יסוך-מקור ראשון-27_1_17.pdf · _my__]o _yad nm [_pgz cx cv c_n[md x[vyb o_ _w^_d...

2
דף הבית| ארנון סגל עניין של ניסוך יין שנשפך על גבי המזבח לא יכול להיות סתם יין, אלא המובחר ביותר שארץ הקודש מסוגלת להפיק בסיוע השמש המקומית שאין כמותה התקבלו כאן פעם ריכוז של כוהל שבאירופה נחשב אגדי,15 ־17 אחוזים, ויין חלומי מתוק בכל פעם שמקריבים פר על מזבח העולה שופכים לצדה על מבנה האבן כשני ליטרים של יין- הלוא הם חצי ההין לפי אמת המידה שקבע הרב חיים נאה. בעת הקרבת איל, לעומת זאת, מרוקנים על גבי המזבח רק1.4 ליטרים, שליש הין- כלומר כמעט שני בקבוקי יין משובח. כבש מצריך פחות מכך, רק רבע הין, שפירושו במידות זמננו למ- עלה מליטר. בסך הכול זרמו בכל יום ליטרים רבים של הנוזל היוקרתי הזה לתוך ה׳שיתין׳- החורים שבראש המ- זבח. כן, דווקא במקום שבו אסור באיסור חמור לכוהן שלגם אפילו מעט יין לע- בוד, הוא נשפך כמים. איזה יין נדרש לשם כך? האיכותי ביותר שבנמצא, יין נטו ללא תוספות מיותרות והשפעות חיצוניות. שתי מש- ניות במסכתח׳,) מנחות( ו׳־ז׳ קבעו מהו יין מובחר לפי היהדות. רבנים עורכי חופות יודעים שלחופה מביאים דווקא יין לבן, כדי להימנע מהכתמתה של שמלת הכלה, אבל בכל הנוגע למקדש לא מוכרת ההתחכמות הזאת- יין הוא אדום, נקודה. העדיפות הראשונה באספקת היין לשימוש במקדש הייתה לענבים שגד- לו במקומות המכונים במשנה "קרותים" ו״הטולים". את קרותים נהוג לזהות בסביבת אבו־גוש, אולם הטולים איננו מזוהה. עדיפות שנייה, כך לפי המשנה, היא לענבים שגדלו באזור בית־רימה. כפר ערבי בשם הזה שוכן עד היום במרחק של שלושה קילומטרים מצפון לנווה־צוף. פרופ׳ זהר עמר מאוניברסיטת בר־ אילן, תושב נווה־צוף, מציין שביישובו אכן נמצא יקב המתוארך ככל הנראה לימי בית שני, ונחשב לייחודי בארץ ובעולם בהיקף מתקניו. ליד המתקן נמצא מקווה טהרה, ולדברי עמר זו עדות לכך שבמקום שמרו על תו תקן הטהרה הנדרשת למקדש. עוד מקווה עצום שנחשף לפני כשנתיים סמוך ליישוב שימש כנראה את עולי הרגל. עם זאת, המשנה הדגישה שלא מו- כרחים להביא יין למזבח דווקא מהמקו- מות הנזכרים בה, וש״כל הארצות כש- רות" לשם כך. רשימת הדרישות עוד ארוכה: "אין מביאין מן הדליות אלא מן התגליות", מתעקשת למשל המשנה. רוגליות הן גפנים ללא סמוכות, שנותרו מונחות על הארץ ללא הגבהה ונראות יותר כשיח מאשר כעץ. עד מלחמת ששת הימים גידלו רוב ערביי יהודה ושומרון את גפניהם כשהן שרועות באופן כזה. כך העיד תייר שביקר בחברון בשנת1884 : "חברון נטועה כרמים רבים ועצי פרי שונים(...) פה נמצאים הכרמים הנר- חבים ביותר בארץ ישראל. גזעי הגפן עבים מאוד, תמורותיהם סרוחות על פני האדמה. הענבים גדולים ומצוינים, והם מבשילים מתחילת חודש יולי ועד חודש נובמבר". רק בעקבות שיבת היהודים לאזור הבינו מגדלי הגפנים הערבים שעדיף להצמיח אותן כשהן דלויות, מכיוון שכך גוברת תפוקת הפרי לאין שיעור. בעוד היבול בגפן סרוחה־רוגלית מס- תכם בכ־500 קילוגרמים בעונה לדו- נם, יבול של גפן מורלית עשוי להגיע עד לב־ססס, 6 ־7,000 קילוגרמים בשנה לכל דונם. אלא שהכמות באה לעתים על חשבון האיכות: ענבים שגדלים בגפן שרועה מתוקים ואיכותיים יותר באופן טבעי מאלה הגדלים על מקבי- לתה המורלית. עמיחי אריאל מקריית־ארבע, אביה של הלל אריאל הי״ד, שב־14 השנים האחרונות הפיק יין אדום ביקב ׳אריאל ביהודה׳ שייסד, מודה שאיננו מבין את היתרון בגפנים סרוחות על פני אלו המודלות. "גם גפן שרועה זקוקה לה- גבהה כלשהי, כי אחרת הפירות יהיו נגועים בחרקים. כרי לקבל יין מרוכז אין צורך בגפן שרועה דווקא. די לזמור את הגפן בחוזקה כרי לקבל מעט אש- כולות, ואז היבול יהיה מרוכז ואיכותי יותר. אם משאירים מעט זמורות ומעט 'עיניים'בעגה) החקלאית הכוונה היא לניצנים- ( א״ם מקבלים יבול מרוכז ומועט יחסית. "עם זאת, בדרום־אפריקה מגדלים גפן מורלית בעלת גזע נמוך מאוד, וייתכן שיש בכך יתרון. זו גפן מסוג ׳גרנאש', שעד שצומח ממנה יבול שיניב צבע אדום ראוי עוברות עשרים שנה. עד אז מפיקים ממנה יין ׳רוזה׳- כלו- מר, ורוד. ייתכן שהיה גם כאן בארץ בעבר זן ׳גרנאש׳ שונה שצומח קרוב לקרקע ומפיקים ממנו יין טוב". יש לציין שההימנעות משימוש בענבי גפן מורלית לצורך הנסכים היא רק העדפה לכתחילה, ולא תנאי בל יעבור. המכינה בבית־יתיר מגדלת כרם שענבי היין בו שרועות, שניטע לזכר יוחנן הילברג מגוש קטיף, תלמיד המכינה שנהרג באסון השייטת. הת- למידים מטפלים בכרם כחלק ממערך הלימודים שלהם. ראש המכינה, הרב משה הגר, מלמד אותם לזמור, להר- כיב גפנים ולהפיק יין, ועל הדרך גם מנחיל לתלמידיו את קיום המצוות התלויות בארץ. את היין מפיקים שם בדריכה ברגליים, כמו פעם- בלי מכונות ובלי הוספת חומרים אחרים. הרב הגר מציין עם זאת שכיום רוב הגפנים בארץ המיועדות ליין הן מודלות: "קשה להתכופף ולבצור. זה לא נוח, ועם המיכון כיום ומכונת ה׳בוצרת׳ מוכרחים שהגפן תהיה מורלית וששורות הגפנים יהיו ישרות ומדויקות". פרופ׳ הלל וים מאוניברסיטת בר־ אילן, העוסק בחקר היין המיועד לנס- כים, רכש באחרונה את כל בקבוקי היין שהפיקה המכינה ביתיר לאחר שהסיק שזהו יין הראוי למקדש. הוא מסביר את הצורך בגפנים רוגליות דווקא בהכחשה ורזון של הגפן בתהליך ההדליה. לד- בריו, מקובל להניח שההדליה גוזלת מכוח הצמיחה ופוגעת בטיב היין. הזן שמגדלים ביתיר הוא צרפתי, ׳מרלו׳ ו׳קברנה סוביניון', אולם פרופ׳ וים שואף לשוב לגדל זנים ארץ־יש־ ראליים מקוריים, שייתכן שיסבירו לנו הרבה על תהליכי הפקתם המומלצים על פי מקורות חז״ל העתיקים. פרופ׳ עמר כתב שתעשיית היין המודרנית בארץ ישראל מבוססת בעיקרה על זני הענבים הצרפתיים, מה שמשפיע מטבע הדברים גם על ריכוז הכוהל, שבממוצע עומד על כ־13 אחוז. לדעתו אין מקום להשליך מתהליך ייצור היין בימינו לזה הנזכר במקורות, וזאת בשל ההבדלים הגדולים בין תנאי הגידול של הגפן הארצישראלית הקדומה לבין הזנים הזרים שיובאו הנה בעידן הנוכחי, כמו גם בתהליכי הייצור של היין שהשתנו מאז ימי קדם ללא היכר. עמיחי אריאל נטע בקיץ שעבר כרם מזן ארץ־ישראלי, אך הוא עתיד להפיק ממנו יין לבן. בשלהי תשע״ט הוא מתכנן לבצור אותו, ובשנת תש״ף כבר יימזג היין לכוסות. לדבריו, עוד לא נמצא הזן הארצישראלי המקורי להפקת יין אדום איכותי, אולם ייתכן שזן מסוים בשומרון עתיד להתברר ככזה. מרגיש עבוד פרופ׳ עמום הדס, מומחה לחק- לאות עתיקה שעסק לא מעט בענף הגפן, מציין שבתקופת הבית השני נהגו בעולם העתיק להשתמש בשתי שיטות עיקריות לייצור יין: הראשונה הייתה ייצור יינות בכדים בגדלים שונים, עד כאלה המכילים1,800 ־1,500 ליטרים. השנייה הייתה ייצורו בגתות חצובות בסלע. גתות כדים נמצאו בעיקר באזו- רים שבהם יורדים בקיץ גשמים והסתיו קריר, וממילא יש להניח ליין לתסוס במקום חם ריו ולא בסביבה הטבעית. כזו הייתה השיטה בין השאר בארמניה, בטו- רקיה, ביוון, באיטליה, בצרפת, בספרד

Upload: others

Post on 11-Jul-2020

2 views

Category:

Documents


0 download

TRANSCRIPT

Page 1:  יסוך-מקור ראשון-27_1_17.pdf · _mY__]o _Yad nm [_pgZ cX cV c_n[md X[VYb o_ _W^_d ej[VW [bhj_ Zg_gpZ Zpohf Zg_gpZ eab np[_ Zd] ZW_Wgb c_YaZ [fd^[Z cX c_phb c_Ya `[pW

סגל ארנון | הבית דף

ניסוך של ענייןכמותה שאין המקומית השמש בסיוע ■ להפיק מסוגלת הקודש שארץ ביותר המובחר אלא יין, סתם להיות יכול לא המזבח גבי על שנשפך יין

מתוק חלומי ויין אחוזים, 17־15 אגדי, נחשב שבאירופה כוהל של ריכוז פעם כאן התקבלו

מזבח על פר שמקריבים פעם בכל האבן מבנה על לצדה שופכים העולה חצי הם הלוא - יין של ליטרים כשני חיים הרב שקבע המידה אמת לפי ההין זאת, לעומת איל, הקרבת בעת נאה.

ליטרים, 1.4 רק המזבח גבי על מרוקנים בקבוקי שני כמעט כלומר - הין שליש

רק מכך, פחות מצריך כבש משובח. יין­למ זמננו במידות שפירושו הין, רבע יום בכל זרמו הכול בסך מליטר. עלה

הזה היוקרתי הנוזל של רבים ליטרים­המ שבראש החורים - ה׳שיתין׳ לתוך באיסור אסור שבו במקום דווקא כן, זבח.

­לע יין מעט אפילו שלגם לכוהן חמורכמים. נשפך הוא בוד,

האיכותי כך? לשם נדרש יין איזה תוספות ללא נטו יין שבנמצא, ביותר

­מש שתי חיצוניות. והשפעות מיותרות מהו קבעו ו׳־ז׳) מנחות(ח׳, במסכת ניות

עורכי רבנים היהדות. לפי מובחר יין דווקא מביאים שלחופה יודעים חופות

של מהכתמתה להימנע כדי לבן, יין למקדש הנוגע בכל אבל הכלה, שמלת

הוא יין - הזאת ההתחכמות מוכרת לאנקודה. אדום,

היין באספקת הראשונה העדיפות­שגד לענבים הייתה במקדש לשימוש

"קרותים" במשנה המכונים במקומות לו לזהות נהוג קרותים את ו״הטולים".

איננו הטולים אולם אבו־גוש, בסביבת המשנה, לפי כך שנייה, עדיפות מזוהה.

בית־רימה. באזור שגדלו לענבים היא היום עד שוכן הזה בשם ערבי כפר

מצפון קילומטרים שלושה של במרחקלנווה־צוף. בר־ מאוניברסיטת עמר זהר פרופ׳

שביישובו מציין נווה־צוף, תושב אילן, הנראה ככל המתוארך יקב נמצא אכן

בארץ לייחודי ונחשב שני, בית לימי המתקן ליד מתקניו. בהיקף ובעולם

זו עמר ולדברי טהרה, מקווה נמצא תקן תו על שמרו שבמקום לכך עדות

מקווה עוד למקדש. הנדרשת הטהרה סמוך כשנתיים לפני שנחשף עצום

הרגל. עולי את כנראה שימש ליישוב­מו שלא הדגישה המשנה זאת, עם­מהמקו דווקא למזבח יין להביא כרחים

­כש הארצות וש״כל בה, הנזכרים מות עוד הדרישות רשימת כך. לשם רות"

מן אלא הדליות מן מביאין "אין ארוכה: המשנה. למשל מתעקשת התגליות",

שנותרו סמוכות, ללא גפנים הן רוגליות ונראות הגבהה ללא הארץ על מונחות

כעץ. מאשר כשיח יותר גידלו הימים ששת מלחמת עד

גפניהם את ושומרון יהודה ערביי רוב העיד כך כזה. באופן שרועות כשהן:1884 בשנת בחברון שביקר תייר

פרי ועצי רבים כרמים נטועה "חברון­הנר הכרמים נמצאים פה (...) שונים הגפן גזעי ישראל. בארץ ביותר חבים על סרוחות תמורותיהם מאוד, עבים

ומצוינים, גדולים הענבים האדמה. פני ועד יולי חודש מתחילת מבשילים והם

נובמבר". חודש לאזור היהודים שיבת בעקבות רק שעדיף הערבים הגפנים מגדלי הבינו

מכיוון דלויות, כשהן אותן להצמיח שיעור. לאין הפרי תפוקת גוברת שכך­מס סרוחה־רוגלית בגפן היבול בעוד­לדו בעונה קילוגרמים 500בכ־ תכם להגיע עשוי מורלית גפן של יבול נם, בשנה קילוגרמים 7,000־6,לב־ססס עד

לעתים באה שהכמות אלא דונם. לכל שגדלים ענבים האיכות: חשבון על

יותר ואיכותיים מתוקים שרועה בגפן­מקבי על הגדלים מאלה טבעי באופןהמורלית. לתה

אביה מקריית־ארבע, אריאל עמיחי השנים 14שב־ הי״ד, אריאל הלל של

׳אריאל ביקב אדום יין הפיק האחרונות את מבין שאיננו מודה שייסד, ביהודה׳ אלו פני על סרוחות בגפנים היתרון

­לה זקוקה שרועה גפן "גם המודלות. יהיו הפירות אחרת כי כלשהי, גבהה

מרוכז יין לקבל כרי בחרקים. נגועים לזמור די דווקא. שרועה בגפן צורך אין­אש מעט לקבל כרי בחוזקה הגפן את

ואיכותי מרוכז יהיה היבול ואז כולות, ומעט זמורות מעט משאירים אם יותר.

היא הכוונה החקלאית (בעגה 'עיניים' מרוכז יבול מקבלים א״ם) - לניצנים

יחסית. ומועט מגדלים בדרום־אפריקה זאת, "עם

מאוד, נמוך גזע בעלת מורלית גפן מסוג גפן זו יתרון. בכך שיש וייתכן

שיניב יבול ממנה שצומח שעד ׳גרנאש', שנה. עשרים עוברות ראוי אדום צבע­כלו - ׳רוזה׳ יין ממנה מפיקים אז עד בארץ כאן גם שהיה ייתכן ורוד. מר,

קרוב שצומח שונה ׳גרנאש׳ זן בעבר יש טוב". יין ממנו ומפיקים לקרקע

גפן בענבי משימוש שההימנעות לציין העדפה רק היא הנסכים לצורך מורלית

יעבור. בל תנאי ולא לכתחילה, כרם מגדלת בבית־יתיר המכינה

לזכר שניטע שרועות, בו היין שענבי תלמיד קטיף, מגוש הילברג יוחנן

­הת השייטת. באסון שנהרג המכינה ממערך כחלק בכרם מטפלים למידים

הרב המכינה, ראש שלהם. הלימודים­להר לזמור, אותם מלמד הגר, משה גם הדרך ועל יין, ולהפיק גפנים כיב

המצוות קיום את לתלמידיו מנחיל שם מפיקים היין את בארץ. התלויותבלי - פעם כמו ברגליים, בדריכה

אחרים. חומרים הוספת ובלי מכונות רוב שכיום זאת עם מציין הגר הרב מודלות: הן ליין המיועדות בארץ הגפנים

ועם נוח, לא זה ולבצור. להתכופף "קשה מוכרחים ה׳בוצרת׳ ומכונת כיום המיכון הגפנים וששורות מורלית תהיה שהגפן

ומדויקות". ישרות יהיו בר־ מאוניברסיטת וים הלל פרופ׳

­לנס המיועד היין בחקר העוסק אילן, היין בקבוקי כל את באחרונה רכש כים,

שהסיק לאחר ביתיר המכינה שהפיקה את מסביר הוא למקדש. הראוי יין שזהו

בהכחשה דווקא רוגליות בגפנים הצורך­לד ההדליה. בתהליך הגפן של ורזון גוזלת שההדליה להניח מקובל בריו,היין. בטיב ופוגעת הצמיחה מכוח

צרפתי, הוא ביתיר שמגדלים הזן פרופ׳ אולם סוביניון', ו׳קברנה ׳מרלו׳

ארץ־יש־ זנים לגדל לשוב שואף וים לנו שיסבירו שייתכן מקוריים, ראליים

המומלצים הפקתם תהליכי על הרבה פרופ׳ העתיקים. חז״ל מקורות פי על

המודרנית היין שתעשיית כתב עמר זני על בעיקרה מבוססת ישראל בארץ

מטבע שמשפיע מה הצרפתיים, הענבים שבממוצע הכוהל, ריכוז על גם הדברים

מקום אין לדעתו אחוז. 13כ־ על עומד לזה בימינו היין ייצור מתהליך להשליך

ההבדלים בשל וזאת במקורות, הנזכר הגפן של הגידול תנאי בין הגדולים

הזנים לבין הקדומה הארצישראלית כמו הנוכחי, בעידן הנה שיובאו הזרים

שהשתנו היין של הייצור בתהליכי גםהיכר. ללא קדם ימי מאז

שעבר בקיץ נטע אריאל עמיחי עתיד הוא אך ארץ־ישראלי, מזן כרם

תשע״ט בשלהי לבן. יין ממנו להפיק תש״ף ובשנת אותו, לבצור מתכנן הוא לא עוד לדבריו, לכוסות. היין יימזג כבר

להפקת המקורי הארצישראלי הזן נמצא מסוים שזן ייתכן אולם איכותי, אדום יין

ככזה. להתברר עתיד בשומרון

עבוד מרגיש­לחק מומחה הדס, עמום פרופ׳

בענף מעט לא שעסק עתיקה לאות נהגו השני הבית שבתקופת מציין הגפן,

שיטות בשתי להשתמש העתיק בעולם הייתה הראשונה יין: לייצור עיקריות

עד שונים, בגדלים בכדים יינות ייצור ליטרים. 1,500־1,800 המכילים כאלה

חצובות בגתות ייצורו הייתה השנייה­באזו בעיקר נמצאו כדים גתות בסלע.

והסתיו גשמים בקיץ יורדים שבהם רים לתסוס ליין להניח יש וממילא קריר,

כזו הטבעית. בסביבה ולא ריו חם במקום­בטו בארמניה, השאר בין השיטה הייתהבספרד בצרפת, באיטליה, ביוון, רקיה,

Page 2:  יסוך-מקור ראשון-27_1_17.pdf · _mY__]o _Yad nm [_pgZ cX cV c_n[md X[VYb o_ _W^_d ej[VW [bhj_ Zg_gpZ Zpohf Zg_gpZ eab np[_ Zd] ZW_Wgb c_YaZ [fd^[Z cX c_phb c_Ya `[pW

בארצותגםכךנהגולחלופיןובפורטוגל.מצרים.דוגמתמאוד,ויבשותחמות

קיץגשמייורדיםשבהםבאזוריםבמבניםלתסוסלייןלהניחמוכרחיםשחיידקימכדיקרהסתיוגםאםמקורים.לדאוגישמיטבי,באופןיפעלוהתסיסהנעשתההתסיסהלכןיותר.חמהלסביבההכדיםהוטמנוגםלעתיםכדים.בתוךכדיהמבנהבקרקעמלאאוחלקיבאופןובשארבמצריםהראוי.החוםעללשמור־הכהוצבוזאת,לעומתהחמות,הארצות

וקוררובצדיו,פתוחמבנהגגתחתדים־שחוהחמההיבשההטבעיתהרוחבמשבבחופשיות.במבנהלפה

נהגובסלעהחצובותפתוחותגתותגשמיבהםשאיןבאזוריםזאתלעומת

ישראל.ארץדוגמתחם,והסתיוקיץ־יקורקאךכמעטנחשפואכןבארץלמעטהעתיקה,מהעתפתוחיםביםהאחתכאן:שנמצאוכדיםגתותשתי

פיתוח,להרצליהשמצפוןבאפולוניהיבנה־ים.שלהתלבשרידיוהשנייה

שבמקדשלנסכיםהייןאתזאת,עם"כמובכדים,דווקאלייצרצריךהיה

בגתותבארץ,לנהוגבניגודבאירופה",אותוכונסיםהיו"לאבסלע:חצובותקטנות",בחביותאלאגדולים,בחצביםאינםחצביםבמנחות.המשנהכדבריהןוחביותבסלע,חצובותגתותאלא־שגהיאלכךהסיבהגדולים.חרסכדידייןבטוחותנחשבולאפתוחותתותמתוךהמקדשלצורךייןמהןליטולכדי

ייצורו.בעתנפגםשלאברורהידיעה

הקודשבארץהייןכרמיגידול־העוקדם.בימימאודמפותחהיהממנולגרדמתקשיםשכיוםבדה

־הארציושהזניםכלשהםשרידיםבתהוםהתפוגגוהקדומיםשראליים־נגשהתעשייהמכךנובעתהנשייה

בעתלספירה,השביעיתמהמאהדעההפקתעלשאסרהמוסלמיהכיבוש

ובשקד,בזיתהגפןאתוהמירהייןשנהכ־700הממלוכית,התקופהועד

מאותבמשךהאסלאם.כיבושילאחרהייןזניהיין,גפןכאןנשכחהשנים

נשארוהיותרולכלנעלמו,העתיקיםהמאכל.ענבירק

הגובליםההראזוריזאת,עםמתאימיםושומרון,יהודהבבירה,מאשריותרהרבהכרמיםלגידוללשמןהמיועדזיתזית.עצילגידוללדו־מיםקוב300שלהשקיהמחייב

לייןהמיועדתגפןבעודלשנה,נםבלבד.לדונםקוב100־120צורכת

והכרםכךכלמועטהכשההשקיהאולםיחסיתמועטיבולצומחצמא,

במיוחד.מוצלחוהייןומתוק,איכותילמקדש?"הייןאתמביאיםהיו"מנין־הכר"מןהשיבה:ואףהמשנה,המשיכה

כרמיםאלהו'(.ח',)מנחותהעבודים"מיםמהפעמיים,לפחותאדמתםאתשחרשוישאשכולותיה.ועםהגפןעםשמיטיב

אדמתאתלחרוששנוהגיםכורמיםגםענביבשנה.פעמיםשבעעדכרמיהם

הקיץבסוףאחרונים,נבצריםאגב,היין,זעומהבענבהמיםכשכמותובסתיו,

־בנוביותר.רבההסוכרכמותולעומתהלהיותלמקדשהמסופקיםהיינותעלסף,

־מתולאמעושנים,לאלגמרי:טבעייםוחלילהמלאכותיותתוספותבסיועקיםמבושלים.לא

המשנהגםציינהזאתבמסגרתייןלמקדשלכתחילהמביאיםשאיןהייןבדיעבדאולם"הליוסטון",בשםשהכוונהמביןעמרפרופ'כשר.הזהקשורייצורושתהליךמתוקלייןהיא

"הליאסטון"המילהמשמעותלשמש.היאהכוונהבשמש.בישולהיאביווניתבשטחממושךזמןשהושארולענביםולאחרימים,כשלושהאפילופתוח,מהםהמופקהענביםמיץגםהוצבמכן

מתוקההליוסטוןממושך.לזמןבשמשהנוזליםכמותלשמש:נחשףכייותרגברהמתיקותווממילאפחתה,בו

עלנעשההזההתהליךאמנםמאוד.בענבים,כברהקיימיםהסוכריםבסיס־שמתיקוענביםמעדיףהמקדשאבלכתוצאהולאשהם,כמותעצמאית,תם

מלאכותית.מהתערבות־ובשבספרדעודמצייןעמרפרופ'הכוהלתכולתחם,שאקלימןפורטוגל,אחוזים.ל־1315ביןנעהטבעיייןבייצורגרמניה,ובדרוםבשווייץצרפת,במרכזעלולההכוהלתכולתזאת,לעומתבלבד.אחוזיםכ־6־8–יותרחלשהלהיותשמונעיותר,הקרירהאקליםבשלזאת,לכוהל.שבענביםהסוכרכלהפיכתאת

־ישארץשלהמקומייםהגפןזניסוכראחוזהכילועמר,מוסיףראל,־ובהאירופיים,לזניםיחסיתגבוה־להעשוייםהיוהללובעלגידולכתוצאהסוכר.אחוזיל־30עדגיע

החזקהלשמשהודותגםובנוסףמכך,־המהקרקעותנאיהמובטחתבארץ

בעלבמיוחדחזקייןמתקבלקומיים,המשתמרכוהל,שלמאודגבוהאחוז

יינותעלמדברעמרשנים.לאורךאחוזים.15־17עדשלכוהלבריכוזבייןייתכןלאאגב,מכך,גבוהאחוז

הגבוההכוהלשריכוזמפניטבעי,־פעיאתומפסיקהשמריםאתקוטלכלשלאמכיווןמקום,מכללותם.־התבמהלךהתפרקשבענביםהסוכרבמיוחד.מתוקייןנוצרהזאת,סיסה

העתיקים?הגפניםזנייאותרוהאםהאגדייםהאלכוהוללאחוזינשובהאם־הכורשאבד?והמנוסךהמשומרולייןלעבודתםבאחרונהשבוהיהודיםמים

אחרידולקיםכשהםהמרץ,במלואהמסתתרותהארצישראליותהגפניםגפנים-הקרקעעלשרועותכשהן

איכותייםאךמועטיםשלהןשהענביםמשכרחזק,אדום,ויינןכמותם,מאיןלו.שניואין

שיבתבעקבותרקהבינולאזורהיהודיםהערביםהגפניםמגדליאותןלהצמיחשעדיףמכיווןדלויות,כשהן

לאיןמגבירשהדברתפוקתאתשיעורבגפןהיבולבעודהפרי.

מסתכםסרוחה־רוגליתקילוגרמיםבכ־500שליבוללדונם,בעונה

להגיעעשוימודליתגפןלכ־6,000־7,000עד

אלאבשנה.קילוגרמיםעללעתיםבאהשהכמות

ענביםהאיכות:חשבוןשרועהבגפןשגדליםואיכותייםמתוקים

עלהגדליםמאלהיותרהמודליתמקבילתה

שאטרסטוקצילום: רוגליתגפןהקרקע.בגובהענביםהעדיפובמקדש