דיאלוג בין אתני ובין דתי

הרצאות ונאומיםירושלים 2008

יצא לאור ע"י איגוד העמים של קזחסטןושגרירות קזחסטן בישראל בשיתוף עם ארגון בינלאומי יוצאי קזחסטן ומרכז אסיה

5

חד הכיוונים העיקריים של מדיניות רב- צדדית של רפובליקת קזחסטן כעת, הוא חיזוק אפעילות בין תרבותית בין ארצות מרכז אסיה.

גם חשובות תרבותי, בין לשיתוף גלובלית אסטרטגיה למימוש הקשורות הבעיות למדינות מרכז אסיה, שנוצרו בתווך הפוסט – סובייטי וגם לכל העולם המיוצג ע״י האו״ם. באותה מידה – במיוחד במצב עולמי שהתחדד על גבול השנים 2008 ו2009 – הן נוגעות ישירות גם למדינת

ישראל. לכל אלא אסיה, מרכז למדינות רק לא רבה חשיבות מהווים אירועים מספר זה בהקשר

העולם. ראשית – יסוד הועידה לשיתוף פעולה ואמון הדדי באסיה ביוזמת נשיא קזחסטן נורסולטן יעוץ, קבלת החלטות וביצוע ההחלטות, על בסיס קונסנזוס נזרבייב – פורום בין לאומי לדיאלוג, בבעיות הקשורות לביטחון אסיה. רעיון של הנשיא נזרבייב קבל תמיכה רחבה באו״ם ב - 5 לאוקטובר 1992 כמרכיב חשוב של מאמצי כל העולם במטרה לשמור ולהשליט שלום, סובלנות, שיתוף בין דתי ובין תרבותי בין העמים, דתות וזרמים דתיים שונים. משתתפי הסמינר היום מציינים בשמחה רבה את העובדה, שבקזחסטן – מדינה הנמצאת בלה איראסיה – מסופקים שלום והסכמה, הבנה חרדית

וסובלנות. לראשונה, בכל ההיסטוריה והתפתחות התרבות והדתות העולמיות, ביוזמת נזרבייב, נערך שווים בין תרבותי לדיאלוג גדולה חיובית דוגמא שנתן עולמיות, לדתות הראשון הכנס באסטנה בשאלות מסובכות של הבנה הדדית בעולם המשתנה שלנו. ברפובליקת קזחסטן מתבצעת בהצלחה תוכנית ממלכתית «ירושה תרבותית», שיש לה חשיבות רבה לביסוס המודעות ההיסטורית והרוחנית

הקדמה

וםשל

ת בי

6

של העם הקזחי, שבה מלמדים לכבד את ההיסטוריה, הערכים הרוחניים ותרבות העם הקזחי וכל העמים בקזחסטן.

באוגוסט 2008 באסטנה נערך קונגרס בין לאומי «שיתוף בין תרבותי בארצות מרכז אסיה», שבו התקבלו המלצות חשובות ונרחבות בשאלות הנוגעות, בין היתר, בחיזוק ושיתוף תרבותי בין בין להרחבת שיתוף באסיה, הדדי ואימון פעולה לשיתוף בועידה אסיה החברות הארצות במרכז

הארצות ובין אזורי, לחיזוק שכנות טובה דרך שיתוף בין תרבותי ודיאלוג. בקזחסטן ובארצות החברות בועידה ישנה תשומת לב רבה לחינוך רוחני – מוסרי של הצעירים ופיתוח יוזמה של צעירים. דבר שיוצר קבלה סובלנית של רב גוניות העולמית, בנוסף פועלים לעליה

תרבות כללית והשכלת התושבים. הועידה לשיתוף פעולה ואמון הדדי בארצות אסיה הייתה לאבן דרך ליוזמת נוספות שלום לשם ודתות תרבויות מדינות, של רחב קונסנזוס המבטיח ציוויליזציות», «שיתוף – האו“ם של

יציבות, פריחה ודו-קיום בשלום. התעלמות העם, ורוח הלאומית במודעות ירידה והטרור, ההקצנה הגלובליזציה, תהליכי משאלות של תרבות מסורתית ודתית, מהווים סכנות חדשות ליציבות, סובלנות ודו- קיום ושלום של העמים. במטרה להחליש ולבטל סכנות אלה יש צורך לאחד את הכוחות – התאחדויות בין לאומיות, הם שלנו, העגול בשולחן והמרצים הנואמים שציינו כפי ציבוריים. וארגונים ממלכתיים ארגונים מרוצים מרעיון של נשיא נזרבייב לקירוב רחב יותר של צעירים לפעילות זאת, על חיסון בטוח של

אזרחים צעירים במדינה נגד כל רעיון קיצוני ברמה אתנית, דתית או אחרת. אחת ההצעות, של אורחי הכנס המכובדים, המלצה לתת תשומת לב לא רק להתמקד בהרחבת קשרים בין לאומיים, אלא גם לקשור אותם בצורה סלקטיבית. בחירת צורות ומנגנונים של שיתוף בין תרבותי, שהוכיחו את יעילותם ומסיעים לפיתוח מואץ של מדינה, חברה ואדם, - דבר שיעזור

לניצחון הסובלנות. בעיית הסובלנות אקטואלית תמיד, מפני שאנו, לצערי, בדרך כלל חסרי סובלנות לכל מה שחושבים לשונה, לזר לנו... לא סתם כתוב במקורות: «ואהבת לרעך כמוך». דווקא את הקרוב לך, לא את הרחוק לך, כי לאהוב את הרחוק האבסטרקטי הרבה יותר פשוט מלאהוב את האדם הקרוב, הקונקרטי, זה שלידך... סובלנות, יש להבדיל ממושגים הקרובים, מערך רוח- מהתחסדות צבועה, שיש בה בוז פנימי, ומסבלנות – כלומר יחס מגבוה על הנמוך, יותר טוב ליותר גרוע, מה שבטוח המגיע לכל, סבלנות היא סובלנות, פסבדו- של הכותרת גולת השוויון. חוסר את ומבסס משפיל והם מהווים את הבסיס למערכת לבגידה בדעות שלך, לאני שלך, דעות שהחיים עצמם מכתיבים השקפת העולם ומהווים המשך פרקטי ותיאורטי ל«האני» העצמי של האדם. דחיית «האני» העצמי של האדם, מערכי העם שלך בהפסבדו - סובלנות - למעשה זה לא גבורה, זאת בגידה. המחשבות מספרים צוטטו אך שלנו, העגול בשולחן נשמעו לא הזמן חוסר בגלל ידוע, עיתונאי של האלה נפלאים, שהגיעו מקזחסטן, ממקורות באינטרנט וספרות, הדיונים נמשכו גם בלובי וגם במסדרונות

הבניין העתיק שבו נערך הסמינר שלנו. את הפסבדו – סובלנות אפשר לאתר בקלות: הדבר קודם כל במידה כלשהיא פוגע בכבוד האדם – ואחר, ואל שלך, אם זה נוגד את האידיאלים הכלל אנושיים, פוגעת בזכויות שוות של האדם – גם מסורתיים וגם ממלכתיים. פגיעה בעקרונות העם שלך גם פגיעה בסובלנות, כי העם שלך בעל ערך, גבוה ושווה זכויות כמו העמים האחרים – מי יעריך וישמור על אינטרסים של העם שלך אם לא אתה? אם בתפקיד המומר, שהפסבדו – סובלנות שלו מבוססת על אינטרסים אישיים ולקבלת

7

פופולאריות זולה בחוגים מסוימים, פעילים בעלי סמכות פוליטית וצבאית – אז ההבדל בין מעשה גבורה ובגידה נעשה מוחשי ביותר.

הפילוסופים העתיקים הזהירו: «יש להימנע משלושה דברים (בחיים): שנאה, קנאה ובוז.» יחסים הרמוניים – זה קודם כל כבוד הדדי. כך למושג סובלנות נכנס עוד היבט העשרה של ירושה תרבותית חדשה ושונה, ניסיון חברתי. ההגדרה הזאת אינה מצטמצמת לפרגמאטיות טהורה, משום התחשבות ללא שונה קבוצה האחר, האדם של מוחלטת קבלה על מבוססים סובלניים שיחסים ברמתם התרבותית והחברתית. כלומר, סובלנות – זה קודם כל היכולת להבין ולכבד את הרב גוניות

של כל עם, זה הודגש פעמים רבות בשולחן העגול בירושלים. לסיכום הסמינר אפשר לומר שהועלה מגוון רחב של כל השאלות הקשורות לבעיות הסובלנות: המרצים מסוימות. פוליטיקה בעיות וגם פילוסופיה, הוראה, דתות, של ופילוסופיה היסטוריה ועבודה פרקטית, ע״י והנואמים חלקו ברעיונות מעניינים, מסקנות המבוססות על מחקרים שונים פניה למקורות שונים, ולעבודות של הוגי דעות – אישיים פוליטיים ונציגי תרבות זמנינו ולפרסומים

חריפים של אמצעי התקשורת, כדי להגיע להבנה הדדית וקונסנזוס בשאלות עיקריות בדיון. לתנאים, אפשרויות ופרספקטיבות להתפתחות נוספת יושם דגש רב, עם שיתוף ציבורי ומדעי רחב יותר לסמינרים ושולחנות עגולים הבאים – עם זאת חומר הסמינר הזה יהיה לנכס לקוראים רבים משתי הצדדים של הגבול, המפרידים בינינו, אך לא מחלקים את המדינות הידידויות שלנו, ומסכנות

והמלצות מעמודי ספר זה יצעדו לתוך מערבולת החיים והיו לחלק ממנה.

8

אני שמח לברך אתכם בשם איגוד העמים של קזחסטן. היום במסגרת הפגישה שלנו, אני רוצה להציג את העקרונות העיקריים, הקונספציה והתכנים של המודל הקזחסטני לשלום והסכמה בין אתנית ובין דתית. היום, בעולם הסוער שלנו, קזחסטן נותנת דוגמא לדרך בה אפשר לחיות בשלווה, מבלי לפגוע בזכויותיהם של אחרים, בכבוד

ובאמון הדדי. בארץ שלנו מתגוררים בערך בני 130 לאומים, ונציגים של 46 דתות ואמונות. נשיא של מדיניותו של המרכזיים והערכים הבסיס הם ויציבות סובלנות הסכמה, שלום, קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, שבשנות העצמאות, הודות למדיניות של שלום והסכמה בין אתניים ובין דתיים, הפכו ליסוד החשיבה הלאומית ולכוח המארגן של הפיתוח הממלכתי בקזחסטן. בנושא זה אנו יכולים להציע לחברה הבינלאומית בסיס לפתרון אפקטיבי ואוניברסאלי לבעיה בין אתנית או בין דתית כזו או אחרת. אין ספק, שניסיונה של קזחסטן במדיניות אתנית ישמע חדשני ב - 2010, השנה

שבה קזחסטן עומדת להיות יושבת הראש בוועידת האו״ם לביטחון ושיתוף באירופה. אני משוכנע, שהדיון שלנו יהיה מקור פורה לפיתוח מערכת התקשורת הבין אתנית.

עקרונות שניתן להשתמש בהם ביעילות בארצות אחרות בעולם.בין פעולה הגלובאלית המודרנית מאיצה תהליכים של שיתוף סוד, שהדינאמיקה זה אין תרבויות שונות במרחב הסוציו-תרבותי הסבוך והרב גווני. לא אכנס היום לסיבות הגיאופוליטיות, הכלכליות והאחרות לקונפליקטים הקיימים היום. אני רוצה רק לציין, שחוסר היכולת לחיות בשלום ובדו קיום, ולנהל דיאלוג בזמן אמת עלולים להביא לטרגדיות אנושיות עם השלכות פוליטיות ארוכות תווך. בהקשר זה, מדיניות של אחדות, איחוד האזרחים, החברה, הלאומים במדינה או אזור כזה או אחר על בסיס ערכים מובנים ומקובלים על כולם, היא בעלת משמעות גלובלית אמיתית. כפי שמראה הניסיון, בתנאים של רב-גוניות תרבותית – דתית רק הזהות האזרחית של האזרחים יכולה לייצב את

עקרונות, קונצפציות ותכנים של המודל הקזחסטני לשלום והסכמה בין אתנית ובין דתית

סרגיי דיאצ׳נקוסגן יו״ר מז׳יאליס, פרלמנט של רפובליקת קזחסטן

סגן יו״ר איגוד העמים של קזחסטן

9

איחוד המדינה. עם זאת האידיאה הכלל לאומית מאיצה רמה גבוהה של זהות ואמון של כל אזרח למערכת הפוליטית של המדינה.

לדעתי, למדינה מודרנית חשוב מאוד לשתף פעולה עם הרב גוניות שלה, ולהשליט ביעילות ובעדינות את כוחה ואת השפעתה כדי ליצור מערכת אפשרויות לשמירה הרמונית של בני הלאומים למערכת הבסיס אחידה. סוציו-תרבותית מערכת במסגרת שלהם הלאומית» «הצורה על השונים זאת, כפי שמראה הניסיון העולמי מהווה חברה אזרחית חזקה, בוגרת, הפועלת ביעילות. זאת הדרך קזחסטן אזרחי של העצמית שההגדרה מכיוון זאת הרב-לאומית, קזחסטן עבור האופטימאלית במידה רבה קשורה למושגים של אחדות אזרחית, המבוססת על רב-גוניות תרבותית ואתנית. בהקשר זה המטרה החשובה של המדיניות האתנית קשורה ליסוד המושג אחדות אזרחית המבוססת על איחוד ומודעות כלל אזרחית ותרבותי של אזרחים בעלי לאום שונה. היום סובלנות, פטריוטיזם, פוליטי לבניית המדינה, מהווים סימנים סוציו – תרבותיים בסיסים לזהות האזרחית של קזחסטן. זאת תוצאה של עבודה מסובכת, מדוקדקת ומכוונת של כולם – שלטונות,מוסדות ממלכתיים, וכל אזרח ואזרח. מאתגר ודתית, אתנית רב-גוניות להפוך הצליחה קזחסטן זאת, מאומצת לעבודה הודות לבניית מדינה – ליתרון אסטרטגי שלה. כי מה יכול לשרוד בפני האחידות של התחרות הגלובלית? רק משהו מאחד, ללא מחיר, המראה לעולם דוגמה של סדר סוציו- תרבותי שמהווה מופת ודוגמה אוניברסאליים למדינות רבות אחרות. למדינה שלנו יש מה להציע לעולם. בעל ערך רב במיוחד הופך

הניסיון להבנה והסכמה הדדית של לאומים ודתות שקזחסטן העצמאית מציגה לעולם. בכך היא – פשוטה הנוסחה לדעתי קזחסטן? להצלחת הנוסחה מה השאלה: מתבקשת שמנהיגי קזחסטן שמו דגש עיקרי על הלכי בניית מדינה, מודרניזציה של רפורמות, דמוקרטיזציה רב-שלבית ופיתוח יוזמת האזרחים, ללא הבדל לאום ודת, המספקים צמיחה כלכלית ופריחה דרך

תחרות שווה. יחד עם זאת במדינה התקיים ומתקיים דיאלוג בין הערכים המסורתיים והליברליים. שוב מתבקשות השאלות: מה הם המנגנונים של התקשורת התרבותית המורכבת הזאת? איך רב במבט רוחניים, בעלי שוני וערכים עולם פועלים בשיתוף תרבויות, מסורות, ערכים, השקפות

ראשון?היום, במערכת השיתוף הבין אתני ובין דתי, המהווים בסיס לזהות הכלל קזחסטנית, אפשר

להפריד מספר רמות הבונות אותה.1. הסתמכות על בנייה לאומית, המבוססת על עקרונות הדמוקרטיה.

2. שמירה על רב-גוניות אתנית ודתית של החברה בקזחסטן.3. מדיניות לשונית שקולה והרמונית המתחשבת באינטרסים של כל אזרחי קזחסטן.

4. מיסוד מנגנוני הביצוע ושידור של עמדות מדיניות ממלכתית בתחום האתני – דתי. סוציו- הגלובאלי לתחום סובלנית תרבות לשידור המכוונות בינלאומיות, יוזמות 5.פיתוח

תרבותי.

העמדות הבסיסיות הנ»ל מהוות המודל של קזחסטן לשלום והסכמה בין אתנית ובין דתית. כתוצאה מכך אפשר להדגיש את העקרונות הבסיסיים והמהווים יחד, את מה שאנו מכנים הזהות של זו קודם כל הומאניות, רוחניות, פטריוטיזם, סובלנות, כבוד הדדי, הרצון למימוש עצמי קזחסטן. והתפתחות. עקרונות בסיסיים אלה, פיתוח הרמוני של קזחסטן מהווים אמצעי ייחודי להמשך בניית

הזהות הקזחסטנית, כשהעיצוב שלה מובנה בתוך עקרונות אסטרטגיים של איחוד העמים. ודיאלוג דתי חופש תרבותית, גוניות רב של בעקרונות תומך קזחסטן, של העמים איגוד

10

בין דתי. כל אלה עקרונות חשובים ואבני יסוד של הדמוקרטיה. האיחוד שלנו הוא הגרעין הגדול והעיקרי של החברה המתפתחת במהירות בקזחסטן, דוגמה לזהות על בסיס עמדה אזרחית ברורה המנוע הם הלאומית, המדיניות למימוש כלים מהווים הלאומיים-תרבותיים המרכזים לאום. ולא ליוזמות קונסטרוקטיביות ציבוריות. מתחזק הקשר בין איגוד עמי קזחסטן לבין מפלגת «נור אותן». המפלגה והאיגוד קבלו מעמד חדש בשנה שעברה והפכו לבסיס בפעילות המז׳אליס – הפרלמנט של

המדינה. התוכניות שלהם בתחום היחסים הבין אתניים ועקרונות החשובים מקבילים. אין ספק ששיתוף פעולה מערכתי זה מאפשר במידה רבה לשפר וליעל את המודל הקזחסטני של שלום והסכמה בין אתנים ובין דתיים. ממש כעת, במז׳אליס חברי הפרלמנט וחברי איגוד העמים של קזחסטן עובדים על הצעת חוק «על איגוד העמים של קזחסטן», תוספות אקטואליות חשובות מצעים נציגי המרכזים התרבותיים- הלאומיים. הצעת חוק זאת נבדקת גם בישיבת בית המחוקקים. אישור המסמך הזה יחזק את המעמד המשפטי והחוקי של האיגוד ויאפשר מימוש בצורה מלאה יותר

של המעמד החוקתי שלו. בקזחסטן החיים האתניות והקבוצות השבטים הלאומים, כל את המאחד העמים, איגוד והמשתייכים לזרמים דתיים שונים, מהווה מוליך של ערכים משמעותיים לכל אזרחי קזחסטן, תובנות המובנות לכל אחד ולכולם יחד, במטרה ליצור בכל אזרח שאיפה לבניית עתיד מכובד וטוב יותר,

ובכך אפשר לראות את תפקידו הבסיסי של האיגוד. הניסיון העשיר והייחודי של רפובליקה רב לאומית בשיתוף הרמוני של לאומים ותרבויות, פורחת קזחסטן יותר. רבה בבהירות העתיד את לראות שלנו, מאפשר האיחוד נורמות את מגדיר ודמוקרטית, מדינה מאוחדת ורב גונית – זה האינטרס העיקרי והבסיס הרעיוני לאיחוד של כל אזרחי קזחסטן, ללא הבדל אתני ודתי. שלום, יציבות פוליטית וכלכלית וסובלנות של קזחסטן רבת הלאומים

והדתות - אלו הם הציונים העיקריים לאחדות הלאומית שלנו. היום אפשר לסכם את תוצאות הביניים של המדיניות האתנית ההרמונית והמחושבת, אותה

מעצב ראש המדינה ומבצע איגוד העמים של קזחסטן.

1. בקזחסטן נבנה בסיס משפטי, המספק שיווין זכויות וחופש לכל האזרח ללא התחשבות בלאום או בדת שלו. בתנאים קשים ביותר של משבר פוליטי וכלכלי, כשבפני המדינה עמדו בעיות קשות של בניית מדינה, הבסיס ליסוד ממלכתי של קזחסטן היה העיקרון לעיצוב אחדות על בסיס אזרחות ולא לאום. על בסיס זהה בנויה החוקה שלנו והבאה לביטוי בנוסחה: «אנו העם של קזחסטן». לאומים בני ולא התושבים, כל של ואחדות על שלמות מתבססת קזחסטן עצמאות אישרנו: בכך

מסוימים, דבר שמספק שיווין זכויות וחופש כל האזרחים ללא תלות בלאומיותם.עקרון על מתבססים העולמי. הניסיון את בחשבון לוקחים שלנו המדינה חוקי כל היום בסיסי של דמוקרטיה – זכויות האדם, חופש ביטוי והגנה על זכויות המיעוטים. במדינה אין אף חוק שמפלה לרעה זכויות לאומיות. בארץ לא הייתה מדיניות של התאזרחות, הקיימת כפי הידוע עד היום במספר מדינות פוסט – סובייטיות. נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב ציין לא פעם, ששלום והסכמה בין אתנים ובין דתיים, פלורליזם תרבותי – מהווים בסיס לקדמה בחברה ובמדינה בקזחסטן. סמל

מדיניות זאת, הוא החג הלאומי שלנו – 1 במאי, המוכרז כיום איחוד עמי קזחסטן.אתני בין ודיאלוג הלאומית המדיניות למימוש ואפקטיבי ייחודי מנגנון יצרו בקזחסטן .2– איגוד העמים של קזחסטן, האיגוד מתבסס היום על פעילות של למעלה משלוש מאות מרכזים לאומיים-תרבותיים רפובליקניים, אזוריים, סביבתיים ועירוניים. החיים עצמם הראו שהאיגוד הינו

11

כלי ייחודי, שאין דומים לו בניסיון העולמי למימוש מדיניות לאומית, מוסד ממלכתי יעיל. פעילות האיגוד קיבלה ציון גבוה במוסדות בינלאומיים רבים, כמו למשל האו״ם. יסודן של איגוד העמים של קזחסטן הייתה תוצאה של מאמצים בחיפוש מנגנונים חדשים לשמירה (הסכמה) אינטרסים בין

אתניים שונים.3. במדינה מתקיים דיאלוג בין תרבויות שונות. וקזחסטן מעוצבת כחברה רב תרבותית עם ערכים ומטרות משותפות. עמוד השדרה של האינטגרציה התרבותית הקיימת, היא כמובן התרבות הסובלנית והפתוחה של העם הקזחי. מאמצע שנות ה-90 קזחסטן בנתה מרכזים לאומיים-תרבותיים כאחד הצורות הראשוניות של מוסדות ממלכתיים בעלי ארגון עצמאי. למעשה הם היו המנגנונים התאחדויות במדינה נוצרו מאז במדינה. תרבותי ובין אתני בין דיאלוג של הראשונים הריאליים יצירתיות של קבוצות אתניות שונות, המפעילים מוסדות חינוך לא ממלכתיים – בתי ספר של יום ראשון. קיימת רשת שלמה לחינוך אתני תרבותי כמו בתי ספר של יום ראשון וקורסים לשפות ע״י מרכזים לאומיים – תרבותיים. היא כוללת בתוכה את כל שפות הלאומים בקזחסטן. ברמת אמצעי התקשורת - יוצאים עיתונאים ושבועונים, פועלות רשתות וחברות רדיו וטלוויזיה, החומר מתפרסם זו או אחרת אמצעי בכל השפות האתניות של קזחסטן, באזורי מגורים צפופים של קבוצה אתנית התקשורת פועלים בשפת האם של בני המקום. זהות רוחנית משלימה את האיחוד האזרחי והפוליטי

של האזרחים שלנו, המהווים עוד אבן פינה לחיזוק עצמאות ואחוד החברה במאה ה-21. 4. קזחסטן מבצעת מדיניות לשונית מאוזנת, בין המדינות הבודדות במרחב הפוסט – סובייטי בשנה פעם חברתיים. ומשברים חריפים קונפליקטים ללא הלאומית השפה בעיות את שפתרה מתקיים פסטיבל השפות שכבר הפך למסורת ברפובליקת קזחסטן. היום אנו יכולים לציין בגאווה, שהעושר הלשוני של קזחסטן מעשיר את התרבות שלנו ומהווה גורם חשוב לחיזוק אחדות העם. הודות לתוכנית ביוזמת הנשיא «שלוש שפות יחד» הדור החדש בקזחסטן צריך לדעת לפחות שלוש שפות. זה דרישת הזמן. יחד עם זאת פיתוח השפה הרשמית, והרחבת תחום השימוש בה – אינו סתם מתן כבוד לאחד הסמלים של מדינה עצמאית, קודם כל זה חיזוק הפטריוטיזם – כלומר עניין של כבוד לכל אזרח בקזחסטן. הצורך לשמור על השפה הרוסית אינו דורש נימוקים, משום שזאת שפה רבים באירואסיה, כתוצאה קשה מאוד להמעיט בערכו בתהליכי בינלאומית, בה משתמשים עמם אינטגרציה. לימוד השפה האנגלית- גורם חשוב ביותר ליכולת התחרות של אזרחי קזחסטן בפורום

הגלובלי. עם זאת מתקיימים כל התנאים ללימוד שפות של העמים האחרים הגרים בקזחסטן.5. ברמת התחייה הרוחנית של המדינה והחשוב ביותר – הסכמה בין דתית וסובלנות. הדבר חשוב ביותר, שיתוף, דיאלוג של תרבויות בשטח של קזחסטן הוא במקרים רבים דיאלוג בין דתות. דתות של רחבות שכבות שתי – ביותר רחב דת זרמי במגוון שלנו שבחברה בכך, שלו והייחוד ייחודית תופעה לעולם הציג קזחסטן של סלובני – הטורקי המקור ואסלם. נוצרות – מסורתיות בין דיאלוג ולפתח לשמור ביותר בימינו חשוב לנצרות. האסלם בין קונפליקט ללא תקשורת של המבטיח שלנו, הליבראלי החוקי הבסיס עוזר לכך התרבותי. מהדיאלוג נפרד בלתי כחלק דתות חופש דתי. ליד הממשלה פועל באופן אקטיבי וועד לקשר עם התאחדויות דתיות. מנהיגי הזרמים הדתיים העיקריים הם חברים באיגוד העמים של קזחסטן. באסטנה בקרו פעמים רבות נציגים ידועים של זרמים רוחניים ודתיים שונים. הבירה שלנו הפכה למקום קיום של שתי וועידות מנהיגי דתות של קונקרטית השקעה הייתה הוועדה העולם. בכל חיוביים להדים שהביא ומסורתיות, עולמיות

קזחסטן לניסיון לגבור על סכנת סכסוך דתי, המתפשט בכל העולם. כעת אנו מתכוננים לוועדה השלישית ב - 2009 , שהחברה הבינלאומית מאוד מצפה לו.

12

ודבר האחרון וחשוב ביותר:6. בשנות העצמאות השתנתה המודעות החברתית. אין ספק, שהמהפכה הנסתרת, הקשורה

בהרס האב– טיפוס הדעות הישנות ובניית תרבות פוליטית וחוקית חדשה, הצליחה. לפיתוח המפתח מתנאי אחד הוא ביניהן והשיתוף תרבויות של גוניות שרב מאמין, אני החברה בקזחסטן. חשוב מאוד, שלתרבות שלנו, כבר היום, יש תכונות של תרבות שלום אל הבסיס– פתיחות עקרונית ונכונות לדיאלוג עם זרמים תרבותיים אחרים. קזחסטן היא ארץ ייחודית, שאינה רק חוליה מחברת, אלא חלק מגשר מיוחד בין מזרח למערב. ובמיוחד עכשיו, כשהעולם כולו רועד מקונפליקטים בין אתניים ובין דתיים, חשוב מאוד לשמור על יציבות והסכמה בחברה, כי רק כך נוכל לגבור על האתגרים והסכנות של ימינו. כפי שידוע, הגלובליזציה מתאפיינת במספר מגמות שאינן חד משמעיות, תהליכים הסותרים את עצמם ושאיפות מסובכות המוצאים ביטוי במודעות אישית הלא בתנאים מוסריים. ואידיאלים תרבותיים צפנים חוקתיים, שינוים סוציאלית, פעילות וכללית, פשוטים של היום, החברה הבינלאומית צריכה לוותר על שנאה וסכסוכים ולשאוף לחיות באווירה

של כבוד הדדי, כנות וקבלה של רב גוניות של תרבויות, דתות וציוויליזציות.יוצרות, בונות ותורמות רבות לחיזוק יוזמות ויוצאת עם קזחסטן הבינה את המטרה הזאת ציוויליזציות, בין בדיאלוג תומכת הגלובלית. הארץ שלנו וגם ברמה גם ברמה האזורית היציבות לפוליטיקה יציב כבסיס עקרונותיה ליסוד השלום, תרבות לחיזוק מאמצים עושה קבוע ובאופן ולחיי האנשים. קזחסטן מראה לעולם את האמת הפשוטה, אך הגדולה: אפשר לחיות בהסכמה ללא קונפליקטים, אפשר וצריך לפתור חילוקי דעות בתהליך של דיאלוג. וחשוב תמיד לשאף לאחדות,

בשמירה על שוני ורב גוניות תרבותית ודתית. אפשר אותם קונסטרוקטיביות ותוצאות הצלחה מעניין, דיון המשתתפים לכל מאחל אני

לנצל לחיזוק ההסכמה, הסובלנות והיציבות בעולם.

13

ני שמח לברך את כל משתתפי השולחן העגול ”דיאלוג בין אתני ובין דתי“ באולם אהיפה של ”בית שלום“.

יש סמליות עמוקה בכך, ששגרירות קזחסטן יזמה את האירוע הזה , כי יציבות ואחווה בחברה – הם הנכס הגדול ביותר שלנו, הבסיס שמעצב את מדיניות הפנים של קזחסטן. במיוחד היום, כשהעולם מסביב נעשה פחות ופחות בטוח. עולה המתח הפוליטי, המצב הכלכלי מדרדר, מתחילים קונפליקטים בוערים חדשים. בארצות רבות ישנם פעולות טרור, גזענות, שנאת הזר, מהומות אזרחיות

הופכות לדברים יום יומיים. בייחודו של המודל הקזחסטני, של מדיניות אתנית בחברה רב היום מדינות רבות מכירות לאומית ומעריכות מאוד את האפקטיביות שלה. איגוד העמים בקזחסטן – פרויקט פוליטי ייחודי של הנשיא נורסולטן נזרבייב. הוא נוסד ב-1995 ורבים לא האמינו שתהיה לו השפעה חשובה בפיתוח הארץ שלנו. באותה תקופה, באזורים רבים של ברית המועצות לשעבר, בערו קונפליקטים אתניים: אוש, פרגנה, בקו, סומגאית, קרבאך, אוקראינה, ארצות בלטיות... אנשים סקפטיים רבים, במיוחד

מחו״ל חשבו, שקזחסטן היא הבאה בתור. שבתקופת לשעבר, המועצות ברית של הלאומים רבת הרפובליקות אחת שלנו, הארץ אך הרדיפות הפכה למקום גלות לעמים שונים, הצליחה לא להיכנס לתסריט זה. לאלפי יהודים, יוונים, קוריאנים, גרמנים ונציגי עמים אחרים הערבות של קזחסטן הפכו למולדת שנייה. לכן החברה שלנו שלום של אידיאלים של עיקרי למוליך הפך ואיחוד הרמוניים, יחסים של החשיבות את הבינה

והסכמה. לאומיות-תרבותיות, ראשי התאחדויות – איגוד כוללת של חברי משלחת העם הקזחסטן, חברי הפרלמנט, מדענים ונציגים תרבותיים בקרה בארצות אירופה, ארה“ב, קוריאה הדרומית יפן בין לדיאלוג קזחסטן של המודל ניסיון על לספר כדי לישראל הגיעה היא כעת אחרות. וארצות

תרבותי, לספר על שינויים כלכליים, חברתיים ופוליטיים בקזחסטן. הנטל לביסוס יציבות במדינה נופל בראש וראשונה על ראשי המדינה, אישי ציבור ידועים, מדענים, אנשי תרבות, שכל מילה שלהם מוצאת הבנה אצל העם. לכן בספר ”נשיא נזרבייב – מייסד

כבוד השגריר רפובליקת קזחסטן בישראלג. אורזבקוב

מילות פתיחה

14

המודל של קזחסטן להסכמה בין אתנית ובין דתית“ ראש המדינה מציין, שקזחסטן היום - מדינה עם אוכלוסייה בעיקר מוסלמית, יחד עם זאת הטריטוריה של קזחסטן היסטורית הייתה ”מקום מפגש“ מורשת השאירה מהן אחת כל וקונפוציאנית. בודהיזם, נצרות, אסלם, – וציוויליזציות דתות של

תרבותית ענקית לתושבים העכשוויים. יעיל לארצות יהיה ובין דתית אני מאוד מקווה שהניסיון של קזחסטן להסכמה בין אתנית המזרח התיכון. אנו מיחלים ונעשה כל מאמץ לעזור לצדדים להגיע לפתרון הבעיות המסובכות על בסיס פשרות ובמטרה להשיג תוצאות ממשיות המספקות בסופו של דבר היווסדות מדינה פלסטינאית

עצמאית החיה בשלום עם השכן הישראלי.

15

משתתפי שולחן עגול המכובדים!קודם כל אני רוצה להביע סיפוק עמוק על ארגון מפגש זה ולברך בשמי ובשם כל משתתפים את המשלחת איחוד עמי קזחסטן, שבראשה עומדים יושב ראש הבית התחתון הפרלמנט, מר סרגיי קואנשיבק ותקשורת לאינפורמציה סוכנות ראש ויושב דרנובוי, אנטולי הבריאות שר דיאצ׳נקו,

אסקייב. אני שמח מאוד לפגוש את חברי הטובים מקזחסטן, נוצרו איתם יחסים חמים ואמון חדדי. אני רוצה להודות להם על תרומתם האישית בארגון הביקורים הרבים והפוריים שלי בקזחסטן, ארגון מפגשים קונסטרוקטיביים, והחלפת דעות בנושאים הכואבים של הפוליטיקה הבינלאומית, בשאלות

שיתוף פעולה בין המדינות וחיזוק קשרי ידידות בין פרלמנטאריים.תורמים בעולם, שקורים האירועים את טוב יותר להבין עוזרים שלנו הקבועים המפגשים של ומאוזנות מחושבות פוליטיות החלטות קבלת משותפים, ואסטרטגיה טקטיקה לפיתוח רבות

ההנהגה של שתי המדינות שלנו. הביטחון להתחזקות תורמת המכובד, נזרבייב נורסולטן מר שבראשה קזחסטן רפובליקת יציבה מדיניות יוזם לאסיה, אירופה בין פוליטית חשובה יחידה אסיה, מהווה אזור בכל ויציבות

ושקולה בפתרון בעיות גלובליות של שיתוף בינלאומי ( עולמי). אמון חוסר כוחניים, לסכסוכים קץ יושם מעט שעוד בתקווה ה-12 למאה נכנס העולם הבנה מדיניות של תחליף הרע» הילד «העונשו מדיניות את פולארי». הדו- «העולם ולתיאוריה יותר משותפות. החלטות קבלת מדיניות הצדדים, כל את שכולל דיאלוג פעולה, ושיתוף הדדית עגולים ושולחנות קונגרסים פגישות, מדינות, ראשי של קבועים מפגשים מקבלים משקל ויותר ברמה הבין אזורית ובין לאומית. פיתוח פתרונות משותפים בשאלות כואבות וגורליות – זאת השיטה

הקונסטרוקטיבית ביותר לחיזוק אמון הדדי, יציבות ושלום על כדור הארץ. שולחן עגול בשאלת הסכמה בין אתנית ובין דתית, לדעתי מהווה גורם חשוב בפתרון מחלוקות

הנוצרות, גורמות להחרפת יחסים בין אתניים – גם בארצות בודדות וגם בחלק מאזורים עולמיים. זה. אצלנו דת לא מופרדת מהמדינה, בנוסף לכך – ניסיון עשיר מאוד בנושא לישראל יש נפתרות ברמה בין דתות וכל הבעיות בשיתוף הארץ שלנו היא מולדת של שלוש דתות עולמיות, לאומית הגבוהה ביותר, כמו משרד הדתות והכנסת. שום זרם דתי אינו נפגע בזכויות הדמוקרטיות

ח״כ אמנון כהןיושב ראש וועדת

הכנסת ישראל – קזחסטן

16

שלו. בארץ שלנו קיימים ופועלים זרמים דתיים רבים וכתות. המדינה מהווה עירבון לפעילות חופשית של כל הזרמים.

מדינת ישראל, כיחידה גיאוגרפית ופוליטית צעירה מאוד, המדינה שלנו, בזמן התהוותה, הפכה לחברה רב לאומית, שמדברים בה לא רק בשפות הרשמיות – עברית וערבית, אלא גם בשפות רב ניסיון לנו יש וכו׳. סינית, יפנית, אמהרית,פרסית, צרפתית, אנגלית, רוסית, – אחרות רבות שחשוב לדון בו בשולחן עגול זה. בשמחה נלמד גם מהניסיון של חברינו מקזחסטן. אני חושב שדיון קונסטרוקטיבי בכל השאלות העומדות על סדר היום יקרב אותנו עוד יותר, יוסיף לנו ניסיון וחוכמה

בפתרון הבעיות הנוצרות בשיתוף פעולה בין אנשים.

אני רוצה להוסיף שהתורה שלנו מלמדת:- ואהבת לרעך כמוך.

- כבד את בחירתו של האחר. - על תעשה לחברך מה ששנוא עליך.

- תעזור במה שאתה יכול – את הנופל תרים, לעיוור תראה דרך.

אני מאחל לכם דיון פורה וקונסטרוקטיבי, ולחברינו מקזחסטן – טיול מהנה בארץ מפגשים עם עמיתיהם הישראלים.

17

בנזרבייב המדינה נשיא קזחסטן, העמים איגוד בפורום XIV של מזמן, לא נאומו, ועם זאת שמרנו על ציין: «בהצלחה אנו עברנו את הדרך לבניית מודעות ציבורית יחודיות כל עמי קזחסטן. כעת עומדת לפנינו מטרה לא פחות חשובה –חיזוק ואיחוד

העם, היכול בביטחון לצעוד לקדמה ושגשוג». התנועה להסכמה ציבורית משקיעה בתהליך זה כמיטב יכולתה.

הרפובליקה שלנו, מתחילת עצמאותה, התבססה על רעיון הסובלנות. כבר בשנה הראשונה לקיום קזחסטן כמדינה עצמאית, חילונית ודמוקרטית באלמאטי תחת חסותו של הנשיא נזרבייב.

השתתפו בקונגרס רוחנית. להסכמה הראשון הבינלאומי הקונגרס נערך 1992 באוקטובר נציגי הדתות השונות, אסכולות רוחניות, תנועות ציבוריות הומניטאריות.

לבסיס הפכו אלה עקרונות – ברחמים!» לשרת שווה! אך שונה, להיות דת! כל «לכבד לפעילות הקונגרס להסכמה רוחנית והקרן הציבורית הבינלאומית .

כיום באוקטובר ה-18 את למסד קריאה יש הראשון הקונגרס משתתפי שקבלו בהצהרה יום הבנה יום חיפוש פתרונות לשלום, יום דחייה של הקונפליקטים וסכסוכים, הסכמה רוחנית – הדדית בין אנשים. יום רחמים ועזרה לזולת. בקזחסטן, 18 באוקטובר מצוין כתאריך חברתי חשוב

– יום ההסכמה הרוחנית. מארגני האירוע הם איגוד העמי קזחסטן, קרן בינלאומית «קונגרס להסכמה רוחנית» ואיגוד בינלאומי «שלום בעיני התרבות». תומכים ביוזמה כל המוסדות הממלכתיים של רפובליקת קזחסטן

ובראשם משרד התרבות והאינפורמציה, הוועד לעיני דתות במשרד המשפטים.האירועים נמשכים שבוע שלם כוללים:

- תפילות למען שלום והסכמה בכל המסגדים, כנסיות ובתי תפילה של קונפסיות שונות;- התרמות, סיוע לאוכלוסיות הנזקקות;

– ולאומיים דתיים ציבוריים, אירגונים הממסד, נציגי בהשתתפות עגולים» «שולחנות -תרבותיים, אנשי מדע ותרבות;

הסכמה רוחנית כחלק אינטגראלי של יציבות ציבורית בקזחסטן

ט. מוחמדז׳נובחבר פרלמנט של רפובליקת קזחסטן

18

- קונצרטים מוסיקה קלאסית ורוחנית, תערוכות, ירידי ספרים וכו´.....אחד האירועים הבולטים של ימי ההסכמה הרוחנית של השנים האחרונות היו קונצרטים של

המלחין והמנצח הידוע קשישטוף פנדרסקי והאומן הלאומי של ברית המועצות יוסף קובזון.ב-2005 בפעם הראשונה, בשני הערוצי הטלוויזיה הממלכתיים – «קזחסטן» ו«חבר» נערך

מרתון של ארבע שעות המוקדש ליום ההסכמה הרוחנית. כל שנה במחצית השנייה של אוקטובר מתאספים חברינו לדעה ופעילים בבירת הרפובליקה -

אסטנה כדי לדון בבעיות הבוערות של הזמן המודרני ולהגדיר את השתתפותם האפשרית בפתרונן.

בין הבעיות הקיימות של ההוויה והרוחניות שלנו, שדנו בהן בשנים האחרונות היו נושאים כמו: «עתיד העולם - בהסכמה בין ציוויליזציות ודתות», «מסורות היסטוריות, תרבותיות ודתיות - בסיס להסכמה רוחנית של עמי איראסיה», «מסובלנות – לאיחוד רוחני», «רוחניות ותרבות נגד

קיצוניות וטרור», «דרכים לשמירה וחיזוק הסכמה בין אתנית ובין דתית בעולם המודרני. בעיות אלה אקטואליות, משום שאיחוד רוחני בין בני תרביות שונות ודתות שונות מהווה

פקטור אסטרטגי, המספק יציבות והתפתחות קבועה גם במדינות בודדות וגם באזורי עולם רחבים. חבל, שעד היום האנושות פותרת בעיות בכוח של שוני השקפה – בלחץ מוסרי ועד להשמדה פיזית. במקרה זה הדרך הטובה היחידה לפתרון היא דרך דיאלוג, ללא כוונה לאשר את דרך פתרון

הבעיות שלך כיחידה האפשרית.האינטרס המשותף של כל העמים באיראסיה הוא לחפוש דרכים להיות יחד לכבד כל שוני

שנוצר היסטורית, לכבד את כל הדתות ועקרונות האתיים המשותפים להם. אצלינו מאוד המכובד גומילב, הרוסי המדען את לצטט לעצמי מרשה אני זה בהקשר בקזחסטן, (על שמו נקראת האוניברסיטה האיאסית באסטנה): «אין לשאוף לעשות את כל בני האדם

להיות דומים לך, אך צריך ללמוד לחיות איתם בשלום ובהסכמה». הסכמה רוחנית, כפי שאנו מבינים אותה אינה השאיפה להפוך את כולם לזהים ,או ליצירת דת אחידה משותפת. אנו מחפשים בדת לא את המפריד, אלא את המאחד. כל הדתות מבוססות על עקרונות זהים, פשוטים ומובנים לאנשים בכל העולם: לאהוב את רעך, לעזור לסובל, לרחם על העני

והמסכן ולשמור על הדיברות הנצחיות. כל הדברים האלה, הם התחום המשותף המאחד בני אדם.אנו מאוחדים גם באי קבלת כפיה בכל צורה שהיא. לדת אמיתית אין שום דבר משותף עם כפיה, שנאה, פחד מזר וכמובן עם טרור. האלף החדש צריך לציין ניצחון האנושיות, סובלנות דתית,

טוב לב ורחמים.אנו גאים שאת תפקידה ופעילותה של תנועה להסכמה רוחנית מעריך מאוד נשיא המדינה הבדל ללא קזחסטן אזרחי ולכל ההסכמה ימי למשתתפי אישיות ברכה איגרות ששלח נזרבייב, לאום ודת. הוא קבל בלשכתו את משלחת הקונגרס להסכמה רוחנית וקרן בינלאומית «שלום בעיני

תרבות».שהמפתח להבנה הגענו יותר, חדים קוים מקבל רוחנית הסכמה להשגת כשהרעיון כעת, להשגת הסכמה רוחנית מהווה תרבות רוחנית. בשנה שעברה הוועידה שלנו קבלה פניה לאומנים, אנשי תרבות, מדענים, מנהיגים דתיים ורוחניים עולמיים, לכל כוחות האור על הפלנטה לייסד פורום

לתרבות רוחנית, הגיע הזמן ויש בו צורך. זה יהיה מוסד ציבורי עולמי חדש באיכותו, הקורא לקבוע את עליונות הרוח והתרבות מעל לכל הערכים האחרים של הציוויליזציה האנושית. לממש את האידיאלים של הסכמה, שכנות טובה,

19

אי אלימות, אמונה בניצחון האור השכל הישר.הנשיא נוסולטן נזרבייב תמך ביוזמת מיסוד הפורום, ובהסכמתו הוחלט לקיים את הפורום

הבינלאומי לתרבות רוחנית באוקטובר 2010 בבירת קזחסטן - אסטנה. אומנים ידועים, מדענים בה משתתפים בינלאומית. מארגנת ועדה הוקמה הפורום להכנת

ואנשי תרבות מרוסיה, קזחסטן, אירופה ואסיה, אנשי צבור ופוליטיקאים בעלי דעות הומאניות.של רוחני מרכז – «אסטנה פרקטית – מדעית ועידה הייתה הפורום להכנת חשוב שלב העולם», שהתקימה לפני חודש. לא אישרנו סופית שאסטנה, כבר מרכז עולמי רוחני, אך אנו מציינים

את רצוננו לכך, את כיוון הפעילות שלנו. בשנים האחרונות, החלו באסטנה פעילות רוחנית חדשה, שקבלה הדים רחבים בעולם. בבירת קזחסטן החלה לפעול תנועה בינלאומית להסכמה לאומית. באסטנה בהצלחה רבה, התקיימו שני קונגרסים של מנהיגי הדתות הלאומיות והמסורתיות וישנה פעילות מועצת לקיום קונגרס שלישי. כל שנה מתקיימות כאן סדנאות בינלאומיות מדעיות – מעשיות, העוסקות בבעיות רוחניות – מוסריות בעניין הישרדות האנושות. קזחסטן יזמה דיאלוג הציוויליזציות «העולם המוסלמי – מערב». ראיון היוזמות כל ופיתוח העמקה הינו המשך, רוחנית לתרבות הבינלאומי הפורום את באסטנה לקיים

הנ״ל.אני רוצה להזמין, את כל משתתפי השולחן העגול היום לקחת חלק בהכנה וקיום של הפורום הבינלאומי לתרבות רוחנית. הניסיון הפוליטי, המדעי והרוחני – יצירתי שלהם יתרום רבות להצלחת

הפורום.

20

בתחילת דברי אני רוצה להודות לשגרירות קזחסטן בישראל וליושבת ראש של הארגון הבינלאומי של יהודים יוצאי קזחסטן ומרכז אסיה, גב' נטליה דיבינסקי, על ההזמנה בפני לנאום ההזדמנות ועל בירושלים דתית“ ובין אתנית בין ”הסכמה לסמינר

משתתפי הסמינר. אני רוצה לציין שגם מנהיגים ישראלים וגם מנהגי קזחסטן מבינים את חשיבות היחסים הבין דתיים תקינים בעולם המודרני לצורך השגת שלום והסכמה בין זרמים דתיים שונים. קזחסטן עצמאית דתות לפחות שלוש בין בשלום קיום לדו לסייע יכול מתון איסלאם איך מוחשית לדוגמה הפכה עולמיות – יהדות, נצרות ואיסלאם וזרמים דתיים מקומיים. דו-קיום זהה בין שלוש דתות עולמיות וזרמים דתיים מקומיים אנו רואים גם בישראל. לכן, שיתוף בין ישראל לקזחסטן בתחום זה מאוד חשוב בתקופה שאנו חיים בה – תקופה של קונפליקט בין ציוויליזציות, כשמדינות רבות עומדות על

פרשת דרכים ומחפשות פתרונות לקונפליקטים אתניים ודתיים המתרחשים בשטחם. לאור כל האמור אני חושבת שהחלטה לקיים סמינר זה, בהשתתפות פוליטיקאים, מדענים, נציגי דתות שונות בירושלים נכונה. שיתוף פעולה כזה, בעזרת סיוע המאורגן ע״י התקשורת, עוזר

להתגבר על מגמה מסוכנת גלובלית של הקצנה דתית ולאומית בכל אזורי העולם. אני רוצה גם לציין את תרומתם האישית הגדולה של שני הנשאים – נשיא קזחסטן נורסולטן להשגת מכוונת פעילות כל זאת. בעיה חשובה לפתרון פרס ישראל שמעון מדינת ונשיא נזרבייב שלום והסכמה בין דתית ובין אתנית. אני בטוחה שסיכום עקרי סמינר הזה יהיה פיתוח כיווני פעילות

חדשים בנושא מסובך וחשוב זה.

הדוגמה המוחשית של קזחסטן עצמאית

ד“ר מרינה סולודקינהחברת כנסת ישראל

21

סאוליקול סאילאוקיזיהמזכיר הראשון של שגרירות

רפובליקת קזחסטן בישראל

עוד בתחילת עצמאותה של קזחסטן, מומחים זרים רבים דיברו על המדינה כעל אזור קונפליקטים בין אתניים ובין דתיים. למרות מסקנות קשות של מומחים היום המודל של הסכמה בין אתנית ובין דתית בקזחסטן מהווה הוכחה שאפשר להיות בהסכמה

ובשלום. בשנים הראשונות לעצמאותה, קזחסטן הייתה צריכה לפתור בעיות קשות כלכליות וחברתיות, אך ללא ספק הבעיה העיקרית - הייתה בעיית היציבות במדינה. למטרה זאת התקבל חוק חופש הדת

ב - 1992, וב - 1995 הוקם איגוד העמים של קזחסטן. תפקידי האיגוד הם: - סיוע לשמירה על הסכמה בין אתנית ובין דתית, יציבות חברתית;

לאומים נציגי בין ידידות יחסי להתפתחות המכוונת ממלכתית מדיניות ופיתוח הצעות -המתגוררים בקזחסטן, סיוע לתחייה רוחנית ותרבותית והתפתחותם על בסיס שוויוני;

- עיצוב תרבות פוליטית של האזרחים, המבוססת על נורמות ציוויליזציה ודמוקרטיה;- התחשבות ברב גוניות של האינטרסים הלאומיים, מדיניות לאומית ממלכתית;

- חיפוש דרכים לפתרון קונפליקטים חברתיים ואתניים; במשך השנים איגוד העמים של קזחסטן הפך למוסד ציבור בהרמוניזציה. במדינה פועלים יותר מ - 100 בתי ספר לאומיים, יש 170 בתי ספר הפועלים בימי ראשון, שבהם לומדים 23 שפות אם. בשלושה בתי ספר של תחייה לאומית קיימים 29 אגפים ללימוד 12 שפות אם. הממשלה מתקצבת

בתי ספר אלה כל שנה ב - 12 מיליון טנגה. בנוסף לכך, הם מקבלים סיוע מתקציבים מקומיים. 6 קיימים לאומיים, אזוריים עיתונים ו15 רפובליקניים עיתונים 4 מתפרסמים בקזחסטן

תיאטראות לאומיים (קזחי, רוסי, גרמני, אויגורי, קוריאני, ואוזבקי). כל שנה יוצאים לאור כמה עשרות ספרים חדשים בשפות של הקבוצות האתניות. חגיגת חגים

עממים - המוניים כמו נאוריז, קריסטמס וכו׳ כבר הפכו למסורת. פעילות האיגוד מחזקת את האוטוריטה הבינלאומית של קזחסטן כמדינה הפותרת בעיות של יחסים בין אתניים בצורה אפקטיבית. מזכיר האו״ם קופי אנאן, שביקר ברפובליקה, אמר שקזחסטן מהווה דוגמה להסכמה בין אתנית ולהתפתחות יציבה לארצות אחרות בעולם. התרשם לטובה מהעם

בקזחסטני גם האפיפיור יוחנן פבל II, שביקר במדינה. לכל מדינה יש את הייחוד שלה, אך הניסיון של קזחסטן הינו אקטואלי, לכן הוא יהיה יעיל גם לארגונים בינלאומיים רבים אחרים. מנהיגי קזחסטן מצעים מנגנונים קונקרטיים ופעילות פרקטית

22

להשגה ופיתוח דיאלוג בין אתני ובין דתי. קזחסטן, שעל שטחה מתגוררים בשלום בני יותר מ - 130 לאומים, 3 אלפים התאחדויות דתיות, מעל 40 זרמים דתיים, מתאימה ביותר לוועידה של דתות העולם. במשך מאות שנים תושבי שטחי הערבה הגדולה התאפיינו בחיי שלום בין העמים הרבים, המאמנים בדתות שונות; בודהיזם, נצרות, יהדות, איסלאם ועוד. מתקופות קודמות ועד ימינו אדמת קזחסטן משמשת חוליה מחברת בין

אסיה ואירופה, גם היום היא בית חם לבני לאומים רביםודתות שונות. קזחסטן פועלת במרץ בנושא הדיאלוג הבין דתי ברמה הבינלאומית. באסטנה נערכו שתי 24 - מ יותר השתתפו 2006 - ב בפורום שונות. ומסורתיות עולמיות דתות מנהיגי של וועידות לדברי הוועידה, של העיקרית המטרה וארה״ב. הקרוב והמזרח אסיה אירופה, מארצות משלחות

המארגנים, היתה ביסוס דיאלוג בין כל הדתות.העולמיות הדתות מנהיגי עם נפגש נזרבייב, נורסולטן המדינה נשיא הוועידה, במסגרת ועם אורחי הכבוד. עבודת הוועידה הסתיימה בתפילה משותפת של ראשי המשלחות לשלום רוחני

והסכמה. לסיכום הפורום התקבלה הצהרה בין דתית. שר החוץ של קזחסטן מר מארט טאז׳ין הזמין רשמית את מזכ״ל האו״ם פאן גי מון להשתתף בעבודה של וועידת הדתות הבאה, שתתקיים באסטנה ב - 2009. לפני כן מארט טאז׳ין בפגישה של שרי החוץ ”קבוצת חברים“ של אגוד הציוויליזציות, שהתקיים באו״ם, קרא להידוק שיתוף הפעולה

בין מזכירות איגוד הציוויליזציות ובין וועידת דתות עולמיות ומסורתיות. בין 27 לנובמבר עד 2 לדצמבר, במסגרת תעמולת המודל הקזחסטני על הסכמה בין אתנית ובין דתית, בחוץ לארץ, בישראל בקרה משלחת של איגוד עמי קזחסטן, בראשה עמד סגן יו״ר הבית התחתון של פרלמנט הרפובליקה קזחסטן, מר דיאצ׳נקו. יחד עם דיאצ׳נקו בקרו בארץ חבר הפרלמנט הקזחסטן מוחמדז׳נוב, רקטור האוניברסיטה הלאומית אבדראימוב, נציגי איגוד העמים של קזחסטן,

אומנים ונציגי התקשורת של קזחסטן. במהלך הביקור דיאצ׳נקו נפגש עם שר המדע, התרבות והספורט ר. מג׳אדלה, וחברי הכנסת כהן, סולודקינה, לנדבר, מנהל אגף מרכז אירופה ואיראסיה במשרד החוץ הישראלי מר אביבי, עם

רבנים ראשיים אשכנזי וספרדי – יונה מצגר ושלמה עמאר.כמו כן במהלך ביקור המשלחת מקזחסטן, השתתפו גם בעבודת פורום עסקים ”קזחסטן –

ישראל: שיתוף בלי גבולות“, ושולחן עגול ”דיאלוג בין אתני ובין דתי“. הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר והרב הראשי הספרדי שלמה עמאר ציינו את תפקידו של הנשיא נזרבייב בהסכמה הבין אתנית ובסובלנות, המבוססת על פטריוטיזם קזחסטני ועל איחוד רוחני – תרבותי של העם בקזחסטן. הרב יונה מצגר הודיע, שהוא מתכנן להשתתף בוועידה השלשית של הדתות העולמיות והמסורתיות, שאמור להתקיים בקיץ 2009. הרב עמאר ביקש למסור את איחוליו החמים לנשיא נזרבייב והדגיש שקזחסטן עושה הכל לקירוב העמים והדתות, מה שאקטואלי במיוחד

בעולמנו מאוד לא רגוע. היום קזחסטן מוכרת בחברה הבינלאומית כמדינה, עם מדניות הפנים שלה מכוונת בעקביות

ומובילה לסובלנות והסכמה בין אתנית ובין תרבותית בין כל נציגי הלאומים החיים בה.

23

לא חשוב באיזו צורה תדמיינו גבול: חומה הגדולה סינית, גדר תיל, או סימן הפרדה על הכביש, העיקר הוא לא סמל המפריד , אלא מושג בתודעה שלנו מה הוא מבדיל. אם עיצוב הגבולות משתנים בהתאם לזמן ומקום, אזי המבנה המנטאלי שלו מאוד יציב

ומהווה תבנית אוניברסאלית של המודעות האנושית. חיים אחרים ועמים פלשתים העמים: בין מוגדרים בגבולות מכיר אינו התנ״כי העולם בשכינות עם בני ישראל, ללא שום גבול פורמאלי. במקום שיש מחסום פיזי (חומות יריחו) מסתבר שהוא אינו אמיתי ונהרס בקלות. למרות זאת בני ישראל מבדילים, בדייקנות רבה, בין שלהם לבין הזר ומצרפים לקהילתם רק גרים. כל זאת מפני שלבני ישראל «חוק» – תקנות מוסריות, המבדילות בינם ל«בני נוח» והמסדרים את חייהם החברתיים. במקום ששולט החוק – מולדת, במקום שלא – אדמה

זרה, שבי מצרי ובכלל מקום זר ושונה. האב - טיפוס לגבול מוגדר ומסומן הינו קו שמעביר אניי בייסוד העיר אלבה לונגי בחוף האיטלקי. משם יצאו בעתיד רומול ורם – מייסדי רומא. הוא חורש עם שוורים קו מבדיל, לא למטרת האלה האדמות אם יודעים לא עדיין ההרוסה מטרויה הפליטים לחלוטין. סימבולי קו – מעקב מיושבות. אם יהיו להם שכנים, האם יהיו להם במקום החדש חברים או אויבים. דבר אחד אניי יודע בבטחון, האלים קראו לו ליישב במקום הזה את העם שלו ולייסד כאן ממלכה תחת שלטונו. כדי להשיג מטרה זאת הוא הקריב את אושרו האישי וניתק ברית עם דידונה מלכת כרפאגן. אניי מעביר ריקנות סימבולית; את עולם הסובב אותו – היקום המקושר בין שטח מיושב לבין גבול המבדיל בקשרי חברות, החוק המסודר, ומקודש בחסות האלים לבין עולם כאוטי, לא אמין, המלא בחטא

ובגידה. המושג «שלי» מוגבל, קומפקטי, מלא ומסודר, בניגוד ל«זר» – ריקני וכאוטי עובר כחוט שני בכל תרבותיות העולם העתיק. ב«אודסייה», של הומרוס, השטח שעוברים גיבוריו גודל בהתחשב בכמה הם מתרחקים מאלדה, דבר המהווה מן «פרספקטיבה הפוכה» לסיפורו של הומרוס. הדאכים המצוירים על עמוד טראיין מפוזרים בין שדות, יערות ונהרות בצורה. כשהרומאים העומדים מנגדו מאחדים בקו אחיד, ומבנים עירוניים מאחורי גבם חוזרים על הקצב של מסדר חיילים. האדמה הזרה חוסר חוק, חוסר מעוז של היא כלומר ל«אמת» שלנו, מתנגדת גם היא וכאוטית, ריקה רק אינה

גבולות המפרידים בינינו

ד״ר נטליה פלורה –דרגןעורכת מדעית של אנציקלופדיה

יהודית אלקטרונית

24

העתיקה; במסורת הברברים ארצות נראות כך בתנייך, ופרס מצרים מתוארות כך ובגידה. אמונה הספרות הקלאסית הרוסית מביאה דוגמאות לתפיסת עולם זאת:

«גלשה: ואת, פקלושה הלכת רחוק, פקלושה: לא, הרבה שמעתי הרבה. אומרים שיש ארצות, שאין בהם צארים פרבוסלאביים, ושולטים שם סולטאנים. במדינה אחד יושב סולטאן מחנוט טורקי, ובאחרת סולטאן מחנוט פרסי; הם שופטים משפט כל האנשים ושיפוט לא נכון. לא יכולים לשפוט נכון. זהו גורלם. אצילינו משפט צדק, ואצלם משפט לאי צודק: כל מה שצודק במשפט שלנו, שם הפוך. ושופטים שם אינם שופטי צדק, כך הם גם כותבים בבקשות «תשפוט אותי, שופט לא צודק». יש גם ארץ, שם גרים אנשים עם

ראש של כלב.גלשה: למה עם ראש של כלב?פקלושה: בגלל חוסר אמונה.

(אוסטרובסקי. «סערה»)»

מתיישבים יהודים ראשונים בארץ ישראלי בעת החדשה, בנו את יישוביהם לפי מודל «חומה ומגדל», לרוב היו בני תרבות אירופאית (רבים – רוסית). הם הגדירו את יחסיהם עם העולם הסובב לפי אותה נוסחה. קשה לומר שחומה מקורות עץ הייתה מחסום רציני לפולשים, העיקר היה מגדל התצפית, ממנו אפשר היה לעקוב אחרי תנועת שכנים מסוכנים. אך החומה היותה מושג של גבול בין השטח המיושב ו«מדבר», שטחים של הנודדים (לא חשוב שלעתים היו להם ישובים משלהם, ואפילו גניבות, איום היווה נוודים של קיומם עצם וכרמים). זיתים,גנים גידלו אדמה, עיבדו ערים, שהם אלימות, המסורת שלהם הינה שקרית להבדיל מהמתיישבים הראשונים שומרי החוק האמיתי. אין חשיבות לכך אם באמת היו מקרי אלימות או לא הנוסחה פעלה ללא שום קשר עם מציאות. אחד הדברים המשותפים לספרות היפה ולספרות ההיסטורית של תקופת המתיישבים הראשונים בישראל

– תיאור אדמת ישראל כשממה, המחכה לעם היהודי, שיהפוך אותה לגן פורח. בצורה דומה מתארים את «חוייל העמקני» גיבורי שירים מפורסמים של גליץ‘ וויסוצקי, גיבור נסיעת ויסוצקי מסופר על שיחה לפני זמנינו. בשיר של שהפכו לקלאסיים לקורא הרוסי בן גיבור השיר יפות. לאחר השיחה וודקה ומרגלות השיר לבודפשט. הזהרה שינסו לפתות אותו עם

חולם על מרגלות מפחידות וחצופות ומפות שולחן של אישתו. איך לא לפחד מאיום נוראי זה, הסגור היטב במנעול! כל המאפנים של הכאוס העוין נמצאים בדמות חוץ לארץ: האיום הצבאי, אלימות מינית, חטאים וחוסר אמון, וכל זה אינו אמיתי, דואלי. בדומה, אצל גליץ׳: גיבור השיר אינו רוצה לאכול מאכלים המקובלים בחוייל, גיבור שיר נוסף, תייר ולאחר שהוא פותח את הקופסא מסתבר אלה לקנות שימורי בשר, שואל תושבת מקומית הרוצה

שימורי דגים מברית המועצות. המולדת את לעזוב החליט כשהוא גיונט, פייר את בלבלו אלה ירוקות נשים לא האם

גיונט»)? וכל המכשפות ודמויות קסומות אחרות הנמצאות על גבול העולם הארצי (אבסן, «פייר המובילה מנהרה מסתתרת שמאחוריו העמוק, השקט, האגם שקספיר). («מקבת», והתת-קרקעי לעולם תת קרקעי, בית עלמין, שבו ארון קבורה הינו המקשר בין קיומו הארצי וקיומו לאחר המוות של האדם, אדמה טובענית של ביצה – לא אדמה ולא מים- זהו מרחב הגבול שבו נוגעים זה בזה עולמות, שלך וזר המאיים, שממנו בכל רגע יכולים לקפוץ שד או מכשפה, לא במקרה דווקא במקומות כאלה

25

אופיינית, המושכת מגיה בעל הינו גבול והמסוכן של למסיבה. המרחב הקסום נפגשות מכשפות והממיתה. במיתוס יווני על האלה דמטרוס ובתה פרספונה, שהתאהב בה אל השאול אייד. במקום גידל פרח מקסים, פרספונה כתפה הוא גבול) (שוב ועולם תת קרקעי עולם ארצי בין ביותר הדק בשיר ההתנגשות בנויה צורה באותה אייד. של שלטונו למקום קרקעי, תת לעולם ונפלה אותו... ידוע של ויסוצקי «על הקו הניטרלי» – השיר מספר שבגבול עם טורקיה או פקיסטן הפרחים היפים ביותר על הקו הניטרלי. לילה אחד שומרי גבול רוסיים החליטו לאסוף פרחים על הגבול, אך לא ידעו

שחיילי הצד השני החליטו לעשות אותו דבר. בסיום הרוגים משני הצדדים.ועדיף לא לראות, להתרחק, או לבטל בכלל. השאלה כלומר גבול בעצמו – פיתוי מסוכן, איך להשיג זאת? קיימות שתי גישות, נקרא להן גישה מכאנית וגישה פילוסופית. הגישה הראשונה מציעה להפוך כמה שיותר שטח ל«שלך» דרך כיבוש, בכפיית חוקים ודת. זהו - ג‘יהאד, שבעזרתו העולם האיסלאמי הרחיב את גבולותיו במאות 7-8 בכיבוש יותר ממחצית השטח של הארצות הים תיכוניות. אך כך אי אפשר לבטל גבול סופית. הגישה השנייה מציעה לבטח את מהות מושג הגבול דרך קבלת השונה לא ככאוטי, אלא כיקום, שונה אך למעשה דומה ושווה לשלך. אנחנו זוכרים את הזמנים שבהם זה נראה כחלום שווא, אבל נכון לעכשיו אירופה המאוחדת חייה לפי מודל זה, יותר

ויותר ארצות מוכנות לקבל אורח חיים כזה. מכל האמור יש עוד מסקנה חשובה: גבול הינו סימן, ז.א. דבר פורמאלי. זה אומר, ששיקולים בתודעה ודיונים על גבולות היסטוריים וטבעיים, גבולות צודקים אינם מביאים תוצאה רצויה. יש על העומד דבר תייצג «שולחן» שהמילה הסכימו אנשים הסכם. – לסימן אחת לגיטימית סיבה הרגליים ויושבים סביבו אין שום קשר טבעי בין הדבר לייצוגו הפונטי. אפשר לשנות דבר פיזית, או רק חוסר הסכם אינו הורס את הסימן. זה כל עליו. אפשר לשנות את הפונקציה שלו – לשכב קיום הסכם אחר מסוגלים להרוס או לשנות סימן. הסכם על הגבולות קבע באירופה היה אחד מאבני היסוד של המצב הנכחי. לאחר התפרקותו של הגוש הסוציאליסטי החלו דיונים על הגדרה עצמית של מדינות חדשות עצמאיות, הוצבו גבולות חדשים, שום גבול ישן לא השתנה. ומה עם זכות העמים

להגדרה עצמית? – אתם תשאלו. הזכות מתבצעת במסגרת ההסכם.

26

אני מודה למארגני הסמינר הנוכחי על האפשרות לנאום בפני פורום מוסמך ומכובד זה, על אחד הנושאים החשובים ביותר לאדם המודרני. הארץ שלי – אחת המדינות בתחילת ראשון, במבט הציוויליזציות. למלחמת נכנסה שלא סובייטיות, הפוסט שנות ה-90 של המאה שעברה, היו לנו סיבות רבות, כפי שציינו לא פעם מומחים של כוחני דיכוי קזחסטן: של הקולוניאלי העבר השאר, בין אתניים. בין לקונפליקטים מסוימים הקזחים הנודדים המסורתיים לטובת חקלאים מהגרים; מדיניות של גלות של עמים שלמים והפיכת קזחסטן למקום גירוש; ניסיונות בנשק גרעיני שנערכו בסמילפינסק; אירועי דצמבר 1986 ואירועים רבים אחרים. אך החשוב ביותר – חברה רב לאומית, שגרים בה למעלה מ-130 לאומים. על רקע זה, ניסיונות להבעיר את הסכסוך הלאומני ולגרום לחוסר יציבות ביחסים בין אתניים. אך כמובן, היו

הדבר לא הצליח. אתניים בין יחסים מאחורי מסתתר מה השאלה: נשאלת אחורה, מסתכלים כשאנו כעת, יציבים בקזחסטן, או כפי שקוראים לכך היום «הסוד של נזרבייב»? היום, לא רק מומחים בודדים, מנסים לענות על שאלה זאת, אלא גם מכונים מדעיים שלמים וקרנות חוקרים ביסודיות את התופעה.

בואו ננסה לענות על השאלה יחד. הדבר הראשון והעיקרי – זאת מדיניות שקולה וחכמה של הנשיא שלנו נזרבייב, שהוכיח למעשה והצליח להחדיר לתודעה של מיליוני אזרחי קזחסטן, שהאוצר הגדול ביותר של כל מדינה – זה יחסים טובים בין האזרחיה, ללא הבדל אתני או דתי. רעיון זה מהווה בסיס לכל מדיניות הפנים של קזחסטן. לכל אזרח יש את כל האפשרויות לצמיחה תרבותית ורוחנית, מימוש היחוד הלאומי,

אפשרויות לפתח את השאיפות הלשוניות והתרבותיות. מדיניות התעסוקה של קזחסטן מבוססת גם על עקרון זה. הקריטריון העיקרי הוא לא שייכות לעם זה או אחר, אלא התאמה לתפקיד. דוגמא חיה לצמיחה מקצועית וקריירה. חבר קרוב שלי-פעיל פוליטי ידוע של קזחסטן, דובר של מז׳אליס, הפרלמנט הקזחסטני סרגיי דיאצ׳נקו, הנמצא כאן. יחד איתנו. יש לנו נציגי עמים שונים בפרלמנט. בין השרים: שופטי בית המשפט העליון, ראשי אזורים

ודיפלומטים. דיאלוג וייסוד היא שיתוף טובה במדינה, אווירה מקצועית לבניית העוזרת נוספת נקודה ביוזמת גם אלא הלאומית, ברמה רק לא מועברת זאת מדיניות הדתיים. הארגונים כל בין שווה ש«איחוד שהתקיים, מספיק לאומי. בין לדיאלוג עיקרי, לחלק לראשונה הפכה נזרבייב, הנשיא

ד״ר ב.ז׳. אבדראימובפרופ׳, רקטור האוניברסיטה הלאומית של איראסיה

ע״ש גומילב

27

2003 בספטמבר העולמיות, הדתות מנהיגי של הראשון בקונגרס נולד כרעיון, הציוויליזציות», בבירת קזחסטן החדשה. בשנה הבאה יתקיים בקזחסטן הקונגרס השלשי של מנהיגי דתות העולמיות.

אסטנה יוענק את השם «המקום העיקרי לדיאלוג בין דתי». לפי יוזמת נזרבייב נוסד «איגוד העמי קזחסטן» שהפך למוסד חשוב ביצירת יחסים הרמוניים בין אתניים. בתחום זה, בקזחסטן בשנות עצמאותה, יש ניסיון עשיר וייחודי. לכן אין זה מקרה שהיום ניסיון של בעלות מדינות גם אלא סובייטיות, – פוסט רפובליקות רק לא ללמוד ממנה מתחילים מאות שנים בהפעלת מוסדות דמוקרטיים וחברה אזרחית. המודל של קזחסטן - הסכמה בין אתנית ובין דתית הוכיח את יכולת הקיום והיעילות שלו, ויותר מזה – קבל הכרה של המוסדות הלאומיים המובילים. כך, מזכיר האו״ם לשעבר קופי אנאן העריך מאוד את איחוד העמים של קזחסטן וקרא לו «האו“ם מיניאטורית». זה מוכיח את העובדה, שניסיון התופעה הקזחסטנית ביחודית הזאת יכולה

לשמש דוגמא לחברה העולמית בכלל. הפוליטית ליציבות החשובות המפעילות הזרועות אחת אלא מייעצת רשות אינו האיגוד לפיתרון הבעיות הבין אתניות שצצות כלי אפקטיבי הוא הניסיון, כפי שמראה הפנימית. האיגוד, ומחזק את שלמות החברה בקזחסטן, האוסף והשומר על האוצר התרבותי והרוחני של בני הלאומים השונים, בפרט, תפקיד חיובי מאוד בחיי חברה של המדינה יש למרכזים לאומיים – תרבותיים רבים, הפועלים בכל אזורי קזחסטן. הם מהווים עדות ישירה להבנה רחבה במגוון האתני – זהו אוצר רוחני תרבותיים – הלאומיים למרכזים המדינה. תרבותי של לפיתוח איתן ובסיס בקזחסטן של החברה

ולמדיניות שקולה במימוש מדיניות השפה ישנו תפקיד מיוחד בשמירת המצב היציב בקזחסטן. אלא מידית, אפקטיבית תוצאה מחפשת ולא מתחשבת מאוד בקזחסטן השפות מדיניות ממושכת עבודה להעשות צריכה שפה כמו עדין כך כל שבתחום משום תווך, ארוכת להצלחה ודקדקנית למימוש והרחבת השימוש בשפה הרשמית במדינה. דווקא העם הקזחי, כעם היוצר את המדינה, מראה יחס סובלני לשאלה זאת, ללא ניסיון מלאכותי להגיע לתוצאות מהירות. יותר מכך נשיא המדינה קורא להשכלה רב- לשונית לדעת לפחות שלוש שפות: קזחית, רוסית ואנגלית. זהו

צעד אמיץ ולא רגיל, אך הוא דרוש בראש וראשונה לנו. וליוזמה זאת יש הסבר היסטורי. עוד באלף הראשון להתקופה שלנו בשטחים העצומים של איראסיה, החלו שני עמים עתיקים לשתף פעולה בתחומי חיים שונים, למעשה החל להוצר הבסיס יציבו הברית האיראסית, היום, כי הייחוד הגיאוגרפי והאקלים של מרכז אזור איראסיה, דרשו מאנשים, לא במילים אך למעשה, לשתף לתקופה עוד במחצית השנייה של האלף הראשון הדדי. ושיתוף קרובים ליחסים ולהיכנס פעולה שלנו, אזורי גבול הפכו לדו – לשוניים, כשמשני הצדדים של הגבול הטיורקו – סלביני דברו גם ולהפך, ברוסית טיורקיים משורשים נדהמים מודרניים בלשנים היום עד סלבינית. וגם טיורקית כשבשפות טיורקיות מוצאים מילים עם שורשים סלבייניים. זה האוצר והירושה המשותפים שלנו.

על כך לא פעם כתב גומליב בעבודות, על שמו נקראת האוניברסיטה שלנו. היום רעיונות אלה מצאו את מימושם והמשכם בפעילות האוניברסיטה ובמדיניות החינוך צעירים לפיה «בולאשק», הנשיא תוכנית מלגה מקבלי הם לכך טובה דוגמא שלנו. המדינה של סטודנטים בעולם. המובילים ומכונים באוניברסיטאות הכשרה ולקבל ללמוד יכולים מקזחסטן האוצר לחיזוק על הנשיא רעיון של הישירים המוליכים הם – שונים לאומים נציגי – מקזחסטן

העיקרי של המדינה: אחווה ואחדות של עמי קזחסטן. באחד הנאומים ציין הנשיא, שאזרחי קזחסטן התבססו כעם אחד, והגדיר את הצעד הבא – להיות ללאום בעל יכולת תחרותית. זוהי מדרגה חדשה בפיתוח קזחסטן, שדורשת חיזו ק של חברה

28

חופשית ודמוקרטית, פיתוח חינוך וקליטת קזחסטן בחברת ההשכלה והכלכלה עולמית. יחד עם זאת, החלק החשוב והעקרוני ליציבות ופריחה של קזחסטן הביסוס שלום והסכמה בין אתניים ובין דתיים

בחברה שלנו. לסיום אני רוצה להדגיש, שאחדות העם הרב – לאומי בקזחסטן מהווה הישג אסטרטגי של העבר ושל ההווה, צריך להיות בעל חשיבות עליונה גם בעתיד. זו ירושה תרבותית ועושר רוחני שאנו

צריכים להעביר לדורות הבאים.

29

במדינות רב לאומיות בעיית תמיכה ביחסים יציבים בין הלאומים השונים ונציגי הדתות המאכלסים אותה מהווה גורם חשוב להספקת יציבות בתוך המדינה וביטחון לאומי. לעתים קרובות בעיה זאת משפיעה גם על יחסי החוץ של המדינה. במיוחד במקרים כשנפגעים אינטרסים של מיעוטים שיש לו מדינה מחוץ לגבולות הארץ. בהיסטוריה יודעת דוגמאות רבות,איך קונפליקטים בין אתניים ובין דתיים גרמו לא רק למלחמות אזרחים אלא גם למלחמות בין מדינות, נהרסו אימפריות רב-לאומיות. בזמננו בעיות על בסיס חילוקי דעות אתניים

ובין דתיים התחדדו מאוד, והן אחד הגורמים להיווצרות הטרור הבינלאומי. האלה הבעיות זה. לרעיון מדם עקובה נוספת הוכחה הם בהודו האחרונים האירועים אקטואליות לא רק למדינות מתפתחות עם שלטון פוליטי לא יציב, הן מטרידות ממשלות של מדינות

מפותחות כמו: קנדה, ספרד, בלגיה ואנגליה. על המדינות, ובראש וראשונה על הרשויות המחוקקות והמבצעות שלהן, כלומר על חברי הפרלמנט וממשלות נופלת האחריות העיקרית לביטול סיבות רבות שגורמות לחידוד קונפליקטים המדינה אזרחי כל של מלא לשיווין חוקית דרישה כמובן זו, המדינה. בתוך דתיים ובין אתניים שברוב לציין יש פורמאלי. ולא אמיתי בשיווין מדובר וגזע. דת הבדל ללא וחובתם בזכויותיהם המדינות חוקית - כל האזרחים שווים. מדובר על שמירה קפדנית של החוקים האלה בחיי היום יום,

שלצערי לא תמיד מתבצעת. המיעוטים שזכויות אומרת, זאת החוק. בפני אזרחיה לשיווין ערבה להיות חייבת מדינה צריכים להישמר ביצירת תנאים מתאימים המכוונים למימוש זכויות אלה. לנציגים של בני מיעוטים צריכה להיות אפשרות להיות מוצגים גם בשלטון מקומי וגם בשלטון מדיני, דבר הנותן להם אפשרות

ריאלית להציג אינטרסים ספציפיים של הקהילה שלהם. חשיבות מיוחדת יש לזכות האזרחים להשתמש בשפת האם בתחום ההשכלה והתרבות.

ידוע, שחוסר האפשרות ללמוד בשפת האם מביאה לאיבוד השפה כשפת אם, ובתווך הרחוק

ד“ר ולדימיר בבק אוניברסיטת תל-אביב

תפקיד המדינה בשמירה על יציבות בין אתנית ובין דתית

30

– לאיבוד המודעות הלאומית. בהיסטוריה החדשה ביותר היו ניסיונות רבים למצוא פתרון יעיל לבעיות אלה, אך רק מעט באימפריה ,1917 מהפכת לאחר היטב: לכולנו הידועה הדוגמא את ניקח הזמן. מבחן את עברו בין שהייתה, העמים בין היחסים הבעית את היטב הבינו לשלטון שהגיעו הבולשביקים הרוסית ביצירת אתניות בעיות לפתור ניסו הם שנכבשו. העמים לבין הגדול הרוב את המהווים הרוסים, זכות קבלו במקום שהתגוררו כשהלאומים אוניטרית, למעשה אך פדרטיבית, פורמאלית מדינה לביסוס אוטונומיות לאומיות ברמות שונות: רפובליקות אוטונומיות, אזורים אוטונומיים, חבלי ארץ

לאומיים אוטונומיים.הראיון של היה המועצות לשעבר בברית אתניים של «אחווה» יחסים בסיס השיטה של «האח הגדול», שאת תפקידו מילא העם הרוסי, שרשמית נקרא «ראשון בין שווים», ולא רשמית

היה הלאום השולט במדינה. לפי חוקת ברית המועצות הרפובליקות היו מדינות חופשיות ואפילו יכלו לצאת מתוך הרכב של ברית המועצות למעשה הדבר היה שונה בתכלית. על כל הרפובליקות שלט הקרמלין. היה תהליך, שלא דברו עליו: כשמזכיר ראשון של המפלגה הקומוניסטית, כלומר שליט הרפובליקה «נבחרו», אך למעשה קבלו את תפקידם ממוסקבה, היו בני הלאום של אותה רפובליקה, ומזכיר שני, עסקן

מפלגתי היה רוסי. המזכיר את להחליף במוסקבה הוחלט ,1986 כשבדצמבר כמובן, זוכרים שלנו האורחים ברפובליקה קובלין. גנדי רוסי במקומו ולשים קונייב דינמוחמד בקזחסטן, המפלגה של הראשון החלו הפרות - סדר שדוכאו ביד קשה. באסיה המרכזית זה היה מרד ראשון לאחר דיכוי הבסמצ‘ים, נגד שיטת היחסים הבין אתניים שבנו הבולשביקים בברית המועצות. שיטת «האח הגדול» לא עמדה

במבחן הזמן, למרות שיש לציין שלשיטה סובייטית של יחסים בין אתניים היו גם נקודות חיוביות. לאחר פירוק ברית המועצות, בעיית היחסים בין אתניים ובין דתיים הפכה לאחד הבעיות קונפליקטים ואוקראינה, הבלטיות בארצות המצב את לזכור מספיק פוליטיות. הפנים המרכזיות הולם פתרון למצוא הצליחו שלטונות מקום בכל לא וגרוזיה. קירגיזיה אוזבקיסטן, , במולדובה לבעיות אלה. לדוגמא בלטבייה ואסטוניה, רוסים שהתגוררו שם מ-1940, לא קבלו אזרחות, ואפשרות ללמוד בשפה הרוסית מאוד הוגבלה. אפליה קשה של האוכלוסייה הרוסית הייתה גם במולדובה.

הוגבלה אפשרות ללמוד ברוסית באוקראינה. בקזחסטן, בשנים ראשונות לעצמאות המדינה שגיאות מסוימות ברמה השלטונית, שהיו להן השלכות שליליות. כך בחוקת קזחסטן הראשונה, שהתקבלה ב -28 לינואר 1993, נכתב: «רפובליקת הקזחי העם של כמדינה קזחסטן, רפובליקת ואוניטרית. חילונית דמוקרטית, מדינה – קזחסטן מספקת זכויות שוות לכל אזרחיה». רוסים רבים חשבו שכעת תפקיד «האח הגדול» עובר לקזחים, והם יצטרכו להתרגל לתפקיד –«האח הקטן». התחושה חוזקה עוד סעיף שמונה למבוא לחוקה – השפה הקזחית היא השפה הרשמית היחידה, ורוסית מקבלת מעמד לא ברור של «שפה לדו-שיח בין העמים». יש להוסיף לכך שינוי שמות של ערים, רחובות וכיכרות ופיטורים מסיביים מסיבה חוסר

ידע השפה הרשמית, מתחילה להיות ברורה דאגת האוכלוסייה הלא קזחית לעתידה. לדעתי העקרונות החוקה החדשה מחושבים הלא מספיק של היו סיבה להגירה המונית של האוכלוסייה הלא- קזחית, קודם כל רוסים מקזחסטן (מעל 1.4 מיליון איש, קרוב לרבע כל אוכלוסיית

קזחסטן הרוסית). כפי שציין נשיא נזרבייב, «זהו נכס אנושי יקר ביותר. אבוד נכס זה – אבדה למדינה».

31

1994 ליוני ב-9 כבר הפרופורציה. וחוסר השגיאות את מאוד מהר הבינו המדינה ראשי נשיא נזרבייב גינה בחריפות את שיטת העבודה של פקידי הממסד, שגרמו נזק רב למדינה. יש לציין

שבחוקה שנייה, שהתקבלה במשאל עם ב-29 לאוגוסט 1995, הסעיפים האלה בוטלו. לתמיכה במצב יציב ציבורי –פוליטי במדינות רב לאומיות ודתות יש חשיבות רבה להפרדת הדת מהמדינה. הדבר מאפשר לממסד הפוליטי להיות חופשי מהשפעה של זרם דתי זה או אחר. יתרה מכך, הדבר מאפשר למדינה להיות צד שלישי אובייקטיבי במקרה של ניגוד אינטרסים של קהילות דתיות שונות, כי במקרה זה רמת אמון האזרחים גבוהה יותר. המדינה לא צריכה להעדיף שום זרם ברוב הקהילות. בין מתח להפחתת גורם הדבר במדינה. המאמינים במספר התחשבות ללא דתי,

המדינות הנאורות בעולם הדת מופרדת מהמדינה. הקהילות בין ליחסים שקשור מה בכל רצון משבעיות מדינות לקבוצת שייכת קזחסטן הדתיות. הדת כאן מופרדת מהמדינה. חוקת המדינה אוסרת הקמת מפלגות פוליטיות על רקע דתי.

למרות זאת, קורים מקרים ליצור המנסות למדינה, מחוץ פנאטיות לקבוצות כלל בדרך קשור הם דתית, הסלמה של

במדינה בסיסים שלהם. בניסיונות אלה מטפלים הגורמים המתאימים. לצערי, המצב בארצנו הרבה יותר מסבך. למרות שישראל אינה מדינה דתית, הדת כאן אינה פוליטיים – הציבוריים החיים על רבות משפיעה – יהדות - העיקרית הדת המדינה. מן מופרדת ותרבותיים במדינה. מותרות ופועלות מפלגות על בסיס דתי. לעתים קרובות הממשלה נאלצת לשם קבלת חוקים לחפש תמיכה אצל חברי כנסת ממפלגות דתיות, מה שמגביר את תלותה של ממשלה ומביא לחיבור בין דת לפוליטיקה. הדבר מביא לחוסר שבעיות רצון גם אצל בני דתות אחרות וגם

אצל אזרחים חילוניים. מצב זה אינו גורם להגברת אמון והבנה הדתית בין קהילות דתיות שונות.

מדינה חייבת לפעול ליצירת יציבות מצב לאומי-דתי בארץ, בניצול כל האפשרויות הקיימות כולל מערכת חינוך, צריך להיות חינוך לסובלנות לנציגי דתות או לאומים אחרים.

למעשה, לעתיד המדינה ולביטחונה זאת מטרה לא פחות חשובה, מהשכלה כללית במדעים שונים.

מטרה חינוכית זאת צריכה לעמוד בפני ארגונים תרבותיים וחינוכיים שונים וגם לפני אמצעי התקשורת.

ניסיון להשתמש באמצעים דתיים שגורמים לקונפליקטים בין המדינה צריכה להפסיק כל בלתי להיות חייבת אלה בשאלות המדינה עמדת חוקי. בסיס לכך לפתח יש דתיים. ובין אתניים

מתפשרת. מדובר על שלום והבנה בין אתניים, על יציבות ובטחון המדינה עצמה.

32

נשים חרדיות

לעבוד שבהן הנשים על המקשה עובדה ילדים, רב במספר מאופיינות חרדיות משפחות במשרה מלאה. בנוסף, הנשים החרדיות אינן לומדות במוסדות אקדמיים ולכן אפשרויות התעסוקה

שלהן מצטמצמות לרוב לעיסוקים ”נשיים“ המאופיינים ברמת הכנסה נמוכה.לאור זאת, מדינת ישראל מפעילה מספר תכניות ופרויקטים שנועדו לשלב את הנשים החרדיות

בשוק העבודה כדלקמן:ההשכלה אפשרויות הרחבת הוא חרדיות נשים תעסוקת לעידוד העיקרי המדיניות כלי וההכשרה המקצועית שלהן. בשנים האחרונות הוקמו מוסדות להשכלה גבוהה המאפשרים לנשים לימוד מסגרת על בהקפדה וטכנולוגיים, חופשיים במקצועות בעיקר השכלה לרכוש חרדיות (הסמינרים תיכוניים העל החינוך במוסדות לקיים החלו כך, על נוסף חייהן. לאורח המתאימה לבנות), גם הכשרה טכנולוגית, לצד ההכשרה המסורתית להוראה. הלימודים המקצועיים מתקיימים בצד לימודי הקודש, וכך נשמרת המסגרת התורנית. במסגרת זו רכשו נשים חרדיות רבות השכלה

בתחום המחשבים, וכיום רבות מהן עוסקות בתחום זה במפעלים מיוחדים.

ממצאי מחקרים מורים על שיעורי עוני גבוהיםבמיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית, כתוצאה מכך שלרוב אלו משפחות מרובות ילדים בעלות הכנסות נמוכות.להלן יוצגו התוכניות והפרויקטים שמדינת ישראל מקיימת

בכדי לשלב אוכלוסיות אלה בשוק העבודה.

אורלי ראובניעובדת סוציאלית, דוקטורנטית בנושא

«קידום הנשים בפוליטיקה ובחברה דמוקרטית»,פעילה בלובי למען קידום הנשים בחברה בישראל

נשים חרדיות וערביות בשוק העבודה בישראל

33

במשרד מבוגרים להכשרת האגף במסגרת העבודה, במקום הכשרה הוא נוסף מסלול התעשייה, המסחר והתעסוקה. במסלול זה ההכשרה נעשית במפעלים, בכוונה לשלב את הלומדים

בעבודה.בכדי לעודד תעסוקה באזורי הפריפריה ובישובים של בני מיעוטים וחרדים, גובש ”מסלול והסקטור הממשלה ע“י החרדי למגזר ייעודיים עבודה מקומות יצירת עידוד שעיקרו תעסוקה“

הפרטי.תכנית נוספת לסיוע להשתלבותם של חרדים בשוק העבודה היא תכנית מרכזי פיתוח תעסוקת הממשלה של פעולה בשיתוף המופעלת בתעסוקה“, ”תנופה תכנית במסגרת שפותחה חרדים

ו“ג‘וינט ישראל“. מטרת התכנית היא להקים מרכזי הכוונה והשמה ייעודיים לציבור החרדי.

נשים ערביות

התרבות הפטריארכאלית במגזר הערבי מציבה את הנשים בספירה הפרטית, דבר הגורם לכך במגזר העבודה בשוק בנוסף, נמוכה. הכנסה ברמת המאופיינים ”נשיים“ עיסוקים תבחרנה שהן הערבי אפשרויות התעסוקה הן מצומצמות, דבר שהביא לעלייה משמעותית באחוז הנשים העובדות במשרות חלקיות, בעבודות זמניות ובמקצועות שאינם תואמים את השכלתן ורמתן. היעדר אמצעי תחבורה בישובים הערבים גורם לכך שהנשים לא תוכלנה לעבוד בערים הגדולות, בהן הזדמנויות

התעסוקה רבות יותר.במטרה להגדיל את הזדמנויות התעסוקה של הנשים הערביות מפעילה מדינת ישראל מספר

תכניות:הבטחת המקבלות ערביות לנשים מקצועיות הכשרות מקיימת לתעסוקה“ ”אורות חברת מיומנויות להן ולהקנות אותן להעצים המכוונות בסדנאות משתתפות הנשים זו במסגרת הכנסה. הערבי במגזר עבודה למקומות הנשים את מכוונים בתכנית המצויים יועצים בנוסף, מקצועיות.

והיהודי.יזמות של נשים ערביות יכולה לסייע בהתגברות על המכשולים שצוינו לעיל. פתיחת עסק עצמאי יכולה להיעשות במקום היישוב של האישה, ואף מתוך הבית, דבר המסייע בשילוב בין עבודה וכן ומזון מוצרי הלבשה כגון לרוב תחומי העסקים התמקדו במסחר בקמעונאי, בילדיה. לטיפול בענף השירותים. הארגונים המסייעים בקידום יזמות עסקית בקרב נשים ערביות הם הרשות לעסקים

קטנים ובינוניים במשרד התמ״ת ומט״י המצוי בישובים שונים ברחבי הארץ.

34

שיתוף בין דתי וכפיה דתית: קזחסטן ואירן – שני מודלים שונים לבניית חברה רב דתית

ד״ר ולדימיר מסמדמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים

ובאוניברסיטה הפתוחה בישראל

השולחן העגול המוקדש לדיאלוג בין אתני ובין דתי, כאמצעי לשיפור הבנה הדדית לכך – ואתני דתי מגוון מבנה בעלת דתות, לשלוש של עיר - בירושלים נערך והעמים שהדתות התובנה, קיימת ויותר יותר בחברה ועמוקה. רבה משמעות יש הקיימים בעולם, מסוגלים. חייבים ויכולים להתקיים בדו-קיום רק באמצעות שיתוף,

כשהם משלימים ומשפרים זה את זה. בעברית – השפה הרשמית של מדינת ישראל, לכל שיחה מקדימים בדרך כלל מילים «תראה» או «תשמע». וגם בקוראן – הספר המקודש ביותר למוסלמים לכל נציגי הדתות המונותיאיסטיות מובטחות הטבות שונות כפרס על סובלנות ויכולת לשמוע זה את זה. בהתאם לעקרונות האסלאם סובלנות היא תחונה של כל חברי האומה המוסלמית. אבו טאלב כתב באחד המכתבים: «יחס טוב לכל הנתינים ללא קשר לדתם וידידות איתם תחשוב לבגדי לבך... משום שיש רק שתי קבוצות נתינים:

האחים שלך בדת, ודומים לך בבריאה». בהקשר זה לא מפליא, שחוגי דעות אסלאמיים בני זמנינו קוראים לשיתוף פעולה בין דתי נערך כבר הרבה שנים קזחסטן, שבה דוגמת ציוויליזציות. בין דיאלוג אפילו ברמת ביותר, הדוק

דיאלוג פעיל ואפקטיבי בין דתי- דוגמה מצוינת.כתוצאה הרוסית לאימפריה צירופה לאחר ודתות לאומים רבת למדינה הפכה קזחסטן רוסיה ממרכז הגבולות) שומרי קוזקים (וגם אדמות חסרי שלחקלאים נדידה הבאות: מהסיבות ובזמן מלחמת העולם ואוקראינה בתקופת הצארים, גרוש עמים שלמים בתקופת הסובייטים לפני השנייה, הפרחת שממה בשנות ה-50 של המאה ה-20. קזחסטן קבעה אופי חילוני של מדינה בחוקה שלה, ואסרה הקמת מפלגות על בסיס דתי. בכך הוא הרחיק את כל הזרמים הדתיים ממדינה, ומנע מהם כל אפשרות לטענות ויומרות לשלטון ונתן להם זכויות שוות בסיפוק הדרישות הרוחניות של

35

הקהילות הדתיות. כל הזרמים והקהילות הדתיות, ללא התחשבות במספר חבריהן בעלות אפשרויות שוות בחינוך דתי, ביצוע טקסים וכו׳. מוסדות ממלכתיים ומנהיגי המדינה מכבדים אותם.

הכנסייה ראש את גם אך מוסלמיים, דת מנהיגי רק לא בלשכתו קבל נזרבייב הנשיא הפרבוסלאבית הרוסית, וגם את האפיפיור-ראש הכנסייה הקתולית העולמית. הוא גם הקים פורום של נציגי זרמים דתיים שונים – איגוד עמי קזחסטן. במדינה הושגה גם הסכמה בין אתנית. בשנות קיום המדינה נוסד ופועל בסיס משפטי המבטיח שיוויו זכויות וחופש של כל 120 הלאומים הגרים

במדינה. על בסיס זה מתבצעת המדיניות בין אתנית ברפובליקה. השינויים הדמוגראפיים בין הלאום הקזחי ללאומים אחרים אינו מביא לאיבוד של המיעוטים האתניים את הזכויות החוקתיות שלהם. ההיסטוריה של קזחסטן עצמאית, שהיא בת פחות מ-20 שנה, מראה שרעיון האיחוד אזרחי ופוליטי הוכיחו את יכולת הקיום. היום לפי דוגמא של קזחסטן אפשר להציג הישגים בשוויון בכל מרכיבי המבנה הפוליטי שלה. קזחסטן הצליחה למנוע קונפליקטים בין

דתיים ובין אתניים, להגיע לשלום בין אתני ובין דתי וליציבות פוליטית. לפי פרמטרים רבים אירן דומה לקזחסטן – מדינה רב לאומית ורב דתית, שהפכה לכזאת עקב התפתחותה ההיסטורית. דווקא אירן בעשור האחרון לא פעם יזם דיאלוג בין אתני ובין דתי. נשיא אירן חתאמי ייסד את התנועה הבינלאומית «דיאלוג הציוויליזציות». בשורה של הנאומים שלו בסוף שנות ה-90, ובפרט בנאום בישיבה ה-53 של האו״ם חתאמי פנה לאומות העולם בהצעה להפסיק קונפליקטים צבאיים ואלימות בפוליטיקה הבין לאומית ולהיכנס לאלף השלישי בקבלת קונצפציה

של דיאלוג שליו, המעשיר את כל הצדדים המשתתפים. פוליטית של בפילוסופיה גם חדש כיוון היה הציוויליזציות דיאלוג של ספק שרעיון אין המשטר באיראן, וגם בפוליטיקה מעשית שלו. זה ביטול מוחלט של רעיונות החומיניזם, המכריזים רעיונות בסיס על האסלאמית». «המהפכה של העיקרון וגם האיסלאם, של המשיחי תפקידו על איראן את להוציא המבטיחה האיראנית, החוץ מדיניות להבנות החלה חתאמי בהנהגת חדשים מבידוד עצמה ופתיחות לעולם. אך לפני שלוש שנים התקוות של חתאמי נגוזו. נשיא איראן הנוכחי מחמוד אחמדי-ניג׳אד ורדיקלים אסלאמיים איראנים לא קבלו ולא מקבלים את רעיון הדיאלוג. הם רואים ביחסים עם ציוויליזציות אחרות רק מונולוג מחנך, לפעמים – תכתיב. הביטוי הטוב ביותר

לכך הם מכתבי נשיא אירן אחמדי-ניג׳אד לנשיא ארה״ב בוש, ולקנצלר גרמניה מרקל. ואת איראן שלטונות של הפנים מדיניות של הפנימיים האספקטים את לנתח מאוד חשוב הפוליטיקה המעשית של יחסים בין אתניים ובין דתיים במדינה. על הצורך באיחוד של כל הקבוצות האתניות והזרמים הדתיים בחברה האיראנית ועל הישגי הארץ בדרך זו, מצהירים באיראן מנהיגים בדרג הכי גבוהה. הם מתבססים על עקרון בסיסי של מדינה אסלאמית, הקובעת את עליונות הקהילה מוסלמית מעל הבדלים אתניים. עקר אמונה המוסלמית «האומה האסלאמית – לאום אחד», לא רלוונטית בפתרון בעית השוויון והרמוניה של פרסים, איזרבג׳אנים, בלוצ׳ים, ערבים, טורקמנים, יהודים ועמים אחרים הגרים באיראן. הרב גוניות האתנית שוכנת כאן עם רב גוניות דתית, וכל פעילות של מיעוטים אתניים ברפובליקה הקיים המשטר נגד כפעילות מתקבלת מכריעים) הדתיים ההבדלים (באיראן דתיים אן אסלאמית איראן. בהתאם לחוקה הפועלת כעת, שהתקבלה בסוף 1979, באיראן מלבד אסלאם רשמית מקובלים: נצרות, יהדות וזורוטאריזם, שיש להם נציגים בפרלמנט. בחוקת הרפובליקה בנושא זה כתוב: «לפי הקוראן, ממשלת הרפובליקה האסלאמית איראן ומוסלמים חייבים לתת יחס טוב וצדק אסלאמי גם לאלה שהם לא מוסלמים ולשמור על זכויות האדם שלהם». איך מתבצע למעשה הצדק המוסלמי

ברפובליקה אסלאמית איראן? עד כמה מציאותית הסכמה בין דתית?

36

משמעית וחד ברורה בצורה משפטית עדיפות נותנים באיראן, היום הפועלים החוקים למוסלמים, ביחס למיעוטים דתיים אחרים החיים במדינה. כעבור כמעט 30 שנה לאחר המהפכה האסלאמית במדינה, עדיין אין חוקי אישות ברורים ללא מוסלמים, פיצויים, ביטוח סוציאלי. החוק הפלילי מבדיל בין הפרות חוק שנעשו ע״י מוסלמים ובני דתות אחרות, על אותה עברה מוסלמים מקבלים עונש קל יותר. לפני מספר שנים אושרה גירסה חדשה של ספר החוקים, ההבדל הדתי הורד מעט, אך זה עדיין לא מצביע על ניצחון השוויון הבין דתי, המוכרז בפרק ה-13 של החוקה הקיימת. אין זה סוד, שבאיראן ללא מוסלמים אין הרבה אפשריות לצמיחה קרייריסטית. יש «תקרה» המשרד למנכ״ל להגיע יכול דתי מיעוט נציג האיראנית, העיתונות לפי - עליה מדברים שלא –ממשלתי, אך למי שלא מוסלמים קשה מאוד להגיע לתפקיד ממלכתי. זאת הסיבה העיקרית שבני דתות אחרות העוסקים בעיקר במקצועות חופשיות. הם – עורכי דין, רופאים, אדריכלים. יש מספר

רב של לא מוסלמים העוסקים במסחר, בעלי עסקים קטנים ובינוניים. כל השנים, לאחר התבססות איראן כרפובליקה אסלאמית, לא פוסקת הגירה של לא מוסלמים. לפי ביותר מפי שניים. אחת הסיבות העיקריות להגירה – אפליה, מספר הלא מוסלמים הצטמצם נציג לעיתון מוסלמי.ברעיון לא להעסיק מסרבים פשוט המעסיקים לעתים לעבודה. בקבלה דת, הקהילה האשורית הפרלמנט האיראני לשעבר, שאמשאד מאקסודפור הציג עובדה: בהרבה מודעות «דרושים...», המתפרסמות בעיתונות מקומית, התנאי הראשון לתעסוקה – המעמד הדתי. כמעט בכל מקום המועמדים המועדפים לקבלת תפקיד זה או אחר – מוסלמים. הסובלים העיקריים ממדיניות

זאת הם יהודים.מספר היהודים הצטמצם מאוד - מ - 85 אלף לפני המהפכה ועד 22 אלף ב - 2008. הכרזה עם ישראל כאויב מספר אחד של הרפובליקה האסלאמית גורמת לביטויים אנטישמיים גם ברמה של חיי יום יום וגם ברמה הממלכתית. לעתים קרובות יש ביטויים אנטישמיים באמצעי התקשורת ובנאומי המנהיגים. את הדוגמה נתן מנהיג המהפכה האיסלאמית חומייני, שעוד ב - 1980 הודיע «אין אף אחד יותר גרוע מיהודים». הנשיא הנוכחי האיראן אחמדי-ניג׳אד, הטוען להיות תלמיד נאמן השייח חומייני הפך ביטויים אנטישמיים לחלק בלתי נפרד של הנאומים הפוליטיים הפומביים שלו. מניע חזק להגירת יהודי איראן היה משפט שנערך בשנים 2001-1999 בו האשימו מספר יהודים איראניים בריגול לטובת ישראל. הבסיס להאשמות היו קשרים עם קרובי משפחה שעלו לישראל. בהאשמות

אלה בשנת ה - 90 הוצאו להורג בתליה 19 איש. של מהפכה בתחילת אם הארמנית. הקהילה של המונית הגירה ישנה האחרונות בשנים - 100 אלף. מתחילת עשור יותר מ 1979 התגוררו במדינה מעל 300 אלף ארמנים, היום יש קצת זה הגירת הארמנים מועצת ע״י מקרים רבים של פגיעה בזכויות האדם, רדיפות של כמרים בכנסייה הארמנית- גרגוריאנית. הרצון להגירה התגבר לאחר משפט ראווה שערכו שלטונות איראן בדבר רצח שלושה כמרים ארמניים. בהתחלה דובר על זה שהאשמים – חברי ארגון האופוזיציה האסור באיראן «מודזאחידינה חאלק», אך חקירה עצמאית, הוכיחה שבתקרית היו מעורבים עובדי משרד הביטחון

האיראני, המתמחים בהרג מתנגדי המשטר. אפליה ודיכוי קשים ביותר מרגישים מאמיניי בהאייום, שהיום זאת דת בינלאומית, שנוסדה בשטחה של איראן והייתה אחת הענפים של הזרם השיעיי איסלאם. במשך תקופה יחסית קצרה – קצת מעל 150 שנה –בהעיזם הפכה מכת דתית לא ידועה במזרח התיכון עד לאמונה דתית, שעקב בין סכסוך של שורשים בעולם. רבים באזורים רבים ממשכים לה יש שלה האוניברסאלי האופי שיעים לבהעזמים של היום נמצאים בהיסטוריה של הקמת בהעיזם. בהעיזם בתחילתה הייתה כת

37

שיעית לאט בהעיזם הפך לתנועה המתנגדת לשיעים המסורתייים, ובמשך הזמן נרדף מצד האליטות השיעיות המסורתיות. מנהיג המהפכה האיסלאמית חומייניי טען שיש להשמיד את הדת הזאת עד היסוד. באיראן קיימת השקפה שמטרת בהעיזם עוד מתחילת דרכה הייתה להשמיד את הזרם השיעי הפך בבהעיזם המאבק קיצוניים, שיעים של לשלטון עליה שלאחר ברור, זה בהקשר האיסלאם. למטרה לאומית. לאחר המהפכה באיראן הוצאו להורג 200 בהאיים. בהתחשב במספר חברי הקהילה הבהעיזתית באיראן, מספר כזה של הרוגים מאוד גבוה. מפעילים עליהם עוד אמצעי לחץ – פיטורים יש אחרונים בחודשים וכו׳. בעבודה בקידום מכשולים חינוך, למוסדות מקבלים לא מעבודה, מקרים רבים של הרס בתי קברות של בהעיזמים ע״י בולדוזרים באזורים שונים של איראן, התקפות והתנפלויות לבתיהם ולמבנים ציבוריים שלהם, כרזות אנטי בהעיזמיים. יותר ויותר ברור ששלטונות

איראן מעבירים מדיניות ממלכתית אנטי בהעיזמית. אפליה ברורה קיימת גם ביחס ללאום הלא פרסי הכי גדול באיראן – איזרבג׳נים - המאמינים בזרם השיעי באיסלאם. אין להם בתי ספר לאומיים, קיימת אפליה לשונית. כל זה גורם לחוסר יציבות של ביותר הגדולות ההתפרצויות באלימות. המלוות התמרדויות, ישנם לעתים מגוריהם. באזורי איזרבג׳אנים היו באביב 2006. השתתפו בהם כמעט חצי מיליון איזרבג׳אנים, אלפים נעצרו, מאות גם נהרגו. ממשיכי המסורת הסונית באיראן, שהם בערך 10% ממוסלמים באיראן נפצעו ועשרות הם מופלים באיראן באופן שיטתי. אלא לרוב כורדים. הכורדים ציפו ממהפכה, שתעזור להם לפתור לא השלטונות שהבטיחו ממה דבר, שום איראן. של שטחה בתוך שלהם הלאומיות הבעיות את להבנה אפילו לצפות יכלו לא סונים וכורדים תיאוקראטי, שיעי שלטון התבסס במדינה התבצע. מינימאלית. מסיבה זאת הכורדים החרימו את משאל העם על המבנה הפוליטי של המדינה שקדם הזרם השיעי של היא במדינה הרשמית בגלל שהדת האיסלאמית. הרפובליקה את שלטון בברכה איסלאם, למאמיני הזרם הסוני עושים מכשולים רבים. כך בעשור האחרון, לפי מקורות לא רשמיים, מספר קורדים הגרים בבירה עלה פי שלושה, אך שלטונות עירוניים לא הרשו לפתוח אף מסגד סוני. אפליה בולטת ביחס לעוד מיעוט איראני – בלוצ׳ים. בדיוק כמו לתושבי כורדיסטן איראנית, לחוסר קשור זה המרכזי. ממשל כלפי רבות טענות יש ובלוצ׳סטן סיסטן הפרובינציות לתושבי פרופורציה בולט בייצוג בשלטון מקומי, חישוב חלקם של התושבים במקומיים מהפקה של אוצרות טבע, במיוחד גז טבעי וכו׳. בין הבלוצ׳ים האיראניים מקובל מאוד רעיון יסוד בלצ״סטן הגדולה. בשנות שלטונו של אחמדי-נג׳אד הרדיפות נגד מיעוט אתני זה קבלו מימד רחב. רק חודש האחרון נעצרו 972 בלוצ‘ים. קיימת קבוצה «ג׳ונדלה» הפועלת באזורי בלוצ׳סטן איראן ובפקיסטן ונחשבת לענף של «אל קאידה». השלטונות מענישים ביד קשה את הבלוצ׳ים היוצאים עם הכרזות לאומיות. ערובה בני 16 להורג הוציאו «ג׳ונדלה» שלוחמי באיראן, רשמית הודיעו 2008 נובמבר בסוף שכל במקרה רק הערובה, בני את שישחרי הודיע «ג׳ונדלה» מנהיג ריגי, אבדולמלק איראניים. אסירים הבלוצ׳יים, המואשמים בפעילות פוליטית נגד המשטר, יצאו לחופשי. שלטונות טהרן דחו את הדרישה. בערך פעם בשבועיים – שלושה הרגו 2 מבני הערובה, (הוצאו אותם להורג ביריה), והדבר נעשה בנוכחותו מצלמות הטלוויזיה. בתחילת דצמבר התברר שלא נשארו בני ערובה חיים. שלטונות טהרן לאחר כל הוצאה להורג הודיעו ששום דבר לא יכול להבטיח את אמיתות הצילומים. כפי שאנו רואים מכל האמור, הסכמה בין דתית באירן, שמנהיגי הרפובליקה אוהבים לדבר עליה, עדיין לא הפכה לעובדה קיימת, דבר שמשפיע רבות על בטחון בין אתני ובין דתי פנימי. לפי

פרמטרים אלה, מציאות של שתי מדינות – קזחסטן ואירן – שונה לחלוטין.

38

בשולחן המשותף

סמיון טלמןסגן יו״ר העמותה

«ידידות ישראל – רוסיה»

ארגון קיים כבר מספר שנים. עיקר הפעילות מכוונת לחיזוק הסכמה בין אתניים ובין הדתיים. במיוחד אנו עומדים לבנות גשרים בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות, מכאן

שם הפרויקט ”טריאלוג“.ארגונים עם פעולה משתפים אנו והרצאות. ועידות סמינרים, מארגנים אנו זאת למטרה אחרים בעלי מטרות דומות. לדוגמה, השתתפנו בסמינר של ארגון תרבותי-חינוכי ”תאנה“ ומועדון ”ארבט“, המאחד ערבים ישראלים שלמדו בברית המועצות לשעבר. עמותה עזרה להקמת פורום פעיל חלק לוקחים אנו כאן. הנמצאת זריפובה זאקירה עומדת בראשו ישראל“, בעד ”טטארים באירועים המאורגנים על ידו. במיוחד אני רוצה לציין שחברי פורום ,”טטארים בעד ישראל“ ציינו

הקיץ חג לאומי טטארי ”סבנטוי“, שלא היה מוכר בישראל עד עכשיו. כראש פרויקט ”טריאלוג“, אני מתבסס על הניסיון הקודם שמצבר ברוסיה. שנים רבות גרתי בעיר רבת לאומים נברז׳ני צ׳לני ברפובליקת טטרסטן יותר מ-10 שנים הייתי ראש הקהילה היהודית יותר מ-80 שם. נברזיני צ׳לני זאת העיר השנייה בגודלה בטטרסטן – מעל 600 אלף תושבים בני

לאומים. ממשלת עצמאות. שקבלה לשעבר המועצות בברית הראשונה הרפובליקה היא טטרסטן טטרסטן, הראשונה בכל השטח הפוסט – סובייטי החזירה לקהילה היהודית את בנין בית הכנסת,

שנסגר ב-1934, עזרו בארגון והתמיכה בבתי ספר לאומיים, גם יהודיים. בעשור האחרון לא היה אף ביטוי ציבורי אלים נגד יהודים או נגד לאומים אחרים.

כמו אתניות פרעות ולמנוע שלום להשיג בקזחסטן הצליחו איך יספרו הסמינר מארגני בסומגאית או פרגנה. אני אספר בקיצור על ניסיון בטטרסטן.

דבר ראשון, ממשלת הרפובליקה תמכה בכל ההתאחדויות הלאומיות – עודדו לקיום אירועים וחגים לאומיים, נפתחו בתי ספר לאומיים של יום ראשון, שאת פעולתם תקצבו מתקציבים מקוממים. אודמורדית, אוקראינית, יהודית, לאומיות: התאחדויות 15 ופעלו בשלום התקיימו צ׳לני בנברזני ארמנית, גרמנית, צ׳צ׳נית ואחרות. עבודה של כל התאחדות לחוד ושיתוף פעולה ביניהן היו חיסון

נגד קיצוניות מכל הזרמים. לדוגמא: הקהילה היהודית שלנו הזמינה ומזמינה תמיד לאירועים ולחגים שלה נציגי לאומים קהילות נציגי הוזמנו באיירם, קורבן – מוסלמי חג חגגה הטאג‘קית כשהקהילה אחרים. ודתות

39

אחרות. לא רק ישבנו באותו שולחן, דבר שמתקבל כסימן לכבוד גדול, אלא גם נוכחנו בתפילה. נוסף יש כן ותרגם. כמו ובהבנה כשמשהו מהמשתתפים ברך בשפתו לכך, כל המשתתפים קבלו בחום

בארכין סרט וידאו, בו מסופר איך בחגיגות פורים באו נציגי 4 קהילות מוסלמיות לברכנו אותנו. יש גם דוגמאות לקשרים הפוכים: לא פעם מועצת הקהילות עזרה לשלטונות עירוניים לפתור בעיות אתניות . לעתים עייריה, מערכות עיתונים וטלוויזיה מקומיים מארגנים שולחנות עגולים לדיון

בשאלות פוליטיות ואחרות בהשתתפות נציגי כל הקהילות ומנהיגיהם הרוחניים. לא פעם הרצאתי בסמינרים של ארגון תאנה וארגון להבנה בין דתית על כך ועל דברים רבים

אחרים.היו פרסומים באמצעי התקשורת גם בשפה הרוסית וגם בשפה העברית.

גם בצד הרוסי. הראשון יש שותפים המעוינים בעבודה אתנו אני שמח לבשר לכם שכעת קהילות מעשרים יותר הכולל טטרסטן, רפובליקת תרבותיים“ – לאומיים ארגונים ”איגוד הוא ואוטונומיות לאומיות בטטרסטן. ראש האיגוד הוא סאגיד יוצאי ערים, לאומיות, התאחדויות של

ג׳אסינבאייב. הדבר הכי חשוב לפעילות המשותפת שלנו הוא, שבביסוס יחסי ידידות עם ישראל בטטרסטן מעוניינים לא רק ארגונים ציבוריים, אלא גם ממשלת הרפובליקה הנשיא מינטמיר שאימייב. לבסס היחסים עם טטרסטן יצאה קבוצת עבודה של העמותה, והתקבלה ע״י ארגונים ציבוריים שונים וגם בלשכתו של הנשיא הרפובליקה. התקיימו פגישות עם מנהל אגף המדיניות הלאומית לעיניי דתות בקבינט, במשרד למסחר חוץ. תשומת לב רבה הקדיש לנו יועצו הראשי של הנשיא, ואישים בולטים

אחרים. טטרסטן הביעו עניין רב בהחלפת משלחות תרבותיות ומדעיות.

עם הצעה זהה פנו אלינוגם ארגונים ציבוריים אחרים של רפובליקת אודמורטיה. רחב. לפרסום ראוי וטטרסטן בקזחסטן דתית ובין אתנית בין הסכמה של הניסיון לדעתי, בשתי המדינות הללו רוב התושבים הם מוסלמים, אך בשני המקומות הצליחו למנוע קונפליקטים

אתניים. זאת הדגמה לאמת הפשוטה וידועה: במקומות שרוצים שלום, שם הוא קיים.

40

הגדרה

המאה בתחילת במצרים צמחה הייחוד, דת ובעברית אל-תוחיד, דין הדרוזית, האמונה האחת-עשרה לספירה, ובמרכזה עמדה דמותו של אל-חאכם באמראללה, הח׳ליף השישי בשושלת הפאטמית, ששלט במצרים משנת 996 עד שנת 1021. על-פי המסורת הדרוזית הח׳ליף אל-חאכם היה התגלמות הרוח האלוהית. בשנת 1021 הוא נעלם, ומי שהמשיכו להפיץ את בשורתו ואת האמונה שהוא התגלות של האלוהות, היו חמזה בן עלי ומוחמד אל-דרזי. השניים הסתכסכו ואל-דרזי הואשם במעשים שליליים ועל כן הכינוי «דרוזי» נחשב דווקא שלילי בעיני הדרוזים, והם מעדיפים להיקרא

בשם «בני מערוף» שפירושו בני החסד.

הדת הדרוזית

הדת הדרוזית צמחה מן המפגש בין הזרם השיעי בִאסלאם ובין הפילוסופיה היוונית. ייחוד האל הוא ראשי באמונה שלהם. הייחוד הוא האמונה באל אחד ויחיד.. הדרוזים מאמינים שכל אדם מכיר את האל על-פי עוד הם מאמינים שהאל התגלה כמה פעמים בדמות אדם, ובפעם האחרונה הוא

התגלה בדמותו של הח׳ליף אל-חאכם. הדרוזים מאמינים גם בגלגול נשמות. . עיקרי הדת הדרוזית הם סודים. סודותיה מועברים בין חכמי הדת בלבד, בעוד שאר הדרוזים אינם מודפסים. הם מועתקים בכתב-יד בלבד. בית התפילה גם ספרי הקודש אינם לומדים אותם. הדרוזי נקרא «ח׳לוה», ומתכנסים בו לתפילה רק חכמי הדת. אף- על-פי שמקור דתם הוא הִאסלאם, הדרוזית הדת עקרונות בין הִאסלאם. בעיקרי מאמינים אינם והם מוסלמים, עצמם רואים אינם

העיקרי: האמונה באל, ההימנעות מניבול הפה, והעזרה לכל דרוזי.

הדרוזים, דתם וזהותם

השייך עלי ביראנינציג, מנהיג חברתי ודתי בעדה הדרוזית

41

אוכלוסית הדרוזים

הדרוזים במזרח התיכון שוכנים בדרך-כלל בחבלי ארץ הרריים. הם מהווים מיעוט בסוריה, בלבנון ובישראל, ואין להם מדינה עצמאית. הדעות נחלקות בשאלה האם הם עדה דתית או לאום בהתהוותו, אולם אין ספק שבכל שלוש המדינות הם צברו עוצמה פוליטית שעולה על חלקם היחסי באוכלוסייה. בסך-הכול מונה העדה הדרוזית בעולם כולו פחות ממיליון נפש. דרוזים מעטים חיים

בדרום-אמריקה, בארצות-הברית ובעוד כמה מדינות. בקרב הדרוזים התפתחה מסורת של נאמנות לשלטונות. המדינה בה הם חיים יש המסבירים

אותה ב«תקיה», הִצנעה הנדרשת כדי לשרוד תחת ריבונות עוינת. במדינת ישראל הוכרו הדרוזים כעדה דתית רשמית בשנת 1957. החל מאותה השנה הדרוזים משרתים שירות חובה בצבא ההגנה לישראל. בעקבות מלחמת ששת הימים נוספו הדרוזים של רמת שבסוריה, אחיהם עם הזדהות ומתוך סוריה, של בהשפעתה ישראל. של שלטונה לתחום הגולן התנגדו לכיבוש הישראלי למרות שרובם נשארו בגולן הישראלי. עם החלת החוק הישראלי על רמת הגולן הם קיבלו תעודות זהות ישראליות, אך בגלל איומים מצד סוריה על חרם, הם פחדו ורובם

החזירו את תעודות הזהות הישראליות. מרכז היישוב הדרוזי בלבנון הוא בהר הלבנון שנקרא בעבר גם בשם הר הדרוזים. הדרוזים

מונים כ-5 אחוזים מאוכלוסיית לבנון. באזור הר חוראן שבדרום סוריה, שזכה לשם ג׳בל אל-דרוז, הר הדרוזים, הדרוזים הם רוב

האוכלוסייה המקומית – למעלה מ-85 אחוז.אלשיך (1979) שחקר את הזהות הלאומית של הדרוזים בישראל, מצא כי לדרוזים בישראל יש שלוש תת-זהויות אתניות: זהות דרוזית, זהות ישראלית וזהות ערבית.הם רואים עצמם קודם כל דרוזים, אחר כך ישראלים ולבסוף ערבים אם כי צעירים רבים מעדיפים את הזהות הישראלית יותר

מהשאר. הדרוזים אינם מקבלים נשואי תערובת.הם כלכלית מבחינה בצבא, משרתים הם – חברתית מבחינה השתלבו הדרוזים בישראל ומוסדות הממשלה משרדי בכל עובדים הם – בעבודה שילובם ומבחינת עסקים בעלי עובדים,

הציבור.

42

חזון ומציאות

אום אל-פחם, עיר ערבית בישראל, שוכנת במרומי הר איסקנדר והגבעות הסמוכות. במקום זה עברה דרך היסטורית וחשובה שחיברה חלקים גדולים ונידחים חבלי ארץ שסועת מלחמות בני עמים רבים תרבויות שונות עשו דרכם בואדי, למרגלות היישוב, עד שהפך לצומת דרכים חשובה

להתפתחותו ועתידו של האזור כולו.להפוך, עתיד אשר יישוב מהיר, בקצב ומתפתח הגדל היישוב את מאכלסים איש 50000בזכות ייחודו ובזכות מיקומו, לנקודת מפגש תרבותית מרכזית עבור ריכוז האוכלוסייה הערבי הגדול והצפוף באזור הואדי. במשך מאות שנים עיבדו תושבי המקום את האדמה אשר היוותה להם מקור כבוד, גאווה ופרנסה. העיסוק המתמשך באדמה יצר תרבות עשירה ומרתקת בתחומי הלבוש, השירה,

הקדרות, הבניה והמנהגים השונים.חשוכות וסמטאות אפלות פימות והעדין. נעשיר התרבותי במרקם ופגע פרצה המלחמה , מותירות אחריהן היישוב אפיינו את היישוב הגדול בימים שאחרי המלחמה. משפחות עזבו את

עשייה רבת שנים.למרכז קצר, זמן בפרק שהפכה לאמנות, הגלריה נולדה זו וסבוכה קשה מציאות תוך אל עשייה תרבותי ביישוב ובסביבתו. תחושה של אחריות לעבר, למקום ולעתיד הייתה הגורם המניע במלחמה שהתרסק מה ברורה. המשימה ובאהבה. בנחישות לפעול וממשיכים שפעלו לאנשים חייב להיבנות מחדש, מייד, ללא פשרות, גם אם בעמל רב. הבנו מוטלת שעלינו האחריות הגדולה לטווח הארוך, לבנייה מחדש, לאיסוף, למחקר, להנצחה ולהצגה של כל הקשור לתרבות הערבית ינותבו אל תוך בניין גדול, המוזיאון הערבי הראשון שיחבר בין והפלסטינית שהתרסקה. כל אלה

העבר לבין ההווה והעתיד, משכן לחזון אשר יחזיר לאנשים את השמחה, הגאווה והשייכות.רעיון הקמת המוזיאון נולד אל תוך חלל גדול הכרחי, חוסר משווע באנשי מקצוע, במשאבים

הגלריה לאמנות באום אל-פחם

סעיד אבו שקרהמנהל הגלריה וממיסדיה

אומן ומנהיג חברתי באום אל פאחם

43

ובתשתיות. מתוך מודעות ותחושה של אחריות לעתיד החלה הגלריה לפעול כדי להתוות דרך וכיוון. האמצעים דלים והדרך ארוכה וקשה. במצב הקיים התחלנו לפעול במספר כיווני עשייה שונים.

זו. בעשייה חלק לקחת הוזמנו שונות ומארצות מתרבויות מקצוע ואנשי אוצרים אמנים, עיון, ימי יצירה, סדנאות אנשים. ובין תרבויות בין ומרתקת חשובה מפגש לנקודת הפך המקום מפגשים ושיח גלריה, סימפוזיונים, תערוכות אמנות רבות וחללי תצוגה ייחודים הפכו את הגלריה

למקום מרכזי בחיי התרבות המקומית והבינלאומית.הגלריה בדרכה להפוך למוזיאון הערבי הראשון לאמנות מודרנית. מוזיאון זה יהווה מקום רווי המרחב בלב תרבויות בין ולחבר פערים על לגשר הכוח בו שיהיה ומעשיר מחבק מזמין, המלחמות והטלטלות .אנו נגדל דור נאמן לזהותו ולתרבותו, דור שיידע לקחת אחריות על חייו ועל

עתידו. דור של בנים גאים ושייכים, משכיני שלום ומפריחי שממה.

על הגלריה

ואמנים תומכים של יוזמה בעקבות 10.4.96 ביום הוקמה אל-פחם אום לאמנות הגלריה מקומיים במטרה להביא אמנות עכשווית ואיכותית ליישוב ולתושבים.

בהיעדר גלריות נוספות לכל המגזר הערבי במדינת ישראל, הפכה הגלריה למקום מפגש מקומיים אמנים בין וכן מהשורה אזרחים שונים, עיסוק ומתחומי ממגזרים אמנים בין חשוב לאמנים מחו״ל. הגלריה פועלת במסגרת עמותת «אל סבאר»: חברים בה אנשי רוח ותרבות מכל

אזור ואדי עארה.נוסף וחלק החינוך משרד ע״י שוטף באפן ומתוקצבת רווח מטרות ללא פועלת הגלריה

מהתקציב מתקבל כתרומה מתושבי המקום, העירייה וכן מקורות חוץ נוספים.

מטרות העמותה

,בני ילדים זה בקרב לנושא ולפתח את המודעות ואיכותית, לקדם להציג אמנות עכשווית נוער ומבוגרים.

הערבים ולאמנים בפרט עארה ואדי באזור האמנים לכל ואמנותי תרבותי כמרכז לשמש והיהודים במדינת ישראל בכלל - לנהל דיאלוג תרבותי ואיכותי בין אמנים יהודים וערבים על נושאים

אקטואלים חשובים -ואמנים מקומיים אמנים בעזרת לקהילה המקומית, וערבים יהודים לילדים סדנאות לקיים תיאטרון יד, ומלאכת משחק קרמיקה, פיסול, ציור, שונים אמנות בנושאים מחו״ל אורחים

ומוסיקה.שהגלריה תהווה קשר וגשר בין האמנים במדינת ישראל ולאמנים פלסטיניים ואמנים ערביים

ממדינות ערב.

השגי העמותה

מאז קיומה הצליחה העמותה לרשום לעצמה השגים רבים: קיום עשרות תערוכות חשובות חשובים אמנים מאות הציגו זו תקופה במהלך בשנה. בממוצע תערוכות ארבע של ואיכותיות,

44

בתערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד שמשכו קהל רב ומגוון מכל רחבי המדינה וכן אמנים מחו״ל. תערוכתה של האמנית האמריקאית יוקו אונו היתה בין התערוכות החשובות בשנות קיומה

של הגלריה, משכה אליה קהל אלפים מכל רחבי הארץ.קיום עשרות ימי עיון לסטודנטים לאמנות ולאמנים תושבי המקום. -

-התקיים סימפוזיון פיסול סביבתי ראשון וחשוב שבסיומו, עשרה פסלים סביבתיים, אשר הוצבו בדרך קבע במקומות מרכזיים ומוסדות ציבור בעיר.

חלק חשוב לקיחת וכן אמנים אירוח ע״י בגלריה הנעשה בכל המקומית הקהילה -שילוב בנעשה באמנות המקומית.

כמו שונים בנושאים נוער ובני ילדים 150 כיום לומדים בה לאומנויות מכללה -הקמת תיאטרון, משחק, ציור, פיסול וקרמיקה, בנוסף לאלפי ילדים שקיימו בה ביקורים במהלך פעילות

ביה״ס ומערכת החינוך בעיר.יבקרו או ביקרו התלמידים רוב בתיה״ס. החינוך ומערכת בתחום ומשמעותי חשוב הישג בגלריה במהלך השנה הקרובה לקיום יום אמנות מלא שכולל ביקור בגלריה והשתתפות בסדנאות

יצירה במכללה.במהלך השנה האחרונה ביקרו בגלריה אלפי ילדים ותלמידים מכל בתיה״ס באזור ואדי עארה

והמשולש..הדבר החשוב והמרתק ביותר הינו התכנון שעל הפרק שמטרתו הקמת מוזיאון חשוב וגדול באום אל-פחם על שטח אדמה של 15 דונם שנתקבלו מהעירייה ועלותו מועררת בכעשרה מיליון

דולר.

הגלריה כמרכז תרבות ואמנות

הגלריה לאמנות באום אל פחם התבססה כמרכז תרבותי חשוב, ביישוב עצמו, בקרב תושבי הסביבה בוואדי עארה ובמערכת האמנות הכללית.

הגלריה נוסדה לפני עשר שנים. מאז פעלה בהתמדה על מנת להביא אמנות איכותית ליישוב, לייצג באורח ראוי את האמנות הערבית העכשווית ולטפל במשימות תרבותיות נוספות.

המצוקה הכלכלית יוצרת מצב חברתי מורכב. בהיעדר מרכזי תרבות ממלכתיים ביישוב חשים התושבים בקרב ואישית ציבורית מודעות לטפח המצב, לשינוי לפעול עליהם כי הגלריה מקימי למתרחש בסביבה הקרובה. המטרה היא להוליך ליצירת מהפך בחיי התרבות המקומית, להפוך את איכותית, ועקשנית מציגה הגלריה אמנות אום אל פחם לסמל השינוי. באמצעות עשייה ממוקדת עשייה מקצועי באופו ולפתח אמנותית תרבותית- סביבה להפריח היא התקווה מקצועי. באורח

ויצירה. הילד והתושב המקומי יעמדו במרכזה של עשייה זו.אני פונה למשתתפי כנס זה ומבקש לשתף פעולה עם קזחסטן שיש לה מודל מיוחד לשילוב ופעילות והערכה הדדית למסורת, תרבות בין העמים ידידות פעולה של ולקיים שיתוף עמים בין יצירתית. אנו רואים בשותפות עם קזחסטן שותפות של אחים בואו נתחיל בשיתוף פעולה בתחום

התרבות והאומנות.

45

נושאים הקשרים בין אתניים ובין דתיים, בעיות הבנה הדדית בין קהילת המאמינים של שלושת הדתות הגדולות, היו למוקד העניין של העמותה «ידידות ישראל – רוסיה» הענקית רוסיה בין זה בתחום ניסיון, החלפת בה. רבים חברים מצד ההנהלה מצד ורבת הלאומים, ובני דותות שונות וישראל - המולדת ההיסטורית של שלושת הדתות בין לקונפליקט הסיבה העמוקה בזמננו, ומבורך. משום שגם הכרחי דבר נראה המונותיאיסטיות, תרבויות, המקבל לעתים צורה סמויה של מלחמות דת, זה חוסר רצון ולפעמים מסיבת בצע, לפעמים בני בני אדם רק את המבדיל, אלא את המאחד לא זה, לחפש את זה להבין קדומות, דעות בגלל

אמונות שונות.ז.א. החלפת דעות זאת, לפי הצעתי «טריאלוג», במסגרת העמותה שלנו, קראנו לפעילות והשקפות באופן חופשי, בעיקר בשפה הרוסית, בין נציגי שלושת הדתות המונותיאיסטיות העיקריות, הינו הדתות הצגת של הסדר ואיסלאם. נצרות יהדות, בישראל: וגם ברוסיה גם חיים שנציגיהם

כרונולוגי.הסמינר הראשון בנושא «הטריאלוג ומימושו בחיים» התקיים ברפובליקת טטרסטן בדצמבר 2004 המרצה העיקרי היה סגן יו״ר העמותה מר סמיון טלמן. עד עלייתו לישראל, במשך יותר מעשר שנים היה יו״ר הקהילה היהודית בעיר נברז׳ני צ׳לני, המרכז התעשייתי והתרבותי הגדול ברפובליקה,

והכללת בפדרציה רוסית. זה היה תהליך מעניין ביותר, צמיחה של ידידות ושיתוף פעולה בין יהודים מאמינים ומוסלמים, המהווים רוב באוכלוסיית הרפובליקה, גם הנוצרים החיים באזור הצטרפו לתהליך. בהרצאה הוצגו קטעי וידאו וצילומים מרגשים וחומר כתוב. כעת על בסיס הקשרים שנוצרו במהלך הביקור של חברי העמותה בטטרסטן ב - 2008, מתגבש מסמך הסכם

שיתוף פעולה רחב בין ישראל וטטרסטן, שהינו בעיקר אזור מוסלמי.עמותה «ידידות ישראל – רוסיה» התקבלה כחברה באגודה הישראלית ליחסים בין דתיים, שייסד וניהל שנים הפילוסוף היהודי מרטין בובר. יחד עם יו״ר האגודה לשעבר, פסטור פרוטסטנטי כנסיית הקבר בירושלים, ד״ר מיכאל קרופ, יו״ר הנהלת העמותה ד״ר פבל ארוסון השתתף בהוצאה

טריאלוג ברוסית

פבל ארונסון«ידידות ישראל – רוסיה» (אדי״ר)

יו״ר הנהלת עמותת

46

(עברית, שפות בחמש הופץ ,2006 - ב ואיסלאם) נצרות (יהדות, דתי» בין שנה «לוח של לאור אנגלית, גרמנית, רוסית וערבית) .

ואיסלאם נצרות ליהדות, הקדושים במקומות בטיולים פעיל חלק לקחו העמותה חברי – ישראל «ידידות העמותה חברי הפלסטינית. באוטונומיה וגם ירדן בישראל, האגודה שארגנה רוסיה» משתתפים פעילים בסמינרים, קונגרסים ומפגשים של האגודה הישראלית ליחסים בין דתיים

למעשה הקימו אגף רוסי של האגודה.עיקרי תקציב האגודה באה מקרן על שם קונרד אדנאואר. ממשלת גרמניה יסדה כ«התרומה גרמנית» להסכם כולל במזרח התיכון. פעילות מוצלחת ובעלת משמעות רבה, לתווך הרחוק - סמינר

בנושא «דת ואלימות», נערך באפריל 2005 בתמיכה כספית של קרן קונרד אדאואר.הנהלת העמותה עושה מאמצים רבים לשיתוף רחב יותר בפעילות זאת נציגים של הכנסייה

הפרבוסלאבית המוסקבאית בירושלים, וגם החברה האימפרטורית הפלסטינאית הפרבוסלאבית, הפרבוסלאבית הכנסיות איחוד לאחר פעילותה את המחדשת שנה ממאה יותר הקיימת

(«האדומה» מוסקבאית, ו«הלבנה» של מהגרים).הסמינר שהתקיים עכשיו בירושלים – הינו עוד צעד חשוב בדרך להשגת הסכמה בין דתית,

שהעולם כל כך זקוק לה- ואזורנו במיוחד.

47

יה לי הכבוד להנחות סמינר ”דיאלוג בין אתני ובין דתי“, שארגנו שגרירות קזחסטן הבישראל וארגון בינלאומי של יהודים יוצאי קזחסטן ומרכז אסיה.

סטודנטים עם כשיחד רבות, שנים לפני עוד החלו זה לאזור שלי החמים הרגשות מכל רחבי ברית המועצות ”עבדתי בחקלאות“ ליד עיר קטנה בערבה יסיל. בחודשיים אלה, הערבה הקזחסטנית השטוחה כמו שולחן, הייתה כל היכרותי עם הארץ הענקית הזאת. כך הרבה יותר מעניינת ומעשירה את הידע וההכרות, אפילו הלא ישירה, עם קזחסטן חדשה, עם הבעיות המסובכות שלה ועם הישגיה הנפלאים, אנשיה המקסימים, המוטרדים בדיוק כמונו בבעיות ידידות והבנה הדדית בין

העמים, בעיות סובלנות ודו-קיום בשלום של זרמים דתיים שונים. אך הדבר העיקרי: הסתבר שנושא הסמינר הרבה היה יותר עמוק וחשוב, מהשם הרשמי שלו,

ולכל אחד מהמשתתפים הוא אינו מושג אבסטרקטי - גלובלי, אך נגע באירועים אישיים מאוד. אלה זיכרונות שלי: גדלתי בשכונה מוסקבאית אוסטנקינו, שאז היה אזור בתים בני קומה ייחוד השכונה היה כתערובת הלאומים, אחת, לפעמים שתיים, שם התגוררו אנשים שונים מאוד. השפות והמעמדות החברתיים השונים. באותו רחוב התגורר אלוף רוסי בפנסיה ופרוון טטארי, שוטר אוקראיני ומורה יהודי, צועני מתזמורת תיאטרון ”רומאן“, מוכרת פולניה עם בעלה גרמני. אף אחד, המורה של אמו דתו. את לא דתי- היה ואם המסורת, את לא לאומתו, את הסתיר לא פעם אף אוסיפצ‘וק שוטר ורק למסגד, – בניו שני עם יחד שמסודינוב פרוון כנסת, לבית הלכה שפילמן התנצר בסוד בכנסיית אוסטנקינו, כי השלטונות הסובייטיים סגרו אותה, ולהתנצר בגלוי לא היה יכול

בגלל עבודתו במשטרה. אנו הילדים הכרנו את כולם ושמחנו בכל החגים. ידענו שאצל שמסודינוב בקורבן בייראם יהיו מאכלי בשר טעימים, משפחת שפילמן בפורים תכבד אותנו באוזני המן מתוקים, ואצל אלוף

מורגונוב העשיר בפסחה יהיו עוגות לבנות – קולץ׳.הרשו לנו להיכנס לכל מקום ובכל מקום כובדנו. לא, אני לא יכול לומר שזה היה גן עדן על האדמות, אך לרוב חיינו בשלום ובאחווה. ואם היו מריבות, אז ביום הולדת או חתונה, או אזכרה -

השלמנו לצלילי הכינור של הצועני וויטנקו.

להכיר קזחסטן חדשה

יוסף אוסוביצקיעיתונאי רשת רדיו רק״ע

עורך ומנחה

48

הווי העני, ולפי המקובל היום, עלוב שלנו, של פרפר מוסקבאי, היה דיאלוג בין אתני ובין דתי ברמה של אנשים פשוטים.

מאז תקופת הילדות אני מבין: במקום שאין בו דיאלוג, במוקדם או במאוחר מתחילה תגרה. ואם קטטה בין ילדים מסתיימת בחבורה או אף שבור, תוצאות הסכסוך בין העמים הרבה יותר

מפחידים. אנו, הישראלים גרים בארץ שמאמת זאת כל שעה.

כשבקשיים וייסורים התפרקה ברית המועצות לא היו הרבה מדינות חדשות שלא נשפך שם דם רב. אחת הארצות האלה הייתה קזחסטן. אורחי הסמינר מקזחסטן הדגישו בנאומיהם, שזהו הישג למדנו והרצאות נאומים גדול. מאותם ואדם דגול פולטקאי נזרבייב- נורסולטן נשיא המדינה של עיתון, יש אמצעי תקשורת משלו: ועדה לאום ולכל ועדות, לאומים יותר ממאה גרים זו שבארץ או שבועון, או רדיו ולפעמים שלושת הדברים יחד. רוב חיי אני עובד באמצעי תקשורת, ואני מבין שדבר כזה יכול להתקיים רק עם תמיכה ממשלתית ותקצב אפילו חלקי. זאת עוד הוכחה למדיניות

פנים חכמה ומחושבת. אנרגיה לעבוד, רצון יש נעורים בו שיש ובמקום הזו. הארץ מנעורי התפעלות מלא אני והבטחה לעתיד מוצלח. אני חושב, שכל משתתפי הסמינר יצטרפו לאיחוליי לרפובליקת קזחסטן צעירה ויפה – שלום, אחדות, אמונה בעצמך ובעתידך, ולמנהיגיה – חוכמה, סבלנות ומזל.

49

אנו, יוצאי קזחסטן, הארץ שתמיד תהיה לנו קרובה ואהובה, גם כעת כשחזרנו למולדת היסטורית שלנו ישראל, שמחים לברך את האורחים המכובדים שלנו בירושלים - (הבית התחתון מז׳יאליס איגוד העמים של קזחסטן, בראשה עומד חבר משלחת

בפרלמנט), מר סרגיי דיאצ׳נקו!את הסמינר המדעי ”דיאלוג בין אתני ובין דתי“ שארגנו שגרירות קזחסטן בשיתוף עם ארגון בינלאומי של יהודים יוצאי קזחסטן ומרכז אסיה, היא עוד ביטוי של – מצד אחד כבוד לשוני הקיים בין בני אדם, ומצד שני – הכרה בערכים שמאחדים אותם. זוהי סובלנות, יכולת להבין, לקבל ולכבד רב גוניות של כל עם. בסמינר ראינו את כל הגוונים של בעיית הסובלנות: שאלות היסטוריות ותרבות, מדע ודת, חינוך ופילוסופיה וגם פוליטיקה. יש לציין, שסמינר זה הוחלט לקיים בירושלים, מקום של

שלושת הדתות הגדולות בעולם, באחת הערים העתיקות ובעלות היסטוריה מפוארת..לפני 11 שנה מדינות – חברות האו״ם הכריזו על 16 לדצמבר, כיום הסובלנות הבין לאומי.

נאמר השלום“,- לתרבות המלחמה מתרבות ומובילה שלום השגת מאפשר ”הסובלנות בהצהרה, שהתקבלה באונסק״ו, ב - 1995.

גוונים נכונה של - ככבוד, קבלה, והבנה באותה הצהרה התקבלה גם הגדרה של סובלנות רחבים תרבויות העולם, צורות הביטוי העצמי והבאת האינדיבידואליות, כנורמות שנקבעו במשפט

הבין לאומי בתחום זכויות האדם. מארגני הסמינר הבינלאומי בירושלים ראו בחובתם לקרב לחומר המעניין ביותר שלו מספר רב ביותר של אנשים, להגדיל בצורה מקסימאלית את מספר המשתתפים. במטרה זו החלטנו להוציא לאור לקט נאומים, הודעות והרצאות, המתאר לא רק את מגוון השאלות שנדונו מהבמה, אלא את

האווירה היצירתית והחברית שהייתה בפורום שלנו. אנו רוצים, שקולות משתתפי הסמינר בירושלים ישמעו!

כל מי שמקווה לחיות ולעבוד בשלום עם אחרים ועם עצמו, מי שרוצה ללמוד את האומנות להיות אפשר - אי זה בלי - ולשיתוף להבנה מוכן ולהיות שווים, אך שונים, אנשים עם לחיות

בעולם!

דיבינסקי נטליהיו״ר ארגון בינלאומי של יהודים

יוצאי קזחסטן ומרכז אסיה

דיאלוג עם חברים

הקדמה.הקדמה.

עקרונות, קונצפציות ותכנים של המודל עקרונות, קונצפציות ותכנים של המודל הקזחסטני לשלום והסכמה בין אתנית ובין הקזחסטני לשלום והסכמה בין אתנית ובין

דתית. דתית. סרגיי דיאצ׳נקו

סגן יו״ר מז׳יאליס, פרלמנט של רפובליקת קזחסטן

סגן יו״ר איגוד העמים של קזחסטן.

מילות פתיחה.מילות פתיחה.כבוד השגריר קזחסטן בישראל ג. אורזבקוב.

נאום.נאום.ח״כ אמנון כהן – יושב ראש וועדת הכנסת

ישראל – קזחסטן.

הסכמה רוחנית כחלק אינטגראלי של יציבות הסכמה רוחנית כחלק אינטגראלי של יציבות ציבורית בקזחסטן.ציבורית בקזחסטן.

ט. מוחמדז׳נוב חבר פרלמנט של רפובליקת קזחסטן.

הדוגמה המוחשית של קזחסטן עצמאית.הדוגמה המוחשית של קזחסטן עצמאית.ד״ר מרינה סולודקינה‚ חברת כנסת

נאום.נאום.

סאולקול סאילאוקיזיהמזכיר הראשון של שגרירות קזחסטן בישראל

גבולות המפרידים בינינו.גבולות המפרידים בינינו.ד״ר נטליה פלורה-דרגן.

נאום.נאום.ד״ר ב.ז׳. אבדראימוב

פרופ׳‚ רקטור אוניברסיטה לאומית של איראסיהע״ש גומילב.

תירגוםתירגוםאננה משל.

גרפיקה גרפיקה סרגיי וסילייב.

עורך טכני, עיצובעורך טכני, עיצובדיבינסקי סופיה.

עריכה לשוניתעריכה לשוניתאירנה קפול, דינה חו, מאיה

למשקינה, אפרים באוך.בהוצאה השתתפו:בהוצאה השתתפו:

בינה סמכוב, גאי סוזן.

5

8

13

15

17

20

21

23

26

תפקיד המדינה בשמירה על יציבות בין אתנית תפקיד המדינה בשמירה על יציבות בין אתנית ובין דתית.ובין דתית.

ד״ר ולדימיר בבק, אוניברסיטת תל-אביב.

נשים חרדיות וערביות בשוק העבודה בישראל.נשים חרדיות וערביות בשוק העבודה בישראל.אורלי ראובני, דוקטורנטית בנושא «קידום

הנשים בפוליטיקה ובחברה דמוקרטית», פעילה בלובי למען קידום הנשים בחברה בישראל.

שיתוף בין דתי וכפיה דתית: קזחסטן ואירן – שיתוף בין דתי וכפיה דתית: קזחסטן ואירן – שני מודלים שונים לבניית חברה רב דתית. שני מודלים שונים לבניית חברה רב דתית.

ד״ר ולדימירמסמד מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים

ובאוניברסיטה הפתוחה בישראל.

בשולחן המשותף. בשולחן המשותף. סמיון טלמן, סגן יו״ר העמותה

«ידידות ישראל – רוסיה»

הדרוזים, דתם וזהותם.הדרוזים, דתם וזהותם.השייך עלי ביראני

נציג, מנהיג חברתי ודתי בעדה הדרוזית.

הגלריה לאמנות באום אל-פחםהגלריה לאמנות באום אל-פחםסעיד אבו שקרה - מנהל הגלריה וממיסדיה

אומן ומנהיג חברתי באום אל פאחם.

טריאלוג ברוסיתטריאלוג ברוסיתפבל ארונסון, יו״ר הנהלת עמותת «ידידות

ישראל – רוסיה» (אדי״ר).

להכיר קזחסטן חדשה.להכיר קזחסטן חדשה.יוסף אוסוביצקי, עיתונאי רשת רדיו רק״ע, עורך

ומנחה.

דיאלוג עם חברים.דיאלוג עם חברים.דיבינסקי נטליה, יו״ר ארגון בינלאומי של

יהודים יוצאי קזחסטן ומרכז אסיה.

תוכן29

32

34

38

40

42

45

47

49