אימפרסיוניזם פוסטהאימפרסיוניזם. שפירושה- אחרי כרונולוגית הגדרה באמנות, אלא סגנון לא זהו

-ז'ורז' סרא

גוך ואן -וינסנט

גוגן -פול

סזאן -פול

עבודתם של מוקדם שבשלב משום פוסט-אימפרסיוניסטים לאמנים נחשבים אלה כל

גבולות האימפ' ופרצו את עזבו מסוים האימפ', ובשלב עם והציגו הכירו, עבדו

של ביותר החשובים האמנות זרמי יצאו אימפ' בהתחלה. מתוכם היו כולם חדשים- אך

.20ה- המאה

נדמים שהם קטנים כך כל בכתמים מצייר לאימפ'. הוא קרוב הכיז'ורז' סרא-

)היו ניאו-אימפרסיוניזם פוינטליזם, או נקראה צייר שבה כנקודות, ולכן, הדרך

דיביזיוניזם- חלוקה(. גם לזה שקראו

ה"פוינטליזם". את הגדיר ובו ספר סרא. כתב של תלמידו סיניאק- היה פול

בתיאוריה. התעסק לא עצמו סרא

הביטוי. את קיבלו שציוריו הראשון והאמן האקספרסיוניזם אביגוך- ואן וינסנט

ואלמנטים גדוש עזים, צבע הבאים: צבעים המרכיבים בעל להיות חייב הסגנון

מוחצן מאד באופן רגשות מביע הזה באובייקטים. הסגנון מכוון עיוות מעוותים- יש

ומובהק.

בתמורה לאמן להפוך שמחליט וקריירה משפחה יחסית, בעל מבוגרגוגן- פול

שלא בצבעים )סוגסטיבי(- מצייר מרמז צבע על מבוסס שלו כבד. הציור למחיר

במקומות מבקר הציור. הוא נושא על מרמזים באמת, אלא שרואים למה קשורים

והפרימיטיביזם. הסימבוליזם את לציוריו )טהיטי( ומכניס הילידים עם וחי אקזוטיים

מתוך לצייר רוצה שלו. הוא הציור כללי של מדעי ניסוח לנסח מנסהסזאן- פול

- פירוקקונסטרוקטיביזםסגנון- ימציא בטבע. הוא שקיימת אוניברסלית חוקיות

לאבי גם הדרך. נחשב לפריצת הגיע חייו סוף לקראת גיאומטריות. רק לצורות

הקוביזם.

סרא ז'ורז

אמן- הוא אור(. בתור וקרני מנסרות עם )התעסק מדען גם אמן, היה היותו מלבד

הוא היצירה במהות צרפתי(, אך בורגני )הווי שלו הציור בנושאי אימפרסיוניסט נותר

החולף". ה"רגע אותו עניין שלא משום אימפ' וזאת אינו

המתקבל צבע הטהור"- זהו "הצבע צבע. ראשית, קיים סוגי שני בין הבדיל סרא

שכל טוען מסויים. הוא צבע וקולט צבעים מספר של בערבוב מסתכל כשהצופה

האור קרן כאשר הצבע את קולטים רק ואנחנו ביקום אור בקרן קיימים הצבעים

מסוים. משטח על נשברת

וכחול שאדום, צהוב )כמו טהור לצבע להפוך יכולה אינה צבעים תערובת כי טוען סרא

על כזה צבע להניח רוצה אינו הוא חום(. לכן בפיזיקה, אלא לבן, כמו יוצרים לא יחד

על יסתכל הצופה כאשר מסוימת, ורק חלוקה בעזרת אותו להניח מחליט והוא הבד

הנכון. הצבע מרחוק, יתגלה הצבעים

וממושכת. סיזיפית , עבודהוחישובים טבלאות בעזרת עבד הוא

רחבים. מרחוק, בחללים בהם צופים אנו ואילו לציוריו קרוב -עמד

נוף. של תיאור דוקא ולאו באופטיקה ניסוי למעשה - זהו

חשיבות יש שלמדע בהכרה היא שלה החשיבות אך נכשלה -בפועל, התיאוריה

באמנות.

היצירה מאחורי והכוונה שהדרך ההבנה את שיישמו הראשונים אחד היה - סרא

הסופית. היצירה כמו לפחות חשובה

ז'אט" גראנד בלה "אחה"צ

בפאריז. בורגני הציור- בילוי נושא גם האימפ' וכך על מדבר כבר מאד. השם גדול ציור

וכתמי דמויות יוצרות הקטנות לגמרי. הנקודות חדשה היא זאת, הטכניקה לעומת

מוגדרות, עד מאד צלליות- הן מזכירות אחידים. הדמויות לא יותר, אך גדולים צבע

האימפרסיוניסטיות(. זהו לדמויות מוחלט )בניגוד סביבן מתאר קו יש כאילו שנדמה

האימפ' מהציור )ההיפך סקיצות לו להכין צורך יש ומוקפד, ולכן מובנה מאד ציור

הספונטני(.

שווים. במרחקים כמעט יושבות הציור- הדמויות בתוך גריד במעין להבחין אפילו ניתן

מחושבים. נראים הדשא על הצל כתמי אפילו

באנייר" "מתרחצים

מקבלים יותר אנחנו ברקע. פה תעשייתית עיר עם נהר של לחופו רחצה של סצנה

ובסגנון- ממש בטכניקה שלו, אך בנושא אמין ציור אחידים. זהו צבע כתמי של רושם

אימפרסיוניסטי. לא

גוך אקספרסיוניזם- ואן דיפרסיה, הפרעה במאניה שמדובר ידוע נפשיות- היום מבעיות סבל גוך ואן

וקיצונית. הצבע, הטכניקה מוגזמת מאד היתה לכך, האמנות דו-קוטבית. בהתאם

אז. עד קיים שהיה ממה שונה מאד סגנון של ליצירתו תרמו והקומפוזיציה

אלו- מצייר. מתוך הוא שבהן בלבד שנים10 לאחר וזאת מתאבד גוך ואן37 בגיל

.לחייו האחרונות בשנתיים רק התפתח שלו הייחודי הסגנון

בשיא אמנות(, בדיוק סוחר )שהיה אחיו של הזמנתו בעקבות מהולנד לפאריז הגיע

במוזיאונים. הוצגו לא ויצירותיהם מנודים עדין היו האימפרסיוניסטי, כשהציירים הגל

חיי באותם עניין היה לא גוך לואן הללו, אך האמנים כל את לוינסנט מציג גוך ואן תיאו

מתחיל צרפת( ושם )דרום לא(רל נוסע הוא הבורגני. לכן הבילוי בתוך והציור חברה

אליו שולח אחיו ולכן התושבים בין מתערה לא עדין שלו. הוא הייחודי הסגנון להתפתח

אף עם הסתדר ולא מפוחד היה גוך מסתדרים- ואן לא ביחד. השניים גוגן, לגור את

אחריו. הכרוכות נשים ועם בביטחון נאה, מלא גבר היה אחד, וגוגן

או במקרה היה זה האם ברור לא תקופה- עדין באותה התרחש האוזן עם )המקרה

נחתך( באמת בכוונה, וכמה

סגנונות הרבה לאבי האחרונות, נחשב בשנותיו פיתח שהוא גוך ואן של הייחודי הסגנון

- האקספרסיוניזם.20ה- במאה

גוגן פול שכבר לחייו, לאחר40ה- יחסית- שנות מאוחר בגיל באמנות עיסוקו את מתחיל גוגן

משום אציל" וזאת "פרא הכינוי את קיבל מותו ומשפחה. לאחר מקצוע בעל היה

איפוק אחת ובעונה בעת ופראי, אך בלתי-מרוסן אלמנט אותו היה תמיד שבחייו

קרובי לאמו היו לחופשה( לפרו- שם משפחתו )עם נסיעתו היתה לכך וריסון. עדות

למקצוע התחנך לצרפת "צריבתו" האמנותית. משחזר התבצעה גם משפחה. שם

העולמות. משני חווה הצרפתי, וכך הסוחר בצי היה ואף הימאות

השיעמום. אותו תוקף בבורסה, אך לעבוד ועובר בנות4 נישא, מוליד יותר מאוחר

האמנות. לעולם להיכנס קפה, ומחליט בבית באימפרסיוניסטים נתקל מקרי באופן

משום לקופנהאגן(, וזאת חזרו ובנותיו )אשתו בחייו גדול מאד למשבר גורם הדבר

לאמנות. זמנו כל את להקדיש היה יכול משפחה. כך היתה האימפ', לו כשאר שלא

אמיתי. בורגני היה לא בשבילו- הוא היה לא האימפרסיוניזם אך

לחבל המחיה, ועובר יוקר הגדולה- פאריז- עקב בעיר לחיות מסוגל שאינו מחליט הוא

הביניים. בימי נעצרה בו ההתפתחות כאילו שנדמה והחקלאי הכפרי נורמנדי

דתי-קתולי. מאד החיים לשם, ואורח הגיעה לא המודרניזציה

-אבן פונטהראשון- מגוריו יצירתית. במיקום מבחינה אותו מטעין החדש המצב

אחריו נשרכו שנשים תואר אמן, בוהמיין, יפה אותו, בהיותו מקבלת אינה האוכלוסיה

נאלץ והוא אותו דוחים המחמירות. הם החברה למוסכמות התאים לא חייו אורח וכל

לתקופה לפאריז חוזר הוא מנודה. אז הוא משם - וגםפולדו להאחר- לכפר לעבור

וינסטנט. אחיו עם בחינם לגור לו גוך, המציע ואן תיאו את פוגש ושם קצרה

לטהיטי, ועוזב ספינה על בימאות, עולה ניסיון עם אדם לפאריז, ובתור מכן, שב לאחר

נוספים אמנים לשכנע )ומנסה לפאריז פעמים מספר עוד מרטיניק. חוזר לאיי ואח"כ

מרטיניק. באיי מת דבר של הצלחה(. בסופו לטהיטי, ללא עמו לחזור

מהסגנון פרידה גם היתה מפאריז גוגן. הפרידה של הייחודי סגנונו מתחיל אבן -בפונט

הצטיין(. לא ממילא האימפ' )שבו

הוא שהציור היא . טענתומהזיכרון לצייר מהטבע, אך להתרשם גוגן, צריך פי -על

לך אותך, ועושה מרגש בזכרונך שנצרב שהמראה לאחר האמן", וזאת של נפשו "פרי

משהו.

אינו בציוריו . הצבעסוגסטיבי צבעאמוציונאלי"- באופן המראות את צובע "הזיכרון

נקי, שטוח, לעיתים רושם. צבע עליו שהשאיר ברגש- במה קשור במציאות, אלא כמו

האמן. הוא ידו" של ל"כתב או למכחול עדות אין שחור, גרפי. כמעט בקונטור מופרד

לצבעים. רגשות מייחס

יש שלצבעים שהאמין משום , וזאתהסימבוליזם תנועת לאבי לימים הפך -גוגן

האמן. ותחושות רגשות על מידע לנו מעבירים פסיכולוגית- הם משמעות

.לתאר פירושו אין לבטא-

אטריבוט. באמצעות צבע, ולא באמצעות -סימול

הקולוניאלית, ובעיקר הנמל בעיר התושבים, ולא עם חי הוא לטהיטי מגיע כשגוגן

בן. לו נולד נשים, ואף

ברטוניות" "כפריות

קו עם אחיד, לעיתים צבע אזורי אותם פה קיימים כבר אימפ' אך שאריות יש עדין כאן

הכפריים. החיים של והצנוע הדתי האופי על ללמוד ניתן הלבוש שחור. מדרך קונטור

גוגן" מסייה "בונז'ור

מצייר האמן. גוגן של הרם מעמדו על קורבה, המדבר של הציור כמו בדיוק שם אותו

דמיוני- ציור שלום. זהו לו ואומרת צנוע בלבוש כפרית אישה חולפת כשמולו עצמו את

wishful thinkingהצבעים גוגן. פה את דחתה המקומית שהאוכלוסיה משום - וזאת

עם המתערבבות העצים )צמרות סוגסטיבים בחלקם למקור, אך קרובים בחלקם

גדר. יש לאישה גוגן השמים(. בין

הירוק" הצהוב", "ישו "ישו

בצליבה, ופעם אחת גוגן- פעם של דיוקנו על מבוסס ישו של המקרים- דיוקנו בשני

בפייטה. אחת

ישו על והחמלה הרחמים הפייטה, סצנת סצנת למעשה מתוארתהירוק" ישוב"

מופיע עצמו. ישו גוגן על הרחמים סצנת זוהי גוגן, הרי בה מתואר המוות. ואם לאחר

אותו, אותו, דוחה מקבלת שאינה חברה של כקורבן עצמו מרגיש לקורבן- גוגן כסמל

שהתקבצו נשים לאותן המריות- רמז שלוש של סביבו- אטריבוט בו. הנשים מקנאת

סביבו.

פאסיביות. כשהן כפריות נשים אותן ישובות הצהוב לגוגן מסביבהצהוב"- "ישוב

שטוח- סטריפים צבע של לרצועות מדעית- הופך לא בצורה מתואר מאחור, הרקע

סוגסטיבי. אדומים- צבע עצים של

הצהוב" ישו רקע על עצמי "דיוקן

פרואני. כאן כד שני אחד, ומצד מצד הציור את לראות ניתן בסטודיו, כשברקע מצויר

ברקע, סוגסטיבית. בציור אימפ' ואילו היא פניו של הצביעה

כאדם" עצמי "דיוקן

מוכרים- התפוח, ההילה, הנחש. באטריבוטים סוגסטיבית. משתמש היא הצביעה פה

האדום- מקושר הראשי. הרקע בתפקיד הוא גוגן כאשר דתי בנושא עיסוק שוב

לכוחניות, עוצמה.

תינשאי?" החוף", "מתי על "נשים

לשני המשותף מעניין שבו. דבר הפראי הצד את גוגן משחרר שוב לטהיטי בהגיעו

הנשים- על מערביים בגדים הימצאות שלו(, הוא אחרים )ולרבים הללו הציורים

מנתק אינו אליו. הוא ומתגעגע "חוזר" לעברו עדין שלו- הוא וההווה העבר בין שילוב

את מתרגם העולמות. הציור בשני נמצא ובעצם במציאות( מהמערב )גם קשר

מתחזק- הסוגסטיבי תינשאי"- הצבע מערבי. "מתי וגם טהיטיאני גם רצונותיו- להיות

ברורים. יותר נהיים הצבע של לכחול, הסטריפים הופך העץ של הצל

הגוף מלמעלה. תיאור התנשאות של תחושה מתוך אהבה, לא מתוך נעשה התיור

הנשי היופי אידיאל את יותר- סותר ומגושם בהמי מהמקובל- מעט יותר גס הוא הנשי

הנקודות אחת אותן. זוהי מעדן או אותן מייפה לא אחרות, והוא נשים המערבי. אלו

החדשה, אלא הציור צורת רק בפאריז- לא ביותר הקשה הביקורת את קיבל שעליה

נחשבו הקולוניאליסטים הפאריזאים נשים, שבעיני אותן )ושכב( עם חי כי העובדה גם

לחיות. דומות

"תבורכי, מריה"

התרבויות. בין המקומית. שוב, השילוב בשפה לטיניות, אך באותיות כתוב הציור על

צעירה נערה היא גוגן של והדת. המריה המערבית התרבות מנושאי נגמל לא עדין

אינו ישו הילות. כאן ישנן שניהם ראשי כתפה. מעל על יושב השחור מקומית, שישו

ואושר. תום של טרופי עדן בגן גדל קורבן, אלא

את שמכניס זה הוא התרבויות. גוגן שתי בין לקשר גוגן מנסה האמנות דרך

לאירופה. הפרימיטיביזם

הולכים?" אני באנו, ולאן אנו, מניין "מי

אדם, מתואר המוות. פה עד אדם- מהלידה של חיים שלבי המתאר פאנורמי ציור זהו

השאלה עם החיים סימבולי- גלגל ציור מטהיטי. זהו או מערבי דוקא אנושי, לאו יצור

הנצחית.