1

פסיכיאטריה קהילתית ותיאורית המשבר

צבי גיל•פסיכולוג קליני•מרפאות לבריאות הנפש, •

גליל מערבי

2

פסיכיאטריה קהילתית: ג’רלד קפלן

,מניעה ראשונית: הורדת תחלואה שדורשת טיפול•

על-ידי כך שפועלים נגד הנסיבות שיש להן סיכוי •לגרום לתחלואה.

המניעה הראשונית מכוונת לא לאנשים •אינדיבידואליים אלא לאוכלוסיה.

המטרה היא הורדה של שעור החולים, חומרת •התחלואה, משך המחלה, ופגיעה על-ידי נכות.

3

II פסיכיאטריה קהילתית

האחריות של העוזרים •היא לאוכלוסיה כולה, לא

רק לאלה שבהם הם מטפלים, או לאלה שפנו

לקבל עזרה.

העזרה ניתנת גם לאנשים •שלא פנו או אינם מגלים

סימני תחלואה, וזאת כדי למנוע תחלואה בטרם

התפתחותה.

4

: III פסיכיאטריה קהילתיתגורמי פגיעות וגורמי עמידות

גורמים דמוגרפיים - מין, גיל, מצב משפחתי, •מעמד סוציו-אקונומי, קבוצה אתנית.

גורמים אישיותיים - כוחות אגו, מיומנויות •התמודדות, סבילות לחרדה, תסכול, ואי-ודאות,

הסטוריה קודמת של משברים וטראומות.

גורמים סביבתיים.•

5

מניעת תחלואה כתוצאה ממשברים:

אספקה של צרכים חיוניים:•

פיסיים - מזון, מחסה, שינה, ביטחון, גריה •חושית.

פסיכו-סוציאליים - גריה קוגניטיבית ורגשית, •יחסים בין-אישיים.

סוציו-תרבותית - קיומם של מנהגים וערכים •תרבותיים, ושימורם של תפקידים חברתיים.

6

אוכלוסיות בסיכון:

אוכלוסיות חלשות כמו •ילדים, חולים, זקנים,

.’מיעוטים וכדאנשים מנותקים, •

בודדים, פגועים רגשית, או עם הסטוריה של משברים וטראומות

קודמות.

7

משבר

הגדרה: משבר עשוי להתרחש כאשר מופיע מצב •חדש, שהוא משמעותי לפרט ו/או לקהילה, אשר

אינו/ם יודע להתמודד עימו באמצעות מנגנוני ההתמודדות הקיימים.

במשבר כרוך בדרך-כלל אובדן ממשי, מדומיין או •אפשרי, לחיים, לגוף, לכבוד או לערכים, לאדם

עצמו, ו/או לאנשים המשמעותיים לו.תוצאות המשבר נקבעות במידה רבה על-ידי ההתנהגות של •

האדם, של האוכלוסיה, ושל העוזרים לו.

8

משבר: מסיכון לסיכוי

משבר הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. משבר •לכשעצמו אינו סימן לחולי נפשי.

משבר יכול להוביל לתחלואה נפשית, אם לא •מוגשת עזרה מידית, ואם נוצרת כרוניזציה שלו.

משבר יכול להוביל להתפתחותו של אדם או של •החברה, באמצעות ההתארגנות מחדש הנחוצה

לשם התרתו.

9

מאפיינים של משברים: SLAIKEU ))על-פי

פריצה פתאומית - •SUDDEN ONSET

חוסר צפיות - •UNEXPECTANCY

איכות חירומית - •EMERGENCY

השפעה פוטנציאלית על •כל הקהילה

סכנה והזדמנות•

10

שלבים בהתפתחות משבר(על-פי סא”ל ד”ר שבתאי נוי(

שלב מידי: חרדה חזקה, עם הסימנים האופיינים לה, •ונסיון להתמודד איתה.

שלב אקוטי: נסיונות להתמודדות עם החרדה על-ידי •שימוש במנגנוני הגנה, כמו הדחקה, הכחשה, שיכחה,

סומטיזציה ועוד. מופיעים סימפטומים ותסמונות.שלב כרוני: התגבשות האישיות סביב ההתמודדות עם •

הטראומה - כעסנות, רוגזנות, דכאונות, לביליות רגשית, הפרעות בשינה, במין, וביב”א.

11

( ASSESSMENT)הערכת המשבר

תמונה סימפטומטית מאד מגוונת, שאינה זהה •לתסמונת אחת, ואשר יכולה לכלול תסמונות שונות.

סימנים רגשיים - חרדה, דכאון, אשמה, בושה, •השפלה, פגיעה, תסכול, כעס.

סימנים קוגניטיביים - בלבול, שיכחה, קשיי ריכוז.•סימנים גופניים - כאבים, מחושים, שינויים בדופק, •

לחץ דם, יציאות, הפרעות בתיאבון ובשינה.סימנים בין-אישיים -התבודדות, דברנות, ניכור, ניתוק•

12

מאפיינים של מצבי חירום המוניים, קטסטרופות ומלחמות:

פגיעה בו זמנית במספר גדול •של אנשים.

אובדן של חיים, בריאות ורכוש.•איכות חירומית ברורה, •

הדורשת התערבות מידית.מצבים של אי ודאות, מגבירים •

חרדה ומקשים על התארגנות יעילה.

הפגיעה היא גם באנשים שלא •נפגעו ישירות, ולכן צריך להגיש

גם להם עזרה.

13

כללי ההתערבות במשבר:על-פי סא”ל ד”ר שבתאי נוי()

עזרה מידית, קצרה ומהירה.•מטרה - החזרה מהירה של המצב התפקודי לקדמותו.•הורדה מקסימלית אפשרית של סכנות.•סיפוק חסכים פיסיים )אוכל, שתיה, מחסה, שינה, ביטחון(.•ביטוי חופשי של רגשות ומחשבות )ונטילציה ואבריאקציה(.•חיזוק תחושה עצמית של בריאות ויכולת התמודדות, •

והמנעות מתוית של חולי ואי-נורמליות.

.חיזוק קבוצות תמיכה טבעיות•

14

התנהגות העוזר במצבי משבר:

פעיל, דירקטיבי, •מכוון-למטרה.

מפנה, מיעץ, גמיש.•אמפאתי, אותנטי, חמים.•מעריך מצבי סיכון וקובע •

עדיפויות.ראיה מערכתית, ומגייס •

משאבים מהסביבה.

•Empathy, assertion, facilitation, control

15

מאפייני התערבות במשבר, לעומת טיפול מקצועי:

משך קצר - דקות עד שעות.•העוזרים אינם בהכרח מטפלים מקצועיים אלא •

האנשים בשטח, כולל צוות רפואי, אנשים בקהילה, .’משטרה וכד

המיקום קרוב למקום הטבעי )בי”ס, בית, עבודה( ולא •במרפאה מקצועית.

המטרה היא מוגבלת - החזרת מצב תפקודי לקדמותו, •אוורור רגשות, הפחתת סיכונים, חיבור למקורות עזרה -

ולא טיפול באישיות.

16

כלל ליטמן:

ככל שהמשבר חריף יותר, כך נחוץ עוזר שאינו איש •מקצוע.

הסבר: המיומנויות הנדרשות בזמן משבר אינן דוקא •מקצועיות. אין צורך בידיעה של תיאוריות של אישיות,

פסיכופתולוגיה, או פסיכותיראפיה.ההתנהגויות הנדרשות אינן של איש מקצוע - אין צורך •

בפירושים.

לעומת זאת צריך גישה אנושית, אותנטית, חמימה, רגישה •.ואמפאתית, אשר תדע לקבל, לנחם, להרגיע ולתמוך

17

סיכום: מידדו לעצמכם את הדופק !

העוזרים במצבי חירום •המוניים נמצאים באותה

קלחת כמו הנעזרים.אם תהיו רגועים ותאמינו •

בעצמכם - תוכלו להרגיע ולהעביר אופטימיות גם

לאוכלוסיה.

שיהיה שלום לכולם!•

18