_______ _______ (1)
TRANSCRIPT
סיליבוס2012 מרץ 21רביעי יום
12:46
התנהגות פוליטית בישראלד"ר גולן להט
(.בתיאום מראש )531, חדר 13-14: יום שלישי, שעת קבלה
[email protected]: ד.א.
: מר רועי צורעוזר הוראה, חדר מתרגלים.16:00- 15:00יום שלישי שעת קבלה:
[email protected]: ד.א. (30% שתיערך באמצע הסמסטר )בחינת בקיאותמורכב מציון הציון הסופי
(. 70% בסיום הסמסטר )מבחינת כיתהוחומרי הקריאה עשויים להתעדכן ולהשתנות במהלך הסמסטר.
חלק ראשון: מסגרת מחקרית להתנהגות פוליטית
( – מבוא והתהוות מושג ה"מדינה" וה"חברה" 6.3 ) 1 שיעור .22-49, ירושלים: כרמל, עמ' בין גיוס לפיוס(, 2003ישי, י. )
Hall. J. A. (1995), "In Search of Civil Society", in Civil Society: Theory, History, Comparison, J. A. Hall (Ed), Cambridge: Polity Press, Pp 1-31.
( גישות לחקר יחסי חברה ומדינה 20.3 , 13.3 ) 2-3 שיעור
Kaase, M. and Newton, K. (1995), Beliefs in Government, Oxford, Ch 2, pp 17-39.Dalton. R.J. (2008), Citizen Politics: public opinion and political parties in advanced industrial democracies, NY, Ch 12, pp 237-259 .
( – מי ואיך משתתפים פוליטית? 3.4 , 27.3 ) 4-5 שיעורים
Dalton. R.J. (2008), Citizen Politics: public opinion and political parties in advanced industrial democracies, NY, Ch 2-4, pp 13-75.
Rucht. D. (2007), "The Spread of Protest Politics", The Oxford Handbook of Political Behavior, pp 708-723.
מהציון הסופי( 30% ( – בחינת בקיאות ) 17.4 ) 6 שיעור
חלק שני: התנהגות פוליטית בישראל –
פוליטיקה פורמאלית
( - קץ המפלגות?! 1.5 , 24.4 ) 7-8 שיעורים (, "מתעמולת בחירות לפרסום פוליטי: על התמורות2007כספי, ד. ולשם, ב. )
, כספי, ד. )עורך(,תקשורת ופוליטיקה בישראלבמערכת הבחירות ובחקרן", .110-133ון-ליר, עמ'
(, "כמו באמריקה: אמצעי תקשורת חדשים במערכת2010כספי, ד. ולב, א. ) , אריאן, א. ושמיר, מ.2009הבחירות בישראל ", 18הבחירות לכנסת ה-
.366-334)עורכים(, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ'
קץ(, "שקיעת המפלגות והפריחה הסקטוריאלית", בתוך 1998ליסק, מ. ).129-140, קורן דני )עורך(, עמ' המפלגות: הדמוקרטיה הישראלית במצוקה
אמון במוסדות וגאווה בהישגיה של ישראל בעשור(, 2010יער, א. אלקלעי, י. )
טקסט אלקטרוני באתר הספריות של אוניברסיטת, הראשון של שנות האלפיים, מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה. )www.tau.ac.il( ת"א
( – התפוררות והערכות מחדש במערכת הפוליטית 8.5 ) 9 שיעור
הישראלית- מפלגות המרכז כמקרי מבחן.
(, "קדימה במערכת מפלגתית2008שמיר, מ. ונטורה, ר. אריאן, א. קדר, א. ) , אריאן, א. ושמיר, מ. )עורכים(, המכון2006הבחירות בישראל מתרופפת", בתוך
.25-61הישראלי לדמוקרטיה, עמ'
Schofield, N. and Sened, I. (2006), Multiparty Democracy: Elections and Legislative Politics, Cambridge; New York: Cambridge University Press, pp 1-7, 25-28, 159-163 .
( – הרצאת אורח: פוליטיקה פורמאלית מהלכה למעשה 15.5 ) 10 שיעור
חלק שני: התנהגות פוליטית בישראל –פוליטיקה בלתי פורמאלית
( - "הם לא נחמדים" – מחאה והתנהגות פוליטית לא 22.5 ) 11 שיעור פורמאלית בישראל
.102-148, 50-70, ירושלים: כרמל, עמ' ,בין גיוס לפיוס(, 2003ישי, י. )
Yuchtman-Ya'ar, E. (2003), "Value Priorities in Israeli Society: An Examination of Inglehart's Theory of Modernization and Cultural Variation", in Human Values and Social Change: findings from the values surveys, Inglehart, R. (Ed), Leiden, Boston, pp 117-133.
( – התביעה ל"צדק חברתי" : עיון במושגי ותפישות יסוד 29.5 ) 12 שיעור 32-57, האוניברסיטה המשודרת, עמ' תיאוריות של צדק חברתי(, 2007דהאן, י. )
)פרקים ה'- ו'(.96-128(, 2)פרק
( – הרצאת אורח: התביעה המעשית ל"צדק חברתי" 5.6 ) 13 שיעור
( – שחיתות ישראלית: שפה? מושג? תרבות? 12.6 ) 14 שיעור .111-166, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' שחיתות פוליטית(, 2008נבות, ד. )
.167-287, דביר, עמ' שפת השחיתות ותרבות המוסר הישראלית(, 2010שיין, י. )יורד!!!
( – סיכום הקורס: משבר המשילות הישראלי 19.6 ) 15 שיעור , המרכז עוצמתו של האזרח: הסדר דמוקרטי יציב לישראל(,2006דורון, ג. )
.89-150להעצמת האזרח, עמ'
(, "מנוהלים ולא מנהלים: אודות מצב התחבורה בישראל", בתוך2011להט, ג. ) , דורון, ג. )עורך(, המרכז הישראלי להעצמת האזרח, עמ'ייצוב עצבי הממשל
203-234.
המרחב הציבורי: כתב עת(, "המקומי והמרכזי", בתוך 2010רובינשטיין, אמנון ) (,2010 )חורף 4, אוניברסיטת ת"א, החוג למדע המדינה, גליון לפוליטיקה וחברה
.9-44עמ'
מבוא והתהוות מושג ה"מדינה" וה"חברה" 2012 מרץ 20שלישי יום
11:26
חלק ראשון - תיאורטיחלק שני - התנהגות פוליטית בישראל ופוליטיקה ופורמאלית
חלק שלישי - פוליטיקה לא פורמאלית
התנהגות פוליטית - עוסק במארג היחסים בין המדינה )המערכת הפורמאלית( לבין החברה האזרחית )המערכת הבלתי פורמאלית(. בתוך החברות
הדמוקרטיות המערביות רואים צמיחה די מרשימה של מערכת יחסים מתפתחת בין השניים בכל מיני כיוונים. השאלות המרכזיות הן: מי משתתף
פוליטית? איך הו משתתף פוליטית?
שנה בישראל הייתה רק דרך אחת לבחון התנהגות פוליטית -20עד לפני בחירות וקמפיין. מאז המחאה האמריקאית נגד המלחמה בוייטנאם הדרך של
ההשתתפות הפוליטית היא הרבה מעבר לבחירות. את הדמוקרטיות שנה.40המערביות מלווה המחאה האזרחית כבר למעלה מ-
מהי מדינה?
, שתרגומו הפשוט הוא קבוצה. אצלVerbandמקס וובר - מושג גרמני שנקרא וובר זו חבורת אנשים שמאפיין אותה שהיא מתנהגת לפי כללים שהקבוצה הזו קיבלה על עצמה. בגלל שכך, בד"כ בפעילות הקבוצה ניתן לזהות סדר שניתן
לעקוב אחריו. לקבוצה הזו יש נציגים שתפקידם לפקח על הסדר הזה. )עד כאן אפשר היה לדבר גם על קבוצת ברצלונה בכדורגל(. מה שמבחין בין
קבוצה פשוטה לקבוצה פוליטית הוא הפעלת כוח/אלימות. מי מפעיל כוח כנגד מי ובאילו אמצעים הוא משתמש. כאשר למישהו בקבוצה יש חזקה על אמצעי אלימות ועל השימוש בהם הופך קבוצה לפוליטית. המדינה מתחמת
איזור גיאוגרפי שבתוכו הקבוצה הפוליטית ונציגיה בעלי החזקה על האלימותרשאית לפעול. זוהי קונקרטיזציה לקבוצה הפוליטית.
מכאן הנוסחה המפורסמת של וובר - מדינה זה מונופול על אמצעי אלימותבטריטוריה נתונה.
תיקונים של גולן -
בנוגע להפעלת הכוח - במדינה הכוח הופכת לעוצמה, שזהו מושג רחב הרבה.1 יותר. בפוליטיקה היום העוצמה אכן כוללת הפעלת אלימות/כוח, אבל
במרבית הימים הרגילים, הפוליטיקה לא עוסקת במישרין באלימות, והיא אוכפת את הסדר ע"י עוצמה, שכוללת בין היתר איומים, מניפולציות, שיח,
תגמול... לעוצמה ניתן להגדיר שלושה מימדים - חד מימדי - הפעלת כוח ישירה. דו-מימדי - כולל מניפולציות. תלת-מימדי - השפעה על
התודעה)מרקסיסטי משהו(. מונופול - אין אף מדינה בעולם דמוקרטית או לא שיש לה מונופול מלא על.2
הפעלת הכוח, במקרה הטוב יש שאיפה לכך. כל פיפס קטן שזז בעולם פוגע ברעיון הזה של מונופול. במילותיו של גולן - זה קשקוש. גם בתוך המדינה יש
כל הזמן חילופי עוצמה בין המדינה לבין החברה האזרחית.
שנה(. רוב החוקרים400המדינה עליה דיברנו היא יצור פוליטי חדש )בן מסכימים שהמדינה המודרנית היא תצורה פוליטית שונה מהתצורות הקודמות.
( בה הפרידו בין דת1648המדינה המודרנית היא תוצר של הסכם וסטפאליה ) למדינה. כך השליט הפוליטי זכה לריבונות מידי הכנסייה. מנהיגים פוליטים הלכו והסתמנו בגורמים ריבוניים, עצמאיים. הלך והתאיין הרעיון לפי שליט
פוליטי צריך לתת דין וחשבון לשליט הדתי )גישה א-דתית(.
אחרי שהפוליטיקאים הצליחו להבחין את עצמם מאנשי הדת, המשימה הבאה שלהם היא להפוך את המדינה לעניין א-מוסרי. במקום מוסר הפוליטיקאי
רוצה להנחיל "צדק". הצדק הוא מושג צר יותר מהמוסר ועניינו הוא ניהולחברה פוליטית באופן סדיר, מה הסדר לפיו אנשים שונים יכולים לחיות יחד.
מאפיינים מרכזיים של המדינה:
מדינה שקמה כמערכת/ארגון פורמאלי.1המבוסס על מוסדות .2 אשר מבוססים על כללים )חוקים( אוניברסליים. החוק עבר תהליך מאז.3
המדינה היוונית, החוקים כעת הם אוניברסאליים. עד ימינו היו מערכות צדק נבדלות לפי מעמדות וקריטריונים שונים. במדינה המודרנית חוק אחד הוא
שווה לכולם. בירוקרטיה - אין דבר כזה מדינה מודרנית ללא ארגון פוליטי בירוקראטי. מצד.4
אחד יש ידע של מומחים על תת-תת-תת שדות, ומצד שני במערכת הבירוקרטית מצופה ממך להיות אימפרסונאלי, לא אישי. הפרטי והרגשי
נותרים מאחור. הנאמנות הפוליטית היא אינה פרסונאלית, אלאפרוצדוראלית.
החברה האזרחית
. לפני כן הייתה רק משפחה19מושג שמתהווה בשליש הראשון של המאה ה- ומדינה. המושג הזה מגיע גם הוא על כנפי המודרניזציה. המודרניזציה הביאה
גם את המשטר הקפיטליסטי. הקפיטליסטים הם אותם חבר'ה שהצליח לצבור הון עצום ממסחר, ללא רקע חברתי מתאים. הם לא זכו למעמד
חברתי הולם. התביעה החברתית הייתה להכניס עוד ועוד קבוצות חברתיות לתוך הפוליטיקה. אם יש לי כסף אני רוצה גם להשפיע לאיזה כיוון הוא הולך.
זה התחיל עם העשירים.
מדיניות של הלסה פייר אמרה שהעשירים רוצים לצבור כמה שיותר הון, מבלי שהמדינה תתערב לנו - או שתתערב כמה שפחות. זה יצר ייצור כלאיים אשר
פועל בין פירמות שונות, מדינות שונות. ניהול מערכות יחסים עם קבוצותגדולות של אנשים, עם העדפה לממשק כמה שיותר קטן עם הפוליטיקה.
תפיסות שונות: החברה האזרחית כשלב בדרך אל המדינה )התפיסה הימנית הליברטיאנית,.1
- היא תחת המדינה וכפופה לאינטרס המדינתי, והיא בעלת הכרחהגל( לעיצוב המדינה הראויה. החברה האזרחית היא שלב ביניים שהשלב הסופי שלה יהיה המדינה. החברה האזרחית היא סה"כ הפעילויות הקפיטליסטיות החופשיות במדינה. מה שמאפיין את מארג היחסים בחברה האזרחית הוא
שבה מתעצבים האנשים. מצד אחד הם נשארים אגואיסטים )אינטרסים פרטיקולריים(, אך יש בה התפתחות של האדם, כי כל אדם יוצא מבית משפחתו אל החברה, בה הוא מכיר בכל אדם ובערכו. יש בכך משהו
הופך להיות מועמד לשכר. לכל אדם יש אפשרות לערךכל אדםאוניברסלי - מסוים עבור הפרטי שלי. סמוי בהנחה זו - ההכרה היא בקניין של האדם, ולא
בערכו המוסרי. אבל כן ניתן לראות איך זה מתקשר אל חוקיההאוניברסאליים של המדינה.
- טענתו היא מודרנית יותר. החברה האזרחית אצלו כבר אינה כפופהטוקוויל.2 למדינה. אצלו החברה והמדינה נמצאים אחד אל מול השני. בתחילת המאה
טוקוויל מבין שהחברה האזרחית זה לא רק כלכלה. החברה האזרחית19ה- אצלו היא גם הקמת אגודות וולונטריות. האינטרס העצמי המובן לאשרורו -
האדם נותר אגואיסט, אך הוא מבין שאם השכונה שלו תהיה נקייה זה אינטרס שלי. הוא רואה בהתאגודויות הוולונטאריות האלו כמשהו שיכול לרסן סוגים
שונים של פוליטיקות מנצלות. - מרקס טוען שהתמונה של טוקוויל והגל היא הפוכה.האופציה המרקסיסטית.3
למעשה השדה האמיתי שמדע המדינה צריך לעסוק בו הוא לא המדינה, המדינה היא לא יותר מהשתקפות - צריך לבדוק קודם כל את הבסיס
המטריאלי, את היחס לאמצעי הייצור, ואת המעמדות שנוצרות בחברה האזרחית. רק כך ניתן להבחין בכוחות המנוגדים, באינטרסים שלהם... רק אז
יש למעמדות מאפיינים פרטיקולריים, ואינטרסים ספציפיים.
- זירה שמאופיינת בארגון )לא משפחתי או פרטי(,יעל ישי, בין גיוס לפיוס בחירה חופשית)וולונטארית, ולכן לא תחת כנפי הפוליטיקה(, בעצמאות
וערכים משותפים )ועל כן שאינו כלכלי(. השחקנים פועלים במסגרת הסדרהציבורי.
הדמוקרטיה האריסטורקטית2012 מרץ 27שלישי יום
11:20
צריך לדעת את הגישות השונות שמופיעות במאמר של קאסה וניוטון לקראת בוחן הבקיאות.
החוקרים של העולם המערבי, ארה"ב/אנגליה/ישראל, מסתכלים על הסוגייה
שנקראית הפרדוקס הדמוקרטי. ועד היום יש תופעה מעניינת: מצד אחד יש ניצחוןIIמאז מלחמת העולם ה-
אדיר של הרעיון והמשטרים הדמוקרטיים. החל ממלחמת העולם השניה, , וכלה60-70-80ממשיך בהתבססות המשטרים הדמוקרטיים בשנות ה
. הגוש הזה מתחיל גם הוא להיות80בנפילת הגוש הסובייטי בסוף שנות ה-דמוקרטי. לכאורה ניצחון לרעיון הדמוקרטי.
מצד שני בציבור הדמוקרטי )ארה"ב ויתר המערב( במדינות המצליחות הופל להיות ציבור מחאתי ומתוסכל, שפונה לרוב לנישות שונות: הרחק
מהפוליטיקה, אפיקים מחאתיים חוץ-פרלמנטאריים. יש עלייה דרמטית שלאי-שביעות רצון של הציבור מהדמוקרטיה בה הוא חי.
זהו הפרדוקס - מצד אחד זהו הרעיון הפוליטי הפילוסופי האחרון, ומצד שני
הציבור שחי תחתיו הופך יותר ויותר לא מרוצה.
שלוש עמדות עקרוניות:הדמוקרטיה האריסטוקרטית.1
a.הטענה לדמוקרטיה אליטיסטיתb.תיאוריות עומס-יתר
קאסה וניוטון רואים בשני אלו מודלים שונים. גולן חושב שיש להם מכנהמשותף.
דמוקרטיה פלורליסטית )העמדה הדמוקרטית הפורמאלית(.2הדמוקרטיה האותנטית )העמדה הניאו-מרקסיסטית(.3
הדמוקרטיה האריסטוקרטית זוהי גישה לפוליטיקה שטוענת למעשה שלא ראוי ולא נכון לאמץ דמוקרטיה
כפשוטה. כלומר, הרעיון הדמוקרטי שפירושו אינו רק שלטון העם אלא גם שלטון האספסוף/ההמון. כבר ביוון התכוונו לשלטון העם, ובנוסף לכך על
הסכנה שהשלטון יגיע לידיו של האספסוף.
תהיה תחושה ראשונית של השתתפות, אך מי שינהל את הפוליטיקה הם האריסטוקרטים הם האנשים הטובים. אצל אריסטו האנשים הטובים הם
טובים מבחינה מוסרית. חשוב שהתדמית ההשתתפותית של הדמוקרטיה לא תיפגע גם כאשר מי שמנהל את הדמוקרטיה הם אנשי עלית. אסור
שהדמוקרטיה תהיה באמת שוויונית מבחינה מלאה, כיוון שזה יהיה חוסראחריות.
שתי תיאוריות הולכות בתלם זה:
תיאוריית חברת ההמון / קורנהאוזר דמוקרטיה אליטיסטית:
האליטיזם מניח שני דברים עיקריים:
.תפיסה אנטי-דמוקרטית: בני האדם שונים זה מזה ואינם שווים, מרגע לידתם הכישורים המולדים הם שונים, מיעוט בני האדם יהיו מוכשרים ורובם יהיו
בינוניים. זהו טבע האדם. כך חשבו גם סוקרטס ואפלטון.כל האנשים שואפים להישרדות או להשגת עוצמה. כל אדם רוצה לשרוד והוא
עושה זאת באמצעות השגת עוצמה חברתית/פוליטית.
אם בני האדם שונים, יש מיעוט מוכשר, כולם רוצים עוצמה והישרדות,מסקנותינו היא שרק חלק מאוד קטן יזכה ויצליח בהשגת עוצמה ובהישרדות.
מכאן מגיעים לחוק הברזל של האוליגרכיה של מיכלס. קבוצה קטנה של
אנשים מוכשרים מטבעם יקבלו החלטות ביתר כישרון מאשר יתר חבריהקבוצה הרחבה.
יש לזה גם מימד נורמטיבי ולא רק אמפירי. אם זה המצב האמפירי, אז ראוי שקבוצת המוכשרים תשלוט לטובת הכלל. אחרת נגיע למשטר פגום. צריך
לתת לקבוצה המצומצמת את הכלים לנהל את החיים הפוליטיים.
. הוא חוקרThe politics of mass society/1959קורנהאוזר הוציא את הספר מתוך האסכולה האליטיסטית.
דפוסי חברות מודרניות לפי קורנהאוזר
אפשרות נמוכה לגיוס ההמון
אפשרות גבוהה לגיוסההמון
נגישות נמוכהלאליטה
חברה טוטאליטאריתחברה מסורתית
נגישות גבוההלאליטה
חברת ההמוןחברה פלורליסטית
קורנהאוזר טוען שלא ניתן לנקות את החברות הדמוקרטיות המערביות כל כך מהר. נורא קל לעשות דיכוטומיה ברורה בין דמוקרטיה לטוטאליטאריות, וזה
שיקרי. העידן הזה מציב אתגרים טוטאליטאריים גם בפני החברותהדמוקרטיים. קורנהאוזר מכנה את האתגר הזה חברת ההמון.
גיוס ההמון - מה המידה שבה האליטה יכולה לעשות מניפולציה על ההמון
הדמוקרטי/הלא דמוקרטי. האם היא יכולה להוליך אותו שולל? אם היא עושה זאת בקלות אז יש לה אפשרות גבוהה לגיוס ההמון. אם זה לא כך האפשרות
לגיוס ההמוהיא נמוכה.
נגישות לאליטה - האם הקבוצה הגדולה של הציבור יכול להשפיע עלהאליטה? האם האליטה קשובה לציבור?
חברה מסורתית - אפשרות נמוכה לגיוס ההמון ונגישות נמוכה לאליטה. זוהי
חברה לא דמוקרטית. יש בה פיצול מאוד משמעותי בין החברה לבין המדינה, בין הנציגים הפוליטיים לבין בעלי המלאכה החברתיים. מעט אינטראקציה בין המדינה לחברה. זוהי חברה אנטי-דמוקרטית כיוון שהיא אינה מכירה בעיקרון
הדמוקרטי הבסיסי ביותר, שהריבונות נמצאת בידי העם.
חברה טוטאליטארית - היא גם אינה רלוונטית לדמוקרטיה. היא חברה בעלת נגישות נמוכה לאליטה עם אפשרות גבוהה לגיוס ההמון. האליטה עושה
כמעט כל מה שהיא רוצה, תוך שימוש נוח בהמון. בד"כ מדובר באליטה אחת. זה אינו איום על הדמוקרטיה.top-downשאינה מתחלפת, הכפייה היא
חברת ההמון - זוהי הסכנה שהדמוקרטיה ניצבת בפניה. היכולת של האליטה
לפגוע או לשנע את ההמון היא גבוהה, אך גם מן הצד השני לציבור יש השפעה רצינית על האליטה. חברת ההמון מצרפת יחד את כל החולאים של
המשטרים האחרים: הציבור עצמו פגיע בדיוק כמו חברה טוטאליטארית, האליטה יכולה להשתמש בציבור גדול של אנשים, אין חברה אזרחית מפותחת והספירה המרכזית היא הפוליטית. בני האדם מגבשים את הזהות שלהם ביחס
למשטר/השלטון הפוליטי. חסרות קבוצות האמצע שיכולות למתן את הזהות.מדובר על היעלמות קבוצות הביניים.
גם האליטה נפגעת בחברת המון, הם אמנם לא הופכות להיות ההמון, אך
ישנן תופעות דמוקרטיות שבעקבותיהן האליטה הופכת להיות פופוליסטית - עושים סקר במקום לקבל החלטות מקצועיות וטובות. האליטה מאבדת את היכולת שלה להנהיג. הסכנה היא להישאר דמוקרטיים, אך להיגרר לשלטון
גרוע.
חברה פלורליסטית אצל קורנהאוזר )בשונה ממה שנראה שבוע הבא( - חברה שבה יש חברה אזרחית מפותחת מצד אחד, אך גם כאן האליטה
מנהלת את העניינים. ובמקום אליטה אחת תהיינה מספר אליטות שיתחרוביניהן. הציבור בכל מצב נשאר מחוץ לעניינים.
קריסת הדמוקרטיה / סמואל הנטינגטון תיאוריית עומס היתר -
זוהי תיאוריה מבית המדרש של הפונקציונאליזם.
הפונקציונאליזם זה שילוב של שני מקורות יחד:גישת הקיברנטיקה )איסטון, פארסונס( - המדינה שואפת/אמורה להיות גוף
קיברנטי. את המדינה יש לראות כמערכת נייטראלית אוניברסאלית. כלומר, היא מערכת אובייקטיבית שאמורה להיות נטולתהתקינההמדינה הדמוקרטית
פניות, שאיננה מקדמת אינטרסים פרטיקולאריים. המדינה אמורה להתנהלעפ"י חוק אוניברסאלי, עיוורת להבדלים בין בני אדם.
פונקציונאליזם )שילס( - המדינה היא גוף מערכתי קיברנטי, אשר מנהל אינטראקציה בין שני גורמים: מרכז ופריפריה )לא גיאוגרפי, אלא
פונקציונאלי(. זו מערכת שמאזנת את עצמה.
למרכז יש תפקיד לספק סמכות, סמלים וסדר. לפריפריה יש תפקיד לספקמשאבים ולגיטימציה.
היגוי והכרעה - כאשר הכל עובד בסדר במערכת, יש אפשרות להיגוי והכרעה.
יש קבוצה של אנשים אשר מחזיקים בהגה המדיני והחברתי, ועושה זאתבסמכות ובאחריות. מונחים אלו שמים את התיאוריה זו תחת כנפי האליטיזם.
וטוען שהדמוקרטיה גם כןcrisis of democracy/1975הנטינגטון מפרסם את
נמצאת על סף קטסטרופה. הוא מתחיל את הדיון בציבור הדמוקרטיהאמריקאי ומזהה מספר תופעות בעייתיות:
יש בעיה מהותית באתוס עיקרון השוויון. בגלל רעיון השוויון בני אדם הופכים להיות יותר ויותר אינדיבידואליסטיים.
אובדן הסמכות - כאשר יש אתוס דמוקרטי של שוויון, ברור שאחד התוצרים של זה תהיה קריסת הפירמידות ההיררכיות שבני האדם הקימו לעצמם כדי שיהיה סדר. למה שאציית לאדם אחר? אני ביקורתי כלפי כל אחד. סדר על
בסיס סמכות הוא כבר לא אופציה.ריבוי אדיר של האינטרסים הפרטיים - יש ריבוי אדיר של ציפיות שונות
מהמערכת הפוליטית.
המשך גישות לחקר יחסי חברה ומדינה2012 אפריל 03שלישי יום
11:22
הגישה האותנטית לדמוקרטיה הכוונה לגישות המרקסיסטיות והניאו מרקסיסטיות. אלו גישות
קונפליקטואליות בניגוד לגישות הקונצנזואליות. בני אדם הם שונים, בעלי אינטרסים נוגדים. הקונפליקט הוא לרוב סמוי, אך לא תמיד. אלו גם גישות
משבריות - החברה המערבית כפי שהיא דינה בסופו של דבר להגיע למשבראקוטי.
היא לכלהדמוקרטיה שאנו חיים בה איננה דמוקרטיה מלאה, מספקת.
היותר דמוקרטיה חלקית - מכמה סיבות. גם מבחינת היקף - היחידים ששוחררו הם בעלי ההון)במקרה הטוב( והרוב עדיין משועבדים למערכת, וגם
מבחינת התכנים - היא מלכתחילה מגדירה לעצמה מטרות מאוד מוגבלות כמו זכויות פוליטיות, שהן שלב ראשון במדרג הזכויות החשובות באמת. ברור שיש
רבדים חשובים יותר - זכויות חברתיות. האם הדמוקרטיה בכלל עוסקת בצמצום פערים? האם עליה לטפל בסוגיות של הגנה של תרבות, על זכותו
של אדם לנהוג אחרת מהנורמה?
. טענתמודל משבר הלגיטימציה - legitimation crisis( 1975 )האברמאס היסוד של האברמאס במודל הזה כביכול חוזרת לגישה של עומס יתר. הדמוקרטיה המערבית ניצב בפני משבר משמעותי בגלל עומס יתר של
דרישות חברתיות שמופנה כלפי המרכז.
האברמאס מוסיף - העולם המערבי מאז המהפכה הצרפתית אכן עובר ( החברות הקדומות, הפרימטיביות1תהליך של קידמה, בכל תחומי החיים. )
( השלב הבא הן החברות המסורתיות בהן2התבססו על כוח וקירבה לשליט. ) התפתחה חלוקת העבודה והיחסים הכלכליים. בני אדם עבדו בתחומים שונים. בניגוד לחברות הפרימטיביות לראשונה דובר על פעולה לפי חוק, יש מערכת
משפטית, התחלה של צורות מדינה. הן מסורתיות כיוון שהן עדיין היררכיות עם פריבילגיות, כלומר חברות בהן מעמד שונה זכאי לחוק שונה ולמערכת
שיפוטית שונה. אין אתוס של שוויון אלא אתוס של שונות מכריעה בין בני אדם. ( השלב הבא הן חברות ליברליות שהצליחו לייצר פעילות כלכלית חופשית3)
וליברלית, אשר התאפשרה בגלל קידמה מדעית מאוד מרשימה. בחברה הליברלית בני אדם מתחילים לעשות סוג של רפלקסיה )מחשבה על
מחשבות(, ואז גם נוצר המונח החשוב "אדם". ייתכן שלבני אדם יש מכנה אשר מאגד אותם יחד, וזה חשוב כי אז ישנו אלמנט של שוויון בין בני אדם
באשר הם.
חזרה למודל משבר הלגיטימציה - שני מושגים מרכזיים שעולים בחברות הן כל אותם מוסדות שאחראיותsystemה .life world ו-system הליברליות -
על ניהול החברה המערבית. הן בעיקר עוסקים בשאלות של "איך", שאלות העוסקות בפרקטיקה ובביצוע של דברים, ביעילותם של דברים, ניצול systemהמשאבים. מהו האמצעי היעיל והאופטימלי להשגת המטרה. מי שב
לא שואל את עצמו לאן אנו רוצים להגיע. מדובר בעיקר על אנשי מדע וכלכלה. גם מרקס העריך מאוד את היכולת של החברה הבורגנית לייצר מדע
מודרני ויעיל - היה לו ויכוח עם המטרות אותן שירת אותו מדע.
זוהי מערכת מוסרית. life world, התפתחה מערכת הsystemלצד ה ואינטלקטואלית שרוצה לקבוע את המה. עוסקת בקביעת המטרות ולא
קביעת האמצעים. בתחילת המודרניות החלק הזה היה מאוד חזק. שוויון בין . ארגז הכליםsystem ולא הlife worldבני אדם זו הכרעה ערכית מסוג ה
בתחום הזה א כולל כלים אינסטרומנטליים, תועלתניים.
. ההכרעה בין השתיים זהlife world משתלט על הsystemהאברמאס טוען שה מה שיוצר את משבר הלגיטימציה של הדמוקרטיה. יש כאן משבר בשלוש
רמות. העובדה שהדמוקרטיה מחויבת למדע מצד אחד ולהכרעות הערכיותמצד שני מייצר שלוש דרגות של משבר.
ישנה סתירה פנימית. השוק הכלכלי עתיד להגיע למשבר קטסטרופלי..1 יש דומיננטיות של שיחsystemבגלל הדומיננטיות של ה.2
רציונלי-אינסטרומנטאלי. אם בני אדם רק ינסו כל הזמן להתאים אמצעים למטרות, אנו לא נוכל לפתור עקרונית את ההכרעות הערכיות שעומדות בפנינו. אנחנו לא נזהה שאלו הכרעות מוסריות, וננסה לתת תמיד מענה
כלכלי. משבר הלגיטימציה - מצד אחד הדמוקרטיה מחויבת למדעה ולכלכלה.3
חופשית, יעילות אינסטרומנטאלית, ולכן היא מחויבת להמשיך לקיים את הsystemזוהי כלכלה שפוגעת במרבית האנשים )בעינייים מרקסיסטיות(. אך .
בגלל שהיא דמוקרטית היא מחוייבת לאתוס השוויון - אחד התוצרים של זה זהמדינת הרווחה. כך נוצרת סתירה בלתי פתירה.
להאברמאס אין פיתרון למשבר הזה. הוא מציע לאזן ולמתן את מערכת
. life worldהיחסים בין שני הצדדים, אולי לחזק מעט את ה
אחרי הדיון בדמוקרטיה האריסטוקרטית והאותנטית, עוברים הלאה -
הדמוקרטיה הפלורליסטית נקודת ההנחה היא שהדמוקרטיה ניצחה )אפשר למצוא את זה בספר של
קאאסה וניוטון(. בכך שעברנו מפילוסופיה אודות מהו המשטר הראוי לשיקולים טכניים זה עדות לכך. ההכרעות הערכיות הגדולות נגמרו - קיבלנואת העיקרון שכל בני האדם שווים. מעכשיו תיתכן אבולוציה ולא רבולוציה.
דווקא גלי המחאה מוכיחים את התזה. אנשים לא שבעי רצון מהצורה
הנוכחית של הדמוקרטיה, ורוצים לשנות את השלטון, ולא את הדמוקרטיהעצמה. הם רוצים יותר דמוקרטיה, ולא פחות.
- הטענה הבסיסית היאThe silent revolution - (Inglehart)רונאלד אינגלהארט
עד היום עובר מהפכה ערכית70שהציבור המערבי הדמוקרטי משנות ה-שקטה, הנובעת ממניעים כלכליים, בעלת השלכות פוליטיות.
. למה בארה"ב40,50אינגלהרט בוחן את האמריקאים שנולדו בשנות ה-
מתעוררת מחאה פמיניסטית? פצפיסטית?)...( לדעתו זה מתחיל בהיבטיםחברתיים-פסיכולוגיים. הנחותיו:
הנחת החסר - בני האדם מחפשים בחיים/מוטרדים בחייהם ממה שחסר להם..1 חיברות - בני אדם מתעצבים במהלך תהליך החיברות. שאלת החסר חשובה.2
במיוחד כאשר אנו חווים סוציאליזציה - זה קורה החל מגיל הגן עד בית הספר התיכון. בעקבות מחקרים פסיכולוגיים אינגלהארט טוען שאם משהו חסר לך
, זה ישפיע על האדם לאורך כל ימי חייו. 5-15לאורך זמן, בגילאים פירמידת הצרכים של מאסלו - דגש על ההיררכיה שבין הצרכים. .3
-50אז מה קרה לאותו ציבור? זמן החיברות של הציבור הזה הוא בשנות ה- , ובאותם שנים הציבור חי בשקט מבחינה ביטחונית. אז מה כן היה חסר לו60
מבחינת פירמידת הצרכים של מאסלו? תעסוקה קבועה גם כן הייתה. כלומר, לא היה חסר צרכים מהקומות50-60לאנשים שעברו חיברות בשנות ה-
מוביליזציה קוגניטיביתהמטריאליות, אלא צרכים שהם מהקומות הרוחניות. - אנשים הפכו להיות יותר משכילים, ובאמצעות המדע והשוק יש גם במות
.פוסט-מטריאליתלהיחשף לידע )טלוויזיה, רדיו(. לכן התיאוריה שלו נקראת . ברמה הפסיכולוגיתמהפכה שקטההתהליך הכללי היה של שינוי ערכי, של
הציבור האמריקאי בתקופה זו החל לחפש אחר צרכים פסיכולוגיים חדשים,בשונה מדורות קודמים.
הוא מנבא משהו שנכון גם היום. מכיוון שזה77היו לכך השלכות פוליטיות - ב-
הציבור וזו המגמה. הציבור ילך יותר ויותר משכיל, עם נגישות גבוהה למקורות .פוליטיקה חדשהידע, כאשר צרכיו המטריאלים מסופקים, הציבור הזה ייצר
. הרבה מעבר לכלכלה אוסוגיות פוליטיות חדשות עולות על סדר היום
חוץ וביטחון. מופז כבר לא יכול להיות מוצנח להתמודד עם שאלות חברתיות.
זו גם דרך חדשה, שביעות הרצון של הציבור מהשיטה הקיימת תלך ותרד. הציבור יצפה שהדמוקרטיה תתאים את צורתה לציבור המשכיל יותר. כך לצד
הדמוקרטיה הפורמאלית תתפתח דמוקרטיה חדשה, מחאתיתוחוץ-פרלמנטרית.
ביקורות ותיקונים על הגישה של אינגלהארט:
החבר'ה הצעירים עוברים "מהפיכה ערכית" רק בגלל שהם צעירים -.1 התיאוריה היא תלוית גיל. כאשר הם יתבגרו הם יהיו מטריאליסטיים בדיוק כמו
הוריהם. אינגלהארט מראה שהמגמה שלו מתחזקת ע"י סקרים. אנשיםהופכים אפילו יותר פוסט-מטריאליים כלפי הדמוקרטיה לאורך השנים.
צריך להבהיר שהמהפכה הזו היא לא באמת מהפכה )דרך העיניים של.2 מאסלו( - זה לא שסוגיות של חוץ וביטחון הפסיקו לעניין את הציבור, אלא
הצרכים הפוסט-מטריאליים רק נוספו לצרכים המטריאליים הראשוניים. המשתנה החשוב הוא לא עצם סיפוק הצרכים המטריאליים אלא המוביליזציה.3
הקוגניטיבית.
מי משתתף פוליטית?2012 אפריל 17שלישי יום
11:20
שנה הדמוקרטיות המערביות הן יציבות, עמידות בפני משברים,70במשך מצליחות להפיץ את התורה הדמוקרטית למקומות חדשים )מזרח אירופה, המזרח הרחוק, ברה"מ לשעבר(. מצד שני רואים כל מני תופעות מוזרות.
דיברנו על תיאוריות של קטסטרופות )עומס יתר, למשל(. כלומר, הדמוקרטיה היא אשליה שמנסה להסתיר התמודדות בלתי פתירה של הדמוקרטיה
שעתידה לקרוס )אלא אם כן היא תעשה שידוד מערכות רציני(. גם ראינו שככל שהמדינה יותר דמוקרטית הציבור שלה יותר ויותר ביקורתי ומחאתי
כנגד הדמוקרטיה הזו.
האם אנשים מביעים שביעות רצון מהבחינה הפרסונאלית, כלומר מהתפקוד הפוליטי של האנשים המחזיקים את התפקידים הנ"ל? לכאורה זה לגיטימי
שתהיה עליה וירידה בשביעות הרצון, ואין זו בעיה עקרונית מבחינה דמוקרטית - כיוון שכאשר יש אי שביעות רצון פרסונאלית ניתן להחליף את בעלי
התפקידים. זו בעיה מדרגה ראשונה.האם אנשים שבעי רצון מתפקודם של המוסדות הפוליטיים? אם יש אי שביעות
רצון רבה - מה אז זה אומר על הדמוקרטיה? זו בעיה מדרגה גבוהה יותרעבור המערכת הדמוקרטית.
הבעיה מהדרגה הגבוהה ביותר היא הבעיה המערכתית - עם הערכים הדמוקרטיים. דמוקרטיה היא תפיסה ערכית, ולא רק סוג משטר. אם יש בעיה
מהדרגה הזו - אלו בעיות שהדמוקרטיה לא יכולה לתקן.
מדידת שביעות רצון מהדרגה הראשונה, פרסונאלית:
אחוזי אמון באליטות(2008אמריקאיות )דלתון,
19661976198819982006
6239343747צבא
5035353332ביהמ"ש העליון
5522252817תאגידים גדולים
4214151111קונגרס
ניתן לזהות ירידה בשביעות הרצון באופן כללי בדרגה הפרסונאלית. כמו
שאמרנו זו לא בעיה אקוטית לדמוקרטיה. הדבר שהכי תופס את העין זה הקריסה של הקונגרס. ניתן לבחון גם אירועים משמעותיים שהביאו לעלייה /
, ...09/11', 72ירידה - ווטרגייט ב-
אחוזי אמון במוסדות חברתיים )סקר(2005-2008של
גרמניהצרפתבריטניהארה"ב
36363526חקיקה
66604060משפט
22181615מפלגות
32374026ניהול
59706560סביבה
גם כאן ניתן לראות ירידה בשביעות הרצון הרבה ביותר מהרמה הפוליטית, הנבחרת. הבעיה כאן לדמוקרטיה היא גדולה יותר. כנראה שיש כאן בעיה
בשיטה. ברור שדרוש כאן שינוי - השאלה היא האם ניתן לענות עליה במסגרתהדמוקרטיה.
(: 99-02 , נתונים מ 2008 אחוזי תמיכה ברעיון הדמוקרטי )דלתון,
דמוקרטיה טובה יותר מכל משטר השיטה הדמוקרטיתאומה
אחרטובה
9093צרפת
9597גרמניה
8878בריטניה
8988ארה"ב
אוסטריה
9697
9897יוון
9794איטליה
9093פורטוגל
9593ספרד
ברור לנו שהציבור הדמוקרטי מאוד תוסס וביקורתי, אך הוא עושה זאת מתוך
אמונה ברעיון הדמוקרטי. התשובה של חוקר תחת המשקפיים של עומס יתר היא - שאם לא נפתור את
מערכת היחסים בין פריפריה למרכז אז האחוזים היפים האלו עתידים להתדרדר. אינגלהארט )הפוסטמטריאליסט( יגיד שזו ההוכחה לתזה שלו כיוון שהאנשים לא רוצים אנטי-דמוקרטיה, אלא רוצים יותר דמוקרטיה, טובה יותר ומשוכללת יותר. האנשים מאוד רוצים שינוי במוסדות ובאליטות, אך הם מאוד
דמוקרטיים בבסיסם.
מודלים מתוך הספר של דלתוןמי זה ציבור הבוחרים? אלו מודלים שהשאירו לנו פילוסופים פוליטיים מודל הסופר אזרח. (1)
דמוקרטיים )הובס, מיל, קאנט רוסו, הגל, בנת'אם...(. מרבית הפילוסופים-Superהאלו טענו שמה שהאזרח הדמוקרטי המערבי צריך להיות הוא ה
citizen( האדם היה בוחרהובס. זהו אדם שמתאפיין בכך שהוא רציונאלי: להפסיק את הפחד והטירוף של מצב הטבע לטובת התאגדות, שזה שווה יותר
: האדם מטבעו הוא רציונאלי בשל הניצוץלוקממידה מסוימת של חירות. : האדם המערבי ומילהאלוהי הקיים בו. כל זה כבר במצב הטבע. בנת'אם
הוא לא רק רציונאלי, אלא בעל רציונאליות אינסטרומנטאלית - כולנו מכונות : לא סתםרוסו, קאנט והגלחישוב תועלתיות, מכלכלים את מעשינו.
רציונאליים אינסטרומנטאליים, אלא גם בעלי ערכים. יש לצפות מהם לתפיסתעולם(.
. המודל הזה נקבע בהתאם לציפייהunsophisticated personמודל ה( 2)
שייצרו הפילוסופים הנ"ל. הממצאים האמפיריים היו שונים לגמרי מהציפיות. ( - אפשר לזרוק לפח את מה שטענוthe american voter, 1960קמפבל )
הפילוסופים הגדולים. )א( בניגוד לכל האתוסים הקודמים של הסופר אזרח, האדם הפשוט הוא חסר אידיאולוגיה. לא ניתן למצוא אצלו תפיסת עולם
רחבה שנוגעת להרבה תחומים - לא נמצא מתאם בין עמדות שונות של אותו אדם, אנשים ענו מקרית על כל שאלה. )ב( גם מעבר לכך - מאחר שכל אדם
ענה נקודתית, אנשים יצרו סתירות עקרוניות אקוטיות מבחינה אידיאולוגית. האדם הזה הוא כמעט ואינו רציונאלי. )ג( הדבר השלישי שהוא מוצא
זה לא רק שהאדם אינו אידיאולוגי וכמעט לא רציונאלי, זה שלא ניתן לחזות את ההתנהגות הפוליטית של אותו מצביע. בכל שנה הוא מתנהג אחרת
מבחינה פוליטית, אין עקביות כלל. אלמונד & ורבה עשו מחקר בעל ממצאים דומים באותה תקופה. ההשלכה
.unsophisticated personשל כל זה הייתה עליית התיאוריה של ה איך יכול להיות שארה"ב היא מדינה מצליחה ומתקדמת כאשר הציבור שלה
? החוקרים האליטיסטים טענו שבגלל שהציבור הוא לאunsophisticatedהוא מתוחכם זו הסיבה לכך שארה"ב משגשגת!
חוקרי העומס יתר יטענו שזה מצוין שהציבור לא משתתף ואינו עקבי בדרישותיו - כך הציבור יישאר ברובו פאסיבי ולא יהיה עומס על המערכת
הפוליטית - החשיבות היא בעצם שלאליטה יהיו ערכים דמוקרטיים. חוקרי הגישה הניאו-מרקסיסטית היא שההמונים הם בתודעה כוזבת, זה ברור
שהוא לא משתתף, וכך הוא מנוצל בצורה הטובה ביותר. אלמונד וורבה טענו שמספיק שלציבור יהיה פוטנציאל להשתתף, ושהוא לא
יממש אותו. כך החברה הדמוקרטית תישאר יציבה. אנגלהארט יטען שהתמונה - The monitoring citizenמודל האזרח החדש, ( 3)
:מורכבת יותר, מכמה סיבות - המחיר של הידע הפוליטימוביליזציה קוגניטיביתהציבור עבר תהליך של .1
עבור האזרח הדמוקרטי יורד בצורה דראסטית. הידע זמין מאוד, יש מצלמותבכל מקום, בכל נגיש וזול.
הציבור האלקטוראט נעשה יותר משכיל, והוא יכול להשתמש בתבונה כדי.2להבין מה קורה סביבו.
(:van deth, 2007מרכיבי האזרחות ה"טובה" )
71%חירות לעצב דעה באופן חופשי
67%ציות לחוק
61%הצבעה בבחירות
55%סולידאריות עם החלש בחברה
השתתפות בהתאגדויותוולונטריות
26%
10%אקטיביזם פוליטי
, והוא כבר לאunsophisticateזו תמונה שבה האזרח העכשווי הוא כבר לא
בתחומי העניין, הרבה אחרי בידור, כסף,6-7הסופר-אזרח. הפוליטיקה היא משפחה, הצלחה וכן הלאה. אבל השאלה היא האם נוכל לנבא את
)הגדרה לפי הספר של דלתון, אוהאזרח החדשההתנהגות של האזרח הזה, ה"אזרח המפקח"(.
המחקרים הללו מאששים שהציבור איננו אידיאולוגי, אפילו לא על רצף שלימין-שמאל. אבל כן:
.יש לציבור ידע, הוא כן מתעניין בפוליטיקה, אבל בפוליטיקה שקשורה אליו חקלאי יתעניין בכל מה שקשור לחקלאים, הורים בכל מה שקשור לחינוך
ילדים. זה נכון שאין אידיאולוגיה כוללת, אבל כן יש סכמות ואוריינטציות. יש לו עמדות
יסוד כלפי מושגים.
אנשים משתמשים במקצרי דרך - כלומר העמדות של האדם יושפעו מסוכני הפוליטיזציה שמקיפים את האדם. האדם פועל בהתאם לסביבה שלו הרבה
מאוד פעמים.
לכן יש בהחלט מידה מסוימת של רציונאלית, יש מידה מסוימת של ערכיות. ישעם מה לעבוד. בשבוע הבא נתמקד בשאלות איך משתתפים פוליטית ולמה.
איך משתתפים פוליטית )פורמאלית( ?2012 אפריל 24שלישי יום
11:18
עד לאחרונה בדקו רק התנהגות פוליטית מסוג אחד בלבד: ההתנהגות הפוליטית הפורמאלית. באופן פשוט - מי מצביע למי הוא מצביע, ולמה.
ואילך שמים לב להתנהגויות פוליטיות: מחאה, הפגנה,70בארה"ב משנות ה- אלימות. עלתה השאלה האם זה חלק מהתחום הפוליטית הלגיטימית? תחילה
קראו לזה התנהגות פרובוקטיבית או מרדנית. הפנתרים השחורים או תנועת המחאה כנגד ויטנאם נחשבו לפרובוקציות בזמנו. כיום קוראים להתנהגות זו
התנהגות לא פורמאלית, שהיא חלק מהמשחק הפוליטי.
)אחוזי הצבעה בדמוקרטיות mackie & Rose, 1991)
50's60's70's80's90's
6162545253ארה"ב
8076757475בריטניה
8077827269צרפת
7880787877ישראל
8282817976 דמוקרטיות21ממוצע
בכל הדמוקרטיות החל משנות החמישים עד היום אנו רואים ירידה באחוזי
. ישראל שעד כה60-65% עומדת באזור ה-2000הבחירה. ישראל בשנות ה-הייתה באופן מסורתי בצד העליון של הממוצע חווה ירידה די דרמטית.
,Blais)ממוצע שיעור הצבעה 2007)
70's80's90's2000-2004
78.978.574.270.7(106כל מדינות הסקר )
83.181.578.473.9(29דמוקרטיות )
.IDEAנתוני בחירות - אתר
עובדה פוליטית היא שאחוזי ההצבעה יורדים. השאלה כעת היא למה?
התשובות התיאורטיות תואמות לגישות הפילוסופיות השונות שלמדנו בשיעוריםשעברו. נעבור להסברים כמותניים.
)קורלציות ישירות בלבד(למה משתתפים פוליטית?
פער בין ארה"ב ליתר המדינות.10-20%הסברים חיצוניים )חסמים(: למשל -
" - אדם שרוצה להצביע צריך להירשם בנפרד, קודםחסמי רישוםהסיבה - " מההשתתפות. ככל10%למועד ההצבעה. זה מאמץ נוסף, שכנראה גובה
שאתה מחיל יותר חסמי רישום, הנטיה של האדם לממש את זכות הבחירהשלו היא נמוכה יותר.
הסברים פרסונאליים: אישיים-אובייקיביים, ואישיים-פסיכולוגיים. מין, גיל, מצב משפחתי, השכלה, עיסוק הם כביכול משתנים אובייקטיבים. שניים מאלו הם
. ניתן למצוא בכל מקוםהשכלה וגילבעלי מידת השפעה גבוהה לאורך זמן: שככל שהציבור משכיל יותר אז אחוזי ההצבעה גבוהים יותר, כך גם לגבי הגיל
- ככל שהאדם מבוגר יותר עולים הסיכויים שהוא יצא להצביע. לא נמצאוקורלציות משמעותיות לגבי שלושת השדות האחרים.
Political efficacyתחושת ההשפעה הפוליטית היא משתנה אישיותי-פסיכולוגי -
חשוב. יש קורלציה ישירה במידה בינונית - ככל שאדם מאמין שלצבעה שלו ישיותר השפעה, כך הוא יטה יותר להצביע.
מהמצב הקיים? כיצד זה ישפיע על הנטייה שלךשבע רצוןהאם אתה
להצביע? הנתונים מראים שיש קורלציה הפוכה בין מידת שביעות הרצון לביןמידת ההשתתפות. קורלציה הפוכה בדרגה בינונית.
ששומרים לחסמים )מבחינת הפער10% נוספים על ה10%אנתוני דאונס -
.שיטת הבחירותבין ארה"ב לרוב דמוקרטיות העולם(, דאונס נותן משקל ל רובני אל מול יחסי. דאונס אומר בפשטות שאם השיטה היא רובית-אזורית, זה
(, משמעותית פחות מאשר תחת בחירות2-3יוצר אוטומטית פחות מפלגות ) יחסיות. דאונס מוסיף שככל שיש פחות מפלגות אז תחושת החיבור של הבוחר
אל המפלגה קטן, תחושת הייצוג פוחתת, ולכן תהיה ירידה באחוז הבחירות. לעומת זאת כאשר יש ייצוג רחב, יש סיכוי שכל אדם ימצא את הבית הפוליטי
שלו, לכן ישנה קירבה רבה יותר בין הפרט והפוליטיקה, והבוחר ייצא לבחור.
תיקונים לדאונס - אם דאונס טען שעלינו לספור את מספר המפלגותהעומדות לבחירה, היום יש שני תיקונים לטענה הזו. התיקונים:
מדען מדינה היום לא יכול להסתפק בלרשום כמה מפלגות מתחרות. המושג.1 המספר האפקטיבי שלהמדויק והרלוונטי איננו מספר המפלגות אלא
. אלו שבפועל יהיה להן כוח פוליטי בפועל. המפלגות חשוב יותר מהמספר האפקטיבי של המפלגות זה מידת הקיטוב של המפלגות.2
(Polarization).האם יש הבדלים אידיאולוגיים משמעותיים בין המפלגות - הטענה היא שככל שמידת הקיטוב גדולה אנשים יותר ייצאו להצביע, כיוון
שהבחירות הן אידיאולוגיות.
ההסבר המוסדי - ככל שאנשים מתנסים יותר בדמוקרטיה, ככל שיש יותר ניסיוןדמוקרטי ומידת הדמוקרטיה גבוהה, אנשים יטו יוצר להצביע.
אז יש לנו פה פרדוקס - איך זה ייתכן שיש לנו ירידה באחוזי ההצבעה. איך
ייתכן שהעולם הפך להיות יותר דמוקרטי, יותר משכיל ויותר מבוגר, יותר מדינות מאמצות בחירות יחסיות על פני רוביות, הציבור פחות שבע רצון, ועדיין
אחוזי ההצבעה יורדים? הנתח הזה יוסבר ע"י התנהגות בלתי פורמאלית.
הפסקנו מוקדם בגלל טקס יום הזיכרון.
מידת הקיטוב
מספר מפלגות
השתתפות פוליטית בלתי פורמאלית2012 מאי 01שלישי יום
11:20
שעה וחצי. שבעה פריטים ביביליוגרפייםבשבוע הבא בחינת בקיאות. מתוך חמש שאלות. שאלות נקודתיות על4מהחלק הראשון. בוחרים
הטקסטים.
בפעם האחרונה דיברנו על השתתפות פוליטית פורמאלית. מצד אחד ראינו נתונים שמראים ירידה בהשתתפות הפוליטית הפורמאלית, ומצד שני כאשר
עברנו על הנתונים שאמורים לנבא באופן חיובי את ההשתתפות הפוליטית כמו השכלה, גיל, תחושת שביעות רצון או תחושת השפעה - כל אלו נמצאים
בעלייה תמידית. זה יוצר בעיה! אופציה אחת היא שאנו טועים. אופציה שנייה היא שההשתתפות הפוליטית לא פוחתת אלא שהיא עוברת אפיק לכיוון
ההשתתפות הפוליטית הבלתי פורמאלית.
ברוב מדינות המערב לא חקרו התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית עד שנות
. 70ה-
הייתה התעוררות פוליטית כללית. המחאה נגד וייטנאם, שלל70בשנות ה- נושאים אקולוגיים עלו על הפרק, התעוררת פמיניסטית נרחבת. כל אלו לא
קרו במסגרת הצבעות בבחירות.
הואprotest and political consciousness( 1977אלן מארש )המודל של אחד המודלים היחידים לניתוח של התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית בעולם
היום.
פוליטיקהפורמאלית
הצבעה, לובינג, קבוצות אינטרס
)לא1דרגה אורתודוקסי(
עצומה, הפגנה חוקית
2דרגה )ישירה(
חרם. "חוק החרם" הישראלי, שנמצא כעת בדיון בבג"ץ, אומר
30,000שמי שקורא לחרם על מוצרי התנחלויות ייקנס ב-₪ ללא הוכחת נזק.
)לא3דרגה חוקית(
שביתה לא רשמית, הפגנה לא חוקית. יש על כך ויכוח - האם במדינה דמוקרטית, שהיסוד הבסיסי
שלה הוא שמירה על חוק, ניתן לתת לגיטימציה לאי-ציות לחוק? יש מידה של הכרה בחשיבות של הלגיטימציה של
התנהגות מהסוג הזה.
4דרגה )אלימה(
הפגנה לא חוקית אלימה, פגיעה ברכוש, אלימות)נקודתית ולא שיטתית(.
כאן הדעות חלוקות פי כמה. האם זה משהו שמדינהדמוקרטית צריכה או יכולה לסבול אותו?
5דרגה )פוליטיקה לא
לגיטימית(
חבלה, גרילה, חטיפה, התנקשות, הפצצה, מלחמה
הוא הרחיב את היריעה את77פריצת הדרך של מארש היא שכבר ב-
ההתנהגות הפוליטית, והוא מרחיק לכת עד כדי כך שגם היום יהיה מי שלאיסכים איתו, על אף שהעולם הפך יותר ויותר ליברלי. מארש עוצר בדרגה ה-
, עד שם הכל לגיטימי.5
מתוך טבלה של אחוזי פעילות לא פורמאלית רואים מספר מגמות: 70עליה בציר הכרונולוגי של כל סוגי ההתנהגות הבלתי פורמאלי משנות ה-.1
עד היום בארה"ב, בריטניה וצרפת - גם בהתנהגות אלימה. , אותן ניתן2 וה-1עליה בכל אחת מהקטגוריות של הדרגות השונות. בדרגה ה-.2
למדוד בצורה יותר טובה יש עליה בכל התחומים.
השתתפות)בפוליטיקת מחאה
Rucht, 2007)
הפגנהעצומהחוקית
שביתה לאחרםמוסדרת
השתלטותעל בניין
5627.313.46.94.5מערב אירופה
מדינות מתקדמות לאפורמאליות
61.820214.56.52.1
29.3184.93.41.1מזרח ומרכז אירופה
מדינות פחותמתקדמות
16.312.785.23.5
ככל שהמדינה דמוקרטית יותר, בכל אחת מהדרגות הללו, יותר אנשים
מחליטים להשתתף באופן לא פורמאלי. אז איך מסבירים את זה?
- יחידת הניתוח אצלו היא הפרט. The logic of political action (1965)אולסון הפרט הוא רציונאלי-אינסטרומנטאלי. כל אחד עושה לעצמו את ארג
השיקולים התועלתיים שלו, משקלל את הכל, ואז בוחר האם להשתתף או 1,000להשתתף. ואז אולסון שואל מדוע אדם יבחר להשתתף בהפגנה של
איש, כאשר בנוסף הוא יודע שההפגנה יכולה להיות בלתי100,000או חוקית, להיגרר לאלימות. אולסון טוען שככל שההפגנה המונית יותר הסיכוי
שלה להשפיע גדל, הסיכוי להיתפס הוא נמוך הרבה יותר, בכלל העלותהכוללת לכל פרט היא נמוכה יותר, בעוד שהתועלת היא עצומה.
ניתוח פונקציונאליסטי יגיד שאם יש מחאה רחבה, אז כנראה שמשהו לא
עובד במערכת. אחרת, הציבור היה מביע את עמדתו דרך ההצבעההפורמאלית.
מודל מעניין, סביב שביעות רצון: T.R Gurr,מציג why men rebel", 1970"ב-
בשלב הראשון יש אי שביעות רצון, מירמור.1בשלב השני יש פוליטיזציה של המירמור.2
Value capabilitiesערך היכולות -
Value expectationערך הציפיות -
ככל שהפער בין השניים גדל אז גדל הסיכוי למחאה. רמת הציפיות עולה למשל, ככל שאי השוויון גדל - כיוון שזה פותח את הדמיון למה שניתן להשיג
בתוך המערכת. אם רמת היכולות לא תעלה בהתאם לרמת הציפיות עולההסיכוי למירמור, לפוליטיזציה של המירמור, ולמחאה לבסוף.
לפי המודל של גור ניתן להבין שמי שעתיד לצאת למחאה זה אלו מהמעמד
הנמוך ביותר, ואז המודל עומד באתגר גדול, שכן זה לא מה שקורה לרוב. גור טוען שרמת הציפיות קשורה לרמת ההשכלה והחשיפה לתקשורת, וזה נלווה
למעמד.
האברמאס )ניאו-מרקסיסט( טען שבחברה הדמוקרטית יש סתירה בלתי פתירה כי מצד אחד היא מחויבת לחברה קפיטליסטית ושוק חופשי שמיטיבה
עם קבוצה מאוד מסוימת וקטנה בחברה, ומצד שני היא מחויבת להמון, לעם.רק התעוררות התודעה המעמדית-מהפכנית מביא למחאה.
היא גישה הפוכה לזו של גור. הטענה הבסיסית היאגישת גיוס המשאבים
שהמחאה הבלתי פורמאלית היא צפויה, ובעיקר לגיטימית. היא תוצר הדמוקרטיה, ולא תוצר משבר בדמוקרטיה. היא מעידה על השינוי הערכי
)המהפכה השקטה של אינגלהארט( של החברה שמתפנה לעסוק בסוגיות פוליטיות חדשות. הציבור הדמוקרטי דורש יותר, ובצדק, דווקא משום שהוא
דמוקרטי. מי שהוביל את המחאה בישראל בקיץ האחרון, כמו בארה"ב בשנות( וממון.2( אינטלקט )1 הם אנשים בעלי משאבים - )70ה-
ביקורת על גישת גיוס המשאבים: קריסת הדמוקרטיה היא עניין של זמן. אי שביעות הרצון תלך ותחריף עד שהדמוקרטיה כן תתפרק, וזה מוקדם מדי
לשפוט את ההתנהגות הזו כדמוקרטית.
ציפיות
יכולות
ישראל - קץ המפלגות?2012 מאי 01שלישי יום
12:16
ההיסטוריה של ההתנהגות הפוליטית הפורמאלית בישראל - המפלגותלמה מפלגות?
המפלגה היא עדיין הגוף המתווך בין חברה למדינה..1 סיבה פורמאלית - בחירת המפלגות היא האקט הפורמאלי של ההתנהגות.2
הפוליטית בישראל.
הגדרות של מפלגה:ארגון פוליטי שמתחרה על תפיסת השלטון או השתתפות בו..1 מתוך חוק המפלגות: "חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית.2
מטרות מדיניות או חברתיות, ולהביא לידי ייצוגם בכנסת ע"י נבחרים".התוספת היא שזה מעבר לגוף פוליטי, הוא גם צריך להיות חוקי.
גולן להט: "מפלגה היא גוף ארגוני להמשגת ולהשגת אינטרסים פוליטיים.3צרים באמצעות חוק".
השלב הראשון הוא בירור מהן האינטרסים שלנו, ובשלב השני בוחרים צעדים
כדי לקדם את אותם אינטרסים.
מודל פונקציונאליסטי למפלגות בישראל הטענה המרכזית של ליסק היא שהמפלגות בישראל לאורך השנים נחלשו
ממצב של מפלגות המון למפלגות שלד. ממפלגות בעלות תכנים ואידיאולוגיה, למפלגות שהן יותר ארגונים בירוקרטיים. ליסק טוען שעברנו ממצב של
מחלוקות על בסיס אידיאולוגי למחלוקות על בסיס אישי.
מבנה ועוצמת המפלגותבישראל
מבנה עכשווי )שלד(מבנה מקורי )המון(
צר וממוקדרחב ומגווןהיקף תפקודמסר מעומעם )כיום זה יתרון!(
גבוהה ומסועפת רמת מיסוד סניפים פעילים לאורך זמן,
בעיקר בא לידי ביטויבמפא"י
גמישה ומשתנה מפלגות שקמות לתחייה רק
לקראת הבחירות
אליטיסטי )איכותי,קהל יעדאידיאולוגי(
אוריינטציית פנים, עמודשדרה ערכי.
מגזרי-חברתי אוריינטציית חוץ, פופוליזם,
פגיעה באידיאולוגיה. השגת כוחפוליטית לשם כוח פוליטי
ועידה, מועצה, מרכז ,אופן מיסוד מזכירות, לשכה )כל אלו
כולם התקיימו רק במפא"י(
,1992פריימריז)החל מ- מפלגת העבודה(, בחירה
(, סקרים1996ישירה)
תקשורתי, גיוס הוןפרסונאלי-בירוקראטיכישורים
מקומית, הון, עצמיתמפלגתית-אידיאולוגיתנאמנות
פוליטיקה ממוסדתסיכוםועוצמתית
פוליטיקה תחרותית - ציבוריתומוחלשת
המשך קץ המפלגות בישראל2012 מאי 15שלישי יום
11:21
היום:סקירה היסטורית של תהליך שקיעת המפלגותנתונים עדכניים לגבי דרגת שביעות הרצון מהמהערכת הפורמאלית וחוזקו של
הרעיון הדמוקרטיהסברים למגמות
סקירה היסטורית של תהליך שקיעת המפלגות
:1948שתי סיבות טובות למה כן לדבר על התקופה שעד זו התקופה בה מרבית התנועות והמפלגות הפוליטיות נולדו והתהוו..1 המפלגות אז היו בעלות התפקיד האמיתי של מפלגות, מאשר תפקידן לאחר.2
. התפקיד המקורי של תיווך בין האדם הפרטי לבין מוסדות המדינה, כמעט48כל המפלגות אז עסקו בתחומי חיים רבים ומגוונים.
תקופת הדומיננטיות של מפא"י )צריך לזכור שמפא"י מעולם - 1948-1960
מנדטים, וזה השיא47 היא זוכה ל59לא הייתה בעלת רוב בכנסת, בשנת שלה(.
המפלגות בתקופה זו הן עדיין רחבות וחולשות על כל תחומי החיים. רמת המיסוד שלה היא גבוהה ומסועפת. בתקופה הזו טיב קהל היעד מתחיל
להשתנות כאשר יש הגמשה בקו האידיאולוגי. ב"ג רוצה לייצר "ישראלי", מכאן רעיון כור ההיתוך, והוא נכשל. מות פרויקט "הישראליות הממלכתית" של ב"ג. ב"ג נכשל בכך שהוא לא מפריד בין מדינה למפלגה. אותם אנשיםמאותה מפלגה היו ראשי המשק, ראשי ההובלה המדינית, ההסתדרותית...
כבר בשנות החמישים הייתה עדיפות ברורה של האינטרס הלאומי-יהודי על
פני האינטרס המעמדית.
- תחילת הפרדות החברה והמדינה. הבנה שיש70 - עד שנות ה-1960 פער בין האינטרס הישראלי הכללי לבין האינטרס של המפלגות. המפלגות הן
עדיין מפלגות המון, ממוסדות למשעי.
מפא"י מתפרקת מבפנים סביב פרשת לבון. במשך שנים החלה1960ב- ביקורת באשר למי אחראי על כך. בצד אחד יש את ב"ג ושמעון פרס, ומהצד
ב"ג עוזב את מפא"י ומקים63השני פנחס ספיר. לבון מודח מהמפלגה, וב- 1967 מנדטים(. וקורע את המפלגה מבפנים. וגם מבחוץ - ב-10את רפ"י )
אשכול מקים מפלגת אחדות לאומית, ומצרף לממשלה את גח"ל ומנחם בגין.בגין מקבל לגיטימציה, לאחר שנים של אופוזיציה מוחלטת, כמעט נצחית.
,84 ועד 77 - המעבר ממפלגות המון למפלגות שלד. מ-ואילך - 1977
הליכוד מעביר את מסריו הלאומיים + מהפכה כלכלית נרחבת במשק. יוצרת הבחנה סופית בין מפלגה למדינה, בין מדינה לחברה. המפלגות מתחילות
לאבד את אחיזתן במשק - ישנם גופים פרטיים! כבר אין פוליטיקה בכל.. רמתהמיסוד משתנה - מגבוה לנמוך, בשל שלושה שינויים מוסדיים:
חוק הבחירה הישירה עובר ברשויות המקומיות. פרסונליזציה בתוך79ב-.1המערכת.
, מפלגת העבודה בראשות רבין מחליטה ללכת92לפני הבחירות של .2 לפריימריז. אז מפלגת העבודה היא היחידה שעושה את זה. חזות דמוקרטית.
כל המפלגות עוברות לפריימריז פתוח. חגיגה דמוקרטית. כל95 ועד 92מ- מה שקורה בין לבין פריימריז )פעילות מפלגתית מסורתית( כמעט מתה
לגמרי..2001 ועד 96בחירות ישירות לראשות הממשלה, החל מ-.3
נעלם השסע האידיאולוגי. רוב מכריע עברו להיות אנשי מרכז.2000בשנת
שנה התאייד. 30רעיון הגושים שהחזיק את המערכת הפוליטית במשך
נתונים:...
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
5345484321173539אמון ברה"מ
5246403333293837אמון בכנסת
אמון בביהמ"שהעליון
7079726861495254
6666574441324042אמון במשטרה
האם מצבה של ישראל באופן
טובאינו כללי
6354354050343124
איןבשום מצב להצדיק שימוש
באלימות להשגתמטרות פוליטיות
)מתכתב עם הקונספט של תמיכה ברעיון
הדמוקרטי(
8278828274617569
מתעדכן בפוליטיקה כמה(פעמים בשבוע
cognitive mobilization(
8779818282787876
יכול להשפיע על מדיניות הממשלה
)political efficacy(
2018312724191820
4956514666576163 לא מרוצים
מתפקוד הדמוקרטיה
הישראלית
לא מסכימים שמנהיגים חזקים
יכולים להועיל למדינה יותר מכלהדיונים והחוקים
4442433031353940
כיצד מסבירים את היחלשות המפלגות
הסברים אתנו-לאומיים.1 )התהליכים הפורמאליים שקרו בישראל( - ברמה התיאורטית הסבר מוסדי.2
ההסברים האלו קרובים לגישה הפונקציונאליסטית. מדברים על הפריימריז,אשר איכזב.
הפריימריז אמור היה להגביר את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים. בפועל
נותרה רמת התפקדות גבוה בלבד. אבל זו לא דמוקרטיזציה מלאה, אלאאותו ציבור מסוים התפקד בכמה מפלגות, פחות או יותר.
בנוסף - ההתפקדויות האלו היו נקודתיות. הציבור הלך, הצביע, ונעלם. הגיוסלפוליטיקה היה לימים בלבד.
ההבטחה השניה של הפריימריז הייתה שנוכל לראות דם חדש בפוליטיקה ~ צעירים, נשים, מגזרים חלשים בחברה. כאשר בודקים את הנתונים העדכניים
. 17%רואים שאחוז הדם החדש שנכנס למערכת בכל פריימריז עומד על
הבטחה שלישית הייתה שהמחויבות של הנבחר יהיה מעתה לציבור ולא לועדה המסדרת. אך היא השתנה, אבל לרעה - מחויבות לבעל ההון )שאי-אפשר
בלעדיו( ולקבלני הקולות.
התהליך המוסדי השני הוא על שינוי שיטת הבחירה. זה הרס מיד את המפלגות הגדולות. בוחרים בחרו במועמד המועדף עליהן לראשות הממשלה,
והבחירה במפלגה הייתה ערכית וסקטוריאלית. הסברים אידיאולוגיים - פוסט מטריאליזם. הציבור הישראלי עבר עם העולם.3
המערבי תהליך של מוביליזציה קוגניטיבית, הוא יותר משכיל, יש לו צרכים חדשים ולא מספיק לו חוץ וביטחון. הציבור השתנה והמפלגות כבר לא
רלוונטיות. יש ירידה בפעילות בפורמלית. הגישה האליטסטית - "עילית ללא ממשיכים" של יונתן שפירא. מדבר על.4
קריסת מפא"י, על חילופי דורות לא מוצלחים במפא"י בין דור המייסדים לבין דור הממשיכים. זו לא קריסה של מערכת המפלגות, אלא של המפלגה
היחידה. הדור החדש לא הוכשר להמשיך את דור המייסדים, הוא לא היה משכיל וממודר ממה שקורה בעולם. וכאשר דור המייסדים הלך לעולמו, דור
ההמשך אחז במושכות ללא הכשרה מתאימה.
דן כספי ויורם פרי . עד אז90שוק התקשורת בישראל עבר מהפכה החל מאמצע שנות ה-
המערכת כללה בעיקר עיתונים, עיתונים מפלגתיים, רדיו, טלוויזיה חד-ערוצית.
המעבר היה לטלוויזיה רב-ערוצית, התהוות האינטרנט על גווניו השונים,רשתות חברתיות, סלולר. התקשורת בעצם עברה אמריקניזציה.
מודל טיפק"ס
, בליTELE - אין היום אפשרות לעשות פוליטיקה בלי הט' - טלפוליטיקההערוצים התקשורתיים. החיבור בין התקשורת לפוליטיקה.
, הופיעו יועצי90 - בכל מערכת בחירות, החל משנות ה-ויח"צים י' - יועציםהפרסום.
פ' - פרסונליזציה - הופכים את הפוליטיקה לבידור. ק' - קרנבליזציה
- המון המון בלוני ניסוי פוליטיים... ס' - סקרים
השקיעו המון בטיפק"ס הזה בישראל, בבחירות האחרונות. 2009ב-
התרופפות המערכת המפלגתית - מפלגות המרכז כמקרהבוחן
2012 מאי 29שלישי יום11:18
מועבר על ידי המתרגל רועי צור
המערכת המפלגתית הישראלית מתרופפת, בדומה לשאר העולם. בניגוד
לטענות של חוקרים מסוימים, אין איזו היערכות מחדש של הפוליטיקה הישראלית, אבל כן יש שינויים בדרך שבה הישראלים חושבים על הצבעה
בבחירות באופן כללי.
התרופפות של מערכת מפלגתית מאופיינת בירידה באחוזי ההצבעה, פחות מעורבות פוליטית פורמאלית של האזרחים, פחות חברויות במפלגות, פחות
יחס לשסעים אידיאולוגיים עתיקים.
זה מעניין כיוון שמאוד קשה לנהל פוליטיקה כשאנחנו לא יודעים מה הבוחריםרוצים. הם משנים את העדפותיהם באופן קיצוני בכל כמה שנים! ליכוד ב
מנדטים, ללא שניכר בה27 עומדת על 2009 מנדטים וב12 מקבלת 2006שינוי נראה לעין.
האפשרות הסבירה היא שהמערכת הפוליטית תיערך מחדש. היערכות מחדש
מתרחשת בד"כ לאחר סדרה של מערכות בחירות בהם יש שינויים אלקטוראליים קיצוניים אשר מסתיימת במערכת בחירות אחת אשר בה השיח
החברתי הוא מאסיבי ומשמעותי.
הטענה של רועי: למרות שעל פניו נראה שאנו עוברים היערכות מחדש שלהפוליטיקה, אין לזה משמעות אמיתית.
ניידות קולות: מצב שבו הבוחר משנה את ההצבעה שלו ממערכת בחירות אחת לאחרת. אפשר למדוד אותה ברמת הבוחר, ברמת המפלגות, ברמת
הגוש הפוליטית )אנשים שעוברים מהשמאל למרכז, למשל(. ניידות הקולות לאורך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל היתה כזו שירדה גם ברמת הגוש
והמפלגות, אך בעיקר ברמת הפרט.שמאל היה שמאל, ימין היה ימין. הצבעה הייתה מאופיינת בזה שהאזרחים בישראל מתייחסים69בבחירות לאחר
לשטחים כסוגייה המרכזית, הבוערת ביותר. עד אז אנשים בחרו לפי השיטההפוליטית המועדפת עליהם.
רואים שההתנהגות הפוליטית של הישראלים מתחילה להשתנות77 ל67בין
שוב. האזרחים מבינים שהאגרגציה של כל מפלגות השמאל פשוט לא מספקת קמה מפלגת מרכז בשם ד"ש. הרעיון שלהם היה שצריך77את הסחורה. ב-
מנדטים )לרוב מהמערך(15להחליף את השלטון של מפא"י. ד"ש מקבלת ומביאה להפלת מפא"י.
תנועת הבוחרים ממפלגה מפלגה, או מגוש לגוש, מאפשרת למערכת
הפוליטית להיערך מחדש סביב שסע חדש. מאז ועד אוסלו אנו רואים ירידה עקבית בניידות הקולות, במקביל לירידה עקבית באחוזי ההצבעה. ככל שעובר
. 2000הזמן, הניידות הזו עולה החל משנות ה-
R=Uv-Ua=Pb-Cהאם הבחירה היא מעשה רציונאלי? Rרציונאליות -
Uvהתועלת מההצבעה - Uaהתועלת מהימנעות -
Pההסתברות שהבוחר ישפיע באופן מעשי על תוצאת הבחירות - b התועלת שהפרט יקבל אם המועמד המועדף עליו ינצח -
Cעלות הבחירה של הפרט - D .מעבר לתועלת שהפרט משיג הוא מרוויח עוד דברים -
אולי הנוסחה המדויקת יותר היא R=Uv-Ua=Pb-C+D
איך משכנעים את הבוחר?
מימדי בחירה - ימין/שמאלשווקים פוליטייםגמישות אידיאולוגית שלבים: לפני הבחירות, בחירות, בניית הקואליציה, תוצאות4משחק של
מדיניות.
איך מחליטים למי להצביע?
הצבעה כנההצבעה טקטית/אסטרטגיתהצבעה מסורתיתהצבעה פרסונאליתהימנעות קולקטיבית
"הם לא נחמדים" – מחאה והתנהגות פוליטית לאפורמאלית בישראל
2012 יוני 12שלישי יום11:24
התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית היא כל התנהגות שהיא איננה פורמאלית, התנהגות פוליטית שנעשית ללא תיווך המפלגות. עצומות, שביתה, הפגנות לא
חוקיות, אלימות לא חוקית, מאורגנת...
המחקר של ההתנהגות הבלתי פורמאלית בישראל הגיע מאוד מאוחר. המחקר הישראלי בתחום עדיין נמצא בחיתוליו. עד שנות השמונים לחלוטין
לא היה מחקר כזה בישראל.
קריטריונים של יעל ישי, מתי התנהגות פוליטית לא פורמאלית תהפוךלאלימה? מתי היא קוראת תיגר באופן מסוכן על הדמוקרטיה?
הפרת חוק - לא כל פעולה בלתי פורמאלית היא בהכרח מפרת חוק. .1הפרת חוק מתמשכת - אירוע שהוא לא נקודתי. ככל שהאירוע מתמשך....2ארגון - האם המחאה היא מאורגנת או פורצת בפתאומיות?.3 אידיאולוגיה - עד כמה המחאה היא אידיאולוגית )מעבר לאינטרס.4
אינדיבידואלי, ספציפי(. קבוצה שלא רואה את הדמוקרטיה כבסיס אידיאולוגי.
היסטוריה של פוליטיקת המחאה בישראל
חזרה למבחן2012 יוני 19שלישי יום
11:24
גישות תיאורטיות לניתוח התנהגות פוליטית / יחסי חברה ומדינה
דמוקרטיה אליטיסטית. בני אדם אינם שווים ביסודם. מי שבעל יכולת לנהל.1 את הדמוקרטיה זו אליטה מצומצמת ומוכשרת. זוהי גישה שבאופן מהותי היא
קונפליקטואלית - לאליטות שונות יש אינטרסים שונים, טבעי שיהיה מאבק בחברה. גישה כזו לא תתפלא למצוא שיש מתחים בתוך החברה. את מי
הסדר הקיים משרת? סדר מעיד על ניצחון זמני של אליטה אחת על אחרת.
ניתוח המחאה האחרונה בקיץ בעיניים של אליטיסטיים יטען שמאחורי המחאה האחרונה עומדים בעל אינטרסים מהשמאל שרוצים לנגח את
ההנהגה הימנית של ביבי. זה עלה בהרצאה של איציק שמולי כאשר זימנו אותו למשרד רה"מ וניסו לשחד אותו, לקנות אותו )את האינטרס האישי שלו(,
את האליטה, כדי להפיל את כל התנועה.
גישת עומס היתר. גישה פונקציונאליסטית. נקודת הניתוח היא המערכת ולא.2 האדם הפרטי. מושגי יסוד - מרכז ופריפריה, היגוי והכרעה. מערכת מתפקדת
היא כזו שמסוגלת להוביל את החברה ולקבל החלטות, חסר של שני אלומצביע על מערכת שאינה מתפקדת.
המערכת היא קיברנטית נטולת אינטרסים אישיים, למעט אינטרס אחד -
הישרדות עצמית של המערכת. היא לא אמורה לקדם קבוצה מסוימת, תרבותמסוימת או אידיאולוגיה מסוימת.
בגישה זו תמיד יש "משבר", כאשר יש ריבוי תביעות מהמערכת, ומתחיל
תהליך הדרגתי של עומס יתר.
משבר הלגיטימציה / האברמאס - כל חברה דמוקרטית כוללת בתוכה סתירה.3
פנימית בלתי ניתנת לאיחוי בין האתוס של הדמוקרטיה השוויונית שלכאורה מחייבת את כל האזרחים. מצד שני זהו המשטר הכי לא שוויני כיוון
שהדמוקרטיה משרתת את בעלי אמצעי הייצור.
ש"ס פרצה למודעות על הכרטיס העדתי על אף שהיא יועדה לקדם שכבה במעמד סוציואקונומי נמוך. כאילו הטיקט הכלכלי לא עובד בחברה
הישראלית ויש צורך לתפוס כותרות באמצעות טיקט אחר. כך מסתירים אתהדיון הכלכלי כיוון שהתודעה היא כוזבת בתחום הכלכלי.
גישה פוסט מטריאליסטית - האם זו גישה קונצנזואלית או קונפליקטואלית?.4