רפואה מערבית מערכת עיכול

58
ללללל ללללל- ללללל לללללל תתתתתת תתתתתתתתתת תת תת' תתתתתת תתת תתתתת תתתתת תתתתתת תתתתת תתתתת תתתת תתת. תת' תתתתתת תתתתת תתתתתתת תתת תתתתת תתתתתתתת, תתתתת, תתתתת תתתתתת.1 . תתתתת תתתתת תתתתת: תתתתתתתת תתת תתתתתתתתת תתתתת.2 . תתתתת תתתתת: תתתת תתתתתתתתת תתתת תתתת תתתתתת תתת.3 . תתתתת תתתתת: תתתתת תתתתתתת תתת תתתתת. ללללל לללל: תתת תתתתת תתתתתת תתתתת תת תתתתתת תתתתתת תתתתת תתתתתתתת תתתתתתתתתתתת תתתתתתת תתתתת תתתתת תתתתתת תתתת תתת. ללללל לללל: תתתתת תתתתת תתתתתתתתתת תת תתתתתתת תתתת: תת תתת תתתתתתת, תתתתתתתת תתתתתתתתת תתתתתת תתתתת תתתתתתתתת תתתתת תתתתתתתת תתתתת תתתת תתתתתת תתת. תתתתת ת"ת תתתתתת תתתתת תתתתתתתת. תתתתתתת – תתתתתת תתתתת. תתתתתת – תתתתתת תתתת תתתתתתתת. תתתתתתת – תת תתתתתת.

Upload: arthur-efremov

Post on 27-Jul-2015

319 views

Category:

Documents


9 download

DESCRIPTION

רפואה מערבית

TRANSCRIPT

Page 1: רפואה מערבית מערכת עיכול

רפואה מערבית - מערכת עיכול

וספיגת תוצרי המזון לזרם הדם. מע' התפקיד הפיזיולוגי של מע' העיכול הוא עיכול המזון

העיכול מבצעת תפקידים אלו בעזרת תנועתיות, הפרשה, עיכול וספיגה.

. תהליך פירוק המזון: מולקולות ענק למולקולות קטנות.1

. תהליך ספיגה: מעבר המולקולות מחלל המעי למחזור הדם. 2

. תהליך הפרשה: הפרשת השיירים שלא עוכלו. 3

פירוק מכני:

שלב מקדים לעיכול הכימי בו נטחנים חלקיקי המזון לחלקיקים מיקרוסקופיים ומקבלים סביבה

מימית הנחוצה לשלב הבא.

פירוק כימי:

שינוי במבנה המולקולארי של מולקולת הענק:

כל אלה השומנים, החלבונים והפחמימות יכולים להפוך למולקולות קטנות המסוגלות לחדור

מבעד לדפנות התא. מתבצע ע"י אנזימי פירוק ספציפיים.

חלבונים – חומצות אמינו.

שומנים – חומצות שומן וגליצרול.

פחמימות – חד סוכרים.

דורש סביבה מימית, חלקיקים מיקרוסקופים )לפיכך מתאפשר רק לאחר הפירוק המכאני(.

שליטה באכילה:

אנו אוכלים בכדי להתאים את צריכת הקלוריות לשריפת הקלוריות.

שליטה באכילה תלויה בשני מרכזים מוחיים:

מרכז השובע ומרכז הרעב.

Page 2: רפואה מערבית מערכת עיכול

לאחר הארוחה:

רמת גלוקוז גבוהה בפלסמה, הקיבה מתרחבת, פעילות עצבית במרכז השובע.

השפעה ממצבים רגשיים ונפשיים )חרדה( – מבחינת תחושת השובע.

תנועתיות מערכת העיכול:

המזון עובר מהפה לכיוון פי הטבעת.

(. שעות )תלוי בתכולת הסיבים בתזונה 20-140 זמן המעבר לאורך מערכת העיכול נע בין

מאפייני תנועת המעיים:

התכווצות ספונטנית + גלית=פריסטלטיקה.

עם הגיל ישנה הירידה בפעילות זו, אך אין הפרעה לספיגה.

אנטומיית מע' העיכול

מערכת העיכול היא צינור אחד שלם עם כניסה ויציאה. יש לו בלוטות נלוות – לבלב, כיס

המרה, כבד הקשורים לתהליך העיכול. בלוטות נוספות הן בלוטות הרוק.

צינור העיכול

Oral cavity.חלל הפה –

Pharynxלוע –

Esophagusוושט –

Stomachקיבה -

Small intestine.מעי דק –

Large intestine.מעי גס –

Anal Canal.פי הטבעת –

Page 3: רפואה מערבית מערכת עיכול

בלוטות נלוות

חלק ממערכת העיכול אך לא מהצינור עצמו. המזון אינו עובר בהן, אך הן משתתפות בתהליך

ע"י הפרשת אנזימים, הורמונים וחומצות, אל צינור העיכול.

Salivary Gland.בלוטות רוק :

Liver.כבד –

Gall Bladder.כיס מרה –

Pancreas.לבלב –

היסטולוגיה של צינור העיכול

רוב צינור העיכול בנוי משכבות בסיס קבועות.

Lumen.החלל הפנימי בו עובר המזון –

Epithel.מעטפת. סוגו משתנה בהתאם לתפקיד האיבר במערכת העיכול –

סוגי אפיתל:

.Protectiveאפיתל הגנתי –

secretoryאפיתל הפרשתי –

.Absorptiveאפיתל סופג –

אפיתל סופג + הגנתי.

מסווגים את סוגי האפיתל לאורך צינור העיכול לפי התפקיד העיקרי שלהם:

שכבתי. 1 רב הגנתי )השנייםאפיתל הטבעת ופי הוושט הפרינקס, הפה, בחלל שטוח:

האחרונים באים במגע עם החוץ – חשוב(.

: בקיבה בלבד. בו שזורות בלוטות הפרשה. עמודי חד שכבתי.אפיתל הפרשתי. 2

שמגדיל שטח פנים. עמודי חד שכבתי עם וילי.Villi: מעי דק. מכיל אפיתל סופג. 3

: מעי גס. תאים סופגי מים ותאים מפרישי מוקוזה.אפיתל סופג והגנתי. 4

שכבות נוספות )מבפנים החוצה(

Submucosa:

רקמת חיבור אוורירית. תומך באפיתל, מכיל כלי דם, עצבים ולימפה )מע' חיסון(.

Page 4: רפואה מערבית מערכת עיכול

musculatures:

השכבה השרירית, אחראית על התנועתיות. בד"כ מסודרת בשתי שכבות: שרירים עגולים

וישרים.

Adventitia:)סרוזה(

רקמת חיבור אוורירית, כלי דם ועצבים. מכילה הרבה שומן. קרויה גם סרוזה ומשמשת כמעין

אינה קיימת בוושט לכן גידולים בוושט פורצים מהר מאודגדר שתמנע התפשטות או דלקת.

. לאיברים סמוכים

צינור העיכול - איבר איבר

: oral cavity חלל הפה –

הפה הינו האיבר הראשון אליו נכנס המזון.

תפקידו העיקרי: טחינת מזון.

עיקר תהליך העיכול המכאני.

טחינת המזון בעזרת:

שיניים, שרירי לעיסה ולשון.

מיקום:

מהשפתיים ועד מבוא הלוע.

(palateגג חלל הפה – חיך )

החיך מורכב מחיך קשה ורך.

קירות הפה – לחיים.

רצפת חלל הפה – חניכיים, לשון ורקמות רכות.

חלל הפה באפיתל שטוח רב שכבתי: הגנתי, עובר הרבה שכבות.

שפה שסועה וחיך שסוע מסוכנים, כי יש סכנה שמזון ייכנס למערכת הנשימה.

לעיסה: פעולה רצונית המערבת את שרירי השלד של הפה והלסת.

מפרקים גושי מזון גדולים לחלקיקים קטנים.

Page 5: רפואה מערבית מערכת עיכול

מפחתים סיכון של חנק.

מערבבים מזון עם רוק ומוקוזה.

: Oral cavity לשון –

איבר שרירי מכוסה אפיתל.

.Genioglossusשריר עיקרי:

תפקידים:

. הנעת המזון כלפי השיניים ולכיוון הבליעה.1

. היגוי הברות בעת דיבור.2

. קלט חושי של טעם באמצעות פקעיות טעם ספציפיות המצויות על אפיתל הלשון. 3

הטעם הראשון שנקלט הוא מתוק אחריו מלוח, חמוץ ומר.

לשון – בלוטות הטעם

Papillae – 4:סוגים

Filiform

Fungiform

Foliated

Circomvallate

בלוטות הרוק

זוגות בלוטות רוק:3אל חלל הפה נפתחים צינורות של

1 .Parotid Glands.תת אזניות. פתח: בלחי :

2 .Sublingual Glands.תת לשוניות. פתחים רבים ברצפת הפה :

3 .Sub mandibular Glands .פתחים סמוכים בבסיס הלשון. 2: תת לסתות

הפרשת הרוק מגורה ע"י:

גירוי מקומי בפה.

Page 6: רפואה מערבית מערכת עיכול

גירוי של איברי חוש אחרים )ריח, מראה(.

רוק מכיל את האנזים עמילז.

הרוק הוא בסיסי, משמש כבופר )מאזן( לחומציות המזון.

מה מכיל הרוק?

מוקוזה/ריר.

עמילזה – מעכל עמילן.

ליזוזום – מגן מפני זיהומים בקטריאליים.

רוק מורכב ממים וחלבונים.

תפקידי הרוק:

הרטבת המזון לצורך הקלה על הלעיסה, הבליעה והפירוק הכימי.

המזון לנוזלי על מנת שייתן קלט חושי בפקעיות הטעם בלשון.הפיכת

.Amylaseהפרשת אנזים מפרק פחמימות –

.Lysozymeהפרשת אנזים אנטי בקטריאלי –

– מסיס במים ולכן טוב שנמצא במע' העיכול.IgAהפרשת נוגדן מסוג

בחלל הפה לבסיסי יותר. PHהעלאת ה-

הלוע

ממוקם בין חלל האף ובין חלל הפה.

מחולק לשלושה חלקים:

Nasopharynx.מקושר לאף :

Oropharynx.מקושר לפה :

Laryngopharynx .מקושר למיתרי הקול :

צינור שרירי אליו נפתחים חלל הפה וחלל האף.

בלוע עוברים הן המזון והן האוויר הנשאף.

בהמשכו מתפצל הלוע לשני צינורות נפרדים:

1 .Trachea.קנה נשימה. הקדמי יותר, מוביל אל הראות :

2 .Esophagus.וושט, מאחורי הקנה, מוביל אל הקיבה :

Page 7: רפואה מערבית מערכת עיכול

. Epiglottis בלוע ישנו שסתום הסוגר את פתח הקנה בעת בליעה –

Esophagus:וושט –

מוביל את המזון מהלוע לקיבה.

הקרוי 25אורך: הקיבה עם הצומת עד מהאסופוגוס ס"מ Gastro-esophageal Junction.

ס"מ מתחת לסרעפת. 2-3הצומת הזה מצוי

ל- אחורית החזה, בחלל ממוקם הוושט מיוחד Tracheaרוב חור דרך עובר ,Hiatus-ב

Diaphragm .אל חלל הבטן

Epithel :

Startified Squamousהגנתי. . רב שכבתי שטוח קשקשי –

רגנרציה לא מהירה, מתחלף מדי שבוע.

לשם לובריקציה.Mucousהפרשת

musculatures:

שליש עליון – שתי שכבות השריר הינן משורטטות – רצוני – ניתן לשלוט.

שליש תחתון – שתי שכבות השריר הינן חלקות – לא רצוני.

שליש אמצעי – משולב – שליטה חלקית.

ספינקטרים:

סוגר: מסתם טבעתי היכול להתכווץ ויכול למנוע מעבר הלאה דרך הצינור.

. עליון – אנטומי – כלומר עם היפרטרופיה של שריר משמש לרפלקס הבליעה.1

. תחתון – פיזיולוגי, כלומר אין התעבות שרירים. משמש להתכווצויות פריסטלטיות.2

:הבדלים בן ספינקטר אנטומי לפיזיולוגי

ספינקטר אנטומי – שריר שניתן לראות בפוסט מורטום.

ספינקטר פיזיולוגי – תפקודי בלבד.

פתולוגיה: בקע סרעפתי

בקע – המצאות של רקמה במקום שהוא לא צריך להיות בו.

תהליך הבליעה

Page 8: רפואה מערבית מערכת עיכול

מהפה עד הוושט:

מהרגע שנגסנו באכול, הואכל עבר דרך חלל הפה, עם הלשון ואל הלוע.

מהלוע בולוס )גוש( המזון הגיע אל הוושט.

סה"כ כל מה שעשינו הוא לפרק את האוכל פירוק מכני.

ולהעבירו בצינור העיכול – פעולה הנקראת בליעה.

לעיסת המזון והרוק הופכים אותו לגוש – בולוס מזון.

לבליעה שלושה שלבים:

. בולוס המזון עובר לחלק האחורי של הפה. המזון בא במגע עם הדופן האחורית של הלוע.1

. מופעל רפלקס הבליעה.2

. הבולוס עובר לאורך הוושט בהתקדמות פריסטלטית. 3

חלקים: 3 תהליך הבליעה מתחלק ל-

Oral Phase

Pharyngeal phase

Esophageal phase-שניות(.10 )מזון חוצה את הוושט בפחות מ

מתחילה באופן רצוני וההמשך הוא רפלקס.

Oral phase :

השלב הרצוני.

המטרה – לקדם את המזון לחלק האחורי של הפה.

הלשון מכריחה את בולוס המזון להגיע לפרינגס.

ישנה חסימה של השפתיים והלחיים ייצמדו.

השלב כולל ערבוב רוק ושבירת מזון.

Pharyngeal Phase:

השלב של רפלקס הבליעה.

Page 9: רפואה מערבית מערכת עיכול

רפלקס הבליעה לא מושפע מגרביטציה )עמידה על הראש, שהייה בחלל(.

מטרת רפלקס הבליעה: למנוע רפלוקס חלל הנזלי )האף( ולמנוע מהמזון להגיע לטרכיאה.

אם הרפלקס פגוע תהיה אספירציה )שאיפה של דברים שהם לא אוויר לראות – תשניק(.

? הבליעה מגרה מרכז במוח שיביא ל:מהו הרפלקס

רלקסציה של ספינקטר ושט עליון.

קידום הגל הפריסטלטי.

האפיגלוטיס סוגר את הטריכאה והכי חשוב את מיתרי הקול שמתחת לו.

פעמים ברציפות.3-4 )פער זמן( בין בליעה לבליעה וקשה לבלוע יותר מ- Lagיש

ליטר נבלע ביום.1.5 פעם ביום בלי שנרגיש. 600בממוצע אנו בולעים

בלילה אנחנו לא אוכלים לכן רפלקס הבליעה מופחת.

לכן הסיכוי לרפלוקס ואספירציה עולה בלילה.

הקדמת קנה לוושט

כל המאמץ הזה נועד להבטיח שהמזון ילך למסלול הנכון וההמשכי שלו.

ישנה הפרדה בין הטריכאה )מע' הנשימה( לפרינגס ולוושט )מערכת העיכול( הן אנטומית והן

תפקודית.

לכן, אי אפשר לבלוע ולנשום ביחד. ראה אף סתום.

. Dysphagia קושי בבליעה -

למה שיהיו בעיות בליעה?

הפרעה מכאנית )גידול לדוגמא(.

, פרקינסון.CVAניורומסקולרי:

מה הסיבוך?

– נפוץ אצל אלכוהוליסטים בזמן השינה. דלקת ריאות

איך נזהה?

אחרי כל בליעה יש שיעול וחנק.

Page 10: רפואה מערבית מערכת עיכול

Esophageal Phase:

שניות.10המעבר בו מהיר מאוד: עד

בעל שני ספינקטרים: עליון+תחתון.

( נפתח ומיד נסגר למניעת רפלוקס.UESספינקטר ושט עליון )

( מתרפה להעברת המזון הלאה לקיבה. נסגר מאוחר יותר מהעליון, כדיLESספינקטר תחתון )

לאפשר מעבר מזון.

Achalasia:

ולכן מזון לא יכול לעבור הלאה לקיבה.LESהגדרה: חוסר הרפיה של ה-

מה נראה?

איבוד משקל עקב דיספגיה –קושי בבליעה.

שיעול כרוני עקב רגורגיטציה ואספירציה.

בצילום יראה כמו מקור ציפור עם הרחבה של ושט פרוקסימלי.

איך נטפל? חד פעמי ע"י בלון שינפח וירחיב.

Diffused spasm:

אין גל פריסטלטי אלא כיווץ בו זמנית של כל הוושט.

(.Corkscrewבצילום נראה: ושט זיגזגי )

Nutcracker:

יש גל פריסטלטי תקין אך עוצמת כיווצו גבוהה. קושי בבליעה וכאב בחזה שיכול לחקות התקף

לב.

הקאה:

מכלול פעולות מוטוריות.

מרכז ההקאה – במוח המוארך.

מלווה בתחושות של: בחילה, חיוורון, זיעה ועליה בקצב לב.

הכוח להקאה נוצר ע"י עליה בלחץ התוך בטני.

עם המזון מקיאים גם מלחים, מים וחומצה.

Page 11: רפואה מערבית מערכת עיכול

סכנת התייבשות ואלקלוזיס – בססת.

מרכז ההשפעה מושפע מ:

תרופות )דופמין(

גירויים פסיכוגניים

תנועות אבנורמליות )מחלת ים( – הקאה בנסיעות. לימון עוזר כנראה.

גירוי לפרינקס.

תהליכים פתולוגיים במערכת העיכול.

- לחץ דם במוח, אנשים עם גידול במוח.ICPעליה ב-

הריון.

להקאה מס' שלבים:

. בחילה, הפרשת רוק מרובה, חיוורון והזעה המלווים בשיהוקים.1

. עצירת הנשימה, כיווץ חלקו העליון של הוושט.2

. עווית שרירי הבטן והסרעפת המובילים לעלייה בלחץ התוך בטני.3

. הוושט נפתחת ותוכן הקיבה חוזר אל הפה. 4

במשך כל התהליך הקיבה נשארת סבילה ולא מתכווצת.הערות:

קיימת פריסטלטיקה הפוכה.

.לא נחנקים משום שמיתרי הקול והאפיגלוטיס נסגרים

סיימנו לדבר על תהליך הבליעה המערב את חלל הפה, הלוע והוושט.

Stomach קיבה –

שק שרירי, המצוי בצד שמאל עליון של חלל הבטן.

מצד שני.Duodenum בצד אחד ול- Esophagusמחובר ל-

סמ"ק.1,500 – 1,000נפח:

סמ"ק.50בכיווץ יגיע עד

Page 12: רפואה מערבית מערכת עיכול

המזון יכול להישאר בקיבה שעתיים ואף יותר.

פעולת הקיבה

לקיבה שני תפקידים:

. מאגר למזון בין הארוחות.1

. חלל בו מערבלים את המזון למצב עיסתי חצי נוזלי.2

.בקיצור: מטרת הקיבה להמשיך לפרק את המזון – גם מכני וגם כימי

אל הקיבה מגוף שמתפשטים פריסטלטיים סדירים, מגלים מורכבת המכאנית הפעילות

האנטרום.

כשהתתכווצות מגיעה אל הפילורוס )הספינקטר התחתון( הוא נסגר. בכל גל התכווצות מעט

מזון עובר לדאודנום והרוב נשאר בקיבה.

פקטורים המשפיעים על פעילות הקיבה:

. התרחבות הקיבה.1

. עלייה בעצבוב הקיבה.2

. חומצה או שומן בדואדנום – מאט קצב ריקון. גם סיבים מאטים קצב ריקון.3

. עלייה בפעילות הסימפטטית – מעכב פעילות קיבה )פעילות גופנית, איבוד דם(.4

הקיבה מבצעת פירוק כימי ומכני למזון, ממיסה ומחטאת אותו.

הקיבה אוגרת את המזון ומעבירה אותו למעי במנות מדודות ובמרווחי זמן קצובים, התלויים גם

בהרכב המזון.

מעבר המזון מתאפשר רק במרקם רך.

לקיבה יש מספר חלקים:

1 .:Cardia ,ספינקטר פיזיולוגי מקום המעבר של הוושט אל הקיבה.

2 .Fundus.החלק העליון של הקיבה מעל כניסת הוושט :

3 .Body.עיקר נפח הקיבה :

4 .Antrum.החלק הצר לפני החיבור לתריסריון :

5 .Pylorus( בין הקיבה והתריסריון )שריר טבעתי( ספינקטר אנטומי :Duodenum .)

Page 13: רפואה מערבית מערכת עיכול

פני שטח הקיבה הפנימיים מפותלים.

Epithel:

Simple Colmunar.הרבה תאי גובלט ובלוטות. אפיתל חד שכבתי עמודי – נמצא רק בקיבה :

musculatures: smooth -שכבות עם כיוונים שונים.3: ב

לרירית הקיבה קפלי אורך המגדילים את שטחה.

מבחינים בשלושה סוגי תאים עיקריים:

Goblet cells.מפרישים ריר :

Chief Cells .מפרישים פפסינוגן :

Parietal cells - מפרישים חומצה מלחית :HCl( 240, כמעט ואינם מתחדשים=T1/2הזמן –

שלוקח לדבר להיות חצי ממה שהוא(. לאט מאוד.

(. Chief: מוקוס )גובלט(, חומצה )פרייטל( ואנזימים )Lumenבגדול, תאי הקיבה מפרישים ל-

ריר:

. מופרש מתאי גובלט שנמצאים באפיתל.1

. המוקוס המופרש יוצר שכבת מוקוזה עבה.2

. שמטרתה להוות ציפוי בסיסי )מכילה ביקרבונט( להגנה הרירית מפני חומציות.3

4 .PH .קרוב לתאי האפיתל הוא קרוב לנטרלי –

חומצה:

HCL:

הפעלה אקטיבית, מופרש מממברנת התאים הפריאטלים ע"י משאבת פרוטונים המשמשת ב-

ATP.

.2-3 קיבתי חומצי מאוד PHמופרש לחלל הקיבה ובכך יוצר

Page 14: רפואה מערבית מערכת עיכול

הפרשת החומצה )מהתאים הפרייטלים( מושפעת משלושה שלבים במהלך הארוחה:

1 .Cephalic phase.לפני שאוכלים. המחשבה על אוכל :

2 .Gastric phase.כאשר אוכל נכנס לקיבה :

3 .Intestinal phase.עיסת המזון עוברת מהקיבה למעי הדק :

גירוי לתאים הפריאטלים להפרשת חומצה יכול להגיע ממספר כיוונים:

: מופרש בשלב הצפאלי.אצטיל כולין. 1

זהו הורמון שמופרש מהקיבה ותפקידו לעורר את בלוטות: מופרש בשלב הגסטרי. גסטרין. 2

מערכת העיכול )לבלב, מרה( לשם הפרשת תוצריהן. בנוסף, מביא להפרשת חומצה אבל גם

.גם וגם – גם חומצה וגם בסיס גורם לצמיחת רירית בקיבה כדי להגן עליה מפני התכייבות.

. היסטמין. 3

חדשות: :PPI תרופות Losec )Omeprazole(. Proton Pump Inhibitor את מעכבת –

המשאבת פרוטון.

,Zantag: תרופות אנטיקות: אנטי היסטמינים Cimetidine, Gastro. H2 blockersחסם של .

הרצפטור הנ"ל של אלרגיה.

HCl:החומצה –

. ממיס עיקרי למזון שאינו מומס במים.1

. מתן סביבה חומצית לפעילות אנזים הפירוק.2

. משמשת חומר חיטוי כלפי מיקרואורגניזם שבמזון. 3

.Duodenum. מעוררת את הלבלב והמרה להפריש חומרים ל- 4

אנזימי הקיבה:

Pepsinogen -> Pepsin -ב חומצי. כל מה שמסתיים ב"PH. משופעל רק Genהוא לא "

אפקטיבי, צריך לשפעל אותו.

Pepsin.אנזים מפרק חלבונים פרוק ראשוני –

Lipase.פירוק טריגליצארידים )שומן( לחומצות שומן :

Intrinsic factor: B12 .הקיבה מפרישה את החומר הזה וסוחבת אותו עד המעי .

Page 15: רפואה מערבית מערכת עיכול

Leptin .מתאי השיף בקיבה ואחראי על שובע :

Pyloric Stenosis:

היצרות של הפילורוס. רואים המון אצל תינוקות. משהו שכיח.

לידות.1:150קורה

יותר תינוקים מתינוקות.

שבועות.2-3ביטוי מגיל

אטיולוגיה לא ידועה.

קליניקה: הקאות קשתיות, רעב מוגבר, מעט צואה.

בבדיקה: התייבשות, גוש בטני )זית(.

Peptic Ulcer:

פגיעה ברציפות המוקוזה.

שכיחות זה בין גברים לנשים.

.10%סיכוי

מצב נפשי

.Helicobactor pyloriהילקובקטור פילורי –

NSAID

סותרי חומצה

אלכוהול

כבר לא מה שנחשב פעם )פצע של סטרס(.

היום מקושר לחיידק בשם הליקובקטור פילורי שמתיישב באנטרום של הקיבה.

.באנטרוםהתגלית מתיישבת עם הידיעה שמרבית הכיבים הם אכן

כיב בקיבה שיטופל סימפטומטית עם תרופות ולא יטפל בחיידק עצמו יביא להישנות המחלה.

החיידק מפריש אוראז שמפרק אוריאה לאמוניה וביקרבונט.

הביקרבונט מגן על החיידק מחומציות הקיבה.

האמוניה היא המזיקה לרירית הקיבה.

את החיידק ניתן לזהות ע"י תבחין נשיפה שיזהה נוכחות אוראז.

הוא בחיידק חומצהאנטיביוטיקההטיפול בנוגדי ולא באנטיביוטיקה גם לטפל ולכן חשוב

למיניהם.

Page 16: רפואה מערבית מערכת עיכול

סיבוכי כיב:

כיב יכול להביא לידי דימום מדרכי עיכול עליונות עם מלנה.

כיב יכול לעבור פרפורציה.

כיב כרוני יכול לגרום לממאירות.

מכיב בקיבה חובה לקחת ביופסיה, כי ייתכן וזהו גידול מכויב.

:Salivary glandתוספת לשיעור קודם: בלוטות רוק –

Xerostomia:

יובש פה, כתוצאה מאי תפקוד בלוטות הרוק.

גורמים:

זקנה

חסימה בצינוריות הרוק

תרופות

הקרנות ראש )אנשים שחלו בגזזת הקרינו להם את הראש(.

מחלות אוטואימוניות.

GERD : Gastro esophageal reflux disease :

ההפרעה הנפוצה ביותר בוושט.

אוסף של פתולוגיות המתאפיינות ברפלוקס של תוכן קיבתי חומצי חזרה אל רירית הוושט.

לרירית הוושט כמה מנגנוני הגנה מפני חומציות הקיבה:

1 .LES : Lower esophageal sphincter .מחסום פיזי שעוצר את האוכל מלעלות למעלה .

. ושט – הפרשת ביקרבונט. ביקרבונט – בסיס.2

. פריסטלטיקה של הוושט.3

. ביקרבונט ברוק. הרוק מהפה יודע להפריש בסיס שמגיע מלמעלה.4

GERD:

כולל פתולוגיות שונות כגון:

מדוברLESבעיות החולים במיעוט הלא מתאים. בזמן בהרפיה מדובר החולים במרבית :

בטונוס רפוי.

Page 17: רפואה מערבית מערכת עיכול

בעקיפין.LESבקע סרעפתי: יביא לידי בעיה ב-

:קליניקה

צרבות: חומצה מעכלת הכול ושורפת.

כאבים בחזה

שיעול כרוני

אסטמה

צרידות

שריפה כרונית בגרון

אבחון:

ס"מ מעל לקו 3 גסטרוסקופיה: נראה התמרה של רירית וושט לרירית קיבה, כ- Z הצומת(

וושט קיבה(.

סיבוכים:

. כיבים לאורך הוושט.1

2 . Barrett's Esophagus:)להיות תא אחר הופך )תא עובר מטה-פלסיה הוושט : אפיטל

Squamous -הופך ל columnar .רירית מעי(. קשקשי הופך להיות עמודי(

. דיספלסיה: תא הופך להיות חשוד, גרעין גדול – תא שאוהב להתחלק. 3

. אדנוקרצינומה – לכן נבצע מעקב גסטרוסקופיה עם ביופסיות מדי שנתיים.4

טיפול:

סותרי חומצה, תרופות להקטנת הפרשת חומצה.

חומר חדש – המשך משיעור קודם:

Helicobactor pylori:

דרך ההעברה – אוראלית )מהפה( פקלית )מהטוסיק( – דרך האוכל.

מחצית מאוכלוסיית העולם מודבקת.

Page 18: רפואה מערבית מערכת עיכול

שיפור בתנאי הסניטציה הובילו לירידה באחוז ההדבקה.

זהו חיידק שלא פולש פנימה לתאים – מתמקם מחוץ לתא.

אחראי למספר פתולוגיות:

. 85%גסטריטיס – דלקת כרונית בדופן הקיבה –

. 15%כיב קיבה –

להתקיים בקיבה:HPפקטורים המאפשרים ל-

יכולת תנועה.

האנזים אוראז – החיידק מפריש אוראז שמפרק אוריאה לאמוניה וביקרבונט. הביקרבונט מגן

על החיידק מחומציות הקיבה. האמוניה היא המזיקה לרירית הקיבה.

(. Adhereanceהחיידק הזה יודע להידבק לרירית )

אבחנה: את החיידק ניתן לזהות ע"י תבחין נשיפה שיזהה נוכחות אוראז.

הטיפול בחיידק הוא אנטיביוטיקה ולכן חשוב גם לטפל גם באמצעותה ולא רק בנוגדי חמצון

למיניהם.

המעי הדק:

מטר. מהקיבה ועד המעי הגס.6.5אורכו של המעי הדק הוא

מהווה שני שליש מכל צינור העיכול.

שעות לחצותו.2-4למזון לוקח

תפקידו לספוג את המזון.

המעי הדק מחולק ל:

Duodenum:)תריסריון(

Jejunum

Ileum

Duodenum:

צורתו כצורת פרסה.

צמוד לדופן הבטן האחורית

חובק את ראש הלבלב

תפקיד עיקרי: לנטרל את חומצות הקיבה ולהמשיך בעיכול )לספוג(.

Page 19: רפואה מערבית מערכת עיכול

זהו החלק הכי קצר של המעי, אך הכי חשוב, כי בו מתבצעת מרבית הספיגה.

הוא רחב ומקובע במעי הדק. לא עושה סיבובים על עצמו.

מתחיל בצד ימין בפילורוס.

. duodenal junctionמסתיים ב-

לתריסריון נפתחים בכניסה משותפת צמד צינורות:

צינור הלבלב – אנזימי פירוק וביקרבונט.

צינור כיס מרה – מלחי מרה.

כך ש- ביקרבונט להעלאת הבסיסיות, עומד על PHלתריסריון תפקיד בהפרשת במעי 8.

במעיים הוא נטרלי. PHת'כלס, ה-

Jejunum:

מטרים.2אורכו

.Duodenum jejunal junctionמתחיל באזור ה-

רובו נמצא באזור הטבור.

Ileum:

מטרים.4אורכו כ-

.ileocecal junctionמסתיים ב-

.Pubisנמצא בעיקר מעל ה-

בטרמינל האיליום )הקצה התחתון של המעי הדק(: בו נספגים חזרה מלחי מרה.

. B12 + ויטמין IFבטרמינל איליום נספג הקומפלקס

כמעט לא קיים הבדל אנטומי בין שני החלקים האחרונים.

מעי דק – היסטולוגיה:

ה- )בעיקר הדק המעי רירית כלומרJejunumלאורך מיקרוסקופיים. רוחב קפלי קיימים )

הרירית כולה בנויה בצורת קפלים קפלים.

מאיזה רירית בנויה הרירית המקופלת?

Page 20: רפואה מערבית מערכת עיכול

Microvilli Simple Columnar.עמודי חד שכבתי עם מיקרווילי –

אנזימים קיימים עליהם מיקרוסקופיים( )קפלים מיקרוויליי יש שעליהם עמודיים תאים

מפרקים.

. Brush borderהקפלים המקרוסקופיים והמיקרוסקופים יוצרים מבנה של מברשת הקרוי

לשם מה צריך מבנה כזה במעי הדק? לשם הגדלת שטח הפנים על מנת להגדיל את הספיגה.

תאי גובלט – הרחבה:

צורתם כצורת גביע ומכאן שמם.

נמצאים בין התאים הסופגים.

מייצרים מוקוזה

תפקיד המוקוזה: הגנה, לובריקציה לדופן המעי.

מספרם קטן בדואדנום

מספרם הולך ועולה לקאת האיליום.

:musculaturesשרירים

Smooth -שכבות:2 )חלק( – ב

. טבעתי – עבה ופנימי יותר.1

. אורכי – דק וחיצוני יותר. 2

מתקבלת תנועת פריסטלטיקה.

תפקידי המעי הדק:

(. Peyer patches. הגנה מפני זיהומים )1

. העברת המזון ע"י הפריסטלטיקה.2

. Intestinal juice. הפרשת הורמונים ו- 3

. השלמת העיכול הכימי של פחמימות, שומנים וחלבונים.4

. ספיגה.5

. חיזוק תפקוד המערכת החיסונית:Peyer's patches. הגנה מפני זיהומים – 1

אלו הם זקיקים לימפואידים הדומים לבלוטות הלימפה.

מצויים לאורך כל מוקוזת המעי הדק בעיקר באיליום.

Page 21: רפואה מערבית מערכת עיכול

. IgA. במעי הוא מפריש Bהלימפוציט העיקרי הוא מסוג

זהו נוגדן מיוחד המסיס במים ולכן הוא מיוחד למערכת זו.

. העברת המזון ע"י הפריסטלטיקה:2

א. העברת תוכן המעיים לאורך המעי.

וספיגת תוצרי ייעול הפירוק והדופן לשם בין תוכן המעי ב. ליצור מגע הדוק ככל שאפשר

הפירוק.

דפוסי ההתכווצות של המעי הדק:

1 .Segmentation :

. פריסטלטיקה: רצף כגל.2

. צום: תנועה מיוחדת. 3

: Segmentation א.

סגמנט רבים מתכווצים יחד בכדי לטחון ולערבב את המזון.

תדירות התכווצות גבוהה כשיש מזון במעי.

שכבת השריר המעגלי מתכווצת.

מרווחי זמן קצרים.

מחלק מעי לסגמנטים שכנים קטנים.

כל סגמנט מתכווץ ועובר הרפיה.

התכווצות סימולטנית.

ערבוב וטחינת הבולוס.

ב. פריסטלטיקה:

התכווצויות פרוגרסיביות של השריר המעגלי, אך השריר האורכי הוא העיקרי בתנועה זו.

נע לאורך צינור העיכול – חד כיווני.

התקדמות איטית.

– זמן צום:MMCג.

התכווצויות חזקות במצב צום.

מסלקות שאריות למעי הגס.

כיווץ לשם ניקיון – להיפטר מהמזון.

Page 22: רפואה מערבית מערכת עיכול

אכילה מדכאת סוג כזה של התכווצות.

. הפרשת הורמונים – תפקיד נוסף של המעי הדק:3

CCK הורמון

( מהמעי לדם.CCKעקב גירוי אוכל )בעיקר שומנים( יופרש כוליציסטוקינין )

בעיקריקשר לרצפטורים בכיס המרה ויכווצו לשפיכת מלחי המרה )שיביאו לפירוק שומנים( -

יקשר לרצפטורים בלבלב ויגרום להפרשה של אנזימי עיכול וביקרבונט.

פועל גם בקיבה ומווסת את התרוקנותה )קשור לתחושת שובע(.

. קשור גם לתנועתיות מעי

הורמון סקרטין

מופרש כשחומצת הקיבה מגיעה לדואדנום.

בעיקרגורם ללבלב להפריש אנזימי עיכול וביקרבונט. -

מעכב גסטרין )שמביא להפרשת חומצה בקיבה(.

מפחית תנועתיות מעי.

. השלמת העיכול הכימי של פחמימות, שומנים וחלבונים:4

פירוק מכני.

פירוק כימי: העיקר. פירוק אמיתי שהחומר ייכנס לתא.

ספיגה: ספיגה לדם.

מטרות הפירוק של המזון הינן לפרקו ליחידות הקטנות ביותר שאותן ניתן יהיה לספוג כבר במעי

הדק.

פירוק כימי:

אל המעי הדק מופרשים:

מהלבלב – אנזימים )אנטרוקינזות – שם כללי לאנזימים הפועלים במעיים(.

מכיס המרה – מלחי מרה.

יפרקו פחמימות, חלבונים ושומנים.

ספיגה: תוצרי הפירוק נספגים דרך אפיתל המעי אל מחזור הדם.

Page 23: רפואה מערבית מערכת עיכול

שומן:

יח' שומן גדולה באמצעות מלחי המרה יהפך לשומן קטן יותר. באמצעות האנזים ליפז הוא

יהפוך לגליצרול + חומצות שומן.

פחמימות:

מעמילן ע"י עמילז תהפוך הפחמימה לדו סוכר )מלטוז, לקטוז, סוכרוז( לכל אחד מהדו סוכרים

שבסוגריים יש אנזימים מפרקים: מלטז, לקטז וסוכרז -< חד סוכר )גלוקוז, גלקטוז ופרוקטוז(.

חלבונים:

מהלבלב המופרש אמינופפטידאז באמצעות ורק לפפטידים יהפוך פפסין באמצעות חלבון

יהפוך לחומצת אמינו.

ושוב מי שאחראי לפירוקים הללו הם אנזימי הלבלב ומלחי המרה.

שליטה בהפרשה של הלבלב והמרה למעי ע"י:

Secretin -ו CCK

.נוכחות חומצה

PH במעי הוא )ה- 8 PH בחלל המעיים הוא נטרלי(. זהו PHאופטימאלי לפעילות אנזימי

לבלב.

מיצי לבלב

מכילים:

מים

מינרלים

Page 24: רפואה מערבית מערכת עיכול

אנזימים:

: מפרק רב סוכר לדו סוכריים. כל דו סוכר מתפרק ע"י האנזים שלו: סוכראז, מלטז,עמילאז

לקטז לחד סוכר.

: מפרק שומנים לחומצות שומן.ליפז

: פרקורסורים שיפרקו חלבונים לחומצות אמינו:אנטרופפטידזות

טריפסינוגן.

כימוטריפסינוגן

פרוקרבוקסיפפטידאז.

מרה

סמ"ק ביום.1,000 – 500מופרש

PH = 8.

תכולה:

מים.

מינרלים.

מלחי מרה.

פיגמנטים של מרה )בילירובין(.

כולסטרול.

תפקידי המרה:

מלחי המרה – ממיסים שומנים ועוזרים בספיגה.

בילירובין: מופרש בצואה ונותן ריח לצואה.

מה מביא לשחרור מרה:

CCK

מזון עתיר שומן.

. ספיגה:5

עכשיו שהמזון פורק במעי הדק ע"י אנזימי לבלב ומיצי מרה ניתן לספוג את התוצרים.

Page 25: רפואה מערבית מערכת עיכול

קיימים מספר מנגנונים הפועלים בספיגת המזון:

א. דיפוזיה סבילה – מפל חומרים לפי מפל ריכוזים.

ב. מעבר אקטיבי – דורש השקעת אנרגיה.

ג. מעבר שיחלופי – אחד תמורת אחד.

ד. פינוציטוזיס – מנגנון פרימיטיבי, בליעה.

ספיגת פחמימות:

מחצית מכמות הסוכרים נספגת בדואדנום, השאר לאורך המעי הדק.

הספיגה אקטיבית.

ספיגת חלבונים:

פירוק החלבונים החל בקיבה ע"י הפפסין.

המשך הפירוק לחמוצות אמינו נעשה בדואדנום.

. Jejunumספיגה אקטיבית: חומצות אמינו נספגות בעיקר לאורך ה-

ספיגת שומנים:

ספיגה השומן נעשה בדואדנום.

ליפזות מהלבלב מפרקות את השומן לחומצות שומן וגליצרול העטופים במלחי מרה.

נספגים לתוך המעי, שם נבנים מחדש ויוצרים טריגליצרידים.

ספיגת נתרן ומים

ליטרים ביום עוברים לאורך המעי הדק.9

מקורם מהמזון ומהפרשות.

ליטרים.8.5המעי הדק סופג

מיליליטר.350המעי הגס סופג

ספיגת המים משנית לספיגת נתרן.

ספיגת סידן

Page 26: רפואה מערבית מערכת עיכול

חלבון קושר קלציום נמצא בתאי אפיתל במעי.

מעלה כמות החלבון וקצב הספיגה.Dויטמין

שמופעל.PTH עולה כשרמת הקלציום נמוכה דרך הורמון Dויטמין

.50%מחצית מהכמות נספגת – השאר בצואה,

ספיגת ברזל

מהברזל במזון נספג.10%

בחוסר ברזל מוחשת הספיגה.

נספג באזור התריסריון.

אסור לאכול יותר מדי ברזל.

B12 ספיגת

B12 -נקשר ל intrinsic factor.שהופרש בקיבה

הקומפלקס נספג באיליום הסופי בפאגוציטוזיס.

פינוציטיס.

. B12אנמיה מקרוציטית הינה אנמיה של חסר ב-

)מחלה אוטואימונית( בה ישPernicious anemiaממה נובע? מחסר תצרוכות הויטמין, או מ-

ולכן אין הפרשת , או שיש בעיה באיליום הטרמינלי )קרוהןIFבעיה באנטרום של הקיבה

למשל( ולכן אין ספיגה של הקומפלקס.

תת ספיגה - כללית

כשל בספיגת מרכיבים מהמזון המעוכל.

יכול להוביל לסימפטומים של תת תזונה )אנמיה, חסר מינרלים בעצמות(.

כמות הצואה עולה – ייתכן שלשול.

יכול להיגרם מ:

א. פגיעה בתהליך העיכול )פגמים באנזימי עיכול או מרה(.

ב. פגיעה בתהליך הספיגה )פגיעה בשטח הפנים(.

Maldigestion ו- Malabsorptionיש להבחין בין

Page 27: רפואה מערבית מערכת עיכול

Malabsorption -קרוהן, צליאק ו :Intestinal resection short cut– מי שחתכו לו את המעי(

ספיגה רעה(.

Maldugestion: Pancreatic insufficiency -ו Defective bile secretion .

פגיעה בעיכול

יכולים להיות בעיות כרוניות בלבלב שיגרמו לפגמים באנזימי עיכול או בעיות כרוניות בכבד

ובמרה.

בעיות לבלב וכבד יתכנו בשמנים ואלכוהוליסטים. גם אבנים יעשו זאת.

לבנה אין ספיגת שומנים. הצואה תהיה בדרכי המרה או שחמת מרה(, )אבן כשאין מרה

)צואה שומנית(. יהיה קשה להורידה במים, מסריחה.Steatorrhea)שומנית( =

– ויטמינים.ADEKיש איבוד של ויטמינים המסיסים במים:

יביא לרככת.Dאיבוד ויטמין

יביא לבעיות בקרישת דם עם דימום מוגבר. Kאיבוד ויטמין

פגיעה בספיגה

צליאק: הבעיה היא קמח. הייתה בעיה של ילדים. מצאו שהגלוטן הוא הבעייתי – הגליאדין.

מתי שהם מפסיקים לאכול קמח הם בריאים. חיידק דמה לתאים בגוף. המערכת האימונית

תוקפת את הגוף )מיקרוויליי(. מערכת החיסון משטיחה את הוילי – ברגע שלא יהיה גליאדין –

הוילי יצמח מחדש.

קרוהן: כל המעי יכול להיות מעורב. מה שבדר"כ מערוב הוא הטרמינל איליום )החלק האחרון

. עושה אפטות בפה. ישB12של המעי הדק(. אין ספיגה של שומנים עם הויטמינים שלהם ו-

פיסטולות אוויר. הפיפי, משתינים דרך קקי עושים מוגלה. – בטוסיק פצעים הרבה להם

)צינורית המחברת בין שני איברים שלא אמורה לעשות זאת(.

נק' חשובה היא שבמעי הדק נדיר מאוד למצוא גידול. המחלות השכיחות שכן ניתן למצוא הינן

צליאק וקרוהן.

מעי הגס

Page 28: רפואה מערבית מערכת עיכול

מ'.2 – 1.5אורך:

יוצר מעין מסגרת חיצונית לתכולת הבטן.

קוטר הצינור גדול יותר מהמעי הדק.

.teniae פסים שריריים – 3לאורכו עוברים

. Appendices epiploicבעל שיירים שומנים בצורת טיפות בשם

חלקי המעי הגס:

Caecum:

החלק הראשון של הקולון.

Inferior)מסתיים בקצה עיוור הידוע בשם אפנדיציט )תוספתן :

Superior.ממשיך כמעי עולה :

. ileocecal valveמתחת לנקודת המפגש בין שני הנ"ל נפתח ה-

Vermiform appendix

צינור דק היוצא מהצקום.

קצהו הדיסטלי חסום

ס"מ13 – 2.5אורכו

מכיל רקמה לימפתית.

מבוגרים: הסיבה אוכל תקוע.

צעירים: יש היפרטרופיה של הרקמה. הוא התנפח וחסם את עצמו.

Ascending Colon:

עולה כלפי מעלה.

מגיע עד הכבד.

.Hepatic flexureפונה שמאלה באזור ה-

. Transverse colonהמשכו הוא ה-

Transverse Colon:

Page 29: רפואה מערבית מערכת עיכול

לולאת מעי החוצה את הבטן.

חוצה קדמית לדואדנום ולקיבה.

.Splenic flexureמגיע עד הטחול לאזור ה-

. Descending colonהמשכו ה-

Descending Colon:

יורד כלפי מטה בצד שמאל של חלל הבטן.

. Sigmoid colonנכנס לאגן ומשנה ל-

Sigmoid Colon:

Sצורתו

נמצא באגן

המשכו הוא הרקטום.

Rectum:

אזור מעט מורחב

ס"מ.13אורכו כ-

. Anal canalסופו ב-

Anal canal:

ס"מ.4מעבר קצר, אורכו כ-

. anus ספינקטרים השולטים ב- 2קיימים

ספינקטר פנימי )שריר חלק, אינו רצוני(.

ספינקטר חיצוני )שריר משורטט חיצוני(

הספינקטרים נוצרים מעיבוי השריר הסירקולרי.

מבנה מאקרוסקופי של המעי הגס:

שכבות המעי הגס זהות לשאר השכבות במערכת העיכול.

– עוזר לפריסטלטיקה.taniae coliשכבת השריר האורכית יוצרת שלוש רצועות אורך בשם

Page 30: רפואה מערבית מערכת עיכול

רצועות השריר נמשכות עד סוף הסיגמואיד קולון.

הן קצרת יותר מאורך המעי.

היסטולוגיה:

ממברנה מוקוזלית – קפלים עדינים.

לא קיימים מיקרוווילי ווילי.

, תאים סופגים.Goblet cellsהבלוטות ארוכות – חזרה לאפיתל עמודי:

מבנה היסטולוגי מתאים לתיפקוד:

. ספיגת מים.1

. יצירת צואה.2

. יצירת מוקוזה/ריר )מגן על מערכת הצינורות – שהקקי לא ישרוט את הצינור(. 3

Epithel:

Simple Colmnar.)חד שכבתי עמודי )ללא מיקרווילי –

תחלופת תאים מאוד גבוהה.

המוקוזה המופרשת לאורך המעי הגס עשירה במים ועושה לובריקציה לדפנות המעי.

: Submucose שכבת ה-

קיים עושר של רקמה לימפטית.

הגנה מפני פלישת פתוגנים.

השכבה השרירית:

מכילה רצועות שריר אורכי וסירקולרי.

(taeniae Coli רצועות שריר אורכיות )3סיבי השריר האורכי יוצרים

השכבה הסרוזית:

Page 31: רפואה מערבית מערכת עיכול

אינה קיימת בשליש הדיסטלי של הרקטום.

פעולות מעי גס:

. ספיגה:1

( משארית המזון הבלתי מעוכל, מחלל הצינור אלNa, Clספיגת עודפי המים והאלקטרוליטים )

מחזור הדם(.

מ"ל יוצא כצואה. 100-200 ליטר של מים בעיקר שעובר ביום, 0.5מתוך ה-

המזון שעובר מהמעי הדק למעי הגס הוא מזון נוזלי. מעי גס בעיקר סופג מים.

במעי הגס ממשיכה ספיגת המים.

מקבלים צואה חצי מוצקה.

)בעיקר ויטמינים מלחים, בנוסף: סופגים הגס וחלקADEKבמעי בשומן( מסיסים –

מהתרופות.

. חיידקים – פעילות מיקרוביאלית:2

במעי הגס קיימת קולוניזציה של מספר זני בקטריות.

מהווים חלק מהפלורה הטבעית.

וחומצה פולית.Kהבקטריות מסנטזות ויטמין

, חנקן, מימן ומים.Co2החיידקים מנצלים מזון שלא עוכל ומפרקים אותו ל-

תוצרים אלו יוצרים גזים במערכת.

וקרישת ידידותיים אלו, דבר הגורם לבעיות בעיכול בלקיחת אנטיביוטיקה נפגעים חיידקים

הדם.

. פריסטלטיקה: 3

Mass movement:

פעמיים בשעה מופיעה גל חזק. הגל דוחק את הצואה במורד הקולון.

גירוי לגל: מזון שנכנס לקיבה.

התכווצויות מסודרות, פעמיים ביום מאיזור ימני עם אמפליטודה שגדלה לכיוון הרקטום.

Page 32: רפואה מערבית מערכת עיכול

Gastrocolic reflexמביא לכך שכמה דקות לאחר הארוחה צריך ללכת לשירותים. זהו גירוי :

הרומונלי חזק ביותר ליציאה. לתינוק אין עיכוב רפלקס.

הרכב הצואה

גרם. 200-250משקל יומי ממוצע:

גרם חומר יבש.50

גרם שומן הוא הרף התקין להפרשת שומן.7

רוב הצואה מהווה:

חיידקים

תאי אפיתל של המעי.

מוקוזה

אלקטרוליטים בכמות קטנה

פיגמנט מרה - בילירובין )נותן לצואה את צבעה(.

שומנים שאינם נספגים )נותן ריח(.

% קטן – שאריות מזון.

תהליך הפרשת הצואה:

הרקטום מתמלא בצואה עד היווצרות לחץ מסויים.

מתחיל רפלקס המשתף גם את מערכת הנשימה, העיכול ושרירי הבטן.

במהלך הרפלקס מתרחשות הפעולות הבאות:

נשימה עמוקה, עוצרים בשיא.

מכווצים שרירי בטן.

מעלים לחץ תוך בטני.

הסוגרים של פי הטבעת2מרפים את

גל פירסטלטי ארוך

הלחץ התוך בטני משתחרר עם יציאת הצואה.

Valsalva Maneuvre

נשימה עמוקה+עצירת נשימה+כיווץ שרירי הבטן

מעלה לחץ בבית החזה.

Page 33: רפואה מערבית מערכת עיכול

עשוי לגרום להתעלפות מפאת עלייה בלחץ התוך בטני. דם מתקשה לחזור אל הלב ומוביל בכך

לירידת לחץ דם.

התמרון הזה משמש רופאים כשהם רוצים לבדוק:

אוושת בלב, כאשר אוושת רגורגיטציה אורטלית אמורה להתגבר.

בדיקת רקטום, נבקש מחולה לבצע כדי לבדוק טונוס סוגרים.

עצירות

בדר"כ אופייני בזקנים שאצלם הפריסטלטיקה מוחלשת.

כמות הסיבים בדיאטה אינה מספקת מכאן התכולה הקטנה של הצואה – אין גירוי רקטום.

המצאות הצואה זמן רב במעי הגס תגרום לייבושה ביתר והפיכתה לקשה, דבר המעצים את

הקושי להפריש.

טיפול: מתן מזונות עשירים בסיבים ותוספי מזון.

שלשול

הפרשות צואה רכות מימיות ותכופות.

הרירית המודלקת של המעי מונעת אפשרות ספיגת המזון ובנוסף מפרישה מים ומלח לחלל

המעי.

עשוי לעשות אצידוזיס – חמצת.

סכנה עיקרית: איבוד נוזלים והתייבשות.

גורמים:

זיהום חיידקי או נגיפי במערכת העיכול.

חרדה.

אלרגיה למזון

דלקת או כיב במערכת העיכול.

Apendicitis:

התוספתן הוא הקצה העיוור של הצקום.

יש מזו אפנדיקס משלו שבו כלי דם כלי דם משלו.

הגדרה: דלקת של האפנדיקס.

Page 34: רפואה מערבית מערכת עיכול

סיבות:

היפרטרופיה של רקמת לימפה – שכיח בצעירים.

חסימה )צואה( – שכיח במבוגרים.

Apendicitis:

אפנדיקס מתנפח כיוון שממשיך להפריש מוקוס – מותח דופן מעי ואת הפריטונאום.

על מה יתלונן החולה?

בהתחלה הכאב עמום, סביב הטבור )כאב ויסרלי(.

במשך כאב קשה, חריף ומתמקם ברביע הימני התחתון )כאב פריטונאלי – הסינר השומני

המכסה את הבטן(.

הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב ברביע תחתון המלווה בחוסר תיאבון מוחלט.

מעלות. 38במשך גם בחילות, הקאות ויתכנו גם שלשולים, חום עד

Apendicitis:

בדיקה גופנית: סימן מקברני )לוחצים וכואב בצד ימין למטה, סימן פסואס – הזזת רגל לאחור

בשכיבה על צד שמאל, סימן אובטורטור – אדם שוכב על הגב – מכופפים את הרגל ומסובבים

אותה פנימה וכואב לו.

סיבוכים:

עקב התנפחות תיווצר איסכמיה שתוביל לנמק שיוביל לפרפורציה של האפנדיקס.

מעלות ויש לויקוציטוזיס )הרבה יותר מדי תאים לבנים(. 38יתאפיין בחום גבוה מ-

בהתחלה האומנטום יכול "לכסות" על הפרפורציה , אך בהמשך הפיצוי יכשל ויכול להוביל

לכל להגיע היכולה בדם )דלקת ולספסיס )דלקת של הפריטונאום( מפושטת לפריטוניטיס

הגוף(.

)רביע ימני תחתון( יש לחשוב על עוד אבחנות מבדלות. RLQכמובן שבכאב

איך ניתן להבחין בין אפנדיציטיס למשהו אחר )אבן ביורטר לדוגמא(?

הכאב באפנדיציטיס הוא משתק – האדם לא יזוז.

Ulcerative Colitis:

Page 35: רפואה מערבית מערכת עיכול

דומה לקרוהן, אך נמצא רק במעי הגס. ברגע שזה נמצא כורתים את כל המעי הגס. זאת, כיוון

שלא רוצים שזה יהיה סרטני.

המחלה הזו תתחיל מהקצה הדיסטלי.

פי הטבעת

החלק הסופי של צינור העיכול.

הפרשת שאריות המזון שלא נספגו החוצה כצואה.

. חלק ומשורטט.Skeletal ו- Smoothמורכב משני שרירים טבעתיים:

Epithel: Stratified Squamous.קשקשי רב שכבתי .

דקות ומופיעות10 שעה למשך 1.5תנועתיות: בחלק דיסטלי )קרוב לרקטום( יש התכווצות כל

יותר בלילה.

האנוס יכול להתאפק והתוכן יחזור לרקטום ולסיגמה, אך כעבור חצי שעה שוב יופיע גל חזרה

לרקטום.

Sampling .הרקטום והאנוס יודעים לזהות את תוכן החומר בהם: מוצקה, גז ונוזל :

דם בצואה:

(.Treitzיש להבדיל בין דימום שמקורו במערכת עיכול עליונה )מעל הליגמנט ע"ש

(. Treitzלדימום שמקורו ממערכת עיכול תחתונה )מתחת הליגמנט ע"ש

דימום מהמערכת התחתונה – דם טרי אדום. לחשוב על סרטן מעי הגס או על סתם טחורים –

Cherry red. Hematocheziaדם טרי בצואה. סיבות: פיסורות, טחורים, גידול ברקטום עד =

למעי הגס, פוליפים מלפורמציה בכלי דם.

– דם שחור משחור שהתעכל בחומצה. כיב קיבה אוMelenaדימום מהמערכת העליונה –

. GERD – קרע בוושט בגלל הריון, Mallory Weissדואדונום, דליות בוושט,

חובה לשאול את החולה מה צבע צואתו או לבדוק זאת בבדיקה רקטאלית.

חיוורון, התעלפויות בחולשה, דם שיתבטא לחסר יוביל מקורו ולא משנה מאין דם איבוד

יש לשאול או לבדוק. ואנמיה שתראה בבדיקת דם. את הדברים הללו מרובות, טכיקרדיה

כבדיקת סקר לדימומים האלה עושים בדיקת דם סמוי.

Page 36: רפואה מערבית מערכת עיכול

pancreas - לבלב

גרם.60בלוטה אפורה וחיוורת ששוקלת כ-

ס"מ.12-15אורכה

מיקום: חלל הבטן העליון השמאלי )מאחורי הקיבה(.

הלבלב מורכב מראש רחב, גוף וזנב צר.

" הדואדנום.Cראש הלבלב ממוקם בתוך "

גוף הלבלב נמצא מאחורי הקיבה.

זנב הלבלב נמצא קידמית לכליה השמאלית ומגיע לטחול.

. IVC, Abdominal aortaמאחורי הלבלב עוברים:

ללבלב יש תפקיד אקסוקריני ואנדוקריני:

מנפח הלבלב.80%( המהוות Exorcineבלוטות להפרשה חיצונית )

מנפח הלבלב. אינסולין וגלוקגון.20%( המהוות Endocrineבלוטות להפרשה פנימית )

Endocrine pancreas:

לכל אורך הבלוטה מפוזרות קבוצות תאים שעברו התמחות מיוחדת.

התאים נקראים:

Pancreatic islets )of langerhans(.

לאיי התאים הללו אין צינורות הפרשה.

האיים הללו מפרישים הורמונים:

תאי אלפא יפרישו גלוקגון )יופרש בצום(.

תאי ביטא יפרישו אינסולין )מופרש באכילה – מכניס סוכר אל התאים(.

ההורמונים המופרשים עוברים דיפוזיה ישירות לזרם הדם.

Endocrine pancreas:

הלבלב מפריש למחזור הדם הורמונים:

Insulin.מופרש באכילה – מכניס סוכר אל התאים :

Glucagon.מופרש בצום ומוציא סוכר מהכבד לתוך הדם :

Page 37: רפואה מערבית מערכת עיכול

ההורמונים אחראיים לוויסות רמת הסוכר בדם ומטבוליזם הסוכר בתאים.

The exocrine pancreas:

(.Lobulesמורכב ממספר רב של אונות )

דפנות האצינוס מכילים תאי הפרשה )המייצרים את פרו אנזימי הלבלב=זימוגנים(.

מהמעי יכווץ את האצינוס ויגרום להפרשת תכולתם.CCKגירוי של

יפריש ביקרבונט בתגובה לסקרטים מהמעי(.duct מנוקז ע"י צינורית דקה )ה- Lobuleכל

. pancreatic ductלבסוף נוצר ה-

הולך לכל אורך הבלוטה.

נפתח לדואדנום.

טחורים הם ורידים מורחבים שמקורם מהרקטום )פנימיים( או מהאנוס )חיצוניים(.

Liverכבד –

הבלוטה הגדולה ביותר בגוף

הכבד הוא בעל יכולת רגנרציה מעולה

ק"ג1-2.5משקל

מיקום : בטן ימנית עליונה, מתחת לסרעפת

lobes – right left caudate quadrate אונות – 4חלוקה ל

סגמנטים8מחלקים אותו ל

bere areaרובו עטוף פריטונאום, האיזור העליון לא עטוף

Hepatocyteהתא העיקרי

האונה הימנית גדולה יותר

הכבד מצופה בקפסולה דקה

Page 38: רפואה מערבית מערכת עיכול

הכבד מיוצב במקומו האנטומי על ידי:

– שריד של הוריד הטבורי(round ligamentליגמנטים הקושרים אותו לסרעפת ולדופן הבטן )

אברי חלל הבטן הדוחפים מלמטה

אספקת הדם לכבד

Portal veinמנקז דם מורידי ממערכת העיכול –

Hepatic artery מספק דם עורקי. סעיף של ה – celiac a

right and left hepatic ductsמעבירים מרה מהכבד אל כיס המרה והתרסריון –

כלי לימפה

סיבי עצבים – סימפטטים ופרהסימפטטים

poetal vein מהדם מגיע אל הכבד מגיע מה 70-80%

hepatic artery מהדם מגיע מה 20-30%

מספק דם שעשיר בחמצן hepatic artery הדם מה

מספק לכבד נוטרינטים שנספגן במעיים וגם חמצן )מכיל ביחס לדם ורידיportal veinהדם מה

הרבה חמצן, משום שצריכת החמצן במעי יחסית נמוכה(

ניקוז ורידי

, המתנקזים ישירות אל הhepatic veinsבחלק הסופריורי של הכבד יוצאים ממנו ורידי הכבד –

IVC

IVCעובר בצמוד לכבד, חודר את הסרעפת ונשפך לעלייה הימנית

מבנה היסטולוגי של הכבד

האונות בנויות מאוניות, האונית בצורת משושה

central veinבמרכז האונית יש וריד שקוראים לו הוריד המרכזי -

–triada portal, בפינות יש איזור שנקרא hepatocyteבכל המשושה יש שורות של תאי כבד -

וצינור מרהhepatic and portalכי יש שם שלושה כלים – סעיף של

Page 39: רפואה מערבית מערכת עיכול

– כלי דם עם דופן לא שלמה )בנוי תאי אנדותל עם רווחיםsinusoidבין שורות תאי הכבד קיים

ביניהם(

המזין את ההפוציטיםhepatic artery וה portal veinהסינוסואיד מכיל דם מעורבב מסעיפי ה

( שתפקידם לבלועkupffer cellsבתוך הסינוסואידים מצויים מקראופאגים של הכבד )

מיקרואורגנזימים, גופים זרים וכדוריות דם אדומות זקנות

מחזור הדם בכבד

המוביל דם מחומצן מהלב לכבדhepatic arteryהכבד מקבל חמצן דרך ה

המוביל דם ורידי ממערכת העיכול ומכילportal veinהכבד מקבל חומרי תזונה וגם חמצן דרך

את המזון שנספג במעי

נשפך לתוך הסינוסיאידים )בעצם הנימים(hepatic artery ה portal veinדם מסעיפי ה

הדם המעורבב בא במגע צמוד עם ההפטוציטים

ההפטוציטים מבצעים תהליכי עיבוד שונים לחומרים המצויים בדם המגיע אליהם –

מטבולזים, סינטזה ניטרול רעלים ועוד

הורידים המרכזיים מתנקזים לורידים שבסופו iהדם מהסינוסיאידים מתנקז לתוך הוריד המרכזי

hepatic veinשל דבר יוצרים את ה

hepatic veinsמתנקזים ל – IVCהנשפך לעלייה הימנית של הלב

דרכי המרה התוך כבדיים

אחד מתפקידי הכבד להפריש מרה

bile canaliculiבין שורות ההפטוציטים נמצאים

bile canaliculiההפטוציטים מפרישים מרה ל

)שנמצא בכל טריאדה(bile duct מתאחדים ויוצרים bile canaliculiה

שיוצאים משער הכבד left and right hepatic ductsבהמשך יוצרים

תפקידי הכבד

מטבוליזם

סינטזת חלבוני הפלסמה

Page 40: רפואה מערבית מערכת עיכול

אגירה

נטרול רעלים תרופות הורמונים

ייצור חום

עיכול מיקרואורגנזימים גופים זרים ותאי דם

יצירת והפרשת מרה

מטבוליזם:

מטבוליזם של פחמימות -

סינטזת גליקוגן מגלוקוז בנוכחות איסולין

פירוק גליקוגן לגלוקוז בנוכחות גלוקגון, אדרנלין, טירוקסין ועוד

יצירת גלוקוז משומנים וחומצות אמינו – גלוקונאוגנזה

מטבוליזם של שומנים

סינטזת טריגליצרידים מגליצרול ושלוש חומצות שומן בנוכחות אינסולין

פירוק טריגליצרידים לגליצרול וחומצות שומן בנוכחות גלוקגון

HDL LDLסינטזה ופירוק של ליפופרוטאינים –

מטבוליזם של חלבונים

)המופרשותUREAדה-אמינציה : הסרת החלק האמיני )חנקני( מחומצות אמינו ויצירת

בשתן(

טרנס אמינציה : יצירת חומצות אמינו חדשות ע"י הסרת החלק האמיני מחומצות אמינו

והצמדתו לסוכר

סינטזת רב חלבוני הפלזמה

מטבוליזם של המוגלובין

Page 41: רפואה מערבית מערכת עיכול

ומארבע קבוצותGLOBINכל מולקולת המוגלובין בנויה מארבע שרשראות חלבוניות –

HEME

כאשר ההמוגלובין מפורק, השרשראות החלבוניות ממוחזרות במחזורי החלבון בגוף

מפורקת ומתקבל בילירוביןHEMEקבוצות ה

בילירובין הינו חומר רעיל ולכן יש לסלקו מן הגוף

בילירובין אינו מסיס במים

כדי שיופרש מן הגוף הוא עובר בכבד צימוד לחומצה גלוקורונית שהופך אותו למסיס יותר במים

(DIRECTבילירובין מצומד נקרא בילירובין ישיר )

בילירובין ישיר מופרש למעי דרך דרכי המרה

במעי הגס חיידקים מפרקים את הצימוד לחומצה גלוקורונית והופכים את הבילירובין ל

UROBILINOGEN

רב אורובילינוגן מופרש בצואה ונותן לה את צבעה החום

נספג במעי ומגיע חזרה לכבד )המחזור האנטרוהפטי( הרב יופרש שוב למרה ויגע למעי20%כ

חלק קטן מהאורובילינוגן יופרש בשתן ויתן לו את צבעו הצהוב

צהבת

כאשר בילירובין מצטבר בדם נראה סימפטום קליני של צהבת – גוון צהוב לעור וללחמיות

)בילירובין נוטה להקשר לרקמות אלסטיות(

צהבת הוא סימפטום של מצבים פיזיולוגיים ומחלות שונות ורבות

במחלות כבד ודרכי מרה תיהיה בדר"כ צהבת ישירה )כתוצאה מהצטברות בילירובין ישיר(

בהמוליזה )הרס מוגבר של תאי דם אדומים( תהיה בדר"כ צהבת בלתי ישירה )כתוצאה

מהצטברות של בילירובין בלתי ישיר(

סינטזת חלבוני הפלסמה

אלבומין

Page 42: רפואה מערבית מערכת עיכול

גורמי הקרישה

חלבונים נוספים

אגירה

גליקוגן

טריגליצרידים

ברזל ומתכות נוספות

ADEKויטמינים מסיסי שומן

B12ויטמינים מסיס מים

נטרול רעלים תרופות והורמונים

בכבד יש מערכת אנזימתית המסוגלת לפרק חומרים או/ו להפכם למסיסים במים

פעולות אלה מאפשרות אינאקטיבציה )ולעיתים אקטיבציה( ופינוי של חומרים אנגודניים

ואקסוגניים כמו הורמונים, תרופות, רעלים, אלכוהול ועוד

ייצור חום – בגלל שהכבד פעיל מאוד הוא מייצר חום

עיכול מיקרואורגנזימים, גופים זרים ותאי דם

, המקרופאגים של הכבד מצויים בסינוסיאידיםKUPFFERפעילות זו נעשית בכבד ע"י תאי

פעילות דמה מתרחשת במח העצם ובטחול

RETICULOENDOTHELIAL SYSTEM – RESמערכת זו של מקראופאגים נקראת

בעובר הכבד גם מייצר תאי דם בשלבי ההתפתחות הראשונים

Page 43: רפואה מערבית מערכת עיכול

יצירת והפרשת מרה

ההפטוציטים מסנתזים את מלחי המרה ומרכיבים נוספים של המרה ומפרישים את המרה ל

BILE CANALICULIומשם לדרכי המרה

המרה נאגרת ומרוכזת בכיס המרה

מ"ל ביום )ליטר ביום(500-1000מופרשים

תכולה : מים, מינרלים, מלחי מרה, בילירובין וכולסטרול

תפקידים : עזרה בסיוע בספיגת שומנים, הפרשה של כולסטרול ובילירובין

Gall Bladderכיס מרה –

.CCKנמצא מתחת לכבד, ירוק )מלא במרה( ומתכווץ בתגובה להפרשת ההורמון

על ידי ספיגה של מים10-15תפקידים : אגירת מרה, ריכוז המרה פי

שחרור של מרה אגורה

דרכי מרה

right and left hepatic duct הופכים ל common hepatic duct

– שמוביל לכיס המרה. צינור שבעצם גם מפריש וגם מקבל מרהcystic ductנפגש עם ה

common bile ductהצינור המשותף לכבד ולכיס מרה שנשפך לתרסריון נקרא

וביחד הם משפכים לתרסריון, דרךpancreatic ductבסינטמטר האחרון שלו, פוגש את חברו ה

הפפילה )הפתח(.

Page 44: רפואה מערבית מערכת עיכול