בס"ד I ערב שבת קודש ו' תמוז תש"ע I בטאון לתורה, חסידות, חינוך והשקפה I יו"ל ע"י קהילות הקודש - אלעד

למודעות, הנצחות, שמחות והערותטל' : 03-9090478ניתן להשאיר הודעה

פקס המערכת : 03-9094440

ופט

י ופ

ק :

ספו

ד

גליון מס'59

פרשת חוקת

הגאון רבי יוסף בנימין הלוי ואזנר שליט"ארב דקהילות החסידים

על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר

סיחון. ידוע דרשת חז"ל במס' בבא בתרא ]דף עח ע"ב[, על

כן יאמרו המושלים ביצרם בואו ונחשוב חשבונו של עולם,

ויש להבין מה לנו ולעולם? מה איכפת לנו מהו חשבונו של

עולם? עלינו לעשות את החשבון האישי שלנו!

סוער סוער, שהעולם בתקופה, אנחנו נמצאים הנה

מתלהמים התורה, עולם מתנגדי הדת, שונא ביותר,

וכלימה הם מפריחים באוויר כל בושה וללא ויותר יותר

מעולם אבותינו שערום שלא וגזירות עלילות מיני כל

מלבד בתקופת הקומניזם והדומה להם, ולעומתם העולם

המוסלמי - לצאת בגזירת המן הרשע ח"ו לאבד להשמיד

ולהרוג את כל היהודים, כאשר על פי דת האיסלאם כל מי

שאינו מאמין בדתם חייב...

לדבוק מהם ללמוד אותנו מחייבת הזו התקופה

ולהתקיים, וגם אלו, כל מטרתם לשרוד גם אלו במטרה.

ועל כך הם מוכנים לשלם כל מחיר, והגם שאין להם כל

בסיס והבטחה על קיומם, א"כ ממנו ניקח לעבוד את ה',

אנחנו העם הנבחר, אשר נאמר עליו נצח ישראל לא ישקר

לא כי עליה שהובטחנו הנצחית תורתנו כזב, ידבר ולא

הכל לעשות שעלינו ק"ו של ב"ב ק"ו זרעו, מפי תשכח

ולשלם כל מחיר כדי שנוכל לשרוד ולהתקיים.

עושה העולם האם עולם, של חשבונו ונחשוב בואו

חשבון עם מי שיעמוד ויעיר להם על כשלונם ועל טעותם,

ידוע לכל שהם לא עושים חשבון עם אף אחד, א"כ הרי

וודאי בלי שום ספק שייאמר לכל המושלים ביצרם, בואו

ונעשה חשבון עם העולם כמו שהעולם נוהג, וכשם שהם

וחשבון למאן דהוא, כך אנחנו לא דין נוהגים לתת אינם

תקוה שום ללא חיינו באורח ונמשיך וחשבון דין ניתן

שכבת מצד או העולם, אומות מצד הבנה או והסכמה

כאמור האומות כמנהג לנהוג לעצמה שבחרה הציבור

נהיה ככל הגויים בית ישראל ה' י' שמרנו.

נדרשים הננו ביותר, עצמאיים להיות נדרשים הננו

ומול כל הסתה שתבוא גל, להיות חזקים ביותר מול כל

מאיזה צד שיהיה, ולהיות מחושלים מול כל ליצנות וזלזול

על קוצו של יו"ד מתורתנו הקדושה והנצחית.

בהחלט כזאת ובתקופה הנ"ל, חז"ל דברי ברמז עוד

ונחשוב בואו - תחילה הוא שלנו, האישי שהחשבון

אם - האחד חלקים. בשלשה וזאת עולם, של חשבונו

נחשוב חשבונו של עולם, העולם הכללי מיום בריאתו, הרי

עלמא, הוה שנין אלפי שית וסנהדרין, בע"ז חז"ל אמרו

מאותן והנה המשיח, ימות הם שלהם אחרונים ואלפים

ולא שנה, ושבעים מאות שבע אלף כבר המשיח ימות

שנה ושלושים אם מאתיים כי לימות המשיח לנו נשאר

ואלף שהיות ספה"ק כפי שכתוב נחשוב ואם הכל, בסך

השביעי נחשב בחז"ל כיום השבת יום שכולו שבת שהוא

חיים אנו בו השישי נמצא שאלף לפ"ז השביעי, יום ג"כ

זה כיום השישי ערש"ק, ואם נחלוק את אלף השישי לי"ב

שאם נמצא שב"ק, ערב יום של שעות י"ב מול חלקים

לפלג סמוך כבר נמצאים אנו עולם של חשבונו נחשוב

המנחה.

נחשוב חשבונו של עולם העולם החיצוני ומאידך אם

כהיום הזה, איך שכל העולם כמעט שונאים את היהודים,

ומבלי להכנס לסיבות שסיבבו את המצב הנוכחי, המסקנא

היא שברוב מדינות העולם, יהודי עם חזות יהודית - מסוכן

משחית כלי אוספים והישמעאלים הגויים, בין ללכת לו

מינים ממינים שונים כדי להשיג את מטרתם הזדונית.

ואם נחשוב חשבונו של העולם, העולם הפנימי, כהגדרת

התוס' מקשים העולם שאין הכוונה לעולם החיצוני כי אם

לעולם התורה, עולם המצוות, עולמה של היהדות החרדית,

שנאת התגברות את יום בכל ולשמעו לראות מאוד צר

הדת בכל המישורים, עד שאין הם אומרים מי יתן לי ת"ח

ואנשכנו כחמור, רק מי יתן לידי יהודי חרדי ואעשנו לגל

של עצמות.

מכל זה עלינו ללמוד מה מוטל על כתפינו לעת כזאת,

וכל אחד עם חשבונו הפרטי יקדים תחילה את חשבונו של

העולם על כל ג' חלקיו שהזכרנו כאן, ומתוך כך החשבון

יותר, יעיל יותר, יהיה אמיתי האמיתי, חשבונו עם נפשו,

ויחזיק מעמד יותר.

כהיום הזה שאין לנו לא אורים ותומים, ולא נביא וחוזה

שיוכל לומר לכל אחד מאתנו מה ה' אלוקיך דורש ממך,

להתחזק שבכולנו השווה הצד שהוא אחד דבר אבל

משגיח שהוא איך העולם, בורא של הפרטית בהשגחה

עלינו ומנהל את צעדינו וכפשטות הלשון בי"ג העיקרים,

אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא

ויעשה ועושה עשה "לבדו" והוא הברואים לכל ומנהיג

"לכל" המעשים, הכל בכל מכל כל בלי יוצא מן הכלל תחת

במסגרת הטבעית להשתדלות ומעבר המלאה, הנהגתו

המקובלת, אין לנו מה לעשות, ועלינו רק להתאים עצמינו

שינהיג הנהגה ובכל וענין דבר בכל מלכותו עול לקבל

אותנו, ובנייח נפשא לכוף ראשינו לדת תורתנו הק' ללמוד

וללמד לשמור ולעשות את כל דבריה באהבה.

בפה מלאזאת חוקת התורה אשר ציוה ה' לאמר )יט, ב(

ומוציא כי אין התורה מתקיימת אלא אצל הלומד ידוע הדיבור בפה דייקא, ולא די במחשבה בלב, וכמו שדרשו חז"ל )עירובין נד.( על הפסוק )משלי ד, כב( "כי חיים הם למוציאיהם אלא למוצאיהם תקרי "אל - למוצאיהם" בפה". וזה הרמז "זאת חוקת התורה" - בזה תהיה התורה חקוקה על לוח לבך, "אשר ציוה ה' לאמר" - בפה מלא.

]הרה"ק רבי משה מקאזניץ זי"ע[

על ידי שליחקח את המטה וגו' ודברת אל הסלע לעיניהם וגו'

יען לא האמנתם וכו' )כ', ח'-י"ב(

לכאורה קשה מדוע נענש משרע"ה על שהכה את הסלע רק ולא להכותו מוכרח היה הלא אליו, מדבר היה ולא לדבר, דהא אמרו חז"ל )ב"מ פו:( דכל מה שעשה אברהם אבינו ע"ה למלאכים בעצמו - שילם לו הקב"ה לבניו ג"כ - ע"י שליח ע"ה אבינו אברהם וכל מה שעשה בעצמו, נא "יוקח אמר אברהם שליח. ע"י לבניו הקב"ה שילם שליח, ע"י ג"כ לבניו הקב"ה לו שילם זאת מים", מעט

שנאמר "והכית בצור ויצא ממנו מים.

של גרונו מתוך מדברת היתה שהשכינה ידוע והנה משה רבינו ע"ה, א"כ קשה למה נענש על שלא דבר אל נתינת המים היה א"כ אליו, היה מדבר הלא אם הסלע, היתה השכינה דהא שליח, ע"י ולא בעצמו הקב"ה ע"י

מדברת מתוך גרונו.

לכלל בא כעס לכלל משבא חז"ל בדברי דאיתא וי"ל טעות, והיינו הטעות שבאמת משה רבינו ע"ה חשב ודימה הוא להכות את הסלע, אבל באמת טעה בלבו דמוכרח בזה דהא בא אז לכלל כעס על ישראל על שאמר שמעו הכועס כל כב.( )נדרים חז"ל בדברי ואיתא המורים, נא שכינה מסתלקת ממנו, א"כ לפ"ז שוב היה יכול לדבר אל הסלע ואעפ"כ לא יהיה נתינת המים ע"י הקב"ה בעצמו אלא ע"י שליח, כי עכשיו לא היתה שכינה מדברת מתוך גרונו. וזהו מה שהתכוונו חז"ל משבא לכלל כעס, משום הכי בא לכלל טעות ונענש על שהכה את הסלע, דאם לא היה בא לכלל כעס היה ניחא מה שלא דיבר אל הסלע,

דהא היה צריך להיות נתינת המים ע"י שליח, ודו"ק.

]הרבי ר' העשיל מקרקא זי"ע[

חוט השערהאדומה תמימה )יט, ב(

יש בה שתי שערות שתהא תמימה באדמימות, הא אם שחורה פסולה )רש"י(

תמימות זו נפסלת רק בשתי שערות, ואילו התמימות של "תמים תהיה עם ה' אלקיך" נפסלת אפילו בחוט שערה

אחד.

]חידושי הרי"ם זי"ע[

הדלקת הנרות צאת השבת לשיטת ר"ת9:04 8:32 7:20

שקיעה יום ו' 7:50 יום ג' 7:51 שבת 7:51 יום ד' 7:52 יום א' 7:51 יום ה' 7:52 יום ב' 7:51 יום ו' 7:52

סוזק"ש ותפילה המוקדמים ביותר השבוע

ק"ש תפילה מג"א: 8:11 9:41

תניא והגר"א: 9:06 10:18

פרקי אבות: פרק ה'

חשבונו של עולם - וחשבוננו הפרטי

נודב לטובת נשמתהאי גאון צדיק וקדוש, רבם ואהובם של ישראל, ציס"ע

כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה"לב שמחה" מגור זיע"אלרגל יומא דהילולא דיליה ז' תמוז

נתרם ע"י הרב אברהם מרדכי שינפלד שליט"א - בלגיה, ובנו הרב מיכאל שינפלד שליט"א - אלעד

בפי ישרים I בירורי הלכה

דורון דרשה מצד החתן

בפי ישרים I בירורי הלכה

שמחה עילאית שוררת בחללו של אולם. צהלת פניהם של

המסבים - לגאון עדיים אשר נערים עם חכמה שקנו זקנים

בסעודת המצוה של שמחת צדיקים זו, שמחת נישואי בן רבם

הקדוש המגיד ממעזריטש - ניכרת לכל עין. מיטיבים החסידים

את ליבם במשקה ובתקרובת אשר הוגשה בפניהם, אך עיניהם

נשואות אל מלכם מאורם היושב בראשו של ה"טיש" - לצד בנו

החתן אשר יוכר לימים כהרה"ק רבי אברהם המלאך - והדרת

פניו מפיקה נוגה.

והנה, הס מושלך באחת. עיני הכל מופנות אל מרכז השולחן,

הנאמרים רעיונותיו מפיק ופיו ה'בדחן', כבר לו ניצב שם

להן, שקדמו האמרות עם להפליא מתחרזות תיבות בנעימה,

וכולן סובבות ומקיפות בחן מיוחד את כל ענין שמחת הצדיקים

בו שרויים הכל.

"דרשה ההם: הימים מן ישראל מנהג של תורו מגיע ואז

אוזן ומטה הבדחן מכריז החתן!" מצד דרשה( )דורון גישאנק

כאשר עיניו צופיות אל המגיד הקדוש - אבי החתן, למען ישמע

את הסכום שמבטיח להעניק לבנו החתן ויוכל להכריז עליו מיד

באותה נותר הוא ממקומו. זע אינו המגיד אולם, גדול. בקול

פרוטה לא אף בידו אין שפשוט מפני וזאת כמקודם, תנוחה

להעניקה לבנו.

במצבו ועיקר כלל בקיא הוא ואין הבדחן יעשה מה אך

הדחוק של הרבי הגדול? הלה מסיק כי משמשי הרבי פנו להביא

את דורון הדרשה, וכדי שלא לעמוד בטל ע"ג השולחן, ממשיך

גג הבדחנות בדברי ובונה מערכות באמרותיו המשמחות הוא

גישאנק "דרשה אותם מסיים כבראשונה בהכרזה: ואף גג, על

מצד החתן!" - - - משרואה הבדחן כי אף הפעם אין הרבי מגיב

מאומה, שב הוא לאומנותו כאשר לבסוף מכריז הוא בשלישית.

כאן כבר תוקפת את המגיד הק' חלישות הדעת, עד שמרכין הוא

את ראשו על גבי השולחן, וֵיראה בעיני העם כמתנמנם.

בין היושבים ראשונה בקרב החבריא קדישא, יושב גם אחד

מטשערנאביל, נחום רבי הרה"ק הוא המגיד, תלמידי מגדולי

אשר שב זה עתה מאחד ממסעותיו לקבץ מעות לפדיון שבויים.

בעדינות נפשו הטהורה מרגיש הוא בצער רבו, ומיד קם ועושה

ביותר עצום סכום - זהב דינרי י"ב אמתחתו בצרור מעשה.

באותם הימים, ולמרות זאת הוא אינו משתהה. הוא מוציא תיכף

ומיד את מלוא הסכום ו...תוחבו כולו אל תוך ידי הבדחן!

ומיד עובר שוב ומונה את המטבעות שבידיו, הבדחן סופר

לדברי הבדחנות גבוהים, ובסיומם יוצא מפיו הכרוז בקול רעש

גדול אדיר חזק: "אבי החתן נותן י"ב גאלדענע רענדלעך דרשה

גישאנק )י"ב דינרי זהב כדורון דרשה( מצד החתן!" ועדיין אין

כל תגובה מצד אבי החתן - המגיד הקדוש, בהיוותרו על מקומו

וראשו השפוף לא ינוע ולא יתרומם.

מגביה הוא כלל. קניא קטלא בחזקת איננו דנן הבדחן אך

העומדת מחבת מעל היטב מכוונה ראש, למעלה ידו כף את

על השולחן, ו...משליך את המטבעות אל תוכה במתינות, אחת

נח עד שמלווה את צלילי ואינו ומצטלצל... לאחת, בקול חזק

אבי גיט "דאס ונשנות: חוזרות בקריאות הרועמים הברזל

החתן דרשה גישאנק מצד החתן" - - - )זאת מעניק אבי החתן

כדו"ד מצד החתן(. כאן כבר נראות עיניו הקדושות של המגיד

כמתרוממות לאיטן. הוא בוחן את המתרחש סביבו, ועד מהרה

מחווים לו באצבע על תלמידו רבי נחום היושב בסמיכות אליו,

ומגלים את אוזניו כי הוא זה האחראי לנתינה המכובדת.

הפעם אך ראשו, את שוב המגיד מרכין זאת, כשמעו ויהי

לעבר רבי נחום, ויאמר לו בלשון קדשו: "דער אייבישטער זאל

דיר אזוי מחיה זיין ווי אזוי דו האסט מיר מחיה גיווען, דער פאר

וועט חומר זיין וואס קינד א יאהר היינטיג'ס צו דיר איך זאג

זיין אזוי ווי זייער צורה", - "שה' יחיה אותך כפי שהחייתני, לכן

מבטיח אני לך שתזכה השנה בבן שהחומר שבו יהיה כצורתם",

בסמנו באצבעו כצורת עיגול על כל החבריא קדישא אשר ישבה

סביב - - -

רושם בל ימחה הותירה החתונה הגדולה על מעזריטש העיר.

עוד ימים רבים לאחריה הילכו התלמידים בתחושות התרוממות

רבי אהרן הגדול - הרה"ק גם חלקו של תלמיד המגיד גואות.

מקארלין היה עמהם, אמנם בנוסף לכך, חש הוא לפתע תגלית

לזה לרדת עומד קדושה נשמה של גדול אור כי שמימית,

העולם. מה אדיר חפצו לזכות בנשמה זו. הוא חש אל חדר רבו,

נוטל ממנו ברכת הדרך, ותיכף נחפז לדרכו אל עירו קארלין, שם

פותח בעבודת ה' יוקדת הכוללת תפילות מרובות תוך תעניות

וסיגופים נוראים, למען ישיג נשמה נעלית זו.

הוא חוזה גם כך הנשמה, ביאת את שצפה כדרך אולם,

לבסוף כי תפילתו לא נתקבלה. בצער גדול שב הוא לרבו אשר

לי "יאמר רב. בבכי פנימה הקודש אל נכנס הוא במעזריטש,

בנשמה זכיתי לא בגינו אשר מה בדבר חטאתי כלום הרבי,

הקדושה אשר הרגשתי כי עומדת היא לרדת לעולמנו?" זועקים

קירות ליבו. והמגיד הקדוש, אשר 'העניק' כבר את אותה נשמה,

מפיס את דעתו ומגלה לו: "חס ושלום! לא חטאת! אלא שבאותה

נשמה קדושה כבר קדמך רעך רבי נחום מטשערנאביל. הוא זה

אשר יזכה בנשמה הזו". "אולם, זאת אומר לך", ממשיך הרה"ק

ממעזריטש לפייסו בדברים, "כי בשכר שטרחת ועבדת עבודה

רבה ויגיעה עצומה בכדי להשיג את אותה נשמה, מבשר אני לך

כי זכית מן שמיא שתיוולד לך בת זוגו!"

לא יצאו ימים מרובים ודברי המגיד מתקיימים כלשונם. בית

הרה"ק מטשערנאביל נמלא לתקופת השנה, שנת תק"ל, באור

גדול עם זריחת שמשו של הינוקא החדש - מרדכי'לה, לימים

רבי הרה"ק אף זוכה שנה, ובאותה מגיד", ה"טשערנאבילער

אהרן הגדול בבת.

האלוקים אותו לקח כי איננו כבר אהרן ורבי שנים בחלוף

בחיי רבו, משגר המגיד שליח מיוחד אל בתיהם של רבי נחום

השידוך את לקשר מנת על אהרן רבי אלמנת הרבנית ושל

המובטח. הוא מורה לשני הצדדים להגיע למעזריטש שם יערכו

את התנאים כנדבר טרם לידתם.

התנאים. שמחת את לפתע קוטעים והמולה שאון קולות

הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטעבסק אשר עמד עד לפני רגעים

אחדים מלוא קומתו וקרא את שטר התנאים על פי כיבודו של

סומקא אזיל בפניו החדר, ריצפת על שרוע כעת שוכב רבו,

ואתי חיוורא, והכל עמלים להקיצו מעלפונו העמוק אשר תקפו

בעיצומה של קריאה רמה, עם הגיעו למילים "עב"ג הכלה מרת

חיה שרה בת מו"ה הרב ..."

כתפו על הק' ידו את ומניח אליו ניגש הגדול המגיד

ותמיהה בפיו: "פחד זה אשר הביאך לעילפון - על שום מה?"

את "מפני שראיתי בחרדה: ניעור, משיבו רבי מענדעלי' אשר

הרה"ק מקארלין". - "ומה בכך?" ממשיך המגיד בתמיה, "פאר

וואס האסטו זיך אזוי דערשראקן, האסט דאך איהם גיקענט און

אותו היכרת הרי נפחדת, כה זה )מדוע חיותו?" בחיים גיזעהן

ואף ראית אותו בחייו(. משיב הרה"ק מוויטעבסק ואותות הפחד

גיזעהן און ניכרים על פניו: "אמת, טאקע איך האב אים עדיין

גיקענט בחיים חיותו, אובער נישט מיט אזא לבוש וואס ער איז

געקומען פון עולם העליון. דער פאר האב איך אזוי דערשראקן".

- אמת, אכן ראיתיו והכרתיו בחייו, אך לא עם מלבושים שכאלו,

עמם הופיע בעולם העליון. לכן כה פחדתי.

)מקורות: שמחת חיים - צאנז ח"ב, שושלת יוחסין,

נזר ישראל(

הרה"ק סיפר לובלין, חכמי ישיבת חנוכת דימי ]בשבת

מרדכי רבי סבו הולדת מעשה את מטשורטקוב ישראל רבי

מטשערנאביל, אשר יום ההילולא שלו חל בו ביום - ל"ה בעומר,

תוך שהוסיף כי ביטויו של המגיד בעת הבטחתו, היה: "בזכות

מאלה יותר עוד מאד, גבוהה נשמה לך אני מבטיח נתינתך,

היושבים כאן" - - -[

הוא מגביה את כף ידולמעלה ראש, ו...משליך את

המטבעות במתינות, אחת לאחת, בקול חזק ומצטלצל...

הרה"ג ר' שלמה מאיר שליט"אראש כולל יו"ד בק"ק חסידים וחבר מכון "שערי דעת"

אי חיישינן לריבית בהלוואת דולרים בא"י )א(שאלה: הלוואת דולרים בארץ ישראל האם יש בזה חשש ריבית דסאה בסאה?

והיינו לגורן, ואני אתן לך כור חיטים יאמר אדם לחבירו הלוויני )ב"מ עה( לא תשובה: שנינו במשנה שאסור להלוות כור חיטים כדי להחזיר כור חיטים, ועל פי זה פסק המחבר יו"ד סי' קסב אסור להלוות סאה בסאה וכן כל דבר חוץ ממטבע כסף היוצא בהוצאה. וטעם הדבר דאע"פ שמן התורה אין כאן שום ריבית דסאה הלווהו וסאה החזירו מ"מ מדרבנן אסור דכיון שפירות עשויים להתייקר מחזי כריבית דהלווהו סאה

ששוויה דינר והחזירו סאה ששוה ב' דינרים.ועיין בחזו"א )יו"ד עב( שהוסיף לבאר דהרי אילו גזל סאה ששווה דינר, א"צ להשיב אלא שוויות דינר כשעת הגזילה, אע"פ שנתייקרה הסאה, דלא לקח ממנו רק שוויות דינר, וא"כ גם גבי הלוואה חשו חכמים לאיסור שהוא רק איסור נשך ולא ובלבוש כתב רבית ואסור ללווה להחזיר יותר משוויות הסאה בשעת ההלואה. תרבית, דהיינו דממונו של המלווה לא נתרבה אף אם נתייקרה הסאה דגם ברשותו היה מתייקר. אבל הלווה

נישוך דקיבל סאה שווה דינר ואכלו ועתה צריך לקנות הסאה ביותר מדינר.

והאופן המותר להלוות סאה הוא אם יעשנו דמים, דהיינו שישום את מחיר הסאה בכסף בשעת ההלוואה ומתחייב לו כסף כך וכך דינרים לפי ההסכם בזמן ההלוואה.

והנה בגמ' מצינו ב' התרים ללוות סאה ע"מ שיחזירנו סאה: א. במשנה )ב"מ עה.( לא יאמר אדם לחבירו הלוויני כור חיטים ואני אתן לך לגורן, אבל אומר הלוויני עד שיבוא בני. ופרש"י כיון שיש ללווה חיטים שפיר וכן נמי פסק המחבר: דמי ולא גזור רבנן. ובגמ' אמר רב יצחק אפילו יש לו סאה, לווה עליה כמה כורים, אם יש לו מעט מאותו המין, לווה עליה כמה סאים לפרוע סאה בסאה. וטעם הדבר דכל שיש בידו חיטים ואע"פ שיש לו רק סאה אחת, מ"מ כל סאה וסאה נקנים למלווה וכשהוקרו הוקרו ברשותו, מעכשיו הם שלווה אמרינן סאה זו שיש ללווה תהא תחתיה, דהרי לא נקנו ממש למלווה, דהרי בידו לאוכלה וא"צ להשיב

דווקא סאה זו וכיוון דמדרבנן הוא, בטעמא כל דהו אקילו רבנן.

ועיין בט"ז שכתב שלכתחילה צריך שידעו המלווה והלווה שיש היתר, אבל אפילו אם בזמן ההלוואה לא ידעו כלל שיש ללווה, מ"מ אם היה ללווה מעט בזמן הלוואה, מחזיר לו חיטים ואינו ריבית, דנקנה כל סאה למלווה עפ"י חכמים אפי' בלי ידיעתם. וכשאין ללווה מעט, יכול המלווה ליתן לו במתנה מעט ואז להלוותו

כמה סאים, או שימכור לו מעט בדמים ויהיה ללווה ואז לווה עליו כמה סאין.

עוד היתר מצינו בגמ' לווין על שער שבשוק ופרש"י לווים סאה בסאה על סמך שער שבשוק, ובגמ' הואיל קבוע לפירות שער דכיון שיש הוא ההיתר ובפשטות ליה. ופרעי זבני בעי אי מקום( )שם בהיני וחיטים

ומתמשך, והלווה יכול לקנות בכל עת שירצה באותו מחיר שהיה בזמן ההלואה, תו לא מחזי כריבית.

וכ"כ הרשב"א בתשובה, הובא בב"י, דכל שיצא השער בשוק, אין אנו חוששים שיתייקר בנתיים, ואפילו אם ישתנה, שמא תוך הזמן לפני שיתייקר יקנה הלווה, דהרי חיטי בהיני וחיטי בשילי ומצוי לקנות באותו המחיר. וכ"כ נמי המאירי )סב.( "כל שיצא השער לבו סמוך על אותו שער ואינו מכוון לשם רווח", והיינו כל שיש

הוכחה קצת שאין כוונת המלווה לשום רווח, דהרי הלווה יכול לקנותו באותו השער התירו חכמים.

אולם בספר התרומה )שער מו ח"ה סימן ו-ז( הביא ל' שו"ת הרי"ף דממנו יוצא יסוד אחר ביצא השער וז"ל: "ואם אין ללווה מאותו המין... אלא יש בשוק באותה העיר פירות שיש להם שער חתוך שאימת שירצה ליקח בדמים יקחנה ויפרע גם בזה מותר". והנה לא הזכיר כלל שצריך שער מתמשך אלא כל שיש בשוק מספיק פירות שיכול לקנות בכל עת שירצה מותר דאז דמי ליש לו. וכ"כ נמי הריטב"א וז"ל: "דכיון שיצא השער חשבינן כאילו יש לו, דמה לי שיש לו בביתו או יש לו פירות בשוק ליקח", ומה שצריך דווקא יצא השער, "דאין לנו שיהיו פירות שבשוק חשובים כאילו יש לו אלא כשהשער קבוע שכל אדם מוצא פירות כל זמן

שירצה דכי ליכא שער קבוע אין הפירות מצוין לכל אדם".

והיוצא מהם דאם יש פירות בשוק, אע"פ שאין לו מחיר קבוע אלא מחירו משתנה נמי שרי דחשיב כאילו יש לו, ומה שבגמ' מוזכר יצא השער דבזמן הגמ' כשלא יצא עדיין השער זה היה מפני שלא היה מצוי פירות

כדמוכח בגמ' להדיא.המשך יבוא בעזהשי"ת בגליון הבא

בפיקודיך אשיחה I שמוע'ס ממורינו הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א

מהדורה מיוחדת לכבוד שמחת ה"שבת שבע ברכות" לבת מורינו הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"אנדבת אחד מבני חבורת "אש קודש - אלעד", לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו

תשס"ט קרח פרשת ב' ביום נאמר אלעד, בעירנו 'לחיים' מסיבת במהלך לרגל האירוסין של החתן שליט"א, וביום ד' פרשת בה"ב תש"ע לאחר ה'תנאים'

של בתו הכלה תחי'תשוח"ח להרה"ח ר' יוסף בעריש דייטש שליט"א על עריכת המאמר

שידוך מן השמיםשהכל ואיך ה' יד את בשידוכים רואה דעת בר כל ידוע בשם הבעש"ט שאמר בעת המלחמה וכן ית', מאתו הגדולה שהיה בזמנו בין המדינות, שסיבת המלחמה היתה גם בשביל שידוך אחד שהיה צריך להיות, כי שני הצדדים הם משני מדינות אחרות וע"י המלחמה התקרבו. וכן ידוע שהיו צדיקים שלא רצו לענות בשידוכים, כי הרי זה משמים. ואחד מתלמידי בעש"ט ענה: שדבר זה אפילו מלאך בשמים

לא יודע אלא הכל מאתו ית'.

ואיתא מחידושי הרי"ם על הגמ' "דבר זה מן התורה ומן - התורה מן לאיש". אשה שמה' הכתובים ומן הנביאים מרבקה, שאמרו לבן ובתואל "מה' יצא הדבר". ומן הנביאים - משמשון שהלך אחר עיניו, וכתוב שאביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא. ומן הכתובים - דכתיב "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת". והחידושי הרי"ם מבאר ששלושת הראיות שהעולם מחשבות סוגי שלשת להפקיע באים בדיוק חושבים בנושא שידוכים. שהרי העולם חושבים בשידוכים וכן עשיר משתדך כמוהו, יחסן עם ייחוס משתדך שבעל ואומרת הגמ' מגיעה וע"ז לחן. חן וכן כמותו, עשיר עם תחשוב ואל מיוחסות, היו המשפחות שני הרי שברבקה ובשמשון הדבר", יצא "מה' אלא לשידוך, הסיבה שזה תחשוב אל עיניו, אחר שהלך חן של עניין שהיה הגיבור שזה הסיבה אלא "מה' הוא". וכן בעושר שבית והון נחלת

אבות אך "מה' אשה משכלת".

וכן מובא בשם ה'בריסקער רב' על הגמ' הנ"ל שקשה וכי ומיישב, משמים? הכל הרי מהשמים? נעשין שידוכין רק שבכל דבר יש על האדם חובת ההשתדלות אך בשידוכים רב( )הבריסקער והוא אנשים מדוע קשה, א"כ מה'. הכל רק שזהו ותירץ שידוכים, בשביל פעולות עושים בכללם,

בכדי להרגיע את העצבים.

הבית ישראל היה אומר: "כשמגיע הרגע, אזי הכל נעשה בפחות מרגע"... וכן ידוע הווארט מדוע מכריזים בשמים מ' יום קודם יצירת הוולד "בת פלוני לפלוני", למה כ"כ מוקדם? והתשובה: שהקב"ה מחליט עוד קודם שיתערבו השותפים באדם, שותפין ג' שהרי ואמו, אביו הם הלא האחרים הקב"ה, אביו, ואמו. וכן ידוע בשם ר' שלומק'ה מזוויעל זי"ע

שבתנאים כתוב העומד מצד החתן/הכלה ולמה לא כתוב מיד לנו לומר אלא הכלה? ואבי החתן אבי מקום כבכל ואביו ית' מאתו שהכל התנאים בשעת העובדה בתחילת וע"ז הכל. לנהל יתברך לה' ויתנו הצד" מן "יעמדו ואמו מראשית "המגיד בכתובה כותבים שמדוע ברמ"ה מובא "שארית" אותיות כי ושארית", טוב שם יתן הוא אחרית ו"ראשית" הם אותם אותיות, ורוצים לרמז לנו, הרי ראיתם עכשיו וא"כ ה"ראשית" שזהו השמים מן שהכל בשידוך אפי' בהמשך ו"בשארית" תזכרו תמיד שהכל מאתו יתברך.

תפילות ובקשותבגמ' כתוב קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, אך בד לידה, על וכן פרנסה על כתוב גם שכך לזכור צריך בבד ומדוע דווקא כקריעת ים סוף? וידוע האימרא של העולם שכמו שבקריעת ים סוף לא חשבו בנ"י על כזו ישועה בדמות קריעת הים, הוא הדין בשידוכים - אף אחד לא יכול לדעת ג"כ מילת ווארט אחר שהרי כתוב ישנו יגיע. אך זה מאין הקב"ה אלא הקשר? מהו פרידתכם, עלי קשה על 'קשה' אומר שהרי כשאתם במצוקה בשידוכים ובפרנסה ובלידה שוכחים הישועה כשמגיעה אך הרבה, אלי אתם צועקים אתם אותי רח"ל, ולכן אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם" שאתם פרודים מעמי אח"כ ואינכם תולים עצמכם בי כלפני זה, וזהו "כקריעת ים סוף" שגם שם כשהיו במצוקה צעקו

כמו שנאמר "ויצעקו בני ישראל אל ה'".

אך צריך ג"כ להודות אח"כ ולבקש הלאה, ולא לשכוח חלילה, בפרט שאיתא בפוסקים מדוע נקרא 'תנאים' שהרי 'תנאים'? קוראים והעולם סבלונות', 'סעודת נקרא במג"א הדבר בעיניהם חן מוצא לא למקטרגים כי והתשובה: אותם מרגיעים ולכן ויראה, לתורה חדש בית שמוקם איתא וכן בכלל, בטוח ולא תנאי על רק שזהו ואומרים ב'קדושת ציון' שלעולם יש שני טעויות על שתיית 'לחיים' גם ולהודות 'לחיים' בעת גמר השידוך: א. שצריך לשתות על שידוך שלא נגמר. ב. ששותים 'לחיים' כי נגמר השידוך, והאמת היא שזה רק מתחיל עכשיו, וצריך הרבה סייעתא

דשמיא.

אשר ברא ששון ושמחהחתן וכלה

אומרים ובברית וכלה", חתן ושמחה ששון ברא "אשר

"כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה, לחופה, ולמעש"ט", דכשם מעניין הסבר המהר"ל אומר ביניהם? הקשר ומה יהודי שלומד שהברית פועל שינוי בגופו של אדם, כמו"כ תורה גופו משתנה לטובה, תלמיד חכם ועם הארץ יש להם לחופה כשנכנסים שכמו"כ לדעת צריך יהודי שונה. גוף זיווגו של אדם גוף אחר. וכמו שמובא ש"קשה הגוף נהיה שבים כמו אלא ביניהם? הקשר ומה סוף", ים כקריעת שבנ"י היינו הים" בתוך ביבשה הלכו "ובנ"י כתוב סוף הלכו בתוך הים ונשארו יבשים כך גם צריך להיות העבודה גשמיות, ענייני לתוך שנכנסים אף שעל החתונה, לאחר ונקיים יבשים להשאר אלא מכך להתרטב אסור אעפ"כ יהודי הוא כך "בתוך הים" - "ביבשה" ולהשאר מכל רבב, שחי חיי קדושה בבית של קדושה, ובים סוף כתוב "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", היינו שאותם מים שלפני כן היוו איום ופחד לבנ"י, אותם מים בעצמם נהפכו להיות להם לחומה ולמגן, כמו"כ כתוב שרוי בלא אשה שרוי בלא

חומה, והבן היטב.

"אשר ברא ששון ושמחה" וכו', וכפי שהבאנו קודם שזה עניין של בריאה ושינוי, כמו"כ כשאדם זוכה להקים "מקדש שסיפר וכפי אחרת, בריאה הוא העולם אזי בביתו מעט" באמצע ת"א ברחובות חיים" ה"אמרי עם שהלך אחד גר "מי ושאל הבית על ודפק אחד בית ליד ועבר הלילה כאן"? ועלה מלוהו לבדוק, וגילה שזה ביתו של זקני רמ"מ מלעלוב זי"ע, ואז פירש "מה טובו אוהליך יעקב" "כאהלים נטע ה'" לשון ריח, שמבית יהודי מריח ריח טוב, כשיהודי חי בקדושה אזי אינו מקדש רק את עצמו, אלא ביתו הוא בית וכל אותו הסובבים וכל לבנים אחרות, הם והלבנים אחר,

העולם הוא עולם אחר.

והכנסת כלההיה יהודי שהגיע בבוקרו של יום להרה"ק ר' שלומ'קה מבקש והמחותן חתן, בן לו שיש באמרו זי"ע מזוועיל תאריך לקבוע ירושלים כמנהג אחרונים תנאים לעשות כן שיקיים את חלקו לפני לחתונה, אלא שהמחותן תובע פרוטה אין ולרש לזוג, וכסאות שולחן לקנות בתנאים שלומ'קה ר' הרה"ק לו וענה לשידוך, וחושש לקנות, האחרונים, התנאים את בלילה היום ויקבע יחשוש שלא שיעשה שלומ'קה ר' הרגיעו כלום, לו אין הרי ולשאלתו אשה הגיעה הצהריים בשעת יום באותו לו. שאומר כמו שבתו מעת עוד שלומ'קה ר' את שהכירה עשירה אחת בזוועיל - לביקור אצלו, וראתה את העניות הגדולה ששררה בביתו, ומיד הלכה לקנות שולחן וכיסאות חדשים להרה"ק מזוויעל ושלחה אותם מיד לביתו של ר' שלומ'קה וזה הגיע לפני מנחה. מיד ציווה ר' שלומ'קה לר' אלי' רוט לשלוח את השולחן והכיסאות לבית האברך הנ"ל כדי שיהיה לו לתת

לבנו החתן.

זיווגו של אדם

מרכז "אש קודש"לתורה ולחסידות

אלעד

פותחים בכבוד אכסניהבלב הומה רגשי הכרת הטוב הננו בזה לברך בברכת

"יישר כח"! ו"כה לחי"!לעומד לשרת בבית ה', האי גברא יקירא, ציר נאמן לשולחיו, מקים עולה

של תורה וחסידות בעירנו, העומד לימיננו בכל עת בלו"נ, ה"ה

הרב חיים מאיר הכהן כ"ץ הי"ומנכ"ל מוסדות ויזניץ בעירנו וסגן ראש העיר

שהעמיד לפנינו לכבוד השמחה את מתחם המוסדות ברצון ובחפץ לבלרגל השמחה בבית מורנו

הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"איהי ה' עמו להתברך ממעון הברכות בכל ההשפעות הטובות, ויה"ר

שיצליח בכל דרכיו להרחבת גבולות הקדושה בעירנו מתוך שמחה שלוה ונחת ומתוך כל טוב כל הימים אכי"ר

מרכז "אש קודש"לתורה ולחסידות

אלעד

"תשית לראשו עטרת פז"בלב הומה רגשי הכרת הטוב הננו בזה בברכת

"יישר כח"! ו"כה לחי"!להאי גברא יקירא העומד על הפקודים לשרת, ציר נאמן לשולחיו, העומד

לימיננו בכל עת בעין יפה ורוח נדיבה, ה"ה

הרב ישראל פרוש הי"ומ"מ ראש העיר ויו"ר ועדת הכספים

שחגר מתניו בעוז ותעצומות לפעול ולהפעיל להקמת ה"שאטער הגדול"לרגל השמחה בבית מורנו

הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"איהי ה' עמו להתברך ממעון הברכות בכל ההשפעות הטובות, ויה"ר

שיצליח בכל דרכיו להרחבת גבולות הקדושה בעירנו מתוך שמחה שלוה ונחת ומתוך כל טוב כל הימים אכי"ר

מרכז "אש קודש"לתורה ולחסידות

אלעד

ברוכים הבאים בשם ה'בשמחה רבה ובהתרגשות עילאה מקדמים אנו בברכה את פני

אורחינו הדגולים שבאו בשערי עירנו ובצל קורתינו לשמוח

בשמחת ה"שבת שבע ברכות" לבת

מורינו הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"אה"ה המנורה הטהורה, אספקלריא המאירה, נזר ישראל ותפארתו

כ"ק מרן אדמו"ר מזוטשקא שליט"אובניו וחתניו הגה"צ שליט"א

ואת פני המחותן הדגול, מגזע אראלים ותרשישים, איש האשכולות, נזר תפארה

הרה"ג רבי צבי רבינוביץ שליט"אבן כ"ק מרן אדמו"ר מביאלא שליט"א

רב דביהמ"ד ביאלא רמת אהרן, ומח"ס "עיוני הלכות" ג"ח

ואת פני אחי וגיסי מורנו הרה"צ שליט"א

בני וחתני כ"ק מרן האדמו"ר מלעלוב זצ"לואת פני כל האורחים החשובים בני החבורות בארה"ק שבאו לחון

את פני עירנו ולשמוח בשמחת רבינו שליט"א

יהי בואם לברכה להרמת קרן התורה והחסידות

בפיקודיך אשיחה I שיחת קודש מאת הרה"צ רבי ישראל הגר מויז'ניץ שליט"א

ישמחו יעלצו I אמרות טהורות בענין השתתפות בשמחת צדיקים

מרכז "אש קודש"לתורה ולחסידות

אלעד

"ברכה לראש משביר"ברגשי הוקרה והערכה רבה, ומתוך לב מלא הכרת הטוב, מביעים אנו בזה

ברכת "יישר כח"! "וכה לחי"!"וכל אשר יעשה יצליח"!

להאי גברא יקירא, רודף צדקה וחסד בעוז ותעצומות,

ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ה"ה

הרב דב רובין הי"ואשר חגר כגבר מותניו לתרום ולהתרים בעין יפה ורוח נדיבה לכל צרכי

השב"ק ובהעמדת ה"שאטער" לקליטת האורחים הרבים שבאו לכבוד

השמחה השרויה בבית מורנו

הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"אהברכה אחת היא קדם מע"כ, יהי ה' עמו, ויזכה לסייעתא דשמיא בכל עניניו

וברכה והצלחה בכל מעשי ידיו, ויזכה להמשיך בפעולותיו הברוכות לזכות

את הרבים בהרחבת גבולות הקדושה לעשות נח"ר ליוצרו מתוך אריכות

ימים ושנים בטוב ובנעימים, ונחת ושמחה שלום ושלוה וכל טוב ישרור

במעונו תמיד כל הימים

מרכז "אש קודש"לתורה ולחסידות

אלעד

לישרים נאוה תהילהיעמוד על הברכה ידידנו הדגול איש המעש ורב החסד, ה"ה

הרב פנחס גרוס הי"ושתרם סכום נכבד לכבוד השב"ק

לרגל היארצייט ולעילוי נשמת זקנו מנאמני היהדות החרדית, ציר נאמן לשולחיו, הרב שלמה יעקב בהר"ר אברהם עיבר גרוס ז"ל

נלב"ע ז' תמוז תשס"גיה"ר שיזכה לרוב ברכה והצלחה בעמלו

וסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיו, ובעשיה ברוכה לכלל ולפרט

מרכז "אש קודש"לתורה ולחסידות

אלעד

"ויהללוהו בנזר תפארה"מתוך רגשי הערכה והכרת הטוב, באנו בזה להודות מקרב ליבנו להאי גברא

יקירא רודף צדקה וחסד בעוז ותעצומותה"ה הנגיד הנכבד והמפואר

רבי עזריאל יהודא הלוי טאובר הי"ויו"ר הקהלה המפוארה "חסידים" בעירנו אלעד

שתרם מהונו לכבוד צורו וקונו, ונידב את סעודת ליל שב"קלכבוד השב"ק, לכבוד השמחה, ולכבוד האורחים החשובים

לע"נ ולרגל ה"שבת יארצייט" של האי גאון וקדוש, לשמו ולזכרו תאוות נפש

הגה"ק בעל ה"שפע חיים" מצאנז זיע"אאשר זכה ליצוק מים על ידיו ימים רבים

יהי ה' עמו, ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח לראות ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו, ולהגדיל תורה ולהאדירה מתוך נחת ושמחה וכט"ס

מרכז "אש קודש"לתורה ולחסידות

אלעד

"ברוכים אתם לה'"בהדרת כבוד ובהערכה והערצה גדולה, מקדמים אנו בברכת "ברוכים הבאים

בשם ה'" את פני אורחינו החשובים והיקרים איש איש בשמו הטוב יבורך

הרה"ח ר' שמעלקא שלאף הי"ויו"ר "וועד החבורות" בארה"ק ובחו"ל

ואתו עמו חבורתא קדישתא מירושלים עיה"ק ת"והר"ר יוסף הערמאן

הר"ר משה ענגלאנדערהר"ר ברוך פיללער

הר"ר אברהם משה פיללערהר"ר פנחס פיללער

הר"ר בעריש פעסעל

הר"ר משה פעסעלהר"ר יהושע מאיר פרישוואסאר

הר"ר שמואל רבינוביץהר" אלי דב שאהן

הר"ר משה שאהנבערגערהר"ר שמואל שטאל

ביהמ"ד "תפארת משולם" טעמשווארבנשיאות מורינו הרה"צ רבי חיים לייפער שליט"א

מזלא טבא וגדיא יאהברגשי גיל ויקר, בשמחה רבה ובהדרת קודש נקדם את פני כ"ק מרן עט"ר

הגה"ק אדמו"ר מזוטשקא שליט"אוחתנו הגדול כ"ק הגאון הצדיק

רבי אלימלך בידרמן שליט"אולכל האורחים החשובים הבאים לשבות בעירנו לרגל השמחה

הגדולה השרויה במעונם בשמחת השבת שבע ברכות

יהא בואם לברכה להרמת קרן התורה והחסידות בעירנו

לומדי ומתפללי ביהמ"ד הגבאים

לרגל בואם לחון את פני עירנו לשמוח בחבורתינו, בשמחת מורינו הרה"צ שליט"א. יהי ה' עמם, ויצליחו בכל מעשי ידיהם ברו"ג, ובפרט בכל הנוגע להפצה ביתר שאת ועוז של המעיין הטהור המחיה ומקרב את בנ"י לעבודת הבורא ית"ש

נפתחים ארובות השמיםומוריקים השפעות טובות

...ובאמת הוא סוד גדול מה שנוסעים העולם היראים ושלמים

נמשך בשמחה כשהצדיק והוא הצדיק, שעושה שמחה על

משמים שפע ברכה והצלחה על כל העולם, וביותר להקרובים

אליו בצוותא חדא, ואע"ג דאינהו לא חזי, מזלייהו חזי )סנהדרין

קדושה שפע עליהם להריק השמים ארובות ונפתחו צד.(

להאיר עיניהם מדעת עליון, וזהו אפשר הכוונה בפסוק אור זורע

לצדיק ולישרי לב שמחה )תהלים צז, יא( ירצה שבהשמחה שיש

צדיק לכל אור נתגלה בזה עולם, לצדיקו של ומכ"ש להצדיק

וצדיק לפום דרגא דיליה.

)בית יעקב(

אומר אני מעשי למלךוצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה )תהלים

רוחני בין ששון לשמחה הוא בזה דששון הוא ז( החילוק סח,

והשמחה היא גשמית, אמנם אצל צדיקים גם השמחה הגשמית

נהפכה לגילה רוחנית ע"י שנותנים כל הנאתם לשמים.

יעקב אצל ועוד( שפ"א )מהר"ל, הספה"ק שפירשו וכמו

אבינו ע"ה בעת שנפגש עם יוסף דכתיב )בראשית מו, כט( ויפול

על צואריו ויבך עוד, ופרש"י שם דקאי על יוסף אבל יעקב קרא

אז קריאת שמע, ולמה דוקא באותו רגע ראה לקרות ק"ש, אלא

בנו יוסף שעוד לראות כזאת גדולה שמחה לידו שבאה כיון

אהובו חי, לא רצה ליהנות ממנה הנאה גשמית והקדיש אותה

שמחה לשמים בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים באהבה

עזה ונשגבה.

וזה הכוונה "וצדיקים ישמחו יעלצו" בכל עת הזדמן לצדיקים

עליצות ושמחה הרי הם מקריבים אותה לפני אלקים ואז ישישו

ששון למדרגת מעלים הנם הגשמית השמחה את ושמחה,

שהוא כולו רוחני.

)תהילות מהרי"ץ - תהילים(

מקור טהור לשמוח בשמחת צדיקאיתא בגמ' )כריתות טו, א( אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן

ליקח שהלכו עימאום של באיטליס יהושע רבי ואת גמליאל

בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, הבא על אחותו ועל אחות

אביו וכו' כו'. וכתבו התוספות בד"ה שהלכו ליקח בהמה למשתה

וכו', "להודיע שבחן שאף על פי שהיו טרודין היו עוסקין בדברי

תורה" עד כאן לשון התוספות.

ויש לומר בזה, כי קשה לכאורה בשלמא רבן גמליאל שהלך

ליקח בהמה למשתה בנו עליו היה מוטל הדבר להשיא את בנו

אשה להשיאו דאף א( )כט, דקידושין קמא בפרק וכדאמרינן

לסעודת דרבה הכנה לעשות צריך היה וממילא מחוייב, האב

תורה לבטל לו הותר כן ועל החכמים, כל שיבאו הנשואין

שנתבטלה על ידי זה בעל כרחך בהליכתו בדרך לאיטליז לקנות

בהמה וכיוצא, )הגם שגם בדרך עסקו בדברי תורה כנזכר לעיל

בתוספות, מכל מקום פשוט דלא כל כך יכול לעסוק בדרך כמו

בביתו בהשקט ובעיון במנוחה(, והיה אצלו חיוב מצוה עוברת,

מה שאין כן לרבי יהושע איך הותר לו לבטל תורה לילך עם רבן

גמליאל כי מה זה שייך המשתה לרבי יהושע שאינו קרובו של

החתן כלל ואם להסעודת נשואין היה הולך לדבר מצוה לשמח

חתן וכלה חתן תלמיד חכם בן גדול ונשיא )החכם שבדור(, אבל

תורה לבטל לו הותר איך בהמה ליקח לאיטליז מקודם לילך

שאינו ולמשתה מהתכלית עדיין ורחוקה דרבה הכנה בשביל

מוטלת עליו ולא באחריותו כלל.

מהצדיקים הרבה שנהגו למה וסמך שורש מזה ונראה

הקדוש הצדיק הרב זקיני ובפרט זי"ע ואבותינו רבותינו

הקדושים ותלמידיו ובניו קודש( זרע )בעל זי"ע מראפשיץ

בנן של קדושים, וכלה וטרחו בנשואי מזמוטי חתן זי"ע הלכו

ובפרט לבני הצדיקים שבדור, ועוד באו לשמח קודם הנשואין

ולאחריהם גם בדרך מבוא להשמחה יתירה ועצומה שעשו בכמו

אלו כנודע, על כן אשמעינן זה שפיר בהמתניתין שגם רבי יהושע

הלך גם בההכנה לקנות בהמה למשתה ושמחה, )הגם שלא היה

בנו נשואי על גמליאל רבן עם הלך כנ"ל( וכלה להחתן קרוב

)של רבן גמליאל( ]מפני שהיה רבן גמליאל נשיא ומגדולי היחוס

נשואי וכן בכל )שיתגלה במהרה בימינו(, דוד עד מלכות בית

יחס הצדיקים שבדור[ ומזה שורש הענין שהשמיענו חכמינו ז"ל

בקדושת לשונם לשמחת אפריון במהרה בימינו אמן.

)דברי תורה מונקאטש - ח"ד, אות י"ב(

כשהצדיק בשמחה - מתלבש בו אליהווישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם )כט, א(

וברש"י משנתבשר בשורה טובה והובטח בשמירה נשא לבו

וז"ל: עינים מאור בספה"ק איתא ללכת. קל ונעשה רגליו את

הענין דכתיב )מלאכי ג, כג-כד( הנה אנכי שולח לכם את אליה

הדבר אמת והן וגו' אבות לב והשיב וגו' יום בא לפני הנביא

אליהו בשורת יהיה בימינו במהרה המשיח ביאת לפני שכמו

ט( יא, )ישעיה שכתוב כמו הדעת הרחבת יהיה זה ומחמת

ומלאה הארץ דעה וגו'. כמו כן יש בחינה זו בכל אדם מישראל

ובכל זמן וכו'.

לימוד בשעת גם טובה, בשורה איזה לאדם בא אם והנה

כשמתקשה על איזה דבר קודם שיבוא לו הדעת נכנס בו כמו

בשורה שמרגיש במוחו שנכנס בו נקודה אחת, וזה נקרא בחינת

ונתמלא דעתו שנתרחבה דעה' הארץ 'ומלאה ואח"כ אליהו

חיות ובנקל לו אז ליחד את חלקיו גם בחינת רגליו אל הטוב.

כי באמת איש המגיד בשורה טובה נתלבשה בו בחינת ניצוץ

אליהו ממש, כי הוא המבשר כל הבשורות טובות )כמ"ש בפיוט

'שבעולם טובות( בשורות כל על פקיד 'איש הנביא אליהו

ימי מששת הוא אליהו בחינת כי ההוא, במגיד שמתלבש רק

פר' ריש )ילקוט כנודע בפנחס אח"כ רק שנתלבשה בראשית

כל מתחזק טובה בשורה איזה להגיד כשמזדמן ולכן פנחס(,

אחד ואחד לרוץ ולהגיד כי נשמתו מרגשת בחינת אליהו ורוצה

מקום מכל בזה מרגישין אדם בני שאין אף בתוכו, להכניסו

ה' יכול להתחיל לעבוד את לו דעת היה ואם היה חזי, מזליה

למדריגה ממדריגה לילך אז, בו שנתלבשה אליהו בבחינת

אליהו הניצוץ בו נכנס הבשורה שנתבשר האיש וגם גדולה.

בקרבו ונתרחבה דעתו, גם כן יוכל לדבק בנקל אל הבורא יתברך

משנתבשר רגליו, בחינת שהגביה רגליו", יעקב "וישא וזהו

לבו אל שבא החיות נשא רגליו, את לבו נשא טובה בשורה

מבחינת אליהו את רגליו, "וילך ארצה בני קדם" שאפילו במדת

עולם, של קדמונו בנין אל קדם בני אל הולך שלו הארציות

"ונעשה קל ללכת, כי יש ק"ל צירופי אליהו אותיות הקדושים

למדריגה ללכת לעזרו אליהו בחינת עם האדם אל שבאים

גדולה עכ"ל.

ואני הבנתי מזה על מה שהייתי תמה, אשר ראיתי מאנשים

גדולים חסידים גדולים, אשר בעת שמחת צדיקים כגון שהיה

חתונה אצל הצדיקים, אזי דייקא בשעת החדווה הגדולה כמו

קויטעל ליתן הנ"ל החסידים עצמם דחקו אזי החופה, אחר

)פתקא( ולהזכיר את שמם דייקא אז, ולא הבנתי כלל מפני מה

וכשראיתי הדוחק, מפני ממש נפשות סכנת שהיה אז דייקא

התורה הזאת הבנתי כוונתם הטוב.

לברך ביותר כח לו יש צדיק ובפרט שמחה בשעת כי

בתורתינו שגם אמרתי ואז אליהו, בו נתלבש כי ולהשפיע,

אשר בת סרח שבאתה בשעה שמצינו בפירוש זאת מבואר

אז חי" בנך "יוסף יוסף בשורת את ע"ה אבינו ליעקב לבשר

בגודל השמחה ברכה שתחיה לעולם, ונתקיים בה כמו שמצינו

הי"ח( שסרח בת אשר חיה לעולם זוטא פ"א )ד"א במדרשים

בגן עדן.

ע"ה שבנה שלמה המלך מדוד כשנתבשרה בבת שבע וגם

כי ונתקיים, לעולם דוד יחי המלך ואמרה לו ימלוך, השתחוה

"דוד מלך ישראל חי וקים" )ר"ה כה.( היה ג"כ מחמת שנתלבש

בה אז בחינת אליהו מחמת גודל השמחה מהבשורה.

)דבש השדה אות קכד(

תשוח"ח להרב יעקב שלמה שיינברגר עורך מדור "בשפתי

צדיקים" ובעמח"ס "נחמד למראה", על הליקוט והעריכה

דינם של חוקי התנועה ע"פ ההלכהדף היומי יום א ]מכות ט[

במשנה: ערי מקלט מכוונות להן דרכים מזו לזו, שנאמר תכין לך הדרך. וברמב"ם )רוצח ח ה( כ' חייבין ב"ד לכוין הדרכים לערי

מקלט ולתקן אותם ולהרחיבן, ומסירין מהן כל מכשול וכל תקלה, ואין מניחין בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר.

שעשו תנועה, חוקי של דינם מה רבתא בשאלה יל"ע שאלה: ההלכה מצד חייבים האם הק', בארצנו כאן הכופרים ממשלת

לקיימם ולא לזלזל בהם אי לאו, מה דעת פוסקי זמנינו בזה.

תשובה: דברי השבט הלוי - נתחיל את דברינו בדברי כק"ז מו"ר מרן השבט הלוי )י רצא( במענה לאחד שכ' אליו שעשה תקנות

גדולות למנוע סכנה בדרכים ע"י התאונות שגורמות שפיכות דמים,

ואלו דבריו: "יש לשבח אתכם על כך ולחזק ידכם, ושכל ב"ד בעירו

ע"י חוקים נעשו לא ואם נזקין מהתושבים, חייבים לעשות למנוע

השלטון היה חיוב עלינו לעשות כזה, ובא וראה לשון הרמב"ם )הנ"ל(

ולהרחיבן, אותם ולתקן מקלט לערי הדרכים לכוין ב"ד וחייבים

פשוט מ"מ הדרך, לך תכין מדין לרוצחים מיוחד דין שזה ואע"פ

שממנו לומדים לפי המצב להסיר תקלות מרה"ר".

- מכוניות? כשאין אדום ברמזור לעבור אסור האם וממשיך השבה"ל: "וממילא פשוט דאסור ע"פ הלכה לעבור ברמזור

הסדר דהירוס מתקרבות, מכוניות כשאין גם הזמנים, בכל אדום

מביא לידי סכנה בנפש כידוע, וממילא מצוה לעורר ולהוכיח לאדם

שלא ציית לתקנות שנעשו לטובתו ולטובת הציבור כולו, שע"י דרכיו

הבלתי ישרים, מביא עצמו ואחרים לידי סכנה".

ומבואר חוקי תנועה לא תליא בדינא דמלכותא דינא -

דמלכותא דינא תוקף של לממשלה אין אם דאף בדברי השבה"ל

דינא, מ"מ חייבים לקיים חוקי התנועה שעשו לטובת הציבור, ודבריו

מבוססים על דברי החת"ס )חו"מ מד(. ובפתחי חושן )ה א הע' ד(

זו, ובס' עלינו הסתפק בזה אך כאמור כבר פשט לנו החת"ס ספק

לשבח )ח"ד עמ' תקעו( מביא מהגריש"א כעי"ז דתקנות שהם לטובת

הציבור, חייבים לקיימם.

מתון מתון ד' מאה זוזי שויא - הנה כי כן חזינן דעת תורה כשאין אף אדום ברמזור לעבור הלכה ע"פ דאסור דהשבה"ל,

ב' ונציין בזה, נזהרו ויראים צדיקים והרבה מתקרבות. מכוניות

עובדות כיוצב"ז: מסופר על הבית ישראל שהגיע פעם לרמזור אדום

בחיפה בשעה מאוחרת, ולא היו מכוניות על הכביש, ובכל זאת הורה

למלויו לחכות עד שיהפך הרמזור לירוק. הדבר פורסם בחיפה וגרם

לקידוש השם. וכן מסופר על האמרי חיים שבעת לכתו פעם בדרך,

הגיע לכביש בעת שנתחלף הרמזור לאדום, שהרבה אנשים מקילים

מאוד בכגון דא ועוברים, ונעצר ולא עבר באמרו ברצוני להיות אדם

הגון. ועל כך יש להביא משאז"ל )ברכות כ( מתון מתון ארבע מאה

זוזי שויא, ועדיף להפסיד רגע בחיים מלהפסיד את החיים ברגע ח"ו,

וחכם אחד המליץ על כך דמרומז הוא בתורה בפרשתן, ויאמר אליו

אדום לא תעבור בי.

חוקי על העובר אדם למשטרה למסור מותר האם )ח קמח( האריך לדון אם מותר יצחק ובשו"ת מנחת - תנועה? הולכי ומסכן החוק על קבוע באופן מי שעובר למסור לשלטונות

הם כלל שבדרך אף לשלטונות, למסרו שמותר ומסיק דרכים,

מענישים בקנסות כספיים או בשלילת הרשיון לתקופה, אך קודם

שימסור אותו לערכאות צריך התראת ב"ד. וכעי"ז כ' גם בתשובות

והנהגות )א תתנ(, ובפתחי חושן )ו ד הע' כב( מביא את המנח"י וכ'

שבמקום שאין פנאי להתרות ע"פ ב"ד אין צריך התראה ומותר מיד

למסרו לשלטונות. ואפשר שה"ה אם יודע בודאי שלא יבוא לב"ד ג"כ

מותר למסרו בלא התראה, יעו"ש.

זלזול בחוקי תנועה גורם לתאונות דרכים - וראה בשבט הלוי )ז יא( שמעורר שם זקני בענין התאונות דרכים, וכ' דהגורם לזה

הוא כי "טבע העם הזה עמא פזיזא, וממהרים ונוסעים בלי להתחשב

בסכנת גופם עצמם וסכנת אחרים, כאשר עיני ראו למאות פעמים,

ואשר לא כן עושים בחו"ל כידוע", וכן ע"י העבירות הנעשים בדרכים

ותובעים בדרך העומדים מזיקים נבראים עצמם, המכוניות ע"י

לפעמים נפשות נקיות, ע"כ.

צדיקים ויראים נזהרו והזהירו על חוקי תנועה - וצדיקים ויראים נזהרו והזהירו לקיים כל מילי דחוקי הדרכים ולא לזלזל בהם

כמלוא נימא, והרבה עובדות ישנן המעידות על כך, וראה בס' פניני

רבינו הקה"י )עמ' קכו( שכ' שבא אחד להקה"י וסיפר שהסתבך בענין

של חוקי תנועה ועתה עומד למשפט, וביקש ברכה שיצא זכאי בדינו,

גער בו הקה"י בנזיפה: אם אתה עובר על חוקי התנועה הלא אתה

לשבח עלינו ובס' גדול. היותר לעונש אתה וראוי אדם, חיי מסכן

)ח"ד עמ' תרכג( מביא מהקה"י שאמר אילו זכינו לסנהדרין בימינו,

היותם עקב בו, מהנוהגים מהכביש 99% הסנהדרין מסלקת היתה

מזיקים של ממש.

גדולים שדעת למעשה היוצא - מהנ"ל למעשה ההוראה שעשו התנועה בחוקי ולזלזל להקל אין דינא שע"פ וצדיקים

הממשלה, ואלמלא הם שתיקנו תקנות אלו היה מונח על ב"ד לתקן

אלו התקנות, והמיקל בהם כמיקל בגופי תורה החמורים אביזרייהו

דשפיכות דמים, ואף באופן שאין נראה שיש סכנה בדבר ג"כ אסור

לזלזל בהם, ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.

ואתה תשופנו עקב )בראשית ג, טו( לקראת תוקף ימי הקיץ הבעל"ט )ג(

הקדוש ברוך הוא לנחש הקדמוני המפתה את אמר את המרחיקים ולפשעים ולעוונות לחטאים הבריות

הקדמוני, הנחש - "ואתה" שמו: יתברך מבוראו האדם

במוקשים ולהפילו האדם את למחוץ תוכל - "תשופנו"

הוא כאשר - "עקב" לו, טומן אתה אשר

בעקבו של כך ואחר אליו, כניסה לך נותן

הניצחון אזי אותך ממנו, רוצה לסלק דבר

וויטאל זיע"א הוא שלך. ]פרקי רבינו חיים

שבספר "לב דוד" להחיד"א[.

התאווה בפני העומד דבר לך "אין רבותינו למדונו העיניים" כחסימת -

כוחו ובכל עיניו, את חוסם היה באמת ואם הראשונים,

ואונו מקיים חסימה זו, אזי היה מתקיים בו רישא דקרא

"הוא" - האדם, "ישופך" - ימחץ אותך, את הנחש הקדמוני,

זכה משלא אך המלחמה. בתחילת - "ראש" הרע, יצר

רק יצרו, עם להתפשר והגיע המערכה, בראש להתגבר

מידי, לו ותו העיניים, את ולהרים המחסום את לפרוץ

ויחזור ללימודו ולתפילתו, אך כשפרץ את המחסום פעם

בתחבולות המלומד הרע ויצר הדבר... הוקל כבר אחת,

מלחמה כבר עמד על חולשה זו, ושוב תוקף ביתר שאת

מלחמה על וחוזר זה, מחסום בשנית לפרוץ עוז וביתר

זו, עד שכבר קטל המחסום, וכבר העיניים שולטים עליו,

האסטרטגית המערכה ליצלן רחמנא כשמתחילה וכעת

על שלב עמוק יותר, הנה כבר הוא במלתעות יצרו הרע,

לבנה: גבי על שחורה באש כתוב כבר הרע יצר ונצחון

רוצה אשר דילן יקיר יעשה ומה עקב". תשופנו "ואתה

להימלט מפח יקוש ולשבור מלתעות ַעָול, הוא היצר הרע,

הוא השטן, הוא מלאך המות, אך מה כוחו כי ְיַיֵחל להתגבר

בכוחותיו הדלים על הגיבור השולט בו. ואם במערכה על

שליטת תחת היה לא כשעדיין ההתחלה, על "הראש",

יצרו הרע ואעפ"כ נכשל, א"כ כשעכשיו הוא ב"עקב" כי

לכדו יצרו הרע, על אחת כמה וכמה שסופו להיכשל ח"ו.

לחזור דרכים הרבה ובאמת תקנתיה? ומאי

שהיתה למצב נפשו את ולהחזיר הכל, ולתקן בתשובה

קודם החטא, וסממני התשובה מפוזרים אצל רופאי הנפש

ראשונים והאמוראים התנאים הק' רבותינו המה הלא

הוא הכל ושורש היטב. באר בכתובים והמה ואחרונים,

רצון השם יתברך "אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו

ויעזור השם יתברך יא(. )יחזקאל פרק לג, וחיה" מדרכו

רוח ויחדש בקרבם יד טבעם משגת, אין לשבים כאשר

טהרה )שערי תשובה(.

ופירשוהו דילן, בנידון וההצלה המילוט דרכי ובין צדיקים ומטו ביה בשם הרה"ק מרוזין זיע"א, אשר בכח

הוא ברוך שהקדוש תמיד", יום בכל בטובו "המחדש

התבטל שכבר זה בכח יש כן אם הבריאה, את מחדש

בקול גדולה, צעקה לצעוק ר"ל, העיניים חסימת אצלו

רעש גדול מסוף העולם ועד סופו, ]אף שאין צריך להוציא

כוחו[, בכל זאת יצעק ונפשו שבלבו אלא מפיו, זה

העיניים, שמירת מחסום את פרצתי לא מעולם ויאמר:

ומעולם לא נשאתי את עיני לילך בעצת יצרי הרע, והדבר

פשוט וברור שאין לך דבר העומד בפני התאוה כחסימת

העיניים, ולעולם לא אתפתה ליצרי הרע להקל בדבר זה

עכשיו ולא בעבר התפתיתי לא כמימריה, לרגע אפילו

לרחוב צאת לבלתי וסייגים גדרים ואוסיף בעתיד, ולא

לך "לך אלמוני, למקום לילך ולבלתי עיקר, כל פלוני

צריך כך תקרב", לא לכרמא סחור סחור נזירא, אמרינן

לחזור ולשנן לעצמן שאין הוא קשור לעבירה כלל.

זו בדרך תהיה שיעשה שהתשובה דבר של וכללו

שיתחדש בעצמו ויכחיש את כל השייכות שלו לעבירה,

ויקבע בדעתו שלא היה לו שום שייכות אליה, ושאין לו

עכשיו שום שייכות, ושלעולם לא יהיה לו שום שייכות, ואז

חוזר ל"ראש", ועל זה כבר גילה הקדוש ברוך הוא לנחש

הקדמוני שכוחו של האדם לנצחו במערכה

שנתן לפני המלחמה, שבראש, שבהתחלת

בפתח זה דרך של וכללו אליו. כניסה לך

בעצמו שיקבע שע"י ה"עקב", מן המילוט

ושלא לחלוטין, העבירה מן מנותק שכבר

עמה, שייכות שום לו יהיה ושלא לו היה

בסייעתא ואשר ל"ראש", עצמו את מחזיר

דשמיא יזכה לשוך את ראשו של הנחש הקדמוני.

"שבע יפול צדיק וקם", גם אם שוב נפל במהמורות זיע"א: מקאצק הרה"ק וכמאמר יתייאש, אל הרע, יצרו

כוחו, בכל ויתחדש יחזור ושוב מדעת"! שלא - "יאוש

לעבירה, לו שיש שייכות כל ועוז תוקף בכל להכחיש

ולקבוע שנקי הוא ונקי יהיה לצבוא צבא בעבודת הי"ת.

• • •מן והבדילנו לכבודו שבראנו אלוקינו הוא "ברוך בתוכנו, נטע עולם וחיי אמת תורת לנו ונתן התועים

ונתן לנו יצר הרע הבוער כאש בתנור, כדי שנדחה אותו

ונתגבר עליו, ונחסום את העיניים בעוז ובתעצומות, ובזה

נקיים מצות יראת שמים, ]כמו שכתב החינוך שמצוה זו

הוא עליו[, ומתגבר נסיון עליו שבא בשעה מתקיימת

יפתח לבנו בתורתו וישם בלבנו אהבתו ויראתו, ויתן לנו

ישראל בגבורה, יצרנו הרע, אוזר נגד וגבורה לעמוד כח

"ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדושתו".

שבח בדבר ירבה באלו וכיוצא כאלה בדיבורים

והודיה ובדברי תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו

דקודשא עבדא להיות עמו ה' בחלק חלקו על להודות

לעבוד יתברך השם שיעזרהו שיח ולשפוך הוא, בריך

אותו בקדושה וטהרה, והבא להיטהר מסייעין אותו.

וכמאמר הרה"ק מקאצק זיע"א: "יאוש - שלא

מדעת"! ושוב יחזור ויתחדש בכל כוחו, להכחיש

בכל תוקף ועוז כל שייכות שיש לו לעבירה

פלאות עדותיך שאלה מן הפרשה

ובמקהלות שמחות בקהילות הקודש

ובמקהלות שמחות בקהילות הקודש

פלאות עדותיך שאלה מן הפרשה

פלאות עדותיך שאלה מן הפרשה

והשקית את העדה ואת בעירם )כ, ח( רש"י מפרש על פסוק זה: "ואת בעירם - מכאן שחס הקב"ה על ממונם של ישראל". ובגמ' ב"מ לב ע"ב "מדברי שניהם נלמד צער בעלי

חיים דאורייתא", יעו"ש בסוגיא. וא"כ מנלן למילף מהכא שהתורה חסה על ממונם של ישראל, דילמא משום צער בעלי חיים, וצ"ע.

ופט

י ופ

ק :

ספו

ד

ברכת מזל טוב שלוחה בזאת לבעלי השמחות הי"והרב ישי בוגרד שליט"אהרב יוסף ויזל שליט"א

שמחת ה'שלום זכר' תיערך בביהמ"ד קהל חסידים

לרגל השמחה השרויה במעונםבהולדת הבן שיח'

הרב אורי בקנרוט שליט"אשמחת ה'קידושא רבא' תיערך בביהמ"ד קהל חסידים

הרב יוסף פולק שליט"אלרגל השמחה השרויה במעונם

בהולדת הבת תחי'

הרב חיים קופמן שליט"אובנו הבה"ח יוסף ני"ו

שמחת ה'בר מצוה' תיערך ביום ג'ב"היכל הכינוסים" ויז'ניץ

לרגל השמחה השרויה במעונםבהיכנס הבן בעול תורה ומצוות

יזכו לרוב נחת דקדושה מתוך שפע הצלחה אמן

ביהמ"ד דחסידי בעלזא מכנובקאבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

ברכה לראש משבירבלב מודה הננו לברך את האי גברא חשיבא ויקירא, גומל חסד

בכל מאודו, ליבו רחב כאולם לכל דבר שבקדושה, ה"ה

הרה"ח ר' מרדכי אייזן שליט"איו"ר ארגון החסד "חסדי מרדכי"

ואתו עמו בנו היקר העוסק בצרכי ציבור באמונה

הרב פנחס אייזן הי"ועל הסיוע הנדיב לתושבי עירנו לקראת חג הפסח הבעל"ט

ימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה, ויהי נועם ה' עליהם שתשרה שכינה במעשי ידיהם, מתוך שפע ברכה והצלחה

בברכה, רבנן ותלמידיהון

"יראוך עם שמש"לידיעתך!

מדי שבת בשבתו מתקיים

"א חסידישע גישמאקע מנין שחרית" כותיקין עם הנץ החמה

בבית המדרש "קהל חסידים"

התחלת התפילה פר' חוקת: 4:40קידושא רבא לאחר התפילה

התודה והברכהלהאי גברא יקירא, איש האשכולות

כביר המעש ורב הפעלים לתורה וחסידותליבו רחב כאולם לכל דבר שבקדושה, ה"ה

הנה"ח הרבעזריאל יהודה הלוי טאובר שליט"א

נשיא ויו"ר דק"ק 'חסידים'

על נדבת ליבו להוצאת הגליוןלרגל יום ט' תמוז, יומא דהילולא דרבו

אשר שימש אצלו בקודש פנימהויצק מים על ידיו הק'

כ"ק אדמו"ר הגה"ק מצאנז זיע"איה"ר מלפני אבינו שבשמים

שזכות בעל ההילולא הגה"ק זצוקללה"התעמוד לימינו ותגן עליו ועל כל בית ישראל אמן

המערכת

השאלה מגליון 53 פרשת בהר בחוקותי:"ולא תונו איש את עמיתו", וברש"י: הזהיר על אונאת דברים וכו' ולא ישיאנו תתן לא עיוור ולפני הכתוב הזהיר כבר שהרי וצ"ע לו. הוגנת שאינה עצה

מכשול?תירוץ א: בעצה שאינה הוגנת בעניני ממון - האיסור מצד לפני עיוור, ובעצה

שאינה הוגנת הגורמת לצער -איסור מצד לא תונו.תירוץ ב: לא תונו - אזהרה על מוכר דייקא, ועיין באבן עזרא.

תירוץ ג: בלפני עיוור הוזהרנו על עצה שאינו יכול לברר, שהוא "עוור" בזה, וכאן התווספה אזהרה גם למי שיכול לברר.

המשך לפרש לו, הוגנת שאינה עצה ישיאנו ולא - פירש רש"י ד: תירוץ

לטובה כוונתי אך מצערו שאני תאמר שלא - מאלוקיך" "ויראת הפסוק להדריכו לדרך הישר, והוי דברים שבלב, תלמוד לומר ויראת. ) באר בשדה(

עוונות לו שתזכיר ידי על חברך תצער שלא אומרת התורה ה: תירוץ לו עלתה שלא יראה כי לסורו יחזור שהוא תגרום זה ידי ועל ראשונים, תשובתו וקוראים אותו רשע. )ויראת מאלוקיך - שהוא יגיד שכוונתו להשיבו למוטב ובאמת כוונתו שהוא ירשיע ורק הוא יהיה צדיק(. ואם כן, אין זה כמו לפני עיוור ששם אינו יודע שזו עבירה, אבל כאן הוא גורם לו ע"י גרמא שיחטא

במזיד. )משכיל לדוד(

יעקב צבי והרב ק. דוב הרב לוינגר, א. י. הרב וייס, שמואל הרב השיבו: רוזנבוים.

לעורר לב המשך דיני בדיקת הציצית

• לענין בדיקת הציצית בשבת, כתב המ"ב שחייב לבדוק כבחול וגם משום חשש טלטול שיוצא עמה כשאין עירוב,

וכתב שאין העולם נזהרים בזה ע"כ. ]ויש שביארו טעם העולם כי חוששים שיבוא להדק הקשר שהוא איסור תורה או

להפרידם שיש אוסרים משום תיקון[.

• וכתב בביה"ל )סד"ה קודם( שכ"א יבדוק בערב שבת ויצא ידי כולם.

מרכז "אש קודש"לתורה ולחסידות

אלעד

"בטוב צדיקים תעלוץ קריה"בקול רינה ותודה שפתינו תרננה שבח והודיה לנורא עלילה,

על הזכות העצומה שנפלה בחלקנו, ונזמין בזה את כל תושבי

עירנו, לבוא לשוש ולשמוח בשמחתינו

שמחת ה"שבת שבע ברכות" לבת מורינוהרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א

אשר תתקיים בעזרת השי"ת בשב"ק זו פרשת חקת

במתחם קרית חינוך ויז'ניץ רח' רשב"י - ר' יונתן בן עוזיאל

"סידורו של שבת"תפילת מנחה וקבלת שבת .......................................................... 7:15

השוה"ט ושבע ברכות ................................................................ 11:00

תפילת שחרית ......................................................................... 9:30

קידושא רבא לאחר התפלהלגברים באולם השאטער, לנשים באולם הכינוסים

תפילת מנחה שב"ק ...................................................... 6:00 בדיוק!

תפילת מנחה מוקדמת בכדי לזכות להרחבת הדעת והלבבעידנא קדישא דרעווא דרעווין ונעילת זמן שמחתנו

"פתח לנו שער בעת נעילת שער"סעודת רעווא דרעווין בהתעוררות הלב ובכיסופין

דקדושא ונעילת ימי ה"שבע ברכות" הנעלים והקדושים

של"ס "רעווא דרעווין" )נט"י באולם הכינוסים( לאחר מנחה.

ברכהמ"ז ושבע ברכות האחרון ................................. 8:50 בדיוק!

זמירות שירות ותשבחות בכלי זמר מנגנים ... תיכף מזמן ר"ת

מעריב מוצש"ק ............................................................................ 10:45

התפילות יתקיימו:בביהמ"ד דחסידי ויז'ניץ )הישן( רח' רשב"י 13

השולחן הטהור וסעודת רעווא דרעווין יתקיימו:באולם השאטער

ויה"ר שמשפע שמחה זו, יתמשך שובע שמחות והשפעות טובות ברו"ג לכל המשתתפים, לכל תושבי

עירנו ולכל עם ישראל בכלל ובפרט

תודת והוקרת המערכת נתונה לאיש יקר רוח, בעל לב טוב רחב כאולם לכל דבר שבקדושה, ה"ה

הרב אורי בקנרוט שליט"אעל תרומתו נדיבת הלב להוצאת הגליון לרגל הולדת בתו תחי' למזל טוב

יבורך מן שמיא בנחת דקדושה והצלחה בכל עניניו, אמן

בשבח והודיה להשי"תעל כל הטוב והחסד אשר גמלני

בהולדת בתי למזל טובאתכבד להזמין את כל מכרי וידידי הי"ו

לשמחת ה'קידושא רבא'שתיערך בס"ד בשבת זו בביהמ"ד קהל חסידים בעירנו

לאחר התפילה בשעה 11:15 )משוער(

ובשמחתכם אשיב לכם כגמולכם הטוב

אורי בקנרוט

מוסדות התורה והחינוך "צמח צדיק" ויז'ניץ אלעד

בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

טנא מלא ברכותבהדרת כבוד ובקול רינה וישועה משגרים אנו טנא מלא ברכות למעכש"ת

האי גברא רבא, רב חיליה וגובריה באורייתא, נערץ בפי ישרים ובקרב חסידים, מלהיב נפשות ישראל לאביהם שבשמים בשמחה ובהתרוממות

משפיע מאורו קדושה וחסידות לעם מבקשי ה' ועוזו בעירנו המעטירה

הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"אלרגל השמחה השרויה במעון צדיקים בנישואי הבת שתחי'

נכדת כ"ק האדמו"ר מזוטשקא שליט"אעב"ג החתן המופלג הרב משה יהודה לייב שיחי'

נכד כ"ק האדמו"ר מביאלא רמת אהרן שליט"אבן הרה"צ רבי צבי רבינוביץ שליט"א

רב ור"מ דק"ק ביאלא רמת אהרן ובעמח"ס "עיוני הלכה"בשעה טובה ומוצלחת ובמזל טוב

נצרף את ברכותינו מעומקא דליבא, שתרוו מבית זה ומכל יוצ"ח דורותישרים ומבורכים, בבני חיי אריכי ומזוני רוויחי וסייעתא דשמיא, ותזכו להמשיך בעבוה"ק מתוך שפע ברכה בשמחת הלב וכל מילי דמיטב,

המברכים נאמנה רבנן ותלמידיהון חיים מאיר כץ

מנכ"ל המוסדות וסגן ראש העיריה

ביהמ"ד "אהל משה מאקאווא" רח' אבן גבירול 20 אלעד

"מזלא טבא וגדיא יאה"הברכה שלוחה מעומקא דליבא אל ידידנו היקר והמכובד,

יראתו קודמת לחכמתו, ליבו וחפצו להאדרת בית ה' ולומדי התורה הקד', נדיב מיוחד לכל דבר קדושה ותורה, ומתנתו

כברכת כהן בהרחבה, ממתפללי בית מדרשנו

לרגל השמחה השרויה במעונו בשעה טובה ומוצלחת

ה"ה הנגיד המפואר

מוהר"ר מרדכי אליעזר

הכהן שווארץ שליט"אלרגל הולדת הבן צבי יצחק שיחי' בשעטו"מיהא רעוא מן שמיא שיזכה לגדלו ולהכניסו לתורה ולחופה

ולמעשים טובים בנקל מתוך הרחבת הדעת, וירוו מהם ההורים והסבים רוב נחת דקדושה, אמן

המברכיםמתפללי ביהמ"ד הגבאים

מוסדות בעלזא מכנובקאבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

רח' רב חייא 5 אלעד

אבד חסיד מן הארץהמומים ודואבים עד עמקי נפש, בצער רב וביגון קודר אנו

מבכים את פטירתו טרם עת של האי גברא רבה חסידא ויקירא דבוק בכל לבו ונפשו לרבותינו הק', יום ולילה לא שבת ונשא בעול במסירות וללא ליאות למען מוסדותינו מיום היווסדו

בעצה ובעשייה, נעים הליכות ואהוב על הבריות

הרה"ח מוהר"ר אשר זעליג אייזנברג ז"למחשובי אנ"ש וממייסדי מוסדותינו בארה"ק

שהשיב את נשמתו לבוראו ביום ג' תמוזותנחומינו שלוחה למשפחה הכבודה ולבנו ידידנו היקר ברא

כרעיה דאבוה המנהל ברוב בינה את מוסדותינו לתפארה

מוהר"ר צבי שיבלחט"איה"ר שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולכם ולא תוסיפו לדאבה

עוד ואבי יתומים יאמר לצרותינו דיהמנחמים

הנהלת המוסדות לומדי הכוללים מתפללי ביהמ"דיושבים שבעה בבית המנוח ברח' הישיבה 10 ירושלים עד יום ב' בבוקר