דוגמאות עריכה (1)
TRANSCRIPT
ד"בס
דוגמאות כתיבה ועריכה תורנית עריכה והגהה תורנית. א.י י"מתוך עבודות שנעשו ע
עבור מכונים תורניים ומחברים פרטיים
:ליצירת קשר054-8410622
אבותמסכת 62
מטפה – באת מאין וחשבון. דין לתן עתיד אתה מי ולפני
ותולעה, רמה עפר למקום – הול אתה ולאן סרוחה,
מלכי מל לפני – וחשבון דין לתן עתיד אתה מי ולפני
הוא: ברו הקדוש המלכים
האבות� מן �אורות
הזה בעולם הדין מיום ותחושותיו השגותיו כפי הדין יום את לעצמו ידמיין כן
ובכך קיימת, מציאות לתחושת לגרום הוא הענין עיקרון שנה. כל בתחילת
מעצותיו התועלת את להפיק ויצליח לעיל האמורים היצר טיעוני את ינצח
מהללאל. בן עקביא של
.ÔBaLÁ ÔÈc ÔzÏ „È˙Ú ‰z‡ ÈÓ È�ÙÏÂלהזכיר המשנה שכוונת נראה ¿ƒ¿≈ƒ«»»ƒƒ≈ƒ¿∆¿(וכן הזה בעולם מעשיו כל על וחשבון דין לתת יאלץ סילוקו ביום כי לאדם
ברם החטא), מן פורש וחשבון, דין ליתן שעתיד שהמסתכל בברטנורא, מובא
ליתן עתיד שאתה "זכור לומר ראוי והיה הדין עצם את להזכיר ראוי היה
מלכי מלך הדין, את לו שיעשה מי את דווקא להזכיר ולא וחשבון", דין
יום את לאדם ולהמחיש להזכיר המשנה שבחרה ונראה הקב"ה. המלכים
ר"ל ספקות לאדם המכניסות לעיל האמורות היצר לטענות כתשובה הדין,
בתודעתו האדם שיבין היא המשנה וכוונת פטירתו. לאחר הדין ליום באשר
של שהמציאות לי שברור כשם אז ומחיה, ממית שהקב"ה מאמין אני הרי כך:
שהמציאות לי שברור וכשם הקב"ה, מאת היא - באת" "מאין - האדם יצירת
שמאת לי ברור כך הקב"ה, מאת היא - הולך" אתה "ולאן - הפטירה של
הנ"ל החלקים שלושת שחיבור כך פקודתי. יום לאחר דין יום יבוא הקב"ה
עובדת את יותר מוחשי באופן ולהפנים להאמין לו יסייע האדם של בתודעתו
פטירתו. שלאחר הדין יום
˙‡a ÔȇӖ.‰Áe¯Ò ‰thÓמטיפה שבא שהמסתכל שמבאר ברטנורא ועי' ≈«ƒ»»ƒƒ»¿»את מצילה זו הסתכלות כיצד להבין קשה ולכאורה הגאווה. מן ניצול סרוחה
מגא להיכןהאדם ראו - לעצמו אומר אדם הפוך; אומרת הסברא והרי ווה,
לכאלו הגעתי סרוחה טיפה מאותה שלי, המוצא מנקודת להתקדם הצלחתי
וחברי אני הרי לעצמו, אומר ועוד גאווה. לבו ממלאת זו ומחשבה הישגים,
א .ויקהל . . . . . . . . . . . . . . . משה .
או התורה מן הזה בזמן העומר ספירתוהשבועות הימים ספירת ובגדר מדרבנן,
שבתות שבע התנופה עמר את הביאכם מיום השבת ממחרת לכם ¨©©¤¨§©¤Ÿ¤¤£¦£¦¨©©©¢¨¦¤¨¤§©§וספרתםתהיינה: טו)תמימת כג (ויקרא §¦Ÿ¦§¤¨
פסח שבין השבתות שבע במשך העומר ספירת לספור בתורה נצטווינו
מצות אם הראשונים דנו קריבה, העומר מנחת שאין הזה, בזמן לשבועות.
יעסוק זה שיעור היא. התורה מן מקום שמכל או מדרבנן, אלא אינה הספירה
בין מחלוקתם, תלויה במה בו ויבואר זה, בענין השונות הראשונים בדעות
בסברא. ובין בגמרא
את העומר בספירת למנות יש אם האמוראים מחלוקת זה בשיעור תידון עוד
תלויה מחלוקתם האם יבואר זה ובכלל השבועות, את אף או בלבד הימים
כן כמו האמוראים. נחלקו ובמה הזה, בזמן הספירה חיוב אודות הקודם בנדון
של דינו מה ויבואר השבועות, ספירת לאופן בנוגע השונות הדעות תובאנה
הימים. בלא השבועות את או השבועות, בלא הימים את המונה
העומר ספירת אם הראשונים מחלוקת
מדרבנן או מדאורייתא הזה בזמן
טו-טז)בתורהנצטווינו כג :(ויקרא
השבת, ממחרת לכם 'וספרתם
שבע התנופה, עמר את הביאכם מיום
ממחרת עד תהיינה, תמימת שבתות
וגו', יום' חמשים תספרו השביעת השבת
מ"ט את למנות התורה מן שמצוה ומכאן
פסח, של ראשון טוב יום שלאחר הימים
העומר. מנחת הקרבת זמן שהוא
ואיןובזמן קיים המקדש בית שאין הזה,
הראשונים נחלקו קריבה, העומר מנחת
או התורה, מן היא העומר ספירת אם
סופרים: מדברי אלא שאינה
המאורדעת בדפיו)בעל כח. (פסחים
הזה בזמן העומר ספירת שמצות
מבואר וכן סופרים, מדברי אלא אינה
זכר)בתוספות ד"ה סו. (שם וברא"ש(מנחות
מ) סי' חייםפ"י ובארחות ספירת , (הלכות
ה) אות והר"ןהעומר כח.. פסחים הרי"ף, (על
רובבדפיו) הסכימו זו שכדעה כתב
.אהמפרשים
הגדה.א א א א .... מדרש בשם (שם) הר"ן כתב שכן להלן וראה
המנחה גיד הנשה פניני לד
מצווה ג
גיד הנשה איסור אכילת
גדרי המצווה ומקצת דיניה:
(בראשית "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" מקור המצווה הוא מהפסוק
בנ"ישלא יאכלו ברךאזהרת ה' ית , אלא היאולא נאמרה כסיפור בלבד לב לג),
.את גיד הנשה
ב), ואלו ,ארים בפרק שביעי במסכת חולין (פטמבוגיד הנשה ודיניו איסור פרטי
מקצת מהם:
.ואפילו בנבלות וטרפות שלהם ,נוהג בבהמה וחיה טהוריםהאיסור א.
ני אסורהפנימי אסור מהתורה והחיצו , פנימי וחיצוני,בירך ם ישנםגידי שני ב.
.מדרבנן
אפילו ,שלם ואם אכל גיד ,בזכרים ובנקבות ,נוהג בכל זמן ובכל מקוםהאיסור ג.
.לוקה ,כזית מגיד גדול , וכן אכללוקה ,מכזית פחות
שסובר שבשר אדם הנשה, לדעת הרשב"אאדם חל איסור גיד גיד של גם ב ד.
לשיטת הר"מ אולם ,ד)מותר באכילה מהתורה (שו"ת הרשב"א ח"א סי' שס
שמי שבשרו כבר , מחמת הכלל אין גיד נוהג בו ,אסור מהתורה בעשה אדםשבשר
.א) ,(חולין קא לא נאמר בו איסור גיד אסור מטעם אחר,
ומדין זה וכן נדונים דומים נוספים באיסור גיד, אנו באים להרחיב הדיון אודות דין
יסודי באיסורי התורה, "אין איסור חל על איסור".
ראיסור חל על איסואין :מורחב דיון
כלל גדול בהלכה: אין איסור חל על איסור, דהיינו, אם עושה פעולת איסור,
ב ,(ראה חולין קאינו עובר אלא על איסור אחד ישנו איסור נוסף,ובאותה פעולה
לה המנחה גמצווה פניני
טמאה שמתה, כיוון שכבר היה בהמהלדוגמא, .א וסוגיות נוספות) ,ויבמות לב
לוקה רק , והאוכל ממנהנבילהעליה איסור בהמה טמאה, לא חל עליה איסור
(חולין שם). משום בהמה טמאה
:ור הדיןמק
במקור הכלל ישנם שלש שיטות:
). , ב(תוס' ישנים יבמות יג מסבראמקורו א.
שנאמר על כהן טמא (ויקרא כב ט) "כי יחללוהו"ומתו בו מקורו מהפסוק ב.
פרט לכהן טמא שאכל תרומה טמאה, שאינו במיתה , ודרשו משם:האוכל תרומה
חל על איסור טומאת ין איסור טומאת הכהןועומדת, וא כבר מחוללתמפני שהיא
ור חל על ומכאן למדו לשאר האיסורים שאין איס א). ,(ראה סנהדרין פג התרומה
ד"ה פרט). ב ,איסור (תוס' סנהדרין פג
על איסור באיסור כולל ובאיסור חלשאיסור שלימדה גזירת הכתובממקורו ג.
חיים ח"א יו"דשבשאר התורה אין איסור חל על איסור (שו"ת דברי ומכאן ,מוסיף
חה את הצד וד ,את המקור "ומתו בו" כדלעיל אות בנ ד"ה הנה, והביא שם גם סי'
לומר שהוא מסברא).
:מהות הדין
הבנה מקובלת בדין זה היא שלא ניתן לאסור פעולה אחת בשני איסורים, שהרי
לציווי אין משמעות איסור משמעותו ציווי להימנע, ולאחר שכבר נצטווה להימנע
אלא שלא לוקה עליו, או קייםהאם האיסור השני ,נחלקו האחרוניםנוסף. אולם
.כלל שאינו קיים
:איזה מן האיסורים חל
דנים אב"ד הר לדעת נחלקו הראשונים: שחל והאיסור שנדחה,בהגדרת האיסור
ד"ה א ,שאר הראשונים (רמב"ן יבמות לגלדעת , והיה ראשון בעולםאיזה איסור
ד"אב תשע, של עיתון משפחה" קולמוס"מאמר מתוך
"זו מלכות הרשעה -ו ש י ע ד ם י י ד י ה "
עם אדום , שהחריבה את בית מקדשנו והגלתנו מארצנו, במדרשים רבים זוהתה מלכות רומי
? אל רומא שבאיטליה, שבדרום עבר הירדן, כיצד הגיעו בני אדום* צאצאי עשו הרשע , המקראית
?ומה לנצרות עם אדום* ?הקשר בין אדום לרומי הוא היסטורי או רעיוני האם*
הרב יונתן אושינסקי
שמלכות רומי שהגלתנו מארצנו בחורבן בית שני קרויה מלכות , ל"מקובל בתלמוד ובמדרשי חז
בדברים שלפנינו אנו מבקשים לברר . ואף מקובל לקרוא לגלות האחרונה בשם גלות אדום, אדום
על פי ההסברים שנתנו , מהות הקשר שבין אדום לרומי מן הזווית ההיסטורית והרעיוניתאת
ולברר האם קיימת המשכיות לאדום עד , להציג את הראיות לקיומו של הקשר, המפרשים לדבר
.כפי שיתבאר להלן, בבירור זה תלויות אף שאלות הלכתיות מרתקות. ימינו אנו
"ישברומ הגדול בכרך עשו ראית אם"
:ל לקשר בין אדום ורומי"נסקור תחילה כמה מקורות ידועים בדברי חז
את ושרפה ביתנו את שהחריבה הרשעה מלכות זו - וש ע יד י םי ד י ה ו ": מובא )ב ,נז(גטין במסכת
ראשון בית חורבן לדוד הוא ברוך הקדוש הראהו" :שםנאמר עוד ". מארצנו והגליתנו היכלנו
;על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו :)א, קלזתהלים (מר שנא, ית ראשוןב חורבן .שני בית וחורבן
האמרים ערו ערו עד היסוד לבני אדום את יום ירושלם 'זכר ה: )ז, שם קלז( דכתיב ,ית שניב חורבן
."בה
או בטולך ,רחמנא: "ראה אחד מכומרי הפרסיים אמרר שאכ ,מובא שרבה בר בר חנה )א ,יז(ושם
שם ומבואר ,)אותנו מכבדין שהן עשו בני בצל הגלנו או בצילך החביאנו או: י"רש(" עשו דבר בטולא או
: )א ,נו(שם נאמר עוד . כיבדו את חכמי ישראלבאותה תקופה ש ,רומייםשהדברים אמורים על ה
ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי :יהלמר א .פסוקיך לי פסוק :לינוקא קיסר נירון יהלמר א"
בענין ' האריכה הגמ )א, ו(ובמגילה . ומבואר שם שהבין שהכוונה אליו ,")יד, יחזקאל כה( ישראל
.וכל הפסוקים שם עוסקים בעשו ואדום, וסופה של רומי, קיסרי בת אדום שעתידה להעקר
זו - )לט, בראשית כז( משמני הארץ יהיה מושב�: ")פרשה סז, תולדות(ת רבה בבראשי. כך גם במדרשים
לוטיינוס שמלך יום - )מג, בראשית לו( אלוף מגדיאל אלוף עירם: ")פרשה פג, וישלח(ושם ".איטאליאה
". עירם אלוף - לאדום נתבקש אחד מלך עוד ,אמר .מגדיאל מלך היום בחלום אמי בילר נראה
אחיו יעקב בשביל כליו את שפנה ובשכר: ")פרק לז -ובמהדורות אחרות , פרק לח(ובפרקי דרבי אליעזר
אלוף מרשנא, זה רומי ומגדיאל ,מגדיאל ועד משעיר מדינות מאה דוש ברוך הואהק לו נתן
עשו ראית אם ,וש בע קריה פתר חנינא בר יוסי ביר: ")פרשה ה(ובקהלת רבה ". מגדיאל אלוף עירם
"....שברומי הגדול בכרך
כגון נבואת , אודות מלכות רומיל על "כמינו זדרשו אותם ח, שנבואות שנאמרו על אדוםגם מצאנו
)ז, ירמיה מט(ונבואת ירמיה על אדום , לענין רומי )א, עבודה זרה י(גמרא ב השדרשו ,עובדיה על אדום
.על רומי )א, י(א יומ כתבמסאף היא נדרשה ש
רומי במערב, אדום בנגב
ים יואף קראו לרומ, ל ראו את מלכות רומי כהמשכה של מלכות אדום"מכל המובא עולה שחז
. אולם לא מבואר בדבריהם טיב הקשר שבין עשו ובניו האדומיים לבין העם הרומי, "בני עשו"
תמה על מהות )נבואה ז, השלישימבשר טוב ( "משמיע ישועה"בספרו ,אברבנאלרבי יצחק ,ואכן
ובה רצו בני , אליה הלך עשו עם מקנהו וקניינו מפני יעקב אחיו, שהרי ארץ אדום שבתורה, הקשר
תה ממלכה יהי, דוד והמלכים שאחריהם, ובה נלחמו שאול, ישראל לעבור בדרכם ממצרים לארץ
כמבואר בכתוב , )של ימינובאזור הערבה וחלק מהנגב (הנמצאת דרומית לארץ ישראל ובסמיכות לה
". אדום בארץ סוף ים שפת על אלות את אשר גבר בעציון ש�מה המל� עשה ואני" :)כו, מלכים א ט(
שמחה למפלתם בימי הבבלים ועודדה אותם להחריב , ממלכת אדום זו היתה אויבת של ישראל
האמרים ערו ערו עד לבני אדום את יום ירושלם 'זכר ה" :)ז, לזק(ככתוב בתהלים , את ירושלים
".היסוד בה
והחשמונאים אף גיירו רבים מן , יימה אדום קשרים עם ממלכת ישראלקבזמן בית שני
כמובא בכתבי , שבו אדומיים רבים והצטרפו לכובש הרומאי שבהעד תקופת החורבן , האדומיים
כל קשר בין ממלכה זו לבין רומי השוכנת הרחק ביבשת רהלא קיים לכאו. יוסף בן מתתיהו
.אירופה
, על פי הדרך האחת: אברבנאל מנסה לפיכך להציע שתי דרכים אפשריות לקשר בין אדום ורומיה
אלא שעל דרך זו .עם הרומאי הוא צאצא של האדומיכלומר שה, קיים קשר משפחתי בין העמים
, עשו ובניו האדומיים הם מזרעו של שם .שבהשקפה ראשונה לא קיים קשר כזה, מקשה אברבנאל
, אמר עולא" :)ב, ו(כמבואר במגילה , שהרי הם מזרעו של יוון, ואילו הרומאים הם מבני יפת
ד י ים מ צ ו " :)כד, במדבר כד(כתוב אונקלוס על הוכן בתרגום ,"רומי של גדול כרך זה יון של איטליא
ויוון עצמו בנו של יפת היה , )ד, בראשית י(וכתים בני יוון הם , "רומאי מן יצטרחן וסיען" -" יםת כ
-אבןרבי אברהם תמיהה זו העלה כבר . אם כן לא נראה שקיים קשר משפחתי ביניהם, )ב, שם י(
.ויובאו דבריו לקמן ,)מ ,בראשית כז( ירושו לתורהעזרא בפ
לא שגם א. לקשור בין אדום לרומי בדת ובאמונה של שתי האומותיה מציע אברבנאל ישנהדרך ב
ואילו הפולחן , שהרי האדומיים הלכו בתועבות עמי כנען ואמונותיהם, קשר זה הוא תמהעל
בימי (צרות עד שקיבלו עליהם הרומאים את הנ, הרומי היה למעשה המשכה של האלילות היוונית
יכול האמונותיהם בו יהםלא קיים לכאורה קשר בדת. )נ"המאה הרביעית לסה, הקיסר קונסטנטינוס
.ל את רומי כממשיכת אדום"להסביר מדוע ראו חז
שמעתתא íéðéðòä====שב úåçúôî-bbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbbb=
àé
העניניםהעניניםהעניניםהענינים מפתחותמפתחותמפתחותמפתחותäæ ãåîò ìò àúòîù éáéúðá äðååëä * ïéåöîù íå÷î ìë
החי מן אברøåñéàá íéøãâ. . . . . . . . . . . . .à÷ú ,*çé÷ ,*èî
מטומאה איסור למדין איןïéãä øåàéá. . . . . . . . . . . . . . . . .*îãù ,è ,æ ,ä
ודאי מידי מוציא ספק איןøáãä øãâ. . . . . . . . . . . . .è÷úú ,ç÷úú ,æ÷úú
÷æçåîë éàãåä íà. . . . . . . . . . . . .*ãòú ,*âòú
(איסור) זבוח .אינו . . . . . .çø ,*çé÷ ,åð ,èî
נתחייבתי אם יודע איניåøãâ. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .èñù ,çî÷ ,æî÷
ïéãä íòè. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .çî÷
פרעתיך אם יודע איניåøãâ. . . . . . . . . . . . . . . . .*èð÷ ,çð÷ ,çî÷ ,åî÷
ïéãä íòè. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .çî÷
איסורא איקבעåéøãâ. . . .,*ãî ,*âî ,ì ,èë ,æë ,åë ,àë ,*çé ,*æé
,âø ,*áö÷ ,çô÷ ,*åô÷ ,äô÷ ,*çé÷ ,ò ,èñ ,äñ ,*ð
. . . . . . . . .*èúú ,*éùú ,*çò÷ú ,âôù ,*áù ,*ãø
ãçà ãò é"ôò. . . . . . . . . . . . . . . .*åñ ,*äñ ,ãñ
éøúå éøú é"ôò. . . .*ò ,èñ ,çñ ,*æñ ,åñ ,*äñ ,ãñ
הנאה .אסורי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .çë
תלוי אשםáééçúî ïäá úå÷ôñä éøãâ. . .*äë ,ãë ,*âë ,áë
. . .*åðø ,çò ,çñ ,æñ ,åñ ,*äñ ,*åî ,äî ,áî ,*åë
איש אשתäùã÷úð ÷ôñ. . . . . . . . . . . . . . . .*æñ ,*åñ ,*áé
äùøâúð ÷ôñ. .,èë ,åë ,çé ,*æé ,æè ,åè ,*âé ,áé
. . . . . . . . . . . . .âöú ,*áö÷ ,*âë÷ ,*æñ ,*åñ ,âî
äñðàðù. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .é÷ ,ãö ,ãô
(äúðéæá) äúáåúë äãéñôäì.,äë÷ ,*áé÷ ,é÷ ,æö
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .,æð÷ ,æë÷ ,åë÷
) à"à øîåççî åøéîçäù(úå÷ôñá åúî. .âñù ,*áñù
à"àá ä÷æçåä. . .,ôøú ,åòøú ,áøòú ,ãñøú ,âñøú
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .àôøú
àáñðéîå à÷ééã ú÷æç. .åñúú ,ðúú ,çéúú ,*çúú
איסורא אתחזקíéøãâ.,*éøú ,æøú ,àøú ,øú ,èö÷ú ,çö÷ú ,æö÷ú
*àðùú ,áìùú ,æéøú
úáåøòúá. . . . . . .*åö÷ú ,*äö÷ú ,*ãö÷ú ,*âö÷ú
(נאמנות) בידוåéøãâ.,ãô÷ú ,æò÷ú ,âò÷ú ,ãñ÷ú ,âñ÷ú ,áøò ,øò
,æîùú ,*æèøú ,àéøú ,*çøú ,åøú ,äøú ,âøú ,áøú
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .àðùú ,èîùú ,çîùú
íäéðéá î"ðå ,úåìòá åà åâî íåùî íà.,ãñ÷ú
,æò÷ú ,*ò÷ú ,*èñ÷ú ,çñ÷ú ,æñ÷ú ,*åñ÷ú ,äñ÷ú
,*èéøú ,*çøú ,*æøú ,*ãô÷ú ,âô÷ú ,áô÷ú ,*çò÷ú
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .*çñùú ,*âìøú
(åãéá äéäù øáãá) òøôîì úåðîàð. . . . .,ò÷ú
. . . . . . . . . . .*ëøú ,*çøú ,*âò÷ú ,áò÷ú ,àò÷ú
ä÷æç ãâð. . . . . . . . . . . . .æöùú ,*àö÷ú ,*âô÷ú
áåø ãâð. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .*çéøú
ברוב ביטולåéøãâ. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .*ðù ,*àìù ,*çë
äìéçúëì øåñéà ìåèéá. . . . . . . . . . . . . . . .*çë
åðéîá ïéî. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .*ìø
ãçá ãç úáåøòú. .,ãëù ,âëù ,*æèù ,åèù ,âéù
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .*åö÷ú ,*äëù
ïåîîá. . . . . . . . . . . . . . .*çô÷ú ,*æô÷ú ,*ãô÷ú
ïéøéúî åì ùéù øáã. . . . . . . . . .*çô÷ú ,*æô÷ú
השמשות .בין . . . . . . . . . . . .*áë÷ ,*áì ,àì
פקועה .בן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .*ð
שלהם) על (נאמנותם בעליםúåðîàðä éøãâ. . . . . . .*åìùú ,éùú ,äøú ,*ãøú
åð÷úì åãéáùë à÷åã íà. . . .,*èéøú ,ãøú ,âøú
*ëøú
(íéìòá äéäù ïîæì) òøôîì úåðîàð. . . .,èéøú
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ëøú
וברי בריïåîî àéöåäì. . . . . . . . . . . . . . .,*î÷ ,*ãé÷ ,âé÷
ושמא בריåøãâå åðéã.,çî÷ ,*î÷ ,*âì÷ ,áì÷ ,*çë÷ ,*ãé÷ ,âé÷
.*áîú ,*ãìú ,*åèú ,ãéú ,âéú ,*âô÷ ,*èð÷ ,çð÷ ,ãð÷