-כשמשווים את נושאת האלומה ונושאת הדגים- פורייה, בשיא יכולתה, פוסעתנושאת האלומה- היא אלילה, מינית,הגוף אחר,

הצורך לתמוךאצל פרנקל הנשיות של האישה נבלעת בתוךבקלילות ואילו במשא. הפוקוס הוא על העבודה עצמה ולא על האישה כאישה.

, שמכירה ברצינות של הקיום- זה ההבדל בין הסגנון הארץ-השקפת עולם שונה. אופטימיות נאיבית מול רצינות.30 לשנות ה-20ישראלי של שנות ה-

המקורות מהם נשאבת ההשראה של האמנים. מאיפה שואבים האמנים אתפיסול- הביטויים הצורניים של אמנותם? ברקע קיים היבט נוסף של האמנות המתחדשת

כדי ליצור תרבות ואמנות בישראל ניתן להסתכלהיבט ארכאולוגי כנעני. ובנוסף בשורשים הטרם יהודיים- שלפני ארץ ישראל- התקופה הטרום יהודית, עברית.

הממצאים הארכאולוגיים וחקר השפה מצביעים על כך שהתרבות היהודית צמחה והתגבשה מתוך תרבויות קדומות- מצרים, כנען, בבל... שץ היה מאוד מודע לחקר הארכאולוגי בא"י- ניתן לראות באוהל בצלאל בי-ם את ההקשר לאמנות הקדומה-

תבליטים עם קישורים לבית המקדש.

( 1960 - 1892 אברהם מלניקוב ) מגיע ארצה והופך לסגנו של שץ – סגנונו שונה משל שץ ותבליטיו דומים יותר1922

- קויות דגמית בולטת, מראה צדודי- הצדודית כנק' מבטהארכאי האשורילסגנון של האדם ההולך לעולם הבא – מזכיר את האמונה המצרית.מקצבי הדגמיות

השונים מהמקצבים האשוריים- השפעה סגנונית אבל הקוים שונים. "מצבה לחיה", בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. המצבה עשויה מאבן

- סגנון קוביסטי. 20 גרניט ונעשתה בשנות ה- רואים אישה מתאבל מקוננת. יוצא מתוך התפיסה הקובייתית של הפיסול, חותך,

קוטם את חלקי הגוף. הוא מאוד מודע לזרמים המודרניים המערביים, אך עצם התפיסה הרעיונית של הפסל מעידה על חיבור לאמנות המצרית- קוביית אבן

שמתוכה נבנה הפסל- קונספט הפסל המצרי-חציבה בקובייה. , הפשטה קיצונית מאודהפסל מופשט מאודבמה זה שונה תפיסתית מהתבליט?

שמושפעת מהקוביזם. מסורת דמות המתאבלת היא מאמנות יוון ורומא, וכאן הוא מבחינת הצורניות, ההשפעהמשתמש בדמות המסורתית הזו בהפשטה חזקה.

– פיסול ריבועי, קובייתי.היא מצרית

)תרפ"ד(. אריה1920 מצבה לנופלים בתל-חי משנת : 1928 "האריה השואג", נחצב מתוך גוש- מטר. גם הפסל הזה הוא קובייתי3.80שעומד על מצבה-גובה

אבן של תרכובת טלקידית, "אבן מנומרת" )גרניט, גיר וחלוקי נחל (- נוצר שילוב של חלקי גיר,24מס' צבעים, הבסיס עשוי מאבן גלילית, שיש, אבן גיר טובה מאוד-

אבן גלילית. האריה הוא סמל אוניברסאלי )יהודה, ירושלים, אשור( אבל מלינקוב הפנה אותולעבר המזרח בכיוון ההצבה, מכיוון שטען שיש קשר בין המזרח לתרבות שלנו.

מבחינה סגנונית שניהםהשוואה בין ה"מצבה של חיה" לפסל "האריה השואג"- קוביסטיים) מהמזרח(, אך האריה הוא יותר דקורטיבי, יותר מעודן, חצוב ומפורט

למרות היותו סכמתי.

Page 15: סיכום ישראלית[1]

. עשוי מאבן חול נובית 1938-9 ( יהודה דנציגר -"נמרוד": פוסל בין 7 )דף נמרוד הוא גיבור ציד, מוזכר בבראשית כדמות ס"מ 90 שצבעה אדמדם, גובה

טרום-יהודית ונחשב למייסד ממלכת בבל- התגרות באל . נץ על כתפו ומקל שמתמזג עם עמוד השדרה. הפנים מביעות את ההשפעה הארכאית- הדמות נראית

. נושא הציד והנץ גם הוא ארכאי.20עתיקה ולא בת המאה ה- דנציגר על יצירתו "נמרוד"- מעוניין בתחושה הגרעינית, במהות החוליתובמובן הג"ג

יצירת האמנות מקשרת את המרחב עםשלה. חצובה בסלע- העניין הכנעני. האמנות המופשטת אינה פיגורטיביתהאמן.

– לא דומה למצאיות החזותית – המסלול המופשט התחבר לקונסטרוקטיבי- האמן בונה את האובייקט אצל דנציגר מסלולו יצא מהאמנות הכנענית.

היבטים-3האמנות מורכבת מ- הקשר למקום ולהסטוריה שלו- הקונטקסט הוא הכנעניות.היבט מרחבי--

- הוליך הרבה אמנים לעבר הפשטה.-היבט אוניברסלי - מסתכל אל הפילוסופיה הקלאסית ושואב ממנה את-הקונטקסט הגיאומטרי

האמת- רואה בהם מקור להליכה לעבר המופשט

ס"מ, ברונזה: 80 גובה 50 דנצינגר,"כבשי הנגב" שנות ה-

שעברו טרנספורמציה. שינוי זה מכונה ע"י דנצינגר, כבשים 2בפסל רואים

יוצר בפסליו. זהו השלב הראשון של ההפשטה שלו בפיסול.שינוי טופוגרפי

. באופן די ברור ניתןסינתזה בין המקום, ישראל לבין ההסטוריה וההוויה שלו

בהשטחה הגאומטרית שהוא עשה לכבשים, רגלי הכבשיםאוהלי הנגבלראות את

ישרות כיתדות של אוהלים. הגב שלהן כאוהל בדואי- בד והם סוגרים, משלימים אחד

צורנות גיאומריתאת השני-הנגב נותן אותותיו. בפסל דנצינגר מדבר על

השלב הראשון שמעבר למציאות החזותית היא הצורההמשפיעה עליו.

להתנתק מהמציאותהגיאומטרית. לפי דנצינגר, צריך האמן לעשות מאמץ ו

החזותית ולהיצמד לכח המדביק של החלקים הגיאומטריים והוא

.קונסטרוקציה. ארגון החלקים בצורה של הקומפוזיציה המפשטת של החלקים

ואכן עובר דנצינגר כמו רבים בשנות החמישים לפסלי הקונסטרוקציה.

קונסטרוקציה מופשטת. בשונה מהפיסול המסורתי שהיה גילוף באבן או עץ, או

בנייה בחומר. הקונסטרוקציה היא תהליך בה האמן אוסף חומרים בצורות שונות

ומחברם יחדיו לכדי יצירה. מבחינת פיסול אסתטי התוצאה היא בנייה של חפץ חדש

בחלל. הוא לא "מגלה" לנו משהו חדש מתוך החומר, אלא הוא בונה כאדריכל

ומהנדס. זוהי תפיסה חדשה של פיסול שהחלה בראשית המאה העשרים אצל

פיקאסו. קונסטרוקציה מופשטת מייצגת רק את עצמה – היא חפץ חדש – ללא

התייחסות למציאות החזותית.

כיצד הפסל ממשיך ומפתח את הרעיון של הפסל "נמרוד"? מה משותף?

דנציגראותו קשר של הפסל למקום- שילוב היצירה והמרחב בשתי היצירות.

Page 16: סיכום ישראלית[1]

אמר שאנחנו מושפעים מהטבע, מחבר בין המציאות החזותית שאנחנו רואים בנוף,

ובין המודעות להיבט הגיאומטרי שהוא מעבר לכך. שהוא יותר מהותי. יש השפעה

רגשית יש אינטגרציה מלאה עם הטבע- הוא מודע להיבט הגיאומטרי שמשפיע עלינו

רגשית- רגישים לזויות, לשיפועים.... הוא בונה קומפוזיציות חדשות לגמרי בפסליו,

שני המסלולים מתחברים- הכנעניות והמרחב- האינטגרציה של המציאות

החזותית עם הגיאומטריה והמופשטות.

( יוסף זריצקי- 6+7 )דף - הקים יחד עם1948 מתיישב בת"א שם הוא נפטר. 1928 הגיע לירושלים,1923

עמיתיו האמנים את "אופקים חדשים". מסלולו מאופיין ע"י המסלול המודרניסטי- אמצעי האמנות הדומיננטיים ביצירתו הם הצבע, הקן, הקומפוזיציה, אור וצל...

המודרניזם שהוא מתקשר אליו- המודרניזם של הצבע- יותר מהגאומטרי. המקורות שלו לסגנון היו ברוסיה- מודרניזם אקספרסיבי )וורובל- סימבוליסטי, מוטיביםהניתנים לזיהוי מהמציאות החזותית בשילוב אזורי קומפוזיציית צבע גדולים(.

. 20 "ירושלים- החומה" – צבע מים –ראשית שנות ה- כתמיות צבעונית, קשה להבחין מה מסמל כל צבע.- אוטונומיה באמצעי ההבעה. יש

רמזים למקום, לחומה, אבל הנוף עובר עיבוד באמצעות חווית האמן, הדמיון כתמי צבע, ורואים את הנחותוהטיפול בצבע- תרגום לשפת הציור והצבע.

המברשת של האמן. חלוקה לכתמי צבע בגבולות ברורים.

השוואה בין רובין "ירושלים העיר העתיקה" וזריצקי "ירושלים החומה"- שנותהעשרים-

בשתי היצירות, לצד תיאור המקום מופיעים כתמים וקווים עצמאיים יותר כאמצעי הבעה ביצירה. אין ניסיון להחליק, להסתיר אלא דווקא להדגיש את האמצעים

האמנותיים. הצבעוניות אצל רובין ריאליסטית יותר – הר חום, שמים כחולים לעומתזריצקי שקשה לפענח מה מסמל כל צבע.

20 זריצקי, "הכנסייה הרוסית"-צבעי מים ועפרון שנות ה- נראה לא גמור, דף ריק, למרות שמזהים את הכנסיה באופק אבל יש גם כתמים

גדולים שעומדים בזכות עצמם- רוב הדף לא מעובד. הוא חותם תאריך- כדי שנביןשזה גמור- זוהי ההכללה הפיוטית שלו.

: זריצקי " האמן מצייר את גבעות רמת גן" – סדרת ציורים 30 בשנות ה- ,עיפרון ואקוורל על נייר 1938 זריצקי, הצייר מצייר על הגג,

זריצקי מפנה את גבו לים- בשונה מיתר האמנים שציירו את ת"א והראו את הים- יש ולא להביע את משיכתו למקומות רחוקים. הואלהתכנס לתוך האמנותלו רצון

מצייר מגבוהאת הסדרה הזו- כולה מצויית מהגגות. מצייר את עצמו מצייר את רמת-גן- חוץ מהליכה לעבר המופשט יש כאן אפיונים מודרניסטיים ופוסט

כשהאמן באופן מודע משתף אותנו בעשייתומודרניסטיים – רפרנט עצמי = . רואים מס' שלבים-היצירה בשלב א'- האמן עם כובע קש שמזוהה עםהאמנותית

Page 17: סיכום ישראלית[1]

-חום, צהוב, כחול וירוק- צבעיםפלטה ישראליתזריצקי. שלב ב'- דומה לציור- חזקים יותר בציור שבתוך הציור. במסגרת, בסוף העמוד יש האחדה של המישורים.

מלבד השיתוף שלנו בעשייה האמנותית גם בצורת הנחת הצבע- רואים את רבדי לציור מודרניסטי.הצבע על הדף- חום ועליו הכחול, משיחות צבע- אופייני

, גודל בינוני, קטן- 1947 יוחנן סימון ,"שבת בקיבוץ",

, חי בקיבוץ גן שמואל, שילב באמנות שלו אמריה אידאולוגית1936עלה ארצה ב

ריבוצית. חבר ב"אופקים חדשים". על אף שלא עובר למופשט הלא פיגורטיבי

באופן ברור, נחשב לצייר של ציירים- מומחה ומקצועי ביותר בהנחת הצבע, הידע

שלו באור וצל...

רואים משפחה, הורים וילד, נחים, האבא מניף את הילד, ברקע בחורות ופועלים

- אבל הצורות שלו לא שטוחות למרות שהןציור פיגורטיבישבים מהעבודה בשדה.

ויוצר נפח לדמויות. קויות מאוד וברורות. הוא מעבד את הצבעוניות לאור וצל

- הורים וילד -תקווה לעתיד דור חדשפירמידה אידאולוגית של התא המשפחתי

שיגדל בקיבוץ. אך יחד עם זאת המטפלת של הקיבוץ מאחורי האב מושיטה יד

כלפי המישור הקדמי של התמונה ומושכת את הילד- מושכת אליה את הילדים

ומוודאת את קיום האידיאולוגיה. יש שיפרשו זאת כאמירה אמביוולנטית על

אינדיבידואל והמשפחה- שמוכרים כסוכנים של האידיאולוגיה. אל מול המטפלת-

שילוב של הלוקלי בציור זה יש .סמל לבורגנות המשפחות –שתחנך את דור העתיד

שאליו שאפואוניברסאליות משום שהסוציאליזם ועם זאת יש בנושא הקיבוץ

. אמנות בשירות האידאולוגיה הקיבוצית.הקיבוצים נחשב לדבר אוניברסאלי מובהק