אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה לאמנויות

ש דוד עזריאלי"בית הספר לאדריכלות ע

בית משה שלוש

בין מסורת למודרניות

'אור אלכסנדרוביץ

"ביטויי זמן ומקום באדריכלות בארץ ישראל"עבודה במסגרת הסמינר

ר אתי גרבינר"בהנחיית ד

2001ספטמבר , א"תשס'אלול ה

2

תוכן

עמוד

3 מבוא .1

4 נסיבות הקמתו ותולדותיו–בית משה שלוש : 'פרק א .2

10 תיאור האתר–בית משה שלוש : 'פרק ב .3

15 ניתוח –בית משה שלוש : 'פרק ג .4

37 סיכום .5

41 נספח תמונות .6

74 ביבליוגרפיה .7

3

מבוא

1914שני הבתים נבנו בשנת . אביבהאתר בו עוסקת עבודה זו הוא אחד מצמד בתים תאומים מראשיתה של תל

שהיה בנו הבכור של אחיו , והשני עבור אחיינו מרקו, האחד עבור בנו הבכור משה–על ידי יוסף אליהו שלוש

. אברהם חיים שלוש, הגדול

היו , מאחר שבעל הבית היה אביה של סבתי, ראשית: בעיקר משני טעמים, העבודה תתמקד בבית משה שלוש

מאחר שמדובר בבתים , ושנית; ניים הנוגעים לבית זה נגישים יותר מאלה של הבית התאוםהמקורות הראשו

.יספיק הדיון באחד מהם כדי לענות על השאלות המרכזיות שיועלו לדיון, תאומים שהזהות בפרטיהם מלאה

תפישה על בסיס ה, העבודה באה לבחון את המקורות השונים ששימשו את יוסף אליהו שלוש בעת בניית הבית

העבודה תראה כי בית . והיא תלויה רבות בזמן ובמקום בו נוצרה, כי כל יצירה תרבותית אינה פועלת בחלל ריק

ובראשן –משה שלוש מכנס בתוכו מסורות בניה מקומיות עם שיטות בניה וסגנונות שיובאו מארצות אירופה

, יוסף אליהו שלוש, אישיותו של מתכננושילוב זה בא לידי ביטוי לא רק בבית משה שלוש אלא גם ב. גרמניה

חשיבותו של הבית נובעת מן היכולת להציג דרכו את הלבטים והנסיונות של הבניה למגורים בקרב . ובסגנון חייו

ובמיוחד הבניה העממית שהתקיימה מכוח מוסכמות –הישוב היהודי העירוני של ראשית המאה שעברה

.צועיבמקביל לתכנון האדריכלי המק, חברתיות

התבסס איסוף החומר , מאחר שבית משה שלוש זוכה לאזכורים מועטים ובלתי מדויקים בספרות המחקרית

שיחות התקיימו עם בני משפחה שהכירו את הבית . לעבודה בראש ובראשונה על פניה למקורות ראשוניים

בארכיונים שונים אחר והתקיים חיפוש, )ילדיו של משה שלוש, ואהרן שלוש' במיוחד עם לאה אלכסנדרוביץ(

. נעשתה עבודת שטח שכללה תיעוד צילומי של הבית ושל אתרים רלוונטים נוספים, במקביל. חומר מקורי ששרד

מעבר לכך הוקדש גם מקום לעיון בספרות מחקרית הנוגעת לתקופה ואשר שופכת אור על מניעים ומגמות

. הניכרים בבית משה שלוש

נחום ' אדר, אמנון בר אור' אדר, שולה וידריך, ויקי פומרוק, אהרן שלוש', יץתודתי נתונה ללאה אלכסנדרוב

.על שהקדישו לי מזמנם, ס"אמנון זמהנדס לחמן ו

4

נסיבות הקמתו ותולדותיו–בית משה שלוש : 'פרק א

הבית שוכן עד היום 1914.1בית משה שלוש הוא אחד מצמד בתים תאומים שבנה יוסף אליהו שלוש בשנת

2.בתפר שבין תל אביב ההיסטורית לשכונת נווה צדק, לילינבלום ושרעבי בתל אביב, ות פינסבמפגש הרחוב

הבית הוקם 3. שהפריד בין נווה צדק לבין תל אביב"המגרש המאחד"האדמה עליה נבנה הבית היתה חלק מן

היטב מתצלומי הדבר מומחש . ושכן בשורת הבתים הצפונית של השכונהכהמשכו של הרצף הבנוי של נווה צדק

22.11.1917 ועל ידי הצבא הגרמני בימים 4.1.1918- ו19.11.1917האוויר שצולמו על ידי הצבא הבריטי בימים

4.שהם גם התצלומים הראשונים המוכרים לנו של הבית, 12.1.1918-ו

). ים שלושאברהם חי, הבית השני שימש כבית דודו" (בתים תאומים"הוקם בית משה שלוש כאחד משני , כאמור

יוסף אליהו שלוש היה בנו השני של אהרן ). 1934-1870(שני הבתים תוכננו ונבנו על ידי יוסף אליהו שלוש

בסמוך לאמצע שנות השמונים 5.צורף וחלפן כספים במקצועו, ספרדית של יפו-מנכבדי הקהילה היהודית, שלוש

קרקעות עליהן הוקמו מרבית , יפושל המאה התשע עשרה החל אהרן שלוש לרכוש קרקעות בצפונה של

יוסף אליהו שלוש התחנך בתלמוד תורה ביפו ולאחר מכן למד 6.השכונות היהודיות הראשונות מחוץ ליפו

נישואים שאורגנו על ידי ( לפרחה בת אברהם מויאל רהשבע עשנישואיו בגיל . שנתיים בבית ספר יהודי בבירות

, מעדרים, מזוודות(פנה לעסוק במסחר בפריטים שונים את רצף לימודיו והוא וקטע) משפחות החתן והכלה

:הביאו אותו עסקי המקרקעין של אביו להתעניין במלאכת הבניה, במקביל7).מחרשות ועוד

שסדר מדידה כללית , קרקש שמו, באותו זמן התקשר אבי המנוח עם אדריכל ארמני שהיה יחיד בעירנו"

בלוותי את . והן לזו שבשותפות עם אמזליג ומויאלערך תכניות הן לאדמה השיכת רק לנו, לאדמתנו

בכדי להראות לו הגבולים שבינינו לבין השכנים נמשך מאד לבי , האדריכל מדי יום ביומו לשעה קלה

עד שניסיתי בעצמי . אחרי העבודה הזאת והייתי מסתכל לעבודות האדריכל בכל פרט ופרט נקודה ונקודה

אני ': אמר לו, שהאדריכל בבאו לקבל את משכורתו מידי אבי, רניזכו. שעלתה בידי יפה, לערוך תכנית

לערוך בעד סכום זה תכניות ולמדוד את האדמה והנה גם למדתי את בנך שלווה אותי במשך , התניתי אתך

ואמנם גם –' כל זמן העבודה ואם תשלחהו לבית ספר להשתלם מובטחני שיוכל להיות אדריכל טוב

, הביאו לי תועלת מרובה וביחוד לתועלת הישוב העברי, לכות האדריכליותידיעותי המעטות שרכשתי בה

. 3-1 תמונות1 . 4 תמונה 2 29וכלל שטח של , "גאולה" על ידי חברת 1912-נקנה ב" המגרש המאחד. "5ונה תמ; 19' עמ, ן"תש, כרמיאל; 85' עמ, א"תשס, שביט וביגר3

.ת רוטשילד לנווה צדקדונם בין תחילת שדרו .7-6תמונות ; 70-68, 55' עמ, שם, וכן כרמיאל, 92-91, 15, 9-8' עמ, ב"תשנ, קדר4המשפחה עלתה לארץ בראשית שנות הארבעים של המאה . יריה'שבחופה הצפוני של אלג) הראןוו( מוצאה של משפחת שלוש מהעיר אוראן 5

, אברהם שלוש, במסגרתו התפקדו ביפו אבי המשפחה, 1849 במפקד מונטיפיורי השני משנת עדות ראשונה על ישיבתה ביפו נמצאת. התשע עשרהלאבי , אהרן, הדבר הפך את בנו השני. 1865בנו יוסף נפטר ערב חופתו בשנת . 1858אברהם שלוש נפטר בשנת . בניהם יוסף ואהרןו אשתו שמחה

. 38' עמ, ו"תשנ, וכן רם24-19 'עמ, א"תשנ, שלוש. א. שפחה בפועלהמ-33' עמ, שם, שלוש. א; 94, 20-19 'עמ, א"תרצ, שלוש. א.י. מחנה ישראלו שכונת אהרן, מחנה יוסף, מחנה יהודה, נווה שלום, אלה הן נווה צדק 6

32. . 94-90' עמ, שם, שלוש. א. י7

5

8."שהתחלתי להתמסר בכל כחותי ומרצי להקמת בנינים חדשים

האחים "חברה בשם , אברהם חיים שלוש, הקים יוסף אליהו שלוש יחד עם אחיו הבכור, כחלק מהתעניינות זו

פתח , במקביל. ברכישת קרקעות ובקבלנות בנין, )מלטובעיקר ב(החברה עסקה במסחר בחומרי בניה ". שלוש

האחים "ממנו צמח מאוחר יותר בית החרושת של , יוסף אליהו שלוש עם אחיו הבכור בית חרושת למרצפות

כי העיסוק המעשי בתחום הביא את יוסף אליהו שלוש , נראה9. שייצר בעיקר אלמנטים טרומיים מבטון"שלוש

על סמך דגמים מוכרים של סידורי תכניות , וספק של חומרים אלא גם מתכנןלשמש פעמים רבות לא רק קבלן

:בניה או על פי דרישות בונה הבנין

חמרי , אדמה יש לנו, הרהרתי. ד הקמת בנינים כדי להגדיל את הישוב" התחלתי לחלום ע1896בשנת "

ואמנם ? על שדה הבניןמבלי לפעול, בנין וגם תכניות אני יכול לעשות וכיצד נוכל לשבת בחבוק ידיים

מדי יום ביומו הייתי עורך תכניות בכוונים . כעבור זמן לא היה זה עוד בחזקת חלום כי אם מציאות ממש

... עד שאבי ואחי התחילו להתענין בכל תשומת לבם בעבודת הבנין, שונים ומתאימן למגרש זה או אחר

הזמנתי , י מן המוכן בבית שעשיתי בעצמיתכניות לרוב היו ל. במשך הזמן נהייתי לאדריכל לא מדופלם

כל מגרש שהייתי . ל וגם מכשירים למדידת אדמה הבאתי מאירופה"קטלוגים לבנין בתים שונים מחו

. מוכר חובתי היתה למדוד מקודם את המגרש ולמסרו לידי בעליו כשהוא מסומן בגבוליו לארבע רוחותיו

עד שגם אלה , איזו תכנית ובנה אחר כך לפי הערותיהקונה היה מתיעץ עמדי על דבר אפני הבנין ולפי

מסבת היותי טרוד ביום . שהיו בונים בתים לא על אדמתנו גם כן באו אלי לדון עמי על דבר בניניהם

עורך תכניות , נותן להם עצות, הייתי שומע דבריהם, בעסקי המרובים פנו אלי האנשים בלילות לביתי

." לפי נסיונותי ומומחיותי,ומציין להם את הסכום שיעלה הבנין

יש בהם כדי לשפוך אור על אופן התכנון והבניה , יותר משמעידים הדברים על הכשרתו של יוסף אליהו שלוש

לפי סידור חללים , בתי המגורים נבנו על פי רוב לפי דגם מקובל. מאנית'תושל בתי מגורים בשלהי התקופה הע

, מתכנן היה להוציא אל הפועל את התבנית הקיימת-ל הקבלןתפקידו ש. מסורתי ובהתאם למימדיו של המגרש

הבתים שהוקמו בדרך זו . ותוך שימוש במבחר מצומצם של חומרים וטכניקות בניה, במגבלות השטח המסוימות

. מקובלים" חוקי על"אשר זכתה ליישום נקודתי משתנה על בסיס , מבוססים היו על תפישה חללית רווחת

של " אוצר המלים"אלא היווה חלק מ, התערבות אדריכלית מקצועית, משום כך, הצריךהאדריכלי לא " רעיון"ה

10.ההתפרסות המרחבית של בני המקום

בהגדרתו כאדם בעל (הקדים את תפקיד האדריכל , במובן שיושם על ידי יוסף אליהו שלוש, מתכנן-תפקיד הקבלן

דמותו . בבניה למגורים בארץ ישראל) הבניההכשרה מקצועית פורמלית ומוכרת מסוג מסוים בתחום התכנון ו

מתכנון אדריכלי שהיה מיועד –מעידה יותר מכל על השינוי המהותי שעבר תחום התכנון המקצועי בתקופת חייו

.95' עמ, שם, שלוש. א. י8בתקופה זו זכה בית . גיסם של האחים שלוש, חמת העולם הראשונה נוהל בית החרושת בידי ישעיה לוריאלאחר מל. 53' עמ, שם, שלוש. א9

. החרושת לשגשוגו הגדול ביותר .85' עמ, ט"תשנ', חלק א, פוקס10

6

לתכנון , כיוסף אליהו שלוש" בעלי מלאכה"ואשר הותיר את הבניה הפרטית בידיהם של , בעיקר לבניני ציבור

מאנית'תועל רקע שלהי תקופת שלטונה של האימפריה הע. פרטיים ומשותפים–ם אדריכלי שכלל גם בתי מגורי

בשיטה של , גם ללא הכשרה מקצועית פורמלית" אדריכל בפועל"היה בכוחו של יוסף אליהו שלוש להפוך ל

אופן הכשרה שכמעט ואינו יכול להתקיים במערכת הרישוי –התנסות בעבודה ולמידה בדרך של ניסוי וטעיה

11.מלית הפועלת כיוםהפור

ברחוב פינס קשור קשר ישיר למבנה " הבתים התאומים"הסיפור המקובל במשפחה באשר לנסיבות בנייתם של

עד השנים הראשונות של המאה העשרים התגוררו 12.על פיו התנהלו חיי המשפחה באותה תקופה, החמולתי

הבית ניצב על (בבית אביהם בנווה צדק ) אשר היו כבר נשואים ובעלי משפחות(שלושת בניו של אהרן שלוש

ראשון יצא מן הבית . "האחים שלוש"צמוד לבית זה פעל בית החרושת של ). 32תילו עד היום ברחוב שלוש

. 1905 בנווה צדק כנראה בסביבות שנת 10שעבר להתגורר בבית ברחוב רוקח , אברהם חיים שלוש, האח הבכור

כל אחד 13. מבית אביהם– יוסף אליהו ויעקב –חרים של אהרן שלוש עם הקמת תל אביב יצאו גם שני בניו הא

בית יוסף אליהו –בשדרות רוטשילד , זה לצד זה, הבתים הוקמו. מהם הקים בשכונה העברית החדשה את ביתו

.11ובית יעקב שלוש בשדרות רוטשילד , 9שלוש בשדרות רוטשילד

הוחלט להקים לו , בעקבות הנישואים. לרחל מדניצקי, משה, נישא בנו הבכור של יוסף אליהו שלוש1913בשנת

טרם זכה , מרקו, מאחר שבנו הבכור של אברהם חיים שלוש14."אחים שלוש"בית על אדמה שהיתה שייכת ל

נקבע כי מוטב , ומשום שלא היה זה נאה להעניק למשה בית משלו לפני בן דודו הגדול ממנו, לבית משל עצמו

הוסכם עוד כי שני הבתים יבנו כבתים , כדי למנוע צרות עין. על אותה אדמה, קביללהקים שני בתים חדשים במ

מאחר שהמגרשים ). עם זהות מלאה בכל פרטי הבנין, האחד בנוי כתמונת ראי של משנהו, כלומר(תאומים

רלה ורק עם תום הבניה תערך הג, הוחלט עוד כי תחילה יבנו שני הבתים, המיועדים לבניה היו שונים בגודלם

. 30והוא שנכנס להתגורר בבית שברחוב פינס , בהגרלה זכה משה15.שתקבע את זהות בעליו של כל אחד מהם

, אביו של מרקו שלוש(אברהם חיים שלוש , כבר בסמוך להשלמתו, עבר להתגורר, 32ברחוב פינס , בבית השני

הסברה המשפחתית היא , התכנון באשר לשאלת16.והבית הפך לביתו לכל דבר ועיקר, )עבורו נבנה הבית במקור

הכשרתם של יוסף אליהו שלוש מתאר את אדישותה של עיריית יפו באשר לאופי המבנים שיוקמו בשטחה ול. 147' עמ, שם, שלוש. א. י11

.התעניינה עיריית יפו בעיקר במס שעל הבונה היה לשלם לפי שטח המבנה שבנה, לפי דבריו. מקימיהם . 46' עמ, שם, שלוש. א12כל האחים נזקקו לאישור אביהם בטרם יצאו מן , כלומר, "ברשות אבי גרנו כל אחד עם משפחתו בבית מיוחד" יוסף אליהו שלוש מספר כי 13

.104-103' עמ, שם, וששל. א.י. הבית .שלאחר נישואיו המשיך להתגורר עוד שנים ארוכות בבית אביו, וזאת שלא כמו אביו14 .השטח נוצל להקמת גן ולא לבניה נוספת" עודף"כאשר , הזוכה אמור היה לקבל את הבית השוכן במגרש הגדול מבין השניים15שלא היו , במיוחד עם בניה מרקו וזכי, להתגורר בבית יחד עם חלק מילדיה, שרינה, המשיכה אשתו1925- לאחר מותו של אברהם חיים שלוש ב16

.בעלי משפחות

7

, את מיקום החדרים ואת גודלם, על פי ראות עיניו, והוא קבע, כי משה שלוש תכנן את הבית באופן ספונטני

17.באופן שהשליך גם על מבנה ביתו של דודו

יש בידינו תכנית אדריכלית של אחד הבתים , הגם שקשה לאמת את הגירסה המשפחתית באשר לתהליך התכנון

תכנית של שני הבתים להאחים "- כותרתה 18.אשר עשויה להעמיד את הדברים באור שונה, )ית משה שלושב(

בתכנית משורטטת . תוכנה וזמן עריכתה מסייעים לזהותה כתכנית הבית–" 'המאחד'אברהם ויוסף שלוש במגרש

תכנית זו שמשה גם כבסיס מן הכותרת ניתן להסיק כי; 30רק קומת הכניסה של הבית השוכן כיום ברחוב פינס

התכנית חתומה בידי יוסף אליהו ). הגם שתכניתו היא תכנית ראי של הבית המשורטט" (אחיו התאום"לבניית

כוללת , בנוסף19. יפו– ומקום עריכתה – 1.12.1913 –מצוינים תאריך עריכתה , מצד שמאל, בתחתית. שלוש

מופיע חישוב של , במהופך, בפינה הימנית העליונה. יהמידות בנ, 100- ל1הערוכה בקנה מידה של , התכנית

והעובדה כי העתקה התגלה במחלקת אופן עריכת התכנית. ט מאוחר יותראשר נראה כשרבו, שטח הבניה

כפי שהיתה – להוביל למסקנה כי מדובר בתכנית שהוכנה לצרכי רישוי ים עשויהשימור של עיריית תל אביב

הדבר מעיד על כך כי על אף ניתוקו של 20.כבר מראשיתה, ם בתל אביבחובה לעשות בכל בית חדש שהוק

מן הבחינה –נתפש הבית , המגרש מן הסביבה הבנויה של תל אביב באותה עת והתחברותו הפיזית לנווה צדק

21. כחלק מן השכונה היהודית החדשה-הפורמלית וגם מעבר לכך

על גבי , אולם. חים מתייחס אך ורק לקומה אחתהתכנית מציגה גירסה חד קומתית של הבית וחישוב השט

הקיים (של חדר מדרגות בחזיתו האחורית " מסורגלת"שרבטה יד לא מזוהה תוספת בלתי " מסודר"השרטוט ה

ומשום כך ניתן להסיק כי על אף שהתכנון הראשוני היה לבנות בית בן , )במיקומו זה בבית העומד על תילו היום

, חל שינוי במהלך התכנון או אף במהלך הבניה, תיה הראשונים של תל אביבבדומה למרבית ב, קומה אחת

אשר באה לעולם בבית זה ביום כיפור , בתו של משה שלוש', לאה אלכסנדרוביץ. והוחלט להוסיף לו קומה שניה

, 1917מצילומי האוויר מנובמבר שנת . טוענת כי נולדה בבית בן קומה אחת, )1914ספטמבר (ה "של שנת תרע

תמונה דומה עולה . עולה כי באותו זמן כבר היו שני הבתים בני שתי קומות, בהם מופיעים שני הבתים התאומים

. 3' עמ, 1992, מחלקת השימור של עירית תל אביב, 30וכן תיק תיעוד הבית ברחוב פינס , 122' עמ, שם, שלוש. א17 . 8 תמונה 18על אף שלרוב נהג יוסף אליהו שלוש לחתום . מידה כתובים כולם באותיות לטיניותהמקום וקנה ה, וכן התאריך, חתימתו של יוסף אליהו שלוש19

בצמוד לחתימת אחיו יעקב , )9תמונה (גם על כתב ערבות משותף של מקימי אחוזת בית ) J.E. Chelouche(ניתן למצוא חתימה דומה שלו , בעברית ). שחתימתו היא באותיות עבריות(

.189-188' עמ, ה"תשמ, כץ20, בכך". המגרש המאחד"הסכים ועד תל אביב לקחת על עצמו את הטיפול באדמות , כשנה לאחר קנייתו על ידי חברת גאולה, 1913 בשנת 21

אחת מתקנות אלה התנתה בנייתו של בית . דבר שחייב את הבונים בו לבנות על פי תקנות הבניה של השכונה, סופח השטח לתל אביב, למעשה . 193' עמ, ו"דרויאנוב תרצ. אישור הועדבהגשת תכנית מסודרת ל

8

1919.22 או בתחילת שנת 1918 אשר צולם בסוף שנת –גם מן הצילום הראשון המוכר לנו של הבית מגובה אדם

הרי שסמוך מאוד למועד , ה אחתמדברים אלה ניתן להסיק כי הגם שיתכן שהבית נבנה בתחילה כבית בן קומ

תחילה כבית –שלבי -הרי שתהליך התכנון או הבניה של הבית היה דו, כך או כך. בנייתו נוספה לו הקומה השניה

.ולאחר מכן כבית דו קומתי שעובד מתוך התכנון הראשוני, חד קומתי

באותה 23.ב כבר נחלת העבר היה הגל הראשון של בניית בתי תל אבי- 1914 -חשוב לזכור כי בשנת הבניה

, חלה עליה חדה בערך הקרקע, במקביל. מעבר לגרעינה הראשון, תקופה החלו להקים בתים נוספים בשכונה

ושכונות יהודיות נוספות בסמוך לה ") תל אביב" שינתה את שמה ל1910שבשנת " (אחוזת בית"משום שהקמת

הדבר 24.מקום אטרקטיבי להתישבות יהודית מחוץ ליפוכ, יצרה ביקוש לאדמות הסמוכות") נחלת בנימין"כגון (

מהם 32אשר , רוב בתיה של אחוזת בית(הוביל כבר אז להוספת קומה נוספת לבתי הקומה הקיימים של השכונה

יתכן שההבדל שבין התכנון המקורי , משום כך25).נבנו כבתי קומה עם גג רעפים, נבנו על ידי יוסף אליהו שלוש

גם אם הם ממוקמים , ח נבע מן הרצון לנצל את עליית ערך הקרקע ומתוך ראיה כי הבתיםלבין הביצוע בשט

לא היה הבית , מבחינה זו. יבלעו עד מהרה בין בתיה של תל אביב ויהוו חלק בלתי נפרד ממנה, בקצה נווה צדק

.יוצא דופן ביחס לבתים נוספים שקמו בסביבה היהודית הקרובה

של הבית " ציבוריים"כאשר בקומת הכניסה ממוקמים החדרים ה, משפחה אחתבית משה שלוש תוכנן כבית ל

תחילה התגוררו בבית משה ורחל . החדרים הפרטיים–ואילו בקומה השניה , )חדר אוכל וחדרי עבודה, סלון(

מרכז הכובד . זעזעה את המשפחה כולה1922פטירתה הפתאומית של רחל בשנת . בתם לאה ובנם אהרן, שלוש

יוסף דוד ושיינה (בבית משה שלוש נכנס להתגורר זוג מבוגר . נע בחזרה לבית הסב יוסף אליהו שלושהמשפחתי

חלק ניכר . בתו ובנו עברו להתגורר בקומה העליונה, ואילו משה שלוש, כדיירי משנה בקומת הכניסה) הורוויץ

לערך עברו להתגורר בקומה 1924סביב שנת . 9מזמנם בילו שני הילדים בבית סבם וסבתם בשדרות רוטשילד

לבית (כנראה משום שבמקביל הורחב ביתם שבשדרות רוטשילד , פרחה, השניה גם יוסף אליהו שלוש ואשתו

ועמם עברו להתגורר , כשנה לאחר מכן חזרו יוסף אליהו ופרחה שלוש לביתם). נוספו אגף ימני ושתי קומות

. פינס את בני הזוג הורוויץכשהם מותירים בבית שברחוב, בבית גם משה ושני ילדיו

תוך שמירה על , שוב אויש הבית כולו על ידי משה ובני משפחתו. נישא משה בשנית לנינה ברלין1928בשנת

, בקומת הכניסה שכן משרדו של משה שלוש. החלוקה המקורית בין קומת כניסה ציבורית לקומה עליונה פרטית

. 10 תמונה 22 . 47' עמ, ד"תשמ, ביגר23 .50-48' עמ, שם, ביגר24 . 54' עמ, שם, שלוש. א; 92' עמ, ד"תשמ, הרפז; 235' עמ, שם, שביט וביגר25

9

החל . בקומה העליונה מוקמו חדרי השינה של בני הבית. סלוןחדר האוכל וה, מרפאת העיניים של נינה ברלין

הונף , בימים בהם כיהן משה שלוש כקונסול הכבוד של בולגריה בארץ ישראל, 1940 ועד לשנת 1932משנת

26.במרפסת שבחזית הבית הדגל הבולגרי

ועבר להתגורר , ל' למרים אנג1943אהרן נישא בשנת . הביאו לעזיבתה את הבית1936נישואיה של לאה בשנת

ושם , 1946בעקבות הפצרות ההורים חזר הזוג להתגורר בבית האב בשנת . 25עמה בדירת חדר ברחוב נחמני

מרים ובנותיהם המשיכו להתגורר בבית יחד עם משה שלוש ונינה ברלין עד לשנת , אהרן. נולדו שתי בנותיו

בית הספר ". רננים" בית ספר למוסיקה בשם ובמקום החל לפעול, באותה שנה מכרה המשפחה את הבית. 1961

פריחתו המחודשת של 27.שהפעיל בו בית חרושת למכנסיים', ואת הבית קנה חיים ברקוביץ, לא האריך ימים

חזיתותיו המקוריות 1995-1992.28האזור בסוף שנות השמונים עודדה את שיפוצו ושימורו של הבית בשנים

כחמישה (ותוך ניצול החללים הפנימיים הגבוהים , בית שונה לבלי הכראולם פנים ה, שוחזרו כמעט בדייקנות

בעקבות שימורו שב . במקום השתיים המקוריות–הוקמו בו שלוש קומות מגורים ) מטר וחצי גובה בכל קומה

.הבית לשמש כבית מגורים

. 131-129 'עמ, שם, שלוש. א26 .הדבר סייע להתדרדרותה של הסביבה. תרוקנו מתושביהםשהוסבו לבתי מלאכה קטנים וה, בדומה לבתי מגורים רבים בסביבה27 . ס"בשיתוף עם המהנדס אמנון ז, עבודת השימור נעשתה על ידי משרדו של האדריכל נחום לחמן28

10

תיאור האתר–בית משה שלוש : 'פרק ב

" ציבוריים"וך הפרדה בין קומת כניסה ובה חללים ת, בית משה שלוש שימש בתחילה כבית למשפחה אחת

12.5-כ(הבית בנוי בתבנית כמעט ריבועית . תכנית הקומותבלא ניכרה הפרדה זו , עם זאת. לקומה עליונה פרטית

ומופרדת ממנו בגדר בנויה בגובה של בין מטר וחצי , קומת הכניסה מוגבהת ביחס לרחוב במטר). מטר13.5על

המובילה לחדר -ואילו כניסתו הצדדית , ממוקם כך שכניסתו הראשית פונה לרחוב פינסהבית. לשני מטרים

הבית 29).באופן זה פונות הכניסות הצדדיות של שני הבתים התאומים זו כלפי זו( פונה לרחוב שרעבי –המדרגות

שני גרמי ). ןשם שכן ג, מלבד בחזיתו האחורית(ניצב במרחק של כשני מטרים מקו המגרש מכל אחד מצדדיו

האחד מימין –הם מובילים . מקבילים לחזית הבית וצמודים לה– המונים חמש מדרגות –המדרגות הקדמיים

הדגשה זו מושגת . לבימה מקדמת הניצבת לפני הבית ומדגישה את מיקום פתח הכניסה בחזית–והשני משמאל

שבחזית מחזק את החלוקה לשלושה " שקע"כאשר ה, גם באמצעות נסיגה פנימה בקו הבנין באזור הכניסה

בימה זו שימשה לא פעם גם . את המבקר לתוך הבית" מושך" וכאילו – מרכז ושני צדדים סימטריים –חלקים

. משום שאפשרה תצפית נוחה על העוברים והשבים הן ברחוב לילינבלום והן ברחוב פינס, כמקום ישיבה

בקומה הראשונה ממוקם חלון בכל 30. היא חזית סימטרית,אשר במרכזה ניצב פתח הכניסה, החזית המזרחית

שתי מרפסות זיזיות מעל שני החלונות –בקומה העליונה ממוקמות שלוש מרפסות ; אחד מצדי פתח הכניסה

מרפסות זיזיות נוספות ממוקמות האחת בחזית . בין שלושה קירות מעל פתח הכניסה" לכודה"ומרפסת מרכזית ה

.הדרומיתהצפונית והשניה בחזית

שהוקם כחלק מתהליך , כיום עומד במקום בנין חדש(בצדו המערבי של הבית התקיים גן מוקף גדר בנויה

שההגעה אליה היתה בגרם , הגישה ממנו אל הבית נעשתה דרך מרפסת גן פתוחה בקומת הכניסה31).השימור

32.מדרגות שראשיתו במפלס הגן

עבר במסדרון הרחב שבמרכז , נמתח מבימת הכניסה הקדמיתלשניים על ידי מסלול ש, למעשה, הבית חולק

סכימה דומה חוזרת על עצמה גם . ממסדרון זה נפתחו פתחים אל החדרים. הבית והסתיים במרפסת האחורית

ההגעה לקומה זו היא בגרם המדרגות . כאשר הכניסה אל החדרים היא מן המסדרון המרכזי–בקומה השניה

בצד , רוכזו בירכתי הבית) שירותים, אמבטיה, מטבח(חדרי השירות השונים . ביתהממוקם בחלקו המערבי של ה

.חדר המדרגות, כאמור, מוקם, מעברו השני של המסדרון המרכזי, מולם. הצפוני

. 3 תמונה 29 . 11 תמונה 30 .12 תמונה 31 . 13 תמונה 32

11

מבחינת השימוש . בחזיתות הבית נחרץ הטיח בדוגמת הנחת אבן. הבית נבנה מאבני כורכר אשר כוסו טיח

האחים "בבית החרושת של , ככל הנראה, נטים שונים מבטון שמקורם הואבולט חלקם של אלמ, בחומרים

קונזולות תמיכה , שערי כניסה, כרכובים, משקופי חוץ, אלמנטים אלה כללו בלוקי בטון מעוטרים. "שלוש

מעליו שלוש שורות של בלוקי בטון , גדר הבית נחלקת למסד של אבני כורכר. מרצפות ועוד, מדרגות, במרפסות

33.ומעליהם שבכות שנוצרו מאלמנטים טרומיים מבטוןמעוטרים

34.במעקות המרפסות ובסורגי חלק מן החלונות, במעקות המדרגות הפנימיות–בבית נעשו עבודות פרזול רבות

התריסים ומסעד מעקה חדר , מסגרות החלונות, הדלתות, עבודות עץ כללו את כל המשקופים הפנימיים

כן נעשה 35.עו על ידי נגרים ערבים מיפו וחלק על ידי בעלי מלאכה יהודיםחלק מעבודות העץ בוצ. המדרגות

הגג היה גג . וברעפי חרס בגג) בחלונות ובפתחי האוורור שבחדר המדרגות, בדלתות הכניסה(שימוש בזכוכית

אל החלל שמתחת לגג 36.אשר הוקם על גבי מרבית שטח תקרת הקומה השניה, רעפים בעל ארבעה שיפועים

מלבד , הרעפים כיסו את מרבית שטח הגג37.אך החלל שמתחתיו לא נוצל, ניתן היה לגשת מירכתי הביתהרעפים

והיציאה אליו נעשתה , חדר המדרגות הוביל לגג הפתוח. אשר נוצל לתליית כביסה, החלק שמעל חדר המדרגות

אשר חדר דרך , מפגז נפגע הבית1948 בשנת 38".כיפת בצל"דרך ביתן עשוי פח ולוחות אבץ המחופה בכעין

עד לשיקומו של הגג כחלק . אך גרם להרס גג הרעפים, תקרת הקומה השניה והתפוצץ מבלי לפגוע בקירות הבית

39.ולשם כך נבנה על הגג מעקה מלבנים בכל היקף קומת הגג, מתהליך השימור היה הגג שטוח

, באלמנטים הטרומיים שיוצרובית משה שלוש בלט ביחס לבתי הסביבה בעיקר בשימוש הנרחב שנעשה בו

ראוי לייחד מספר מלים על השימוש הרב גוני באלמנטים אלה . "האחים שלוש"בבית החרושת של , רובם ככולם

דיון מפורט יותר באשר למקורות השימוש . במיוחד כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחזיתותיו השונות–בבית

. הבאבאלמנטים אלה ובמשמעות הדברים יובא בהרחבה בפרק

שברי צדפים , המלט עורבב עם חול ים. היה המלט"האחים שלוש"חומר הגלם העיקרי ששימש את מפעלם של

. 14 תמונה 33 . 15 תמונה 34תוצרתם של הנגרים . ועבודות העץ של הקומה השניה בידי יהודים, ה נעשו בידי ערביםעבודות העץ בקומה הראשונ, לדבריו של אהרן שלוש35

.ואילו זו של הנגרים היהודים נרקבה בתוך זמן קצר והיה צורך להחליפה, הערבים החזיקה מעמד עוד שנים רבותמעל התקרה הוקם גג . עץ דקים שקושרו בגבסאשר ביניהם נפרסו סרגלי, תקרת הקומה השניה הורכבה מקורות עץ עבות, לדברי אהרן שלוש36

. 32תקרה הבנויה בשיטה דומה ניתן לראות עד היום בבית אהרן שלוש ברחוב שלוש . רעפים, הגישה אליו נעשתה מהגג. ששימש לאחסנה, קטן" סתרים" מוקם חדר כי מעל לחדרי השירותים והרחצה של הקומה השניה, אהרן שלוש מספר37

אך כדי לרדת דרכו היה צורך להעזר , פתח דומה הוביל מרצפת החדר למסדרון שליד חדר השירותים. דלת שהותקן ברצפת הגגדרך פתח סגור ב .בסולם

.ולא שוחזר כחלק משימורו של בית משה שלוש, הביתן לא שרד באף אחד משני הבתים התאומים38 .16 תמונה 39

12

חוזק רב בלחיצה ויכולות עיצוב כמעט בלתי – תכונותיו העיקריות של הבטון 40.ואבנים קטנות כדי ליצור בטון

. עיטוריים ומבניים כאחד, ים שונים אפשרו לבית החרושת לנצל אותו בייצור מגוון רחב של אלמנט–מוגבלות

מציגים לאורך שנות פעילות בית החרושת פירוט מאלף "האחים שלוש"ניירות המכתבים ומודעות הפרסומת של

:1914בנייר מכתבים של בית החרושת משנת , לדוגמה, כפי שהוא בא לידי ביטוי, של אותו מגוון

לוחות צמנט בעלי צבע –לבנים ואבני צמנט , בית חרשת של כל מיני מרצפיות; יפו–האחים שלוש "* מדרגות – מסגרות לחלונות ולפתחים –מחצות * אבנים * צנורות –אחד ובעלי צבעים שונים

קבלנות – סיד הידרוליק – אבני מחצב – קורות ופסי ברזל – צנורות ברזל של מים ושופכים –מדרכות 41"לבנין בתים

משמשים בבית משה , "האחים שלוש"אשר יוצרו בבית החרושת של , מ"ס 20x20 שגודלן ,שני סוגי מרצפות

אלה הן המרצפות הצבעוניות (העשויות תערובת של פיגמנט ומלט ואשר פניהן חלקים , מרצפות פנים–שלוש

ומרצפות מלט 42;")מזרחיים"שעיטוריהן נחשבים לעתים בטעות כ, המוכרות בעלות הדגמים הגיאומטריים

למרצפות 43.אשר הונחו לרוב מחוץ לבית) על פי דוגמאות, עשויים שקעים שונים, כלומר(שפניהן מחוספסים

) פנים וחוץ(גרמי המדרגות . על פי דוגמת העלה המוטבעת בהן, אלה הוספו הצבעים שחור ואדום בשוליהן

.גם הן עם דוגמת הטבעה מחוספסת, מורכבים ממדרגות טרומיות יצוקות בטון

הסוג הראשון שימש להקמת הגדר 44.שימוש בשני סוגים של בלוקי בטון חלוליםבבית משה שלוש נעשה

על אחד . שברי צדפים ואבנים קטנות, חול ים, אלה הם בלוקים מסיביים מבטון המורכב ממלט. ההיקפית

הם נוצקו כשבמרכזם . מוטבעת דוגמת סיתות אבן) מ" ס27עובי כל בלוק (מצדיהם של בלוקים עבים אלה

אשר , החורים45).מ" ס14כל אחד מהם בקוטר של , מ נעשו שני חורים" ס50בבלוק שרוחב פניו (גולים חורים ע

כדי לצמצם את כמות המלט בכל בלוק או כדי להקטין את מעבר הלחות דרכם ולשפר את , ככל הנראה, נוצרו

בתערובת של מלט ) 11-ו 9כגון בבתים ברחוב לילינבלום (מולאו בבנינים אחרים בסביבה , כושר הבידוד שלהם

, בנוסף. שיטה זו יושמה גם בגדר הבנויה של בית משה שלוש46.במטרה לקשור בין הבלוקים, ושברי צדפים

. 17 תמונה 40 . 56' עמ, שם, שלוש. א41 . 18דוגמה למרצפות מסוג זה הממוקמות בחלל הכניסה לבית משה שלוש נמצאת בתמונה . 105' עמ, שם, הרפז42ראו . בעבר היו מרצפות דומות גם לפני פתח הכניסה האחורי לחדר המדרגות. בבית משה שלוש הן מופיעות כיום בבימת הכניסה הקדמית43

. 19תמונה .20 תמונה 44 .21 תמונה 45וכך הלאה בכל נדבך , נוצר מצב שבו אחד מהחורים בבלוק העליון נמצא בדיוק מעל אחד מהחורים בבלוק התחתון, ה בנדבכיםבהנח. 22 תמונה 46

,Sweeney, 1994בענין זה ראו . שמילויים במלט מוסיף לקשיחותם האנכית כקיר, אנכיים בין הבלוקים" צינורות אוויר"נוצרים , באופן זה. ונדבךpp. 204-220. כפי שהדבר בא לידי ביטוי החל מאמצע , י מביא תיאור של תבניות שונות בהן נוצקו בלוקי בטון ואופני הנחתם ליצירת קירותסווינ

בין השאר ניסה בשנות העשרים גם האדריכל פרנק לויד רייט לבחון שיטות שונות לבניית קירות באמצעות בלוקי בטון . המאה התשע עשרה .שיטת בניה מתועשת המצריכה מיומנות מינימלית מצד הבנאיםמתוך כוונה ליצור , מעוטרים

13

47.נמרחה על כל שורת בלוקים שכבה של מלט בטרם הונחה עליה שורת בלוקים נוספת

בלוקים שאורך ורוחב פניהם המדובר ב48.הסוג השני של בלוקי הבטון שונה בתפקידו המבני ובעיטורו החיצוני

בלוקים אלה הונחו בתבנית שתי וערב בפינות ). מ" ס40אם כי רוחב חלקם הוא רק (דומה לזה של בלוקי הגדר

אלא , עיטורם של בלוקים אלה אינו בא לחקות דוגמת סיתות אבן. וכן בקו התקרה של שתי הקומות בחזית, הבית

הצריך , מעלות בין קירות135נות הבית נוצרת במפגש של מאחר שכל אחת מפי. נראה כדגם צמחי מופשט

השימוש בבלוקים אלה בא לחקות . יציקת סוג מיוחד של בלוקים פינתיים שאינם מלבניים, ככל כנראה, הדבר

כאשר בפינות המבנה מונחות אבנים , )אפילו בבניה הכפרית הפשוטה בארץ ישראל(צורת בניה מקובלת באבן

90כל אבן בהיסט של , )אבני גזית(ומת לב רבה יותר ביחס לשאר האבנים מהן בנוי הבית חזקות ומסותתות בתש

שיטת בניה זו נועדה להעניק לבית חוזק ויציבות רבים יותר ולהבטיח בניה . מעלות ביחס לאבן שמתחתיה

ירות הבית בעוד ק, כשאת מקומן של אבני הגזית תפסו בלוקי הבטון, כאן הופעל עקרון דומה. בקירות ישרים

. בנויים מאבני כורכר פשוטות

יצוקות גם הן , המרפסות הזיזיות שבחזית הבית נתמכות על ידי קונזולות מעוטרות בגבעול צמחי שבקצהו רוזטה

וכי רצפת המרפסת נתמכת באמצעות רלסים שהוחדרו , כי קונזולת הבטון אינה קונסטרוקטיבית, נראה. בטון

ברזל היצוקים בבטון ועוטפת את הרלסים מצדם התחתון תטומולקיר באמצעות הקונזולה עצמה רתומה 49.לקיר

דוגמה לתמיכה במרפסת על ידי רלסים שאינם נסתרים ניתן למצוא במרפסות 50.ובאופן זה מסתירה אותם

.הזיזיות בחזיתות הצפונית והדרומית

וקים בצורות המחקות סיתות מרבית האלמנטים יצ. השימוש באלמנטי בטון נוספים רב מאוד בבית משה שלוש

אבן " אחד עם –בחזיתות הבית שובצו משקופי חלונות ודלתות יצוקי בטון משני סוגים . פריטים דומים באבן

בקומה הראשונה צמודים מתחת למשקופי החלונות אלמנטים דמויי 51.ללא אבן ראשה, רחב יותר, ואחד" ראשה

, דר המדרגות מעוטר במעין מסגרת שנוצרה מאלמנטים מבטון חור האוורור העגול הקבוע בחזית ח52.בסיס עמוד

שגימורה כלפי , הונחה שכבה של מלט, וכן בין חוליות המרכיבות את אומנות שער הכניסה, נראה בבירור כי בין הבלוקים שבגדר23 בתמונה 47

.הבית אינו נקי . 24 תמונה 48 .14' עמ, 1991, רית תל אביבמחלקת השימור של עי, 32 תיק תיעוד הבית ברחוב פינס 49מדובר בקונזולה שתבניתה זהה לזו של הקונזולות . התמונה צולמה בחודש מרץ השנה בבית החרושת למרצפות של אבנר גלוסקא. 25 תמונה 50

.אבנר גלוסקא לא ידע לספר מהיכן הובאה הקונזולה לבית החרושת שלו. הריתום מברזל נראים בבירורמוטות. בבית משה שלוש .11 תמונה 51בבית אברהם . קבועים שני שקעים ריבועיים" בסיס"בכל אלמנט . באלמנטים אלה טמון גם ההבדל היחידי בין שני הבתים התאומים. 26 תמונה 52

בבית משה שלוש שני . מכוונת" טעות"במה שנראה כ, )מלבד במשקוף אחד(חיים שלוש ריבוע אחד מוסט בכשלושים מעלות בכל המשקופים .ים הם שקעים ריבועיים זהיםהשקע

14

53.אשר יחדיו יוצרים מצולע בן עשר צלעות

הדבר נעשה באמצעות בלוסטרדות או ". אווריריות"אלמנטי בטון נוספים משמשים גם ליצירת שבכות או גדרות

בין השבכות . טון מסוגנן מעליהם מונח מעקה ב54.אלמנטים אלכסוניים ששילובם בכיוונים שונים יוצר שבכה

על אומנות אלה היו מונחים במקור . ובראשן מעין כותרת) העשויות חוליות חוליות(אומנות מרובעות " צומחות"

55.ואלה היו אמורים לשמש כעציצים, כדים שנוצקו בבטון

א בנוי כשער הו56.המורכב ממספר רב של אלמנטים קטנים יותר, אלמנט הבטון המסוגנן ביותר הוא שער הכניסה

, במרכז הקורה מוטבעת מעין רוזטה. כותרות צמחיות וקורת על, אומנות מחורצות, עם בסיסים–אבן לכל דבר

57.שער כזה מותקן הן בחזית הבית והן בכניסה לחדר המדרגות. ומעליה מותקן כרכוב

ללא אלמנט בטון המקיף אותם , הרים בצורת חור מנעול המשולבים בצדי חדר המדרגותפתחי אוורור נוספים בחדר המדרגות הם צ. 27 תמונה 53 –ופקד על בנייתה שיוסף אליהו שלוש היה הקבלן שה–יתכן שהיתה כאן השפעה של מוטיב דומה המופיע בחזית גימנסיה הרצליה ). 28תמונה (

.כנראה בהשראת אדריכלות מאורית . 14 תמונה 54 . 23 תמונה 55 . 29 תמונה 56 1924 בתערוכה של שנת "האחים שלוש"הוא גם מופיע בצילום דוכן ). 30תמונה ( שער דומה ניתן היה למצוא בבתים נוספים בתל אביב הקטנה 57 ).31תמונה (

15

ניתוח–בית משה שלוש : 'פרק ג

לשלב בין שני " ורנקולרי"הוא דוגמה לנסיון ) ים שלושבית אברהם חי, "אחיו התאום"וכן (בית משה שלוש

מאחוריה עמדו , פירושו של דבר הוא שבניגוד לאדריכלות שנות העשרים בתל אביב. עולמות אדריכליים שונים

הקמתו של בית משה שלוש , )מי יותר ומי פחות(כבר אדריכלים מקצועיים בעלי רעיונות אדריכליים מגובשים

בית זה מדגים באופן מובהק כיצד תבנית . עממי מקובל המתעמת עם ידע חיצוני חדשהיא תולדה של ידע

, תוך שינויים והתאמות, ממשיכה להתקיים, שבמקורה נקשרה לאלמנטים מבניים מסורתיים, מרחבית מסורתית

יר יותר מכל מדגים הבית כיצד תחב. גם כאשר האלמנטים המבניים היוצרים אותה עוברים שינוי או החלפה

כשהשילוב בין השניים מוליד תוצר חדש , מסורתי מוכר משמש כר פורה לאוצר מלים חדש הנכנס לשימוש

. הוא מתקייםהםהנובע מתוך הזמן והמקום ב

הסיפור "ההסבר שמעניק לכך . ראש וראשון יש לייחד מספר מלים לבניית הבית כאחד מצמד בתים תאומים

לדה של סיטואציה משפחתית מיוחדת שהצריכה בניית בתים תאומים כתו, הוא הסבר נקודתי יחודי" המשפחתי

ראוי לשים לב לכך כי אין אלה , הגם שנראה כי יש אמת בבסיס הסיפור. כדי לשמור על שוויון בין בני המשפחה

לבתים שברחוב פינס קדמו הבתים התאומים . הבתים התאומים היחידים שבנה יוסף אליהו שלוש עבור המשפחה

על אף 58).יעקב שלוש, בית יוסף אליהו שלוש ובית אחיו( בשדרות רוטשילד 1909-ה שנבנו בשל המשפח

עיון בתצלומים היסטוריים של תל , אין הדבר ניכר, לאחר שינויים רבים מספור שעברו על שני הבתים, שכיום

שתבניתם , אחת אלה הם בתים בני קומה59.בין השניים) עד כדי כמעט זהות(אביב בראשיתה מגלה דמיון רב

בתצלומים של שדרות רוטשילד בולטים שני הבתים בגגם השטוח שלא . דומה למדי לזו של הבתים ברחוב פינס

. כי הסיבה לכך היא כוונה מוקדמת להוסיף קומה שניה על הקומה הקיימת בזמן מאוחר יותר, נראה. כוסה רעפים

שלוש כשבחזיתו הכנה למרפסות בקומה השניה בצילומים שונים מאותה תקופה נראה ביתו של יוסף אליהו

צילום אחד מראה בבירור כי בגג כבר הוכן מסד 60.העתידית בדמות קונזולות ניצבות לקיר ופתחים במעקה הגג

מסדי הקירות מאפשרים להתחקות גם אחר תכניתו 61.שהמשיכו את קירות הקומה הראשונה, לקירות הפנימיים

62.המקורית של הבית

ים של יוסף אליהו שלוש ושל אחיו יעקב מאפשרים להעלות את ההשערה כי הבתים ברחוב פינס הבתים התאומ

.39-37 'עמ, ט"תשנ, רגב ווידריך58 . 32מונה ת59 . 33 תמונה 60 . 34 תמונה 61 המרפסות החזיתיות שההכנה המקורית נעשתה בתכנון החדש לא נבנו לבסוף. 1925-1924 קומה שניה ושלישית נוספו לבית רק בין השנים 62

.עבורן

16

יוסף אליהו , אלא כחלק מראיה רחבה יותר של מקימם, נבנו כתאומים לא רק בשל סמיכות ענינים מסוימת

ניים בתוך השערתי היא כי בשני המקרים שאף יוסף אליהו שלוש לשמור על שוויון ולהמנע מניקור עי. שלוש

על אף . ומשום כך גם בנה לבנו ולאחיינו בתים תאומים, משום כך בנה לו ולאחיו הצעיר בתים זהים. המשפחה

דווקא משום , הדבר סביר פחות, שאין לפסול את האפשרות כי הדבר נעשה ממניעים של חסכון בזמן התכנון

יוצא אם . בהוצאות נראה כדבר שלא במקומווקימוץ בזמן תכנון או , שהבתים נבנו עבור בני המשפחה הקרובים

וקשה לראותה , באה מתוך סיבה אישית יחודית) בניה של בתים תאומים(שהשימוש בתבנית בניה מסוימת , כן

. כחלק מהקשר רחב יותר או כמוסכמה חברתית כלשהי בת התקופה

תי מסוים ועל פי מוסכמות התכנית על פיה ערוך הבית מגלה תמונה שונה בכל הנוגע לבניה בתוך הקשר חבר

כיווני , )ובעיקר ביחס לרחוב(מיקום הבנין ביחס לסביבתו , כלומר–את התכנית במובנה הכולל . בניה עממיות

המשמש , יש לקרוא כתחביר המנסח תפישת עולם של התפרסות מרחבית–מערך החדרים והפתחים , הכניסה

, כינוס של דפוסים מרחביים שימושיים, מעל לכל, ההתכנית מהוו. בסיס לאוצר המלים המשתנה של המתכנן

כפי . מקובלים המקלים על התמודדות עם מצבים משתנים בשטח" עקרונות על"שחשיבותם נובעת מהיותם

מדגימה תכנית בית משה שלוש שימוש בתבניות מרחביות מוכרות מסביבת החיים הקרובה של , שאטען בהמשך

. לכל דבר ועיקר" אדריכלות ורנקולרית"בית תוצר של ומבחינה זו ניתן לראות ב, המתכנן

אין מדובר , עם זאת. התבנית המרחבית הבסיסית על פיה ערוך בית משה שלוש היא זו של בית החלל המרכזי

שעל ההבדלים , אלא בפיתוח מאוחר יותר שלו, כפי שהוא מוכר בספרות המחקרית, "קלאסי"בבית חלל מרכזי

אזור (החשוב הוא להבחין בכך שדגם זה הוא בעל אפיון מקומי ברור . אעמוד בהמשךבינו לבין הדגם הקלאסי

החל משנת , זהו דגם אשר שימש63.הגם שאין תשובה ברורה באשר למקורותיו, )סוריה וארץ ישראל, לבנון

64.בבניית בתי אמידים בקרב האוכלוסיה הערבית העירונית באזור, לערך1880

טיפוס "מגדיר רון פוקס את בית החלל המרכזי כ" עיון מחודש: ישראלי-י הארץהבית הערב"במאמרו החשוב

ומשני , הוא מבוסס על אולם העובר לרוחב הבית כולו. בארץ ישראל ובאזור החוף בסוריה, בית הנפוץ בלבנון

סף מאפיין נו65."בדרך כלל האולם מסתיים בחזית בפתח המחולק לשלושה שדות מקושתים. צדיו סדורים חדרים

שהיא קומת –שמונה פוקס במאמר הוא חלוקה פונקציונלית שנעשית בבית חלל מרכזי בין קומת הקרקע

; ששורשיו אסלאמיים ומקומיים, ליוואןפיתוח של בית ה; וילות פלאדיאניות שדגמים שלהן יובאו לארץ מאירופה– בין המקורות האפשריים 63

. 83-77' עמ, ט"תשנ', חלק ב, פוקס. בבתי מגורים תורכיים) סיפון מקורה ורחב שקישר בין שאר היחידות בתכנית(ההיאת קומי תוך בחינתם בהקשר מ, המחקר טרם עמד על הניואנסים הרבים והמגוונים של תבנית זו, למרבה הצער. 65' עמ, שם', חלק ב, פוקס64

. תבחן עבודה זו את היחס שבין התבנית הקלאסית של בית החלל המרכזי לבין התבנית שמופיעה בבתים שיסקרו, לפיכך. ותקופתי .86' עמ, שם', חלק ב, פוקס65

17

ההגעה 66.שהיא קומת המגורים, לבין הקומה השניה–בה ימוקמו פונקציות של מסחר או של אחסנה , השירות

בתי החלל המרכזי , וסףבנ. המקושר לאולם המרכזי במסדרון, לקומת המגורים נעשית דרך גרם מדרגות צדדי

67.שחלל עליית הגג שלו אינו מנוצל, מחופים לרוב בגג רעפים בעל ארבעה שיפועים

וכי לא כולם , יש וריאנטים שונים ורבים, שהוא תוצר מובהק של בניה ורנקולרית, פוקס מדגיש כי לסוג מבנה זה

ותם טיפוסים הם תולדה של שינוי שחל כל א, עם זאת. עומדים בכל הקריטריונים ההגדרתיים שהוא עצמו מציב

רעפי חרס ולוחות , בבניה העירונית בארץ ישראל עם חדירתם של חומרי בנין מערביים כגון רלסים מברזל

68.אשר אפשרו להוציא אל הפועל סוגי קירוי ומפתחים חדשים שלא היו יכולים להתקיים בלעדיהם, זכוכית

כמו טיפוסי הבניה –הוא כי בית החלל המרכזי , ראויה אצל פוקסשאינו זוכה להדגשה ה, רעיון מרכזי לטעמי

ממשיך ושומר על התפישה כי החדר הבודד הוא חלל –למגורים שהיו נהוגים בארץ ישראל עוד בטרם הופעתו

באופן משתנה לאורך , בבניה הכפרית מתבטאת הרב תכליתיות בריכוז כל פעילויות הבית בחלל אחד. רב תכליתי

שהם טיפוסי בתים שהיו נהוגים , ריוואק ובבתי ליוואןשימוש דומה בחדרים מתקיים גם בבתי . יממהכל שעות ה

ים לארץ ישראל במחצית השניה של המאה התשע עשרה י חדירת הרהיטים האירופ69. לערך1900בארץ עד לשנת

חלל הגדירה משום שהצבתם ב, להפיכת החדרים לחדרים שאינם רב תכליתיים במובן הקודם, לכאורה, גרמה

אין להתעלם מכך כי הגדרת החלל ממשיכה , טענתי היא כי הגם שהדבר נכון70.בהכרח גם את אופן השימוש בו

71.ולא נבעה מאופיו החללי, להיות תוצר לוואי של הצבת ריהוט או חפצים בתוכו

נים כמגדירי שימשו אביזרים שו, )ליוואןבתי ה(גם בבניה הכפרית וגם בבניה העירונית המוקדמת , למעשה

בבניה . כשגודלו ומימדיו נובעים לרוב מטכניקות הבניה, "סטנדרטי"החלל עצמו היה . של החלל" זהותו"

, בתים אלה הכילו גומחות בקירותיהם העבים. הכפרית שימשה יחידה מרובעת ובה שני מפלסים כחלל המגורים

הוצאתם של החפצים מן , באופן זה72.בהן הונחו חפצים שלא שימשו לפעילות שהתקיימה בחלל ברגע נתון

.הגומחות שינתה את תפקודו של החלל

מתקיימים החדרים כיחידות ליוואןבבתי ה. אם כי תוך הסתייגות קלה, ליוואןתפישה דומה חוזרת גם בבתי ה

.63' עמ, שם', חלק ב, פוקס66 .68-66' עמ, שם', חלק ב, פוקס67 .83-82' עמ, ה"תשמ, קרק68ייתכנו נוסחאות . אחד מכל צדי הליוואן, ושני חדרים) חלל הפתוח לכל רוחב חזיתו(פוס בית המבוסס על ליוואן טי" כליוואן פוקס מגדיר בית 69

ריוואקבית ." ועד איראן, הלוואנט, בתים השייכים לטיפוס זה מצויים בבנייה העממית במזרח אנטוליה. מורכבות יותר הכוללות יותר משני חדרים חלל ריוואק או הליוואןבשני המקרים משמש ה." המצוייה לפני טור של חדרים) ריוואק(ת המבוסס על אכסדרה בי", לפי הגדרתו של פוקס, הוא

.86 ,63-56' עמ, שם', חלק ב, פוקס. אליונפתחים, הדומים זה לזה, אשר כל חדרי הבית הרגילים, מיוחד . 56' עמ, שם', חלק ב, פוקס70 . לחדרים אחרים ממימדיו הפיזיים וממיקומו ביחס– כלומר 71 .90-86 'עמ, שם', חלק א, פוקס72

18

בדומה ליחס בין החדרים לחצר - ליוואן ה–החדרים כולם פונים לחלל משותף . בודדות העומדות בפני עצמן

הוא חלל יוצא דופן , מבחינה זו, ליוואן ה73.ית בבניה האסלאמית העירונית שהיתה מקובלת קודם לכןהפנימ

ולא כתוצאה מן החפצים שהוכנסו (שהפך לחלל ישיבה מוגדר בשל אפיונו החללי , בסוג פתיחותו ובחזיתו

חללים ליוואןם בבתי הלרוב היו שאר החללי; אלא יוצא מן הכלל המעיד על הכללליוואןאין ה, עם זאת). לתוכו

שמהות השימוש בהם היתה תוצר של הרהיטים שהוכנסו לתוכם ולא של אופיים החללי , "סטנדרטיים"ריבועיים

.הבסיסי

מרבית החדרים בבית מסוג זה היו . בית החלל המרכזי מקיים בתוכו יחס דומה בין החדר הבודד לבין הבית כולו

חלל זה נתפש . ב ציר שעבר במרכז צלעותיו הקצרות של החלל המרכזיסבי, דומים בגודלם וסידורם היה סימטרי

שלרוב לא , ממנו נפתחו פתחים אל החדרים74".רשמית"ובו מוקמה פינת ההסבה ה, של הבית" אזור הציבורי"כ

" ציבורי"ל" הפרטי"פירושו של דבר הוא כי המעבר בין החדרים כרוך היה במעבר מן . היו מקושרים אלה לאלה

בהם החדרים כולם ממוקמים , סכימה הדומה לתבניתם של בתי החצר בעולם האסלאמי–" פרטי"וב לומשם ש

75.והגישה אליהם אפשרית אך ורק מתוכה, בצלעותיה של חצר פנימית

. ברור כי גם בבית החלל המרכזי לא הגביל אופיים הפיזי של החדרים את הפונקציונליות שלהם, מלבד זאת

בהתאם לסוג הרהיטים שהוכנסו –יכלו החדרים לשמש למספר תכליות , )שהיה יוצא דופן(בניגוד לחלל המרכזי

– ובבתי החצר ליוואן בבתי הליוואן בדומה ל–החלל המרכזי . לתוכם ולהעדפותיהם המשתנות של בני הבית

והן מצורתו שתאמה לצורת הישיבה" חלל הציבורי"פונקציה זו נבעה הן מתפישתו כ. שימש כמקום הסבה

). על ספה היקפית' צורת ישיבה בצורת האות ח, כלומר, אןוהדיו(המסורתית בחדר

בתי החלל המרכזי שימשו כמוסכמה אדריכלית בבניה העירונית האמידה החל משנות , על פי תיאורו של פוקס

פוקס מציין כי בתבנית זו השתמשו גם חלק מן היהודים שהתגוררו . השמונים של המאה התשע עשרה לערך

, ראשית: חשיבותו של בית אהרן שלוש לדיוננו כפולה76.ומביא כדוגמה את בית אהרן שלוש בנווה צדק, בארץ

הקמתו בראשית שנות התשעים של זמןמ(זהו הבית בו התגורר יוסף אליהו שלוש במשך תקופה חשובה בחייו

הבית משמש דוגמה לעיבודה של תבנית בית החלל – ושנית 77;)1909ועד למעברו לתל אביב בשנת 19-המאה ה

.Bianca, 2000, p.77וראו גם ; 109' עמ, שם', חלק א, פוקס73 .66' עמ, שם', חלק ב, פוקס7475 Bianca, ibid, pp. 80-88. . 65' עמ, שם', חלק ב, פוקס76מספר יוסף אליהו שלוש כי הבית נבנה שנה לאחר בניית התעלה ששימשה למעבר בספרו . תאריך בנייתו של בית אהרן שלוש אינו ידוע בוודאות77

מאחר ). אי המסילהבית אהרן שלוש ממוקם עשרות מטרים מתוו; 103' עמ, שם, שלוש. א.י(ירושלים סמוך לנווה צדק -מסילת הרכבת יפונכדו של , אהרן שלוש). 200' עמ, שם, קרק (1891לשנת כנראה הרי שהכוונה היא , 1892- והסתיימו ב1890שעבודות הקמת המסילה החלו בשנת

).37' עמ, שם, שלוש. א( כשנת המעבר 1892ונוקב בשנת , שהיה כבר בנוי, לבין המעבר לבית, משה, קושר בין הולדת אביו, יוסף אליהו שלוש

19

.ויישומה בבית בן קומה אחת, כפי שתוארה אצל פוקס, המרכזי

78.לפנינו חזית אופיינית לבית חלל מרכזי, לכאורה. מראה חזיתו של בית אהרן שלוש כיום עלול להטעות

שהם אחד מהסממנים הסגנוניים , במיוחד ניכר הדבר משלושת הפתחים המקושתים במרכז חזית הקומה השניה

בית אהרן , המובאים אצל פוקס" קלאסיים"בניגוד לבתי החלל המרכזי ה, אולם. ל המרכזיהחשובים של בתי החל

ולא , "רגיל"הפתח המשולש שבחזית ניצב בקצהו של חדר , בנוסף; שלוש נבנה בתחילה כבית בן קומה אחת

וי חלקה של הקומה הפונה לרחוב בנ. תכנית הקומה השניה אינה תכנית מרכזנית79.בקצה של אולם מרכזי

אשר יוצר מרפסת פתוחה , ומאחוריהם נותר גג שטוח מרוצף, שלושה חדרים המסודרים בשורה לאורך החזית

.הפונה לכיוון הים) מטרים לערך9x14.5(רחבה

הדבר מעיד על כך כי תבנית הבניה 80.בית אהרן שלוש נבנה בתכנית מרכזנית מובהקת בקומתו הראשונה

–ובר במרכז הבית כשחדרי הבית מסודרים באופן סימטרי משני צדיו הכוללת אולם אורך הע–המרכזנית

. אלא גם של בתי מגורים בני קומה אחת, שימשה לא רק כתבנית בניה של קומת מגורים שבאה מעל קומת מסד

ולא מן (הבניה בקומה אחת היא שאפשרה להציב את הכניסה לחלל המרכזי ישירות בחזית הבית הפונה לרחוב

המופרד מן החלל באמצעות שני עמודים שפתח , החלל המרכזי מסתיים במעין חדר). מסדרוןבקצה , הצד

מעל שלושת הפתחים נפערו ; בינם לבין הקירות הצדיים) כנראה עד גובה המותניים(וקירות נמוכים , ביניהם

ש לא גם בבית אהרן שלו, בדומה לבתי החלל המרכזי הראשונים81.שלוש קשתות הדומות לקשתות שבחזית

ואשר הכניסה אליו היתה נפרדת , אלא במבנה נפרד שהוצב בשוליו, מוקצה מקום לחדר שירות בתוך הבית

, מרובעים ודומים בגודלם- שלושה מכל צד של האולם המרכזי – חדרי הבית 82.ממערך התנועה בקומת המגורים

בשל מספר שינויים , לרמז על כךהגם שתכנית הבית כיום יכולה רק, והכניסה אליהם נעשית דרך החלל המרכזי

.פנימיים שנעשו בו

וריאנט זה שונה מן התבנית . וריאנט חד קומתי של בית החלל המרכזי, אם כן, בית אהרן שלוש מייצג

הבדלים הנובעים בראש –של פוקס בעיקר במיקום הכניסה לקומת המגורים ובפתחים בחזית " קלאסית"ה

הפך ברבות השנים , 1887שהושלם בשנת , בית ה.)77-76' עמ, שם, שלוש. א.י( קודם לבניית בית זה בנה אהרן שלוש בית בשכונת מנשיהעוד

. )79' עמ, שם, שלוש. א.י (בסמוך לבתי פיינגולד, לביתו של בן ציון אמזלג . 36 תמונה 78יתכן גם שהחלוקה לחדרים בקומה השניה היא חלוקה , כבית ספר1920מאחר שבית אהרן שלוש שימש לסירוגין החל משנת . 37 תמונה 79

.וכי במקור התקיים בקומה השניה אולם ארוך המקביל לקו החזית ולא שלושה חדרים נפרדים, מאוחרת .38 תמונה 80 .40 בתמונה תבנית דומה ניתן לראות81. תוך פתיחת פתחים ביניהם לבין חדרי הבית הצמודים להם, הצמדת חדרי השירות לבית, בשלב מאוחר יותר, השינויים שעבר הבית כללו82

ניתן לשער כי המבנה החד קומתי , משום כך. מצילום הבית במצבו החד קומתי ניתן להסיק כי חדרי השירות הקיימים היום לא התקיימו במקור . הוא מבנה השירותים) 35מבנה המופיע בתמונה (יצב בסמוך לחומת המגרש ובנפרד מן הבית הנ

20

זו גם הסיבה לכך כי בחזית הבית אין שלושה פתחים מלאים . פלס הקרקעובראשונה ממיקום קומת המגורים במ

הצילום הבודד שיש . אלא דלת כניסה אחת ומעליה שלושה פתחים מקושתים ובהם פרזול וזכוכיות צבעוניות

, )רעפים או גג שטוח(בידינו של הבית כבית חד קומתי אינו מאפשר לקבוע באופן מוחלט מה היה סוג הקירוי

ומשום כך גם , הרי שלא היה לו מעקה, ניכר כי גם אם היה גג שטוח, מהשוואה בין תצלום זה למצב כיום,אולם

אופייני אף הוא לבתי ) או בחלל הגבוה מתחת לגג הרעפים( השימוש בגג אי 83.לא יכול היה לשמש את בני הבית

. החלל המרכזי על פי פוקס

ית אהרן שלוש נעשתה על פי המוסכמות המקובלות בסביבתו של מניתוח קצר זה ניתן להסיק כי בנייתו של ב

השתמש בתבנית שהיתה מוכרת , שמיקם את עסקיו ביפו ועמד בקשרים עם נכבדיה הערבים, אהרן שלוש. הבונה

גם ). בין אם תכנן את הבית בעצמו או שכר אדם אחר לעשות זאת(לו כתבנית המקובלת לבניית בתי מגורים

הגם שמבחינה –יה נעשה נסיון ברור לשמור על האופי החיצוני של בתי חלל מרכזי בהוספת הקומה השנ

חשובה לעניינו ). במיקום הכניסה במרכז החזית ובתכנית הקומה השניה(תכניתית יש בבית חריגות מהמוסכמה

וכי , בנתה המשפחה על פי הנהוג בקרב ערביי יפו האמידים, העובדה כי לפחות במקרה של בית אהרן שלוש

84 .תבנית חללית זו היתה מוכרת ליוסף אליהו שלוש משיגרת חייו שלו

, אלא כעין הכשרה על דרך הנסיון, לא היתה הכשרתו של יוסף אליהו שלוש כמתכנן הכשרה פורמלית, כאמור

על אף שידוע שחלק מן הבנינים שבנה נעשו בשיתוף עם . מתכנן לכל דבר-אשר הביאה אותו לתפקד כקבלן

נראה כי היו אלה בעיקר בניני , )שתוכננה על ידי האדריכל יוסף ברסקי, כגון גימנסיה הרצליה( מקצועי אדריכל

יש מקום להניח כי בבתים שנבנו 85.לאור עדותו של יוסף אליהו שלוש על אופן תכנון הבתים למגורים, ציבור

. ללא התערבות אדריכל מקצועי, יג בין מזמין העבודה לבין הקבלןשלמגורים נולד התכנון כתוצאה משיח ו

הקלה ללא ספק על הקמת בנינים , מאנית היה רופף ביותר'תוהעובדה שהפיקוח המקצועי של מערכת הרישוי הע

86.ללא צורך בהכשרה פורמלית

למרבה 87.יש מקום להניח כי גם היה שותף בתכנונם. מבתיה הראשונים של תל אביב32יוסף אליהו שלוש הקים

לעניננו חשובה העובדה . עבודה זו אינו מאפשר להתחקות אחר כל המבנים הללו ותכניותיהםהיקפה של, הצער

הגם שאין בידינו הוכחה חד . כי את ביתו ואת בית אחיו בשדרות רוטשילד תכנן ובנה יוסף אליהו שלוש בעצמו

. 35 תמונה 83בנו של משה , לפי עדותו של אהרן שלוש. והוא העובדה כי בבית אהרן שלוש פעל בית כנסת באחד מן החדרים, מלבד יוצא מן הכלל אחד84

עדות זו נוגעת רק למצב לאחר מותו של , עם זאת. כשהבימה וארון הקודש נמצאים במרכזו, ימוקם בית הכנסת של המשפחה באולם המרכז, שלוש .כיום פועל בית הכנסת במבנה קטן בן קומה אחת הנמצא בחצר הבית. אהרן שלוש ולא לתקופה בה חי בבית עם משפחתו

. לעיל5-4 ' ראו עמ85 . 71' עמ, ז"תשמ, וכן שור; 147' עמ, שם, שלוש. א. י86 .138' עמ, שם, שלוש. א.י 87

21

סף אליהו שלוש בידי אין זה סביר כי את בניית ביתו הפקיד יו, משמעית לכך בדמות תכנית כלשהי בחתימת ידו

.אחר

היתה בנייתם כפופה לתקנות הבניה , בהיותם חלק מתל אביב. שני הבתים נבנו בשדרות רוטשילד כבתים זהים

חלק מתקנות אלה קבעו כללים פיזיים 88.כפי שנוסחו על ידי ארתור רופין טרם הקמתה, של השכונה החדשה

, תחימת המגרש כולו בגדר; נה שני מטרים מקו המגרש הרחקת המב–ברורים באשר למיקומו של הבנין במגרש

מיקום הבית לפחות מטר אחד מקווי המגרש הפונים למגרשים ; אשר בינה לבין הבית היתה חובה לשתול גינה

90.כשגדר מפרידה בין המדרכה לבין תחומי המגרש, שני הבתים ממוקמים בנסיגה מקו המגרש, ואכן89.סמוכים

כמו גם לבתי השכונות העבריות הראשונות מחוץ ליפו , ינית לרבים מבתי החלל המרכזיהצבה מעין זו אינה אופי

91).שחזיתם לרחוב ניצבה לרוב על קו המגרש(

כנראה כבר זמן קצר לאחר השלמת , בתי האחים שלוש בשדרות רוטשילד עברו שינויים רבים במהלך השנים

על סמך תכניות וצילומים , עם זאת. אחד מן הבתיםאין בידינו תכנית מקורית של אף, למרבה הצער. בנייתם

תכנית כל אחד מן הבתים דומה , ממבט ראשון92.ניתן לנסות ולשחזר את התכנית בודאות גבוהה, מאוחרים יותר

היו גם הבתים בשדרות רוטשילד בתי קומה אחת ששימשו , בדומה לבית זה. דמיון ברור לזו של בית אהרן שלוש

וממנה נפתח אולם אורך שהסתיים בחדר שרוחבו , יהם מוקמה במרכז החזית הפונה לרחובהכניסה אל. למגורים

שני הפתחים הצדדיים חסומים (והוא מופרד ממנו באמצעות שני עמודים שיצרו שלושה פתחים , כרוחב האולם

ר נפתחו אש, שניים מכל צד, משני צדי האולם מוקמו חדרים זהים בגודלם93).מן הרצפה ועד לגובה המותניים

קשה שלא להבחין בדמיון המוחלט בסידור החדרים , על אף ההבדלים בגדלי החדרים. אל האולם המרכזי

. אהרן, ובחלוקה החללית שבין ביתו של יוסף אליהו שלוש לבין בית אביו

ותי שינוי מה. מן השינויים הרבים שעבר הבית ניכר כי תבנית חללית זו לא התאימה לצרכים המשתנים של בעליו

תוך יצירת חלוקת משנה בתוך החלל הריבועי , ראשון ניתן לראות במיקום המטבח בתוך חלל אחד החדרים

התקנות הסופיות עובדו . ית בנושא בנין עריםהסתמך בניסוח התקנות על ספרות אירופ, ששימש באותה תקופה כאיש הועד הפועל הציוני, רופין88

.188-187' עמ, שם, כץ. זמן קצר לאחר הקמת השכונה, על סמך תקנותיו של רופין על ידי מרדכי בן הלל הכהן .50' עמ, שם, ביגר; 188' עמ, שם, כץ89 .וניתן ללמוד עליה רק מצילומים היסטוריים של תל אביב, כיום לא נותר זכר מן הגדר שהקיפה את הבתים90והוקף מכל עבריו , ) מטר בחזית הדרומית15, מטרים בחזית הפונה לרחוב7.5( על אף שבית אהרן שלוש נבנה בנסיגה בולטת מכל קווי המגרש 91

.אין הוא אלא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, בחומההתכנית נמצאת בארכיון (בנו של אברהם חיים שלוש , שנערכה על ידי האדריכל זכי שלוש7.7.1924 במיוחד אמורים הדברים בתכנית מיום 92

.39ראו תמונה ). מינהל ההנדסה של עירית תל אביב .40 תמונה 93

22

שימושים אלה 94.שנוצר מהוספת המטבח אפשר להכניס לתוך הבית את חדר השירותים" עודף"ה". סטנדרטי"ה

שמת מעט של החלל ונראה כי חלוקת המשנה המגו, לא היו קיימים בדגם הקלאסי של בית החלל המרכזי

הגם שיש כאן בניית חלל . הריבועי נועדה לאפשר את הכללתם תוך שמירה על התבנית הצורנית המוכרת

כמעט " תאומים"והם הוקמו כ, לא הוחל אותו כלל על חדרי הבית האחרים, המותאם לפונקציה שהוא משמש לה

כי , אם כן, יוצא. של בית החלל המרכזיאלא במוסכמה הצורנית, מבלי להתחשב בפונקציות אותן מילאו, זהים

פונקציה זו . בבית יוסף אליהו שלוש ניכר שילוב בין תכנית מבנית מוכרת לבין פונקציה חדשה המוכנסת לתוכה

הוק לסתירה שבין הפורמליזם הצורני -מצורת השילוב ניתן אולי להסיק כי זהו פתרון אד. מביאה לשינוי תכניתי

.שהוכנסה לתחומי בית המגורים) מטבח וחדר שירותים(החדשות הנוקשה לבין הפונקציות

שפתו 95.הבדל נוסף בין בית אהרן שלוש לבין בית יוסף אליהו שלוש בולט לעין מבחינה של חזיתותיהם

שונה בתכלית מהשפה הצורנית המקומית של – ככל שהדבר נוגע לפתחים –הצורנית של בית יוסף אליהו שלוש

, ככל הנראה, ר הכניסה ומשקופי החלונות עשויים כולם אלמנטים יצוקים בטון שיוצרושע. בית אהרן שלוש

ם יימשתמשים במוטיבים אירופ, ד בהמשךכפי שיורחב עו, אלמנטים אלה. "האחים שלוש"בבית החרושת של

בבית אהרן שלוש היה הפתח מסותת באבן בסגנון שרווח . ההבדל החד ביותר ניכר בשער הכניסה96.מובהקים

בבית 97;ומעליו שלושה פתחי אור שתבניתם קשת מחודדת ובה מלאכת פרזול משובצת זכוכיות צבעוניות, ביפו

אומנותיו המסיביות . מלבני ורחב, מונומנטלי) הבנוי אלמנטים טרומיים מבטון(יוסף אליהו שלוש שער הכניסה

רוזטה במרכזה וכעין , רה מעוטרת ומעליהן קו–עמוד וכותרת צמחית , בסיס-למראה נחלקות לשלושה חלקים

למרות הויתור על הפתח . בכל חזיתות הבית אין אף לא פתח מקושת אחד98.אבן ראשה קישוטית מעליה

שלא כמו בבתי , אולם. כפי שהוא מתקיים בבתי החלל המרכזי, בחזית" שילוש הפתחים"נשמר עקרון , המקושת

אלא בפתחים שנפערו בקיר , ה באמצעות שני עמודיםאין מדובר בפתח גדול המחולק לשלוש, החלל המרכזי

. חלון אחד לימינו וחלון אחר לשמאלו, שער אחד מרכזי–מלא

עד . והוא הגבהת מפלס הכניסה במטר ביחס למפלס הרחוב, ראוי לשים לב לשינוי נוסף ביחס לבית אהרן שלוש

המניעים למעשה זה אינם . להתקנת מרתףהגבהה זו לא נוצלה בבניה המקורית , כמה שניתן ללמוד מן התכניות

לא סיפק את כל צרכי " סטנדרטי"מאחר שהחדר ה". סטנדרטי"פונקציה על החלל הריבועי ה" תהלבש" מצורת פתרון זה ניכר כי מדובר ב94

שהוצמד לחדרי השירות של הבית וחרג , )כנראה חדר רחצה(חדר שירות נוסף , זמן לא רב לאחר תום הבניה, נוסף בצמוד לו, השירות של הבית .באופן משמעותי מקו הבנין הצדי

. 36- ו33 תמונות 95 . 105' עמ, שם, פז הר96מבט אל "בחוברת שהוציא אגף תיכנון ובניית ערים במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב ושמה 25-24 'מאות דומות ביפו ניתן למצוא בעמ דוג97 ).ללא שנת הוצאה" (דיוקן אדריכלי: מי'עג . שער זה זהה לשערים בבתים התאומים ברחוב פינס98

23

ניתן לשער כי 99.אולם הגבהה דומה ניתן למצוא בבתים נוספים מראשיתה של תל אביב, ברורים כל צורכם

על אף שהפרדה כזו (ההגבהה ביחס למפלס הרחוב נועדה לחזק את ההפרדה בין פנים הבית לבין הרחוב

עד כמה מדובר במנהג ). רחקת קו הבנין מקו המגרש הקדמיעל ידי ה, אם כי בצורה פחותה, התקיימה ממילא

משום שבתי חלל מרכזי רבים נבנו כבר כשקומת המגורים שלהם נמצאת מעל , מקומי או מיובא קשה לקבוע

נגלה כי בבתים שלא הוקמו , ליוואןכגון בית ה, אם נבחן דגמי בתים מקומיים מוקדמים יותר, אולם. קומת שירות

לבין ) שליד הבית, הציבורית, או הסביבה החיצונית(קיים נשמרה אחדות המפלסים בין הרחוב כבר על גבי מבנה

100.מפלס הכניסה של הבית

1909בשנת , ולפיכך, 1869הבניה הטמפלרית בארץ החלה בשנת . מקור אפשרי להגבהה זו הוא בתי הטמפלרים

מוכר מהנוף בארץ ישראל ובסביבות תל כבר היו הבתים הטמפלרים חלק ) שנת בניית בית יוסף אליהו שלוש(

ים י סידור החדרים בבתי המגורים הטמפלר101).המושבה הגרמנית ביפו ושכונת ולהאלה, המושבה שרונה(אביב

אלמנט 102.שונה בתכלית מזה שבבניה הערבית במספר אופנים שאין זה המקום להרחיב עליהם את הדיבור

, ניכר גם ממבט חטוף בחזיתות בתי הטמפלרים הראשוניםואשר, טמפלרי הנבדל במובהק מן הבניה המקומית

גובהה של הגבהה זו נע בין מטר למטר . כשההעפלה אליו נעשית בגרם מדרגות, הוא הגבהת מפלס הכניסה לבית

יש בה כדי , מלבד היתרון הפונקציונלי הטמון בהגבהה103.והיא אפשרה לפתוח חלונות בקומת המרתף, וחצי

אין לפסול את האפשרות . משום שיש להעפיל אליה מן הרחוב, לכניסה לבית" מכובד" ו"חגיגי"להעניק מימד

). מאחר שלא היה בבית מרתף(כי בבית יוסף אליהו שלוש הושאלה תבנית כניסה זו מטעמים אסתטיים בלבד

שהשימוש בהם יובא לארץ , השפעה טמפלרית זו מצטרפת לאלמנטים הטרומיים מבטון המשולבים בבית

104.בידי הטמפלרים, ככל הנראה, ונהלראש

חריגות אלה . מכיל מספר חריגות מתבנית בית החלל המרכזי, 1909שנבנה כבר בשנת , בית יוסף אליהו שלוש

הגם שבית משה שלוש . אשר נבנה כחמש שנים לאחריו, זכו להדגשה ברורה וחדה יותר בבית משה שלוש

כפי , "קלאסית" כי הוא הולך ומתרחק צעד נוסף מן התבנית הנדמה, מבוסס אף הוא על תבנית בית החלל המרכזי

.שתוארה לעיל

כאשר באים לבחון את תכנית הבית יש להבחין בין התכנית המקורית שנערכה על ידי יוסף אליהו שלוש בסוף

. 32- ו30ראו גם תמונות . 88, 63-60 ,39-37, 33' עמ, שם, כרמיאל99

.60-56 'עמ, שם', חלק ב, פוקס. ם מדרגות היו גם כאלה שהוקמו על גבי קומה קיימת והגישה אליהם התקיימה דרך גרליוואן בין בתי ה100 . 129' עמ, ו"תשנ, בן ארצי101 . 134-131' עמ, שם, בן ארצי102 . 132' עמ, שם, בן ארצי103 .שך על כך בהרחבה בהמ104

24

שהוכנה , התכנית המקורית1991.105אשר הוכנו בשנת , לבין תכניות השחזור הנמצאות בידינו, 1913שנת

התוספות . קומת הכניסה–מעידה רק על מבנה הקומה הראשונה , ה לצרכי רישוי ומדידת שטחי בניהכנרא

מעידות על שינוי בתכנון שחל לפני התחלת הבניה או – חדר מדרגות ומרפסת אחורית –המשורבטות עליה

ביניהן אינם רבים ההבדלים , כפי שניתן לראות מהשוואה בין התכנית המקורית לבין תכניות השחזור. במהלכה

נוכל להניח כי המתואר , בבואנו לנתח את מבנה הבית, משום כך. מלבד אותה תוספת משורבטת, או מהותיים

106. מלבד חריגות ספורות– השלב החשוב לעניננו –בתכנית השחזור תואם את שלב הבניה המוקדם ביותר

גם הוא מוקף גדר . שני מטרים מקווי המגרשניצב בית משה שלוש בנסיגה של כ, בדומה לבית יוסף אליהו שלוש

. הבית בנוי כבית שהחלל המרכזי שבו מתחיל מן הכניסה לבית וחוצה אותו לאורכו107.בנויה ובה שערי כניסה

החלל , "קלאסיים"שלא כמו בבתי חלל מרכזי . חלל זה מסתיים בפתח יציאה אל מרפסת הפונה לגן האחורי

במיוחד (מונע ממנו לתפקד כחדר הסבה מקובל ) מטרים2.25(רוחבו . רוןהמרכזי אינו משמש כאולם אלא כמסד

שהחלל המרכזי שבהם משמש כחדר , הדבר עומד בניגוד גמור לנהוג בבתי חלל מרכזי). מטרים10 –לאור אורכו

לא ברור האם שינוי מהותי זה נבע . נגזר גם הצורך בהקצאת חלל הסבה חלופי, באופן זה. ההסבה של הבית

, או מתוך אילוצי שטח, המנותק ממהלך הכניסה לבית, ך כוונה ברורה למקם את חדר ההסבה כחדר נפרדמתו

בדומה –כארבעה מטרים וחצי (של חדרים " סטנדרטי"שהביאו לצמצום החלל המרכזי כדי לשמור על רוחב

לבית יוסף אליהו מגלה התכנית כי בדומה , נוסף על כך). למצב בבית אהרן שלוש ובבית יוסף אליהו שלוש

, שלא כמו בבית יוסף אליהו שלוש. מימין לחלל המרכזי, מוקמו חדרי השירותים והמטבח בירכתי הבית, שלוש

תוך שמירה על קו בנין , נראה השילוב שבין הצרכים הפונקציונליים החדשים לפורמליזם הצורני מוצלח יותר

או מרפסת ) בגירסה הראשונה( מרפסת צפיה אל הגן צדי אחיד וניצול הבליטה שנוצרה בחזית האחורית למיקום

משתלב בחריגה מקו , של הוספת חדר המדרגות, הפתרון המאוחר יותר). בגירסה הסופית(צפיה וחדר מדרגות

.ההולמת את התבנית הצורנית המלבנית של הבנין כולו, הבנין האחורי בצורה נאה

כחלק אינטגרלי של כל אחת משתי קומות המגורים ביטול חלל ההסבה בחלל המרכזי והוספת חדרי שירות

, שלא כמו בבית אהרן שלוש או בבית יוסף אליהו שלוש. גם לדיפרנציאציה ניכרת בחדרים, כנראה, הוליכו

בניגוד . חדר אשר שימש כחדר אוכל–ניכרת הגדלה מכוונת של החדר הפונה לחזית באגפו השמאלי של הבית

. 41 תמונה 105חדרון , ועוד חדר קטן) ולא חדר אחד ארוך(היו באגף הימני של הקומה השניה שני חדרים דומים בגודלם , בניגוד למשורטט בתכניות השחזור106

–ותר גם בקומה הראשונה חולק החדר האחורי למספר חדרי שירות קטנים י. שרוכזו בצדו הפונה לגן של האגף הצפוני, רחצה ותא שירותים . בניגוד למתואר בתכניות השחזור ובדומה למצב המתואר בתכנית המקורית–אמבט ושירותים , מטבח

וככזה הותאם לתקנות , היה הבית כבר מתחילת תהליך בנייתו חלק מתל אביב, הדבר עשוי לחזק את הטענה כי הגם שהוקם בקצה נווה צדק107 .הבניה שלה

25

קיר אלא ) ששימש כחדר הסבה(צץ בין חדר זה לחדר האחורי באגף השמאלי לא ח, למתואר בתכנית המקורית

, מכאן. באופן שאפשר הגדלת החלל באופן ניכר והפיכתו לחלל הסבה מלבני מאורך, מחיצת עץ מתקפלת

לא מהווה אגפו האחד של הבית תמונת ראי של , שבניגוד גמור לבתיהם של אהרן שלוש ויוסף אליהו שלוש

.א מתקיימת סימטריה צורנית בין השנייםול, אגפו השני

בבית משה שלוש נשמר העיקרון של . ממשיכה התבנית המוכרת להכתיב חלק מן התכנון, למרות דברים אלה

היה למעשה צמד חדרים , כאמור, הגם שחלל ההסבה-) המסדרון המרכזי(כניסה לחדרים מתוך החלל המשותף

ק מן החדרים המשיך לתפקד כיחידות שאינן מוגדרות על ידי שחל, מכאן. שאוחדו בעת פתיחת מחיצת העץ

אם כי במידה –חדרי עבודה וכדומה , חדרי שינה–באופן שאפשר לצקת לתוכם שימושים שונים , צורת החלל

. פחותה בהרבה מן הנהוג בבתי החלל המרכזי

ובעים בעיקר מן האפשרות כאשר ההבדלים נ, זהות כמעט מוחלטת מתקיימת בין תכנית הקומה הראשונה לשניה

מידת . וליצור קיר מפריד בין חדרי האגף השמאלי) מעל למרפסת הגן(להגדיל את שטחי השירות בקומה השניה

כאשר גם בקומה השניה פונה אל החזית לרחוב חדר הגדול , מה של פורמליזם צורני באה לידי ביטוי באגף זה

הקו 108.למרות שאין לכך כל הצדקה פונקציונלית, חדריםיותר באופן משמעותי מן החדר האחורי או משאר ה

אם כי בקומה השניה , המפריד בינו לבין החדר האחורי מחקה את הקו המפריד בין שני החדרים בקומה הראשונה

109 .מופרדים שני החדרים בקיר בנוי

תהליך או שהם תוצר של , קשה לקבוע אם ההבדלים שנסקרו עד כה נובעים מרצון מוקדם של המתכנן

ניתן לטעון כי מיקום חדרי השירות באופן החורג מקו הבנין האחורי . מתגלגל הנובע מתנאי השטח" תיקונים"

או חדר מדרגות ) לפי התכנית המקורית(הוא אילוץ ואין בו כוונה מכוננת ליצור בצמוד להם מרפסת חוץ

ברים דומים יכולים להאמר גם ביחס ד. את קו הבנין האחורי" יישרו"ש) לפי הביצוע בפועל(ומרפסת מקורה

עם . יצירת חלל הסבה גדול במיוחד באגף השמאלי של הקומה הראשונה, כנראה, לצמצום החלל המרכזי שגרר

חריגת אגף . יוסף אליהו שלוש, איננו יכולים לשלול את האפשרות כי הדברים נבעו מרצון ברור של המתכנן, זאת

ון מחוכם לבעיה שהתגלתה בביתו שלו באשר למיקום חדרי השירות תוך השירות מקו הבנין עשויה להקרא כפתר

מאפשר שמירה על ) המרפסת האחורית(פתרון שבליווי הוספת תוכן בירכתי הבית , שמירה על קוי חזית אחידים

זהות בתכניות שתי . ואינו נוגע לכוונה אסתטית ליצור זהות בין תכניות הקומה הראשונה לשניה, י בעיקרו יתכן שההסבר לכך הוא קונסטרוקטיב108

. מאחר שקירות התמך הפנימיים של הקומה הראשונה ממשיכים את קירות התמך של הקומה השניה, הקומות מאפשרת תכנון סטטי פשוט יותר, שיש להבדל בתכניות שתי הקומות ולכן חזר על תכנית הקומה הראשונה גם בקומה השניהיתכן שיוסף אליהו שלוש חשש מן ההשלכות המבניות

.והוא תולדה של יצירת חדר האוכל וחדר ההסבה בנפרד מן החלל המרכזי בקומה הראשונה, כאמור, גם אם הדבר יוצר חדר שגודלו אינו מוצדק בניגוד מוחלט לנהוג בבתי החלל –בשתי הקומות , ת גם אל חדר המדרגות ראוי לשים לב לכך כי בחדר האחורי שבאגף השמאלי נפתחה דל109

.המרכזי

26

יתכן עוד כי גם הצרכים המשתנים או אורח החיים המשתנה הביאו להחלטה מודעת להעביר . קו הבנין" שלמות"

קריאה מעין זו של התכנית עשויה להסביר עוד . ר ההסבה לחלל הנפרד הפרדה מלאה מחדר הכניסהאת חד

כגון מיקום המרפסות הצדיות –לכאורה של בית החלל המרכזי " קשיחה"מספר חריגות מן התבנית הצורנית ה

להגדיל על הוספה שנראית כבלתי מקרית לאור האפשרות הקיימת(הוספת מרפסת הגן , שלא באופן סימטרי

והתקנת מרתף בירכתי הבית שהגישה אליו התקיימה מתוך ) חשבונה את שטחי השירות של הקומה הראשונה

. חדר המדרגות

, כנראה, שינוי שנולד, הוספת המרתף יכולה להתפרש כשינוי משמעותי נוסף ביחס לתבנית הבניה המקובלת

כאן כבר מתקיים צידוק , בית יוסף אליהו שלוש שלא כמו ב110.בעקבות חדירת תרבות הבניה הטמפלרית לארץ

הגישה לבימת הכניסה התקיימה דרך שני גרמי מדרגות . פונקציונלי להגבהת מפלס הכניסה ביחס לרחוב

אילו רק היה " פסבדו בארוקית"על עליה זו ניתן היה לטעון כי היא . סימטריים המקבילים לחזית וצמודים לה

כאן נראה כאילו נבחרה צורה זו כחיקוי צורני של סגנון הבניה . יותרמדובר בגרם מדרגות מרשים מעט

111.ותוך ניצול היתרון הפונקציונלי העומד בבסיסו, הטמפלרי

לקבוע כי בית משה שלוש מייצג עיבוד מרחיק לכת של תבנית בית החלל , אם כן, ניתן, בבחינה כללית של הבית

מגמה זו עולה ". התבנית האם"יחוד תבניתי הנפרד למעשה מבאופן ההופך את תכניתו לתכנית בעלת , המרכזי

תוך נסיון , על אף שבית זה מכיל בתוכו אלמנטים רבים של התבנית המקובלת, כבר מבית יוסף אליהו שלוש

מדגים בית משה שלוש שלב , לעומתו. המבנהשללשמור עליהם גם כשהדבר מתנגש בצרכים הפונקציונליים

ביטוי סמלי למעבר זה הוא ביטול חלל ההסבה . המקורית לבין חלוקה חללית שונהמעבר מובהק בין התבנית

בבית יוסף אליהו , ללא קשתות, מתקיים עדיין, כפי שהראינו, אשר(המרכזי והויתור על הפתח המשולש בחזית

עים המבוססת על עקרון הסימטריה וחלוקת החלל לחלל מרכזי משותף ולחדרי מגורים הנוב, התכנית). שלוש

גם אם , נוטלת עקרון זה ומכניסה בו שינויים ועיבודים המאפשרים לנו לטעון כי מדובר בתבנית עצמאית, ממנו

. אשר יותר משהיא בעלת ביטוי קוהרנטי היא בעלת תכונות של אקלקטיזם תכניתי, היא עדיין תבנית כלאיים

נה על שאלה זו ראוי לבחון את בית משה בטרם נע. השאלה שיש לשאול כעת היא מה הוליד את השינוי שאיתרנו

, שמקורו, זהו אוצר מלים שאול, כפי שנראה בהמשך. שלוש גם מבחינת אוצר המלים האדריכלי בעזרתו נבנה

כגון קטלוגים מיובאים של דגמי בנינים או עולים שהגיעו לארץ מארצות שונות במזרחה , ית מכיוון שונה אם כי ניתן גם לטעון להשפעה אירופ110

ניית המרתף במציאות הארץ ישראלית כארבעים שנה עוד קודם להקמת תל יחודם של הטמפלרים הוא ביישום הרב של ב. ובמערבה של אירופהמבלי לגרום להגבהת , אך זה נבנה רק בירכתי הבית ותוך ניצול הפרשי גובה בין צדי המגרש, ראוי לציין כי בבית אהרן שלוש קיים מרתף. אביב

.מפלס הכניסה לבית ביחס למפלס הרחוב מתחת לפתח הכניסה –אפשרה עליה צדית לפתוח פתח כניסה למרתף בחזית הבית , ית משה שלושובניגוד למצב בב, במקרה הטמפלרי111

. הראשי

27

, ית בארץ ישראל במחצית השניה של המאה התשע עשרהבהתישבות האירופ, ככל שהדבר ניתן לקביעה

.ובמיוחד בהתישבות הטמפלרית

. גדרותיו ורצפותיו בנויים כולם תוך שימוש מסיבי באלמנטים טרומיים מבטון, משה שלושחזיתותיו של בית

על אף שאין בידינו קטלוג . "האחים שלוש"סביר להניח כי כל האלמנטים יוצרו בבית החרושת הסמוך של

ייצור לייחס לבית החרושת, על סמך השערות סבירות, יש ביכולתנו, מסודר של המוצרים שייצר בית החרושת

, כלומר(אלמנטים טרומיים שעמם נבנו בתים רבים מאותה תקופה ואשר שוכנים בסביבה הקרובה לבית החרושת

שכנה ברחוב "האחים שלוש"מאחר שחנותם של . נווה שלום וכדומה, נווה צדק, אזור תל אביב בראשיתה

תים שונים בשכונותיה הערביות אין זה מפתיע כי ניתן למצוא אלמנטים של בית החרושת גם בב, בוסטרוס ביפו

).הדרומיות

על אף שבמודעות . בשנות התשעים של המאה התשע עשרה, כנראה, נוסד"האחים שלוש"בית החרושת של

אברהם חיים –מאחר שמקימיה , אין הדבר סביר, כשנת הקמת החברה1885משנות העשרים מצוינת השנה

בספרו מתאר יוסף אליהו שלוש במעורפל 112.בהתאמה 15- ו21 היו באותה שנה בני –שלוש ויוסף אליהו שלוש

תחילה הוקם בית חרושת . 1893מתוך הדברים ניכר כי הוקם רק אחרי שנת ; את נסיבות הקמת בית החרושת

בראשונה עשיתי מרצפות פשוטות "יוסף אליהו שלוש מספר כי. ן שלושלמרצפות בצריף הסמוך לבית אהר

... ד שהזמנתי מכונות חדישות ואמן מומחה מבירות והתחלתי לעשות מרצפות מוזאיקע, ממינים ובעלי גון שונים

בשונה מהמרצפות הצבעוניות עם הדגמים , מרצפות מלט בהן הוחדרו שברי אבנים בצבעים שונים[

ממציא כיום הזה כל ' האחים שלוש'בית החרושת שעבר לבנין אבן על אותה ככר והידוע על שם ] הגיאומטריים

ניירות מכתבים ומודעות של בית החרושת משנות 113".'צנורות וכו, מדרגות, מעקות, עמודים, מכשירי בניןמיני

, )או אבני מלט(אבני צמנט , לבנים, כי בבית החרושת ניתן להשיג מרצפות, כאמור, העשרה והעשרים מציינים

ת זו יוצרה בבית החרושת נראה כי מרביתה של תוצר114.מסגרות לחלונות ולפתחים ומדרגות, לוחות צמנט

.יתכן שאין הדבר כך, היות שלא הגיעו לידינו מסמכים או תצלומים המעידים על כך מפורשות, אם כי, עצמו

האחים "חשוב לנסות ולענות על השאלה האם המרצפות והאלמנטים הטרומיים מבטון יוצרו על ידי , לעניננו

, מלבד עדותו של יוסף אליהו שלוש. צרו בבית החרושתנראה שאין עוררין על כך שיו, ביחס למרצפות. "שלוש

מעיד על עצמו , נכדו, במסמך המצוי בידיו של צבי פומרוק, אולם. 1867 במשפחה מקובלת הסברה כי שנת לידתו של אברהם חיים שלוש היא 112

.1864בשנת , כלומר, "624ד "ום שישי עשרים לחודש שבט שנת תרכנולדתי אני אברהם חיים שלוש י"אברהם חיים שלוש .94-93' עמ, שם, שלוש. א. י113נראה כי מדובר בבלוקי הבטון . ומה ההבדל בינן לבין לבנים פשוטות, "אבני מלט"או " אבני צמנט"לא לגמרי ברור מהן אותן . 43- ו42 תמונות 114

".אבני צמנט"י היה להביא לכנותם בשם הפרדוקסלי משהו אשר עיטורם בדוגמת סיתות אבן עשו, המעוטרים

28

בית החרושת שלו . דוגמת עדותו של אבנר גלוסקא, יש בידינו עדויות נוספות הנוגעות לייצור מרצפות במפעל

בתבניות למרצפות שנקנו , לדבריו של מר גלוסקא, מחזיק, בתל אביב130הרצל ' הפועל כיום ברח, למרצפות

115. בתחילת שנות השלושים"ים שלושהאח"מבית החרושת של

בחינה של אלמנטים מקוריים בבתים התאומים . ספק רב יותר עשוי לעלות ביחס לאלמנטים הטרומיים מבטון

, קרוב לודאי, שמקורם הוא, ברחוב פינס מעלה כי המלט ממנו הם עשויים מעורבב בשברי צדפים וחול ים

כי , יוצא אם כן. נטים יובאו בשלמותם מחוץ לארץעלינו לפסול את האפשרות כי האלמ, מכאן. מקומי

ייצר לפחות חלק מן האלמנטים המיוחסים "האחים שלוש"וסביר כי בית החרושת של , האלמנטים נוצקו בארץ

.לו

בבלוקי הבטון ששימשו בהכנת הגדר סביב בית משה " סיתות האבן"בחינה מדוקדקת של דוגמת , עם זאת

דוגמה זו זהה לחלוטין לדוגמת בלוקי הבטון ששימשו לבניית אחד . ברורמעלה ממצא שאין לו הסבר, שלוש

בית חרושת שפעל בצמוד לתחנת הרכבת של , הטמפלרי) Hugo Wieland(מביתני בית החרושת של הוגו וילנד

הדוגמה זהה גם לזו של הבלוקים , למרבה ההפתעה116."האחים שלוש"מאות מטרים מבית החרושת של , יפו

הניצב עד היום בצומת הרחובות קפלן ודוד אלעזר בתל , הטמפלרי בשרונהעםמשו לבניית בית ההמעוטרים ששי

117.אביב

"האחים שלוש"כי בית החרושת של , נראה. ממצא זה מעלה ביתר חריפות את שאלת המקור של אותם אלמנטים

בתי חרושת טמפלרים וכי בבכורה מחזיק אחד משני , איננו הראשון בארץ שייצר אלמנטים טרומיים מבטון

בית החרושת של הוגו וילנד ביפו ובית –בשנים הראשונות של המאה העשרים , במקביל, כנראה, שהוקמו

כל העדויות מצביעות על כך שהטמפלרים היו אלה שייבאו 118.בחיפה )Beilharz(החרושת של משפחת ביילהרץ

, הבטון. חלקם בעלי גוון עיטורי, טרומייםלארץ את השימוש במלט כחומר בניה אשר שימש ליציקת אלמנטים

לא היה אחד מהחומרים החדשים , שהיה מוכר באירופה כחומר בניה בעל תכונות של פלסטיות ושל עמידות

הזכוכית , רעפי החרס, בניגוד לרלסים(שחדרו לבניה הערבית והיהודית במחצית השניה של המאה התשע עשרה

ית דרכם בארץ דאגו להביא עמם אנשי מקצוע מתחום הבניה והקדישו שכבר מראש, הטמפלרים). והעץ המנוסר

ועוד קודם להקמת מבנה , ראו בבטון חומר בניה מתקדם וראשון במעלה, לנושא זה משקל רב בהתישבותם

אבנר גלוסקא . תבניות אלה מאפשרות הכנת מרצפות מלט צבעוניות בעלות דגמים גיאומטריים שפניהן חלקות וכן מרצפות מלט מחוספסות115

ובכלל זה הבתים ("האחים שלוש"ות של יצק מרצפות מתבניות אלה גם עבור בתים שעברו שימור בשנים האחרונות ושבמקור הותקנו בהם מרצפ ). התאומים ברחוב פינס

.44 תמונה 116 .לא עלה בידי לצלם את הבנין כיום, מאחר שמדובר בשטח צבאי סגור. 45 תמונה 117 .138-137' עמ, שם, בן ארצי118

29

119. הכניסו אותו לשימוש כחומר הבסיס של האלמנטים הטרומיים1913הבטון הראשון בארץ בשנת

או 1903נפתח בית החרושת של וילנד בשנת , "מגרמניה לארץ הקודש", בן ארציעל פי האמור בספרו של יוסי

נראה כי 1894.120 נכתב כי בית החרושת נוסד בשנת 1925במודעה של חברת האחים וילנד משנת , עם זאת. 1904

כי אולם מציין, אייזלר אינו נוקב בשנת הקמה. שנת ההקמה של בית החרושת מוקדמת מזו שנוקב בה בן ארצי

בית החרושת עבר ; בשנות התשעים של המאה התשע עשרה הקים הוגו וילנד בית חרושת למרצפות בירושלים

סביר להניח כי , בין כך ובין כך121.לאחר שבניו של וילנד שבו מלימודים בגרמניה, ליפו בתחילת המאה העשרים

מציאת דגם של בלוק מעוטר . בשרונהבית העםבית החרושת ייצר את בלוקי הבטון המעוטרים ששימשו לבניית

את השאלה מה מקורם של בלוקי הבטון או של אלמנטים , אם כן, הזהה לזה של וילנד בבית משה שלוש מעלה

.טרומיים אחרים המשולבים בבית

נראה שאין זה סביר כי , עם זאת. אין בידינו מסמכים כלשהם היכולים לתת מענה ברור לשאלה זו, למרבה הצער

שחומר הבסיס של תוצרתו היה מלט ובעליו היו יבואני מלט במשך שנים , "האחים שלוש"החרושת של בית

קיימים מספר אלמנטים , בנוסף. לא נטל חלק בייצור של אלמנטים טרומיים כלשהם מאותו חומר, ארוכות

122).מוטבע מגן דודדוגמת קונזולות או כדים בהם (ים טרומיים מבטון שספק רב אם יוצרו על ידי יצרנים טמפלר

הטמפלרי בשרונה ובמתחם בית החרושת של וילנד מופיעה םעהמעוטר בו נעשה שימוש בבית הדוגמת הבלוק

, אלא גם בבלוקים ששימשו לבניית בסיסי המצבות של אהרן שלוש ושל אשתו, לא רק בבית משה שלוש

נראים בבירור מצילומי דוכן בית , ריםובכלל זה בלוקי בטון מעוט, אלמנטים טרומיים שונים מבטון123.שרה

1924.124- בתערוכה שהתקיימה בתל אביב ב"האחים שלוש"החרושת של

בשל הדמיון המלא בינם לבין הבלוקים שיוצרו בבית , את שאלת מקור הבלוקים המעוטרים בבית משה שלוש

, מידי וילנד, כקבלן, ושמדובר במוצר שרכש יוסף אליהו של. א: ניתן לפתור בכמה אופנים, החרושת של וילנד

מדובר בהעתקה של אחד ממוצריו של וילנד על ידי בית . ב; משום שבאותה תקופה לא היה בידיו מוצר דומה

משום שדי בדוגמה אחת כדי ליצור , העתקה שכזו אינה בעייתית מבחינה טכנית. "האחים שלוש"החרושת של

.137, 129' עמ, שם, בן ארצי119 . 46 תמונה 120121 Eisler, 1997, p. 123. תמונות (כד כזה נמצא עד היום בבית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל אביב ; בתל אביב3א בבית שברחוב לילינבלום קונזולה כזו ניתן למצו122 . )48- ו47. בדוגמאות שונות, קברים רבים בבית הקברות בנויים מבלוקי בטון עיטוריים. הקברים שוכנים בבית הקברות שברחוב טרומפלדור. 49 תמונה 123

עם , בבית הקברות היהודי הישן של יפו בנוי במתכונת דומה לזו של קבר אהרן שלוש, גיסו של יוסף אליהו שלוש, אלגם קברו של שמעון מוי ).50תמונה (אותה דוגמת עיטור של בלוקי הבטון

. 31 תמונה 124

30

נית ששימשה את וילנד נרכשה מאותו מקור ממנו התב. ג125;תבנית שתשמש לייצור סדרתי של אלמנטים דומים

. "האחים שלוש"נרכשה התבנית ששימשה את

ים שונים בארץ יבין יוסף אליהו שלוש לבין גורמים אירופ. כי האפשרות השלישית היא הסבירה ביותר, לי נראה

. "האחים שלוש" כדי שישמשו את–אשר כללו גם ייבוא סחורות ומכונות מחוץ לארץ , התקיימו קשרים עסקיים

אשר ראה , נראה כי המוצרים שהוחדרו על ידי בתי החרושת הטמפלריים שבו את לבו של יוסף אליהו שלוש

126.ואלה סיפקו לו את הדרוש לייצור, לשם כך פנה לגורמים חיצוניים. טעם ליצרם גם בבית החרושת שלו

הבין כי העסקת , בות נסיונו בתחום הבניןהוא מספר כי בעק. דרך פעולה מעין זו מתאר יוסף אליהו שלוש בספרו

, פועלי בנין יהודים תהיה כדאית רק אם חומר הבניה הראשי יהיה לבנים סטנדרטיות במקום אבן הכורכר

ונודע לו כי באירופה מיוצרת , הוא החל להתעניין בנושא127.שהצריכה עבודת סיתות מקצועית לשם הנחתה

התחלתי לעבוד בכל המרץ ולהתקשר בבתי חרושת הלבנים "... ,בעקבות זאת. היא הסיליקט, "אבן לבנה"

הגם שיוסף 128."והעיקר בבית חרושת מעין זה בעיר שטוטגרדט בויטנברג אשר בגרמניה, שכאלו באירופה

עשויה הפניה לבית חרושת הפועל , אליהו שלוש אינו מפרט מהיכן נודע לו על דבר ייצורה של הלבנה

שמרכזם המנהלתי שכן בעיר ורבים מהם באו –כך משיחות עם הטמפלרים בשטוטגרט להעיד כי למד על

129.מנסיכות וירטמברג ששטוטגרט היא בירתה

. עדויות נוספות לקשרי עסקים שקשר יוסף אליהו שלוש עם אירופאים מובאת במספר מקומות נוספים בספרו

לו כי כדאי שיפתח עסק דוגמת זה של כרסנתי סיפר יהודהבתארו את ראשית דרכו בעסקים הוא מספר כי בן דודו

לשם כך הוכנס יוסף אליהו שלוש לעבודה אצל סוכן נוצרי צרפתי בשם . המוכר צרכי בנין, אברלה הגרמני

פנה , כדי לברר אילו חומרים נחוצים." ל המוכרים חומרי בנין"ולו קטלוגים מבתי מסחר שונים בחו"... ברללה

מספר , 1888בשנת ." צל הסוחר הגרמני אברלה שהיה בקי במסחר זהאיש אחד שעבד לפני שנה א"כרסנתי ל

חלקים (צקו מחדש מבטון בתהליך השימור של בית משה שלוש הועתקו בשיטה זו אלמנטים מקוריים על מנת ליצור אלמנטים שנו– לראיה 125

ההעתקה נעשתה על ידי בית ). בשל הרכבו השונה של הבטון, דבר הניכר גם לעין בלתי מזוינת, מגדר הבית בנויים מאלמנטים חדשים ולא מקורייםאולם , עבודתובעל בית המלאכה סירב למסור לי פרטים כלשהם על אופן ההעתקה או על דרכי. ברחוב הירקון בתל אביב" היוצר"המלאכה של

בית מלאכה זה מוכר היום אלמנטים עיטוריים מבטון שהועתקו . לעבודת היציקה, כנראה, בסדנת העבודה שלו נראו מספר תבניות פח המשמשות כולל בלוקי בטון שדוגמת העיטור שלהם – או בתי חרושת אחרים בני אותה תקופה "האחים שלוש"מאלמנטים דומים שיצר בית החרושת של

בדוגמה הזהה לדוגמת הגדר בבית משה (שימוש בבלוקים אלה ). אין מדובר בבלוקים חלולים, שלא כבמקור, אם כי(לזו שבבית משה שלוש זהה שנבנו שנים רבות לאחר שבתי , בתל אביב11 והבית ברחוב בובליק 5ם סופר "אפשר לראות בגדרות הבית ברחוב חת" היוצר"מתוצרת ) שלוש

. חדלו מלפעול"האחים שלוש"ל החרושת של וילנד ושבהנחה שהיה הבדל באיכות הבטון של שני בתי ( יתכן שתשובה ברורה לשאלה אפשרית רק על ידי בדיקת הרכב הבטון בבלוקים השונים 126

.בדיקה שכזו לא היה באפשרותי לערוך). החרושתגם כשהדבר עורר , ש להעסיק פועלים ערבים במלאכת הבניהומשום כך נטה יוסף אליהו שלו, הפועלים היהודיים לא ידעו את מלאכת הסיתות127

. 138-136, 126-125' עמ, שם, שלוש. א.י. את כעסם של מזמיני העבודה . הכוונה היא לעיר שטוטגרט בנסיכות וירטמברג שבגרמניה. 173' עמ, שם, שלוש. א. י128ולמד במשך עשרה ימים את טכניקת , התחזה שם לפועל פשוט, ים בסופו של דבר נסע יוסף אליהו שלוש לבית חרושת ללבני סיליקט במצר129

. 179-174 'עמ, שם, שלוש. א.י. מלחמת העולםבשל פריצתה של , לא הצליח להגשים את מפעלו זה בעצמו, לצערו. הייצור

31

ואז גילה כי , כשנה לאחר מכן פתח עסק עצמאי. החל לעבוד כמתמחה אצל אותו ברללה, יוסף אליהו שלוש

אותן סחורות שמביאים אותן מגרמניה היו יותר "אולם , הסחורות שהזמין ברללה היו מבתי חרושת צרפתיים

כך קשר יוסף אליהו שלוש קשרים עם סוכן בשם זינגר מירושלים והזמין דרכו ." ר זולותפשוטות אבל יות

נעשיתי במשך שנתיים "יוסף אליהו שלוש מעיד על עצמו כי . על סמך קטלוגים שהיו ברשותו, סחורות מגרמניה

ת בשם מאוחר יותר ייבא מעדרים ומחרשות מפירמה גרמני." ימים לסוחר יותר גדול במסחר זה מאברלה

. ")יציקות פונקה", Formengus Funkeחברה בשם הכוונה היא כנראה ל. במקורנכתב כך ( "ורמנגוס את פונקה"

130.לצורך עסקים, )שם שכנה אותה חברה, בין השאר גם בעיר רמשיד( ביקר בגרמניה 1900בשנת

על . עדות נוספת לקשרים מקצועיים עם גרמניה היא עדותן האילמת של תבניות המרצפות שבידי אבנר גלוסקא

"האחים שלוש"א כי נקנו מבית החרושת של חלק מן התבניות הנמצאות בבית המלאכה שלו מעיד אבנר גלוסק

הנבדלות מן התבניות האחרות במסיביות שלהן , על תבניות אלה. שהיה פועל בבית החרושת, על ידי אביו

ומקום -) בית חרושת לייצור מכונות (Maschinenfabrik – התמחותו – C. Lucke –מוטבע שם היצרן , ובצורתן

כי לפחות חלק מהתבניות , אם כן, נראה131).במדינת סקסוניה, של גרמניהעיר במערבה (Eilenburg –הייצור

מאחר שידוע כי כבר 132.של המרצפות שהיו בשימוש בארץ מקורן בייצור גרמני) הדגמים הצורניים–כלומר (

לא מן הנמנע שגם בהקשר זה שימשו הטמפלרים , בשנות התשעים של המאה התשע עשרה ייצר וילנד מרצפות

133.לפחות של חלק מן הדגמים הצורניים, "יווךצינור ת"כ

. נראה כי יוסף אליהו שלוש קיים קשרים מקצועיים ענפים עם אירופה בכלל ועם גרמניה בפרט, לאור דברים אלה

הגם שדברים מפורשים ברוח זו אינם מוזכרים –יתכן אף שעמד בקשרים כלשהם עם אחדים מן הטמפלרים

יתכן מאוד , משום כך. עולותיהם בתחום הבניה לצרכי לימוד ותחרותסביר יותר שעקב אחר פ. בספרו

יוצרו בבית ) בבתיה הראשונים של תל אביב, ועוד קודם לכן(שהאלמנטים הטרומיים מבטון בבית משה שלוש

. על אף שהרעיון לייצרם נבע מפעולותיהם של הטמפלרים, "האחים שלוש"החרושת של

) בתל אביב–ולאחר מכן (ות הקשרים שהתקיימו בין הישוב היהודי ביפו על רקע זה ראוי לבחון מה היתה מה

תשובה ברורה לשאלה זו אינה . המושבה ביפו וולהאלה, שרונה–לבין שלוש המושבות הטמפלריות הסמוכות

אלכס כרמל דן בהרחבה בשאלת היחסים בין . במחקרים העוסקים במושבות אלה, למרבה הצער, נמצאת

.305, 111, 92, 87-80 'עמ, שם, שלוש. א. י130הדברים עולים מתוך דף האינטרנט . 1951-1878 הוא חי בין השניםו, Carl Luckeשמו המלא של היצרן הוא . 52- ו51 תמונות 131

http://www.sachsen.de/de/bf/verwaltung/archivverwaltung/archiv_leipzig/archivbestaende.html. .140' עמ, 1991, קרויאנקר. דוד קרויאנקר טוען דווקא כי המקור הוא איטלקי132 .והן בבית אהרן שלוש) הצמוד לבית החרושת שלו(גמאות מרצפות זהות הן בבית המגורים של הוגו וילנד לגלות דו, משום כך, אין זה מפתיע133

32

אולם הפירוט שהוא מעניק באשר לתוכנם של הקשרים , מאני'תויהודים עד לסיום השלטון העהטמפלרים לבין ה

. העברית והטמפלרית–מסקנותיו מתבססות בעיקר על דיווחים בעיתונות . העסקיים בין שתי הקהילות אינו רב

1912אשר יצא לאור בשטוטגרט עד לשנת , "וארטה"ה, במיוחד עושה כרמל שימוש בבטאון הטמפלרים

הכיל לא פעם דיווחים ומאמרים שנגעו לישוב " וארטה" ה134).מאותה שנה פעל בירושלים תחת שם שונה במעט(

גם אם ניתן ללמוד מן , אולם135.לעתים רבות מתוך גישה מתנשאת ושלילית, היהודי המתחדש בארץ ישראל

יותר באופיים ובתוכנם של חסר מחקרו של כרמל עיסוק מוחשי , העיתון על הלכי רוח משתנים כלפי היהודים

ולא פעם הלכו אלה אצל אלה כדי , על אף שברור שכאלה התקיימו–קשרי המסחר בין היהודים לבין הטמפלרים

136.ללמוד על חידושים בתחומים השונים

על תפישה , בראש ובראשונה, מאני היתה מבוססת'תוהנוכחות הטמפלרית בארץ ישראל של שלהי השלטון הע

תפישה שהביאה לנטייתם להתבדל מן , דמה בארץ נחשלתהגרמנים ראו עצמם כשליחי הק. קתאליטיסטית מובה

כגודל תחושת העליונות כן היתה תחושת הזלזול כלפי תושביה של 137. הערבית והיהודית–האוכלוסיה המקומית

רוטשילד תחילה בסיועו של הברון ( ובמיוחד עם תחילתה של התישבות יהודית מסיבית –עם השנים . הארץ

שינו חלק מן הטמפלרים את גישתם המזלזלת כלפי האוכלוסיה ) ולאחר מכן בגיבויה של ההסתדרות הציונית

ומורת רוחם מצאה פורקן בטענה כי ללא , פעמים רבות עוררה ההתקדמות היהודית את קנאתם; היהודית

חדשות היהודית בארץ ישראל כאילו ההת, הפעילות הטמפלרית החלוצית לא היו היהודים מצליחים לעשות דבר

138.התבססה בעיקרה על השיטות הטמפלריות לישוב הארץ

לפחות מתחילת התישבותם ועד –נראה כי הגרמנים . יתכן כי יש בסיס לתחושות אלה שנבעו אצל הטמפלרים

אכן שימשו סוכני שעתוק של ציוד ושיטות עבודה מאירופה לארץ –תחילת ההתישבות הציונית המאורגנת

אולם אנו רשאים לשער , מחקר מעמיק בנושא זה אינו מוכר לי139.בתעשיה ובשטח הבניה, בחקלאות–ראל יש

כי קשרי הגומלין שהתקיימו בין שתי האוכלוסיות הביאו גם ללימוד שיטות חדשות שהובאו לארץ על ידי

. הטמפלרים

ון להחדיר אלמנטים טרומיים מצביעים מרבית הממצאים על כך שבית החרושת של וילנד היה הראש, כאמור

אייזלר טוען כי טכניקות ייצור האלמנטים . או לפחות הראשון שעשה זאת באזור יפו–מבטון לארץ ישראל

.220' עמ, ג"תשל, כרמל134 .218-215, 207' עמ, שם, כרמל135 .225-224, 221, 205, 203' עמ, שם, כרמל136 .199-198, 181-180' עמ, שם, כרמל137 .207-208, 201' עמ, שם, כרמל138 .225, 205, 203, 201-200' עמ, שם, ל כרמ139

33

. השניים נשלחו ללמוד מכונאות בגרמניה. רודולף וקארל, מבטון הובאו לארץ על ידי בניו של הוגו וילנד

עם תום הלימודים . תעשיית הבנין ובבית ספר גבוה למסחררודולף למד שני סמסטרים בשטוטגרט בבית ספר ל

בעיר אולם ) Schobinger und Rehfuss(השתלם בתחום ייצור אלמנטים מבטון במפעל הלבנים של שובינגר ורפוס

)Ulm .(את המלט ייבא בית 140.שעבר לולהאלה מירושלים, לאחר מכן שב לארץ והשתלב בעבודת בית החרושת

, בשנים הראשונות של המאה העשרים הותקן בבית החרושת מדחס הידראולי. שבגרמניההחרושת מהיידלברג

המעבר ליצור . באופן זה הפך הייצור בבית החרושת למתועש. באמצעותו ניתן היה לייצר מרצפות ולבני בטון

. את העלויות והפך את השימוש בחומר החדש לזמין יותר, ודאי, מתועש הוזיל

"האחים שלוש"לתוצרתם של . החלו בייצור תוצרת דומה זמן לא רב אחרי וילנד "האחים שלוש"נראה כי

. ועד לסוף שנות העשרים1909למן היווסדה בשנת , היה ביקוש רב בתל אביב) וכנראה גם לזו של וילנד(

הביאה להקמת בתי חרושת נוספים , במיוחד בשנות העשרים, הפופולריות של השימוש באותם אלמנטים

בראש , מוצרי הבטון המוכנים באו להחליף141.דוגמת בית החרושת של ארבר, ומיים מבטוןלאלמנטים טר

הדבר ניכר כבר מראשית השימוש במלט ובמוצריו כחומר בניה באירופה . אלמנטים דומים מאבן, ובראשונה

, כותרות שערים- תופעה דומה ניתן לזהות גם בשימוש שנעשה במוצרי המלט בארץ 142).1850סביב שנת (

חוסר התלות –בכולם היתה למלט אחיזה ויתרון משמעותי על פני האבן . משקופים ועוד, מרצפות, בלוסטרדות

השימוש . יחד עם שמירה על מראה חיצוני דומה ועל עמידות גבוהה, בעבודת הסתת והעלות הנמוכה של החומר

בצירוף תכונות החוזק .במלט אפשר ליטול טיפוס אחד ולשכפלו ללא הגבלה וללא צורך בעבודת אומן

.היו מוצרי המלט לעסקה משתלמת ביותר בשוק הבניה, והעמידות שלהם

אין להתפלא כי , משום כך. היה בתחילה כבתחליף זול ועמיד לאבן– המלט –השימוש בחומר הבניה החדש

היה , שרהכפי שבא לידי ביטוי באירופה של המחצית השניה של המאה התשע ע, השימוש הנרחב ביותר בחומר

שתכליתן חיקוי אלמנטים , השונות באותה תקופה" ניאו"על רקע פריחת אופנות ה, בחיקוי אלמנטים מאבן

באופן שהתאים לתפישה , המלט אפשר לשכפל אלמנטים קיימים ששרדו מתקופות שונות. סגנוניים מן העבר

אין תימה , משום כך. יות שונותהאדריכלית שראתה לעצמה חובה ליטול ממסורות הבניה של העבר צורות סגנונ

–י מובהק כי האלמנטים שהיו בשימוש בתל אביב היו מבוססים כולם על חיקוי צורת סיתות אבן בסגנון אירופ

140 Eisler, ibid, p. 123. מופיע שמם של 1926בשנת " מסחר ותעשיה"ברשימה שהופיעה בעיתון . 1907בשנת , לפי האמור במודעותיו, ארבר נוסד. בית החרושת של ד141, מסחר ותעשיה. "האחים שלוש"ובכלל זה בית החרושת של , רובם מאזור תל אביב, "'מרצפות וכו, לבנים: חמרי בנין" יצרנים יהודים ברשימת 23

.25' עמ, 1926, 1גליון , מסחר ותעשיה; )אודות בית החרושת של ארבר (121-120' עמ, 1925, 4-3' גליון מס142 Sweeney, ibid, p. 218.

34

המשתמשת באופן , היה זה בטרם התפתחה אסתטיקה נפרדת עבור המלט143.בארוקי וכדומה, רנסנסי, קלאסי

היו האלמנטים הטרומיים מבטון כלי להחדרה , משום כך. מלא בתכונותיו הפלסטיות הכמעט בלתי מוגבלות

באופן שהפך עד מהרה את המבנים שהשתמשו באלמנטים אלה , "ותיקות"יות רחבה של צורות סגנוניות אירופ

. מכובד" יניחוח אירופ"או " פאר"לפסיפס מקרי יותר או פחות של מוצרי מדף ששידרו

אין הוא יוצא דופן או , מבחינה זו. שמרני, לפיכך, הטרומיים הואהשימוש שנעשה בבית משה שלוש באלמנטים

. האלמנטים המשמשים כחלק ממעטפת הבנין שולבו בו כחיקוי אבן. מיוחד ביחס לבתים אחרים בני התקופה

, משל היו אבני גזית משובחות ומסותתות במדויק, הדבר ניכר במיוחד בבלוקי הבטון שהוצבו בפינות הבית

. חסרת כל ערך קונסטרוקטיבי-" אבן ראשה"שבחלק מהם מותקנת מעין , לונותובמשקופי הח

בעיקר אמורים הדברים במדרגות –אלמנטים נוספים מבטון משמשים בבית משה שלוש בנפרד מן המעטפת

באופן הניכר בראש ובראשונה בעיבוד –בגדר ממשיך הבטון להוות תחליף לאבן . במרצפות ובבלוקי גדר, הבית

144. חלקות– הפונה לבית –פניו של הבלוק מצדו השני ; עליו מוטבעת דוגמת סיתות אבן, ו של בלוק הבטוןפני

, מבחינה זו. שניות זו מדגישה את תפישת האלמנט כפריט קישוטי שנועד לשוות לבית חזות מסוימת כלפי חוץ

.ובל בשנות העשריםמבשר בית משה שלוש על אופן השימוש באלמנטים הטרומיים מבטון אשר היה מק

. היו בלוקי הבטון גם בעלי תכונות מבניות מובהקות, בשונה ממרבית האלמנטים העיטוריים מבטון, עם זאת

תכונה שנוצלה בבית משה שלוש רק בגדר הבנויה המקיפה , יכולים היו הבלוקים ליצור קיר חזק, בהנחה נכונה

בשיטה דומה לזו , ו בנדבכים וקושרו באמצעות מלטהונח, שהוכנו בגדלים סטנדרטיים, הבלוקים145.את הבית

את הקיר הסופי . שיטה שלא הצריכה התמחות מקצועית מיוחדת, המשמשת עד היום בבניית קירות מבלוקי בטון

, והתוצר הציג מראה של קיר עשוי אבן שסותתה, משום שבפני הבלוק הוטבעה כבר דוגמה, לא היה צורך לטייח

.באופן מקצועי, לכאורה

להקמתם של , במקור, כי בלוקי הבטון ששימשו בבית משה שלוש לבניית גדר הבית ולבניית הפינות נועדו, נראה

יתכן שאם היו 146.הדבר מסביר גם את העובדה כי דוגמת העיטור מוטבעת בהם רק מצד אחד. קירות חיצוניים

לא מצאתי טעם לנסות ולזהות במדויק , זובשל היקפה של עבודה. 105' עמ, שם, הרפז; 58' עמ, שם, כרמיאל; 117-113' עמ, ז"תשמ, ארליק143

נראה כי מקורן של מרבית הצורות הוא , לאור מחקרים אחרים, עם זאת. את מקור התבניות הצורניות ששימשו בסיס לכל האלמנטים שנוצקו בבטון . לעניננו חשוב בעיקר לזהות כיצד חדר השימוש באותם אלמנטים לארץ ישראל. יאירופ

. 23 תמונה 144שימוש זה בבלוקים . אבן הכורכר, על אף שקירות הבית בנויים מחומר הבניה המסורתי, יכולת המבנית של הבלוקים מנוצלת גם בפינות הבית ה145

מאחר , מאבן הכורכר הרגילה") סיתותו"מבחינה מבנית או מבחינת הדיוק ב(יותר " משובח"משום שמובלעת בו ההנחה שבלוק הבטון , מענין . אבני הגזיתשהוא מחליף את

.מאחר שפנה לפנים הבית, אמור היה לעבור טיוח וסיוד, החלק, הצד השני146

35

מכאן אנו יכולים לשער כי 147.יהםהיה העיטור מופיע משני צד, הבלוקים מיועדים מלכתחילה לגדרות חיצוניות

הדבר הסתייע בראש ובראשונה ". לפי כוונת המשורר"השימוש שעשה יוסף אליהו שלוש בבלוקי הבטון לא היה

, אם כן, יוסף אליהו שלוש השתמש. ולא במוצר הנוצר לפי הזמנה, תעשייתי" מוצר מדף"משום שהיה מדובר ב

אך לא כדי להחליף את חומרי – להציג חזות מסוימת כלפי הרחוב כדי–בבלוקי הבטון בעיקר כאלמנט קישוטי

אם כגדר (שימוש מעין זה היה נפוץ מאוד בתל אביב בראשיתה ). את אבן הכורכר–ובעיקר (הבניה הקיימים

עשו הטמפלרים , במקביל, אולם148). אך רק לעתים רחוקות כקיר מלא–מקיפה סביב הבית ואם כמעקה גג

כפי שהדבר ניכר לפחות בשלושה – כקירות מבניים לכל דבר –ון מעוטרים באופן שונה שימוש בבלוקי בט

כיום (מבנה העזר בבית החרושת של וילנד והקונסוליה הגרמנית בולהאלה , בשרונהעם בית ה–מבנים

149).בהצטלבות הרחובות שלוש ודרך אילת

למרבה . רץ שנבנה כולו מבלוקי בטון מעוטריםהמבנה הראשון בא, כנראה, הטמפלרי בשרונה הואבית העם

דוגמת העיטור שעל הבלוקים זהה לזו 150.אין בידינו פרטים ברורים באשר לשנת הקמתו או למתכנניו, הצער

- נבנה שנים רבות לאחר הקמת המושבה בבית העם. שבבית משה שלוש ובמבנה העזר בבית החרושת של וילנד

נראה כי . וחזותו יוצאת דופן, ובהק מזו של בתיה הראשונים של המושבהשיטת הבניה שלו שונה במ. 1870

יתכן שהיה כאן רצון מכוון להשתמש . השימוש בבלוקי הבטון המעוטרים נועד להדגיש את חשיבותו ויחודו

מאחר . כדי לבטא שימוש בטכניקות הבניה מתקדמות–בבטון כחומר עיקרי בבנין הציבור החשוב של המושבה

.אין אפשרות לחקור את שיטת הבניה בו לעומק, נמצא היום ברשות משרד הבטחוןשהבנין

, הבנין. נראה כי רעיון דומה עמד גם מאחורי הבחירה לבנות את בנין הקונסוליה הגרמנית כולו מבלוקי בטון

לל זה ובכ, וכל האלמנטים הטרומיים מבטון שבו, 1916-1913נבנה בשנים , בתכנונו של האדריכל הגרמני אפל

בבנין זה ניתן לקבוע בודאות כי לבלוקים 151.יוצרו בבית החרושת הסמוך של וילנד, בלוקי הבטון החלולים

טכניקת ). אין כאן שימוש בשלד של עמודים וקורות מבטון, כלומר(הקירות הם קירות נושאים ; תפקיד מבני

כל בלוק אשר שימש לבניית . בר מלטכשבין הלבנים מח, היתה של בניה בנדבכים, שחיקתה בניה באבן, הבניה

והפנים הפונות , הפנים הפונות לרחוב מעוטרות–מציגות גם הן מצב דומה , המורכבות מאלמנטים טרומיים ממלט, השבכות שבגדר, עם זאת147

. יתכן שאין כאן שימוש מוטעה בבלוקים, מור היה להיות מטויחמאחר שאין זה סביר כי הצד החלק א). 23תמונה (לבית חלקות הבית בשדרות , בית הועד בשדרות רוטשילד, דוגמת בית וילסון ברחוב מונטיפיורי–יוצאי דופן התקיימו במספר מקרים בודדים . 53 תמונה 148

"האחים שלוש"יה של אחד ממבני בית החרושת של חזית הקומה השנ. שם הוקמו חלק מקירות הבנין באמצעות בלוקים דומים– 12רוטשילד .11ר "וכן חלק מן הבית העומד היום ברחוב שפ, )54תמונה (היתה בנויה גם היא מבלוקי בטון מעוטרים ) 1975אשר התמוטטה בשנת (

. 56- ו55 תמונות 149בשל דמיונו , שער כי האדריכל הוא תיאודור זנדלבן ארצי מ. גם בן ארצי וגם כרמל מתארכים את הבנין לשנים הראשונות של המאה העשרים150

, שם, בן ארצי. נראה כי בשנים הראשונות של המאה כבר לא היה זנדל בין החיים, עם זאת. אשר זנדל היה מתכננו, בירושליםבית העםשל הבנין ל . 20תמונה , שם, כרמל; 114' עמ, שם, אייזלר; 152' עמכן סיפק וילנד את המלט . משקופי חלונות ומדרגות טרומיות, מרפסת פרגולה, בלוסטרדות, מרצפות, מעוטרים וילנד ייצר עבור הבנין בלוקים151

. 5' עמ, 1999, 59תיק תיעוד בית הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת , מ"אמנון בר אור אדריכלים בע. ליציקות

36

מצדו הפנימי של כל קיר שפניו אל . חורים אשר נותרו ריקים בתהליך הבניה, הקירות נוצק עם שני חורים במרכזו

. מ" ס5כשבינו לבין קיר הבלוקים נשמר רווח של , עשוי לבני חרס חלולות שחוברו במלט, החוץ הוקם קיר נוסף

בבנין משולבים מספר סוגים של בלוקים 152. את הבידוד התרמי של קירות הביתקיר פנימי זה הוקם כדי לשפר

הכרכובים , אבני השפה, הבלוסטרדות, משקופי החלונות153. לכל אחד מהם תפקיד מבני שונה–מעוטרים

כן נוצקו אלמנטים פינתיים . והעמודים יצוקים גם הם בבטון תוך חיקוי צורני של אלמנטים מקבילים מאבן

. הן בהיבט העיצובי והן בהיבט המבני–מכאן עולה כי הבטון נתפש כחומר חלופי לאבן . םמיוחדי

במקביל לבניה היהודית התקיימה בניה טמפלרית שעשתה שימוש באלמנטים , כפי שניתן לראות מדוגמאות אלה

היכולת השוני יכול להיות מיוחס לעובדה שמדובר היה בבנינים שבאו להבליט את. החדשים באופן שונה

, על אף שהשימוש בבטון הוא שימוש שמרני). הן בבניני הציבור והן בביתן בבית החרושת של וילנד(הגרמנית

. הרי שהוא יוצא דופן ביחס לזמן ולמקום בהם התנהלה הבניה, )אבן(ועוקב אחר טכניקות בניה בחומר אחר

על אופן התכנון , יותר מכל, מפלרית מעידההבדל שבשימוש בבלוקי הבטון בין בית משה שלוש לבין הבניה הט

שהטמפלרים היו , הבנינים הטמפלרים נבנו תוך שימוש בטכנולוגיה חדשה אך מוכרת. השונה שעמד בבסיסם

, לעומת זאת. כתחליף מושלם לאבן–היה השימוש שלהם בחומר חופשי יותר , משום כך. מיבאיה לארץ

ללא כל כוונה להחליף את השימוש , חדשה היה זהיר וחלקיהשימוש שעשה יוסף אליהו שלוש בטכנולוגיה ה

גם –" מסורתי"כתוספת למבנה , "עיטור"אלמנטי הבטון משמשים רק כ, משום כך. באבן כחומר הבניה העיקרי

הדבר נעשה בעיקר , כאשר הם באים להחליף את האבן. אם בעצם השימוש בהם טמונה מידת מה של חדשנות

מעידה – כקישוט המחקה אסתטיקה של סיתות באבן – זו של האלמנטים החדשים תפישה. מטעמים סגנוניים

תכנון היונק את כוחו ממסורות מקומיות ומבקש , יותר מכל על תכנון הנובע מתוך חיקוי של מוסכמות צורניות

. שלא לחרוג מהן מעבר לדרוש

ולידו מספר פועלים וגמלי ) מישיר פניו למצלמה, מימין(פיע הוגו וילנד מענין לציין כי בצילום שנעשה בחצר בית החרושת בו מו. 57 תמונה 152

).61תמונה ( שלא ידוע שבית החרושת של וילנד ייצרם –נראה בבירור כי הגמלים מועמסים בבלוקי חרס חלולים , משא מעבר –בלוקי מסד ובלוקי קירות , קי מרתףיש בבנין בלו, כך. השוני ניכר גם מן העיטור החיצוני של הבלוקים וגם מגודלם. 60-58 תמונות 153

.לבלוקים מיוחדים שנוצקו עבור פינות הבית והמשקופים

37

סיכום

י שחל בהליכות החברתיות של תקופתו ושל דמותו של יוסף אליהו שלוש וסגנון חייו עשויים להעיד על שינו

חוג מכריו , כפי שעושים תחומי העיסוק שלו–הבתים שבנה מספרים סיפור דומה בדרכם שלהם . הסביבה בה חי

.ואף לבושו

בנו לבש כבר חליפה 154.כשלראשו תרבוש מסורתי, התהלך כל ימיו בגלביה, אהרן, אביו של יוסף אליהו שלוש

כאשר ביקר אצל ידידיו , עם זאת(י למהדרין תורכי החליף בשנות העשרים בכובע אירופאת התרבוש ה; מחויטת

המשיך יוסף אליהו שלוש , "התמערבה" על אף החזות שהלכה ו155).עשה זאת ותרבוש על ראשו, הערבים ביפו

כשהסבו 156. על כל המשתמע מכך באשר לתפקידו של האב כשליט יחיד–לנהל את ביתו כחמולה מזרחית

את ההחלטות ; ובטרם הורה על כך לא יכלו לקום ממנו, ולחן היו בני המשפחה צריכים לנשק את ידי האבלש

היה צריך לפנות אל האב שהחזיק בקופה , וכאשר נזקק מי מהם לכסף; בנוגע לעתידם וללימודיהם קיבל האב

על בניו ובתו " דשליט יחי"ציווה אותו , של המשפחה" מזרחית"על אף התנהלותה ה, אולם. המשפחתית

מתוך ידיעה ברורה שהדברים יחשפו את בני , להתחתן עם אשכנזים ושלח את מרביתם ללמוד בארצות אירופה

157.המשפחה לתרבות חיים שונה

זה מעיד על " עירוב. "תרבותי" עירוב"היה הבית שבנה יוסף אליהו שלוש לבנו הבכור תוצר של , בדומה לכך

ן הרצון להסתגל למציאות חיים חדשה באמצעותם של הכלים הקיימים תהליך של שינוי שבבסיסו טמו

.באופן שאינו מבטל את האחד מפני השני, היתה זו סינתזה של ידע קיים עם ידע חדש. והמסורות המוכרות

המשכה של . כחוליה בשרשרת") אחיו התאום"ואל (יש להתייחס אל בית משה שלוש , כפי שהראינו לעיל

תחת שלטון המנדט , התקיים לאחר מלחמת העולם הראשונה–מעבר להיקפה של עבודה זו שהוא –שרשרת זו

סגנון שלאלמנטים היצוקים , במיוחד אמורים הדברים בסגנון האקלקטי הראוותני שהתפתח בתל אביב. הבריטי

חשיבותו של בית משה שלוש בשרשרת זו . היה בו מקום של כבוד"האחים שלוש"בבטון מבית החרושת של

הבית נולד מתוך . נובעת מן העובדה שיש בו כדי להעיד על התחבטויות שהן ראשיתו של שינוי עמוק הרבה יותר

ששימשה כמוסכמה לבניית בית משפחה בסביבה הערבית האמידה בארץ ישראל של , תבנית סגנונית מקובלת

הכללת (ים תפקודיים תבנית זו החלה להשתנות בשל שינוי. סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים

. ובשל חדירתן של צורות בניה חדשות למרחב) חדרי שירות בתוך הבית

. 62 תמונה 154 . 64- ו63ראו תמונות . 49, 46' עמ, שם, שלוש. א155 . 77' עמ, שם, שלוש. א156 . 164, 161, 159, 156, 148, 119, 65' עמ, שם, שלוש. א157

38

" חריגות"בחינה של בית משה שלוש מגלה כי חלק מן ה. לשינויים אלה יכולים להיות מספר מקורות אפשריים

י את החלל מתבנית בית החלל המרכזי עשויות לנבוע מתנאי שטח שאילצו את הבונים לצמצם באופן משמעות

סביר יותר כי נעשתה כאן החלטה מודעת שדחקה , אולם. ששימש בדרך כלל כחדר האירוח של הבית, המרכזי

. במקביל הפך החלל המרכזי למסדרון מעבר; את חלל האירוח מן החלל המרכזי של הבית לאחד מן החדרים

עולה חשיבותו , פי התפישה החדשהעל. שינוי זה הוא שינוי מהותי בתפישה העומדת מאחורי בית החלל המרכזי

–צורה זו גוררת אחריה גם התנהגות חברתית שונה . של החדר הבודד על פני החלל המשותף שבין החדרים

כמאורע חברתי ששאר הפעילויות בבית כרוכות בו וקשורות , מאחר שהאירוח מפסיק להיות לב הפעילות בבית

).אל החלל המרכזימשום שחדרי הבית כולם נפתחים אך ורק (אליו

כאשר ציר הסימטריה , סימטרי של חדריו-שומר בית משה שלוש על סידור כמו, בצד הויתור על החלל המרכזי

, הן בגודלם ובמיקומם של החדרים–סימטריה זו מופרת בבית שוב ושוב , אולם. עובד לאורכו של החלל המרכזי

חלון " הנתפשת כ–התקיים באופן מודגש בחזית הסימטריה ממשיכה ל. והן בביטוי לכך בחזיתות הצדדיות

" צריכה"מדובר בהעדפה סגנונית שבבסיסה ההנחה כי חזית לרחוב , מן הסתם. הציבורי של הבית" הראווה

והתוצאה –העדפה סגנונית זו מתנגשת עם הצורך לעצב חללים נבדלים לשימושים נבדלים . להיות סימטרית

שונים זה מזה לפי ציר מרכזי ותוך שמירה על מעטפת מלבנית כמעט נראית לעין בהתיישרותם של חללים ה

. לגמרי

כפי " יםיאירופ"יתכן שיש כאן אימוץ של דפוסי התנהגות . את המקור לשינוי בתפקוד הבית ניתן רק לשער

ואולי יש כאן העתקה פשוטה מדפוסים חיצוניים מבלי לתת את הדעת באופן מלא על ; שאלה נתפשו בארץ

עדיין יש מקום להניח כי גורם , גם אם שאלה זו נותרת ללא מענה. היומיומיות של הפעולה התכנוניתהתוצאות

משום שההתנהגות המסורתית – ולא התנהגות חברתית אחת שהתחלפה באחרת –חיצוני הוא שעורר את השינוי

.לא עודדה כל סטיה מהותית מאורח החיים המקובל

. מעיד בית משה שלוש גם על שינוי סגנוני ביחס למסורת הבניה המקומית, במקביל לשינויים התפקודיים בבית

הרי שצורות הפתחים המקובלות ) כגון גגות הרעפים(ים מיובאים יהגם שמסורת זו איגדה בתוכה אלמנטים אירופ

פתחי, האכסדרות, ובכלל זה הקשתות המחודדות(מסגנונות בניה מקומיים , כנראה, בבית החלל המרכזי נבעו

מובילה " מקומיים"תפישתם כאלמנטים . או לפחות נתפשו ככאלה) סיתותי משקופי השערים, האור והאוורור

באופן זה . למחשבה כי שימוש באלמנטים סגנוניים שונים בא מתוך רצון להחדיר למבנים מוטיבים חיצוניים

התכניתי מעיד על שילוב בין כפי שהצד . י ברורשמקורם האירופ, משתלב השימוש באלמנטים הטרומיים מבטון

היא ממשיכה לכלול , שהיא משדרת" לא מקומית"אשר על אף החזות ה, כך גם המעטפת הבנויה, מסורת לחידוש

39

אחד עגול במרכז ושניים בצורת ( כגון חורי האוורור בחדר המדרגות –מוכרים " מקומיים"בתוכה גם אלמנטים

השימוש באבן המקומית , )הבית כבר שימש כמוסכמה מקומיתשבעת בניית (גג הרעפים , )חור מנעול בצדדים

יתכן עוד שהמרצפות הצבעוניות עם הדגמים . ובטיח המקומי כחומרי הבניה הראשיים ועבודות הנגרות השונות

בשל תפוצתן , של הבית" מסורתי" נתפשו כחלק בלתי נפרד מן הצד ה–י אף הוא שמקורן אירופ–הגיאומטריים

.ם רבות עוד קודם להקמתוהרחבה בארץ שני

במיוחד (מקורם של אלמנטים רבים בבית משה שלוש הוא במתיישבים הטמפלרים בארץ , כפי שהראינו לעיל

לא נטו מרבית כותבי , הגם שנראה כי אלה שימשו דוגמה לחלק ממייסדי תל אביב). בני המושבות שבאזור יפוב

יתכן שהדבר נובע מן היריבות . יה של העיר בראשיתהההסטוריה של העיר לראות בהם מקור מרכזי לאופי הבנ

יריבות שהביאה להמעטה בחשיבותם של , שהתקיימה באותן שנים בין המתיישבים הגרמנים לבין היהודים

עדויות שונות מחזקות את הסברה כי בין , עם זאת. הראשונים כמתווי דרך בתחומים רבים עבור האחרונים

, הציע זלמן דוד לבונטין1904בסוף שנת . אביב היו גם מושבות הטמפלריםהמודלים שעמדו לנגד מקימי תל

במכתב לדוד , )בנק שהלוואתו היא שאפשרה את הקמת השכונה(ק ביפו "שהיה מנהל הסניף של בנק אפ

מתכונת המושבה הגרמנית הקיימת "להקים רובע יהודי חדש מחוץ ליפו ב, נשיא ההסתדרות הציונית, וולפסון

בשל תפקידו בבנק 159.אה כי הרעיון להקים שכונה יהודית מחוץ ליפו עלה במוחו עוד קודם לכן נר158."ביפו

במכתבים שונים הוא מדגיש את . היה לבונטין מעורב רבות בכל התהליך שקדם להקמת השכונה, ק"אפ

-תפעל ב זאב סמילנסקי ה161. רעיון דומה הביע גם ארתור רופין160.יהחשיבות שבבניית השכונה בסגנון אירופ

במאמר של נחום 162. משתי השכונות הגרמניות ביפו והצר על כך שנווה צדק לא נבנתה בדומה להן1907

"מקומות היישוב האשכנזים" הוא קובע כי ראוי היה שרבעים יהודיים חדשים ידמו ל1908סוקולוב ממאי

, ים שוניםימים אירופ גישתם הכללית של מייסדי השכונה היתה לבנותה לפי דג163).של הגרמנים, כלומר(

הגם שלרוב נוטה המחקר 164.ובהתאם לכך נוסחו תקנות השכונה והוזמנו תכניות לשכונה מאדריכלים אירופאים

וכן )או לרעיונות דומים בני התקופה(של אבנעזר הווארד " עיר הגנים"לרעיונות " יתאירופ"לייחס את הנטיה ה

נראה כי דווקא בשל נטיה , "מתוקנות"יות ערים אירופלעובדה שחלק גדול מן המייסדים הגיעו ליפו מ

זו אין זה סביר כלל שלמושבות הגרמניות הסמוכות למקום מושבם של המייסדים והחריגות כל כך " יתאירופ"

.II/124מסמך , Wתיק , 29.12.1904, לבונטין אל דוד וולפסון. ד.ב של זמכת, הארכיון הציוני המרכזי158 .166' עמ, שם, כץ159 . 164' עמ, שם, כץ160 . 173' עמ, שם, כץ161 .99' עמ, שם, קרק162 . 170' עמ, שם, כץ163 . 191-187, 170-168 'עמ, שם, כץ; 19-18 'עמ, שם, שביט וביגר164

40

165.בנוף המקומי לא היתה כל השפעה על עיצובה של השכונה החדשה

כנולוגיית הבניה בבטון ששימשה בסיס עבודה זו באה להראות כי לפחות בתחום של החדרת ט, כך או כך

ולפיכך קבעה גם חלק מתדמיתה –לעיטורם של מרבית מבתיה של תל אביב עד לתחילת שנות השלושים

נראה כי . תפקיד חשוב ומרכזי, ובמיוחד לבית החרושת של הוגו וילנד, היה לטמפלרים–החיצונית של העיר

השתמש לא פעם , על אופי הבניה בראשיתה של תל אביבשהיה אדם בעל השפעה ניכרת, יוסף אליהו שלוש

שאינה עולה מכתביו של יוסף (התחרות בין השניים . בידע שהובא לארץ על ידי וילנד כבסיס לתוצרת מפעלו

.שהלכו והשתכללו, הביאה להחדרתם ביתר שאת של אותם אלמנטים) וניתן רק לשער כי התקיימה, אליהו שלוש

י בשעה שהקימו את השכונה שצמחה מייסדי תל אביב ראו לנגד עיניהם מודל אירופיוסף אליהו שלוש ושאר

את בתיו בשלבו בהם אלמנטים כאשר הקים , כך גם ניסה לנהוג יוסף אליהו שלוש בחייו הפרטיים. לעיר

פה וקיים קשרי מסחר עם ארצות שונות באירו, )בעיקר בצרפת(ל "שלח את בניו ללמוד ולהתחנך בחו, יםאירופ

גם כאן . השניות העולה מן הבתים שבהם עסקה עבודה זו ניכרה גם בחייו הפרטיים, עם זאת). בעיקר גרמניה(

, כלומר(שונה על ידי הצורה ) כלומר התשתית המסורתית(וגם כאן מותר להעלות את השאלה האם התוכן

, עם זאת. ספק אם נמצא תשובהלשאלה זו ; או שמא התוכן עודד אימוצה של צורה חדשה, )הגינונים המיובאים

, המקומי והמוכר, לשלב בין המסורתי) ואולי גם התמים(ניכר ביוסף אליהו שלוש ובבתיו כי היה בו הרצון הכן

גם אם לא 166.באופן שיכפיף את זה בקורתו של זה על מנת שהשניים יצאו נשכרים, הזר והלא ידוע, לבין החדש

הרי בפועל ביטאו הבתים שבנה את , ות התיאורטית של מעשיועשה זאת כאדריכל המודע לעצמו ולמשמע

.השאיפה לשלב זה בזה את שני העולמות

. 114' עמ, שם, קרק; 170-168 'עמ, שם,כץ; 20-19 'עמ, שם, שביט וביגר165מה אנו יודעים על חיי העם , במשך שנות עבודת בניננו בשכנות עם זה: " בהקשר זה ראוי להפנות לדבריו של יוסף אליהו שלוש בסוף ספרו166

אין אף ספר אחד שיספר באופן נכון בכל הספרות הציונית ? על מצבו הכלכלי התרבותי ועוד? מנהגיו ונימוסיו? הערבי לכל זרמיו כחותיו ושבטיו. שבשכנותם היו הבאים צריכים ומוכרחים להתישב ולחיות בה, וביחס אדישי התיחסו הבאים מחדש אל הארץ... בתאור אמתי את חיי העם הזה

, עבור יחס הביטול הזהורק ב... שהיתה גם רבה מאד להם, ובשביל יחס זה לא רצו השכנים להעריך הערכה את התועלת הרבה בעבודתנו הישוביתכי ... שמידינו ומעבודתנו הישובית באו גם להם הרבה תקונים ושבוחים בחייהם הכלכליים והתרבותים, הם לא מרוצים להכיר בעובדה חשובה זותפתחותה בכל כי היהודים הם האלמנט היחיד אשר יוכל להכניס אל תוך ארץ עזובה זו את הפרוגרס בה, הרבה מהם ידעו ויודעים זה גם היום

. 429-428' עמ, שם,שלוש. א.י." המובנים לתועלת כל הארץ

41

נספח תמונות

]2000, י המחבר"צולם ע[חזיתות מזרחית ודרומית , בית משה שלוש: 1תמונה

]2000, י המחבר"צולם ע[חזיתות צפונית ומזרחית , בית משה שלוש: 2תמונה

42

]2001, י המחבר"צולם ע[מבט ממגדל שלום , הבתים התאומים ברחוב פינס: 3תמונה

.במפה רישוי עדכנית של עיריית תל אביב) ושחריםמ(הבתים התאומים ברחוב פינס : 4תמונה

43

]194' עמ, ו"תרצ, דרויאנוב[ מבט מתל אביב לעבר נווה צדק –המגרש המאחד : 5תמונה

הבתים התאומים ברחוב פינס ; תל אביב מימין. 4.1.1918, 113תצלום אוויר של הטייסת הבריטית : 6תמונה

]69' עמ, ן"תש, כרמיאל[ ולהאלה –מעבר לתוואי הרכבת , למטה; שיה מנ–קרוב לים , למעלה; מסומנים בחץ

44

–לכל האורך , מצד ימין; תל אביב–למעלה . 12.1.1918, 304תצלום אוויר של הטייסת הגרמנית : 7תמונה ניתן להבחין בגשר ( אזור נווה צדק ונווה שלום –למטה ; הבתים התאומים ברחוב פינס מסומנים בחץ; ולהאלה, קדר) [ בקצה טורי הבתים של נווה צדק"האחים שלוש"בבית אהרן שלוש וכן בבית החרושת של , שלוש ]90' עמ, ב"תשנ

45

מחלקת השימור של [1.12.1913צילום התכנית המקורית של הבתים התאומים ברחוב פינס מיום : 8תמונה

]30תיק הבית ברחוב פינס , עירית תל אביב

הגדלת -משמאל . על מכתב ערבות משותף" אחוזת בית"חתימות רוכשי המגרשים ב -מימין : 9תמונה

]183' עמ, ה"תשמ, כץ[חתימותיהם של יוסף אליהו ויעקב שלוש על המכתב

46

צילום משפחתי של לאה [1919 או ראשית שנת 1918תצלום מסוף שנת , הבתים התאומים: 10תמונה

]'אלכסנדרוביץ

]2000, י המחבר"צולם ע) [החזית הפונה לרחוב פינס(החזית המזרחית , ה שלושבית מש: 11תמונה

47

צילום [שנות השלושים , בגן שמאחורי בית משה שלוש) ' אלכסנדרוביץ–לימים (לאה שלוש : 12תמונה

]'משפחתי של לאה אלכסנדרוביץ

צילום [שנות השלושים , לושאביעזר ורות שלוש על מעקה מרפסת הגן האחורית של בית משה ש: 13תמונה

]'משפחתי של לאה אלכסנדרוביץ

48

]2001, י המחבר"צולם ע[מבט מרחוב פינס , הגדר הבנויה של בית אברהם חיים שלוש: 14תמונה

אמצע שנות העשרים , במרפסת החזיתית של בית משה שלוש, בנו של משה שלוש, אהרן שלוש: 15תמונה

]'דרוביץצילום משפחתי של לאה אלכסנ[

49

]1991, י המחבר"צולם ע[חזיתות מזרחית ודרומית לפני תהליך השימור , בית משה שלוש: 16תמונה

שברי צדפים , מלט–הרכבו של הבטון ניכר לעין . פרט מעקה טרומי מבטון, בית אברהם חיים שלוש: 17תמונה ]2001 ,י המחבר"צולם ע[חול ים דק ואבנים קטנות בגוון כתום , לבנים

50

]2001, י המחבר"צולם ע[מרצפות מלט צבעוניות מקוריות בחלל הכניסה לבית משה שלוש : 18תמונה

מעניין לראות כי מדובר בשני דגמים . מרצפות מלט מחוספסות בבימת הכניסה של בית משה שלוש: 19תמונה ]2001, י המחבר"צולם ע[שונים

51

בלוקי הפינות –מאחור ; )משוחזרים(בלוקי הגדר , מלפנים–שלוש פרטי בלוקים בבית משה : 20תמונה

]2000, י המחבר"צולם ע) [מקוריים(

דוגמת העיטור זהה לזו של בלוקי . בלוקי בטון מעוטרים בשימוש משני ברחוב הכובשים בתל אביב: 21תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[הגדר בבית משה שלוש

52

אשר נחשף , 9ם העגולים בבלוקי הבטון המעוטרים בגדר הבית ברחוב לילינבלום מילוי החללי: 22תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[בעקבות נפילת מספר בלוקים

לידה עומד יוסף דוד ; אמצע שנות העשרים, לאה שלוש ניצבת בשער הכניסה של בית משה שלוש: 23תמונה מאחור נראה הבית העומד עד היום . לכיוון רחוב לילינבלוםבמבט , הצילום צולם מתוך החצר המקדמת. הורוויץ

]'צילום משפחתי של לאה אלכסנדרוביץ [1ברחוב לילינבלום

53

]2000, י המחבר"צולם ע[פרטי פינה ומעבר בין קומות בחדר המדרגות של בית משה שלוש : 24תמונה

שר נמצאת בבית החרושת למרצפות של אבנר א, קונזולת בטון זהה בדוגמתה לזו שבבית משה שלוש: 25תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[גלוסקא

54

]2000, י המחבר"צולם ע[בית אברהם חיים שלוש , פרט תחתית משקוף חלון ופרט פינה: 26תמונה

]2000, י המחבר"צולם ע[בית משה שלוש , פרט חור אוורור בחזית חדר המדרגות: 27תמונה

55

צילום מתוך חדר המדרגות , חדר המדרגות בבית משה שלוש, ור אוורור בצורת חור מנעולפרט ח: 28תמונה

]2000, י המחבר"צולם ע[

, י המחבר"צולם ע[דלת הכניסה מעץ אינה מקורית . שער הכניסה לחדר המדרגות בבית משה שלוש: 29תמונה

2000[

56

]88' עמ, שם, כרמיאל[רהם סוסקין בצילום של אב, 1911, חזית בית מאיר דיזנגוף: 30תמונה

]66' עמ, 1993, דובשני [1924 בתערוכה שהתקיימה בתל אביב באפריל "האחים שלוש"ביתן : 31תמונה

57

מימין נראים בית יוסף אליהו שלוש ובית יעקב . בצילום של אברהם סוסקין, 1911, שדרות רוטשילד: 32תמונה ]37' עמ, שם, כרמיאל[שלוש

]79' עמ, א"תשס, שביט וביגר[מועד לא ידוע , חזית בית יוסף אליהו שלוש הפונה לשדרות רוטשילד: 33תמונה

58

, רגב ווידריך[בחלק התחתון של הצילום נראה גג בית יוסף אליהו שלוש . 1913, שדרות רוטשילד: 34תמונה ]39' עמ, ט"תשנ

מאחור , אהרן שלוש יושב. ה או תחילת המאה העשריםסוף המאה התשע עשר, בית אהרן שלוש: 35תמונה

]47' עמ, א"תשנ, שלוש. א[עומדים שלושת בניו

59

]1999, י המחבר"צולם ע[החזית הפונה לרחוב שלוש , בית אהרן שלוש: 36תמונה

]1999, י המחבר"צולם ע[פתחי החזית הפונה לרחוב שלוש , בית אהרן שלוש: 37תמונה

60

, תיק תיעוד בית אהרן שלוש) [למטה(וקומה שניה ) למעלה(קומת כניסה , תכנית בית אהרן שלוש: 38תמונה

]2-ו 1גליונות , 1994, המועצה לשימור אתרים

61

הקירות . 7.7.1924, ערוכה בידי אדריכל זכי שלוש, תכנית הרחבה של בית יוסף אליהו שלוש: 39תמונה

]עירית תל אביב, ארכיון מינהל ההנדסה, 9 הבית בשדרות רוטשילד תיק בנין של[המושחרים מיועדים להוספה

צילום של פרנק , חלוקה פנימית של חלל מרכזי בבית חלל מרכזי באמצעות שלושה פתחים מקושתים: 40תמונה

]67' עמ', חלק ב, ט"תשנ, פוקס[שולטן משנות העשרים

62

הקירות הושחרו על ידי המחבר ). למטה( וקומה שניה )למעלה(קומת כניסה , תכנית בית משה שלוש: 41תמונה

]10' עמ, עירית תל אביב, מחלקת השימור, 30תיק תיעוד הבית ברחוב פינס [כדי להקל על קריאת התכניות

63

]241' עמ, 1996, וייל-קופר[שנות העשרים , "האחים שלוש"מודעה של : 42תמונה

]103' עמ, ט"תשמ, זאבי [1923, "האחים שלוש"מודעה של : 43תמונה

64

צולם [קיר בלוקי בטון באחד מביתני בית החרושת של הוגו וילנד ליד תחנת הרכבת הישנה של יפו : 44תמונה

]2000, י המחבר"ע

]153' עמ, ו"תשנ, בן ארצי[מועד לא ידוע , בית הקהילה הטמפלרי בשרונה: 45תמונה

65

]632' עמ, 1925, 20גליון , מסחר ותעשיה ["האחים וילנד"מודעה של בית החרושת של : 46תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע [3קונזולה מבטון עם עיטור מגן דוד בבית ברחוב לילינבלום : 47תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[תל אביב , בית הקברות ברחוב טרומפלדור, כד בטון עם עיטור מגן דוד: 48תמונה

66

]2001, י המחבר"צולם ע[תל אביב , בית הקברות ברחוב טרומפלדור, רי אהרן ושרה שלושקב: 49תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[מי 'שכונת עג, בית הקברות היהודי הישן ביפו, קבר שמעון מויאל: 50תמונה

67

של אבנר נמצאת היום בבית החרושת למרצפות, "אחים שלושה"תבנית מרצפת מבית החרושת של : 51תמונה

]2001, י שביט מגן"צולם ע[גלוסקא

הנמצאת היום בבית החרושת , "אחים שלושה"פרט מסגרת תבנית מרצפת מבית החרושת של : 52תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[ועליה ציון שם היצרן ומקום הייצור , למרצפות של אבנר גלוסקא

68

]30' עמ, שם, דובשני[מועד לא ידוע , ויהבית בפינת הרחובות הרצל ויהודה הל: 53תמונה

הקומה . מועד לא ידוע, 32רחוב שלוש , "האחים שלוש"הקומה השניה של בית החרושת של : 54תמונה ]53' עמ, ן"תש, בן שחר [1975התמוטטה בשנת

69

]2001, ברי המח"צולם ע[חזית לרחוב אילת , תל אביב, 59בית הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת : 55תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[חזית לרחוב אילת , תל אביב, 59בית הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת : 56תמונה

70

. מאחורי הטיח נראים אריחי חרס חלולים. פרט קיר פנימי, 59בית הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת : 57תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[מורו של הבית העץ הוא חלק מתמיכות שהוכנסו בקיר כחלק מתהליך שי

מעל שכבת מסד מבטון נבנים הקירות מבלוקי בטון . קיר, 59בית הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת : 58תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[מעוטרים

71

]2001 ,י המחבר"צולם ע[פרטי בלוקי בטון מעוטרים , 59בית הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת : 59תמונה

פרטי בלוקי בטון מעוטרים המרכיבים את קירות המרתף , 59בית הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת : 60תמונה

]2001, י המחבר"צולם ע[

72

, שם, וייל-קופר[הוגו וילנד שני מימין . מועד לא ידוע, החצר הפנימית, בית החרושת של הוגו וילנד: 61תמונה

]40' עמ

]'צילום משפחתי של לאה אלכסנדרוביץ[מועד לא ידוע , ן שלושאהר: 62תמונה

73

]'צילום משפחתי של לאה אלכסנדרוביץ[תחילת המאה העשרים , יוסף אליהו שלוש: 63תמונה

]'צילום משפחתי של לאה אלכסנדרוביץ[שנות העשרים , יוסף אליהו שלוש: 64תמונה

74

ביבליוגרפיה

מקורות ראשוניים

ותיק תיעוד של בית 2001, 32 תיק תיעוד של בית אהרן שלוש ברחוב שלוש -מ "אמנון בר אור אדריכלים בע .1999, 59הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת

30 ברחוב שלוש ,32- ו30 תיקי הבנין של הבתים ברחוב פינס –עירית תל אביב , ארכיון מינהל ההנדסה

. 11- ו9רות רוטשילד ובשד

. ארכיון הצילומים; אוסף זלמן דוד לבונטין–הארכיון הציוני

.1994, 32תיק תיעוד של בית אהרן שלוש ברחוב שלוש , המועצה לשימור אתרים

. 11-ו 9 ובשדרות רוטשילד 32-ו 30תיקי הבתים ברחוב פינס , עיריית תל אביב, מחלקת השימור

ספרות מחקרית

ישראל -המושבה האמריקנית גרמנית ביפו וייחודה במסגרת פעילות העולם הנוצרי בארץ, ל יעקבאי, איזלר .1993, אוניברסיטת חיפה, חיבור לתואר מוסמך, )1866-1914(מאני 'בשלהי השלטון העות

הוצאת , אביב ואתריה-תל, )עורכים(בתוך גדעון ביגר ואלי שילר , "אביב-אדריכלות בתל", אברהם, ארליק

.120-111' עמ, ז"תשמ, ירושלים, יאלאר

תל אביב , )עורך(בתוך מרדכי נאור , "1934-1909אביב בשנים -התפתחות השטח הבנוי של תל", גדעון, ביגר

.ד"תשמ, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1909-1934, בראשיתה

, ירושלים, יד יצחק בן צביהוצאת, התיישבות הטמפלרים בארץ ישראל: מגרמניה לארץ הקודש, יוסי, בן ארצי .ו"תשנ

.ן"תש, תל אביב, ההוצאה לאור-משרד הבטחון, אביב מספרים-תל-בתי יפו, פנחס, בן שחר

.1993, תל אביב, ההוצאה לאור–משרד הבטחון , 'אדריכל יהודה מגידוביץ, גלעד, דובשני

.ו"תרצ, תל אביב,בהשתתפות העיריה" ספר תל אביב"ועדת , ספר תל אביב, אלתר, דרויאנוב

בתוך מרדכי , "אביב- המהפך האדריכלי של שנות השלושים בתל–' בתי קופסאות'ל' בתי חלומות'מ", נתן, הרפז

.ד"תשמ, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1909-1934, תל אביב בראשיתה, )עורך(נאור

.ט"תשמ, תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, עיר במודעות, )עורך(רחבעם , זאבי

' עמ, ה"תשמ, 33, קתדרה, "אביב- הנחת היסודות להקמתה של תל– 1909-1906אחוזת בית 'חברת ", יוסף, כץ

191-161.

-בעיותיה המדיניות והבין: מאנית'ישראל בשלהי התקופה העות-התישבות הגרמנים בארץ, אלכס, כרמל

.ג"תשל, ירושלים, האוניברסיטה העברית, לאומיות

.ן"תש, תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, 1909-1918, העשור הראשון: אביב בתצלומיםתל , בתיה, כרמיאל

–חיפה , )עורך(יוסי , ארצי-בתוך בן, " תיעוד ארכיטקטוני–מאנית 'בית המגורים הערבי בחיפה העות", רון, פוקס . ח"תשנ, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, היסטוריה מקומית

.126-83' עמ, ט"תשנ, 89, קתדרה, )'חלק א" (עיון מחודש: ישראלי- הארץהבית הערבי", רון, פוקס

.86-53' עמ, ט"תשנ, 90, קתדרה, )'חלק ב" (עיון מחודש: ישראלי-הבית הערבי הארץ", רון, פוקס

75

.ו"תשכ, קול ישראל, )תכנית רדיו (בית אבי עם הלל שלוש, )עורכים(פיטר ועמוס אטינגר , פריי

. ב"תשנ, תל אביב, הוצאת יד יצחק בן צבי, ישראל-ד מבט על ארץמבט ועו, ז"ב, קדר

.1996, תל אביב, ההוצאה לאור–משרד הבטחון , סיפורה של נווה צדק: הבתים נדמו להיכלות, לאה, וייל-קופר

.1991, ירושלים, כתר, הבנייה הערבית מחוץ לחומות–אדריכלות בירושלים , דוד, קרויאנקר

. ה"תשמ, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1799-1917, מיחתה של עיר צ–יפו , רות, קרק

הוצאת , החומר והרוח, האנשים–שדרות רוטשילד בתל אביב : בולוואר, )עורכים(עופר ושולה וידריך , רגב

.ט"תשנ, אוניברסיטת תל אביב, רמות

אביב - ועד הקהילות הספרדיות לתל,מקהילה ספרדית למרכז ציוני: היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, חנה, רם

.ו"תשנ, ירושלים, יפו ומחוז המרכז

. א"תשס, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רמות, ההיסטוריה של תל אביב, יעקב וגדעון ביגר, שביט

, הוצאת אריאל, אביב ואתריה-תל, )עורכים(בתוך גדעון ביגר ואלי שילר , "אביב-ראשיתה של תל", נתן, שור

.81-63' עמ, ז"שמת, ירושלים

. א"תשנ, תל אביב, הוצאת המחבר, סיפורה של משפחה: מגאלאבייה לכובע טמבל, אהרן, שלוש

.א"תרצ, תל אביב, הוצאת המחבר, 1930-1870: פרשת חיי, יוסף אליהו, שלוש

Bianca, Stefano, Urban Form in the Arab World: Past and Present, VDF, Zürich, 2000,

Eisler, Jakob, Der deutsche Beitrang zum Aufstieg Jaffas 1850-1914: Zur Geschichte Palästinas im 19. Jahrhundert, Harrassowitz Verland, Wiesbaden, 1997.

Sweeney, Robert L., Wright in Holywood: visions of a new architecture, MIT press, Cambridge Mas., 1994.

76

:ידע נוסף ניתן ליצור קשר עםלמ

'אור אלכסנדרוביץ

054-7234028: נייד

oraleks@gmail.com: ל"דוא

For further information please contact:

Or Aleksandrowicz

Mobile: 054-7234028

E-Mail address: oraleks@gmail.com