מסרי- חרזאללה אסמהאןערן רזין

מאיה חושן

1

דפוסי הגירה פנימית של החברה הערביתבישראל והתמורות המתחוללות בהם לא זכו

עד היום להתייחסות מחקרית מספקת, כאשר התפיסה המקובלת הינה שהאוכלוסייה

הערבית אינה נוטה להגר מיישובי הולדתה.

2

,המחקר הנוכחי מבקש למלא חלל זהבאמצעות דיון בתופעה חדשה וייחודית: הגירת

פלסטינים-ישראלים מיישובים ערבים שונים לירושלים: אשר מצביעה על תפנית רחבה

יותר בדפוסי הגירה בחברה הערבית. המחקר עוסק אפוא בבחינת התנהגותם המרחבית,

החברתית והכלכלית של הפלסטינים-הישראלים בירושלים.

3

הכרת תהליך ההגירה לירושלים בקרבהאוכלוסייה הערבית

תכונות הפלסטינים-הישראלים המהגרים לירושלים והכרת תהליך ההגירה בהדגשה על

גורמי דחייה ומשיכה.

4

מחקרים שונים שבדקו את תופעת ההגירהבחברה הערבית ייחסו את שיעורי ההגירה

הנמוכים לחסמים פנימיים וחיצוניים להגירה ) חסמים פוליטיים, חברתיים תרבותיים(

5

כלי המחקר המרכזי הוא כמותי. איסוףהנתונים האמפיריים שהם הבסיס לכלי זה

הוא שאלון מובנה שהועבר בסקר שדה פלסטינים ישראלים שהיגרו לירושלים 201ל-

. 2003עד סוף שנת כלי המחקר השני הוא איכותני ואיסוף הנתונים

האמפיריים כבסיס לשימוש בו הוא ראיון עומק 20מובנה למחצה שבו השתתפו

פלסטינים-ישראלים.

6

ממצאי המחקר מלמדים כי הרמההחברתית-כלכלית של הפלסטינים-הישראלים המהגרים לירושלים )השכלה, הכנסה( גבוהה יותר מזו של התושבים הפלסטינים בירושלים

בכלל וגם מזו של הערבים בישראל. המאפיינים הדמוגרפים של אותם מהגרים מעידים על: גיל

דומה לאלה של החברה הערבית בארץ ומספר ילדים נמוך יותר ממספרם בכלל החברה הערבית

בישראל, אחוז הנשים כמעט שווה לזה של הגברים.

7

על יישובי המוצא של המגרים מצביע המחקרעל כך כי יותר משני שליש

מהפלסטינים-הישראלים במדגם עברו לירושלים מאזור הגליל והשאר מאזור

המשולש, שמתוכם רק אחוז מזערי עברו מאזור המרכז ) לוד, רמלה ויפו(.

8

9

תופעת ההגירה לירושלים החלה בשנותהשבעים והתרחבה החל מאמצע שנות

התשעים. ממצאי מחקר זה מלמדים שהמניעים העיקריים שגרמו לעזיבת יישובי המוצא בקרב

( מהפלסטינים-הישראלים במדגם 83%רוב )קשורים בעיקר להמשך הלימודים האקדמיים

במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים. והיתר בגלל אפשרויות התעסוקה הקיימות בירושלים

במיוחד בשוק העבודה בעיר המזרחית.

10

המניעים החשובים ביותר לבחירת ירושליםכיעד להשתקעות ) בשלב השני( היו קשורים

בנושא התעסוקה. כתוצאה מכך, ניתן להסיק כי שוק העבודה הקיים בירושלים מהווה גורם

השתקעות עיקרי עבור הפלסטינים-הישראלים בירושלים בשל המאפיינים הייחודים שלו במזרחה ומערבה של העיר, אשר אינם פתוחים עבור האוכלוסייה הפלסטינית

בירושלים.

11

מרחבי העיסוק של הפלסטינים-הישראלים שנכללובמדגם משתרעים בין שוק העבודה במזרח ירושלים

לבין מערבה.(:65%במזרח ירושלים )

:מערכת החינוך שהיא תחום התחום הראשוןהתעסוקה המוביל בקרב פלסטינים ישראלים.

:הוא תחום המשפטים. מקצוע זה הוא התחום השניבעל חשיבות גבוהה בשוק העבודה במזרח ירושלים.

:הוא העבודה הסוציאלית.התחום השלישי(35%במערב ירושלים )

הפלסטינים-הישראלים מועסקים כשכירים במקצועות בעלי סטאטוס גבוה )אנשי אקדמיה,

רופאים בבתי חולים, חוקרים במכוני מחקר, שירות המדינה ועוד...(

12

סוג התעסוקהמס' מרואייניםאחוז

מורים36.373

עורכי דין14.429

פרופסיונליים )פסיכולוגיים, רופאים, רואי חשבון וכד'(12.926

אחרים בתחום חינוך 10.421)עוזרי מחקר, רכזים במכוני מחקר, יועצים

חינוכיים(

עובדים סוציאליים8.517

מרצים באקדמיה6.513

מנהלי בתי ספר וסגנים6.012

מקצועות פרא-רפואיים1.53

אחרים3.57

סה"כ100201

13

ממצא חשוב ומעניין במחקר מצביע על כךשלפלסטינים הישראלים תפקיד מפתח בשוק

. בירושלים, מתווכיםהתעסוקה הוא היותם חלק מתחומי העיסוק של הפלסטינים- הישראלים מלמדים שהם אכן משמשים

בין ( Middleman minority )כמתווכיםהרשויות הישראליות לבין האוכלוסייה

הפלסטינית בירושלים, אוכלוסייה חלשה שסובלת מחסמים שונים אשר מעקבים אותה

מלהשתלב בכל תחומי שוק העבודה הירושלמי. אחד החסמים הבולטים ביותר הינו שליטה

טובה בשפה העברית.

14

מכאן יש לטעון כי סוגיית התיווך בהמשמשים הפלסטינים-הישראלים

בירושלים אכן ייחודית בישראל ואינה קיימת בערים מטרופוליניות אחרות

בישראל בשל מעמד תושבי מזרח ירושלים לא רק הסוציו-אקונומי, אלה גם

המעמד הפוליטי- אזרחי בהגדרתם כתושבי קבע ולא כאזרחים.

15

הפלסטינים הישראלים בירושלים משלבים אפוא ביןשני דפוסי מגורים: מחד גיסא, אינטגרציה בשכונות

יהודיות, למרות כל החסמים שעומדים מולם בכניסתם לשכונות אלו, לא רק בירושלים אלה גם בערים מעורבות כמו נצרת עילית, חיפה, יפו, עכו,

לוד ורמלה, מאידך גיסא, לא מעטים העדיפו לדבוק בדפוס מגורים של הפרדה מרחבית ולהתגורר

בשכונות הערביות, אם מתוך רצון לשמור על זהותם, או מסיבות כלכליות או בגלל אפליה וגזענות של

יחידים ושל מוסדות המקשה על השתקעות בשכונות יהודיות. אחוז הפלסטינים הישראלים המתגוררים בשכונות היהודיות כמעט שווה לאלה המתגוררים

(. 53% מול 47%בשכונות ערביות )

16

הפלסטינים הישראלים מתרכזים ברובם בשכונותספורות –הגבעה הצרפתית היהודית ובית צפאפא

הערבית –אך לא נוצרה )בשלב זה( ריכוזיות גיאוגרפית שלהם בבניינים ובמבנים מסוימים.

בכל מקום בירושלים בו מתגוררים פלסטינים-ישראלים הם מהווים אפוא מיעוט קטן

בקרב אוכלוסייה יהודית או פלסטינית מזרח ירושלמית. הקשרים החברתיים של

פלסטינים-ישראלים הם בראש ובראשונה עם פלסטינים-ישראלים אחרים ולאו דווקא עם

שכניהם –יהודים או ערבים.

17

18

הילדים בירושלים הוא נושא מרכזי חינוך לשיקולי ההגירה של פלסטינים ישראלים

בירושלים. מערכת החינוך בירושלים נתפסה בעבר ואולי גם כיום כגורם דחייה, המקשה על

פלסטינים ישראלים להגר לירושלים. מערכת החינוך בירושלים מכילה זרמים שונים, שאף

אחד מהם אינו עונה באופן מלא על צרכי האוכלוסייה הפלסטינית הישראלית.

19

20

הפלסטינים-הישראלים בירושלים חיים בעולםמורכב "בשוליות כפולה".

ניתן לטעון כי למרות המורכבות בזהותהפלסטינים-הישראלים בירושלים, בשנים

האחרונות מעמדם ממשיך להתחזק ואפשרויות התעסוקה העומדות בפניהם ממשיכות להתרחב.

הסיבות העיקרית לכך טמונות בדרישות שוק העבודה הירושלמי. למרות העלייה ברמת

ההשכלה של הפלסטינים המקומיים בשנים האחרונות, עדיין החסמים העומדים מולם לקבלה

לחלק ממקומות העבודה קיימים, במיוחד חוסר המוטיבציה של חלק גדול מהצעירים להתקדם.

21

עתידם של הפלסטינים-הישראלים בירושליםאינו ברור והוא תלוי מצד אחד בעתידה

הפוליטי של ירושלים, ומצד שני במגמות השינוי או הסטגנציה בקרב הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים באשר לרכישת השכלה גבוהה במוסדות ישראלים. העלייה ברכישת השכלה

גבוהה יכולה להקל על הפלסטינים תושבי ירושלים להשתלב בשוק העבודה המקומי.

22

שבשנים האחרונות מתחוללים שינויים רבים בקרבהפלסטינים תושבי מזרח ירושלים, יותר ויותר

צעירים פלסטינים ניגשים למוסדות השכלה גבוהה ישראלים.דבר אשר יכול להשפיע על עתידם,

במיוחד בפונקצית התיווך המשחקת תפקיד חשוב בקידום הפלסטינים-הישראלים בירושלים עד ליום

זה והיא יכולה להימשך עוד כמה שנים טובות. בנוסף, למגמות אלו יכולות להיות השפעות על

עתידם של המשכילים הערבים בכלל, בכך שתעלה רמת האבטלה של המשכילים הערבים

בחברה הערבית במיוחד בתחום החינוך והרווחה.

23

לפלסטינים-הישראלים המעוניינים להשתלבבמקומות עבודה במוסדות הממשלתיים במערב

ירושלים, נפתח בשנים האחרונות חלון הזדמנויות לתעסוקה בהיקפים משמעותיים ואם אלו עוד

יתעצמו וכך צפוי שיגדל כח המשיכה של ירושלים למהגרים פלסטינים ישראלים. מכאן ניתן לטעון כי תופעת ההגירה בחברה הערבית הישראלית

לכיוון ירושלים] במיוחד בקרב אוכלוסיות בעלות רמת השכלה גבוהה במקצעות הדרושים לסקטור

הציבורי במערב ירושלים תוכל להגביר את ההגירה לירושלים בחברה הערבית הישראלית.

24

תופעת הגירת הפלסטינים-הישראלים לירושלים החלמשנות השבעים מלמדת כי בירושלים קיים דור שני

ודור שלישי. הדור השני גדל ולמד בירושלים והוא למעשה שונה בחינוך ובתרבות שלו מקרוביו שגדלו

ביישובים הערבים ברחבי ישראל. למרחב העירוני ולבתי הספר שבהם למדו הייתה השפעה על עיצוב

הזהות שלהם ועל ניהול אורח חיים מודרני שלפעמים אינו תואם לערכים בחברה הערבית. בחלק מהמקרים הם אפילו מחליטים להמשיך את

לימודיהם האקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל בשל בקיאותם בשפות זרות שמסייעות להם להתקדם יותר, ואפילו להחליט להשתקע בחו"ל

משום שירושלים אינה אטרקטיבית עבורם.

25

למרות כל החזקות שמהם נהנים הפלסטיניםהישראלים בירושלים בתחום ההשכלה והתעסוקה, הם עדיין לא הצליחו להתגבר על בעיית החינוך של

ילדיהם וגם לא על בעיית הדיור שלהם במרחב העיר. הפלסטינים-הישראלים לא הצליחו להתארגן

ולקדם פיתרון משביע רצון לסוגיות מרכזיות שמעכבות אותם בירושלים ובכך לחולל שינוי חברתי

במעמדם. דוגמא בולטת היא בחוסר ההצלחה בהתארגנות האזרחית שגורמת לכך שעד היום לא הצליחו להשפיע על מקבלי ההחלטות להקים בית ספר שייתן מענה לצרכים של הילדים שלהם, או להקים להם פרויקט מגורים שיתאים לצרכיהם.

26

המחקר הנוכחי מצביע על מגמות שונות שמתחוללות בחברההערבית כמו העלייה ברמת ההשכלה של הצעירים הערבים וכתוצאה ממנה מתחוללת תופעת ההגירה למטרת לימודים או עבודה לערים המטרופוליניות הגדולות ובמיוחד לירושלים

בשל תכונותיה הייחודיות שהוצגו. המגמה הזו איננה מתרחשת בקרב הגברים בלבד, אלה גם בקרב הנשים.

ממצאי המחקר ובתוכם סוגיית בחירת הנשים הרווקותלהתגורר לא רק בשכונות ערביות אלא גם בשכונות יהודיות

מלמדת על שינויים מהותיים אשר מתרחשים בחברה הערבית בישראל בכלל ובירושלים בפרט. השינויים האלו יכולים להעיד

על השינויים שמתחוללים במעמד הנשים הערביות ועל חלון ההזדמנויות שהתחילו להיפתח מולן בלי השפעת הפיקוח

החברתי של החברה הערבית, וזה למעשה יכול לתרום לתיאוריות העוסקות במעמד הנשים הערביות וסוגיית דיכוי

הנשים.

27