מוזיאון בית גורדון – מחזון למציאות

www.make-mymuseum.com ד"ר עפרה קינן

' ' הטבע מפי תורה . ולקחת גורדון. ד א

למציאות חזון בין גורדון בית

ד"ר עפרה קינןהמכללה האקדמית כנרת בעמק

הירדןהתמונות במצגת באדיבות בית גורדון, אתר האינטרנט של

בית גורדון, וד"ר גיורא גודמן המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן


החזון שהניע את מקימי בית גורדון

'לזכרו של איש –מידות, הולך תמים, פועל חקלאי, אשר •אורח-חייו הוא מופת נאמן של עבודת כפים תוך קדושה

וטהרה על אדמת המולדת ושיבת אמת של אדם מישראל אל מקורות הטבע הזכים ואשר דעותיו ודבריו יאירו נתיבו של

(1935)מתוך מגילת אבן הפינה לבית גורדון, תרצ"ה – העם העובד לדורותיו'.

החזון שהניע את יוזמי ומקימי בית גורדון נבע מאישיותו של א.•ד. גורדון ומן המורשת שלו כפי שהובנה על ידם. בראש

המסמך "בית גורדון: ראשי קוים לתכנית" שנכתב בכתב יד על-ידי יעקב פלמוני מופיע ציטוט מפי א.ד. גורדון: "ולקחת

תורה מפי הטבע". ציטוט זה הפך למוטו של בית גורדון ומופיע (. גישה זו 01-02-52בית גורדון, ארכיון דגניה א', כלוגו על נייר המכתבים של הבית )

הפכה לגישה המקובלת והשלטת בחזון בית גורדון ובפיתוחו (. 83ראה: פלמוני, תשל"ג: )

•'


)המשך(חזון

'הבית צריך להיות נאה לשמו ונאה לנו, צביונו – פשטות •וצניעות, והוא שיערוף על כל דורכי ספו. עליו להוות אותו

גשר בין העבודה והתורה שגורדון כה טרח להעלותן בקנה אחד. העבודה שגורדון נסה להרימה לאבי אבות התפיסה המוסרית, יסוד היסודות של קיום האדם – לא תמיד שלום

לה עם התורה, לא תמיד הרמוניה שוררת ביניהן'... 'בית זה ישמש מעין סינתיזה – סולם מוצב בעבודה, בכפר, וראשו

.1935כותב אלמוני בניב הקבוצה מגיע לתורה' נאמר: "לטפח 1954בתקנון אגודת בית גורדון משנת •

ולעורר את התעניינות הציבור במדעי הטבע ככלל ולקדם את הכרת טבע ארצנו בפרט, לאמץ את קשר האדם

מישראל אל הטבע, להרבות את דעת החקלאות ולהאדיר -01תעודה לרישומה של עמותה, ארכיון דגניה א', את תרבות הכפר בישראל" )

02-52.)


יעקב פלמוני, האיש שמאחרי בית גורדון, בספריית בית גורדון


מבנה בית גורדון: – פתיחת המוזיאון לקהל הרחב1941 ;- הנחת אבן הפינה1935

•My Pictures\Kodak Pictures\2005-09-19\Picture India_0187.jpg

בית גורדון, נבנה בסגנון הבאוהאוס ששלט באותה מבנההתקופה בארץ-ישראל ובמיוחד בתל-אביב. נבנה סמוך לבית

החינוך מתוך כוונה שילדי בית-הספר ישתמשו במוזיאון.


בית גורדון – מוזיאון לאומי?ישנן ארצות, וישראל איננה נכללת ביניהן, המכריזות על מוזיאון לאומי. מעין ספינת הדגל המוזיאלית של

המדינה. ישנן מדינות בהן קיים מוזיאון היסטורי לאומי לצד מוזיאון טבע לאומי, וגלריה לאומית לאומנות. כל אחד

מהם הוא המוזיאון המוביל בתחומו וזוכה לתקציבים ויוקרה בהתאם.מה הם מאפייני המוזיאון הלאומי:

המוזיאון קיבל הכרה על-ידי הגורמים המוסמכיםהמוזיאון עוסק בסוגיות כלל לאומיות או בינלאומיות.

חזון המוזיאון קשור בחזון החברה /המדינה בה הוא קיים. המוזיאון הלאומי מהווה מעין מטריה למוזיאונים נוספים הפזורים בארץ.

מדוע אם כן, ניתן לראות בבית גורדון, הממוקם בקבוצה קטנה בעמק הירדן, מוזיאון לאומי לטבע ולחקלאות?

חזון המוזיאון תאם לחזון החברה הארץ-ישראלית המתחדשת. הוא העמיד את עבודת האדמה והחקלאות, שני מרכיבי יסוד של החברה היהודית המתחדשת בארץ-ישראל, החברה בתוכה הוא צמח, בכותל

המזרח שלו. גם מבחינת התכנים העמיד בית גורדון את עצמו "לשירות האומה". תכניו נועדו להקיף סוגיות רחבות

בתחום הטבע והחקלאות בארץ-ישראל כולה. קהל היעד של המוזיאון נועד להיות הציבור הארץ-ישראלי כולו ובמיוחד עובדי האדמה שבהם. אפילו בשאלת המטריה המוזיאלית הוא שימש

דגם ל"בתים" שקמו אחריו ובהם בית שטורמן ובית אושיסקין. בית גורדון ניסה להשיג הכרה או לפחות תמיכה מאסיבית של הסוכנות היהודית, קרן היסוד, תורמים

יהודים בחו"ל וכדומה.


המוזיאון האוניברסיטאיהגדרתם של מוזיאונים אוניברסיטאיים אינה פשוטה בהיותם •

מתייחסים לשתי קטגוריות מוסדיות שונות. המוזיאון מטבעו הוא מוסד תרבותי, האוניברסיטה היא מוסד מדעי. מוזיאונים אוניברסיטאיים נופלים במידה רבה, ביניהם. בנסותה לאבחן את מאפייני המוזיאון האוניברסיטאי טוענת מרתה לורנצ'ו כי

מוזיאון אוניברסיטאי ממלא את הפונקציות המוזיאליות הרגילות אך יש בו דגשים אחרים. הדגשים במוזיאון

האוניברסיטאי הם על תפקידו כמוסד לימוד וכמוסד מחקר. בהשוותה את חשיבותו הערכית של המחקר במוזיאונים •

כלליים לחשיבותו במוזיאונים אוניברסיטאיים טוענת מרתה לורנצ'ו כי מוזיאונים אוניברסיטאיים מעמידים את ערך המחקר

כערך מרכזי בתפישתם את עצמם ובדרך פעולתם, בעוד במוזיאון הרגיל מקומו של המחקר נתון, לעיתים קרובות,


מתוך תצוגת מרכז דראווין במוזיאון הטבע הלאומי בלונדון

בעלי חיים משומרים בצנצנות, במבנה תצוגתי. כל פריט המגיע למוזיאון נבדק, נרשם ומקבל 'תעודת זהות'. האוסף משמש מקור

להכנת תערוכות. התערוכות בנויות באמת מידה אבולוציונית, סיסטמטית או אקולוגית.


זוחלים משומרים בצנצנות בבית גורדון

שימור מוזיאלי קלאסי


מטרות היסוד של בית גורדוןמטרות:•לשמש מקום לימוד ובית מדרש לעוסקים ולמתועדים לעסוק בחקלאות ולכל •

השואפים להכיר וללמוד את טבע הארץ.להציג באופן מרוכז ומאלף את טבעה החי והדומם של ארצנו.•לאסוף עצמי טבע ולשמרם, כשהם מוגדרים וממוינים, כחומר ללמוד ולחקירה.•לשקף את הבעיות וההשגים של החקלאות העברית.•לכנס ולשמור כל מה שקשור בשמו של א.ד. גורדון•ספריה בעברית ובלועזית במדעי הטבע ובמקצועות מדורי הבית: •

החקלאות. בספריה יהיו מלבד כתבי יסוד בתחומים הנ"ל פרסומים, מחקרים ועלוני הדרכה.

בית נכאת בו יובאו עצמים מן החי, מן הצומח ומן הדומם של ארץ-ישראל •)בשימת לב מיוחדת של בקעת כנרות ומוצגים הקשורים בענפי החקלאות

השונים.מעבדה ואולם הרצאות•פינת גורדון•


)חודשה לאחרונה(פינת גורדון

•

לכנס ולשמור את כל מה שקשור בשמו ובפעלו של א.ד. גורדון

כותב פלמוני כי בבית 1952בשנת 1000 מכלל 600גורדון נמצאים

המקורות של כתבי גורדון ומה שנכתב

.עליו


בשימור זוחלים


בית גורדון בין אוסף ומחקר לשירות המבקרים והדרכה

למרות שקיימת נטייה ברורה לפיאורו של העבר, יש להביט במבט מפוקח •על המצב ששרר בבית גורדון שנים הרבה.

כותב אהרן ג., במכתב אל יוסף ברץ: 'יוסף, רציתי לשאול 1950כבר ב-•אותך שאלה אשר אינה שיכת לכאורה לגופו של עניין ולמעשה היא

שקובעת את עתיד בית גורדון. האם התכנית היא להחיות את בית גורדון ולהפוך את הנכס המת והדומם הזה למרכז חנוך ולמוד תוסס המחנך

המונים לחקלאות ומדע חקלאי, או חלילה מחפשים אגרונום אשר תפקידו להמשיך במסורת חניטת הטבע ואיסופו לקופסאות בית גורדון?'

הכותב נותן למעשה ביטוי ציורי למצב בו האוסף הוא מרכז ההוויה והחוויה •של בית גורדון. הוא מתקומם נגד המצב בו תשומת הלב נתונה באופן כמעט בלעדי לאוסף בעוד המבקרים מהווים נספח פחות משמעותי.

בהשוותו את המצב בבית גורדון למצב במוזיאוני טבע וחקלאות באמריקה •טוען הכותב כי שם תפקידו המובהק של המוזיאון הוא להציע פתרונות

מעשיים לחקלאי המתלבט, ולהוות מקום מחקר חקלאי. לאיסוף ובמיוחד לחניטת צמחים ובעלי חיים יש עובדים מיוחדים, •

מיומנים, והם רק ספקי שירות של המוזיאון.


יעקב פלמוני ליד מגירות כרטיסיות המידע הביבליוגרפי

הפניות(200.000)למעלה מ-


ילדי בית החינוך בבית גורדוןהמסבירה: דינה אילן, דגניה א'.


דג אמנון הגליל, שימו לב לכיתובית,

בעברית, באנגלית ובערבית בנוסף לשם

המדעי


מתוך דין וחשבון בית גורדון 1968/9

הדגמה מרשימה לחשיבותו של האוסף, המחקר והספרייה על-פני ההדרכה •.1968-9אפשר לקבל מדין וחשבון על פעולות בית גורדון בשנת

איש בבית גורדון. שלושה כעובדי הספרייה, 71/2בהתאם לדו"ח עבדו בתקופה זו •אחד במחקר, אחד בהדרכה, ½ במנהל, והיתר בגינון ותחזוקה.

הדו"ח מייחס חשיבות גדולה להגדלת 'האגירה', לפעולות המחקריות המרשימות •שעשו עובדי הבית, בין היתר הכנת ביבליוגרפיה עברית בטבע ובחקלאות.

פריטים ביבליוגרפים נכללו בה באותה השנה. 200.000כ-הייתה זו ללא ספק עבודה עצומה, עבודה המתאימה בהגדרה למוזיאון •

אוניברסיטאי או אולי אפילו לספרייה אוניברסיטאית.יתר על-כן עובדי הבית פרסמו מספר פרסומים אקדמיים באותה השנה בכתבי •

עת אקדמיים מוכרים. מינים אשר תוארו וניתנו להם שמות לראשונה במדע, 35אוסף המוזיאון כולל •

מינים חדשים בארץ-ישראל.600ו-מספר המבקרים, לעומת זאת קטן בחצי לעומת המוזיאון המקביל בית חיים •

מבקרים בשנה הרי 17.000שטורמן. בעוד בבית גורדון באמצע שנות הששים כ- מבקרים. 30.000בבית שטורמן כ-

•


מעיינים ולומדים בבית גורדון

כל אחד יוכל למצוא כאן בעצמו '...

פלמוני ט"ו את אשר יבקש לדעת...' 1938בשבט תרצ"ח -


בין מוזיאון ארצי-לאומי למוזיאון איזורי

אחת הסוגיות הבלתי פתורות בבית גורדון הייתה שאלת הגבולות •הטריטוריאליים אליהם התייחס המוזיאון.

בראשי קוים לתכנית בית גורדון נכתב רק על 'טבעה החי והדומם של •ארצנו'.

'בית נכאת בו יובאו עצמים מן החי, מן הצומח ומן הדומם של •ארץ-ישראל )בשימת לב מיוחדת של בקעת כנרות( ומוצגים הקשורים

בענפי החקלאות השונים.' שנה לאחר הנחת אבן הפינה שלו(, נחנך בבית 42 )1977רק באביב •

גורדון אגף חדש שהוקדש באופן מפורש לתולדות בקעת כנרות. אגף זה משנה את הפוקוס הגיאוגרפי של המוזיאון מתפיסה כלל ארצית לתפיסה

איזורית. שינוי נוסף היה השינוי בנושאי התצוגה מתצוגת טבע וחקלאות בלבדית •

לתצוגת ארכיאולוגיה והיסטוריה. נושאים אלה נידונו רק ברמה האיזורית.בתצוגת הטבע חל שינוי גדול מאד. מתצוגה סיסטמית לתצוגה •

אקולוגית. לא עוד בעלי החיים והצמחים שכל פרט בהם שייך למין ומשפחה, אלא תצוגה בה הפרטים הם חלק ממערכת אקולוגית.


אולם כנרות: מקום התכנסות ותצוגה איזורית.


שינוי מעשי ללא שינוי קונצפטואלי נוספה הפסקה:'לחקר לתעד 1980אמנם בבקשה שהוגשה לרישום עמותה ב-•

ולהפיץ ידיעת ההתיישבות הציונית בכלל וידיעת בקעת כנרות על כל היבטיה, טבעה ותולדות האדם בה מימי קדם עד ימינו'. אך לכך לא צורפה פרוגרמה

רחבה וברורה כפי שהייתה לבית גורדון בעת הקמתו.היבט נוסף ומרתק של בקשה זו היא הראייה של בית גורדון כמוסד למחקר •

ולימוד. במיוחד יש לשים לב כי העמותה מדגישה את תפקידו של הבית כמקום ללמוד עצמי. בנוסף כמקום בו יערכו מחזורי לימוד ושעורי ערב, מעבדות

מחקר, תצפיות מטאורולוגיות ואסטרונומיות, גן לצמחי המולדת ופרסום חומר מחקרי. כל אלה תאמו בדיוק את הגישה שאפיינה את בית גורדון בעשרות

השנים הקודמות. ,לבין מטרות האגודה שנכתבו 1980השוואה בין מטרות העמותה שנכתבו ב-•

מצביעה על שינוי אחד, תוספת של הפסקה: 'בית נכאת לעתיקות 1954ב-האזור'.

בבקשה יש התעלמות גמורה מהצורך בהדרכת קבוצות תיירים, הן תיירות חוץ •והן תיירות פנים, ולמעשה לא חל שינוי של ממש במטרות העל ובקהל היעד

של המוזיאון.


- ישראליים ארץ לילה דורסי

התצוגה היא תצוגה סיסטמית, בהתאם למשפחות ומינים של בעלי החיים. הכתובית

שחלקה דו ואפילו תלת-לשונית מיועדת לאפשר למבקר הבודד ללמוד את אוספי הטבע.


: - אקולוגית איזורית לתצוגה סיסטמית מתצוגההכנרת חוף על וחי צומח

תצוגה זו מצביעה על שלב חדש ושונה בתולדות בית גורדון. הוצגו מספר דיורמות המראות את מאפיינים

אקולוגיים של תת-איזורים הנמצאים בסביבת הכנרת.


תצוגת האקולוגיה במצפה אלות יונקים אופייניים בסביבתם הטבעית•


בין מוזיאון טבע לאומי, למוזיאון רב תחומי איזורי

בפרוגרמה מחודשת לבית גורדון שכתבה מנהלתו המסורה עמליה אילן היא •חסר מסר כללי הקושר את נושאי המוזיאון השונים: הקשר בינם 'כותבת בין היתר:

לבין עצמם ולשמו של א. ד. גורדון. הנושא את שם הבית. אישיותו המיוחדת והסמלים

.שהוא מייצג אינם באים לידי ביטוי במידה מספקת'עובדה זו איננה מקרית. כפי שראינו במהלך שנותיו שינה המוזיאון כיוון באופן •

מובהק, מבלי שניתנה לכך הדעת במידה מספקת. למיטב ידיעתי לא נכתבה פרוגרמה מחודשת, לא נבחר קהל יעד חדש אליו יש •

לכוון את עיקר המאמץ, ולא הובהר הפוקוס בו על המוזיאון ללכת.שונו סדרי עדיפויות מבלי להבהיר מה הן מטרות העל החדשות. •נכון להיום בית גורדון הוא מוסד בעל חשיבות רבה הן מצד האוסף, הן מצד •

מקומו הייחודי במוזיאולוגיה הארץ-ישראלית, הן בגלל חשיבותה יוצאת הדופן של הספרייה המצוייה בו.

לכן יש למצוא את השיטה והנתיב בו המוזיאון שהוא ביסודו מוזיאון •אוניברסיטאי יקשר בקשר ברור עם המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן,

שהיא המוסד האקדמי הראוי לכך.


תצוגת הברווזים


תודה רבה

•http://www.beitgordon.museumline.co.il•/

ד"ר עפרה קינן•בעלת הפורטל המוזיאונים הווירטואליים•

•www.make-mymuseum.com

מוזיאון בית גורדון – מחזון למציאות

Travel