∂≥❘תל אביב❘ Ʊ Æ≤∞∞∑❘≥µ❘

מחילותמה מסתתר מתחת לפני השטח של תל אביבø ¬ עמיר קורץ בילה יום שלם מתחתלאדמה ומצא בית חולים נוסף מתחת לאיכילוב¨ מנהרה תת קרקעית מתחת לקריהששימשה את הטמפלרים במאה ה#𱨠וחבורות נרקומנים במעבר התת קרקעיבכיכר המושבות ¬ מסע אל המקום הכי נמוך בעיר — נא להצטייד בפנס® ן ו א � ר ב ל א י נ ד ∫ ם י מ ו ל י צ Ø Ø ץ ר ו ק ר י מ ע ©

המנהרה בדרום הקריהµ∞ Æ מטר אורך ו#∏ מטר עומק שנחצבו לצורך יקב ומאוחר יותר שימשו את חיל האוויר

❘≥¥❘≤∂ Ʊ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

ום שני שעבר, שעת אחר צהריים, הדר יוסף. קבוצה שליחמישה נערים שמחליטים לבדוק מקרוב את מנהרותהביוב התת קרקעיות בשכונה ומסתבכים ביציאה — עדײכדי כך שכוחות כיבוי האש נדרשים להתערב — מזכי

רה שיש חיים מתחת לאדמת תל אביב.ואכן, מתחת למשרדים, בתי הקפה, הפקקים האינסופייםײבכבישים, הרחובות נטולי החניה, המשרדים, הדירות השכו

רות שעולות הון תועפות, ובקיצור — מתחת לאדמה, קיימתכאן עיר תחתית בלי הפסקה.

אותם נערים, שרק במזל נחשול של ביוב לא סחף אותם יחדאיתו, הסתבכו במנהרות בשכונה הצפונית במשך שש שעות.אנחנו מצידנו החלטנו להקדיש לעולם האפל והפחות מוכרײבבטנה של תל אביב יום שלם — והפעם ללא התערבות של כו

חות ההצלה.

איכילוב, 10 מטר בוקר.מתחת לאדמה

ת למטה מתים הרבה שעו כך כל י ¢אחרר¢ י ו או ף צה לשאו החו לצאת

בקומה מינוס 2 באיכילוב נמצאים חדרי הניתוח של ביתהחולים. למקום הזה אפשר להיכנס רק אם אתה כירורג אוײמנותח, אבל מאחר שביקשנו יפה הלבישו אותנו בבגדי מנתײחים. וכך, במכנסיים ובחולצה כחולים, כיסוי ראש וכיסוי לנ

עליים, יצאנו לסיבוב הראשון מתחת לקרקע. במסדרונות מצאנו ציוד רפואי, מיטות שמועברות לתוךײחדר הניתוח, מזרקים, בלוני חמצן וריח של בית חולים. מצי

צים מהחלון. בחדר אחד עומלים ארבעה רופאים על רגל שלפצוע, בחדר אחר ניתוח ראש. ממשיכים הלאה. אחרי שרופאלבוש בחלוק עופרת מיוחד נגד קרינה חותך אותנו במסדרוןײונכנס בריצה לחדר ניתוח שעל דלתו שלט המזהיר מפני קרי

נה, מצאנו את עצמנו בתוך אחד החדרים, חובשים על הפניםכיסוי מנתחים, צופים בניתוח לסת. מעל המנותחת המורדמתעומדים הרופאים, חותכים ומתלחשים. פתאום הם מתחילים

לצחוק, הומור של רופאים. ײכל הזמן הזה עומד הרופא המרדים ד"ר יבגני ליד המוני

טור, מקשיב לדופק של המנותחת. "זה קשה פיזית לעבוד כאן",הוא אומר. "כשאתה כאן שעות אין לך מושג מה קורה בחוץ,למעלה, האם יש אור? חושך? האם יש גשם? אולי הייתי צריך

להוריד את הכביסה בבית? אתה מנותק פה מתחת לאדמה". ײיאנה כהן, סגנית האחות האחראית בחדרי הניתוח, שנמ

צאת בתפקיד כבר 20 שנה, מזדהה עם הדוקטור. בדרך כללהיא עושה משמרות בוקר, אבל לדבריה יש לא מעט אנשיצוות ורופאים שנמצאים למטה 16 שעות רצוף. "אחרי כל כךײהרבה שעות למטה מתים לצאת החוצה לשאוף אוויר", היא או

מרת. "אצל האחיות העולם נחלק לשניים. אלה שמתות עלהעבודה כאן בחדרי הניתוח עם כל הלחץ והקשיים ואלה שלאמסוגלות לעבוד פה. הרי כולם מגיעים לכאן — נפגעי תאונות

דרכים, חולי סרטן, פצועי פיגועים, ילדים". רק שמענו את זה וכבר קיבלנו חשק לעוף משם. חזרנו לג'ינסײולטיײשירט והתכוונו לטפס במדרגות לכיוון היציאה מבית החו

לים, אבל לפתע הבחנו בגרם מדרגות שיורד עוד קומה למטה.ירדנו בו ומצאנו את עצמנו במקום הכי נמוך בבית החולים (חוץײמחניון ההנהלה התת קרקעי): קומה מינוס 3. שם נגלה לנו עו

לם תת קרקעי שוקק: צינורות ארוכים שמובילים גזים למיניהם,מים, חשמל, מערכות דיאליזה, חדרים לאחסון ציוד ועוד.

התחלנו לטייל. מאות מטרים של מנהרות ומעברים תתײקרקעיים מתחת לבניין המרכזי של בית החולים, מנהרות שד

רכן אפשר לחצות את בית החולים כמעט מצד לצד, להיכנסײבאזור הכניסה הראשית בצידו המערבי של בית החולים ול

צאת בצידו המזרחי.ײ"המרתפים האלה הם ליבת בית החולים, והמערכות שם נוײתנות את התמיכה ועושות את העבודה השחורה של כל המנג

נון של בית החולים: חדרי הניתוח והמרפאות השונות", מסביריוסי שחר, סמנכ"ל לפיתוח טכנולוגיות ותשתיות רפואיותײבאיכילוב. "העומק של הקומה הזו הוא בממוצע 7ײ8 מטר מתחת לאדמה, ויש אזורים שהעומק בהם מגיע לײ10ײ15 מטר". ײהעולם התת קרקעי מתחת לאיכילוב משך אליו בשנים הא

חרונות אמנים שחיפשו מקום אפלולי לצלם בו קליפ (כמו אביבײגפן, למשל). מצד שני, המקום מושך אליו גם הומלסים שמחפײשים מקום להניח בו את הראש. לכן, מדגיש שחר, הם משתד

לים בשעות מסוימות לנעול את הדלתות ולמנוע כניסה לאזור. ײהאמת, לא הכי נעים לעבוד שם, כי די חם ומחניק. "אני עוײשה פה משמרת של שמונה שעות", מספר אחד מעובדי התחײזוקה שפגשנו בדרך. "זה שבחורף חם זה דווקא טוב, כי לא מר

גישים שזה חורף, אבל בקיץ יותר מדי חם וזה ממש מקשהעלינו. פשוט צריך להתרגל".

התחלנו להסתובב במנהרות. מצאנו מיטות ריקות עטופותבניילונים, מיטות לילדים, ציוד משרדי, ארונות, מקררים.ײנתקלנו בכל מיני חדרים עם סורגים ומאחוריהם מחסנים לש

עת חירום, בלוני חמצן לשעת חירום וכדומה. ײהאמת, ניסינו ללכת לאיבוד, אבל זה היה די קשה, כי השי

לוט מכווין אותך — לפתולוגיה, לשיקום, למכבסה, ל"מנהרתסוראסקי" — מעבר שמוליך אותך בחזרה לתוך בית החולים,וכדומה. מלגזה שעוברת שם ומובילה כביסה מפלסת לה אתהדרך למכבסת בית החולים. שם מקבלות את פנינו עגלות

מלאות בסדינים ובחלוקים."יש לנו כאן שלוש מכונות, שבכל אחת אפשר לכבס

ײ50ײ60 קילו והן עובדות 24 שעות ביממה", אומר אלכס הכובס, שבדיוק ממיין את הבגדים. "ביום אחד אנו מכבסים פה2,000 קילו. כשאני מסיים פה את העבודה ויוצא החוצה אין לי

מושג אם זה יום או לילה, ככה זה בעבודה מתחת לאדמה". ײבשלב זה גם אנחנו כמעט ששכחנו לרגע אם זה יום או לי

לה, והיינו צריכים לשאוף קצת אוויר. מרחוק ראינו קיר ועליוײציורים, ספיידרמן ניבט מהקירות. שיטוט לאורכו הוביל אות

נו עד לבית החולים דנה לילדים. תפסנו מעלית עד לקומתהקרקע. השמש בחוץ מעולם לא נראתה קורצת יותר.

ים. מנהרת היקב בדרוםצהריהקריה, 8 מטר מתחת לאדמה

כאן קם מערך האחזקה ¢¢ הישראלי ר י ו האו ל חי של

מתחת למתחם הקריה, באחד המקומות היותר סואנים בתלאביב, נמצאת מנהרה היסטורית מהמאה הײ19. אחרי שמיצינואת השהייה בחדרי ניתוח (לכל החיים בערך) ולפני שצללנומטה לתוך אחד מדפי ההיסטוריה העירונית ובכלל, הצטיידנו

במידע. אז ככה:בשנת 1871 נוסדה המושבה הטמפלרית שרונה בלב תלײאביב, ועל שרידיה נבנה בסיס הקריה. הטמפלרים חצבו במ

קום הזה מנהרה תת קרקעית צרה שבה היו מעבירים חביות ייןײמן היקב, שפעל במקום החל משנת 1893 ותוכנן על ידי האדײריכל הגרמני תאודור זנדל. בצידו המזרחי של רחוב דוד אל

עזר הוקם מבנהו המרכזי של היקב, שבו מרתף ענק לייצור ייןשנחצב בסלע הכורכר. בקומת הקרקע, הכוללת שני אגפיםצמודים בעלי גגות דו שיפועיים, נבנו מחסנים ומתקני עזרלייצור יין באורך של כײ50 מטר, ברוחב משותף של כײ25 מטר

ובגובה של כײ6 מטר. בתקופת מלחמת העולם השנייה ננטש היקב, וכעבור כמהײשנים, חודשים ספורים לפני קום המדינה, הוא הוסב לבית מלאײכה ולמרכז תחזוקה של "שירות האוויר" של ההגנה, מה שלי

מים הפך לחיל האוויר הישראלי. שם, מתחת לקרקע והרחקײמעין בוחנת, הורכבו מטוסים קלים שחלקיהם נרכשו משלטו

נות המנדט ונועדו לשמש את חיל האוויר הישראלי המתהווה. בסך הכל הורכבו במקום קרוב לײ20 מטוסים מדגם אוסטר,ײששירתו לאחר מכן בחיל האוויר עד לשנות הײ50. מלאכת הר

כבת המטוסים נמשכה גם לאחר שהבריטים עזבו את הארץ,ײואף הורכב שם מטוס הספיטפייר "ישראל 1" — מחלקים שה

שאירו הבריטים ומחלקים של מטוסים מצריים שהופלו —ששימש את טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר במשימות

סיור וצילומי אוויר. "במרתפי היין של שרונה קם מערך האחזקה של חילהאוויר הישראלי", כתב על המקום מפקד חיל האוויר ונשיאהמדינה לשעבר, עזר ויצמן ז"ל. בשנת 49' חיל האוויר נטשאת המקום, וכאמור, משרדי צבא וממשלה תפסו את מקומו.ײלפני כשנתיים פינה הצבא חלק מהשטח והעביר אותו לאח

ריות מינהלת דרום הקריה, שאחראית לשימור אופיו ולמראהוהעתידי.

עד כאן היסטוריה, ועכשיו למציאות. בניין היקב הוא רקאחד מתוך 37 המבנים מתקופת הטמפלרים, שנבנו בשלהיהמאה הײ19 ותחילת המאה הײ20, המיועדים לשימור במתחם,ײאבל הוא ודאי המרתק שבהם. "לאחר שייצרו את היין היו הטײמפלרים ממלאים חביות גדולות ומגלגלים אותן בתוך המנה

רה לכיוון הבניין ששימש כמזקקה", מספרת אילנה ברנד,אשת השיווק של מינהלת דרום הקריה.

מעברו השני של הרחוב נמצא בניין המזקקה, שהכיל פעםײמפעל לייצור בקבוקים, מחסן ובניין משרדים. כדי להגיע מב

ניין היקב לבניין המזקקה עברנו דרך מנהרה תת קרקעיתבאורך של כײ50 מטר ובעומק של כײ8 מטר.

המנהרה, המוארת באמצעות מנורות שהותקנו בה, מובילהאותנו לחדר עם קופסאות מקוריות המכילות רתמות ישנותשל סוסים, שפעם נחשבו בתל אביב לכלי תחבורה לגיטימי.אבל לפני שמתרפקים בנוסטלגיה על העבר, זה המקום לצייןשהחוויה מלווה בסירחון, מה גם שמי שקצת גבוה מהממוצעצריך להתכופף. "המנהרה פשוט נבנתה בגובה וברוחב שהיו

מספיקים כדי לגלגל בה את חביות היין", מסבירה ברנד. החללים המרווחים ביקב ובבניין המזקקה יכולים לשמשאף הם לוקיישן מצוין לצילומי סרט או קליפ. בקלות אפשרלדמיין איך המקום הזה הופך לבית כלא ענק בסדרת טלוויזיהײ(מי אמר "אוז"?), במיוחד כאשר במעמקי האדמה בבניין המזײקקה נגלית כספת ענקית בגודל של כײ30 מ"ר הנסגרת בעזײרת סורגים ודלת פלדה (ששימשה את המדפיס הממשלתי בת

קופה שמשרד האוצר שכן במתחם).ײבדיוק כמו במקרה איכילוב, גם כאן נכנסנו מבניין אחד וי

צאנו מבניין אחר — רק שהפעם דילגנו במעלה מדרגות עץמקוריות שנבנו לפני 130 שנה. ביציאה ניבטים אלינו מצדײאחד בתי הטמפלרים הישנים, ומצד שני שלושת המגדלים הח

דשים ברחוב הארבעה. בעתיד יהפוך המתחם הזה למעין פארקבמרכז העיר, כאשר בתי הטמפלרים ישמשו למסחר ולמוסדות

ציבור, ומסביב ייבנו מגדלים עתירי קומות.ײ"בעתיד מתוכננת להיבנות דרך היקפית תת קרקעית לרײכבים סביב המתחם הזה, כאשר ממנה תתאפשר כניסה לבנייײנים שייבנו כאן", מספר גדי רויטמן, ראש מינהלת דרום הק

ריה. "כל יזם שבונה את המגדל שלו בונה גם דרך גישה תת

ºººººº

¬ בשנות ה�∞∑ חיפשוכל המדינה ובעלה אתהמערה החשמלית שלירון זהבי וחבריו¨ הלואÆהם חבורת חסמב¢הבמערה החשמלית¨ פרימוחו הקודח של הסופריגאל מוסינזון¨ התקיימוישיבות המטה שלחבורת סוד מוחלטבהחלט¨ וכמו כל חבורהשיש לה מה להסתיר¨גם מיקומה של המערהנשאר בגדר תעלומה עדעצם היום הזה

¬ שנים אחרי שכברשכחנו את החבורהשנאבקה בשלטוןהמנדט הבריטי באהלעולם חבורה נוספתחובבת מחילות — ¢צביהנינגßה¢¨ ארבעה צביםירוקים שנלחמו בשרדרובשאר כוחות הרשע וגרובביוב של מנהטן

¬ זמן קצר לאחרהפגיעה בתאומים¨ ב�±±בספטמבר ±∞∞≥¨ הועברסגן נשיא ארה¢ב¨ דיקצßייני¨ למרכז המבצעיםהנשיאותי לעיתות חירום— בונקר תת קרקעיהממוקם מתחת לאגףÆהמזרחי של הבית הלבןלבונקר זה הועברובבהילות גם היועצתלביטחון לאומי¨קונדוליסה רייס¨ וחבריםאחרים בקבינט

¬ הנשיא גßורג בוש¨ששהה בזמן המתקפהבפלורידה¨ הועברלבונקר מאובטח בבסיסחיל האוויר בנברסקה

¬ בשנת ∞∞∞≥ התגלהמאגר מים תת קרקעיעצום מתחת להר הנגב¨דרומית למכתש רמון —מאגר המים הגדולביותר שהתגלה בישראלמעולםÆ ¢זהו אקוויפרענק המתפרס על כלהאזור המרכזי של הרהנגב ונמצא בעומקכמה מאות מטרים

¬ ביולי ¥∞∞≥ נערךבספרד מרתון תתקרקעי∫ שמונה אתלטים¨שהשתתפו באחתמתחרויות הספורטהמשונות של השנה¨יצאו לריצה של ≥¥קילומטר על מסלולהרכבת התחתיתבמדרידÆ כדי לאלהפריע לתנועתהרכבות¨ נאלצו האצניםלעשות את דרכםבשעת לילה מאוחרת —מה שלא חסך מהם את¨±≤ ßדמי הנסיעה בקו מס

ººººººשבנתיבו רצו

∂≥❘תל אביב❘ Ʊ Æ≤∞∞∑❘≥µ❘

מחילותמה מסתתר מתחת לפני השטח של תל אביבø ¬ עמיר קורץ בילה יום שלם מתחתלאדמה ומצא בית חולים נוסף מתחת לאיכילוב¨ מנהרה תת קרקעית מתחת לקריהששימשה את הטמפלרים במאה ה#𱨠וחבורות נרקומנים במעבר התת קרקעיבכיכר המושבות ¬ מסע אל המקום הכי נמוך בעיר — נא להצטייד בפנס® ן ו א � ר ב ל א י נ ד ∫ ם י מ ו ל י צ Ø Ø ץ ר ו ק ר י מ ע ©

המנהרה בדרום הקריהµ∞ Æ מטר אורך ו#∏ מטר עומק שנחצבו לצורך יקב ומאוחר יותר שימשו את חיל האוויר

❘≥¥❘≤∂ Ʊ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

ום שני שעבר, שעת אחר צהריים, הדר יוסף. קבוצה שליחמישה נערים שמחליטים לבדוק מקרוב את מנהרותהביוב התת קרקעיות בשכונה ומסתבכים ביציאה — עדײכדי כך שכוחות כיבוי האש נדרשים להתערב — מזכי

רה שיש חיים מתחת לאדמת תל אביב.ואכן, מתחת למשרדים, בתי הקפה, הפקקים האינסופייםײבכבישים, הרחובות נטולי החניה, המשרדים, הדירות השכו

רות שעולות הון תועפות, ובקיצור — מתחת לאדמה, קיימתכאן עיר תחתית בלי הפסקה.

אותם נערים, שרק במזל נחשול של ביוב לא סחף אותם יחדאיתו, הסתבכו במנהרות בשכונה הצפונית במשך שש שעות.אנחנו מצידנו החלטנו להקדיש לעולם האפל והפחות מוכרײבבטנה של תל אביב יום שלם — והפעם ללא התערבות של כו

חות ההצלה.

איכילוב, 10 מטר בוקר.מתחת לאדמה

ת למטה מתים הרבה שעו כך כל י ¢אחרר¢ י ו או ף צה לשאו החו לצאת

בקומה מינוס 2 באיכילוב נמצאים חדרי הניתוח של ביתהחולים. למקום הזה אפשר להיכנס רק אם אתה כירורג אוײמנותח, אבל מאחר שביקשנו יפה הלבישו אותנו בבגדי מנתײחים. וכך, במכנסיים ובחולצה כחולים, כיסוי ראש וכיסוי לנ

עליים, יצאנו לסיבוב הראשון מתחת לקרקע. במסדרונות מצאנו ציוד רפואי, מיטות שמועברות לתוךײחדר הניתוח, מזרקים, בלוני חמצן וריח של בית חולים. מצי

צים מהחלון. בחדר אחד עומלים ארבעה רופאים על רגל שלפצוע, בחדר אחר ניתוח ראש. ממשיכים הלאה. אחרי שרופאלבוש בחלוק עופרת מיוחד נגד קרינה חותך אותנו במסדרוןײונכנס בריצה לחדר ניתוח שעל דלתו שלט המזהיר מפני קרי

נה, מצאנו את עצמנו בתוך אחד החדרים, חובשים על הפניםכיסוי מנתחים, צופים בניתוח לסת. מעל המנותחת המורדמתעומדים הרופאים, חותכים ומתלחשים. פתאום הם מתחילים

לצחוק, הומור של רופאים. ײכל הזמן הזה עומד הרופא המרדים ד"ר יבגני ליד המוני

טור, מקשיב לדופק של המנותחת. "זה קשה פיזית לעבוד כאן",הוא אומר. "כשאתה כאן שעות אין לך מושג מה קורה בחוץ,למעלה, האם יש אור? חושך? האם יש גשם? אולי הייתי צריך

להוריד את הכביסה בבית? אתה מנותק פה מתחת לאדמה". ײיאנה כהן, סגנית האחות האחראית בחדרי הניתוח, שנמ

צאת בתפקיד כבר 20 שנה, מזדהה עם הדוקטור. בדרך כללהיא עושה משמרות בוקר, אבל לדבריה יש לא מעט אנשיצוות ורופאים שנמצאים למטה 16 שעות רצוף. "אחרי כל כךײהרבה שעות למטה מתים לצאת החוצה לשאוף אוויר", היא או

מרת. "אצל האחיות העולם נחלק לשניים. אלה שמתות עלהעבודה כאן בחדרי הניתוח עם כל הלחץ והקשיים ואלה שלאמסוגלות לעבוד פה. הרי כולם מגיעים לכאן — נפגעי תאונות

דרכים, חולי סרטן, פצועי פיגועים, ילדים". רק שמענו את זה וכבר קיבלנו חשק לעוף משם. חזרנו לג'ינסײולטיײשירט והתכוונו לטפס במדרגות לכיוון היציאה מבית החו

לים, אבל לפתע הבחנו בגרם מדרגות שיורד עוד קומה למטה.ירדנו בו ומצאנו את עצמנו במקום הכי נמוך בבית החולים (חוץײמחניון ההנהלה התת קרקעי): קומה מינוס 3. שם נגלה לנו עו

לם תת קרקעי שוקק: צינורות ארוכים שמובילים גזים למיניהם,מים, חשמל, מערכות דיאליזה, חדרים לאחסון ציוד ועוד.

התחלנו לטייל. מאות מטרים של מנהרות ומעברים תתײקרקעיים מתחת לבניין המרכזי של בית החולים, מנהרות שד

רכן אפשר לחצות את בית החולים כמעט מצד לצד, להיכנסײבאזור הכניסה הראשית בצידו המערבי של בית החולים ול

צאת בצידו המזרחי.ײ"המרתפים האלה הם ליבת בית החולים, והמערכות שם נוײתנות את התמיכה ועושות את העבודה השחורה של כל המנג

נון של בית החולים: חדרי הניתוח והמרפאות השונות", מסביריוסי שחר, סמנכ"ל לפיתוח טכנולוגיות ותשתיות רפואיותײבאיכילוב. "העומק של הקומה הזו הוא בממוצע 7ײ8 מטר מתחת לאדמה, ויש אזורים שהעומק בהם מגיע לײ10ײ15 מטר". ײהעולם התת קרקעי מתחת לאיכילוב משך אליו בשנים הא

חרונות אמנים שחיפשו מקום אפלולי לצלם בו קליפ (כמו אביבײגפן, למשל). מצד שני, המקום מושך אליו גם הומלסים שמחפײשים מקום להניח בו את הראש. לכן, מדגיש שחר, הם משתד

לים בשעות מסוימות לנעול את הדלתות ולמנוע כניסה לאזור. ײהאמת, לא הכי נעים לעבוד שם, כי די חם ומחניק. "אני עוײשה פה משמרת של שמונה שעות", מספר אחד מעובדי התחײזוקה שפגשנו בדרך. "זה שבחורף חם זה דווקא טוב, כי לא מר

גישים שזה חורף, אבל בקיץ יותר מדי חם וזה ממש מקשהעלינו. פשוט צריך להתרגל".

התחלנו להסתובב במנהרות. מצאנו מיטות ריקות עטופותבניילונים, מיטות לילדים, ציוד משרדי, ארונות, מקררים.ײנתקלנו בכל מיני חדרים עם סורגים ומאחוריהם מחסנים לש

עת חירום, בלוני חמצן לשעת חירום וכדומה. ײהאמת, ניסינו ללכת לאיבוד, אבל זה היה די קשה, כי השי

לוט מכווין אותך — לפתולוגיה, לשיקום, למכבסה, ל"מנהרתסוראסקי" — מעבר שמוליך אותך בחזרה לתוך בית החולים,וכדומה. מלגזה שעוברת שם ומובילה כביסה מפלסת לה אתהדרך למכבסת בית החולים. שם מקבלות את פנינו עגלות

מלאות בסדינים ובחלוקים."יש לנו כאן שלוש מכונות, שבכל אחת אפשר לכבס

ײ50ײ60 קילו והן עובדות 24 שעות ביממה", אומר אלכס הכובס, שבדיוק ממיין את הבגדים. "ביום אחד אנו מכבסים פה2,000 קילו. כשאני מסיים פה את העבודה ויוצא החוצה אין לי

מושג אם זה יום או לילה, ככה זה בעבודה מתחת לאדמה". ײבשלב זה גם אנחנו כמעט ששכחנו לרגע אם זה יום או לי

לה, והיינו צריכים לשאוף קצת אוויר. מרחוק ראינו קיר ועליוײציורים, ספיידרמן ניבט מהקירות. שיטוט לאורכו הוביל אות

נו עד לבית החולים דנה לילדים. תפסנו מעלית עד לקומתהקרקע. השמש בחוץ מעולם לא נראתה קורצת יותר.

ים. מנהרת היקב בדרוםצהריהקריה, 8 מטר מתחת לאדמה

כאן קם מערך האחזקה ¢¢ הישראלי ר י ו האו ל חי של

מתחת למתחם הקריה, באחד המקומות היותר סואנים בתלאביב, נמצאת מנהרה היסטורית מהמאה הײ19. אחרי שמיצינואת השהייה בחדרי ניתוח (לכל החיים בערך) ולפני שצללנומטה לתוך אחד מדפי ההיסטוריה העירונית ובכלל, הצטיידנו

במידע. אז ככה:בשנת 1871 נוסדה המושבה הטמפלרית שרונה בלב תלײאביב, ועל שרידיה נבנה בסיס הקריה. הטמפלרים חצבו במ

קום הזה מנהרה תת קרקעית צרה שבה היו מעבירים חביות ייןײמן היקב, שפעל במקום החל משנת 1893 ותוכנן על ידי האדײריכל הגרמני תאודור זנדל. בצידו המזרחי של רחוב דוד אל

עזר הוקם מבנהו המרכזי של היקב, שבו מרתף ענק לייצור ייןשנחצב בסלע הכורכר. בקומת הקרקע, הכוללת שני אגפיםצמודים בעלי גגות דו שיפועיים, נבנו מחסנים ומתקני עזרלייצור יין באורך של כײ50 מטר, ברוחב משותף של כײ25 מטר

ובגובה של כײ6 מטר. בתקופת מלחמת העולם השנייה ננטש היקב, וכעבור כמהײשנים, חודשים ספורים לפני קום המדינה, הוא הוסב לבית מלאײכה ולמרכז תחזוקה של "שירות האוויר" של ההגנה, מה שלי

מים הפך לחיל האוויר הישראלי. שם, מתחת לקרקע והרחקײמעין בוחנת, הורכבו מטוסים קלים שחלקיהם נרכשו משלטו

נות המנדט ונועדו לשמש את חיל האוויר הישראלי המתהווה. בסך הכל הורכבו במקום קרוב לײ20 מטוסים מדגם אוסטר,ײששירתו לאחר מכן בחיל האוויר עד לשנות הײ50. מלאכת הר

כבת המטוסים נמשכה גם לאחר שהבריטים עזבו את הארץ,ײואף הורכב שם מטוס הספיטפייר "ישראל 1" — מחלקים שה

שאירו הבריטים ומחלקים של מטוסים מצריים שהופלו —ששימש את טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר במשימות

סיור וצילומי אוויר. "במרתפי היין של שרונה קם מערך האחזקה של חילהאוויר הישראלי", כתב על המקום מפקד חיל האוויר ונשיאהמדינה לשעבר, עזר ויצמן ז"ל. בשנת 49' חיל האוויר נטשאת המקום, וכאמור, משרדי צבא וממשלה תפסו את מקומו.ײלפני כשנתיים פינה הצבא חלק מהשטח והעביר אותו לאח

ריות מינהלת דרום הקריה, שאחראית לשימור אופיו ולמראהוהעתידי.

עד כאן היסטוריה, ועכשיו למציאות. בניין היקב הוא רקאחד מתוך 37 המבנים מתקופת הטמפלרים, שנבנו בשלהיהמאה הײ19 ותחילת המאה הײ20, המיועדים לשימור במתחם,ײאבל הוא ודאי המרתק שבהם. "לאחר שייצרו את היין היו הטײמפלרים ממלאים חביות גדולות ומגלגלים אותן בתוך המנה

רה לכיוון הבניין ששימש כמזקקה", מספרת אילנה ברנד,אשת השיווק של מינהלת דרום הקריה.

מעברו השני של הרחוב נמצא בניין המזקקה, שהכיל פעםײמפעל לייצור בקבוקים, מחסן ובניין משרדים. כדי להגיע מב

ניין היקב לבניין המזקקה עברנו דרך מנהרה תת קרקעיתבאורך של כײ50 מטר ובעומק של כײ8 מטר.

המנהרה, המוארת באמצעות מנורות שהותקנו בה, מובילהאותנו לחדר עם קופסאות מקוריות המכילות רתמות ישנותשל סוסים, שפעם נחשבו בתל אביב לכלי תחבורה לגיטימי.אבל לפני שמתרפקים בנוסטלגיה על העבר, זה המקום לצייןשהחוויה מלווה בסירחון, מה גם שמי שקצת גבוה מהממוצעצריך להתכופף. "המנהרה פשוט נבנתה בגובה וברוחב שהיו

מספיקים כדי לגלגל בה את חביות היין", מסבירה ברנד. החללים המרווחים ביקב ובבניין המזקקה יכולים לשמשאף הם לוקיישן מצוין לצילומי סרט או קליפ. בקלות אפשרלדמיין איך המקום הזה הופך לבית כלא ענק בסדרת טלוויזיהײ(מי אמר "אוז"?), במיוחד כאשר במעמקי האדמה בבניין המזײקקה נגלית כספת ענקית בגודל של כײ30 מ"ר הנסגרת בעזײרת סורגים ודלת פלדה (ששימשה את המדפיס הממשלתי בת

קופה שמשרד האוצר שכן במתחם).ײבדיוק כמו במקרה איכילוב, גם כאן נכנסנו מבניין אחד וי

צאנו מבניין אחר — רק שהפעם דילגנו במעלה מדרגות עץמקוריות שנבנו לפני 130 שנה. ביציאה ניבטים אלינו מצדײאחד בתי הטמפלרים הישנים, ומצד שני שלושת המגדלים הח

דשים ברחוב הארבעה. בעתיד יהפוך המתחם הזה למעין פארקבמרכז העיר, כאשר בתי הטמפלרים ישמשו למסחר ולמוסדות

ציבור, ומסביב ייבנו מגדלים עתירי קומות.ײ"בעתיד מתוכננת להיבנות דרך היקפית תת קרקעית לרײכבים סביב המתחם הזה, כאשר ממנה תתאפשר כניסה לבנייײנים שייבנו כאן", מספר גדי רויטמן, ראש מינהלת דרום הק

ריה. "כל יזם שבונה את המגדל שלו בונה גם דרך גישה תת

ºººººº

¬ בשנות ה�∞∑ חיפשוכל המדינה ובעלה אתהמערה החשמלית שלירון זהבי וחבריו¨ הלואÆהם חבורת חסמב¢הבמערה החשמלית¨ פרימוחו הקודח של הסופריגאל מוסינזון¨ התקיימוישיבות המטה שלחבורת סוד מוחלטבהחלט¨ וכמו כל חבורהשיש לה מה להסתיר¨גם מיקומה של המערהנשאר בגדר תעלומה עדעצם היום הזה

¬ שנים אחרי שכברשכחנו את החבורהשנאבקה בשלטוןהמנדט הבריטי באהלעולם חבורה נוספתחובבת מחילות — ¢צביהנינגßה¢¨ ארבעה צביםירוקים שנלחמו בשרדרובשאר כוחות הרשע וגרובביוב של מנהטן

¬ זמן קצר לאחרהפגיעה בתאומים¨ ב�±±בספטמבר ±∞∞≥¨ הועברסגן נשיא ארה¢ב¨ דיקצßייני¨ למרכז המבצעיםהנשיאותי לעיתות חירום— בונקר תת קרקעיהממוקם מתחת לאגףÆהמזרחי של הבית הלבןלבונקר זה הועברובבהילות גם היועצתלביטחון לאומי¨קונדוליסה רייס¨ וחבריםאחרים בקבינט

¬ הנשיא גßורג בוש¨ששהה בזמן המתקפהבפלורידה¨ הועברלבונקר מאובטח בבסיסחיל האוויר בנברסקה

¬ בשנת ∞∞∞≥ התגלהמאגר מים תת קרקעיעצום מתחת להר הנגב¨דרומית למכתש רמון —מאגר המים הגדולביותר שהתגלה בישראלמעולםÆ ¢זהו אקוויפרענק המתפרס על כלהאזור המרכזי של הרהנגב ונמצא בעומקכמה מאות מטרים

¬ ביולי ¥∞∞≥ נערךבספרד מרתון תתקרקעי∫ שמונה אתלטים¨שהשתתפו באחתמתחרויות הספורטהמשונות של השנה¨יצאו לריצה של ≥¥קילומטר על מסלולהרכבת התחתיתבמדרידÆ כדי לאלהפריע לתנועתהרכבות¨ נאלצו האצניםלעשות את דרכםבשעת לילה מאוחרת —מה שלא חסך מהם את¨±≤ ßדמי הנסיעה בקו מס

ººººººשבנתיבו רצו

קרקעית ובסופו של דבר כל הדרכים יתחברו, כאשר הדרךהזו תעבור בצורת ח' מסביב למתחם".

אבל עוד לפני שדואגים למעבר המכוניות, רצינו לבדוקמה קורה במעבר להולכי הרגל, לכן הדרמנו לכיוון כיכר

המושבות.

ים וערב. המעבראחר הצהריהתת קרקעי בכיכר המושבות,

4.5 מטר מתחת לאדמההזה¢ ם מתו במעבר הרבה אנשי ¢

את המעבר התת קרקעי שמחבר בין הרחובותײאלנביײהעלייהײיפוײהחשמל חוצים העוברים והשבים במהיײרות. הסיבה פשוטה, זה לא מקום שנעים להיות בו. חוץ מהײציורים הפסיכדליים על הקירות, הפרסומות ההזויות (ראס

טות ללא חומרים), הגרפיטי הצועק ("זנות זה אונס", גראסחוקי — אמן") וריח השתן שמקדם אתכם בכניסה בקצה אחדומלווה אתכם עד ליציאה בקצה השני, המקום נראה כמוהתיקים במשטרה שנפתחו לבכירים במס הכנסה. במילים

אחרות, חשוך פה. גם בשעות היום."פשוט מפחיד פה", אומרת רותי (30) תוך כדי הליכה.ײ"הרבה פעמים יש פה מקבץ של נרקומנים, בעיקר בימי חו

רף ובלילה. אבל אין לי ברירה אלא לעבור פה, אז אני פשוטרצה מהר".

בשעת אחר צהריים אפשר כבר להבחין בהכנות ללילה.באחת הפינות מונחים כמה קרטונים, שבשעה מאוחרת יותרישמשו כמיטה, ובמקום אחר כבר מונח מזרן ועליו שמיכה.שמנו לב שלא מעט מהאנשים שנכנסים למעבר מתבלבליםומתחילים לשאול איך מגיעים לרחוב החשמל/ העלייה, אבלקשה לתפוס מישהו שיסביר לך, עדיף להסתכל על השילוט,

פשוט אין הרבה אנשים במקום והם נעלמים מאוד מהר.שתי צעירות אתיופיות מרמלה ניגשות אלינו ושואלותײאיך להגיע לתחנה המרכזית. "פעם ראשונה שיוצא לנו להײיות כאן, לא חשבנו שיש כאלה מקומות בתל אביב", הן או

מרות וממהרות לצאת בכיוון שהצבענו אליו. מי שמחפש כאן נגני רחוב עם כובע למטבעות לצידםמוזמן להתאכזב. דלילות האנשים שעוברים כאן הבריחהײאותם כנראה למקום רווחי יותר, מה שהוביל אותנו למסק

נה שהאקשן מגיע כנראה רק מאוחר יותר. כמו שחשבנו, בשעות הערב המעבר התת קרקעי משנה

את פניו. על קרטון מטונף בלב המעבר יושבת קבוצה שלכעשרה אנשים, כולם נרקומנים, רובם דוברי רוסית, ומנסהלהתמודד עם הקריז. מאחד לשני עובר מזרק עם סם — אחדײמוריד את המכנס ומזריק בווריד הראשון שנמצא, אחר מז

ריק ביד, שלישי ברגל. חוויה לא מומלצת לצפייה לבעלילב חלש. כמה דקות אחרי זה שוקעים שניים מהם בשינהעמוקה, ואילו השלישי ניגש לשירותים ונראה כאילו הואהולך להתמוטט או להקיא. החברים שלו בינתיים ממשיכים

במלאכת החדרת החומר לגוף. עסקים כרגיל. "אתמול", מספר ברוסית אחד הנרקומנים לצלמנו דוברהשפה, "אחד הנרקומנים כמעט מת והם פינו אותו לביתהחולים. לא היתה עליו תעודת זהות, אז זה יצר קצת בעיה,אבל לבסוף אשפזו אותו". אחרי שישוחרר הוא בטח יחזור

לשם, הביתה. "זה הבית שלנו", מסביר ז'אן, אחד הנרקומנים, במקורמיפו, רק בן 24, הכי צעיר מבין הדיירים במעבר. "יש גשםבחוץ וקר, אז אנשים באים לפה. זה אחד המקומות היחידיםשאנחנו יכולים לשים בו מזרן וכרית ולישון. אנחנו אוכליםפה, ישנים פה, חיים פה, בית של נרקומנים. אנחנו משיגיםאוכל מנדבות של אנשים או ירקות שהירקנים בשוק לאײמכרו אז הם שומרים לנו. לפעמים עוברים פה אנשים ונות

נים לנו אוכל".במהלך השיחה לוקח אותנו ז'אן לכיוון היציאה לרחובהחשמל. "הכל התחיל פה. אני מיפו, ההורים שלי גם היוײבסמים, אמא שלי אלכוהוליסטית. התחלתי לעבוד כאן בזײנות בערך בגיל 18, אבל אז עוד לא ידעתי בכלל שאני זו

נה. רק כשהבנתי מה אני עושה נפלתי. "יום אחד בא אלי אחד, אמר לי 'בוא, יש לי חומר טוב'.אז הזרקתי הרואין והרגשתי טוב. הייתי עושה 300 שקלײבשעה מהזנות וקונה סם. מנה עלתה 40ײ50 שקל. זה לא חו

מר טוב, אלא מורעל, בגלל זה אנשים פה נכנסים לקריז.לאט לאט נפלתי לזה, התחלתי להזריק. מדי פעם ניסיתילהפסיק, אבל כשראיתי אחרים כמה הם מסטולים ונהניםמהסם, נזכרתי כמה זה עשה לי טוב וחזרתי לסם שוב פעם.

לא נראה לי שיש לזה פתרון". ז'אן מצביע על המעבר התת קרקעי. "הרבה אנשים מתוײבתוך המעבר הזה. לפעמים המשטרה באה לפה, אנחנו אומ

רים להם תזמינו אמבולנס, אבל לא אכפת להם, הרי מה זהײעוד נרקומן שעומד למות. אני כבר ארבעײחמש שנים ברײחוב, איפה שיש מקום חם אני הולך אליו, לפעמים ישן בחײדרי מדרגות, לפעמים כאן, ביום אני מסתובב ומקבץ נד

בות. הנה, היום לא אכלתי מהבוקר. אם אני אמשיך ככה אניאגיע למצב של האנשים האחרים כאן למטה".

כשירד הערב נשארנו עם מסקנה אחת – אם חיפשנוײחיים תת קרקעיים בתל אביב, מצאנו אותם במעבר של כיײכר המושבות, עם דגש על המילה תת, ואם חיפשנו את המ

קום הנמוך ביותר בעיר, כנראה שמצאנו גם אותו. ¬

❘≥∂❘≤∂ Ʊ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

ז'אן, דייר המעבר התת קרקעי"כאן הבית שלנו. זה אחדבאלנבי:

המקומות היחידים שאנחנו יכוליםלשים בו מזרן וכרית ולישון. אנחנומשיגים אוכל מנדבות של אנשיםאו ירקות שהירקנים בשוק לא

מכרו, ולפעמים נותנים לנו אוכל"

ותºººººº

קומה מינוס ≤ באיכילוב

ילהכניסה למעבר התת קרקעי באלנבי פינת דרך יפו

המעבר התת קרקעיÆ ¢ממש מפחיד פה¢

ºººººº

¬ בשנת ≤∞∞≥ נמצא באחד מבתי הטמפלריםשבמתחם הקריה מטמון בן ≥∂ שנה∫ בדיקה העלתהכי לפני שהארכיטקט הטמפלרי הוגו ונאגל גורשמהארץ בשנת ±¥ß¨ הוא הספיק להטמין מטבעותזהב בקיר מרתף ביתוÆ את סיפור האוצר החבוישמע הארכיטקט דני גולדמן מונאגל הקשישבמהלך הכנת עבודת דוקטורט על הארכיטקטורההטמפלריתÆ הוא רכש את אמונו של ונאגל¨ וזהתיאר בפניו במדויק את המקום שבו החביא אתהמטבעותÆ לאחר שנה של סידורים ביורוקרטיים¨הצליח גולדמן לקבל היתר להיכנס לבניין שבונמצא האוצר¨ והמחפשים¨ שניגשו למקום המחבואעל פי תרשים ששלח הישיש בדוא¢ל¨ מצאו בקירפיסת בד ובה ≤≥ מטבעות זהב נוצצים¨ שהושבו

לבעליהם

ßב¢פריצה לאלקטרז¢ ניסו שון קונרי וניקולס קייג ¬להיכנס לכלא השמור בעולם דרך מחילה תת קרקעיתשעוברת מתחת לכלא במטרה להוביל כוח צבאישיחסל את הבד גייז שהשתלטו עליוÆ זה קרה כמהשנים אחרי שקלינט איסטווד הצליח לברוח דרךמחילה תת קרקעית מאותו כלא בדיוק ב¢הבריחהמאלקטרז¢Æ ב¢לחסל את הליידי¢ של האחים כהן מתכנןטום הנקס לשדוד אוצר המצוי על ספינת קזינו בפאתיÆניו אורלינס על ידי חפירת מחילה תת קרקעיתשנתיים מאוחר יותר חזר הנקס לחפש אוצר מתחתלאדמה¨ הפעם את הגביע הקדוש¨ ב¢צופן דה וינצßי¢

¬ שושו∫ אמנם אסור לכתוב¨ לספר¨ להגידולהקליד¨ כי מדובר בסוד השמור במדינה¨ אבלהאגדות מספרות שמתחת למחנה הקריה שוכןהמקום הסודי ביותר בישראל¨ המכונה בשם החביב¢הבור¢Æ משם מנהלים האלופים והגנרלים אתהמלחמות¨ לשם מבריחים את ראש הממשלה ואתבכירי המדינה בשעות חירום¨ והאגדה שהולכת הכירחוק אפילו מספרת שמהבור יוצאות דרכי מילוט

øמי יודע Æתת קרקעיות עד סעודיה

¬ הבונקר של הפיהרר הנאצי היטלר אמנם כברהושמד כמעט כליל¨ אבל מי שרוצה מוזמן לבקרבאולמות התת קרקעיים בברלין¨ המציעים למבקרים

ביקור לא קונבנציונלי מתחת לאדמה¨ כמו ¢סיור שואה¢¨ ¢סיור מלחמת העולם השנייה¢¨ ¢סיור המלחמה הקרה¢ וגם הצגות תיאטרון בנושאים שונים

¬ ואם כבר אירופה¨ אחת המסעדות המומלצותבפראג¨ על פי ynet, היא Ambienta — מסעדהאיטלקית הממוקמת במחילה תת קרקעית ומגישהאוכל איטלקי ביתי במחירים סביריםÆ בתיאבון

חמ

קרקעית ובסופו של דבר כל הדרכים יתחברו, כאשר הדרךהזו תעבור בצורת ח' מסביב למתחם".

אבל עוד לפני שדואגים למעבר המכוניות, רצינו לבדוקמה קורה במעבר להולכי הרגל, לכן הדרמנו לכיוון כיכר

המושבות.

ים וערב. המעבראחר הצהריהתת קרקעי בכיכר המושבות,

4.5 מטר מתחת לאדמההזה¢ ם מתו במעבר הרבה אנשי ¢

את המעבר התת קרקעי שמחבר בין הרחובותײאלנביײהעלייהײיפוײהחשמל חוצים העוברים והשבים במהיײרות. הסיבה פשוטה, זה לא מקום שנעים להיות בו. חוץ מהײציורים הפסיכדליים על הקירות, הפרסומות ההזויות (ראס

טות ללא חומרים), הגרפיטי הצועק ("זנות זה אונס", גראסחוקי — אמן") וריח השתן שמקדם אתכם בכניסה בקצה אחדומלווה אתכם עד ליציאה בקצה השני, המקום נראה כמוהתיקים במשטרה שנפתחו לבכירים במס הכנסה. במילים

אחרות, חשוך פה. גם בשעות היום."פשוט מפחיד פה", אומרת רותי (30) תוך כדי הליכה.ײ"הרבה פעמים יש פה מקבץ של נרקומנים, בעיקר בימי חו

רף ובלילה. אבל אין לי ברירה אלא לעבור פה, אז אני פשוטרצה מהר".

בשעת אחר צהריים אפשר כבר להבחין בהכנות ללילה.באחת הפינות מונחים כמה קרטונים, שבשעה מאוחרת יותרישמשו כמיטה, ובמקום אחר כבר מונח מזרן ועליו שמיכה.שמנו לב שלא מעט מהאנשים שנכנסים למעבר מתבלבליםומתחילים לשאול איך מגיעים לרחוב החשמל/ העלייה, אבלקשה לתפוס מישהו שיסביר לך, עדיף להסתכל על השילוט,

פשוט אין הרבה אנשים במקום והם נעלמים מאוד מהר.שתי צעירות אתיופיות מרמלה ניגשות אלינו ושואלותײאיך להגיע לתחנה המרכזית. "פעם ראשונה שיוצא לנו להײיות כאן, לא חשבנו שיש כאלה מקומות בתל אביב", הן או

מרות וממהרות לצאת בכיוון שהצבענו אליו. מי שמחפש כאן נגני רחוב עם כובע למטבעות לצידםמוזמן להתאכזב. דלילות האנשים שעוברים כאן הבריחהײאותם כנראה למקום רווחי יותר, מה שהוביל אותנו למסק

נה שהאקשן מגיע כנראה רק מאוחר יותר. כמו שחשבנו, בשעות הערב המעבר התת קרקעי משנה

את פניו. על קרטון מטונף בלב המעבר יושבת קבוצה שלכעשרה אנשים, כולם נרקומנים, רובם דוברי רוסית, ומנסהלהתמודד עם הקריז. מאחד לשני עובר מזרק עם סם — אחדײמוריד את המכנס ומזריק בווריד הראשון שנמצא, אחר מז

ריק ביד, שלישי ברגל. חוויה לא מומלצת לצפייה לבעלילב חלש. כמה דקות אחרי זה שוקעים שניים מהם בשינהעמוקה, ואילו השלישי ניגש לשירותים ונראה כאילו הואהולך להתמוטט או להקיא. החברים שלו בינתיים ממשיכים

במלאכת החדרת החומר לגוף. עסקים כרגיל. "אתמול", מספר ברוסית אחד הנרקומנים לצלמנו דוברהשפה, "אחד הנרקומנים כמעט מת והם פינו אותו לביתהחולים. לא היתה עליו תעודת זהות, אז זה יצר קצת בעיה,אבל לבסוף אשפזו אותו". אחרי שישוחרר הוא בטח יחזור

לשם, הביתה. "זה הבית שלנו", מסביר ז'אן, אחד הנרקומנים, במקורמיפו, רק בן 24, הכי צעיר מבין הדיירים במעבר. "יש גשםבחוץ וקר, אז אנשים באים לפה. זה אחד המקומות היחידיםשאנחנו יכולים לשים בו מזרן וכרית ולישון. אנחנו אוכליםפה, ישנים פה, חיים פה, בית של נרקומנים. אנחנו משיגיםאוכל מנדבות של אנשים או ירקות שהירקנים בשוק לאײמכרו אז הם שומרים לנו. לפעמים עוברים פה אנשים ונות

נים לנו אוכל".במהלך השיחה לוקח אותנו ז'אן לכיוון היציאה לרחובהחשמל. "הכל התחיל פה. אני מיפו, ההורים שלי גם היוײבסמים, אמא שלי אלכוהוליסטית. התחלתי לעבוד כאן בזײנות בערך בגיל 18, אבל אז עוד לא ידעתי בכלל שאני זו

נה. רק כשהבנתי מה אני עושה נפלתי. "יום אחד בא אלי אחד, אמר לי 'בוא, יש לי חומר טוב'.אז הזרקתי הרואין והרגשתי טוב. הייתי עושה 300 שקלײבשעה מהזנות וקונה סם. מנה עלתה 40ײ50 שקל. זה לא חו

מר טוב, אלא מורעל, בגלל זה אנשים פה נכנסים לקריז.לאט לאט נפלתי לזה, התחלתי להזריק. מדי פעם ניסיתילהפסיק, אבל כשראיתי אחרים כמה הם מסטולים ונהניםמהסם, נזכרתי כמה זה עשה לי טוב וחזרתי לסם שוב פעם.

לא נראה לי שיש לזה פתרון". ז'אן מצביע על המעבר התת קרקעי. "הרבה אנשים מתוײבתוך המעבר הזה. לפעמים המשטרה באה לפה, אנחנו אומ

רים להם תזמינו אמבולנס, אבל לא אכפת להם, הרי מה זהײעוד נרקומן שעומד למות. אני כבר ארבעײחמש שנים ברײחוב, איפה שיש מקום חם אני הולך אליו, לפעמים ישן בחײדרי מדרגות, לפעמים כאן, ביום אני מסתובב ומקבץ נד

בות. הנה, היום לא אכלתי מהבוקר. אם אני אמשיך ככה אניאגיע למצב של האנשים האחרים כאן למטה".

כשירד הערב נשארנו עם מסקנה אחת – אם חיפשנוײחיים תת קרקעיים בתל אביב, מצאנו אותם במעבר של כיײכר המושבות, עם דגש על המילה תת, ואם חיפשנו את המ

קום הנמוך ביותר בעיר, כנראה שמצאנו גם אותו. ¬

❘≥∂❘≤∂ Ʊ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

ז'אן, דייר המעבר התת קרקעי"כאן הבית שלנו. זה אחדבאלנבי:

המקומות היחידים שאנחנו יכוליםלשים בו מזרן וכרית ולישון. אנחנומשיגים אוכל מנדבות של אנשיםאו ירקות שהירקנים בשוק לא

מכרו, ולפעמים נותנים לנו אוכל"

ותºººººº

קומה מינוס ≤ באיכילוב

ילהכניסה למעבר התת קרקעי באלנבי פינת דרך יפו

המעבר התת קרקעיÆ ¢ממש מפחיד פה¢

ºººººº

¬ בשנת ≤∞∞≥ נמצא באחד מבתי הטמפלריםשבמתחם הקריה מטמון בן ≥∂ שנה∫ בדיקה העלתהכי לפני שהארכיטקט הטמפלרי הוגו ונאגל גורשמהארץ בשנת ±¥ß¨ הוא הספיק להטמין מטבעותזהב בקיר מרתף ביתוÆ את סיפור האוצר החבוישמע הארכיטקט דני גולדמן מונאגל הקשישבמהלך הכנת עבודת דוקטורט על הארכיטקטורההטמפלריתÆ הוא רכש את אמונו של ונאגל¨ וזהתיאר בפניו במדויק את המקום שבו החביא אתהמטבעותÆ לאחר שנה של סידורים ביורוקרטיים¨הצליח גולדמן לקבל היתר להיכנס לבניין שבונמצא האוצר¨ והמחפשים¨ שניגשו למקום המחבואעל פי תרשים ששלח הישיש בדוא¢ל¨ מצאו בקירפיסת בד ובה ≤≥ מטבעות זהב נוצצים¨ שהושבו

לבעליהם

ßב¢פריצה לאלקטרז¢ ניסו שון קונרי וניקולס קייג ¬להיכנס לכלא השמור בעולם דרך מחילה תת קרקעיתשעוברת מתחת לכלא במטרה להוביל כוח צבאישיחסל את הבד גייז שהשתלטו עליוÆ זה קרה כמהשנים אחרי שקלינט איסטווד הצליח לברוח דרךמחילה תת קרקעית מאותו כלא בדיוק ב¢הבריחהמאלקטרז¢Æ ב¢לחסל את הליידי¢ של האחים כהן מתכנןטום הנקס לשדוד אוצר המצוי על ספינת קזינו בפאתיÆניו אורלינס על ידי חפירת מחילה תת קרקעיתשנתיים מאוחר יותר חזר הנקס לחפש אוצר מתחתלאדמה¨ הפעם את הגביע הקדוש¨ ב¢צופן דה וינצßי¢

¬ שושו∫ אמנם אסור לכתוב¨ לספר¨ להגידולהקליד¨ כי מדובר בסוד השמור במדינה¨ אבלהאגדות מספרות שמתחת למחנה הקריה שוכןהמקום הסודי ביותר בישראל¨ המכונה בשם החביב¢הבור¢Æ משם מנהלים האלופים והגנרלים אתהמלחמות¨ לשם מבריחים את ראש הממשלה ואתבכירי המדינה בשעות חירום¨ והאגדה שהולכת הכירחוק אפילו מספרת שמהבור יוצאות דרכי מילוט

øמי יודע Æתת קרקעיות עד סעודיה

¬ הבונקר של הפיהרר הנאצי היטלר אמנם כברהושמד כמעט כליל¨ אבל מי שרוצה מוזמן לבקרבאולמות התת קרקעיים בברלין¨ המציעים למבקרים

ביקור לא קונבנציונלי מתחת לאדמה¨ כמו ¢סיור שואה¢¨ ¢סיור מלחמת העולם השנייה¢¨ ¢סיור המלחמה הקרה¢ וגם הצגות תיאטרון בנושאים שונים

¬ ואם כבר אירופה¨ אחת המסעדות המומלצותבפראג¨ על פי ynet, היא Ambienta — מסעדהאיטלקית הממוקמת במחילה תת קרקעית ומגישהאוכל איטלקי ביתי במחירים סביריםÆ בתיאבון

חמ