בודד אי הממלכה

הוגש במסגרת "שמחת הקריאה"תשע"ג למורה

חיסקיה טל-' ז 1כיתה

אבל, כןשטויות אלה

במיץ עגבניות!

שמעת סוף עלהעולם?

! זה נכון לאאמיתי!

לאי ניסע בואבודד!

השתגעת!

לפני נהנה לפחותעל. שמעתי שנמות

: באי שבוע מדהים מבצע- ב הכל בסך 2,112בודד

, העולם, סוף יהיה ואם ₪כל את מחזירים הם

הכסף!

מה!!!!!!

! שתסכים ידעתיכך כל אתה

רק! לי חסר חמודלך 2,100 יש ₪

במקרה?

!!!!!!!!!!!!!!

היא, אם טוב , סתומה כך כלאיהנה לפחות

! שם איתה

רומנטי כמהאי על למותאבל! בודד

פרייר – איזהכמעט משלם

כל אתהסכום!

ירוןסוזי

! בודד לאי מדהימה הפלגהחופשה לך מצפה שם

במלון חלומית !

, , משגע, ים מגלשות בריכות , , , קניונים קולנוע בתי קפה בתי

קזינו! ! שתיהנה בשבילך הכל

יומן20/08/2012

ואני מתגורר עם משפחתי בנתניה. אני אוהב לשחק במחשב, לשחק עם 12שלום, יומני היקר. שמי ירון. אני בן חברי ועם הכלב שלי. פעם היה לי גם תוכי אך הוא ברח ולא חזר יותר. עצוב לי בלעדיו.

30/08/2012היום הלכתי לים ופגשתי שם את סוזי. היא שכבה שם בשמש יום שלם עד שעורה הלבן הפך לאדום. הצעתי לה למרוח לה קרם הגנה

והיא הסכימה. התחלנו לדבר וכעבור זמן קצר התיידדנו.סוזי ילדה יפה עם שער בלונדיני ארוך, היא גם נשמה טובה אבל פטפטנית נוראית.

היא מסוגלת לדבר שעות על שמלות, נעליים, איפור, חזיות וגומיות.אבל מה איכפת לי – כל החברים רואים אותנו יחד ומתפוצצים מקנאה...

17/12/2012 איך כל זה התחיל...

בבוקר. צלצול בדלת. מי לעזאזל מעיז להעיר אותי בשעה כזאת? רק הלכתי לישון לפני שעתיים!5כמובן, זאת סוזי: כולה מתנשמת ומיוזעת, כאלו רצה כל הדרך.

מה קרה, סוזי? – שאלתי בטון רגוע )אך בתוך תוכי רציתי לחנוק אותה(.- לדצמבר אבל התקשרו אלי מחברת הנסיעות ואמרו לי שהפלגה הוקדמה 20זוכר את ההפלגה לאי בודד? היא הייתה מתוכננת ל--

להיום! תזדרז! אנו צריכים לעלות על הסיפון בעוד שלוש שעות!סוזי רצה הביתה להסתדר ואני לקחתי תיק קטן, שמתי בתוכו כסף, בגד ים, משקפי שמש וכלי היגיינה בסיסים. לדרך לקחתי כריכים

ושוקולד. לקחתי גם שתי כיסאות נוח מתקפלים )לכל מקרה(.כשהגעתי לאסוף את סוזי, ראיתי מזוודה מפוצצת ענקית. שאלתי, מה יש בתוכה. סוזי ענתה לי:

רק את הדברים הכי נחוצים כמו: איפון, בגדי ים, קרם הגנה, כמה בגדים, פן, מברשת שיניים, קרם פנים, קרם ידיים, קרם רגליים,-קרם גוף, וגם קרם הגנה נגד השמש.

ולשם מה את צריכה את כל זה? הרי סוף העולם מגיע!-ומה אני אעשה לפני כן? אראה כמו קוף! אני רוצה למות יפה וליהנות לפני כן!-

נוי, ומי יבין את הנשים האלה?

בקושי הספקנו לעלות על הסיפון והאוניה הפליגה. ההפלגה הייתה רק כמה שעות אך סוזי הספיקה לגמור את הסוללה בטלפון ימים אף אחד 5שלה. לא מבין, על מה אפשר לדבר כל כך הרבה זמן בטלפון! למזלי השארתי את הטלפון שלי בבית, כך שלפחות

לא יטריד אותי. שעות ראינו אי במרחק מה והתחלנו להתקרב אליו. האי נראה קטן ובודד ולא נראו עליו שום סימני חיים. כששאלנו, 5כעבור כ-

מטר, תגיעו לבית מלון. על שאלתנו: "מתי 500איפה בית המלון וכל הפאר שהם הבטיחו קיבלנו תשובה: "אם תלכו לאורך השביל כ-נפליג חזרה" הקברניט ענה לנו: "אחרי הסוף העולם". שום הסבר אחר לא קיבלנו.

הם הורידו סירה, השיטו אותנו עד החוף ומיד עזבו.הובטח לנו גן עדן: בית מלון מפואר, בריכות, חניות, תענוגות אך ככל שהסתובבנו, לא ראינו שום סימן של חיים. עשינו סיבוב מלא

צמחו שם סביב האי וגילינו שזה אי קטן מאוד ולגמרי בודד. רק זבובים ויתושים הסתובבו בצבאות ענקיים. גם לא היה מחסור בעצים:בשפע דקלים, עצי בננה ועצי קוקוס. מזג אויר היה חם ולח, היה מאוד מחניק.

לפי זמן הפלגה כנראה היינו באחד האיים היוונים. אבל איזה אי – לא ידענו.סוזי ניסתה להתקשר בטלפון שלה הביתה אך שכחה שגמרה את הסוללה עוד בדרך. ואז היא התחילה לבכות:

-מה נעשה?! איך נצא מכאן? ואני – לא ידעתי שיגיע הרגע שאצטער שלא לקחתי איתי טלפון.-אל תדאגי, נמצא פיתרון, - הרגעתי את סוזי )למרות שבעצמי לא הייתי בטוח, איך נעשה זאת(. פשפשתי בתיק שלי, הוצאתי כריכים

בקבוקי מים. כמה חכם מצידי היה להכין אוכן ומים! הרי המזוודה הכבדה של סוזי הייתה 2שלמזלי הכנתי ואכלנו. במקרה היו לי חסרת כל תועלת באי הזה!

טוב, - אמרתי לסוזי. – עוד מעט לילה. עכשיו צריך לנוח. פתחתי את כיסאות הנוח שלי שהבאתי לכל מקרה והתיישבתי.-בואי נישן. מחר נחליט, מה לעשות. סוזי התיישבה על הכיסא, ניגבה את הדמעות, התייפחה פעם נוספת ו.... נרדמה. ואני ישבתי לי -

עוד הרבה זמן וחשבתי: "איך נצא מהצרה הזאת?"....

17/12/2012

הפלגה ויום ראשון על האי

כשהתעוררתי בבוקר, תחילה לא הבנתי, היכן אני נמצא. כל גופי גירד מעקיצות יתושים וצווארי כאב מישיבה לא נוחה על הכיסא. סוזי עדיין ישנה. "איזו יצורים מוזרים הן נשים", - חשבתי לעצמי. "תחילה בוכות את הנשמה, אחר-כך ישנות כלאו כלום לא קרה!"

פתאום שמעתי צעקה. זו הייתה סוזי שהתעוררה ונבהלה מאוד. אנחנו עדיין כאן?! חשבתי שהיה לי חלון בהלות! מה נעשה?- אנו צריכים לחפש מזון ומים.-מה, אין לך יותר אוכל? אני רעבה!-אל תבכי, סוזי. כבר נמצא משהו לאכול. -

פשפשתי ומצאתי חבילה של שוקולד. סוזי אכלה את השוקולד ומיד התחילה לדרוש:אני רוצה לשתות! תביא לי מים מהר! אני צמאה!-מאיפה אקח לך מים?-לא יודעת, אבל אני רוצה לשתות! א-א-א-א-א!-

כבר קיללתי את הרגע שהסכמתי לצאת למסע עם ההסטרית הזאת! אבל כבר כאבו לי האוזניים מהבכי שלה.לכן טיפסתי על אחד העצים וקטפתי קוקוס. זרקתי אותו על האדמה, והוא נשבר לשניים. בתוך הקוקוס היה נוזל מתקתק. הבאתי

לסוזי לשתות עד שהיא נרגעה. כעבור כמה דקות סוזי, כאילו כלום לא קרה, הוציא תיק איפור מהמזוודה שלה והחלה לשייף ציפורניים וצבוע אותן בלק.

תגיד, ירון, הלק הזה מתאים לי?-הייתי מוכן לחנוק את הפוסטמה הזאת אך התאפקתי ועניתי:

כן, יקירתי. מאוד מתאים.-כל שאר היום עסקתי בטיפוס על עצמים ואיסוף קוקוסים ובננות. אך הדבר החשוב ביותר היה למצוא מים נקיים. מכיוון שהייתי עייף

מאוד, השארתי זאת למחר בבוקר. חלב הקוקוסים בינתיים יחליף נו מים.

18/12/2012

ויום שני על האי

כשהתעוררתי בבוקר, נזכרתי שאין לנו מים ואם לא נצא לחפש עכשיו, אנו עלולים למות מצמא.

הערתי את סוזי ואמרתי לה שאנו צריכים לצאת לחפש מים. סוזי פיהקה והשיבה לי שיש לנו קוקוסים ושזה

מספיק. אמרתי לה שהקוקוסים יגמרו בצהריים ושצריך דחוף לחפש מים אם אנחנו לא רוצים למות מצמא.

סוזי אמרה שהיא עייפה מאוד ורוצה עוד קצת לישון. התעצבנתי והלכתי לבד. צעדתי כמה שעות ועדיין לא

מצאתי כלום. כבר רציתי לחזור, פתאום שמעתי רעש מוזר. הלכתי לכיוון הרעש וראיתי מעיין של מים פורץ

מהאדמה. שתיתי לרוויה. כמה טעמים היו המים! רציתי להביא גם ללוסי אך לא מצאתי שום כלי מתאים.

חזרתי ללוסי וצעקי בשמחה שמצאתי מים.

- יופי. הבאת גם לי?

- איך יכולתי? אין לי כלי. אולי במזוודה הענקית שלך יש כוס?

- מה פתאום? אין מקום לשטויות האלה!

- למה שלא תלכי לשתות בעצמך?

- אתה לא רואה שאני עסוקה בלהתאפר?

לא היה לי כוח להתווכח עם הפוסטמה הזאת, אז לקחתי כמה חצאי קוקוסים והלכתי להביא לה מים.

לפני שינה טיפסתי על העץ וקטפתי כמה בננות לארוחת-הערב.

הייתי כל כך עייף שבקושי הגעתי לכיסא שלי ונרדמתי מיד.

19/12/2012

יום שלישי על האי

"תהרוג אותו! תהרוג אותו! הוא יקיש אותנו!". התעוררתי מהצעקות של סוזי: "הצילו נחש!". מרוב עייפות ורעב בקושי הצלחתי לקום. היא צעקה:מצאתי חתיכה עבה של עץ ודפקתי כמה פעמים לנחש בראש. הנחש מת. כבר רציתי לזרוק את גופת הנחש, פתאום קלטתי שאפשר לאכול אותו.

פשפשתי במזוודה של לוסי ומצאתי מספריים בתיק איפור שלה )סוף סוף משהו מועיל!(.

- בשביל מה אתה צריך מספריים?

- אני צריך לפתוח את הנחש את הבטן כדי לנקות אותו מאברים הפנימיים. טעמת פעם נחש צלוי?

- איכס! איך אפשר לאכל גועל נפש כזה?!

פתחתי את הנחש והוצאתי ממנו את כל האיברים הפנימיים. אבל איך אצלה אותו? הרי צריך להדליק אש בשביל זה. שאלתי את סוזי האם יש לה מצית או גפרורים. כמובן, לא היה לה. התעצבנתי ואמרתי לה, איך יכול להיות שבכל המזוודה ענקית שלה היא לא מצאה מקום למצית או לפחות

לגפרורים?!

התחלתי לחשוב ונזכרתי שהאדם הקדמון הדליק מדורה בעזרת שני מקלות עץ וקרשים. הלכתי לאסוף את קרשים )אפילו לא ביקשתי עזרה מסוזי - כבר הבנתי שהיא לא במביאה שום תועלת(. שפשפתי מקלות עד שהופיעו לי יבלות אך שום דבר לא נדלק. אך קרקורים חזקים בבטן הזכירו לי שאסור לי להתייאש, לכן המשתי לשפשף עד שהעצים התחילו להתחמם והופיעה האש. ביקשתי מסוזי לזרוק כמה עצים למדורה כי התעייפתי מאוד. להפתעתי

היא עשתה זאת. טיגנתי את הנחש על האש, חילקנו אותו שווה בשווה ואכלנו. עם כל חתיכה שסוזי לקחה לפה, היא עשתה פרצופים כאילו היא עושה לי טובה גדולה. בסיום הארוחה סוזי אמרה לי שזה היה מגעיל והיא מעדיפה לאכול בננות. עניתי לה בעצבים שתלך לקטוף בננות ובפעם הבאה אוכל

את הנחש לבד! הלכתי למעיין והבאתי עוד מים. כמובן שסוזי לא קטפה שום בננות, כך שגם את זה נאלצתי לעשות לבד.

כבר היה מאוחר, אכלנו כמה בננות והלכנו לישון.

20/12/2012יום רביעי על האי

לדצמבר 21 כשקמתי, סוזי כבר הייתה ערה. היא הייתה מאוד שקטה. שאלתי אותה למה היא ערה כל כך מוקדם, היא התפרצה בבכי ואמרה שהיום וסוף העולם הגיע. כשאמרתי לה שאלו שטויות, היא צעקה שמשהו נורא עומד לקרות ועוד מעט נמות מוות נוראי! 2012

כבר נמאס לי להתווכח איתה, לכן שתקתי. הייתי מאוד רעב: הנחש לא השביע אותי ובננות כבר לא יכולתי לראות. הלכתי לחפש משהו לאכול. הסתובבתי ביצים בתוכו! מצאתי אבן גדולה שהתחממה בשמש. שברתי עליה אחת-אחת 6ביער כשעה ופתאום האיר לי המזל: מצאתי קן עזוב של ציפורים עם

את כל הביצים. האבן הייתה כל כך חמה שהביצים טוגנו עליה כמו חביתה. אכלנו עם סוזי את החביתה. החביתה הייתה כל-כך טעימה! סוזי אכלה בתיאבון רב, היא אפילו שחכה לרגע על סוף העולם.

פתאום מזג אויר השתנה מאוד. העננים כיסו את השמיים והחלה לנשוב רוח חזקה. התחיל לרדת גשם.

הגשם והרוח התחזקו יותר ויותר עד שהפכו לשערה של ממש!

- הינה, סוף העולם הגיע! – צווחה סוזי בהיסטריה. היא המשיכה להשתולל ולצעוק שעוד מעט נמות.

תפסתי אותה ביד וגררתי אותה לחפש מחסה.

כבר הינו רטובים לגמרי, פתאום ראיתי סדק גדול בסלע. התקרבו וראינו שזו הייתה מערה. נכנסנו לתוכה. סוזי רעדה מקור ועוד יותר מפחד. פתאום היה רעש נוראי, וסוזי התעלפה. להגיד את האמת, גם אני קצת נבהלתי. אבל לא קרה שום דבר והבנתי שזה היה בסך בכל רעם. הסערה נמשכה עד

מאוחר בלילה. סוזי הייתה חצי מעולפת מפחד וצרחה כל פעם ששמעה צליל של רעם. אני הייתי רעב מאוד אבל כל כך עייף, שבסופו של דבר נרדמתי.

21/12/2012

סוף העולם הגיע ?!יום חמישי על האי –

כשהתעוררתי בבוקר, היה שקט. השערה כנראה פסקה. יצאתי מהמערה וראיתי שיצאה השמש. קראתי לסוזי

לצאת החוצה.

- רואה, סוזי? אנחנו עדיין בחיים. לא היה שום סוף העולם!

- ואיך אתה יודע שלא היה סוף העולם? אולי אנחנו היחידים ששרדנו! היא התיישבה והתחילה לבכות.

לי נמאס מהבכי שלה והלכתי לטייל בחוף הים.

פתאום ראיתי משהו באופק. ה"משהו" הזה התקרב והתקרב, ואז הבנתי שזו אוניה.

- אוניה!!! אוניה!!! – צעקתי לסוזי. – רוצי לכאן מהר!

סוזי הגיעה במהירות הבזק והתחלנו מהר לחפש קרשים ומקלות כדי להדליק מדורה. שפשפתי מקלות מכל

הכוח עד שהופיעה האש. המשכנו לזרוק קרשים כל הזמן עד שהמדורה נעשתה גדולה. האנייה התקרבה

יותר ויותר. מהאוניה הורידו סירה שהגיעה לחוף ולקחה אותנו לאוניה. זו הייתה אונה יוונית. כשהגענו

לנמל הקרוב , לקחנו אוניה לישראל. באותו הערב סוף סוף היינו בבית!

את הנוכלים שמכרו לו "חופשה חלומית באי-בודד" לא הצלחנו למצוא. אך זה כבר לא היה משנה כי

. ניצלנו ועברנו את "סוף העולם" בשלום

22/12/2012סוף-סוף הביתה!

? מה אני חושב על המשימה

לדעתי זה נושא נדוש:

כבר עשו יותר מידי סיפורים וסרטים על אי בודד.

לעשות משהוא מקורי בנושא הזה כבר קשה. לכן החלטתי שהסיפור שלי יהיה מצחיק ומותח.

? איזה דבר חדש למדתי במהלך המשימה

. Powerpoint 2007במהלך המשימה למדתי להשתמש ב-

. 2003 וגרסת 2010עד אז השתמשתי רק בגרסת

? מה היו הקשיים איתם התמודדתי

הייתה לי בעיה טכנית: כטענתי מוסיקה, היא עבדה זמן קצר ואחר-כך הפסיקה לעבוד, לכן מחקתי אותה.

המצגת הפסיקה לעבוד וכל התחיל מהתחלה. כך שהחל 5וגם הייתה לי בעיה נוספת: אחרי השקופית ה-

מהמצגת השישית צריך לעבור משקופות לשקופית באופן ידני.

23/12/2012

רפלקציה על המשימה