15-20 (, עמ' 1985 )ירושלים, ליבס יוסף תרגם אתיקה, אריסטו,

בתחום שנשארות : אלו תכליות שתי בין להבדיל הכל. ויש שואפים שאליו עניין אותו הוא הטוב

מצויות שבו תחום אותן. ובכל שיוצרת מהפעילות החורגות תוצאות הן ואלו למיניהן הפעילויות

התרבות עצמן. עם מהפעילויות יותר חשובות , התוצאות העשייה מעצם הנבדלות תכליות

ספינות בריאות, בניית תכליתה , הרפואה התכליות גם המדעים, התרבו והאמניויות העשייה

עושר. תכליתה והכלכלה ניצחון תכליתה שיט, האסטרטגיה תכליתה

בכל בוחרים לא אנחנו מסוים, ואם דבר לשם רוצים אנו שבה תכלית שלנו העשייה בתחום יש אם

תכשיר הזו התכלית , מכל. הכרת הטוב היא כזו, התכלית תכלית יש , אם אחר דבר לשם דבר

ולקבוע הטיב את להגדיר כלליים בדפוסים לנסות עלינו הדבר כך . אם דרוש למה לקלוע אותנו

הכרתו. את לנו יקנה מהמקצועות מקצוע או מהמדעים מדע איזה

האנשים הם ואיזה במדינות הדרושים המדעים הם איזה קובע , שהו המדיני המדע תכונת

המקצעות שגם רואים שלביהם. אנו של שלב איזה ועד ואלמוני פלוני מדע של בלימוד החייבים

המדיני. המדע של למשמעת סרים והרטוריקה הכלכלה האסטרטגיה כגון ביותר המכובדים

, ברור אחת תכלית ולמדינה לפרט האנושי. אם בתחום הטוב אלא אינה המדיני המדע תכלית

אין זו של לקיומה ולדאוג למדינה התכלית את להשיג שהתפקיד ומושלם בהשגת לזלזל .

ומדינות. אומה בשביל אלוהי( להשיגה )נאמר יותר טוב , אך בלבד אחד לאדם התכלית

למידה יגיע אם תפקידו את ימלא המדיני, והוא למדע הוא אליה שואף במאמר המחקר התכלית

קביעות אל שווה במידה לחתור אפשרי הסוגיות בכל זה. לא בתחום שתיתכן בהירות של

שבביצועם. לדיוק מאלו, באשר אלו שונים האומניות שמוצרי כשם מדוייקת

קבע החוק מאוד, ורק רבים וספקות מחלוקות בעניין יש וצודק, שכן משובח מהו השאלה עולה

אלו. מושגים

הנושא שטבע מידה באותה וסוגייה סוגייה בכל הדיוק את לדרוש היא מחונך איש של דרכו

לדרוש אין האוזן את המשברים בדברים להסתפק אין המתמטיקאי שאצל אותה. כשם מאפשר

. אלו בעניינים טוב שופט והוא בו בקיא שהוא במה מבחין אחד הנואם. כל מפי חותכות הוכחות

על לשפוט ייטיב הכל את כלל שחינוכו ומי ענייניה על לשפוט ייטיב מסויימית בסוגייה המחונך

במה מנוסה שאינו משום המדיני במדע הרצאות שומע להיות מתאים אינו צעיר הכל. אדם

"תשוקתו" הדבר אחר להימשך ימשיך הוא הסוגיה. אם של והנושא הבסיס וזהו בחיים שנעשה

תכלית היא הידיעה שלא תועלת, משום מזה יפיק לא המאמר( והוא כותב )לדעת לריק יהיה

רוח שבעל ומי גילו לפי שמצעיר מי בין הבדל אין דווקא זו המעשה. מבחינה אלא הזה המדע

נכנע עניין כל אחר ורדיפתו חייו שבאורח בכך השנים, אלא בחסרון אינו הליקוי – באופיו נעורים

שאינם אלה של דינם גם , וזה מהידיעה תועלת להם תצמח לא שכאלה . אנשים לתאוותיו אדם

לכך בהתאם ופועלים תשוקותיהם את מכוון הדעת ששיקול ביציריהם. אך, אנשים שולטים

. שיקנו מהידיעה רבה תועלת להם תצמח

חותר שאליה מטרה אותה מהיא , נשאל טוב שהוא למה שאופים עיסוק וכל הכרה שהכל כיוון

זה אין שבהם המעודנים לדעת שגם האדם בני רוב בין כללית הסכמה . רווחת המדיני המדע

האושר של מהותו וצלחים. לגבי טובים חיים לבין אושר חיי בין מבחין לא אדם ושום האושר

ברור כמשהו האושר את תופסים החכמים. אלו של מזו שונה הבריות הדעות, הוגדרת חלוקות

ובשעה הבריאות עם האושר את שיזהה אדם ויש כבוד או עושר או הנאה , כגון בעיה בגדר שאינו

האושר מהו שיודעים אלו את להעריץ לאדם גורמת המודעות העושר. אי עם מנכסיו שירד

אחר טוב קיים הטובים הדברים ריבוי שמלבד שסברו חכמים ונעלה. היו נשגב להם נראה והדבר

טובים. הדברים שאר גל נעשים ומכוחו טוב הוא כשלעצמו

של לזירה דומה כלפיהן, והדבר או הראשיות מן מוליכה הדרך אם ושאל קושיה עורר אפלטון

פינת אל השופטים שממעמד במסלול רץ הוא אם לדעת המתחרה חייב ששם מרוץ תחרויות

שלנו . בהקשר משמעי דו הוא הידוע , אבל ידוע שכבר ממה לצאת וחזרה. יש משם או הסיבוב

החיים בדרכי כיאות שהתחנך מי שרק שבהכרח מתחייב , ולכן לנו מהידוע לצאת יש כי להניח יש

היא בכללותו. המציאות המדיני במדע והצודק הנאה בסוגיית שישמע משיעורם תועלת יפיק

איש נימוקיה. אותו את לבדוק צורך ירגיש , לא מספקת במידה לו ברור שזו ומי המוצא נקודת

, כותב אותו למצוא יוכל ולא לו שאין . ומי אותן שימצא או מוצא נקודות לו , יש היטב המחונך

הוא ביותר הטוב שהאיש הוא מאחוריהם שהרעיון היסיאודוס לדברי להאזין לו אומר המאמר

בדבר. יצלח לא , הוא חברו עצת את מקבל לא וגם יודע שלא מי , אך מעצמו הכל היודע זה

הכל ההנאה. בסך חיי אל נמשכים והם עונג עם והאושר הטוב את מזהים האדם בני מרבית

העיון. וחיי המדיניים ההנאה, החיים : חיי עיקריים חיים דפוסי שלושה קיימים

בחירה מצדיק ההמון לבהמות, אך שהנאה חיים באורח בוחר הוא אם שפל לנו נראה ההמון אך

אצל שנזכרת המסורת , לפי אשור מלך) סרדאנאפאלוס של בדרכיו הולכים שרבים כיוון זו

( . שלו התענוגות בחיי התהלל ובה זה לצורך שחיבר כתובת מצבתו גבי על קיקרון, נחרתה

הוא הכבוד שהרי הכבוד עם האושר את מזהים שהם חזקה מעשה אנשי שהם המשכילים ואילו

מבוקשנו. שהיא תכלית אותה להוות מכדי שטחי שהכבוד ברור המדיניים. אך החיים כתכלית

שהטוב לנו אומר המכובד. לבנו של עניינו משהוא הכבוד חולקי של מעניינם יותר שהוא נראה

על זאת עושים הכבוד אחר שהרודפים ממנו. דומה להיפרד ניתן ושלא לבעליו השייך דבר הוא

שמכירים אנשים ובקרב הנבונים מדי הכבוד את מבקשים טובים. הם שהם בטוחים שיהיו מנת

שמי ייתכן מהכבוד, ואולי עדיפה הטובה שהסגולה ברר כך הטובה. מתוך סגולתם בשל אותם

חסרה: לפי הסגולה גם המדיניים. אך החיים תכלית את בכבוד ולא , בסגולה בה יראה שהוא

כך על חייו, ובנוסף כל כלום לעשות שלא או לישון הסגולה בעל יכול האדם לבני שנראה מה

אלא מאושר שהוא איש יאמר כאלה, לא חיים שחיי מי נוראים. על ואסונות בייסורים שרוי להיות

. העיון חיי הוא השלישי החיים מחיר. דפוס בכל טענתו את לקיים ירצה אם

הוא העושר שלא , וברור כפייה מתוך הם אלא בהם בוחרים רווחים, אין לעשיית המקודשים חיים

שנזכרו התכליות ממנו עדיפות כך אחר. משום דבר לשם משמש אך מועיל . הוא המבוקש הטוב

עצמן. לשם בוחרים קוד, שבהן

אריסטו/ פוליטיקה

המדינה של ויסודותיה מקורותיה

א פרק

להשגת מכוונת שותפות כל כלשהו.אם טוב השגת מטרתה שותפות וככל שותפות היא המדינה

הטוב היא כטוב ביותר, המדינה כולן, המקיפה על העליונה השותפות היא המדינה טוב, אז

העליון.

האנשים מספר הוא לאדון המדינאי/ המלך בין היחיד ההבדל כי לקבוע אפשר אי אריסטו לפי

הוא המדינאי בראש, ואילו העומד הוא אריסטו, המלך פי מכך. על יותר עומד, יש הוא בראשם

הנהוגים. הכללים על השומר

ב פרק

ונקבה. לכל זכר בין קיום, כזיווג לשם ונשלט שליט בין בזיווג בעצם היא המדינה של התחלתה

נותן בחברה. הוא טוב הכי יעשה שהוא אחד תפקיד יש עבד או נקבה אם בחברה, בין גורם

אלה חוקים פי על הולך לא ממנו, אשר ששונה מי את אחר, בתפיסתו עם על לשלטון לגיטימציה

מעמדות. היררכיה, או ממנו, לתפיסתו. מעין לנחות

העבד עני הוא עבד, ובאם לו יש הבית ביותר, אדון הקטן המעמדות כמדרג הבית על בהשלכה

וכדומה. מזון של יום היום ביותר, צרכי הבסיסיים הצרכים מספק הוא השור, הבית יהיה

של שאינם צרכים כבר בתים, מספקת מכמה הכפר, המורכבת היא יותר מעט מורכבת שותפות

האחראי הבית למדינה, לשליט, ראש עד הרחבתה את לראות שניתן חוקיות מעין יום. זוהי היום

נתיניו. על המדינה שליט כך ביתו ובני בניו על

הם של המסגרות בכל שקיימים אלה העקרונות אם חיים לשם האדם, טבעית טובים,

טובה והיא למדינה ההשתייכות לבית, טבעית ההשתייכות

משהו. בו מדינה, חסר לו שאין טבעי, מי דבר היא שהמדינה כך מתוך

להתאגדות. אפשרות רק אלא מורכבותה על מדינה את אין לאדם, לחיה מיוחדת היא המדינה

הדיבור, הייחודי שדרך בכך הוא ההבדל קול, אך יש לחיות לדבר, אמנם ביכולתו ייחוד יש לאדם

היווצרות את שמאפשר הוא האדם בני לכל זה ועוול. ייחוד ורע, צדק טוב בין להבדיל יכול לאדם

ידם. על והמדינה הבית

השלם אריסטו של לחלק. לתפיסתו בהכרח קודם הבית, הכלל של מזו גדולה המדינה חשיבות

שאין או בחברה, במדינה משתתף לא היחיד ליחיד. אם קודמת מחלקיו. כלומר, המדינה חשוב

לאל. או לבהמה משול בה, הוא צורך לו

אינו הוא החיים. אם מבעלי אותו מייחדת זו טבעית. שלמות היא מהמדינה חלק להיות השאיפה

מכולם. הגרוע הוא )מהמדינה( הרי והיושר מהחוק חלק

המוסר, כללי את מתווה והמוסרי, היא הצודק לקביעת כבסיס המדינית בשותפות רואה אריסטו

לפושע אריסטו בעיני נחשב מתווה, הוא שהיא בכללי הולך ולא מהמדינה חלק אינו אדם שבאם

ביותר. לגרוע אותו הופכים יתרונותיו החיים, כל שבבעלי והפרוע

70-73 ע"מ

הקיימת ברפובליקה הישנים ההסדרים כל את לשנות או חדשה רפובליקה לייסד הרוצה

ט(. )פרק עצמו ראה עד כן לעשות חייב

ורומלוס. אותם רמוס בדבר האגדה סיפור על מסתמך כשהוא מקיאוולי מתחיל זה פרק את

זאבה(. אותם שגידלה )אלה משפט בשיטות זיידמן אצל למדנו ועליהם רומא את שייסדו שניים

מוויקיפדיה(: )הישר האגדה יטפר על קצת אופן בכל

לפי, לפנה"ס 753 בשנת באפריל21-רומא, וב העיר את יחדיו להקים החליטו האחים שני

. הפאלאטין גבעת על התיישבות לבנות הרומית, החלו המסורת

האחים, רומולוס שני בין קטטה שהקים, פרצה החומות גובה על לרומלוס רמוס לעג כאשר

של הראשון מלךל עצמו המליך רומולוס מכן שמו. לאחר על לעיר רמוס, וקרא את רצח

.הרומית המסורת לפי רומא

הוא הנשים ועבדים, את גולים, רוצחים, פליטים מקרב העיר אוכלוסיית את משך רומולוס

עצמם על קיבלו הסאבינים למשתה, לבסוף הזמנתן לאחר הסאבינים נשות גניבת ידי על השיג

.כמלך רומולוס את

לשלטונו, הוא37ה- או38ה- הרומית, בשנה המסורת לפי ברור, אולם לא רומולוס של סופו

לפי. קווירנוס האל עם אותו זיהו יותר מאוחרות ובתקופות האלים עם לשכון השמיימה עלה

הרומית, המלוכה בשרשרת ממשיכו. הרומי הסנאט חברי ידי על רומולוס נרצח אחרת גרסה

.נומהפומפיליוס המסורת, היה לפי

ואחר אחיו את בתחילה רומולוס, שהרג הציבור חיי מייסד עשה רע שמעשה ודאי חושבים רבים

ילכו עירו שבני אלה יחשבו כן לשלטון. כמו חברו להיות שנבחר טיטוס להריגת הסכים כך

של כוונתו על מסתכלים ולא במידה נכון והשררה.זה הכבוד רדיפת מחמת כמוהו ויעשו בדרכיו

רומולוס.

זוכות חילה, ולעולם, אינןלכתמ היטב מיוסדות מלכות או רפובליקה אין לעולם כי להבין חייבים

אחד אדם יעמוד כן אם אהישנים, אל הסדרים מן לחלוטין ששונים חדשים ומוסדות לסדרים

יהיה והמשטר, ובדעתו החוק נותן יהיה יחיד שאותו ההכרח עצמו. ומן דעת על חידושים ויחדש

המולדת לטובת אלא לביתו לעשות בא שלא הרפובליקה ומשטר.מיסד חוק דבר כל תלוי

בידיו. השלטון כל את שיתפוס להשתדל המשותפת, חייב

מכיוון אחר. זה לאיש השלטון את בירושה יניח שלא וגיבור, כדי חכם איש להיות חייב כזה מושל

כדי בשלטונו להשתמש יורשו יד לאל הטוב, יהיה אחר מאשר יותר הרע אחרי נוטים אדם שבני

עצמו. הוא שנהג כדרך המדינה, שלא לטובת ולא לבו תאוות את להשביע

זמן. לאורך לשרוד יכול זה אין אך המדינה משפט את לבדו להכתיב יכול אומנם ועוד, יחיד זאת

מדינה להקים בכוחם אין בקיומם. רבים ורוצים החוקים של קיומם על שוקדים שרבים טוב

משעמדו לבטלה יסכימו לא גם דעות. כך חילוקי ומחמת מדינהל טוב מה יםיודע םשאינ משום

טיבה. על

כך על הכלל. מעיד לטובת אלא כבוד תאוות מחמת לא אחיו את הרג לדוגמא רומולוס

החלטות. כמו קיבל ובעזרתו התייעץ מייעץ( עימו גוף של )סוג הסנאט את ייסד שמיד העובדה

היו המדינה סדרי כל,כן הסנאט. כמו את לכנס והסמכות הצבא על פיקוד היו סמכויותיו כל כן

ורודני. מוחלט מלשלטון יותר חורין ובני מתוקנים ציבור חיי ליצירת מכוונים

אתיקה של בהקשר הדת לחוקי מנוגדת ואף טובה שאינה אף על רומלוס של התנהגותו כן על

יש וראוי. לפוליטיקה אתי מעשה הופך רצח הכלל טובת את משרתים הדברים כאשר,פוליטית

האדם. של האינדיבידואלי המוסר עם להתנגש מסוימים בהקשרים משלה, שיכול מוסר

עם תקום שהמדינה שניים, כדי ולא מדינה יקים אחד שאדם עדיף כי מקיאבלי טוען כן מוכ

רבים. ידי על תישמר מכן שלאחר אחת חוקה דעות, בעלת חילוקי ללא יציבים בסיסיים חוקים

136-141 ע"מ

קרובות לעתים רשן ו ש אל אותן מחזירים כן אם אלא ימים אריכות למדינה או לכיתה אין

יזכה אותה משבש ולא ריאותובוב בגופו פוגע שלא מי רק קצוב. אך חיים זמן יש אדם לכל

מהשמיים. לו הקצוב חייו מעגל את לסגור

התחדשות לשרשן. בלא אותן המחזירות התמורות רק מועילות מדינות כמו מורכבים לגופים

הראשון. יסודם לשרשם, אל החזרתם היא לחדשם ימים. הדרך לאורך קיום אלה לגופים אין

ולזכות לחזור טובה, ומכוחן סגולה באיזו הצטיינו רפובליקות או הממלכות של ההתחלות כל

החכמה מכוח או החוץ מן אסון, הבא מקרה מחמת שתבוא אפשר זו הראשון. חזרה בכבודן

מבית.

בחיים תהכז כך ידי מחדש. על וולדישת כדי הגאלים בידי כבשית שרומא הכרח היה למשל כך

ולחללם. למוסדותיה לבוז שהתחיל העם בעיני חזר וכבודה חדשים

היה ניתן וכך טובות אדם ותכונות טובה מידה בעלי אזרחים היו בה קטנה בעיר החלה רומא

זלזלו ואף הקיימים לטכסים קדושה של מנהג שום נהגו לא ולהתעצם. הקיסרים שלכבו

כיבוש אותו ובזכות נכבשה ורומא,החוץ מן המכה רומא על ניחתה ימים באותם,בתקנות. כך

על ולהגן מיםיהקי המוסדות את לכבד שיש נלמד כך, ושבמדינה והחוקים הסדרים הוחזרו

הטובות. מידותיהם את ולהעדיף והנאמנים הטובים האזרחים

שרשם, אם אל ויחזרו טיבם על יעמדו מסוים במשטר אלה עם אלה החיים אדם בני,כך אם

מידותיו ידי על אם למדינה באה פנימיים. הישועה ותעמאור מכוח ואם חיצוניים מאורעות מכוח

עצמו. המשטר של כוחו ידי על ואם דגול אחד של הטובות

חיים. כך נשמת בהם חפיי מידות ובעל פעלים רב שאזרח צורך ויש מספיק לא זה מוסדות

יש,כן השלטון. על למוסדות כוח לתת האזרחים את החזירו המטלטלים ותעוראהמ צורך

יהיה אפשר שאי עד ויתרבו הפשעים ילכו אחרת,באזרחים חדשה אימה שיטיל דאח במעשה

ומקורו. יסודו אל הכל ולהחזיר הרעה פני את ולקדם הנולד את לראות צורך לעקרם. יש

ברייתו. מן בתחילת לו שזכה הראשון כבודו מהחזרת ציבור לחיי יותר נחוץ דבר לסיכום: אין

מידות, בעלי טובים אנשים ידי על טובים, או סדרים ידי על ייעשה זה להשתדל, שדבר הראוי

ביותר, כמו הטובה הרפואה הוא החוץ שכוח למרות חוץ. כי כוחות ידי על לא פנים כל ועל

גדולה. בסכנה הציבור את מעמיד הוא כי רצוי אינו הוא ברומא, אך שאירע

הובס-לוויתן: סיכום

ומצוקתם: אשרם מבחינת האדם בני של הטבעי מצבם על

הקטנים השינויים הטבע. למרות אותם עשה ורוחם, כך גופם בסגולות מטבעם שווים בני-האדם

ניכרים. אינם ההבדלים הרי הכולל בחשבון אנשים בין

האדם בני אצל שווה תקווה נוטע שהוא ביטחון, כיוון חוסר לתחושת מביא האדם בני בין השוויון

מנסים לאויבים, הם הופכים הם יחיד דבר את רוצים בני-אדם תכליותיהם. כששני את להשיג

השני. את האחד לשעבד או להשמיד

את לקדם היא טובתו את להבטיח אדם של ביותר הנכונה מלחמה-הדרך לידי מביא הביטחון אי

מנת על בכוח השליטה מקומו. הרחבת את שיסכן כוח יקום שלא כוח, בכדי באמצעות הרעה

שדרוש. בני ממה לעבר מורחב לא הוא עוד מותר, כל שיהיה הדין ומן לגיטימית היא לשמרו

כולם. אדם על מוראו את להטיל שיכול כוח שום אין כאשר אחת לחברה מרצון מתחברים האדם

את ממריץ כראוי אותו מערכים שלא סימן עצמו. כל את מעריך שהוא כפי אותו שיעריכו מצפה

כלפיו. הערכה יתר להראות נזק גרימת באמצעות אותו המבזים את להכריח הטבע בדרך האדם

למריבה: סיבות שלוש קיימות בטבע

בצע, ישתמשו של מסיבות האדם בני פולשים זו בצע. מסיבה למען התחרות: פלישה.1

קניינם. על להשתלט וינסו אחרים של גופם על מרותם את להטיל כדי הזרוע בכוח

עצמם על להגן בכדי בני-האדם יפלשו זה אישי. במצב ביטחון למען הביטחון: פלישה אי.2

רכושם. ועל

אמרה, בכך, כגון מה של דברים בעקבות וכבודם. יפלשו שמם למען הזחיחות: פלישה.3

או קרוביהם כלפי בעקיפין או כלפיהם במישרין לזלזול, בין אחר סימן כל או שונה דעה

ידם. משלח

מורא שיטיל משותף כוח קיים לא כאשר בכל, לכן הכל מלחמת תמיד קיימת המדיני למצב מחוץ

זוהי מצב יתקיים ממושג נפרד בלתי הוא הזמן אדם. מושג בכל אדם כל מלחמת מלחמה.

לא עוד כל למלחמה הנטייה אלא בפועל הלחימה אינה המלחמה של שעיקרה המלחמה-כיוון

שלום. של מצב הוא ממלחמה השונה אחר זמן היפוכה. כל הובטח

לאחר, חיים אויב הוא אדם כל בו במצב מלחמה בזמן חיים האדם כזו: בני מלחמה של טרדותיה

אין כזה ולקרוביהם. במצב לעצמם להעניק יכולים שהם לביטחון מעבר לביטחונם ערובה ללא

ממוות. פוסק בלתי בפחד חיים מובטחים, אנשים אינם שהפירות כיוון כפיים לחריצות מקום

זהו מלחמה של זה מצב כי טוען וקצרים. הובס בהמיים בדידות, דלים, מאוסים חיי חי האדם

רכושו. ועל עצמו על להגן צורך האדם מרגיש עדיין חוקים קיימים בה בחברה האדם, גם טבע

באותם שמקורם המעשים גם חטא, כך אינן פעילויותיו ושאר האדם, תשוקותיו טבע הובס לפי

שתהא לאישיות ביחס בני-האדם בין והסכמה חוק נוצר לא עוד כל חטא אינם פעילויות

שלהם. המחוקקת

קיים היה לא אם המדינות, גם תקופת לפי בעבר קיים היה המלחמה מצב אם מכריע אינו הובס

הממלכות. בן ממושכת לחימה המלכים בתקופת לראות ניתן עדיין מוחלט כאוס של כזה מצב

ופסול, כשר של למושגים מקום אי-צדק. אין בגדר אינו דבר שום בכל הכל מלחמת של זה במצב

השתי הן והמרמה הזרוע אי-צדק. כוח אין חוק ואין משותף כוח אין בו ועוול. במקום צדק של

בתוך לבני-אדם המיוחסות תכונות הן ואי-צדק צדק של בלחמה. תכונות העיקריות המידות

בבדידות. השרויים לאנשים ולא חברה

האדם. של בשכלו וחלקה בפעולותיו בחלקה טמונה המלחמה ממצב להיחלץ האפשרות

צורך בהם שיש לדברים המוות, תשוקה הן: אימת לשלום נטייה בבני-אדם שמעוררות הפעולות

טבעיים. נקראות-חוקים אלו כפיים. פעולות בחריצות להשיגם ותקווה חברה חיי לשם

החוזים: והשני, ועל הראשון הטבעיים החוקים על

לעשות ועל-כן חייו על שמירה לשם בכוחו כרצונו להשתמש אדם כל של החירותטבעית: זכות

לכך. ביותר המועיל כאמצעי יראה ושכלו שיפוטו שע"פ דבר כל

בהם אין אך אדם של מכוחו חלק להשבית עלולים חיצוניים. המעצורים מעצורים העדרחירות:

ושכלו. שיפוטו לו שיכתיבו כפי בידו שנותר בכוח להשתמש ממנו למנוע כדי

לעשות האדם על שאוסר קבע כלל או צו הוא טבעי חוקלחוק: זכות בין טבעי-ההבדל חוק

טובים הנראים אמצעים לזנוח אוסר לשמירתם, וכן אמצעים ממנו נוטל או חייו את שמסכן דבר

החוק מעשה, לעומתה מלעשות להימנע או לעשות אדם של חירות היא לשמירתם. הזכות

והחירות החיוב כמו מזה זה נבדלים והזכות מהשניים. החוק באחד לבחור אדם ומחייב מכריע

עצמו. עניין אותו לגבי זה עם זה עם זה מתיישבים שאינם

הכל מלחמת של מצב הוא היסודי הטבעי החוק דבר, כאשר לכל זכות אדם הטבע, לכל בדרך

לכל אדם כל של זו טבעית זכות קיימת בו זמן כל הזולת, לכן של לגופו זכות אפילו בכל. לאדם

אדם כל לפיו השכל של קבע של כלל קיים כלשהו. לכן לאדם ערובה שתהייה הנמנע דבר, מן

את ולנצל לבקש הוא זכאי להשיגו יכול להשיגו, משאינו לו שתקווה במידה לשלום לשאוף חייב

ורדפהו" שלום הוא:"בקש הראשון הטבעי החוק המלחמה. לכן של והיתרונות הסעד אמצעי כל

הדרושים האמצעים בכל עצמו על להגן והיא הטבעית הזכות תמצית הוא השני חלקו כאשר

לכך.

לכך נכונים אחרים נכון, כשגם אדם וקובע: "יהא הראשון מהחוק נגזר השני הטבעי החוק

עצמו. על על והגנה השלום למען שנחוצה שימצא דבר, במידה לכל הטבעית זכותו את לנטוש

ביחס לוותר מסכים שהיה כפי הטבעיות הזכויות על וויתור של מידה באותה להסתפק האדם

שאם כיוון כמוהו פועלים האחרים כאשר רק הטבעיות מזכויותיו חלק על לוותר אדם לעצמו. על

לעשות. מחויב שאינו לטרף-דבר עצמו מפקיר בעצם הוא כן יעשו לא

הקהילה: נולדה-הגדרת היא הקהילה, כיצד של סיבותיה על

אחרים. על ושליטה חירות אוהב ברייתו מטבע היחיד. האד של -ביטחונוהקהילה של תכליתה

בני של קיומם על קהילה אותה באמצעות לשמור הוא הקהילות של כוונתם או תכליתם לכן

שהוא המלחמה ממצב עצמם לחלץ הוא קורת-רוח. הרצון יתר של חיים לחיות ולאפשר האדם

בני-האדם. של הטבעיות מהפעילויות הכרחית תוצאה

", כיווןלך שיעשה רוצה שהיית מה לחברך "עשה של הטבעי החוק ע"י ניתן אינו זה ביטחון

של הטבעיות הפעילויות את נוגדים עליהם לשמור שחייב כוח של איום בלי הטבעי שהחוק

בני יצטרכו הביטחון למען גדול מספיק כוח יוקם לא אם הטבעיים החוקים למרות האדם. לכן

בני-האדם. משאר ולהיזהר עצמם על רק ולסמוך להמשיך האדם

משפחות או מועטים בני-אדם של התחברות באמצעות גם לספק ניתן לא ביטחון

חוששים. אנו ממנו האויב אל השוואה בסיס על נקבע . הגודלמועטות

ע"פ מונעים אנשים עוד . כלהביטחון בשיפור יעזור לא שיכווינו כוח אין כאשר גדול המון גם

אחד יפריעו אלא הדדית התנגדות של למצב להגיע יוכלו לא האישיות ותשוקותיהם משפטם

לשני.

לזמן אותם ינהיג אחד שמשפט בכך די בתמידות. לא מוכוון בעל מאורגן בכוח צורך יש כן על

הקרב. לאחר ייפרדו ולא יחד שיישארו צורך יש אחת, אלא מלחמה או אחד מוגבל-קרב

קהילה הקהילה: הגדרת עליהם להגן ביכולתו שיהא משותף כוח להקים היחידה הדרך היא

נפשם את לכלכל להם שיאפשר ביטחון להם לתת הדדי, ובכך זכויות וקיפוח זרים פלישת מפני

או אחד לאדם ידם ועוצם כוחם כל את למסור היא היחידה נחת. הדרך חיי ולחיות כפיהם בעמל

לעסוק מנהיגים אותם קולות. על ברוב הצבעה ע"י החלטותיה את שתקבל אחת אנשים לכנסת

מאשר ביותר הכלל. מדובר רצון מפני רצונותיהם את לבטל ובטיחותו, עליהם הכלל בשלום

אדם כל עם אמנה של בדרך אחת אישיות בתוך כולם של ממשית באחדות הסכמה, מדובר

על שאחראי תמותה בן אל או גדול לקהילה-לוויתן הופך המאוחד ההמון הדבר ואדם. משנעשה

על ידו את סמך מהאנשים ואחד אחד כל בה אחת כאישיות מוגדרת וההגנה. הקהילה השלום

שלום למען כולם של ובאמצעים בעצמתה להשתמש שתוכל האמנה, כדי באמצעות מעשיה

הכלל. והגנת

להיווצר יכול ריבוני הנתין. שלטון נקרא זולתו אדם וכל הריבון קרוי האישית האחריות נושא

מתוקף אדם של מרותו לקבל ביניהם מסכימים בני-האדם כאשר או וכפייה כוח באמצעות

על קהילה על שמדבר הראשון המקרה לעומת כינון יסוד על קהילה עליהם. זוהי שיגן הבטחה

רכישה. יסוד

כינון: יסוד על בקהילה ריבון של זכויותיו

עבורם ויחליטו שיצביעו נציגים קובעים הם אמנה וכורתים הסכם לכלל באים אדם בני כאשר

כינון את לשפר בכדי הריבון של והסמכויות הזכויות לכל המקור הוא כזו קהילה ביטחונם.

האנשים. בין להסכם בהתאם

ללא ניתן לא קהילה בני-האדם הממשל: משכוננו צורת את לנתינים לשנות ניתן לא.1

לחברה ולחזור הקיימת האמנה את לבטל אפשר ואי ביניהם חדשה אמנה לכרות רשותם

קהילה. ללא

ניתן לא האמנה, לכן מתוקף לו נתון הריבון של לחילוט: הכוח נתון אינו הריבוני השלטון.2

לריבון. מכפיפותו נתין לפטור

הריבון הרוב. אם ע"י שהוכרז הריבון של כינונו על עוול בלי לערער יכול לא אדם שום.3

כוללת הרוב. האמנה עם להסכים חייב בחירתו על שחלק מי גם כעת קולות ברוב נבחר

הרוב. שיחליט לה להסכים מפורשת שאינה הסכמה

יכול אינו הריבון שעושה מה מעשיו: כל על הריבון את להאשים הצדק ע"פ יכול לא הנתין.4

בריסון בחר צדק. הרוב בחוסר להאשימו ניתן ולא מנתיניו איש כלפי זכות קיפוח להיות

שכזה. בריבון שבחר עצמו את רק להאשים יכול הוא ולכן

ועל הריבון לבחירת שותף נתין נתיניו: כל בידי שעשה מעשה על להעניש יכול לא הריבון.5

שלו. מעשיו על הריבון את להעניש יכול ואינו לבחירתו אחראי כן

זהו על ולהגנה לשלום הדרוש בכל השופט הוא הריבון.6 נבחר לשמו התפקיד נתיניו:

ומבחוץ. הוא מבית והביטחון השלום לשמירת לראוי שימצא מה כל לעשות הריבון,עליו

אליו. להגיע והדרך ישפוט לפיה התורה את הקובע

לו קנוי קניין מה לדעת מהנתינים אחד כל יוכל פיהם שעל כללים לקבוע זכות לריבון.7

ורע טוב של הכללים וכן הללו הקניין ממנו. כללי לקחת עוול בלי יוכל לא אחר נתין ששום

בנפרד. קהילה כל של האזרחיים-החוקים החוקים חוקיהם ולא וחוקי

הזכות את כוללת לשפיטה מחלוקת: הזכות בנושאי פס"ד ומתן השפיטה זכות לריבון.8

מחלוקת. בנושאי פס"ד ולתת עדות לגבות

זכותו אומות עם לנכון שיראה כפי ושלום מלחמה לעשות הריבון של זכותו.9 אחרות.

בכך. הפיקוד הכרוכות בהוצאות לעמוד בכדי מיסים להטיל וכן הכוחות גודל מה להלחיט

הריבון בידי נתון הצבא על

ומלחמה. שלום בעיתות ושרים ביועצים לבחור הזכות לריבון.10

טבעי חוק קיים לא אם בשרירותיות., גם אף ולהעניש תגמול לתת הזכות לריבון.11

בנושא.

בין התחרות המדרגות: בגלל סדר ואת הכבוד מידת את לקבוע הזכות לריבון.12

או שהיו אנשים של לערכם ציבורי ואמוד כבוד חוקי קיימים שיהיו הכרח ישנו בני-האדם

אלו. חוקים להפעיל הכוח בידו שיהיה מי לקהילה, וצריך לברכה יהיו

העומד הריבון מיהו להבחין אדם יכול פיהן , עללחלוקה ניתנות בלתי הריבון של אלו זכויות

אלו וזכויות לזולתו. הואיל להעביר הריבון יכול תקנות בגדר שהן הקהילה. זכויות אותה בראש

על מפורש וויתור בלי לזולת להעבירן ניתן לא הריבונות של ממהותה הן להעברה ניתנות שאינם

הריבוני. השלטון

שיהא הדין מן הריבון של הריבוני. כבודו השלטון בפני נגוזים הנתינים של וכבודם סמכותם כוח

לכבוד. מקור היא יחד, הריבונות הנתינים כל של כבודם על או נתין כל של כבודו על נעלה

להשלים הבריות של הנכונות בחוסר לרוב מקורו מזיק, כהעדרו, והנזק כה אינו הריבוני השלטון

ממנו. פחות נזק עם

4-12 ע"מ לוק גו'ן

הטבעי- המצב על

האדם. בני של הטבעי המצב מהו לבחון מדיני, עלינו שלטונו של מקורו את להבין מנת על

בגופו ולהשתמש עיניו כראות מעשיו את לכלכל חופשי הוא בו מצב הוא אדם של הטבעי המצב

אחר. של ברצונו להתלות או להתחשב מבלי הטבעי החוק של הגבולות בתוך כרצונו וברכושו

שבני . מכיוון ושליטה סמכות של שווה מנה יש אדם לכל בו שוויון של מצב הינו הטבעי המצב

נפש וכוחות סגולות אותן להם והוענקו מעלות אותן בעלי המין הטבע, מאותו יציר הם האדם

לרעך "ואהבת למצוות השתית את זה בשוויון ראה . הוקר לזה זה כפופים יהיו שלא הדין מן

לחברו. אדם בין החברתיות החובות לכל הבסיס את מהווה כמוך" שלדעתו

אינם אדם. הם– לבני המוענקת החירות למרות הפקרות של מצב אינו הוא הטבעי המצב

מאשר יותר נעלה לתכלית זה כן אם אלא ברשותם אחר נברא או עצמם את להשמיד רשאים

השולט החוק שהינו הישר בשכל מהשימוש נובע האדם בני בין השוויון גרידא. עיקרון הישרדות

מי של קניינו , הם עליון ריבון משמשים וכולם עולם בורא יציר הם האדם בני הטבעי. כל במצב

בני שכל הקהילה. מכיוון מבני פולני של רצונו את ולא רצונו את למלא ואמורים אותם שיצר

זכות להם המקנה דרגות של סדר שיש להניח סביר זה אין טבעית מהעדה כחלק שווים האדם

מהווה זה אין אם חייב הוא כך שלו קיומו על לשמור מחויב שאדם . כמו השני את אחד להרוג

. לכן להעניש שיש בעבריין מדובר כן אם אלא נכסיו ועל חברו של חייו על לשמור זה לקיום סכנה

החוק מכוח האדם בני רשאים האנושי המין של קיומו על לשמור וכדי זכויות על לשמור מנת על

לא אם מתוכן ריק יהיה האלוהי החוק גם החוקים . ככל אליו שעוברים אלו את להעניש האלוהי

הרי הזו הזכות בידו שנתונה הטעי במצב מישהו יש לפועל. אם אותו להוציא סמכות בצידו תהיה

והסמכות . הכוח הפרטים מן אחד לכל נתונה זו זכות לכן לזה זה השווים האדם בני הם אלו

אינו הוא הפושע את האדם משתפס כמובן ושרירותית מוחלטת אינה היא הפרט לעצמו שקונה

ובהתאמה קובעים והמצפון שהתבונה כפי אותו להעניש רק אלא כרצונו בו לעשות יכול

על אדם עובר לעתיד. כאשר וכהתרעה העבירה על פיצוי להוות צריך העונש שביצע להעבירה

שהם היושר ודין הישר השכל מאשר אחר כלל ע"פ חי הוא כי מכריז בעצם הוא הטבעי החוק

לאדם סכנה מהווה שהוא מכאן ביטחונם על לשמור כדי האדם לבני האל שקבע המידה אמת

בביטחון פוגעת כזו . עבירה עליהם להגן המיועד החברה בני בין הקשר את ומנתק מבזה והוא

לשמור האדם לבני הנתונה הזכות מכוח לפיכך לו ערובה הוא הטבעי שהחוק כולו האנושי המין

אדם בן כל זכאי כן לו להזיק שיכול מה כל את לעצור גם הוא זכאי האנושי המין של קיומו על

מאחרים ותמנע מעשיו על להתחרט לו לגרום מנת על החוק על העובר אדם לכל רעה לגרום

. דומים מעשים מלעשות

על זרים להעניש ומדינות נסיכים יכולים שבגינה היחידה הסיבה הוא האלוהי החוק של קיומו

לא הוא שכן תקפים אינם המחוקקת הרשות של החוקים שליטתם. הרי בתחום שביצעו פשעים

אליהם. הסכמתו את נתן

העדה. מי מבני אחד ניזוק מהם שכתוצאה פשעים גם ישנם האלוהי החוק מן סטייה מלבד

זכות שהיא להעניש הזכות מלבד מהמזיק פיצוי לדרוש המיוחדת הזכות גם בידו נתונה שניזוק

: זכויות שתי קיימות . למעשה האדם בני ולכל לניזוק משותפת

. האדם בני כל בידי נתונה זו דומות, זכות עבירות למנוע מנת על העבריין את להעניש.1

בלבד. הניזוק של זכותו פיצויים.2

של בשמו לוותר יכול אינו הוא אך העונש על לוותר ירצה אם יכול לענוש הסמכות שבידיו מי

הזכות לניזוק עומדת כן . כמו זו זכות על לוותר יכול הניזוק רק פיצויים לקבל הזכות על הניזוק

עצמו. על לשמור זכותו מתוקף שרותיו את או רכושו את המזיק מן לקחת

העבריינים את להרתיע מנת על עצמה מהעבירה יותר חמור להיות יכול עבירה על העונש

מעשיו. על להתחרט לעבריין ולגרום דומות עבירות מלבצע

העבריינים את לענוש האדם בני רשאים כתובים אינם שהחוקים אף על הטבעי במצב גם

. לכאורה מבוסס הוא שעליו הישר מהשכל מתבקשת זו הטבעי, זכות החוק את לפועל ולהוציא

למשוא פתח מהווה הדבר כי אליהם הנוגע בעניין חבריהם את יענישו האדם בני כי צודק זה אין

על ממשל יהיה האדם שלבני התכוון שהאל מבינים אנו נקם. מכאן ומסעות לב לרוע וכן פנים

המצב שיוצר לליקוים ביותר הטובה תרופה הוא סדר. הממשל חוסר של זה מצב למנוע מנת

כדי אליה ישוב הישר מדרך סטה אשר שאדם הגיוני זה אין הדיין. הרי הוא האדם בו הטבעי

אם שהרי ודם בשר הוא מלכים. המלך של יחיד שלטון עם הבעיה לדין. זו עצמו את להביא

טוב הטבעי המצב , להפך הטבעי מהמצב שונה אינו שלטונו לעצמו דין לעשות חופשי המלך

לזולתם לציית האדם בני חייבים לא בו כי יותר

היו שתמיד מכאן הטבעי במצב שרויים עצמאי שלטון ברשות העומדים והשליטים הנסיכים כל

אמנה רק אלא הטבעי למצב קץ שמה אמנה כל . לא הטבעי במצב השרויים אדם בני יהיו ותמיד

יכולים האדם חדש. בני מדיני ממשל ולכונן ביחד להתחבר האדם בני בין הדדית הסכמה יש בה

הטבעי. המצב את לשנות מבלי גם והסכמים אמנות ע"י עצמם לבין בינם להתקשר

להצטרף מרצונם הם מסכימים שהם עד בו ומתמידים הטבעי במצב שרויים האדם בני כל

מדינית. לחברה

21-39 ע"מ הקניין ה'- על פרק

אותנו מורה הטבעי הקודש: השכל כתבי והן הטבעי השכל הן אותנו מורה משותף:כך הוא הקניין

המספק הדברים שאר ולכל ולמשקה למאכל זכות לו יש קיומו- ולכן על לשמור הזכות שלאדם

במשותף. היו הראשון לאדם האל שהעניק שהזכויות אותנו מורים הקודש הטבע. כתבי

הוא )אם משלהם קניין להם שיש למצב הגיעו אנשים רב- כיצד קושי האלה בהנחות אולם

בני-אדם )בהמשך( כיצד יראה מספיקה, ולוק אינה למלך אותו נתן שהאל משותף(? התשובה

. מפורשת חברתית באמנה צורך ללא ואפילו משלהם לקניין להגיע יוכלו

ניתנה תועלת. הארץ בו שיעשו שכל גם להם במשותף, נתן העולם את האדם לבני שנתן האל

ניתנו האלה הדברים , כל הטבע שבמצברווחה. נכון, וחיי מחייה להם שתהיה בכדי לבני- האדם

אמצעי להיות בני-האדם, חייב לשימוש שניתנו מכיוון וכד'(, אולם הארץ, בהמה )פירות במשותף

ברכה. מהם ולהפיק פרטי לקניין להפכם

רק שייכים כפיו ועמל שלו. עבודתו לגופו ביחס קניין בעל הוא אדם המשותפת, כל לארץ בניגוד

על-כןלו. משהו הזה הדבר על מוסיף הוא בעבודתו הטבע מן מפקיע שאדם דבר כל

הטבע משאב את שהופך הוא העבודה צירוף הפרטי. ) קניינו להיות הופך הוא משלו, ולכן

מספקת כמות להשאיר חייב בחזקתו, האדם הקניין את להשאיר בכדי הפרטי(. אולם לקניינו

האחרים. בשביל גם טובה, במשותף פחות לא הטבע, באיכות ממשאב

מה דבר להפיכת המוסף הערך ליחיד. היא רבים רשות בין ההבדל את שקובעת היא העבודה

האנושות אישור את לקבל האדם שעל מישהו יאמר הפרטית. ואם אדם, לזכותו של לקניינו

הזה, כל הסוג מן בהסכמה צורך היה שאם לו שליקט, נענה המאכל את לקחת כדי כולה

מכאן מתים היו בעולם האנשים הסכמה מצריכה העבודה, אינה ע"י הנטילהש ברעב.

כלשהו. מסוג נכסים העברת או כולם של מפורשת

שמפקיעה היא משותפת. העבודה היא הקניין שהתחלת קובע הטבע לזכור- שחוק חשוב אולם

באוקיינוס )הארנבת, הדג פרטי לקניין אותו והופכת הטבע הכללי, קרי מהמצב הקניין את

אותם(. לצוד מחליט שמישהו עד לכולם שייכים

זאת לעשות יוכל לשלו, הוא הטבע משאבי את להפוך יכול עבודה ע"י אחד כל הטוען-אם יטען

את לנו עצמו, שהנחיל הטבע . חוק כך לא אולםבעולם. המשותף הקניין כל על הגבלה ללא

שיכול כמות . כל מעבר ולא שובע כדי עד משאבים לנו מספק האלאותו. מגביל גם הקניין

מכיוון יותר לא אך שלו היא תתקלקל שלו-בטרם לתועלת בה להשתמש אדם שיש מזה,

הטבעי השפע בעבר אותו. אם ישחית שהאדם כדי דבר שום ברא לא לאחרים. האל להשאיר

להבין יכולים שצריך, אנחנו מה רק לקח אחד מועט, וכל היה ומס' הצרכנים רב היה בעולם

לקניין. בנוגע ומריבות סכסוכים של מס' מועט היו מדוע

ע"י זכאי אחד עצמה, וכל האדמה אלא הבהמה או האדמה פרי הקניין עיקר אין כיום אולם

והוא אחרים אנשים ע"י זכותו שתיפסל הרבים, מבלי מרשות לעצמו חלק לקחת האדמה עבודת

לעבוד האדם על במשותף, ציווה העולם את נתן עת מכולם. האל הסכמה לקבל נדרש אינו

הארץ, להשביחה את לכבוש האדם על ציוו והשכל האל לעבוד. האדם את הכריח והמחסור

או מהאדם הקניין את לקחת זכות לאף-אחד אין שכך ומכיוון עבודה ע"י בה ולהשקיע

לו. להרע

מה רק לוקח אחד שכל )מכיוון אחר חלק להשביח מאחר גורעת לא אחד ע"י אדמה השבחת

מחסור(. ואין לכולם שצריך, נשאר

ולהתערב כך על לקבול לו לאחרים, אין שניתן ממה טובה פחות לא אדמה לו שנותרה מי

האחר. קניין על זכות לו ואין חמדנות זוהי זולתו-כי בעבודת

מסודר, המקיימים ממשל תחת אנשים המון שיש שונה, מכיוון באנגליה האדמה מצב כיום

בלי חלקה לעצמו לקחת או לגדור יכול אדם בו מצב לתאר קשה וכד', ולכן מסחר קשרי ביניהם

מתוקף משותפת זו שאדמה המשותפת, מכיוון החזקה בעלי האזרחים שאר כל של הסכמתם

היה לא )העולם(, המצב המשותפת הנחלה ימי בראשית הקרקעות(. אולם )חוקי קיימת אמנה

ממנו לקחת היה ניתן קניינו, לא הייתה לעבוד, והעבודה האדם על ציווה האל ההם כך. בימים

זו האדם. מידה וצרכי העבודה מידת ע"פ נקבעה הקניין לעבוד. מידת קבע בו המקום את

זו מידה אחרים. ואת לאנשים הפריע מאוד, שלא צנוע שטח לידי האדם נחלת את הגבילה

הכסף, ונכונות קיים כיום הבעלות. אולם חוק אדם-זהו לשום להזיק בלי כיום גם לקבוע אפשר

בני-האדם. בידי הגדולים והשטחים הנחלות את המייצר ערך, דבר לו לתת בני-האדם

הצהובה(, כל )המתכת הכסף לפיתוח הגרם קניין, דבר ליתר התשוקה התעוררה בטרם אולם

אלא המשותף הרכוש את הקטינה לא העבודהצריך. שהוא מה עבודה, רק לקח, ע"י אחד

הקרקע, שווה השבחת על-ידו, ע"י שנוצר אדם למחיית המשמש שהמזון - מכיוון אותו הגדילה

דגים )פירות דברים לרשותו אדם לקח אם ברשות-הרבים. אולם מעובדת שאינה מקרקע יותר

חלקו את גזל זה במקרה , כי לעונש ראוי ונעשה הטבעי החוק על עבר הושחתו וכד'( והם

תועלת. ממנו מפיק הוא אם רק הקניין זכות לו הייתה שכן מחברו

עבר שלו החציר נרקב ואם זרע-שלו שאדם מה הכללים- כל ע"פ התנהלו האדמה רכישות גם

שטח-מרעה והשאיר לעצמו אדמה לקח והבל-קין קיין מתקופת עוד היה הטבע. כך החוק על

לשבת ביחד ובחרו האנשים שהתאגדו עד הנחלות בהתאם גדלו המשפחות להבל. משגדלו גם

בנוגע הסכמים לידי ובאו נפרדים שטחים לגדור החלו כללית הסכמה וע"פ כלשהוא במקום

ביניהם. לגבולות

לא שהתושבים מכיוון אולם ומשאבים אדמה, מזון שפע לדוג' יש שונות במדינות באמריקה

אנגליה. תושבי של מהנוחיות מאית אפילו להן אין עבודה ע"י המשותפת אדמתם את השביחו

לשימוש: יגיעו בטרם הרגילים החיים מצרכי שעוברים השלבים אחר לעקוב יש העניין להבהרת

בשבילם עובדים היינו לא יומיום. אולם, אם בהם משתמשים שאנו דברים אלה ואריגים לחם, יין

העבודה היא האלה המוצרים בין ההבדל ובעלים. אולם בבלוטים, במים להסתפק עלינו היה

אדם בני על שליטה לעיל-עדיפה והטבעיים. מהאמור הגולמיים המוצרים את המשביחה שלנו

הישר עמלם את ולהבטיח להשכיל הנסיך עלעבודה. ללא נרחבים שטחים על מאשר שעובדים

בלי נתיניו. של היא כמעט שווה שלנו האדמה אין העבודה הערך יתרון את נותנת כלום!

וכד'. לקמח לסובין לתוצרת- לתבן

מאחר זאת במשותף, עם לבני-האדם נתונים הטבעיים שהדברים על-פי למדים, שאף אנו מכאן

ע"י המציאו לקניין. וכאשר הבסיס את עצמו בתוך מצא ולמעשיו לעצמו אדון הוא שהאדם

משאבי את ששיפר לאדם רק שייכות החיים-הן נוחיות את ששכללו ההמצאות את העבודה

לאחרים. קנוי אינו וזה הטבע

אולם מועטים בצרכים הסתפק אחד כל בעבר, עת הקניין זכות הוקנתה הזאת העבודה באורח

הפנוי, הקרקע שטח הצטמצם כך ומתוך בכסף בשימוש החלו רכושם וגדל האדם בני משנתרבו

חברתן בתוך הפרטי קניינם לסידור חוקים לחבלי-ארץ, חוקקו גבולות השונות העדות קבעו לכן

ויתרו, ע"י וארצות. המדינות שונות, מדינות חברות בין הקניין את קבעו אמנה ע"י זו ובדרך

על הסכם בחלקיו הקניין את המחלקים הסדרים וקבעו המשותפת הטבעית זכותם הדדי,

שם שהתושבים כיוון בור אדמת של שטחים בעולם קיים עדיין זאת כדור-הארץ. עם של השונים

נמנע, בלתי כמעט זה הרבים. אולם לרשת שייך עדיין זה שטח ולכן הקניין להסדר הצטרפו לא

העולם. של האחרים בחלקים שקרה מה שם הכסף, שיקרה לאור

ושעל-פי בלי בו להחזיק שאפשר קיים דבר שזהו מכיוון התחיל בכסף השימוש שיתקלקל,

העלולים כאלה מועילים, אך מצרכי-חיים תמורת לקבלו בני-האדם היו נכונים הדדית הסכמה

אנשים יכלו הטבע-בעזרתו חוק על לעבור לא בכדי הומצא לוק בראיית הכסף )קרי להיכחד

להם(. שיש וכד' עודף ממצרכים, רכוש להיפטר

באה שונה, כך במידה רכוש לבני-האדם להנחיל עשויות חריצות-כפיים של שונות שמידות כשם

לדוג' באי רכושם. כך את ולהרחיב להוסיף הזדמנות לבני-האדם ונתנה כסף של זו המצאה

או יקר-ערך דבר שום אי באותו ואין מס' משפחות רק העולם-יש מדינות של ממגע המנותק

משפחתו? שכן לסיפוק מעבר רכושו את להגדיל שם לאדם יהיה נימוק להיכחד-איזה שעלול

שאר עם מסחר בקשרי לבוא יכול הוא אין– תמריץ לאדם באמריקה, אין כזה, כמו במקום

תוצרתו. מכירת ע"י כסף ולצבור העולם

רכושו. את להגדיל הכסף-החל את האדם אמריקה, גילה כמו היה העולם כל הראשונים בימים

רק בא וכלים, וערכם כסות מזון לעומת אדם לחיי תועלתם מועטת וזהב שכסף אולם, מאחר

הסכם של פרי אלא אינה הקרקע על בבעלות אי-השוויון שגם בני-האדם, ברור בין הסכם מתוך

לשינוי(. ניתן )קרי

לזכות בנוגע לריב יסוד כל היה שצריך-לא מה לפי ולקח עבד אחד כל הראשונים לסיכום-בימים

והצורך מינימאליים(. הזכות שירותיים לספק שצריך )כמה הנחלה לגודל בנוגע ספקות היה ולא

באמצעותו לסחור נשחק, ניתן או מתקלקל אינו הוא שכן התמונה את שינה ביד. הכסף יד הלכו

הנחלות. את להגדיל ובכך

93-108 ע"מ

. הממשל של ותכליותיו מדינית חברה של תכליותיה על

מסכימים האדם בני אחד.ץ לאף כפוף אינו והוא עיניו כראות לעשות חופשי אדם הטבעי במצב

אדם שכל אחר. מכיוון אדם ע"י להיפגע יכולות זכויותיו עת שבכל מכיוון אלו חירויות על לוותר

האדם כי ערובה כל אין ישרים תמיד אינם האדם בני שרוב ומכיוון לאחרים ושווה לעצמו אדון הוא

לו אורבות אך חופשי הוא בו הטבעי המצב את לנטוש האדם מעדיף . לכן מקניינו ליהנות יוכל

לקבל ומוכנים בקהילה האדם בנים מתאחדים שלשלמה העיקרית התכלית סכנות. לכן הרבה

חברי של וחירויותיהם חייהם נכסיהם על הדדית הקניין- שמירה כללי הם אחר של מרותו את

: סיבות מכמה וזאת להתאחד מתאפשר לא הטבעי . במצב הקבוצה

טוב למה מידה אמת המשמש כולם על ומוסכם שידוע אחיד אחד חוק אין הטבעי במצב.1

אך ישר שכל בעל אדם לכל ברור הטבעי . החוק בסכסוכים להכריע ניתן ולפיו רע ומה

. בו לעיין טורחים ואינם שלהם האישיים האינטרסים ע"י משוחדים האדם בנים

המוסכמת הסמכות את יש לו אשר פנים משוא וחסר לכל ידוע שופט חסר הטבעי במצב.2

בסכסוך. להכריע כולם על

השופט של הפסיקה את ולקיים לפועל להוציא הכוח חסר הטבעי במצב.3

שלהם התמריץ וזהו רע מצבם הטבעי במצב האדם לבני שיש הנרחבות החירויות למרות לכן

הבלתי השימוש עקב הטבעי במצב החיים האדם לבני הנשקפות . התלאות מדינה להקים

למען ממשל בחוקי מקלט לבקש אותם מביאות חברו את להעניש אדם לכל שיש בכוח מוסדר

זה וכוח העבריינים את להעניש שלו הכוח על מוותר הקבוצה מחברי אחד קניינם. כל על ישמרו

. זהו מחליטים כוחם באי או העדה שבני כללים ע"פ במיוחד לכך שיתמנו לתושבים מועבר

בכלל. והממשל והמבצעת המחוקקת לרשות הבסיס

לחברה מצטרף הוא כאשר מוותר הוא עליהם כוחות2 האדם של בידיו נתונים הטבעי במצב

פרטית: מדינית

מה במסגרת אחרים ועל עצמו על שמירה לשם לנכון מוצא שהוא מה כל לעשות הכוח.1

אותם ומבדיל אחת לחברה העדה בני את שהופך מה הוא זה הטבעי. חוק החוק שמתיר

שקובעת חוקים ע"פ שיוסת כדי זה כוח על מוותר הנבראים. האדם היצורים משאר

היו לא האדם בני אם הטבעי החוק לו שהעניק החירות את מגבילים אלו .חוקים החברה

מחברה בכלל לפרוש צריכים היו לא האדם ובני אחר חוק בשום צורך היה לא מושחתים

אחת. גדולה

את מעביר .הוא זה חוק על העוברים פושעים להעניש הכוח הוא לאדם שיש השני הכוח.2

דורש החברה ע"י שנקבע שהחוק במידה המבצעת לרשות לסייע מנת על הטבעי כוחו

ונעזר נסמך הוא שרוי הוא שבו החדש במצב עכשיו כי כוחו על מוותר . האדם זה את

כמו שלו הטבעי הכוח על שיוותר צודק זה לכן עדה אותה בני אחרים של בעבודתם

. עדה אותה בני שאר שעושים

את מצטרפים הם שאליה החברה לידי למסור מוכנים האדם בני כי מניחים אנו זאת עם יחד

וקניינם, חייהם על השמירה את לשכלל מנת על הטבעי במצב להם שהיה והכוח החירות

זאת מצריכה החברה שטובת ככל החדשה החברה של המחוקקת לרשות מוענקים אלו וחירויות

לטובת מעבר משתרע אינו בתוכה שקמה המחוקקת לרשות או לרשות שיש בלבד. הכוח

הציבור.

הבעיות3 כנגד סידורים קביעת ע"י אדם כל של לקניינו לערוב חייבת החברה המרכזיות

לעיל(. המוזכרות הבעיות3) הטבעי במצב השולטות

בעזרת ולא לעם שידועים ברורים חוקים ע"פ למשול חייב בחברה הסמכות לו שנתונה מי כל

הסמכות . בעל אלו חוקים ע"פ שיכריעו פנים משוא חסרי שופטים ובעזרת משתנים צווים

העדה על והגנה אלו חוקים ביצוע לשם רק לו שהוענקו בסמכויות להשתמש רשאי העליונה

, העם :שלום אחת תכלית עיניו לנגד הוא כאשר זאת כל פולשים של התקפות מפני כולה

. הציבור , וטובת ביטחונו

- קהילות של צורתן

בכוח להשתמש רשאי . הרוב הרוב בידי הטבעי הכוח נתון לקהילה האדם בני מתאחדים כאשר

שלטון של זו צורה ממנה שהרוב קצינים ע"י נעשה החוקים . ביצוע חוקים מחוקק הוא כאשר זה

ובידי דגולים אנשים של לקבוצה גם הכוח את להעניק יכולה . החברה מלאה דמוקרטיה היא

אוליגרכיה. זו אחד אדם בידי הכוח את למסור החברה בני יכולים אוליגרכיה. כן זו יורשיהם

של מותו לאחר בירושה, וכאשר שעובר בשלטון מדובר ליורשיו אדם מאותו עובר השלטון כאשר

שונות ממשל צורת לכונן יכולים העדה נבחר. בני יחיד בשלטון מדובר לחברה הכוח חוזר השליט

שניתנה במי תלויה הממשל . צורת אליהם חוזר שכוח לאחר אותה ולשנות לנכון רואים שהם כפי

הקהילה. צורת את הקובע הוא המחוקקת הסמכות של משכנת ומקום העליונה הסמכות לו

עצמאית. עדה לכל אלא לדמוקרטיה רק לא היא הכוונה מדובר קהילה על מדובר כאשר

- המחוקקת הרשות של סמכותה היקף

והיסודי1ה- החוק את מחייב ביותר היסודי המחוקקת. החוק הרשות הקמת הוא חברה בכל

העליונה הסמכות את רק לא מהווה לחוקק . הכוח הקהילה על לשמור המחוקקת הרשות

מי בידי משנה לא צו אותו. שום לו מסרה שהעדה מי בידי לשינוי ניתן ובלתי קדושה הוא אלא

ומינה בה בחר שהציבור מחוקקת רשות אותה ע"י ניתן כן אם אלא תוקף לו יהיה לא ניתן הוא

חיצונית רשות לשום שבועה ששום . מכאן החברה בני הסמכת את לקבל חייב חוק אותה. כל

איש לפטור יכולה לא המחוקקת מהרשות יותר נמוכה ברמה אחרת פנימית רשות או אחרת

כן המחוקקת לרשות המשמעת מחובת החברה מבני לצווים לציית אדם לחייב ניתן לא .

האדם הרשות של לאלו המנוגדים זו מלבד אחרת לרשות להישמע יכול לא המחוקקת.

העליונה.

: אך העליונה הרשות היא המחוקקת הרשות

על מבוססת שהיא . מכיוון האדם בני של ורכושם חייהם על שרירותית שליטה בידה אין.1

מזו יותר גדולה שליטה בעלת להיות יכול אינה היא העדה בני כל של המשותפת סמכותם

סמכות חברו בידי למסור יכול אינו אדם שום הסמכות את לה שהעניקו מי בידי שהייתה

. במצב לאחר או לעצמו ביחס שרירותית סמכות אין אדם ולאף בידיו שיש מזו יותר גדולה

ועצמו האדם בני על שמירה לשם סמכות של מידה אותה את רק יש האדם לבני הטבעי

גם לרשות מוסר שהוא מה זה ולכן הסמכות מוגבלת היקפה במלוא המחוקקת.

אינה היא לכן האדם חיי על שמירה היא שלה הכלל. התכלית טובת כדי עד המחוקקת

הטבעי החוק שמטיל שלה. החובות הנתינים את לרושש או להשמיד, לשעבד יכולה

האדם בני כאשר יותר לחמורות הופכות אלא מתאגדים האדם בני כאשר נעלמים אינם

שמחוקקים והחוקים האדם לבני נצחי כלל הינו הטבעי . החוק עונשים אליהם מצרפים

לו. הואיל ביטוי הוא הטבעי החוק אשר האלוהים לרצון קרי אליו תואמים להיות צריכים

אותו. לסתור יכול לו האדם בני של חוק האדם חיי על שמירה תובע הטבעי והחוק

ע"פ לשפוט וחייבת לבקרים חדשות משתנים צווים להוציא יכול לא המחוקקת הרשות.2

לא הטבעי שהחוק לציבור.מכיוון ידועים שופטים ובעזרת קבעה שהיא הברורים החוקים

האדם בני יכולים קבוע שופט ללא האדם בני של ברוחם נמצא אלא וברור כתוב אינו

הזכויות את לקבוע מסייע אינו הטבעי . החוק בו קיימים באמת שאינם דברים למצוא

וגם הפרקליט גם השופט גם הוא האדם בו , במקום ע"פ החיים אלו של קניינם על ולהגן

מה כל שכן להענישם או עבריינים מפני להתגונן מאוד קשה לו יהיה לפועל המוציא

האדם בני מתאחדים זה מצב למנוע מנת שלו. על האישית העוצמה הוא לצידו שעומד

על להגן מנת על כולה החברה של המאוחדת העוצמה בידם שתהיה חברות ומקימים

התכלית .זוהי לו קנוי מה אדם לכל המבהירים ברורים כללים להם שיהיו מנת ועל קניינם

ומוסרים שלהם המחוקקת והסמכות שלהם הטבעי הכוח האדם בני מוותרים שלשמה

שיפעלו אמונה מתוך ראויים בהם רואה שהיא לאלה אותם מוסרת החברה, זו בידי אותם

של התכליות עם אחד בקנה עולים אינם שרירותי סמכות או כוח מוצהרים חוקים ע"פ

בחברה ומתאחדים סמכויותיהם את האדם בני מוסרים היו לא שהרי והממשל החברה

הגיוני זה ושלווה. אין שלום חיי לעצמם ולהבטיח ורכושם חייהם על לשמור רצו לא אם

כלפיהם לנהוג הסמכות את יחידים של קבוצה או יחיד של בידם יתנו האדם שבני

כי נניח הטבעי. אם מהמצב יותר גרוע למצב עצמם מביאים היו כך שע"י הרי בשרירות

את לו נתנו בעצם המחוקק של השרירותי לרצונו עצמם והפקירו חירויותיהם על ויתרו

השליט הכוח חייב שנוצרת הקהילה של צורתה מהי משנה לא . לכן בהם לפגוע הכוח

חיים את ויחיו חובתם את העדה בני ידעו זה מוצהרים. . באורח חוקים ע"פ לשלוט

בכוח להשתמש יתפתו ולא מוגבלים יהיו הם גם . השליטים החוק גבולות בתוך בטוחים

. זרות למטרות להם שהוענק

של התכלית היא הקניין על . השמירה רשותו ללא קניינו את לקחת זכאית אינה הרשות.3

האדם לבני שיהיה מצריך ממשל של בחברה. קיומו האדם בני התאגדו ולשמה הממשל

העדה חוקי שע"פ נכסים לאותם הנוגע בכל זכות בידם נתונה קניין בידם יש . אם קניין

מעיקרו הקניין בטל זו זכות מהם ניקח אם אותם לקחת זכאי אינו אדם ושום להם שייכים

בה החברים חוזרים שלטונם לאחר קרי מתחלפת כנסת ישנה בהם ממשל . בצורת

של בקניינם תפגע שהרשות לחשוש צריך פחות חוקים לאותם הכפופים נתינים להיות

הסכנה קיימת שם תמידית מחוקקת רשות קיימת בהם ממשל בצורת . אך הנתינים

פגיעה ע"י וכוחו רכושו את להגדיל ירצה ולכן מהנתינים נפרד עצמו יראה שהשליט

גבולות את קובעים טובים קניין חוקי ישנם בו במקום האחרים. גם הנתינים של בקניינם

לקחת יכול הנתינים על שמצווה מי אם מובטח אינו , הקניים עצמם הנתינים בין הקניין

לקחת הסמכות השלטון בידי תהיה הפרטי. אם לשימושו קניינו את פרטי איש מכל

ללא ממשל לקיים ניתן הקניין. לא למעשה מהם נשלל הנתינים של קניינם את לעצמו

הדבר , אך מכספו ישלם הממשל של מחסותו הנהנה אדם שכל ראוי ומן רבות הוצאות

הנציגים דרך הסכמתם את מביעים האדם אדם. בני אותו של בהסכמתו להיות צריך

. הנבחרים

זו . סמכות חוקים לחוק הסמכות את אחר בידי למסור רשאית אינה המחוקקת הרשות.4

של צורתה את לקבוע שראי בלבד . העם להעברה ניתנה ואינה העם מידי פיקדון היא

הממשל צורת וזו למנות רוצים שהם האנשים אלו כי האדם בני שהחליטו הקהילה. ברגע

. זאת לשנות המחוקקת הרשות יכולה לא עצמם על לקבל מוכנים שהם

החוק ומכוח העדה בני בה ששמים האמון מכוח קהילה בכל הנקבעים החוקים הם אלה

האלוהי.

(227-259)עמ' המוסר של בפילוסופיות וינריב- בעיות אלעזר

מחדש. ספרו תוקף להומוניזם לתת ביקש אשר אנגלי (, פילוסוף1832-1748) בנתם ג'רמי

ריבוניים- אדונים לשני האדם את שיעבד הטבע כי כתב והחקיקה" ובו המוסר לעקרונות "מבוא

או ארוכה להיות שיכולה תחושה של סוג כולם, היא של להיות חייבת והנאה. ההנאה כאב

חלשה. או קצרה, חזקה

עסק כאבים. בנתם ומניעת הנאה בהפקת שלה התועלת לפי נידונה אנושית פעילות כל

כאב מעשים של בתועלות הוא שהמעשים והנאה ]תועלת= העיקרון את הפך גורמים[.

זו וחברתיות. גישה מדיניות בפעולות מנחה ולעקרון פוליטית לסיסמא התועלתני הפילוסופי

בנתמיזם. או פילוסופי לשם- רדיקליזם זכתה

הממשלה לפעולות המנחה הכלל והוא האושר מירב עיקרון הוא העליון העיקרון זו גישה לפי

היחידה העבר. השאלה מסורת זו כי רק העבר למסורת המקודש היחס נגד יצא והחקיקה. הוא

הכלל? לטובת הוא המדובר העיקרון באם היא לשאול שיש

קרויה זו יותר. גישה טוב יהיה כך תפחת ובכלכלה האזרחים בחיי המדינה שמעורבות לכן, ככל

.19ה- במאה לפרלמנט הבחירה זכות את שהרחיבה לרפורמה קלאסי" והובילה "ליברליזם

תורתו. החל פי על מילדות חונך אשר בנתם של ( תלמידו1873-1806) מיל סטיואט ג'ון

כפקיד19 בגיל לעבוד היות לגמלאות יציאה עד זה בתפקיד ונשאר המזרחית הודו בחברת

המקומי, השלטון של לדמוקרטיזציה הטיף חברתי. הוא לוחם גם במקביל להיות לו ואפשר

בהם שהמרכזיים ספרים מספר האישה. כתב ושחרור מקצועיים איגודים החינוך, טיפוח הרחבת

חירות, התועלתיות. –

בתיאוריה- המרכזי האושר. העיקרון את מגדילים מוסרית נכונים מעשים שלו התיאוריה לפי

יתרונהגדול היותר האושר עיקרון חד תשובה מעניקה שהיא בכך נעוץ התיאוריה של .

להוכיחה. בבעיה נעוץ משמעית. חסרונה

תכלית מעמידה התוצאות. היא של המוסרי הערך את הבודקת תועלתנית בתיאוריה מדובר

כאב(. והיעדר )= הנאה האושר את להרבות הוא טלאולוגיה. תפקידה היא ולכן למוסר עליונה

שיותר בכמה רצופים הם כאשר מאושרים האדם החיים. משמע, חיי בתוך רגעים הוא האושר

של אושר אלא אישי באושר מדובר ואיכות[. לא כמות לפי ]נמדד כאב שפחות וכמה אושר

האחרים.

מימדים7 הציע בנתם נתונה: עוצמה, משך, וודאות, הנאה של הכולל הגודל את הקובעים

והיקף. קרבה, פוריות, טהרה

יהיה שאפשר כדי בלבד כמותית מבחינה ונבדלות בערכן שוות יהיו שההנאות חשוב היה לבנתם

מרוצה. משמע, קיים חזיר מאשר מרוצה לא אדם להיות עדיף כי טען אותן. לעומתו, מיל למדוד

גופניות הנאות על-פני רוחניות הנאות להעדיף יש לדידו ההנאות. בנוסף, יש בין איכותי הבדל

רבים. מבקרים זו בשתיהן. נדגיש- לתיאוריה להתנסות יותר- יש איכותית מי לקבוע וכדי

הכלל. המעשים של אושרו לטובת רק הזמן כל לפעול התיאוריה בכוונת אין כי מזהיר מיל

הכלל. טובת מכן לאחר יוצאת יחידים, מהם לטובת אלא הכלל לטובת מכוונים לא הטובים

למדינות מספיק מסייעות שלא המערב מדינות את לבקר כדי לעיתים משתמשים זו בתיאוריה

אינה אך נקי אינו החברה של המצפון כמה עד מדגישה שלישי. למעשה, התיאוריה עולם

פתרון. מספקת

רגשות, לכן שבעל מי כל של אלא אדם בני של רק לא הוא האושר כי אומרים ובנתם מיל

התועלתנות צמחונות להצדיק כדי בתועלתנות משתמשים שלא לפעול מחייבת וטבעונות.

פנים. במשוא

בין: להבחין נהוג

לאושר( גורם הבודד המעשה )איך פעולה תועלתניות

הכללי(. לאושר תורם הנוהג קיום מידה )באיזה כלל תועלתניות

מוסרי קונפליקט או מוסרית דילמה קיימת כאשר זאת אם הכללים על-פי להתנהג יש מיל לפי

לגופו. המקרה את לבחון דופן, יש יוצא מצב שהוא

: ושוויון תועלתנות

את ותפחית האושר את תגדיל שתוצאתם המעשים את לעשות עלינו מצווה הגדול האושר עקרון

משנה לא כי האושר" מצביע "מאזן האדם. המושג בני בין יתחלק האושר כיצד ברור הסבל. לא

)כל לעשירים עניים בין פערים מצדיקה הגישה עצמו. לכן במאזן פגיעה אין עוד כל החלוקה מה

גישה של אושרו על עולה לא העני סבל עוד השולית עלות עקרון את תעדיף זו העשיר(.

שח100 לתת נבחר )ולכן האושר את להגדיל יכול הפערים צמצום לפיו הפוחתת ולא לעני

הקיים(. העושר את יגדיל העני לעשיר, כי

הגדול. האושר לעקרון וצדק שוויון כגון יסוד עקרונות מכפיף מיל

התועלתנות הוכחת

ע"י האושר חשיבות את מוכיח תורתו. מיל את להוכיח היא הפילוסוף של מעבודתו מהותי חלק

להגשמתו(. ביכולת מאמין והוא )במידה שלו באושרו רוצה אדם שכל כך

פנימי ערך לאושר כי וטוען מכשירי וערך פנימי ערך בין אריסטו של ההבחנה את מאמץ מיל

מכשירי. ערך הדברים ולשאר

מהותי. פגם היה בהוכחתו

11-70ב'- עמ' המוסר, כרך של הפילוסופיה של סיכום- וינריב: הבעיותיות

ראוי שלו, המעשה התוצאה פי על נקבע שהמעשה קובעת הטלואולגית- תוצאתית הגישה

תורם הוא פנימי, והאם ערך יש דברים לאלה הוא ביותר החשובה ערך. השאלה יש לתוצאה אם

התוצאה. להשגת בעקיפין או ישירות

הציע ומיל העיון עם האושר את לזהות הציע אושר. אריסטו מהו השאלה עם נתקלת התיאוריה

כאב. והיעדר ההנאה עם האושר את לזהות

אדם בני תמיד לא כי הטלואולגית בגישה ביטוי לידי באות אינן למוסר שקשורות יסוד תפיסות

"אסור כמו מוסריים לכללים לציית מתחנכים אדם בני המוסרית הבחינה התכלית. מן על חושבים

מועילות. תוצאות יש מסוימים במקרים לשקר אם לחשוב מבלי זה לכלל לשקר" ומצייתים

מוסרית. להתנהגות המתאימה המטרה נראית אינה האושר השגת

הגישהדאונטולוגית- גישה טוענת תלוי אינו המעשה של המוסרי שהערך המתחרה-

את ייצג לעצמה. )קאנט תכלית שהוא פנימי ערך יש לחובות לציות אומרת והיא בתוצאותיו

הזאת.( התיאוריה

קאנט:

ממרכזי , רחוק18ה- במאה אירופה במזרח החדשה. נולד העת של החשוב לפילוסוף נחשב

ולימד שלו בעיר באוניברסיטה מרצה הדוק. היה נוצרי היה המערב. חינוכו של והמדע התרבות

הרוח. ומדעי המדויקים במדעים שונים נושאים

"לחקור שמטרתו המוסרית מהות של פילוסופי בניתוח עסק של הראשון בספרו הטוב: הרצון

מוסריות". של העליון העיקרון את ולקבוע

מרכיבים: שלושה לפחות יש אנושית פעולה שבכל אומר הוא

המעשה, הטוב בעשיית טובה כוונה הייתה אם מוסרי יהיה - המעשה הכוונה או הרצון(1

טובה( להיות חייבת עצמו. )הכוונה הרצון של תכונה רק אלא שאיפה להיות יכול אינו

בשימוש למשל( אבל כישרון )כמו לטובים שנחשבים דברים הרבה - יש עצמה הפעולה(2

דברים באותם משתמש אדם לפעמים כי טובה כוונה להיות חייבת טוב דבר אותו של

להזיק. ובשביל רעה כוונה מתוך טובים

כוונה בלי נעשה הוא הם לטוב ייחשב לא המעשה טובה היא התוצאה אם - גם התוצאה(3

טוב. של

רצוןהכוונות פי על אלא התוצאות לפי מעשים לשפוט אין לכך הכרחי תנאי הוא .

לכך. מספיק וגם טוב הוא שהמעשה

או מתוך המעשה את לעשות שואף לחובה. הרצון מצייתים כאשר קיים הטוב הרצוןהחובה:

בלבד. החובה לשם

שמאפיין מה הטבע, כאשר חוק למושג אנלוגיה ע"י המוסרי החוק מושג את להבין מציעהחוק:

לפי בהכרח מתרחשים הטבעיים המאורעות ולכן שלהם הכללית הצורה הוא הטבע חוקי את

ייתכן ולא משיכה כוח יש חומר של חלקיקים כל שבין )כמו עליהם שחלים החוקים אותם

המשיכה( לחוק בניגוד פתאום יתנהג כלשהו שחלקיק

קיום עצםבאמת. אותם שנקיים לכך התנאי וזהו המדינה חוקי את לקיים ולרצות להכיר עלינו

החוק. לפי להתנהגות הבלעדי המניע להיות חייב המוסרי החוק

ציווים: של סוגים כמה יש

היא לניסוחו ביותר המוצלחת הצורה עלינו כפוי המוסרי שהחוק -. מאחר מוחלט צווי

צווי באמצעות באופן לנהוג שעלינו ורק אך וקובע מותנה בלתי שהוא מוחלט צווי.

מסוים.

דברים. לעשות צריך שבה לצורה - שמתייחס כללי צווי

האושר את להשיג כיצד לדוגמא כמו צווים מאשר יותר עצות אל - פונה הפיקחות צווי

להשיג רוצה שהוא בתנאי פעולה דרך לאדם שמציעים מותנים צווים הם פיקחות וצווי כללי צווי

מסוימת. מטרה

כללי: תוקף

ברורה מטרה רקע על שנעשים המותנים הצווים לעומת מראש ידועה מטרה אין המוחלט לצווי

המוסרית שההתנהגות קובע המוחלט הציוויהכול. על כללית\ חל צורה יש ומסוימת. לחוק

כללי. כחוק לקובעה ניתן

- ארבעה דוגמאות של קאנט: 7 פרק

לזולת עזרה עצמי פיתוח שווא הבטחתהתאבדותדוגמא

שלמה בלתישלמה בלתישלמהשלמה החובה סוג

הזולת כלפיעצמי כלפיהזולת כלפיעצמי כלפי מופנית? מי כלפי

הציווי נוסחת

של המוחלט

קאנט

החוק נוסחתטבע חוק נוסחת

הכללי

שתי של שילוב

הנוסחאות

שתי של שילוב

הנוסחאות

עובדתיות הנחות

מתחייב שבהם

קאנט

טבע חוק קיים

האהבה שלפיו

דוחפת העצמית

להתפתחות

החיים

שווא הבטחות ריבוי

לאובדן יביא

אדם בבני האימון

ניתנו הכישרונות

שישמשו כדי לאדם

אותו

אם השאלה

לרצות אפשר

יהיה שהמחדל

טבע חוק

כאשר קורה מה

הציווי את מכילים

המוחלט

2 מתקבלים

טבע חוקי

סותרים

שתי של שילובהזולת כלפיהרצון בתוך סתירה

הנוסחאות

אחרים עקרונות

בדיון המובלעים

קאנט של

)העדר אגואיזם-

אוכל לא אימון

הלוואות(, לקבל

כלל תועלתנות,

מועיל האמון

לחברה

את לפתח רציונאלי

אגואיזם הכישרון,

משמשים כשרונותי

להשגת אותי

או מטרות

תועלתנות

אינני אגואיזם

על לוותר מוכן

לזולת עזרה

בריטניה הפצצות של )למשל מוסרית מלחמה של הדוגמאהמוחלט: הציווי של ביישום קשיים

יוצא הוא מסוים הנאצי(. מקרה הצבא התפשטות למנוע בכדי אזרחית אוכלוסיה על בגרמניה

המוחלט, בציווי הגלום הרעיון רוח את נוגד לא עליו- זה יחול לא הכללי העיקרון ולכן דופן

כללי. תמיד "כל" חוק הקבוצה מתייחסת שאליה הקבוצה את מגדירים איך היא שעולה השאלה

של המוחלט שהציווי אפוא דעתנו, נמצא על יתקבל לא חוק שום ואז הכלל מן יוצא מקרי יהיו

המעשה אותו המוחלט. את הציווי של מעשה- הבעייתיות שום של עשייתו את אוסר אינו קאנט

המקרה מן מכלילים אנו שונות. כאשר לקבוצות לשייך ולכן שונים בתיאורים לתאר אפשר

אחת לחובה ציות בה שיש הסייגים. התנהגות את הכולל החוק היא הכללי, הכללי לחוק הפרטי

מכרעת חובה להיות אף העשויה כן גם לכאורה חובה אחרת חובה של היותה את מבטלת אינה

אחרות. בהזדמנויות

215-266 א', עמ' , כרך המוסר של בפילוסופיה בעיות וינריב,

רולס של הצדק תיאוריית

הצדק- להתוות עקרונות אותם. תפקיד ולהסביר עקרונות הצדק, להציע תיאורית של תפקידה

המדינה. של המשטר יסודות את החברה, או של הבסיסי המבנה את

לאורהבסיסי. המבנה מכנה שהוא מה על עקרונות, החלים שני על בנויה רולס של התיאוריה

יתקבל, לפיו, משטר האחרים, וכך חוקיה ואת המדינה חוקת את לחוקק אלה, יש עקרונות

צודק.

תרגיל עורך המשטר, הוא של היסוד סדרי את לקבוע האמורים העקרונות מהם לגלות ע"מ

לפיו ע"מ קבוצת מתאגדת מחשבתי, של היסודיים העקרונות יהיו מה להחליט אנשים,

יהיו ההחלטה, ומה בקבלת אותם שיניעו השיקולים יהיו מה לדמות שלם. עלינו ההתאגדות

דבר. של בסופו יחליטו עליהם העקרונות

נהיה עקרונות אלה יהיו שיקבעו והעקרונות מאחר כחברה- לחוקים לציית חייבים צדק,

המקורי, ע"י במצב מתקבלים שהיו הצדק, כעקרונות עקרונות את מגדיר מהם. רולס הנובעים

לגמרי. רציונאליים אדם בני

רולס, מה מדבר עליו הבערות מסך המקורי, מהו המצב היה לברר- מה עלינו העניין לצורך

המקורי במצב שיתקבלו העקרונות המקורי, ומדוע במצב האנשים של הרציונאליות של טיבה

רולס עקרונות אכן הם לאסיפה שהתאספו אדם בני שאותם הנחה מנקודת יוצא הצדק.

הבאות: בתכונות הדמיונית, מצטיינים

מוסריות. אין - בלעדיהצרופה רציונאליותא.

ורק אך דואג אחד : כלשלו האישיים באינטרסים מתעניין המשתתפים מן אחד כלב.

שלא נזהר הממשי. הוא בעולם במקורי, לחיות מהמצב שלו, כשיצא בגורל יעלה מה

צדק לתיאוריית להגיע ניתן כי סבור כאגואיסטים. הוא המקורי המצב אנשי את לאפיין

בזולת. התחשבות בה שיש

רק מורכבת : השכלתםבלבד כללי מידע בעלי הם המקורי במצב המשתתפיםג.

הוא וכו'. אין שפע בה יש חי, אם הוא חברה באיזו יודע אינו מהם כלליות. איש מידיעות

מסך של המשמעות וכדומה. זו משכלו בחברה, מעמדו, גזעו, מינו, מנת מקומו מה יודע

המדריך יחידים. השיקול על מידע שום מעביר ואינו כללי למידע רק חדיר הבערות- הוא

הוא מסך מאחורי המקורי המצב משתתפי בהעמדת רולס את פשוט: הבערות,

שלו, מתאספת האישית בטובה ורק אך מתעניין מהם אחד האדם, שכל בני כשקבוצת

לטובתו. תהיינה שההחלטות לכך שואף אחד לגורלם, כל הנוגעות בהחלטות לדון

)שמחוץ הממשי אדם. במצב של המיוחדים באינטרסים תלות בלי יקבע שהצדק מציע רולס

האפשריים, מהרבדים אחד החברה, בכל מבני אחד כל שאהיה שווה סיכוי רולס(, יש של לדימוי

לי. זהה הוא החברה, כאילו מבני אחד לכל אדאג אני לכן

בו המשתתפים ומיעוט. על רוב של קנוניות תירקמנה ולא קואליציות יתאחדו לא המקורי במצב

פנים. משוא אי מבטיחים הדיון וכללי לחץ יופעל לא

ומצוי האישית לטובתו שואף בה אחד רציונאליים, שכל אדם בני של באסיפה כי סבור רולס

האלו: הצדק עקרונות שני את לאמץ ההחלטה אחד פה בערות, תתקבל של מסך מאחורי

השאר. לכל דומה חירות עם אחד בקנה העולה מרבית חירות תהא אחד לכלא.

ביותר, תוך הגרוע הוא שמצבם אלה לטובת יהיו הכלכלי- חברתי בתחום ההסדריםב.

ומשרות. עמדות באיוש השווה ההזדמנות עקרון על שמירה

בני של עקרונות שאלו וחברתיים. למרות כלכליים מטובין יותר חשובה תמיד חירות כי קובע הוא

בחיים לאמץ שעלינו העקרונות האם לגמרי, אלה היפותטיים ובתנאים בתכלית דמיוניים אדם

הממשיים.

המקורי המצב תפקיד

להתייחס צורך מסוימות. אין הנחות להמחיש אלא אינה המקורי המצב בתיאור רולס של מטרתו

דימוי, הוא מקורי טיעון. מצב ולהמחיש לממש הבא תיאור כאל המקורי, אלא המצב להעמדת

המקורי,הם המצב את המעצבות המוקדמות למדי. ההנחות מורכב טיעון של ייצוג אמצעי מעיין

והליבראלית. הדמוקרטית החברה מושתתת יסודיים, שעליהם ועקרונות רעיונות

לעניין נוגעים אינם חברתיים ותנאים טבעיים נתונים

פלוני, לא זוכה שבה שהמנה לכך לדאוג הצדק עקרונות חלוקתי, תפקיד בצדק כשעוסקים

שנולדו לאלה לסייע החברה החברתי. על וממוצאו האדם של הטבעיים מנתוניו מושפעת תהיה

בכבוד. עצמם את לפרנס עליהם המקשים פגמים עם

מישהו של מידתו פי על עקרונות לגזור אין

ורע- טוב של מושגים כי להבטיח פרטי. יש מקרה של לנסיבותיו שיתאימו כך עקרונות לגזור אין

שיאומצו. פריסת העקרונות על ישפיעו שונות, לא ושאיפות סובייקטיביים, נטיות מושגים שהם

מצבו מה יודע המקורי, לא המצב של מהמשתתפים אחד שאף כך לידי מביא הבערות מסך

להיות הצדק עקרונות פנים. על משוא או עניינים ניגוד יהיו שלא מבטיחים הממשי. כך בעולם

כולם. של הראות מנקודת ראויים

הצדק עקרונות על השפעה לה שתהיה אסור הטוב של טיבו על ההשקפה

בבחינת אותנו לעניין צריכה טוב, לא מהו הטוב. השאלה מהות על שונות תפיסות אדם לבני

שלהם הטוב תפיסת מהי לדעת צריכים לא אדם בני המקורי רולס. במצב הצדק, לפי עקרונות

מעדיפים, עקרונות הם טוב סוג איזה יודעים לא המקורי, אנשים ובמצב הממשי. מאחר בעולם

יהיו שהם הצדק שיתקבלו הצדק החברה. עקרונות גווני לשלל ומותאמות מגוונות יבחרו,

שלה. הטוב לתפיסות בנוגע ניטראלית שהיא למדינה היסוד את להניח המקורי, צריכים במצב

הטוב. מהו לשאלה צדק, האדישים של עקרונות הם התיאוריה של החשובים העקרונות

ושווים חורין בני הם המקורי במצב המשתתפים

שווים כולם המקורי הוגנים. במצב הם בו המושגים ההסכמים קוו. כל סטטוס יש המקורי במצב

הכלליות. משא הידיעות מלבד לדבר מודעים ואינם בערות מסך מאחורי מצויים שכולם במובן

שני את מבטא המקורי וכו'. המצב הצבעה דיבור, שיטת הוגנים: זכות נהלים לפי יתנהל ומתן

כל של דעתו ושוויון. שיקול הדמוקרטית- ליבראלית: חירות החברה של העיקריים האידיאלים

זה, כולם של הדעת רעהו. לפיכך, שיקול של לזה דומה המקורי במצב מהמשתתפים אחד

להגיע יכולים המקורי במצב ומתן, והאנשים למשא צדדים החלטה. מכאן, שאין לאותה מגיעים

מילה. ביניהם להחליף בלי להחלטה

המקורי במצב שנתקבלו החלטות על לחרטה מקום אין

קיפוח על להתלונן ניתן הממשי. לא בעולם להם לציית התקבלו, חובה הצדק שעקרונות לאחר

לשינוי. בבחינה ניתנת המקורי, בלתי במצב בעקרונות. ההחלטה מחדש לדון לדרוש ניתן ולא

הצדק. את סותר לעשירים, אינו עניים בין גדול פער שוויון, ואפילו זו- אי

מוגבל הוא החלופיים העקרונות מגוון

שלהם. כדי וצירופים עקרונות המקורי, אינסוף במצב להעלות יכולים היפותטית, המשתתפים

יבחרו המקורי המצב למשתתפי שיוצעו רולס, שהעקרונות מציע האפשרויות טווה את לצמצם

במהלך שהופיעו העיקריות והמדינה המוסר תיאוריות מושתתות שעליהן העקרונות מתוך

אחר. מדיני משטר רק להיות יכולה האנושית. החלופה המחשבה תולדות

: המקורי במצב המשתתפים רציונאליות

טווח ארוכות חיים תכניות רציונאליים אדם לבני

חיים, זקוק תכניות להגשים מאושרים. כדי בחיים, הם תכניתו, והצליח את שמימש אדם של חייו

ראשוניים". ל"טובין אדם

ראשוניים בטובים רוצים רציונאליים אדם בני

יהיו של הרציונאליות תכניותיו לפרטי קשר בלי דברים, ויהיו יותר בהם שירצה דברים אדם,

כלל, בדרך לו נכסים, מובטחת יותר שלאדם מהם. ככל פחות לעצמו טבעי, יבקש שבאופן

זכויות הם הראשוניים החברתיים יעדיו. הטובין ובקידום כוונותיו במימוש יותר רבה הצלחה

לעצמו לרצות אדם בני מצד רציונאלי כי סבור ועושר. רולס וכוחות, הכנסה וחירויות, הזדמנויות

שכן טובין ויותר יותר בשל תכניות למימוש הכרחיים אמצעים הם ראשוניים, מסך בחיים.

מהן ידוע הוא שלו. אין החיים תכנית של לטיבה מודע לא מהמשתתפים אחד הבערות, אף

לקדם מעוניין המקורי במצב מהמשתתפים אחד וכו. כל שלו תשוקותיו, שאיפותיו, האידיאליים

טובין שיותר כמה לה שיהיו שלו, הוא הראשוני כשהאינטרס שלוף האינטרסים את ורק אך

ראשוניים.

המקורי: במצב המשתתפים של הדעת שיקול

המקורי, ואומר: במצב האדם של הדעת שיקול מהו שואל רולס

טובין. אין של קטנה או גדולה במנה יזכה הוא הממשי במצב אם יודע אינו האדם המקורי במצב

שאר עם להסכים לו אחר. לכן, כדאי אחד כל משל יותר גדולה במנה שיזכה להניח טעם שום לו

הצודקת החלוקה בעיית את לראות טובין. אין של שווה חלק יקבל מהם אחד שכל המשתתפים

הטובין. של הייצור מבעיית במנותק הטובין של

כך. על ולהצטער להתמרמר עלול משו, הוא גדול האחר של שחלקו מוצא אחד ה הקנאה: אם

שצריך רציונאלית. מה אינה היא רציונאלית, הקנאה היא יותר גדולה טובין למנת שהשאיפה אף

אחרים. של משכורתם גודל מה בשאלה תלות משכורתו, בלי גודל מה הוא לאדם חשוב להיות

מהמצב זה נגע לשרש שיש שבור רולס בחיינו, אבל מועטה לא במידה שלטת שהקנא נכון

שוויון. שישרור שואף המקורי במצב מהמשתתפים אחד הראשוני, כל המקורי.במצב

המקורי במצב ההחלטה מתקבלת כיצד

הגרועות מתוצאותיה עדיפה ביותר הגרועה שתוצאתה הפעולה את : נקוטהמקסימין כלל

המינימום- לבחור את למקסם זה, יש כלל החלופות. לפי הפעולות מן אחת כל של ביותר

במיעוטו. הרע ביותר. בחירת הגבוה הוא שלה שהמינימום בפעולה

של ביותר הטובות מתוצאותיה עדיפה ביותר הטובה שתוצאתה בפעולה לנקוטהמקסימס: כלל

שהמקסימום בפעולה המקסימום, לבחור את למקסם החלופות. יש הפעולות משאר אחת כל

ביותר. הגבוה שלה- הוא

כלל בכלל ינקטו אם רציונאליים יהיו המקורי במצב שהמשתתפים טוען רולס המקסימין.

הם: לכך נבונה. הנימוקים בצורה להמר איך אותם להדריך אמור המקסימין

שהרי במצב בגורלם יעלה מה מושג אין המקורי במצב למשתתפים.1 מסך הממשי,

בתנאי החלטה הינה הבערות מסך מאחורי המידע. ההחלטה את מהם מסתיר הבערות

וודאות. חוסר

טובין של רצון משביע מינימום לעצמם להבטיח מבקשים במקורי המצב משתתפי.2

ראשוניים.

אסון. הרות בחלופות מבחירה להימנע מבקשים המקורי המצב משתתפי.3

המשתתפים נגד החשובות הביקורות אחת הינה: דווקא ינקטו לא המקורי במצב רולס,

משום כלל שמכתיב במדיניות גישה בעלי שהם מראש להבטיח ניתן שלא המקסימין,

ניכר חלק רגילים, אז אדם לבני פסיכולוגית מבחינה דומים היו הם דווקא. אם שמרנית-פסימית

להסתכן. דווקא יטו מהם

הצדק עקרונות שני

הצדק עקרונות לכך, שני ובהתאם הכלכליים הטובין לשאלת החירות שאלת בין מבחין רולס

הם: ממליץ הוא עליהם

עם אחד בקנה שוות, העולה יסוד חירויות של הולם למכלול דומה זכות בעל אחד כלא.

לכולם. דומה חירויות מכלול

תנאים: שני לספק צריכים וחברתיים כלכליים שוויוניות איב.

שוויון של בתנאים לכל פתוחות ולעמדות למשרות מוצמדים להיות ראשית, עליהם

הוגן. הזדמנויות

ביותר. הגרוע הוא שמצבם החברה מבני אלה של לטובתם להיות שנית, עליהם

החירות: עקרון

המצפון, וההתכנסות, חופש הדיבור המדינית, חירות החירות יסוד, ביניהן חירויות של מכלול

זכות המחשבה נוספות, כגון אישיות שרירותית, חירויות ענישה מפני הקניין, החירות והדת,

הן החירות על זה, שההגבלות במובן בשווה מחולק להיות צריך החירויות מינית. מכלול חירות

הגבלות של שווה בהחלה די אחר. לא של בחירותו לפגוע תוכל לא אחד אדם של הדדיות: חירות

כל של חירותו על ההגבלות כזה, שלמרות להיות צריך החירויות החירות. שוויון על הכרחיות

הקיימים. בתנאים האפשרי חירויות של ביותר הנרחב המכלול יהיה אחד ואחד, לכל אחד

דת, איזושהי של לקידום לסייע לה דתיות. אסור בשאלות ניטרליות לנקוט צריכה הצדק מדינת

הדת. חשבון על החילוניות את לקדם לא וגם

הזדמנויות שוויון

במשרות. אנשים "פרוטקציה" במינוי ארצנו בלשון שקרוי מה את אוסר השווה ההזדמנות עקרון

דת מטעמי אפליה כל אוסר זה עקרון על גזע, בעלי שלאנשים לכך לדאוג המדינה וכו'.

מערכות לפתח המדינה השונות. על העמדות את לתפוס הממשית ההזדמנות תהיה הכישרונות

כישרונותיו. למיצוי מתאים אפיק למצוא יוכל אחד שכל והכשרה, כך חינוך

שכישורים משום וחברתי. זאת כלכלי שוויון אי ישנו שלו שביישום שוויון. ברור על מדבר זה עקרון

גורלו את רבה במידה עדיין תולה הזדמנויות בחברה. שוויון בשווה שווה מתחלקים אינם אישיים

שרירותי. ובמזל הטבעיים בכישוריו האדם של

ככל רציונאלי בלתי הקנאה רגש בזה- יהא זה מקנאים האדם בני הממשי שבמצב יודע רולס

שקנאתם ספק הצדק, אין עקרונות את בזולתם, לשנות המקנאים האדם בני יכלו שיהיה. אילו

התרגיל של טיבו את לזכור הצדק. צריך עקרונות את משנים היו והם עליהם משפיעה הייתה

המקורי. במצב המשתתפים של הדעת שיקול רולס, בשחזור של המחשבתי

הטובין משאר יותר חשובה החירות

גם יקבעו האלה, אלא הצדק בעקרונות יבחרו לא המקורי במצב שהמשתתפים סבור רולס

הטובין חלוקת מעקרון חשוב החירות שעקרון למסקנה יגיעו הם יותר. לדעתו חשוב מהם איזה

הכלכליים- חברתיים.

במצב האדם בני של טבעם את מכירים הם עדיפה, שכן שחירות יחליטו המקורי במצב האנשים

על חירות יעדיפו האדם חומריות. בני הנאות לטובת חירויות על לוותר נוטים האדם הממשי. בני

חשיבתו. של המוצא נקודת את משקפת החירות לעקרון מקנה שרולס מחיה. העדיפות אמצעי

וזמן. מקום בכל תקפה תהא החירות שקדימת מאליו מובן זה אין

ליבראלי. משטר סוציאליזם או ליבראלי עדיף- קפיטליזם משטר סוג איזה קובע אינו רולס

רב הון הצטברות בו ואין הצדק עקרונות שני את מכבד הוא צודק, אם להיות יכול קפיטליסטי

כוח להם להקנות עלולה מעטים בידי רב הון שצבירת האפשרות מן מודאג מעטים. הוא בידי מדי

מדי. רב פוליטי

הביקורות

התועלתנית הביקורת

המקורי. במצב המשתתפים של ההחלטה תהא אחד- מה בעניין מתמקדת רולס של התיאוריה

בעלת אינה היא – כשלעצמה תהיה: החירות רולס של החירות עקרון על התועלתן של דעתו

כלכלי. לכאורה- התועלתנים אושר מקדמת היא אם ערך בעלת היא הערך. לדעתו, החירות

המקורי- במצב האיש של ראותו כלכלי. מנקודת אושר תקדם היא אם העבדות את יצדיקו

לומר רשאי עבד. רולס להיות עלול הוא הממשי במצב סיכון- כי בחובו טומן התועלתנות אימוץ

ערוך לאין התועלתנית, גרועה התיאוריה יסודות על המושתת במשטר ביותר הגרועה התוצאה כי

אם השאלה כי טוען שלו. רולס עקרונות על המושתת במשטר ביותר הגרועה התוצאה מן

הוא אדם שכל היא שלו המוצא אותו. נקודות מעניינת מועילה, אינה אינה מועילה, או החירות

לוויכוח להיכנס כלל רוצה אינו מקודש. הוא ערך היא אדם כל של חירותו לעצמה, ולכן תכלית

החירות. מועילה כמה ועד עובדתית- אם בשאלה

זה, מטעמים עקרון מקבל שהיה לוודאי השווה: קרוב ההזדמנות עקרון על התועלתן דעת

יותר יעילה כישוריהם, היא לפי תפקידים ממלאים האדם בני שבה גרידא. חברה תועלתניים

אחרים. מידה קנה לפי מאוישים התפקידים שבה חברה מאשר

על להעדיפו הכולל, יש הייצור את פער, מעודד שוויון- קרי אי הפער- אם עקרון על התועלתן

את לשפר מאמץ יעשה לא טוב, התועלתן הוא החברה בני רוב של מצבם למשל אם שוויון. אך

כי טוענים הרוב. התועלתנים של מצבם באיכות בפגיעה כרוך הוא העניים, אם של מצבם

מושג כל להם ואין מאחר בתועלתנות. כי אלא הפער בעקרון יבחרו לא המקורי המצב משתתפי

העמדות מן אחת כל לתפוס שווים סיכויים יש כי להניח הממשי, ניתן בעולם יתפסו עמדה איזו

הטובין- גדולה של הממוצעת המנה שבה חברה באותה לבחור כדאי זה שבחברה. לכן- במצב

הגדלת את האפשר ככל המעודד זה הוא הרצוי לבחירה. המשטר תועלתנית גרסה יותר. זו

באוכלוסיה. רב גידול מונע הטובין, אך של התפוקה

נרתעים אינם ממוצעת(, אם תועלתנות )גרסת בתועלתנות בוחרים המקורי המצב משתתפי

אופי יש המקורי המצב לאנשי מדוע רצון משביע באורח הראה לטענתם, לא מלהסתכן. רולס

מצבי של ידיעה ממני מונע הבערות אומר: "מסך היה המקורי שהאיש אומרים ופסימי. הם זהיר

מבני אחד כל להיות שווים סיכויים לי יהיו הממשי שבמצב מניח הממשי. לפיכך, אני במצב

החברה".

אישיות. עקרון לפיצול אפשרי, וגם בלתי רגשי לסבך הכישורים בכלי את מכניס כהן: רולס ג'רלד

אם כי טוען האחרים- העניים. הוא בעצמם- לטובת להתעשר דרך הכישורים לבעלי מציע הפער

כדי השוויון ברוח הפער. די בעקרון צורך בהכנסות, אין השוויון בעקרון מאמינים כולם באמת

יכולתו. כפי לחברה יתרום אחד שכל

נוזיק: של הביקורת

על עקרונות של המקורי, וביסוס במצב האנשים של שיקוליהם בסיס על צדק תאוריית בניית

יהיה תיאוריה כדי בערות מסך מאחורי המתאספים אדם בני כי טוען מוטעה. הוא דבר זו-

דבר בכל לו, ינהגו זכאי מהם אחד שכל מה על דבר יודעים הם שאין מה, בעוד יקבל מי להחליט

כאילו הדורש היורד היה חלוקה, באים אינם טובין הממשיים בחיים השמיים. אבל מן מן-

בלי בחיים הזוכים מצד מאמץ מעצמם, לטיב חשיבות יש בהם. לחריצות, לאינטליגנציה,

ההיבטים את להכיר יכולים אינם הבערות מסך מאחורי ולמקריות. המשתתפים ההשקעה

בהם. מתחשבים אינם ולכן אלה גורמים של האישיים

שאלת את לפתור כדי המקורי במצב האנשים של החלטתם על להסתמך מסקנתו: אסור

כאלה, הוא עקרונות לגילוי כבסיס ההיפותטי המקורי המצב את לבנות הרעיון הצדק. עצם

מעיקרו. מופרך

הטבע מן ומתנות צדק

כדלקמן: לטעון נכון נוזיק לדעת

הטבעיים לנתוניהם זכאים האדם בני.1

ממנו שנובע מה לכל גם זכאים מה, הם לדבר זכאים האדם בני אם.2

הטבעיים. מנתוניהם נובעים האדם בני של נכסיהם.3

לנכסיהם. זכאים לכן- הם.4

ברשותם. להימצא צריך מה, הוא לדבר זכאים הם אם.5

לומר שנכון טוען נוזיק הטבעיים, ואילו לנתוניהם ראויים האדם בני כי לומר נכון שלא טוען רולס

זכאים הם כי לומר ניתן טבעיים, שלא נתונים דברים, כגון להם. לדעתו, יש זכאים שהם עליהם

זכאי והוא משהו לאדם יש בהם. כאשר להחזיק רשאים הם ואין ממישהו אותם גנבו להם, כביכול

האדם ממנו. בני שנבע מה את ממנו, ולא אותו ליטול ברשותו- אסור להימצא הדבר לו, על

ליטול אלה, ואסור טבעיים מנתונים הנובעים הנכסים לכל גם ולפיכך הטבעיים לנתוניהם זכאים

מוטעית. נתונים היא ביסודו המונחת התפיסה מוטעה, שכן הפער מהם. עקרון אלה נכסים

ולכן "ראויים האדם שבני דברים אינם טבעיים את לבטל חייבת צדק תיאוריית כל להם",

אלה. טבעיים מנתונים הנובעות התוצאות

אם כתכלית, בייחוד האדם עקרון את לבטא אופן בשום יכול לא הפער נוזיק, עקרון לדעת

הטבעיים ונתוניו כישרונותיו כי טוען משותף. הוא מאגר בגדר הן הטבע שמתנות גורס העיקרון

מבני חלק של הטבעיים הנתונים את הפער, העושה שלו. עקרון מהעצמיות חלק הם האדם של

מהותי לחלק אחרים, מתייחס אדם בני של מצבם את לשפר כדי המשמשים לאמצעים האדם

האחרונים. את המשרת אמצעי כאל הראשונים של מאישיותם

הטיעונים שני המקורי, ואילו המצב מן הצדק עקרונות גזירת נגד הטיעונים: האחד: יוצא שלושת

את לנצל האדם של זכותו על מסתמך אחד הפער: טיעון עקרון את ישירות מבקרים האחרים

המוחלט. הציווי והשני- על עצמו לטובת הטבע מתנות

Nestle baby milk substitute and international marketing

מבוא:

נאותה משפחתית סניטציה, הכנסה נקיים, תנאי מים הדורש מוצר - האםהמרכזית השאלה

ניתן קרוא שיודעים והורים זורם מזוהמים, הביוב המים בו עני במקום תקין לשימוש וכתוב,

אנאלפאבתית? האוכלוסיה ומרבית ברחובות

) העולם ברחבי המשווקות ענק בחברות ומתמקד השישים בשנות עוד החל נסטלה של המקרה

MNC- multinational corporationsבמאמר: שעולים המרכזיים השלישי. הנושאים העולם ( כולל

oממשלות על ענק חברות של ההשפעה מהי האם וארגוני תרבויות, צריכות בריאות?

המקומיים? לצרכים השיווק את להתאים החברות

oשלהם? המוצרים עם שנעשה למה ענק חברות של האחריות רמת מהי

oהחופשי" מצדיקה ה"שוק תפיסת האם או צדק בשאלות לעסוק צריכות ענק חברות האם

מהלך? כל

המוצר: ושיווק תינוקות פורמולת התפתחות

האם חלב החמישים, תחליפי לתינוקות. בשנות פורמולה נסטלה הנרי פיתח1867 בשנת עוד

5 בין קשה בתחרות התאפיין מכירות. השוק של לשיא והגיעו בארה"ב םפופולאריי ליותר הפכו

הגלובלי. בשוק נתח50%מ- למעלה עם השוק את הובילו נסטלה כאשר מובילות חברות

המתפתחות: המדינות

שווקים על להסתכל החלו לרדת, החברות המפותחות במדינות הילודה רמת החלה כאשר

מקבילות: שיטות חמש הכילה השיווק המתפתחות. אסטרטגיית במדינות

בותינוקות ספרון(1 לתזונה המלצות עם יחד בתינוק לטיפול בנוגע עצות למצוא ניתן -

מפורמולה. וגם אם מחלב גם כפולה- משמע

לתינוק. אם חלב תחליף נתינת של החשיבות את - שהדגישפרסום(2

הטריות. לאמהות שיספקו החולים לבתי גם - בנוסף, ניתנובחינם שניתנו ומתנות דוגמיות(3

בטובת שרוצה שהאם הנחה נקודת - מתוךהרפואה מתחום מקצוע בעלי דרך קידום(4

תזונה ויועצות הנקה יועצות נשכרו היתר בתחום. בין מומחים עם להתייעץ תרצה התינוק

החולים. בתי מתוך שפעלו

מוזל. במחיר התחליף את לרכוש היה ניתן - בוחלב בנק(5

הללו: השיטות על ביקורת

הוא שניתן לאמהות. הרושם שניתנו בחוברות ולא בפרסומת - לאהנקה של אזכור אי(1

להתפתח. לו ותעזור כוח לתינוק שתיתן המועדפת האופציה הוא חלב שתחליף

רוצות הן שכן דעתן על להשפיע שקל טריות באמהות - מדובררגישה לאוכלוסייה הפנייה(2

ולכן המערבי לעולם אסוציאציה בעל היה כמובן ביותר לתינוקם. הטוב ביותר הטוב את

לבנים. בתינוקות שימוש נעשה בפרסומת

: המתפתחות במדינות התפתחויות שלוש ניצול(3

העשירים. האמהות בבתי לנעשה העניות האמהות את שחשף מה הערים של גדילהא.

הפורמולה. עם תינוקם את מאכילים העשירים כי ראו

הבריאות. בשירותי גידולב.

טיפוליים. ובמרכזים חולים בבתי שהתבצעו לידות יותר ג.

ולהגיע השיווק אמצעי את לשפר כדי החברות ע"י נוצלו אלו וכלכליים חברתיים שינויים

רחב. לקהל

את נתן החולים בתי לתוך הגיע שהשיווק העובדה עצםבריאות- גורמי של לרעה ניצול(4

החולים בבתי עצמן האחיות המוצר. גם על וממליץ תומך הבריאותי שהמוסד התחושה

בתחליפים. השתמשו

מאפיינים3מ- התעלמו הפרסום טכניקות(5 הגיינההשלישי העולם של עוני, :

תקין: לא שימוש של מצב נוצר ואנאלפבתיות. כך

oמכך וכתוצאה ימים למספר להניק הפסיקה החולים בבית החלב את שקיבלה האם

אם. חלב לייצר הפסיקה

oהחלב. את כראוי להכין ידעה תמיד לא וכתוב קרוא ידעה ולא מאחר

oלהפחית החלה האם ולכן נגמרו החולים בבית שקיבלה חינם הדוגמיות מאוד מהר

בקבוק. בכל הפורמולה כמות את

oבשלשול. לחלות לתינוק שגרם מה טיהור עברו שלא במים שימוש נעשה

oשם שניתנו ההנחות ולמרות מאחר המחסור בעיית את פתרו לא החלב של הבנקים

מדי. יקר היה הוא המוצר, עדיין על

והתייבשות. תזונה מתת מתו רבים התוצאה- ילדים

תבעD.B. Jelliffe החוקר פורמולה של לשימוש שנתן התזונה"- כינוי תת "מסחור המונח את

להוציאUnited Nations Protein Advisory Groupה- את עודדו המתפתחות. מחקריו במדינות

בדבר: נוגעים3ל- המלצות

oחולים, בבתי מכירות קידום להניק, למנוע חדשות לאמהות - להמליץהתחליפים תעשיית

ההגיינה. חשיבות את וידגישו ברורות יהיו הקופסאות על ההכנה הוראות כי להבטיח

oעל השונים במחקרים ולהתעדכן התחליפים חברות עם קשר על - לשמורילדים רופאי

הנקה.

oותקשורת. פרסום דרך הנקה של החשיבות את לפרסם - עודדוממשלות

הגלובלי: הדיון

לעיל שהוזכרו בדבר המעורבים שלושת של לעניינם רק ולא לגלובלי הנושא הפך1974 במרץ

תבעה כמובן ". נסטלהNestle kills babys" הכותרת תחת שהיה בנושא שעסק מאמר בעקבות

ושיתוף לחיבור הוביל המתוקשר ניצחה. אולם, המאבק שנתיים של משפטי מאבק ולאחר

'77ב- שהנהיגוNGO ועוד הכנסיה את שכללו בריאות ארגוני ביניהם שונים ארגונים בין פעולה

נסטלה. מוצרי על חרם

לחרם: הגיבה לציבור אתית תדמית להציג שרצתה נסטלה

oדת. ארגוני של כמלחמה החרם את אפיינה

oמנהיגים300,000וב- בתחום במומחים השתמשה ההאשמות את להפריך כדי קהילתיים

נגדה.

oעם נפגשה WHO (world health organization), UNICEFקווים לנסח כדי תחליף חברות ועוד

לשיווק. מנחים

oהתינוק. בתזונת שעסקו רפואיים מחקרים מימנה נסטלה

:WHO של האתי הקוד

ויצר נסטלה ידי על אושר העולמי. הקוד הבריאות ארגון של האתי הקוד אושרר1981 בשנת

מרכזיות: שיווקי. נקודות בסיס

oלצרכנים. דגימות וחלוקת פרסום הפסקת

oלתינוק. ביותר הטוב הדבר היא הנקה כי ייכתב הקופסאות על

oההנקה. חשיבות על מערער שלא בשיווק להמשיך אפשר

oהנקה. של היתרונות על בריאות עובדי יחנכו במדינה בריאות גורמי

oהבריאות. מערכת לעובדי מכירות תמריצי ולא תרומות לתת אפשר

oחולים. בבתי הנקה יועצות העסקת הפסקת

oהממשל. ידי על שתעשה רגולציה באחריות היא הקוד אכיפת

oהפרתו. על ולדווח לקוד המודעות את להעלות עניין בעל כל לעודד יש

החרם: סוף

NCCNה- את הקימה ואף מתעמתת לא בגישה דגלה הזמן עם נסטלה (Nestle Coordination

center for nutrition)1982 לתזונה. בנוסף, במאי בנוגע אינפורמציה המעניק כמרכז ששימש

Nestle Infantה- את נסטלה הקימה Formula Audit Commision-שכונה )Muskieעל מי שם

פי על והליכה מלאה בשקיפות נסטלה כן, דגלה לבקרה. כמו עצמאי גוף בראשו, שהיווה שעמד

' 84 בשנת רשמי באופן הופסק הקוד. החרם

השנייה: החזית

בקרה והארגוןNCCNה- כמו השונים הארגונים כן ועל הדברים את איזן הקוד כי נראה פניו על

נסטלה כי נסטלה. אלו, חששו את להחרים שהמשיכו ארגונים עדיין היו זאת לדעוך. עם החלו

שם חולים לבתי בחינם הפורמולה חלוקת היא בחנו אותה אחת הקוד. דרך את לעקוף מנסה

להניק. למרות האמהות את ללמד במקום התינוקות להאכלת בפורמולה הצוותים השתמשו

נסטלה נאסרה לא חולים לבתי פורמולה שאספקת כזו אספקה הפסיק התחייבה בקוד,

התחליף. את חייבים שהיו לתינוקות מלבד מתפתחות במדינות

הבעיות פי על לקוד. אף הניתנת הפרשנות סביב רבים קונפליקטים היו זאת, עדיין עם יחד

. 1994 בשנת שלה החרם את הסירה הכנסייה קיימות היו שעדיין

אותם בינלאומית הנקה של היעד לקראת משמעותיים מהלכים התשעים, נרשמו שנות בתחילת

ו-WHOה- יזמו UNICEFידידותיים. בנוסף, חולים בתי הוקמו היתר . ביןUNICEFהובילו מהלך

מסמך הוציאו האתי. הם הקוד לפרשנות באשר שהיה בהירות לאי סוף לשם היה שמטרתו

את הכעיס במחלוקת. הדבר שנויים שנותרו הנושאים לכל פרשנות המעניק בנושא עצמאי

לבין הארגונים בין ההתנצחות החריפה הקוד. כך את שהורס הארגון את שהאשימה נסטלה

התחליף. יצרני

שהביעUNICEFל- חדשה מנהלת , התמנתה1995 במאי מתעשיית רוח מורת מיידי באופן

ב- ביניהם םהרלוונטיי הגורמים עם להיפגש וסירבה החלב תחליפי הסכימה96נסטלה. '

הדין הקוד. לעורכי בפרשנות הבהירות אי את לפתור כדי התחליף חברות עם משותפת לפגישה

' הסכימה97 החברה. בשנת של המדיניות את לחשוף חוקי קושי היה עצמן החברות של

הראשונה. הפגישה בתום עימו להיפגש להמשיך סירבה אולם נסטלה נציג עם להיפגש המנהלת

שעסק מסמך הוציאו ואף הנקה שעודדו בנושא קמו חדשות אקטיבסטיות קואלציות בינתיים

בין במדינות חוקים לחקיקת המלצות מתן כדי תוך הקוד בפרשנות של הדיווחים השונות.

השיווק. מדיניות כל את לשנות יש וכי הקוד את מפרות התחליף החברות כי דווח אלו ארגונים

קדימה: מבט

הנקה דרך איידס להעביר ניתן כי האיידס. האפשרות מחלת עם נטרפו שוב כיום, הקלפים

ו- העולמי הבריאות ארגון כמו ארגונים ולכן שלישי עולם במדינות אמיתית סכנה להיות הפכה

UNICEFמנסה עדיין נסטלה זמנית חולות. בו לאמהות הנקה במקום תחליפים מתן על ממליצים

באוניברסיטאות. אקדמי לקהל בעיקר ופונה אתית חברה של דימוי להציג

ניתוח:

השלישי. בעולם מוצרים לשיווק שונות אתיות דרכים ממחיש למעשה נסטלה של המקרה

עסקית: מחברה הנדרשת אתית להתנהגות גישות שלוש העלתה הסוגיה

הסטנדרט כאשר הדרך בתחילת נסטלה את - שאפייןSocial Obligationחברתית- מחויבות( 1

לפיה "אחריות היה האתי המוצר משווק בה במדינה לחוקים לציית כל קודם יש סבירה"

בלתי להיות או לשקר, להטעות יכול לא הפרסום זו גישה המוצר. לפי בטיחות את ולהבטיח

ואחריות המוצר של תקין ושיווק תקין לייצור מעבר אחריות לוקחת לא זו זאת, גישה מדויק. עם

שמעבר. מה ולא בחוק שקבוע במה מסתכמת החברה

הגישה: עם הבעיות

oהמודעות וחוסר השלישי, העוני העולם במדינות המודעות לחוסר באשר ראייה קוצר

אם. חלב לתחליפי בנוגע הקיים לידע באשר

oכלומר כוחות על מתבססת החברתית המחויבות ולא לשוק היא המחויבות השוק,

בתחום חופשי ששוק ולכך שלישי עולם במדינות השונים לתנאים התייחסות לאתיקה. אין

נאות. וממשל איכותית בחירה מחייב זה

oכאשר השלישי העולם במדינות והרעב העוני מצוקת את החריף הנושא כי הטוענים יש

צורך. בו היה שלא מוצר סיפקו

oממשלה? של כמו כוח בעלות ענק חברות של האחריות מהי

במדינות מוצרים משווקים כאשר ופוליטית חברתית מודעות מחייבות למעשה הן הללו הבעיות

אחרת. ופוליטית חברית תרבות בעלות

לפיה יותר מאוחר בשלב נסטלה שאימצה גישה- Social Responabilityחברתית- ( אחריות2

תוצאות על אחראיות והתרבות- כלומר החברה על שלהן ההשפעות על אחריות ענק חברות

המשמעות נסטלה השפעתן. עבור על לחשוב החברה את מחייב זה המוצר. כל של עקיפות

עדיין חשיבות את הן המדגישה אגרסיבית פחות שיווקית אסטרטגיה היא המיידית ההנקה.

השלימה כן היא אולם רבים תינוקות של מותם על מלאה אחריות עצמה על קיבלה לא נסטלה

ארגון של האתי הקוד למיסוד שהובילה היא זו לתינוקות. גישה נזק לגרימת מסוימת אחריות עם

חשוב: תפקיד בנושא עניין בעל לכל לפיו העולמי הבריאות

oשיווקיים. סטנדרטים שימור על הענק- אחראיות חברות

oצורך. לפי הפורמולה הפצת על בריאות- אחראים ארגוני

oו ענק חברות–NGO'sבקרה. על - אחראים

oופיקוח. רגולציה על השונות- אחראיות הממשלות

הקוד: עם שעלו הבעיות

oלפרשנות. נתון היה

oבקוד הדרישות מסובכת. למשל: אחד יותר לעוד הפכה בינלאומי, פרשנותו קוד והיה מאחר

מהי לגבי ויכוח קיים היה בהן מקומות היו כאשר המקום בשפת הקופסאות על כיתוב היא

המקום. שפת

oסדר בראש הנושא את הציבו תמיד שלא הממשלות בידי נתון היה הקוד על הפיקוח

העדיפויות.

oהבהירות. אי לאור הענק חברות עבור בעייתית הייתה הקוד של לפועל הוצאה

o -הMuskieשעסק לא ובמקומו התשעים בשנות התמוסס הקוד להפרת התלונות בריכוז

וואקום. יצר חלופי. הדבר ארגון הוקם

יותר יש לפיה נסטלה שאימצה האחרונה הגישה- Social Responsivenessחברתית- ( הענות3

אספקת את הפסיקה נסטלה היתר לצוץ. בין אתיות מבעיות למנוע השואפת למעורבות מקום

הנקה. על מחקר עוד מימנה ואף מסוימות במדינות המוצר

תירוש והילה רם נפתלי, אסף בן השם? / ארנה מעז... למען אחד שכוכב זה איך

המאמר טענת

לדין בעניינו, הועמד הדין הכרעת מתו בעת ש"ס מפלגת לשעבר, וראש הפנים דרעי, שר אריה

בעת ירושלים עיריית וראש לשעבר הבריאות אולמרט, שר שונות. אהוד שוחד בעברות כנאשם

המשפטית העלילה שונות. סיפור ושוחד מרמה בעברות לדין בעניינו, הועמד הדין הכרעת מתן

"הנפש והתפוצות", של המדינה רחבי בכל נודע הציבור", ש"שמו על אולמרט, ה"פרנס בעניין

ה"אישי" וה"אנושי" מונח ודם", שגורלו "בשר ובעיקר גם נאשם", אלא רק לא הפועלת" שהיא

–כארי" "להתגבר ניסיונו השופט, חרף "התודעה" של מן נעדר אינו המאזניים" ולעולם "כף על

1מס' הציבור", "נאשם "עובד של בעניינו המשפטית העלילה מסיפור בתכלית שונה סיפור הוא

המאמר. של עניינה והשלכותיה, היא תיאורה, טעמיה זו, על נרטיבית דרעי". שונות אריה–

לא דרעי, אך אריה את מרחיק המשפט שבית כך על מצביעה הדין פסקי בין הנרטיבית השונות

המשפט בית אותה הקהילה של התרבותית המסגרת של לגבולותיה אולמרט, מחוץ אהוד את

הוא אותו והציבור שדרעי משום נחוצה נמצאת זו להגן. הגנה מבקש הוא ועליה עיניו לנגד רואה

עצם על שמערערים כמי נתפסים – מייצג הוא אותו והציבור מאולמרט בהבדל – מייצג

מלהתייחס נמנעת המשפט בית של זאת, הרטוריקה עם המשפט. יחד בית של הלגיטימיות

לצורך נדרש שאינו באופן דרעי של באישיותו להתמקד בוחר זאת, הנרטיב זה. תחת לאיום

של היותו את המכחיש אחד, ובאופן מצד נגדו האישום כתב נשוא למעשים באשר הדין הכרעת

המוכרת, מהמשבצת שונה בצורה עצמו את מגדיר שני. דרעי מצד ניכר ציבור של מייצגו דרעי

מתרחק במרכז, או ונטמע המערכת עם מזדהה הוא אם להגדיר אדם מכל הדורשת משבצת

והשיח מרכז על איום מהווה למרכז. הגדרתו מחוץ ונמצא מהמערכת המשפטי התרבותי,

כזה עולם מאמביוולנטיות. יצירת חף עולם העולם, ויוצר את מבין המרכז בו האופן את מאשש

וכי לכונן מנסה שדרעי התקשורת אפיק כי מחייבת המוכרת במשבצת ימוקם דרעי ייחסם,

האויב. להיטמע: משבצת סירובו לאור לו שנותרה היחידה

תבנית ויוצת המשפט בית המדומיינת" של "הקהילה מן דר את מגרשת המשפטית הרטוריקה

הגירוש פעולת של דרעי. משמעותה מפני עצמה על להגן זו קהילה של זכותה את המצדיקה

הראייה תמזווי להתקיים. ממילא יכול הוא במסגרתו משפטי מחיה מרחב נותר לא לדרעי כי היא

החוטא שיח לגיטימי. זהו שיח איננו אלים אלים. שיח שיח הוא המשפטי המגורש, השיח של

את מחטיא שהוא זה במובן מפורר שיח הוא לתאר, וזה מתיימר הוא אותה המציאות בשיקוף

בסיס על יחדיו לה שחובה חברה של במציאות אפשרותה בתנאי אמון העמוקה: לבסס מטרתו

ביניהם. וליישב מתחרים אינטרסים להכיל המסוגל נורמטיבי

הדין פסקי של הרטוריקה

שהגיעו מי ידי על השוחד עברת של לקיומה האפשרות תנאי את בונה הדין פסקי של הרטוריקה

ה"טבעית", המוכרת, של ההצלחה סיפור בתולדות מפתיע פוליטיות, כממצא מפתח לעמדות

"עובד של שגרתית הבלתי ההצלחה תולדות סיפור "טבעית" של הציבור", וכתוצאה "פרנס

הציבור" דרעי.

זאת, בשמו. לעומת אולמרט את השופט הדין, יכנה פסק כל לאורך – הנאשם לשם התייחסות

".1מס' "נאשם ורק אך כמעט הדין פסק כל לאורך אותו צמח, מכנה דרעי, ד"ר של השופט

במשפט כנאשם לזיהויו והפוכה נוספת, שונה זהות לו אותו, ומקנה משייך אולמרט של שמו

שלא לדרעי להתייחס ואשמתו. הבחירה פליליותו לבין דרעי בין זיהוי נוצר זאת פלילי. לעומת

אם – ולגיטימי מוכר כמנהיג קיומו את התודעה מן לדחוק "הנאשם", מיועדת בכינויו אלא בשמו

ומזרה אלמונית, זרה זהות במקומה ולהציב – לגיטימי לא מעשה וביצע סרח שאולי מנהיג גם

"נאשם". של

לומר אשתו, יפה, במטרה לבין דרעי בין זיהוי יוצר השופט – דרעי של הנישואין לחיי התייחסות

ע"י שמתוארים כפי יפה של מעשיה, ישותה השני. כל על ללמוד ניתן האחד ממעללי כי לקורא

באור " ומאירו1מס' "נאשם של וזהותו מעשיו, אישיותו את המדגיש קו אלא השופט, אינם

בקניית להם לסייע יפה של המאמצים הוריה את לב במועל שכנעו הם איך – לדוגמא נכלולי. כך

הם אלו יורק"... כל בניו "קניות לשם דרעי של תפקידו מטעם לחו"ל נסיעות ניצלו הם דירה, איך

שלב אחר שלב הנאשם, והובלה של חייו תיאור נוקט, תוך שהשופט הסיפורית מהטקטיקה חלק

הסיפור. של הדרמטיים שיאיו על

שלו: הפוליטית הקריירה להבנת המפתח הם אולמרט של כישוריו – הנאשם לכישורי התייחסות

מוסמך ולהיות ההתמחות תקופת את לימודיו, לעבור את להשלים לו מאפשרים אלו כישורים

האישום, אלא לכתב רלוונטית שאינה רק זו, לא בפוליטיקה. עובדה עיסוקו כדי תוך דין כעורך

לו לעמוד יכולה הייתה דין כעורך הכשרתו אחר, דווקא בנרטיב כיצד לדמיין נקל על שניתן

תחושת מתוך הללו התפקידים בכל נושא אולמרט כי למדים האישום. אנו כתב בהקשר לרועץ

ממדי, והשופט וחד תמים סיפור אינו הנטווה השעה. הסיפור ולצו התנועה לצו שליחות. נענה

מנהיג. אלא של צמיחתו בהליכי ברגיל נעדרים אינם שבוודאי היוקרה משיקולי מתעלם אינו

הוא שעיקרם חיים נלווה, טבעי, של פועל העיקר. הן הן לחו"ל הנסיעות ולא היוקרה שלא

אישי. מחיר וחרף במסירות בה נושא חשובה, שבמצעה ציבורית תרומה

בזכות שהתקדם כמי " יוצג1 "נאשם – כישוריו בזכות שהתקדם כמי בפנינו מוצג אולמרט אם

לעצמו מבקשם חמדה", השני "בלי עליו המוטלים התפקידים לקשת נענה הראשון קשריו. אם

מכך. לו הצומחות האישיות ההנאה טובות הוא לפעילותו המרכזי המניע חמדנות, כאשר מתוך

לשד את ממנו, "יונק" ממנו " ניזון1 משרת, "נאשם הוא אותו הציבור את מזין אולמרט אם

ישיבה, מסיים זמנית: דרעי, בוגר בו מישורים במספר לפעול עצמותיו. דרעי, כאולמרט, מצליח

לכל מינימום שירות לתפקיד, תקופת כניסתו לפני חודשים כמה של )שירות הצבאי שירותו את

על שהסיפור שבעוד ש"ס. אלא כמזכ"ל מכהן שהוא כנראה( שעה האלה בדרגות ציבור עובד

ההצלחה של המוכרים בשביליה דרכו העושה באדם שמדובר תחושה אצלנו מבנה אולמרט

לצמרות דרכו מפלס הוא בו האופן כי לומר בא דרעי על וביעילות, הסיפור בכישרון הפוליטית

זה, באופן המתחילה פוליטית "פרזיט", וקריירה ביסודו הוא1 מיסודו. נאשם מושחת הוא לו לא

השחיתות. לפסגות שתגיע טבעי

של אופי קו או צעד, שלב, פעולה של אחד אזכור ולו צמח השופט של דינו פסק בתמצית אין

ממייסדיה אינו חברתית", דרעי "תנועה "תנועה" ולא היא חיובית. ש"ס להערכה הזוכים דרעי

זאת עושה הוא מרכזי מעמד לדרעי מייחס צמח שהשופט פעם הבולטים", וכל "מפעיליה אלא

של הסיפור של דחייתו את לאשש היא האירוניה שלילי. מטרת קישור ומתוך מובהקת באירוניה

שבשמו מה כל מייצג, ושל שהוא ומה מי כל של גרסתו, אלא של רק לא דחייה זוהי דרעי, שכן

פועל. הוא

את מוצאת בוטה, וזו גלוי, להנמכה ללעג הופכת זו, לעתים אירונית - הגבהה בלשון שימוש

השימוש על המצביע באופן דברו ועושי הנאשם דברי את מצטט שהשופט שעה במיוחד ביטויה

– הנאשם של ציטטות סוגי שלושה מביא העברית. השופט בלשון עושים שהם הקלוקל

את מציג )וכך קלוקלת בעברית מדברים להם הקשורים עדים או הנאשמים בהן ציטטות

השופט יהודית, לעומת תרבות של מייצגיה להיחשב יכולים שאינם ועילגים כבורים אומרם

מייצגה( שכן ודוקטור מזרחי, דתי שהוא צמח

בתרבות הנוהגת בשפה להשתמש הנאשמים של ניסיונותיהם את ללעג ששמות ציטטות

בה המקובלים דימויים על להישען או החילונית

שום לכך שאין שאמר, למרות סביר שדרעי "מצטט" דברים השופט – היפותטית ציטטה

כל". יודע כ"מספר צמח השופט משתמש בו טכניקה היא זו עדות. שיטה או תימוכין

אומר של בעניינו שדן מודריק השופט – דרמטי נרטיב לעומת בעובדות שימוש אולמרט,

המאפיינת סדורה בשיטתיות מתבצעת זו מלאכתי" מלאה זו במשפט עובדה ממצאי ש"קביעת

של דחייתה או קבלתה לגבי פרטנית הנמקה מבחינת והן סכמתי מבנה מבחינת הן הדין פסק את

לספקות התביעה, ולהתייחס מצד רמיזות לדחות לשופט מאפשרת הפרטנית עדות. הבחינה כל

השופט אולמרט. מנגד, מוסר עם המיטיבות חלופיות השערות להעלאת כבסיס מעלה שהיא

ודחינו שקיבלנו מה "קיבלנו אפשר", ולכן אי ועניין עניין העדויות... בכל כל את "למנות כי צמח

על בנוי אינו הדין המשפטית, פסק המסקנה את מאששות שהעובדות בהנחה שדחינו". גם מה

נרטיב מעגלית בנייה הוא הדין פסק של לבו לב – הוא במרכזו. נהפוך אינן השיטתית, והן הצגתן

כי המקסימה פי על שיאו אל דרמטי, המתקדם השולחן על מונח שהיה אקדח הידועה,

השלישית... במערכה שימוש בו ייעשה – הראשונה במערכה

לסיפור. כך אמינות נותן הוא שלמותו את המעשה לסיפור המקנה הוא הדמויות של רוחן הלך

דרעי את דרעי, המציירות של בסיפורו אחרות דמויות עם הזדהות של מהלך צמח השופט בונה

לדרעי מייחס שהוא המיאוס". התכונות מחמת "מוקצה דרעי את בעשותו די אין כ"חומס". אך

לגדר מחוץ אותו מעמידות לא הן השוחד, אבל לעברות המניע את להבין כדי מספיקות אמנם

עריריים. שואה אשתו, ניצולי של הוריה עם דרעי של יחסיו את השופט מתאר כך המוסרית. לשם

שלטענתו הכספיים המקורות על נסמכת דרעי של הגנתו הדין, שכן לפסק חיוניים הזוג בני אמנם

לתביעה קשור )שאינו העיקרית בעלילה משני סיפור טווה השופט לרשותו, אבל העמידו הזוג בני

כך דרך הנבל. זאת והוא הצדיק הקורבן, הם הם הזוג ובני לסבל הגורם הוא דרעי עצמה(, בו

אמה של האחרונים מוות, וברגעיה לעת האחרונים בייסוריו יפה של אביה את ביקר לא שדרעי

צמח לטובתו. אז להעיד לחץ עליה שיפעילו מנת על דברו עושי את אליה שולח יפה, דרעי של

– לרעה ניצל דרעי דמיונו(, אותה מתוך אלא עדות מתוך יפה" )לא של "מחשבותיה את מתאר

השואה. מתקופת פחדיה ואת אלמנותה, בדידותה את

שוזר מהרהורי רגשיים חללים ממלא צמח השופט היפותטיים, והשכל מוסר סיפורי ליבו,

רק העניינים. היא מהלך להסברת היחידה לא אפשרית, אבל תמיד היא הנבחרת כשההיפותזה

"נאשם על מטילים העובדות, וכולם לסיפור השלמה בחינת הם כולם הסיפורים ככזו. כל מוצגת

הפלילי. לאישום באשר מסקנה בסופם נעדרת כי כבד, אם מוסרי " צל1מס'

כסיפור מובנה דרעי אריה של בעניינו והמשפט החקירה מהלי סיפור – בחושך האור מלחמת

האמת אחר נלאה הבלתי במרדף המצויים האור כוחות בין המתנהלת מלחמה. המלחמה

המשפטי, תוך ההליך על להשתלט המנסים השחר כוחות החוק, לבין שלטון על להגן בניסיונם

ממסלולו להסיטו מנת על – לרשותם מעמיד זה שהליך האמצעים את ציני באופן מנצלים שהם

בטקטיקות, כשימוש צמח השופט מתאר דרעי של ההגנה החוק. את שלטון את ולקעקע

בראש כעומד דרעי של הצדק, הצגתו מערכת נגד מדים רחב ותחבולות, מבצע תכסיסים

בעניינו. המשטרה חוקרי את שליחיו באמצעות שהפחיד מאורגן, וכמי פשע "חבורה" שמזכירה

בגלל וכוחותיו, אולי ליכולתו גבול הממשלה" יש לראש וייעץ לאולמרט, ש"סייע זאת לעומת

ודם". "בשר שהוא

אולמרט של במשפטו ההליכים לעיכוב האחריות – חשוב מקום תופס הזמן אלמנט גם כך

היעילות. בנוסף, ולחוסר לסחבת שאחראי זה הוא דרעי של במשפטו לתביעה, בעוד מיוחסת

שטען הוא, למרות במשפטו להשקיע זמן פלא באורח מוצא שדרעי כך על צמח השופט תוהה

לכאורה. העבירות ביצוע בעת כלכלי עניין בכל להתעסק זמן לו היה שלא

(, עמ' 1993 אביב, )תל לתנועתיות ממלכתיות בישראל: בין פוליטיים מינויים דרי, דוד

23-36 , 46-67 .

בישראל: הציבורי בשירות פוליטיים - מינויים 4 פרק

של היא השלטת נרחבת. הנימה להתייחסות האחרון בזמן זכו בישראל הפוליטיים המינויים

לכיוון צעדים הישראלי הממסד שעשה לאחר כי בתחושות התופעה, המלווה על קשה ביקורת

הראשונות קוברסקי, בשנים ועדת דו"ח המפלגתיים. לפי לימים בחזרה נסיגה הממלכתי, ישנה

ובמידה בפוליטיזציה המדינה שירות נגוע היה המדינה של היה המפלגתי השיוך רבה רבה,

נסיגה חלה מאז אך בשירות הממלכתיות הדגשת של תהליך היה70 וה-60ה- הקובע. בשנות

התייחס בג"צ התופעה, וגם את בחריפות הוא גם מבקר39מס' המדינה מבקר בעניין. דו"ח

בביקורת. לכך

"תנועתית". הגישה "ממלכתית, ולגישה לגישה הפוליטיים המינויים על התפיסות את מחלק דרי

תרצה שלו, ולכן הפרטיקולריים הבוחרים רצון את לשרת אמור הנבחר כי תסכים התנועתית

זאת, הגישה עם לשרת. יחד אמור הוא אותו הבכיר, לנבחר המינהלי המינוי בין התאמה לראות

התנועתית הגישה מקצועיות. ברור גם מפלגתית, ודורשת בנאמנות רק מסתפקת לא הזאת

ראוי. הדיון לא מפלגתי עבודה סידור זו בתופעה ותראה זוטרים לדרגים פוליטיים מינויים תשלול

היוע"מ רבות לכך המדינה. תרם ביקורת של הממלכתי הטון ע"י לחלוטין כמעט נשלט הציבורי

מספר התנועתית, למעט לגישה רבים דוברים למצוא מאמרים. קשה בסדרת זמיר לשעבר

מהתקשורת. רבה לביקורת זוכים עמדתם בגלל אשר פוליטיקאים

פוליטיים- מינויים "ממלכתית" על השקפה זוית

יש אך שונות צורות יש כפסולים. אמנם הפוליטיים המינויים צורות בכל רואה הממלכתית הזוית

הלוקה ביותר. במערכת המתאים האדם אינו הוא לתפקיד שממונה משותף- האדם אחד דבר

ניפוח תופעות מתגלות הפוליטיים המינויים בנגע מיותרים, תפקידים המנגנון, המצאת כגון-

פוגעים הפוליטיים המינויים רובינשטיין חה"כ אחרות. לפי פסולות תופעות ועוד מוצדק לא קידום

בתהליך פוגעת המקצועיים, והיא הממשל עובדי את מפלה אופנים: היא בשני בדמוקרטיה

על הוגן בלתי יתרון יש המפלגה מרכז חברי את מינויים הממנה המפלגתי- לשר הדמוקרטי

מתחריו.

הציבורי במינהל בכירות משרות של מינויים למה, האמת( בין לי ברור )לא הבדל עושה דרי

בכדי פוליטי אתנן של סוג מהוות הצורות2 כי מראה ממשלתיות. הוא לחברות מינויים עצמו, ובין

את )הגביר במפלגות הדמוקרטיזציה מתהליכי כתוצאה גם הנובע לא, דבר ותו תמיכה לקבל

המקצועי הדרג של התופעה- ההבנה של השני הצד על מתריע גם המרכז(. הוא מחברי הלחץ

להפר כנוע, המוכן ציבורי שירות של תופעה ליצור שעלול הפוליטיקאי, דבר אצל נמצא הכוח כי

אדונו. בעיני חן למצוא בכדי כלל כל

פוליטיים- מינויים "תנועתית" על השקפה זווית

בכל מיותרת חשדנות התופעה, ישנה ממדי בתיאור הגזמה ישנה כי תאמר התנועתית הטענה

היא הרווחת זו, הגישה תנועתיות. ע" השקפה של סממן כל כלפי חשדנות ישנה פוליטיקאי, וכי

הזוית שיוכיח עד הציבור אמון של קשה בהפרה כחשוד פוליטיקאי בכל לראות אחרת.

המוסרי הרף הורדת מתוך לא הפוליטיקאים. זאת על הביקורת מיתון את תציע התנועתית

מתוך יבוא הביקורת פסולה. מיתון התנהגות על ותרני יחס מתן או מהפוליטיקאים המצופה

הפוליטיקאי של מפלגתי מצע בקידום אחרת, תראה שהוכיח עד לאמון כראוי בפוליטיקאי ראיה

הציבורי. השירות של הניטראליות מיתוס את כלגיטימי, ותנפץ

דו"ח )זמיר כולם הממלכתיים שגופים למרות כי דרעי מראה זו בנקודה ביקורת במאמריו,

נמצאת טובה, והיא חלקה בכל פשטה הפוליטיים המינויים של התופעה כי ועוד( טוענים המדינה

מתגברת. אכן המגמה כי אמפיריות ראיות מביא לא מהגופים אחד מתמדת, אף עלייה במגמת

כלל מתוך הפסולים הפוליטיים המינויים לשיעור התופעה, או להיקף מדויקת הערכה ניתנת לא

כי הנתון מכך, מתוך כלגיטימיים(. יתרה בלקם רואה התנועתית )שהגישה הפוליטיים המינויים

מובאות שכן הספורות המדינה, הדוגמאות לשירות חדשים עובדים5000כ- מתקבלים שנה בכל

נרחבת. בתופעה ולא בלבד בחריגים מדובר כי ללמד יכולות

כי טוען פסול. זמיר פוליטי מינוי הוא כלשהו מינוי האם יודעים איך ההגדרה לעניין דרי נכנס כאן

רק לפסול יחשב לממונה. המינוי הממנה בין קשר או פוליטית זיקה ישנה כי להוכיח מספיק לא

ע"פ פסול מינוי להוכיח מאוד קשה כי מראה הממנה. דרי של השיקולים לתוך נכנס הקשר אם

זמיר של גישתו ע"פ פסול. ולכן מינוי להוכיח בכדי ומניעים התנהגות להראות זו- צריך הגדרה

מבקרת של גישתה כי מראה גם נעשים. הוא פסולים מינויים באמת כמה בוודאות להוכיח קשה

היא המדינה פסולה פוליטית כוונה של ברורים מקרים להראות קשה כי יודעת בעייתית.

מכרז(. ללא )לדוגמא פסולה בדרך שנעשו מינויים על בביקורת מתמקדת היא במינויים, ולכן

פוליטי מינוי של במקרים קורה מה התנועתית. השאלה הגישה אנשי מסכימים כזו ביקורת עם

בכדי מקצועי ולא ראוי לא המינוי כי להוכיח צריך כי תקבע אחת ורשמית? גישה ראויה בדרך

חשש כשר, יש מינוי הליך של במקרה גם כי לקבל מוכנה תהיה שנייה פסול. גישה מינוי להוכיח

המינויים כל להכללת נחרצות יתנגדן הם גם המינוי. אך בבסיס העומדים פסולים לשיקולים

פסולים". פוליטיים כ"מינויים האלה

בחברת כדירקטורים מפלגה חברה מינוי איסור בנושא1992ב- חריש לממשלה היוע"מ הנחיות

את ולהרחיב הפוליטי התחום את להגביל המגמה את מפורשת בצורה ממשלתיות, מבטאות

קירבה, או כל גם אלא משפחתית רק אינה מינוי המונעת הקירבה כי קובע המינהלי. חריש

זו גישה מבקר לכך, דרי פסולה. בנוגע נטייה של סביר לחשש יסוד תלות, הנותנת זיקה, או

כי טוען אמון. דרי הוא עליו הציבורי הגוף על כמפקח תפקידו את לעשות מהשר המונעת ככזאת

מופקד. הוא עליה החברה על אחריותו את למלא לשר לגיטימי, ומאפשר הוא אידיאולוגי מינוי

ויצוגיות- כשירות

של פעילותו את לשפר הרצון הוא הפוליטיים המינויים על הביקורת ביסוד העומד הדבר אכן אם

נטול הציבורי בשירות כי להניח זה. לדוגמא- אין בנושא רק להסתפק שאין הציבורי, הרי השירות

המומעדים מתוך ביותר המתאים ביותר, אלא המתאים המועמד נבחר הפוליטית ההשפעה

השכר בגלל הציבורי לשירות יגיעו לא מראש ביותר הטובים המועמדים האפשריים- שהרי

הנמוך.

בצורה מיעוטים והן נשים הן לשלב וממליץ היצוגיות לעקרון בקצרה מתייחס קוברסקי דו"ח

יותר. טובה

סיכום-

המידות" של "טוהר על הנאבקים "הטובים" )אלה בין מאבק על הסתכלות נגד יוצא דרי בסיכום

)המושחתים המינהל ו"הרעים" תפישות שתי בין מאבק כאן יש כביכול(. למעשה הציבורי(

הרוחשת פוליטית תרבות בין למעשה הוא המדינה. המאבק של הדמוקרטי המבנה על מנוגדות

רע בפוליטיקה הרואה פוליטית תרבות ומימושה, ובין מדיניות בקביעת פוליטיים לתהליכים אמון

פגיעתו. את לצמצם שיש הכרחי

הציבורי", בוויכוח המועלות הטענות והצדק: הצגת השוויון בראי מתקנת ישראל, "העדפה בן רות . 23-50 (, עמ' 2004 אביב, )תל בישראל ייצוג והבטחת מתקנת העדפה בתוך

מבוא: .1

עבודה. והצדק השוויון את להגישם המאפשר משפטית מדיניות של אמצעי הינה מתקנת העדפה

"צדק". על-אף המושג של התפיסה מפערי נובעים זו מדיניות של ליישומה בנוגע הדעות חילוקי

נגע את למגר ניתן לא שבלעדיו חיוני אמצעי הינה זו מדיניות כי סבורה אלו, המחברת דעות חילוקי

בעבודה. האפליה

השוויון: בראי מתקנת העדפה.2

שלא הוא הפשטני המתקנת, הטיעון העדפה להפעלת ההצדקה מהי הי זה בהקשר העולה השאלה

די אין להצדקה, אולם ניתן אינו זה קוו- המפלה, ומצב הסטאטוס את לשמר משמעו כלום לעשות

בעבודה: השוויון לעקרון המיוחסת מהמשמעות נגזרת המתקנת בדוק' ההעדפה זה: ההכרה בטיעון

בעוד עקרו על לה, מסתמכים המתנגדים והן המתקנת בהעדפה התומכים הן אולם, השוויון.

השוויון עקרון על מתבססים בה הפורמאלי, התומכים השוויון עקרון על נסמכים לה המתנגדים

המהותי.

בחופש אישי, הרואה כשוויון נתפס פורמאלי שוויון הפורמאלי: השוויון בראי מתקנת .א. העדפה2

לקדם שווה הזדמנות יש פרט לכל כאשר זו, מושג גישה הכל. השוויון, ע"פ חזות הפרט של הבחירה

המדינה לו. תפקיד שיפריעו שהאחרים מבלי החברתיים המשאבים על ולהתחרות האישיים מאווייו

זה. תהליך להתערב/למנוע לא הוא

נגד: טיעונים

פיתוח כנגד מחסומים מציבה מתקנת : העפההאישיות של פיתוח המונעים מחסומים להטיל אין

לעבודה לקבל מי את לו המעביד- מכתיבים של הבחירה חופש את מגבילה שהיא משום האישות

להתחשב. עליו שיקולים ובאילו

שמנע לא- רלוונטי מאפיין כל להסיר : ישבחברה לפרטים המשאבים בחלוקת להתערב אין

אין להתקבל האפשרות את המועמד מן בעבר שוויון להבטיח כדי מאחד יתרון לשול לתפקיד.

אחר. למועמד פורמאלי

בעד: טיעונים

בשוויון הדוגלים אלו בין גםומכוונת: הישירה אפלי של בנסיבות מתקנת העדפה לנקוט יש

מעבידים על תאסור זו שחקיקה בתנאי אפליה נגד בחקיקה לתמוך המוכנים יש בעבודה פורמאלי

היה כי שהוכיח פרק לגבי רק מוצדקת מתקנת רלוונטיים. כך, שהעדפה לא מטעמים במכוון להפלות

ומכוונת. ישירה אפליה של קורבן

כלל לגבי מתקנת בהעדפה לנקוט רוצים אםמופלית: קבוצה לבני מתקנת העדפה להעניק יש

ומכוון, ישיר באופן שהופלו לגביהם שהוכח אלו כלפי רק ולא המופלית היעד לקבוצת המשתייכים

אף המופלית הקבוצה בני שהם מפני רק לאנשים לסייע עשויה המתקנת ההעדפה בעיה: שהרי עולה

בהקשר מתקנת בהעדפה להכיר פתרונות, המאפשרות שתי זה בעבר. לקושי הופלו לא עצמם שהם

קורנות שהיו עצמם על שמעידים אלה רק לא כי מניחה אשר תופעהההתכחשות: תופעתקיבוצי:

כאלה. לבני להיותם מודעים אינם כלל המופלית הקבוצה ובני כאלה. ייתכן הם ישירה אפליה של

החזקה, הקבוצה בן העובד של ההעסקה תנאי על מידע בדר"כ אין החברתיות היעד קבוצות

מכוח מופלים להיותם מודעים ואינן יתכן המופלית הקבוצה לאפליה. כך, שבני המדד את המהווה

היא נוספת המתקנת. סיבה ההעדפה של במדיניות בהם אף לנקוט יש ההתכחשות, וע"כ תופעת

אופי אפליה- לאפליה של קורבן בפועל הינו מכון באופן ישירות הופלה שלא מי גםעקיפה: אפליה

ממנה. סבל בוודאי היעד קבוצת עם נמנה שמיש ספק שאין כך מתפשטת סרטני,והיא

שהמדינה במקום חיובית פעולה בנקיטת ומדובר היותהציבורי: במגזר מתקנת העדפה לנקוט יש

מאידך בשוויון לנהוג ממילא מחויבת ציבורית כרשות המדינה שבו גיסא, ובתחום מחד המעביד היא

לעומת אין גיסא. היא שהמשמעות משום הפרטי במגזר מתקנת בהעדפה לנקוט מקום זאת,

הפורמאלי. השוויון לתפיסת הפרט- המנוגדת בחירות התערבות

עקרון המהותי: השוויון בראי מתקנת .ב.העדפה2 תוצאתית, המיועדת חברתית כנורמה השוויון

יגשים פורמאלי( אכן )שוויון המוצא בנקודת שהשוויון לוודא זו, יש גישה בתוצאות. ע"פ שוויון להשיג

מס' אדם בזכויות המשפטית מההכרה נגזרת זו בתוצאות. תפיסה השוויון את האוניברסאליות.

נקודות:

העביר בהישגים שוויון להבטיח הצורךבחברה: הפרטים לכל האישיות לפיתוח אמצעים סיפוק

רלוונטי כשיקול נתפסת בקבוצה קבוצתית. החברות כזכות לשוויון אישית כזכות מהשוויון הדגש את

הגישה העדפה לנקיטת יהיו הפרטים לכלל כאשר רק יושג שוויון כי גורסת המהותית מתקנת.

מיוחדים אמצעים לנקוט יש פורמאליים, אלא מחסומים בהסרת די עצמית. אין להגשמה אמצעים

אמיתי. הזדמנויות שוויון השגת לשם

למידת קשר בלי יושג בתוצאות שהשוויון לדאוג ישהפרט: של התגובה מדיניות על הסתמכות אי

של תגובתו על המדיניות התבססה כה השגתו. עד לשם משקיע המופלה שהפרט האישי המאמץ

כתפי על הניחה זו תפיסה האפליה. אולם של החיסול תהליך את שמניע זה להיות ונכונותו הפרט

הקבוצה, ואין בני כל גורל את כתפיו על מעמיסה היא מנשוא- שהרי כבד נטל לכאורה המולה הפרט

צודק. זה

אפליה על מגיבה שרק מדיניות כי טוענים המהותית הגישה מצדדיחיובית: כזכות השוויון תפיסת

להשיג בניסיונה אותה, תכשל למנוע )אקטיביים( ע"מ חיוביים צעדים נוקטת פאסיבי(, ואינה )באופן

לעשות האחריות מוטלת הריבון חיובית, ועל פעולה נקיטת מחייבת בתוצאות. כך, שהאפליה שוויון

היעד קבוצת בני של בתוצאות לשוויון בסיכוי הפוגע דה-פקטו האי-שוויון לתיקון אמצעי כן. נדרש

המסומנת.

בפרט. להתמקד נוטה הפורמאלי השוויון עקרוןאישיות: מסיבות הנובעים פערים על גישור

ישנה של כישוריהם השפעת לצד כי מעלה החברתית ברמה הבעיות ניתוח השפעה הפרטים,

מתקנת קבוצתית. העדפה השתייכות הן אישיות זה, נסיבות אישיות. ובהקשר לנסיבות משמעותית

העדפה נסיבות מאותן הנובעים הפערים על לגשר נועדה לצרכים כמענה מתקנת אישיות.

בחברה. נחותים כאזרחים המסומנים היעד קבוצת בני של מתיוגם הנובעים וחברתיים פסיכולוגיים

הכרהחברתית: אדם זכות הגשמת בזכויות הכרה של כתולדה המתקנת העדפה בדוקטרינת

חיוביים צעדים אדם- נקיטת זכויות יתר של כבמימושן – הממשל את החברתיות, תחייב האדם

בהן. ההכרה מכוח מתממשות אינן הזכויות נוספים, שכן

ההכרה במהופך: ואפליה מתקנת .ג. העדפה2 3 מעלה המתקנת בדוק' ההעדפה המשפטית

תהיות:

שהעדפה העובדהקבוצתי: מאפיין על הבנויה מתקנת העדפה של הלגיטימציה בדבר תהיה

טעם, יוצרת לאותו משמעות הענקת אף אלא המפלה מהטעם התעלמות רק לא מחייבת מתקנת

שצבע/מין/גזע זה צבעים, במובן עיוורת חברה יצירת הוא השוויון של מסוים. הרי, לב-ליבו קושי

מאפיין אותו את נס על מעלה המתקנת לעבודה. והנה, העדפה לקבלתו שיקול מהווה אינו מועמד

זו- משום מדיניות על רבה ביקרות מסוימת. ע"כ, הוטחה העדפה לו וכו'..(, ולתת )מין/גזע קבוצתי

שהתעלמות היתה זו לביקורת צבעים. התשובה עיוורת להיות החברה של בשאיפתה פוגעת שהיא

הנעדרת חברה משפרת אלא צבעים עיוורת חברה של חזון מגשימה אינה מפלה גורם מאותו החברה

בלבד, מעבר בתקופת שמדובר בכך נעוץ הקבוצתי המאפיין לאזכור מוסריים. ההצדקה עקרונות

הארוך. בטווח צבעים עיוורת לחברה להיהפך לחברה לאפשר במטרה

צידוקים כוללת זו מדיניותקבוצתי: אשם או קבוצתית אחריות של ההטלה עצם בדבר תהייה

של אי-הפליה שיבטיח חלוקתי צדק בעבר, ובדבר היעד קבוצות של הפליה מתקן- על צדק בדבר

קבוצת החזקה, כלפי הקבוצה בני קבוצתית-על אחריות בהטלת למעשה בעתיד. מדובר הקבוצה

על נשענת זו פיצוי חובת זו. הטלת מהפליה שסבל בפרט מדובר האם פרטנית בחינה היעד-ללא

במרכז. הפרט את הליברלית, המעמידה התיאוריה עם המתנגשים קבוצתית אחריות של דגמים

מעניקה מתקנת העדפהאישית: פגיעה של במחיר חברתי יתרון הענקת של השיטה לגבי תהייה

במהופך, אפליה מכונה אלו בנסיבות פרט אישית. הפליית פגיעה של במחיר חברתי-קבוצתי יתרון

ונוצר השוויון הגשמת לצורך להצדיקו שניתן והכרחי זמני כרע הנתפסת שני של מצב המהותי,

להפרדה. אולם, נראה ניתנים ובלתי בזה זה במהופך( השלובים ואפליה מתקנת )העדפה אלמנטים

שחורים, מכוח של העדפה צד- כגון של במינוח מנוסחת המתקנת ההעדפה כאשר עולה הבעיה כי

גזעית. מודעות

הצדק: מושג בראי מתקנת העדפה.3

הפעלת מעצם בה זוכה שהחברה התועלת כל שסך הנחה מנקודת יוצאת זו גישה תועלתני: צדק .א3

המחיר האמור, כולל באמצעי השימוש עקב המשולם המחיר כל סך על עולה המתקנת ההעדפה

צריך המתקנת ההעדפה מהפעלת המפלות. כך, שהרווח הנסיבות עקב לשלם בחברה יחידים שעל

המתקנת, העדפה של הלגיטימציה לגבי קונצנזוס בעקבותיה. היעדר שנגרם ההפסד על לעלות

לקזז אישית. בנוסף, קשה הודעה פרספקטיבה רווח/הפסד,תלוי של מאזן לערוך קשה מכך נובע

המרכיבים מהם ברור כזה. כמו-כן, לא מאזן עריכת בעת אישיות זכויות גריעת כנגד קבוצתיות הטבות

רווח/ תועלת. אותו של

הרווח: מרכיבי

עמם מביאים יעד קבוצות שבני הדעות ומגוון הניסיון, נק' מבט משילוב המתקבל הגיוון:יתרון טיעון

לעבודה.

תקווה. לקבוצה לחבריו מעניקה מוביל בתפקיד היעד קבוצת בן לחיקוי: שילוב הדגם טיעון

עליהם. המשפיעות קבה"ח למוקדי המופלית הקבוצה בני השתפני: הכנסת הטיעון

צדק עושה היא מסוימת, וככזו קבוצה לבני שנגרם עוול כתיקון מתקנת ההגינות: העדפה טיעון

צדק. היא להשגת מיועדת שהיא משום ממנה נהנה שאיננו מי בקרב עוינות יוצרת אינה חברתי. היא

כפיצוי מלאכותי, אלא באופן שקודמו ככאלו השלילי הדימוי על להתגבר היעד קבוצת לבני מסייעת

שהם משום להתקדם שלהם מהמוטיבציה גורעת אינה להם. היא שנגרם ההיסטורי העוול על קטן

חלוקתי. צדק של צורה התכנית ביישום רואים

יאיישו מתקנת העדפה באמצעות כי הרווחת הדעה את פוסל זה ראוי(: טיעון )מלשון הראויות טיעון

יכולות דורשות מתקנת העדפה תוכניות שגם לכך, משום כשירים/ראויים שאינם אנשים תפקידים

התפקיד. למילוי וכישורים

האפליה לחיסול הכרחי אמצעי היא מתקנת ההכרחיות:העדפה טיעון

הקבוצה. בני כלל של הדימוי את שישפרו יתרונות היעד קבוצת לבני המקצוענות:הענקה טיעון

ההפסד: מרכיבי

היעד. קבוצת על נמנים שאינם עובדים בקרב עוינות החיצונית: התפתחות העוינות טיעון

כנחותים היעד קבוצת בני בקרב להתפתח שעלול שלילי והחיצוני: דימוי הפנימי השלילי הדימוי טיעון

להתקדם. ע"מ לסיוע הזקוקים

קוו. הסטאטוס את תשמר מתקנת העדפה השיטה, הפעלת את משנים לא עוד ההטמעה: כל טיעון

שהתקבלו אלו להיות עלולים ראשונים שיפוטרו במשק, אלה מיתון של אי- היציבות: במצב טיעון

מתקנת. בהעדפה לעבודה

עקב בתפקיד ייכשלו במסגרתה שקודמו שאלו לכך לגרום עלולה מתקנת ההכשלה:העדפה טיעון

כולה. הקבוצה על קלון אות יטביעו מתאימה, וכך הכשרה העדר

4ל- אותה לשסע בחברה, ועתידה הפלגנות את מגבירה מתקנת בהעדפה הפלגנות: שימוש טיעון

העדפה בזכות שהשיג את שהשיג ( מי2) כישוריו בזכות שהשיג את שהשיג ( מי1עיקריות: ) קבוצות

כישורים בעל והוא מתקנת העדפה בזכות שהשיג את שהשיג ( מי3) מתאימים כישורים ללא מתקנת

אך להתקבל ראוי שהיה ( מי4) שלילי דימוי בהם דבק היעד לקבוצת השתייכותו לאור אולם מתאימים

היעד. לקבוצת אי-השתייכותו עקב נדחה

מעסיקים שאותם לכך היעד, יביא קבוצת בני עובדים שיקבלו מעסיקים הרמה: תגמול הורדת טיעון

בני של ציפיותיהם ואת העובדים רמת את <יוריד לתפקיד בהכרח מוכשרים שאינם עובדים יקבלו

מעצמם. היעד קבוצת

מבוסס חלוקתי: .ב. צדק3 של צודקת חלוקה לידי להביא מחויבת שהחברה ההנחה על

החדשה- המשאבים חלוקת להגשמת האמצעים אחד הינה המתקנת משאביה, ושההעדפה

מנתח נהנים בחברה האנשים כל האם השאלה עומדת ההצדקה חברתי. במוקד צדק להשתתת

הנדוס של כשיטה מתקנת בהעדפה לא, נוקטים היא התשובה החברתית. באם העוגה של שווה

החברתיים. המשאבים של יותר ושוויונית חדשה הקצאה משיגים באמצעותה חברתי, אשר

הביאו בתוצאות פערים הפורמאלי, אולם השוויון עם אחד בקנה כעולה זו גישה תחילה, נתפסה

מעוגן המשאבים של חדשה להקצאה המהותי. הצידוק השוויון עם יותר מזדהה שהשיטה לכך

של שיטתית. תכנית בהכרח הינה שאפליה ההכרה על בהווה, ומתבסס שוויונית לא בחלוקה

חברתי במאפיין חברתי. שימוש צדק להשגת רבה בקפידה המכוון מכשיר היא מתקנת העדפה

על השלכות לה שיש מאפליה בעבר סבלה היעד קבוצת כי להוכיח ניתן אם מוצדק הינו

הגישה כי טוענים זו גישה בהם. מבקרי ולזכות החברתיים המשאבים על להתחרות הכישורים

לטיפול לראויות אותן להפוך דיין מקופחות קבוצות אלו מחליט מי השאלה עם מתמודדת ראינה

בכללותה. המהותי השוויון גישת כלפי רלוונטית זו ביקרות כי לציין מיוחד. יש

תמיר / יעל רב-תרבותיות של מושגים שני

המציאות את שניצחה היא הליברלית הדמוקרטיה כי בעבר רבים של תחושתם למרות

זו לא-ליברליות. הכרה תרבויות קיימות הליברליזם מעוזי בלב גם כי להודות יש הפוליטית, כיום

הרב-תרבותית. המדינה של המודל וצמיחת הלאום מדינת של המודל היחלשות עם התחדדה

הינה הרב-לאומית ורעיונית, המדינה תרבותית אחידות להפגין צורך היה הלאום שלמדינת בעוד

החיוניות התרבויות כל של השווה במעמדן הכרה מחייבת הרב-תרבותית והאידיאולוגיה רב-גונית

הערכים לעולם שותפות תרבויות מאותן המדינית. חלק המסגרת בגבולות הפעילות והיציבות

ליברליות. ולא מסורתיות הינן אחרות הליברליים-דמוקרטיים, אך

להבחין יש הליברלית-דמוקרטית התיאוריה על אלה קבוצות של קיומן השפעת על לענות כדי

ליברליות תרבויות ורק אך הכוללת דקה רב-תרבויותרב-תרבותיות. של סוגים שני בין ראשית

ליברליות תרבויות הכוללת עבה רב-תרבותיותאינטרס, ו קבוצות של פוליטיקה של לסוג ומובילה

זמני ליישוב מגיעים צדדים שני בו )מצב ויוונדי למודוס המוביל ליברליות שאינן תרבויות לצד

לגמרי. שונות מבט נקודות שתי על ביחד( המבוסס לחיות וארעי

דקה תרבותיות רב

)אנשי הצרפתית דוברי לבין האנגלית דוברי הקנדים בין בוויכוח נמצא זו לרב-תרבותיות דוגמא

דמוקרטיים. ליברלים ערכים חולקות הקהילות ששתי משום פנים-ליברלי הוא קוויבק(. הוויכוח

שונים. המאבק תרבותיים אינטרסים בעלי הם היטב, אבל השני את האחד מבינים הצדדים שני

לבין דקה רב-תרבותיות בין רב שוני שאין האינטרסים. יוצא אותם את לממש הדרך על הוא

אלא קבוצות של פוליטיקה אינטרסים: של חדש סוג בחשבון להביא יש שכאן אינטרס.

תרבותיים. אינטרסים

של התרבותיות הדרישות עם להתמודד כדי ליברליזם של מתחרות פרשנויות שתי מציע וולצר

לניטראליות המדינה חובת את מכך וגוזר הפרט לזכויות מחויב1 השונות. ליברליזם הקהילות

המתיר2 תרבותי(, וליברליזם אינטרס מכל )להינתק בנושא מוחלטת למען לפעול למדינה

וולצר, מוגנות. לפי האזרחים כל של שהזכויות מסוימת, ובתנאי תרבות של ופריחתה קיומה

יוצאים במקרים רק מכך לסטות ויש1 בליברליזם לנקוט שונות, יש אינטרס קבוצות בין בתחרות

וולצר. לפי מהכלל יוצא הוא קוויבק אנשי מהכלל. לפיכך, מאבק

דופן. אלו יוצא אינו קוויבק אנשי של טועה. מאבקם המאמר(, וולצר )כותבת תמיר לטענת

תרבות, בענייני ניטראלית להישאר יכולה אינה הפדראלית שהמדינה משום2 ליברליזם דורשים

הכלל-קנדית. למסגרת ביחס לרעה מופלים קוויבק אנשי חשים לכך. לכן מחויבותה למרות

) משום מצטמצם ביניהם למדי. הפער צר הליברליזם סוגי שני בין שההבדל מכאן (1ש:

ישים בלתי אידיאל היא הפוליטית שהניטראליות משום1 לליברליזם כחלופה צומח2 ליברליזם

(2לא. ) או בפועל2 ליברליזם של לקיומו מודעת עצמה המדינה אם רק הינה השאלה ולכן

הסימן אינה תרבותית שניטראליות מכיוון הוא הליברלית המדינה של המובהק אפשרית,

התרבותית. הניטראליות אדם, ולא זכויות על להגנה המחויבות

עקרונות לפי נוקטות קנדה של הפדראלית הממשלה וגם קוויבק ממשלת שגם לטעון אפשר לכן

תרבותם. לשימור יותר קיצוניים צעדים נוקטים קוויבק זאת, אנשי . עם2 ליברליזם

אינו )האנגלית החברות שתי בין כך, השוני אם לשימור מחויבותם במידת נוגע והצרפתית(

שהן התרבותי האיום ברמת שלהם, אלא התרבותיים האינטרסים לקידום ונכונותן תרבותן

הפדראלית הממשלה ולכן מובטח נראה האנגלית דוברי של התרבותי שהאינטרס חשות. בעוד

נוקטת הפדראלית הממשלה מאוים, הייתה האינטרס היה לשימורו, אילו צעדים עושה לא

צורך ואין מאוים הוא אין עוד התרבותי, כל שהאינטרס יוצאיותר. פעילה תרבותית מדיניות

משבר. בשעות הציבורית לתודעה סמוי, שצף אינטרס עליו, הוא להגן

רק להיות יכולה מדינה שכל תרבותית, הרי מבחינה ניטראליות להיות יכולות אינן מדינות אם

מדינות תרבויות או מסוימת תרבות בעלת או חד-תרבותיות להיות יכולות מסוימות.

של הרב-תרבותיות במידת היא השונות חד-תרבותיות, ועיקר מדינות מעט רב-תרבותיות. יש

יש )בלגיה, כמעט שווה ועוצמתן שגודלן תרבותיות קבוצות שתי הכוללות מדינות המדינות.

והן יש מדינות למשל( )ישראל, מיעוט ותרבות רוב תרבות בהן שיש מדינות דו-לאומיות,

והפוליטי הכלכלי שכוחן תרבותיות קבוצות של רב מספר המכילות מדינות בריטניה, ספרד( ויש

להגן חותרת התרבותיות מהקבוצות אחת מהמדינות, כל אחת בשווה. בכל שווה כמעט מתחלק

המאבקים שלמרות בכך מאופיינת דקה רב-תרבותיות שלה. אולם התרבותיים האינטרסים על

העולם תפיסות בין החפיפה בסיס על להסכמה להגיע יכולות הקבוצות, הן בין המשאבים על

עקרונות של מסוימת גרסה על יסכימו המשתתפים שכל מבטיח הליברלי מחזיקות. הבסיס שהן

ובתנאי של הצדק ועשירה, חיה תרבותית מסביבה ליהנות והיכולת תרבותיים שטובין רולס,

הראשוניים. הטובין לרשימת יתווספו

בדמוקרטיה. ומיעוט רוב יחסי הבנת על השפעה יש רולס של לרשימה תרבותיים טובין להוספת

בתחום שימוש בהם לעשות יוכלו שהפרטים כך הטובין חלוקת את להבטיח יכולה המדינה

הרב-תרבותיות ואולם, אלא בתחום המתרחשים בשינויים מסתפקת אינה הפרט. הפרש,

בין התחום של שינוי מחייבת נפתר המדינה אופי האינטרס, על קבוצות הציבורי. המאבק,

פעם יפסידו המיעוט שכזה, חברי דמוקרטי. במצב החלטות קבלת בתהליך דמוקרטית במדינה

דמוקרטי מהליך כתוצאה תרבותיים, אפילו אינטרסים על להגן היכולת חוסר פעם. מדוע אחר

צודק? כבלתי הוגן, נתפס

הדוק קשר קשורים הם שכן ייחודיים הינם תרבותיים האינטרס. אינטרסים במהות הוא העניין לב

אותם הופך תרבותיים אינטרסים של זה זו. ממד זהות לשמר ולשאיפתו האינטרס בעל לזהות

של במחויבותה מרכזי כמרכיב נתפסת אלו אינטרסים על עליונה. כיום, ההגנה חשיבות לבעלי

הבינו שהמדינות מכך שנבע שינוי ודאגה. זהו כבוד של שווה במידה אזרחיה בכל לנהוג המדינה

גילו המיעוט קבוצות תרבותיים. בנוסף, חברי בהקשרים ניטראליות על לשמור מסוגלות שאינן

הניטראלית חברתי. המדינה שוויון להם מבטיחה אינה פורמאליות בזכויות שזכו העובדה כי

או בשולי הישארות תוך התרבותית זהותם אפשרויות: שימור שתי בפניהם הציבה החברה,

מדינה של האידיאל כי הבינו הם גם תרבותית. כך היטמעות של במחיר חברתית השתלבות

ודכאני. מסוכן הינו ניטראלית

מכאיבה: להעלות דילמה ביניהם ההפרדה, ניצבה מדיניות ע"י נרדפים חשו המיעוט שבני משום

ויתור התרבותית, או הניטראליות מעיקרון המדינה סטיית את ולקבל נפרדות למערכות דרישות

נפרדים מוסדות דרשו שהמיעוטים הסיבה בסכנה. זו הקבוצתית זהותם והעמדת אלו דרישות על

שוויון וכי ניטראלית להיות יכולה לא הליברלית שהמדינה שהשתכנעו לאחר רק השוויון בשם

קבלת הישרדותם את לבדו להבטיח יוכל לא פוליטי זכויות אינה שוות זכויות התרבותית.

דרשו חברתית. לכן והפלייה דיכוי מחדדת הפורמאלי השוויון בתפיסת שדבקות משום מספיקה

)להבדיל הדיפרנציאלית האזרחות לתפיסת ומעבר האזרחות בתפיסת שינוי המיעוט בני

הכלל. לפי ובתחום הפרט בתחום ייחודו את לשמר אזרח לכל מהאוניברסאלית( המאפשרת

במסגרת הנכללות הקבוצות כל של הייחודיות את לשקף חייב הציבורי הזו, התחום התפיסה

המדינית.

להם משותפים, שיאפשרו יסוד ערכי חולקים השונות הקבוצות שחברי מעיד אינו הזהויות ריבוי

במקרים לכלל המשותפת הפוליטית המערכת ניהול לגבי להסכמים להגיע של הקבוצות.

להסכמה בסיס להוות יכול משותפים יסוד עקרונות על המבוסס דקה, הסכם רב-תרבותיות

השונות הקבוצות לבני פוליטי כוח עקרונות, מתן אותם על להסכמה להגיע מבלי חברתית. אך

כדי בכוחם להשתמש עלולים החזקות הקבוצות שבני החברתי, משום הדיכוי את להגביר עלול

מהם. החלשות הקבוצות בני את לדכא

בפוליטיקה לפי לפיו קבוצות של לפוליטיקה זהה הליך קורה זהות של תמיר, אינטרס,

הליך בקיום ופוגעת והקשבה שיח על הבנוי ציבורי דיון של התפתחותו את מסכלת הפוליטיקה

בחשבון להביא מחויבת אינה החברתיות מהקבוצות אחת שאף החלטות, משום קבלת של נאות

האמונה את להחיות נוטים רבים חוקרים זה מצב האחרות. מתוך הקבוצות של האינטרסים את

תמיר יד תהליכי של תולדה שהינה חברתית בהרמוניה הליברלית שפיתוח טוענת נעלמה.

למודלים לפנות נוכל אותן כשנדחה ורק מסוכנת היא חברתיות שונויות של הרמוניה של האשליה

סכסוכים. פתרון של אחרים

הליברלי-דמוקרטי השיח עיקרי את הילד לפני המציג אזרחי בחינוך הוא תמיר של הפתרון

האזרחים. מעבר לכל שווים ודאגה כבוד של בסיס על שיתנהל רבותי בינת שיח לטפח שיאפשר

עצמה. הקבוצה לגבי ייחודי ידע חבריה בין לטפח תרבותית קבוצה כל זו, תוכל חינוך לשכבת

יש הפוליטית, אך למסגרת השותפים כל בין אזרחית חברות למסד חייב אזרחי לפיכך, חינוך

ע"י אחידה, אלא תרבותית מסגרת לתוך החברים כל את להטמיע ניסיון ע"י לא זאת לעשות

הקבוצות על מסוים ידע לרכוש צריכים הילדים בחברה. כל הקיים התרבותי לריבוי כבוד הבעת

וללמוד את המרכיבות השונות התרבותית השייכות בחשיבות אותן. ההכרה לכבד החברה,

השונות. התרבויות בין חברתית הסכמה של דקה שכבה באיתור הצורך את הייחודית, תחדד

אזרחי ( חינוך1חינוכיות: ) שכבות תמיר, שלוש מחייב, לפי רב-לאומית במדינה דמוקרטי חינוך

כל את החושף פלורליסטי ( חינוך3קבוצה, ) לכל המתאים ייחודי ( חינוך2המדינה, ) לכל אחיד

הצרכים את תשרת שכזו המדינית. מערכת במסגרת הקיים התרבותי למגוון השונות החברות בני

פוליטית. שותפות של דק רובד שמירת המיעוט, תוך החברה, כולל קבוצות כל של

עבה רב-תרבותיות

בין לפשרה להביא הפוליטית המערכת יכולת על קשות שאלות מעלה תרבותיות רב של זה סוג

בין בצרפת שהתנהל הוויכוח היא זה לקושי טובה אי-ליברליות. דוגמא לעמדות ליברליות עמדות

לבין מוסלמים, אזרחי לפי הפוליטי הממסד צרפת, הצרפתית, האזרחות תפיסת הצרפתי.

תרבותית, מבחינה ניטראליים להיות הממלכתיים, אמורים המוסדות יתר החינוך, כמו מוסדות

אין ייחודיים סממנים נטולים להיות למוסדות הנכנסים על ולכן את ללבוש מניעה כלשהם.

ייחודיות. זהויות הצרפתית, לביטוי התפיסה ההולם, לפי התחום הפרט, שהוא בתחום הפריטים

ודתית, תרבותית ניטראליות להשליט כניסיון לממשל שנראית התרבותית החינוך מדיניות אך

משקפת מקרית, היא אינה ההתאמה האיסלם. אי כנגד דיכוי כמסע המוסלמים בעיני נתפסת

של למערכת פנייה ע"י אותה לפתור אפשר הקבוצות, ואי שתי של והדתי התרבותי הרקע את

משום שונות עולם תפיסות בין חפיפה על המבוססת הסכמה השגת ע"י או משותפים ערכים

באחרת בגידה היא האחת על ששמירה כדי עד מנוגדות הערכים מערכות שתי בין שהעימות

הצרפתית(. המדינה חוקי מול האסלאמיים האל )חוקי

קונפליקטים למתן דרך למצוא יכולה עבה רב-תרבותיות ע"י המאופיינת חברה זאת בכל האם

פוליטיים?

שמטרתו בינ"ל חוק לנסח רולס של הניסיון ביסוד עומד התרבויות בין להסכם להגיע הצורך

רולס של שונים סוגים בין הפער על לגשר היררכית "חברה שהיא חברה מציע תרבויות.

בדרך למטרותיה לגיטימציה ומשיגה שלום תנאים: שוחרת חמישה היטב" המקיימת מאורגנת

של המשותפת התפיסה את שתשרת כך מעוצבת שלה החוקים ומסחר, מערכת דיפלומטיה של

שמכירים אחראים חברים הינם התייעצותית, האזרחים היררכיה כוללים המדינה הטוב, מוסדות

של מידה מכבדת שהחברה החברתיים, וכן בחיים תפקיד למלא וחובתם המוסריות בחובותיהם

מכיוון מצפון חופש טוען ומחשבה. שיהיה בינ"ל לחוק להסכים החברה רולס, תוכל שכך,

אלו, מידה לאמות עונות לא הלא-ליברליות החברות זאת, רוב דק. עם ליברליזם על מבוסס

של זאת, הצעתו כן. למרות לעשות ייאלצו אם שכזה, אלא בינ"ל חוק לעקרונות יסכימו ולא

ולא ליברליות חברות בין אפשרית פשרה של גבולותיה את משרטטת היא כי חשובה רולס

ליברליות.

הנגזר ליברליזםליברליזם: של סוגים שני בין הבחנה על מבוסס רולס כי טוענת תמיר

שמניח מבלי במעלה ראשון כעיקרון אדם זכויות על בשמירה , הרואהזכויות של מתיאוריה

זה הבחירה. ליברליזם חופש או האוטונומיה רעיון מרכזיות על בטענות מעוגנות אלה שזכויות

ומאפשרות חבריהן את מכבדות הפחות שלכל לא-ליברליות לחברות וכבוד סובלנות להביע יכול

הנגזר ליברליזם הוא השני חברתית. הליברליזם והשפעה השתתפות של מסוימת מידה להם

יכול של האוטונומיה את במרכז הממקם אוטונומיה של מתיאוריה ולהיות לכבד הפרט,

ליברליות. האוטונומיה, כלומר, חברות רעיון את המקדשות חברות כלפי רק סובלני

בקבוצות האדם. חברות כבוד של ביטויו כמרכז האישית האוטונומיה ברעיון רואים רבים ליברלים

לטיפוח כלים לפרט מספקות הן אם רק ערך כבעלות נחשבות ודתיות תרבותיות, לאומיות

לפי האוטונומיה חברות מידה אמות האישית. ביחס כנחותות מדורגות לא-ליברליות אלו,

הנגזר בדרכן. ליברליזם ילדיהן את לחנך דעתן על עומדות שהן משום היתר לליברליות, בין

לא חברות בהן להטמיע החובה את ליברליות לחברות שיש מניח אוטונומיה של מתיאוריה

ליברליות.

של ליבו בזכויות. בלב המעוגן מליברליזם המתבקשת המסקנה אינה זאת, היטמעות לעומת

להעדפותיהם לכל שווה יחס למתן התחייבות עומדת זה ליברליזם ולאינטרסים האזרחים,

המעוגן באוטונומיה, ליברליזם המעוגן ליברליזם עוצבו. לעומת בה לדרך קשר שלהם, בלי

לחיות וסיכוי הוגנת חיים סביבת לחבריהם שמבטיחות התרבויות כל על להגנה מחויב בזכויות

פרטים יש האם היא בזכויות המעוגן הליברליזם מבחינת כן העדפותיהם. השאלה, אם עפ"י

את לכבד חובה באחרים, יש פוגעים ואינם נמצאים הם חברות, ואם באותן לחיות המעוניינים

של מתיאוריה הנגזר שליברליזם מכך לשמרן. יוצא רוצים שחבריהן הלא-ליברליות התרבויות

באוטונומיה. המעוגן מליברליזם יותר וסובלני יותר פתוח הוא זכויות

האזרחי החינוך של העליונה המטרה והקשבה, והיא פתיחות של היא הרב-תרבותית החוויה

ליברליזם דמוקרטית במדינה ברב ורואה תרבויות אותן את מכבד זכויות של רב-תרבותית.

עצמו. ועל אחרים על ללימוד ככלי תרבותיות

קל, אינו הדדית ולמידה הכרה של לא-ליברליות, הרעיון תרבויות על המגנים זאת, לאלו עם

קבוצות של השונה קיומה. היחס המשך ועל הקבוצה זהות על מאיים כצעד להם נראה ואף

רבות. פוליטיות משמעויות לה שיש אסימטריה יוצר ולפלורליזם לשונות ליברליות ולא ליברליות

של הדרישה לבין עמדות למגוון קשובים להיות ליברליות קבוצות של הנכונות בין אסימטריה

הפלורליזם לרעיון בישראל שונים לציבורים ביחס גם משתקפת לסגירות ליברליות לא קבוצות

מתוך הרב-תרבותיות רעיון את תרבות( מאמצים מאיזו משנה )לא ישראלים התרבותי. ליברלים

חייהם. אך אורח את לשמר אלה קבוצות לחברי לתת מאמץ לעשות ומוכנים לאחרים כבוד

ילדיהם על להגן מיוחד מאמץ עושים הלא-ליברליות הקבוצות חד-צדדית. חברי היא זו פתיחות

ומנסים לרב-גוניות חשיפה מכל על חיצונית תרבות של אפשרית השפעה למנוע תרבותית,

האחרות הקבוצות עם המגע את הופכות הן זו. כך תרבות של דה-לגיטימציה באמצעות ילדיהם

מבחינתן. מסוכן לפחות

לא המפגשים את להדוף הניסיונות למרות בעיני בהם הגלום האיום פג הרב-תרבותיים,

עצמם על לקבל סיבה יש הליברלית התרבות שלמגני הלא-ליברליות. לכן, בשעה התרבויות

הגדרת מעצם )וזאת לא-ליברליות קבוצות חברי עם ויוונדי מודוס אחר חיפוש תוך פשרות

אלה. פשרות לדחות סיבות יש הלא-ליברליות התרבויות הזכויות(, למגני של הליברליזם

הרב-תרבותיות ברעיון הגלומות הפשרות את ליברליות הלא הקבוצות חברי מאמצים כן מדוע

מלחמה על עדיפה בלתי-מספקת פשרה כי אישיים, המורים באינטרסים זאת? מדובר בכל

חברי עם שיתפשרו דורשת קהילתם שטובת משתכנעים לא-ליברליות קהילות חברי כוללת. אם

מסכסוך ולהימנע קהילתם על לשמור להם שיאפשרו וכבוד בהכרה לזכות כדי ליברליים קהילה

את זו קהילה תמצא וכאשר שאם הפשרה. אלא את עצמם על יקבלו בהם, הם לפגוע שעלול

זאת. לעשות תהסס לא עמדותיה, היא את לאכוף לה שתאפשר הרוב בעמדת עצמה

ההסכם את מאמצים להסכם: הליברלים להגיע שונות מוטיבציות יש הקהילות סוגי כן, לשני אם

יסוד על אותו מאמצים ליברליות הלא הקהילות חיים, וחברי דרכי של למגוון כבוד יסוד על

כך, את מציב, אם עבה רב-תרבותיות של במצב חברתי במיעוטו. הסכם הרע של שיקולים

ליצור הוא תפקידו מאוטונומיה, כל הנגזר ליברליזם יסוד על מתקבל הוא הבא: אם הקושי

אצל חשש מעורר זה אוטונומיה, ותהליך המעודדות לחברות התרבויות כל של הטמעה תהליך

ולכן התרבויות את לשמר המעוניינים אם ידחו הלא-ליברליות, מנגד, מונע הוא אותו.

הם מותקפים, שכן יחושו עצמן הליברליות שהקהילות טובות סיבות זכויות, יש של מליברליזם

לדחותו. טובה סיבה יש להן לא-ליברליות, ולכן להשפעות ומסוכן סימטרי לא באורח נחשפים

אפשרי. לבלתי הצדדים לאחד רצוי כהסכם שייראה פוליטי הסכם השגת הופכים אלה מאפיינים

עימה. שלמים אינם הצדדים שכל פשרה הוא להשיג שאפשר המירב

הרב-תרבותיות ודמוקרטיה: ביקורת אוטונומיה, יכולת פלד, "על ויואב ברונר ז'וזה

107-131 , עמ' ויהודית דמוקרטית במדינה רב-תרבותיות הליברלית", בתוך

מבוא

יש זכויות בדבר- אילו ליברליות תשובות ולנסח שאלות לעלות שניסה זה היה קמיליקה ויל

מיוחדות? מה זכויות לדרוש יכולים מיעוטים לברלית? האם בחברה מיעוט לתרבויות להעניק

לילידים? מהגרים של קב' מיעוט בין זה לעניין ההבדל

הוא תומך תרבותי הקשר לפיה הטענה על מבוססת קימליקה של הליברלית הרב-תרבותיות

יש האם חיים. אך לתוכניות בנוגע אוטונומיות אינדיווידואליות להכרעות הכרחי מוקדם תנאי

תרבותית מובלעת הפרט, לקיים של האוטונומיה עקרון את מכבדות שאינן לקב' מיעוט לאפשר

המרכזית הסוגיה היא זו שאלהליברלית? דמוקרטית חברה של מסגרת בתוך לא-ליברלית

ע"פ"עמוקה" ליברלית רב-תרבותיות בהגדרת רב-תרבותיותתמיר יעל קרי- החורגת ,

ומבקשת ליברלי דיון של מגבולותיו מנקודת האחרות עם להתמודד פנימי, הלא-ליברלית,

ליברלית. השקפה

.1שלבים: בחמישה מתבצע הנ"ל. הדיון לשאלה מציע קימליקהש בתשובה דן הנוכחי הפרק

תוך אוניוורסלים חירות עקרונות על להגן מבקש קימליקה בה הדרך הצגת וליברליים,

ניתוח2הפרט. של תרבותית בנטיעה התחשבות ליברליים תיאורטיקנים שמתחו הביקורת .

אינן מציעים שמבקריו שהחלופות הטענה , והעלאתקימליקה של הרב-תרבותיות על שונים

.4+5. קימליקה על הכותבים ביקורת .הצגת3הרב-תרבותי. הליברליזם בעיות את פורות

טובה בצורה להתמודד דמוקרטית- שביכולתה הכותבים- רב-תרבותית מצד חלופית גישה הצגת

להרחיב הרב-תרבותיות שעל המחברים . טענתקימליקה של בעבודתו שעלו הבעיות עם יותר

כלכלית רווחה של לשאלות להכרה ותביעות בלבד תרבותיות התעניינותה, משאלות נושאי את

חומריים. ערכים של מחדש בחלוקה בכלל, הנוגעות וחברתית

קימליקה של הליברלית הרב-תרבותיות . 1

אינדיווידואליסטית, מוסרית אונטולוגיה על מבוססת הליברליזם של הפוליטית התיאוריה

מדיניות זכויות של הבלעדי נושאן את בפרט ורואה בסיסי באופן כשווים האדם בני את התופסת

של יכולתו הכל. קרי של האינדיווידואלית האוטונומיה את לחזק מבקש וחברתיות. הליברליזם

וחירויות זכויות הענקת באמצעות שלו החיים תוכנית את ולפתח לעצמו בעצמו להכריע אדם כל

בגין אזרחיות הליברלים הוקרת שוות. רחב מגוון עם להסכמה מחויבים האוטונומיה,

בן תוכניות-חיים ייעודה ובין לרוחם אם אינדיווידואליות, הוא המדינה של לאו. להשקפתם,

ולא באופן אזרחיה של שונות תוכניות מימוש לאפשר עצמה. משל מטרות לכפות חופשי,

שיקול בעל הזולת. הפרט חירות את מפירים אלו כאשר רק אזרחיה את להגביל אמורה המדינה

, ליברליםלוק כג'ון קלסיים לליברלים בניגוד הליברליות. אך התורות של הגיבור הוא הדעת

הוא שלהם שהגיבור בכך מכירים ואטומיסטי. הם פשטני באינדיווידואליזם דוגלים אינם מודרנים

שהיא תרבות ושל היסטורי תהליך של תוצר קפיטליסטית מסוימת, מודרנית, מערבית,

עם המוקירה ונטייה מדעית אוריינטציה ופלורליסטית, האישית. הם הבחירה את חילונית,

מכבד הליברלי שהגיבור מניחים הזולת. הם של וחברתו הכרתו את מבקש שהפרט לכך מודעים

שלו האוטונומיה את מבטיחות שתקנותיה חוק בקהילת רק לחיות יכול שהוא החוק, היות את

האוטונומי שהפרט היטב המודרניים, יודעים התורות אחרים. קרי, בעלי על חובות באמצעות

חיוו את לחיות חברתית( ויכול ומסכמות חינוך, כלכלה, חוקים )באמצעות בחברה ונטוע מובנה

חברתית. התייחסות-גומלין של נאותות לצורות הדואגת בחברה רק האוטונומים

של זכויותיהם עם ליברליזם של זה סוג ליישב ביותר המוכר הנסיון היא קימליקה של עבודתו

ליברלזים- חדשה, רב-תרבותית, של גרסה לנסח היא קימליקה של אתניים. מטרתו מיעוטים

תכיר ומכאן של החברתית בנטיעותו ראשית, לאוטונומיה התרבות של בחשיבותה הפרט,

ומערבית(. במודרנית )גם חברה בכל המתקיים והתרבותי האתני בריבוי אנושית; שנית, תכיר

תעניק אישית. לבחירה משאבים כמספקות לא-מערביות לתרבויות גם תוקף שלישית,

האוטולוגיה בהינתן הליברליזם במסגרת מיעוטים זכויות על להגן נוכל "כיצד שואל קימליקה

שווה?". במידה מהם אחד בכל להתחשב שיש בפרטים רק הליברליזם, המכירה של המוסרית

בטענה בזכויות הקיבוציות הזכויות את לעגן מבקש הוא להגיע אדם של שיכולתו הפרט,

סביבה של קיומה תלוית-תרבות, ולפיכך הינה מועדפת חיים לדרך בנוגע אוטונומיות להכרעות

אוטונומית. לדבריו, או חופשית לבחירה הפרט זכות למימוש מוקדם תנאי הוא תומכת תרבותית

ולבחון לפניהם העומדות לברירות להתוודע אנשים יכולים יציב תרבותי מבנה באמצעות רק

הדאגה עם מתנגשת ולא אחד בקנה עולה תרבותי למבנה שדאגה ערכן. מכאן את בתבונה

שלנו. לפיכך, הליברליזם החיים תוכניות של ערכן את לשפוט וחירותנו ליכולתנו הליברלית

בתוך להגנה מערביות ולא טרום-מודרנית תרבויות של בזכותן מכיר קימליקה של הרב-תרבותי

המודרני( )כמו הרב-תרבותי הליברליזם מודרניות. גם ליברליות חברות של הכללית המסגרת

שהתפיסה בכך אירוניה משום יש אוניוורסלית, אך תחולה בעל כאידיאל עצמו על מצהיר

לתרבויות מיוחדות בזכויות מכיר הרב-תרבותי שהליברליזם מכך נובעת הזאת העצמית

המודרנית הליברלית שהתפסיה טוען קימליקהמערביות. ולא לא-ליברליות, טרום-מודרניות

את מעדיפה שהיא משום ופרטים קבוצות בין אי-שוויון של שונות צורות אזרחי, מנציחה שוויון של

כ"נורמליות" והונהגו החברה, שהוגדרו לרוב, של היסודיות, הסמויות לנורמות המתאימים אלה

שלה. לפיכך ולערכים לאינטרסים רכוש(- בהתאם )גבר, לבן, מערבי, בעל הקב' השלטת בידי

מיוחדות זכויות הענקת עם הליברליים והאוטונומיה עק' השוויון את ליישב מבקש קימליקה

טוען אתניים למיעוטים בנוסף, לרשימת להוספה בקלות ניתן שלו שהרעיון לכך ולאומיים.

בחירה, ולא של כהקשר התרבותית "הקהילה בדבר ראשוני . טוברולס של הראשוניים הטובין

"תרבות" מציין לדחות". המינוח או לאמץ חופשיים אנשים מסורתית, שאותם חיים אופי\דרך

מסגרת של קהילה טענתו השתייכות, מתרבות חלק להיות צריך שהפרט היא חברתית.

של עצמי, מבחר כבוד אוטונומית, כמו לבחירה ההכרחיים הכלים את לרכוש חברתית, כדי

עשויים נתונה תרבות של ואמונות וזהות. להשקפתו, ערכים אישית חיים, יכולת לדרכי חלופות

משותפת. מורשת בעלי פרטים של כקהילה קיומה להמשך חשיבות הזמן, יש במשך להשתנות

ודרכי מודלים על בהסתמך חייו תוכנית תהיה מה מחליט שהפרט ( מדגישרולס )כמו קימליקה

חברתי בריק חייו לנהל כיצד החלטה לגבש יכול אינו לו. לפיכך, הפרט שקדמו אלה של חיים

נולד( אליו חיים\אתוס )דרך התרבותית במורשתו שוקל, תלוי שהפרט הברירות ותרבותי. טווח

שונים, תרבותים בנרטיבים ממוקמים שונים הוויתו. אנשים תחושת את רבה במידה הקובע

ומורה שראוי מה על המצביעים מטרותיהם. את לבחור עליהם כיצד להם וחשוב,

מודרות או בזלזול תקלות מיעוט תרבות של למצוינות ואמות-המידה התרבותית המורשת אם

ע"י ואם "המעלה של ובלבדית שליטה הגדרה לשוליים, של למודלים הגישה האזרחית",

תרבות של מחבריה נמנעות המשותף בטוב והשתתפות תרבותיים וערכים התנהגות, נורמות

ראוי( מה ולהחליט חיים תוכנית )לערוך החלטות ולקבל לאוטונומיה להגיע יכולתם המיעוט, אזי

כבוד מצריך מיעוט תרבויות בני של לאוטונומיה חמור. לפיכך, כבוד באופן להיפגם עלולה

מיוחדות מדיניות ואפילו לשוניות, חינוכיות זכויות להצריך שעשוי שלהם, מה התרבותי למבנה

מיעוט. לתרבויות

שוויון. של ליברלית מתיאוריה כחלק מיוחדות תרבותיות זכויות של בזכותן טוען קמיליקה

מסורתיות קב' מיעוט של התרבותיות בסכנה, המסגרות אינה הרוב תרבות לטענתו, בעוד

בהגנה יזכו לא אם התפרקות בסכנת אמריקה\אוסטרליה(, נתונות של המקוריים )כתושבים

שהכרחי הוא אוטונומיה, סבור של ראשוני ערך אותו לחבריהן להעניק שכדי מיוחדת. מכאן

זכויות את להגביל המקוריים התושבים בתביעת הרוב- לתמוך תרבות בני של בזכויותיהם לפגוע

העסקת הילידית, ומניעל התרבותית מהמורשת חלק המהווה הקרקע על לבנים של הרכוש

האזור. ילדי שאינם עובדים

סוגים3מ זכויות להעניק מוכן קמיליהככלל, .1לאומיים: מיעוטים בעיניו לקב' הנחשבות

על וטו כלשהו, וזכות מסוג טריטוריאלית שיפוט זכות או מדינית עצמי- אוטונומיה ממשל זכויות

זכויות.2המקורים. התושביים של חיוניים באינטרסים הנוגעת חקיקה )מוכן אתניות פולי

במוסדות ממשלתית לאומי(- תמיכה מיעוט שאינן לקב' מהגרים, וקב' אתניות גם להעניקם

קבוצתי ייצוג המבטיחים מיוחדות- מנגנונים ייצוג זכויות.3מיוחדים. ופסטבלים חינוך, איגודים

ושמיעה אפשרות החלטות קבלת בהליכי מבוקשם של הוגנת למיעוטים, לטעון במדינה.

כפי בין שוויון של אידיאל קידום שבאמצעות הליברליזםקימליקה שעושה תרבויות, ,

של פלורליזם על הגנה אירופוצנטריזם. שכן, באמצעות של סוג גם מקדם שלו הרב-תרבותי

וערכים מוחלטות לקביעות בנוגע העצמית, הספקנות הפרט, הביקורת אוטונמית בשם תרבויות

מבעד מערביים ערכים לראות וחברה, נכונות מדינה של בעניינים וחילוני רציונלי עליונים, דיון

ולהפך, לעיני סובלנות הנאוטות לעיקרי מטיף קימליקהאחרים, דתית, הליברלית:

עמדה והתבוננות אינדיווידואליזם מכילהקולקובסקי( )ע"פ זו עצמית. תרבות כי טענה

נעלה. תרבות לא-מושלם( היא באורח )גם ולבטאם עליהם אלו, להגן רעיונות לבטא המסוגלת

הניסיון את מהווה קימליקה של )בהמשך(, עבודתו והחסרונות הסתירות אף זאת, ועל כל עם

מובהק. ליברלי בסולם רב-תרבותית מדיניות של עקרונות לבטא כה עד ביותר הרציני

קימליקה של הרב-תרבותיות על ליברליות . ביקורת 2

ליברלים, תיאורטיקנים של לב בתשומת זכתה קימליקה של הליברלית הרב-תרבותיות תוכנית

לחליפין, שביקורתם בניסיונוא.התמקדה, ב.מיוחדות. תרבותיות לזכויות טענות לבסס

שחלק להראות המאמר מחברי הפרט. רצון של אוטונמיה של בערך אלה זכויות לעגן בניסיונו

או או מוטעה מהביקורת גדול ליברלים. עקרונות על מבוססת חלופה מנסח שאינו מפרז,

הליברלית הרב-תרבותיות של הבסיסיים והסתירות מהחסרונות כמה לחשוף מבקשים המחברים

בכלל.

כדי אזרחות של דיפרנציאלית ובתפיסה מיוחדות תרבותיות בזכויות צורך שאין טוען קוקתאס

הפרט של באוטונומיה קימליקה ששם הדגש את מבקר גם קב' מיעוט. הוא של צרכיהן לספק

של פנים-קהילתיים בעניינים להתערבות מוביל זה שדגש תרבותיות, בטענה לזכויות כבסיס

היא אוטונמיה, אלא שלא טוען קוקתאסתרבותי. מיעוט הערך להיות שצריכה סובלנות,

ע"פ מיעוטים כלפי הלברלית המדינה של גישתה את המנחה הבסיסי קוקתאס אתניים.

"זכותו את מקבלות אלה עוד כל מיעוט תרבויות של ליברליזציה לדרוש צריכים אינם הליברלים

ההתאגדות חופש של תנאיה." ראשוניותו ע"פ לחיות מעוניין אינו ששוב קהילה לעזוב הפרט של

הדיבור(- )כדת\חופש אחרות חירויות לעומת קדימות לקבל עליונה, עליה חשיבות בעלת היא

מובטחת החופשית היציאה זכות קיומן. אם את להמשיך יוכלו לא לא-ליברליות אחרת, קהילות

אזי לבני ואין כאיגודים לראותם ניתן מיעוטים, להתחשבות ראויים אלו מיעוטים וולנטרים,

נעשת מסוימת בקהילה שחברות משום מיוחדות. זאת תרבותיות לזכויות מיוחדת, ולא משפטית

חופשי. מרצון בחירה ע"י

די מפני קוקתאס את מבקרים המאמר מחברי תהיה הסובבת שהחברה בכך שלהשקפתו,

העובדה את מבקרים לעזוב". בנוסף ממשי "מחופש נהנה שהפרט לומר חברת-שוק, ע"מ

ואף בהם דוגלת שאינן לתרבויות אוטונומיה ערכי להכניס שביקש על קימליקה את שביקר

של בנוהגיהן בהתערבות תומך שהוא מוקדם במאמר טען עצמו קוקתאס מהם, בעוד מאוימות

ליברליים עקרונות של הפרות כלפי שהתערבות מזהיר מאוחר לא-ליברליות, ובמאמר תרבויות

דיכוי\רדיפה. כדי עד עולה מיעוט בקרב

לא הרצון עצם נקודה רצוי, ובאיזו אחרות לתרבויות הכבוד מידה "באיזו שואל קולקובסקי

בשם , המדברקוקתאסבברבריות?". לתמיכה לאדישות, ואף בעצמו נהפך ברבריים להיראות

ממליץ שונות. בתרבויות ערכיים לשפוט המסרבת אוניוורסליות של סוג על הסובלנות,

העלולים והאי-סובלנות הדיכוי, ההפליה את מקבל גם הסובלנות, הוא את נס על בהעלאתו

איפיין הסובלני, אותו לליברל טיפוסית דוגמה מהווה לא-ליברלי. בכך מיעוט בתרבות לשרור

מוסר מפיתויי להתרחק שכדי כמי קלקובסקי ברברי. להיות הזכות את לזולת הברבריות,

בעלי לא-ליברלים מיעוטים עם , שהסכנהקולקובסקי שציין זאת, כפי סובלנות של מטבעה

והקורבן הפוגע עוד כל עוולות עם השלמה הלברלית- פירושה המדינה במסגרת עצמי שטלון

מהוא.1כפול: פגם יש קוקתאס ה"אחרים". בעמדת עם נמנים שניהם את לקבל מסרב

הצהרתו.2האזרחים. כל של זכויותיהם על בריבונות, להגנה האחריות, הכרוכה שוויון על

ע"פ מפגרים שנראים למי שבשתיקה לבוז כסות להיות עלולה לאחרים וכבוד ומוגבלים.

לא-ליברלים נהגים לפיה ההשקפה מן לנבוע עלולה חשודה, שכן זו סובלנותקולקובסקי,

בשביל ב"קרבנו", הנאורים\משכילים, אבל התרחשו לו נוראים היו קב' מיעוט בתוך המתקיימים

מסוגרות מיעוט תרבויות בין קוקתאס שעורך האנלוגיה בסדר". גם "זה האלה פראי-האדם

לטקס מרצון הסכמה נתינת ממשית, או יציאה זכות ובעייתית: לעניין מטעה וולונטריים לאיגודים

בנהגים להתערב הליברלים ממשית, יצתרכו יציאה זכות להבטיח גופנית. כדי באלימות הכרוך

כגון מיעוט תרבות של יסודיים המחבריםקימליקה() חינוך מסורתית, שאפשר מסיקים .

במקום החופשית ההתאגדות זכות את לקבוע קוקתאס מהצעת הרבה ולהפסיד מעט להרוויח

תתבסס עליו הבסיסי ה"אוטונומיה" ב"סובלנות" כערך את מיוחדות, ולהחליף תרבותיות זכויות

הלירבלית. הרב-תרבותיות

בלב הפרט של האוטונומיה הצבת על קימליקה את הם גם ביקרו והלברטל מרגלית

"תרבות" כפי למושג מקום בה שאין לגישה ליברלית. זאת, לטענתם, הוביל הרב-תרבותיות

קימליקהל שלו" בעוד לרבות זכות יש "לפרט לא-ליברליות. לטענתם בתרבויות נתפס שהוא

הוא. תרבותו על לשמור זכות בבחינת כלשהי" ולא לתרבות זכות יש ש"לפרט הטענה את ייחסו

. ראשית,קימליקה עמדת את בהצגתם מעוותים והלברטל מרגלית המאמר מחברי לדעת

אפשר שלהם, אי התרבותית לקהילה קשורים : "אנשיםקימליקה מדברי מביאים המחברים

ממשיכים בתרבות ולהשתילם לעקורם הפרוגרמה שרוח וטוענים המחברים אחרת".

מטרתה לו, שכן מייחסים והלברטל מרגליתש לעמדה מנתגדת קימליקה של הרב-תרבותית

ולתבוע זכות של כללים לניסוחים מעל להתעלות היא הברורה תרבות על הגנה לתרבות,

וזכותו הזכות על שהגנה טוענים והלברטל מרגליתעצמו. משל תומכת לתרבות מיעוט,

שיש החיוני האינטרס את זאת, מציעים אוטונומיה. במקום על להתבסס צריכה אינה לתרבות

וזהות, לטענתם, למשמעות הזכות על מבוסס התרבותיות. הגנה הזכויות כיסוד בזהות פרט לכל

תרבותם, על הגנה לבקש עצמם, הנוטים המיעוט בני את המנחה ההשקפה את בחשבון מביאה

עמוקה. המחברים משמעות לחיים מעניקים שתכניה מפני אוטונומיה, אלא להשגת כאמצעי לא

תרבות של עולם תפיסת המשקף צידוק ליברלי, אלא צידוק מהווה אינה זו, שכן גישה מבקרים

אישית לבחירה יכולת על-פני לחבריה זהות תחושת ולא-ליברלית, המעדיפה טרום-מודרנית

וביקורת.

קימליקהלמיעוטים. לטענתה, מיוחדות תרבויות בזכויות קימליקה תמיכת את מבקרת תמיר

המרת של החופשית, למשל הבחירה את מגביל כמולדת, הוא התרבותית החברות את בתפיסתו

של מכשיר לשמש עלולים מיעוט תרבות "אותנטי" של דפוס לשמר שנסיונות מתריעה תמירדת.

מנהגים על להגן כדי פרט זכויות הגבלת לקבל הנכונות את חברתי\שמרנות, ומבקרת דיכוי

ליברליות, תרבויות רק לכבד יכולה אוטונמיה על המבוססת רב-תרבותיות מסורתיים. לטענתה

כלפי לסובלנות זכויות, תוביל על המבוססת באוטונומיה. רב-תרבותיות תומכות אלו רק שכן

ומבטאת בעיני ערך להן שיש לא-ליברליות סבירות "קהילות לחברות "כבוד החברה"

חבריהן את מכבדות האישית, אך האוטונומיה אידיאל את מטפחות שאינן הוגנות לא-ליברליות

מסיברה , היאקוקתאסל חברתית". בדומה והשפעה השתתפות של מסוימת מידה ומאפשרות

אנשים של הכרעותיהם או רצונותיהם היא המרכזית זכויות, השאלה על המבוסס שבליברליזם

לפתח לפרט מאפשרות תרבויות "אילו ולא-ליברלית, ולא מסורתית במסגרת לחיות המעדיפים

של לר-תרבותיות כבסיס כבוד סוגי שני מציעה תמירביותר". הטוב באורח שלו האוטונומיה את

כבוד.1זכויות: על מבוסס ליברליזם ה"אחרת" התרבות עוד )שוני( תרבותית- כל לשונות

את מציב שלה שהטקסט סוברים הפרט. המחברים של להעדפותיו כבוד.2חבריה. את מכבדת

באפשרות והמפוחדים, ומזלזלים הלא-ליברליים, הסגורים האחרים כנגד הפתוחים הליברלים

, היארולסל עצמית. בניגוד וביקורת לידע מקור ייחשבו אחרות מסורות או שתרבויות, דתות

הציבורית התרבות של המוסריים העקרונות בין חופף קונסנזוס של בקיומו מאמינה אינה

צדק עקרונות מאפשר ליברליות, שהיה לא מיעוט תרבויות של אלה לבין המודרנית הליברלית

הליברלי הרוב עם לא-ליברלים, פשרה מיעוטים של הכל. לטענתה, מנק' מבטם על מקובלים

מבקרים הדדי. המחברים כבוד על מאשר יותר פחד על ומבוססת המציאות באילוצי תלויה היא

לא בה לדגול ליברלית, שיש לפתיחות לשיר-הלל דבר של בסופו הנהפכת שלה הרטוריקה את

החזקים. של זכות-היתר לפלורליזם, שהיא המחויבות בגין לזולת, אלא אמיתי כבוד מותך

עם רב-תרבותיות לעבר תמיר של החדשה הפנייה את ליישב אפשר כיצד להבין לטענתם, קשה

עם לאוטונומיה הטענות את לאזן לבקש עשוי זכויות על המבוסס שלה. ליברליזם הליברליזם

תרבות של ערכיה את ולערער לסתור מוכרחים הם גם הדיבור- הרי אחרים- כחופש אינטרסים

הפרט. של האוטונומיה על ההגנה כמו לא-ליברלית, ממש מיעוט

הליברלית הרב-תרבותיות . ביקורת 3

האפשרות חוסר של הדגמה מספקים קימליקה של מבקריו של הבעייתיים טיעוניהם

לא-ליברליות. תרבויות על אפקטיבית ליברלית הגנה "עמוקה". אין ליברלית לרב-תרבותיות

כבוד או סובלנות, משמעות של ערכים על תרבותיים מיעוטים על הגנה לבסס לפיכך, הניסיון

, המבוססתקימליקה של הליברלית הרב-תרבותיות לכודה בה מהדילמה מוצא לספק יכול אינו

על אוניוורסלית הגנה בחירה, מחד, לבים של כמסגרת לתרבות כבוד בין אוטונומיה. דילמה על

של המחברים הפרט, מאידך. ביקורת של האוטונומיה את לעגן הן גם הפרט, האומרות זכויות

חירויות ושל התרבותית הנטיעה של לחשיבותם מתכחשת אינה הליברלית הרב-תרבותיות

של הליברליים למבקריו מצטרפים אישית. המחברים הכרעה המאפשרים כגורמים האזרח

נגוע ליברלית באוטונומיה תרבותיות לזכויות הדרישות את לעגן שהניסיון בטענה קימליקה

של הטיעון של הרעוע מאופיו נובעות אלה שבעיות טוענים למבקריו, המחברים בבעיות. בניגוד

הקשר של חיוניותו לגבי אוניוורסליסטית הנחה.1מפוקפקים: יסודות3 על העומד קימליקה

אמפירי\ ביסוס כל ללא הפרט, המוצגת של האוטונומיות היכולות להתפתחות יציב תרבותי

ולנשות בביקורתיות להעריך הפרטים יכולת את המטפחות תרבויות המחברים, יש היסטורי. ע"פ

הקהילה. בנוסף, על ואיום כעבירה כאלה בקורתיים כלים בפיתוח תרבויות, שרואות ערכים, ויש

האישית באוטונומיה פגיעה בהכרח לא רבות, אך בעיות לגרום הגליה, עלולה או לשוליים הדרה

הבנה המפגינה לקב' מיעוט המדינה בין היחסים של המשגה.2אותה. מבין קימליקהש כפי

רואה קימליקהש המחברים, ייתכן כאלה. ע"פ ביחסים הפועלות הכוחות דינמיקת של מוגבלת

"טבעית". אולם חברתית לכאורה, קטגוריה מראש, המהווים נתונות ישויות תרבותיים במיעוטים

לשום מתאימה שאינה הגדה תחת לדוג', עמדה קנדה של האוכ' הילדית שהגדרת ג'ונסטון

שהוא בקרקעות אינטרס אינדיאני" הוא "מעמד לבעלי טבעית\היסטורית. המשותף קיבוציות

לנבוע נוטות ביהין הגבולות ושל קב' אתניות של גירדא. הגדרות כלכלי ולא ותלוי-זהות קיבוצי

קב' מיעוט בין עושה קימילקהש הדרסטי פוליטית. הבידול ומהתמקחות משאבים על מתחרות

במפגש בהם נתקבל שהוא מהקשיים כמה ממחיש האתניות קב' המיעוט שאר כל לבין ילידיות

רצון בין עושה שהוא הפשוטה בהבחנה מסתכמים החברתיים, שאינם החיים מורכבויות עם

קב' מהגרים\ כוללת לקב' ילידיות, ואינה רק מכוונת תרבותיות לזכויות לכפייה. דאגתו חופשי

שלהם, דבר המולדת תרבויות את מרצונם זנחו , מהגריםקימליקה אחרות. בעיני מיעוטים

טוען, שעח המקוריות. לפיכך לתרבויות ההשתייכות קב' בהמשך אותן מצד עניין חוסר המסמן

לשמר מחויבות ללא להשתלב למהגרים לאפשר רק מוסרית מחויבות חלה הקולטות החברות

בטענותיו- כטענה לסתירות וטוענים בביקורת ממשכים שלהם. המחברים המוצא תרבות את

להם, להקנותן מעוניין הוא שאין התרבותיות הזכויות את מלכתחילה לעצמם תבעו לא שהמגרים

של ביטוי להיעדר משפטית בהגנה מיעוטים תרבויות של מהצורך המיקוד את מעביר הוא ובכך

מסוגלת אינה ליברלית שניטרליות קובע קימליקה מיוחדות. מחד לזכויות העדפה או רצון

בעלת אישית להכרעה חלופות טווח פלורליסטית, שתספק מדינית מסגרת של קיומה להבטיח

חיוני. כמרכיב מיעוט תרבויות על הגנה לפיכך מצריכה ליברליות מטרות של משמעות- השגתן

לעמוד עלולה חייו דרך את חופשי באופן לבחור הפרט של שזכותו גם יודע קימליקה מנגד

כך מלכתחילה. משום הכרעתו את המאפשרת עצמה תרבותית סביבה אותה בגין בסכנה

ביקשה בו בתחילה, בשלב תרבותיות, לפחות זכויות על להגנה קימליקה של דאגתו נעצרה

מיעוט לתרבות מיוחדות זכויות לקבל יכולה ליברלית לחבריה: "תורה חיים דרך הקב' להכתיב

מיוחדות זכויות תצדיק לא היא בינהן. אך נסיבות שוויון שיבטיח באופן הסובבת הקהילה לעומת

זכויות על לא "מיוחדות", אך תרבותית זכויות על להגן ביקש קימליקהחבריה". נגד לתרבות

להרוס מבלי תרבותית בקהילה ליברליזציה לחולל דרך ש"מציאת אומר קימליקה"קבוצתיות".

של בחשיבותו מכירים שאנו ומדינה, ברגע מדינה בכל הליברלים על המוטלת מלאכה אותה, זו

להנחה היסטורי-אמפירי בסיס טוענים, שיש המחברים בחירה". אולם של יציב תרבותי הקשר

להתפוררותה להוביל עלולה לא-ליברליים עקרונות על המבוססת תרבות של שליברליזציה

לידי להביא מנסים הם כאשר באש משחקים הדבר, שליברלים יציבה. פירוש חברתית כמסגרת

ייתכן תרבויות של ליברליזציה מה את ערערו לחזק, הם שיתברר, שבמקום לא-ליברליות-

עמדתו את שינה קימליקההפרט. של לאוטונומיה הכרחי חברתי כתנאי בעיניהם שנתפס

עתה מהדילמה מוצא למצוא בניסיון את לזהות הליברלים על כי שאם טוען הוא הזאת-

מדינות לא-ליברליות לקבוצות עליהן ולהצהיר העדפותיהם צריכות אינן ליברליות בקרבם,

הוא לריבונות ציין: כבוד לוי ברהםש קבוצות. אך, כפי אותן על הליברליים ערכיהן את לכפות

שבעיית ליגטימית. בעוד נחשבת אינה אחרות מדינות של בענייניהן שהתערבות לכך הסיבה

המחברים, הטענה ריבוניים. לדעת אינם לאומיים שמיעוטים משום רק עולה התרבותיות הזכויות

חבריהם של הפרט זכויות את מפירים הם כאשר ריבוניים "כאילו" היו למיעוטים להתייחס שיש

לפיה פרדוקסלית למסקנה מוביל קימליקה של אבסורדית. לטענתם, טיעונו לפיכך נראית

אם שלהם באוטונומיה פגיעות מפני מאזרחיה חלק על להגן לסרב צריכה יכולה, או ממשלה

לממשל הזכות את שקיבלה לא-ליברלית מיעוט תרבות של ממוסכמותיה נובעות אלה פגיעות

דאגה.3עצמי. בין הכוחות יחסי של לא-פחות רדודה תפיסה החופשת פרטים של לחירותם

עוצמה של הדינמיקה את קימליקה של המוגבלת המחברים, הבנתו לחבריה. לטענת הקבוצה

גם תרבותיים, אלא מיעוטים לפני העומדים מהקשיים רק לא ממעיטה וחברתית תרבותית

דרך בחופשיות לבחור יכול שפרט לכך אלה. דאגתו קבוצות בתוך הפרט של החירות מבעיית

הקשר כל בתוך הבחירה היווצרות של הבעייתי מטבעה מהקבוצה, מתעלמת מורא חיים, ללא

כפייה חברתי התנהגות לעודד המעוניין חברתי גוף לכל האחרון המוצא היא שהוא.

חשובים קונפורמיסטית שלו והחיברות העצמי של ההבניה עצם הם יותר הרבה בחבריו.

בו ברגע רק אדם, ולא חיי במהלך המתחרשים בקבוצה, תהליכים השליטות הנורמות באמצעות

חופש–ה"שלילית" מנק' מבט הפרט חופש את רואה קימליקהמסויימת. הכרעה לפני עומד

מתקיימת ותרבותית חברתית שככלל, שליטה מבחין אינו חיצוניים, אך אילוצים בהיעדר בחירה

פעולה לאמצעי בגישה השליטה לעין. באמצעות ונראה ממשי קונפליקט יש בו במקום רק לא

מחבריהן למנוע פוליטית, יכולות והשתתפות האישית, כהשכלה, תעסוקה ההתפתחות ולתנאי

מבלי התרבותית או החברתית מהנורמה הסוטות בחירות של להגשמה אמצעים הסוררים

לא כאלה שלהם. בתנאים הפורמלית הבחירה החופשי\יכולת רצונם את מהם לגזול שיצטרכו

תפיסת של הדבקה באמצעות האוטונומית ההכרעה יכולת את להבטיח שאפשר להניח סביר

מסורתיים. ותרבותיים חברתיים למבנים אזרח זכויות של מודרנית

חיובית לחירות שלילית . מחירות 4

האוטונומיה, ערך על ביסוסה היא בתוכניתו שהבעיה סבורים קימליקה של הליברליים מבקריו

לטענת הלקסיקון מתוך אחרים בערכים זה ערך להחליף ומבקשים המחברים, הליברלי.

ופורמליסטי, מוגבל באורח האוטונומיה תפיסת היא סתום- הבעיה למבוי נקלעים אלו ניסיונות

המחברים מהשיח שעולה כפי שמושג בטענתם קימליקה מבקרי עם מסכימים הליברלי.

האוטונומיה את להחליף במקום לסתירות. אך הרב-תרבותיות את להוביל מוכרח האוטונומיה

של יותר רחבה בתפיסה קימליקה של לבעיותיו הפתרון את לחפש אחר, מציעים ליברלי בערך

ברצונם החופש לתנאי אוטונומיה של פורמליות מהגדרות הדיון את להפנות אוטונומיה.

אדם של ליכולתו ערך מייחסים המחברים סן למעשה(. בעקבות הפרט חופש של )הפרקטיקה

להשקפתם, זו לכשירות, שכן או ליכולות ערך לזכויותיו. ייחוס רק אוטונומי, ולא כסוכן לתפקד

הפרט. חופש הוקרת של משמעותה

במדרון על-ידה המונחים את תוביל שהיא החיובית", בטענה "החירות תפיסת את הוקיע ברלין

ואלימות. דיכוי המתיר "חירות" לרעיון המושג את והפחדה, ותהפוך סמכותנות לעבר חלקלק

בהם האופנים כל את תופס אינו האילוץ ש"מושג שלילית" היא "חירות במושג העיקרית הבעיה

על משפטית שהגנה ויכולות". כך רצונות של טיבם עצם לגבי בני-אדם ולהתנות לעצב אפשר

שכן מספקת ערובה אינה שונות תוכניות-חיים בין לבחור הזכות של הצגתן עצם לחופש,

בני-אדם.1מובנים: בשני בלתי-חופשית להיות עלולה החלופות מושפעים להיות יכולים

הפתוחים השונים הפעולה מסלולי את בשכלם לתפוס יוכלו שלא נאות", כך לא מ"חיברות

)לדוג'-בגין לא-סבירה במידה מוגבלים להיות יכולים עצמם פעולה מסלולי אותם.2בפניהם.

חיובי מושג מציעים שלילית" המחברים "חירות המושג בחברה(. במקום המשאבים חלוקת אופן

מורכבת החירות זאת . בהמשגהגולד לאחרונה שניסחה עצמית", כי כהתפתחות "חירות של

בהרבה נרחב שטח מקיפים השלילית, אך התפיסה את מובחנים, הכוללים גורמים משלושה

יכולת פיתוח. 2התכוונות; או בחירה.1לעיל: שתוארו להסתייגויות פתוחים אינם ולפיכך

השגתג.אישית; הויאל של ארוכות-טווח מטרות אינה גולד אצל החירות והגדרת אדם.

של בעיות מיני כל מעוררת לתוצאות", היא "רגישה השלילית, אלא ההגדרה פרוצדוראלית, כמו

תפיסת.1המחברים: אמות-מידה. לטענת בסיס לשמש יכולה גולד של החיובית החירות

אינה גולדהשלילית. התפיסה מאשר התרבותיות הזכויות בשאלת יותר קוהרנטי לטיפול

מוסרי. ערך של העליון כנושא בפרט מתמקד שדיונה הקבוצות, משום לשאלת ישירות מתייחסת

הם מוסרי, אך לקולקטיביזם להוביל חיובית" חייב "חירות שהמושג סבורים אינם המחברים

כל של הבלתי-נמנע החברתי להקשר הלב תשומת את חשובה בצורה מסב זה שמושג סבורים

כגולד,תכליתית. אנושית פעילות של לתרבות, באפשרות הנוגע לערך , מודעתקימליקה

, התעניינותהקימליקה משל בהרבה עשיר "חירות" שלה שהמושג מכיוון אישית. אך חירות

אלה בכלל. כל וכלכליות חברתיות לשאלות מכוונת תרבותיים, אלא לנושאים מוגבלת אינה

קימליקה של מאלה יותר מתאימים כלים עצמית" מספקת כהתפתחות "חירות מושג בצירוף

בניתוחו במובלע אימץ עצמו קימליקה .2לא-ליברליות. ; מיעוט קבוצות של בבעיה לטיפול

למעשה, של בחלקו חיובי מושג השלילית החירות מגבולות חרג כבר קימליקהחירות.

להכרה. אוטונומיה בין חיבר כאשר ברלין של המחמירים

דמוקרטית רב-תרבותיות של לדמותה . קווים 5

של השתתפותן את תופס הוא חירות, לפיכך של השלילי למושג במודע התעלה לא קימליקה

ושימורן העצמית להגנתן ורק אך המיועד ומדיני משפטי כאמצעי הפוליטי בתחום קב' מיעוט

לא חירות של חיובי ממושג הנגזרת דמוקרטית והקיבוציים. רב-תרבותיות התרבותיים העצמי

קבוצתי בייצוג תומכת הדמוקרטית עצמית. הרב-תרבותיות הגנה של בנק-מבט להסתפק תוכל

המשותף. הציבורי בתחום מקום למיעוטים המקצה רב-גונית משותפת תרבות יצירת לשם

מטרתה של מסוימות זכויות על משפטית הגנה במקום הרב-תרבותיות של מיעוטים,

הרב-תרבותיות של משותפת תרבות של בנייתה היא הדמוקרטית הדמוקרטית השתתפות.

.1ב: להציבה יש הפרט של האוטונומיה על התרבות של השפעתה מהי בוחנים שכאשר מניחה

החירות, של החיובי במימד הכלכלה- התמקדות את יותר, הכוללת רחבה חברתית מסגרת בתוך

יצאה פרייזרוכלכלה(. תרבות של )השתזרות לפרקטיקה ומזכויות ליכולת מברירה מעבר

המשאבים. מטרתה- חלוקת על למאבק ההכרה על המאבק את לקשור בקריאה לאחרונה

את והן המשאבים חלוקת את הן להקיף צדק, שתוכל של יותר ומקיפה כללית תפיסה לפתח

חיובית, יכולה חירות של במונחים לאוטונומיה המתייחסת המחברים, גישה ההכרה. להשקפת

לבחון ותרבות( ניתן כלכלה של הדדי )קישור הזאת כזאת. מזווית לתפיסה הבסיס את לספק

תאפשר כזאת נק'-מבט קרקעות(. רק על )כזכויות מיעוטים זכויות של בנושא חשובות שאלות

כדי עד לאחזקה ויקרה שונה להיות עלולה מסויימת מיעוט תרבות אם לשאלה בדיקה תאפשר

להציבה.2הצדק. ע"פ לנמקם שאי-אפשר לקורבנות הרוב תרבות תידרש חוסה שלמען כך

תרבויות על מדברים וקימליקה רולסהרוב- בתרבות הנהוג התרבותי המטבע לעומת

(בורדיה )בהשראת זה. המחברים עושר של טיבו את לפרש מטפורי, מבלי "עשירות" במובן

שלה, ואת המטבע את המיעוט, לבדוק תרבות של הונה על כלכלית נק'-מבט לאמץ מציעים

חברתי. מנק' מבט הון של ערכים גם הרוב, כמו של התרבותי המטבע לבין בינו החליפין שער

את גדול, המבנה חברתי-כלכלי בחלל הממוקמים חברתיים כשדות נראות מיעוט זאת, תרבויות

בבני הנוגעים וההזדמנויות האילוצים ואת תרבותיות זהויות שח להגדרתן הזמינות אסטרטגיות

החיים דרישות עם להתמודד בניה את מכשירה אינה מיעוט תרבות המיעוט. אם תרבויות

לתחומי מחוץ ברי-המרה שאינם תרבותיים במטבעות אותם מציידת שהיא המודרניים, הרי

במונחי עניים בניה את מותירה שלה, אך במונחיה עשירה להיות עשויה כזאת המיעוט. תרבות

לרושש המיעוט, עלולה לתרבות מחוץ תועלת בה שאין עשירה לאוטונומיה. לדוג' שפה הכושר

בלשונם, המיעוט תרבות בני להעשירה. חינוך שלו, במקום האוטונומיה את הפרט, ולהגביל את

)ילדים במ"י תעסוקה. לדוג' הפלשתיניים על בתחרות כחסרון שתהיה הרוב, ייתכן בלשון ולא

התיכון(. רב-תרבותיות לסוף עד ובערבית נפרדים ממלכתיים בבתי-ספר מתחנכים פלשתיניים

ע"פ בישראל הפלשתינית הספר בתי מערכת את לשפוט צריכה היתה קימליקה נוסח ליברלית

קימליקה של העולם מיעוט. בתפיסת כתרבות הפלשתינית הערבית התרבות לשימור תרומתה

בחברה בוגריה של ההזדמנויות מבנה על זאת חינוך מערכת של השפעותיה לשקילת מקום אין

בהסדר לתמיכה אותו להוביל עלולה אישית לאוטונומיה קימליקה של הסובבת. לפיכך, דאגתו

של לבידולו ותורמים האמיתיים בחיים לתפקדם אנשים של יכולתם את למעשה המגביל חינוכי

איתם שמביאים היכולת את גם לשקול דמוקרטית, יצטרכו ברב-תרבותיות המיעוט. הדוגלים

הסובבת. בחברה יצרנית למוערבות לפניהם הפתוחות ההזדמנויות ואת העבודה לשוק בוגריה

מפגם סובלים ערבית, אך בתרבות רב ידע רוכשים שהפלשתינים יתברר הדוג'- אם לעניין

יתמכו בחברה הכלכלי\תרבותי התפקוד ביכולת הדמוקרטית הרב-תרבותיות אנשי הסובבת-

בתנאי בהשתלטות לפגוע מבלי האפשר ככל יישמר הספר בתי של שאופיים ממלכתית,

מסיבה הדמוקרטית ברי-המרה. הרב-תרבותיות ותרבותיים תעסוקתיים כישורים של בפיתוחם

נק' חשובות: 2ל הלב תשומת את הצורך.1 בכללותם אדם בני של החיים סיכויי את לבחון

הדמוקרטי בתהליך בחברה החברה כל של עירבום חשיבות.2שלהם. באוטונומיה דנים כאשר

חייה. ודרך תרבותה עיצוב של

סיכום

למדינה הראויה העמדה מהי לשקול בבואה קשה בבעיה נתקלת הליברלית הר-תרבותיות

אם לא-ליברלים מיעוטים כלפי הליברלית זכויותקימליקה כטענת בתוכה. תרבותיות ,

כאלה זכויות להעניק אין הפרט, אזי של לאוטונומיה תורמות שהן משום רק מוצדקות קבוצתיות

הפרטים על להגן אפשר זכויות, כיצד אותן להן מעניקים אכן באוטונומיה. אם לקב' הפוגעות

באוטונומיה של פגיעה מפני בהן החברים ליברליזציה הקב' תשובות שלהם? של מרצון,

פוגעתקימליקה עלולה.1פעמיים: במטרה , אינה.2קב' המיעוט. להתפוררות לגרום

החירות מושג הוא המחברים לטענת הבעיה בהן. שורש החברים הפרטים על להגן מצליחה

חירות, של יותר רחב מושג נאמץ הליברלית. אם האוטונומיה תפיסת בלב הניצב השלילית

באיזה להעריך חירות, נוכל של המרכזית אילוצים, כאמות-המידה היעדר ולא יכולות המדגיש

תרבותים נהגים אילו על הפרט- ולפיכך לחירות מזיקים או תורמים שונים תרבותיים נהגים מידה

חברתיים-כלכליים מתנאים אחד תנאי רק היא יכולת של במונחים להגן. חשיבה המדינה צריכה

על המועדפת )חלופה דמוקרטית ורב-תרבותיות הפרט. הואיל של יכולותיו על המשפעים רבים

כל את בחשבון להביא יכולה חירות- היא הצר, השלילי, של מושג ע"י מוגבל המחברים( אינה

ע"פ תונחה להגנה. אם ראויים המיעוט תרבות של נהגים אילו בבדיקה הרלוונטים המשתנים

בחיי יצרני באורח קב' המיעוט בני )של המוערבות תוצאת הדמוקרטית, תהיה הרב-תרבותיות

של התפתחותה המיעוט, אלא תרבויות של הטמעתן הסובבת( לא החברה של הכלכלה-תרבות

כולה. החברה את עשירה, שתקיף פלורליסטית תרבות

Andrew Dobson, Green Political Thought, 2 nd edition (London, 1995), pp. 72-101

הקשורות יסוד הנחות3 "ירוקים". ישנן תומכים הצמיחה" של "מגבלות בתזת עוסק המאמר

)המותאמים טכנולוגיים שפתרונות היא הירוקה. הראשונה לעמדה מהותיות להיות שהפכו לתזה

שיעדי היא קיימא. השנייה ברת אוכלוסייה לקדם יוכלו בהווה( לא פוליטי ומצב לכלכלה, חברה

למשך וסכנות בעיות שימור של תכונה בעלות ומתפתחות מפותחות אוכלוסיות של הצמיחה

קטסטרופאלי, ושלישית, אפקט בעלות להיות להפוך יכולות בקלות הן ארוכה, כאשר תקופה

את פותר בהכרח אינו אחת בעיה של פתרון מצמיחה, כלומר הנובעות לבעיות הנוגעות הסוגיות

אותן. להחמיר עלול השאר, ואף כל

יש הנחות שלושת על ההרחבה לפני הדו"ח של והמסקנות האסטרטגיה את לציין היסוד,

הדו"ח על מבוססות להלן המפורטות וההנחות הצמיחה". התיאורים "מגבלות של המקורי

. 1974 משנת

טרנדים5" כ תיארו שהם במה התמקדו חוקרים תעשייתית גלובלית": התפתחות דאגה של

מתחדשים שאינם משאבים של עולמית, השחתה בדמוגרפיה, תת-תזונה מהירה מזורזת, גדילה

משתנים נתונים עם ממוחשב עולם של מודל בנו מכן, הם הסביבה. לאחר איכות והתדרדרות

של תמונות הפיק הטרנדים, והמחשב עם וזיהום( יחד אוכל, משאבים )תל"ג, אוכלוסיה, כמות

ביחס עתידיים מצבים מלכתחילה שונים, וראשוני, גס הוא שהמודל ברור היה למשתנים.

וכ'ו המדענים, חוקרים, תעשיינים של הלא-רשמי לאיגוד שניתן רומא" )השם של וש"המועדון

ושלמות. דיוק חוסר של לביקורות במחקר( צפו שהשתתפו

כלכלית מבחינה מהותיים שינויים יהיו שלא הסיק הראשון החישוב חברתית או פיזית,

כרגיל. במקרה להימשך אמור העולם. כלומר, הכול התפתחות על בעבר שנחזו מההתפתחויות

העולם שאינם במשאבים הבלתי-פוסק השימוש בעקבות שלו הצמיחה למגבלת הגיע זה,

ע"י המתכלים המשאבים בעיית נפתרה שבו מקרה הריצה מכן, הקבוצה מתחדשים. לאחר

התרסקות, אבל הייתה פעם הזה, שוב הקיימים. במקרה הכלכליים המשאבים כמות הכפלת

הנגישים. המשאבים התעשייה, בעקבות של מדי נמהרת התפתחות בעקבות היה זה הפעם

ובמקביל שהוכפלו בכך התחיל הבא המקרה טכנולוגיות אסטרטגיות ננקטו גם המשאבים,

הצמיחה למגבלות הגיעו . הפעם1970 בתחילת שהיה ממה לרבע הזיהום רמת את שהורידו

לתעשייה בקרקע להשתמש קרקעות בעלי על הלחץ בעקבות באוכל, וזאת מחסור שהיה מכיוון

אורבנית.

שהתעוררה, שהובילה בעיה כל עם להתמודד העולם" המשיכה המחקר, ו"תוכנת המשיך וכך

להגבלת שהובילו החורים כל מולאו דבר של שבסופו שלפניו. למרות במקרה העולם לקריסת

התרחשו הזה . במקרה2100 השנה לפני צמיחה מגבלת הייתה הסופית הצמיחה, התוצאה

ונוצר הוביל באדמה מדי נרחב בו-זמנית- שימוש מס' משברים מחסור של מצב לשחיקה,

כמו רחבי בכל ביותר מתפתחת אוכלוסייה בעקבות לאיטם נגמרו כן, המשאבים באוכל.

הזמינות, האוכל בכמויות נוספת לירידה דרמטיות, שגרם בתנודות וירד עלה העולם, והזיהום

בפתרונות שהשימוש הייתה נוספת מוגברת. מסקנה לתמותה מוביל דבר של שבסופו דבר

את מנעו לא אך התעשייתית הצמיחה את והגבירו החיים תוחלת את האריכו לבדם טכנולוגיים

נטען באופן הצמיחה מגבלות אינם טכנולוגיים שפתרונות מאמינים הירוקים אם כי סופי.

סוציאלי, כלומר רוח בהלך יותר משמעותיים שינויים להציע הצמיחה, עליהם למגבלת המענה

שינויים של המוסריים וברעיונות בערכים שינויים מנהגים בין התאמה יכללו אלה החברה.

בלבד. טכנולוגיים באמצעים שימוש של הפתרון אותם, והזנחת הסובבות למגבלות חברתיים

גדולים( )במספרים מהירה שצמיחה הוא מספיקים אינם טכנולוגיים פתרונות מדוע נוסף טיעון

ולהגדלת מדאיג באופן המשאבים להקטנת מוביל בקלות כ"כ מהיר גידול מטעה, שכן היא

,3% של עקבית צמיחה במשאבים, עם כיום השימוש שאופן מאמינים במקביל. הירוקים הזיהום

הצמיחה שקצב מאמינם לכך, הם שנה. בנוסף25 כל והצריכה הייצור קצב הכפלת משמעו

מסוכן. מצב להיות להפוך בקלות יכול בטוח שנראה מצב נחת, שכן של פיקטיבית תחושה מקנה

הבעיות, כל את פותר בהכרח לא אחת בבעיה רומא" שטיפול "מועדון של מהתוכנה ברור

מסקנות הסקת )תוך הגלובלית המערכת של הבעייתיות עם להתמודד החברה של והסירוב

ויעיל. ראוי אינו הבעיות עם להתמודד שהניסיון לכך יעילות( מובילה

תהיה שההתערבות חשש ישנו בטבע, אבל להתערב רוצים שאם היא הירוקים של ההנחה

אמצעי "עקרון נקראת זו פוליטיים, אסטרטגיה בכלל. בחוגים להתערב לא מסוכנת, עדיף

הזהירות".

סביב נסב המשאבים. הויכוח מיצוי על שלהם הצפי היא הירוקים על ביותר השכיחה הביקורת

החברה שבו היום את בתארם טרגיים יותר להיות נוטים )הירוקים המשאבים מיצוי מהירות

מתחדשים(. אינם לה, אשר הנתונים המשאבים כל את מוחלט באופן תמצה העולמית

מחדש מארגנת רק דבר, אלא מייצרת לא שהאנושות הוא תרמודינאמיקה של הראשון החוק

אומר השני יגמרו. החוק לאנושות הנחוצים המשאבים דבר של בסופו לה, כלומר הנתון את

כולה( המערכת )בתוך במשאבים העתידי שהשימוש לכך מוביל פוסק הבלתי מחדש שהארגון

המשאבים. של ההתכלות את מציין גם זה מצטמצם. חוק

אפשריות: עמדות4( Environmentalism) בספרו מציג אוריאורדאן טים

סידור גלובלי "סדר.1 הקואורדינציה של הבעיות עם התמודדות שמאפשר חדש",

שהעולם טוענים זו בעמדה הסביבה. התומכים איכות של למשבר הקשור בכל הגלובלית

של אפקטיביות החוסר על מתלוננים הללו, ואף הבעיות עם להתמודדות ערוך אינו

האו"ם1992שב האו"ם. למרות שבו באיכות שעסק כנס ארגן השתתפו הסביבה,

הסכמים, לא5 נחתמו בסופו רבות, ואף מדינות בהתנהגות מהותיים שינויים נראים

הסביבה. לאיכות הקשור בכל המדינות

שמוכנה, באופן ישות קיימת שלא מאמינים זו עמדה של כללית"- התומכים "סמכות.2

משבר של הבעיות כל עם להתמודד של האחריות את עצמה על התנדבותי, לקחת

לפעול. בפועל, הממשלות המדינות את להכריח שיש מאמינים הם הסביבה, ולכן איכות

של יותר ארוכה להמשכיות שתוביל באסטרטגיה במדינותיהן( ינקטו סמכות בעלות )אשר

חיצונית. להתנגדות קשר החברה, ללא

למען האסטרטגיה סמכויות, וכל יאצילו שמוסדות כך על מנהלי"- מדובר מחוז "סמכות.3

הקיימת(. ההיררכיה שמירת )תוך המנהלי במישור תנוהל הסביבה איכות

ששולטת אחת סמכות אין אנרכיסטי, כאשר במצב שחיה האנרכיסטי"- קומונה "הפתרון.4

שווים. בכל, וכולם

קיימא. ברת להיות שמתאימה מסוימת אוכלוסייה קיימת שלא הוא הנמשך בויכוח שכיח מוטיב

חברתי סדר לה ולסגל עצמה החברה את להבין יעילה, יש אסטרטגיה להפעיל כלומר, בכדי

קיימא ברות יותר שהן חיים צורות לאלה- יש מצטמצמות האפשריות ראוי. המסקנות ופוליטי

סביבתיות. לבעיות הקשור בכל יעילות ביתר שמתנהלות מנהלתיים מוסדות ויש מאחרות

צמיחה עם נוספות בעיות

הם ואתיות חברתיות מגבלות שקיימות מאמינים הירוקים לקבל שאסור טוענים לצמיחה.

להיות יכול מהבעיה, אינו חלק הוא מוגבלת, שכיום בלתי לצמיחה כנורמה, והרצון אבטלה

בו שאליו הפתרון בהכרח היא הצמיחה של שהכלכלה טוענים הירוקים זמנית שואפים.

המחירים. של נשלטת בלתי עליה תהיה כך יצטמצמו שהמשאבים אינפלציונית. כלומר, ככל

לבוא ממנו, יצטרך שהתעלמו נושא היה עכשיו כלכלית, שעד צמיחה של בהתאמה, המחיר

טובים, שכיום משאבים דבר של שבסופו המחייה. נאמר מחיר את תעלה גם זו בחשבון. תופעה

יהיו מזוקקים נקי, מים אוויר )כגון בחינם הם לאינפלציה יוביל מחיר, אשר תג בעלי וכ'ו(,

יותר. אף מוגברת

של שיהיו( התוצרים )או הם והאבטלה האינפלציה של שהבעיות נראה ירוקה מבט מנקודת

צמיחה. יותר באמצעות הבעיה את לפתור ניתן לא צמיחה, ולכן

"בריאותה" לבחינת ראוי שאינו כנתון התל"ג את מחשיבים ירוקים מדוע סיבות4ל הפנייה ישנה

בכלכלה, מוניטריים שאינם בחלקים שמתרחש מהפיתוח מתעלם כלכלה. ראשית, הנתון של

לא התל"ג השחור. שנית, חישובי השוק המשפחה( או )בתוך סיעודיות בית, עבודות עבודות כגון

כל נותן אינו ממנה. שלישית, הנתון הנובעים הפירות או התפוקה הפצת מימדי את מראים

התל"ג מובילה אשר הכלכלית האסטרטגיה לגבי אינדיקציה ורביעית, מתעלם לתפוקה.

הסביבה. מאיכות שנגבה מהמחיר התפוקה, ובעיקר של מהעלות

ברגע רק להימדד יכולה תפוקה מערכת של שההצלחה מאמינים אלו, הירוקים ביקורות לאור

הירוקים םאינדיקאטורי שיאומצו יש הערכה לקבל שכד מאמינים אלטרנטיביים. אמיתית,

הסביבתי, העלות הנזק על והפיצויים הסביבה על ההגנה עלות את מחושבים מנתונים להוציא

מחברה הנובעות הבעיות כל עם התמודדות על שמושקע והכסף מוגברת אורבניזציה של

ההתמקדות שכן מדויקת אינה שתתקבל שהתוצאה נטען הזו, עדיין ההצעה מתועשת. למרות

נתונים וחברתי. כלומר סביבתי אינדיקאטור גם לצרף שיש הצעה הכלכלי. ישנה במישור רק היא

יערות כריתת על אבטלה, נתונים ואחוזי ללימודים, אנאלפביתיות, תמותה הרשמה אחוזי של

באנרגיה. שימוש ואחוזי ודמוגרפיה

אופטימלי. חיים אורח מעניקים אינם היום שקיימים כמו וחברה שכלכלה אומרים הירוקים

הבאים לדורות שיהיה החיים אופי את בחשבון לוקחות אינן שמדינות העובדה היא נוספת ביקורת

הקיום שימור סביב שתחיה שחברה מציעים כברכה. הם במקום כמשאב העולם את ומנצלות

בה. לגור יותר נעים מקום תהיה כזו בצע, ומדינה תאוות פחות תהיה שלה

התצרוכת על ביקורת

פרט בעיניי התצרוכת. צמצום הוא קיימא כברת החברה על בשמירה חשוב האקולוגיים,

יהיה החיים אורח בפועל "ענייה" יותר, אך שהיא תרגיש והחברה ייתכן שבעתיד טוענים הירוקים

ערך בעלת תהיה יותר, העבודה בריאים יהיו יותר, אנשים טוב יהיה יותר, האוכל גבוהה ברמה

ליעדים בו. הדרך לחיות יותר בטוח מקום יהיה העולם יותר, ובסה"כ נקי יהיה יותר, האוויר גבוה

הבא. הדור של העתידית הצמיחה את לקיים בכדי כיום הקיימים ההרגלים בשינוי כרוכה אלה

התצרוכת- צורך על ביקורת

הצריכה צמצום של במטרה פוטנציאליים תומכים לשכנע לנסות היא הירוקים של הבעיות אחת

לשכנע כיום, שנועדו הקיימים האינטלקטואלים שהטיעונים מכך נובעת וראוי. הבעיה רצוי כדבר

ומהנים טובים יהיו שהחיים לשכנע. כיום, הטיעון בשביל מספיק חזקים היעד, אינם קהל את

הבעיות כיום. אחת הקיים החיים באורח הגיוני ולא מופרך נראה הצריכה תצומצם באם יותר

ספציפית אחת הגדרה קיימת לא "צורך" ל"מותרות", כאשר בין המושגית ההבדלה היא בטיעון

המושגים. שני בין להבדיל שנועדה ומדויקת

התצרוכת- אוכלוסיה על ביקורת

אחרות. מדינות מאשר יותר שצורכות מסוימות במדינות אוכלוסיות שישנן לכך מודעים הירוקים

אותה את לכולם לספק קשה כיום הקיימת שבאוכלוסיה הוא להעביר מנסה זה שטיעון המסר

פחות היו אם חמורה פחות הייתה הבאים. דהיינו, הבעיה בדורות יחמיר אף זה התצרוכת, ומצב

הנקראת אמריקאית האנשים. קבוצה "מאבדים" מכמות הבעיה- איך נובעת אנשים. ומכאן

המחלה טיפול, וכך יקבלו לא איידס כמו במחלות החולים שאנשים קודם!" הציעה "העולם

השליליות הקונוטציות היא זו בהצעה אנשים. הבעיה מעודפי הנוכחית האוכלוסייה "תפטור" את

לנהל מציעים הירוקים. מנגד, הירוקים של יותר מתונות בהצעות פוגעות משדרת, אשר שהיא

הן: תשלומים רלוונטיות ומבוקרת. הצעות מתונה בצורה האוכלוסייה התפתחות את לדוג'

ילדים, משני פחות עם למשפחות במסים הריון\לידה, הקלות חוסר של תקופות על להורים

בתכנון חינמית ילדים, עזרה משני פחות עם לאלה ליותר גדולות עיקור, פנסיות על בונוסים

להשתמש האפשרות את לחוק מחוץ אל להפלות, הוצאה יותר ריאליסטית המשפחה, גישה

התחומים. בכל ונשים גברים בין זכויות שוויון של גישה ואימוץ פונדקאית באם

התצרוכת- טכנולוגיה על ביקורת

מסוים, גבול קיימא. הירוקים, עד ברת בחברה הטכנולוגיה של התפקיד על הוא הבא הדיון

מאמינים שבמקביל כיום, למרות אותנו הפוקדות הרבות ברעות הטכנולוגיה את מאשימים

בכל חשדנים כללי באופן מצרותיה. הירוקים החברה את לרפא תוכל משופרת שטכנולוגיה

בעיקר. המוסריות בתחום הנחוצים השינויים את ומחזקים לטכנולוגיה הקשור

לכך בנויה הטכנולוגיה המחזור. הרי בתחום לראות ניתן לטכנולוגיה המוסר בין הבעייתיות את

ולהפוך של גדולות כמויות למחזר שתוכל אחת היא שוב. מחזור לשימושית אותה "אשפה"

שהחברה הוא זה בהיבט הירוקים של כיום. החשש הירוקים את מאפיינות שהכי הפעילויות

להיעשות שצריכים המהותיים מהשינויים ותתעלם המחזור על מוגזמת בצורה להסתמך תתחיל

הצריכה(. )צמצום

אנרגיה

ירוקים אנרגיה )כולל מתכלה הוא גם כן משאב, ועל היא כידוע, אנרגיה סולדים גרעינית(.

גבוהה ברמה מזהמת גרעינית לסביבה. אנרגיה שנגרם הרב הנזק בעקבות באנרגיה משימוש

גורמים אף אטומיים שכורים חשש וקיים בסביבה לפגוע בלי משאריותיה להיפטר ניתן יותר, לא

לצמצום תוביל ובכך התוצר לצמצום מובילה האנרגיה בצריכת שצמצום היא ללוקמיה. ההנחה

הרצון קיים באמת כמה למותרות, ועד צורך בין החשובה ההבחנה עולה פעם הצריכה. שוב

הצריכה. את משמעותית כה בצורה לצמצם

חסרים:

Ross Poole, Morality and Modernity (London, 1991), pp. 1-25

(, עמ'2008)ירושלים, במחלוקת שנוי מושג של א: תולדותיו פוליטית, כרך שחיתותנבות, דורון

167-202

Michael Walzer, "Political Action: The Problem of Dirty Hands", Philosophy and Public Affairs 2

(1972): 160-180