יו"ר הבנק למסחר לשעבר, שמיל ובר, פותח את הפה
DESCRIPTION
כלכליסט, אוגוסט 2008TRANSCRIPT
יום ראשון, ב' באב תשס"ח, 3.8.2008כלכליסט
5 חדשות
של מדינת ישראל"יום הייתי מקבל שני טלפונים מהפיקוח
על הבנק, עד שאמרתי פעם למפקח: 'אל
תדבר איתי יותר, תעשה'. אחרי יומיים
קיבלתי בדיוק מה שרציתי".
בנקאי קשה יום"כשהמפקח על הבנקים רצה להלאים
לי 40% מהבנק", אמר ובר, "הוא שינה
במדי� ל�15%. מ�8% ההון הלימות את
נה מתוקנת הוא היה צריך לשלם על זה
כסף; זה כאילו שיש לך מגרש של דונם
והוא בא ולוקח 400 מטר".
בתגובה לו אמר הסטודנטים אחד
יותר, גבוהה היתה ההון הלימות שאם
יכול להיות שגם אחרי פרשת אתי אלון
הבנק למסחר היה ממשיך להתקיים. ובר
שאמר שמי חושב "אני בתקיפות: ענה
לנו שאנו צריכים לאפשר לבנק ישראל
יבוא להכר� וזה לקחת את הבנק טעה,
עות משפטיות בקרוב. אני חושב שבנק
מיליון 200 להעמיד צריך היה ישראל
זה את עשה הוא למה הלוואה. דולר
בבנק לפיתוח התעשייה?".
אחד הסטודנטים טען כי לדעתו מדינת
לזרוק קרש הצלה אינה צריכה ישראל
לאדם פרטי שאחראי לעסק שלו. ובר
בהתנדבות ישראל "בנק לו: ענה
נכנס לתוך התמונה. יש לזה הרבה
פנים. תסתכל מה עושה הרגולטור
נכשל ישראל בנק האמריקאי.
פי עשרה. אני לא נכשלתי —
אותי שדדו. הוא נכשל. עלה
לתת בשנה שקל מיליון לי
הוא לדו"חות שלו; תשובות
הלאים שלנו, בנכסים פגע
זו הסיבה לנו 40% מהבנק.
את לתת צריך היה שהוא
ההלוואה. הוא לא היה נותן
לי את הכסף שלו — הוא
הכסף את לי נותן היה
שבהן בשנים כי שלי,
הוא הלאים 40% הייתי
מ� יותר הרבה מרוויח
200 מיליון דולר".
כאשר נשאל ובר בשלב
זה אם יחזור לבנקאות, ענה,
שתקופת חושב אני "לא.
הבנקאות נגמרה. אני חושב
שעד אמצע שנות השמונים
בלהיות גלוריפיקציה היתה
יושבת לך על בנק. כיום הרגולציה
הווריד. אני חושב שההשפעה גרועה: האנ�
מקנאים הבנקאי בממסד שיושבים שים
באשה כמוך (פונה לסטודנטית שהיא בנ�
קאית — ע"ק) ורוצים להרוג אותך כי את
שם והם פה. לי היה קולגה בבנק ישראל
שאמר לי 'אני לא רוצה שיהיו בנקים'. אז
אמרתי לו, 'אז למה אתה עובד בבנק יש�
ראל?', והוא אמר לי: 'כי אני צריך לעשות
את הדוקטורט ומישהו צריך
מפקח והוא לי'. לשלם
עליי, זאת אומרת אני
שצריך הבנק בעל
על אותו לסבול
הם ובסוף ראשי,
במקרה נכשלו
אתי של כמו
יל� שעוד אלון,
מב� זה. על מדו
חינתי זה עוד לא
נגמר".
ובר גם דיבר על תפקיד הממשלה והר�
שבנק בעד "אני החופשי: בשוק גולציה
לאומי יישאר בידי מדינת ישראל, זה טוב
לאזרחים שלה. כשמכרו את הפועלים לתד
אריסון היתה ישיבה אצלי בבית, ושאלתי
את בייגה שוחט, שהיה שר האוצר, למה
מוכרים לאריסון. הרי גם סיטי בנק התח�
רה, ומבחינת מדינת ישראל סיטי היה
עם אריסון, ממשפחת טוב יותר
כל הכבוד שיש לי אליהם. ואני
נחמה, שלמה של טוב חבר
למס� הבנק פרשת כל עם
חר". כאשר צעקו לו מהקהל
בהפועלים, לא כבר שהוא
ענה ובר: "מה זה משנה? זה
הכל כיסאות מוזיקליים".
צריך הרבה מזלובר חילק ההרצאה במהלך
לסטודנטים עצות
בעו� מניסיונו
העסקים. לם
י ת ד ב ע "
מגיל 11 והשתפשפתי בכל מיני עבודות",
אמר, "אז כשהייתי בן 26 זה היה כמו אדם
בן 40 מבחינת העבודה. אני יכול לאחל
שיהיה הזה לעולם להיכנס שרוצה למי
לו המון מזל; אולי זה לא משתנה בתוך
הדב� עוזר! שזה כמה אבל המשוואה,
הם סקרנות חסרת ביותר רים החשובים
ובר וסבלנות". נחישות עקביות, מנוחה,
הע� ושבעסקיו לנהל אוהב סיפר שאינו
סיק צוותים נאמנים, מה שהשאיר לו זמן
חופשי למחשבות ולקריאת ספרים, שמהם
למד כמה תובנות. "האסטרטגיה הצבאית
של האימפריה הרומית לימדה אותי שב�
שוק המסחר אסור לך להיות במצב מגיב
ובר. ולא במצב שבו אתה מאיים", אמר
"סוקרטס אמר במשפטו שזה שכולם הול�
כים לכיוון אחד ואתה לכיוון ההפוך לא
אומר שאתה לא צודק. זה קרה לי הרבה
פעמים בחיים. זה נותן לך את החוסן לז�
רום וללכת עם האמת שלך".
מי שמ� "כל ובר בהרצאה: עוד אמר
תעשר כל הזמן פוחד, ומי שאומר שהוא
לא פוחד הוא שקרן. הפחד שלי היה לחזור
אחורה. אתי אלון קצת עזרה לי
ללכת אחורה", הוא נאנח.
הס� אחת אותו שאלה אז
טעויות יש אם טודנטיות
ואיך עליהן, מצטער שהוא
מתאוששים ממכה כזאת. ובר
ענה: "לשמחתי הרבה אני הפ�
סדתי בקרבות קטנים אבל לא
חוץ גדולה, במלחמה הפסדתי
מהבנק למסחר".
החיים על ובר סיפר בהמשך
אחרי הבנק — על הפרויקטים המשו�
תפים שעשה מ�2003 עם חברת הייעוץ
"זו אקסנצ'ר. בעולם, הגדולה העסקי
החברות מ�100 ש�85 מעניינת, חברה
הגדולות בעולם לקוחות שלה. זו היתה
תקופה שבה לא הייתי מעוניין לעשות
נגמרה, לא אלון אתי פרשת כי כלום
ולא רציתי שיתחילו ספקולציות שאולי
הייתי מעורב, כי נשמות טובות יש לנו
אותי, מדאיג שזה לא בשפע. בארץ
אק� קדימה. טיפה להסתכל צריך אבל
סנצ'ר היא פשוט חברה מדהימה. עשיתי
הראשון, מערכת פרויקטים: איתה שני
ממוחשבת שיכולה להגיד לך מה מצבך
הכספי בכל רגע נתון, והשני, יישום גיוס
מסים במדינות מתפתחות".
החיים אחרי הבנקובר סירב לפרט את עיסוקיו כיום, אך
סיפר שהוא חושב לעבור לגור באשקלון
מסתובב שהוא רכבת, שם שיש משום
הרבה בארץ ומבלה שליש מהזמן בהודו.
"אני עשרה ימים בחודש בהודו, וזה מה
שאני מוכן לענות", אמר. אולם בהמשך
התרצה, וכשנשאל היכן הוא רואה הזדמ�
נויות עסקיות, הרחיב: "ההזדמנות מספר
אחת בעולם עכשיו היא פיננסים בהודו.
הסאב� בגלל מ�14% יותר שם הריבית
פריים. זו מדינה שמפוצצת במה שאתה
רוצה, ואם אתה יודע לשחק את המשחק
למי בארה"ב, נדל"ן גם המקום. זה —
מצוין הימור זה בתחום, לעבוד שיודע
עכשיו, בייחוד בלאס וגאס ובמיאמי.
בחיי דברים הרבה כך כל "עשיתי
— השתלטויות, פירוקים, וקניתי נושאת
מטוסים ודברים הזויים כאלה. אבל אנו
לחיות שרוצה ומי קטנה במדינה חיים
פה שישכח מהחלומות האלה", סיכם ובר.
"כסף וכבוד לא נותנים אלא לוקחים, אם
לא הם — אותם לקחת יודע לא אתה
מגיעים לך". הוא סיפר איך הצליח לפני
שנים, כשעסק עוד בסחורות, להגדיל את
הגורמים שאיתם מול קו האשראי שלו
עבד מ�100 אלף דולר ל�10 מיליון דולר.
"אם לא הייתי אז עושה את זה, לא הייתי
מגיע לאיפה שאני היום, גם לאתי אלון
לא", אמר ובר. "בשביל להגיע רחוק אתה
צריך לשנות את חוקי המשחק".
בתגובה, אמר לו אחד הסטודנטים כי
ידי על ונוצלת שניצלת להגיד "אפשר
חוסר פיקוח". ובר הביט בו, חייך, ואמר:
"אלה מילים כל כך מתוחכמות בשבילי".
שמיל (הרש) ובר 1947 נולד באוסטריה > 1948 עלה לישראל > 1976
נישא לחבצלת (ארבעה ילדים) > 1969 עזב לארה"ב > 1970 החל לעסוק בהשקעות
פרטיות בישראל ובחו"ל > 1972 יו"ר, מנכ"ל ובעלים של חברת סחר במתכות >
< PEMEX 1976–1981 יועץ בחברת הדלק1983 החל את פעילותו בבנק למסחר בע"מ,
ברכישת כ�25% ממניותיו > 1988 השלים את רכישת השליטה בבנק למסחר > 1991
מונה ליו"ר פעיל בבנק עד לקריסתו
גליה מאור לשעבר המפקחת על הבנקים
למה את קונה שמלה כשאת הולכת לחתונה?
אז אני קניתי בנק"
דוד קליין לשעבר נגיד בנק ישראל
בנק ישראל היה צריך להעמיד לנו הלוואה של 200 מיליון דולר"
צילום: אוראל כהן
הן כ
אלור
ואקי
יסמו
לוקו
ס לכ
אבי,
שאת
מי ע
ץ, כ
יביר
ת, סא
ווי ע
טא ע
ם:מי
לוצי
יצחק טל לשעבר המפקח על הבנקים
בנק ישראל נכשל. אני לא נכשלתי,
אותי שדדו"
יום ראשון, ב' באב תשס"ח, 3.8.2008
חדשות4
כלכליסט
עמיר קורץ
הבנק של והיו"ר הבעלים "הייתי
למסחר בתקופה שבה הוא נשדד על ידי
מדי� של המאפיה הפשיעה, מערכת
נת ישראל באמצעות אתי אלון" — כך
פתח שמיל ובר את הרצאתו ביום חמישי
המיוחד המסלול תלמידי בפני האחרון
עסקים במינהל שני לתואר למנהלים
האמת. "זאת אביב. תל באוניברסיטת
באותו דולר מיליון 104 הפסדתי אני
יום, ועדיין אני פה, ושמח להיות פה".
של הדריקטוריון יו"ר שהיה ובר,
הש� ובעל ב�1991 החל למסחר הבנק
מאז נמוך פרופיל על שומר בו, ליטה
קריסת הבנק ב�2002. הוא התרחק מאור
הזרקורים, לא התראיין וספג בשקט את
שהביאו הכספיים ההפסדים המכות:
האז� התביעה רכושו, את לאבד אותו
רחית ב�271 מיליון שקל שהוגשה נגדו
ונגד יתר בכירי הבנק בטענה שהתרשלו
ולא זיהו את המעילה הגדולה, העיקולים
שהטיל כונס הנכסים של הבנק על ביתו
בסביון והפרסומים בחודש מאי האחרון
כי הפרקליטות שוקלת להגיש נגדו ונגד
פליליים אישום כתבי האחראים יתר
בגין התנהלותם בפרשה.
לפיכך, היה מעט מפתיע לגלות שובר
הסטוד� בפני לשאת כדי במיוחד הוזמן
"מאק� שכותרתה מיוחדת הרצאה נטים
העס� בעולם פרקטיקה — לכסף דמיה
קים". במהלך ההרצאה ניסה ובר לתרום
מניסיונו העסקי העשיר, סיפר איך גדל
ונהפך מילד יתום בן 11 שמוכר פרחים
ברחוב למיליונר שעושה עסקאות חובקות
עולם. הוא לא פסח גם על תקופתו בבנק
למסחר, ובמהלך ההרצאה חזר שוב ושוב
לנושא, בעודו מבקר בחריפות את הפי�
קוח על הבנקים בשל חלקו בפרשה. הוא
ביקר גם את התנהלות בנק ישראל לאחר
גילוי המעילה, הסביר מדוע לא הצליחו
לגלות אותה בזמן וסיפר על ההתמודדות
האישית שלו עם המציאות ביום שאחרי.
עסקים חובקי עולם"ההרצאה פה היא רק למי שמעוניין
ובר בתחילת ההר� לעשות כסף", אמר
צאה, והחל לספר על האופן שבו התע�
שר בשנות השבעים מענף מתכות�העל
(אלומיניום, נחושת, כסף וזהב) ועל הע�
ובאר� בברזיל במקסיקו, שעשה סקים
צות הברית. "זו היתה התקופה הכי יפה
בחיים שלי, בטח יותר מלעמוד פה ולה�
גיד שגנבו לי את הבנק", אמר ובר. "אבל
אתה קורה כזה וכשדבר החיים, אלה
להתאבד או דברים: שני לעשות יכול
לי וכשיש 'המבול מאחוריי'. או להגיד
ארבעה ילדים ומשפחה נהדרת, אז המ�
בעניין משתדל אני אם מאחוריי. בול
של היומיום, כל השאר לא חשוב".
לו: העיר בקהל הסטודנטים אחד
אלון לאתי — הטוב הצד על "תסתכל
היה מורה טוב בניצול הזדמנויות", ּוובר
מיהר לענות, ספק בצחוק ספק ברצינות,
"יכול להיות שאתה צודק".
ובר סיפר כיצד רכש את הבנק למסחר
ממניותיו): בכ�30% החזיק (הוא ב�1983
"בשנות השמונים העסק שלי מכר כבר ב�
500 מיליון דולר, אז החלטתי לחזור לארץ
מסיבות ציוניות. רציתי שהילדים שלי יג�
דלו כיהודים וישראלים. אני חושב שכשיש
הרבה כסף זה מפסיק להיות חשוב. כסף זה
בשביל להשתמש בו למה שאתה רוצה או
כדי להרוויח איתו — שזה משחק.
"כשקניתי את הבנק למסחר לא ביק�
שתי לראות את המאזן, שאלתי רק כמה
כשגליה ושילמתי. יד לחצתי רוצים,
מאור, שהיתה אז המפקחת על הבנקים,
יודע שבשנה הבאה 'אתה שאלה אותי:
הבנק יפסיד כסף?', אמרתי לה 'כן'. אז
היא שאלה: 'למה אתה קונה?', ואמרתי
לה: 'למה את קונה שמלה כשאת הולכת
לחתונה? אז אני קניתי בנק'".
לא צריך אקדמיה"לא צריך ללכת לאקדמיה כדי לע�
שסיפר ובר, בהמשך אמר כסף", שות
במינהל פרטיים שיעורים לקח כיצד
עסקים מפרופסור בארה"ב תמורת 300
דולר לשעה. בין השאר הוא למד להש�
תמש בסטטיסטיקה. "כל הקריירה שלי
למצוא כדי גם בסטטיסטיקה נעזרתי
על עכשיו חושב מישהו בטח גניבות.
הבנק למסחר. אלא שבבנק למסחר הסי�
בה שלא היה ניתן להיעזר בסטטיסטיקה
היא שזה היה בנק קטן והיו לו לקוחות
במאזן תנודתיות לו והיתה גדולים,
100 האצבע. עם לתפוס יכול שאינך
כלום, זה הפועלים בבנק דולר מיליון
אבל בבנק למסחר 100 מיליון דולר היו
10% מהמאזן. היו ימים שבהם נכנסו 100
זו — מיליון יצאו 100 ולמחרת מיליון
להיעזר היה אפשר שאי הסיבות אחת
אף ישבתי, שבו במקום בסטטיסטיקה.
היה אפשר אי זה. על הצביע לא אחד
מניח שאם המשחק אני זה. את לבדוק
היה יותר קטן, הייתי אולי מאתר את זה
קודם, אבל זה לא קרה לי לצערי. אולי
ששאל למי — ולא שלי. הבא בסיבוב
— אני לא רוצה להיות בנקאי".
כאשר נשאל על ידי אחד הסטודנטים
אם לא היה לו משעמם בבנק לאחר שנים
מרתקות בענף הסחורות, שעליהן דיבר
בהרצאה בגעגוע, ענה ובר שעבורו רכי�
שת הבנק היתה הגשמה עצמית. "המסחר
האבסולוטי בעולם הוא כסף, ובתור אחד
שהתחיל כילד יתום המוכר פרחים בר�
חוב, להיות בבנק היה כמו להיהפך לא�
פיפיור; זה משהו שאני לא יכול להסביר
יותר היה זה מתבייש, לא ואני אותו,
חזק ממני. אף שמבחינת האופי שלי זו
סופר. היה זה מקצועית טעות, היתה
אני יכול להגיד לכם שאם הייתי חוזר
לשנת 83', הייתי קונה את הבנק למסחר
מה יקרה הייתי מצפה שלא פעם. עוד
שקרה. עד היום אני לא יודע מה יכול�
תי לעשות כדי שזה לא יקרה. אבל עם
הקשיים שמערים בנק ישראל, כשכולם
לה� והציבור שצריך אותך אוהבים לא
חזיר הלוואות שונא אותך — בשבילי זה
נהניתי האוורסט. על לטפס כמו היה
שנים עשר קרבות: לי והיו רגע. מכל
עבדתי בבנק בחינם רק בשביל להילחם.
בכל ונלחם שעתיים. בבוקר קם הייתי
"נשדדתי ע"י המאפיה
ב�25 באפריל 2002 התייצבה מנהלת
אתי למסחר, בבנק ההשקעות מחלקת
אלון, במשרדי מחלק ההונאה של מחוז
ענק מעילת על והתוודתה אביב תל
שביצעה בבנק שבו עבדה. במשך חמש
שנים היא גנבה יותר מ�250 מיליון שקל
של ההימורים חובות את לכסות כדי
אחיה, עופר מקסימוב, בשוק האפור. בע�
קבות גילוי המעילה קרס הבנק למסחר.
לבנק מונה מפרק, רוב לקוחותיו קיבלו
את כספם בחזרה מכוח ערבות וולונטרית
שהעמיד בנק ישראל, ואתי אלון ואחיה
נידונו לבסוף ל�17 שנות מאסר.
הפרקליטות הורתה 2005 בסוף
ליאחב"ל לבחון את אחריותם הפלילית
המשרות נושאי ושל הדירקטורים של
בבנק. במקביל, הגיש כונס הנכסים של
הבנק תביעה אזרחית בסכום של כ�271
הנושאים גורמים 35 נגד שקל מיליון
באחריות לקריסת הבנק. עם הנתבעים
בבנק, והבכירים הדירקטורים גם נמנו
ובהם היו"ר שמיל ובר, המנכ"לים אלי
והסמנכ"ל אמיר ליבוביץ ומשה אונגר
פרג. לאחרונה נודע כי מתגבשת פשרה
חברת האזרחי שלפיה ההליך במסגרת
הביטוח שביטחה אות הבכירים, ניו המ�
פשייר אינשורנס, תשלם כ�2.5 מיליון
דולר לסילוק התביעה נגדם. לפי ההס�
כם המתגבש תוכחש אחריותם של הדי�
רקטורים, אך כל אחד מהם ישלם מאות
אלפי שקלים. במאי 2008 המליצה המ�
שטרה להעמיד לדין את רוב הנחקרים,
והודיעה כי התיק יועבר לבחינה והמשך
אז אמר בתגובה בפרקליטות. טיפול
עורך דינו של ובר, עופר צור, כי "זהו
בפנים. למשטרה שיתפוצץ נפוח בלון
מעולם לא פגשתי מצב שבו מחילים דיני
רשלנות אזרחיים על דיני עונשין".
עמיר קורץ
הגניבה שמוטטה את הבנקרקע
מיוחד לכלכליסט: שמיל ובר, הבעלים לשעבר של הבנק למסחר, פותח את הלב בהרצאה באוניברסיטת תל אביב: "אני מניח שאם המשחק היה יותר קטן, הייתי אולי
מאתר את זה קודם, אבל זה לא קרה לי לצערי" • "בנק ישראל נכשל במקרה של אתי אלון, שעוד ילמדו על זה" • "הייתי קונה את הבנק למסחר עוד פעם"
הצצה נדירה על המעילה שהסעירה את המשק הישראלי
עופר מקסימוב. המאפיה של
מדינת ישראל"
אתי אלון. קצת עזרה לי ללכת אחורה"
שמיל ובר על הבנק
למסחר
יום ראשון, ב' באב תשס"ח, 3.8.2008כלכליסט
5 חדשות
של מדינת ישראל"יום הייתי מקבל שני טלפונים מהפיקוח
על הבנק, עד שאמרתי פעם למפקח: 'אל
תדבר איתי יותר, תעשה'. אחרי יומיים
קיבלתי בדיוק מה שרציתי".
בנקאי קשה יום"כשהמפקח על הבנקים רצה להלאים
לי 40% מהבנק", אמר ובר, "הוא שינה
במדי� ל�15%. מ�8% ההון הלימות את
נה מתוקנת הוא היה צריך לשלם על זה
כסף; זה כאילו שיש לך מגרש של דונם
והוא בא ולוקח 400 מטר".
בתגובה לו אמר הסטודנטים אחד
יותר, גבוהה היתה ההון הלימות שאם
יכול להיות שגם אחרי פרשת אתי אלון
הבנק למסחר היה ממשיך להתקיים. ובר
שאמר שמי חושב "אני בתקיפות: ענה
לנו שאנו צריכים לאפשר לבנק ישראל
יבוא להכר� וזה לקחת את הבנק טעה,
עות משפטיות בקרוב. אני חושב שבנק
מיליון 200 להעמיד צריך היה ישראל
זה את עשה הוא למה הלוואה. דולר
בבנק לפיתוח התעשייה?".
אחד הסטודנטים טען כי לדעתו מדינת
לזרוק קרש הצלה אינה צריכה ישראל
לאדם פרטי שאחראי לעסק שלו. ובר
בהתנדבות ישראל "בנק לו: ענה
נכנס לתוך התמונה. יש לזה הרבה
פנים. תסתכל מה עושה הרגולטור
נכשל ישראל בנק האמריקאי.
פי עשרה. אני לא נכשלתי —
אותי שדדו. הוא נכשל. עלה
לתת בשנה שקל מיליון לי
הוא לדו"חות שלו; תשובות
הלאים שלנו, בנכסים פגע
זו הסיבה לנו 40% מהבנק.
את לתת צריך היה שהוא
ההלוואה. הוא לא היה נותן
לי את הכסף שלו — הוא
הכסף את לי נותן היה
שבהן בשנים כי שלי,
הוא הלאים 40% הייתי
מ� יותר הרבה מרוויח
200 מיליון דולר".
כאשר נשאל ובר בשלב
זה אם יחזור לבנקאות, ענה,
שתקופת חושב אני "לא.
הבנקאות נגמרה. אני חושב
שעד אמצע שנות השמונים
בלהיות גלוריפיקציה היתה
יושבת לך על בנק. כיום הרגולציה
הווריד. אני חושב שההשפעה גרועה: האנ�
מקנאים הבנקאי בממסד שיושבים שים
באשה כמוך (פונה לסטודנטית שהיא בנ�
קאית — ע"ק) ורוצים להרוג אותך כי את
שם והם פה. לי היה קולגה בבנק ישראל
שאמר לי 'אני לא רוצה שיהיו בנקים'. אז
אמרתי לו, 'אז למה אתה עובד בבנק יש�
ראל?', והוא אמר לי: 'כי אני צריך לעשות
את הדוקטורט ומישהו צריך
מפקח והוא לי'. לשלם
עליי, זאת אומרת אני
שצריך הבנק בעל
על אותו לסבול
הם ובסוף ראשי,
במקרה נכשלו
אתי של כמו
יל� שעוד אלון,
מב� זה. על מדו
חינתי זה עוד לא
נגמר".
ובר גם דיבר על תפקיד הממשלה והר�
שבנק בעד "אני החופשי: בשוק גולציה
לאומי יישאר בידי מדינת ישראל, זה טוב
לאזרחים שלה. כשמכרו את הפועלים לתד
אריסון היתה ישיבה אצלי בבית, ושאלתי
את בייגה שוחט, שהיה שר האוצר, למה
מוכרים לאריסון. הרי גם סיטי בנק התח�
רה, ומבחינת מדינת ישראל סיטי היה
עם אריסון, ממשפחת טוב יותר
כל הכבוד שיש לי אליהם. ואני
נחמה, שלמה של טוב חבר
למס� הבנק פרשת כל עם
חר". כאשר צעקו לו מהקהל
בהפועלים, לא כבר שהוא
ענה ובר: "מה זה משנה? זה
הכל כיסאות מוזיקליים".
צריך הרבה מזלובר חילק ההרצאה במהלך
לסטודנטים עצות
בעו� מניסיונו
העסקים. לם
י ת ד ב ע "
מגיל 11 והשתפשפתי בכל מיני עבודות",
אמר, "אז כשהייתי בן 26 זה היה כמו אדם
בן 40 מבחינת העבודה. אני יכול לאחל
שיהיה הזה לעולם להיכנס שרוצה למי
לו המון מזל; אולי זה לא משתנה בתוך
הדב� עוזר! שזה כמה אבל המשוואה,
הם סקרנות חסרת ביותר רים החשובים
ובר וסבלנות". נחישות עקביות, מנוחה,
הע� ושבעסקיו לנהל אוהב סיפר שאינו
סיק צוותים נאמנים, מה שהשאיר לו זמן
חופשי למחשבות ולקריאת ספרים, שמהם
למד כמה תובנות. "האסטרטגיה הצבאית
של האימפריה הרומית לימדה אותי שב�
שוק המסחר אסור לך להיות במצב מגיב
ובר. ולא במצב שבו אתה מאיים", אמר
"סוקרטס אמר במשפטו שזה שכולם הול�
כים לכיוון אחד ואתה לכיוון ההפוך לא
אומר שאתה לא צודק. זה קרה לי הרבה
פעמים בחיים. זה נותן לך את החוסן לז�
רום וללכת עם האמת שלך".
מי שמ� "כל ובר בהרצאה: עוד אמר
תעשר כל הזמן פוחד, ומי שאומר שהוא
לא פוחד הוא שקרן. הפחד שלי היה לחזור
אחורה. אתי אלון קצת עזרה לי
ללכת אחורה", הוא נאנח.
הס� אחת אותו שאלה אז
טעויות יש אם טודנטיות
ואיך עליהן, מצטער שהוא
מתאוששים ממכה כזאת. ובר
ענה: "לשמחתי הרבה אני הפ�
סדתי בקרבות קטנים אבל לא
חוץ גדולה, במלחמה הפסדתי
מהבנק למסחר".
החיים על ובר סיפר בהמשך
אחרי הבנק — על הפרויקטים המשו�
תפים שעשה מ�2003 עם חברת הייעוץ
"זו אקסנצ'ר. בעולם, הגדולה העסקי
החברות מ�100 ש�85 מעניינת, חברה
הגדולות בעולם לקוחות שלה. זו היתה
תקופה שבה לא הייתי מעוניין לעשות
נגמרה, לא אלון אתי פרשת כי כלום
ולא רציתי שיתחילו ספקולציות שאולי
הייתי מעורב, כי נשמות טובות יש לנו
אותי, מדאיג שזה לא בשפע. בארץ
אק� קדימה. טיפה להסתכל צריך אבל
סנצ'ר היא פשוט חברה מדהימה. עשיתי
הראשון, מערכת פרויקטים: איתה שני
ממוחשבת שיכולה להגיד לך מה מצבך
הכספי בכל רגע נתון, והשני, יישום גיוס
מסים במדינות מתפתחות".
החיים אחרי הבנקובר סירב לפרט את עיסוקיו כיום, אך
סיפר שהוא חושב לעבור לגור באשקלון
מסתובב שהוא רכבת, שם שיש משום
הרבה בארץ ומבלה שליש מהזמן בהודו.
"אני עשרה ימים בחודש בהודו, וזה מה
שאני מוכן לענות", אמר. אולם בהמשך
התרצה, וכשנשאל היכן הוא רואה הזדמ�
נויות עסקיות, הרחיב: "ההזדמנות מספר
אחת בעולם עכשיו היא פיננסים בהודו.
הסאב� בגלל מ�14% יותר שם הריבית
פריים. זו מדינה שמפוצצת במה שאתה
רוצה, ואם אתה יודע לשחק את המשחק
למי בארה"ב, נדל"ן גם המקום. זה —
מצוין הימור זה בתחום, לעבוד שיודע
עכשיו, בייחוד בלאס וגאס ובמיאמי.
בחיי דברים הרבה כך כל "עשיתי
— השתלטויות, פירוקים, וקניתי נושאת
מטוסים ודברים הזויים כאלה. אבל אנו
לחיות שרוצה ומי קטנה במדינה חיים
פה שישכח מהחלומות האלה", סיכם ובר.
"כסף וכבוד לא נותנים אלא לוקחים, אם
לא הם — אותם לקחת יודע לא אתה
מגיעים לך". הוא סיפר איך הצליח לפני
שנים, כשעסק עוד בסחורות, להגדיל את
הגורמים שאיתם מול קו האשראי שלו
עבד מ�100 אלף דולר ל�10 מיליון דולר.
"אם לא הייתי אז עושה את זה, לא הייתי
מגיע לאיפה שאני היום, גם לאתי אלון
לא", אמר ובר. "בשביל להגיע רחוק אתה
צריך לשנות את חוקי המשחק".
בתגובה, אמר לו אחד הסטודנטים כי
ידי על ונוצלת שניצלת להגיד "אפשר
חוסר פיקוח". ובר הביט בו, חייך, ואמר:
"אלה מילים כל כך מתוחכמות בשבילי".
שמיל (הרש) ובר 1947 נולד באוסטריה > 1948 עלה לישראל > 1976
נישא לחבצלת (ארבעה ילדים) > 1969 עזב לארה"ב > 1970 החל לעסוק בהשקעות
פרטיות בישראל ובחו"ל > 1972 יו"ר, מנכ"ל ובעלים של חברת סחר במתכות >
< PEMEX 1976–1981 יועץ בחברת הדלק1983 החל את פעילותו בבנק למסחר בע"מ,
ברכישת כ�25% ממניותיו > 1988 השלים את רכישת השליטה בבנק למסחר > 1991
מונה ליו"ר פעיל בבנק עד לקריסתו
גליה מאור לשעבר המפקחת על הבנקים
למה את קונה שמלה כשאת הולכת לחתונה?
אז אני קניתי בנק"
דוד קליין לשעבר נגיד בנק ישראל
בנק ישראל היה צריך להעמיד לנו הלוואה של 200 מיליון דולר"
צילום: אוראל כהן
הן כ
אלור
ואקי
יסמו
לוקו
ס לכ
אבי,
שאת
מי ע
ץ, כ
יביר
ת, סא
ווי ע
טא ע
ם:מי
לוצי
יצחק טל לשעבר המפקח על הבנקים
בנק ישראל נכשל. אני לא נכשלתי,
אותי שדדו"
יום ראשון, ב' באב תשס"ח, 3.8.2008
חדשות4
כלכליסט
עמיר קורץ
הבנק של והיו"ר הבעלים "הייתי
למסחר בתקופה שבה הוא נשדד על ידי
מדי� של המאפיה הפשיעה, מערכת
נת ישראל באמצעות אתי אלון" — כך
פתח שמיל ובר את הרצאתו ביום חמישי
המיוחד המסלול תלמידי בפני האחרון
עסקים במינהל שני לתואר למנהלים
האמת. "זאת אביב. תל באוניברסיטת
באותו דולר מיליון 104 הפסדתי אני
יום, ועדיין אני פה, ושמח להיות פה".
של הדריקטוריון יו"ר שהיה ובר,
הש� ובעל ב�1991 החל למסחר הבנק
מאז נמוך פרופיל על שומר בו, ליטה
קריסת הבנק ב�2002. הוא התרחק מאור
הזרקורים, לא התראיין וספג בשקט את
שהביאו הכספיים ההפסדים המכות:
האז� התביעה רכושו, את לאבד אותו
רחית ב�271 מיליון שקל שהוגשה נגדו
ונגד יתר בכירי הבנק בטענה שהתרשלו
ולא זיהו את המעילה הגדולה, העיקולים
שהטיל כונס הנכסים של הבנק על ביתו
בסביון והפרסומים בחודש מאי האחרון
כי הפרקליטות שוקלת להגיש נגדו ונגד
פליליים אישום כתבי האחראים יתר
בגין התנהלותם בפרשה.
לפיכך, היה מעט מפתיע לגלות שובר
הסטוד� בפני לשאת כדי במיוחד הוזמן
"מאק� שכותרתה מיוחדת הרצאה נטים
העס� בעולם פרקטיקה — לכסף דמיה
קים". במהלך ההרצאה ניסה ובר לתרום
מניסיונו העסקי העשיר, סיפר איך גדל
ונהפך מילד יתום בן 11 שמוכר פרחים
ברחוב למיליונר שעושה עסקאות חובקות
עולם. הוא לא פסח גם על תקופתו בבנק
למסחר, ובמהלך ההרצאה חזר שוב ושוב
לנושא, בעודו מבקר בחריפות את הפי�
קוח על הבנקים בשל חלקו בפרשה. הוא
ביקר גם את התנהלות בנק ישראל לאחר
גילוי המעילה, הסביר מדוע לא הצליחו
לגלות אותה בזמן וסיפר על ההתמודדות
האישית שלו עם המציאות ביום שאחרי.
עסקים חובקי עולם"ההרצאה פה היא רק למי שמעוניין
ובר בתחילת ההר� לעשות כסף", אמר
צאה, והחל לספר על האופן שבו התע�
שר בשנות השבעים מענף מתכות�העל
(אלומיניום, נחושת, כסף וזהב) ועל הע�
ובאר� בברזיל במקסיקו, שעשה סקים
צות הברית. "זו היתה התקופה הכי יפה
בחיים שלי, בטח יותר מלעמוד פה ולה�
גיד שגנבו לי את הבנק", אמר ובר. "אבל
אתה קורה כזה וכשדבר החיים, אלה
להתאבד או דברים: שני לעשות יכול
לי וכשיש 'המבול מאחוריי'. או להגיד
ארבעה ילדים ומשפחה נהדרת, אז המ�
בעניין משתדל אני אם מאחוריי. בול
של היומיום, כל השאר לא חשוב".
לו: העיר בקהל הסטודנטים אחד
אלון לאתי — הטוב הצד על "תסתכל
היה מורה טוב בניצול הזדמנויות", ּוובר
מיהר לענות, ספק בצחוק ספק ברצינות,
"יכול להיות שאתה צודק".
ובר סיפר כיצד רכש את הבנק למסחר
ממניותיו): בכ�30% החזיק (הוא ב�1983
"בשנות השמונים העסק שלי מכר כבר ב�
500 מיליון דולר, אז החלטתי לחזור לארץ
מסיבות ציוניות. רציתי שהילדים שלי יג�
דלו כיהודים וישראלים. אני חושב שכשיש
הרבה כסף זה מפסיק להיות חשוב. כסף זה
בשביל להשתמש בו למה שאתה רוצה או
כדי להרוויח איתו — שזה משחק.
"כשקניתי את הבנק למסחר לא ביק�
שתי לראות את המאזן, שאלתי רק כמה
כשגליה ושילמתי. יד לחצתי רוצים,
מאור, שהיתה אז המפקחת על הבנקים,
יודע שבשנה הבאה 'אתה שאלה אותי:
הבנק יפסיד כסף?', אמרתי לה 'כן'. אז
היא שאלה: 'למה אתה קונה?', ואמרתי
לה: 'למה את קונה שמלה כשאת הולכת
לחתונה? אז אני קניתי בנק'".
לא צריך אקדמיה"לא צריך ללכת לאקדמיה כדי לע�
שסיפר ובר, בהמשך אמר כסף", שות
במינהל פרטיים שיעורים לקח כיצד
עסקים מפרופסור בארה"ב תמורת 300
דולר לשעה. בין השאר הוא למד להש�
תמש בסטטיסטיקה. "כל הקריירה שלי
למצוא כדי גם בסטטיסטיקה נעזרתי
על עכשיו חושב מישהו בטח גניבות.
הבנק למסחר. אלא שבבנק למסחר הסי�
בה שלא היה ניתן להיעזר בסטטיסטיקה
היא שזה היה בנק קטן והיו לו לקוחות
במאזן תנודתיות לו והיתה גדולים,
100 האצבע. עם לתפוס יכול שאינך
כלום, זה הפועלים בבנק דולר מיליון
אבל בבנק למסחר 100 מיליון דולר היו
10% מהמאזן. היו ימים שבהם נכנסו 100
זו — מיליון יצאו 100 ולמחרת מיליון
להיעזר היה אפשר שאי הסיבות אחת
אף ישבתי, שבו במקום בסטטיסטיקה.
היה אפשר אי זה. על הצביע לא אחד
מניח שאם המשחק אני זה. את לבדוק
היה יותר קטן, הייתי אולי מאתר את זה
קודם, אבל זה לא קרה לי לצערי. אולי
ששאל למי — ולא שלי. הבא בסיבוב
— אני לא רוצה להיות בנקאי".
כאשר נשאל על ידי אחד הסטודנטים
אם לא היה לו משעמם בבנק לאחר שנים
מרתקות בענף הסחורות, שעליהן דיבר
בהרצאה בגעגוע, ענה ובר שעבורו רכי�
שת הבנק היתה הגשמה עצמית. "המסחר
האבסולוטי בעולם הוא כסף, ובתור אחד
שהתחיל כילד יתום המוכר פרחים בר�
חוב, להיות בבנק היה כמו להיהפך לא�
פיפיור; זה משהו שאני לא יכול להסביר
יותר היה זה מתבייש, לא ואני אותו,
חזק ממני. אף שמבחינת האופי שלי זו
סופר. היה זה מקצועית טעות, היתה
אני יכול להגיד לכם שאם הייתי חוזר
לשנת 83', הייתי קונה את הבנק למסחר
מה יקרה הייתי מצפה שלא פעם. עוד
שקרה. עד היום אני לא יודע מה יכול�
תי לעשות כדי שזה לא יקרה. אבל עם
הקשיים שמערים בנק ישראל, כשכולם
לה� והציבור שצריך אותך אוהבים לא
חזיר הלוואות שונא אותך — בשבילי זה
נהניתי האוורסט. על לטפס כמו היה
שנים עשר קרבות: לי והיו רגע. מכל
עבדתי בבנק בחינם רק בשביל להילחם.
בכל ונלחם שעתיים. בבוקר קם הייתי
"נשדדתי ע"י המאפיה
ב�25 באפריל 2002 התייצבה מנהלת
אתי למסחר, בבנק ההשקעות מחלקת
אלון, במשרדי מחלק ההונאה של מחוז
ענק מעילת על והתוודתה אביב תל
שביצעה בבנק שבו עבדה. במשך חמש
שנים היא גנבה יותר מ�250 מיליון שקל
של ההימורים חובות את לכסות כדי
אחיה, עופר מקסימוב, בשוק האפור. בע�
קבות גילוי המעילה קרס הבנק למסחר.
לבנק מונה מפרק, רוב לקוחותיו קיבלו
את כספם בחזרה מכוח ערבות וולונטרית
שהעמיד בנק ישראל, ואתי אלון ואחיה
נידונו לבסוף ל�17 שנות מאסר.
הפרקליטות הורתה 2005 בסוף
ליאחב"ל לבחון את אחריותם הפלילית
המשרות נושאי ושל הדירקטורים של
בבנק. במקביל, הגיש כונס הנכסים של
הבנק תביעה אזרחית בסכום של כ�271
הנושאים גורמים 35 נגד שקל מיליון
באחריות לקריסת הבנק. עם הנתבעים
בבנק, והבכירים הדירקטורים גם נמנו
ובהם היו"ר שמיל ובר, המנכ"לים אלי
והסמנכ"ל אמיר ליבוביץ ומשה אונגר
פרג. לאחרונה נודע כי מתגבשת פשרה
חברת האזרחי שלפיה ההליך במסגרת
הביטוח שביטחה אות הבכירים, ניו המ�
פשייר אינשורנס, תשלם כ�2.5 מיליון
דולר לסילוק התביעה נגדם. לפי ההס�
כם המתגבש תוכחש אחריותם של הדי�
רקטורים, אך כל אחד מהם ישלם מאות
אלפי שקלים. במאי 2008 המליצה המ�
שטרה להעמיד לדין את רוב הנחקרים,
והודיעה כי התיק יועבר לבחינה והמשך
אז אמר בתגובה בפרקליטות. טיפול
עורך דינו של ובר, עופר צור, כי "זהו
בפנים. למשטרה שיתפוצץ נפוח בלון
מעולם לא פגשתי מצב שבו מחילים דיני
רשלנות אזרחיים על דיני עונשין".
עמיר קורץ
הגניבה שמוטטה את הבנקרקע
מיוחד לכלכליסט: שמיל ובר, הבעלים לשעבר של הבנק למסחר, פותח את הלב בהרצאה באוניברסיטת תל אביב: "אני מניח שאם המשחק היה יותר קטן, הייתי אולי
מאתר את זה קודם, אבל זה לא קרה לי לצערי" • "בנק ישראל נכשל במקרה של אתי אלון, שעוד ילמדו על זה" • "הייתי קונה את הבנק למסחר עוד פעם"
הצצה נדירה על המעילה שהסעירה את המשק הישראלי
עופר מקסימוב. המאפיה של
מדינת ישראל"
אתי אלון. קצת עזרה לי ללכת אחורה"
שמיל ובר על הבנק
למסחר
€ $
S&P 500 נאסד"ק
3 השוק עמ' 33
המחיר: 5 שקלים כולל מע"מ c a l c a l i s t . c o . i l ה ל כ ל כ ל ת ר ב ח ת מ ל א ר ש י
חזית חדשה במלחמה: אסם נגד שטראוס בארצות הברית
מלחמת החומוסאסם במו"מ לרכישת חברת TRIBE, המתחרה הגדולה בארה"ב של חברת סברה שבבעלות שטראוס, תמורת 40—60
מיליון דולר. המטרה: שיווק אגרסיבי של המותגצבר וניסיון להשיג נתח משמעותי בשוק המטבלים,
המגלגל 1.5 מיליארד דולר (גולן חזני וגלי ברגר, עמ' 6)
לא בונים רשת על
שמונה סניפים
עקומים"אריק בן זינו, מנכ"ל
רשת מנגו, בראיון ראשון(פוש, עמ' 18)
יום ראשון
03אוגוסט 2008
1,260.31-0.56%
2,310.96-0.63%
3.51501.297%
5.47201.012%
4 2008 עמ' 243 מדורים עמ' 117 חדשות עמ' 2
הן כ
אלור
אל,
שעת
מי ע
ק,צ'י
לרקוו
ד לע
: גים
ומיל
צ
750 מיליון שקלהממשלה תאשר היום קיצוץ רוחבי של 0.6% בתקציבי כל המשרדים, למעט חינוך וביטחון
(אמנון אטד, עמ' 8)
אורנה יפת
בג� החרימה ישראל משטרת
דים גנובים בשווי של אלפי שקלים
במהלך מכירה מיוחדת שנערכה במ�
שרדי קבוצת שקל, הנחשבת למנהל
בארץ. הגדול הפנסיוני ההסדרים
ל"כלכליסט" נודע כי במהלך השבוע
הוד� הקבוצה עובדי קיבלו האחרון
עת דוא"ל החתומה בידי דיתי ארד,
המנהלת האדמיניסטרטיבית ועוזרת
ליו"ר החברה מאיר אוזן, שבה הוזמ�
נו למכירה מיוחדת של בגדים מקו�
ריים של המותג Hanes, "ממש בחצי
מחיר", שתיערך במשרדי החברה.
יבואנית סופטוור, שוקו בחברת
Hanes לישראל, שמעו על "המכי�
רה המיוחדת" ומיהרו לשלוח למקום
חוקר פרטי. בהמשך הגיעו גם נציגי
הרשת, ואלה מצאו כי מדובר בסחו�
בזיוף. בשלב הבא ולא רה מקורית
לחקי� שעיכבה המשטרה, הוזעקה
רה את שני המוכרים והחרימה את
הסחורה.
סופטוור: מנכ"ל שוקו לב, דרור
בחנויות רק נמכרים הרשת "בגדי
שלנו. אין לנו אפילו חנויות אאוט�
מצער נתרמים. העודפים וכל לט,
המ� נורמטיביים אזרחים לראות
נזק וגורמים הפשיעה את עודדים
לחברה כולה". בשקל אמרו בתגובה:
"במשרדינו מתקיימים מפעם לפעם
ושי� מוצרים מכירת של אירועים
לשתף תתבקש החברה אם רותים.
פעולה עם הרשויות, היא תעשה זאת
באופן מלא וככל שיידרש".
המשטרה החרימה בגדים גנובים במשרדי קבוצת שקל
שמיל ובר מדבר:
כשקורה אירוע כמו בבנק למסחר אתה
יכול לעשות שני דברים: להתאבד או להגיד 'המבול מאחוריי'. וכשיש לי ארבעה ילדים
ומשפחה נהדרת אז המבול מאחורי"
יו"ר הבנק למסחר עושה חשבון נפש פומבי
באוזני סטודנטים למינהל עסקים
(עמיר קורץ, עמ' 4)
ראיון כלכליסטמיוחד לכלכליסט
ארז ויגודמן, מנכ"ל שטראוסגזי קפלן, מנכ"ל אסם
שמיל ובר, באוניברסיטת תל אביב
בלעדי לכלכליסט