השפעת שכבת המלח המסינית על גאולוגיה ברביעון

5
ןןןןןןןןןןןןן- ןןןןן ןן ןןןןן ןןןןןןן ןןןןן ןןןןן ןן ןןןןן ןןןןןן ןןןןןןןן ןןןןן ןןןןןןן ןןןןןן – ןןןןןן ןןןןןן ןן ןןןןן ןןןןןןןן. ןןןןן ןןןן ןןןןןן ןן ןןן ןןןןןן,- ןןןןןן ןןןן ןןןןןן ןן ןןן ןןןןן ןן ןןן ןןןן ןןןןן ןןןןןן ןןןןןן ןןן ןןןן ןןןן ןןןןןן ןן ןןןן ןןןןןן, ןןןןן ןן ןןןןן ןןןןןןןןן ןןןןןן ןןן. ןןןןןן ןן ןןן ןןןןן ןןן ןןןןן ןןןןןןןן ןןןןןןן ןן ןןןןןןןןןן ןן ןןןן ןןןן ןןןן ןןןןן ןןןן ןןןן ןןןןן ןןןןןן ןן ןןןןןן ןןןןןןן ןן, ןן ןןןן ןן ןן ןן ןןן ןןןןןןןןןן ןןןן ןןןןןן ןןןןןן ןןןןן ןןן ןן ןןןןןן ןןןןןן ןןןןןן ןןןןןןן ןןןןןן ןןןןןן. ןן ןןןןן ןןןןןן ןן, ןןןן ןןןןן ןןןןן ןןןןןןן ןן ןןןןןןן ןןן ןןן, ןןןןןןן ןןןןןן ןן ןןןןן ןןןן ןןן ןןןןן ןןן ןןןןןן ןןן ןןןן ןןןןןןן ןןןן, ןןןןן ןןןןן ןןןןןןן ןןןןןן ןןןןן ןןןן ןןןןןןןן ןן ןןןןןן, ןןןן ןןןן ןןןןןןןן:- ןןןןןן ןןן ןןןן ןן ןןןן ןןןן ןןןןןןן ןןןןןן ןןןןןן ןן ןןןןןן, ןןןןןן ןןןןן ןןן ןןןן ןןןן ןןן ןןןןןן ןן ןןןןן ןןןןן – ןןןןןןןן ןןןן ןןןןן, ןןןן ןן ןןןןןן, ןןןןן, ןןןן ןןןןןן ןןןןןןןן ןןןןןןן ןןןןן ןןןןן ןןןןןןן ןןןןןן ןןןןן ןןןןן ןןן ןןןןן ןןןןןןןןן ןןןןן ןןןן ןןןןןןן ןןן ןןןןן. ןןן ןן, ןןןןן ןןןן ןןןןןן ןןןן ןןןןןן ןןןןןןן, ןן ןןן ןןןןן ןןןןןןן ןןןןן, ןןןןןןן ןןןןןןן ןןן ןןןן ןןןןןן ןןןןן ןן ןןןןןןןן ןןןןןן ןןן ןןןן ןןןןןן ןןן. ןןןןן ןן ןןןןן ןןןןןןןן ןןןןן ןןןןןןן ןןןןןןןן ןן ןןןן ןןן- ןן, ןןן ןןןןןן ןןןןן ןןןןןןןן ןןןןןןן ןןן ןןןןןן ןןןןןןןןן

Upload: albert-tslofajim

Post on 28-Jul-2015

53 views

Category:

Documents


1 download

TRANSCRIPT

Page 1: השפעת שכבת המלח המסינית על גאולוגיה ברביעון

מבנים של גלישה בסדימנט הפליו-רביעוני במדרון היבשת של ישראל ולבנון ושינויים בשכבה המסינית תחתיהם –

כתוצאה אפשרית של תהליך הלוקינטי.

תקציר

במקביל לחוף המזרחי של אגן הלבנט - חלקו המזרחי של הים התיכון, אל מול חופי ישראל ולבנון מוכרים החל מסוף שנות השישים של המאה העשרים, מבנים של שקיעה

גיאולוגית מקבילת חוף.

בתקופה זו חלה פריצת דרך בהבנת התהליכים המעצבים את הגיאולוגיה של קרום כדור הארץ ולאור הידע החדש הוצעו הסברים גם לתופעה ספציפית זו, אך נראה כי אף לא

אחת מהתיאוריות זכתה לאישוש תצפיתי מאוחר והן לא נתקבלו בקהילה המדעיתכהסברים מספקים לתופעה.

אי התאמה שכבתית זו, כאשר נבחנת בכלים סייסמים של רפלקצית גלי קול, המספקים נתונים על אזורי מעבר בין שכבות בהן עוברים גלי הקול במהירות שונה, ולאחר עיבוד

הנתונים המאפשר הדמית עומק של רציפות ואי-רציפות של צפיפות, מגלה מספרמאפיינים:

נראה כי קווי השבר הנוצרים בתהליך השקיעה הם מרובים, נמשכים מקרבת פני השטח כלפי מטה בזווית לא לגמרי אנכית – המאפיינת שברי גלישה, ראשם של השברים,

כאמור, נמצא בשכבות העליונות והחדשות ביותר ואילו שורשיהם נמצאים באזור המעברבין השכבה הפליוקנית לשכבת המלח המסינית אשר תחתיה.

כמו כן, בשכבת המלח המסיני עצמה מתגלים עיוותים, עד כדי איבוד רפלקציה מוחלט,באזורים הנמצאים ממש מתחת לשברים ונראה כי כיווניות השברים היא כלפי אזורים אלו.

עבודה זו סוקרת תיאוריות חדשות ומודלים המבוססים על מידע חדש זה, אשר פורסמו בשנים האחרונות וקושרים בין תופעות פיסיקליות - דינמיקה של גופי מלח, לבין שקיעה

ושברי גלישה בשכבות העליונות והמאוחרות יותר.

מבוא

Page 2: השפעת שכבת המלח המסינית על גאולוגיה ברביעון

בשולי מדרון והתרוממות היבשת של ישראל ולבנון, החל מצפון לבירות ועד אל מול אשדוד, לאורך רוב השוליים המזרחיים של אגן הלבנט, מתקיימת בפס צר של מספר

Neevקילומטרים, מערכת רציפה למדי של גלישה ושקיעת הסדימנט הפליו-רביעוני. )1967)

קווי השבר של מערכת זו ניכרים גם בעומק לא גדול מפני השטח ומעידים כך, כי התהליךהתרחש - לפחות בחלקו, לאחרונה – בהלוקן או בסוף הפליסטוקן.

השכבה הפליו-רביעונית בה מופיעות הגלישות הושקעה ישירות מעל השכבה המסינית – שכבה אוופוריטית המורכבת מהליט בעיקרה )באזור זה, באזורים אחרים המשקע העיקרי

הוא גבס(. השכבה המסינית נצפתה בסקרים גיאופיזיים ימיים בשיטת הרפלקציה ( והיא מיוחסתGlomar Challenger 1970הסיסמית והרכבה נבדק בקידוחי מחקר ימיים )

ע"פ התיאוריה המקובלת והמבוססת היטב בממצאים, להתייבשות הים התיכון בשלבים, מיליוני שנים במשך המסיניאן, תהליך זה מכונה –5.5, או 5או מחזורים תכופים, לפני כ-

'האירוע המסיני'.

לאירוע המסיני תוצאות שונות ביבשת ובאגן: באגן האידוי הצטברה שכבה אוופוריטית שניות סיסמיות( שעיקרה הליט וגבס, ובו בזמן, עם2.5 ק"מ )2בעובי ממוצע של מעל ל-

ירידת מפלס הים, התרחשה ארוזיה בקנה מידה עצום בשולי היבשת התלולים, תוךהתחפרות קניונים עמוקים.

הרפלקציה המתקבלת מאזור המעבר בין השכבה הפליו-רביעונית רביעונית לשכבה ', החזר זה מתמשך גם אל תוך היבשת ומשקףMהאוופוריטית המסינית מכונה 'רפלקטור

את המעבר בין השכבה הפליו-רביעונית לתצורות שנחשפו בתהליך הארוזיה במהלךהתקופה המסינית.

' מתקבל מאזור המעבר בין תחתית השכבה האוופוריטית לביןNהחזר נוסף – 'רפלקטור הסדימנט המיוקני המאוחר תחתיה - בקרקעית אגן האידוי המסיני. מקום בו לא

התרחשה ארוזיה משמעותית בשכבה המיוקנית מלבד באזורי חדירת הקניונים שלהנחלים שניקזו את היבשת.

עד לאחרונה הוצעו שני הסברים למכניזם הגיאולוגי היוצר את התופעה של קוו הגלישות המקביל לחוף, שני ההסברים לא נתקבלו באופן רחב בעולם המדעי ואינם עולים בקנה

אחד עם תוצאות סקרים סיסמיים חדשים או חישובי תנועת הלוחות המקובלים כיום:

Neev et al. (1982 ,1986) במאמרים משנות השמונים מציעNEEV כי הקו של אזור הגלישה, מאפיין קוו שבר הנמשך בפנים אפריקה ולתוך האוקיינוס האטלנטי.

" כפי שמכונה השבר המוצע במאמרים אלו, מהווה שברPelusium Megashear ה- " ארוך מסוג טרנספורם ולאורכו מבנים של התרוממות או שקיעה בהתאם למגמת השבר

באזור.

Tapponnier et al. (2004) הציעו כי הגלישות הן תוצאת לחץ, הנובע מגבול הפחתה לא מוכר של הקרום הימי הלבנטיני לכיוון מזרח אל מתחת לבנון.

Page 3: השפעת שכבת המלח המסינית על גאולוגיה ברביעון

שני ההסברים מנסים לקשור, באופן ישיר, בין התופעה לתנועה הטקטונית של הלוחות, באף אחת משיטות מיפוי קווי הגבול הטקטוניים המקובלות כיום, אין תימוכין להסברים

אלו. כמו כן, אין תיעוד של פעילות געשית עשירה בסיליקה שעשויה לתמוך בתיאוריה השנייה

)של טפורינר(, באזורים הצפויים.

כאמור, הסברים אלו לא נתקבלו בעבר מפאת מחסור בעדויות תומכות והתיאוריותהחדשות, בהם עוסקת עבודה זו, מיחסים לתופעה הסבר מקומי יותר.

לאחרונה השתחררו לציבור המדעי ע"פ חוק, תוצאות סקרים סיסמיים שנערכו בשנותהשמונים, והתשעים לצרכי קידוח נפט וגז.

הסקרים מספקים הדמיה של האזור ברמה גבוהה בהרבה מבעבר ומאפשרים הדמית חתכים ברזולוציה גבוהה המשקפים את צורתן של השכבות הפליו-רביעונית, השכבה

המסינית שמתחתיה והשכבות המיוקניות הקדומות אשר מתחת לשכבה המסינית. התוצאות מראות בברור קשר בין אזור הגלישה הפליו-רביעוני, לאורך הפס מקביל החוף,

לבין שינויי צורה והעלמות חלקית של השכבה האוופוריטית-מסינית מתחת לפס זה. ,Mהרפלקציה שמתחת לפס הגלישה מתאפיינת בעיוות חריף והחלשה של רפלקטור

ושקיעה והתמוטטות של השכבה הפליו-קוארטנרית.Nהעלמות חלקית של רפלקטור

יתר על כן, בתוך אפיק פלמחים - חלק ממערכת הניקוז חצבה, אחד הקניונים המסיניים העמוקים הנראה היטב בעיבוד נתוני הסקר של אזור מדף היבשת מול אשדוד, ניכרת חדירה של השכבה המסינית אל כיוון היבשת )לשון אוופוריטית אל תוך הערוץ( ובתוך

חדירה זו, מופיעה הגלישה הפליו-רביעונית והעלמות הרפלקטורים מתחתיה כשגם היאמוסטת בהתאמה אל פנים הארץ.

Mart and Ryan (2007)מתארים במחקרם את הממצאים החדשים האלו, מכנים את התופעה בשם "המיבנים הפיניקיים" ומציעים הסבר חדש לתופעה המבוסס על

הלוקינטיקה – תנועה המבוססת על תכונות הזרימה של מלח. תוצאות של זרימה הלוקינטית מוכרות ומתוארות היטב בעשורים האחרונים כאשר מדובר בתופעות של

חדירה בין שכבות ולאזורי חולשה )דיאפירים(, מרט וריאן מציעים מנגנון דומה אך לא בקצה אגן השיקוע המסיני, במהלך הרביעון.שקיעה בעקבות זרימת מלח,זהה, של

מקצה השכבה המסינית כלפי האגן דבר הגורר גלישה ושקיעה שלהמלח נסוגכאשר, הסדימנט העליון, תהליך המאפשר בתורו, חדירת מים לאורך קווי שבר הגלישה והמסה

נוספת של שכבת האוופוריטים הנסוגה.

Bertoni and  Cartwright (2006)מתארים מנגנון שקיעה המבוסס גם הוא על "בריחת מלח" מהשכבה המסינית התחתונה. המנגנון מוצע כהסבר לתופעת שקיעה נקודתית

בחדירת מים ראשונית והמסת מלחלמול חופי עזה, כאשר המנגנון המוצע מתאפיין השערה כי התמיסה של שכבת המלח המומסת השתחררה ברעידות אדמה.וב

Mart and Ryan כמו גם Bertoni andCartwright מקשרים גלישות אלו עם תופעות דומות באזורים במרכז האגן בהם ניכרת גלישה ותזוזה משותפת של חלקה העליון של

Page 4: השפעת שכבת המלח המסינית על גאולוגיה ברביעון

מתארת תופעות גלישה  C. Bertoniהשכבה המסינית ביחד עם הסדימנט שמעליה. נוספות ותופעות המסה במזרח הלבנט, בהרחבה בעבודת הדוקטורט שלה.