לבית את החוברת אפשר לקחת

יהודי איש בכנף

מורקס (' ארגמון קהה קוצים'ביאור על אמיתות חלזון התכלת ) ולא הדיונון של רדזין() חלזון הפורפורא, טרונקולוס

ויש לזה ראיות ברורות ומוחלטות

ים ואחרונים ומסורת מן הראשונ

,ד"ביאור מספר חוטי תכלת שעיקר השיטה כדעת הראב

א"כמו שפסק הגר, שנים מתוך שמונה

במי שפוסק לדינא ', בענין לאו דלא תגרעו ולאו דלא תנסו את ה

שלא לקיים מצות תכלת עד שיבוא אליהו הנביא או משיח

ל בחידוש מצות תכלת "דעת מרן החזון איש זצ

יהודי איש בכנף

2

י"ע י"נכתב בעה

יצחק ברנד

שוב אשוב , בגדי שלום ואמת, ביום הראשון תשביתו, פתיחת שערי העיר, ס בריתי יצחק על גרות ועירובין"מח חצוצרות , חוט תכלת, גרמא כמעשה, תיקוני שבת כהלכתו, חשיבות ארץ חמדה, איסור החזרת שטחים, אליך

להוציא , הקמת ממשלת התורה, )בענין שביעית(חממות גוש קטיף , קדושת הארץ באילת וגבולי צפון, מלחמהסוגי מנהיגים כחם ' ד', פנו דרך ה, ושפל אנשים יקים עלה, לא ישבו בארצך, יבום או חליצה, בלעו מפיו

הביטו אל אברהם , כסוי ראש לגדר ערוה והפיכתו לרועץ, ה עם הגולן"הקב -בתוך החיבור , ומגבלותיהם, חשמל, בתוך החיבור(, רשפיה רשפי אש, זעקת שנת השביעית, בשמים היא תורה לא -' לא תנסו את ה, אביכם

י הקלנועית ושאר מכשירי "עקירת השבת ע, י דיבור"רובוט הפועל ע, חידוש תולדות בשבת, מחשב, נורותכתם פחות , מכונת גילוח, מכונת גיור, הריגת עובר,מבחן האמונה -עמנואל , קיום כל התורה - תכלת , )גרמא

. מאמרים בענין התנתקות, לא תהא כהנת כפונדקאית, גריסמכ

כתובת המחבר 905.ד.ת

44845, עמנואל 097922460.טל

itzchokbrand@neto.bezeqint.net o.ilwww.rabbibrand.022.c

לפרטים נוספים בנושא

089740966: טלפון. קרית ספר, 15אור החיים ' רח )'כליל תכלת'מחבר (הרב אליהו טבגר

.025834407. ירושלים, 12רחוב זוין , )'לולאות תכלת'מחבר ( הרב שלמה יעקב טייטלבוים

,025900577, ":פתיל תכלת"אגודת –להשיג פתילי תכלת

'ארגמון קהה קוצים'לית עם תכלת של חלזון תפילה כשלובשים ט ) מפני שאינו צבע של חלזון, אין לומר תפילה זו מי שהולך עם תכלת של רדזין(

ה ביחודא שלים בשם כל "ו ק"ה בוי"ד ק"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחד שם יו"לשם יחוד קב . ישראל

ה ציוונו "מפני שהקב, לבן ומצות תכלתהריני מוכן ומזומן לקיים מצות ציצית שהיא כוללת מצות ונתנו על ציצית הכנף פתיל , ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותםלהתעטף בה כמו שנאמר

והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל כמו שנאמר , לעשותם' וכדי לזכור כל מצוות ה, תכלתשהתכלת דומה לים וים , ב כאילו הקבלנו פני שכינהויהא חשו) 'ח' סע' ח' ע ס"שו(, ועשיתם אותם' מצות ה

לקי ישראל -ויראו את א שנאמר, דומה לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן ספיר דומה לכסא הכבודומעל לרקיע אשר על ראשם כמראה ונאמר ,ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר

)ה שהתכלת"ד. ז"י סוטה י"רש. ין פטחול, ספרי סוף שלח לך( . אבן ספיר דמות כסאועל ידי מצוות ציצית תציל אותי מכל מיני הרהורים רעים ומחשבות מינות ועבודה זרה כמו שנאמר

ונזכור על ידי זה יציאת :) ברכות יב(, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהםועל ידי מצות לבן שהוא ) ה דומה לים"ד: י מנחות מג"רש,שלחי סוף "רש(, מצרים ומכת בכורות וקריעת ים סוף

ועל ידי מצות תכלת שהוא דומה )שם' ותוס: מנחות מג( ,דומה לחותם של טיט נזכור שאנו עבדים למקוםמדרש ( :והדרך על בניהם, יראה אל עבדיך פעליךכמו שנאמר , לחותם של זהב נזכור שאנו בנים למקום

)רבנו בחיי סוף שלח לך , והדרך על בניהם על הפסוק' ס צ"תהלים ס: מנחות מג(שעל ידי מצוות ציצית שהיא שקולה כנגד כל מצוות שבתורה , א"ויהי רצון מלפניך אאוא

, ג מצוות התלויות בה"יהא נחשב כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכוונותיה ותרי) י סוף שלח"רש . אמן סלה

: ומעשה ידינו כוננהו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, לינולקינו ע-א' ויהי נועם אד

יהודי איש בכנף

3

מבוא מכל אנשים עשרה יחזיקו אשר ההמה בימים אות-צב 'ה אמר כה )כג ח זכריה(

יםק - א ושמענ כי, עמכם נלכה לאמר יהודי איש בכנף והחזיקו ,הגוים לשנות : עמכם מאות ושמונה אלפים שני לו ומשמשין זוכה בציצית הזהיר כל: לקיש ריש אמר : לב דף שבת מסכת הגוים לשנות מכל אנשים עשרה יחזיקו אשר ההמה בימים אות- צב' ה אמר כה שנאמר, עבדים

. 'וגו עמכם נלכה לאמר יהודי איש בכנף והחזיקו

וממילא בזמן שלא נמצא תכלת אז שלמות הקיום , יר מה ששייך בכל דור בשלמותוהזהיר בציצית היינו זה .אז שלמות הקיום הוא לבן ותכלת, ובזמן שנמצא התכלת, הוא לבן לבד

מורקס (, י מציאות החלזון ארגמון קהה קוצים"ע, ת זכינו בדורנו לקיים מצוות ציצית בשלימות"ובעהישל הרב 'התכלת'ספר , וכבר נכתבו כמה ספרים על זה) ונון של רדזיןולא הדי, חלזון הפורפורא, טרונקולוס

מהרב אליהו 'כליל תכלת', שהוא הצעת הדברים בכל הנושאים בלי הכרעות) ח"תשמ( מנחם בורשטיין, שהוא הכרעה סופית בזיהוי חלזון התכלת והרבה דיני ציצית ומספר החוטים והקשרים) ג"תשנ(, טבגר

).ד התחלת הפצת התכלת"בשנת תשנ(, על זיהוי התכלת) ס"תש(, שלמה יעקב טייטלבויםמהרב 'לולאות תכלת'

ד "דעת הראב, ם אחד מתוך שמונה"דעת הרמב, שיש בזה שלשה שיטות, ויש התלבטות בענין מספר החוטיםם בגלל "ובעקבות המחלוקת הזו יש שבחרו דעת הרמב, דעת התוספות ארבע מתוך שמונה, שנים מתוך שמונה

.שיש חשש שאם מוסיפים חוטין עוברים בבל תוסיף

בין מן , ם אם מוסיפים חוטי תכלת"אולם הוכחנו בראיות חזקות שאין שום חשש של בל תוסיף לדעת הרמב .ם בעצמו"הגמרא ובין מן הרמב

ם "ד ומאידך אם עושים כהרמב"ם יוצאים מצוות לבן ותכלת אם עושים כדעת הראב"וכן שגם לדעת הרמב . ד מכמה סיבות"וביררנו שהעיקר כדעת הראב. ד"ת לא יוצאים מצות תכלת לדעת הראבבפשטו

מפתח ' לולאות תכלת'א על ספר "הסכמה של הגאון הרב עמרם אופמן שליט

)5עמוד (הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה ' א )6עמוד ( )ולא הדיונון(הוא החלזון האמיתי למצוות תכלת קיצור הראיות שארגמון קהה קוצים' ב )9עמוד (בענין פרטים בצבע התכלת ' ג

)10עמוד (טענות על התכלת ' ד

)11עמוד (בדין מספר חוטי תכלת ועשית הכריכות והקשרים ' ה

)20עמוד (במורה הוראה שפוטר מתכלת ', לאו דבל תגרע ולאו דלא תנסו את ה' ו

)27עמוד (ל בחידוש התכלת "דעת מרן החזון איש זצ' ז

)27עמוד (מקומות שמפיצים התכלת ' ח

ברכות (, ולהגיע לכל הדברים הכתובים בפרשה, ה יעזור שנוכל לקיים מצוות ציצית בשלימות"והקב :)יב

בגדיהם כנפי על ציצת להם ועשו אלהם ואמרת ישראל בני אל דבר) לח:(לאמר משה אל 'ה ויאמר )מצות ציצית( :תכלת פתיל הכנף ציצת על ונתנו דרתםל

תתרו וא )עול מצות( אתם ועשיתם 'ה מצות כל את וזכרתם אתו וראיתם לציצת לכם והיה) לט(הרהורי עבירה והרהורי , כפירה –פרוש מדעת מינים ל( :אחריהם זנים אתם אשר עיניכם ואחרי לבבכם אחרי

)ז"ע

אשר קיכם- א ' ה אני) מא( :קיכם-לא קדשים והייתם מצותי כל את ועשיתם תזכרו למען) מ( )ירת יציאת מצריםזכ(: קיכם-א 'ה אני קים-לא לכם להיות מצרים מארץ אתכם הוצאתי

ט"שנת תשסאייר ח"כ .ק עמנואל"עה, י יצחק ברנד"ת ע"נכתב בעהי

יהודי איש בכנף

4

)ס"שנת תש(' לולאות תכלת'א על ספר "עמרם אופמן שליט' הסכמה של הרב הגאון ר

עמרם אופמן

ץ העדה חרדית ירושלים"מו

5821998טל , 33רחוב אדוניה הכהן

ד"הסכמה וחוו

ד "בס

ובו לולאות תכלתבשם , י"עדיין בכת, נתכבדתי והביא לי ספרו. א"קב טייטלבוים שליטח שלמה יע"הרה' כבר מרדזין "גרשון העניך ליינר האדמו' ק והנורא ר"בירורים על ענין התכלת אשר המתחיל במצוה זו היה הגה

בלה ברורה ויש לנו ק, ל"א כתב וז"רס' ובספרו עין התכלת עמ. והאריך והרחיב העמיק בכל הענינים, ל"זצוכידוע -מצות תכלת ' אמר שלפני ביאת הגואל יגלה אועדות נאמנה שהרב הגאון הקדוש אור עולם מקאזניץ וגדולי בני , ק לחדש ענין וחיוב התכלת"ואף שזכה הגה - של דבר שבקדושה אינו הולך בפעם אחת רק בדרגות

. עולם בזמנו שלבשו תכלתזמנו יש שחלקו ויש שהסכימו ויש שנמנעו ויש הרבה מגדולי

וכבר , ז"ומפני הקושיות שרבו ע, מפני המציאות, והנה בענין זיהוי הדג של התכלת נתקשו לקבל דעתו בזהואף שקיבלו דעתו והכרעתו בחיוב לבישת , ח מופלגים בענין"ל נכנסו ת"ק הנ"ארבעים שנה לערך אחרי הגה

מ עדיין לא "ומ, ון נתברר שהוא מין חלזון המונח בקונכיאובעיקר –מ לא קיבלו דעתו בזיהוי המין "מ, התכלת .נתברר המין הנכון

והצבע היוצא , ל ובפוסקים"שהוא במקום שציינו חז -י שנתברר מין החלזון "וכעת זה כמה שנים בחסדי הששממין זה אפשר , וגם סיבת שנפסק עשית התכלת מכוון; ממנו הוא צבע תכלת המסור לנו בקבלה מדור דור

וכמובן שזה נסתובב [ואסרה להשתמש בזה –והמלכות השתמשה בזה לצורך ארגמן , לעשות תכלת וארגמן ]י"ש האר"משמיא וכמ

,כעין היםוהנה אחרי שביקרתי במפעל המייצר את התכלת וראיתי את החלזון עודנו בחיים חיותו שצבעו ואחר זמן ; עד שמגיע לארגמן, גוון מעצמוומשתנה מגוון ל, ]לא דם נפשו[וראיתי פציעתו ודם הכנוס בתוכו

ולא , רק בשביל מעשה הצביעהי סממנים שפעולתם "כ ע"ואח] ם"ש הרמב"כמ[שמתייבש נעשה שחור כדיו הוא מתהפך , י מנורה שיש בה סגולות וכחות הנמצא בשמש"כ ע"ואח ,נשארים ולא משפיעים על הצבע כלל

כ הרתיחה ביורה וטבילת הצמר "ואח. שמה ולשם מצות ציציתוכל זה נעשה מתחילת העבודה ל –לגוון תכלת י "והוא עמיד וחזק שאינו עובר ע, הלבן ביורה של צבעים ונצבע ונספג ונעשה צבע התכלת המקובל אצלנו

ודיברתי עם אלו שהעלו ]. וכן היה סדר עשיתו כמבואר בכותבי העתים[, כיבוס וכמו שהחליטו המומחים בזהאף שנמצאים בארצות הסמוכות לים התיכון כגון יון וספרד ושם נמצא [ל "שציינו חז חלזונות אלו ממקום

.והרבה סוגיות וסתירות מובנים ומוסברים לפי זה] לרוב

ן שביאר בארוכה שהתורה ניתנה לישראל דווקא שהם עם קשה עורף ולא בנקל יקבלו "וידוע דברי דרשת הר. ז"אמנם אחר שנתאמת אצלם הענין ימסרו נפשם ע -יטב חדשות ואינם מתפעלים מכל דבר עד שיבררו ה

אמנם ; שעם ישראל ובני תורה נרתעים מכל דבר שלא היה בנמצא עד עכשיו, ופשוט שכך הוא גם בענין זהיגיע למסקנה שיש מקום גדול ח וצורב שיעבור על הספרים שנתחברו בזמן האחרון על ענין זה "נראה שכל ת

ועברתי גם על הספרים שיצאו לסתור והביאו גם דעת פוסקים מדורנו שאין . ימותלקיים המצוה כדינו ובשלשבמין זה של חלזון מיושב כל הקושיות ורגלים לדבר שהוא התכלת , אך המעיין יראה –חיוב לקיים מצוה זה

והכל הולך קמעה, כמה וכמה מגדולי הדור יראים ושלמים שהתחילו לקיים מצות תכלת בצנעהוכן . הנכון .י משיח צדקנו"ונקוה שיהיה ע -ונזכה בקרוב שכלל ישראל יקיימוהו ברוב עם , קמעה

ופשוט , שמביא כל חלקי הסותר והבונה "לולאות תכלת"הוא ספר דנן והנה אחד מן הספרים שנתחברו הרוצה לדעת ולמצא בירור על כל - אך בכללות , שאין אני יכול להגיד שאני מסכים על כל הכתוב בספר

.ל ופוסקים מתורת ישראל המסורה לנו מדור דור"ממקורות חז ימצא טוב טעם ודעתשאלות המנקרות ה

למה נקרא שמה תכלת על , ואיתא בספרי שלח, מכת בכורות ויציאת מצרים - בא ' ק פ"הכותב וחותם עשפתיל , שןי הביא דרשת רבי משה הדר"וכן ברש, שם שנתנכלו המצרים בבכורות שנאמר ויהי בחצי הלילה

ונקוה שבזכות קיום מצות תכלת יהא מכת ; ש"תרגום של שיכול תיכלא עי, תכלת על שם שכול בכורות אמן, י ביטול שלטון ערב רב "עאף אני בכור אתנהו ויקוים על מלך המשיח -בכורות של עשו וישמעאל

ץ העדה החרדית"מו, עמרם אופמן

) מקום החותמת(

יהודי איש בכנף

5

הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה ) אואף , ושם מבואר שחוזר על כללות מצוות ציצית שכלול תכלת ולבן, ע הוא בספרי סוף שלח"מקור השו

נקרא זהיר במצות ציצית רק מי , מ בזמן דאיכא תכלת"מ, ע עצמו מדבר בזמנו שלא היה שם תכלת"שהש .של מצות ציציתששם גם תכלת שהיא חלק

ואף , לקמן בשם הספרי' ע, כיון שהתכלת דומה לים וים דומה לכסא הכבוד, עיקרו בגלל התכלתוכן כיון שנותנים חוט לבן במקום התכלת כיון שלא היה , נראה הכוונה, ע מביא זה גם בזמנו דליכא תכלת"שהשו

שמחשבה , לו קיימו מצוות תכלתנחשב זה כאי, וקיבלו על עצמם שכשיהא תכלת נשים תכלת, להם תכלת, שאם באמת נשתנה המצב ואפשר לקיים, אולם כל זה שייך, א לקיים המעשה"מצטרף למעשה בזמן שא

י שנותנים לבן במקום תכלת "לא שייך לומר שע, אבל כשנשתנה הדבר ובכל זאת לא מקיימים, מקיימים זה .בפועל ולא רק כאילו כי אז צריך לקיים, יקבלו שכר כאילו מקיימים מצוות תכלת

ונפקא , היינו שמקיים מצות ציצת של לבן אף שאין לו תכלת, ל שתכלת אינו מעכב את הלבן"ומה שאמרו חזמ אם יכול לשים תכלת "ומ, מ צריך לקיים מצות לבן"מינה שאם אין לו את האפשרות לקיים מצות תכלת מ

. ל מן התורה לדחות לאו דאורייתא של שעטנזשהוא מצות עשה דאורייתא שיכו, מבטל מצות תכלת, ולא שם .)מנחות מ' ע, הלבן מצד עצמו אינו דוחה שעטנז רק התכלת(

ש שנתכלו במצרים בבכורות שנאמר ויהי בחצי "אליעזר אומר למה נקרא שמה תכלת ע' ר, לשון הספרי, וינערו רשעים ממנהכל המבטל מצות כנף מהו אומר לאחוז בכנפות הארץ ..…' הכה כל בכור וכו' הלילה וה

מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית מעלה , מאיר אומר וראיתם אותם לא נאמר אלא וראיתם אותו' רשתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד , עליו הכתוב כאילו הקביל פני שכינה

)א כויחזקאל (ומעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא , שנאמר

ע מביא זה גם בזמן "רק הש, שהוא הדומה לכסא הכבוד, מ שעיקרו שייך בתכלת"ומבואר מן הספרי בדעת ר .ששייך ענין זה למקיים מצוות לבן, שאין תכלת

כמו שאמרו , וכן מבואר בגמרא שיש חיוב גמור לקיים מצוות תכלת בזמן שיש וזה לא רק הידור מצוה משל למה הדבר , רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת תניא היה:) מנחות מג(ל "חז

לאחד אמר לו הביא לי חותם של טיט ולאחד אמר לו הבא לי חותם , דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו . הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט, איזה מהן עונשו מרובה, ופשעו שניהם ולא הביאו, של זהב

ב"ם סוף פ"כ הרמב"וכ, י שהסיבה היא שעונשו של תכלת פחות מפני שאינו מצוי"רוש רשופי

וכן מפורש , ויש לאדם היכולת לקנותו ואינו קונה, ש אם הוא באמת מצויה"וכ, מ יש עונש"ולמדים מזה שמף בקלא ואף שמצות לבן מקיים א, שמי שבמקום תכלת תולה קלא אילן עובר על מצות ציצית: מ סא"ב' בתוס

. מ נקרא ביטול מצות ציצית בגלל שאין לו תכלת"מ.) מנחות מ(אילן דלא להוי אלא לבן

צריך תכלת ולבן' כדי לזכור כל מצוות השבתשלום התכלת והלבן , ד"ן שכתב בא"בהשגת הרמב) בדפוס פרנקל(א "ם שורש י"בספר המצוות להרמב' ע

. ולעשותם 'תשלם לנו הכוונה במצוה הזאת לזכור כל מצות ה

שכר ועונש במצות ציצית: ודיינכם מוראכם, יכםקל-א: שכר לשלם נאמן אני דיין אני, 'ה אני .מא טו פיסקא זוטא ספרי

מצות שתקבלו מנת על מצרים מארץ אתכם הוצאתי כן מנת על, מצרים מארץ אתכם הוצאתי אשר כופר ,ציצית במצות הכופר כלו ,מצרים ביציאת מודה ,ציצית במצות המודה שכל ,עליכם ציצית

לא ואם ,לכם לוה- א הריני רציתם אם יכול ,כרחכם על, יםקל-לא לכם להיות: מצרים ביציאת אם יםקל-א 'ה נאם אני חי אומר הוא וכן ,כורחכם על יכםקל-א 'ה אני ,לכם לוה- א איני רציתם

: בטובתכם ושלא כרחכם על )לג כ יחזקאל( עליכם אמלוך שפוכה ובחימה נטויה ובזרוע חזקה ביד לא שבטלה ממי ליפרע יכםקל-א 'ה אני ,פעמים שני יכםקל-א' ה אני ציצית במצות נאמר ,אחר דבר

: בה ומודה שמקיימה למי שכר ליתן יכםקל- א 'ה אני ,בה וכופר

יהודי איש בכנף

6

מורקס (קיצור הראיות שארגמון קהה קוצים ) ב הוא החלזון האמיתי) חלזון הפורפורא, טרונקולוס

) ולא הדיונון של רדזין(, למצוות תכלתמהרב 'כליל תכלת' ,של הרב מנחם בורשטיין 'התכלת'בספר ספר ' ע, הראיות שזה התכלת האמיתי

רק כאן נביא , ל"הראיות באריכות ואכמ, מהרב שלמה יעקב טייטלבוים 'לולאות תכלת' , אליהו טבגרראיה אחד מן , ביחד מוציא מכל חשש שזה אינו אמיתיומשניהם , והראיות מורכבים משני ידיעות, בקיצור

.שניה מבדיקות המציאות, ל"התוספתא וחז

שם נוסף . (מסורת מן הראשונים ואחרונים שאמרו מפורש שתכלת בא מן הפורפורא, ועוד ראיה חזקה )לאותו חלזון

שני התולעת , ן פסולההביא שלא מן החלזו, תכלת אין כשרה אלא מן החלזון' ו' כתוב בתוספתא מנחות טלמה בשני תולעת נותנת , ועכשיו יש לדייק, מן התולע שבהרים הביא שלא מן התולעת שבהרים פסולה

כ אילו "א, ולא מפרטת איזה חלזון, ואילו בתכלת לא נותנת רק שיהא מן החלזון, התוספתא ביאורים נוספיםהיה צריך התוספתא , ן אחר של חלזון הוא הכשרומי, שהוא פסול, ל"היה קיים מין חלזון שהיה מצוי בזמן חז

:) מנחות מב(ל "וכן למה חז, שיקח מן חלזון פלוני כדי שנדע שלא לקחת מן החלזון הפסול, לתת פירוט נוסףולא נתנו לנו בדיקות להבדיל בין , לקלא אילן שהוא מין צמח, נתנו לנו בדיקות להבחין בין תכלת של חלזון

שיש יותר מחלזון אחד שנותן , אחד, אלא ודאי מוכרח אחד משני אפשרויות, פסולחלזון האמיתי לחלזון האבל בלתי אפשרי לומר שחלזון אחד שהיה אז הוא פסול , או שיש רק אחד והוא הכשר, תכלת וכולם כשרים .והתוספתא בא בעיקר למעט שלא ליקח קלא אילן. ומין אחר הוא הכשר

אמר : ערובין צו' ע. השתמשו גם למצוות ציצית, ת לשאר בגדיםועוד מבואר שמאותו צבע שהשתמשו תכללפני תקופת רבא , וזה היה בתקופת האמורא רבי אלעזר( א המוציא תכלת בשוק לשונות פסולים חוטין כשרים"ר

מבואר וכן) ה וכן יש ראיה"לקמן ד' על גזירה זו ע .)סנהדרין יב(שהיה אז גזירת מלכות על התכלת והוצרכו להבריח התכלת תני רב יוסף יוגבים אלו , ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים. יסוד זה שבת כו

לשון יקבים שעוצרים ופוצעים את החלזון , וליוגביםי "רש' וע, ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפהוכן מבואר יסוד זה בתורה , בושי המלךוהניחן נבוזראדן לל .)עה(להוציא דמו כדאמרינן בפרק כלל גדול לקמן

ומשמע שהיה כבר מוכן והיינו שכבר הגוים הביאו' וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן וגו) ג"ה כ"שמות ל( ) לקוטי הלכות של בעל החפץ חיים ריש פרק התכלת' ע(השתמשו בזה לדברים חשובים ולא צבעו זה עכשיו

. ממילא זה כבר כשר לציצית, ל לתכלת"שתמשו הגוים בזמן חזומכל זה מוכח שאם מוצאים חלזון שה

שהרי צבע התכלת ידוע , כ כיון שיש לנו לפנינו מין חלזון שהוא ארגמון קהה קוצים שרואים שנותן תכלת"ואומה זה קלא אילן ידוע מן הראשונים : ריש איזה נשך ומנחות מב' ע, ל שדומה לקלא אילן"ממה שמבואר בחז

וכן דומה לים , והצבע שמפיקים מארגמון דומה לקלא אילן, ערוך ערך קלא אילן' שהוא אינדיגו ע, והגאונים . ל"בתנאי שיודעים שהוא היה נמצא כבר בזמן חז, שהוא כשר, זה כבר ראיה, ולשמים

כי אולי לא , ל"דאיך יודעים שהחלזון הזה היה נמצא בזמן חז, וכל מה שעדיין אין ראיה ברורה מזה לבד . ל עליו שלא לקחת אותו"היה נמצא ומשום זה לא הזהירו חז

ובעוד מקומות , י חפירות שעשו שבאזור צידון וצור"דהנה נתגלה ע, ועל זה באים הראיות מן המציאותששם נמצא החלזון בשבט זבולון והם היו באזור צידון . מגילה ו(, ל שעשו התכלת"מקום שאמרו חז, באזור זה

שנמצאו מיליונים של קונכיות מן החלזון ששבורים במקום ) וירכתו על צידוןקב אבינו כ בברכות יע"כמוש ,ל עשו צבע מן החלזון זה"ורואים שבתקופת חז) של הרב מנחם בורשטיין' התכלת'בספר ' ע(, בלוטת התכלת

בדרום במלחמת לבנון ראיתי: וקיבלתי תשובה על זה מאת גדעון חרלפ, וכן שלחתי מאמר זה להרבה אנשיםכולה מקונכיות של ארגמון שממנו מפיקים תכלת ושמה של שמטר 40 - צידון גבעה גבוהה בגובה של כ

אדריכל, גדעון חרלפ . ל"מואכ, זאת ראיה מכרעת ,murex hill גבעת החלזונות -הגבעה

שעשו צבע , ת שניבתקופת בי, פליניוס, סטרבו, ויטרוביוס,וכן יש עדויות מחכמי אומות העולם כמו אריסטו .)חזי לאצטרופי ,ומה שגוי אומר מסיח לפי תומו( ,מן החלזון הזה שנקרא מורקס

ספר חוקים רומאי ( 4.40.1 'קודקס יוסטיניאנוס'בספר , ל"בתקופת חז, וכן יש ראיה שעשו מזה תכלת, ירת פורפוראצביעת וגם מכ: ארקאדיאוס, תיאודוסיוס, מהקיסרים ואלנטיניאנוס) מסוף תקופת התלמוד

, אם. אין רשות לאיש פרטי, קינתינאאהיאשר נקרא בלאטטא או אוקסיבלאטטא וגם , בין במשי ובין בצמרדע רכושו עצמו , למעלה )הנרשמים, המנויים(הקרואים )הפורפורא נוהיי(מישהו ימכור גיזה של מורקסים , אמנם

הצבע , צבע הבלאטטא דומה לדם נוזל: לאור באנגלית הערה מן המוציא .ואפילו ראשו עולים בסיכון החרמה ) לבד(, שפירושו ביונית דם' אוקסי'הגוון קצת שונה מבלאטטא כמו שרואים התחלת המילה הוא , אוקסיבלאטטא

.הפורפורא היה צבע מלכותי ורובו היה מיוחד בשביל שימוש משפחת המלכות. היאקינתינא פירוש צבע היאקינת

יהודי איש בכנף

7

ערוך ערך יקנטין ' ע, מה לרקיע כך הוכיח בספר לולאות תכלת מהרבה ראיותהוא תכלת דו היאקינתינא בשם תירגום עקילס 117' וכן הביא שם עמ, שכתוב מפורש שתכלת הוא יקינטינון, וערך טיינון, וערך איירינון

.מתרגמין היקינתוס) בענין ציצית ובגדי כהונה(שתכלת , ופילון, ויוספון, תרגום השבעים, הגר

כ זה "וא, וכן רואים היום שאפשר לעשות תכלת מזה. שניתן מן המורקס להפיק אדום ותכלת' ס ג"ע ס"ע . ל כיוונו"כבר מוכרח שהוא החלזון שחז

, שנמצא באתר קבורה ברוסיא באזור נובוסיבירסק, ועוד נתגלה בזמן האחרון ראיה נוספת חזקה מאוד חלק סגול וחלק , שחלק מזה הוא צמר צבוע, וןמתקופת בית ראש, נימרדעת סוס אירא, תחת שכבת קרח

הפרטים , ולא מקלא אילן, שהמקור של הצבע הוא מארגמון קהה קוצים, פ בדיקות כימיות"ונתברר ע, תכלת, )ה כתוב בתוספתא"בד(בצירוף מה שכתבנו לעיל ו, שבזמן הבית השתמשו בזה וזה ראיה נוספת. ה"יתפרסמו אי

. גם למי שרצה עדיין לפקפק, אין עוד פקפוק, כשר לציצית, ל"ו בזמן חזשכל תכלת שבא מחלזון שהשתמש

שהרי קלא אילן יודעים מן הגאונים והראשונים שהוא , ל"א לומר שארגמון הוא קלא אילן שפסלו חז"וכן א . כ לא נתמעט מן התוספתא"וא, וארגמון הרי הוא בודאי מין חלזון, שנקרא ניל, מין צמח

הראשונים ואחרונים שתכלת בא מן הפורפורא מסורת מן, עד שיכיר בין תכלת לכרתי: על המשנה ברכות ט) ה"כ' ברכות ס(כתב ) אחד מגדולי הראשונים(ה "בראבי

וגרסינן בירושלמי בין תכלת לכרתי בין פורפירין ובין , קבלתי שיש מין צבע שקורין כרתי ודומה לתכלתל "וז, כ מבואר שתכלת נעשה מן הפורפירא"וא. ז פורפירא ויש שדומה לו קצת"לע פרפינין והוא שקורין בלשון

מורקס ופורפורא הוא אותו (. מ ידוע שיש הרבה השמטות בירושלמי שלנו"מ, ואף שבירושלמי שבידנו לא נמצאשהוא ) אות תכלתבנספח לספר לול' ע(וכן בתיאורים של היונים ורומאים על הפורפורא , לעיל בחוקי קיסרי הרומאים' דבר ע

)תמונה בשער' ע, וכן בגרמנית ועוד,וכן היום ביון נקרא חלזון זה פורפורא, בדיוק מה שמוצאים היום על החלזון שנקרא מורקס

והמילה ל"וז, )ב"שנת שע(ט "ע' פ, בשלטי הגבורים מהרב אברהם הרופא פורטאליאוני על כל עניני מקדשובלשון , הלשונות כי בלשון לאטינו רוצה לומר עש האוכל הבגדכפי הפרש , בלאטה יש לה שתי משמעויות

רמש הים הנקרא פורפורא והוא החלזון שצובעים בו התכלתיון רוצה לומר

בחידושים כתבתי דדם חלזון שבו צובעים תכלת אינו ל "ח כתב וז"י' בספר מקור חיים לבעל החוות יאיר ס ) ג"החוות יאיר נפטר שנת תס( שנקרא פורפוררק צבע פורפורא שנעשה מדם דג )כחול(=א "בלו

או , דהיינו תערובת של כחול עם אדום, הכוונה בזה שלשון פורפור משתמש לפעמים על שם הצבע שהוא סגולולפעמים , לקמן' וגם אפשר מאותו חלזון להוציא כחול ע, ולפעמים על החלזון שממנו מפיקים צבע זו, אדום

בזה בראשית רבה סוף מקץ ' ע(פורפורייא לבגדי מלך משום שעשו הבגדים מחלזון זה מתשמשין לשון פורפירין או בבגדי דוד המלך וכן במדרש תהילים שוחר , ן על השגותיו לספר המצוות סוף לא תעשה"במלבוש יוסף וכן במדרש שהובא ברמב

ולפעמים משתמשים ) ,ד הרבה מקומותועו, ר כח ו"ויקר, ר ג א"אסת, ר יב ז"במד, ר לח ח"שמו, ר ז ט"דבר, טוב פרק כא .גם על צבע כחול לשון פורפורא כשבא מן החלזון הפורפורא

כ "אולם אח, שדם החלזון הוא בצבע פורפור דהיינו סגול ולא בצבע כחול, ועכשיו ביאור המקור חיים ' ט' ס(ם שם שכתב וזה מבואר במקור חיי) ' ג' לקמן סוף ס' ע(, מפרידים חלקי אדמומית ונשאר רק צבע כחול

.דומה לרקיע כטעם תכלת )כחול(=א "ויש מדקדקין עושים ארבע כנפות צבע בלו) בקיצור הלכות בענין זכר לתכלת

והכי מוכשר להפריד חלקי , ואדומת הפה, חד קוצים, קהה קוצים, ]פורפורא[סוגי חלזון ארגמון ' יש ג( .) הוא קהה קוצים, האדמומית כדי שיצא רק תכלת

,כתב שפורפורא הוא תכלת, ערך פורפורא) ו"שנת תט(במוסף הערוך , בנימין מוספיא הרופא

)צמר פורפור(=פארפער וואל תירגם , ערך תכלת) ט"שנת תקע, מהרב משה לנדוי(המתרגם על הערוך בלשון אשכנז

ן שצובעים מדמו תכלת כי הך חלזו) א"שנת תרנ, מינסק, ר אברהם אבא שיף"מה ,א"ת' על היראים ס(תופעת ראם )פורפור שנעקע(נקרא חלזון אדומי

,]פורפור[ועל שם צבעו נקרא תכלת ) ז"שלח לך אות קי, ב"שנת תרס, ר ברוך עפשטיין"מהה(תורה תמימה

וגם היום שכתב על התכלת שזה בגד מלכות והוסיף ' תצוה שמות כח ב' ן פ"וכן יש להביא ראייה מן הרמבוכמו שהובא לעיל בקודקס ,והרי מלכי גוים הלכו בפורפורא, ידו ללבוש חוץ ממלך גויםלא ירים איש את את

) ה ועוד מבואר"הובא לעיל ד( .י שבת כו"וברש. ה הכוונה"ל שהובא לעיל בד"וכן בכל מדרשי חז, יוסטיניאנוס

למעלה ותכלת מלמטה חייא כל הכלים עור תחש מ' אמר ר, )'ה' מדרש הגדול במדבר ד(, וכן במדרש התימניםולמה שכן דרכן של מלכים פורפירא שלהם תכלת והארון הוא , אבל הארון עור תחש מלמטה ותכלת מלמעלה

והיינו משום שבא מן חלזון הפורפורא, כ מפורש כאן שבגד תכלת נקרא פורפירא"וא, מלך על כל העולם

יהודי איש בכנף

8

אולם הצביעה , ה חלזון מפיקים התכלתכ מתברר לנו שחלק מן הראשונים והאחרונים ידעו בקבלה מאיז"ואוממלא נתברר לנו , וכעת למדו את הצביעה. מ ריש פרק התכלת במנחות"ם בפה"כמבואר ברמב, נשתכח

. בראיות ברורות שזה החלזון שצריך בשביל התכלת

. ונוסיף עוד כמה נקודותדאיתא , ערוך ערך חלזון' ע, ויש ראייה חזקה שזה חלזון, ארגמון קהה קוצים נמצא בתוך קונכיה) א

כחלזון , אמר ליה, ולא היו גדלים ,שמלתך לא בלתה מעליךעל הפסוק ) א אות כא"פסיקא י(, בפסיקא דרב כהנא: ז כח"י ע"וכן המתרגם רש, )וכן הוא בדברים רבה סוף כי תבוא( נרתיקו גדל עמו, הזה כל זמן שהוא גדל

כלים ) קאפח(ם "מ להרמב"וכן בפה, שבלול, חומט, )נעקקעש(שחלזון הוא , ה משקדי חלזוני"ד, קטע הראשון , וצדף היינו קונכיא. צדףשחלזון שהוזכר במשנה הוא דומה לחלזון הימי שהוא ' א' י

שבת ' ע, כ אפשרי"וכן הפקת צבע מן החלזון הוא בלוטה צדדית שעיקר הוא מחיים ואילו לאחר מות ג) בשם בתירוץ של רבא שנוח לו שלא ימות כדי שהצבע יהא ' ע, טובכ "אבל לא כ יוחנן שפצעו מת' אמר רה "ע

וכן צריך , ה כי"ד' בתוס' וכן אינו דם החיות רק מפקד פקיד ע, כדאמרינן שם, י הפציעה ימות"וכן ע, יותר טובושייך בזה מלאכת דש כמו הדש קטניות , לפצוע אותו בפטיש להוציא בלוטת התכלת כמו פציעת אגוזים

.וזה נמצא הכל אצל ארגמון', ו' ט סע"שי' ס' ן הקליפה להגרעינים עשמפרידים בי

וכן כאן עושים כך שנותנים רשתות בתוך הים עם דג מת : שבת עד' הצידה הוא ששמים רשת בתוך המים ע) גוכן צריך לבדוק הצבע מן היורה לפני . כ מוציאים אותם"והחלזונות מריחים הדג ובאים לתוך הרשת ואח

.והכל נמצא כאן: אמרינן מנחות מבהצביעה כד

ולפי המדע , ואינו יורד בכביסה גם אם נותנים אבקת כביסהמאוד מן הצבעים הטבעיים צבע זה הוא חזק ) דצריך שתהא צביעה ידועה שעומדת )'א' ב הל"פ(ם "ברמב' וע, של הטבע הוא אחד מן הצבעים הכי חזקים

.ביפיה

שימצאו בים התיכון עוד דג בגודל התיכון ורחוק מאוד שנמצאים בים היום יש בירורים של כל סוגי הדג) הוזה הדג היחיד ששייך ליחס , )חוץ מדברים קטנים ביותר שלא שייך לענין תכלת(רגיל שלא מצאו אותו

כ שאר מיני ארגמון כשרים כגון ארגמון חד "אולי גו. כליל תכלת מהרב אליהו טבגרש בספר "ע(ל "לסימני חז .)שממנו אפשר ביותר קלות להוציא צבע התכלת, ל קהה קוצים בודאי טובקוצים אב

והקונכיה אחר הניקוי , אף שצבע פנימיות הדג הוא כמראה בשר, גופו דומה לים:) מד(ל "מה שאמרו חז) ושבעודו בתוך המים מתדבקין על הקונכיה כל מה שמונח על , מ יכול להתפרש בכמה אנפין"מ, היא לבנה

כמים לים מכסיםולפעמים קרקעית הים נקראה ים כמו שנאמר , עד שקשה לזהות אותה, קרקעית הים .בספר כליל תכלת' ויש עוד פירוש ע )ד"י' חבקוק ב' ישעיה יא ט(

ובאמת אם החלזן מונח כרגיל שהחור , י דמות דיוקנו"רש' ע, ברייתו דומה לדגל שם "מה שאמרו חז) זא באליהו "כמו הגרויש עוד פירוש , הראש והגוף והזנב וכן ניכרים הסנפיריםורואים , נראה ממש כמו דג, למטה

שכל , שכבר כלול בדג' עצמות חיה שבים'א מילה "ומחק הגר, עצמות חיה שבים טהורים, שעצמות הדג ועורו' א' רבה כלים י, מעצמות חיה שבים ומעורהכלים העשוים ' ג' א הל"כלים פ' ם הל"ל הרמב"וזם "וכן מבואר ברמב, דבר שבים נקרא דג

עצמות הדג ועורו טומאת מת ' מהל' ובפרק ו, וכל שבים טהור ואין מקבל טומאה מן הטומאות ולא טומאת מדרס, טהורים, כלים' שכל שבים טהור כמו שיתבאר בהל, העושה מהם כלים אינן מקבלים טומאה כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים

, ומבואר שדג כולל כל שבים

' בזה בתשו' ע, דבר זה אינו מחויב להתקיים כל הדורות, שנה' ועולה אחת לעל שם "מה שאמרו חז) ח, שנה' ובודאי שאפשר לקחת אותו גם בתוך ע, ה שאחר חורבן בית ראשון נפסק הענין"תרפ' ב ס"ז ח"הרדב

שאף שכל , טעם זהם השמיט "ובעיקר שהרמב .)שבת כו(י "שבשביל זה השאיר נבוזראדן שארית העם בא . ס לולאות תכלת ביאור הענין"עוד בס' זה וע' הברייתא שם הביא אלמא שאין אנו הולכים לבדוק אחר ס

שמרוב דברים אלו הופרך לגמרי מה שעלה בדעת הרב , טבגר של הרב אליהו ארגמון או ינטינהע במאמר "ועוכן אין לו . וע באופן רציני תכלת ממנוחוץ ממה שאף אחד לא הצליח לצב, ל לומר הינטינה"הרצוג זצ

ל שזה תכלת של התורה "מקורות בראשונים וחז

חששות רחוקות לא חוששין אפילו להתיר איסור תורהמי שבא לטען שאולי כל מה שיש לפנינו הוא לא מה שעשו מזה תכלת ורק משהו אחר , הנה נוסף על זה

עדים בצד אסתן ותאסר. כתובות כג' ע, א מצאנו בגמראחשש רחוק כזה ל, שעדיין לא ידעינן הוא האמיתיוכן שם אם יש שני , שלא חוששין לשני שוירי אפילו להתיר אשת איש. וכן יש דיעה בגמרא גיטין כז, בתמיה

וכאן הרי יש לפנינו קונכיות , עדים שמעולם לא חתמנו על שני יוסף בן שמעון לא חוששין שיש עוד עדים כאלועם שאר הראיות שעשו מזה תכלת בזמן , ל אמרו שעשו תכלת"נים וביליונים במקום שחזשנמצאים למיליו

וכל שכן שכאן לא באים להתיר אשת איש וסגי , ומהיכי תיתי שיש לחוש למשהו אחר שלא מצאנו, ל"חז

יהודי איש בכנף

9

ש כאן אולם אין צורך לכל זה כי י.) מנחות מ(לא יהא אלא לבן , ואף אם זה לא נכון, בספק דאורייתא לחומרא . ודאות גמורה מכל מה שהובא כאן

הדיונון של רדזין הוא מופרך , שחלזון הוא מין רך שלבושו גדול עמו, כיון שאינו כלל חלזון, כ מופרכת מן התוספתא"הדיונון של הרדזינר ג

. 'חלזון'וכן לא דבר רך ששיך לתת לו שם , והדיונון אין לו קונכיא, ל"כמו שהובא לעיל הרבה ראיות מחז

כמו שבירר , עיקר הצבע לא בא כלל מן החלזון אלא מכח חומצת ברזל שמוסיפים, ועוד קושיות על הדיונוןומה שמוסיפים מן , 414של הרב מנחם בורשטיין עמוד ' התכלת'בספר ' ע, ל מן הכימאים"הרב הרצוג זצ

ל "יורד בקל ואכמ, מן הדיונוןוחוץ מזה שצבע שעושים אלו שטוענים שבא , אפשר גם מדברים אחרים, הדיונון

, מעלות 900ר מרדזין כתב שמחממין הצבע באש של גיהינום והיינו ב"בספר לולאות תכלת שהאדמו' וכן עאלא ודאי שעיקר הצבע הוא מברזל ומשום זה צריך , ובלתי אפשרי למה שבא מן הדג להתקיים בחום כזה

לעיל מבואר שחלזון הארגמון הוא התכלת ולא הדיונון וכן מכל הראשונים והאחרונים שהובא. חום כזה

.ל"הוא החלזון שעליו דברו חז) חלזון הפורפורא(כ מוכרח מכל זה שהחילזון ארגמון קהה קוצים "וא

ל שהעלה את הרעיון הכללי שתכלת הוא דבר "ר מרדזין זצ"וכאן המקום לתת חשיבות מיוחדת להאדמו . ובענין זה נתן תרומה חשובה לגילוי התכלת, ואין לחכות על משיח, ורנווזה נוהג גם בד, שצריך לחפש אותו

בענין פרטים בצבע התכלת ) גגמרא בחולין ' דומה לים ע, ובכמה מקומות שדומה לרקיע, ל שתכלת דומה לים"מצאנו בכמה מקומות בחז

מפני שהתכלת דומה , םמה נשתנה תכלת מכל מיני צבעוני היה רבי מאיר אומר. סוטה יז: מנחות מג. פטמשום דלא אשכחן קרא אלא , ואצטרך כל הניי "וכתב רש ,ורקיע דומה לכסא הכבוד, וים דומה לרקיע, לים

דתכלת לא דמי לרקיע כל כך אלא , הלכך תכלת דומה לים וים דומה לרקיע, ברקיע שדומה לכסא הכבודוכן הוא בספרי שלח שדומה למראה רקיע ואנן קחזינן דים דומה, דומה לדומה כמו תכלת דומה למראה הים

.לים

ה שבע רקיעים והראהו בית "מיד שעלה משה למרום פתח הקב ל"כ וז"פסיקתא רבתי ספוכן הוא בוהקמות את המשכן כמשפטו אשר ' המקדש של מעלה והראהו ארבע צבעונים שעשה מהם משכן שנא

חזר וראה ,אמר לו חזור לימינך ,ארבע צבעוניםע איני יודע דמות "אמר לפניו רבש )שמות כו ל(. הראת בהרחזר וראה אנשים ,אמר לו חזור לשמאלך, אמר לו זו היא תכלת ,דומה ליםגדוד מלאכים שלובשים לבוש

חזר , אמר לו היא ארגמן, אמר לו אנשים לובשים לבוש אדום ,אמר לו מה אתה רואה ,לובשים לבוש אדוםחזר לפניו וראה גדודים לובשים , אמר לו זו היא תולעת שני, ולא ירוקלאחוריו וראה שהם לובשים לא אדום

.זו היא שש משזר, לבוש לבן

אולם בודאי אם הוא דומה לגמרי לרקיע , שכתב שים אינו דומה לגמרי לרקיע רק קצת. יז י סוטה"ואף שרש .שזה העיקר, הוא כשר

ום היא הצמר הצבוע בפתוך שבכחול וזו התכלת האמורה בתורה בכל מקציצית ' ב מהל"ם כתב פ"וברמבם פרנקל וקאפח "וברמב' לעין השמש'בספרים הרגילים היה כתוב ( היא דמות הרקיע הנראית לעין בטהרו של רקיע

אולם נראה שמודה בזה שגם דומה לים , ולא הזכיר כלל דומה לים, הנה הוא כתב רק שדומה לרקיע) מחקו זה . כשר

ח חסדי דוד על "ל בעהמ"שהוא פירוש על הספרי מאת רבי דוד פרדו זצ( 'רב ספרי דבי'בספר ' וכן על שיש כמה צבעי "י ז"שהביא מספר ערכי כינויים מהאר ולזבולון אמר) דברים לג יח(על הפסוק ) התוספתא

של הנוקבא הוא של ציצית , תכלת ישנו בשלש בחינות בנוקבא בדוכרא ובאימא, ל הערכי כינויים"וז, תכלתכ סוד "והוא סוד המשכן ויש ג, ועליו אמרו הים דומה לרקיע' ה אמרו שדומה לים ושל הזכר הוא וכוועל

ומפרש שם , ל"עכ והוא התכלת הגמור בסוד כסא הכבוד והוא של בגדי כהן גדול] מאימא) [י"מא(תכלת ומה לזה דהיינו ויש רק ד, שדומה ממש ככסא הכבוד, אחד מובחר, שיש כמה צבעים של תכלת, הספרי דבי רב

. מג: מנחות מב(' ובין הגמ, שנגנז התכלת) וזאת הברכה( בספריובזה מתרץ הסתירה שנאמר , ויש שרק כים, כרקיע, זה רק על התכלת המובחר, שמה שנאמר שנגנז התכלת לצדיקים לעתיד לבא, שהיה להם תכלת.) סנהדרין יב

.צריך בדיקה להכיר אותווסתם תכלת דומה לקלא אילן ו. אבל סתם תכלת היה מצוי

שהים לא , ואף שאין לנו בירור גמור באיזה צבע של הים. כ יוצא שבין דומה לרקיע ובין דומה לים כשר"וא, מ הדבר ברור שאם הצבע אותו סוג כמו הרקיע רק יותר כהה מן הרקיע ביום כשר"אבל מ, תמיד אותו צבע

, שהרי תמיד הים יותר כהה מן הרקיע ביום

יהודי איש בכנף

10

תכלת של היו והלולאות, )ק"מה(א "ריטב' וע. ברקיע ככוכבים בלולאות הקרסים נראים. שבת צט 'וכן ע בהם נראים היו קלל נחשת כעין נוצצים שהיו והקרסים, )'ב ג"מ( מנחות במסכת כדאיתא הרקיע כעין שהוא

) ם רב משה הדרשןבש(י כתב בסוף שלח "וכן רש, כ היינו ברקיע בלילה שיש שם כוכבים"וא. ברקיע ככוכבים לצבע דומה התכלת צבע וכן בלילה היתה ומכתם. תכלא כולש של תרגומו. בכורות שכול שם על - תכלת פתיל' הי התכלת' וכו, ציצית להם ועשו )]לח[ ה"ד טו פרק במדבר(אגדה ומקורו במדרש , ערב לעת המשחיר רקיע .היא חשיכה ההליל כך שחור שהתכלת כשם, בלילה שהיתה הבכורות מכת כנגד

' ה' ב הל"ם פ"שהרי מבואר ברמב, אין הדין קבוע ממש, ובהיר) בעברית(ומבואר בגמרא שהדין בעינין כהה . שהתכלת יכול להיות יותר כהה ויותר בהיר והכל כשר

, דפליגי תנאים אם מראה שני כשר: ב"מנחות מ' א מן הגמ"ועוד שמעתי ראייה מהרב אליהו טבגר שליטובכל , שכח הצבע כבר נכנס לראשון, תמיד מראה השני פחות ממראה הראשון, י אומנות הצבעיםואמר לי שלפ

משום שעשו שלא ' או לפי תוס, י"זה רק משום שכבר צבעו פעם צמר לפי רש, ואף הפוסל, ד"זאת מכשיר חד מ. איכפת לנואבל מה שזה לא אותו צבע ממש לא , )אינו ברור כמי סובר' ג' ב הל"ם פ"הרמבלפי (, לשמה

פרטים בסוף ספר לולאות ' וע. ומבואר שאף שיש כאן שני גוונין אחד יותר בהיר מן השני שניהם כשרים . תכלת

שהרי בתולעת שני כתוב שאינו לא , ובפסיקתא רבתי שהובא לעיל מבואר עוד שתכלת אין בו אדמומיתוכן באמת עושים , מומית אפילו חלקיתומבואר שתכלת אין בו אד, אדום ולא ירוק והיינו שהוא בין זה לזה

י שנותנים אותו לשמש יוצאים "שהחלזון הזה מקודם הצבע הוא ארגמן דהיינו שיש בו אדמומית וע, היוםל "וז) ט"הסולם אות תכ(' ט עמוד ב"תרומה דף קמויסוד זה מבואר גם בזוהר , חלק האדמומית ונשאר תכלת

כעין , מיומא תניינא ממש, דיליה סומק איהו, ותכלת. סומק ואוכםגוונין ' אצטבע בב, תכלת דא יומא תניינאוכד , תכלתא נפיק מגו ההוא גוון סומק. דכלא גוונא חדא, וירית גוון דדהבא, לקים- ודא איהו א, גוון אשא

ההוא סומקא עייל גו . אצטבע גוון תכלא, ועאל גו ההוא אתר דאיהו ימא, נחית לתתא אתרחק גוון סומק . אבל לאו איהו תקיפא כקדמאה, לקים- א ודא איהו , ואתהדר תכלא, ש גוון דיליהואתחל, ימא

טענות נגד התכלת ) ד ל"י ז"פ כתבי האר"פ ספרי וזאת הברכה וע"יש טענות נגד התכלת ע

י "ובכתבי האר, ז שאין התכלת מצוי"שנ' וזאת הברכה ס' פ מה שכתוב בספרי פ"יש טענות נגד התכלת ע שאין לנו כח לשים תכלת אחר החורבן ) ה-ד"ציצית פ' א ש"ח ח"פע(ל "זצ

שהרי בזמן אביי ורבא ויותר מאוחר עד רב אחאי שהיה סוף האמוראים צבעו ובדקו , ג"אולם טענה זו צעוהרבה שנים אחרי , וזה היה כמה מאות שנים אחר החורבן.) סנהדרין יב. מג: מב: מנחות מא(, ולבשו תכלת

ש כל דיני תכלת למרות שלא הביאו "ף והרא"וכן הביאו הראשונים הרי) בזמן התנאיםשכתוב (שנכתב הספרי , אבל בזמן שהיא מצויה חייבים, ב כתב שאין תכלת מצויה בכל עת"ציצית ספ' ם הל"וכן ברמב, דיני קרבנות

ן ל אינן כפשוט"י זצ"וכן דברי האר, אלא ודאי שדברי הספרי אינן להלכה אלא שנתמעט מציאות התכלתאבל אינו , אלא תיאור שנתמעט כח הרוחני של תכלת או שנתמעט מציאות של תכלת או הסבר אחר, להלכה

)בשם ספרי דבי רב תירוץ על הספרי שאז נגנז תכלת המובחר' ג' ע בס"וע. (ו פטור להניח תכלת בזמן שישנו"ח

פעמים פסלו תכלת' טענה שכבר ב

שכבר שני פעמים בטלו ) ז"ט אייר תשנ"י', ב' א ס"ש אלישיב שליט"ל הגריבזה בקובץ תשובות ש' ע( ,וכן יש שטועניםשמה שטען , שאף פעם לא ביטלו חלזון שהוציאו ממנו תכלת, ג"טענו זו צע, כ מחר יבואו לבטל זה"התכלת וא

הוא לא דבר רך ואין לו , כי הוא לא שבלול, הוא בכלל אין עליו שם חילזון, ר מרדזין על הדיונון"האדמוומה שרצה . וחוץ מזה כל הצבע לא בא כלל מן הדיונון אלא מברזל שמוסיפים כמו שטען הרב הרצוג, קונכיה

והראשון שהוציאו תכלת ממה , הוא בעצמו לא הצליח להוציא תכלת מזה', ינטינה'הרב הרצוג לומר הכ "אר אחרונים משאה וש"וחוץ מזה לארגמון יש מסורה מן הראבי. הוא הארגמון קהה קוצים, שבאמת חלזון

. ואין סיבה לחשוב שיתבטל המסורה, לשאר מינים

ורק בגלל שפסק , וחוץ מזה אם יש טענה כזו שאפשר לפסול איזה פסק אף אם אין לפנינו פירכא וקושיהכ לפי מהלך זה יש "א, וממילא מדמים שגם פסק זה אולי מחר יפריכו אותו, י פירכא וקושיה"אחר הפריכו עכ גם כן אנו "וא, שהרי היו כמה פסקים שהפריכו אותם מראיות, תים"ע וכל השו"כל השו אפשרות לבטל

. עוד שום פסקאין כ "וא, אין להתחשב אתו כי אולי מחר יפריכו אותו, נאמר שגם מה שאין לנו מה להפריך . ותוכנראה שלא היה מראים לו מספיק ראי, אלא ודאי שטענה זו לא שייך רק במקום שבאמת יש קושיה

שאם היה ידוע הדג הזה בדורות , נגד הדיונון של רדזין) מבריסק יוסף דב' ר(שכתב הבית הלוי , ועוד טענה .זהאינו כ אולי נאמר שגם על זה היה פסק ש"וא, זה ראיה שפסקו שאין זה החילזון, הקודמין ולא לקחו אותו

יהודי איש בכנף

11

ויש על זה ראיות , חלזון כי הוא שבלולוהוא בודאי , הנה בדורינו שנתגלה החלזון ארגמון קהה קוצים , ולא שייכים כל הטענות נגד זה. 'כתבנו זה באות ב, ל כיוונו עליו"ברורות שזה אמיתי וזה החלזון שחז

כי ידוע הוא שהיה , לא חל על זה, והטענה שהיה ידוע בדור הקודם ולא לקחו אותו סימן שפסקו שהוא פסול' ן פ"בזמן הגמרא הוצרכו להסתיר התכלת מפני אימת מלכות וברמב שכבר. סנהדרין יב' ע. גזירת מלכות

. ז מובן שנשכח הדבר"ועי, כתב שהיה גזירת מלכות מוחלטת נגד התכלת שלא ילבש רק המלך) כח ב(תצוה )'קודקס יוסטיניאנוס'' ב' ע ס"וע(

, ק שלא ידעו לצבוער, ה ושאר אחרונים שהובאו לעיל"מון מכח הראביגוכן באמת יש לנו מסורת על האר . כ על הדיונון אין שום מסורת"וממילא יש לנו מסורת על הארגמון משא, ועכשיו נתגלה דרך הצביעה

טענה שיש ספק בצביעהם "ודעת הרמב, י שאין לשים סממנים לתוך היורה עם דם החלזון"שדעת רש, שיש ספק בצביעה, ועוד טענה

שנותנים סממנים :) מב(הרי כתוב מפורש בגמרא , י מכוון"יזה רשולא ידעתי על א, שצריך לשים בתוך היורהאין זה מחלוקת בהלכה אלא איך מכינים , וגם אילו היה איזה מחלוקת בזה, בתוך היורה עם דם החלזון

ואפשר לקחת סממנים מה , ם"מ אלא כדרך הצובעים כמו שכתב הרמב"התכלת וזה אין לו דינים הללמזה לא מוסיף וגורע הצבע רק שצריך לרכך , והיום מה שנותנים סממנים, לזוןשמאפשר לעשות תכלת מן הח

. 'ח' ב סע"ל' ע ס"שו' ם לא מעבדין כמו בזמן הגמרא ע"וכן קלף של סת. שיקלוט בצמרהצבע כדי

מלמד 'ג שם "א שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית דבעינן מין כנף ובפרמ"י' ט' ע ס"ועוד טענה שם מן השו ל "עכ', כ בהכרח יעשה הטלית והציצית לבנים"וא, ולבושיה כתלג חיור –ה בטלית "הקבשנתעטף

ומקרא מלא , הרי שם מדובר על הטלית גופא ועל הלבן של הציצית ולא על התכלת של הציצית, ג"ודבריו צעחוט שבא אין חיוב לעשות את ה, ואף במקום שאין לו תכלת. (ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלתדיבר הכתוב

. וראיה מן הגמרא מנחות מ, ם"כ בארצות החיים של המלבי"וכ, ה"כ' א ג"חז' במקום תכלת כצבע הטלית עאולם , ויתכן שכוונתו שעל הצד שזה לא נכון צריך לעשות של לבן, )לא יהא אלא לבן, במי שעושה קלא אילן

ית שיסודו לבן אבל על הלבן שבא א שם שמה שצריך להיות כצבע הבגד הוא רק על הלבן של הציצ"בחז' ע . אין צורך להיות כמו הבגד, במקום תכלת אם אין תכלת

ס שכתב שעל חלזון הזה לא שייך כל "א בשנת תש"וכמדומני שבהסכמה של הרב עמרם אופמן שליט . מתיחס גם לתשובה זו, הטענות

בדין מספר חוטי תכלת וסדר הכריכות והקשירה) ה .שלח שהוציאו כמה מאמרים בענין תכלת וכולם ראוים לשבח' ת פתיל תכלת פראיתי בחוברת של אגוד

, י בענין מספר החוטים"וזה מה שכתב ידידי הרב שלמה טיטלבוים נ, אולם מאמר אחד נראה להשיג עליוד שני חוטין "והוסיף לומר שמי שעושה כדעת הראב, לבן' ם שחוט אחד תכלת וז"שכתב שיש לעשות כהרמב

ג ומופרכת מן הגמרא ומן הספרי "וכל זה צע, ם"לבן פסול ועובר משום בל תוסיף לדעת הרמב תכלת וששה .מצוות לבן ומצות תכלת , ם"ד יוצא גם להרמב"וביארנו שמי שעושה כדעת הראב, ם עצמו"ומן הרמב

ושיטת התוספותד "ם ושיטת הראב"שיטת הרמב) א ד "הכסף משנה לא ידע כלל שיטת הראב) ב ד יוצא "ם אם עשה כהראב"ס וראייה שגם להרמב"גדולה מסתימת הש קושיה) ג ם בנוי על שיטתיה שעיקר הכריכות בתכלת "שיטת הרמב) ד ם לחכמי לוניל והראייה מרב שמואל בן חפני גאון"עוד בדברי תשובת הרמב) ה בדברי מלאך והמקובלים ) ו בענין בל תוסיף: גמרא סנהדרין פח) ז וראיה ממנו שאין בל תוסיף כשהוסיף חוטי תכלת, ית שכל החוטין תכלתם בטל"דעת הרמב) ח שכולה תכלת אין עושים לבן שלה קלא אילן בגד) ט

ג בדבריו"והצע ם"האור שמח בדעת הרמב דברי) י

סיכום) יא

ם"ד או כמו הרמב"להלכה כמו הראב) יב או כמו התוספות ד"לעשות כמו הראב אם) יג ות והקשריםבענין סדר הכריכ) יד

ושיטת התוספות ד "ם ושיטת הראב"שיטת הרמב) א .'מתוך ח' ד' התוס', מתוך ח' ד ב"הראב', ם חוט אחד תכלת מתוך ח"הרמב, שיטות' יש במספר חוטין ג

יהודי איש בכנף

12

ם כמעט "והרמב, ם"ל שלא כדעת הרמב"על הנושא שרוב ראשונים ס' חוט תכלת'הנה הארכתי בספרי . ד יוצא"ם אם עושה כדעת הראב"אולם גם לדעת הרמב, יחידאי

א טעות "א, ד"השגת הראב ,ויהיה אחד משמנת החוטין חוט תכלת והשבעה לבן' ו' א הל"ם פ"ל הרמב"וז הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבן

ל"ורצוני מקודם להזכיר כמה תמיהות בהמאמר הנ

' ושם אדרבה כתוב מפורש בפ, כי תצא שלך לך ופרשת' ם מן הספרי פ"חדא שהוא מביא בעיקר ראיה להרמבא "ולפי גרסת הגר, לפי גרסא שלנו, ובפרשת כי תצא כתוב כמו התוספות, ם"ד ולא כהרמב"שלך לך כמו הראב

.ד"כי תצא כמו בפרשת שלח לך וזה כמו הראב' גורס בפ

ה של צמר ש אומרים שלש"וב, ה"אין פחות משלושה דברי ב, מכמה גדילים אתה עושה, ל הספרי שלח"וזד "כדעת הראב:) א"מנחות מ' ע(ש שהלכה כמותם "ומבואר בפשטות דעת ב .ש"ורביעית של תכלת והלכה כב

.שלמים לבנים' דהיינו אחד שלם תכלת וג' ששנים מתוך ח

לפי שנאמר ועשו להם ציצית שמע אני יעשה חוט , למה נאמר. גדילים תעשה לך. כי תצא' ל הספרי פ"וז' ש אומרים מד"חוטין כדברי בית הלל וב' כמה גדילים נעשים אין פחות מג, ל גדילים"אחד בפני עצמו ת

א בתחילה אבל שיריה "בד. ש"אצבעות והלכה כדברי ב' ד' חוטין של לבן של ד' חוטין של תכלת ודן א גדילים תעשה לך זה לב"ד. 'ובעלי ז' ובעלי ו' יצאו בעלי שלשה ובעלי ה, על ארבע. וגרדומיה כל שהוא

ל ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת"מנין לרבות את התכלת ת

.) י ריש הפרק"ורש: ובכורות לט, ש"ה ב"ד: מא. לח( 'יוצא כדברי התוסכי תצא ופשטות מרישא של הספרי

ה הכונה חוטין "דבב. ש אינן דומין"ה ושל ב"דלשון חוטין של ב. הקשו על זה: בבכורות לט' אולם תוסל "מאי קמ' א גדילים וכו"ויש עוד להקשות דסיפא של הספרי ד. ולא תירצו. נה חצי חוטיןש הכו"ובב. שלמין

' שגדיל היינו ג' ה למדנו מן הפסוק שאין פחות מג"וכן קשה שבדברי ב, זה כתוב בתורה, שיש מצות תכלתבדברים ולא כתוב שם מספר והפסיק באמצע , רק בסוף כתב ענין חוטין, ש לא כתוב דרוש"אולם בדברי ב

.אחרים

ושאר ' כ לא קשה קושית התוס"א בספרי כי תצא גורס באופן שלא יסתרו שני הספרי אהדדי וג"הנה הגרלפי שנאמר ועשו להם ציצית שומע אני יעשה חוט , למה נאמר, גדילים תעשה לך :ל"שהוא גורס וז ,קושיות

א "ובש, ה"אצבעות כדברי ב' טין של גחו' אין פחות מג ,כמה גדילים נעשים ,ל גדילים"ת ,אחד בפני עצמול "ת ,מנין לרבות רביעית של תכלת ,גדילים זה לבן. אצבעות' חוטין של לבן ורביעית של תכלת של ד' בג

.ל"עכ ש"הלכה כדברי ב. ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת

כל הקושיות בספרי ולפי גרסתו מיושבים . ם"ולא כהרמב 'ולא כתוס. ד"כ הספרי על דרך הראב"כ הולך ג"ועש וזה הדרש ללמדינו המקור בתורה "שהסיפא של הספרי העתיק אחרי דברי ב, עצמו וכן מן הספרי שלח

.ותכלת אחד' למספר לבן שהוא ג

כ איך אפשר לפסוק כמו הספרי ומתוך כך "וא, ם"ד ולא לפי הרמב"פ כל דברי הספרי הולכים לפי הראב"ועכ .על בל תוסיף לומר שמי שעושה כמו הספרי עובר

. ג בדיעה אחת"וכן הסמ, ז והערוך בשם רבינו חננאל "כ הריא"כתבו ג' מתוך ח' וכשיטה זו של ב

חוטין של צמר הצבועין ' חוטין של צמר לבן וב' פירוש שיש בה ול "וז, ערוך ערך תכלת בשם רבינו חננאל .'בתכלת ואחד מאותן שנים הוא שכורך על הז

ורבינו משה ,רוב המפרשים אומרים שחציין הן חוטי לבן וחציין חוטי תכלת ,נותז בהלכות קט"ל הריא"וזשהששה הן חוטי לבן והשנים חוטי תכלת ,ולא נראה ,אומר שהשבעה הן חוטי לבן והאחד חוט תכלת

.וכן מבואר בספרי ,כמבואר בקונטרס הראייות

יש ספרים (ו "ם בתשובה רפ"לו להרמבחכמי לוניל ששא', חוטין מתוך ח' ל לחכמי לוניל שצריך ב"וכן סעד ויהיה ' ציצית פרק ראשון כתוב כיצד עושים ציצית מתחיל מזוית של טלית וכו' בהל ל"וז) כא' שהוא ס .אלא השנים תכלת והששה לבן ,לא ידענו מה הוא ואיך אפשר, חוטין חוט תכלת והשבעה לבן' אחד מח

ך שלוש משולשת ארבע פירוש חוטין נותנים בכנף בתוך ר פפא הלכתא ארבע בתו"א, ג דף קח"ל הסמ"וזשל לבן ואחת של תכלת כדכתיב ונתנו על ציצית הכנף ' שלוש אצבעות שתים של לבן ושתים של תכלת או ג

כמו שידוע בזמן :ל המאירי יבמות ה"וז, וכן הוא בברטנורא ריש התכלת .ם"ומבואר שלא כהרמב פתיל תכלת .ה תכלת והוא ארוך מכלם עד שכשהם נכפלין היו שנים תכלת וששה לבןהתכלת שאחד מן הארבעה הי

ד "הכסף משנה לא ידע כלל שיטת הראב) בם "רמב' ע(ד שנים של תכלת ושנים של לבן "א היה לו גירסא מוטעית בראב"י' י ס"ובב' ו' מ הל"הנה בכ

ולא , לבן ושנים שלמים תכלתל שנים שלמים "שס) ריש התכלת(' ד כמו תוס"ומשום זה כתב שהראב) פרנקל

יהודי איש בכנף

13

ומשום זה שלא ידע כלל שיש שיטת , ד שנים של תכלת וששה של של לבן"היה לו כלל גירסא שלנו בראבומשום זה פרש מה , ם"כדעת הרמב) י"ב' ע(ג "הכניס גם בספרי וגם בסמ, שחוט שלם של תכלת, ד"הראב

.ג אחת של תכלת היינו מקצתו של תכלת"שכתב הסמ

, וכן מוכרח, ד ששנים תכלת וששה של לבן"נתברר בכל הגרסאות ובכל האחרונים בגרסת הראב אולם כבר ד להתבטה ארבע של תכלת וארבע של לבן "כ היה להראב"א', ד כמו התוס"י שהראב"שאילו כמו שגורס הבעל שהרי הוא משיג, ולא לכתוב שנים של תכלת ושנים של לבן שהם חוטים שלמים, דהיינו בחצי חוטיים

אלא ודאי עיקר הגרסא כמו שכתוב בכל הגרסאות שנים של תכלת וששה , ם שהתבטה בחצי חוטיים"הרמבס שכתוב בדעה הראשונה שחוט אחד מתוך שמונה "ורק שם יש ט(א "וכן הוא ברבנו בחיי סוף שלח בשם י, של לבן

ם פרנקל על הדף בציונים "ר העיר בזה ברמבם וכב"כי כל הנוסח שם הוא לשון הרמב, ם"ן ואינו אלא הרמב"תכלת בשם הרמב ).'ז' הל

ב וזה "והכניס זה גם בדעת הרע, ט ריש התכלת"יו' ד הלך גם התוס"י שלא ידע דעת הראב"ובעיקבות הב ם אבל "כדעת הרמב, ג"ב שהעתיק הסמ"ג וממילא גם הרע"שאלו סיבבו הספרי והסמ, גרם להרבה טעויות

ד דוחקים "רק כל זמן שלא יודעים דעת הראב, ד"ב מבואר כדעת הראב"ג והרע"האמת שלשון הספרי והסמ . ם"הכל כמו הרמב

ד יוצא "ם אם עשה כהראב"ס וראייה שגם להרמב"קושיה גדולה מסתימת הש) ג, ואילו היה בזה קפידה לעשות דוקא כך, הוא דבר חריג, ם לצבוע חצי חוט"הנה צריך לדעת ששיטת הרמב

כתב כל : וכמו שהגמרא במנחות מב, שהרי כל דבר חריג צריך להיות כתוב, דבר זה היה צריך הגמרא לומרכי זה דבר חידוש וצריך , וצריך לצבוע לשמה, ומזהירין שם על ענין של טעימה פסולה, דיני צביעת תכלת

סיף ש אם עוברים על בל תו"וכ, ואיך לא הזהירו שצריך לצבוע דוקא חצי חוט ולא חוט שלם, להזהיר על זה ס ולא בספרי "איך הגמרא שותקת מזה ואיך לא הוזכר דבר כזה לא בכל הש, אם צובעים כל החוט

כדעת , ם כשר אם עושים חוט שלם"רק אם אומרים שגם להרמב, אפילו בדוחק, ואין שום אפשרות לתרץ זהל "ובזה ס, תל שעיקר מטרת התכלת בשביל הכריכו"כיון שס, ם שסגי בחצי חוט"ל להרמב"רק שס, ד"הראב

' ז' וזה כמו שממשיך שם בהל, ם לא הזכיר שאם עשה יותר מחצי חוט פסול"וכן הרמב. שמספיק חצי חוטוהיינו , שאם התחיל בתכלת כשר. בענין הכריכות שמתחיל בלבן וממשיך בתכלת ובזה מפורש בגמרא לח

י שצריך להשחיל הלבן "רשם לא מפרש כ"והרמב, שמתחיל בכריכה' כפירוש השיטה מקובצת על הדף אות גה "א ד"ק י"ס' ג' א ס"כ בחז"וכ(, לפני התכלת שהרי לא הביא דין זה בשום מקום אלא שמפרש כהשיטה

חוטין ' ה הדין של חוט אחד תכלת מתוך ח"ה, ם לא דברים לעיכובא"כ כמו ששם כתב הרמב"וא, )ואמנם

שעשה פילפול גדול , ב על הספרי"בעמק הנצי ,ב"בזה בנצי' ע, ם מן הספרי"הנה כדי שלא יהא קשה להרמב ל "שדעת רב בגמרא חולק על הספרי ונבאר דבריו ז, מזה

ר אלעזר המוציא תכלת בשוק לשונות פסולין חוטין "א ).עירובין דף צו(' ד מן הגמ"יש להוסיף ראייה להראבד. יה דגלימא טוינהוחוטין נמי נימא אדעת. כשרים מאי שנא לשונות דאמר אדעתיה דגלימא צבעינהו

.כ"ע. דכולהו האי ודאי לא טריח. במופסקין, שזורין נמי נימא אדעתיה דשיפתא דגלימא עייפינהו. כשזורין

' ז' א הל"מ פ"לחכמי לוניל הובא בכ' ל דחצי חוט של תכלת וחצי של לבן וכתב בתשו"ם דס"הנה לפי הרמבשנאמר . חוטין לבן ואחד תכלת' וזרו עד שיהיה זיש לטוות חוט אחד מקצתו תכלת ומקצתו לבן וכופלו וש

.כ"ע פתיל תכלת פתיל אחד ולא שנים

לשונות דאמר אדעתיה אי שנא מ' כ מאי שואל הגמ"הוא חצי לבן וחצי תכלת וא. כ אם כבר הוא חוט"ואה הנה אם חצי תכלת וחצי לבן זהו מילתא דתמי דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתיה דגלימא טוינהו

.הרי ודאי של מצוה', כ מאי שואל הגמ"וא. דפסיקא' לגלימא ויותר תמיה מתירוץ הגמ

ם תלוי בפלוגתא רב "ותירץ שם דרך פילפול שדינו של הרמב ).)דף סד(על הספרי שלח (ב "נצית היזה אחד מקושו , ד דחוט שלם"ל כהראב"ורבה בר בר חנה ס, ם דחצי חוט"ל כהרמב"ורב ס: ורבה בר בר חנא במנחות דף לט

וחוט התכלת אינו מן ', ל שמנין חוטין כמו שלמד הספרי שגדיל היינו ג"ח ס"שרבה בב, הוא מסביר זה, כמבואר בגמרא', גדילים ד' ל שמנין למדים מגדיל ב"ורב ס, וממילא צריך כל חוט הרביעי של תכלת, המנין

ומיישב , סגי בחצי חוט לכרוך, כדי לכרוךם שעיקר התכלת "ל להרמב"וכיון שס, וממילא חוט תכלת מן המנין, ח מאיפה למידים מנין החוטין"שהקשו לדעת רבה בב, ב וההוא גדילם למניינא"ד: בזה קושית התוספות לט

ל כדעת הספרי שגדיל "ח ס"ב שרבה בב"ומתרץ הנצי, ונשארו בקושיה, כיון שאין לו הדרש של גדיל גדילים . לתכלת כ צריך להוסיף אחד"היינו שלשה ואח

וממילא עושים חצי חוט לבן ק "אולם לרב ל, ח"בבאליבא דרבה דשם מקשינן בעירובין ' הגמובזה מישב גם .וחצי תכלת

כ בההוא גברא "א, במספר החוטיםבין רב לרבה בר בר חנה אילו יש מחלוקת לדינא , אולם קשה מאודולמה חלקו , ח אי עשה טוב או לא"ופליגא רב ורבבבציצית סגורים עד הסוף בטלית שכולה תכלת ושהלך :) לט(

יהודי איש בכנף

14

, כ לחלוק אם זה בסדר או לא"והיו צריכים ג, הרי היה לו איזי מספר של חוטי תכלת ,רק בנושא של סגירהכ לא "א כןו. ומשמע שאין מחלוקת בזה, היה ראוי להזכיר שיש כאן עוד מחלוקת במספר החוטים' פ הגמ"ועכ

.'ז' הל' בפרק ב. והרי הוא פסק כן להלכה. עירובין להלכה' מם צריך להביא הג"היה הרמב

כ בודאי בציצית "א, שאם תאמר שיש עוד מחלוקת בין רב לרבה אם צריך חוט שלם או חצי חוט, ויותר קשהכ למה נתעורר רב לומר יאי גלימא ולא יאי תכלת רק "א, שלהם גופא עשה רב חצי חוט ורבה עשה חוט שלם

, היה לו לטעון תמיד על הציצית של רבה גופא שהלך בחוט שלם, אדם המוזר שלא עשה ענףעכשיו כשראה בן . ולומר לו שציצית שלך פסולים או שאתה עובר על בל תוסיף

ם לא קיים מצות ציצית בשלימות כשעשה חוט שלם אבל באמת "אולם טענה זו רק מי שבא לטעון דלהרמבם מודה שאם עשה "כ מוכרח שהרמב"וא, כ קושיה זו לא קשה"אם עשה כדין כשעשה חוט שלם "שגם להרמב

. חוט אחד שלם שכשר

וכמו שכתב . דחוט של תכלת אפשר לקשור לחוט של לבן, ם"אולם הגמרא בערובין אפשר ליישב לדעת הרמבם דבשעת "והאי תשובת הרמב ,שאפשר לקשור שני חוטין אהדדי', ק ג"ב ס"י' ז ס"ו ובט"ט' א ריש ס"המ

,בעירובין הולך גם לפני רב' כ אפשר לומר שהגמר"וא, עושה חצי תכלת וחצי לבן הוא רק לכתחילה טויה

ל "מוכרחים לומר שרבה ס, כדי לישב דעת רבה מאיפה למד מספר חוטין, ומאידך המחלוקת בין רבה לרב ה דלעיל וממילא נשארת הראי. ד"ל כהראב"פ רבה ס"כ עכ"ומוסיפים תכלת וא' כהספרי שגדיל הוא ג

שהרי לא עירער רב על הציצית של רבה רק עירער על , ד"שמוכרחים לומר שגם לרב כשר כשעשה כדעת הראב . ל"וכנ, האדם המוזר שלא עשה ענף

מיושב כ "וא. ם מודה שיכול לעשות חוט שלם של תכלת רק דסגי בחצי חוט"שגם הרמב ולפי מה שכתבנו . וממילא הגמרא שם הולך גם לפי רב .שה חוט שלם של תכלתעו. דמצא כולו תכלתהיטב הגמרא ערובין

ו "ל בתשובה רפ"ם זה וז"ובאמת חכמי לוניל שאלו להרמב. ם דוחק גדול "כל שיטה זו של הרמבאולם חוטין חוט ' עד ויהיה אחד מח' ציצית פרק ראשון כתוב כיצד עושים ציצית מתחיל מזוית של טלית וכו' בהל

וכן לשון הספרי מורה ,ידענו מה הוא ואיך אפשר אלא השנים תכלת והששה לבן לא, תכלת והשבעה לבןע "ע( .'ל דהיינו כמו קלעה שהוא גיחוטי לבן מלשון גד' שהרי למידים ג. ד דהרביעי כולו של תכלת"כהראב

.שלימים שיש ברביעי חצי לבן' ומהיכי תיתי ד. ולא למדנו יותר לבן) בשאילתות שלח

כ "ואח, חוטין' כ למידים מקודם ד"וא', דדרשינן גדיל גדילים ד ):מנחות לט(' שלפי הגמ ,ואף שאפשר לתרץחולק על דרש הספרי ' והגמ, ל שעיקרו בשביל הכריכות"כיון שס, וזה רק חצי חוט, יש פסוק פתיל תכלת

תכלת על לפרש הפסוק פתיל' גדילים ד' יל בדדג' גם להדרש הגממ הרי אפשר "מ, כ לדינא"וממילא חולק גאף דפליגא ' כ לא מצאנו פלוגתא לדינא בין הספרי ובין הגמ"וא, אף אם עיקרו בשביל הכריכות, חוט שלם

בהילפותא

מדברים על , משמע שכשמדברים על חוט', א ד"ובש' א ג"בה, כמה חוטין הוא נותן: א"מ' וכן סתימת הגמ, שהוזכר חוט אחד, 'במדרשים זוהר וכובכל מקום בתורה וכ החוט של תכלת שהוזכר "כ ג"וא, חוט שלם

ו "א, היה צריך להיות דבר זה כתוב, ואילו היה דבר יוצא מן הכלל, זה סתימת הדברים, איירי בחוט שלם .ד"עירובין ומן הספרי כדעת הראב' על כן נראה עיקר מסוגית הגמ .שאין כאן דבר יוצא מן הכלל

ת בתכלת ם בנוי על שיטתיה שעיקר הכריכו"שיטת הרמב) דוכמו שכתב , ם לשיטתיה שעיקר הכריכה של תכלת"שכל המושג של חצי חוט תלוי הרמב, ויש להוסיף

ורק כריכה ראשונה של לבן מדין הכנף , הלבן לענף והתכלת לכריכה, ציצית שיש שני סוגי מטרות' בתחילת הלשהובא , בתו לחכמי לונילוכן משמע מלשון תשו, ם"וכן כתבו כל המחברים המתרצים את הרמב, מין כנף

אבל בזה כבר הרבה ראשונים , משום שכל מצוות תכלת הוא רק הכריכה, שזה ענין של חצי חוט, מ"בכרב עמרם ,ו"ט' ציצית ס' ש הל"ה לא יפחות ורא"ד. לט 'דעת התוס, עיקר הכריכה משניהםל ש"וסחולקים

תכלת ולבן שוין שזה לענף ולכריכה וזה לענף מטרת , ולכל השיטות האלה, רב נטרונאי גאון, לקמן' ע גאוןוממילא כמו , כיון שבין התכלת ובין הלבן הוא לכריכה וגם לענף וממילא אין מקום לומר חצי חוט ,ולכריכה

שהלבן הוא בחוטין שלימים כן התכלת

' וששאלת מהו הפוחת לא יפחות מז) 3תשובה (ל "וז 330תשובת רב עמרם גאון בגאוניקא עמוד ל "וזחוליא אחת של . כשהיה התכלת ביד ישראל כך היו מטילין לאותו שליש גדיל, ג"והמוסיף לא יוסיף על י

רב ' רב ששת אמ' רב חונא בר יהודה אמ' אמ' כי דקאמ ,וכמה שיעורה ,ציצית לבנה וחוליא אחת של תכלתוכמה שיעור ,כשרה ירמיה בר אבה אמר רב תכלת שכרך רובה כשרה ואפילו לא כרך בה אילא חוליה אחת

תאנא הפוחת לא יפחות משבע ' והני חוליות דקאמר, חוליה תניא רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלשכשהו מתחיל מתחיל בלבן וכשהו מסיים . וכאיצד סודרן ,'ג חוליות וכ"חוליות והמוסיף לא יוסיף על י

ועליה של תכלת וחוליה של לבן ועליה לאחר קשר התחתון חוליה אחת של לבן . מסיים בלבן וכך היה גודילחוליה של תכלת ועליה חוליה של לבן ועליה של תכלת ועליה של לבן וקושר קשר עליון וזה הוא לא יפחות

יהודי איש בכנף

15

.ל"עכג מוסיף כסדר הזה "משבע ואם רצה להוסיף עד י

, לת על הלבןשאין עדיפות בכריכות תכ, בענין הכריכות' ז' ד הל"וכך דעת רב נטרונאי גאון שהובא בראב . ם גם בענין חצי חוט"ל כהרמב"כ כל אלו לא ס"וא

, ם שסגי בחצי חוט תכלת"כ כהרמב"ל ג"אין ראיה שס, ם בענין שכורכים בעיקר תכלת"אולם אלו שסוברים כדעת הרמב( )לעיל ו הובא לשונ ,'ל שצריך שנים מתוך ח"שהרי דעת הערוך ערך תכלת בשם רבינו חננאל שכורכים בעיקר בתכלת וס

. יש לו מקור נאמן בגמרא לח, שיטה זו שהכריכות הם בין מן התכלת ובין מן הלבן לאורך כל הדרך, ה"הג(ומפרש , ששם נאמר מצוה להקדים לבן לתכלת ואם הקדים תכלת ללבן יצא', לפירוש השיטה מקובצת אות ג

ואם הקדים חוליא של מין כנףהכנף . השיטה שמצוה להקדים חוליא של לבן לשל תכלת כמו שכתוב שם לטשיטת (, ומשמע שאם עבר ועשה הכריכה הראשונה תכלת יש לו עדיין לעשות כריכה לבן, תכלת לפני לבן יצא

) שאין זה דבר הניכר, ע כמו שהקשה השיטה"י שיש להקדים לתחוב הלבן לפני התכלת צ"רש

, שני, שצריך כל חוליא שניה של לבן, דאח, ג שבענין כריכות של לבן יש שני דינים"והנה בשלמה לפי רעעדיין צריך , ועבר על דין הכנף מין כנף, אז כשהתחיל בתכלת , שצריך להתחיל בשל לבן מדין הכנף מין כנף

ורק מדין הכנף מין , שעיקר הכריכות הם של תכלת, ם"אבל לפי הרמב, כ חוליא לבן מדין הראשון"לעשות אחאבל חוץ מזה אין עוד , ל לבן ומכח זה גם האחרונה מדין מעלין בקודשכנף צריך להתחיל כריכה ראשונה ש

, כ כשעבר ולא עשה כריכה ראשונה של לבן אין עוד מקום לעשות לבן"א, כריכות לבן

ואז , ומפרשינן בהוה אמינה דאיירי בטלית כולה תכלת, תכלת אינו מעכב את הלבן: וכן בהמשך הגמרא לחומשמע מלשון הגמרא שרק , שיש להקדים חוליא או כריכה של תכלת לשל לבןד שהכנף מין כנף הכוונה "ס

ג שגם בלי דין הכנף מין כנף יש "ועכשיו בשלמא לפי רע, כ עושה כריכה או חוליא של לבן"להקדים אבל אחיש לעשות , אז כאן בטלית שכולה התכלת אחר שעשה חוליא תכלת מדין הכנף מין כנף, לעשות חוליות של לבן

ממילא כאן שטלית שכולה תכלת , ם שכריכה של לבן הוא רק מדין הכנף מין כנף"אבל לפי הרמב, לבן שלג שחוץ "וזה ראיה חזקה לדעת רע, כ של לבן"כ אין עוד מקום לעשות אח"וא, ד שיש להתחיל בתכלת "שס

מין כנף הוא תמיד של ואף שהוה אמינה זו לא נשאר והכנף (מדין הכנף מין כנף יש עוד צורך לחוליות של לבן ) אין בנושא שלנו חזרה במסקנת הגמרא, לבן אף בבגד שכולה תכלת

דמשמע שגם בלי , לגירסא דידן שהוא גרסת הגאונים', מתחיל בלבן, כשהוא מתחיל. וכן מן הגמרא לטתחיל מ'ף בלשון "ם יש גרסת הרי"ולהרמב(להתחיל בלבן יש דין של להתחיל והיינו שממשיך לשנות הצבע

, ואז אין ראיה מזה שמחליף תמיד וגם אין ראייה להיפוך'', כשהוא מתחיל מתחיל בלבן'ולא בלשון ' בלבן )ה "כ הג"ע. ל"ואכמ

ל שיסוד "וכולם ס, כ אין מקום לחצי חוט"לדבריהם ג, שני חוטים שלמים' כתוסל "וכן כל הראשונים שס ואף שכתבנו , בשביל עצם השלמת מספר החוטיםם אלא צריך "של תכלת הוא לא רק לכריכה כדעת הרמב

,מ כלפי נקודה זו שאין מקום לחצי חוט אפשר לצרפם"מ, כמבואר בספרי ל כותיה"שלא קיי ב"אות י

ם לחכמי לוניל והראייה מרב שמואל בן חפני גאון"עוד בדברי תשובת הרמב) היש לטוות חוט אחד מקצתו תכלת מ "שהובא בכ) א"כ' יש ספרים ס( ו"רפ' ל בתשובתו לחכמי לוניל ס"וז

חוטין לבן ואחד תכלת שנאמר ' ומקצתו לבן ויש לו להכניס כל חוט וחוט בפני עצמו וכופלו ושוזרו עד שיהיו ז, ל ויש לעיין איך זה משמעות הלשון אחד ולא שנים שבא למעט חוט שלם"עכ ,פתיל תכלת אחד ולא שנים .חוטין היינו שלמים' או ד' ה ג"ש וב"במחלוקת ב:) מא(כ כשהוא שלם כמו "הרי בכל מקום נקרא חוט ג

כל (ציצית ' ונעתיק כאן לשון רב שמואל בן חפני בהל, ם שם כתב שכך כתב רב שמואל בן חפני גאון"והרמבוראוי להיות אחד מן החוטים התלוים ארוך יותר ל"וז) בור נמצא בספר כליל תכלת מהרב אליהו טבגרהחי

' יתיב רבה וקאמר משמיה דרב חוט של כרך עולה לה מן המנין וכו .)לט(כדי לכרוך בו עליהם כמו שאבאר , שהוא ארוך יותר וחוט שאמרנו, ח סח לי רב יאשיה דמן אושא חוט של כרך עולה לה מן המנין"אמר רבב

.יהיה תכלת בזמן שהתכלת מצוי

אולם אפשר לפרש דבריו שהחוט שכורך בה עם , ם הבין בדבריו שרק חצי החוט הוא של תכלת"הנה הרמבם הוא רק בענין שעיקר הכריכות של "ויתכן שהראייה של הרמב( .כל ההמשך שהוא אותו חוט הוא של תכלת

)'ח' מ הל"בזה התשובה שהובא בכ' תכלת ולא לענין שצבוע חצי חוט ע

בדברי מלאך והמקובלים ) ואולם כיון שלמד מפי מלאך אנו מצווים שלא להתחשב עם זה , ם"שכתב כהרמבקורח ' פבמגיד מישרים ' וע

והכוונה שהוא לא ידע בחלקי ההלכות יותר , י"כ הב"י הוא ג"א שהמגיד של הב"פעם שמעתי בשם החז( .שתורה לאו בשמים היא ) אולם שמועה זו היא לא לעיכובא, גם המגיד לא ידע' , ד כמו שכתבנו לעיל אות ב"י עצמו לא ידע הראב"י עצמו וממילא כיון שהב"ן הבמ

ד כמו "אולם גם הוא מסתבר שהיה לו הגרסא בראב, ם"ברבינו חיים ויטל בספר המצות שכתב כהרמב' וע ,'שלא לעשות כהתוס אוכל מה שאפשר ללמוד ממנו הו, י"מן הב י כי היו באותו דור ובאותו עיר ולא עדיף"הב

יהודי איש בכנף

16

ובספר פתיל תכלת מהאדמור מרדזין עמוד .ד"ד כיון שלא ידע הראב"א ללמוד ממנו שלא כהראב"אבל אם וביהל אור "כתב כהרמב) ה"פ(בספרא דצניעותא ש. א על הזוהר הביא סתירות בזה"מ בשם כתבי הגר"ק

תר ענין הלכה כתב ואבל כיון שבפירוש הספרי שהוא י, ד"פסק כהראב: ח"זוהר דף רכב פרשת פנחס, והוסיף שם שכך כתוב בספרי ,ד"כהראבהעיקר וכן ביהל אור פנחס כתב מפורש ש. כך העיקר ,ד"כהראב

ומבואר לפי גרסתו , ד ולא בענין החוליות"ומחק מילה בזוהר כדי שבזוהר ידבר על ענין חוטין לפי דעת הראבם "כ במקום שכתב כהרמב"משא, א מעיקר הלכה כך"רואים שדעת הגרו, וא רביעית של לבןשתכלת ה

. ם"כתב דרך פירוש ולא דרך פסק ולא כתב שהעיקר כהרמב) בספרא דצניעותא(

טעמי , תולעת יעקב, שערי צדק לבעל שערי אורה, ספר הקנה(, וכן מה שהובא במאמר בשם המקובליםובעיקר מסתבר שלא ידעו כלל שיש , אין לנו להתחשב נגד רוב הראשונים) מד י"החרדים פ, ז"המצוות להרדב

וכן ) אות ב' ע(', ד כמו התוס"כיון שהיה לו גרסא מוטעית בראב, י לא ידע מזה"ד בזה כמו שהב"שיטת הראבד רק כל מה שהיה לפניהם היה או "ם או כהראב"ולא דנו כלל אם הלכה כהרמב, ט"יו' נמשך אחריו התוס

י שם וביונתן שם וכן דברי אגדה "ובזה בודאי כל דברי אגדה במדרשים ריש קורח ורש, ם"או הרמב' וסהתאלא חוט אחד ' כולם מורין שלא כתוס, ה"פרשת שלח דף קע וכן הזוהר. תענית כב. שהובאו בגמרא סוטה יז

ם "ד על הרמב"קרית בראבאבל עכשיו שנתברר לנו גירסא העי, אבל אין זה בירור אם חצי או שלם, ולא שנים . כ ספרי רוב הראשונים וסתימת הגמרא יכריעו"א, ודנים בגדרי הלכה איך הלכה , ובספרי

אולם ראיתי בפנים , ם"ג כתב כהרמב"י' כ המשכנות יעקב ס"שג, הנה במאמר כתב הרב שלמה טיילבויםובכלל לא הביא דעת ,ד וכל הדיבורים שם הוא שלא כדעת התוספות"ולא הביא שום ראיה נגד הראב

ם "ו כתב שהרמב"ט' וחוץ מזה בס, ד"י שלא ידע דעת הראב"ויתכן שהיה לו גרסת המוטעית של הב, ד"הראב .'בזה לקמן אות ז' ח בענין בל תוסיף כדעת העיטור ע"מפרש הגמרא דסנהדרין פ

בענין בל תוסיף: גמרא סנהדרין פח) זהרב נחום (, ם בשם היד פשוטה"לדעת הרמב: ח"רין פוכן מה שהביא שם במאמר בביאור הגמרא סנהד

והאיכא ציצית דעיקרו מדברי תורה ופרושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף )ם מעלה אדומים"א ר"שליט' רבינוביץשיש בל תוסיף אם מוסיף חוט וביאר זה דהיינו שהוסיף בחוטי תכלת או שטווה כל החוט ,ואם הוסיף גורע

דבר שעקרו דברי תורה ופירושו וזה מה שאמרו שם , אין איסור בל תוסיף בחוטי לבןאבל , ולא רק החצי .היינו חוט אחד דברי תורה ופירושו שלא לעשות יותר מחוט אחד או מחצי חוט תכלת, מדברי סופרים

מאי בציציתשהרי אמרינן בגמרא , הנה לא שייך כלל שהגמרא דן בציור שצבע כל החוט במקום חצי חוטואם איירי כאן , האי לחודא קאי והאי לחודא דקאי, אי סבירא לן קשר עליון לאו דאורייתא, א לןסביר

, כ לא נקרא האי לחודא קאי"א, וזה שעובר על בל תוסיף, שעשה במקום צביעת חצי חוט שצבע כל החוטוזה פירכא , ראלא ודאי שהגמרא לא מדבר על זה אלא שהוסיף חוטין או מין אח, שהרי הוא אותו חוט ממש

רק , אין עוד מקום להמשיך כאן בסוגיה זו לענין אם צבע במקום חצי חוט חוט שלם( .שאין עליה תשובהשהגמרא לא , אנו ממשיכים לומר שגם כשהוסיף יותר מחוט שלם של תכלת אינו עובר משום בל תוסיף

)מדברת על זה

ובאמת כל הראשונים מפרשים , שיפרש כך הנה עצם פירושו תמוה ומחודשת ולא מצאנו באחד הראשוניםאו שמפרשים מין ' גדילים ד' היינו גדיל ב' פירושו מדברי סופרים'חוטין ואומרים שלשון ' או שמוסיף על ד

הכנף ל "וזה מכוח שדרשו חז' פירושו מדברי סופרים'ל ששייך ליחס לשון "והיינו שיש כאן דדרשות חז, אחרעד שנאמר , אולם דרש כזה שפתיל אחד ולא שנים לא נמצא בשום גמרא ).זיר נחנ: יבמות ד: שבת כז( מין כנף

ואיך שייך לומר שזה כוונת , שיש כאן איזה דרש ששייך לומר שזה כוונת הגמרא פירושו מדברי סופרים .הגמרא כאן

. הלבןס כשמדברים סתם לשון ציצית שהכוונה הוא רק על התכלת ולא על "וכן כמדומני לא מצאנו בכל הש . ולשיטתו היה הגמרא צריך להקשות והאיכא תכלת

שפסול ) ח"תס' א ס"תשובה ח(א "שדעת הרשב, הנה בהוספה של חוטין פליגא הראשונים אם כשר או לאע פסק "ב והש"י' ע שם סע"א ובש"י' י ס"הובא מחלוקת זו בב, ודעת בעל העיטור שכשר, מכח הגמרא שם

שיש עוד הרבה ראשונים כדעת ) ם"המלבי(ב בשם ארצות החיים "ש במ"ע, א כבעל העיטור"א והגר"כהרשב, ם כדעת בעל העיטור"י והרמב"שדעת רש, ה והא איכא"ד: ן סנהדרין פח"בחידושי הר' וע, בעל העיטור

ומשמע שרק אם , ו כתב הטיל ציצית על ציצית שאם נתכווון להוסיף פסול"ט' הל' ונראה כוונתו דבפרק אולא כשהוסיף , שזה לשון ציצית' א' א הל"וכמו שכתב בפ, ציצית היינו כל חבילת ציצית הטיל ציצית על

' א' מ הל"אולם הכ(, והיינו שעובר בבל תוסיף כשעשה חבילה נפרדת וכמו שכתבו תוספות ריש התכלת, חוטיןלא כשהוסיף צבע תכלת של ו' ם שאם הוסיף חוטין פסול אולם הוא כתב זה רק כשהוסיף חוטין יותר על ד"כתב בדעת הרמב

ו "ט' כ במשכנות יעקב ס"וכ .)ל שאם עשה כל חוטים תכלת כשר"ח ס"י' א הל"ם פ"מ בדעת הרמב"והרי הכ, חצי חוט . ם כדעת בעל העיטור"שדעת הרמב

י מפרשים שמה שעובר משום בל תוסיף הוא רק כשהוסיף "ם ורש"ן שם שלדעת הרמב"וכתב בחידושי הר

יהודי איש בכנף

17

ש לומר כשצבע חוט אחד שלם שיעבור על בל "לה על דעתם לומר כשצבע יותר מחוט אחד וכולא ע, מין אחרא שמוסיף יותר "אלא י. ם"ן בדעת הרמב"כולל הר, תוסיף ואף אחד מן הראשונים שם מפרש שמוסיף בתכלת

ני ושיטה ן בפירוש הש"ר(, א שמוסיף מין אחר"וי) ן בפירוש הראשון והמאירי"א וחידושי הר"רשב(חוטין ' מד ) א שם"כ הגר"וכ' אות י. מקובצת מנחות לח

וראיה ממנו שאין בל תוסיף כשהוסיף בחוטי תכלת , ם כשכל החוטין תכלת"דעת הרמב) חואילו בלבן שאינו , כתב הדין שתכלת אינו מעכב הלבן כשעשה כל הציצית לבן' ד' א הל"ם פ"הנה הרמב

ם ולא כתב שאם עשה "ונשאלת השאלה למה שינה הרמב ,מעכב התכלת כתב שנפסק הלבן ונשאר רק תכלתל כוותיה אז גם כשעשה הכל "אבל לרבנן דקיי, והרי הציור השני הוזכר בגמרא לפי רבי, הכל תכלת שכשר

אלא כרבנן בודאי מפרשים לימא מתניתין דלא כרבישחשב . שהרי בהוה אמינא של הגמרא לח, תכלת כשר . שרהמשנה שהכל לבן או שהכל תכלת כ

ם שגמרא "כתב שדעת הרמב' ד' מ הל"שהכ, מ ובין באחרונים הבאים אחריו"בין בכ, ויש בזה שני מהלכים:) לח(אף שהגמרא , ל שאין הדבר כן רק בגרדומים כשר"וס, חוזרת ממה שחשבו מקודם שהכל תכלת כשר

מ גם לרבנן הדין "מ, לל שגם כולו לבן פסו"עשה אוקימתא בגרדומין רק בשביל לאוקים המשנה גם לרבי שסואילו , אז הפירוש הראשון שעשה הכל תכלת כבר אינו נכון, שאחר אוקימתא זו, ויותר מזה, דגרדומין נכון

. ו מכולו לבן שכשר"ם לא כתב זה משום שזה ק"רק הרמב, י שגם כשהכל תכלת כשר"ח כתב הב"י' בהל

ל "ועשה פילפול למה ס, לו תכלת פסולשכו' ד' מ בהל"שלח לך האריך שהעיקר כדעת הכ' ב פ"ובנצים פרנקל בספר הליקוטים בשם הקובץ "וכן ראיתי ברמב. ם שהגמרא חוזרת בו ממה שחשבו מקודם"להרמב

ם "והרמב, ע הביא שכולו תכלת כשר"ובשם רד, ם דחה הגמרא"ועשה פילפול למה הרמב, שפסול בכולו תכלת . השמיט משום שאינו שכיח

ם השמיט "לומר שהרמב, ם כשכולו תכלת"לאלו האחרונים שפוסלים לדעת הרמבולא הבנתי מה הדחיק ודחקו משום זה לומר שתחילת הגמרא ריש התכלת שמפרשים שעשה הכל , ל הדין"כולו תכלת בגלל שלא ס

שהרי בגרדומין כתב רק הציור , ם לא כתב הכל"הרי בין כך אנו צריכים לומר שהרמב, נדחה, תכלת שכשר, אף שהדין הוא בודאי כך שכשר, ואילו נפסק התכלת ונשאר לבן לא כתב, ונשאר תכלת כשרשנפסק הלבן דאי איגרדום תכלת וקאי לבן ואי איגרדום לבן וקאי תכלת לית לן , נקט הכל בחדא מחתא:) לח(שהרי בגמרא

, א נכוןולא משם שהדין ל, ו"זה משום שהשני בא בק, ם כתב רק מקרה אחד"כ בודאי אף שהרמב"וא, בה, אין לדייק מן ההשמטה של עשה הכל תכלת כשר, כ גם ברישא של ההלכה בענין עשה הכל לבן כשר"וא

. ו או משום שלא שכיח"אלא ההשמטה הוא משום שבא בק, שהדין לא נכון

למשל שעשה כדעת , ז בודאי מוכרח שלא שייך בל תוסיף אם הוסיף יותר מחוט אחד תכלת"פ לפ"ועכובזה כבר כתבנו (חוטין ' כיון שעושה פחות מג, עדיין יתכן שלא קיים מצוות לבן כהלכה אולם, התוספות

ורק אם , שגם קיים מצות לבן כדין, באריכות שבודאי אם עשה חוט אחד תכלת בשלימות מוכח שהכל כשרפי אז מסתבר שלא קיים מצוות לבן כדין ל, הוסיף יותר מחוט שלם תכלת וגרע פחות משלשה שלימים לבן

שהרי גם אם עשה הכל תכלת , רק כאן אנו אומרים שבודאי אינו עובר משום בל תוסיף.) ד"ם והראב"הרמבלא כתבו שיש בו משום , ם שהכל תכלת פסול"אינו עובר משום בל תוסיף וגם אלו האחרונים שמכניסים ברמב

. ם"ל שאז לא קיים גם מצוות תכלת לדעת הרמב"וס. בל תוסיף רק שחסר בלבן

, וזה בכלל לבן אינו מעכב את התכלת, ל כשכל החוטים של תכלת שכשר"ם ס"ר ראיה חזקה שהרמב"שו . וממילא נשמע שלא שייך בל תוסיף כשמוסיף חוטין, )א"ונתבאר בספר המצוות שורש י(' ה' והוא ממה שכתב בהל

מובן היטב כששתי כ הסביר שזה"ואח, א כתב שחלקי מצוות אינן נחשבים כשתי מצוות"הנה בשורש י ל"וכתב וז, אולם נתקשה לומר שהם מצוה אחת במקום שאינן מעכבות זו את זו, מצוות מעכבות זו את זו

כי העולה במחשבה שאחר שאלו , ואמנם מקום הקושי הוא בדברים שאמרו בהם אינם מעכבים זה את זהכמו שאמרו התכלת אינו מעכב , שיהיה כל חלק מצוה בפני עצמהכל חלק מהם בלתי צריך לחבירו החלקים והנה היה אפשר לנו שנאמר שלבן ותכלת יימנו בשתי מצות לולי מה , והלבן אינו מעכב את התכלתאת הלבן

מצוות תכלת , יכול שהן שתי מצוות, שמצאנו להם לשון מבואר במכילתא דרבי ישמעאל והוא אמרם שם .היא ולא שתי מצוות מצוה אחת, תלמוד לומר והיה לכם לציצית, ומצוות לבן

היינו שהתכלת , שמה שעלה בדעתנו שהם שתי מצוות זה משום שלבן אינו מעכב התכלת ,הנה מבואר מכאןשהרי שם התכלת צריך ', ד' וזה לא שייך לומר שמדבר באופן של גרדומין שהזכיר בהל, אינו צריך את הלבן

ובאמת גם עכשיו צריך קצת (, אחר תחילתוומה שמכשירין זה משום שהולכים , את הלבן בתחילת תלייתו' ג, שנשאר כדי עניבה' ב, שנפסק לגמרי' א, פירושים בנפסק הלבן' ח ג"י' מ בהל"לפי מה שביאר הכ, לבן

כי אם נפסק גם , לבנים' ודאי שנפסקו רק ו' א' הנה לפ, שנפסק פחות מכדי עניבה אבל עד ולא עד בכללועל זה לא שייך לומר שאמור , )נשאר גם קצת מכל חוטי לבן', וג' ולפירוש ב, התכלת לא מחזיק, השביעי

אלא הכונה באופן שכל החוטין תכלת בלי שום לבן וגם זה , כ שלא איירי בגרדומין"אלא ע, להיות שתי מצות

יהודי איש בכנף

18

ורק מכח הפסוק של והיה לכם , ה היה מקום לומר שהם שתי מצוות"ומש, ואין בו משום בל תוסיף, כשר . למצוה אחת לציצית מחבר

פ שאין אחד מעכב את חברו אינן שתי מצוות אלא מצוה "אע' ה' ובזה מובן היטב מה שכתב ביד החזקה הלאמרו חכמים , והלובש טלית שיש בו לבן או תכלת או שניהם כאחד הרי מקיים מצות עשה אחת, אחת

הוא שאם עשה תכלת לבד והיינו שממה שהדין , הראשונים והיה לכם לציצית מלמד ששניהם מצוה אחתכ "וזה ע, ורק מכח הפסוק של והיה לכם לציצית עושה מצוה אחת, הוא כשר היה אמור להיות שתי מצוות

כ זה ראיה "וא, ששם התכלת צריך את הלבן בתחילת תליתו' , ד' בכולה תכלת ולא בגרדומים שהזכיר בהלו מכולה "ל אלא משום שבא בק"ום שלא סזה לא מש, את הצייור של עשה כולה תכלת' ד' שמה שדילג בהל

. וזה ברור, כ מוכרח מכאן שלא שייך בל תוסיף כשמוסיף בחוטי תכלת"וא, ח"י' מ בהל"לבן וכמו שכתב הכ

בגד שכולה תכלת אין עושים לבן שלה קלא אילן ) טצריך דוקא ם בבגד שכולה תכלת"פילפול וקושיה למה לדעת הרמב, ועוד כתוב בהמאמר של הרב טיטלבוים

אלא ודאי משום שיש כאן משום בל תוסיף ואסור להוסיף , ולא סגי לעשות הכנף מין כנף מתכלת, מין אחר .יותר מחוט אחד או מחצי חוט

ה "בד: י לח"כמבואר ברש, כיון שרוב הבגדים הם מלבן, הוא לא תכלת, ולא הבנתי כל זה הרי כנף מין כנף וזה כוונת הפסוק ונתנו על , ב לעשות דין כנף מין כנף ולא הכל של תכלתוהרי יש חיו, מידי צבעי קא גרים

ולא משום שעובר משום , וממילא יש חיוב לעשות לבן, ולא שיהא הכל פתיל תכלת, ציצית הכנף פתיל תכלת, ש איפה כתוב כאן שאם טווה כל החוט תכלת יהא עובר משום בל תוסיף"וכ, בל תוסיף אם מוסיף תכלת

ולא מצאנו בשום מקום שיש . שצריך לעשות גם לבן והרי עדיין יש לו שלשה חוטין שלמים של לבןאלא עיקר , חיוב של לבן יותר משלשה חוטין שלמים

ם "דברי האור שמח בדעת הרמב) יאולם , ם מן הירושלמי דרך פילפול רחוק"ציצית שרצה להביא ראיה לדברי הרמב' ר האור שמח בהל"שו

)ש"ם זה משום האו"כמה רבנים שהולכים כשיטת הרמב(יותר ונביא זה עם הפירכה עליו הדברים תמוהים ב

שבכלאים כתוב צמר , ששואל מאי נפקא מינה בין כלאיים לנגעים, ט דכלאיים"איתא בירושלמי ריש פ סור ואילו בכלאים א, כ למה בנגעים מטמאים רק צמר לבן ופשתים לבן ולא צבועים"וא, ופשתים וכן בנגעים

שבכלאים כתוב ריבוי של צמר ופשתים ללמוד שמה פשתים כברייתה אף צמר , ומתרץ הירושלמי, גם צבועים .כברייתה וממילא רק בלבנים

ממה שהתורה הוצרך לדחות , לכאורה יש לנו ראיה שבכלאים מוכרח שאסור גם צבוע, והקשה האור שמח, ונשמע שיש בזה בעצם איסור רק שנדחה, גד פשתיםוהיינו שהתורה התירה תכלת בב, איסור כלאיים בציצית

י "שהרי כל ענין כלאיים בציצית הוא ע, כ אין כאן דחיית איסור"א, ואילו כלאיים היה אסור רק בלבניםל להירושלמי שחוט התכלת הוא אך ורק "אלא ודאי שס, כי שאר החוטין אפשר בפשתים, התכלת שהוא צמר

ממה שהוצריך התורה לדחות איסור כלאים בציצית אין ראיה שכלאים , ילאוממ, והחצי השני הוא לבן, החציוזה קושית , שאולי התורה הוצרך להתיר כלאיים בגלל חצי חוט הלבן שיש בהתכלת, שייך גם בצבועים .מ בין כלאים לנגעים"הירושלמי מאי נפ

כי זה , ור גם בצבועאס בכלאיםזה לא למה , שמה שהירושלמי מקשה, ואולם שותא דמר לא הבנתי כלללמה , רק עיקר קושית הירושלמי היא, או גם בלי זה כי סתם בגדים הם גם בצבוע, אפשר ללמוד מתכלת

ועל זה מתרץ הירושלמי , הרי היה אפשר לדמות לכלאיים שאוסר גם בצבועים, מטמא רק לבנים בנגעיםח מן הירושלמי עצמו שכל הקושיה וכן מוכר, שבנגעים יש ריבוי מן הפסוק של צמר ופשתים שרק בלבנים

שהרי זה מה שתירץ שיש , ולא הקשה למה בכלאיים אסור גם בצבוע, היתה למה בנגעים צריך דוקא לבניםולא מביא פסוק שבכלאים אסור אף , אף זה כברייתה, מה זה כברייתה, היקש בין צמר לפשתים לענין נגעים

כ "וא, אולם לא זכיתי להבין מה קאמר, ת להצדיק הראיהש שנחית לזה ורצה בכל זא"וראיתי באו, בצבועים .ם"אין משם ראיה של כלום לדעת הרמב

' ה' א הל"א וביד החזקה פ"ם בספר המצוות שורש י"וכן האור שמח לא מצא ידיו ורגליו בביאור הרמב . האור שמחוזה קושיה גדולה ל, ששם מבואר מפורש שכולה תכלת כשר בלי שום לבן' המבואר לעיל אות ח

סיכום) יא , ז"הריא, ד"הרי המה הראב, ל דהיינו חוט שלם"ס, ל שתכלת הוא חוט אחד"רוב רובם של הראשונים שס

ל שכורך בין מן התכלת "ויש להוסיף שכל הגאונים שס) אות א(, חכמי לוניל, ג "הסמ, הערוך בשם רבנו חננאלהלא המה רב עמרם גאון , אין להם ענין של חצי חוט, כלתואין ענין מיוחד לכריכה דוקא מן הת, ובין מן הלבן

ל שני חוטין שלימים "ויש לצרף גם כל דיעות בעלי התוספות שס) אות ד(, ש"ורב נטרונאי גאון ותוספות ורא .שיש לצבוע רק חצי חוט) מן הראשונים(ם יחידאי בזה "והרמב. ל כל מושג של חצי חוט"בודאי לא ס

יהודי איש בכנף

19

וכן לא יתכן שלא יקיים , ד יהא פסול"ם לא יתכן כלל שאם עשה כדעת הראב"רמבוהוספנו שאפילו לדעת ה, ובדיקתו, למה הגמרא שטורחת וכותבת כל פרטי דיני תכלת וצביעתו, שאם כן קשה מאוד, מצוות שני מינים

, מתעלמת מלכתוב דבר חריג כזה שצריך לטוות חצי חוט לבן וחצי תכלת , ומספר החוטין וכפילתו וכריכתו, שפסול או שעובר על בל תוסיף, ולמה הגמרא לא מזהירה שאם טווה חוט שלם של תכלת כמו שזה הפשטות

ובודאי אינו עובר משום . ם כשר ומקיים מצוות שני מינים"ו שגם להרמב"א, או שלא מקיים מצוות שני מינים ) ת זאות ג ואו. (בל תוסיף שאין לנו שום גמרא שמדבר באופן כזה משום בל תוסיף

) אות ח(ם שכל החוטין תכלת כשר אף שלא עשה כלל לבן "ל להרמב"ומספר המצות שס' ה' וכן מוכח מהל

וסתימת כל הגמרא , ם"ד אין לנו שום מקור להכשיר אם עשה כדעת הרמב"ל כהראב"ומאידך כל אלו שס, אמרינן שכופליםובגמרא , וסתם חוט הוא חוט שלם, ד שלשיטתיה אין כאן שום דבר חריג"הוא כהראב

.וכן מפורש בספרי. וממילא יוצא שני חוטין חצאין

, ם"והרמב' ורק ידע תוס, ד משום שנזדמן לו גירסא מוטעית"י לא ידע כלל שיטת הראב"וכן כתבנו שהבל "שס' ד ורק הכריעו שלא כהתוס"י לא דנו כלל בשיטת הראב"וממילא כל המקובלים בדורו ואחריו והמשכנ

ם שרק חצי חוט כיון שלא הכירו שיטת "וממילא יצא כהרמב, למים אלא צריך רק חוט אחדשני חוטין של חוט אחד שלם צריך לפסוק "ד שס"אבל אחרי שנתגלה הגרסא האמיתית בראב, שחוט אחד שלם, ד"הראב

) 'אות ב ואות ו(ד בענין זה "י שלא הזכירו דעת הראב"א להביא ראיה מן המקובלים והמשכנ"וא, כך

ם קיים מצוות ציצית דלא גרע "אם עשה כהרמב, ל כוותיה"ד וכל אלו הראשונים שס"ובודאי גם להראב . אולם בפשטות לא קיים מצות תכלת, מאילו עשה הכל לבן

ם "ד או כמו הרמב"להלכה כמו הראב) יב, כלתם שרק חצי חוט ת"שלמים לבן ולא כהרמב' חוט תכלת אחד שלם וג, ד"צריך לעשות כמו הראב

פסק מפורש , א כשפסק"וכך סתימת הפסוק וכך סתימת הגמרא וכן הגר, ד מפורש בספרי"שכדעת הראבכליל תלת ענפי אבהן , ואיהו משולשת בעמודא דאמצעיתא: ל"וז ):ח"זוהר דף רכפנחס ב' פ(ד ביהל אור "כהראב

, אבהן' ג, כריכות' בן גדחוליא ראשונה ל ,שכינתא בת יחידא חוליא תכלת שבציצית, מן שבת' דאינון של בת יחידא תכלת "אלא כן צ, ויותר נראה דלא גרסינן כלל חוליא, כ כלילא מנהון"כ חוליא של תכלת ג"ואח

חוטין לבן ' כלילא מג, ה בספרי שלנו"וכ, ה עיקר"ש שכ"ד וכמ"כדעת הראב, והוא חוט רביעית, שבציציתואילו בספרא דצניעותא , כי תצא' א בספרי פ"כ הגר"וכ ,וחזר שני פעמים שזה עיקר, שבשם וכן עיקר' אות ד

. ם יחידאי בזה"והרמב, כתבו חוט שלם, ל חוט אחד"וכן דעת רוב ראשונים שס. הביא רק פירוש ולא פסק

רק שקיים מצות ציצית (, ד"ם בפשטות לא קיים מצוות תכלת לדעת הראב"וכן משום שאם עשה כהרמבכך , ם"ד קיים מצוות תכלת ולבן כדין גם לדעת הרמב"ם עשה כהראבואילו א) דלא גרע מעשה הכל לבן

. ובודאי אינו עובר משום בל תוסיף, הוכחנו

ד או כמו התוספות "אם לעשות כמו הראב) יג' שאין לעשות כמו התוס, רק נביא בקיצור, לא הארכנו כאן בשיטת התוספות והארכנו בחיבור חוט תכלת

ד וכתבנו "א כמו הראב"וכן בספרי כי תצא גרס הגר, ד"שלח שהוא כמו הראבמשום שהעיקר כדעת הספרי י שם וביונתן שם וכן דברי אגדה שהובאו "וכן כל דברי אגדה במדרשים ריש קורח ורש, הכריח לזה' באות א

זכו בניו לשתי ,דרש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל. חולין פט. בגמרא סוטה יזשביאר שהוא חלק יותר קטן מעצם המצוה וזה , א שם"במהרש' עחוט של תכלת ורצועה של תפילין ,מצות

שבכולם כתוב חוט אחד של , ה"פרשת שלח דף קע וכן הזוהר. תכלת שהוא רק חוט אחד וכן רצועה של תפיליןששם ' דעת התוסאין זה ראיה כ, חוטין' ואף יש בנוסח מדרש אחד ריש קורח שעושים ד(' תכלת ושלא כתוס

)כנפות' הכונה על ד

ן סוף שלח שכתב שהזכרון הוא בחוט התכלת "כמו הרמב, וכן יש עוד הרבה ראשונים שכתבו חוט אחד ז וחכמי לוניל שהובאו "ח והריא"וכן דעת הערוך בשם הר: הוהמאירי יבמות , והמשמעות שרק חוט אחד

רק אילו היה גמרא , ומשמע שמספיק אחד, תכלתוכן הוא פשטות הפסוק שאומר פתיל . בתחילת מאמר זהוכן הוא סתימת הגמרא שרק , אבל אין דרש כזה בגמרא, היינו אומרים זה, מפורשת שמוסיפים עוד חוט

אלמא שאין לנו צורך לבאר מספר חוטי תכלת , מדבר על מספר חוטין שלמים בכמה ולא על מספר חוטי תכלת . ד הכל מיושב ואין עליו שום קושיה"בולפי הרא, משום שזה כמו פשטות הפסוק

ה "ש שכ"ד וכמ"כדעת הראב, והוא חוט רביעית, :ח"זוהר דף רכפנחס ב' א פ"וכן הוא ביהל אור של הגר. וחזר שני פעמים לומר וכן עיקר. שבשם וכן עיקר' חוטין לבן אות ד' כלילא מג, ה בספרי שלנו"וכ, עיקר

ד כדי שיתאים לספרי "וגרס כמו הראב' חק שם הגרסא שהיה כדעת התוסומ, כי תצא' א בספרי פ"כ הגר"וכ . א"הגרסא של הגר' לעיל אות א' ע, שלח

יהודי איש בכנף

20

ומן , ם"ס כדעת הרמב"כתב שסתמא דש, אחרי כל הפלפול) א"ז סוף אות י"קכ, שלח' פ(ב בשאילתות "וכן הנצי . ד"ולא לאפוקי הראב' סה מבאר שכוונתו שרק חוט אחד לאפוקי התו"ה אות כ"קמ' המקור שציין ס

שהרי התורה בשעת שמדברים , ד לא כמו תוספות"יש לי להוסיף כאן עוד נקודה בפשטות הפסוק כמו הראב כנפותנאמר גדילים תעשה לך על וכן בגדיהם כנפיועשו להם ציצית על על הלבן כתוב הכנפות בלשון רבים

ומן , פתיל תכלת הכנףונתנו על ציצית ון יחיד ואילו כשמתחילים לדבר על התכלת מדברים בלש, כסותךשהרי באמת צריך ליתן על כל ארבע כנפות את פתיל , תכלת הכנפות פתיליהראוי היה לכתוב ונתנו על ציצית

שהתורה כתבה דוקא לשון כנף בלשון יחיד כדי שנדע שהחיוב הוא רק פתיל , ד ניחא"אולם לפי הראב, התכלתן שהעיקר הוא על "רמב' ע, וכן לשון וראיתם אותו, ון רבים לא היינו יודעים כמהואילו היה כתוב בלש, אחד

וכן , מ עיקר פשט הפסוק הוא על התכלת וזה לשון יחיד"מ, .)מנחות לח(ל דרשו גם על הלבן "אף שחז[התכלת ל התכלת כ גם הפשט הוא ע"וא ]5הובא כאן עמוד (ה שהוא לשון יחיד "רבי מאיר דורש בספרי לכביכול הקב

אולם כמובן אין זה ראיה , )ה וראיתם אותו"ד: א חידושי אגדות מנחות מג"כ במהרש"ר שכ"שו(, היינו חוט יחיד . ד הוא חוט אחד"שהרי גם להראב, ם שרק חצי חוט"להרמב

בענין סדר הכריכות והקשרים) ידשהעיקר להחליף ', חוט תכלת'במאמר שכתבנו ' ע, רק בקיצור נמרץ, לא נאריך כאן כיון שאינו לעיכובא

וכל , )ם"ושם יש ראיה לשיטה זו דלא כהרמב, ה"בהג' הובא באות ד(ע גאון ותוספות "הצבע אחר כל חוליה כדעת רפ המדרש "ע, קשרים' וכיון שנוהגים לעשות ה, .)מנחות לט(ויש דין מתחיל בלבן ומסיים בלבן , כריכות' חוליה ג

ק "ובמשנה ברורה ס, ב"י' א סע"י' ע ס"וש: זוהר ברעיה מהימנא רכחו. לט' י בחומיש ותוס"שהובא ברשכ "וא, וכל הקשרים כפולים, חוליות' ד' ג' ג' ג, יש לסדר החוליות בין הקשרים כדעת החינוך סוף שלח, ח"ס

לבן תכלת , קשר, תכלת לבן תכלת, קשר, לבן תכלת לבן, ג חוליות בסדר זה"כ י"ואח, עושים סמוך לכנף קשרשהם ' זילברמן'ובבית המדרש . ט כריכות"ג חוליות שהם ל"סך הכל י. קשר, תכלת לבן תכלת לבן, קשר, ןלב

לבן , קשר, לבן תכלת לבן תכלת, לאחר הקשר, א ביהל אור"עושים כדעת הגר, א"תלמידים מובהקים של הגר .קשר, לבן, לבן תכלת לבן תכלת קשר, קשר, תכלת לבן תכלת

משמע יותר כדעת ) ח"ק ס"א ס"י' ב ס"הובא במ(שבין קשר לקשר כרוחב אגודל ) ח"רכ דף(פנחס זוהר ' וע ואז . חוליות כמבואר בגמרא לט' שהרי אפשר לעשות גם רק ז, אולם כמובן שאין זה ענין של הלכה. החינוך

א כשרים"החינוך והגר, כ שני האופנים"וא, בהכרח יעשה בין קשר אחד לשני פעם אחת רק חוליא אחת .למהדרין

א בספרו כליל תכלת"אליהו טבגר שליט' לאותן מסקנות הגיע הגאון ר

במי שראוי ', לאו דבל תגרעו ולאו של לא תנסה את ה) ו להורות ופוסק שלא לקיים היום מצות תכלת

ז "בענין בל תגרע למי שפוסק שלא ללבוש תכלת בזה) א

או מוסיף ומגרע , או מוסיף במצוה עצמה כגון מספר ציציתאחד במי שמגרע , יש שני סוגי בל תוסיף ובל תגרעלא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה 'ב' ואתחנן ד' י פ"וזה מבואר ברש, ב"מספר פרשיות של תפילין וכל כיווכן , י חמש פרשיות בתפילין חמש מינים בלולב וחמש ציציות וכן לא תגרעו"אתכם ולא תגרעו ממנו ופרש

' ג א"ה ירא' י בפ"כתב רשג מצות וכן לגרוע "ד אסור להוסיף מצוה מן התורה על תרי"ממרים שב' ב מהל"פ, ם"סוג שני מה שהוזכר ברמב

וכן , הוא באופן שאומרים שזה רק מדרבנן, וכל מה שנאמר איסורי דרבנן תוספת על התורה, מצוה מן התורה 'ד' מורות כמו שנתבאר שם בהללגרוע מותר במקום שיש הוראת שעה להציל עם ישראל מעבירות ח

,ה בענין בל תגרע וכן הוא בחינוך"כ ה"בענין בל תוסיף וא' ב' ואתחנן ד' ן פ"סוג השני הוזכר גם ברמב

ד שלא יוסיפו מצוה או לא יגרעו "ם ששייך בעיקר על הוראת ב"אולם סוג שני זה משמעות הדבר מן הרמבבזה גם ' ע(על יחיד שמוסיף מצוה או גורע באופן חד פעמי ולא נאמר זה, בתור פסק באופן שאין צורך השעה

. ן שם"וכן משמעות הדבר בהרמב) בטורי אבן שהקשה' ה ע"בד: ב כח"בשפת אמת ר

והציבור מצפה ממנו שאם נמצא , ולכאורה אף מי שאינו פוסק מפורש שלא לשים תכלת אבל הוא ראוי להורות(ש כשהטלית גדול שלו "וכ, גם זה נקרא שהורה לבטל מצוות תכלת, רההתכלת שיורה לקיים המצווה והוא אינו מו

.)בצנעה.ק יש לו תכלת"אף שבט, זה הוראה שאין חיוב היום, בלי תכלת

יהודי איש בכנף

21

והיינו , כתב ששני הסוגים מבוארים בשני פסוקים של לא תוסיף ולא תגרע, ראה שם' א באדרת אליהו פ"והגרובפרשת ראה מדובר במי שמוסיף , ג מצות ולא יגרעו ממנו"תריואתחנן מדובר שלא להוסיף על ' שהפסוק בפ

. במצוה גופא או גורע ממנו

אין כאן משום בל , ד שיש להם סיבה לתקנה"פ ב"שכתב שאם מוסיפים או גורעים ע: ה טז"א ר"ברשב' ועבר דלא והא קעבר משום בל תוסיף ומסת' הקשו בתוס, כשהן עומדים' למה תוקעים ומריעים כול "תוסיף וז

קשה כלל דלא אמרו התם דאיכא משום בל תוסיף אלא במה שהוא דעת עצמו כגון כהן שהוסיף ברכה נ ישן בשמיני בסוכה במתכוון למצוה וכיוצא באלו אבל במה שעמדו חכמים ותקנו לצורך אין "וא, משלו

מן הזה מצוה של ותדע לך דהא שמיני של סוכה בז, דכבר נאמר על פי התורה אשר יורוך, כאן בל תוסיףה "ט של ר"ה לבל תגרע כגון י"וה, ג דבקיאים השתא בקביעה דירחא"ואע, דבריהם ואוכלים וישנים בה

נ לצורך ראו לתקוע "וה, גזרו שלא לתקוע וכל זה לצורך, ג דאמרה תורה תקעו"שחל להיות בשבת אע . ולחזור ולתקוע ומצוה לשמוע דברי חכמים מלא תסור

ומקשה , י אבן שמשמע שכל מי שמבטל מצוה בלי סיבה של תקנת חכמים עובר משום בל תגרעומדייק מזה הטור יהא מלקות על כל מי שמבטל מצות עשה וזה לא שמענו, ד שלאו שאין בו מעשה לוקין"ז שלמ"לפ

שלא נאמר בביטול מצוה שעובר משום בל תגרע רק ) שהוא העיקרי(תירץ בתירוץ השני : ה כח"והשפת אמת ראבל אדם , עוברים משום בל תגרע, ד שפסק לבטל מצוה בכללות בלי שהיה שם צורך השעה"ד דהיינו שב"הבעל

' ורק במעשה מצוה שחיסר מן המצוה כגון שהניח ג, אינו עובר משום בל תגרע, יחיד שעובר בזה ומבטל מצוה .פרשיות בתפילין עובר משום בל תגרע

ל "י ז"בין שאומרים זה בגלל שטוענים שכתוב בכתבי האר, הג תכלתז שלא נו"ד אומר בזה"ז נראה שאם ב"ולפורואים הדברים שאין , או בגלל שטוענים שאין הדבר ברור, שאחר חורבן בית המקדש אין לנו כח לשים תכלת

וכן אומרים זה מפורש שאין , ויש רק השתמטות מלבדוק הענין, שהרי הדברים ברורים כשמש, להם טענה אמיתיתאז , והטעם בזה משום שלא רוצים להתנהג אחרת ממה שנהגו אבותינו ורבותינו, ונינים לבדוק העניןאנו מע

' שאף שאם לו יצוייר שהם בעצמם אין להם ד, כנפות או לא' וזה לא קשור אם יש להם ד, עוברים משום בל תגרעא על הפסק שאומרים שלא נוהג אבל האיסור הו, ואז אין עוברים כלל על מעשה מצות ציצית מעיקר הדין, כנפות

. היום מצות תכלת שזה בכלל בל תגרע

שאם יתברר לי שהתכלת הוא , אחרי שאחד שאל אותו, שרב אחד אמר, כגון ששמעתי, דוגמא של השתמטותוהנהגה זו , לא יתכן כלל שיתברר לך דבר כי תמיד תמצא איזה קושיה, והשיב לו, אמיתי האם אני צריך ללכת בזה

, זה לא הסיבה אלא תירוץ, וממילא מוכח שמה שאומר שאין הדבר ברור, אין רצונו שיתברר העניןמוכיח שכי זה יחייב אותו לשנות גישה הכללית של , ועצם הבירור מפריע לו, והסיבה הוא בגלל שאינו מעונין במצוה

צמו שנתוסף מצוה הכתובה והיה מחייב לקבל על ע, צמצום הנהגת התורה שאין לנו אלא מה שראינו אצל רבותינוומבואר , ה יכלי"ד' תוס: ק כג"ב' ע', דוגמא של השתמטות בגמ(. בתורה יותר ממה שהיה אפשר לקיים בדורות הקודמים

)שזה נחשב דיחויא בעלמא ולא חיישינן ליה, שם שאין הלכה כמי שאומר דבר הלכה כדי להשתמט מלקיים מה שצריך לעשות

שהטענה שהדבר ספק הוא רק תירוץ ולא , ען שהדבר ספק אבל אינו רוצה לבררשאדם שטו, ודמות ראיה לזהבענין המגרש אשתו . מן הגמרא גיטין מו, והסיבה האמיתית הוא בגלל שאינו רוצה כלל הדבר, סיבה האמיתית

יתי כ לעז לומר שאילו הייתי יודע שלא זנתה לא הי"ואמרינן שם הטעם שלא יוציא אח, משום שם רע לא יחזירנהכ לטעון שמשום הלעז גירשה שאילו גרשה משום הלעז "כ לא יוכל אח"וא, אז אומרים לו שלא יחזירנה, מגרשה

והסיבה , זה ראיה שספק הלעז הוא לא הסיבה שמגרשה אלא תירוץ, וכיון שלא בירר, היה מחכה ומברר הדברמי שאומר שאינו רוצה , וכן כאן, שההוא בגלל שאינה חביבה בעיניו וגם אילו היה מתברר שלא זינתה היה מגר

והסיבה הוא משום , זה ראיה שזה לא הסיבה אלא תירוץ, וטוען שהסיבה הוא משום שהוא ספק, לברר התכלתשהרי חיוב תכלת עושה , וטעם שאינו רוצה משום שאינו מוכן לשנות עמדת השמרנות. שאינו רוצה המצוה

ולא שייך בזה לומר אין לנו אלא , שלא היינו נהוגים עד עכשיו ומחייב לחשוב שהתורה כוללת גם מצוות, מהפכהויש רבנים שאומרים זה , וזה צריך שינוי גישה בכללות התורה וזה לא מוכנים לעשות, מה שקיבלנו מרבותינו . ל"ויש שלא אומרים זה מפורש רק מחפשים איזה תירוץ אולם הסיבה הוא כנ, מפורש בתור סיבה

ל היה אומר זה "י ז"ו האר"שאילו ח, כ דבר תמוה ביותר"ל הוא ג"י ז"ענה פטור על סמך של כתבי הארוכן בט אף שבגמרא מפורש שנוהג תכלת אחרי החורבן הלכה למעשה , להלכה שלא נוהג מצות תכלת כשאין בית המקדש

יהודי איש בכנף

22

אל יכול לבטל מצוה מן ולא נביא ולא גדול בישר, ל עובר משום בל תגרע"י ז"כ היה האר"א, כמה מאות שנים . ל לא כיון כלל לבטל המצוה רק יש איזה כוונה אחרת בדבריו וכבר האריכו בזה"י ז"אלא ודאי שהאר, התורה

ל על "י ז"אז מי שמביא דברי האר, ל לא כיון לבטל מצוות תכלת"י ז"שהאר, כ פשוט"וממילא כיון שהדבר כ . ל"בה היא משום שאינו רוצה המצווה כנוהסי, זה רק תירוץ, השולחן כדי לפטור מן המצוה

בענין לא תנסו במי שאומר שאין אנו צריכים לקיים מצות תכלת עד שיבוא משיח או ) ב אליהו או שיבנה בית המקדש

לקיכם כאשר נסיתם במסה-א' לא תנסו את ה

מקור בתורה) א' מור תשמרון את מצות הש: לקיכם כאשר נסיתם במסה-א' לא תנסו את ה) דברים ו טז(כתוב בתורה

:לקיכם ועדותיו וחקיו אשר ציוך- א

ויחנו ברפידים ואין מים ' ויסעו כל עדת בני ישראל למסעיהם על פי ה) שמות יז א(ופרשת מסה עצמה מה , וירב העם עם משה ויאמר תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי: לשתות העםויאמר למה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת , מים וילן העם על משהויצמא שם העם ל: 'תנסון את ה

אל ' ויאמר ה: לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני' ויצעק משה אל ה: בני ואת מקני בצמאהנני עמד : משה עבור לפי העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת

: ויעש כן משה לעיני זקני ישראל, כית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העםלפניך שם על הצור בחרב וה :בקרבינו אם אין' לאמר היש ה' על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה, ויקרא שם המקום מסה ומריבה

ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה ) דברים ט כב(עוד מבואר האיסור בקיצור בתוכחות משה רבינו :'מקציפים הייתם את ה

ה "בלי להתנות תנאי שהקב, אחרי שנדע שצריך לקיימו', שצריך לקיים את מצוות ה, יסוד של האיסור .ואם עושה תנאי כזה עובר על הלאו, יעשה לנו אותות ומופתים או ישועות

או , ה אם נותן לו שכר בגלל המצוות"שהאדם בוחן את הקב, מתפרש בלשון נסיון ובחינה, הלשון לנסותה "שבזה בוחן את הקב, ה יעשה לו נס או אות ומופת"נאי שיקיים המצוה רק אם הקבשהאדם מתנה ת

ולא נתנה התורה רשות לבדוק בצורה כזו את , אם מצווה אותו ורוצה שיקיים מצוותיו או מצוה אחת .י דרכי מסורת התורה וההלכה כי הוא צריך לקיים מצוה זו"אחרי שנתברר לו ע, חיוב המצוות

שאמרו שאין אנו מקיימים , תורה שלא תעשו מה שעשו בני ישראל במדבר במסהבמבואר והיסוד כי צריך להאמין , בקרבנו אם אין' היש ה) שמות טז יז(ואמרו , ה יתן לנו מים בנס"המצוות רק אם הקב

.בקרבנו אף אם כעת אינו עושה נסים' שה

.לנסות כל זמן שלא בא היתר מיוחד שמותר, והכלל בזה הוא נכון בכל מקום

כמה שאלות בפרטי איסור של לא תנסו) ב .אם זה רק על כללות התורה או גם במצוה אחת מן התורה ) א

.אם זה רק במצוות התורה או גם במצוות הנביא) ב

אני לא מניח תפילין עד , כגון שאומר, כ בשאר מופתים"או ג, אם זה רק במופת של שכר ועונש) ג .ך לנחש ה יעשה מופת שהמקל יתהפ"שהקב

ה מוכרח לעשות לי מופת אחר "האם כשעושה המצוה לפני המופת וטוען שהקב, באיזה ציור מדברים) דאו , ה יעשה לו מופת"או מדובר בציור שמעכב לעשות המצוות עד שהקב, כך ואם לאו אני מתחרט בזה

.בשני הציורים

או גם , יתחרט על המצוהאם הלאו הוא רק כשאומר שאם אחר עשית המצוה המופת לא יצליח ) הה יעשה לי נס או ישועה בגלל "רק בכל זאת אני רוצה שהקב, כשאומר המצוה אני עושה בין כך ובין כך

.קיום המצוה

כגון שמבקש , האם זה רק גדר נס שהוא שינוי הטבע או גם כשמבקש נס מלובש בטבע, בגדר נס ומופת) ו .,ה יצליח בפרנסתו אם יקיים מצוות"שהקב

או שגם אם , אבל כשכללות הציבור עובר על זה לא נאמר, ם האיסור נאמר רק על יחיד מישראל א) ז .כללות הציבור עובר על זה נאמר האיסור

יהודי איש בכנף

23

.כ נדון בשאלות"ונעתיק מקודם מה שנאמר במקורות על זה ואח

ק יראים חינוך"ג סמ"ן רבינו יונה סמ"ם רמב"המקורות בבלי וירושלמי רמב) ג

אמר ליה אימא לי , אשכחיה רבי יוחנן לינוקי דריש לקיש, ואמר רבי יוחנן עשר בשביל שתתעשר .ט בבלי תעניתינוקי (ל "א, ל עשר בשביל שתתעשר"א, ומאי עשר תעשר) י"רש, י"ינוקי לר(ל "א, עשר תעשרל "א, פסוקיך

ל הכי אמר רבי "א, 'את הלא תנסו והכתיב , ה"ל ומי שרי לנסוי להקב"א, ל זיל ניסי"א, מנא לך) י"רש, י"לרהביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף לביתי ובחנוני נא ) מלאכי ג י(שנאמר , חוץ מזו, הושעיה

.אות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די- צב' בזאת אמר הא חלב ולא ביצים ולא גבינה ולא בשר שמן תני לא היו מניחים אותו לוכל ל )דף לט' ד' א הל"יומא פ(ירושלמי היינו שלא (? ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש )' ומקשה הגמ(ולא כל דבר שמרגיל לזיבה ' וכוולא יין ישן

.אמר רב אבון על שם לא תנסו )ה"אבות פ' ג ביום הכיפורים ע"אירע קרי לכה

הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני , לו נביא אחר שהוא נביאנביא שהעיד )'ה' י הל"יסודי התורה פ' הל(ם "רמבוכן לדורות נביא , שהרי משה רבינו העיד ליהושע והאמינו בו כל ישראל קודם שיעשה אות ,צריך חקירה

אסור לחשוב עליו , או שהעיד לו נביא והיה הולך בדרכי הנבואה, שנודעה נבואתו והאמינו בדבריו פעם אחר פעםואסור לנסותו יותר מדאי ולא נהיה הולכים ומנסים לעולם שנאמר לא תנסו , אתו שמא אינו אמתולהרהר בנבו

אלא מאחר שנודע שזה נביא יאמינו , בקרבנו אם אין' שאמרו היש ה, לקיכם כאשר נסיתם במסה-א' את ה ) ת סד"המצוות ל 'ס 'וע( ן שנאמר וידעו כי נביא היה בתוכםיבקרבם ולא יהרהרו ולא יחשבו אחריו כענ' וידעו כי ה

, בקרבנו' שלא תאמר אם יש ה, כאשר נסיתם במסה, פירוש, לקיכם-א' לא תנסו את ה .ן דברים ו טז"רמבכי הכוונה שם , לעשות לנו ניסים או שנצליח בהיותנו עובדים בפניו ונשבע לחם ונהיה טובים נשמור תורתו

כי , ונחשוב להם לעון גדול, חריו במדבר ואם לאו יעזבוהוילכו א, יתן להם מים בנס מאתו' שאם יראו שה, היתהאין ראוי לעשות עוד שום דבר , בפינו אמת' ודבר ה' אחרי שנתאמת אצלם באותות ובמופתים כי משה נביא ה

ולכן אסור לדורות לנסות , תקצור' יתברך הוא מנסה לדעת היד ה' לנסיון והעושה כן אינו מנסה הנביא רק הלעשות ניסים ' כי אין רצון ה, על דרך הספק או שאלות מופת ונסיון' כי אין ראוי לעבוד ה, איםהתורה או הנבי

, אלא אולי ימצא בעבודתו ולכתו בדרכי התורה צער ואסון, לכל אדם ובכל עת ואין ראוי לעבוד על מנת לקבל פרסולכן אמר , 'לכנו קדורנית מפני הוכי ה )מלאכי ג יד(ולא כאשר אמרו אוילי עמנו , וראוי לקבל הכל כמשפט צדק

שהם הניסים שעשה לכם מכבר להיות לכם לעדות כגון הפסח , שמור תשמרון מצותיו ועדותיו, הכתוב בכאןאין צורך לנסיון בתורה , כי באמת ייטב לכם בסוף, פ שלא תדעו טעמם"והמצה והסוכה ותשמרו חקיו אע

וכן בכל דברי נביא המנוסה והמוחזק בנביא אמת , ברךאחרי שכבר נתאמת אצלכם שהוא מאתו ית, ובמצוותלא תנסו את דבריו בכל גמול ובכל עונש שיאמר לכם ולא תסתפקו ביכלתו , באותות ובמופתים בדין התורה

.אבל האמינו בתורתו ותאמינו בנביאיו והצליחו, יתעלה

, הגדולה והצריכה לאותו הדור והנה הבטיח כי סוף הכבוד לבא בירושת הארץ ונצוח האויבים כי היא הטובהואחרי כן יאמר כי גם לדורות הבאים אין צורך לנסיון בעשית המצוות אלא ישאלו מאבותיהם וזקניהם ויגידו

.כאשר יפרש כי ישאלך בנך וגמר הפרשה, להם אמיתת התורה והמצוות

אולם הם לא , שםש "משום ששם בהמשך מבואר שעברו על לא תנסו כמ, ן אוילי עמנו"מה שזכיר הרמב וכשראו , אלא אם יעשו עבירות אם יתן להם עונש, ה לראות אם יעשו מצוה אם יתן להם שכר"ניסו הקב

לקים ומה בצע כי שמרנו - אמרתם שוא עבוד א) מלאכי ג יד(ש "ע. שלא העניש אותם המשיכו בעבירותגם נבנו עושי רשעה גם ,ועתה אנחנו מאשרים זדים: באות- צ' משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה

וימלטו" לקים-בחנו א"

לא תנסו הוא חטא גדול ואשמה רבה כאשר הזהיר ממנו ' והנה החטא לנסות את הן דברים ט כב "ע רמב"וע על כן החזיר אותו להם בכאן, לקיכם כאשר ניסיתם במסה- א' את ה

שלא יאמר אדם אנסה , הוזהרנו בזה ,לקיכם-א' לא תנסו את ה .'ל' רבינו יונה בשערי תשובה שער שלישי סוהאיש הטוב לא נמצא בו , ואבחן בכשרון המעשה אם כסף וזהב ירבה לי, דרכי' נא בעבודת הצדקה היצליח ה

, רפיון ידים אם עמלו בחכמה ודעת וכשרון המעשה ולא צלחה דרכו בענין קנין כספו ובשאר טובת חפצי הגוףאת כל המעשר אל והביאשנאמר , ת המעשרות בלבד הותרה הבחינהכי במצו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכהמהונך ומראשית כל ' כבד את ה )יא-משלי ג ט(ואמר שלמה המלך עליו השלום , בית האוצר ובחנוני נא בזאת

, פירוש, ואל תקוץ בתוכחתו, בני אל תמאס' מוסר ה, וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו, תבואתךכן להמלא אסמיך שבע בתתך מהונך ומראשית כל תבואתך לעבודת הצדקה אבל יאחזוך ימי אם לא יהיה לך

להטיבו באחריתו יוכיח ' כי את אשר יאהב ה )שם שם יב(, אל תמאס מוסר השם ודע כי גם זה לטובתך, עוני .להיות תמורת שכר בעולם הזה ותחת כבודו שכר אמת והטוב הצפון העומד לעד לעולם

פירוש שלא יאמר אדם אעשה , לקיכם-א' כתוב בפרשת ואתחנן ולא תנסו את ה 'לא תעשה דג מצוה "סמ ופירש רבי יוחנן עשר בשביל עשר תתעשר מקשה עלה מדכתיב :)ט(ק "ובתענית פ, מצוה זו ואראה עם אתברך

' אמר ה ובחנוני נא בזאת] 'וגו[המעשר אל בית האוצר ] כל[הביאו את ' ותירץ שם חוץ מזו שנא, שתתעשר

יהודי איש בכנף

24

מאי עד בלי די עד . ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די] את[אם לא אפתח לכם ] אות-צב[ק "פ, והא דתניא האומר סלע זו לצדקה כדי שאחיה אני ובני הרי זה צדיק גמור, שיבלו שפתותיכם מלומר די

אל תהיו )אבות א ג(ך זה שנינו ועל דר, מעמידה בישראל שגומרים בליבם לתת הן יחיה הן לא יחיה, ב "דב ואם לא יקבלו פרס מתחרטים, כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס

שנמנעו שלא לנסות יותר מדאי הנביא המיסר ,שלא לנסות נביא אמת יותר מדאי ספר החינוך מצוה תכדלקיכם כאשר -א' ה ועל זה נאמר לא תנסו את, את העם והמלמדם דרכי התשובה אחר שנדע אמיתת נבואתו

י נביאיו על צד שתסתפקו בהם"כלומר לא תנסו גמולי השם ועונשיו שהודיע לכם ע, נסיתם במסה

כלומר שיעשה אדם , ברוך הוא על דרך הנסיון' כמו כן בכלל האזהרה שלא לעשות מצוות ה 'משרשי המצוה וכואל יקשה עליך מה שאמרו זכרונם לברכה ו, ל ויראתו אותו-לא לאהבת הא, בצדקו' מצוה לנסות אם יגמלהו השכבר תירצוה שם ואמרו שבכל המצוות נאמר , עשר בשביל שתתעשר, עשר תעשר , בפרק קמא דמסכת תענית

והטעם בזו ' ובחנוני נא בזאת וגו' שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו, חוץ מזו דמעשר, לא תנסול ברוך הוא כי בפרנסנו משרתי ביתו במעשר -ונן דל כלומר שהודיענו האח' מלוה ה )משלי יט יז(כענין שכתוב

מפני , וטעם איסור נסיון במצוות, נמצא התועלת והברכה בממונם על כל פנים ולא יעכב זה שום דבר חטא ועוןהיום לעשותם ולמחר כלומר .)ג(ז "ששכר מצוות אינם בעולם הזה וכמו שדרשו זכרונם לברכה בריש מסכת ע

האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק , וזה שאמרו זכרונם לברכה, עולם הבא ליטול שכרםל 'שאין זה מנסה את ה, כשגומר הנותן בלבו לתת אותה בין שיחיה או לא, תירצוה חכמים המפרשים , גמור

וסימן הוא , ו והתוית תוהתוו לשון סימן כמ, ל במדבר וקדוש ישראל התוו-וינסו א )תהילים עח מא(י "רש ק מצוה יח"סמ) שסא' ס(יראים ע "וע. בקרבנו אם אין' בקשו ממנו אות וסימן היש ה, לשון מופת ונסיון

תשובות על השאלות) ד, ה עושה לו נס "האיסור של לא תנסו דהיינו למשל שאומר שאינו מקיים מצוה עד שהקבאם , שאלה א

.במצוה אחת מן התורה זה רק על כללות התורה או גם האם

וכן , שהרי רק מעשרות הוציאו מן הכלל, מבואר בגמרא תענית ששייך גם במצוה אחת, תשובה .מדובר רק על עבודת יום הכיפורים, בירושלמי

.אם זה רק במצוות התורה או גם במצוות הנביא, שאלה ב

,ן שגם במצוות נביא שייך הלאו"ם וברמב"מבואר ברמב, תשובה

אני לא מניח תפילין עד , כגון שאומר, כ בשאר מופתים"או ג, אם זה רק במופת של שכר ועונש, שאלה ג .ה יעשה מופת שהמקל יתהפך לנחש "שהקב

שמתחילה היה , שהרי שם דיבר על ריבוי נסיונות של נביא, ם שגם בשאר מופתים"מבואר ברמב, תשובהוזה לא לענין , מופת או שיגיד עתידות ויתקיימו וזה על דרך שבודקים אותו אם יוכל לעשות, מותר לנסות

.ה"ה לשאר מצות של הקב"וממילא ה, ג אוסרים לנסות יותר מדאי"ובכה, שכר ועונש

שמות (ש "ומופת היינו ענין שינוי טבע כמ, ה מופת ונסיון"ן שכתב שאסור לבקש מהקב"וכן מבואר ברמבת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי ואמר, כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת) ז ט

וכן בכל ן כאן "וכן כתב הרמב, כ שהמטה היה לתנין"שכולל שם ג' ן דברים יג ב"וכן מבואר ברמב: תניןדהיינו שכך בודקים נביא אמת , דברי נביא המנוסה והמוחזק בנביא אמת באותות ובמופתים בדין התורה

ן דברים "כ הרמב"וכ, ובאותות היינו הגדת עתידות) ב"פ י"ן ס"בדרשות הרבזה גם ' ע(במופת היינו שינוי טבע ) לא- ל' שמות ד( או באות ומופת כענין שנאמר, שיהיה מתחילה נאמן לנביא השם, וזה טעם כמוני כמוךיח כא

אין ההמחאה שהוא ושם, שגם זה אות, או שיגיד העתיד להיות ויבא ויעש האותות לעיני העם ויאמן העםכמו שהזכיר , והוא האות שלו, צדיק גמור אלא שהוא נביא אמת מוחזק לכל במה שהקדים לאמר עתידות ובאו

ואף שכאן , ובזה אסור להמשיך לבודקו אחר שכבר נתחזק אצלנו ,בפרשה הזו או במופת שעשה לפנינווזה ענין של , ופתשאסור לנסות במ, כ ענין מופת"מ מקודם הזכיר ג"מ, הזכיר שאסור לנסותו בשכר ועונש ,שינוי טבע ולא ענין של שכר ועונש

כ אות או "וזה כולל ג, לעשות נסים לכל אדם' שאין רצון הוכן מבואר בטעם הדבר שכתב בתחילת דבריו ן באריכות סוף פרשת בא "וכעין שכתב הרמב, ה מנהיג את העולם"מופת שאינו לשכר רק לסימן שהקב

לקים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשינוי -וכאשר ירצה הא ,צריםבביאור מצוות שהם זכר ליציאת מלה מחדשו -כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם א, יתברר לכל ביטול הדיעות האלו כולם, מנהגו של עולם וטבעו

כי ובעבור ' וכו, אם כן האותות והמופתים הגדולים עדים נאמנים באמונת הבורא ובתורה כולה' ומשגיח ויכול וכויצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו , ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר"הקב

ואתחנן מפרש טעם ' ן פ"כלומר שהרמב עינינו ונעתיק הדבר אל בנינו ובניהם לבניהם ובניהם לדור אחרוןאינו רוצה לעשות הנהגתו כ"משום שפעם ביציאת מצרים עשה ניסים בשינוי טבע ואח' איסור לנסות ה

והניסים של אז מספיק לנו , ה בהסתר"ובדרך כלל הנהגת הקב, בצורה גלויה כזה רק במקרים מיוחדים

יהודי איש בכנף

25

ז אנו "ועי ,'רק שחלק של המצוות הם לזכור את הניסים של אז כמו פסח מצה וכו ,כדי לקיים התורהה יעשה עוד הפעם נס גלוי "ת שהקבה אסור כעת להתנו"ומש, יודעים שאנו צריכים לעשות שאר מצוות

שאחרי שעשה , וכמו שאסור לנסות הנביא יותר מדאי, ה רוצה בזה"כי אין הקב, לחזק קיום המצוותאחרי שנעשה , ה בכל מצות התורה"ה, מופתים יודעים שהוא נביא ואסור להמשיך לבקש ממנו מופתים

.אין עוד לבקש מופתים, ם מצוות לזכור זהואנו עושי, נס בימי יציאת מצרים ונתחזק נבואת משה רבינו

שכר מן השמים כדרך , ושנית, אחד מופת בשינוי טבע, ואתחנן כולל בדבריו שני סוגי ניסים' ן פ"והרמב .הטבע

ה מוכרח לעשות לי "האם כשעושה המצוה לפני המופת וטוען שהקב, באיזה ציור מדברים, שאלה דה יעשה לו "ו מדובר בציור שמעכב לעשות המצוות עד שהקבא, מופת אחר כך ואם לאו אני מתחרט בזה

.או בשני הציורים, מופת

איירי לפני המעשה שלא היו מוכנים לקיים מצוות רק , בפסוק של מסה, שני הציורים הם בכלל, תשובהן הנסיון היה שאם ית רבינו בחייל "וז, לעיל' ע, ן"וכן מבואר ברמב, ה יעשה להם ישועות וניסים"אם הקב

שהרי על זה קרא שם , בלשון ידיעה, וזהו לשון במסה, להם מים ילכו אחריו ואם לא יתן להם לא ילכו אחריוה לא יעשיר הוא "ובגמרא יומא איירי בציור הראשון שנותן מעשר וטוען שאם הקב המקום מסה ומריבה

,ועל זה נאמר שרק במעשר מותר לעשות ולא בשאר מצוות, מתחרט

או , או הוא רק כשאומר שאם אחר עשית המצוה המופת לא יצליח יתחרט על המצוהאם הל, שאלה הה יעשה לי נס או ישועה בגלל "רק בכל זאת אני רוצה שהקב, גם כשאומר המצוה אני עושה בין כך ובין כך

.קיום המצוה

תר שרק במעשר תבואה מו, שהרי מבואר בדבריו, אפשר להוציא מדברי רבינו יונה שמותר, תשובההאומר :) ב י"ב(ל "והרי אמרו חז', ת ד"ג ל"וכן מבואר בחינוך ובסמ, לנסות ולא בתרומה ובשאר צדקות

, י משום שאף אם לא יחיה לא יתחרט"וכתב שם רש, סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמורצות צדקה הוא בכלל שאף שבשורש מ, ורואים מזה, ז"רמ' ד ס"ודלא כהטור יו, ג שם"כ בחינוך וסמ"וכ

,מ אם לא יתחרט כשלא יתקיים בקשתו מותר"מ, לאו של לא תנסו

זה רק , שכתב שגם לדעת הטור שמשום צדקה מותר לנסות, )אות טז(, ה ערך נסיון"בשדה חמד ח' ועומה שמותר בשביל שיחה ) ק א"ז ס"רמ' ד ס"ת יו"כ בפ"וכ(, אבל בשביל שיחיה בני אסור, כדי שיתעשר

וממילא שמעינן שבאופן זה שאינו עושה , כיון שגם אם לא יחיה לא יתחרט, שום שאין זה נסיוןמ, בני לא שייך איסור לא תנסה, תנאי רק שבמבקש

ז ואינה בכלל "שבכל מצוה כגון בדיקת חמץ אפשר לומר שיהנה דבר גשמי עי: פסחים ח' וכן מבואר בגמ לא תנסה כיון שאינו עושה תנאי בזה

מה הדין בענין נסוי למעשר דקשה מאוד לומר שאם אחד הפריש ונתן מעשרות כדת וכהלכה וצריך לברר שהרי זה מה , פ מבואר שיכול להתחרט על המעשה"אולם עכ. כ"ולא העשיר שפטור מלתת מעשר אח

פ שמותר להתלונן אם לא נתעשר"או עכ) ז בסוף"רמ' ד ס"א יו"ע בגליון מהרש"ע(, ה לנסות אותו"שהתיר הקב

כגון , האם זה רק גדר נס שהוא שינוי הטבע או גם כשמבקש נס מלובש בטבע, בגדר נס ומופת, שאלה ו ,ה יצליח בפרנסתו אם יקיים מצוות"שמבקש שהקב

".ונשבע לחם"ן שכתב "ברמב כ"שגם בנס מלובש בטבע אסור וכ, לענין מעשר' מבואר בגמ, תשובה

או שגם , אבל כשכללות הציבור עובר על זה לא נאמר, אם האיסור נאמר רק על יחיד מישראל, שאלה ז .אם כללות הציבור עובר על זה נאמר האיסור

בקרבנו אם אין ' מבואר בתורה שגם על כללות הציבור נאמר איסור זה שהרי הפסוק של היש ה, תשובה .לא היו יחידים רק כללות הציבור

"ןבקרבנו אם אי' היש ה"ביאור הלאו לא תנסו בפסוק ) הוצריך כעת לבאר , בקרבנו אם אין' שאסור לומר היש ה ,הטעם של התורה כאשר ניסיתם במסה מבואר

ם "בכל ציור המובא בבלי ובירושלמי וברמב, בקרבנו' ביתר פרטות איך עוברים על האיסור לומר היש ה, סימן כמו והתוית תו התוו לשון, ל במדבר וקדוש ישראל התוו-וינסו א) תהילים עח מא(י "רש' וע. ן"וברמב

בקרבנו אם אין' היש הבקשו ממנו אות וסימן , וסימן הוא לשון מופת ונסיון

אין אנו רוצים לשמור התורה אם לא יעשה לנו , שאם יאמרו, הנה אם זה בכללות קיום התורה מובן .ה נמצא בקרבם או לא עד שיעשה להם נס"אז מסתפקים אם הקב, ניסים

רק מצוה אחת לא , ה נמצא בקרבם"הרי לכאורה הם מסכימים שהקב, מצוה אחתאולם אם זה רק על .רוצים לקיימם עד שיעשה להם נס

יהודי איש בכנף

26

ה נמצא כעת "וכל אדם שמקיים מצוה מגלה דעתו בזה שהקב, נמצא בכל מצוה' וצריך לפרש שגילוי הה "והקב, תוה ומתחבר א"י קיום המצוה מתדבק בהקב"וע, בתוך קיום המצוה ושהוא מצוה לעשות כן

, ה בקרבו גם כלפי מצוה זו"וזה נקרא שמאמין שהקב, משגיח עליו כעת ורואה אותו אם מקיימו או לאה נמצא בקרבו "אז מסתפק כעת אם הקב, ה יעשה לו נס"אבל אם אומר שאינו מוכן לקיימו רק כשהקב

, בתוכנו כלפי מצוה זו ה נמצא"אאמין שהקב ,ה יעשה עוד נס זה וזה"וטוען שרק אם הקב, כלפי מצוה זוה נמצא בקרבו "אף שמאמין שהקב, ונמצא שכעת לפני הנס אינו מאמין שנמצא בתוכינו כלפי מצוה זו

.כלפי שאר מצוות

רק , שהרי התורה ניתנה בסיני ואין מחדשים חיוב חדש, ה מצוה בפועל עכשיו"ואין הכוונה שהקב( .)עת אני מצווה לקיימוהכונה שהצויוי בשעת מתן תורה חל עכשיו בפועל וכ

כפי , י אותות ומופתים או שהעיד עליו נביא אחר"אם כבר הוכיח שהוא נביא ע, ובענין מצות נביא ה "אז מסתפק אם הנהגת הקב, אז אם ממשיך לפקפק ומבקש עוד אות או מופת, הכללים שמחזקים נביא

.נמצא כעת דרך הנביא הזה

ה נמצא בקרבנו "יותר ביאור למה נקרא שמסתפק אם הקבובדברי הירושלמי בענין כהן גדול צריך .שהרי אינו רוצה למנוע עצמו מן המצוה, ג"ה יעשה נס שלא תקרה טומאה לכה"כשסומך על זה שהקב

ויש לפרש כיון שאין הדבר מוחלט שיהא נס ואם אין עושים השתדלות טבעי שלא יקרה טומאה אז ה יעשה לי "הריני מוכן לעשות עבודת יום כיפור רק אם הקבואומר . מעמידים בספק עבודת יום הכיפורים

ה נמצא "כ שוב מסתפקים אם הקב"א. לא אעשה העבודה, ואם לא יקרה נס. נס שלא יקרה טומאהועל כן צריך לעשות ההשתדלות . כ בלי שיקרה נס"ג הומסתפקים אם באמת צריך לעשות העבוד. בקרבם

. ה מצוה גם בלי שיקרה נס"דלות הזה מאמינים שהקבוכשעושים ההשת. הטבעי שלא יקרה טומאה .ה נמצא בקרבם "צ עוד הוכחה שהקב"ומאמינים שא

.עונש כשעוברים הלאו של לא תנסו ) וועל נסותם : שאחרי שאמרו) שמות יז ח' ע((ל שעונש על איסור זה הוא שעמלק בא "מבואר בתורה ובחז

סמך פרשה זו למקום זה לומר תמיד ) י שם"רש' וע( בא עמלקוי :נאמר, בקרבנו אם אין' לאמור היש ה' את החייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם , בקרבנו אם אין' אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם ואתם אומרים היש ה

.צועקים לי ותדעו היכן אני

,ל על חיוב קיום מצוות בלי שנחכה לנס"עוד מקורות בחז) זבמקום שאפשר לקיים המצוה בלי , חיוב קיום מצוות בלי שנחכה לנסל על יסוד של "עוד מקורות בחז .מ החלק שאפשר לקים בלי נס צריך לעשות"ומ, א לקיים את הכל בלי נס"ויש מקומות שא, נס

, ואם תאמר יעשנו קטנה ויסמוך על הנס בזה, אבל הוא נס החזיק המועט את המרובה .יט ' נח ו' ן פ"רמב' עגדולה למעט בנס כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשותם מה שביד אדם עשו אותה , ועוד' וכו

.והשאר יהיה בידי שמים, לעשות

כי עתה היו , ויתכן שנאמר עוד כי היה זה כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה .ן במדבר א מה "רמבכמו שאמר נוסעים , השאר כולם לארץ ולבא במלחמה עם מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ועםמזומנים ליכנס

וכן מספר כל , והיו משה והנשיאים צריכים לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה', אנחנו אל המקום אשר אמר ה, כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף, שבט ושבט ומה יפקוד עליו בערבות מואב במערכות המלחמה

.בא המלחמהכי המנין מפני צ, וזה טעם כל יוצא צבא בישראל

כמו שנאמר, ה"א בדרך הטבע וצריך לסמוך על הקב"והכונה בזה שאף שהתורה כתב שהמלחמה אשמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ) דברים ט א(

וידעת : בני ענק אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני, עם גדול ורם בני ענקים: ובצורות בשמיםוהורשתם והאבדתם , הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך, לקיך הוא העובר לפניך אש אכלה- א' היום כי ה

.ה יעשה"א לעשות הקב"ומה שא, מ יש חיוב ההשתדלות הטבעי"ומ :לך' מהר כאשר דבר ה

בנוגע למצוות תכלת לימוד לזמננו) חשר לקיים מצוה מסוימת אף שהיה דורות שלא היה ואפשר ללמוד מזה שאם נתברר לנו בדורנו שאפ

כגון שנשתנו דברים בעולם שהסירו מניעות שהיה , מ אם לפי המציאות נתאפשר לקיים"מ, אפשר לקיימםאו שנתגלו דברים שמכח המציאות נתבררו דברים עד שלפי דרכי הלכה אפשר לברר שזה המצוה , מקודם

נתברר מדברי התוספתא והראשונים והאחרונים והמציאות ש, כגון מצות תכלת(וזה מה שצריך לקיים ובא אחד וטוען שאין ) וכל שאר הראיות שארגמן קהה קוצים שנקרא חלזון הפורפורא זהו תכלת האמיתי

ה יעשה לנו ניסים ונפלאות או אותות ומופתים או ישועות "אנו מחויבים או אינם רוצים לקיים עד שהקבוונה איזה פסול במצוה שלפי דרכי הלכה אין מתחשבים כלל בזה רק עיקר או שמחפש בכ, גדולות ונחמות

יהודי איש בכנף

27

שיבא ויאמר , הכוונה לחפש תירוץ שלא לקיים המצוה כדי שיכול להמשיך להתנהג כמו שנהג עד עכשיואז עובר על לאו של , כ שיעשה אותות ומופתים"והרי כדי להחזיק נביא צריך ג ,נביא ויגיד לנו מה לעשות

שהרי התורה לא קבעה דיניה על ניסים ולא , )כמובן שמדבר כשהוא מזיד ולא כשהוא מוטעה(, לא תנסו ,ה יעשה נס"מגרע אותה ועוקר אותה מלקיים עד שהקבכעת הוא ו ,כפוף לנס אתנאי בקיום מצוות שיה

.וזה עקירה דידיה

וכשאפשר נתחדש האיסור, כל האיסור הוא אם אפשר לקיים המצוה בלי הנס) טא לקיים "אבל כשא, זה כשבאמת אפשר לקיים המצוה כעת, כל זה שאמרנו שאסור לתלות בנס ומיהו

אז מותר לומר שלא יקיימו המצוה רק כשיקרה , ולא רואים את האפשרות לקיימן רק כשיקרה נס, כעת, א לקיימו כעת"רק בגלל שבמציאות א, שהרי אינו מונע את עצמו מן המצוה בגלל שמחכה לנס, נס

בין , אבל אחר שנשתנו הדברים, רות של הנס הוא שנותן לו בדמיונו את האפשרות לקיימווהאפששוב אסור לומר שאינו , צ לנס כדי לקיימו"וכבר א, פ הטבע נשתנו הדברים"כשבאמת קרו ניסים או שע

אולם הבדל הזה . שהרי עכשיו משתמש באפשרות הנס כדי לבטל מן המצוה, רוצה לקיימו רק כשיקרה נס , א היה תמיד בולטל

האיסור של לא תנסו הוא בעיקר על בית דין או מורה הוראה ולא על היחיד שלא הגיע הוראה ) יהנה כל הטענה זו של לא תנסו שייך למי שראוי להוראה ויכול לברר הענין ולפסוק ששייך היום מצוות

ומי , משיח או לאליהו הנביאתכלת ובכל זאת מחפש אמתלאות ותירוצים לומר שאין חיוב היום ונחכה לכיון שתולה מצוה שאפשר לבדוק על דרך הוראה והוא , אז יש כאן איסור של לא תנסו, שמתנהג כך

ואומר שאם המורה הוראה יפסוק שצריך ללבוש , אולם למי שלא הגיע להוראה, תולה זה במופתיםרק במורה , ליהו או מופתיםכ אינו תולה העיכוב בביאת המשיח או ביאת א"וא, תכלת אני הולך בזה

. וזה אין לו שייכות עם הלאו של לא תנסו, הוראה

ל על חידוש התכלת "דעת מרן החזון איש זצ) זלהטיל להטיל להטיל להטיל - - - - הלא אין שום היזק בדברהלא אין שום היזק בדברהלא אין שום היזק בדברהלא אין שום היזק בדבר""""ר מראדזין ר מראדזין ר מראדזין ר מראדזין """"התכלת של האדמוהתכלת של האדמוהתכלת של האדמוהתכלת של האדמו עלעלעלעל לללל""""זצזצזצזצ ן אישן אישן אישן אישאמר מרן בעל החזואמר מרן בעל החזואמר מרן בעל החזואמר מרן בעל החזו

.)קלב ''''א עא עא עא ע""""מעשה איש חמעשה איש חמעשה איש חמעשה איש ח((((" " " " בלים אותובלים אותובלים אותובלים אותוואילו היה צל צילו של ספק הלא היו הגדולים אזי מקואילו היה צל צילו של ספק הלא היו הגדולים אזי מקואילו היה צל צילו של ספק הלא היו הגדולים אזי מקואילו היה צל צילו של ספק הלא היו הגדולים אזי מק - - - - ספק תכלתספק תכלתספק תכלתספק תכלת

שאינו , כמו שהארכנו, ר מרדזין שבאמת היה מופרך לגמרי"שעל התכלת של האדמו, ל"שדעתו זצ, ולמדים מזהומה שנותן הדג הוא דבר צדדי , וכן מה שצובע באמת הוא משחיקת ברזל ולא מן הדג, בגלל שאין לו קונכיא, חלזון

תיקח דם של שור , 'ל שאמר על התכלת של רדזין"וכן שמענו ממרן זצ, יםלגמרי שאפשר להפיק מהרבה דבראולם בארגמון קהה קוצים שיש בו , וממילא אין בו אפילו צל צילו של ספק כשרות, וכן יורד בקלות', ותצבע בו

ויש על זה מקורות, וכן הצבע נעשה באמת מן החלזון, והוא עמיד, ל"חלזון שאמרו חזהראיות ברורות שזה , ובין להבדיל מספרי אומות העולם ,בין מספרי חכמי ישראל ראשונים ואחרונים ,מהרבה ראיות כמבואר בפנים

ובפרט אחרי גילוי הנוסף של מציאות מרדעת , ל שעשו התכלת"ועדויות ממציאות הקונכיות במקומות שאמרו חזשהרי מספיק לחייב אפילו , הולך עם זה ל"בודאי היה מרן זצ ) 7עמוד ' ע(הסוס מתקופת בית ראשון הצבוע תכלת .פילו צל צילו של ספק פסולין בו אש כאן שיש ראיות ברורות שא"כשיש רק צל צילו של ספק כשרות וכ

שהרי , והדבר ברור כשמש, שאינו חושש כלל מלחדש דברים שלא היו נוהגים בזמן הקודם, ולמדים גם ממנוונתחדש אפשרות , ליו ראיות אפילו לא היה מצוי בדורות הקדומיםהתורה מחייבת אותנו לקיים כל דבר שיש ע

.קיומה רק בדור הזה

הזמנת התכלת JBC י ישיבת ניר "אוצר הספרים שע. אפרת , מרכז מסחרי תאנה , ספרי מינצר , ם-י 5רחוב אבן ישראל

' רח, תשמישי קדושה , ר ופרחכפתו. ,ם -י 3ינאי ' רח, בית המלאכה לריקמה תימנית , ירמיה הלוי . קרית ארבע. ם-הרובע היהודי י, 40משגב לדך ' רח, מוריה. ם-י, 11מאה שערים ' רח, כתר וולנא , ם -י 21מאה שערים 33מלכי ישראל ' רח, משכן התכלת. ם-י, 33מאה שערים ' רח, ם"מן הסת ,ם -י, 24משגב לדך , מכון המקדש

)מחיר הקרן(ם -י 10שטראוס ' הסופר רח, ם "י 16רים מאה שע' רח, שרייבר פינקלשטיין. ם-י 036166895, בני ברק 109רבי עקיבא ' רח, משכן התכלת

יהודי איש בכנף

28

יהודי איש בכנףוהגוים , אז יתהפך כל העולם, שאם לובשים תכלת, ל"ביאור מכח הפסוקים וחז

יתהפכו וישתעבדו ליהודים, שרוצים ללחום על ירושלים

אנשים עשרה יחזיקו אשר ההמה בימים אות-צב 'ה אמר הכ ) כג ח זכריה( כי, עמכם נלכה לאמר יהודי איש בכנף והחזיקו ,הגוים לשנות מכל

: עמכם יםק -א שמענו ושמונה אלפים שני לו ומשמשין כהזו בציצית הזהיר כל: לקיש ריש אמר : לב דף שבת מסכת

לשנות מכל אנשים עשרה יחזיקו אשר ההמה בימים אות- צב' ה אמר כה שנאמר, עבדים מאות . 'וגו עמכם נלכה לאמר יהודי איש בכנף והחזיקו הגוים

לשבעים מאות שבע הרי, לשון מכל אנשים עשרה בכנף יחזיקו הכנף בשכר - יהודי איש בכנף ,י"רש .מאות ושמנה אלפים הרי - לו יש כנפות עוארב, לשון

כשיגיע הזמן שיתגלה , הדבר פשוט שמה שאמר ריש לקיש כל הזהיר בציצית היינו לבן עם תכלת, הנהכי הרי מבטל , לא נקרא שזהיר במצות ציצית, כי מי שהולך רק עם לבן בלי תכלת כשיש תכלת, התכלת

.מצות תכלת

כ למדים על "על אף שאח, ולא כתוב בכנפות, כתוב בכנף איש יהודישהרי , וכן מבואר יותר בפסוק עצמוהתורה בשעת שהרי , ובזה מבואר שעיקרו על התכלת, י"רש' ע, כל הכנפות כמבואר בדברי ריש לקיש

נאמר גדילים תעשה וכן , בגדיהם כנפיועשו להם ציצית על שמדברים על הלבן כתוב הכנפות בלשון רבים פתיל הכנףונתנו על ציצית אילו כשמתחילים לדבר על התכלת מדברים בלשון יחיד ו, כסותך כנפותלך על שהרי באמת צריך ליתן על כל ארבע , תכלת הכנפות פתיליומן הראוי היה לכתוב ונתנו על ציצית , תכלת

' ה' ס' וע' ד ולא כתוס"כדעת הראב, משום שפתיל לשון יחיד, אלא יש בזה סיבה, כנפות את פתיל התכלת, כ מכפילים זה לארבע"ורק אח, פ בנביא שמתבטא בלשון כנף ולא כנפות"אולם עכ, ל"ואכמ, ג"אות י

' שמה שהגוים אומרים שה, ם"וכן כתב המלבי, כמו שכתוב בתורה, מבואר שמדבר בעיקרו על התכלת . שתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבודבגלל , עמכם

אות-צב ' ה את לבקש עצומים וגוים רבים עמים ובאו )כב(ני זה שכתוב ם על הפסוקים שלפ"במלב' ועם ורק , אולם מבזים את היהודים, שיהא מצב שהגוים רוצים את ירושלים 'ה פני את ולחלות בירושל

.כ ירצו להשתעבד ליהודים כשיראו ששם שמים עליהם"אח

ששינוי המצב מתקופה שהגוים רוצים רק את , ל שביארו שכנף היינו מצות ציצית"כ רואים מכח חז"ואהוא בזמן שהיהודים לובשים מצות , למצב שהגוים רוצים להשתעבד ליהודים, ירושלים ולא את היהודים

.ואז כל האומות ישתעבדו מרצון ליהודים, והיינו לבן עם תכלת, ציצית בשלימות

, אדרבה לוחמים נגדם, אולם אינן רוצים את היהודים, צים את ירושליםהנה כעת המצב שכל הגוים רוואם היו רוצים תכלת כבר , ומבואר מכאן שאחד מעיקרי הסיבות הוא בגלל שהיהודים אינן רוצים תכלת

. היה התקדמות שכל העולם יתהפך לטובת היהודים

זה רק כשהיהודי בעצמו , היהודיה עם "שיכיר שהקב, שמה שאפשר לתבוע מן הגוי, וביאור הענין נראהמאיר אומר וראיתם ' רל "וכמו שאמרו חז, י מצות ציצית שכולל גם תכלת"והיינו ע, ה"מתחבר עם הקב

מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית מעלה עליו הכתוב כאילו , אותם לא נאמר אלא וראיתם אותוומעל לרקיע , ע דומה לכסא הכבוד שנאמרשתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקי, הקביל פני שכינה

י "אולם כשהיהודי בעצמו אינו מוכן להכריז ע) יחזקאל א כו(אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא . ה"א לתבוע מן הגוי שיכיר שהיהודי מחובר עם הקב"א, ה"לבישת בגד שלו שהוא מחובר עם הקב

.י לבן עם תכלת"והיינו רק ע, הני תחליף לזהה מצווה ולא מ"ה הוא רק במה שהקב"והחיבור עם הקב

יהודי איש בכנף

29

{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{

{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{