0222, אקולוגיה וסביבה

שפרעם-מסלע וקרקע כגורם אקולוגי ביער אלון התבור באזור אלונים

1איתן שש, 0ביוסי ריו, 1אריה זינגר, 1ניר הר

3

מבוא

של תחרות בין , (אקלים, קרקע, מסלע)תמונת הצומח בארץ ישראל כיום היא תוצאה של גורמים טבעיים

קיים היום ידע רב בקנה המידה של כלל ארץ ישראל ובאופן מפורט ברמה של . מינים ושל השפעת האדם

תרתי )המקומי ולחקור לעומק ונראה שעל רקע המידע הקיים יש מקום להתמקד בקנה המידה, חבלי ארץ

המסלע והקרקע ברמת העץ הבודד או ברמה של אוכלוסיות עצים , את הקשר הישיר שבין העץ...( משמע

הסבר לתפוצתו של סוג יער אחד במקום אחד לא תמיד ניתן להשלכה לגבי אותו יער גם במקומות . מקומיות

אך מחקר כזה ישמש כחוליה מבוססת , רותאחרים או להסבר של תפוצת מינים אחרים וחברות צומח אח

בפסיפס של צומח ארץ ישראל והוא עשוי להצביע על עקרונות וכיווני מחשבה להערכת האקולוגיה של

.מקומות נוספים

, הגליל, עץ אלון התבור קיים כיום בעיקר במספר ריכוזי יער ממורדות החרמון דרך רמת הגולן והגלעד

שנה מדרום תורכיה לאחר 01,111 -בור הגיע לארץ כפי הנראה לפני כאלון הת. רמת מנשה ועד השרון

והיו תקופות בהן התבסס ושלט ( 0899', בר מטיוס וחוב; 0891, 0891, ברוך)תקופת הקרחונים האחרונה

, כריתה ורעיה. אך ספק אם הגיע לרצף של יער לאורך כל צפון הארץ ומרכזה, בשטחים נרחבים מאשר כיום

השפיעו בודאי על תפוצת הצומח , וכרמים נרחבת ונטישתם לאחר מכן שהיו לאורך ההסטוריהנטיעת זיתים

אך נראה שתנאי הסביבה הטבעית חוזרים ומתבטאים תוך זמן , ועל שינויים שחלו בהרכבו במשך השנים

.קצר יחסית לאחר כל הפרה של המצב הטבעי

ובמאות השנים , (0891, זהרוני'; ופטים דש)מאז ימי סיסרא שישב בחרושת הגויים המזוהה ביער זה

מתואר יער עבות , (Iראה תרשים ( )0891, אהרונסון; 0981, אוליפנט; 0996, טריסטרם; 0161; פולר)האחרונות

אשר נמצאים , ציפורי ונצרת, שאינו מגיע עד לשפרעם, מצפון לנחל הקישון בסביבת בית לחם הגלילית

אך הוא חזר ( 0881, שפר)נכרת בעיקרו במלחמת העולם הראשונה ידוע שגם יער זה. בשטח חשוף מיער

על פי צילומי אוויר ועדויות )' 91 -חלק גדול ממנו נכרת שוב בשנות ה(. 0896, איג)והתחדש לאחר מכן

גבול תחום יער אלון . היתה בגבולות החופפים בדיוק את גבולותיו כיום' 61 -והתחדשותו בשנות ה, (אישיות

ל נטועים "עובר בתוך ישובים וכפרים ובתוך יערות קק, שטחים חקלאיים, ר זה חוצה שטחי מרעההתבור באזו

ונראה בבירור שגורם טבעי כלשהו חוזר ומתווה את גבולות היער אשר מעבר להם משתרעות גבעות

.חשופות

קע ושכבות לבין סוג הקר, קשר בין תפוצת היער ומספר ממאפייניומבט נוסף על פני השטח מגלה שקיים

בגודל העצים , בהרכב מינים מלוים, במיקום קרחות שבו, הקשר מתבטא בתפוצה הכללית של היער. הסלע

.ובמחזור חייהם

האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות ברחובות, המחלקה לקרקע ומים 1

2 äîçì÷ä ìîèòéí åöîçé ðåé, äô÷åìèä ìç÷ìàåú áøçåáåú, äàåðéáøñéèä äòáøéú áéøåùìéí האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למדעי כדור הארץ, המחלקה לגאולוגיה 9

יער אלון התבור באזור זה מופיע בדרך כלל על גבעות של מסלע קרטוני המכוסה בשכבת נארי ובקרקע

על . שבתשתיתה סלע גיר קשה וסדוק* רוסה-היער אינו מופיע על קרקע טרה. אדומה רדודה-חומה* רנדזינה

העצים נראים קטנים , חוארי-וקרקע של רנדזינת נארי, *המכוסה נארי* של חואר -מסלע נוסף הקיים באזור

.ונכנסים לשלכת מוקדמת יותר, יותר

קיימים מעברי מסלע רבים כתוצאה : קיימת שונות רבה במבנה הקרקע והסלע גם בתוך אתרי היער באיזור

וקיימים , שכבת הנארי מפותחת באופן בלתי אחיד במקומות שונים; שברים וגלישות, משינויי מופע, שיכובמ

נראים גם שינויים , סלע-בעקבות השינויים במכלול הקרקע. בה נקודות חולשה שהובילו ליצירת כיסי קרקע

נים משקפים את רב ניתן להניח שהבדלים רבים הקיימים בתכונות של עצים שכ. בהרכב צומח תת היער

.הגוניות הקיימת בקרקע

נערך מחקר שמטרתו היתה לבחון את ההנחה שתפוצת היער באזור והשונות שבתוכו נגרמים כתוצאה

קרקע ולמצוא את המרכיבים העיקריים הנמצאים במערכת זו היוצרים -מהשונות בתכונות מערכת המסלע

ונערכה בדיקה , (קרקע וצומח, של גאולוגיה)י השוואתי לצורך כך נעשה מיפו. יתרונות לגידול העצים במקום

נבדקו והושוו ; נבדקה תפרוסת שרשי העצים ביחס לתשתית על כל פרטיה: מעמיקה של גורמי הקרקע והסלע

ונערך מעקב רציף אחר השתנות , הרכב הקרקע ותמיסת הקרקע, תכונות הקרקע בתחום היער ומחוצה לו

נבדקה גם התגובה הפיסיולוגית והפנולוגית של . נה ובעונות היובש בפרטמצב הרטיבות בקרקעות לאורך הש

.עצים למצב הקיים בקרקע ברמת האוכלוסיה וברמת העץ הבודד

מבנה השטח

שפסגותיהן יוצרות מעין מישור מפולס , מעל פני הים' מ 061 -עד גובה של כ, גבעות נמוכות .פני השטח

.וד של הצפה ימית בתקופת הנאוגן המוקדםכנראה כתוצר גיד, הנוטה דרומה ומערבה

תרשים )שפרעם כולל בעיקר שכבות צעירות יחסית מתקופות האאוקן והנאוגן -אזור אלונים .מסלע וקרקע

II ) כהמשך לקער רמת מנשה הדרומי יותר ( סינקלינה)שנוצרו והשתמרו הודות לכך שאזור זה מהווה קער

והוא חלק ממערכת של , (חולק באמצעו על ידי עמק יזרעאלמנשה שמ-הרצף של שניהם הוא קער אלונים)

.דרום-קערים וקמרים מקבילים בכיוון כללי של צפון

התחום שנבחר לעריכת המחקר נמצא במערב האזור והוא מהווה מעבר בין המופע הקרטוני האחיד למדי

מערבי של -זיהמפותח בחלק המרכ( עם אדמת רנדזינה)מראשה ותמרת מתקופת האאוקן * של תצורות

שאליו עוברים סלעי האאוקן של ( עם אדמת טרה רוסה)לבין מופע של אבן גיר , שפרעם-גבעות אלונים

שקיים בין שכבות הקרטון ושכבות הגיר * האיצבוע(. IIIתרשים( )0810, גרינברג)תצורת תמרת כלפי מזרח

זור שני בתי גידול השונים במבנה כך נוצרים באותו א. קרקע שונות-יוצר מעברים חדים בין מערכות מסלע

האפשרות להשוואה בין . התשתית אך נמצאים באותו מגוון של תנאים מיקרוטופוגרפיים ומיקרואקלימיים

כאשר הם מצויים זה לצד זה באותו מצב טופוגרפי במקומות שונים ובמצבים טופוגרפים , שני בתי הגידול

.תנה יחידקרקע כמש-מאפשרת לבודד את מרכיב המסלע, אחרים

חברת אלון התבור והלבנה "המוגדר כ* שפרעם הוא יער פארק-הצומח העיקרי בגבעות אלונים צומח

וריאנט האלון "במפנים צפוניים מפותח בחלק מהמקרים וריאנט של החברה המכונה (. 0819, אלוני" )הרפואי

בשטח המחקר עצמו מופיע .שבו מגיע האלון המצוי לאחוז כיסוי גבוה והוא יוצר מבנה של חורש" המצוי

כמעט , חד מיני של אלון התבור ללא צומח עצי נוסף* זהו יער פארק. יער של אלון התבור בלבד בכל המפנים

ובני שיח בכיסוי ( חד שנתיים ובעלי עלוות חורף)כשהמלוים היחידים הם צמחים בני חלוף , ללא שיחים

כמעט ולא קיים גורם של תחרות עם מינים רב שטח זה נבחר כתחום המחקר העיקרי כיון שכאן. דליל

.קרקע והאקלים-שנתיים אחרים ואפשר היה להתמקד בעיקר בגורמי המסלע

הלחות היחסית , (מ"מ 611 -כ)כמות הגשם השנתית היא בינונית ביחס לאזור הים תיכוני בארץ .אקלים

ואין השפעה משמעותית של ,העננות רבה וקרינת השמש נמוכה יחסית, גבוהה למדי וההתאדות נמוכה

מבנה השטח המתון יוצר הבדלים (. ומדידות מקומיות; 0896, על פי אטלס ישראל)זיהום אוויר

.מיקרואקלימיים קלים בעלי חוקיות ברורה הניתנת להפרדה מתוך כלל הגורמים הטבעיים

שיטות עבודה ותוצאות

שטח כיסוי העצים ביחס למבנה השטח

( (GISבמערכת מידע גאוגרפי ]ובאמצעות מחשב , נסרקו צילומי אויר של השטח, לצורך בחינת הנושא

כך אפשר . הוגדרו היטלי העצים והועברו למפה תוך שמירה על מידותיהם וצורתם, [באוניברסיטה העברית

.היה לחשב את שטח כיסוי העצים בכל יחידת שטח שהוגדרה

על ידי ניתוח ממוחשב של המפה הטופוגרפית נוצרו . הקשר בין אפיונים טופוגרפיים ושטח כיסוי העצים

חושב אחוז הכיסוי של העצים בכל אחד מהפוליגונים . פוליגונים שלכל אחד מהם אפיון של מפנה ושיפוע

על פי התוצאות . וסוכם אחוז הכיסוי הממוצע בשטח בכל אחד מהמפנים ובכל אחד מתחומי השיפוע שהוגדרו

, (ויורדת זוית קרינת השמש)וי העצים במפנה הצפוני כאשר עולה השיפוע נראה שקיימת עלייה של שטח כיס

יתרון המפנה הצפוני . אך בסיכום הכולל אחוז הכיסוי במפנה הצפוני אינו גבוה יותר מאשר במפנים האחרים

המוכר באזור הים תיכוני אינו מתבטא באופן משמעותי ביער אלון התבור החד מיני באזור זה שהוא נשוא

מושפע ( ראה להלן)מאגר המים באיזור בית השרשים הפעילים בקיץ ( 0: )הסיבות לכך עשויות להיות. רהמחק

( ראה להלן)מנגנוני הבקרה של עץ אלון התבור של סגירת הפיוניות ונשירת עלים ( 0); רק מעט מקרינת השמש

בה של המסלע והקרקע באזור שונות ר( 9); מונעים איבוד מים מופרז כשגרעון הרטיבות בקרקע ובאוויר גבוה

.משפיעה על הבדלים בהתפתחות היער באופן מכריע יותר מאשר הגורם הטופוגרפי

גבעת זרזיר הכולל -מוצג לדוגמא קטע מאזור גבעת חציר .הקשר בין אחוז כיסוי העצים והמבנה הגאולוגי

ושטחים של אבן גיר עד גיר ,(עם רנדזינה חומה או חומה אדומה)גבעות קרטוניות וחואריות המכוסות נארי

מתקופת )חואר -נראה בבירור שקיימים ריכוזי עצים על הנארי (.IVתרשים )( עם אדמת טרה רוסה)קרטוני

והיער נפסק בפתאומיות עם , בגבעת זרזיר( תצורת מרשה מהאאוקן)קרטון -על נארי, בגבעת חציר( הנאוגן

ל גבולות היער למסלע היא מלאה בכל האזור התאמה זו ש. המעבר למופע אבן הגיר של תצורת תמרת

התופעה (. כל התחום של תצורת תמרת במופע של אבן גיר הוא שטחים חשופים מעצים, IIראה תרשים )

מתבטאת גם בקרחות היער הנמצאות בכל המקרים על שכבות אבן גיר שנמצאות בין שכבות הקרטון

.שעליהן גדל היער

התפתחות היער הגורמים להשפעת המסלע והקרקע על

מבנה תת הקרקע

הנארי *. המכוסה בשכבת נארי*( או חואר* )מורכב כאמור מסלע קרטון מבנה תת הקרקע בתחום היער

המקומות . מ בין שיא ושפל"ס 11עם הפרש אנכי של עד כ , מופיע על פני השטח בצורה גלית לא רגולרית

ואילו המקומות , מ"ס 91-01דומה שעומקה עד א-הנמוכים במבנה גלי זה מכוסים בקרקע רנדזינה חומה

בפני השטח נראה קרום למינרי רציף ובחתך בולטים הקרום הלמינרי ושכבת . הגבוהים בולטים על פני השטח

ומתחתיו , מתחתה נמצאת שכבת הנארי התחתון שהוא פריך ולווחי. הנארי העליון שגם הוא קשה יחסית

רצף הנארי נקטע מדי פעם על ידי כיסי קרקע . 'מ 0-1.6ע בין עובי חתך הנארי נ. סלע הקרטון המקורי

מחוץ ליער קיים כאמור סלע של אבן גיר קשה . כיסים לדונם 06 -בצפיפות של כ' מ 0.6 -שעומקם עד כ

שיוזכרו " טרה רוסה"ו" רנדזינה"שמות הקרקעות . וסדוק ולא קיימת בו התופעה של כיסי קרקע סגורים

.לול הקרקע והסלע כפי שתואר כאןבהמשך יתיחסו לכל מכ

בהסטה של עשרות *העתקים: בשטח קיימות תופעות גאולוגיות נוספות המוסיפות למורכבות המערכת

שארעו לפני התקשות *גלישות ;בממוצע בינהם' מ 01במירווחים של כ , מ עד מספר מטרים להעתק"ס

כנראה משקיעה של סלע גיר שכבר בתוך סלע הקרטון נבעה קטעי אבן גיר מוטבעתופעה של ; הסלע

; לתוך הבוץ הקרבונטי הקרטוני שהיה בשלבי התקשות בשלבי ההווצרות בים( או התקשה חלקית)התקשה

ובתוכם סלע קשה יותר שאינו ממלא את כל החלל , מעין מערות בגודל של מספר מטרים, חלליםתופעה של

בחלק . ים כאלה עשויים להתמלא בקרקעחללים רדוד(. כנראה כתוצאה מהמסה סלקטיבית מאוחרת)

מהמקרים תופעות שונות של חוסר הומוגניות גורמות ליחסים שונים בין קטעי שכבות וקטעים של יחידות

.ואפילו ברמה המיקרוסקופית, עשרות סנטימטרים, סלע בטווח של מטרים

נוצר בית גידול של : ה הרחבמכלול התופעות שהוזכרו יוצרות מסלע מגוון מאד בעל אפיון מיוחד בקנה מיד

והוא מכיל נקודות חולשה רבות המוליכות לתופעות מקומיות של בליה , סלע מגוון שביסודו הוא קרטוני

נראה שכיסי הקרקע האופייניים הקיימים . ולשונות של תנאי התשתית בטווח של מטרים בודדים ופחות

.זו בסביבה זו הם תוצאה של תהליך שהושפע במידה רבה משונות

מערכת השורשים מתחלקת למערכת רדודה בשכבת מבנה מערכת שרשי העצים ביחס למבנה תת הקרקע

בסדקים שבין , ומתרכזת בעיקר בתחתית הכיס, הקרקע השטחית ולמערכת המפותחת בתוך כיס הקרקע

ערכת המ(. V-VIIתרשימים )מתחת לאבנים ומעליהן ובקטעים של נארי תחתון בלוי , שכבות הנארי והסלע

ואילו , (ראה להלן)הרדודה פעילה וקולטת מים בעונת החורף עד התיבשות הקרקע השטחית במשך האביב

נשארת רטיבות עד סוף הקיץ והשורשים בכיס מאפשרים , בכיסי הקרקע המהווים מעין עציץ סגור לשורשים

.לכל עץ יש לפחות כיס קרקע אחד. את המשך קליטת המים מהקרקע במשך הקיץ

הקרקע ותמיסת הקרקע והשפעתה על העצים הרכב

בתמצית המימית של הסלע והרכב הקטיונים , במי הקרקע, בסלע, נערכה סדרה של בדיקות כימיות בקרקע

נבדקו דגימות מאזור המחקר ולהשוואה נבדקו . כמו כן נבדק ההרכב הכימי של עלי אלון התבור*. החליפים

המסלע שם הוא מגיל . בור ומשטחים סמוכים שמחוץ ליער זהגם דגימות מרמת מנשה מאתרי יער אלון ת

סלע האופיני -גאולוגי דומה אך מבנה המסלע והקרקע בה שונה וכך אפשר היה לבודד את גורם מבנה הקרקע

תמיסת הקרקע נדגמה ונבדקה על ידי מיצוי מי הקרקע . לאיזור המחקר ולהתרכז בהשפעת הגורם הכימי בלבד

.ה בעזרת משאבים ומיצוי דגימות קרקע במעבדהלאחר אירועי גשם בשד

באביב עולה : על פי תוצאות הבדיקות נראה שקיימת דינמיקה של שינוי ריכוזי יסודות ויונים במהלך העונה

ובקיץ עולים ריכוזי יסודות כתוצאה ( ראה להלן)ריכוז החנקן שמקורו בחומר אורגני מתפרק בקרקע היער

בסתיו נושרים עלי העצים על קרקע היער ומים המחלחלים לקרקע . ווירמעליה נימית ותוספת אבק מהא

בעקבות הגשמים הראשונים מביאים איתם תוצרי המסה של נשר העלים המתחיל להתפרק ושל האבק

המים המחלחלים בקרקע בעקבות הגשמים של המשך העונה שוטפים את . שהצטבר על הקרקע ועל העצים

של נשר העלים )תהליכי פירוק של חומר אורגני . ידה בריכוזי היסודותתמיסת הקרקע המרוכזת וחלה יר

.מעוכבים בחורף עקב טמפרטורות נמוכות והתהליך מואץ כאמור באביב( בפרט

:נמצאו הבדלים בין קרקעות הטרה רוסה והרנדזינה בשני יסודות הזנה העשויים להשפיע על גידול העצים

לאחר הגשמים הראשונים . אין הבדל רב ברמתו בשתי הקרקעותנראה שבתחילתה של עונת החורף .חנקן

בדומה לירידה בריכוזי מרבית היסודות והיונים , החנקניים בכל הקרקעות* חלה ירידה בריכוזי היונים

קיימת רמה התחלתית נמוכה יותר של בטרה רוסה*: במהלך החורף מתחיל תהליך ניטריפיקציה. האחרים

ראה , עקב דרגת רוויה נמוכה יותר)יה מהירה כתוצאה מתנאי אוורור טובים יותר והניטריפיקצ, חומר אורגני

NO3) החנקה (. כפי שנמדד)וטמפרטורת קרקע גבוהה יותר ( להלןהנוצרת נשטפת בקלות כתוצאה מתנאי (-

רמת החומר האורגני בקרקע והחומר האורגני הגס המתפרק שמעל ברנדזינה. השטיפה הטובים בקרקע זו

, עקב תנאי אוורור מוגבלים קצב פירוק החומר איטי, ומצד שני, גבוהים יותר( המשמש מקור לחנקן)ע הקרק

NH4) וקיימת הצטברות של יוני החנקן המחוזרים אמון , הניטריפיקציה חלקיתNO2 )וחנקית ( +

-לאחר (.

.הה יותר ברנדזינהבאביב ובקיץ מסתיים כאמור תהליך החימצון לחנקה ומתקבלת רמת חנקן גבו, החורף

, חנקה גבוה יוצר סביבה חומצית סביב השורש ותורם לעליית זמינותם של זרחן ויסודות קורט\יחס אמון

רמת חנקן כללית גבוהה יחסית (. מרס-פברואר)ויתכן שמצב זה יוצר יתרון ברנדזינה בתחילת עונת הצימוח

בסיום עונת . תחות נבטים ולקיום עצים בכלללהתפ, לחנטה, בקרקע זו באביב מהווה יתרון לצימוח האביבי

.הקיץ מיטשטשים ההבדלים ברמת החנקן בין שתי הקרקעות

. יתרון הרנדזינה בהזנה חנקנית הוא שילוב של תכונות הקרקע עם העובדה שעל קרקע זו גדל היער באיזור

חומרי הזנה ומכיל קיום היער בסביבה זו גורם לכך שגבוהה כמותו של החומר האורגני המשמש כמקור ל

המבנה הבלתי מאוורר והבלתי מנוקז הוא כתוצאה ממערכת . מרכיבים המגבירים את זמינות היסודות

.הקרקע והסלעבחלק מהמקרים נמדד אשלגן גבוה יותר בתמיסת הקרקע של דגימות קרקע וכקטיון חליף .אשלגן

נובע מסיבות מקומיות המושפעות ממיקום נראה שיתרון בלתי עקבי זה הנראה בדגימות הרנדזינה . ברנדזינה

או מגורם מקומי אקראי , (Olsvig-Wittaker, 1992) באתרי הצטברות של נשר עלים המהווה מקור ליסודות

. אחר

חלה ירידה בריכוז אשלגן וזרחן בעלים של עצי אלון צעירים .השפעת התיבשות הקרקע על קליטת יסודות

נראה שהגורם לכך הוא היובש הקיים בקרקע הטרה רוסה . ערשהונבטו בקרקע טרה רוסה מחוץ לי

וכמו , ישנה הפחתה בתנועת יסודות אלה בתנאי יובש(. ראה להלן)המתיבשת בקיץ יותר מקרקע הרנדזינה

בתאי שורש הנמצא במצב של , כן עשויה להיות הפחתה בקליטה של יסודות אלה הדורשים קליטה פעילה

הידועים כיסודות רעילים ) מבוקרת של יסודות קורט כמו נחושת ואלומיניום חלה קליטה בלתי, בנוסף. עקה

המחזקת את האפשרות של פגיעה בשרשים שיכולה להתבטא בפגיעה ביכולת הקליטה ( בריכוזים גבוהים

(Lidon & Henriques, 1993; Marschner, 1997) ובקליטה הבררנית מצד שני, אחד הפעילה מצד

-רנדזינה באזור קיים יתרון בהזנה חנקנית שנובע בחלקו מתכונות מערכת הקרקענראה שבקרקע ה סיכום

אין עדות לכך שיתרון מקומי של אשלגן בקרקע הרנדזינה נובע . ובחלקו מעצם קיום היער במקום, סלע

הפחתת קליטה של יסודות הזנה בטרה רוסה הוא . ונראה שהוא נובע מעצם קיום היער, מתכונות הקרקע

.גורם משני הנובע מתכונת ההתיבשות של קרקע זו כפי שיוצג להלן כפי הנראה

משק המים בקרקע ובצמח

נבדקה באופן רציף לאורך כל תקופת המחקר בתחנות מדידה שמוקמו בקרקע הרטיבות בקרקע השטחית

מ"ס 01המדידה נעשתה בעזרת חישנים שמוקמו בעומק של . ובטרה רוסה שמחוצה לו, הרנדזינה בתוך היער

בצמוד לאותם חיישנים . ובכל שעה והתקבלו מהם אותות של התנגדות חשמלית שתורגמה לתכולת רטיבות

הלחות , וכמו כן נמדדו ברציפות טמפרטורות האוויר, הוצבו מדי חום למדידת טמפרטורת הקרקע באופן רציף

רטיבות . ך העונהנדגמו קרקעות בכל האזור ונקבעה בהם תכולת הרטיבות במהל, בנוסף. היחסית והגשם

.VIIIמוצגים לדוגמא בתרשים 0886טמפרטורת הקרקע וכמויות הגשם בתחנות המדידה בשנת , הקרקע

כבר עם תחילת ההתיבשות באביב . בקירוב* בעונת החורף קיים בשתי הקרקעות מצב של קיבול שדה

: ושה גורמים עיקרייםקצב ההתיבשות בתחילת האביב מוכתב משל. ניכרים הבדלים ברטיבות שתי הקרקעות

התיבשות משמעותית ראשונה חלה . אירועים שרביים וגשמי אביב קלים, מועד הגשם המשמעותי האחרון

בדרך כלל תוך כדי אירוע שרבי במהלך חודש מרס שבמהלכו ערכי הרטיבות המשקלית ירדו ברנדזינה בתוך

עי גשם שהתקיימו באותה תקופה גרמו אירו. 01% -ובטרה רוסה עד למטה מ, 90% -ל 99% -ימים מכ 01 -כ

מ גרמו להרטבה חלקית "מ 9 -גשמים של כ: ובאופן שונה בשתי הקרקעות, להרטבת הקרקע לטווח קצר

מ גרמו להרוויה של "מ 1-9גשמים של ; ברנדזינה ולא גרמו הרטבה כלשהי בעומק המדידה בטרה רוסה

כשעוצמת הגשם היתה חזקה . וכך הלאה, ולהרטבה קצרה וחלקית בטרה רוסה, מרבית השטח ברנדזינה

שרבים שהתקיימו . היתה ההרטבה ברנדזינה רבה עוד יותר והתגובה מיידית, (אותה כמות גשם בזמן קצר)

בסיכום התבטאה השפעת הגשמים הקלים . לאחר אירועי גשם גרמו שוב להתיבשות ולביטול השפעת הגשם

שרבי . מאי-רטיבות שתי הקרקעות בתקופת מרסבהשהית תהליך ההתיבשות וביצירת פער משמעותי ב

אוגוסט -שעד יולי, שהיתה משמעותית יותר בטרה רוסה, חודש מאי גרמו להתיבשות מואצת בכל הקרקעות

הרנדזינה שמרה עד לסוף העונה על רמת רטיבות שאינה מאפשרת ". יבש אוויר"הגיעה למצב של כמעט

(.בר 91 -מתח מים של כ)קיום השורשים אך מאפשרת את המשך , קליטת מים על ידי העץ

משטחי הנארי . גשמי הסתיו הראשונים גרמו גם הם להרטבה מהירה ורבה יותר בבית הגידול של הרנדזינה

להרטבה רבה , וכתוצאה מכך, שמעל פני השטח גרמו להווצרות נגר עילי אל תחתית שכבת הקרקע השטחית

. זינה גרמה לקיצור עונת היובש בבית גידול זההרטבה מוקדמת זו ברנד. יחסית של חתך הקרקע

מציג את תכולת IXתרשים. נבדקה בסוף הקיץ בחפירות שנעשו בסמוך לעצים הרטיבות בכיסי הקרקע

המגמות הנראות בחתך .הרטיבות המשקלית הממוצעת שנמדדה במיקומים ובעומקים שונים בכיסי הקרקע

:הרטיבות הן

.ית בתכולת הרטיבות של כל תת בית גידול בתוך כיס הקרקעעם ההעמקה היתה עליה כלל( 0

קרקע : אפשר לדרג את תתי בית הגידול שבתוך כיס הקרקע לפי סדר עולה של תכולות הרטיבות( 0

קרקע בסדקי בתחתית כיס קרקע תחת אבן גדולה מעל אבן גדולה קרקע בין אבנים חפשית

יפה חלקית בתכולת הרטיבות של תתי בית גידול הסמוכים הבחנה זו אינה חד משמעית וקיימת חפ. סלע

, מידת בלייתו, ולכן שוני של סוג הסלע, השונות בתת הקרקע הינה גבוהה מאד. בתוך הסדר שתואר

האבנים והנארי מעל נקודה מסויימת השפיעו על , עובי סדק וצירוף של מערך הקרקע, צפיפות האבנים

.ת הגידול שהוזכרורטיבות הקרקע בתוך כל אחד מתתי בי

היתה , היא עלתה עם העומק, הרטיבות באבנים היתה נמוכה תמיד מאשר בחומר הקרקע האדמתי( 9

בסלע תשתית רציף הרטיבות . וגבוהה יותר בסלע בלוי( קשה)גבוהה באבני קרטון ונארי מאשר באבני גיר

.היתה גבוהה יותר מאשר בגושי סלע נפרדים ואבנים

ם והמוליכות ההידראולית בקרקע ובסלע ומשמעותן למערכת קליטת המים על ידי תכונות תאחיזת המי

העצים

הסלע , לכל סוגי הקרקע* נבדקו ונבנו עקומי תאחיזה תכולות הרטיבות בקרקע ובסלע במתחי יניקה שונים

אדומה בכל מתח יניקה נתון גבוהה מזו -תכולת הרטיבות הקיימת ברנדזינה החומה. והנארי הקיימים באזור

ברנדזינה גבוהה במעט מזו של * וכמו כן כמות המים הזמינים, של קרקעות הטרה רוסה אך לא במידה רבה

תכולת הרטיבות : ה יותר קיים בין תכונות התאחיזה של סלעי התשתיתהבדל גדול הרב. הטרה רוסה

06% -בקרטון בינוני כ, 01%בנארי עליון , 6% -בקרטון קשה כ, 0%המשקלית ברוויה של אבן הגיר היא עד

הקרטון , *בר 1.6 -עם עליית מתח היניקה נשאר הנארי התחתון ברוויה עד מתח של כ. 91% -ובנארי תחתון כ

ערך פריצת "מעל מתח זה המכונה . והנארי העליון עד למתח של מספר ברים, בר 0 -רוויה עד לנשאר ב

-בר כבר יורדת הרטיבות בכל סלעי הקרטון והנארי ל 01ועד למתח של , ישנה ירידה ברטיבות הסלע, "אוויר

ינה ברוויה ומיד לאחר הגשם הקרקע כבר א, בר בלבד 1.0 -ערך פריצת האוויר בקרקע הוא עד כ. 0-9%

.ומתחילה להתיבש

והיא קטנה יותר ככל שסלע הקרטון קשה , יום\מ"מ 1.0 -ברוויה בקרטון היא כ *המוליכות ההידראולית

המוליכות ההידראולית בסלע בלתי רווי פוחתת בקצב לוגריתמי עם (. בקרטון קשה ובנארי העליון)יותר

*.ירידת דרגת הרוויה

סלע המכיל מים בכמות רבה ונשאר ברוויה בשלבים הראשונים .הסלע משמעות התכונות ההדראוליות של

אפשר לכן להניח שממצב של קיבול . יכול לשמש כמאגר לקליטת מים על ידי השרשים, של עלית המתח

כאשר הקרקע תמשיך להתיבש והמתח בה ; בר השרשים יקלטו מים מהקרקע בלבד 0-0שדה עד למתח של

: אין הכרח שהשורשים יחדרו או יגעו בסלע. יטת מים גם מגוף סלע התשתיתיעלה מעל לערך זה תתחיל קל

משם אל , עם עליית המתח בקרקע תהיה תנועת מים בסלע התשתית מהמתח הנמוך אל המתח הגבוה

גם בתוך העץ ממשיכה )הקרקע שבה המתח גבוה יותר ואל השרשים היוצרים מתח יניקה גבוה עוד יותר

אפשר לחשב את כמות המים שהסלע יתרום (. מתחים עולים עד לעלים ולאווירתנועת המים לכיוון של

:לדוגמא. למערכת השרשים שבקרקע הצמודה אליו

על ידי הכפלה . ממשקל הסלע 09%מאגר המים הזמינים בסלע קרטון בינוני שנתוניו הוצגו לעיל הוא כ

911, כלומר, מנפח הסלע 91%הוא מתקבל שנפח המים הזמינים( ק"סמ\'ג 0.1 -שהיא כ)בצפיפות הסלע

על ידי העצים אם * מ לדיות"מ 911 -תוכל לספק לכן כ' מ 0שכבת סלע בעובי של . ק של סלע"מ 0ליטר מתוך

קיימים סלעי קרטון באיזור שיוכלו לספק (. בר 06כאשר המתח בקרקע יגיע עד ל )יקלטו כל המים הזמינים

.מ"מ 11 -לו סלע של גיר קרטוני יוכל לתרום רק כואי, מ משכבת סלע בעובי דומה"מ 961אף

, לא מגיעה הקרקע שבדפנות כיס הקרקע למתחים גבוהים, לפי נתוני הרטיבות שהתקבלו בכיסי הקרקע

, ונראה לכן שמאגר המים בסלע הסמוך לקרקע אינו מנוצל במלואו ולפיכך המים מגיעים ממרחק גדול יותר

מאפשרת תנועת , או סמוך לה, בר נמצא הסלע ברוויה 0-0 -למתח של כהעובדה שעד . מנפח סלע גדול יותר

.מים ממרחק בשטף המתנהל לפי מוליכות הידראולית ברוויה או בדרגת רוויה גבוהה

לצורך החישוב חולקו שכבת הקרקע וסלע .של מים בסלע אל הקרקע ולעצים* וספיקות* חישוב שטפים

הבסיס לחישוב היה הרטיבות שנמדדה בקרקע השטחית (.Xתרשים )התשתית למספר קטעי התיחסות

תכונות התאחיזה של קטעי , הרטיבות שנמדדה בתתי האתרים שבכיסי הקרקע, בתחילת העונה ובסופה

המוליכות ההידראולית , (שעל פיהם הוערכו מתחי היניקה בכל מקום)הסלע והנארי הקיימים בכל עומק

. שלא ברוויה על פי דרגת הרוויה שבכל מקום ברוויה המוערכת באותם קטעים והמוליכות

השוררת בקטע המוליכות ההידראולית הנמוכה כתוצאה מהכפלתהשטף בנארי העליון אל שכבת הקרקע

.מ ליום"מ 1.16מתקבל שטף נמוך למדי של , זה במפל המתחים הגדול הקיים בו

6כיס הקרקע מתבטאת בספיקה של הזרימה ההיקפית אל. זרימה אופקית מהנארי התחתון אל כיסי הקרקע

כמות המים הנקלטת במפלס (. זו הכמות היומית הנקלטת בממוצע משכבת סלע זו בכל כיס קרקע)ליטר ליום

.ליטר לדונם ליום 16היא ( כיסים בדונם 06)זה בכל כיסי הקרקע

וב לכך במשך כל שכבת סלע זו נשארת במצב של רוויה או קר .זרימה מסלע הקרטון אל תחתית כיס הקרקע

כמות המים הנקלטת בכיס קרקע אחד . הקיץ ולכן קיימת בה מוליכות ברוויה ומתקבל שטף מים גבוה יחסית

. ליטר לדונם 691 -המתבטאת ב, ליטר ליום 91.6מתחתיתו על פי החישוב היא

תח המים שטף מים מתקיים כנראה משכבות עמוקות הנמצאות ברוויה לכיוון מ .חידוש מאגר המים בסלע

, נקלטים בגוף הסלע, גשמי החורף מחלחלים בסדקי הסלע, לאחר עונת היובש. שנוצר בסמוך לכיסי הקרקע

. ומשלימים את החסר

( 0816)נמדדה ביער הים תיכוני על ידי שחורי התאדות מפני השטח .השואה לדיות ולהתאדות מדודים

, שהוא מחציתו של נתון זה, הקרקע השטחית השטף שחושב לעיל מהנארי אל. מ ליום"מ 1.0 -ונמצאה כ

בסביבת קרקע הטרה . אינו מונע את התיבשות הקרקע אך מאפשר את מיתון ההתיבשות של שכבת קרקע זו

. והקרקע מגיעה להתיבשות כאמור עד אמצע הקיץ, רוסה אין זרימת מים כזו מסלע הגיר הקשה

הכמויות . ליום בממוצע בקיץ* מ"מ 1.6 -ונמצא כ( 0881, שילר)נמדד בשטח המחקר . עצי אלון התבור* דיות

מ "מ 1.1ליטר לדונם מספיקות לדיות של 111 -המחושבות של קליטת מים בכיסי הקרקע המסתכמות בכ

. ליום

כמות המים הזמינים . אספקת המים מהסלע הינה חיונית לקיום העצים .חשיבות מאגר המים בסלע

. יום של עונות היובש 091 -יום מתוך כ 11יק לקליטה על ידי העצים ל התיאורטית בקרקע היתה יכולה להספ

כמות המים שיצאה בקיץ ממערכת . אולם רק חלק מכמות המים הזמינים נקלטת בפועל במהלך העונה

כדי לקלוט מים ולדיית אותם במשך כל העונה חייבת להיות . יום בלבד 06הקרקע נטו סיפקה מים לדיות של

. מהסלע אספקה משמעותית

תגובת העצים למצב המים בקרקע כמדד לאיכות בית הגידול

ונבדק המצב , להשלמת התמונה נבדקו מתח המים בעלים ומוליכות הפיוניות לאורך היום ולאורך העונה

. במספר אוכלוסיות של אלון תבור באזור( מידת הצימוח וכמות הבלוטים, מועדי לבלוב ושלכת)הפנולוגי

של מצב הקרקע שתוארה לעיל מאפשרת לאפיין את בתי הגידול ולהצביע על הבדלים הבדיקה המפורטת

כאשר מתח המים בקרקע בסמוך . אך רק העץ עצמו יכול להמחיש את איכות בית הגידול עבורו, בהם

קיימת בקרה בעצים שעל פיה מתח מים . גם מתח המים בעלים יהיה גבוה, לשורשים הפעילים הינו גבוה

הפחתת איבוד המים כתוצאה מכך , ם גורם לתגובה הורמונלית המתבטאת בסגירת פיוניותגבוה בשורשי

מדידה משולבת של מתח המים בעלים ומוליכות הפיוניות יכולה להצביע על . ווויסות מתח המים בעלים

, עץ הנמצא במצב של עקת מים עשוי להשיר את עליו במועד מוקדם, כמו כן. מצב משק המים של העץ

.וח וייצור הבלוטים בו יהיו נמוכיםוהצימ

במקום בו נשמרה הרטיבות הגבוהה . בהשוואה בין אוכלוסיות עצים נמצאה התאמה בין גורמים אלה

מוליכות פיוניות , שם גם נמדדו מתח מים נמוך בעלים, (רה'ג'ליד כפר חג, מתח מים נמוך)ביותר בקרקע

על , בגבעת חציר)קרקע היתה נמוכה מכל אתרי היער במקום בו רטיבות ה. גבוהה וכניסה מאוחרת לשלכת

באוכלוסיות אחרות היו ערכי ביניים בדרגות . גם מצב הצמחים הצביע על עקת מים, (רנדזינת נארי חוארי

( 0: )אפשר להבחין בארבע דרגות של איכות בית הגידול על פי משק המים הקיים בהם. שונות של התאמה

שגם בתוכו אפשר , על תשתית של נארי קרטוני, מרבית היער באזור( 0); בית הגידול המשופר שהוזכר

טרה רוסה על אבן גיר שאין בה ( 9); יער עם משק מים גבולי על נארי חוארי( 9); להבחין בדרגות בינים

.התפתחות של יער כלל

. ת לשלכתמוליכות פיוניות גבוהה וכניסה מאוחר, גם ברמת העץ הבודד נראית התאמה בין מתח מים נמוך

על רקע השונות הרבה במבנה תת הקרקע על טווחים קצרים נראה שהבדלים בפנולוגיה ובגודל של עצים

. העומדים לרשותו של כל עץ, שכנים נובע מהבדלים בזמינות המים בקרקע

סיכום

,שפרעם-המסלע והקרקע הם הגורמים העיקריים לתפוצת יער אלון התבור ולמידת הצלחתו באזור אלונים

מערכת המסלע והקרקע . ומטרות המחקר היו לאמת את התצפיות ולמצוא את ההסבר להשפעת גורמים אלה

ויתכן שדווקא , שבה גדל היער התגלתה כמערכת מורכבת ומגוונת מאד עם שונות בתוכה בכל קני המידה

ה הבדלים ארבע. הגיוון הרב הוא הגורם ליצירת כיסי הקרקע במבנה ובצפיפות המתאימים לקיום היער

עיקריים בעלי השפעה משמעותית על הצומח נראים בין בתי הגידול של היער המפותח על קרטון או חואר

: לבין בית הגידול של אבן הגיר עם קרקע הטרה רוסה, אדומה-המכוסים נארי וקרקע רנדזינה חומה או חומה

( 9); ויים החלים בו במהלך העונהמשק המים בקרקע והשינ( 0); המבנה המרחבי של סביבת בית השורשים( 0)

.הבדלים בהרכב תמיסת הקרקע ובקליטת יסודות הזנה( 9); תכונות האגירה וההולכה של סלע התשתית

כיסי הקרקע הנמצאים בתוך המבנה של סלע : הבדלים אלה בין בתי הגידול נובעים למעשה מאותן סיבות

רטון והנארי נוצר מעין עציץ מוגן לשורשים שאינו ועם התכונות ההדראוליות של הק, הקרטון ושכבות הנארי

תכונות סלע הקרטון גם מאיטות . מתיבש הודות לעתודת המים הרבה שלו המאפשרת את השלמת הרטיבות

תכונות תאחיזת המים . את קצב ההתיבשות של שכבת הקרקע הרדודה ומונעים את התיבשותה המלאה

, חי הנארי שעל פני השטחטמש. הרטיבות של בית גידול זה המשופרת של קרקע הרנדזינה מוסיפות ליתרון

מאפשרים יצירת נגר עילי בעקבות אירועי גשם קלים , הממשיכים ברציפות אל מתחת לקרקע השטחית

תכונות סלע הקרטון יוצרות מצד שני סביבה בלתי . ותורמים לקיצור תקופת היובש בשכבת קרקע זו

גורמים למחזור חנקן התורם להזנה של עצי , ר אשר קיים במקוםשבשילוב עם נשר היע, מאווררת בחורף

ירידה בקליטת האשלגן והזרחן בבית הגידול של (. הזנה חנקנית והגברת זמינות זרחן ויסודות אחרים)היער

.הטרה רוסה היא תופעה הנובעת מתכונת ההתיבשות של בית גידול זה

גורמי ההזנה הם גורמים שניונים הנגרמים . שק המיםשההבדל העיקרי בין בתי הגידול הוא מ, לכן, נראה

גורמים נוספים . ונראה גם שהם משניים בחשיבותם, כתוצאה מהתכונות ההידראוליות של הקרקע והסלע

חומר אורגני על פני , הצללה ביער המעכבת התיבשות: הפועלים במערכת נובעים מעצם קיומו של היער

נראה שגורמים . בקרקע התורם להגברת הזמינות של יסודות הזנההשטח הזמין להתפרקות וחומר אורגני

הטמפרטורה בה נמוכה , הרנדזינה שומרת על רטיבותה גם במקומות שאינם מוצלים: אלה אינם מכריעים

ולא נראית הגברה משמעותית של זמינות יסודות הזנה יותר , יחסית גם כשהשלכת מלאה ואין הצללה

. מהתופעות שפורטו לעיל

בשילוב עם גורמי ; גורם השונות הראשון הקיים בשטח הוא המסלע. XIכבות המערכת מודגמת בתרשים מור

המסלע והקרקע . נוצרה קרקע ונוצר הנארי( שגם היא עצמה תוצר של המסלע והאקלים)אקלים וטופוגרפיה

ים משק מים מסוים יוצרים מערכת מרחבית שביחד עם תכונות הקרקע והסלע על רקע האקלים והטופוגרפיה יוצר

משק . הרכב תמיסת הקרקע והרכב הקטיונים החליפים, ובמקביל גם מערכת כימית של הרכב הקרקע, בקרקע

אך הקשר , המים בשילוב עם המערכת הכימית משפיעים על צימוח העץ הבוגר ועל המערכת הפיסיולוגית שלו

ד השורשים ותוך כדי כך מוגבלת יכולת העץ קולט מים ומייבש את הקרקע שלי: בין הקרקע והעץ הוא הדדי

העץ תורם חומר אורגני לקרקע ומעלה יסודות ; קליטת המים שלו על ידי הקרקע ועל ידי הבקרה הפנימית שלו

שבנוסף לכך , השפעות דומות קיימות על הנבט והעץ הצעיר בשנותיו הראשונות. הזנה שנשטפו וגם יוצר הצללה

; של צומח חד שנתי המייבש את הקרקע ומתחרה איתו על יסודות הזנה מושפע בצורה משמעותית גם מתחרות

בעץ , כמו כן; בקרקע חשוב להדבקה מהירה של העץ הצעיר ולהגדלת יכולת הקליטה שלו* קיום של מיקוריזה

.הצעיר יכולה להתקיים קליטה בלתי מבוקרת מוגברת של יסודות הזנה מזיקים

עצים וקיום יער אלון תבור הוא אפשרות הקליטה וההשרדות של נראה שהשלב הקריטי של קיום או העדר

.תלויה בתגובת העץ הבוגר, או יתפתח באיטיות במצב של עקה, השאלה אם היער ישגשג. העץ הצעיר

.האפשרות להשלכת תוצאות המחקר למקומות אחרים ותרומתו לחקר הגאובוטני

. המגוון שבתוכם הוא ייחודי לאיזור המחקר מקבץ התנאים האקולוגיים הקיימים באיזור המחקר על כל

מערבה יותר לא קיים כמעט המופע הקרטוני של תצורת תמרת אלא רק תצורת מראשה הבנויה מסלע קרטון

או יער , והיער שם הוא בדרך כלל יער ים תיכוני מגוון שרק בחלקו שולט אלון התבור, אחיד הרבה יותר

ברמת מנשה על מסלע אאוקני לא נראה נארי מפותח והקרקע ביער אלון התבור . החרוב ואלת המסטיק

נמצא בבדיקות ההשוואתיות של המחקר הנוכחי יתרון בולט בתכונת , אגב, שם)גירנית ואפורה יותר

יערות אלון התבור באיזורי בית קשת ונחל (. תאחיזת המים של קרקע היער לעומת הקרקע של האזור החשוף

גם יערות אלון התבור באיזור ; לח פחות וגשום פחות, הם באזור חם יותר עמוד התחתון על מסלע אאוקני

יער יהודיה הוא על מסלע בזלתי ; (טרוורטין בדרך כלל)עמק החולה הם באזור יובשני יותר ועל מסלע אחר

למרגלות הכרמל גדל אלון תבור בין שכבות של ; באזור פרדס חנה התשתית היא של חמרה; באזור יובשני

.ט בנטיה חזקה וכדומהדולומי

מתוך רשימה חלקית זו נראה שהגורם אשר מאפשר או מונע את קיום יער אלון התבור אינו בהכרח

מטרת המחקר הנוכחי היתה להתמקד . הקרקע או המסלע בפני עצמם אלא צירוף של תנאים אקולוגיים

והיערני הוא בהסבר של תרומת מחקר זה למחקר הגיאובוטני. בתופעה מקומית ולהסביר אותה לפרטיה

, בקידום ההבנה של התנאים הדרושים לעץ אלון התבור, משבצת אחת בפסיפס של צומח ארץ ישראל

בהדגשה והדגמה של עקרונות הפועלים במערכת האקולוגית של העץ והיער וכדוגמא למחקר אקולוגי רב

.תחומי

מילון מונחים

שנוצר תוך כדי התגבשות מחדש של מרכיבים 3CaCOמתי סלע קשה המורכב מסידן פח (limestone)אבן גיר

*מהווה מעבר בין אבן גיר לקרטון, סלע פחות קשה מאבן גיר :גיר קרטוני. שהומסו

מעבר אופקי בלתי רגולרי בין שכבות או תצורות סלע כאשר הגבול בינהן נע הלוך (interfingerring)איצבוע

.למעבר בין אצבעות משולבות וחזור עם העליה בחתך טור הסלעים בדומה

.אטמוספרה 0דומה בקירוב ללחץ של . 'מ 01שווה ללחץ עמוד מים של . יחידת מדידה של לחץ או מתח בר

ואינו נמצא באתר הווצרותו , חומר סלע שגלש ממקום גבוה למקום נמוך כאשר עדיין לא התקשה גלישת סלע

.המקורי

תנועת המים בצמח : הטרנספירציהזרם . מהעלים דרך הפיוניות תהליך של התנדפות מים (טרנספירציה)דיות

.מהשורשים דרך צינורות העצה עד לפיוניות

. היחס של תכולת הרטיבות הנמצאת בקרקע או בסלע במתח נתון אל הרטיבות שבמצב רוויה .דרגת רוויה

.מבוטאת בשבר עשרוני מתוך השלם

עתקת גוש של שכבות סלע ביחס לגוש אחר תוך שבירת רצף קו שלאורכו התקיימה ה ( fault-קו שבר )העתק

.נוצר בדרך כלל כתוצאה מכוחות מתיחה שפעלו על קרום כדור הארץ באזור. השכבות המקורי

ולעיתים גם גבס ומרכיבים נוספים כשכבות עדינות מתחלפות או , חרסית, סלע רך הכולל קרטון (.marl)חואר

כסלע מעורב

-צבעה בגווני חום . קרקע המתפתחת על מסלע קשה של אבן גיר או דולומיט :טרה רוסה .רנדזינה, טרה רוסה

או קרטון קשה והיא גירנית * קרקע המתפתחת על נארי :רנדזינה חומה. אדום והיא כמעט ואינה מכילה גיר

".(קרקע יער חומה ים תיכונית"נקראה בעבר ). במידה מעטה

:קטיונים חליפים. יון בעל מטען חיובי :קטיון. תרכובת בעל מטען חשמלי אטום או :יון .קטיונים חליפים, יון

.קטיונים הנספחים למקטע החרסית בקרקע ונמצאים בשיווי משקל עם הרכב תמיסת הקרקע

.יער מרווח שנופי העצים בו אינם נוגעים בדרך כלל אחד בשני .יער פארק

קבוע המוליכות . את את קצב העברת המים דרכוהמבט( סלע, קרקע)תכונה של תווך מוליכות הדראולית

לאורך דרך הזרימה ( ביחידות גובה)ההדראולית של הקרקע הוא שטף המים המתקיים כאשר מפל המתחים

('מ 0\'מ 0) 0:0הוא

.מים זמינים, נקודת כמישה, ראה קיבול שדה מים זמינים

היוצרת גובה מים , דונם 0ק בשטח של "מ 0של הוא כמות מים, מ גשם"כמו מ, מילימטר של התאדות או דיות מ"מ

.מ"מ 0של

כוללת . שכבת סלע משני שנוצרה תוך כדי תהליכי הווצרות הקרקע על סלעים רכים כמו קרטון וחואר נארי

.פריך ולווחי ונארי תחתוןקשה יותר מסלע המקור נארי עליון, מ"מ 0 -קשה בעובי כ קרום למינרי

.מצון חנקן אורגני לחנקה בקרקע באמצעות מיקרואורגניזמיםתהליך של חי ניטריפיקציה

.ראה שטף ספיקה

.עקום המתאר את מתח היניקה בקרקע כפונקציה של תכולת הרטיבות ((retention curve עקום תאחיזה

.קטיונים חליפים, ראה יון קטיונים חליפים

הרטיבות לאחר התנקזות מי : בול שדהקי. מצבים של רטיבות קרקע מים זמינים, נקודת כמישה, קיבול שדה

נקודת .בר 039אינו מצב מדוייק אך לצרכים מעשיים מוערך כרטיבות במתח קרקע של ; הכובד אחרי גשם

בר 06מוערך כמתח מים של ; רטיבות הקרקע במצב שבו צמחים אינם יכולים לקלוט ממנה מים יותר :כמישה

,ת הכמישה וקיבול השדהההפרש בין נקוד: מים זמינים. לגידולי תרבות

מורכב משלדי מאובנים מיקרוסקופים וככל . CaCO)3)סלע רך יחסית המורכב מסידן פחמתי (chalk)קרטון

קרטונים בדרגות קושי שונות נקראים . שחלה בו מידה רבה יותר של המסה והתגבשות מחדש הוא קשה יותר

.ם גיר קרטוניועד שלבי מעבר לאבן גיר המכוני, קרטון קשה, קרטון רך

רנדזינה, ראה טרה רוסה רנדזינה

(. שונה ממהירות זרימת המים בנקבובים. )קצב התקדמות המים דרך תווך מבוטא בערכי דרך לזמן שטף מים

.נפח ביחידת זמן= שטף המים העובר דרך שטח חתך מוגדר : ספיקה

שם התצורה נקרא . כנות וניתנת למיפוישונה מיחידות ש, יחידה גאולוגית הניתנת לאפיון (formation) תצורה

.בדרך כלל על שם המקום בו הוגדרה לראשונה ובו נמצא החתך הטיפוסי שלה

הבעת תודה

ל "תצוין במיוחד עזרתם של מחלקת היעור של קק. בציוד ובעצה, רבים סייעו לביצוע המחקר בתקציב

תרמו . דען הראשי של רשות שמורות הטבעולמ, ר גבי שילר בציוד ובעצה"ר אמנון שוורץ וד"של ד, במימון

ר "ד, ר גידי נאמן"ד, יחזקאל מועלם' פרופ, עוזי כפכפי' פרופ, אבינועם דנין' פרופ, רבות מנסיונם עדי בן נון

.ר אורי שני ורבים נוספים"ד, ר אביבה רבינוביץ"ד, ר עמיחי סנה"ד, רונית נתיב

ביבליוגרפיה

הוצאת קרן אהרונסון .עזבון אהרונסון בעריכת אופנהיימר ואבן ארי .ןצמח מערב הירד. 1492, .אהרונסון א

.זכרון יעקב

.הוצאת יד בן צבי. 0996עד 0990 -כתבות מארץ ישראל מ, חיפה .1942, .אוליפנט ל

.מהדורה שלישית, הוצאת המרכז למיפוי ישראל .1491, אטלס ישראל

' ג, הטבע והארץ. ות האלון בארץ ישראל בהווה ובעברמחקר היסטורי פיטוסוציולוגי על יער. 1491. איג א

.909-999(: ה); 018-006(: ד); 006-001(: ב)

האוניברסיטה העברית , לבוטניקה ’המח, עבודת גמר לתואר מוסמך .צומח הגליל התחתון. 1499, .אלוני ר

בירושלים

השנים 11,111קלים במזרח הים התיכון במשך פליאוא. 1449, .קאופמן א, .אילון א, .מטיוס מ-בר

חוברת , כנס מצפה רמון, החברה הגאולוגית הישראלית .האחרונות כפי שמשתקף במשקעי מערת שורק

.09' הכנס עמ

(.מאספי גרגירי אבקה) ברבעון המאוחר לאור המחקר הפלינוליגי שינויי אקלים באזור הבקע. 1499, .ברוך א

.096-098: 01, רותם

. השנים האחרונות 9111 -עדות פלינולוגית להשפעת האדם על הצומח באזור הכנרת ב. 1491, .ך אברו

.09-01(: חוברת משותפת) 6חלמיש + 00רותם

, לגאולוגיה ’המח, עבודת גמר לתואר מוסמך. עילוט-הגאולוגיה של אזור כפר החורש. 1490, .גרינברג י

.האוניברסיטה העברית בירושלים

.זהרוני. עם חי בנופיו בעריכת ע, דרך ארץ .מלחמת דבורה וברק בסיסרא. 1491, .זהרוני מ

.הוצאת יד בן צבי .0919עד 0919 -מסע בארץ ישראל מ .1991, .ב. טריסטרם ה

, עבודת דוקטור. אורן ומרעה באזור קרסטי בכרמל, אבפוטרנספירציה בשטחי חורש. 1499, .שחורי ע

.םהאוניברסיטה העברית בירושלי

, השתלמות חורש טבעי, אגף היעור, ל"קק. בר זית בינוני ואורן ירושלים, אלון תבור, טרנספירציה של אלון מצוי. 7991, .שילר ג

.7991' ספט, שתולה

טבעון -גבעות אלונים. על כריתת יער אלון התבור בגבעות טבעון במלחמת העולם הראשונה .1442, .שפר א

.הוצאת החברה להגנת הטבע ומשרד החינוך והתרבות, שפר .שורר וא. נוף ואדם בעריכת י

Fuller T., 1650. Galilaeae descriptio. חיפה, המוזיאון הימי הלאומי, אוסף מפות

Lidon F.C., Henriques F.S., 1993a. Copper mediated inhibition on protein synthesis in rice

shoots. J. of Plant Nut. 16 (9): 1619-1630.

Marschner H., 1997. Mineral nutrition of higher plants, 2nd ed. Academic Press. pp. 680.

Olsvig-Wittaker L. S., Naveh Z., Gisken M. & Nevo E., 1992. Microsite differetiation in

Mediterranean oak savana. Journal of Vegetation Science 3: 209-216.