שטחים פתוחים ואוויר נקי – חנן עינב לוי

אנחנו צריכים להתבגר. ומה זה התבגרות אם לא ההבנה שאי אפשר לקבל הכל. זה עולם של פשרות, והדבר הראשון שאנחנו צריכים להחליט בעומדנו מול האפשרויות השונות,

הוא זה: מה חשוב? מה המטרה שלנו? מה אנחנו רוצים להשיג? , בתרגוםWilliam Mcdonoughאז הנה המטרה שלי: עולם בר קיימא. או כמו שאמר זאת

- ”המטרה היא מאוד פשוטה וטכנית. והמטרה היא עולם מגוון, בטוח, בריא ושופע1חופשי צדק, עם אוויר, אדמה, מים ואנרגיה נקיים, ממנו נהנים הכל באופן כלכלי שוויוני אקולוגי

ואלגנטי. נקודה." בר קיימא, כלומר כל המגוון הזה וכל האפשרויות האלה צריכים להשאר לילדינו,

נכדינו, ילדיהם ונכדיהם וכן הלאה והלאה עד היכן שאנו יכולים לוודא זאת. ומה הן האפשרויות השונות? קודם כל העובדות. אנחנו צורכים המון אנרגיה. המון

שנה האחרונות ללא הכר,250פחם, נפט וגז טבעי. האנרגיה הזו שיפרה את איכות חיינו ב-אך הביאה עימה צרות שאנחנו עכשיו מתחבטים איך להתמודד איתם.

. 2זיהום אוויר הורג אותנו בישראל יותר מתאונות דרכים וטרור גם יחד• אם זה לא מספיק, הוא מדרדר את איכות חיינו והבריאות שלנו בערים ומסביבם,•

. 3וילדינו וזקנינו נפגעים מכך יותר מכל ואם אין זה מספיק, העולם מתחמם. וכתוצאה מכך צפויות הכחדות מינים, ומזג אוויר•

קיצוני באופן שלא ראינו עד כה. וגזי החממה שאנו פולטים תוך כדי צריכת האנרגיההזו הם הגורם העיקרי לכך.

ואם זה עוד לא מספיק, אז יש כמות מוגבלת של נפט - הדלק העיקרי (היחידי בעצם)• - זה יגמר מתישהוא. like it or notשמשמש אותנו לתחבורה. מוגבלת – כלומר

אנחנו מתבגרים לאט. ומכניסים לתוך המציאות שלנו את העובדות האלה. ותראו זה , צומחת בקצב הולך4פלא – אנרגיית הרוח, הדרך הכי כלכלית לייצר חשמל נקי נכון להיום

וגובר ברחבי העולם. במקביל ניצול אנרגיית השמש להפקת חם וחשמל, למרות העלויות הכלכליות הגבוהות יותר, הולכת ותופסת תאוצה ע“י תמריצים ממשלתיים ברחבי העולם

ובישראל. אנחנו מתחילים להכניס לתוך החיים שלנו את המונח "שימור אנרגיה", והתיעלות אנרגטית, ולאט לאט מפנימים שהדרך בה אנחנו מחממים את הבית, איך אנחנו נוסעים

לעבודה ומאיפה מגיע המזון שלנו, קשור ישירות לחשבון אנרגיה הענקי שהאנושות משלמתכל שנה.

אבל, החיים לא פשוטים. ושיטות ייצור האנרגיה הנקיות והמתחדשות האלה, אנרגיית הרוח והשמש, דורשות שטחים פתוחים. ושטחים פתוחים הם הרי אחד הסיבות העיקריות

שאנחנו מעדיפים לבנות לגובה, ומעדיפים לעבות יישובים קיימים. אז מה עדיף בעצם –אנרגיה נקיה = אוויר נקי, או שטחים פתוחים?

קודם כל – אנחנו צריכים מספרים. כמה שטחים פתוחים צורך כל מקור אנרגיה? , ניסה לענות על5sustainable energy without the hot airהפרופ' לפיסיקה דיוויד מקיי, בספרו

השאלה הזאת בדיוק. והצליח באופן מבריק להסביר איך הוא מגיע לכל מספר ומספר שהוא מציג. הספר נמצא ברשת והוא חינם להורדה. מקיי לוקח את אנגליה, מקום מושבו, כמקרה

דוגמא, ועושה את המספרים עבורה. אם נחתוך ישירות אל המסקנות של דיוויד, ונשתמש במספרים דומים שנעשו לארץ, המסקנה היא ברורה – מדובר בפרוש בהרבה שטח. עבור אנגליה, מקיי הגיע למסקנה

1Waste equals food documentary, minute 29:55“The goal is very simple and technical, and the goal is a delightfully diverse safe healthy and just world, with clean air soil water and power, economically equitably ecologically and elegantly enjoyed. Period.”

איש מתים בשנה710 ע"י המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם טבע ודין 2003 מחקר שנעשה ב-לפי 2 איש מתאונות דרכים414ממחלות הקשורות לזיהום אוויר בתל אביב ואשדוד בלבד. לפי נתוני הלמ"ס נהרגו

איש בשנה בממוצע118 איש מפעולות טרור, או כ-1178 כ-2000-2009 נהרגו בין נתוני השב"כ, ולפי 2004ב-3www.p-h-coalition.org.il חוץ מאנרגיה הידרואלקטרית (מפל מים) שנוצלה כמעט עד תם, ואינה רלוונטית לארץ הקודש בלאו הכי. 45www.withouthotair.com

הבלתי נמנעת שאלא אם כן רוצים להשתמש באנרגיה גרעינית, שאינה נקיה ואינהמתחדשת, הבריטים יצתרכו לייבא חשמל סולארי ממדינות עשירות בשמש.

אבל היי! אנחנו מדינה עשירה בשמש! אז כמה שטח אנחנו צריכים כאן בשביל לעשות כמות משמעותית של חשמל נקי, ולהקטין באופן משמעותי את המוות משריפת

דלקים? . זהו שטח6 מצריכת החשמל שלנו20-30% קמ"ר עבור 200-300מספר אופיני הוא כ-

משטח ישראל. לשם השוואה לשימושי הקרקע הקיימים היום, אז1-1.5%גדול, אך הוא כ- קמ"ר, מבני תעשיה160 קמ"ר, מבנים חקלאיים כ-619 היה כ-2002שטח מבני המגורים ב-

. 72006 קמ"ר ב-148 קמ"ר, וכבישים עירוניים ובין עירוניים כ-300ותשתיות כ- המשמעות של כזו השקעה, ושילוב למשל של תחבורה חשמלית שתשתמש בחשמל הנקי המיוצר, במקום שריפת נפט, היא הצלה של מאות אנשים ממוות ממחלות הנגרמות ע"י

זיהום האוויר. תחשבו על הצלה של כל מקרי המוות המיותרים בתאונות דרכים. השאלה העיקרית, היא מה יוביל אותנו למטרה שלנו? השארת שטחים פתוחים,

והתקנה של כמה פאנלים סולאריים לקישוט על הגגות, כדי שנרגיש טוב אבל בעצם נמשיך להרוג את עצמנו?? או הכרה שגם אם נחסוך ונתייעל בצריכת החשמל שלנו, עדיין אנחנו צורכים כל כך הרבה אנרגיה, שהדרך היחידה לייצר אותה בלי לפגוע באיכות החיים

והסביבה שלנו – ובזה אני מתכוון לפלוט גזים רעילים וגזי חממה לאטמוספירה ולזהם את האקוויפרים בנזילות נפט – היא להפוך שטח אפשרי,שטח של כאחוז משטח הארץ,

לחקלאות סולארית. המצב כיום הוא שהקונפליקט בין שטחים פתוחים לחשמל נקי יוצר סטגנציה. בקצה אחד נמצאים אלה הנלחמים לשמר שטחים פתוחים, והם נבהלים מהשטח הגדול הדרוש

(הם רגילים לדבר בדונם, ולא בקמ"ר), ומתחילים להרהר, שאולי עם ההתקדמות הטכנולוגית אנחנו נמצא פתרון שידרוש מאית מהשטח תוך כמה שנים, וחבל להרוס שטחים

אם "הפתרון האמיתי" מעבר לפינה. אבל הפיסיקה הבסיסית של אנרגיה סולארית מלמדת אותנו שזה לא יקרה. משאב השמש בכל מטר מרובע של שטח הוא קבוע. מה שסביר שיקרה בעשור הקרוב הוא שייצור

משטח הארץ, עבור כשליש1%חשמל סולארי יעשה זול יותר, אך לא הרבה יותר נציל. ה- מהחשמל שלנו (כלומר שינוי משמעותי) ישאר כזה. ועלינו להכיר בעובדה, שאנשים מתים

עכשיו. זיהום אוויר הורג, בכל המישורים. הדבר המוסרי לעשות הוא להחליט על השטחים המתאימים, תו"כ שהמספר הזה,

קמ"ר, כסדר גודל לשטח שאנחנו מחפשים, עומד מול עינינו. שליש ממנו אפשר200של ה- , אך איך שלא נחתוך את זה, התרבות זללנית האנרגיה שלנו דורשת8לשים על גגות מבנים

שטחים פתוחים כדי לייצר את האנרגיה הזו ללא מוות. ואגב, המוות שיגרם לבעלי החיים והצמחיה, וכבר נגרם, בעקבות שינוי האקלים אליו אנו אחראים, הוא סדר גודל יותר ממקרי

המוות כתוצאה מהתקנת התחנות הסולאריות והרוחניות החלופיות. ישנו משפט רווח בעולם הסביבה והאקטיביזם הסביבתי. באנגלית הוא נשמע יותר

. כל דבר קטן חשוב. אז זהו. שבדילמת האנרגיה שלנו זה לא ככה.every little countsטוב – אם לא נעשה שינוי משמעותי בשיטת ייצור החשמל שלנו, ובד בבד נייעל ונקטין את הצריכה שלנו, אז זה כאילו שלא עשינו דבר. כל דבר גדול חשוב, ועלינו להתבגר, ולחשוב בגדול, על

המשמעות של המוסר שלנו, ושל אופן חיים בר קיימא אותו אנו רוצים ליצור, ולהורישלילדינו.

http://magazine.isees.org.ilניתן להגיע למספרים אלה מתוך ספרו של דיוויד מקיי. מקור נוסף - 6בכתבתו של נועם אילן.

http://www.cbs.gov.ilנתוני הלמ"ס 72009 במכון ויצמן ב-ISESעפ"י הערכה של רן ורדימון שהוצגה בכנס השנתי של 8