דירוג הקיבוצים העשירים

תע� חברות מ�230 יותר מתוך

על הקיבוצית בתנועה שייתיות

כל הסתעפויותיה, 15 מחזיקות "מדליית

זהב" של מצוינות. גם אם מגוון התכונות

הוא ייחודי לכל אחת מהמצטיינות, ניתן

המסבירים משותפים מאפיינים להציג

לדג משולות המצטיינות הצלחתן: את

מובי� הן כלומר, קטנה, בבריכה גדול

לות שוק בנישה צרה. נוסף על כך, כולן

הוקמו עד אמצע שנות (למעט שתיים)

השבעים של המאה הקודמת, וכמחציתן

ל"זרם השי� הגדירו עצמן כמשתייכות

תופי".

כושר הוא ביותר החשוב הקריטריון

פית� המצטיינות קיימא: בר תחרות

הליבה גרעין סביב מגוונות יכולות חו

שגדולים בשווקים פועלות הן שלהן,

ומורכבים דיים כדי להרתיע "חאפרים",

אך גם קטנים מדי מכדי לעודד שחקנים

נתח להן יש אליהם. מלהיכנס גדולים

שוק מינימלי של 30% בשוק המקומי, או

20% בשוק העולמי, או שניהם ביחד. הן

לאורך יציבים צמיחה ביצועי מפגינות

זמן, ותזרים המזומנים שלהן חיובי.

קריטריון נוסף הוא הרווחיות: יש להן

6% של מינימלי שנתי רווח בממוצע

התבר� הן כן, כמו השנתי. המחזור על

נקלף אם יציבה. איכותית בהנהלה כו

את שכבות הבצל העליונות בביוגרפיה

מהן אחת בכל נמצא שלהן, הניהולית

עקבות של מייסד מכונן שמנהיגותו וח�

זונו סללו את הדרך לשנים רבות.

להקמת קדמו המצטיינות החברות

הזרם השיתופי ואפשרו את הקמתו — לא

להפך. כפי שהוזכר, רוב החברות התע�

שייתיות הקיבוציות הוקמו בעידן שהס�

תיים לפני כמעט 40 שנה. גם אם הבקי�

עים הראשונים של אורח החיים הקיבוצי

התנופה גלגל אז, כבר לנבוט התחילו

המשיך לנוע. בל נשכח את אותן שנים:

האוונגרד אז היתה הקיבוצית החברה

שצעד בראש המחנה הציוני, היא היתה

עטורה בזרי הניצחון של מלחמת העצ�

מאות, של הקמת הפלמ"ח, של ההעפלה

הקיבוצית, התנועה ההתיישבות. ושל

יותר מכל קבוצה אחרת בחברה הישרא�

לית, ייצגה את האתוס הציוני במיטבו.

כל אלה יצרו עבורה מוקדי כוח והשפעה

חזקים מאוד בחברה הישראלית.

השוק הישראלי אז היה מנומנם וחיכה

הצי� מתרדמתו. אותו שיעירו לכוחות

רוף של עוצמה פנימית ותדמיתית שהיו

ושל דאז, הקיבוצית בתנועה טמונים

שוק רעב, הוא שיצר את התופעה הייחו�

בשום הקיבוצית. התעשייה של דית

תופעה מתוארת לא בהיסטוריה מקום

שבה כפרים חקלאיים מקימים תעשייה

מודרנית. אין חולק, אפוא, על הטענה

שבנסיבות ההיסטוריות המיוחדות, שום

לא הקיבוץ, זולת כפרית, חיים צורת

היתה יכולה להקים מקרבה תעשייה.

התחיל הקיבוצית התנועה משבר

ונמשך עד לפני כמה בשנות השמונים

חלק אילץ המשברי התהליך שנים.

ניכר מהקיבוצים לעבור מהערבות הה�

דדית המוחלטת לערבות הדדית מוגב�

ממניעים שנבע שינוי היה לא זה לת.

חוסר של שינוי היה זה אידיאולוגיים.

ברירה, לפי האמרה הידועה "קבצן איננו

היתה לא האלטרנטיבה לבחור". יכול

להיות קיבוץ מפואר נוסח משמר העמק.

האלטרנטיבה היתה חידלון מוחלט תוך

הפקרת החברים.

להחלטה שהמניע מכך להסיק אין

חו� היה השיתופי לזרם הצטרפות על

מרי. אפשר לתאר את התופעה כמעגל

החיים לאורח בימינו קיום אין קסמים:

כלכלי, עושר ללא המסורתי הקיבוצי

ניתן להגיע לעושר כלכלי על פי ולא

אורח החיים הקיבוצי המסורתי. מעטים

הצליחו לפרוץ את מעגל הקסמים הזה.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שהתר�

נגולת שמטילה את ביצי הזהב — הקי�

בוצים העשירים — קדמה לביצת הזהב

שממנה בקעה ההחלטה של חלק מהקי�

בוצים לשמור על הגחלת השיתופית.

הכותב היה מזכ"ל התנועה הקיבוצית (1993–1996) ומנכ"ל תנובה (1996–2008)

דגים גדולים בבריכות קטנות

1מעגן מיכאל

הקיבוץ העשיר בישראל

יום שני, כ"ד בתשרי תש"ע, 12.10.2009כלכליסט

15 חדשות

סוד ההצלחה

אריק רייכמן

עושר שיתופי

בימים אלה, כשלווים גדו�

לים דוגמת לב לבייב מב�

קשים פריסת חובות, בד�

הקי� התמודדו כיצד קנו

בוצים בישראל, שבשנות

ה-80 נזקקו להסדרי חוב משל עצמם, עם

המשבר העולמי. הבדיקה העלתה שורה

שהשכילו מאוד, אמידים קיבוצים של

לצלוח את המשבר. כאלה בעלי תעשייה

חלוקת תרבות בהם שנהוגה משגשגת,

בונוסים נדיבה ורשימות המתנה ארוכות

לצורך קבלה לחברות.

קיבוץ הוא אחת המערכות הפיננסיות

המורכבות, הפתלתלות והעלומות ביותר

הג� האקזיטים אך הישראלית. בחברה

הקיבוציים, מהמפעלים כמה של דולים

ההנפקות וההפרטות חשפו בשנים האח�

רונות טפח מההתנהלות הפיננסית שלהם.

הגדו� הכלכלית הרווחה רבים, במקרים

לה בחלק מהקיבוצים שונה באופן מהותי

מתדמית הצנע המקובלת שהודבקה להם.

לראשונה מנסה "כלכליסט" פרויקט

בישראל העשירים הקיבוצים את לדרג

ולספק תמונת מצב עדכנית על אורחות

מהנסי� — גדול עד מקטן בהם, החיים

עות השנתיות לחו"ל, דרך גודל הדירה

לחברים הפנסייה גובה ועד הממוצעת

וקרנות החיסכון.

שלוש מסקנות בולטות עולות מהדי�

רוג. הראשונה: לא רע להיות חבר קיבוץ

צבירה כלכלית, ביטחון רשת — עשיר

מואצת לפנסיה, בונוסים שנתיים, קרנות

וסיוע לב� וחיסכון הורשה עזרה הדדית,

נים חוזרים — הופכים את החברות בקי�

בוץ לכדאית. שנייה: כמעט כל הקיבוצים

העשירים מקיימים חיי שיתוף מלאים ולא

פנו להפרטה. האם חיי השיתוף הפכו את

הקיבוץ לעשיר, או שמא העושר שמר על

שהת� נראה השיתופית? החיים מסגרת

ואחרונה: באמצע. שם אי נמצאת שובה

בכל אחד מהקיבוצים ברשימה יש מפעל

עוגן מרכזי עם הכנסות של מאות מיליוני

שקלים בשנה ויותר. כמעט כל המפעלים

אליהם הוכנס או הונפקו אלה בקיבוצים

משקיע. האחרים חייבים את הצלחתם לה�

תמקצעות בתחום ספציפי מאוד, מרביתם

בעלי מערכי הפצה ושיווק חובקי עולם.

עם זאת חשוב לזכור כי הדירוג של�

המשוואה. של אחד צד רק הוא פניכם

חיסכון השלימו טרם רבים בקיבוצים

בגירעון, מצויים חלקם ראוי, פנסיוני

גם קיבוצים שנקלעו למשבר חריף ויש

בחסות הסערה הפיננסית האחרונה.

הקי� פשוט. היה לא הנתונים איסוף

בוצים אינם ממהרים לחשוף נתונים פי�

ננסיים. הדירוג מבוסס על ליקוט ממושך

בקיבוצים, שונים מגורמים נתונים של

ומתבסס באופן חלקי על נתונים שמפר�

סמים הקיבוצים ועל דו"חות של מפעלים

הנסחרים בבורסה.

המחזור עיקר הקיבוצים במרבית

פור� כן ועל נובע מהכנסות מתעשייה,

טו ההכנסות מהמקור התעשייתי העיקרי

ומעלה). מהמחזור ל�80% שאחראי (זה

שוויין של הקרקעות השייכות לקיבוצים

לא הובא בחשבון בשל הקושי להעריכו,

השונות הגדולה והליכים משפטיים המ�

תנהלים בשאלת הסיווגים (תעשייתי או

השווי. על להשפיע בהם שיש מסחרי),

על כן קיבוצים הנחשבים "עשירים" רק

על סמך קרקעות שנמצאות ברשותם לא

מצאו את מקומם בדירוג.

מיכאל מעגן דורג התלבטות לאחר

עליו עולה סאסא שקיבוץ הגם בראש.

בהכנסותיו מתעשייה, זכה הראשון בתואר

שהוא הפיננסית ליציבות הודות בעיקר

מפגין לאורך שנים ולרווחה הכלכלית של

חבריו. למעשה, ההכרעה על זהות הקיבו�

צים העשירים היתה פשוטה ביחס להכר�

עה על מיקומו של כל קיבוץ בדירוג. צילום: ערן יופי כהן

התדמית הצנועה שדבקה בתנועה הקיבוצית כבר לא תמיד רלבנטית, במיוחד כשיש קיבוצים עם תעשיות המגלגלות מחזורי מכירות של מאות

מיליוני שקלים בשנה. כלכליסט משרטט בשיתוף "ידיעות הקיבוץ" את מפת העושר הקיבוצית ומדרג את 10 הקיבוצים העשירים ביותר

נעמה סיקולר ואריק בשן

כלכליסטיום שני, כ"ד בתשרי תש"ע, 12.10.2009

10הקיבוצים העשירים

ביותר בישראל

שנים ע חמש או ארבע לפני ד

היה קיבוץ סאסא יכול רק לח�

לום על התברגות בצמרת העו�

הוא האחרונות בשנתיים הקיבוצי. שר

ביצע את הפריצה הגדולה בזכות מפעל

כלי הרכב הממוגנים שלו, פלסן סאסא,

והשאיר מאחור גם קיבוצים בעלי מפ�

עלים גדולים ומבוססים, שעד לא מזמן

גם מכרו בהרבה.

לאורך עשרות שנים התבסס הקיבוץ

השיתופי הקטן (210 חברים) על ענפי

חקלאות. באמצע שנות השמונים הקים

הקיבוץ בחשש רב מפעל בתחום הפלס�

טיק. המפעל הוקם בהשקעה מינימלית

של מיליון שקל והחל את הקריירה שלו

בייצור מכלי פלסטיק קשיחים. העסקים

החליטו התשעים שנות ובסוף דשדשו

במפעל לשנות כיוון והחלו בייצור מו�

צרים בתחום המיגון הבליסטי.

ולקחי צה"ל של המיגון צורכי

גבית רוח היו הראשונה האינתיפאדה

לפעילות החדשה, ופלסן החלה בייצור

אפודים למסלקי פצצות ובהמשך התר�

חבה לתחום כלי הרכב הממוגנים. תחי�

צה"ל של הסופה רכבי את מיגנה לה

ובהמשך גם את מערך ההאמרים שלו.

כניסה נרחבת לארה"בשל הבאה האסטרטגית ההחלטה

פלסן היתה להיכנס באופן נרחב לפעי�

לות בארצות הברית. החלטה זו הובילה

לקפיצת המדרגה הגדולה של החברה,

שכן היא אפשרה לה להתמודד (ולזכות)

פעם אחר פעם במכרזי מיגון כלי הרכב

באפגניסטן ללחימה ארה"ב צבא של

פלסן החלה זאת, בעקבות ובעיראק.

להקים מערך הפצה ומכירות בחו"ל וכן

לייסד חברות�בנות.

דולר מיליון 6 של ממכירות וכך,

בלבד ב�2000 זינקו מכירותיה של פלסן

ל�145 מיליון דולר ב�2005. עוד קפי�

צת מדרגה בשורת המכירות התרחשה

בשנתיים האחרונות; בעקבות רצף הז�

כיות לחוזים בארה"ב, קפצו מכירותיה

של פלסן מרמה של 300 מיליון דולר

ב�2008. דולר מיליון ל�700 ב�2007

לחצות המכירות עתידות 2010 עד

את רף המיליארד דולר. במקביל גדלה

החברה, של העובדים מצבת הזמן כל

שכבר כיום היא כ�1,100 עובדים ברחבי

הייצור באתרי בישראל רובם העולם,

בצפון: קיבוץ סאסא, מעלות וכרמיאל.

מח� רבים מלווים האלה הצעדים את

ברי הקיבוץ העובדים במפעל המנוהל

חבר הוא גם זיו, דני המנכ"ל ידי על

קיבוץ.

פוזלים לעבר קרלייןשנמצא הקיבוצי, המפעל הצלחת

הביאה הקיבוץ, של מלאה בבעלות

באופן טבעי גם לשינוי דרמטי באורח

המלאים הכיסים החברים. של חייהם

וההצלחות התעשייתיות הגבירו גם את

התיאבון העסקי של החברים והם החלו

השני המפעל של גם מואץ בפיתוח

שלהם, סאסאטק, המפתח ומייצר חומרי

ניקוי ותרסיסים לבית ולרכב.

כי הקיבוץ הודיע לאחרונה רק

הוא מעוניין לרכוש את חברת קרליין

— עסקה בסכום של כ�100 מיליון שקל

יכלו לא הקיבוץ חברי מזמן לא שעד

להרשות לעצמם.

במקביל לפיתוח התעשייתי המואץ

בפלסן סאסא, החל הקיבוץ לנסות ולה�

שלא בניסיון החדשה למציאות סתגל

שקפץ מהעושר מדי יותר להסתנוור

הרא� השקלים מיליוני מאות עליו.

שונים שזרמו לקיבוץ הוקצבו לפיתוח

תשתיות ולמילוי קרנות הסיוע ההדדי

והביטחונות. בשלב הבא החלו החברים

בס� מהרווחים בונוסים שנתיים לקבל

כום של 15–20 אלף שקל לחבר בשנה

ולהבטחת פנסיית יעד של 5,000 שקל

בחודש. החברים גם החלו במסורת שנ�

תית של נסיעות קבוצתיות מאורגנות

לחו"ל, כאשר השנה החליטו להמיר את

60 בחגיגות לחו"ל השנתית הנסיעה

מפוארות לקיבוץ.

באופן הם בסאסא שהבתים מכיוון

בקיבוץ לאפשר החלו מסורתי קטנים,

לחברים להרחיב את הבתים ואף החלו

בבניית שכונה חדשה שבה דירות מר�

ווחות יותר. עם זאת, חיי השיתוף בקי�

בוץ הם במתכונת המסורתית הקודמת

אפילו מאוד. גבוהה השיתוף ורמת

שהופרטו בקיבוץ, ההסעדה שירותי

משו� עדיין בישראל, הקיבוצים ברוב

השיתו� לרמת כיאה בסאסא. תפים

בסאסא החבר תקציבי הגבוהה, פיות

והם הקיבוצית בתנועה מהנמוכים הם

מסתכמים בכ�7,500 שקל למשפחה בת

שלוש נפשות, זאת לאחר שהוכפל בש�

נים האחרונות.

אפשרות לאקזיט גדולהאתגרים העומדים בפני סאסא בש�

נים הקרובות הם גדולים. פלסן חייבת

האחרונות השנתיים של הזינוק את

אולם ובאפגניסטאן, בעיראק ללחימה

היא צריכה כבר היום להיערך לנסיגה

האמריקאית משם ולנסות לאתר שווקי

יעד אחרים למוצרי המיגון שלה ופיתו�

חים טכנולוגיים חדשים.

האחרונה הפריצה הובילה במקביל

של פלסן סאסא גם להתעניינות גוברת

ואסטרטגיים, פיננסים משקיעים מצד

כניסה של משקיע כזה עשויה להזרים

מהלך גדול, פעמי חד סכום לסאסא

על גם להשפיע כלל בדרך בו שיש

יצטרך בעיקר בקיבוץ. החיים אורחות

השנים של הפריצה כי להוכיח סאסא

המ� וכי פעמית חד איננה האחרונות

העשירים הקיבוצים בקרב שלו עמד

בישראל, איתן.

2סאסא

הקיבוץ שמגן על חיילי ארה"ב

חברת פלסן סאסא זכתה בחוזים למיגון רכבי צבא ארה"ב ועד 2010 מכירות החברה אמורות לחצות את רף המיליארד דולר

תןש

חול נ

גימ,

ע" ל

ם:מי

לוצי

העלייה של קיבוץ סאסא על הקרקע ב1949 (למעלה) ומפעל פלסן

אזוהיום

בעקבות רצף הזכיות לחוזים בארה"ב, קפצו מכירותיה של פלסן מרמה של

300 מיליון דולר ב�2007 ל�700 מיליון דולר ב�2008. החברה מעסיקה כיום

כ�1,100 עובדים ברחבי העולם

יום שני, כ"ד בתשרי תש"ע, 12.10.2009כלכליסט

17 חדשות

"על שעוברת הכלכלית הטלטלה

ישראל, על פוסחת איננה העולם

על מעגן מיכאל ועל פלסאון", כתב

מרכז המשק בקיבוץ מעגל מיכאל, איל

.2008 ביוני לחברים במכתב אלקלעי,

אלקלעי אמנם הזהיר את החברים, כי "אין

מדובר בקטסטרופה ומפעל פלסאון רחוק

ויציב איתן במפעל מדובר מלהתמוטט.

שמאחוריו עומד קיבוץ אמיד ועמיד", אך

הוא ביקש מהם להצטמצם. "נדרש מכולנו

ולהטות כתף ושכם כדי לשנס מותניים

בחיינו. הזו הקשה התקופה את לעבור

אנו נידרש לעבוד קשה יותר ולהצטמצם

קמעה ברמת חיינו".

�יותר משנה חלפה וכעת ברור כי בצ

עדי החיסכון (שבוטלו לאחרונה) לא היה

צורך. מעגן מיכאל לא נקלע לקשיים, גם

פלסאון. שלו, העיקרי העוגן מפעל לא

החיים אורך על השפיעה לא התקופה

והם נשארו רק עם תחושה של החברים

מעט חמצמצה על ההתייעלות שנכפתה

עליהם. בשבועות האחרונים ביטל מפעל

והוא פלסאון את רוב צעדי ההתייעלות

�ממשיך לשמור על מקומו בצמרת הקיבו

צים העשירים של ישראל. הוא היה שומר

ההתייעלות, צעדי ללא גם מעמדו על

שחסכו לקיבוץ כ�3 מיליון שקל — כסף

קרוב מגלגל שלו המפעל כאשר קטן

למיליארד שקל בשנה.

ניהול נכון של אמצעי הייצוראחד שנים כבר נחשב מיכאל מעגן

בשונה בישראל. העשירים הקיבוצים

בדירוג אחריו שדורג מהקיבוץ

מעגן סאסא, העושר,

מיכאל לא ביצע בשנה

�בה קפיצה האחרונה

בוחן אינו הוא כנסות,

מיזוגים ורכישות והמפעל

אינו מתרחב גם העיקרי שלו, פלסאון,

עם חדשים. לשווקים חד באופן היום

זאת, ניהול נכון של אמצעי הייצור ושל

�ב�15 הש בקיבוץ המזומנים שהצטברו

לקיים היום לו מאפשר האחרונות נים

ולשמר גדולה מאוד ברווחה חבריו את

במקביל גם אמצעי חיסכון משמעותיים.

�כל אלה, נוסף על אמצעי הייצור הוותי

הופכים שלו, והמכניסים היציבים קים

אותו לקיבוץ העשיר בארץ.

החברים חבים היום של החוסן את

הכלכלית להתנהלות מיכאל במעגן

הנבונה שנבנתה בקיבוץ במשך שנים,

ובעיקר לשתי החלטות חשובות. האחת,

של הקיבוצים להסדר להצטרף לא

ולא לכבול את עצמם שנות השמונים

נזקקים; לקיבוצים הדדית בערבות

והשנייה, להנפיק בבורסה של תל אביב

את מפעל הדגל פלסאון.

�ההחלטה הראשונה "לקנות" את חי

כושלים בקיבוצים תמיכה מפני רותם

אמנם עלתה למעגן מיכאל לא מעט כסף

�לקי סיפקה היא אך השמונים, בשנות

בוץ בסופו של יום את החירות לגדול.

עשור לאחר מכן התקבלה ההחלטה על

הנפקה, וגיוס המיליונים בתחילת שנות

התשעים אפשר למפעל להתרחב בקצב

דו�ספרתי מדי שנה ברמת המכירות עד

�ויותר, בז מחזורים של מיליארד שקל

כות הקמת מערך הפצה משומן בשורה

של מדינות.

�תוד באופן מזוהה אמנם פלסאון

שימוש, לבתי ניאגרות ייצור עם עתי

אך בפועל מדובר בנישה מצומצמת עד

מאוד התורמת 2% בלבד למחזור. עיקר

ליצוא היא היום הפעילות של פלסאון

ייצור מוצרי (יותר מ�90%) בתחום של

פלסטיק ומחברים לצנרת, והמפעל עובד

בפריסה בינלאומית באמצעות שורה של

חברות�בנות ואתרי ייצור.

14% ב-1996 הנפיק מיכאל מעגן

�מי 22 וגייס לציבור המפעל ממניות

את לבצע לו אפשר הסכום דולר ליון

ולהרחיב קפיצת המדרגה המשמעותית

לאחר היום בחו"ל. ההפצה מערכי את

הציבור מחזיק מניות של הנפקה עוד

דצמבר בסוף החברה. ממניות 31%�ב

1.2 של שוק שווי לפי החברה נסחרה

מיליארד שקל, אולם, עד אמצע 2009

מיליארד לכחצי בחצי שוויה הדרדר

שקל, והיום היא נסחרת סביב שווי של

690 מיליון שקל.

היקף מכירות החברה ב-2008 עמוד

על 919 מיליון שקל, ולחברה היה רווח

נקי של 35 מיליון שקל.

גם מתכת, דגה והתפלה �במקביל לפלסאון פועלים במעגן מי

�כאל עוד כמה מפעלים קטנים יותר: צו

�רון, המייצר חלקי מתכת מדויקים בתה

המייצר סחר, מדן פוטו�כימיים; ליכים

ציוד לתעשיית המדגים ולחקלאות; ודג

און, מפעל חקלאות מים ומדגה. נוסף על

כך, למעגן מיכאל מתקן התפלה שנחנך

10�כ של בהשקעה שנים כחמש לפני

מיליון דולר, המשותף לקיבוץ ולחברת

מליחים מים מתפיל המתקן איוניקס.

ומוכר אותם לחברת מקורות.

היום מתגוררים מיכאל במעגן

עד המתאר, תוכנית ולפי איש 1,600

בקיבוץ הנפשות מספר עתיד 2020

נחשב הקיבוץ .2,000�מ יותר להיות

�קיבוץ צעיר בחתך גילי ובשנים האח

תינוקות 30�מ יותר בו נולדים רונות

מדי שנה. בדומה למרבית חבריו בצמרת

הפועל קיבוץ זהו העשירים, הקיבוצים

�השי ורוב המסורתי השיתופי במודל

זאת, עם מופרטים. אינם לחבר רותים

התקציב למשפחה בת חמש נפשות הוא

�כ�9,000 שקל, תקציב שנחשב נדיב בת

נועה הקיבוצית בהתחשב ברמת השיתוף

הגבוהה בקיבוץ.

מופרטים, בקיבוץ ההסעדה שירותי

אולם יתר השירותים והמרכזיים בהם —

חינוך ובריאות — מסובסדים. גם הפנסיה

שעומדת לרשות החברים נחשבת גבוהה.

פנסיית היעד מסתכמת בכ�5,000 שקל,

פי שניים מהממוצע בתנועה הקיבוצית.

בשנים האחרונות עסק הקיבוץ רבות

�הכ כדי עד ובהרחבתו הדיור בשיפור

בו ה"מסורתיות" הדירות שטח פלת

כל לרשות במקביל, מ"ר. 80–70�מ

�וירו חיסכון מסלול עומד קיבוץ חבר

בגיל שקל אלף 300�בכ שמסתכם שה

פרישה. לאחר גיל 55 יש כמה נקודות

יציאה וחבר יכול לפדות את הכסף, אם

בשנתיים לבניו. בירושה יעבור לא זה

האחרונות הפסיק הקיבוץ לשלם בונוס

לחברים בגין רווחי המפעלים, אך בעבר

היה בונוס כ�5,000 שקל בממוצע.

1מעגן מיכאל

"אנחנו אמידים ועמידים"

ניהול נכון של אמצעי הייצור וקופת המזומנים של מפעל הדגל פלסאון הפכו את מעגן מיכאל לקיבוץ העשיר בישראל

הן כ

פי יו

רן ע

מ ,ע"

לם:

מילו

צי

ילדי קיבוץ מעגן מיכאל בשנות החמישים (למעלה) ומפעל פלסאון

אזוהיום

פלסאון מזוהה בעיקר עם ייצור ניאגרות לבתי שימוש, אך עיקר פעילותה היא ייצור מוצרי פלסטיק ומחברים לצנרת

איורים: יונתן וקסמן




4 שמיר

המפעל הקיבוצי הראשון שהונפק בחו"ל

קיבוץ שמיר הוא הנציג השני בלבד

העשירים הקיבוצים עשרת ברשימת

נוסף ייחודי מאפיין הפרטה. שעברו

מקורות שני הנפקת הוא הקיבוץ של

ההכנסה העיקריים של הקיבוץ — שמיר

בבורסת הנסחרים ושלא"ג, אופטיקה

תל אביב.

הגדול וגם השניים, מבין הראשון

בהם, שמיר אופטיקה, המייצר עדשות,

הונפק בבורסת נאסד"ק ורק לאחר מכן

נרשם למסחר גם בבורסה של תל אביב,

הראשון הקיבוצי למפעל הפך ובכך

שהונפק בבורסה בחו"ל.

היום נסחר שמיר אופטיקה לפי שווי

שוק של 450 מיליון שקל ושלא"ג לפי

שווי שוק של 150 מיליון שקל, ושניהם

�מניבים הכנסות מצרפיות של 800 מי

נקשר האחרונים בשבועות שקל. ליון

שמו של הקיבוץ כמי שעשוי לרכוש את

�מחלבות רמת הגולן מידי שלוש המחל

בות הגדולות — תנובה, שטראוס וטרה

— בתמורה ל�20–30 מיליון שקל.

חבר של בשכרו משתתף הקיבוץ

4,300 של מינימלי לשכר מגיע שלא

מובטחת הקיבוץ לחברי בחודש. שקל

הוא שקל, 5,000 של חודשית פנסיה

�מי על נוסף החוזרים, לבנים מעניק

מון התואר האקדמאי גם יתרון בקבלת

�כ של ממוצע בונוס ומחלק מגרשים

10,000 שקל בשנה.

5 משמר העמק

מחזור המכירות של מפעל תמה ב�2008: 864 מיליון שקל

�את כניסתו אל רשימת עשרת הקיבו

צים העשירים ביותר חייב קיבוץ משמר

�יזר עמק של בשוליים הממוקם העמק,

עאל, למפעל שלו תמה — תעשיות משמר

�העמק. מדובר באחד המפעלים הפחות מו

כרים בישראל בכלל ובתעשייה הקיבוצית

בפרט, אך גם באחד המפעלים הקיבוציים

המכניסים ביותר. המפעל נמצא בבעלות

משותפת של קיבוץ משמר העמק (75%)

ושל קיבוץ גלעד (25%).

מפעל תעשיות משמר העמק מייצר

רשתות לעטיפת משטחים, רשתות צל

פלסטיק. מוצרי ועוד לחקלאות ומגן

�המפעל לא נסחר בבורסה, ומחזור המ

שקל מיליון 864�ב נאמד שלו כירות

.2008�ב

יחסית בונוסים נוהג לחלק הקיבוץ

�מחזור המכי נדיבים לחבריו על סמך

רות של המפעל. הבונוס השנה, למשל,

עומד על 6,000 שקל.

�משמר העמק הוא קיבוץ העובד במו

אינם שירותיו שמרבית השיתופי דל

היעד לחבר עומדת מופרטים; פנסיית

לסייע נוהג הקיבוץ שקל; 4,000 על

במימון לימודים אקדמיים לבני חברים;

לחו"ל הנסיעות במימון משתתף והוא

בסכומים של עד 3,000 שקל לשנה.

6 בארי

בית דפוס יציב לפנקסי צ'קים ומעטפות עם שוליים נתלשים

�שמו של בארי בדרך כלל עולה לכו

צבאיים עימותים של בהקשר תרות

הסיבה עזה). לרצועת סמיכותו (בשל

המוטעה הציבורית לתפיסה העיקרית

�לגבי הקיבוץ היא העובדה שמקור ההכ

�נסה העיקרי שלו היא בית הדפוס הקי

בוצי. הצלחת המפעל מאפשרת לחברים

ולמלא שיתופי חיים אורח על לשמור

את מחסניות הפנסיה (פנסיית יעד של

5,800 שקל) וקרנות העזרה ההדדית.

את פריצת הדרך המשמעותית עשה

המפעל בתחילת שנות השבעים, כאשר

�המ עבור צ'קים פנקסי להדפיס החל

הקיבוץ רשם בהמשך הבנקאית. ערכת

פטנט על מעטפה מתקפלת עם שוליים

הכנסותיו חשבונות. לתשלום נתלשים

הן אחת התעלומות הגדולות של התנועה

הקיבוצית ונאמדות ב�200 מיליון שקל.

�העיסוק היציב של המפעל הקיבוצי, במ

קביל לחקלאות ענפה ורווחית, מאפשר

לחבריו נדיבים בונוסים לחלק לקיבוץ

שמגיעים בשנים מסוימות גם לעשרות

אלפי שקלים.

7 לוחמי הגטאות

אחד הקיבוצים המופרטים ביותר שמחזיק ב�42% מטבעול

היחיד הקיבוץ הוא הגטאות לוחמי

�ברשימת העושר הקיבוצית שאיננו קי

�בוץ שיתופי. זרז משמעותי בהליך ההפ

�רטה היה עסקת אסם�טבעול, אחד האק

זיטים הידועים ביותר של קיבוץ בתנועה

הקיבוצית. ב�1995 רכשה אסם מהקיבוץ

50% מחברת טבעול ולאחר מכן ביצעה

מחזיקה היא שהיום כך נוספת רכישה

בידי (והיתרה החברה ממניות 58%�ב

הקיבוץ).

אלפי עשרות שהזרימה הרכישה,

הגבירה בקיבוץ, משפחה לכל שקלים

וחיזקה לשינוי הקוראים הקולות את

את הגב הכלכלי של הקיבוץ עצמו ושל

חבריו. היום נחשב לוחמי הגטאות לאחד

מתקיים ביותר, המופרטים הקיבוצים

בו מנגנון של ערבות הדדית ונשמרות

רזרבות כספיות לטובת החברים, אך כל

חבר מקבל את משכורתו לכיסו ומשלם

מס קהילה.

�ל מגיע אינו המשותף ששכרו זוג

הכנסה, השלמת מקבל שקל 8,000

ופנסיית היעד עומדת על 4,500 שקל.

נערך שיוך נכסים לחברים שחפצו בכך,

של משמעותית להרחבה שהוביל מה

הדירות (עד 200 מ"ר) ובנים מתקבלים

של השתתפות תמורת מלאה לחברות

80 אלף שקל.

8 גן שמואל

מפעל המזון מגלגל הכנסות של 960 מיליון שקל

גן שמואל קיבוץ האוצר הבולט של

היושב המסחרי המרכז ספק ללא הוא

על אדמות הקיבוץ ובו שורה של חנויות

�שכי דמי לקיבוץ המשלמות ורשתות

בחודש. שקלים אלפי עשרות של רות

הקיבוץ של נוסף עיקרי הכנסה מקור

הוא המפעל — גן שמואל תעשיות מזון.

המפעל מעביר יותר מ�100 אלף טונות

את ומייצא בשנה ועגבניות הדר פרי

עיקר תוצרתו.

1993�ב שהונפק המפעל, הכנסות

בבורסה של תל אביב וש�41% ממניותיו

הסתכמו הקיבוץ, בידי נמצאות עדיין

אשתקד ב�960 מיליון שקל.

בגן לחברים המחולקים הבונוסים

במיוחד גבוהים נחשבים אינם שמואל

לשנה), בממוצע שקל 2,000–1,500)

צנוע הוא גם לחבר החודשי התקציב

הדירות וגודל לחבר) שקל 1,200�(כ

�עומד על 85 מ"ר. לא נהוגות בו נסי

עות לחו"ל, וגם הצבירה לפנסיה נמוכה

�ביחס לקיבוצים העשירים האחרים ועו

מדת על כ�3,000 שקל בלבד.

בתחום התמיכה בבנים עומד הקיבוץ

�ומס נוספים קיבוצים בשורה אחת עם

ומענק גבוהים אקדמיים לימודים בסד

במסלול שמשתלב למי לחו"ל נסיעה

המתאים הכולל עבודה בקיבוץ.

9 יטבתה

הכניסה של שטראוס למפעל הקיבוצי הזניקו את המכירות

�הר חיי את חייב יטבתה קיבוץ

הגדולה לכניסה שלו הכלכליים ווחה

1998�של שטראוס למפעל הקיבוצי. ב

רכשה שטראוס מחצית (50%) ממחלבות

�המפ דולר. מיליון 32 תמורת יטבתה

על החליט להשקיע את תמורת המכירה

בהמשך פיתוח וקידום התרבות העסקית

של החברה.

וההחלטה שטראוס של הכניסה

הוכיחו בחברה להשקיע האסטרטגית

מיליון 100 של וממכירות עצמן, את

שקל בסוף שנות התשעים זינקו מכירות

יטבתה (ובראשן מוצר הדגל — השוקו)

.2008�ל�390 מיליון שקל ב

�בדומה למרבית חבריו ברשימת העו

שר, יטבתה הוא קיבוץ שיתופי. הקיבוץ

�התק מרבית של השקעה על מקפיד

התשתיות בפיתוח הקיבוציים ציבים

מהתקציב 20% רק ומחלק הציבוריות

הכולל של הקיבוץ מדי חודש לחברים.

גם לחלק ביטבתה נוהגים שנה מדי

רווחים מהחצי שלהם במפעל הנאמדים

בכ�1,500–3,000 שקל לנפש.

החברים של לבנים מעניק הקיבוץ

סיוע של כ�80 אלף שקל, מסבסד טיסות

פנים�ארציות לחברים, ומשתתף באופן

סמלי במימון נסיעות לחו"ל.

10 מעברות

מכר 51% ממטרנה לאסם תמורת 250 מיליון שקל

שלוש שנים חיפשו בקיבוץ מעברות

�שותף מתאים לחברת הדגל שלהם, מטר

נה, המייצרת אוכל לתינוקות. באוקטובר

2007 הודיעו כי ימכרו 51% ממנה לאסם

בתמורה ל�250 מיליון שקל.

העיקרית המדרגה קפיצת למעשה,

למטרנה הודות אירעה מעברות של

רמדיה אירועי בצל דיוק, ליתר או —

ליצרנית מטרנה את שהפכו 2003�ב

מזון התינוקות הגדולה בישראל.

מיליון 250 יתחלקו הנראה ככל

והשקעה חד�פעמי מענק בין השקלים

�בתשתיות לבין סכומים שיושקעו במ

פעל עצמו. גם לאחר השלמת המכירה

להמשיך מעברות קיבוץ צפוי לאסם

�בת משמעותי תעשייתי עוגן להיות

חום המזון בישראל, וזאת הודות לשורה

של חברות�בנות הפועלות בתחום, כמו

�חברת אדמה, המשווקת מוצרים אורג

ניים, חברת טבע אלטמן, יצרנית תוספי

המזון והתזונה, וחברת ביו פט, יצרנית

בונזו ולה קט.

היקף ההכנסות הכולל מהחברה חצה

שקל. מיליארד החצי רף את 2008�ב

נסיעות אמנם אין השיתופי בקיבוץ

�הבונו אבל גדולות, דירות או לחו"ל

3,500�סים הדו�שנתיים עומדים על כ

שקל בחודש.

מפעל הדפוס בבאריחניון יטבתה. מכירות של 390 מיליון שקל ב-2008

מפעל מטרנה בקיבוץ מעברות. אירועי רמדיה ב-2003 הזניקו את המכירות

שטו

פרר

אי מ

ם:לו

צי

איול

אזר

אי מ

ם:לו

צייום שני, כ"ד בתשרי תש"ע, 12.10.2009 כלכליסט

19 חדשות

בקבוצת יבנה, שהיא קיבוץ דתי,

המכונן העיקרון את מקדשים

אחד "כל הישן: הקיבוץ של

בהתאם צרכיו, פי ועל יכולתו לפי

כאן האפשרויות הקיבוץ". לאפשרויות

מדובר הצניעות. גם אך — גבוהות הן

באחד הקיבוצים המבוססים ביותר, שלא

קפיטלי� צליל עם עשיר, קיבוץ לומר

סטי שהבריות כאן אינן מחבבות בלשון

המעטה.

המפרנסים הייצור אמצעי לכאורה,

800 איש אינם כה בוהקים: מפעל השעו�

נים עדי, שהוקם לפני כ�25 שנה, מייצר,

מוכר המפעל במותגים. וסוחר מרכיב

הע� פי ועל מוסדיים ללקוחות בעיקר

רכות בשוק הוא אחראי לכרבע ממחזור

מפעל הקיבוץ. של הכללי ההכנסות

השימורים הוותיק, שימורי יבנה, מחמיץ

ירקות ומייצר שמן זית. אבל מעוז הכ�

לכלה המקומית נותר החקלאות: גידולי

שדה, רפת, מכון תערובות אזורי ובעי�

קר לולים ומדגרה המספקת 20% מצרכי

השוק הישראלי. אפרוחי פטם (40 מיליון

חברת באמצעות הודו אפרוחי בשנה),

יפה הוד (בשותפות עם כפר עציון), לול

וב� מטילות) אלף 140) מקומי רבייה

באזור הנגב כנפי לולים עלות בחברת

יש 'תאגידים'. כאן "אין שדה. משאבי

רק 'ענפים', כמו לפני 30 שנה", מחייך

משה ליבר, רכז המשק, השומר את היק�

פי המחזור השנתי קרוב לחזה, אבל מוכן

מיליוני ל"מאות מגיע הוא כי להודות

מדובר בשוק הערכות פי על שקלים".

בכ�200 מיליון שקל.

שנות מאז מורדות. ידעה לא יבנה

חזק". "קיבוץ נחשבה היא החמישים

מסביר באיזון", חיים אנחנו כי "פשוט

ליבר, "מעולם לא הוצאנו כספים שלא

הקיבוצית בתנועה גורמים הרווחנו".

מהללים, כמעט מלאי הערצה, את כושר

הפי� הנכסים צבירת ויכולות הניהול

ננסיים "אף על פי שאין ביבנה תעשייה

נוצצת והרבה 'ברזלים'", מדגישים שם.

המורשת של יעקב גדישהקבו� חייבת הכלכלי חוסנה את

צה, כנראה, לאופי הייקי של מייסדיה,

בני דת משה גרמניים מ"ברית חלוצים

תק� בפתח שהתיישב הגרעין דתית".

עלה "רודגס" השם תחת ב�1931 ווה

צעירים לצד יותר מאוחר שנים עשר

מאיטליה, הולנד ומזרח אירופה לנקודת

תקו� באותה לאשדוד. שבסמוך הקבע

פה אנשיו חויבו לקוד הברזל: חייה ממה

פיננסיות מהרפתקאות התרחק שיש,

וחסוך לעתיד לזמנים קשים יותר, מוטיב

שחוזק לימים עם הצטרפותו לקבוצה של

הכלכלן יעקב גדיש.

לא נפגעו מהמפולת ב�83'בעור נחלץ המקומי, הסמל גדיש,

שיניו כאשר היה ילד בן שמונה מאימי

שימש שנים השנייה. העולם מלחמת

המשקי האגף את ניהל הקבוצה, גזבר

השנים ובין הדתי, הקיבוץ תנועת של

1981–1984 כיהן כראש אגף התקציבים

שהרחיק זה היה גדיש האוצר. במשרד

ברא� הבורסה" "חגיגות מכל יבנה את

שית שנות השמונים. כסף, גרס, עושים

רק נועדו פיננסיות השקעות מעבודה.

לשמור על ערכו. ואת הערך שמר וצבר

בעיקר בקרן גמל סולידית, "שיבולת",

הד� הקיבוצים מרבית הצטרפו שאליה

תיים.

ביבנה התרחקו לאורך השנים מהש�

קעה במניות, במיוחד מניות של חברות

שאינן "שומרות שבת" מה שהביא לכך

שהרכיב המנייתי בקרן הוא באופן מסו�

הסו� ההשקעה מבנה מאוד. נמוך רתי

החברים מצד ביקורת גרר אמנם לידי

בתקופות של גאות, כאשר הקרן הציגה

לקרנות ביחס נמוכים ביצועים

אחרות. אולם, בתקופות השפל

הפסדים נרשמו לא בבורסה,

גדולים בקרן והיא חצתה בשלום

את כל המפולות בבורסה, גם את

האחרונה.

חברת את גדיש הקים ב�1988

ופי� כלכליים שירותים — "יבין

ננסיים" לייעוץ כלכלי, חברה שביצעה

עבודות רבות עבור מוסדות ממשלתיים

וההתיישבות העובדת. ב�26 ביוני 2005

המלצות את ישראל ממשלת אישרה

במינהל לרפורמה הוועדה גדיש, דו"ח

נפטר עצמו גדיש ישראל. מקרקעי

בטרם מיצתה הוועדה שבראשה עמד את

בסיסו שעל החומר של הסופי המתווה

צמח בימינו חוק שנוי במחלוקת.

השיתופי הזרם ממקימי היה גדיש

שהתרגשו בשעה הקיבוצית בתנועה

עליה הצרות הכלכליות והתעצמו רוחות

השינוי. בכך נתן ביטוי אותנטי לעמדת

350 טבע", כ"שמורת היום, שגם יבנה

חברים וכ�400 ילדים מקיימים חיי שות�

פות ושוויון מלאים; שומרים על פשטות

וענייניות בהתנהלותם.

למרות היכולות, אין כאן טירות מנ�

התקציב פאר. מכוניות ולא עין קרות

3,000�2,000) יחסית הצנוע המשפחתי

שקל למשפחה) הוא בבחינת "כסף כיס"

ואינו מבטא את כל "הסל" כולו.

אין כאן כמעט הפרטה ("הכי נמוכה

בארץ"). לא במזון (שלוש ארוחות ביום),

לא באנרגיה (רכב, חשמל), ולא בשירו�

יסוד מוצרי ותרבות. חינוך רפואה, תי

(מהמחל� חלב ומוצרי קמח סוכר, כמו

בה המקומית) ניתנים ללא התחשבנות.

מענק לחבריו מעניק הקיבוץ כן, כמו

עומד לחו"ל אשר נסיעה שנתי לצורך

"בונוס" שקלים. 1,200 על בממוצע

זה, אבל שנתי לא מקבלים כאן בשלב

בשנה שעברה — אולי כ"ספתח" לעידן

חדש — חולק פדיון של כ�50% ממניות

(כ� לחברים כבונוס בתנובה הקיבוץ

10,000 שקל לחבר), לא בלי להדגיש כי

10% מהאחזקות הועברו, בשם הקיבוץ,

למטרות צדקה.

משקיעים בדור העתידתנו� קיבלה הדיור יחידות הרחבת

פה רק בשנים האחרונות והושקעו כמה

עשרות מיליונים בבניית דירות של 100

מ"ר למשפחות עם שלושה ילדים ומע�

לה. אלה ללא ילדים מסתפקים בינתיים

ב�70 מ"ר. על הרחבות פרטיות או על

"שיוך דירות" כלל לא מדברים כאן. יש

בריכה, מתקני ספורט, לטובת פעילות

מתכנסים שוטפת ציבורית תרבותית

בהשק� חוסכים לא אבל האוכל, בחדר

עות בדור העתיד.

בקבוצת יבנה גאים במערכת החינוך

המקומית מגיל אפס ועד לתיכוניים (של

יישובים דתיים בדרום), ומעני� קבוצת

קים לבניהם את האפשרות להשלים 15

שנות לימוד. מי שהגיע לגיל 30 ומסי�

בות שונות לא ניצל את המענק מקבל

הצעירים. רק ולא לצרכיו. הכסף את

הוותיקים מבוטחים בפנסיית יעד מהג�

בוהות בתנועה הקיבוצית — 7,500 שקל

(לא כולל ביטוח לאומי).

הקיבוצים העשירים ביותר בישראל

עלש

ת מי

על,

ק" ק

יוןרכ

אם:

מילו

צי

הכלכלן יעקב גדיש היה זה שהרחיק את קבוצת יבנה מכל "חגיגות הבורסה" בראשית

שנות השמונים. כסף, גרס, עושים מעבודה. השקעות פיננסיות נועדו רק לשמור על ערכו

3 קבוצת יבנה

"לא הוצאנו כסף שלא הרווחנו"

קבוצת יבנה מזוהה עם מפעלי השעונים והשימורים שלה, אך החקלאות הקלאסית והתנהלות פיננסית שמרנית הן הסיבה לשגשוג הכלכלי


אזוהיום



דירוג הקיבוצים העשירים

Documents