2425

מאות עוד עם יחד ונאלצנו, בדרך, נעצרה לעלות כדי לרציף מרציף לרוץ גרמנים, רכבות, יודעים, אתם הבאה. הרכבת על גרמניה – זה אף פעם לא עובר ללא מחשבה

מסוימת... 18 בני תלמידים שני מגיעים בבוקר ספרם, בית לעבר בחשמלית אותנו ללוות Johann הספר בבית הראשון. יעדנו Frie?drich-Von Cotta שבפרבר של שטוטנ

גארט, חיכו כ-130 תלמידים, מורים ומלווים, ביניהם תיאודור ברגמן, בן ה-99, שבעברית בית את הקים כיצד לי סיפר מושלמת כל ב-1933. גבע בקיבוץ הראשון הילדים נער ונערה שבאו לצפות בסרט הביאו כיבוד מהבית, ולאחר הסרט זכינו לטעום מאכלים מסרינ וגם אלבניים, תורכיים, יווניים,

היו הנערים מקומות. ועוד קוסובו לנקה, קצת בהלם אחרי הסרט ולא נשאלו כמעט מספר של לנסיעה דהרנו משם שאלות. ההקרנה שם - לנירנברג ברכבת שעות הסרט, לאחר קטן. קולנוע בבית הייתה הזיכרון לטקס הקולנוע באי כל התכנסו עמדו כולם הבינלאומי. השואה יום לציון רויטר, פטר לדובר, מקשיבים נרות, עם הספורטאים של גורלם את גם שהזכיר ששמה בעיר שהיו היהודיים והמועדונים

ננודע לשמצה. עבורי, בפעם הראשונה, נירנברג נקשרה לאירוע חיובי ומרגש.

להנחיל את הזיכרון לסטודנטים

ברכבת ארוכה נסיעה בבוקר, למחרת דונוביץ, קונרד לייפציג. בנוף מושלג לעבר מהפכן הוא המקומי, האוהדים מפרויקט הניאו-נאציות, בתופעות הנלחם שמאלני במזרח הממוקמת לעירו, להתקרב שהחלו הזיכרון ביום אותנו, לוקח הוא גרמניה.

מבית שנשאר מה את לראות לשואה, הכנסת, שהוחרב בליל הבדולח ורק הכיסאות עומדים שורות-שורות בכיכר חשופה. קונרד שונא כל ביטוי לאומי או לאומני, ולראשונה אני מתוודע לחשש מפני איזה “שד" שיכול לצוץ מתוך העם הגרמני, כפי שקרה 80 שנה קודם לכן. קונרד שולט בנושא ההיסטורי של וה-30 ה-20 שנות של בגרמניה האירועים והינו פעיל מרכזי בארגון המארח להפליא, פתיחת בטקס השתתפנו אחה"צ אותנו.

נתערוכה על הספורט היהודי בלייפציג, בנוכחות ראש העיר.

לאחר ערב ההקרנה בקולנוע קהילתי קטן, קונרד מבקש שבבוקר נעשה הקרנה נוספת שהינו ואחיות, לאחים קתולי ספר בבית חלק מרשת גדולה של בתי ספר למקצועות רפואיים. שם, לראשונה, מתנהלת שיחה עם שמתעקש מנצל, לארס הספר, בית מנהל להנחיל לסטודנטים שלו ערכים “כל עוד הם במסגרת", כי אחר כך זה כבר בלתי אפשרי. מלחץ נובעת אינה באנטישמיות המלחמה של יהודים עליו, ואפילו אין לו היכרות טובה הוא לראשונה ומצבה. ישראל מדינת עם שומע מאיתנו מה ההבדל בין הצבא בישראל, לעומת זה הגרמני, בהתחשב ברתיעה העזה שיש לו ולגרמנים רבים, מלראות אנשי צבא לארס מאוחר יותר הציבורי. במרחב גרמני לתמונה ששיגרתי בפייסבוק ב"לייק" מגיב ברחוב בקיוסק עומדות חיילות של לו

ישראלי, עם רובי מ-16 על כתפיהן.שאלות הסטודנטים היו משמעותיות, אולי סטודנט שבמקום. הלימודים אווירת בגלל ידעו לא שאבותיו ייתכן האם שואל אחד מה קורה ליהודים בשואה ולפניה. בתשובה קיבל הסבר על התהליך שאותו עברו יהודי ליל לפוגרום הנאצים עליית בין גרמניה הבדולח, והבין שהיהודים לא נעלמו פתאום בערב אחד. סטודנט אחר דיבר על אפשרות בעולם, יהודית השפעה של קיומה של בעולם יש יהודים כמה אותו וכששאלתי

70 שנה אחרי70 שנה אחרי

המשך בעמ' 26

המייל שנחת בפתאומיות בערב סתווי היה מפתיע. כותרתו היתה “ליגה טרזין – המסע Nie?( עוד" לא “לעולם ארגון בגרמניה". הסרט של להקרנות אותי מזמין )We?ide?rמול אל בגרמניה ערים ב-7 טרזין" “ליגה קהלים בסוף ינואר 2015, בצמידות לאירועי

שגר נכון לשואה. הבינלאומי הזיכרון ניום מניה כמקום לבקר בו, כבר אינה עוד מקום היה לא אבל בעבר, אצלי שהיה כפי טעון מה הסרט, את מקרינים מי בפני לי ברור ישראל של הדימוי ומה בדיוק, אומרים אחרי “צוק איתן" - במיוחד לאחר שקראתי את ספריהם של טוביה טננבוים ואלדד בק,

נשמתוכם אפשר להבין כמה עמוקה האנטישמיות בגרמניה, עדיין.

Nie? לראשונה פגשתי את הארגון הגרמנירוני העיתונאי נציגו, באמצעות - We?ide?rבמרץ בברלין, סרטים בפסטיבל בלאשקה, 2014, שם הוצג הסרט “ליגה טרזין" לראשונה העוסק ארגון הוא Nie? We?ide?r באירופה. קהילת באמצעות ונאבק ותרבות בכדורגל

זרים, בשנאת בגזענות, הכדורגל אוהדי וכמובן ולסביות, הומוסקסואלים בשנאת בארגון באצטדיונים. באנטישמיות לוחם -אוהדים, מועדוני כדורגל, מועדוני חברים לליבם, יקר שהנושא ואנשים עיתונאים מפתיעה מרתקת, בעיניי שונות. מסיבות קבוצות שמנהלי העובדה, לציון וראויה ועל מיוזמתם מקדישים בגרמניה כדורגל חשבון תקציבי הקבוצות, כל כך הרבה זמן

ובגז באנטישמיות להילחם כדי נומשאבים

מהגרמנים רבים בקרב עדיין הפושה ענות ומקבלת ביטוי בולט ביציעי האוהדים.

רוני היה מעשי והכין כבר מקומות להקרנה ב-7 ערים בכל רחבי גרמניה, כאשר הרעיון הוא לעבור במהירות מעיר לעיר, ברכבת. בכל מקום יחכה נציג הארגון שהכין את המקום להקרנה, למלון, אותי ילווה הקהל, ואת וקדימה הרכבת, לתחנת שוב למלון, חזרה למייק התכנית על סיפרתי הבא. למקום -שוורץ, במאי הסרט, שתוך דקה אמר: “אני החדשות כמפיק העובד מייק, איתך". בא בירונ CNN של העמוסות התחנות באחת

שלים, לקח שבועיים חופש והצטרף, למזלי הגדול. הצטיידנו במעילים, כפפות, צעיפים

נועוד אביזרים מחממים, וטסנו לגרמניה המושלגת, כאשר איתנו כמה מזכרות מישראל, סרטים עם תרגום לגרמנית לחלוקה וכאמור,

הרבה סימני שאלה. סטנדרטית, היתה בפרנקפורט הנחיתה מה לשטוטגארט, לרכבת עברנו ומשם שהסתבר כבעייתי עם לוח הזמנים. הרכבת

כיצד נלחמים מנהלי קבוצות הכדורגל הגדולות בגרמניה באנטישמיות

הארגון הגרמני “לעולם לא עוד" משתף פעולה עם צמרת הכדורגל הגרמנית ומוסדות חינוך כדי למגר את האנטישמיות והגזענות בגרמניה. המסע שערכתי בהזמנתם עם הקרנת הסרט

“ליגה טרזין", גילה שיש גם גרמנים שאכפת להםן עודד ברידא ן

“מרתקת, מפתיעה וראויה לציון

העובדה שמנהלי קבוצות כדורגל

בגרמניה מקדישים מיוזמתם ועל

חשבון תקציבי הקבוצות, כל כך

הרבה זמן ומשאבים כדי להילחם

באנטישמיות ובגזענות הפושה עדיין

בקרב רבים מהגרמנים ומקבלת

ביטוי בולט ביציעי האוהדים"

"קונרד, מפרויקט האוהדים של

לייפציג, שונא כל ביטוי לאומי או

לאומני, ולראשונה אני מתוודע

לחשש מפני איזה “שד" שיכול לצוץ

מתוך העם הגרמני, כפי שקרה 80

שנה קודם לכן"

פרו-ישראלי ומתעב אנטישמיות וגזענות. אוהד וורדר ברמן, בנדקיט )משמאל(, עם חבר

במוזיאון קבוצת דורטמונט. נשיא הקבוצה, ראבל

כוריאוגרפיה של המוני אוהדים לזכרו של לנדאואר, מנהלה ההיהודי של ביירן מינכן

2425

מאות עוד עם יחד ונאלצנו, בדרך, נעצרה לעלות כדי לרציף מרציף לרוץ גרמנים, רכבות, יודעים, אתם הבאה. הרכבת על גרמניה – זה אף פעם לא עובר ללא מחשבה

מסוימת... 18 בני תלמידים שני מגיעים בבוקר ספרם, בית לעבר בחשמלית אותנו ללוות Johann הספר בבית הראשון. יעדנו Frie?drich-Von Cotta שבפרבר של שטוטנ

גארט, חיכו כ-130 תלמידים, מורים ומלווים, ביניהם תיאודור ברגמן, בן ה-99, שבעברית בית את הקים כיצד לי סיפר מושלמת כל ב-1933. גבע בקיבוץ הראשון הילדים נער ונערה שבאו לצפות בסרט הביאו כיבוד מהבית, ולאחר הסרט זכינו לטעום מאכלים מסרינ וגם אלבניים, תורכיים, יווניים,

היו הנערים מקומות. ועוד קוסובו לנקה, קצת בהלם אחרי הסרט ולא נשאלו כמעט מספר של לנסיעה דהרנו משם שאלות. ההקרנה שם - לנירנברג ברכבת שעות הסרט, לאחר קטן. קולנוע בבית הייתה הזיכרון לטקס הקולנוע באי כל התכנסו עמדו כולם הבינלאומי. השואה יום לציון רויטר, פטר לדובר, מקשיבים נרות, עם הספורטאים של גורלם את גם שהזכיר ששמה בעיר שהיו היהודיים והמועדונים

ננודע לשמצה. עבורי, בפעם הראשונה, נירנברג נקשרה לאירוע חיובי ומרגש.

להנחיל את הזיכרון לסטודנטים

ברכבת ארוכה נסיעה בבוקר, למחרת דונוביץ, קונרד לייפציג. בנוף מושלג לעבר מהפכן הוא המקומי, האוהדים מפרויקט הניאו-נאציות, בתופעות הנלחם שמאלני במזרח הממוקמת לעירו, להתקרב שהחלו הזיכרון ביום אותנו, לוקח הוא גרמניה.

מבית שנשאר מה את לראות לשואה, הכנסת, שהוחרב בליל הבדולח ורק הכיסאות עומדים שורות-שורות בכיכר חשופה. קונרד שונא כל ביטוי לאומי או לאומני, ולראשונה אני מתוודע לחשש מפני איזה “שד" שיכול לצוץ מתוך העם הגרמני, כפי שקרה 80 שנה קודם לכן. קונרד שולט בנושא ההיסטורי של וה-30 ה-20 שנות של בגרמניה האירועים והינו פעיל מרכזי בארגון המארח להפליא, פתיחת בטקס השתתפנו אחה"צ אותנו.

נתערוכה על הספורט היהודי בלייפציג, בנוכחות ראש העיר.

לאחר ערב ההקרנה בקולנוע קהילתי קטן, קונרד מבקש שבבוקר נעשה הקרנה נוספת שהינו ואחיות, לאחים קתולי ספר בבית חלק מרשת גדולה של בתי ספר למקצועות רפואיים. שם, לראשונה, מתנהלת שיחה עם שמתעקש מנצל, לארס הספר, בית מנהל להנחיל לסטודנטים שלו ערכים “כל עוד הם במסגרת", כי אחר כך זה כבר בלתי אפשרי. מלחץ נובעת אינה באנטישמיות המלחמה של יהודים עליו, ואפילו אין לו היכרות טובה הוא לראשונה ומצבה. ישראל מדינת עם שומע מאיתנו מה ההבדל בין הצבא בישראל, לעומת זה הגרמני, בהתחשב ברתיעה העזה שיש לו ולגרמנים רבים, מלראות אנשי צבא לארס מאוחר יותר הציבורי. במרחב גרמני לתמונה ששיגרתי בפייסבוק ב"לייק" מגיב ברחוב בקיוסק עומדות חיילות של לו

ישראלי, עם רובי מ-16 על כתפיהן.שאלות הסטודנטים היו משמעותיות, אולי סטודנט שבמקום. הלימודים אווירת בגלל ידעו לא שאבותיו ייתכן האם שואל אחד מה קורה ליהודים בשואה ולפניה. בתשובה קיבל הסבר על התהליך שאותו עברו יהודי ליל לפוגרום הנאצים עליית בין גרמניה הבדולח, והבין שהיהודים לא נעלמו פתאום בערב אחד. סטודנט אחר דיבר על אפשרות בעולם, יהודית השפעה של קיומה של בעולם יש יהודים כמה אותו וכששאלתי

70 שנה אחרי70 שנה אחרי

המשך בעמ' 26

המייל שנחת בפתאומיות בערב סתווי היה מפתיע. כותרתו היתה “ליגה טרזין – המסע Nie?( עוד" לא “לעולם ארגון בגרמניה". הסרט של להקרנות אותי מזמין )We?ide?rמול אל בגרמניה ערים ב-7 טרזין" “ליגה קהלים בסוף ינואר 2015, בצמידות לאירועי

שגר נכון לשואה. הבינלאומי הזיכרון ניום מניה כמקום לבקר בו, כבר אינה עוד מקום היה לא אבל בעבר, אצלי שהיה כפי טעון מה הסרט, את מקרינים מי בפני לי ברור ישראל של הדימוי ומה בדיוק, אומרים אחרי “צוק איתן" - במיוחד לאחר שקראתי את ספריהם של טוביה טננבוים ואלדד בק,

נשמתוכם אפשר להבין כמה עמוקה האנטישמיות בגרמניה, עדיין.

Nie? לראשונה פגשתי את הארגון הגרמנירוני העיתונאי נציגו, באמצעות - We?ide?rבמרץ בברלין, סרטים בפסטיבל בלאשקה, 2014, שם הוצג הסרט “ליגה טרזין" לראשונה העוסק ארגון הוא Nie? We?ide?r באירופה. קהילת באמצעות ונאבק ותרבות בכדורגל

זרים, בשנאת בגזענות, הכדורגל אוהדי וכמובן ולסביות, הומוסקסואלים בשנאת בארגון באצטדיונים. באנטישמיות לוחם -אוהדים, מועדוני כדורגל, מועדוני חברים לליבם, יקר שהנושא ואנשים עיתונאים מפתיעה מרתקת, בעיניי שונות. מסיבות קבוצות שמנהלי העובדה, לציון וראויה ועל מיוזמתם מקדישים בגרמניה כדורגל חשבון תקציבי הקבוצות, כל כך הרבה זמן

ובגז באנטישמיות להילחם כדי נומשאבים

מהגרמנים רבים בקרב עדיין הפושה ענות ומקבלת ביטוי בולט ביציעי האוהדים.

רוני היה מעשי והכין כבר מקומות להקרנה ב-7 ערים בכל רחבי גרמניה, כאשר הרעיון הוא לעבור במהירות מעיר לעיר, ברכבת. בכל מקום יחכה נציג הארגון שהכין את המקום להקרנה, למלון, אותי ילווה הקהל, ואת וקדימה הרכבת, לתחנת שוב למלון, חזרה למייק התכנית על סיפרתי הבא. למקום -שוורץ, במאי הסרט, שתוך דקה אמר: “אני החדשות כמפיק העובד מייק, איתך". בא בירונ CNN של העמוסות התחנות באחת

שלים, לקח שבועיים חופש והצטרף, למזלי הגדול. הצטיידנו במעילים, כפפות, צעיפים

נועוד אביזרים מחממים, וטסנו לגרמניה המושלגת, כאשר איתנו כמה מזכרות מישראל, סרטים עם תרגום לגרמנית לחלוקה וכאמור,

הרבה סימני שאלה. סטנדרטית, היתה בפרנקפורט הנחיתה מה לשטוטגארט, לרכבת עברנו ומשם שהסתבר כבעייתי עם לוח הזמנים. הרכבת

כיצד נלחמים מנהלי קבוצות הכדורגל הגדולות בגרמניה באנטישמיות

הארגון הגרמני “לעולם לא עוד" משתף פעולה עם צמרת הכדורגל הגרמנית ומוסדות חינוך כדי למגר את האנטישמיות והגזענות בגרמניה. המסע שערכתי בהזמנתם עם הקרנת הסרט

“ליגה טרזין", גילה שיש גם גרמנים שאכפת להםן עודד ברידא ן

“מרתקת, מפתיעה וראויה לציון

העובדה שמנהלי קבוצות כדורגל

בגרמניה מקדישים מיוזמתם ועל

חשבון תקציבי הקבוצות, כל כך

הרבה זמן ומשאבים כדי להילחם

באנטישמיות ובגזענות הפושה עדיין

בקרב רבים מהגרמנים ומקבלת

ביטוי בולט ביציעי האוהדים"

"קונרד, מפרויקט האוהדים של

לייפציג, שונא כל ביטוי לאומי או

לאומני, ולראשונה אני מתוודע

לחשש מפני איזה “שד" שיכול לצוץ

מתוך העם הגרמני, כפי שקרה 80

שנה קודם לכן"

פרו-ישראלי ומתעב אנטישמיות וגזענות. אוהד וורדר ברמן, בנדקיט )משמאל(, עם חבר

במוזיאון קבוצת דורטמונט. נשיא הקבוצה, ראבל

כוריאוגרפיה של המוני אוהדים לזכרו של לנדאואר, מנהלה ההיהודי של ביירן מינכן

2627

70 שנה אחרי 70 שנה אחרי

הופתע וקצת מיליון, שכ-100 העריך הוא לגלות שרק בשנה-שנתיים האחרונות חזרו המלחמה, לפני היו בו למספר היהודים אני נקב. בו מהמספר שביעית רק ושאנו מספר את לבדוק הלך מאוד שמהר מניח

המוסלמים באירופה, לצורך השוואה.

במקום שלומדת אמריקאית סטודנטית לימוד נושא בארה"ב כמה עד מספרת שלה התחושה לעומת “פתוח", השואה שבגרמניה הנושא “סגור" ולא מדברים עליו. “אם זה המצב בגרמניה, שבה זיכרון השואה

אירו בארצות כן, אם המצב, מה נקיים, פרטית בשיחה תוהה. היא אחרות", פאיות איתה הסתבר שיצא לה לשיר בארה"ב את

בגטו “ברונדיבר", שהושרה הילדים אופרת הרכבת בלייפציג, סיימנו טרזיינשטאט.

לברלין מחכה.

המנהל המיתולוגי של ביירן מינכן היה יהודי

250 כיסאות אדומים ריקים חיכו לנו בקונלנוע ישן בשכונת נוי-קלן בברלין, עם פנים קבוצת אנשי - המארגנים של מודאגות יגיעו כמה שתהו ברלין, בורוסיה הכדורגל )קל, שלג של בערב המרוחקת לשכונה לדעתם(. התשובה הייתה מוחצת: 340 איש רכשו כרטיסים, והמארגנים התרוצצו להביא

עוד ועוד כיסאות ולפתוח את היציע.מנהלת המקום פותחת את האירוע ומספרת לקהל שהקולנוע הזה שימש כמחסן לרכוש וגורשו בשכונה שגרו היהודים כ-200 של יהודים גם יש הפעם במלחמה. למחנות בקהל, כמו קלאודיו אופנברג, מנהל “מכבי המכבייה ממארגני אוסטרר, ואורן ברלין", הטלנ רשת בברלין. 2015 בקיץ האירופית צילום צוות שולחת ספורט" “סקיי וויזיה למאורע יוצא הדופן, ואנו עסוקים בראיונות גם לרדיו ולעיתונות. לאחר ההקרנה, מתנהל מנחה, בלאשקה כשרוני ערני, פאנל כרגיל רבות תשובות במתן עסוקים ואנוכי ומייק

ומגוונות לשאלות הקהל, שלא מיהר הביתה.נוסעים למחרת מנוחה, בלי הרבה כרגיל, מפרויקט האפקה, תומאס שם ברמן, לעיר ממתין ברמן, וורדר קבוצת של האוהדים אותנו מפתיע תומאס הרכבת. בתחנת לנו הפועל אוהדי עם עשה שהוא בפרוייקטים קטמון ירושלים וקבוצת פלסטינים מג’אבל מוקאבר, עד כדי נסיעה משותפת לאושוויץ. גם כאן מופתע תומאס, שהכין כ-60 מקומות עם עצמו את למצוא האוהדים, במועדון הקירות, על שצבאו איש מ-130 למעלה מכובדים, ומספר המועדון מנכ"ל ביניהם שמזמינה האירופי, הפרלמנט חברת כולל

אותנו להקרנה בבריסל.בנדיקט, צעיר גרמני ממוצא יפני, שהנחה את הערב כשהוא לבוש בחולצה שחורה עם סיסמאות נגד אנטישמיות, מפליא אותי בידע שלו על הסכסוך הישראלי-ערבי. הוא אומר בפשטות שאינו מוכן “לאכול" את השקרים ושהוא הגרמנית, והטלוויזיה העיתונות של עצמו ולכן מצא העובדות, לבדוק את נוהג מצדד בעמדות ישראל ונלחם באנטישמיות. ברכבת וקדימה הירוקה, מהקבוצה נפרדנו בורוסיה בגרמניה, צהובה הכי לקבוצה -

דורטמונד.הכדורגל במועדון עובד לרכר דניאל

עם כמקשר דורטמונד בורוסיה המפואר פעם היה עצמו הוא האוהדים. חבורות ביציעי המגפון שעל הראשי המעודד האולטרה, כשגבו אל המגרש ואלפי אוהדים שרים ונעים לפי הקצב שלו. עתה הוא קצת בתחום מאוד פעיל המועדון ממוסד. יותר משלחות מארגן באנטישמיות, המלחמה ימי ומקיים באושוויץ לסמינרים אוהדים שקרו אחרים ולמאורעות לשואה זיכרון המועדון, נשיא עם נפגשים אנו בעיר. הפעילות מדוע ושואלים ראובל, ריינהרד באנטישמיות המלחמה סביב הזאת הרבה ללא שום לחץ יהודי או ישראלי, והוא עונה בפשטות: “יש לנו 10 מיליון אוהדים בעולם

שמסתכלים עלינו, איך אפשר שלא?". ראובל הוא גם זה שפותח את ערב ההקרנה בורוסיה של המפואר הכדורגל במוזיאון דורטמונד )“בורוסיאום"(. כמה סמלי שצבע המועדון הזה הוא צהוב. דניאל לוקח אותנו לסיור בעקבות משלוח היהודים מדורטמונד הגסטאפו מטה דרך ועובר לטרזיישטאט, המצמרר המשמש כמוזיאון בעיר. לא נשאר הצעירים של החשש את שוב להבין אלא מה"שד הנאצי" במקום, שלמרות שמאמצע 1943 כבר לא היו בו יהודים, המשיך לתפקד עד מפחידות בכמויות )גרמנים( ולרצוח

לשנייה האחרונה של המלחמה. שוב אנו על הרכבת. 6 שעות נסיעה למינכן.

כדורגל מועדון הוא מינכן ביירן “האם על תלויה זו גדולה כתובת - יהודי?"

אצט ארנה, אליאנץ של במוזיאון נקיר התערוכה, מינכן. ביירן של המפואר דיונה ואנשי כדורגלנים של עברם על שמספרת ספורט יהודים בגרמניה של לפני המלחמה ומופצת עתה ברחבי גרמניה, זוכה לתוספת מקומית בגלל הסיפור המיתולוגי של קורט עד הקבוצה של היהודי מנהלה לנדאואר, לברוח השכיל לנדאואר הנאצים. לעליית חזר המלחמה ואחרי לשוויץ, מועד מבעוד את רבות. שנים עוד הקבוצה את לנהל לנדאואר, שנשכח, העלתה לכותרות קבוצת אוהדים )האולטראס( בשם “שיקריה מינכן",

מילר. סימון בשם צעיר בחור שבראשה האולטראס ארגנו “כוריאוגרפיה" של 7,000 לנדאואר של תמונתו עם ביציע, אוהדים דמותו את מנציחים והם לזכרו, וכרזות זכו פעילותם על ברבים. היהודית וזהותו בפרס היוקרתי למלחמה באנטישמיות ע"ש יהודי גרמניה, נבחרת )שחקן הירש יוליוס

התא ע"י להם שניתן באושוויץ(, נשנרצח חדות הכדורגל הגרמנית לשנת 2014. סימון גאה בכך מאוד, ואנו היינו אורחיהם בהקרנה בין הקבוצה, במועדון – בסיור האחרונה וחומרי עידוד. כרזות, דגלי קבוצה, צעיפים האולטראס לא שכחו לקחת אותנו למשחק

בהש הפעם, בוצעה שם מינכן, ביירן נשל - “כוריאוגרפיה" קטנה תתפותנו הצנועה, 500 איש - לזכר אוהד שנפטר, עם רק של כשברקע השער, מאחורי שהונפה תמונתו

ריבועים שחורים ולבבות אדומים.אותנו אוספת לישראל, למטוס בדרך גרמניה, ספורט" “סקיי לאולפני מכונית לראיון שלי בשידור חי לתכנית ערב, המשודר ליגה על לספר כדי שלה, המנויים למיליון

טרזין והסיור המדהים בגרמניה. הסיור בשנה הבאה - כבר בתכנון מתקדם.

הכותב הוא המנכ"ל היוצא של בית טרזין

“סטודנטית אמריקאית שלומדת

במקום מספרת עד כמה בארה"ב

נושא לימוד השואה ‘פתוח’, לעומת

התחושה שלה שבגרמניה הנושא

‘סגור’ ולא מדברים עליו. ‘אם זה

המצב בגרמניה, שבה זיכרון השואה

קיים, מה המצב, אם כן, בארצות

אירופאיות אחרות’, היא תוהה"

"כששואלים את ריינהרד ראובל, נשיא

מועדון בורוסיה דורטמונד, מדוע

הפעילות הרבה הזאת סביב המלחמה

באנטישמיות ללא שום לחץ יהודי או

ישראלי, הוא עונה בפשטות: ‘יש לנו

10 מיליון אוהדים בעולם שמסתכלים

עלינו, איך אפשר שלא?’" באו ללמוד. אוהדי בורוסיה ברלין בהקרנת הסרט “ליגה טרזין"

באתר ההנצחה בדורטמונד

2627

70 שנה אחרי 70 שנה אחרי

הופתע וקצת מיליון, שכ-100 העריך הוא לגלות שרק בשנה-שנתיים האחרונות חזרו המלחמה, לפני היו בו למספר היהודים אני נקב. בו מהמספר שביעית רק ושאנו מספר את לבדוק הלך מאוד שמהר מניח

המוסלמים באירופה, לצורך השוואה.

במקום שלומדת אמריקאית סטודנטית לימוד נושא בארה"ב כמה עד מספרת שלה התחושה לעומת “פתוח", השואה שבגרמניה הנושא “סגור" ולא מדברים עליו. “אם זה המצב בגרמניה, שבה זיכרון השואה

אירו בארצות כן, אם המצב, מה נקיים, פרטית בשיחה תוהה. היא אחרות", פאיות איתה הסתבר שיצא לה לשיר בארה"ב את

בגטו “ברונדיבר", שהושרה הילדים אופרת הרכבת בלייפציג, סיימנו טרזיינשטאט.

לברלין מחכה.

המנהל המיתולוגי של ביירן מינכן היה יהודי

250 כיסאות אדומים ריקים חיכו לנו בקונלנוע ישן בשכונת נוי-קלן בברלין, עם פנים קבוצת אנשי - המארגנים של מודאגות יגיעו כמה שתהו ברלין, בורוסיה הכדורגל )קל, שלג של בערב המרוחקת לשכונה לדעתם(. התשובה הייתה מוחצת: 340 איש רכשו כרטיסים, והמארגנים התרוצצו להביא

עוד ועוד כיסאות ולפתוח את היציע.מנהלת המקום פותחת את האירוע ומספרת לקהל שהקולנוע הזה שימש כמחסן לרכוש וגורשו בשכונה שגרו היהודים כ-200 של יהודים גם יש הפעם במלחמה. למחנות בקהל, כמו קלאודיו אופנברג, מנהל “מכבי המכבייה ממארגני אוסטרר, ואורן ברלין", הטלנ רשת בברלין. 2015 בקיץ האירופית צילום צוות שולחת ספורט" “סקיי וויזיה למאורע יוצא הדופן, ואנו עסוקים בראיונות גם לרדיו ולעיתונות. לאחר ההקרנה, מתנהל מנחה, בלאשקה כשרוני ערני, פאנל כרגיל רבות תשובות במתן עסוקים ואנוכי ומייק

ומגוונות לשאלות הקהל, שלא מיהר הביתה.נוסעים למחרת מנוחה, בלי הרבה כרגיל, מפרויקט האפקה, תומאס שם ברמן, לעיר ממתין ברמן, וורדר קבוצת של האוהדים אותנו מפתיע תומאס הרכבת. בתחנת לנו הפועל אוהדי עם עשה שהוא בפרוייקטים קטמון ירושלים וקבוצת פלסטינים מג’אבל מוקאבר, עד כדי נסיעה משותפת לאושוויץ. גם כאן מופתע תומאס, שהכין כ-60 מקומות עם עצמו את למצוא האוהדים, במועדון הקירות, על שצבאו איש מ-130 למעלה מכובדים, ומספר המועדון מנכ"ל ביניהם שמזמינה האירופי, הפרלמנט חברת כולל

אותנו להקרנה בבריסל.בנדיקט, צעיר גרמני ממוצא יפני, שהנחה את הערב כשהוא לבוש בחולצה שחורה עם סיסמאות נגד אנטישמיות, מפליא אותי בידע שלו על הסכסוך הישראלי-ערבי. הוא אומר בפשטות שאינו מוכן “לאכול" את השקרים ושהוא הגרמנית, והטלוויזיה העיתונות של עצמו ולכן מצא העובדות, לבדוק את נוהג מצדד בעמדות ישראל ונלחם באנטישמיות. ברכבת וקדימה הירוקה, מהקבוצה נפרדנו בורוסיה בגרמניה, צהובה הכי לקבוצה -

דורטמונד.הכדורגל במועדון עובד לרכר דניאל

עם כמקשר דורטמונד בורוסיה המפואר פעם היה עצמו הוא האוהדים. חבורות ביציעי המגפון שעל הראשי המעודד האולטרה, כשגבו אל המגרש ואלפי אוהדים שרים ונעים לפי הקצב שלו. עתה הוא קצת בתחום מאוד פעיל המועדון ממוסד. יותר משלחות מארגן באנטישמיות, המלחמה ימי ומקיים באושוויץ לסמינרים אוהדים שקרו אחרים ולמאורעות לשואה זיכרון המועדון, נשיא עם נפגשים אנו בעיר. הפעילות מדוע ושואלים ראובל, ריינהרד באנטישמיות המלחמה סביב הזאת הרבה ללא שום לחץ יהודי או ישראלי, והוא עונה בפשטות: “יש לנו 10 מיליון אוהדים בעולם

שמסתכלים עלינו, איך אפשר שלא?". ראובל הוא גם זה שפותח את ערב ההקרנה בורוסיה של המפואר הכדורגל במוזיאון דורטמונד )“בורוסיאום"(. כמה סמלי שצבע המועדון הזה הוא צהוב. דניאל לוקח אותנו לסיור בעקבות משלוח היהודים מדורטמונד הגסטאפו מטה דרך ועובר לטרזיישטאט, המצמרר המשמש כמוזיאון בעיר. לא נשאר הצעירים של החשש את שוב להבין אלא מה"שד הנאצי" במקום, שלמרות שמאמצע 1943 כבר לא היו בו יהודים, המשיך לתפקד עד מפחידות בכמויות )גרמנים( ולרצוח

לשנייה האחרונה של המלחמה. שוב אנו על הרכבת. 6 שעות נסיעה למינכן.

כדורגל מועדון הוא מינכן ביירן “האם על תלויה זו גדולה כתובת - יהודי?"

אצט ארנה, אליאנץ של במוזיאון נקיר התערוכה, מינכן. ביירן של המפואר דיונה ואנשי כדורגלנים של עברם על שמספרת ספורט יהודים בגרמניה של לפני המלחמה ומופצת עתה ברחבי גרמניה, זוכה לתוספת מקומית בגלל הסיפור המיתולוגי של קורט עד הקבוצה של היהודי מנהלה לנדאואר, לברוח השכיל לנדאואר הנאצים. לעליית חזר המלחמה ואחרי לשוויץ, מועד מבעוד את רבות. שנים עוד הקבוצה את לנהל לנדאואר, שנשכח, העלתה לכותרות קבוצת אוהדים )האולטראס( בשם “שיקריה מינכן",

מילר. סימון בשם צעיר בחור שבראשה האולטראס ארגנו “כוריאוגרפיה" של 7,000 לנדאואר של תמונתו עם ביציע, אוהדים דמותו את מנציחים והם לזכרו, וכרזות זכו פעילותם על ברבים. היהודית וזהותו בפרס היוקרתי למלחמה באנטישמיות ע"ש יהודי גרמניה, נבחרת )שחקן הירש יוליוס

התא ע"י להם שניתן באושוויץ(, נשנרצח חדות הכדורגל הגרמנית לשנת 2014. סימון גאה בכך מאוד, ואנו היינו אורחיהם בהקרנה בין הקבוצה, במועדון – בסיור האחרונה וחומרי עידוד. כרזות, דגלי קבוצה, צעיפים האולטראס לא שכחו לקחת אותנו למשחק

בהש הפעם, בוצעה שם מינכן, ביירן נשל - “כוריאוגרפיה" קטנה תתפותנו הצנועה, 500 איש - לזכר אוהד שנפטר, עם רק של כשברקע השער, מאחורי שהונפה תמונתו

ריבועים שחורים ולבבות אדומים.אותנו אוספת לישראל, למטוס בדרך גרמניה, ספורט" “סקיי לאולפני מכונית לראיון שלי בשידור חי לתכנית ערב, המשודר ליגה על לספר כדי שלה, המנויים למיליון

טרזין והסיור המדהים בגרמניה. הסיור בשנה הבאה - כבר בתכנון מתקדם.

הכותב הוא המנכ"ל היוצא של בית טרזין

“סטודנטית אמריקאית שלומדת

במקום מספרת עד כמה בארה"ב

נושא לימוד השואה ‘פתוח’, לעומת

התחושה שלה שבגרמניה הנושא

‘סגור’ ולא מדברים עליו. ‘אם זה

המצב בגרמניה, שבה זיכרון השואה

קיים, מה המצב, אם כן, בארצות

אירופאיות אחרות’, היא תוהה"

"כששואלים את ריינהרד ראובל, נשיא

מועדון בורוסיה דורטמונד, מדוע

הפעילות הרבה הזאת סביב המלחמה

באנטישמיות ללא שום לחץ יהודי או

ישראלי, הוא עונה בפשטות: ‘יש לנו

10 מיליון אוהדים בעולם שמסתכלים

עלינו, איך אפשר שלא?’" באו ללמוד. אוהדי בורוסיה ברלין בהקרנת הסרט “ליגה טרזין"

באתר ההנצחה בדורטמונד