בבית המשפט העליון ____ / 11צ "בג בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

העותרים

התנועה הליברלית החדשה .1

בועז ארד .2

ירון לרמן .3

אמיר וייטמן .4

מוטי היינריך .5

ד"עו, ר אבי נוב"כ ד"באמצעות ב רמת השרון , 371ד .ת

09-9712630: פקס050-5228192: טל

:בעניין

- ג ד נ -

המשיבים

שר האוצר .1 ירושלים, מקריית הממשלה, משרד האוצר

המסחר והתעסוקה, שר התעשיה .2 המסחר והתעסוקה, משרד התעשיה

ירושלים, מקריית הממשלה

שרת החקלאות ופיתוח הכפר .3ון דרך המכבים ראש, 30. ד.מת, משרד החקלאות

50250בית דגן , לציון

צים "מחלקת בג, י פרקליטות המדינה"שלושתם ע ירושלים29דין -צאלח א' מרח

02-6467011: 'פקס; 02-6466666: 'טל

המועצה לייצור ולשיווק דבש בישראל .4

5יוני נתניהו ' רח, "בית יחזקאל"

.אור יהודה

מ"מכוורת יד מרדכי שטראוס בע .5

כינ חוף אשקלון יד מרד.ד

צו על תנאיצו ביניים וירה למתן עת

2

להם להתייצב וליתן ים והמורים למשיבצו ביניים וצו על תנאי המופניםמוגשת בזאת עתירה למתן

: בכךאם רצונם, טעם

שימוש הויעש, על בסיס תשתית עובדתית מתאימה ומהימנה וא יפעיל את שיקול דעת ל1משיב מדוע

המוטל על ייבוא דבש , 255%ויבטל את המכס בשיעור של עד , והפטורים לפי פקודת המכס ובסמכות

פוגע ו, בחוסר סבירות קיצוניגוענהמכס על הדבש שכן , ) בעניין זה4' על עמדת משיב מסךולא יסתמ(

חופש : כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד המעוגנות בחוק יסוד

.העיסוק

- בנוסף -

, )ייצור דבש ומכירתו(צו הפיקוח על מצרכים ושירותים על ביטול 3' מדוע לא תורה המשיבה מס

. 1977-ז"התשל

- בנוסף -

–בלתי לחדול מפעולות שונות של הסדרת ענף הדבש 4' למשיבה מס3' מדוע לא תורה המשיבה מס

.חופש העיסוק: דבניגוד לחוק יסו ,ותיתחוק

- בנוסף -

פרסום קפיא אתהל 1-2 יםמשיבשר יורה לט הנכבד להוציא מלפניו צו ביניים אמתבקש בית המשפ

בכל הנוגע למכס המוטל על ייבוא , )מר שרון קדמי, ל המשרד"בראשות מנכ(המלצות ועדת קדמי

במידה ובית המשפט יחליט כי אין מקום להוצאת צו , לחילופין.רעה סופית בעתירה זועד להכ, דבש

.ציא צו על תנאי בעניין זהמבוקש להו, ביניים

3

פרולוג

ים ונטל המס"יוקר המחייה" עוול מתמשך בנושא מייצגתעתירה זאת היא ייחודית בכך שהיא

את יוקר להקטין, בין היתר , יצאו אלפים לרחובות העיר ודרשו מהממשלהאשר בגינם, בישראל

שר שילובם מוביל הם שני גורמים איםנטל המסווקר המחייה י. יםואת נטל המסהמחייה

המיסים הישירים גורמים לכך שיהיה פחות . להתמרמרות מוצדקת במיוחד אצל מעמד הביניים

ואז כאשר לוקחים את הנטו לבצע קניות במכולת ובחנויות נתקלים במוצרים יקרים , כסף בנטו

.בהשוואה בינלאומי

ות על מוצרים אחרים אך לפסיקה בנושא זה יהיו השלכ, הדבש, העתירה עוסקת במוצר מסוים

, כפי שיובהר בעתירה. בישראל שהם יקרים בצורה משמעותית מהמקובל במדינות מפותחות אחרות

, בפרט) מהמקובל במספר מדינות3לעיתים פי (ומחיר הדבש הגבוה , בכלל, מחירי המזון הגבוהים

רחבה המחזקת וכן מרגולציה , באמצעות מכסים דרקונייםנובעים מחסימת השוק המקומי לייבוא

תוך פגיעה בעקרונות חוקתיים בכלל ובחופש העיסוק , את כוחם של התאגידים הגדולים במשק

. בפרט

שלראשונה התכנסו מאות אנשים המאוגדים בתנועה הליברלית , עתירה זאת היא ייחודית גם בכך

מסים יקטינו את נטל הודורשים מהממשלה לנקוט במספר פעולות אשר , )1' מסעותרת(החדשה

. לטובת הצרכנים בישראל, יפתחו את שווקי המזון בישראל לתחרותו

כי הורדת מכסים המראים ים כלכלייםמחקראך גם על , עתירה זאת מבוססת על טיעונים משפטיים

בנוסף . ופתיחת שווקים לתחרות היא הדרך הטובה ביותר להביא לגיוון במוצרים ולהוזלת המחירים

וועדת (להלן מקבלים חיזוק משמעותי מהוועדה לשינוי כלכלי וחברתי הטיעונים המובאים , לכך

ענף המזון הוא הענף עם כשלי התחרות אשר פרסמה את המלצותיה לאחרונה וקבעה כי , )טרכטנברג

בישראל ,2010 עד סוף 2007הגדולים ביותר וכי בעוד שבשאר העולם מחירי המזון התייצבו ממחצית

. רק שלא התייצבו אלא המשיכו לעלותהמחירים עלו מהר יותר ולא

מרמת ריכוזיות גבוהה במקטע הייצור והיבוא של מוצרי מזון , בין היתר, הדבר נובע, לדברי הוועדה

ענף זה מהווה דוגמא : "ובהגנות מכסיות ואחרות שמעניקה המדינה לענף המזון מזה שנים רבות

, ישראל ואצל רבים מפקידיהממשלת, למארג החלטות רגולטיביות שנתקבלו בכנסת ישראל

מעטפת הגנה תחרותית למספר מצומצם של , גם אם לא תמיד בכוונת מכוון, המעניקים למעשה

."יצרנים ויבואנים מקומיים

וועדת טרכטנברג לא המליצה על שינויים הכרחיים אשר יביאו , למרות דברים חשובים אלה

אל הוועדה לבחינת שוק המזון ומוצרי אלא העבירה את ממצאיה , לתחרותיות ולהוזלת מחירים

ת בהמלצה לפעול לחשיפת הענף ליבוא מתחרה תוך הפחתת "הצריכה בראשותו של משרד התמ

הוטעתה בנושא הוועדה לבחינת שוק המזוןש, אלא. ואבמקטע הייצור והיבהריכוזיות הקיימת

. כפי שיפורט להלן, פתיחת שוק הדבש לתחרות

4

הביניים הנימוקים לבקשה למתן צו

ל "בראשות מנכ(ועדה בינמשרדית , הטעתה את ועדת קדמי4' משיבה מס, כפי שיפורט בעתירה זו

אשר מונתה על , רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזוןלבחינת ) מר שרון קדמי, המשרד

" ןמכס המג"וזאת במטרה להצדיק את , בכל הקשור למכס על ייבוא דבש לישראל, 1-2ידי משיבים

טענה בפני הוועדה כי הורדת המכס תוביל לפגיעה 4' משיבה מס. הגבוה המוטל על ייבוא דבש

שהעובדות הן , אלא. שתוביל לפגיעה בכושר ההאבקה הכלל משקי, בתעשיית הדבורים המקומית

.שונות לחלוטין כפי שיפורט להלן

א עומדת לפרסם את המלצותיה והי, ח ביניים"ועדת קדמי העבירה לעיון הגופים הנוגעים בדבר דו

אשר יקפיא את , כי באם לא יינתן צו בינייםממשי קיים חששבנסיבות אלו ברי כי ו, הסופיות בקרוב

, תתקבל העתירהבאםנהיה מצויים במצב בו , עד להכרעה סופית בעתירה זופרסום מסקנות הוועדה

. די ומאוחר מדייהיה זה מעט מ

מתבקש , ובים של העתירה להתקבל בשים לב לנימוקים שיפורטו להלןולאור סיכוייה הט, אשר על כן

במידה ובית המשפט , לחילופין.בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו בדחיפות את צו הביניים כמבוקש

.מבוקש להוציא צו על תנאי בעניין זה, יחליט כי אין מקום להוצאת צו ביניים

הצדדים

חברתית -רעיונית, תנועה בלתי מפלגתית, החדשההתנועה הליברלית היא 1' מסתעותר .1

האנשים .אקטיביסטית הפועלת במרחב התרבותי והציבורי לקידום רעיונות החופש בישראל

.הפועלים בשם התנועה עובדים עבורה בהתנדבות מוחלטת

בין , כולם פועלים בהתנדבות כדי לקדם- 1' מסת הם המייסדים של העותר2-5עותרים .2

.תת יוקר המחייה בישראלאת הפח, היתר

הינו השר הממונה על מדיניותה הכלכלית של מדינת , )"1המשיב "(שר האוצר , 1' המשיב מס .3

בפקודת תעריף 1במסגרת תפקידיו מוסמך המשיב . לרבות הכנסותיה ממיסים שונים, ישראל

ם לקבוע ולהטיל מכס על טובין שיובאו בהתאם לשיעורי) כהגדרתה להלן(המכס והפטורים

. וכן מוסמך הוא לקבוע הוראות בדבר סיווג הטובין שיובאו, שנקבעו בתוספת

בין , הינו השר הממונה, )"2המשיב "(המסחר והתעסוקה , ההתעשיישר , 2' המשיב מס .4

שיפור כושר התחרות של המשק , על הגברת הצמיחה וקידום התעשייה בישראל, היתר

פי -סמכות על, בין היתר, 2ך כך קנויה למשיב לצור. כמו גם על הגנת הצרכן, הישראלי כולו

, לקבוע בצו הוראות לפיקוח ולהסדרה של יייבוא, )כהגדרתה להלן(פקודת הייבוא והיצוא

הינה סמכות המשלימה את סמכותו 2סמכותו זאת של המשיב : ודוק. ייצוא והובלת טובין

).כמבואר להלן( לקבוע ולהטיל מכס על טובין שיובאו 1של המשיב

5

הינה השרה הממונה על , )"3המשיבה "( ופיתוח הכפר החקלאותשרת , 3' המשיבה מס .5

כולל את הגידולים החקלאיים , מטבע הדברים, עיסוק אשר, החקלאות והחקלאים בישראל

. לרבות דבש, השונים על היבטיהם השונים

צו לקיבל סמכויות בהתאםר שא גוף נההי, )"4המשיבה "( מועצת הדבש, 4' מסהמשיבה .6

.כמפורט להלן, 1977בשנת , ייצור דבש ומכירתו

, אשר פועלה מתואר להלן)"5המשיבה "(מ "מכוורות יד מרדכי שטראוס בע, 5' מסהמשיבה .7

. להיפגע מתוצאותיהה עשוייאה, לעתירה שכן באם תתקבל העתירהה כמשיבפהצור

העובדות

:רקע כללי לעתירה .8

. 1 טון בשנה3,500 -שנה בעוד הצריכה עומדת על כ טון דבש ב2,000 -בישראל מייצרים כ

דבוראים מאוגדים תחת ארגון מגדלי 500. כמחצית מכמות זו משווקת לקראת ראש השנה

משווקים מורשים לשווק דבש 25 -מ וכ" אגודה חקלאית שיתופית בע–הדבורים בישראל

.תחת ניהול ופיקוח מועצת הדבש

מהמכירות מיוצרות במכוורת 63% -כ. ₪ מיליון 150א היקף מכירות הדבש במחירי מדף הו

מ ונמכרים בעיקר "י מגדלי דבורים עמק חפר בע" ע25% -כ, מרדכי-יד מרדכי ותחת מותג יד

מיוצרים 12% -היתרה כ. תחת מותגי רשתות השיווק ומיעוטם תחת מותג עמק חפר

.י יצרנים רבים"ומשווקים ע

הדבש , ם לחקר שווקים עולה כי בהשוואה בינלאומיתבמחקר שנערך על ידי מכון ירושלי

מחיר הדבש הממוצע . מהדבש באנגליה2ב ופי " מהדבש בארה3.5בארץ עולה בממוצע פי

מחיר הדבש באנגליה). ח" ש21-כ( ממחיר הדבש הממוצע בארץ 28%הינו ) ח" ש6-כ(ב "בארה

ניתן למצוא , למעשה. ח" ש10.7 -כאשר מחיר דבש ממוצע עומד על כ, הוא חצי ממחירו בארץ

כאשר דבש בקבוק , )ח" ש3.5-כ( ממחיר הדבש הממוצע בארץ 16%בבריטניה דבש שמחירו

, מקסיקו, מחירי היבוא של דבש מקנדה, כן-כמו). ח" ש10-כ( מהמחיר בארץ 47%לחיץ הינו

6.29- שקלים ל5.69בין ( מהמחיר הממוצע של דבש בארץ 15%-וסין הינם כ, ארגנטינה

). ליםשק

.2010 באוגוסט 30, "דבש ותפוחים, רימונים, דגים "–הודעה לעיתונות , משרד החקלאות ופיתוח הכפר1

6

מיצור מקומי נמכרת לצרכן בישראל במחיר ) גרם350(עוד עולה מהמחקר כי צנצנת דבש

בה הדבש עולה חצי , לאנגליהזאת בהשוואה , כאמור2).מ"כולל מע( שקלים 21ממוצע של

דבש באנגליהניתן למצוא , למעשה. ח" ש10.7 כאשר מחיר דבש ממוצע עומד על כ, מבארץ

3ניתן למצוא בבריטניה בקבוק לחיץ של דבש הזול פי , כן-כמו. ץ מאשר באר7הזול פי

3.ח" ש30-ממחירו בארץ המתקרב לכ

, לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי. ב"זאת גם בהשוואה למדינות אחרות כמו ארה

6-כלומר כ, ) גרם450( סנט לפאונד 160.3- הוערך ב2010-ב המחיר הממוצע של דבש ב"בארה

לאחר שחלה עליה במחירים , וזאת. הגדולה מצנצנת דבש ממוצעת בישראלשקלים לכמות

4). שקלים5.5-כ( סנט לפאונד 147.3 - המחיר נמוך אף יותר 2009-שכן ב, ב"בארה

, ב עולה כי מחירי היבוא של דבש ממדינות כמו קנדה"מאתר מועצת הדבש הלאומית של ארה

5). שקלים6.29- שקלים ל5.69בין , דהיינו($ 1.69-ל$ 1.53וסין נעים בין , ארגנטינה, מקסיקו

ניתן לראות כי במהלך , ב"בהתאם למחירי היבוא הנמוכים של מדינות אלו המייצאות לארה

ב בייצור המקומי של דבש לעומת מגמת עלייה בייבוא דבש " ישנה מגמת ירידה בארה2011

.מארצות אחרות

. ולעתירה ז 'אכנספח ב ומסומן "העתק המחקר מצ

100,000- משקים חקלאיים וברחבי הארץ מפוזרות כ500בישראל עוסקים ביצור דבש

גידול של - מיליון שקל 55- הסתכמו בכ2011-הכנסות הכוורנים ממכירת דבש בסך .כוורות

צפוי השנה גידול חד במכירות דבש לצרכנים , מהערכת מועצת הדבש. לעומת אשתקד25%

2010- לעומת המכירות ב6.5%גידול של , ח" מיליון ש130- לככאשר סך מכירות הדבש יגיע

2009.6- בהשוואה למכירות ב13%וגידול של

בספטמבר 7, "ועדת קדמי בוחנת ביטול המכסים על יבוא דבש: מועצת הדבש", פורטל החקלאות הישראלי2

:ראו, 2011

2tp=mytemplate&2101=show?pl.csvread/csv/news/com.risupportonlineag.israel.www://http ,2011נתוני ספטמבר , מבוסס על מחירי רשת טסקו בבריטניה3-grocery/uk.co.mysupermarket.www://http html.Tesco_In_Honey/riescatego

4 National Agricultural Statistics Service (NASS), Agricultural Statistics Board, U.S. Department of Agriculture

pdf.2011-25-02-Hone/2011/s2010//Hone/nass/usda/edu.rnellco.mannlib.usda://http 5 International Bulk Prices CIF,National Honey Board, Honey Industry Resources ;

–סין $, 1.51 –ארגנטינה $, 1.66 –מקסיקו $, 1.69 –קנדה : כמפורט להלן, 2011המחירים מעודכנים למאי

1.53$ .-industry/industry/nhb/com.honey.www://http statistics/.

גידול של - מיליון שקל 55- יגיעו ל2011-הכנסות הכוורנים ממכירת דבש ב: פריחה בענף הדבש", עמירם כהן 6

.news/com.themarker.www://http/6469671., 2011 במאי 25, דה מרקר, "%25-כ

7

מבדיקת מבקר המדינה עולה כי מחיר הדבש בארץ גבוה מאד בהשוואה למחיר הדבש

אין הצדקה למחירי הדבש : " בתגובה לממצאים אלו קבע משרד החקלאות כי.הבינלאומי

". קיימת ירידה ריאלית במחירי הדבש ובכל המוצרים החקלאייםשעה שבעולם, בארץ

שענף הדבש מוגן באמצעות מכסי מגן גבוהים מפני יבוא של , ח ביקר את העובדה"הדו, בנוסף

.דבש מארצות אחרות

שיווק הדבש ויבוא "כי , 1998טען המבקר עוד בשנת , בדבר פתיחת ענף הדבש לשיווק חופשי

וגורם לכך שמחירו של הדבש , דבר שמונע תחרות בענף, מועטיםהדבש הם בידי משווקים

ההגנה על המגדלים נעשית באמצעות . לצרכן גבוה בהרבה לעומת מחירו בארצות אחרות

מכסות היבוא מושפעות מהחלטות .מועצת הדבש והמגבלות המוטלות על היבוא מכוח הצו

7." ל"ני תחרות מחוההגבלה על יבוא דבש ארוז אף היא מכשול בפ. מועצת הדבש

. לעתירה'בכנספח מצורף ומסומן מבקר המדינה ח "דו

:מועצת הדבש .9

גוף סטטוטורי אשר נועד להסדיר את , 1969 -המועצה לייצור ושווק של דבש נתאגדה ב

ייצור דבש (המועצה מונתה מכוח צו הפיקוח על המצרכים ושירותים . הענףהתנהלות

. ובעלת הסמכות להסדרת ענף הדבש בישראל") צו הפיקוח":להלן (1977-ז"התשל, )ומכירתו

אריזה , מתן היתרי הובלה, רישוי משווקים, רישוי מגדלים: סמכויותיה של המועצה כוללות

פועלת המועצה להסדרת מרעה הדבורים על פי התקנות להשבחת , כמו כן. ואגרות רישוי

.1968 -ח"התשכ ,)דבורים) (בעלי חיים(ייצור חקלאי

המועצה מקצה שטח : "לן מספר ציטוטים מתוך פרסומי מועצת הדבש ביחס לתפקידיולה

המועצה פועלת עם יד על הדופק למען יציבות ". "מרעה צופני לדבוראים בכל חלקי הארץ

המועצה דואגת לאספקה שוטפת לשווקים ודואגת לאזן בין הצריכה להיצע הדבש ". "הענף

". הקיים בשוק

היא אמנם הממונה על . טת ביד רמה בכל הקשור לעיסוק בתחום הדבשמועצת הדבש שול

אף שהיא נמנעת מלהעניק אישורים חדשים בטענה שכל ישראל ,אישור הנחת כוורות

לייבא דבש , קובעת מי רשאי ומי אינו רשאי לייצר דבש והיא גם, מחולקת לשטחי מרעה

, הפיקוח על מוצרים ושירותים צו הסמכויות של מועצת הדבש מעוגנות בעיקר ב.ולשווק דבש

נהפוך . הדבש למרות שלא ברור מדוע קיים מצב חירום בשוק, המוגדר כחקיקה לשעת חירום

נאמר כי דבש אינו , של משרד החקלאות היועץ המשפטי, ערן אטינגר בחוות דעת של, הוא

.255' בע, ח המבקר"דו 7

8

מהו לפיכך קשה לראות, בשוק מוצר יסוד הראוי להתייחסות אחרת ממוצרי צריכה אחרים

.אותו אינטרס ציבורי חזק שמצדיק רגולציה בתחום זה

. לעתירה'גכנספח מצורפת ומסומנת היועץ המשפטי חוות הדעת

:5' משיבה מס - מ"מכוורת יד מרדכי שטראוס בע .10

בשליטת קבוצת , מ מהוותיקות והגדולה במכוורות ישראל"מכוורת יד מרדכי שטראוס בע

ממכירות 63% -כ, בהתאם להערכות שונות. 8ק הדבששולטת ללא עוררין על שו, שטראוס

יד מרדכי מתווה את מדיניות הרכש , זאת ועוד. הדבש בישראל מבוצעות תחת מותג יד מרדכי

טון לבין הצריכה 2,000 -הפער בין התוצר המקומי כ. הן במחיר והן בכמות מהדבוראים

מיליון 10 -מכס שנתי של כובהטבת , מושלם באמצעות יבוא מימנו נהנית בעיקר יד מרדכי

באמצעותממכס מכסות פטורות במסגרת מתבצע היבוא רוב, כפי שנטען להלן. שקלים

.המקומי בשוק הדומיננטי היצרן גם מ הינו"מכוורת יד מרדכי שטראוס בע

:מכס .11

מכס בשיעור הזה . 255% -ג אך לא יותר מ"לק ₪ 17 - ל11על יבוא דבש חל מכס שנע בין

מבדיקה שערכנו עולה כי זה . דופן גם בתחום החקלאות בו ישנם מכסים גבוהיםהינו יוצא

גם בהיעדר , כאשר הדבוראים מציעים את שרותיהם לחקלאים, המצב במדינות האחרות

האיחוד , ארגנטינה, שיעורי המכס באוסטרליה, כך לדוגמא. חסמי יבוא משמעותיים

, ג" אגורות לק7-וכ, 20%, 0%, 17.3%, 16%, 0%ב הם "וארה, מקסיקו, קנדה, האירופאי

מדובר בשיעורי מכס נמוכים משמעותית מהמכס המוטל על ייבוא דבש לישראל . בהתאמה

מכס בשיעור הזה הינו יוצא דופן גם בתחום החקלאות בו ישנם .255%העומד היום על

.מכסים גבוהים

, בנושאים שונים, בש בדק משרד מבקר המדינה את פעולות מועצת הד1998נציין כי בשנת

1998גם משרד החקלאות בתשובתו מנובמבר . והמליץ על פתיחת שוק הדבש לסחר חופשי

שעה שבעולם קיימת ירידה , ציין כי אין הצדקה למחירי הדבש בארץ, למשרד מבקר המדינה

, שעד היום לא נעשה דבר בעניין זה, אלא. ריאלית במחירי הדבש ובכל המוצרים החקלאיים

.דבש חסום בפני ייבוא ותחרותושוק ה

7- מ2010-ישראל ייבאה ב, )255%מכס עד שיעור של (ל "בשל חוסר הכדאיות לייבא דבש מחו

מדינות המייצאות 55-למרות שישנה רשימה של יותר מ, מדינות בלבד בכמויות מוגבלות

כל ידי האיחוד האירופי לאחר שעברו בדיקה מקיפה ועמדו ב-שכולן מאושרות על, דבש

.הקריטריונים הדרושים

).שטראוס היום(ידי עלית - על2003 מכוורת יד מרדכי נרכשה בשנת 8

9

.כפי שנפרט להלן, לשם הסדרת הפער בין הייצור המקומי לבין הצריכה נוצרו מכסות היבוא

:מכסות היבוא .12

טונות 780-כ. טון בכדי לספק את כל הביקושים1000-סך הדבש המיובא לישראל עומד על כ

חייב מהסכמי הסחר כמת, מהדבש מיובא ללא תשלום מכס ממדינות האיחוד ודרום אמריקה

2.125ב בתשלום מכס מופחת של "בין ישראל למדינות הללו והיתרה מיובאת בעיקר מארה

.שקלים לקילו דבש

בלבד ) מרץ-ינואר( חודשים 3ב במכס מופחת ניתנים לתקופה של "היתרי היבוא לדבש מארה

ת אך כמויות שוליות של דבש מיובאות ממדינות אחרות ללא הגבלה כמותי. מדי שנה

שקל לקילו באריזות 15 -ו) חביות( שקל לקילו באריזות גדולות 11-בתשלום מכס של כ

).צנצנות(קמעוניות

קיימים שני סוגי מכסות יבוא לדבש הניתנים באמצעות קבלת רישיון יבוא תחת , למעשה

מכסות המעוגנות בהסכמי סחר בינלאומיים ומכסות הנקבעות על פי שיקול דעת . מכסה

דוגמת (לעיתים אינן מנוצלות , המכסות על פי ההסכמים. החקלאות או מועצת הדבשמשרד

.היות ואינן אטרקטיביות) מכסת הסכם מרקסור

אשר עליהן חלים העקרונות " רשות"המכסות המהוות את עיקר יבוא הדבש הן מכסות ה

:הבאים

.ג"לק ₪ 11 - קרי הטבה מנמלית של כ–ג "לק ₪ 0יבוא במכס -

.בוא ניתנת על פי חלקו של היבואן בשוקכמות הי -

בעוד המחיר אותו $ 2.5 -המחיר המקובל בעולם לדבש באריזות גדולות לתעשייה הוא כ

.ג"לק ₪ 20 – 18.5, מקבל הדבוראי בישראל הוא יותר מכפול

שטראוס זוכה -יד מרדכי, כמות היבוא ניתנת על פי חלקו של היבואן בשוקלאור הכלל לפיו

שנה בהטבה כספית של מיליוני שקלים בעוד היצרנים הקטנים אינם זוכים שנה אחר

.תופעה זו מונעת כל תחרות ואינה מאפשרת הצגת מחיר מתחרה על המדף. ברישיונות כלל

אחד המשווקים . בעיה נוספת ביחס למכסות הייבוא היא חוסר השקיפות בחלוקת המכסות

מה הקריטריונים , מה היקפן, פרסמות המכסותמת אין לי מושג מתי: "הקטנים של דבש טען

אבל אני לא , אומרים שיש הודעות באינטרנט במועצת הדבש. לזכייה ומי זכה בהן בפועל

טונות 5אני קיבלתי מכסה של , הגדולים המכסות מחולקות לשחקנים, בפועל. מצאתי אותן

10

כאשר . ר עסקהל לסגו"הנסיעה לחו זה לא מצדיק בכלל את. ואין לי מה לעשות עם זה

9".לשחקנים הגדולים הן חילקו אותה, הודעתי למועצה שאני מוותר על המכסה

שיטה זאת . הגדולים בענף על פי חלקם היחסי בשוק מסתבר כי המכסות הולכות לשחקנים

. מהשחקנים הקטנים יותר לצמוח משמרות את כוחם של המשווקים גדולים ומונעת

נתונים לאור"כי , ח שהגישה לאחרונה" וחברתי כתבה בדוועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי

מהווה הקיים המכס שיעור הדבש בו בענף היבוא בחינת לפיהם רשות המיסים שהציגה

מכסות במסגרת מתבצע היבוא רוב כי מראה )אפקטיבי מכס שיעור 78% כ( חסם סחר

.המקומי קבשו הדומיננטי היצרן גם הינו אשר אחד יבואן באמצעותממכס פטורות

.מ"היא למכוורת יד מרדכי שטראוס בע, הכוונה

?האם קיימת הצדקה של המכס הגבוה ומכסות הייבוא .13

שתוביל , סבורה כי הורדת המכס תוביל לפגיעה בתעשיית הדבורים המקומית4' משיבה מס

ייפגע כלל הייצור , באין יכולת האבקה, לדבריה. לפגיעה בכושר ההאבקה הכלל משקי

. והמגוון הטבעי בארץהחקלאי

לרבות המקובל , העותרים בדקו את נושא ההאבקה של גידולים חקלאיים על ידי דבורים

בפני הדבורה , כידוע. וגילו כי העובדות הן שונות לחלוטין, במדינות אחרות בעולם בנושא זה

ייצור והמשימה השנייה היא , של הצמחיםהאבקההמשימה הראשונה היא ה: שתי משימות

בעוד . ויש לה ערך כלכלי גדול יותר, המטרה הראשונה חשובה בהרבה מהמטרה השנייה. בשד

הערך הכלכלי של ההאבקה עומד על , מליון שקלים100-הערך הכלכלי של הדבש עומד על כ

המסקנה המתבקשת היא שהשרות העיקרי של הדבוראי הוא אותו . מיליארד שקלים2.5-כ

כאשר הדבש הוא תוצר לוואי אשר בכוחו לתרום , םשרות האבקה שהוא מספק למגדלי

. לרווחיות הכוורן

ולא הציבור , בנטל ההאבקה של הגידולים החקלאייםו מחייב שהחקלאים יישאןההיגיו

זה יגביר , עבור שירותי האבקהלדבוראיםאם החקלאים ישלמו . באמצעות הטלת מכסים

.ד יותר את המחירים המקומיים הישראלים ויוריד עוהדבוראיםאת כושר התחרות של

L,,25061/CdaArticlePrintPreview/ArticleLayout/Comp/Ext/il.co.calcalist.www://http-: ראו9

html.,003529150

11

:ועדת קדמי .14

רמת לבחינת ) מר שרון קדמי, ל המשרד"בראשות מנכ(היא ועדה בינמשרדית , ועדת קדמי

ליוני 27ביום , 1-2אשר מונתה על ידי משיבים , התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון

בסיס בתחום ההיגיינה מוצריכולל מזון הדנה בדרכים להורדת מחירי מוצרי הוועדה . 2011

, השווקים השונים בתחום המזוןאת בחינת, כוללים בין היתר, הוועדהתפקידי . והניקיון

לרבות באמצעות , ההפצה והשיווק לצרכן, חסמי היבוא, ובמסגרת זו את מקטעי הייצור

תוך , ניתוח זה ייעשה על בסיס נתוני המשק הישראלי והמגמות בו. רשתות המזון

לאתר כשלי הוועדה גם התבקשה . השוואה לשווקים דומים במדינות אחרותהתייחסות ל

לרבות חסמים להגברת , שוק המונעים הגברת תחרות וירידת מחירים בשווקי המוצרים

כי שוק הדבש נמצא במנדאט שקבלה , מכאן עולה]. נ.ההדגשות שלי א[. היבוא בתחום

.ראו להלן את פניית העותרים לוועדה. הוועדה

פורסם בתקשורת כי גובשה טיוטת ביניים עם 2011 בספטמבר 7ציין כי בתאריך עוד נ

בטיוטה . ת"ל משרד התמ"מנכ, בראשותו של שרון קדמי הפועלת, ועדת המזוןההמלצות של

: נאמר כך

אולם הורדת המכס תוביל לפגיעה , תעשיית הדבש נהנית ממכס מגן גבוה"...

פגיעה . כולת להתחרות בתוצרת המיובאתשאין לה י, בתעשיית הדבורים המקומית

, שהרי לדבורים, בתעשיית הדבורים פירושה פגיעה בכושר ההאבקה הכלל משקי

באין יכולת האבקה . תועלת בכך שהן מפרות את כלל הפריחה, מעבר ליצור דבש

שיקולים שכאלו צריכים להילקח . ייפגע כלל הייצור החקלאי והמגוון הטבעי בארץ

".הפחתת המכסיםבחשבון בבחינת

טענה בפני הוועדה כי הורדת המכס תוביל לפגיעה בתעשיית הדבורים 4' משיבה מס

ועמדה זאת התקבלה על ידי , שתוביל לפגיעה בכושר ההאבקה הכלל משקי, המקומית

.לעילכמפורט , שהעובדות הן שונות לחלוטין, אלא. הוועדה כאמור

12

פניות העותרים

בישראל מיוחדים תנאים ישנם ו לברר האםוביקש, 1' מס למשיביםפנו העותר 5.9.2011ביום .15

, כן ואם, במערב האחרות המדינות מרוב משמעותית גבוה שהוא לדבש מחיר שמצדיקים

? דבש ייבוא על המוטל המכס יבוטל לא מדוע- ובפרט ?האלו התנאים מהם

. לעתירה' דכנספח מכתב העותרים מצורף ומסומן

וטענו כי , מר שרון קדמי) 2' משיבה מס(ת "ל משרד התמ"למנכ העותרים פנו16.9.11 ביום .16

וועדת קדמיהטעו את מועצת הדבש והדבוראים , משרד החקלאות עולה כי ומבדיקה שערכ

הגבוה " מכס המגן"וזאת במטרה להצדיק את , בכל הקשור למכס על ייבוא דבש לישראל

.לעילראו על כך . המוטל על ייבוא דבש

. לעתירה'הכנספח ותרים מצורף ומסומן מכתב הע

, מועצת הדבש, 4' וטענו כי משיבה מס, 3' פנו העותרים למשיבה מס4.10.2011ביום .17

, שולטת ביד רמה בכל הקשור לעיסוק בתחום הדבש, האחראית על הרגולציה בענף הדבש

כפי ,ובפעולותיה היא פוגעת פגיעה חמורה בזכויות המוגנות בחוק יסוד חופש העיסוק

.רט להלןופיש

. לעתירה'וכנספח מכתב העותרים מצורף ומסומן

מר שרון ) 2' משיבה מס(ת "ל משרד התמ"מנכ לאחר שלא נתקבלה תשובת 6.10.11ביום .18

.ובו גם ביקשה להופיע בפני הוועדה ולהציג את עמדתה, שלחה העותרת מכתב תזכורתקדמי

. לעתירה'זכנספח מכתב העותרים מצורף ומסומן

.הפניות לא נענו .19

.לא נותר לעותרת אלא לפנות לבית המשפט הנכבד בעתירה זו, בנסיבות אלה .20

המסגרת הנורמטיבית

את המערכת הנורמטיבית שחלה על ענף בתמצית נסקור להלן . רווי ברגולציותענף הדבש .21

.נדון בהבטים החוקתיים של ההוראות הנסקרות כאן) הטיעון המשפטי( בפרק הבא .הדבש

-ג"התשכ, )הסחר בדבש(ווק הדבש בישראל נעשה מכוח צו הפיקוח על מוצרים ושירותים שי .22

1977 -ז"התשל, )ייצור דבש ומכירתו(וכן מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים , 1963

אלא אם קיבל , לא יעסוק אדם בגידול דבורים או בהפקת דבש"כי , בצו נקבע). הצו -להלן (

13

ועצה ומקיים את התנאים הכלולים ברישיון הייצור וכן את הוראות רישיון ייצור מאת המ

".ומדווח למועצה על כמות הדבש שהפיק, הפקת דבש, המועצה בדבר גידול דבורים

" חקיקה הקיימת דווקא בשעת חרום"י צו הפיקוח מתוקף "הרגולציה על תחום הדבש ע .23

ת אף לדעת משרד טענה זאת מקובל. חורגת מהסמכות שניתנה בחוק לשר החקלאות

אל 9.11.10כפי שעולה ממכתבו של היועץ המשפטי של משרד החקלאות מיום , החקלאות

.ל משרד החקלאות"מנכ

.' גחפ צורפה כנסחוות דעת

". שהגיע העת לבטלה" חקיקת שעת חרום"המדובר ב: "בחוות הדעת נכתב על צו הפיקוח כי .24

נוגע לענף הדבש מתקיימת הצדקה האם ב: "וכך נכתב על הרגולציה בתחום הדבש בכלל

ראשית "וכן " ספק בדבר? לפגיעה כה מהותית בחופש העיסוק באמצעות קביעת חובת רישוי

מוצר "כי דבש אינו , )ונדמה כי גם המועצה אינה מבקשת לטעון זאת(ועיקר אין חולק על כך

לחלב דבש אינו דומה . הראוי להתייחסות אחרת ממוצרי הצריכה האחרים בשוק" יסוד

וכן ." וביצים ולפיכך קשה לראות מהו אותו אינטרס ציבורי חזק שמצדיק רגולציה בתחום זה

כי ספק , עמדתנו היא, לסיכום... ספק אם תועלת ציבורית זו מצדיקה קביעת חובת רישוי"...

רב אם הטיעונים שהעלתה מועצת הדבש בדבר הצרך בעיגון חובת הרישוי בחקיקה ראשית

העולה ממסמך זה כי גם ". הם חזקים דיים, זו עיגון סמכויות מועצת הדבשחדשה ובמסגרת

העומד בראש מערכת החקיקה במשרד החקלאות מסכים כי אין קשר בין החקיקה לבין

. תקנות שנועדו להגן על המדינה בשעת חרום

קובעת1937, פקודת תעריף המכס והפיטורין, נשוא עתירה זאת, ביחס למכס החל על הדבש .25

מסמיכה , 5בסעיף “ .בשיעורים שנקבעו בתוספת, מכס יוטל על טובין שיובאו”): א (3בסעיף

“.להוסיף על התוספת לפקודה זו לתקנה”, הפקודה את שר האוצר

, 1בסעיף , 1949 -ט “תש, )שינוי תעריף(סמכות זו מפורשת ומפורטת בחוק מסי מכס ובלו .26

תוקפו יפקע בתום , צאה ממנו מוגדל מס החוק קובע שכל צו שכתו,)א (2כאשר בסעיף

.אלא אם אושר על ידי הכנסת, חודשיים

ז “התשס, פירסם שר האוצר את צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, על סמך אלו .27

דבש (04.09תחת פרט המכס , המחליפה את התוספת בפקודה, בתוספת הראשונה לצו. 2007 -

.ור יבוא דבשמופיעים שיעורי המכס עב, )טבעי

ל קובע שהסכומים הקצובים המפורטים “בכללי צו תעריף המכס והפטורים הנ) ג (10סעיף .28

לינואר בכל שנה לפי השינוי במדד המחירים 1- יעודכנו ב04.09לגבי פרטי מכס ובכללם פרט

, 1628ואכן פורסם בחוברת קובץ התקנות מספר . 1.5%לצרכן ובניכוי מקדם התייעלות של

שבהתאם לסעיף זה שונו הסכומים הקצובים לגבי מוצרי הדבש הטבעי , 2011, נואר לי4-ב

:שהם, לשיעורים הנוכחיים

50ג ואינו עולה על " ק1.5באריזות שמשקלן עולה על ; דבש טבעי, 04.09.0020פרט •

. ממחיר המוצר המיובא255%-ג אבל לא יותר מ“ח לק“ ש11.73: ג"ק

14

ג “ח לק“ ש11.08: ג" ק50ריזות שמשקלן עולה על בא; דבש טבעי, 04.09.0030פרט •

. ממחיר המוצר המיובא255%-אבל לא יותר מ

17.08): ג“ ק1.5דהיינו באריזות שמשקלן עד (אחר ; דבש טבעי, 04.09.0090פרט •

. ממחיר המוצר המיובא255%-ג אבל לא יותר מ“ח לק“ש

ף המכס והפטורים ומס קניה על נשמרו שיעורים אלו בצו תערי, 2011 לאפריל 10-ב, לאחרונה .29

.2007 שהחליף את הצו הקודם משנת 2011-א“התשע, טובין

קיימים גם שיעורים מיוחדים עבור דבש המיובא , מלבד השיעורים הכללים שנזכרו לעיל .30

פ צו “ע, לדוגמה. מארצות הברית ומארצות אחרות שעמם יש לישראל הסכמי סחר חופשי

, )2' מס) (הוראת שעה) (יבוא הנובע מהסכם העדפההיטל (היטלי סחר ואמצעי הגנה

מהשיעורים 75%-ב נקבעו ב“שיעורי המכס עבור דבש המיובא מארה, 2011-א"התשע

.הכללים

הטיעון המשפטי

מכס המוטל על ייבוא דבש .א

ופוגע , נגוע בחוסר סבירות קיצוני255%מכס המוטל על ייבוא דבש לישראל בשיעור של עד ה .31

: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: ידתי בזכויות יסוד המעוגנות בחוק יסודבאופן בלתי מ

בניגוד לחובה לאסוף את התקבלה ההחלטה להותיר את המכס על ייבוא דבש .חופש העיסוק

1' משיב מס. כפי שיפורט, מלוא הנתונים העדכניים ולשקול את מלוא השיקולים הענייניים

לצורך קבלת ההחלטה כדיןייבכמתחלא אסף את הנתונים העדכניים

. חובת הרשות המינהלית לאסוף את מלוא הנתונים בטרם קבלת החלטהכלל ידוע הוא כי .32

:כדלקמן, בית המשפט העליון עמד על חובה זו

עליה לדאוג , שעל מנת שרשות ציבורית תמלא תפקידה כהלכה, הלכה היא" "...יהתחילה שכל העובדות והנתונים הנוגעים לעניין יהיו לפנ

).279, 271) 1(ד מו"פ, שר הפנים' עיריית רמלה נ 2013/91צ "בג: ראה(

, "הסמכות המינהלית"זמיר בספרו ' י' כותב גם פרופ, על חובת הרשות לאסוף את הנתונים .33

:738-739' בע

אם מתברר כי בנסיבות המקרה לא שקדה הרשות המינהלית לאסוף את הנתונים "

כפי שרשות סבירה היתה , תם לקראת קבלת ההחלטההשייכים לעניין ולבדוק או

...עשוי בית המשפט לפסול את ההחלטה, נוהגת

החלטה מינהלית שהתקבלה ללא איסוף סביר או ללא בדיקה סבירה . יתירה מזאת

לא זו בלבד , במקרה כזה... לגרום נזק כספי או אחר, בשל כך, עשויה, של נתונים

15

אלא אפשר גם שבית המשפט יחייב את הרשות , שניתן לבטל את ההחלטה המינהלית

".המינהלית בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם ברשלנותה

, זה משכברעל ידי הרשות המנהלית מחדש של החלטה שניתנה בדיקהבמסגרת , יתר על כן .34

. הדברנדרשאשר כלחזור ולבדוק את מצב העובדתי העדכני מוטל על הרשות

, 51, 1)2(ד מא" פשר המשפטים' כ שולמית אלוני נ"ח 852/86צ "עמד על כך הנשיא שמגר בבג

:לאמור

נולדת , גם כאשר המחוקק לא קבע חובה להפעיל סמכות בדרך מוגדרת"...וקמה יחד עם הקניית הסמכות גם החובה לשקול את עצם הצורך וההצדקה

.להפעלתה של הסמכות

הוגנת , יניתתוצאה של בדיקה עני, בכל מקרה, החלטה חייבת להיות...בדיקה ומחשבה חוזרות נדרשות , לאור אופיו של העניין, ואם; ושיטתית

תוך , אין לדחות את הפנייה החדשה במחי יד ובלי עיון הולם, ונשנותכי לבעל הסמכות הוענק שיקול הדעת , הסתמכות בלעדית על העובדה

נה ייתכן שהיא טעואשר , תוך דבקות בהחלטה הקודמתאו , להחליט בעניין .שינוי

)ההדגשות לא במקור(

, שיקול דעת שאינו נתון לעיון מחדש ולביקורת הוא שיקול דעת מוחלט" ".כן הוא נוגד את טובת הציבור-ועל

)219) 3(ד מא" פהיועץ המשפטי לממשלה' איתי דותן נ 844/86צ "נתניהו בבג' הש(

שר ' נ' עזרא ברגר ואח 297/82צ "בפסק דין בבג, הנשיא שמגרה זו באופן מעמיק ניתח סוגי

:45-59' בע")פרשת ברגר: "להלן(, הפנים

גם נקיטת , מיניה וביה, כאמור, מחייבת, כגון זו שלפנינו, הקניית סמכות

נקיטת עמדה עניינה בדיקתו של :עמדה פעילה מצד מי שהסמכות הוענקה לוואם בעל הסמכות מחליט להשיב על שאלה זו , הצורך בהפעלת הסמכות

בעל הסמכות עלול . צריכה גם להישקל דרך הפעלתה של הסמכות, בבחיו, שהוקנתה לו, אם הוא מותיר את הסמכות, להיחשב למי שחוטא לחובתו

בין , שאינו נותן דעתו עליה מטוב ועד רע, במובן זהכאבן שאין לה הופכיןנטילת סמכות . .. אם ואימתי יפעילנה, ואינו שוקל כלל, לחיוב ובין לשלילה

והוא הדין באשר , ...מנת לא להשתמש בה לעולם היא פסולה מעיקרה -לע

.אשר הקניית הסמכות נועדה לשרתו, להזנחת התחום

מעת שהוקנתה לשר הפנים הסמכות להורות על הקדמת השעון ובשל כך קמה ונוצרת חובתו לנקוט עמדה בשאלת הפעלתה של , שהיא הוענקה לו

את הנתונים הרלוואנטיים מיוזמתו עליו היה לאסוף . הסמכות האמורהללא קשר לבקשה , ולהגיע להכרעה לגוף העניין על יסוד נתונים בדוקים

חובה זו אינה . ואף אם זאת לא הייתה באה בכלל, בעניין הפעלת הסמכותאשר אחד מן התנאים לקיומם , נובעת רק מהגיונם של סדרי מינהל תקינים

, אופיו וישימותו של הנושא, שבעל הסמכות גם יידע דבר מהותו, הוא

16

, אלא היא גם נובעת מחלוקת התחומים החוקתית, שהופקד בידיו הנאמנות .אשר במסגרתה אוצלת הרשות המחוקקת את הסמכות לרשות המבצעת

הוגנת , ההחלטה חייבת להיות בכל מקרה תוצאה של בדיקה ענייניתמוקיה של ואם מתחייבים לאור אופיו של עניין או לאור ני, ושיטתית

אין לדחות את הפנייה החדשה , עיון ומחשבה חוזרים, הבקשה בדיקהכי לבעל , תוך הסתמכות בלעדית על העובדה, יד ובלי עיון הולם-במחי

תוך דבקות בהחלטתה או , הסמכות הוענק שיקול הדעת להחליט בעניין .אשר ייתכן שהיא טעונה בחינה מחדש, משכבר הימים

פניה משום חידוש מבחינת השיקולים בה על שאין ,כאשר באה בקשהאם נפנים להחלטה , לצורך הפעלת שיקול הדעת, ייתכן שדי, שהועלו בעבר

, בתנאי שזו הייתה מעוגנת בשעתו בבדיקה עניינית, העקרונית מן העבר, אך כאשר באה לפני השר פנייה חדשה של אנשי מדע.הוגנת ושיטתית

תונים נוספים ובעיקר נתונים הכוללת נ, רשויות יצרניות וכדומהלפני שהשר מגבש , הרי מתחייבת בדיקה טרומית, המתייחסים להווה

אשר , ובית המשפט לא ייתן ידו לדחייה על אתר, דעתו לחיוב או לשלילהאם הוא , כך אין השר יוצא ידי חובתו. לה לא קדמו בדיקה ועיון כנדרש

, 1982הוגשה לשר בשנת ש, דעת כגון זו של פרופסור רחמימוב-דוחה חוותשניתנו ביוני , דעת רפואיות אחרות-שהשר זוכר חוות, רק בהסתמך על כך

הרי .... דעת מלפני לא פחות ולא יותר משלושים שנה- חוותהיינו , ...1952במשך שלושים השנה , ייתכן שהתפתחות הרפואה והמדע בדרך כלל

.הראוי לבחינה חוזרת, חידשה משהו, שחלפו

פי חוק מן -ידי מי שהוקנתה לו סמכות על- קבלת ההחלטה על תהליך...אשר הם , ממספר שלבים בסיסיים חיוניים, בדרך כלל, הראוי שיהיה מורכב

, הביטוי המוחשי להפעלת הסמכות המשפטית תוך התייחסות לנושא מוגדר, לרבות חוות הדעת המקצועיות הנוגדות(איסוף וסיכום הנתונים : ואלו הם

במקרה של , דבר הכולל(בדיקת המשמעויות של הנתונים , )להאם ישנן כא) גם את בדיקת מעלותיהן ומגרעותיהן של התיזות הנוגדות, תיזות חלופות

. סיכום ההחלטה המנומקת, ולבסוף

שתהיה כרוכה בשקילתם ובבחינתם העניינית , החובה לנקוט דרך פעולה...ה של הנתונים הנוגעים ואשר לפיה הבדיק, של כל הנתונים הרלוואנטיים

פי דין של -היא הדרך ההוגנת להבטחת זכויותיו על, לעניין קודמת להחלטהאשר לשם שמירה על ענייניו ולשם שירות צרכיו הוקנתה הסמכות , הפרט

.למינהל

שמאן דהוא אחר יגיש לו נתונים , המשיב לא צריך היה כלל לחכות לכךשהוקנתה לו הסמכות , הרגעמן . אשר עליו הוא מופקד, מדעיים בתחום

כדי , חייב היה לפעול מיוזמתו-ובשל עצם הקניית הסמכות ,לפי הפקודההוא . המאפשר החלטה לכאן או לכאן, שיהיה בידיו כל החומר הרלוואנטי

ידי המחוקק והוא שחייב היה לפעול למען -הרשות שהופקדה על העניין על . ורך החלטתובו יוכל להיעזר לצ, איסוף המידע בסוגיה זו

בעלות , דעת מקצועיות-לרבות חוות, אם לא היו בידי השר נתונים מספיקיםשיהיה בהן כדי לשלול גירסת העותרים או להעמיד את משקלה , רמה ראויה

דעת כדי - חייב היה לפעול לקבלת חוותהרי , ואת כוח השכנוע שבה בספק, חומר מספיקוכדי שיהיה בידיו, הנתונים לקיים בכך את תהליך איסוף

.אשר על יסודו יוכל להכריע בעניין

גם לא יכול היה ממילא לעבור לשלב , אם לא נקט אף צעד לאיסוף נתוניםהיינו לשלב , החייב להקדים את מתן ההחלטה-השני של העיון והשקילה

17

תוך , בין היתר, הנעשית, של השוואת דעות המומחים ושקילתן זו מול זובשל כך נעדר הבסיס החיוני . ותיה של כל גישהבחינת מעלותיה ומגרע

...לגיבושה של החלטה

).ההדגשות לא במקור ()בפרשת ברגר, מ הנשיא שמגר"מראה פסק דינו של (

, מאיסוף הנתונים העדכניים1כי די בהימנעותו של המשיב מהפסיקה עולה בבירור .35

הפסיקה מ, יתר על כן. היה פסול1בכדי ללמד כי תהליך קבלת החלטת המשיב , מיוזמתו

לקיים הליך תקין 1מניה וביה לא היה יכול המשיב , כנדרש, כי ללא איסוף הנתונים עולה אף

.של שקילת מלוא השיקולים הרלוונטיים ולבסס את החלטתו כדין

היה לעשות כן קול מחדש את החלטתו במקום בו חייבנמנע מלשהשר

מתחייב לצורך הפעלת שיקול דעת כ, עדכניים נמנע מלבצע איסוף נתונים 1בעוד המשיב .36

. כאמור לעיל, ים העותרבידי 1הובאו הנתונים לידיעת המשיב ,סביר

, בהתאם למידע שאספה ולנסיבות העניין, על חובתה של הרשות לעיין מחדש בהחלטתה .37

:701' בע, "הסמכות המינהלית"זמיר בספרו ' י' כותב גם פרופ, ולשקול את החלטתה מחדש

אם בנסיבות העניין, א הדין אף לאחר שהרשות עיינה והחליטה בעניין מסוייםהו"

".שמא נשתנו הנסיבות וראוי לשנות גם את ההחלטה, יש מקום לשוב ולשקול

:742' ובע

כלל הענייניות אינו מסתפק בכך שהוא מחייב את הרשות המינהלית לבסס את "

לבסס החלטתה על , למעלה מכך, הוא מחייב אותה. החלטתה על שיקולים ענייניים

התעלמות משיקול ענייני היא פגם שיש בו כדי לפסול את . ... כל השיקולים הענייניים

".ההחלטה

בסתירה להוראות חוקי היסוד ועל כן דינו בטלותת עומדהחלטת השר

פגיעה בזכויות יסוד בהחלטה מנהלית שנתקבלה מכוח חוק שנחקק ההלכה הפסוקה לעניין

קת חוקי היסודטרם חקי

יםמעגנ ,")חוקי היסוד: "להלן (כבוד האדם וחירותו: וחוק יסודחופש העיסוק: חוק יסוד .38

על ומחילים אותה, )בכפוף לסייגים המפורטים שם (זכויות היסודאת חובת השמירה על

חופש וביניהן , שונותזכויות בלא יפגעשל הכנסת " רגיל"חוק . המחוקק ועל רשויות המדינה

אם תנאיה של פיסקת ההגבלהאלא , נות במסגרת חוקי היסודגוהמ , והזכות לקנייןוקהעיס

18

כלסעיפי התחולה של חוקי היסוד קובעים כי .מתקיימים בו )שתוכנה דומה בין חוקי היסוד(

של כל אזרח או ואת כבוד האדם רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק

.)כבוד האדם וחירותו: לחוק יסוד11סעיף ו חופש העיסוק: ד לחוק יסו5סעיף : ראה(תושב

על חוקי מדינת חלות, אשר עוגנו בחוקי היסוד,ההגבלות על הפגיעה בזכויות יסוד, כידוע

ואילו חוקים שנחקקו לפני חקיקת חוקי , אשר חוקקו לאחר חקיקת חוקי היסודישראל

. לאורם של חוקי היסודיםרשופמהיסוד

ההגבלות המעוגנות גם על תקנות משנה ועל אקטים מינהליים חלות כי עת קובהפסיקה

גם אם זו נעשית מתוקף וזאת, מגבלות אלו חלות על פעולת הרשות המנהלית.בחוקי היסוד

עמדה על כך השופטת . לכןטרם גם אם נחקק ו ,לאחר חקיקת חוקי היסודחוק אשר נחקק

:דורנר

פיסקת ההגבלה חלה רק על סמכויות שיסודן בחוקים שהתקבלו לאחר "...להחיל את עיקריה , מכוח היקש, ראוי הואואולם . חקיקת חוק היסוד

החלה אף על , לחוק היסוד11לעניין חובתן של רשויות השלטון מכוח סעיף , ראשית: לכך שני טעמים. סמכויות שיסודן בדינים שקדמו לחוק היסוד

וא כי ההגנה על זכויות היסוד בישראל תיעשה על יסוד אמות מידה ראוי הבין שהנורמה המשפטית שתוקפה נבחן היא חוק ובין שהמדובר , דומות

–ההסדר הקבוע בפיסקת ההגבלה , שנית. בנורמה משפטית אחרת הולם –בין תכלית הפגיעה בזכות לבין מידת הפגיעה , בין השאר, המבחין

...ורמות המשפטיות ולא חוקים בלבדביסודו את מכלול הנ

...

יסודותיה של פיסקת ההגבלה דומים למדיי לאמות המידה שגיבשה ."הפסיקה לעניין פגיעה של רשות מינהלית בזכות יסוד של האדם

)ההדגשה לא במקור(

). 138' בעמ, 'שר הביטחון ואח' מילר נ 4541/94 צ" בג:ראה(

שר ' נ' ליאור חורב ואח 5016/96צ "בבג, וזעל סוגיה הנשיא ברק עמד אף הוא :לאמור, ")פרשת חורב: להלן ('התחבורה ואח

בעניין זכויות , בעקבות חקיקת היסוד–המידה המקובלת כיום -אמת"כבוד האדם : יסוד- לחוק8סעיף ( הינה זו הקבועה בפיסקת ההגבלה –האדם

...)וחירותו

מכוחו נסגר , התעבורהאם הצו של המפקח על , בענייננו השאלה הינההוא צו ההולם את ערכיה , אילן לתנועה בערב שבת ובשבת-חלקית רחוב בר

והאם הפגיעה שהוא פוגע , אם הוא נועד לתכלית ראויה; של מדינת ישראל-מותר לנו להיזקק לאמת? בחופש התנועה אינה במידה העולה על הנדרש

ח על התעבורה ידי המפק-אף שהפקודה שמכוחה הוצא הצו על, מידה זו 10סעיף (הנהנית מכלל שמירת הדינים, ]נוסח חדש[היא פקודת התעבורה

ובתוכו פקודת –הדין הישן , אכן). כבוד האדם וחירותו: יסוד-לחוקיש לפרשו , עם זאת. מוגן בפני ביקורת חוקתיותו–] נוסח חדש[ה התעבור

:ניבציי, עמדתי על כך באחת הפרשות. ברוח הוראות חוק היסוד

19

מעמדו החוקתי של חוק היסוד מקרין עצמו לכל חלקיו של המשפט "אף הוא חלק ממשפטה של . הקרנה זו אינה פוסחת על הדין הישן. הישראלי

ההקרנה החוקתית הבאה מחוק . אף הוא רקמה מרקמותיה. מדינת ישראלהיא בהכרח משפיעה גם על . היסוד משפיעה על כל חלקי המשפט הישראלי

עוצמת ההקרנה של חוק . תוקפו של הדין הישן נשמר, אמת. הדין הישןזה . חזקה פחות מעוצמת ההקרנה על דין חדש, כן-על, היסוד כלפיו היא

הדין הישן . האחרון עשוי להתבטל אם יעמוד בניגוד להוראות חוק היסודאך הדין הישן . עומדת לו מטרייה חוקתית המגינה עליו. מוגן לפני הביטול

אין כל אפשרות ... מפני תפיסה פרשנית חדשה באשר למובנואינו מוגן . להבחין בין דין ישן לדין חדש באשר להשפעות הפרשניות של חוק היסוד

יש להפעילו ברוח , פי הדין הישן-דעת מינהלי המוענק על-כל שיקול, אכןיש , פי הדין הישן-דעת שיפוטי המוענק על-כל שיקול; חוקי היסוד

כל נורמה חקוקה צריכה להתפרש , ובכלל ;י היסודלהפעילו ברוח חוק . בהשראתו של חוק היסוד

...

אנו , מאז כוננה הכנסת את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם, אכןהמידה הקבועות בהם לשם פירושן של הסמכויות -משתמשים באמות

וזאת בין בחקיקה , )ראשית או משנית(השלטוניות אשר הוענקו בחקיקה ; י חוקי יסוד אלה ובין חקיקה שהוחקה אחריהםשהוחקה לפנ

הוא ביטוי נוסף לעקרון הסבירות , הקבוע בחוק היסוד, עקרון המידתיות. ..המעבר מהדין , כן-כי-הנה. לפרש כל דבר חקיקה, גם בעבר, פיו נהגנו-שעל

."ללא כל קושי" מהיר"ו" נקי" הוא הקודם לפיסקת ההגבלה

). לפסק דינו של הנשיא ברק54סקה פי: ראה() ההדגשות לא במקור(

, המעוגן בחוקי היסוד, קבעה הפסיקה מפורשות כי תחולת עיקרון המידתיות, למשל, כך .39

הן חקיקת משנה והן , וכוללת הן חוקים רגילים, הינה רחבה ביותר במשפט המנהלי הישראלי

:כדלקמן, כל פעולה של רשות מינהלית

, להגנה מעבר למידה הדרושהבערכים הראויים חקיקת משנה הפוגעת"זהו עקרון המידתיות . גם אם היא נעשית לתכלית ראויה, ינה חוקיתא

הוא חל לעניין חוקתיות של חוק הפוגע...השולט בכל החקיקה הישראלית :יסוד-וחוק) 8סעיף (כבוד האדם וחירותו :יסוד-בזכות אדם המוגנת בחוק

תיותו של אקט מינהלי הוא חל לעניין חוק). 4סעיף (חופש העיסוק , אכן. הוא חל ממילא גם לעניין חוקיותה של חקיקת משנה.אינדיווידואלי

מינהל צריך שלא תפגע כל פעולת. כל פעולת שלטון צריך שתהא מידתית, עמד על כך השופט זמיר.בערכים הראויים להגנה מעבר למידה הדרושה

:בציינו

בענפי , שוותהמידתיות היא כלל מקובל וחשוב במדינות "היא נוהגת . ובכלל זה במשפט המינהלי, משפט שונים

לעתים , בענפים שונים, במשפט ישראל מאז ומתמידלאחרונה הוכרה . מכוח התחיקה ולעתים מכוח הפסיקה

משפט זה כעיקרון שיש בו כדי -ידי בית-המידתיות עללהנחות ולהגביל את הרשות המינהלית בהפעלת

..." סמכויותיה

:דומה עמדתי בפרשה אחרת בצייניוברוח

20

במשפטה של , הלכה למעשה, עקרון המידתיות מקובל"

...הוא מופעל בענפי המשפט השונים. מדינת ישראל

בוודאי כך הדבר לאור המעמד החוקתי שניתן לעילה זו , משהוכר עיקרון זה במשפט החוקתי... בפיסקת ההגבלה

ה אך טבעי הוא שבכך נפתח הפתח הפורמאלי להכרראש וראשון להם . במבחן זה בתחומי המשפט השונים

......."הוא המשפט המינהלי

חלים כמובן גם לעניין – החלים על כל פעולת מינהל –עקרונות כלליים אלה ."חקיקת משנה

אביב של -ועד מחוז תל' פריד גאנם נ 4330/93צ "בג: ראה() ההדגשה לא במקור( ). לפסק דינו של הנשיא ברק10סקה פי, 221) 4(ד נ" פלשכת עורכי הדין

בהתאם לעקרונות המעוגנים בחוקי 1 את החלטת המשיב יש לבחון, לאור האמור לעיל .40

.היסוד

פוגעת בחופש העיסוק 1החלטת המשיב

פוגעת , 255%להותיר את המכס הגבוה על ייבוא דבש בשיעור של עד ,1החלטת המשיב .41

חסם 1משיב בכך יצר ה.לייבא דבש לישראל ם של אנשיםיכולתבביותר באורח משמעותי

.באופן הפוגע באורח קשה ביותר בחופש העיסוק, לייבא דבשממשי בפני המבקשים

, האחד: יכולה להיעשות באחד משני אופניםפגיעה בחופש העיסוקהלכה פסוקה היא כי .42

רך של בד, והשני, בדרך של שלילת עיסוק או פגיעה באפשרות להיכנס אליו או לבחור בו

.הגבלת אופן המימוש של עיסוק על ידי הטלת מגבלות על דרך הגשמתו וביצועו

: להלן (235) 1(זד נ"פ, 'שר התחבורה ואח' נ' רון מנחם ואח 4769/95צ " בג:ראה לעניין זה

.)" רון מנחםפרשת"

מלמדים כי מכוח קל , קבע בית המשפט כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוקבהםמקרים אותם

. ומר תקף הדבר שבעתיים בענייננווח

את אופן המימוש באופן קשה ומשמעותי ביותר מגבילה 1החלטת המשיב ,פנינובמקרה של .43

על, לפיכך . ביותר פגיעה משמעותיתבחופש העיסוק ההחלטהפוגעת , ומשכךשל העיסוק

.דינה בטלות, שכן אחרת, פיסקת ההגבלהעקרונות המעוגנים בלעמוד ב 1ת המשיב החלט

מחמירים במיוחד–מבחני פסקת ההגבלה בענייננו

ה פגיעה קשה ביותר ובלתי מידתית בזכות היסוד לחופש הוומ לעיל המכסכפי שפורט .44

, ענף הדבשעיסוק בעל המראש ולוותר מביאה אנשים רבים להימנע פגיעה זו . העיסוק

.ענף הדבשלנטישת העיסוק ב היא אף מובילה לעתיםו

21

באופן כה , של עיסוקהגבלת אופן המימושכי בע בית המשפט העליוןק, רון מנחםבפרשת .45

תביא לבחינת , כדי שלילת עיסוק או מניעת הכניסה אליוהגיעמ עד שחומרתה , ועמוקףמקי

אין לפגוע בחופש , ל במקרה זהוחעל פי המבחן שי .פי רמת בדיקה מחמירה יותר-עלהפגיעה

או מטרה חברתית חשובה המצדיקים את אלא אם יוכח צורך חברתי מהותי ,העיסוק

קבלת רישיון להפעלת מונית כי במקרה שהוראת חוק מתנה נפסק , במקרה דנן. הפגיעה

, הפגיעה באופן מימוש העיסוק כמוה כפגיעה ביכולת להיכנס לעיסוק, למדינהבתשלום אגרה

.ריחממוהוחל על הוראת החוק מבחן

, את המבחן המחמיר ביותריש להחיל ,1 נבחנת החלטת המשיבכאשר , במקרה שלפנינו .46

.איית חשובה המצדיקים את הפגיעה בדבורולבדוק האם קיים צורך חברתי או מטרה חברת

פיסקת ההגבלה שבחוקי היסודב בעקרונות המעוגנים אי עמידה

להותיר את המכס הגבוה על ייבוא דבש בשיעור של עד 1החלטת המשיב , כפי שהובהר לעיל .47

בהינתן פגיעה זו .המוגנות בחוקי היסודהיסוד זכויות בביותר פגיעה קשה פוגעת , 255%

ונועד הינו מידתי לשכנע שהאמצעי שנבחר על ידו1מוטל הנטל על המשיב , זכויות יסודב

, לוין' ד, עמדות השופטים ברק:ראה( בטלות –דין ההוראה , שכן אחרת, לתכלית ראויה

שר ' מילר נ 4541/91 צ"בגהשופטת דורנר ב' כבדברי; פרשת בנק המזרחישמגר וחשין ב

).136, 94) 4(מט ד "פ ,הביטחון

: לחוק יסוד8פיסקת ההגבלה שבסעיף עקרונות המעוגנים בעמוד בל 1החלטת המשיב על

"). פיסקת ההגבלה: "להלן(חופש העיסוק : לחוק יסוד4כבוד האדם וחירותו ובסעיף

גנו את לאחר שהצ, ולפיכך, שני חוקי היסוד זהים בפיסקת ההגבלה שבונות המעוגניםרהעק

ההחלטהתעמידנדון באי , כוחם בזכויות המוגנות מ1החלטת המשיב ת האופן בו פוגע

.פיסקת ההגבלה במאוחדעקרונות המעוגנים בב

, העקרונות המעוגנים בפיסקת ההגבלהאינה מקיימת את 1החלטת המשיב להלן נטען כי

.פגיעה במידה שאינה עולה על הנדרשר בדבתכלית ראויה ובדבר

"תכלית ראויה"ל החוק הפוגע לא נועד

. כושר ההאבקה הכלל משקיהוא לשמור על ,כפי שפורט לעיל, המכס הגבוה על הדבשתכלית .48

העותרים בדקו ש, אלא. ייפגע כלל הייצור החקלאי והמגוון הטבעי בארץ, באין יכולת האבקה

לרבות המקובל במדינות אחרות , לאיים על ידי דבוריםאת נושא ההאבקה של גידולים חק

.וגילו כי העובדות הן שונות לחלוטין, בעולם בנושא זה

ולא הציבור , בנטל ההאבקה של הגידולים החקלאייםו מחייב שהחקלאים יישאןההיגיו .49

זה יגביר , עבור שירותי האבקהלדבוראיםאם החקלאים ישלמו . באמצעות הטלת מכסים

. הישראלים ויוריד עוד יותר את המחירים המקומייםהדבוראיםתחרות של את כושר ה

22

בנושאים, הדבש מועצת פעולות את המדינה מבקר משרד בדק 1998 בשנת עוד כי נציין .50

התייחס גם לנושא מבקר המדינה . חופשי לסחר הדבש שוק פתיחת על והמליץ, שונים

כך שאין כל סכנה ,להאבקהוכתב כי רק שליש מהכוורות בישראל משמשות ההאבקה

.בפתיחת השוק ליבוא חופשי

את עקרון המידתיותמת מקייה אינ1חלטת המשיב ה

על שלושת , וזאת מבלי לקיים את עקרון המידתיות, פוגעת בזכויות היסוד 1החלטת המשיב .51

ומבחן המידתיות ;מבחן הפגיעה הפחותה; מבחן הקשר הרציונאלי: מבחני המשנה שלו

" המינון"ו כדרישת הפסיקה הגדירה דרישה ז). 53-54' בע, פרשת חורב ראה" (הצר"במובנה

:השקעות ה מנהליפרשת ב, וכלשונו של כבוד הנשיא ברק,"המידתיות"או

על פיה לא . דרישת המידתיות מתמקדת באמצעים שנבחרו על ידי המחוקק"מת כי האמצעים שנבחרו להגשנדרש . די בכך שתכליתו של החוק ראויה היא

."הראויה הם מידתיים התכלית

1977-ז"התשל, )ייצור דבש ומכירתו(צו הפיקוח על מצרכים ושירותים .ב

הותקן בחריגה מהסמכות , היסודתחירויואשר הינו חקיקת משנה המגבילה את , צו הפיקוח .52

כפי , ")חוק הפיקוח"להלן (1957-ח"תשי, הפיקוח על מצרכים ושירותיםהמוקנית בחוק

והוא ) מועצת הדבש(צו הפיקוח הוא מקור הסמכות של הרשות המבצעת . ורט להלןשיפ

. הבסיס לכל הרגולציה על ענף הדבש

ק זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חו" קובע כי חוק הפיקוח ל2סעיף .53

" .1948-ח"תש, לפקודת סדרי השלטון והמשפט) א(9לפי סעיף חירום בתוקף אכרזה

אלא " לחוק הפיקוח יטען כי תקנות וצווים שהותקנו מתוקף חוק זה שקיים 2י סעיף על פ .54

סבירות ישירה בין הצו בו מדובר -זיקתמחייבות " בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום

יטען כי , לפיכך. ')המפקח על היהלומים ואח' עזיז שנסי נ 2740/96 צ"בג (לבין שעת החירום

חורגת , מתוקף צו הפיקוח, שאין כל קשר בינה ובין שעת חרום, רגולציה על תחום הדבש

. מהסמכות שניתנה בחוק הפיקוח לשר החקלאות

הורה כבוד ) אוסטרייכר' היועץ המשפטי לממשלה נ156/63 ץ"בג(כבר בפרשת אוסטרייכר .55

השופט אגרנט כי

23

אשר תובעים הסדרים ללא זיקה כלשהי , רצוי הדבר שאותם הענינים"

, פי החקיקה הרגילה של הכנסת-יוסדרו על, נות הנובעות ממצב חירוםלסכ

...." שאיננה מיועדת לשעת חירום דווקא

'המפקח על היהלומים ואח' עזיז שנסי נ 2740/96 צ"בגוכך קבע כבוד השופט חשין ב .56

בעטיפה , סביב-סביב, דומה כי לימינו אלה יש לעטוף עצה טובה זו "

, נאמר. ולתרגמה לכללי פירוש מצמצם לסמכות, אופרטיבית-נורמטיבית

, סבירות ישירה בין הצו בו מדובר לבין שעת החירום-תידרש זיקתכי , איפוא

.." .נבקש למצוא קשר בין תוכנו של הצו בו מדובר לבין שעת החירום: מורלא

שר ' נמ" סחר בינלאומי בע-. ה.ס.ח 344/89צ "גב, .ה.ס.חבדרך זו הלך הנשיא שמגר בפרשת

אשר אותו מבקשים להסדיר לפי , הנושא" ):465, שם(קובעו כך התעשיה והמסחר

צריך להיות בעל מהות המשקפת , ]חוק הפיקוח[הוראותיו של החוק האמור

עליו . 'פעולה חיונית'המשולב במונח ', חיוני'במידה סבירה את שם התואר

ונחים ביסודה של להיות בעל זיקה הגיונית לצרכים המיוחדים אשר היו מ

פעמים ] הביע[משפט זה - בית.... הגבלת תחולתו של החוק לשעת החירום

מספר את דאגתו מן הנטייה של הרשות המבצעת להרחיב את השימוש

באופן שיש בו כדי להביא להפעלת הוראותיו של חוק , במטרות שבחוק הפיקוח

. קשים להסדירו לגבי נושא כלכלי כלשהי שמב- ללא הגבלה ותיחום - הפיקוח

אם אכן מדובר על , הוצבע על כך כי מחובת הרשות לתת את הדעת לשאלה

אשר מן הראוי לטפל בו בדרך של , מרכזיות או חשיבות, נושא בעל חיוניות

חובה זו . וסממן של שעת חירוםחקיקה הנושאת עימה תואר של פעולה חיונית

', פעולה החיונית'נלמדת מן התכלית החקיקתית המשתמעת מהצגת נושאי ה

... לחוק הפיקוח2כמובא בהגדרתו של המונח האמור ומן האמור בסעיף

אין להבין מדוע ייחשב הנושא של יבוא מכשירי וידאו כנושא ,מאידך גיסא

כן אמרו השופטים זוסמן ".הראוי והמתאים להסדרים הנשענים על חוק הפיקוח

אכן " ):שר החקלאות' נתקוה-עירית פתח 266/68צ "בג (תקווה-עירית פתחוויתקון בפרשת

הסמכויות הרחבות שניתנו לשרים בחוק . ענין אחד עורר בלבנו דאגה והיסוס

" ...ל" לחוק הנ2כאמור בסעיף , ל לא ניתנו להם אלא לשעת חירום בלבד"הנ

).נ.אהדגשה הוספה (

אין , קה ראשיתבשונה מחלב או ביצים שהנם מוצרי יסוד והרגולציה בתחומם הוסדרה בחקי .57

אם כן מה ראה שר החקלאות צורך להתקין צו מיוחד מתוקף חוק . להגדיר את הדבש ככזה

וכי מה בין תקנות ? הפיקוח דווקא לדבש ולא לריבה או לשמן זית הדומים לדבש באופיים

24

? שמטרתם להכין את המדינה למצב מלחמה ושעת חרום לבין גידול דבורים וייצור דבש

חקיקה הקיימת דווקא "י צו הפיקוח מתוקף " רגולציה על תחום הדבש עיטען כי, לפיכך

. חורגת מהסמכות שניתנה בחוק לשר החקלאות" בשעת חרום

כפי שעולה ממכתבו של היועץ המשפטי של , טענה זאת מקובלת אף לדעת משרד החקלאות .58

חוות דעת ,) לעתירה' גראו נספח(ל משרד החקלאות " אל מנכ9.11.10משרד החקלאות מיום

.של העומד בראש מערכת החקיקה במשרד החקלאות

נכתב על צו , על חוסר ההצדקה והצורך שברגולציה בתחום הדבשעומד אשר חוות הדעתב .59

וכך נכתב על הרגולציה ". שהגיע העת לבטלה" חקיקת שעת חרום"המדובר ב: "הפיקוח כי

לפגיעה כה מהותית בחופש האם בנוגע לענף הדבש מתקיימת הצדקה : "בתחום הדבש בכלל

ראשית ועיקר אין חולק על כך "וכן " ספק בדבר? העיסוק באמצעות קביעת חובת רישוי

הראוי " מוצר יסוד"כי דבש אינו , )ונדמה כיגם המועצה אינה מבקשת לטעון זאת(

דבש אינו דומה לחלב וביצים ולפיכך . להתייחסות אחרת ממוצרי הצריכה האחרים בשוק

ספק אם "... וכן ." הו אותו אינטרס ציבורי חזק שמצדיק רגולציה בתחום זהקשה לראות מ

כי ספק רב אם , עמדתנו היא, לסיכום... תועלת ציבורית זו מצדיקה קביעת חובת רישוי

הטיעונים שהעלתה מועצת הדבש בדבר הצרך בעיגון חובת הרישוי בחקיקה ראשית חדשה

העולה ממסמך זה כי גם העומד ". הם חזקים דיים, ובמסגרת זו עיגון סמכויות מועצת הדבש

בראש מערכת החקיקה במשרד החקלאות מסכים כי אין קשר בין החקיקה לבין תקנות

. שנועדו להגן על המדינה בשעת חרום

לגבי הצורך ברגולציה על " מסמך"ש משרד החקלאות ב"לאור הספקות הרבות שמעלה יועמ .60

" חוק הפיקוח" ל3חרג גם מסעיף " צו הפיקוח"ו את ענף הדבש יטען כי שר החקלאות בתקנ

אלא , ישתמש שר בסמכותו לפי חוק זהלא: "הקובע את היסוד לשימוש בסמכות בחוק זה

למניעת הפקעת שערים , ם פעולה חיוניתיואם היה לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לק

נו יטעחוות הדעת י על פ). נ.אההדגשה הוספה (." וספסרות או למניעת הונאת הציבור

וכן כי , לא היה יסוד סביר להניח כי צו הפיקוח דרוש לקיום פעולה חיוניתה כי לשרהעותרים

. ניתן היה להשיג את מטרות הצו בדרכים אחרות שאינם פוגעות בחופש העיסוק

המפקח ' עזיז שנסי נ 2740/96 צ"בגב( על פי פסיקתו של כבוד השופט חשין –" יסוד סביר" .61

יש לפרש " דרוש לקיום פעולה חיונית"ו" יסוד סביר"את פרשנות המושג ) ' היהלומים ואחעל

בשונה , בצווים שהותקנו מתוקף חוק הפיקוח-ועוד ". שעת חרום"בהתאם לאכרזה על

. "יסוד סביר"להסביר ולהצדיק קיומו של אותו יהא על הממשל להוכיח , מצווים אחרים

המצדיק " פעולה חיונית"לקיום " יסוד סביר"להוכיח את אותו ומכאן כי על שרת החקלאות

. את סעיפי צו הפיקוח

25

ואולם . .." יסוד סביר"ביתר את המושג של -יש וראוי להדגיש, בהמשך לכך"

כך ".יסוד סביר"להסביר ולהצדיק קיומו של אותו , הנטל יהא על המימשל

ך פלוני או של שירות עניינו של מצר" להסדיר בצו"יהא באשר לעצם הצורך

לא די יהא בקיומו של . וכך יהא באשר לכל הוראה והוראה שבאותו צו, פלמוני

לעניינו של מצרך או של -כי הסדר לפי חוק הפיקוח " יסוד סביר להניח"

יסוד "על המימשל יוטל הנטל להצביע על . דרוש לקיום פעולה חיונית-שירות

עזיז 2740/96 צ"בג (".ה בהסדר שנקבעהעשוי לתמוך בכל הוראה והורא" סביר

)נ.א הדגשה הוספה ;'המפקח על היהלומים ואח' שנסי נ

יסוד "שר החקלאות חרג מאותו , בחוות הדעת כי לאור האמור נו העותריםגם מכאן יטע .62

.הנדרש בתקנו את צו הפיקוח" סביר

להסתדר בלעדיו יש לפרש האם ניתן " ם פעולה חיוניתיודרוש לק"בהתאם לכך את המושג .63

המפקח על ' עזיז שנסי נ 2740/96 צ"בגלעניין זה ראה דברי כבוד השופט חשין ב. אם לאו

:'היהלומים ואח

דרוש לקיום " לביטוי פירוש מצמצםראוי כי נשקול , באותו הקשר עצמו"

" דרוש"המושג ". דרוש"באשר למושג , ראשית. על שני חלקיו" פעולה חיונית

, כי ראוי לפרשו בצימצוםפרשנות- ויש יסוד לסברת, שרומשמעי בהק-הינו רב

, "דרוש לקיום פעולה חיונית. "לסיבה המכרעת) אם גם לא זהה(להיותו קרוב

ייפגע , למיצער, או, קרוב להניח כי בלעדיו לא תתקיים פעולה חיונית, קרי

הוא הדין באשר למושג . באורח ממשי מהלכה התקין של פעולה חיונית

חברת פאקא 269, 271/67צ "בבג". פעולה חיונית"הגדרת ב" חיונית"

דין נוח -בעריכת עורך" דין-תקציר פסקי("שר החקלאות ' מ נ"להשקעות בע

פעולה "שב" חיונית"דיבר השופט חיים כהן במושג ה, )243', כרך ב, סביר

' חיונית'לכאורה נראה לי כי פעולה יכול ותיקרא : "וכה היו דבריו, "חיונית

, הוא' חיוני'. אם בלעדיה עלולה המטרה להכשל ולהסכל, פלוניתלמטרה

לכת -ואולם אפילו לא נרחיק ..."דבר שהחיים תלויים בו, פשוטו כמשמעו

ממש את מושג -של-ניתן וראוי למלא תוכן, כפירושו של השופט כהן

פירושו של המושג כך . להיותו קרוב לדבר שהחיים תלויים בו, "חיונית"ה

)נ.אהדגשה הוספה (" .ירום שהוא אמור לשמש בה מדד לסמכותיקרבו לשעת ח

:צ רוזן קבע כי "גם כבוד השופט חיים כהן בבג .64

משום שראה לעשותו , של הצו בעיני השר שעשאו" חיוניותו"שם שללנו את "

אם אמנם עשוי הצו להשיג "והודה בספקותיו , לתקופת ניסיון של שנה אחת

26

סימן וראיה שניתן ; ודש הצו עם פקיעתולא יח, שאם לא ישיגה–" מטרתו

סימן וראיה שהשר לא ראה , גם פה מצינו בגוף הצו ועל פניו.בלעדיו" לחיות"

את משלוח היהלומים אך בדרך , להגדלת הייצוא או בכלל, כפעולה חיונית

לפטור , לפי שיקול דעתו, והוא בהסכמת המפקח–ההובלה האווירית בלבד

אם ההובלה האווירית של : ממה נפשך. הצוהובלת יהלומים מההוראות

ובלעדיה ימצא הייצוא קופא על , היא להגדלת הייצוא" חיונית"היהלומים

? כיצד זה מוקנה למפקח שיקול דעת להרשות הובלתם בדרך אחרת, שמריו

משלוח –ואפילו דרך קבע , כפי שהוא אמנם מרשה–ואם המפקח מרשה

ובכל זאת יצוא היהלומים על תילו , יריתיהלומים אף שלא בדרך ההובלה האוו

סימן הוא שלא נראה האיסור דרוש לקיום פעולה , ואף גדל והולך, עומד

לכן חוששני שבעשותו את הצו חרג השר מסמכותו לפי חוק ".חיונית"

הדגשה ;שר המסחר התעשייה והתיירות. ' נרוזןחיים 790/78 צ"בג(" .הפיקוח

)נ.אהוספה

לו יטען כי עצם הטלת ספק בצורך ברגולציה על ענף הדבש מפי העומד בראש על פי דברים א .65

מהווה חריגה , מערכת החקיקה במשרד החקלאות מעיד כי התקנת צו הפיקוח במתכונתו

". צו הפיקוח"ומכאן שלא היה לשר יסוד סביר להתקין את , "פעולה חיונית"מהגדרתו כ

באופיו ובסדרי הספקתו כדי להצדיק הכללתו מצרך שאין במהותו נטען כי דבש הוא , כאמור .66

הוא כי הן האמצעי והן שיקול מחוות הדעתהעולה מן , נוסף על כך. בצו לפי חוק הפיקוח

יטען . הדעת של שר החקלאות בתקנו את צו הפיקוח הנם קיצונים ומרחיקים לכת באופיים

344/89צ "גבשיא שמגר בלעניין זה יפנה לדברי הנ. כי גם מסיבה זו יש לבטל את צו הפיקוח

: שר התעשיה והמסחר' מ נ" סחר בינלאומי בע-. ה.ס.ח

נפנה תחילה לחוק , אם הסמכויות הופעלו כדין, לצורך בחינתה של השאלה"

צריכים להתקיים שלושה , הרי לצורך הפעלתו כדין של חוק הפיקוח.. .הפיקוח

כדין בדבר דעתושיקול כדין אמצעי, ספציפית כדיןמטרה: יסודות עיקריים

רק אם שלושת היסודות הללו מתקיימים . היחס בין המטרה לבין האמצעי

כצו , ל" הנ5שניתן מכוח הוראותיו של סעיף , ניתן לראות את הצו, בצוותא

כי חוק הפיקוח הופעל לצורך , עולה מן האמור לעיל, אשר לכך.. .שניתן כדין

דרי הספקתו כדי להצדיק שאין במהותו ובאופיו ובס, קיום אספקה של מצרך

הגבלת מקור , היינו–האמצעי שננקט , זאת ועוד.הכללתו בצו לפי חוק הפיקוח

ואינו הוא מרחיק לכת וקיצוני באופיו –הרכישה לסוכן ראשי בישראל דווקא

ממילא עולה מן .קשור להשגת הביטחונות הדרושים לצרכן או למניעת הונאה

, על על ידי עצם הפעלתו של חוק הפיקוחשהופ, כי שיקול הדעת, האמור לעיל

)נ.אהדגשה הוספה (" .היה שגוי, במקרה שלפנינו

27

איננו נמצאים כעת בשעת , כי על אף האכרזה על שעת חרום השרירה וקיימתנויטע יםהעותר .67

ואף מכאן , חרום אמיתית המצדיקה פגיעה בחופש העיסוק בדמות רגולציה על גידול דבורים

עזיז 2740/96 צ"בגאפנה לדברי כבוד השופט חשין ב. בחריגה מסמכותשצו הפיקוח הותקן

שם הוא קובע כי על אף האכרזה על מצב חרום איננו ', המפקח על היהלומים ואח' שנסי נ

אצילה גורפת של סמכויות כמותווה נמצאים כעת באותה שעת חרום אמיתית אשר הצדיקה

.בחוק הפיקוח

. ישראל לקראת המלחמה- ו להכין את ארץאמורות הי...תקנות ההגנה"

חירום לשלטון ולמינהל -למטרה ולתכלית אלו העניקו התקנות סמכויות

מה היה לנו שהארכנו לדבר ... אמת-של-חירום-כראוי לשעת, הבריטי בארץ

-עשינו כל זאת כדי שנדע וניוודע כי אבי? והיינו לטורח על הקורא הנאמן

היה חוק בריטי שנתקבל -באותה מתכונת ו-אבותיו של חוק הפיקוח -אבות

חוק שתכליתו היתה להכין , )כפי שנודעה לימים(ערב מלחמת העולם השניה

- ישראל המנדטורית - לרבות לארץ-תשתית משפטית לבריטניה ולמושבות

ובעקבותיו דבר - אווירת החירום שהחוק הבריטי .לקראת המלחמה הגדולה

פני חוק הפיקוח ומנשבת בעוז - מרחפת על, נולדו בה- המלך ותקנות ההגנה

, מעלה מחמישים שנה עברו מאז תמה מלחמת העולם השניהל. בין הוראותיו

אך ... מלחמה חיות עימנו במשפט ישראל כמו לא אירע דבר-של-ונורמות

כך היה בשעת התקנתן של תקנות . הוראות אלו היו ראויות לשעתן ולמקומן

, נאמנה- כל מתת , יירצה- כל קורבן : "ייאמרועל עת אשר כזו , 1939, ההגנה

שאינן לא כך הוא לעיתות. כך הוא לעת חירום". אין בודקים בשעת הסכנה

היה - 1956 בסוף חודש אוקטובר -ואם לעת מלחמת סיני .. .חירום-עיתות

ספק בעינינו אם בימינו אלה יש הצדק , חירום שהותקנו-שעת-הצדק לתקנות

)נ.אהדגשה הוספה (" . של סמכויות כמותווה בחוק הפיקוחלאותה אצילה גורפת

–ועוד

העיר כבוד השופט ) אוסטרייכר' היועץ המשפטי לממשלה נ156/63 ץ"בג(בפרשת אוסטרייכר ' 63כבר בשנת

: אגרנט על מצב חרום זה

, ל"מכוח האכרזה הנ, כי המצב של חרום קיים,אהדתי זו נובעת מהעובדה "

במשך , קשה להחזיק את אזרחי המדינה... עשרה שניםזה יותר מחמש

לגבי , ל"הנעוץ כרגיל בקיום המצב הנ, "מתח"בהרגשת ה, תקופה כה ארוכה

..." כל עניין ועניין

28

ומצב החרום בו , חלפו למעלה מארבעה עשורים1963 -ואכן מאז פסיקתו של הנשיא אגרנט ב .68

אצילה גורפת של אשר הצדיק , שהיה בזמנומצויה המדינה כיום איננו עוד כאותו מצב חרום

. ומכאן יטען כי צו הפיקוח הותקן בחריגה מסמכות, סמכויות כמותווה בחוק הפיקוח

על פיו הכנסת ולא הרשות -צו הפיקוח פוגע אף בעקרונות שלטון החוק , בנוסף לאמור .69

לעניין זה . וחוגם מסיבה זו יש לבטל את צו הפיק, המבצעת יקבעו את ההסדרים הראשוניים

: 'המפקח על היהלומים ואח' עזיז שנסי נ 2740/96 צ"בגאפנה לדברי הנשיא אהרון ברק ב

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים מעניק סמכויות חקיקה רחבות לרשות

בכך פוגע חוק הפיקוח הן בעקרון הפרדת הרשויות והן בעקרון . המבצעת

, על פי עקרון הפרדת הרשויות? בעקרון הפרדת הרשויות כיצד.החוק שלטון

הכנסת היא

לפקודת ) א(7סעיף ; הכנסת: יסוד- לחוק1 סעיף ראה(הרשות המחוקקת

- 1949ט"התש, לחוק המעבר1וסעיף , -1948ח"התש, סדרי השלטון והמשפט

מתבקש מכך כי ההסדרים הראשוניים של מותר ואסור ייקבעו בחוקי ).

הקבועה בחוק , בצעת לחקיקת משנהההסמכה הרחבה של הרשות המ. הכנסת

כפי שזו , פוגעת בסמכות החקיקה של הכנסת, הפיקוח על מצרכים ושירותים

שכן -) vague(זוהי חקיקה סתומה . מתבקשת על פי עקרון הפרדת הרשויות

הפוגעת בעיקרון הפרדת -אין היא קובעת את ההסדרים הראשוניים

כי חקיקה , ן החוק המהותי דורששלטו? בעקרון שלטון החוק כיצד. הרשויות

שהחוק יהא ברור וודאי וניתן להבנה ; ידועה ומפורסמת, פומבית, תהא כללית

שלטון החוק דורש כי . באופן שבני הציבור יוכלו לנהל על פיו את ענייניהם

יקבעו -הכנסת ולא הרשות המבצעת ; הוא ולא חקיקת משנה על פיו-החוק

שהכנסת תעיין מחדש בחוק , איפוא, ראוי הואמן ה. את ההסדרים הראשוניים

כך ראוי . כך הציע בית משפט זה לא פעם בעבר. הפיקוח ובצווים שנעשו מכוחו

.)נ.אהדגשה הוספה (. גם כיום

הפגיעה בחופש העיסוק

פוגעת " תקנות ההשבחה"-ו" צו הפיקוח" הרגולציה בתחום הדבש מתוקף חקיקות המשנה .70

עיסוק בייצור דבש מחייב , נכון להיום "-" המסמך"ולה מכע. קשות בחופש העיסוק

אין צורך לומר כי התניית ... כן יש צורך בקבלת היתר רעייה לצורך הצבת הכוורות... רישיון

540/97צ "בג(עיסוק בקבלת רישיון היא הפגיעה המובהקת ביותר בחופש העיסוק של הפרט

)".שר התעבורה' תנופה שרותי אדם נ

29

ן פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק אי: " קובע כדלקמןחופש העיסוק: יסוד-חוק ל4סעיף .71

, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, שנועד לתכלית ראויה, ההולם את ערכיה של מדינת ישראל

קובע חופש העיסוק: יסוד-חוק ל10ף סעי." מפורשת בוה או לפי חוק כאמור מכוח הסמכ

היו , 9שבוטל כאמור בסעיף היסוד-יסוד זה או חוק-הוראות חיקוק שאלמלא חוק"כדלקמן

במרס 14(ב "בניסן תשס 'יסוד זה יעמדו בתוקפן עד יום א-תקפות ערב תחילתו של חוק

האמורות ייעשה ברוח הוראות ואולם פירושן של ההוראות, אם לא בוטלו קודם לכן, )2002

כי מושכלות ראשונים הם כי ניתן לפגוע בזכויות אדם רק , כבר נפסק לא אחת."יסוד זה-חוק

עמד על : בתנאי פסקת ההגבלה ובראשם הדרישה כי צריך שהפגיעה תיעשה בחוק או לפי חוק

:שר הביטחון' רובינשטיין נ3267/97ץ "בגכך אף הנשיא ברק ב

אפילו , אפילו היא מקדמת את ערכיה של המדינה, הפגיעה בזכויות האדם"

צריכה להיקבע –ואפילו היא לא מעבר למידה הדרושה , היא לתכלית ראויה

בחוק הקובע את ההסדרים הראשוניים ואין להסתפק בהסמכתה הפורמאלית

הדרישה כי החקיקה , כן- כי-הנה .של הרשות המבצעת למעשה חקיקה

הראשית תקבע את ההסדרים הראשוניים וחקיקת המשנה או הוראות

. מעוגנת בצורך להגן על חירותו של הפרט, המינהל יעסקו אך בהסדרי הביצוע

– למען הגשמת אינטרס הכלל –במשטר דמוקרטי יש לא פעם צורך , אמת

, אפילו מוצדקת היא, גיעה זודרישה היא כי פ, עם זאת .בפגיעה בזכויות הפרט

" .ולא תימסר לידיה של הרשות המבצעת עצמה, תיקבע בחקיקה הראשית

)נ.אהדגשה הוספה (

הטעימה כבוד השופטת ) התרבות והספורט, ל משרד החינוך"מנכ' לם נ 5936/97ץ "בג(בפרשת לם

: בלבדבחוק, דורנר בדבר חשיבות הפגיעה בזכויות יסוד בכלל ובחופש העיסוק בפרט

ולא כל שכן בחוזרי , ייתכן כי פגיעה בחופש העיסוק בתחיקת משנה, אמנם"

, שכן. היא יעילה יותר, ל או בסוגים אחרים של הנחיות מינהליות"מנכ

ממושך ויקר יותר מן , במרבית המקרים הליך החקיקה בכנסת הוא מורכב

על הפרק אך יעילות אינה דווקא יתרון מקום שבו עומדת , ההליך המינהלי

, של פעולת החקיקה הראשית' סרבולה'דווקא . פגיעה בזכויות האדם

מהווים ערובה , והתנאתה של קבלת חוק בהשגת רוב בקרב נבחרי העם

". מוסדית מסוימת לכך שזכויות יסוד לא ייפגעו אלא כאשר הדבר דרוש

)נ.אהדגשה הוספה (

: לרדברים דומים העירה כבוד השופטת דורנר בפרשת אליס מי

30

ואין די , חייבת אפוא להיות מפורשת בחוק סמכות להפלות נשים לרעה"

שר ' אליס מילר נ 4541/94בגץ " (.דעת-בהוראה כללית המעניקה לרשות שיקול

)נ.א הדגשה הוספה ;הביטחון

הרי שהיועץ המשפטי של שר החקלאות העומד -לעתירה ' נספח ג- חוות הדעתכעולה מ .72

מעלה ספקות רבות על הצורך שבתקנות אלו ועל , בראש מערכת החקיקה במשרד החקלאות

מכאן יטען כי התקנות אינם עומדות בתנאי פסקת ההגבלה ועל . המידתיות שבתקנות אלו

. כן יש לבטלם

לדברי כבוד הנשיא העותרים מפניםיקוח בחופש העיסוק על הפגיעה של צו הפ, בנוסף לאמור .73

: 'המפקח על היהלומים ואח' עזיז שנסי נ 2740/96 צ"בגאהרון ברק ב

חופש העיסוק חל שינוי מהותי בכוחה של : יסוד-עם חקיקתו של חוק"

שינוי זה צופה פני עתיד ועבר גם . חקיקה רגילה להסדיר עיסוק או מקצוע

- כל חקיקה חדשה חייבת להתאים עצמה לדרישות חוק, אשר לעתיד. יחד

- לחוק10סעיף (אף שכוחה של החקיקה הישנה נשמר , אשר לעבר. היסוד

10סעיף . הרי מובנה מושפע מההסדר החוקתי החדש, )חופש העיסוק: יסוד

: וכך היינו נוהגים גם בלא הוראה מפורשת-היסוד קובע במפורש -לחוק

כי - 589) 4(ד מט"פ, מדינת ישראל' נימאת נ עימאד ג2316/95פ "ראה דנ

מכוחם ". יסוד זה-פירושן של ההוראות האמורות ייעשה בכוח הוראות חוק"

על בתי המשפט לבחון מחדש הפירוש שניתן בעבר להוראות חוק , של אלה

, והצווים שניתנו מכוחו-1958ח"התשי, הפיקוח על מצרכים ושירותים

לאור מעמדו החוקתי , י לחופש העיסוקולבחון אם ניתן בהם משקל ראו

, נראית לי, לעניין זה, חשין. השופט מ, גישתו הפרשנית של חברי. החדש

ביטוי לשינוי הנורמטיבי אשר התרחש עם , על פי השקפתי שלי, והיא מהווה

אני עצמי , אכן. חקיקתם של חוקי היסוד החדשים בדבר זכויות האדם

, שר המסחר והתעשיה והתיירות' זן נ רו790/78ץ "פסקתי בפסק הדין בבג

שמא אין בה , מוכן אני ומזומן עתה לעיין בפסיקתי זו מחדש. 281) 3(ד לג"פ

כפי שהוא , ביטוי ראוי בעוצמתו למשקל החוקתי הכבד של חופש העיסוק

, כמובן, מבקש אני. עם חקיקתם של חוקי היסוד, מתייצב בפנינו עתה

מטיבי המדוייק שניתן בעתיד להכללות להשאיר בצריך עיון את התוכן הנור

צורך זה לעיין ... ".פעולה חיונית"כגון הדיבור , העמומות של חוק הפיקוח

חופש העיסוק באשר : יסוד-בחוק הפיקוח הופך אקטואלי לאור הוראת חוק

הוראת חיקוק : "כי) 10סעיף (הוראה זו קובעת . לשמירת הדין הישן

31

היו תקפות , 9 שמוטל כאמור בסעיף היסוד-יסוד זה או חוק- שאלמלא חוק

יסוד זה יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום -ערב תחילתו של חוק

חופש העיסוק : יסוד-יום תחילתו של חוק ".יסוד זה-תחילתו של חוק

תפקע המטריה הנורמטיבית 1998נמצא כי במרץ . -10.3.1994הוא ה) החדש(

: יסוד-ייבחן לאור הוראות חוקותוקפה , שמעניק חוק היסוד לחקיקה הישנה

)נ.אהדגשה הוספה (" .חופש העיסוק

ת קדמיועדהחלטת .ג

כל החלטה מינהלית חייבת להסתמך על תשתית עובדתית מוצקה ולתת משקל ראוי לכל .74

) 2(ד נג"פ, שר הפנים' סטמקה נ2355/98ץ "בג: למשל, ראו(הנתונים העובדתיים הרלוונטיים

התאחדות הקבלנים 6249/96ץ "בג(יכול להתקבל באופן שרירותי היא אינה ). 775, 728

העותרים יטענו כי ההסתמכות של ). 47, 42) 2(ד נב"פ, ראש עיריית חולון' והבונים בישראל נ

היא , בנושא המכס המוטל על הדבש, 4' ועדת קדמי על הנתונים שנתקבלו ממשיבה מס

.בעייתית מהטעם הזה

, האם נאספו כל הנתונים הרלוונטיים: בחנת במספר היבטיםהתשתית העובדתית הראויה נ .75

כאשר המבחן הנו , האם הנתונים הנם אמינים; והושמו בצד נתונים שאינם שייכים לעניין

וקיומן ; ")כלל הראיה המנהלית("האם אדם סביר היה סומך עליהם לצורך קבלת החלטה

דה מספקת לצורך קבלת היינו האם תשתית הראיות מוצקה במי–של ראיות מהותיות

ר "עש; 734' בעמ) ו"תשנ', כרך א (הסמכות המינהלית, זמיר' י(בהתאם למהותה , ההחלטה

–להלן ; 2.11.2010מיום , מדינת ישראל–מ " אינטרמאן ניהול ייזום וייעוץ בע31876-08-10

).יין אינטרמאןענ

: נאמר כךח ועדת קדמי"ת דובטיוט, כאמור לעיל .76

אולם הורדת המכס תוביל לפגיעה , תעשיית הדבש נהנית ממכס מגן גבוה"...

פגיעה . שאין לה יכולת להתחרות בתוצרת המיובאת, בתעשיית הדבורים המקומית

, ריםשהרי לדבו, בתעשיית הדבורים פירושה פגיעה בכושר ההאבקה הכלל משקי

באין יכולת האבקה . תועלת בכך שהן מפרות את כלל הפריחה, מעבר ליצור דבש

שיקולים שכאלו צריכים להילקח . ייפגע כלל הייצור החקלאי והמגוון הטבעי בארץ

".בחשבון בבחינת הפחתת המכסים

טענה בפני הוועדה כי הורדת המכס תוביל לפגיעה בתעשיית הדבורים 4' משיבה מס .77

ועמדה זאת התקבלה על ידי , תוביל לפגיעה בכושר ההאבקה הכלל משקיש, המקומית

.כמפורט לעיל, שהעובדות הן שונות לחלוטין, אלא. הוועדה כאמור

32

בנושא המכס המוטל על , 4' ההסתמכות של ועדת קדמי על הנתונים שנתקבלו ממשיבה מס .78

אבן פינה היא ", וחובה ז. מפרה גם את חובתה הבסיסית של הרשות לפעול בהגינות, הדבש

).319, 289) 1(ד נב"פ, משרד האוצר' מ נ" קונטרם בע164/97ץ "בג" (בדיני המינהל הציבורי

סיכום

.______העותרת ל "עתירה זו נתמכת בתצהירו של מנכ .79

בראש ים המבוקשויםשפט הנכבד להוציא מלפניו את הצומתבקש בית המ, אשר על כן .80

מוחלט ולחייב את המשיבים בהוצאות העתירה לרבות לעשות את הצו על תנאי ל, העתירה

.ד"שכר טרחת עו

______________________

ד "עו, ר אבי נוב"ד

יםכ העותר"ב

2011 באוקטובר 15, היום

33

ץ"רשימת הנספחים לבג

העתק המחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים -' נספח א

.ח מבקר המדינה מצורף ומסומן לעתירה" דו- ' בנספח

.היועץ המשפטי במשרד החקלאות חוות דעת - 'נספח ג

מכתב העותרים - 'נספח ד

מכתב העותרים- 'נספח ה

מכתב העותרים - 'נספח ו

מכתב העותרים - 'זנספח