1

כלכלה דמוקרטית של –עם פנים אנושיות כלכלה 12-המאה ה

ליה אטינגר

מהפך לא בשלטון אלא ברעיונות השולטים

כמעט בלתי אפשרי לנתח ולהבין את המציאות . כל כך הרבה דברים משתנים בן רגע

אלף איש 011-שבקיץ יצעדו יותר מ, 1122 באביב מי היה מאמין. המתהווה לנגד עינינו

מי היה מאמין שכמה חברה צעירים יטו יתד בשדרות . ברחובות ויצאו בקריאה לצדק חברתי

רוטשילד והיתד כמו באורח קסמים תפרוץ דרך לרגשות התסכול והתקווה של החברה

?הישראלית

הישראלי תומך אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך יכול להיות שרוב מוחלט של הציבור

איך קרה שכל כך הרבה בעלי תפקידים ומקבלי ? בצדק חברתי ונבחרי הציבור לא ידעו זאת

אי אפשר שלא להתרגש ?החלטות השתתפו ביישום של מדיניות הסותרת את ערכיהם

מהפך לא בשלטון אלא . לנוכח החגיגה של הדמוקרטיה הישראלית המתחוללת ברחובות

מסתבר שאפשר ורצוי לשים סימן שאלה גדול על גישות כלכליות פתאום . ברעיונות השולטים

.שנחשבו במשך שנים ארוכות מובנות מאליהן

הגישה השלטונית השלטת ושתי -יש כיום תחרות בין שלוש תפיסות רעיוניות מרכזיות

תפיסות אלטרנטיביות המבקשות להחליף אותה ולבטא כל אחת בדרכה את התביעה לצדק

אך לפני כן ננסה –מבקש להציע גישה רעיונית רביעית מקיפה וחדשנית מאמר זה. חברתי

.לסכם בקצרה את שלוש הגישות המתחרות

שלוש תפיסות מתחרות

התפיסה של ממשלת ישראל הנוכחית וגם של הממשלות הקודמות מאז שנות השמונים של

הטענה . תצמיחה כלכלי –המאה העשרים היא שהדבר החשוב ביותר הוא הגדלת העוגה

-לשיטתם גם הם בעד צדק חברתי . היא שכשיש צמיחה בסופו של דבר כולם נהנים ממנה

ההבדל . כאשר הכלכלה פורחת מצבן של השכבות החלשות משתפר יחסית למצבן הקודם

ואים בעיה מהותית בפערים חברתייםשהמחזיקים בתפיסה זו אינם ר הגדול הוא בכך

מדרבנת את , אי שיוויון מתמרצת אנשים להתקדם ולהשיגלדעתם רמה מסוימת של ,להיפך

המדינה נתפסת כגורם המפריע ליצירתיות האנושית . התחרותיות ואי לכך תורמת לצמיחה

לווסת בלבד את הפעילות בשוק ולא לפעול בו , המנגנון הממשלתי צריך להיות קטן ויעיל –

וכך נוצרת , לקיים את עצמה ממשלה גדולה יוצרת מערכת שכל שאיפתה היא. באופן ישיר

אפילו את מנגנוני , אי לכך הפרטה היא הדרך להגברת היעילות. בירוקרטיה מסורבלת

מבחן התוצאה הוכיח שלא כולם , הראשון. המחאה הגדולה קמה נגד גישה זו משני טעמים

לא רק השכבות החלשות גם מעמד הביניים חש שהוא עובד קשה . נהנים מפירות הצמיחה

2

זוג צעיר שעובד קשה אינו יכול הכלכלה פורחת ובכל זאת . נו מצליח ליהנות מפרי עמלואיו

הטעם השני הוא התחושה הברורה של חוסר ההוגנות .לרכוש דירה או לגמור את החודש

. אי השוויון נתפס כבעיה מהותית. רבים עובדים ומעטים קוטפים את הפירות :של השיטה

כולנו באותה . לחיות בחברה עם פערים גדולים אינו רוצהולכידות חברתית הציבור רוצה

.פגיעה במרקם החברתי פוגעת בסופו של דבר בכולם, הסירה

מסכימות לגבי שתיהן. שתי הגישות האחרות עלו כמענה לכשלים שהתגלו בתפיסה הרווחת

תפקידי אך יש ויכוח ביניהן לגבי נקודת האיזון הנכונה בין -הצורך הדחוף בהקטנת הפערים

.הממשלה לתפקידי השוק החופשי

עצירה של תהליכי ההפרטה :היא הגישה הסוציאל דמוקרטית הקלאסית הגישה האחת

מתוך מטרה לצמצם את , ולקיחת אחריות מחודשת של המדינה על הרווחה של אזרחיה

התערבות ממשלתית אי לכך נדרשת. כלכליים וליצור לכידות חברתית-פערים החברתייםה

מתן , הרחבת הפיקוח הממשלתי על מחירים של מוצרי יסוד, דולה יותר בשוק התעסוקהג

הגדלת ללקידום אוכלוסיות מוחלשות ו ,עדיפות ברורה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית

. דיור ותשתיות, בריאות, ההשקעות הציבוריות בחינוך

של כלל האזרחים אבל גם היא רוצה להקטין פערים ולהגביר את הרווחה הגישה השנייה

. טוענת שהדרך לעשות זאת היא בראש ובראשונה על ידי טיפול בבעיית הריכוזיות במשק

הדוגלים בגישה זו חושבים שמה שנחוץ אינו התערבות ממשלתית גדולה יותר אלא מתן

לשיטתם . יכולת לשוק לפעול בתחרותיות תוך פיקוח ממשלתי ותוך שינוי סדרי העדיפויות

הכלכלה הישראלית מורכבת אלא -היא שאין באמת שוק חופשי כזית כיום הבעיה המר

קרטלים ופירמידות שליטה ולכן האזרח הממוצע אינו נהנה מפירות , בעיקר ממונופולים

, הפגיעה בשוק החופשי היא גם פגיעה בדמוקרטיה. הצמיחה וגם הצמיחה עצמה נפגעת

ומעניק כוח פוליטי בלתי פרופורציונלי שלטון-ריכוז הכוח בידי מעטים מוביל לקשרי הון

כוח פוליטי זה מקשה מאד על הממשלה לטפל . לאותם מעטים השולטים במשק הישראלי

מחירי , אילו היה פה שוק חופשי תוסס. בבעיית הריכוזיות ולפתוח את השוק לתחרות

דלת דרך הגהיינו נהנים מקצב צמיחה גדול יותר שהיה מאפשר ו ,המוצרים היו יורדים

תחבורה , בריאות, חינוך: גם מתן שירותים טובים יותר לאזרחהכנסות המדינה ממסים

. שירותים אלו יכולים להיות מופרטים אך בפיקוח ממשלתי ובמימון ציבורי. ציבורית ועוד

סדרי העדיפויות חייבים –בשתי הגישות יש הסכמה שצריך לחלק אחרת את העוגה

. לגבי מידת המעורבות של הממשלה בכלכלהאבל יש חוסר הסכמה , להשתנות

. 12-שאפשר לכנותה כלכלה דמוקרטית של המאה ה ,מאמר זה מציע גישה רביעית

, הרבה מן הצדק בטענותיהן של שתי הגישות המבקרות את המדיניות הקיימתיש , לגישתנו

מכך כתוצאה ו ,שונה את הסיבות לכישלון המערכת הכלכלית הנוכחיתך יש לנתח באופן א

כיום אין עדיין תרגום פוליטי של , אכן. בחלקן שונות –התיקונים הנדרשים לגבי מסקנותינו

של פוליטיקה אנו מאמינים כי דימיּון, יחד עם זאת. הרעיונות העומדים בבסיס גישה זו

מהווה -אדם קונקרטיים -המבוסס על התבוננות במציאות חייהם של בני –אלטרנטיבית

. רחי לקידומו של שינוי חברתי וכלכליתנאי מוקדם והכ

3

12-כלכלה דמוקרטית של המאה ה -הגישה הרביעית

הגישה הרביעית מסכימה שצריך להגביר את מעורבות הממשלה בכלכלה אך היא נותנת

גישה זו מגדירה. סביבתית-הן כלכלית והן חברתית, ליזמות אזרחית ועסקיתנרחב מקום

העוגה היא לא רק מה שמופיע בדפי החשבונאות .אנחנו מחלקיםאותה 'עוגה'האת אחרת

על פי (. ג"התמ)ואינה מורכבת רק ממה שכלכלת ישראל מייצרת , ס"הלאומית של הלמ

אינו השוק או המדינה אלא כל אותם , הבסיס לשגשוג של החברה, גישה זו המקור הראשוני

, שמחת החיים, האמנות, לותהקהי, המשפחות, הטבע: דברים שיוצרים את החיים עצמם

דברים אלו הם גם המטרה וגם הבסיס . המורשת ההיסטורית והתבונה האנושית המצטברת

צריך לבחון לא רק את ההוצאות וההכנסות הציבוריות , ולכן. שמאפשר לשוק ולמדינה לפעול

ג ואין עליו תו "אלא גם איך מתחלק השפע המשותף שאינו כלול בתמ, והפרטיות וחלוקתן

התפקיד של השוק ושל המדינה הוא בראש ובראשונה לחזק את נחלת הכלל ולאפשר . מחיר

לה לפרוח וכך לדאוג שהדורות הבאים ירשו עולם טוב לפחות כמו העולם שירשנו אנו

.מהורינו

יש אינספור תמריצים כלכליים לנצל את . ההיגיון של המערכת הכלכלית בימינו הוא הפוך

, לסגור באמצעות פטנטים ידע שנוצר במשך דורות, קצב התחדשותו הטבע בקצב שעולה על

להאריך את שעות העבודה על חשבון גידול הילדים ופעילויות הפנאי והתרבות או במלים

.אחרות לפגוע במרקם החברתי והסביבתי של החברה לטובת רווח כספי מיידי

כצמיחה פעולות המשקפים של הצמיחה הכלכלית גורמים לנו לעתים קרובות לספור

הכנסת מכונות לממכר משקאות קלים לבתי ספר יכולה , למשל. )הפוגעות בקהילה ובסביבה

אך , להיחשב כחיובית בהגדילה את ההכנסות של חברות המשקאות ואת תקציב בית הספר

בראייה חברתית כוללת מדובר על מסחור של הזירה החינוכית ועל חשיפה של הילדים

. צורת חשיבה בעייתית זו משותפת גם לשוק וגם למוסדות המדינה(. רלמשקאות עתירי סוכ

צורת חשיבה זו נובעת מהתחושה הסובייקטיבית שלנו שאנו חיים בעולם של מחסור בעוד

קביעה זו נשמעת מוזרה במיוחד עכשיו כשרבים .שלמעשה אנחנו חיים בעולם של שפע

בקטע הבא ננסה להסביר מה גורם לנו , יוצאים לרחובות כי אינם מצליחים לגמור את החודש

.שכן בלי הבנה זו לא נוכל להגיע לידי תיקון –לחוות מחסור למרות השפע

חייבים לרוץ יותר מהר רק כדי להישאר באותו מקום

אנחנו מסוגלים להרבה יותר –העולם שלנו שופע כיום הרבה יותר ידע ? ראשית מדוע שפע

ג "תמהמדד של לפי )גם במונחים כלכליים . ת השתכללו מאדכי המדע התקדם והטכנולוגיו

ואין ספק 2591שנת מאשר היינו בשישה אנו במדינת ישראל עשירים כיום יותר מפי ( לנפש

ישראל יכלה 01-וה 01-מדוע בשנות ה ?אז מדוע כל כך קשה לנו -שאנחנו משכילים יותר

מתי נהיה ? רבים בינינו חיים בתנאי עונימדוע כה ?וכיום אין כסף, להשקיע בחינוך איכותי

עשירים ומתוחכמים מספיק כדי שנוכל להרשות לעצמנו לעבוד פחות ולבלות יותר עם הילדים

לעולם לא -התשובה העצובה היא שלפי עקרונות השיטה הכלכלית הקיימת ? והחברים

י להישאר באותו בשיטה הקיימת אנחנו חייבים לרוץ יותר מהר רק כד. נהיה עשירים מספיק

. מקום

וזאת . דהיינו להגדיל את הרווחים, לצמוחבשוק תחרותי עסקים וחברות צריכים כל הזמן

ואין סף שאחריו , הפריון חייב לגדול בהתמדה, כלומר, עושים בתהליך של התייעלות מתמדת

ו תמורת א, להתייעל פירושו שפחות עובדים יכולים לייצר יותר. התייעלנו מספיק –ניתן לומר

4

לשם . כדי לשרוד חייבים לנצח בתחרות העסקית. שכר נמוך יותר לייצר מכירות גבוהות יותר

. מי שאינו עומד בקצב אינו שורד. כך חייבים כל הזמן להגדיל את היצור ואת הרווחים

תסתכלו על רשימת החברות המובילות בעולם בתחילת המאה העשרים ותראו שכמעט אף )

חלק . הכלכלה המודרנית מתאפיינת בחידושים טכנולוגיים( ת עודאחת מהן אינה קיימ

אחרים משפרים מוצרים ישנים והופכים אותם כמעט בן , מהחידושים ממציאים צרכים חדשים

כדי שחברות יוכלו להצליח ? או לטלפון חוגה? איזה ערך יש היום לווקמן. רגע לחסרי ערך

. ולהחליף מוצרים ישנים בחדשים, ועודבתחרות עליהן לשכנע את הצרכנים לרכוש עוד

מוצרים עבורנו אינם . ולהתחדש הצורך הזה של החברות תואם מאד את הרצון שלנו לצרוך

.להגדיר את מקומנו בחברה, הם חלק מהדרך שלנו לבטא את עצמנו. רק חפצים שימושיים

ם דומים בכל הצרכים הבסיסיים הנדרשים לסיפוק הצרכים הפיסיולוגיים שלנו כיצורים חיי

אבל הצרכים הבסיסיים על מנת שנוכל לשגשג כיצורים חברתיים שונים מתרבות , החברות

הוא צריך להיות , אמרטיה סן טוען שכדי שאדם יוכל לחיות חיים המכובדים בעיניו. לתרבות

להיות מעורה במה שקורה סביבו ולדעת מהם נושאי השיחה , מסוגל לבקר ולארח את חבריו

שחברה עשירה יותר כך נדרש סל מוצרים ושירותים גדול יותר ויקר כדי לספק ככל. בחברה

אנחנו עובדים יותר . עולה כל הזמן –רמת הסף למה נחשב קיום מכובד . צורך בסיסי זה

–במרוץ הזה אין מנצחים . נשארים באותו המקום אך בסופו של דבר, קונים יותר ויותר, ויותר

, ואף אחד לא רואה יותר טוב –ם יכולם קמים על הרגליבו ל המצב דומה לאיצטדיון כדורג

הבעיה שלנו היא שאנחנו כבר . ועדיין מסתירים לנו, על קצות האצבעות מתרוממיםכולם

אולי זה הדבר המסביר יותר מכל מדוע . ים ובכל זאת מצבנו איננו משתפרינופלים מהרגל

.לפתע פתאום יצאו כל כך הרבה אנשים לרחובות

הצלחת המערכת נמדדת : מעגל קסמים אינסופי. הסיפור של הכלכלה בת ימינוזהו

. אבל צמיחה פרושה הגדלת הפריון ולכן חייבים לשכנע אנשים לקנות יותר ויותר, בצמיחתה

משכנעים אותנו לקנות מוצרים : בני האדם, זהו סיפור עלינו: "קסון'או בניסוח של טים ג

על אנשים שלא באמת , על מנת לעשות רושם שלא יישאר ,בכסף שאין לנו, שאיננו צריכים

."אכפת לנו מהם או להם מאיתנו

השאלה ,מנקודת המבט של השוק. בעיית צריכההפכה להיות ייצור הבעיית 12-הבמאה

אלא כיצד לגרום למספיק אנשים צרכים המרכזית אינה איך לייצר מספיק כדי לענות על ה

מה אפשר לייצר כך שאפשר יהיה לשכנע מספיק אנשים או ? לרצות את מה שאני מייצר

השאלה ,שבה נתמקד להלן, סביבתית-מנקודת מבט חברתית, מנגד? לרצות את מה שאייצר

? המרכזית היא איך עוצרים את מרוץ הצריכה

ג אינה מגבירה את האושר"עליה בתמ

אינה מגבירה ג"עליה נוספת של התמ, יש הרבה מאד מחקרים שמראים שמעל רמה בסיסית

אבל , בממוצע מרוצים יותר מעניים בנקודת זמן נתונה עשירים. את האושר של האוכלוסייה

אנחנו עובדים יותר ויש לנו . תחושת האושר אינה מתגברת כתוצאה מהמרוץ להתעשרות

כל מוצר . של מוצרי הצריכה הוא עצוםוהסביבתי פחות פנאי ובאותו זמן המחיר החברתי

י של יצורו וברוב המקרים גם עם מחיר סביבתהסמויה מן העין של המחיר המגיע עם תגית

חברתי של עובדי קבלן שבקושי מקבלים שכר מינימום או של עבודת פרך בסדנאות יזע

כדי לגרום לאנשים לחזור –המוצרים עצמם בנויים על מנת להתקלקל . במזרח הרחוק

של פעם היו אמינות הרבה יותר אין זה מקרה שמכונות הכביסה. ולקנות מוצר חדש

אין זה מקרה שמפסיקים במכוון קווי יצור של דגמי . ממכונות הכביסה המשוכללות כיום

. מכוניות אמינות שקל לתקנן

5

, ממה אנשים יתפרנסו אם נייצר מוצרים עמידים יותר? אבל איך אפשר לעצור את המרוץ

החברתית שלנו בדרכים פחות אם נמצא דרכים לבטא את המכובדות? ונקנה הרבה פחות

כיום אחוז ניכר של האוכלוסיה מתפרנס מאספקה של מוצרים ושירותים במרוץ ? חומרניות

. האינסופי להעלאת רמת החיים הנובע מהצורך המתמיד להגדיל את הפריון

12-סוציאל דמוקרטיה של המאה ה

לעומת הסוציאל 12-הדמוקרטיה של ראשית המאה -זהו ההבדל המרכזי בין הסוציאל

ועד אחרי מלחמת העולם ,בראשית המאה הקודמת. 11-הדמוקרטיה של אמצע המאה

היה צריך לייצר יותר ולמצוא דרכים לספק לאנשים . השניה עדיין חיינו בעולם של מחסור

בישראל כמו בארצות רבות אחרות , כיום. שכר הוגן ושירותים ציבוריים, תנאי עבודה הוגנים

וסביבה חינוך, מה שנמצא במחסור אינו מוצרי צריכה אלא חיי קהילה( ברובןאם כי לא )

המסקנה המאד פשוטה היא שעלינו ליצר פחות מוצרי צריכה והרבה יותר מוצרים . בריאה

. כלומר מה שצריך להשתנות הוא היחס בין ההוצאה הפרטית להוצאה הציבורית, ציבוריים

וכך תיווצר תרבות בה אנשים , את הטוב הציבורי נוכל לאפשר לאנשים להתפרנס מלטפחכך

.יכולים לחוש מכובדים כי הם שותפים לייצור הטוב הציבורי

עובדים , רופאים, מורים: אנשים רבים מתפרנסים כבר כיום מטיפוח הטוב הציבורי, כמובן

גדול מספרם צריך ל, אבל על פי גישה זו. אקולוגים ועוד ועוד, אומנים, מכבי אש, סוציאליים

.בהרבה וכך גם משכורותיהם

חלקן של סך . המדיניות של הממשלות בשלושים השנים האחרונות היתה בדיוק הפוכה

מדיניות . היום 01%-לקצת יותר מ 2591בשנת 01% -מכ: הוצאות הממשלה בתוצר התכווץ

. ביטחוןתקציב המגבלת ההוצאה מכווצת את השירותים החברתיים למרות הקיצוץ ב

כאן אנו מגיעים .מה נרחבת בקרב המוחים שצריך להגדיל את ההוצאה הציבוריתיש הסכ

האם לשנות ? איך לממן את ההוצאה הציבורית -לנקודת מחלוקת נוספת בין הגישות השונות

–להעלות מסים או , למשל לקחת כסף מתקציב הביטחון –סדרי עדיפויות בתוך התקציב

על פי הגישה ?להגדיל את החוב הלאומילי או או? למשל להעלות את המס על ההון

כיום הם פשוט מופנים , יכולים להיות מספיק משאבים לכל הצרכים הציבורייםהרביעית

המפתח לשינוי הוא .לכיוונים שאינם תורמים לחברה בגלל האופן שבו הם מנוהלים

.דמוקרטיזציה של מערכת הקצאת האשראי

?חוב לטובת מה ?מחליטמי –כלכלת העולם מבוססת על חוב

מדוע אנו חיים כל הזמן תחת הרושם -ואם יש ? האמנם יש די משאבים לצרכים ציבוריים

?שאנו חיים במחסור

אבל עודף , אם בודקים את המספרים מגלים מהר מאד שאנחנו חיים בעולם של עודף כסף

להגדלת עודף הכסף הוא המקור למשברים הפיננסים ו. כסף אין פרושו עודף משאבים

בכלכלה העולמית היה 1110בשנת , McKinsey Global Instituteלפי . הפערים בעולם

מספר זה גדול למעלה . ן דולר שחיפשו הזדמנויות להשקעותטריליו 200עודף נזילות של

כמו גם )למרות זאת באותו זמן . טריליון דולר 91ג העולמי שהיה אז "מהתממפי שלושה

. בסביבה ובתרבות, ברווחה, בהשקעות בחינוך היה מחסור אדיר( כיום

כיצד ומדוע נוצר עודף כסף במערכת הפיננסית ומדוע במערכת הנוכחית בלתי אפשרי

כסף " כסף עתידי"רוב הכסף במערכת הפיננסית העולמית הוא ? להפנותו למטרות חברתיות

הרעיון של . מצב זה אינו בהכרח שלילי. שניתן כהלוואה כנגד פעילות כלכלית עתידית

6

ואת העלייה א שאיפשר את המהפכה התעשייתיתהשקעה כיום על סמך רווחים עתידיים הו

במקום להוריד את רמת החיים ולחסוך כסף . המהירה ברמת החיים בחלקים גדולים בעולם

צורת מימון זו מאפשרת לקיים את כל הפעילות , להשקעות לפעילות כלכלית עתידית

ולהחזיר את , וכך להגביר את הייצור כבר היום –ם ומסוגלים לבצעהכלכלית שבני אדם רוצי

כך ממנפים את הפעילות הכלכלית . החוב באמצעות הפעילות הכלכלית המוגברת בעתיד

מינוף הוא טוב כל עוד מתאימים את . ומממשים פוטנציאל שבדרך אחרת לא היה מנוצל

וכל עוד דואגים שהאשראי יגיע , כמות האשראי במערכת לפוטנציאל של הפעילות הכלכלית

רוב ההלוואות מגיעות לשכבה . בפועל שני הדברים אינם קורים. לכל החלקים של החברה

-במשבר הפיננסי ב. וללא רגולציה המינוף נוסק לגבהים, "(טייקונים)"צרה של אנשי עסקים

אי הסתבר לכל שהבנקים המסחריים ובמיוחד בנקי ההשקעות ניפחו את כמות האשר 1119

( שנחשב כאחד מהבנקים הסולידים)קס לדוגמה גולדמן סא. במערכת מעבר לכל רמה סבירה

מיליארד בלבד 00להשקעות על סמך הון עצמי של ן דולר בהלוואות יצר מחוייבות לטריליו

(.2:10יחס של )

האם הערך נהרס כתוצאה ? האם העליה העצומה בהלוואות לפני המשבר יצרה ערך

אם מפני -הנכסים בעולם האמיתי לא גדלו כתוצאה ממתן האשראי ? המהתפוצצות הבוע

שהמערכת הכלכלית לא יכלה לגדול במהירות הנדרשת על מנת לייצר את הערך שכסף זה

ואם מפני שהאשראי כלל לא הגיע לעסקים היצרנים אלא הושקע בספקולציות פיננסיות , ייצג

, לדוגמא)לעליה מדומה בערך של הנכסים עודף האשראי גרם. או שימש לצריכה ולא ליצור

הנכסים נשאר בדיוק –ערך מדומה זה נמחק –וכאשר הבועה התפוצצה , (ב"ן בארה"הנדל

מי שהיה לו כסף חופשי להשקעות . אבל בהרבה מקרים הם עברו בעלות –אותם נכסים

עבודה בעת המשבר יכול היה בקלות לרכוש בזול נכסים שאנשים אחרים יצרו או רכשו ב

. כך קרה שהמאיון העליון הרוויח והאדם הממוצע הפסיד ולעתים אף איבד את ביתו. קשה

זו מערכת שבאופן מבני מעבירה כסף . אחרי כל משבר פיננסי הפערים בחברה גדלים מאד

התוצאה ניכרת בפערים המתרחבים בקרב אוכלוסיית . ונכסים ממי שאין להם למי שיש להם

נמצאים בבעלות 99%, בעולם נמצאים בבעלותו של המאיון העליוןמהנכסים 01%: העולם

ולעומת זאת המחצית העניה של אוכלוסיית העולם מחזיקה בפחות מאחוז , העשירון העליון

וההון מתרכז בידים ( אם כי במידה פחותה)גם בישראל הפערים גדולים . אחד מהנכסים

שש הקבוצות העסקיות . שראימהא 01%אחוז אחד בלבד מהאוכלוסיה זוכה ל. מעטות

שבניגוד למה ,מקבלות אשראי כפול מזה של כלל העסקים הקטנים בישראל הגדולות במשק

.דווקא הם אלו שמספקים את רוב מקומות העבודה, שנהוג לחשוב

אבל הניסיון העולמי מלמד שהריבית . לשקף את רמת הסיכון יםגובה האשראי והריבית אמור

הלוואות לעניים -דווקא בבנקים שנותנים מיקרו. דת על רמת הסיכוןאינה מלמ לעתים קרובות

ואילו העשירים ביותר לוקחים סיכונים חסרי , ביותר רמת החזר ההלוואות היא גבוהה מאד

שקבוצות , בישראל לאחרונה הסתבר לכולם .אחריות ומגלגלים את ההפסדים על הציבור

בלתי אחראית בספקולציות פיננסיות עסקיות מובילות במשק השקיעו את האשראי בצורה

. וגרמו לאובדן החסכונות של המשקיעים הקטנים

המערכת הפיננסית היא . התפקיד של המערכת הפיננסית הוא לשרת את המערכת היצרנית

כדי שכל , תפקידה לשמש מערכת הובלה שתגיע לכל מקום בגוף, כמו מערכת הדם שלנו

רכת הפיננסית הנהוגה כיום אינה ממלאת תפקיד המע. אברי הגוף יתפקדו בצורה מיטבית

כאשר באופן טבעי ההשקעות -חומים המספקים רווחים פיננסים מהירים הכסף מגיע לת. זה

השקעות בספקולציות פיננסיות או השקעות בתאגידים עסקיים המקמציםהרווחיות ביותר הן

ם מחסור עצום בהשקעות באותו זמן קיי. סביבהואינם מתחשבים ב, בשכר ובתנאים לעובדים

.הסביבתית והתרבותית הן הגלובלית והן המקומית, החברתית, בנחלת הכלל

7

העולם היום עשיר בנכסים , אנחנו חיים בעולם של שפע -סור איננו חיים בעולם של מח

–עולם של שפע אין פירושו עולם ללא גבולות כמובן ש. ובידע יותר מאשר היה אי פעם

יל להתאים את קצב פעולותינו הכלכליות ואת חלוקת המשאבים לקצב הטענה היא שאם נשכ

נוכל לספק את כל צרכינו המגוונים בתוך ,הפעילות של הטבע ולקצב חיי הקהילה והמשפחה

והוא נובע ממבנה המערכת מלאכותי ,במידה רבה, המחסור הוא .המגבלות האקולוגיות

מנגנונים מה שחסר לנו הם , אביםאו מש לא חסר כסף. הפיננסית שהיא מעשה ידי אדם

מנגנונים . אלו שיתנו רווחה למירב האנשים, שינתבו את ההשקעות לדברים החשובים באמת

ועל מי הם סומכים , דמוקרטיים שיאפשרו לאנשים להחליט במה הם רוצים שהכסף יושקע

. כדי לתת לו אשראי

מספרים במחשבי הבנקים הנייר עצמו או ה –כסף הוא הסכמה חברתית : כאן קבור הכלב

ערכם נוצר על ידי ההסכמה של אנשים לקבל את . שמייצגים את הכסף אינם שווים דבר

הסכמה זו נובעת מבטחונם שבעתיד הם יוכלו . המטבע הלאומי תמורת עבודתם או רכושם

כדי שזה יקרה המערכת . לקבל מוצרים ושירותים בעלי ערך דומה לעבודה שהשקיעו

. המשיך ולייצר דברים בכמות ההולמת את כמות הכסף והאשראי במערכתהכלכלית צריכה ל

כאשר חברות וטייקונים יכולים להרוויח הרבה יותר מספקולציות פיננסיות מאשר מהשקעה

המערכת הפיננסית שאמורה לשרת את . תנאי זה מפסיק להתקיים, בפעילות יצרנית

יוון שמערכת הייצור היא אך מכ .מתחרה איתה על משאבי החברה, מערכת היצור

התנהגות זו היא התנהגות של הרס עצמי וזו –התשתית המקיימת את המערכת הפיננסית

.אחת הסיבות למשברים פיננסים

גובה הריבית אמור לשקף את רמת הסיכון וצריך , ברור שהשקעות חייבות להיות אחראיות

עות על ידי הבנקים תוך כיום ההחלטות הללו נקב. משקכמות האשראי בלווסת נכון את

המשבר הפיננסי של . ובנק ישראל בתוכם, הבנקים המרכזיים בעולםרגולציה מסוימת של

הבנקים הרחיבו את כמות .הוא עדות לכך שהמערכת הזו נכשלה כשלון חרוץ 1119

ולשכבה צרה של אנשי תוך יצירת רווחים עצומים לעצמם , האשראי בצורה לא שקולה

.י המסים הם שחילצו את הבנקים מהסיכונים הבלתי מחושבים שלקחוכספי משלמ .עסקים

כל שקל וכל –מהתוצר העולמי אינו נכס ממשי 0יותר מפי – 1110עודף הנזילות של שנת

האם באמת אנחנו רוצים להפקיד את .דולר ניתנו כנגד הבטחה לייצר ערך כלשהו בעתיד

כמה רשיונות ירי העולם שיחליטו עבור כולנו רישיונות הייצור הללו בידי קבוצה קטנה של עש

או שמא עדיף שגופים ? יונים של רווחיות בלבדעל פי קריטר, היכן הכסף יושקעייצור יונפקו ו

יחליטו על סדרי העדיפויות להשקעת עצמאיים בעלי מנגנון קבלת החלטות שקוף ודמוקרטי

.ות כלכלית עתידיתכספי הפנסיה והחסכונות של האזרחים ולמתן ההלוואות לפעיל

שכולה תנוהל אך אך הניסיון מלמד שאסור , מערכת פיננסית יציבה חיונית לכלכלה משגשגת

-המערכת הפיננסית היא משאב ציבורי חיוני אך היא שריד מעידן פרה. ת רווחולמטר ורק

, היא התפתחה במשך מאות שנים מתוך מטרה מרכזית לייצר רווחים ללקוחות. דמוקרטי

איך תיראה מערכת פיננסית הפועלת ביעילות ובהוגנות . מניות ולבנקים עצמםלבעלי ה

קיימות בעולם כבר כיום דוגמאות מצליחות של בנקים קואופרטיביים ? לטובת כלל הציבור

בהם הרווחים חוזרים אל ציבור החוסכים ובנקים המתמחים בהשקעות אתיות הבוחנים את

רעיון נוסף שניתן . מבחינה חברתית וסביבתית ההשקעות לא רק מבחינה כלכלית אלא גם

החל מהקמת בנקי זמן דרך הנפקה –לשקול הוא הרחבת מגוון מערכות הכספים הקיימות

ביותר ויותר מקומות . מקומיים וכלה בהסכמה על מטבע ייעודי למסחר בינלאומישל מטבעות

ומחקרים אף מלמדים שמגוון של סוגי , בעולם נעשים בשנים האחרונות ניסויים בכיוונים אלו

8

.מטבעות מהווה לא פעם הגנה מפני משברים

נה עניין יצירתה אי. מערכת פיננסית דמוקרטית היא הבסיס לכלכלה עם פנים אנושיות

מערכת כזו תוכל להתכונן מתוך ניסוי וטעייה של יוזמות ממשלתיות . למומחים בלבד

ויערב תובנות , "מקצועני"ומתוך דיון ציבורי רחב שיפרוץ אל מעבר לשיח הכלכלי ה, ומקומיות

. מתחומי דעת שונים

מעגלי הצלחה למצליחים

אנחנו . ל כדי לאפשר לבני האדם לשגשגמינוף הוא דבר טוב כל עוד אינו מוגזם ואם הוא מנוצ

צריכים מערכת פיננסית שמעודדת השקעות ופעולות יצרניות ומדכאת ספקולציה וצריכה

בעלי ההון : מערכת התמריצים של המערכת הפיננסית כפי שהיא כיום היא הפוכה. מוגזמת

צמם רווח ולייצר לע( גם במחיר של הריסתן)יכולים לשאוב את הערך של חברות יצרניות

דוגמה בולטת לכך היא אופן .תוך פגיעה בעובדים ובכספי הפנסיה של הציבורכספי מהיר

רכישת חברות הסלולר בארץ לפני שנים ספורות במינוף עצום עם השקעה מועטה של הון

וניצול רווחי החברות לחלוקת דיוודנדים גדולה לשם החזר ההלוואה על חשבון החוסן –עצמי

הקלות בה בעלי ההון מקבלים אשראי עצום לרכישות מסוג זה מדגים . מןשל החברות עצ

כלומר מגדילה מאד את הסיכוי , "הצלחה למצליחים"כיצד המערכת הפיננסית יוצרת מעגלי

רווח שאינו תוצאה של איכות אלא של ריכוז כח בידים . למי שכבר הרוויח בעבר להרוויח

: ינה מקור הבעיה אלא היא התוצאה של הבעיההריכוזיות של המשק הישראלי א. מעטות

מייצרת בהכרח מעגלי –מערכת פיננסית שלא היבנו לתוכה מנגנונים דמוקרטיים מאזנים

. משוב שמחזקים את החזקים ומגדילה את הריכוזיות במשק

ברגע שיותר מדי שקלים . בשוק לכל שקל יש קול אחד, בדמוקרטיה לכל אדם יש קול אחד

כל אדם יכול לבטא . אותן ידיים מקבלות כוח חסר פרופורציה, יים מועטותמצטברים ביד

אך מי שיש לו עודף , תיובשוק את רצונותיו רק כל עוד יש ברשותו ממון לבטא את העדפו

. ממון יכול להטות את השוק לטובתו גדול של

שה את אבל דווקא חברה קפיטליסטית מדגי ,כךמפתיע ברגע הראשון כאשר חושבים על זה

לפי שיטה כלכלית זו כל אחד מתמחה ומתפרנס מתחום מאד . התלות ההדדית בין בני האדם

מאפשרת התייעלות מקסימלית של המערכת אבל משתמע ממנה שכל אחד התמחות זו . צר

מיסוי אינו גזל של פרי העמל אלא אי לכך . תלוי לחלוטין בשאר האנשים לאספקת כל צרכיו

.לא יהיה כל יצורהמשותפת י התשתית הציבורית לחברה שכן בל החזר חוב

בזכות המיסוי הגבוה

וניתן להשתמש גם בו להגדלת השגשוג , משטר המיסוי הוא כלי להכוונת הפעילות היצרנית

מיסוי גבוה על רווחי הון ומס על משכורות ענק הם כלים לדמוקרטיזציה של .האנושי והשוויון

כך גם מס . המערכת ומחליש את מעגלי הצלחה למצליחיםמיסוי כזה מאזן את . שוק ההון

לדוגמה עליה בערך של נכס פרטי –שבח גבוה המוטל על רווחים הנובעים מפעילות ציבורית

מכיוון שהרווח נובע ישירות . כתוצאה מבנייה של תחנת רכבת חדשה או סלילת כביש

בנוסף אם נכונה . יםמההשקעה הציבורית אין כל סיבה שהציבור לא יהיה שותף לרווח

הרי שרצוי להשית אותם על פעילויות שאנו –הטענה שמסים מקטינים פעילות כלכלית

מס על מס על שימוש קבוע בעובדים זמניים או , לדוגמה: מעוניינים להקטין את היקפן

.פליטת מזהמים

ערך שינוי במבנה מס . היא צריכה מוגזמת 12כפי שכבר אמרנו בעיה מרכזית של המאה ה

אם מחשבים את . מ הוא מס בעייתי במיוחד מבחינה חברתית"מע. מוסף יכול לתרום לאיזון

9

גובה המס כאחוז מההכנסה הרי חלק ההכנסה שחוזר למדינה כמס מהשכבות החלשות הוא

: מ ולהפכו להדרגתי"ניתן לשנות את מתכונתו של המע. גבוה ביותר ביחס לשכבות אחרות

ולקבוע מס גבוה על מוצרי שרותים חברתיים לערים בסיסיים ומוצמ על "לבטל את המע

זוהי דרך שבעת ועונה אחת תורמת להפנמת העלויות החברתיות והסביבתיות של . מותרות

.מוצרי צריכה ומאזנת את מעגלי ההצלחה למצליחים

צידוק נוסף לכך שנדרש מיסוי גבוה היא המהפכה הטכנולוגית שכבר כיום יכולה לאפשר

זוהי מהפכה . חוז קטן של האוכלוסיה לייצר את המוצרים הדרושים לכלל האוכלוסיהלא

ת שיכולה לשחרר אמהפכה , בתעשיה המקבילה למה שקרה לפני חמישים שנה בחקלאות

תרבות , מוצרים ואי לכך יכולה לאפשר לרבים לעסוק בחינוך רוב האוכלוסיה מלעסוק ביצור

קה יותר מכל למנגנונים שיאפשרו לחלק את פירות נובע מכך שהחברה כיום זקו. ורווחה

.מנגנונים שיפנו את רווחי הייצור לרווחה חברתית. היצור לכל האוכלוסיה

עסקים חברתיים

ביקורת שאפשר למתוח על הגישה המוצגת כאן היא שהפניית כח העבודה של המשק לייצור

ידן פחות דמוקרטי בו מוצרים ציבוריים והרחבת ההוצאה ציבורית משמעותה חזרה לע

אך גישה זו אינה מציעה . הממשלה פועלת בצורה פטרנליסטית וקובעת את סדרי העדיפויות

את היזמות להעביר את כל משקל הכובד לממשלה אלא לשלב בייצור המוצרים הציבוריים

אינה צריכה צריכה לממן מוצרים ציבוריים אך המדינה . של העסקים והחברה האזרחית

. המבצעתד תמילהיות

לכל אדם .בריאות ורווחה, חינוךכמו , אספקת זכויות חברתיותלנכון מודל אחד בהכרח אין

המערכות הציבוריות המשרתות את חשוב אפוא ש. ולכל קהילה צרכים ורצונות אחרים

רצוי השירותים הציבורייםבחלק מ. בנו בשיתוף עם הקהילות ובמימון של המדינהיהציבור י

עמותות , עסקים חברתיים: מודלים שונים של הפעלה ,מודל המדינתילצד ה, לאפשר

. ושומרת על השיוויון מממנת, כאשר המדינה מפקחת, קואופרטיביםאו קהילתיות

יש הרבה דוגמאות מעוררות השראה לקהילות שיוצרות ערך רב לעצמן ולחברה בפעילות

ת לקהילות יכול להעצים תהליכים שיתוף פעולה בין הרשויו. שאינה מאורגנת על ידי הרשויות

. אלו

על המנגנונים המקובלים של מדינת הרווחה שכן במקום לא פעם אופן פעולה זה עדיף

הוא מאפשר ליצירתיות ולידע המקומי , להפוך את חברי הקהילה למקבלי שירותים פסיביים

. לבוא לידי ביטוי ובכך להעצים את ההון האנושי וההון החברתי

חתן . העשייה יכול להיות מבוסס על עסקים חברתיים וחברות לתועלת הציבורחלק גדול מ

פרס הנובל לשלום מוחמד יונוס מציע להקים מבחר גדול של עסקים שיהיו מאוזנים כלכלית

אך לא ייצרו דיווידנדים כספיים לבעלי המניות ובמקום זאת ישקיעו את כל הרווחים בקידום

למשל הקטנת העוני או צמצום גזי –שלמענן הוקמו המטרות החברתיות והסביבתיות

יש כבר דוגמאות רבות ומוצלחות לעסקים חברתיים מרחבי העולם וגם דוגמאות . החממה

.אחדות מישראל

זכות הקניין

במערכת החוקית של מדינת . העם דורש צדק חברתי היא הסיסמא של המאבק הציבורי

.חוקתיעומת זאת לזכות הקניין יש מעמד ל. ישראל אין חוק יסוד זכויות חברתיות

מעניין לחזור ולבחון כיצד הפילוסופים שהשפיעו על החשיבה המדינית והמערכת החוקית בת

האדם . ון לוק העולם הטבעי שייך לכל בני האדם'על פי ג. זמננו הצדיקו את הקנין הפרטי

10

באותם דברים שהוא ייצר יוצר ערך על ידי עיבוד הטבע וכך קונה לעצמו את הזכות להחזיק

אדם קונה כך לעצמו זכות על חלקים מהטבע שהופכים לקניינו אך התנאי לזכות זו . והשקיע

בעולם צפוף , ברור שבימינו. לאחרים שיוכלו לנהוג כמותו" טבע גולמי"הוא שיישאר מספיק

של שירותי כלכלית שלנו מבוססת על ניצול הולך וגובר ההמערכת . תנאי זה אינו מתקיים עוד

התוצאה היא שקצב היכחדות המינים הגבוה . טבע בקצב שעולה על קצב התחדשותם

וגם , יתר על כן הטכנולוגיה. ומשבר האקלים ההולך ומחריף מעמידים בסכנה את עתידנו

מאפשרים לנו לגדר יותר ויותר משאבים שפעם היו פתוחים לכל , התפיסה הכלכלית הרווחת

כמובן שיש לכך השלכות רבות לגבי . מהתחום הציבורי לפרטיולהעביר משאבים רבים –

. הצדק החברתי

גם . התנאי השני על פי לוק הוא שהשימוש בקניין יהיה באופן כזה שיגדיל את הערך לחברה

, אם בוחנים את מבנה המערכת הכלכלית כיום ,כפי שראינו. כלל זה אינו מתקיים על פי רוב

ונדרשת תעשייה ענפה של פרסום על )ם שאינם נחוצים הרבה מאד כסף זורם ליצור דברי

: ולעומת זאת חסר מאד כסף לדברים הנחוצים יותר מכל( מנת לשכנע אנשים בנחיצותם

. חינוך ושיקום הסביבה, מערכת הבריאות, מיגור העוני

מנווט על מנת לייצר מוצרי צריכה ולקיים את המערכת לק עצום מכוח היצירה האנושי כיוםח

המערכת מובנית באופן שמאפשר לייצר , למרות שהעולם הרבה יותר עשיר. ננסיתהפי

ולכן קשה למצוא אפיקים לפתח את , תרבותיים וסביבתיים רק באופן עקיף, ערכים חברתיים

שיקום של מערכות אקולוגיות ועוד הרבה מאד ערכים , עזרה לזולת, מדע טהור, התרבות

רבבות אנשים משכילים וערכיים משקיעים . ם להםשבני האדם באמת ובתמים רוצים לתרו

את מיטב מרצם בדברים משניים כי אין להם ערוצים בהם ניתן לפעול ולהתפרנס מהדברים

.שחשובים להם באמת

השיטה הכלכלית הנוכחית שוחקת את המוטיבציות החברתיות

ן מאליו ערכים הניח כמוב, הכלכלן אדם סמית, הוגה הרעיון של השוק החופשי והיד הנעלמה

הוא תמך בהוצאות ציבוריות לחינוך מפני שהוא האמין . מסוימים של השחקנים בתוך השוק

אפשר לטעון שערכים אלו שימשו . בחשיבותן של סולידריות חברתית ונורמות חברתיות

ההרחבה של התחומים , אלא שההרחבה המתמדת של השוק. כפיגומים לבנין הקפיטליזם

משנה את , ים לפעול על סמך האינטרס האישי והרווח הכספישבהם אנשים מתומרצ

וככל שיותר אנשים מונעים על ידי ערכים אלו כך קשה יותר לחברה , הנורמות החברתיות

מדוע שאנשים מוכשרים ירצו להיות עובדים . לספק שירותים המתבססים על ערכים אחרים

להרוויח את המשכורת השנתית מורים או רופאי משפחה בקופת חולים אם אפשר, סוציאלים

כך כוחות היצירה של החברה נשאבים ? של עובדים אלו בחודש כאיש פיננסים או הי טק

לאפיקים מסוימים ולאו דווקא לאפיקים בעלי החשיבות החברתית או התרבותית הגדולה

מית לא נותנים לתמריצים הכלכליים להרוס את המוטיבציה הפנירבים וטובים למזלנו . ביותר

שיוצר השוק " טוב"אפשר לטעון שחלק גדול מה. שלהם וממשיכים ליצור ולתרום לחברה

וכסף לא היה המדד –מבוסס על עושר תרבותי שהצטבר בתקופות בהן הערכים היו שונים

אך השיטה הכלכלית הנוכחית שוחקת את המוטיבציות והנורמות התרבותיות . היחיד לכל

. ות אלו הקפיטליזם מכיל את זרעי ההרס של עצמוהללו וללא התמודדות עם מגמ

ההנחה שהמניע –זהו אחד הכשלים הבולטים ביותר של המערכת הכלכלית הקיימת

יש מגוון עשיר של מוטיבציות הדוחפות בני אדם .המרכזי של בני האדם הוא הרווח הכספי

דחף , יכה ליופימש, אמונה, וגם סקרנות, לכבוד, להשפעה, לעושר, שאיפה לכוח: לפעולה

המפעלים האנושיים המופלאים ביותר הם תולדה . אהבה ועוד, חוש צדק, אמפתיה, ליצירה

. המוטיבציה לכסף או לכוח אינה העיקרית ולבטח לא היחידה. של שילוב מוטיבציות

11

וכאשר מוצאים דרכים , בחברה שלנו הרבה ערוצים לביטוי מוטיבציות אחרות חסומים

אחת . ור ערוצים חדשים מגלים פריחה מדהימה של יצירתיותלשחרר אותם או ליצ

חברת מיקרוסופט יצרה אנציקלופדיה 2550ב. הדוגמאות הבולטות ביותר היא הוויקיפדיה

תמורת תשלום לא גבוה המנוי מקבל גישה לעשרות אלפי ערכים . אינטרנטית בשם אנקרטה

הופיעה מתחרה , 1112ב, יותר כמה שנים מאוחר. מעודכנים כתובים בידי טובי המומחים

הגולשים . אנציקלופדיה אינטרנטית המבוססת על מקור פתוח –הוויקיפדיה : לאנקרטה

. אין פרסומות, אין מודל עסקי. עורכים ומתקנים אותו והכל בהתנדבות, יוצרים את התוכן

גולשים הנוצרים על ידי כמיליון , מיליון ערכים בכמאתים שפות 29כיום יש בוויקיפדיה כ

, המידע חופשי לכל ומתעדכן כל הזמן. רשומים ועוד רבים אחרים שאינם טורחים להירשם

ר השווה 'לפני כמה שנים המגזין המדעי המכובד נייצ. הטעויות מתוקנות על ידי הגולשים

מדגם של ערכים מדעיים בוויקיפדיה למקביליהם באנציקלופדיה בריטניקה והתוצאה הייתה

הוויקיפדיה 1115-ב. דיה הצליחה להגיע לאותה רמת איכות כמו הבריטניקההוויקפ. יוןושיו

מי היה מנחש לפני עשרים שנה שבלי . ניצחה סופית והאנקרטה נסגרה בקול דממה דקה

? (תרתי משמע), מודל המבוסס על כלכלת שוק ניתן ליצור כל כך הרבה ערך

כדי שיצירתיות תבוא לידי ביטוי . הנקודה נוספת חשובה ביותר היא בזבוז פוטנציאל היציר

בדיוק כפי שזרע בעל תכונות גנטיות מעולות לא יצליח , צריכים להיות התנאים המתאימים

שמש ואדמה פורייה כך מספר עצום של אנשים יצירתיים אינם זוכים כיום , להתפתח בלי מים

. לתנאים המאפשרים לכישרונם לפרוח

ע וביכולת הטכנולוגית על מנת להגדיל את ההוצאה ההצעה לנצל את הגידול העצום ביד

הציבורית יכולה לאפשר שיוויון הזדמנויות אמיתי וגם הקמת ערוצים חדשים ליצירה

. האנושית

:מדינת ישראל מילדות לבגרות -מעין סיכום

משה יהמורשת התרבותית ש. מדינת ישראל קמה מיוזמות של פרטים ומכוחן של קהילות

נשים . הרבה אנשים חברו יחד על מנת לבנות את המדינה הצעירה. לציונות מנוע רב עוצמה

איך נוצר סיפור , מדינת ישראל היא סיפור הצלחה גדול –לרגע בצד את הבעיות הרבות

? ההצלחה הזה

תחיית השפה : הן שיצרו את התשתית עוד לפני קום המדינה יוזמות אישיות וקהילתיות

ת ציבור מוסדו, תנועות נוער, מוסדות חינוך ועזרה הדדיתהקמת , הקמת ישובים, העברית

הייתה השקעה מאד גדולה של המגזר הציבורי ביצירת מוצרים בשלב הראשון . ועוד ועוד

המוביל , מערכת בריאות, מערכות חינוך, תשתיות: ציבוריים וצמיחה מהירה בעושר הציבורי

.ה בבעלות המדינה ומוסדות תרבותתעשיי, הארצי

צמיחה מהירה בעושר , תהליכי הפרטה, היתה הרחבה גדולה של המגזר העסקי השני בשלב

.דולה של המגוון של מוצרי צריכההרחבה ג, הפרטי

. זהו השלב שבו אנו מצויים כיום אך המדיניות הנוכחית אינה מצליחה לייצר אופק לצעירים

גם קרנות , עבודה טובהצעירים רבים חשים שאין סיכוי שהם יצליחו לקנות דירה או למצוא

אין לאן , המדינה כיום הרבה יותר צפופה. הפערים בחברה גדלו מאד. הפנסיה בבעיה

לא מעט מתהליכי . הזיהום גדל ופוגע בבריאות, פינות החמד נעלמות, להמשיך להתרחב

. הפיתוח פגעו קשות בנחלת הכלל הטבעית והחברתית

יבורית נרחבת אך סבלנו ממחלות ילדות של המדינה הייתה השקעה צ "תקופת הילדות"ב

של המדינה שחררה כוחות " גיל ההתבגרות"מדיניות . רבות שאיננו רוצים לחזור וללקות בהן

12

חוסר –ה זיצירה רבים אך במקביל יצרה פערים עמוקים והיא לוקה במחלה האופיינית לגיל

. ולבשלות לבגרותמדינת ישראל כבר הגיעה 00בגיל . התייחסות להשלכות לטווח הארוך

כלכלה שאינה , כלכלה מקיימת, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו איך בונים כלכלה בוגרת

איך בונים כלכלה שפותחת ערוצים לייצור הדברים ? מתפתחת על חשבון דלדול נחלת הכלל

איך בונים ? החשובים לנו כאזרחים ולא רק לייצור הדברים שאנו מוכנים לקנות כצרכנים

?מעודדת את היצירתיות של כולםכלכלה ש

ומקיימת רשימה בלתי ממצה של תריסר המלצות לכיוון בניה של כלכלה דמוקרטית

עושים חשבון נכון .1

. וגם לא את טיפוחה, החשבונאות הלאומית כיום אינה סופרת את הידלדלות נחלת הכלל

גרים ליד השקעות בחינוך נרשמות בטור ההוצאות ואילו ההכנסות מהגז שנתגלה במא

הוצאות לחינוך הן השקעה : כלכלה מקיימת משנה את התמונה. ישראל בטור ההכנסות

הגז הוא משאב מתכלה וצריך לספור לא רק את ההכנסה , לעומת זאת, לטווח ארוך

כיוון זה . משאיבתו אלא גם את הירידה בהכנסות העתידיות כתוצאה מהתרוקנות המאגר

הקים ועדה ברשות חתן פרס הנובל ,למשל, וזירפת סרקנשיא צ. יום תאוצה עולמיתצובר כ

, שמציעה מדדים חדשים לביצועים כלכליים והתקדמות חברתית של מדינות, וזף שטיגליץ'ג

."מדד החיים הטובים יותר"יצר לאחרונה את OECD-וה

חיים מהעודפים ולא מדלדלים את הקרן. 1

ושי בכל דור ודור נשען על התשתית כלכלה מקיימת יוצאת מנקודת מוצא שהשגשוג האנ

על כן מוטלת עלינו החובה . התרבותית והפיזית שהשאירו הדורות הקודמים, הטבעית

לא קיבלנו את : "כפי שנאמר. להשאיר לצאצאים עולם במצב טוב לפחות כמו העולם שקיבלנו

ה ידי הקרן היא העושר הטבעי והעושר מעש". העולם במתנה מהורינו אלא בהשאלה מילדינו

עושר זה יכול לאפשר לנו לייצר שטף של מוצרים ושירותים . אדם שנצבר במשך הדורות

. לרווחתנו מבלי לדלדל את הקרן

על פי תפיסה זו הגז אינו שייך למשקיעים אך גם אינו . ניקח לדוגמה את המקרה של הגז

ור הנוכחי מקנה השימוש בגז בד. לדורות הבאיםגם הוא שייך, שייך באופן בלעדי לאזרחים

לנו רווחה ועלינו להשתמש בחלק מהרווחים על מנת לבנות תשתיות לאספקת אנרגיה

.מתחדשת שתחליף את המשאב המתכלה

של המערכת הפיננסית והקמת מוסדות פיננסים לתועלת הציבוררפורמה . 0

, אופן מתן האשראי במשק. מערכת פיננסית מתפקדת היטב חיונית לבריאותו של המשק

הוא הגורם המרכזי המגדיל את הפערים בחברה ומפנה ,על ידי הבנקים בראש ובראשונה

פעילות עסקית למקסום הרווח הפיננסי של בעלי השליטה במקום למקסום הרווח לכל בעלי

המערכת הפיננסית שייכת לציבור והיא צריכה להיות מנוהלת בצורה המקצועית . העניין

צריך לפעול לרפורמה במערכת הפיננסית מתוך .בכללותוובהוגנות לטובת הציבור ביותר

ומתוך דיון ציבורי רחב שיפרוץ אל מעבר לשיח , ניסוי וטעייה של יוזמות ממשלתיות ומקומיות

דמוקרטיזציה של המערכת . ויערב תובנות מתחומי דעת שונים, "מקצועני"הכלכלי ה

. הפיננסית היא הבסיס לכלכלה עם פנים אנושיות

דלת ההוצאה הציבורית ושיתוף פעולה מגזר ציבורי ואזרחיהג. 0

13

כתוצאה מכך המדינה . כאחוז מהתוצר שההוצאה הציבורית לנפש יורדת כעשר שניםכבר

ניכרת הגדלה . סביבה ועוד, רווחה, תרבות, בריאות, בחינוך, לטווח הארוךאינה משקיעה די

ת לפני היווצרותן ותחסוך כסף רב של ההוצאה הציבורית בתחומים אלו תאפשר מניעת בעיו

יש לפעול לגיוון ניכר של דרכי הפעולה להשקעה בתחומים אלו על מנת לאפשר .בעתיד

יש לאפשר לקהילות השונות לספק את . ליזמות ולידע המקומי לבוא לידי ביטוי, ליצירתיות

תוך , קואופרטיבים ועסקים חברתיים, צרכיהן החברתיים בצורה של עמותות קהילתיות

.סיוע ומימון של המדינה, פיקוח

, תחבורה ציבורית, בתשתיות לאנרגיה מתחדשת, השקעה בחינוך ובמיוחד בגיל הרך. 9

חקלאות בת קיימא ושיקום מערכות אקולוגיות

הסטה . על המדינה לווסת את ההשקעות לתחומים שתורמים ויתרמו לשגשוגה של החברה

כולה להיעשות הן על ידי השקעה ציבורית והן על ידי של הפעילות הכלכלית לכיוונים אלו י

-מתן תמריצים ליצירת עסקים חברתיים כלומר עסקים כלכליים שמקדמים מטרות חברתיות

.סביבתיות ואת הרווחים משקיעים חזרה לקידום המטרות

איזון מעגלי ההצלחה למצליחים. 0

ככל שחברה . קות את עצמןמעגלים של הצלחה למצליחים אלו מערכות משוב חיובי המחז

, דבר שמאפשר לה לקנות עוד אמצעי יצור, עסקית מצליחה יותר כך היא צוברת יותר כסף

מי שיותר יעיל -כל עוד הדבר נעשה במידה זהו לב ליבו של השוק . לצבור עוד כסף וכך הלאה

לממדים כאלו מספר חברות מגיעות , אך אם אין מנגנונים של איזונים ובלמים. הוא זה שמצליח

אלא מי , חדשני או יצירתי, שמדד ההצלחה משתנה ונוצר מצב בו מי שמצליח אינו מי שיעיל

מערכת המאפשרת מעגלים של הצלחה למצליחים ללא בקרה אינה מותירה . ששולט בשוק

. כך נוצר המצב שבו מעטים שולטים במשק הישראלי. סיכוי לכל האחרים

לפעול , להגביל את רמות המינוף של חברות, ת השליטהרמידוילכן על המדינה לפרק את פ

לתת העדפה ברורה לעסקים קטנים ובינוניים , ומונופסונים, קרטלים, בנחישות נגד מונופולים

. ולהטיל מיסוי גבוה על העשירים ביותר,במכרזים ובתנאי האשראי

(basic income) הנהגת שכר בסיסי לכל .0

וא סכום כסף המוענק לכל אזרח ללא תנאי מוקדם שבא ה(basic income) שכר בסיסי

הרעיון הוא שעל החברה לדאוג שכל אחד כחלק מהעיקרון של .להבטיח קיום בסיסי לכל

יקבל את התנאים הבסיסיים שיאפשרו לו תנאי פתיחה להיות אזרח פעיל , כבוד האדם

יאפשר ,קת יותרהטענה היא ששכר בסיסי יתרום ליצירת חברה שיוויונית וצוד. ותורם

. לאנשים לפעול ולתרום לחברה מחוץ לכלכלת הכסף וישחרר כוחות יצירה פוטנציאלים רבים

אנחנו מציעים לנסות להנהיג שכר בסיס כפיילוט במספר קטן של ישובים ולבחון את

. ההשפעה על מיגור העוני ועל התרומה של האזרחים לחברה

.מיסוי הרעין ולא הטובין. 9

וניתן להשתמש גם בו להגדלת השגשוג , סוי הוא כלי להכוונת הפעילות היצרניתמשטר המי

מיסוי גבוה על רווחי הון ומס על משכורות ענק הם כלים , למשל .האנושי והשוויון

מיסוי כזה מאזן את המערכת ומחליש את מעגלי הצלחה . לדמוקרטיזציה של שוק ההון

הרי שרצוי להשית אותם על פעילויות –ת כלכלית בנוסף אם מסים מקטינים פעילו. למצליחים

מס על מס על שימוש קבוע בעובדים זמניים או , לדוגמה: שאנו מעוניינים להקטין את היקפן

שרותים לעמוצרים בסיסיים ומ על "ביטול המע –מ להדרגתי "גם הפיכת מע .פליטת מזהמים

14

.ום לכךיוכל לתר –וקביעת מס גבוה על מוצרי מותרות חברתיים

בניית מערכות יצור מחזוריות. 5

ניתן לבנות מערכות כלכליות המשתלבות במערכות האקולוגיות והמקדמות את רווחת

.ובריאות העובדים

הטכנולוגיה יצרה חלק גדול מהבעיות האקולוגיות שאנו ניצבים בפניהן כיום אבל לטכנולוגיה

וב מערכות הייצור שלנו כיום פועלות ר, הטבע פועל במחזוריות. גם חלק מכריע בפתרונות

בטבע הפסולת של יצור . כלומר לוקחות משאבים מהטבע ומחזירות פסולת, בצורה קווית

ניתן לבנות גם את מערכות הייצור שלנו כך שהפסולת של . אחד היא המזון של יצור אחר

יש כבר -זו אינה אוטופיה . תהליך ייצור אחד תהיה חומר הגלם של תהליך ייצור אחר

במקום התהליך הקוי " לעריסה-מעריסה"דוגמאות לתהליכי יצור מעגליים כאלה המתוכננים

".מהעריסה מהר לקבר"הרגיל המתוכנן

טיפוח כלכלה מקומית. 21

כפי שאבות הדמוקרטיה המודרנית הזהירו מפני ריכוז כוח בידיים מועטות וטענו שיש לחלק

ממנהלת השכונה או הכפר , ברמה המתאימה להאת הסמכויות כך שכל החלטה תתקבל

כך גם בכלכלה יש למצוא את קנה המידה המתאים לסוגי פעילויות , ועד אמנות בינלאומיות

שונים ומה שניתן לבצע בצורה יעילה וטובה ברמה המקומית חשוב שיישאר ברמה

. המקומית

קנה , אנו חיים קנה המידה המקומי הוא קנה מידה שמאפשר לנו להכיר את המערכת בה

זהו קנה מידה . מידה שמאפשר לנו להכיר את האנשים החיים איתנו וליצור יחסי אמון

שמאפשר לנו להתאים את קצב ההתנהלות שלנו לקצב ההתחדשות של המערכות

זהו קנה מידה שמאפשר להיחלץ מתרבות הצריכה ולבנות איכות חיים מקומית . האקולוגיות

אמנות, קהילה ופנאי ליצור, בוגרים יש פנאי לבלות עם הילדיםחיים בהם למ. ושמחת חיים

בקיצור קנה מידה שמאפשר לנו לפעול על פי השכל . ותרבות במקום רק לצרוך אותם

.נטיית הלב והרצון הטוב,הישר

לעסקים קטנים יש . עסקים קטנים ובינוניים מספקים בישראל את מירב מקומות העבודה

ויצירת זירה נוספת להיכרות בין , ור של החיים המודרנייםתרומה גדולה בשבירת הניכ

. אנשים

הקמת זירה ציבורית לדיון ערכי במדיניות הכלכלית. 22

המחאה הראתה . לערכים יש משקל רב בהכרעה בשאלות הכלכליות. כלכלה אינה מדע מדויק

להגיע אנו מאמינים שהדרך. עד כמה המערכת הפוליטית בארץ לא היתה קשובה לציבור

אנו מציעים להשקיע בפיתוח של . להכרעות ציבוריות נבונות היא דרך דיון ציבורי מעמיק

. טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות דיון אזרחי שיכולות לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות

לקיחת אחריות על נחלת הכלל העולמית. 21

ולכן תרומתנו לטביעת הרגל אוכלוסיית ישראל היא רק פרומיל מאוכלוסיית כדור הארץ

מדינה ישראל צריכה לא רק . אבל בממוצע לאדם תרומתנו גבוהה. האקולוגית העולמית קטנה

אלא , להצטרף לאמנות הבינלאומיות ולקחת על עצמה מחויבות להקטנת פליטות גזי החממה

םלהצטרף ולהיות חלוצה בין מדינות העולם בבניית מודלים יצירתיים חדשנים המובילי

. להסכמים בינלאומיים הוגנים ובני קיימא