: מהי חשיבה סוציולוגית 1 נושא

משוניס

הפרספקטיבה הסוציולוגית

ברגר: ראיית הכללי בהיבט הפרטי

התבונה הסוציולוגית היא ביסודה ההכרה בכך שהעולם החברתי מכוון את מעשינו והכרעותינו

כשם שחילופי העונות משפיעים על האופן בו אנחנו מתלבשים או מבלים.

,כראיית ההיבט הכללי במקרה הפרטי הפרספקטיבה הסוציולוגיהתיאר את פיטר ברגר

משמע זיהוי דפוסים כלליים של חברה בהתנהגותם של יחידים.

ברגר:ראיית הצד המוזר בתופעה קיימת – מהותה של הסוציולוגיה

התבוננות בעולם מפרספקטיבה סוציולוגית, בעיקר בשלביה הראשונים דורשת מאיתנו לראות

את הצד המוזר בתופעה שהיא מוכרת וטבעית לנו. התפיסה הזו מחייבת אותנו להמיר את

, בתפיסה,מה שאנחנו מחליטים לעשותהרעיון המוכר שההתנהגות האנושית אינה אלא

.שמחשבותינו ומעשינו מכוונים למעשה ע"י החברה

דירקהיים: אינדיבידואליות בהקשר חברתי

הפרספקטיבה הסוציולוגית מלמדת שלאמיתו של דבר ההתנהגות האנושית אינה עצמאית כפי

שהיא נתפסת בשכלנו הישר. חיי היום-יום מטילים על רובנו אחריות כבדה, ואנו נוהגים לטפוח

ולייסר את לעצמנו נוחלים הצלחה על השכם כאשר אנו כשהעניינים משתבשים.עצמנו

בגאוותנו הרבה על עצמאותנו האישית אנחנו שוללים את הרעיון שהתנהגותנו מצייתת לדפוסים

חברתיים.

של מחקרו היא האדם של ביותר האישיים המעשים על החברה להשפעה טובה דוגמא

על התאבדויות בחברות שונות שמוכיח שאחוז ההתאבדויות בחברות משתנה על פידירקהיים

סוג החברה.

ברגר: פגישה עם הסוציולוגיה- מתודות לחקירה הסוציולוגית

המעטת הדמות

אנו טוענים אפוא, כי בתודעה הסוציולוגית גלום מוטיב של חשיפה והמעטת-דמות. הסוציולוג

שלו, המחשבה צורת של ההיגיון ע"י ושוב שוב שליידחף דמותן את ולמעט לחשוף

הכורח הזה של הסרת המסווה מן התעמולות שלהמערכות החברתיות אותן הוא חוקר.

1

השלטון, יומרותיו והדברים אותם הוא רוצה להציג כנורמאליים הוא אחד הקווים המרכזיים של

הסוציולוגיה.

התפעלות מן הבלתי מהוגן שבחברה

בכל חברה מערבית, ניתן להבחין בין סקטורים מהוגנים ובלתי מהוגנים. הסוציולוגיה בעצם

ונקודת ההתבוננות המרכזית שלהם על הבינה שמחקרים רבים שנעשו בתקופת פריחתה,

המושגים של "מהוגן" ו"בלתי מהוגן" אךהחברה, היתה דרך משקפי ה"חברה המהוגנת".

הם בעצם מושגים שהחברה יצרה תוך כדי יחסי גומלין חברתיים בתוכה ומתוך מטרה

הדבר הנכון יהיה לחקור זה למה החברה החליטה על חלוקה זו שזה ישרת, ולכן מסוימת

.וע"פ איזה קריטריונים

העמדת דברים על שיעורים היחסי

אחד הגורמים של הפיכתו של העולם ל"כפר גלובלי קטן" הוא היכול של אדם תוך כמה שעות

להיות חשוף לתרבות אחרת לגמרי ממה שהוא מכיר. בתוך ריבוי אפשרויות ותפיסות עולם כזה,

אדם חייב להיות ספקן לגבי האם תרבותו היא טובה יותר או טובה פחות מכל התרבויות האלה

שהוא רואה? ותהיה תשובתו אשר תהיה, המסקנה המתבקשת היא שתרבותו, ערכיו, חוקיו

ותפיסת עולמו הם יחסיים בעולם שמלא בתפיסות עולם אחרות.

לא רק זהותו שלעל הסוציולוגי להתבונן על החברה דרך משקפי היחסיות הללו ולהבין ש

אדם והצורה בה הוא מגדיר את עצמו היא יחסית למקום וחברה, אלא גם הרעיונות

הם יחסיים והם יווצרו או לא יווצרו על פי התאמתם למקום ולזמן.

הפרספקטיבה הסוציולוגית בחיי היום-יום

דוגמא למצב הכופה עלינו נקודת ראות סוציולוגית היא מפגש עם אדם בן תרבות זרה –

הסיבה לכך היא שאנחנו מוכרחים לראות את ההבדלים בינינו לבינו אם נרצה ואם לא, וכך

אותם. להסביר מנסים בעצם אנחנו

ישנם שני מצבים נוספים שיכפו עלינו נק' ראות סוציולוגית שכזו:

סוציולוגיה ושוליות חברתית(1

חשיבה סוציולוגית נפוצה במיוחד בקרב אנשים "זרים" מבחינה חברתית, מדובר על

אנשים שחוויית הזרות שהם חווים היא מרכיב קבוע בחיי היום-יום שלהם. ככל שזרותו

2

של אדם חריפה יותר, כך גוברת מודעותו לסביבתו החברתית )מפני שהוא כל הזמן

1( ונטייתו לאמץ פרספקטיבה סוציולוגית."הזרה"נמצא במצב של

דרך נוספת להבין זאת היא שעל מנת לפתח פרספקטיבה סוציולוגית עלינו להתרחק

קמעה בשגרת חיינו המוכרת ולהתבונן בחיים מתוך מודעות שונה.

סוציולוגיה ומשבר חברתי(2

תקופות של שינויים חברתיים מרחיקי לכת או משברים חברתיים עשויות לטלטל כל

אדם ולעוררו להתבוננות חברתית. זאת מפני שברגע שקורה שינוי שהוא כה מרחיק

לכת וכה משמעותי, לא יכול לבוא האדם ולאמר שכל מה שקרה כתוצאה מאותו שינוי

ויאמר שכתוצאה מהשינוי החברתי המסויים, יבוא זה בחירה אישית שלו, אלא הוא

השתנו חייו – וזו התפיסה הסוציולוגית.

יתרונות הפרספקטיבה הסוציולוגית

לימוד הפרספקטיבה הסוציולוגית מאפשר לנו להשתמש בה בקלות בחיי היום-יום. שימוש זה

יתרונות עיקריים שהם:4מקנה לנו

הפרספקטיבה הסוציולוגית מערערת את ודאות מושגינו לגבי עצמנו וזולתנו,(1

- במילים אחרות,ומאפשר לנו לבחון בעין ביקורתית את אמיתותן של מוסכמות

עינינו לראות שרעיונות הנחשבים בעינינו כמובנים החשיבה הסוציולוגית פוקחת את

מאליהם אינם בהכרח נכונים.

לנו להעריך את האפשרויות המוגבלות(2 הפרספקטיבה הסוציולוגית מאפשרת

ומה אין בכוחנוהחלות על חיינו- יש בכוחנו הסוציולוגיה מאפשרת לנו להבין מה

להשיג וכיצד נוכל להשיג את מטרותינו ביתר יעילות.

- אם הפרספקטיבה הסוציולוגית מכשירה אותנו ליטול חלק פעיל בעיצוב החברה(3

בהשארת המצב כמות שהוא או בלחימה עיקשת לשנותו. אך תהא המטרה הסופית

אשר תהיה, כל לחימה בזירה החברתית מותנית ביכולת לזהות כוחות חברתיים ולהעריך

את תוצאותיהם.

האנושית(4 גוניות הרב את להכיר לנו מסייעת הסוציולוגית הפרספקטיבה

- היא מעודדת אותנו להתבוננות ביקורתיתולהתמודד עם אתגרי החיים בעולם מגוון

ביתרונותיהם וחסרונותיהם של כל צורות החיים – כולל זו שלנו – ובכך עוזרת לנו להיות

יותר טובים.

אדם אפרו אמריקני לא יכול לחיות בארה"ב זמן רב בלי לשים לב להשפעתה הרבה של צבע עורו עללדוג': 1

מהלך חייו.

3

2 תיאוריה סוציולוגית

של נוסף למימד זקוקים אנו הכוללת, התמונה את נפרדות מתצפיות להרכיב מנת על

היא הסבר המלמד כיצד ומדוע עובדות שונות קשורות זותיאוריה התיאוריה.הסוציולוגיה –

לזו. זוהי בעצם הדרך בה יפרש הסוציולוג את תצפיותיו. סוציולוגים המנסים לפתח תיאוריות

כאלו על החברה ניצבים מול קשיים ושאלות רבות לגבי כיצד יש לקשור יחדיו את העובדות.

פרדיגמות תיאורטיות.בניסיונותיהם לפתח את החברה הם משתמשים במה שנקרא

- תיאורטית היא דימוי בסיסי של החברה המנחה את החשיבה והמחקר.פרדיגמה

לרשותם של הסוציולוגים עומדות שלוש פרדיגמות שכאלו:

הפרדיגמה הסטרוקטורלית-פונקציונלית

מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כמערכתהפרדיגמה הסטרוקטורלית-פונקציונלית-

מורכבת שחלקיה פועלים יחדיו לקידום הסולידריות והיציבות.

ע"י מודרכים שחיינו היא הזו הפרדיגמה של הבסיסית חברתייםההנחה כלומרמבנים ,

. המבנה החברתי הוא המעצב את המשפחה,דפוסים יציבים יחסית של התנהגות חברתית

והוא קובע את כל כללי הנימוס מורה לאנשים לברך אחד את השני לשלום ברחוב הוא

הפונקציותהחברתיים. הדרך בה מסבירה הפרדיגמה הזו את המבנים החברתיים היא ע"פ

השלכות המבנה החברתי על החברה. שלהם או במילים אחרו ע"פ החברתיות

ופועלים במתואם לשמירת קיומה של זה בזה זו המבנים החברתיים תלויים תיאוריה ע"פ

החברה. הסוציולוג המשתמש בפרדיגמה זו יזהה את המשימות הבסיסיות שכל חברה חייבת

למלא כדי להתקיים, ויתאר את הדרכים שבאמצעותן היא מבצעת משימות אלה. יש לדעת

הפונקציות הגלויותשרוב הפונקציות של המבנים החברתיים יהיו בדרך כלל סמויות מעינינו.

ו של המבנההפונקציות הסמויותיהיו תוצאותיו המזוהות והמוצהרות של כל דפוס חברתי

)לדוגמא האוניברסיטה כשוקהחברתי יהיו התוצאות שהן בעיקרן בלתי מזוהות או מכוונות

. נישואין(

למרות ההרמוניה שהפרדיגמה הזו מייצגת לא תוצאותיו של כל מבנה חברתי הן מועילות. ישנן

כהשפעותיו הבלתי רצויות של דפוס חברתי כלשהו. המוגדות דיספונקציות חברתיותגם

ביקורת על הפרדיגמה

23דוגמא ליישומן של שלושת הפרדיגמות על תופעה מסויימת ניתן למצוא במאמר עצמו בעמוד 2

4

סימן ההיכר המובהק ביותר של הפרדיגמה הסטרוקטורלית-פונקציונלית היא ראיית החברה

מבנים לעצמה ויוצרת מטרות לעצמה קובעת )החברה ויציבה. מסודרת מלוכדת, גישות

חברתיים שיעזרו להגשים מטרות אלו(

זו גורסים ש והביקורות של המתנגדים לפרדיגמה לא ניתן לייחס לחברה מבנההשאלות

.וסדר שהם "טבעיים" כשברור מאליו שהדפוסים החברתיים משתנים ממקום למקום

החברתית האחדות את להדגיש זו פרדיגמה של נטייתה מזה, אפליותחוץ טשטשה

וכו' אתניות גזע, חברתי, מעמד על למתחיםהמבוססות מקור אחת לא המהוות

זו הובילו להתפתחותה של הפרדיגמה סוציולוגים על פרדיגמה וקונפליקטים. תגובתם של

הבאה.

פרדיגמת הקונפליקט החברתי

- מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כזירה של חוסר שוויוןפרדיגמת הקונפליקט החברתי

המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט.

, משלימהניגודים הנובעים מאי שוויון חברתיגישה זו המעמידה במרכז ההתעניינות את ה

סוציולוגים החברתית. בסולידריות המתמקדת הסטרוקטורלית-פונקציונלית הפרדיגמה את

הפועלים לאור פרדיגמת הקונפליקט החברתי מתרכזים בקונפליקטים בין קטגוריות שונות של

בעלי יתרונות ומקופחים – עשירים מול עניים, לבנים מול בני גזעים אחרים, גברים מול נשים,

ומנסים להבין כיצד קונפליקטים אלו מעצבים את החברה דרך החיכוכים המתמידים שהם

יוצרים. מטבע הדברים בעלי היתרונות חותרים לשמור על זכויות היתר שלהם, והמקופחים

מנסים להגדיל את חלקם בעוגת המשאבים, והדרך שבה אלו ואלו עושים זאת מעצבת את

החברה. לבסוף, סוציולוגים רבים הדוגלים בפרדיגמת הקונפליקט החברתי מנסים לא רק

להבין את החברה אלא גם לפעול לטובת צמצום אי השוויון החברתי.

ביקורת על הפרדיגמה

באי-השוויון הפרדיגמה של המופרזת שהתמקדותה כך על מצביעים זו פרדיגמה מבקרי

ביןמטשטשת את תרומתם של ערכים משותפים או תלות הדדית לאחדותובמחלוקות

פרטים בחברה. יתרה מזאת, חתירתה המפורשת להשגת מטרות פוליטיות גורעת מיכולתה

היאביקורת נוספת שחלה על שתי הפרדיגמות באופן שווהלטעון לאובייקטיביות מדעית.

ששתיהן מסבירות ומתארות את החברה רק באמצעות מושגים מאד רחבים, ומתארות את חיינו

5

כשילוב של הדברים הללו. הפרדיגמה הבאה מתארת את החברה בדרך שפחות מתבססת על

הכללות רחבות כל כך ויותר על חוויותיו האישיות של האדם.

פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית

הפרדיגמה הסטרוקטורלית-פונקציונלית ופרדיגמת הקונפליקט החברתי מבוססות שתיהן על

גישת מקרו.

התמקדות בדפוסים חברתיים רחבים המתארים את החברה כולה.גישת מקרו-

מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כתוצר שלפרדיגמת האינטראקציה הסימבולית-

אינטראקציה יום-יומית בין יחידים.

הטענה של התיאוריה היא שהחברה נוצרת ומתהווה כמציאות משותפת מתוך האינטראקציות

האישיות בינינו. באמצעות התהליך האנושי של מתן פשר לכל הסובב אותנו אנו מגדירים את

זהותנו, זכויותינו וחובותינו כלפי הזולת. תהליך הגדרה זה משתנה, כמובן, מאדם לאדם במידה

את רואים זו, בפרדיגמה הדוגלים סוציולוגים משמעויותניכרת. של כפסיפס החברה

.סובייקטיביות ותגובות משתנות

ביקורת על הפרדיגמה

היום-יומיות באינטראקציות פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית זאת, התמקדותה של עם

יותר. הדגשת המימד הייחודי בכל זירתעלולה להסתיר מעינינו דפוסים חברתיים גדולים

שלנו השפעותיה הרחבות של התרבותהתרחשות חברתית עלולה להסיח את דעתנו מ או

.מגורמים כמו מעמד, ג'נדר וגזע

6

: שלושה דימויים בסיסיים של החברה 2 נושא

התהליך שבאמצעותו אנשים פועלים ומגיבים זה אל זהאינטראקציה חברתית-

סטטוס ותפקיד

סטטוס.אחד הנבכים העיקריים שעליהם מושתת המבנה החברתי הוא ה

העמדה החברתית המוכרת שאותה תופס הפרט.סטטוס-

כל הסטטוסים שיש לאדם בזמן נתון.מערך סטטוסים-

ההתנהגות המצופה מאדם בסטטוס מסויים.תפקיד-

כל סטטוס כרוך בשורה של חובות וזכויות ספציפיות שעל הפרט לקבל מהחברה ולתת לה,

ולכן הסטטוס הוא זה שמנחה את התנהגותו של הפרט בחברה. אם כן, הסטטוס הוא מושג

בנוסף, משמשבצורה יחסית לחברה – מי ומה הוא לעומת האחרים.שממצב את האדם

גם הסטטוס כמרכיב מפתח בזיהוי של הפרט מול האחרים בחברה.

סטטוס שיוכי וסטטוס הישגי

הסטטוסים מסווגים על פי האופן בו אנשים רוכשים אותם:

עמדה החברתית המוקנית לאדם מלידה או ניתנת לא שלא מבחירתו במהלךסטטוס שיוכי-

חייו – סטטוס זה הוא הגדרה חברתית שלרוב אינה תלויה ברצונו של האדם.

עמדה חברתית שאדם נוטל לעצמו מרצונו ואשר משקפת את יכולותיו ומאמציוסטטוס הישגי-

האישיים –הבחירה משחקת תפקיד חשוב בהשגתו של סטטוס זה.

במציאות מרבית הסטטוסים הם שילוב של שני הסוגים, כשפעמים רבות ישנה השפעה של

3הסטטוס השיוכי של האדם על הסטטוסים השיוכיים שלו.

סטטוס בולט

סטטוס בעל חשיבות מיוחדת לקביעת הזהות החברתית, העשוי לפעמים לעצבסטטוס בולט-

את כל חייו של אדם.

סטטוססטטוסים מסויימים חשובים יותר מסטטוסים אחרים. עבור אנשים רבים עיסוקם הוא ה

סטטוס בולט. שלהם, עבור אחרים מאפיין שלילי כמו מחלה קשה יכול גם כן לשמש כהבולט

ההבניה החברתית של המציאות

אדם שהסטטוס השיוכי שלו הוא שהוא נולד למשפחה ענייה, עלול להשיג ביתר קלות ממישהו אחר סטטוס הישגי שלדוג': 3גנב

7

- התהליך היצירתי שבאמצעותו אנשים מעצבים את המציאותהבניה חברתית של המציאות

אינטראקציה חברתית.על ידי

יש והתפקיד, ידי הסטטוס מודרכת על ועל אף העובדה שהתנהגותנו למרות מה שנאמר

שתוארההאינטראקציה הסימבוליתביכולתנו לעצב במידה רבה את המתרחש מרגע לרגע.

בפרקים הקודמים מתבססת על העובדה שחלק עיקרי של המציאות תמיד נשאר לא ברור.

חלק זה הוא החלק שבו כולם מציגים שהם מצפים מאחרים ואת מה שהם מנחשים שמצפים

היא מעין משא ומתןאינטראקציה חברתית. כל 4מהם - אך כל זה הוא תמיד בגדר ניחושים

בין המשתתפים בה על הצורה בה המציאות תתפס על ידם. מצב שבו צד אחד מצליח לכפות

את תפיסת המציאות שלו על החברה ובעצם בכך להשיג את מבוקשו במשא-ומתן זה.

מצבים שאנו מגדירים כממשיים הופכים לממשיים בתוצאותיהם.התיאורמה של תומאס-

אתנומתודולוגיה

הסימבולית האינטראקציה ידיפרדיגמת על הנבנה כדבר המציאות את רואה ,

אינטראקצייות בין בני אדם באמצעות מגעים יום-יומיים ביניהם. כדי להסביר בדיוק איך נבנית

אתנומתודולוגיה.המציאות מהאינטראקציות, פותחה ה

חקר האופן שבו אנשים מפרשים את חייהם היום-יומיים.אתנומתודולוגיה-

היה גרפינקל,מפתחה של התפיסה כיצד אנחנו מפרשים מצביםהרולד שביקש לבדוק

ההנחות על מבוססים אלה צעדים אך מכוונים, בצעדים נוקטים אנחנו לכאורה מוכרים.

מנסהאתנומתודולוגיהה"מובנות מאליהן" מבחינתנו, שלפיהן אנו תופסים את העולם. ה

ללמוד את הגורמים המעניקים לכל מפגש חברתי את המשמעות שלו, וזאת על ידי הפרה

מכוונת של כללי המשחק וחקירת תגובותיהם של האנשים לכך.

בניית מציאות בפרספקטיבה גלובלית

אם ניתבונן בתהליכים הנ"ל ממבט רחב יותר, ניווכח שאנשים אינם בונים את מציאותם "יש

מאין", אלא שהצורה בה הם רואים את העולם תלויה באינטרסים שלהם, בתרבות שלהם וכו'.

המציאות אף מסובכת יותר. מאחר שברחבי העולם מייחסים מובניםפרספקטיבה גלובליתב

שונים לצורות שונות של התנהגות, אינטראקציה בין שני בני תרבויות שונות ילווה בחוסר הבנה

משווע של כללי האינטראקציה ביניהם.

ניתוח דרמטורגי: "הצגת העצמי"

מפני שכפי שכבר אמרנו, כל הציפיות האלה לעולם אינן נאמרות בגלוי, אלא בסוגי תשדורות שונים – משמע שאדם שאינו 4יודע לשדר, או להבין תשדורות עלול לנחש בצורה מוטעית

8

ניתוח של אינטראקציה חברתית כהצגת תיאטרון.ניתוח דרמטורגי-

תרם רבות להבנת חיי היום-יום בהצביעו על כך שבעת אינטראקציה חברתיתארווין גופמן

סטטוס מאפשר לנו לראות את מושג הניתוח דרמטורגיאנשים מתנהגים כשחקנים על במה.

כמיוצג על ידי תסריט המחזה שעל הדמותתפקידכמיוצג על ידי דמות במחזה, ואת מושג ה

לבצע.

הצגות

כשאנו מעצבים את מופעינו אנחנו מעבירים מידע, מודע ובלתי מודע, לאנשים אחרים. בנוסף

על כך אנו גם מתאימים את ההצגה שלנו לתנאי הסביבה )הבמה והקהל מולו אנו מציגים(.

את תחומי חיינו השונים, גם-כן נעצב בתפאורה שתתאים לרושם אותו אנחנו רוצים שהמופע

וכו', כל אלו הם ישאיר. שפת הגוף שלנו, הלבוש שלנו, צורת הדיבור, מכונית, בית שלנו

במסגרת אותה תפאורה.

תקשורת לא מילולית

תקשורת באמצעות תנועות גוף, מחוות והבעות פנים ללא שימושתקשורת לא מילולית-

במילים.

ביותר של יכול לשדר מסרים לאנשים אחרים. כשהאמצעי החשוב הגוף כל חלק מחלקי

הוא הבעות הפנים שמסוגלות להביע טווח גדול ביותר של רגשות.תקשורת הלא מילוליתה

והוא משמש אותנו כדי ליזוםתקשורת הלא מילולית,קשר עין הוא מרכיב חיוני נוסף של ה

לשפה השלמה להיות גם יכולה הגוף שפת אותה. לדכא כדי או חברתית אינטראקציה

המדוברת.

פעמים רבות מרכיב כלשהו של שפת הגוף סותר את המסר שאנו מנסים להביע. מצב זה הוא

יוצרת מסילות שונות של מידע אותו מפיץ הפרט בחברה. משום כך, מצב שבו שפת הגוף

מעקב מדוקדק אחרי התקשורת הלא מילולית )שעלולה להיות קשה לשליטה( יכול לעזור לנו

לגלות ניסיונות הונאה.

אידיאליזציה

של כוונותינו האמיתיותאידאליזציה טוען, שההצגות אותן אנו בונים נועדו בכדי לעשות גופמן

ולא – משמע, לשכנע את הסובבים אותנו שמעשינו הם תוצרים של אמות מידה מוסריות

שכן אנחנו מאיריםאידאליזציה,אנוכיות. במבט רחב יותר, הנימוס החברתי גם כן מושתת על

9

ומתנהגים אליהם בחביבות. התירוץ המוסרי לכך הוא עלינו פנים לאנשים שאינם אהודים

על זו מקלה היא שהתנהגות מנומס לעשות", אך הסיבה האמיתי ו"כך יפה", "התנהגות

האינטראקציה החברתית.

מבוכה וטקט

אלו כשמעידות לפעמים. מועד אחד כל המופע, של איכותו על להקפיד רצוננו כל עם

ניתן לתארהדרמטורגיםמתרחשות התוצאה שהן גורמות לה היא מבוכה, אשר במונחים

כתחושת אי הנוחות הבאה בעקבות שחקן ששכח שורה בטקסט. המבוכה מהווה סכנה בכל

אינטראקציה חברתית מפני שהיא עלולה לגרום לפירוק של כל הרושם שאנו מנסים ליצור

במערכת החברתית כולה, ולא רק באינטראקציה חברתית יחידה שבה התרחשה המעידה.

קהל הצופים בדרך כלל מתעלם מליקויים ופגמים וחוסך מן השחקן מבוכה. במקרים רבים אף

כבודו. להציל את פעיל לשחקן באופן יסייע יסתפק בהתעלמות מטעות אלא לא הקהל

היא שמבוכתו של השחקן הבודדטקט. הסיבה להתנהגות בעלת טקטהתנהגות כזו נקראת

עלולה לגרום אי-נוחות לכולם, מפני שמבוכה של אדם אחד באינטראקציה מסויימת, תזכיר

לכולנו כמה מופעינו נמצאים על סף היחשפות מתמדת.

גופמן: הצגת העצמי

אינטראקציההגדרת מצב- כדי תוך למצב מנסה הוא אותה הפרט, של העצמי תמונת

חברתית

וכל פרט מרגיש שיש לו את הזכות יש אופי מוסרי מיוחד, לכל הגדרת מצב שמטיל פרט

שתכונות טוען כשפרט לכן, מצב. הגדרת אותה פי על אליו תתייחס המוסרית שהחברה

מסוימות אופייניות לו, הוא בעצם מפעיל דרישה אוטומטית מהחברה להתייחס אליו על פי

היחס המגיע לאדם בעל תכונות אלה.

הסיבה לאי שכיחותן של הפרכות הדדיות של הגדרות מצב, היא לא זה שלהפרכות אלו אין

משמעות בחברה שלנו, אלא שאנחנו משתמשים באמצעי מנע שונים בשביל למנוע מצבים

מביכים שכאלו. אמצעי מנע אלו נחלקים לשניים:

מצבים שבהם מקבל הרושם מפעיל אמצעים שונים בשביל להציל הגדרת - אמצעי מגן

"טקט".מצב שהוטלה על ידי מישהו אחר ונתקלה בבעיה כלשהי –

10

-מצבים שבהם מטיל הרושם משתמש בטכניקות הגנה כדי להציל את אמצעי הגנה

הגדרת המידע שהוא עצמו הטיל.

שום רושם לא היה מתקיים לאורך זמן אלמלא קיבלה החברה טכניקות הגנה של אנשים,

בקבלתו.טקטולהפך – שום רושם לא היה נשמר אלמלא היו מקבלי רושם מראים

: חיברות 3 נושא

חשיבותה של התנסות חברתית

-)ההתנסות החברתית המתמדת שבאמצעותה אנחנו מפתחים חיברות )סוציאליזציה

את הפוטנציאל האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו.

-דפוסי מחשבה, הרגש, וההתנהגות היציבים יחסית של האדם. אישיות

ללמוד אתכמו יצורים חיים אחרים שהתנהגותם נקבעת על ידי הביולוגיה, זקוק האדם הפרטי

האדם מפתח גם אישיות. בד בבד עם לימוד זה,ההתנהגויות "האנושיות" על מנת לשרוד

תוך כדי היותו חלק מהחברה. התנסות חברתית זו חשובהפרטית ששומרת זהותו הנפרדת

תפסיק לא שהחברה שבכדי משום זאת ליחיד. חשובה משהיא פחות לא החברה עבור

להתקיים עם מותו של הפרט, עליו להעביר חלק מאורח חייו לדורות הבאים.

ג'ורג הרברט מיד: העצמי החברתי

הוא אביה של תיאוריית הביהוויוריזם החברתי, שאופיינה בניגוד לביהיוויוריזם הרגיל בחקרמיד

מתאר התפתחותה של אישיותמיד התהליכים הפנימיים של האדם ולא התנהגותו החיצונית.

ו"עצמי" דרך אינטראקציות חברתיות.

העצמי

ראהמיד מימד של האישיות המורכב מן המודעות העצמית והדימוי העצמי של הפרט. עצמי-

קשר הדוק בין העצמי לבין החברה והוא הסביר קשר זה בכמה נקודות:

-פי התהוות העצמי מן ההוויה החברתית ביולוגי שלמידעל , העצמי אינו חלק

האדם, ותפישת האישיות לא מתעצבת על ידי דחפים ביולוגיים או על ידי התפתחות

פיזיולוגית, אלא אך ורק על ידי אינטראקציה חברתית. בהיעדרה של אינטראקציה כזו,

.עצמי"לא יתהווה "

11

-בני האדם מייחסים למעשים שונים ההתנסות החברתית היא חליפין של סמלים

משמעויות, והם גם מפרשים פעולות שכאלה דרך הכוונה שהם חושבים שהובילה את

המבצע אותן.

-על ידי בכדי להבין כוונה של אדם, יש להבין את המצב מנקודת הראות שלו

הבנת סמלים ומשמעויות שהוצמדו לסמלים אלו, אנחנו מסוגלים להבין את כוונתם של

אותנו מחיייבת אינטראקציה חברתית לעיניהם. ולראות את עצמנו מבעד האנשים,

.נטילת תפקידו של האחרכינה זאת מיד לראות את עצמנו בצורה זו ו

"האני במראה"

דימוים העצמי של בני אדם המבוסס על האופן בו הם מאמינים שאחרים"האני במראה"-

רואים אותם.

אנשים אחרים משמשים לנו בחיינו מעין מראה שבאמצעותה אנחנו רואים את עצמנו,

והצורה בה אנחנו חושבים שאנשים תופשים אותנו מעצבת במידה רבה את הצורה בה

.אנחנו תופסים את עצמנו

Me וה- I ה-

שה" מלמדת אחרים באמצעות עצמנו לראות מרכיבים:עצמי"יכולתנו משני עשוי שלנו

של פעולה כלשהי )שלבביזימה. כל פעולה חברתית מתחילה (Meאובייקט )ו( Iסובייקט )

ולכן כוללת גםבהכוונה של הפעולה הזו כלפי מישהו, (, וממשיכה העצמי כסובייקט

הזו הפעולה את יראה הוא כיצד להבין )שלב ניסיון כאובייקט ההתנסותהעצמי .)

הרצון ליזום פעולה מסוימת כלפי – Me לבין ה-Iהחברתית היא אם כן משחק גומלין בין ה-

מישהו תמיד תאוזן על ידי הדיון הפנימי של "איך הוא יראה את הפעולה הזו".

התפתחות העצמי

" מיד כדי לגבש לעצמנו פי תפיסתו של ליטול את תפקידו של" עלינו ללמוד עצמיעל

ומצטברת במהלךהאחר זאת אנחנו עושים בהדרגה באמצעות התנסות חברתית הולכת .

ראה את הילדות כתקופה מכרעת לפיתוחם של כישורים מתאימים לעשות זאת,מידהחיים.

והוא ראה בכל שלב בילדות מפתח חלק אחר ביכולת זו:

-מגיבים לזולת בדרך של פעוטות . אין הם מבינים כוונה המסתתרת מאחוריחיקוי

.חסרי עצמיהתנהגות והם אינם מסוגלים להשתמש בסמלים. מסיבה זו הם

12

- ילדים Play - ובעיקר לומדים להשתמש בשפה וסמלים בדרך של משחק, משחק

. משחקים אלו מסייעים להם לראות את העולםתפקידים של אנשי מפתח בחייהם

מנקודת המבט של אחרים אלו.

Game - ,בהדרגה לומדים הילדים לשחק תפקידים של כמה "אחרים" בעת ובעונה אחת

ולשחק משחקים הכוללים מספר רב של אחרים שיש לשחק עימם.

- התפתחותו המלאה של העצמי מחייבת שלב נוסף, והוא שלב הבנת האחר המוכלל

. במילים אחרות5באופן כללייכולתו של אדם לראות את עצמו כפי שאחרים רואים

וערכים נורמות בעלי הם פוגשים שאנחנו ש"אחרים" להבין מתחילים זה בשלב

" מצייןאחר המוכללתרבותיים והם רואים אותנו דרך הנורמות הללו. אם כן מונח ה"

.הנורמות והערכים התרבותיים המשמשים לנו אמת מידה להערכת ה"עצמי"את

-נמשך כל תהליך החיברות אינו מסתיים עם התהוות ה"עצמי", אלא תהליך אינסופי

. מסיבה זו נסיבות משתנות עלולות לגרוםעוד אנחנו ממשיכים בהתנסויות חברתיות

לעיצוב מחדש של ה"עצמי" על פי נסיבות אלו.

ביקורת

של התיאוריה של העיקרי האינטראקציהמידההישג כיצד להסביר בהצלחתה היא ,

של מתנגדיו לחברה. והן לעצמי הן בסיס משמשת אתמידהסימבולית בעיקר ביקרו

התעלמותו מתפקיד הגורם הביולוגי בהתפתחות העצמי. בעיה נוספת היא בקושי של רבים

לבין הסופראגו והאיד. I וה-Meלהבדיל בין ה-

סוכני החיברות

למרות שכל התנסות חברתית משפיעה עלינו, בחברות המודרניות ישנן מספר מסגרות מוכרות

הממלאות תפקיד חשוב במיוחד בתהליך החיברות.

המשפחה

ביותר בשביל הילדים סוכן החיברות החשוב מרכזהמשפחה מהווה את היותה בשל

עולמם ומפני שילדים קטנים תלויים כמעט תמיד באחרים, והאחרים הללו הם כמעט תמיד

ההורים ובני המשפחה.

אין זה אומר שהחיברות המתרחשת במשפחה היא תמיד מכוונת, אלא שהילדים לומדים ללא

הרף מן הסביבה שהמבוגרים סביבם יוצרים, והיא, במידה רבה, זו הקובעת את הצורה בה יראו

הילדים את העולם.

זאת בניגוד למשחק תפקידים, בו צריך להבין את תפקיד האחר במצב אחד בלבד 5

13

לכך, לילדים את מעמדם החברתית )הסטטוסים השיוכייםבנוסף המשפחה מעניקה

. כלומר, את שיבוצם הראשוני מבחינת גזע, דת, אתניות ומעמד. בבוא הזמן יסודותשלהם(

אלה יהפכו לחלק מתפיסת עולמו של הילד. משמעות זה, היא שהורים בעלי מעמדות ורקעים

שונים, יעניקו לילדיהם "הון תרבותי" המתבטא בשאיפות שונות. בצורה זו ההורים מלמדים

בעצם את ילדיהם ללכת בעקבותיהם.

בית הספר

אנשים בעלי רקע חברתי שונהבית הספר הוא הפעם הראשונה בה הילדים נפגשים עם

. מפגש זה מלמד אותם על המשמעויות שמייחסת החברה לגזע והג'נדר. משלהם

ומיומנויות שונות, אך בתי הספר גם ידיעות במישור הרשמי בית הספר מלמד את הילדים

6.תכנית הלימודים הסמויהמנחילים לקחים וערכים שונים באמצעות מה שנקרא

( Peer group קבוצת השווים )

קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ואותה עמדה חברתית ושותפים לאותםקבוצת השווים-

אינטרסים.

קבוצת השווים של ילד כוללת בדרך כלל את חבריו למשחק ומאוחר יותר גם חברים מבית

הספר ומקומות אחרים. בניגוד למשפחה ובית הספר, קבוצת השווים מאפשרת לילד להתרחק

ו המבוגרים, של נפרדתמהשגחתם וזהות חברתיים יחסים לפתח אותם מכשירה

.ממשפחותיהם בכוחות עצמם

חשיבותה של קבוצת השווים מגיעה לשיאה בגיל ההתבגרות, כשהמתבגרים מתחילים להנתק

ממשפחותיהם ולראות עצמם כמבוגרים עצמאיים. יש לציין שכל שכונה או בית ספר מורכב

החברים בכל קבוצת שווים כזו רואים את קבוצתם באור חיובימקבוצות שווים רבות, ו

באחרות לזלזל שואפיםונוטים שהם שווים מקבוצות מושפעים אנשים שונים במצבים .

.חיברות מטריםלהצטרף אליהם בתהליך שנקרא

לימוד חברתי שתכליתו השגת עמדה מיוחלת.חיברות מטרים-

תקשורת המונים

אמצעים אימפרסונליים לשיגור מסרים לקהל עצום.תקשורת המונים-

לאמצעי התקשורת נודעת כיום השפעה עצומה על העמדות וההתנהגות בארצות רבות, והם

להוכחה, הסטטיסטיקה מראה שבבית האמריקני גורם חשוב בתהליך החיברות. משמשים

ילדים עוד7הממוצע הטלוויזיה פועלת כ- יומם של וצפייה בה הופכת לשגרת שעות ביום,

עמידה בזמנים, תחרותיות, הבנה שאנשים נמדדים במבחנים אובייקטיביים ומסרים תרבותיים שונים.לדוג': 6

14

בטרם למדו לקרוא. בנוסף על כך, כשגדלים הילדים הם מבלים יותר זמן מול המסך באשר

באינטראקציה עם הוריהם.

כוללניים ארגונים מחדש: חיברות

מסגרת שבה אנשים מבודדים מן העולם החיצוני וחייהם מוכתבים על ידי הסגלארגון כוללני-

המנהלי.

סוג אחרון של חיברות מופעל על אנשים הכלואים, רוב הזמן בניגוד לרצונם, בבתי סוהר או

, ארגונים כוללניים אלה מאופיינים בשלוש תכונותארווין גופמןבתי חולים לחולי נפש. לדברי

ייחודיות:

אנשי הסגל מפקחים על כל תחומי החיים היום-יומיים(1

המקצה לשוכנים תנאי מזון, לינה ופעילות משותפתשיטה נוקשהקיימת (2

.מכתיבים לשוכנים כל פרט בחיי היום-יוםכללים פורמלים ולוחות זמנים (3

שינוי יסודי של אישיות השוכן או החוסה על ידי פיקוח מכוון על סביבתו.חיברות מחדש-

תהליך החיברות מחדש, הוא הסיבה לכליאתם של אנשים אלו בחסות הארגונים הכוללניים,

ותהליך זה מתרחש בשני שלבים:

אנשי הסגל מנסים לשבור את עצמאותו וזהותו של השוכן(1

שלב זה כולל מאמצים שיטתיים, על ידי מערכת של שכר ועונש, לבנות לשוכן זהות(2

חדשה תוך ניווט התנהגותו

בעיקרון, ארגונים כוללניים, מסוגלים לחולל שינויים מרחיקי לכת באישיותם של השוכנים בהם.

אך תהליך זה הוא מורכב ביותר, וכל "שוכן" שכזה עלול להגיב בצורה שונה לגמרי )מ"חזרה

למוטב" ועד ל"החמרה במצב"( לתהליך.

15

: גבולות 4 נושא

הפרדות הינן חלק בלתי נפרד מחיי יומנו )אמצ"ש-סופ"ש, קודש-חול וכו'...(. להפרדות אלה

ישנן שתי משמעויות:

הגבולות מבנים את המציאות החברתית בה אנו חיים – יוצרים לנו משמעות חברתית-(1

קלאסיפיקציה של החברה.

הגבולות משפיעים על ההתנהגות האישית שלנו משמעות אישית-(2

הגבולות מארגנים את המציאות דרך הבחנות, וכך יוצרים לנו את הסדר החברתי. הגבולות הם

של החברה בה הם נמצאים.ארטיפקט

תוצר תרבות שאם נבחן אותו נוכל ללמוד על המציאות שיצרה אותוארטיפקט-

חלק הם אלא האובייקטיבית, במצאיות משמעות אין שלגבולות להסיק יכולים אנו מכך

מההבניות החברתיות של החברה הספציפית בה אנו נמצאים. למרות זאת, אנו מתנהגים כאילו

הגבולות הם אמיתיים משום שמאחורי המשמעות של הגבולות הללו נמצא כל הסדר החברתי

של הגבולות.נטורליזציהשלנו –

פוגשים אנו שכאשר גדול, כה קטגוריות על-פי העולם את לארגן שלנו תופעההצורך

)משהו בין לבין, תופעה שאינה עונה על הבחנות מוגדרות(, אנו ננסה לכופף אותההיברידית

ולהתאים אותה למסגרת, כדי שנרגיש שהעולם שלנו מסודר ומובן.

מסגרת פרשנית

המסגרת בה מנתחים את המושג, ומגדירים אותו.מסגרת פרשנית-

למסגרת זו תפקיד קריטי בהבניית המציאות וביצירת גבולות. היא מאפשרת לנו לעשות דברים

שלא היינו עושים אלמלא אותה מסגרת. דברים יכולים להראות במסגרת פרשנית אחת בצורה

7שלילית, ובמסגרת פרשנית רחקת בצורה חיובית.

מארי דאגלס

הראוי חומר שאינו נמצא במקומו לכלוך )הגדרה ישנה(-

ההגדרה הזו ללכלוך היא ההגדרה הישנה ויש בה בעייתיות – משום שהמושג "מקום ראוי" הוא

היכן שיש לכלוך יש שיטה, הלכלוך הוא תוצר לוואי של סידור וסיווגמושג יחסי ותלוי זמן ומקום.

שיטתיים של חומר. הוא רעיון יחסי, שכן מה שנחשב נקי במקום אחר ייחשב למלוכלך.

לכן נגדיר נגיר לכלוך מחדש:

עירום בגלריה/מועדון חשפנות, אוכל במיטה 7

16

- כל מה שנדחה ממערכת הסיווגים הרגילה שלנו לכלוך )הגדרה חדשה(

ניסיון להתמקד בלכלוך מנוגד להרגלי החשיבה שלנו, התיוג אל מערכת הסיווגים שלנו נעשה

ע"י סכמות הטבועות בנו, המקבלות רק את מה שאנו מכירים וחושבים כטבעי.

לנו וזו מעניקה ויותר בשיטת התיוג שלנו, יותר והניסיון אנו משקיעים עם הצטברות הזמן

ביטחון, וככל שהתנסות חדשה תואמת את התנסות העבר גובר הביטחון בהנחותינו.

ויקטור טרנר – התהליך הטקסי

חקר את טקס הכתרת מלך בשבט הנדמבו בזמביה, שבמהלכו המלך המיועד נלקחטרנר

לאזור מרוחק בו הוא מפורד מהמעמד הקודם שלו כהכנה למעמד החדש – מלך הנדמבואים.

מבנה מול אנטי מבנה

לפי תפיסת המבנה והאנטי מבנה, החברה היא מערכת של מיונים שבאמצעותם אנחנו מבינים

של מערכת בחברה יש זו תפיסה לפי העולם. את קלאסיפיקציותומפרשים מיונים,

וקטגוריות שסביבן בנויה החברה.

, והוא מנסה להתבונןאנטי-מבניים מעמיד מול ההיבטים המבניים של החברה היבטים טרנר

טען שטקסי המעבר מורכבים משלושה שלבים מרכזייםטרנר בהם דרך טקסי המעבר בשבט.

שמאפשרים מעבר ממצב של מבנה, למצב של אנטי-מבנה:

)שייך למבנה( האנשים מתנתקים מרצף הפעולה היומ-יומי שלב ההתנתקות-(1

יש כניסה למצב הטקסי, כאשר האנשים שהם מושאי הטקס לימינליות-(2 מצב שבו

)שייך לאנטי-מבנה( מבודדים ומורחקים מיתר החברה

)שייך למבנה(כניסה חזרה והשתלבות מחדש בחיי היומיום. חזרה-(3

מטרתו של הטקס בסופו של דבר היא החזרה למבנה, וכשזה קורה המבנה יהיה בסופו של

דבר חזק יותר.

שלב הלימינליות

השלב שבו התמקד טרנר, וטען שבו מתרחש הקומיוניטס.

בשלב זה המבנים של היומיום זוכים לפוטנציאל של אתגור ושינוי. הטקס מאפשר את אתגור

הנורמות והערכים הדומיננטים, ע"י כך שתוך כדי הטקס אנו מבצעים פעולות חתרניות ופעולות

הופכיות.

17

, מאפשרת לנו להתבונן על ערכים מרכזייםלימנליותהנסיגה מהסדר החברתי, כפי שנוצרת ב

יישות לימינלית שתפקידה להזכיר בחברה בהם היא מופיעה. בכל חברה יש באופן ממוסד

למנהיגות את הקומיוניטס.

לציין שמצבים גםלימינלייםיש זו ובצורה ביותר את האנטי-מבנה זה מצבים שמדגישים

מאיימים על המבנה עצמו. מסיבה זו המצבים הללו הם מוגבלים בזמן ומקום.

-קהילה בלתי מובנת במובן שאין בה סטטוסים. יש בה שוויון ואין הגדרות קומיוניטס

מדרגות אנשים בו הלימנליות, שלב בעת שננצור החברתי המרקם זהו וחלוקות.

וממעמדות שונים הופכים להיות קבוצה מאוחדת.

אנטי מבנה/לימינליות/קומיוניטסמבנה

שלב מעבר חיי היומיום, החברה

הומוגניות הטרוגניות

שוויון אי-שוויון, הררכיה

אנונימיות מובנות, סטטוסים

אין רכוש יש רכוש

מינימליזציה של המגדר הגדרות מגדר )יחסי כוחות(

18

השוואה בין מבנה לאנטימבנה

: סטייה חברתית 5 נושא

מהי סטייה?

הפרה מזוהה של נורמות תרבותיות.סטייה-

מאחר שנורמות חלות כמעט על כל ההתנהגות האנושית, מושג הסטייה מתייחס לקשת רחבה

של הפרות כללים, שבתוכם נכללות קטגוריות.

יסודותיה החברתיים של החברה

אנו נוטים לראות את היותם של אנשים סוטים כדבר הנובע מבחירה חופשית או מפגמיהם

האישיים של אנשים פרטיים, אך כל התנהגות – בין אם סוטה ובין עם קונפורמית – מעוצבת על

:הסטייה מעוצבת על ידי שלושת היסודות החברתיים הבאיםידי החברה.

אין בנמצא מחשבה או מעשה הגדרת הסטייה בהתאם לנורמות התרבותיות-(1

המהווים סטייה מעצם טבעם, אלא מעשים הופכים לסטייה רק ביחס לנורמות

נורמות חברתיות הן שונות במקומות שונים, כמו גם הדבריםחברתיות מסוימות.

שמוקירים ומתעבים באותם המקומות שונים גם כן. מסיבות אלה, גם החוקים במקומות

שונים במדינה ובעולם עלולים להיות שונים, ואף ניתן לומר שבפרספקטיבה גלובלית,

הגדרתיה של הסטייה ישתנו עוד יותר.

כל אחד מאיתנו מפר ללא אנשים נהפכים לסוטים כשאחרים מגדירים אותם כך-(2

הרף את הנורמות החברתיות ולעיתים אף עובר על החוק. אך בכדי שמעשים אלה

יסמנו אתנו במשוגעים או פושעים, הם חייבים לעורר תגובה מסוימת של הזולת

כלפיהם.

החוק, עוצמה חברתית דרושה הן לשם קביעת כללי הסטייה והן לשם הפרתם-(3

, הוא אסטרטגיה המשמשת אנשי בעלי עוצמה להגן על האינטרסיםמרקסעל פי

שלהם. מסיבה זו ניתן לומר שהן הנורמה והן יישומה, הם שיקוף של אי השוויון החברתי.8

203אם לא מובן, ראה דוגמת המפעל והשובתים, שם, 8

19

ניתוח סטרוקטורלי-פונקציונלי

פרדיגמה זו מתמקדת בתרומתה של הסטייה למערכת החברתית ולתפקודה של החברה.

9אמיל דירקהיים: הפונקציות של הסטייה

, במחקרו על הסטייה, הגיע למסקנה שהסטייה אינה דבר בלתי נורמלי, אלאאמיל דירקהיים

שהיא ממלאת ארבע פונקציות חברתיות חיוניות:

כל תרבות כרוכה בהכרעות הסטייה כמאשרת של נורמות וערכים תרבותיים-(1

מוסריות, ולכן אנשים מעדיפים גישות וצורות התנהגות מסוימות על אחרות. אך כל

הסטייה הינההגדרה הקובעת מהו טוב מבוססת על המושג ההפוך של הרע. בקיצור,

.חלק בלתי נפרד מהתהליך של ההתהוות של מוסר ושמירתו

באמצעות הגדרתם תגובתה של החברה לסטייה כהבהרה של הגבולות המוסריים-(2

מסמנים את הגבול החברתי בין טוב ורע.של אנשים מסוימים כסוטים, אנחנו

אנשים מגיבים תגובתה של החברה לסטייה כאמצעי להגברת האחדות החברתית-(3

בדרך כלל לסטייה חמורה בהפגנתו של זעם קולקטיבי, ובכך הם מאשרים מחדש את

המכנה המשותף המוסרי המאחד אותם.

אנשים הסוטים מן הנורמות מזיזים את גבולותיה סטייה כמעודדת של שינוי חברתי-(4

המוסריים של החברה, מצביעים על חלופות לסטטוס-קוו ומעודדים שינוי. משום כך ניתן

לומר, שהרבה תופעות שהיוו סטיות בשלב מסוים, היוו את הנורמה שנים אחר כך-

הסטייה של היום עלולה להיות המוסר של מחר.

תיאוריית המתח של מרטון

טען שהפרות כללים מופרזותמרטוןסטייה היא אכן תופעה בלתי נמנעת בכל חברה, אך

מעידות על טיבם של היחסים החברתיים. תיאוריית המתח מציעה חמישה סוגי טיפוסים בעלי

אינטראקציה שונה עם הסטייה, כשאינטראקציה זו תלויה באופן תפיסתם של טיפוסים אלו את

באמצעים המקובלים על מנת להשיגורצונם להשתמש המטרות המקובלות בחברה

והטיפוסים הללו הם: מטרות אלו

והוא, בחברההמטרות מקובלות הוא זה שישאף להשיג את האדם הקונפורמיסט-(1

הטיפוס היחידי שאינו מוגדר כסטייה!. זהו באמצעים המקובליםיעשה זאת

204, יש לקרוא את דוגמתו של אריקסון על הפוריטנים, שם, דירקהייםלהמחשה ניתוח חברה על פי תפיסתו של 9

20

של החברה,מטרות המקובלות זהו מקרה בו אדם שואף להשיג את ה האדם החדשן-(2

במקריםאמצעים המקובלים.אך אין בידו את האמצעים או הרצון לעשות זאת ב

כאלה, אדם למשל יפנה לסחר בסמים )אמצעי לא מקובל( בכדי להשיג עושר )מטרה

מקובלת(.

אלו הם אנשים המיישבים את המתח הנוצר בעקבות חוסר הצלחתם ריטואליסטים-(3

, על ידי דחייה מוחלטת של המטרות הללו, והמרתןמטרות המקובלותלהשיג את ה

.כללים המקובליםברדיפה כמעט קנאית אחר המטרה של לחיות לגמרי על פי ה

זוהי תגובה נוספת לחוסר היכולת להצליח ולהשיג מטרות, והיא מתבטאת גם נסגנות-(4

דחייה מוחלטת של הכללים, וגם בהמטרות המקובלותבדחייה מוחלטת של

הנסגנים יאופיינו בדרך כלל בחיים בשוליהנהוגים והאמצעים להשיג מטרות אלו.

החברה, ובהשלמה עם המציאות.

המרדנים, בדומה לנסגנים, שוללים הן את ההגדרה התרבותית של ההצלחה מרדנות-(5

והן את האמצעים והכללים המקובלים להשגתן של אלו, אבל בניגוד לנסגנים, המרדנים

.דוגלים בחלופות רדיקליות לסדר החברתי הקייםצועדים צעד אחד קדימה ו

ניתוח על פי גישת האינטראקציה הסימבולית

פרדיגמה זו מנתחת את התהוות הסטייה כתהליך חברתי.

תיאוריית התיוג

גישה הגורסת שסטייה וקונפורמיות נובעות בעיקר מהאופן שבו אנשיםתיאוריית התיוג-

מגיבים להתנהגותנו ולא מהתנהגותנו עצמה.

– כלומר, את העובדה שניתןתיאוריית התיוג מדגישה את אופייה היחסי של הסטייה

להגדיר את אותה התנהגות עצמה בדרכים שונות, בהתאם למציאות שבה אותה התנהגות

סטיותיה של חברההתרחשה בה. מכיוון שהמציאות הינה מושג יחסי התלוי בזמן ובמקום,

.אחת יכולים להיות מנהגיה המקובלים של חברה אחרת

סטייה ראשונית וסטייה משנית

, וישפיעו10 מציין שמקרים רבים של הפרת נורמות יעוררו תגובה קלה של הזולת אליהםלמרט

סטייה למרטהשפעה מועטה על דימויו העצמי של האדם. את הפרשיות החולפות הללו יכנה

.ראשונית

הברזה משיעור, שתיית משקה אלכוהולי פעם אחת באמצע היוםלדוג': 10

21

, שבה הפרתסטייה משנית עלולה להצמיח סטייה הראשונית ל11אבל, תגובות חריפות יותר

,קריירה של סטייה"הנורמה נעשית לתופעה של קבע, והאדם יאמץ לעצמו זהות סוטה ו"

כחלק מנבואה המגשימה את עצמה.

סטיגמה

תיוג חברתי שלילי רב עוצמה, המשנה בקיצוניות את דימויו העצמי וזהותו החברתיתסטיגמה-

של האדם.

קריירה של גופמןהופעתה של הסטייה המשנית מציינת את ראשיתה של מה שכונה בפי

. במקרה זה אנשים המפתחים מחויבות חזקה להתנהגות של סטייה ואז נוספתסטייה

בולט הגובר על כל שאר מימדי הזהותסטאטוס. הסטיגמה פועלת כסטיגמהלתדמיתם ה

החברתית, מבטל את ערכו של אדם בעיני הסובבים אותו ומביא בסופו של דבר לבידודו

החברתי.

תיוג רטרוספקטיבי

–תיוג רטרוספקטיבי, הם עשויים להצמיד לו סטיגמהלאחר שאנשים מדביקים אדם את ה

משמע, לפרש את עברו לאור הסטייה הנוכחית שהתגלתה. תהליך זה עשוי במקרים רבים

להעמיק ביתר שאת את זהותו הסוטה של האדם בעיני החברה .

תיוג ומחלות נפש

טוען שאנשים משתמשים בתווית של זיכרון לתאר את מה שלאמתותומאס סאסהפסיכיאטר

של דבר אין הוא אלא שוני, ולפיכך יש לזנוח לחלוטין את המונח "מחלת נפש". מחלה הינה

, לתייג אנשים שהתנהגותם או חשיבתםסאספיזית ופוגעת בגוף בלבד, ואין עילה, על פי

מרגיזים אותנו כחולים. תיוג מעין זה הוא כפיית קונפורמיות, ויוצר סכנה של ניצול משאבים

רפואיים לשם חיזוקה של קונפורמיות זו.

מדיקליזציה של הסטייה

תרגום בעיות מוסריות וחוקיות למושגים רפואייםמדיקליזציה של הסטייה-

את40ההשפעה הגוברת של הרפואה והפסיכיאטריה בימינו החלה להצמיח מאז שנות ה-

. בעיקרו של דבר תופעה זו מתבטאת בהחלפת מערכת תוויותהמדיקליזציה של הסטייה

אם בפרספקטיבה מוסרית אנו נגדיר אנשים כ"טובים" או "רעים", הריאחת בשנייה –

, כינויו של אותו אדם מהדוגמא הקודמת שיכור, או את אותו תלמיד שהבריז מהשיעור אידיוט ולא יוצלחלמשל 11

22

שהפרספקטיבה הרפואית-מדעית מחויבת באובייקטיביות ותתייג אנשים כ"בריאים" או

"חולים".

חשיבותן של תוויות

להחלטה אם להגדיר את הסטייה כעניין מוסרי או רפואי ישנן שלוש השלכות מרחיקות לכת:

מקרה בקהילה ומערכת אכיפת החוק האם תהיה זו ה מיהו המגיב לסטייה?-(1

?מקרה הרפואי, ברופאים ואנשי מדע? או צוות של המוסרי

סוטים הם לפיה הגישה המוסרית האם לנהוג לפי ה כיצד מגיבים לסטייה?-(2

סוטים הם חולים, שתגרוס שהגישה הרפואית? או לפי העבריינים הראויים לעונש

ולשקמם? שיש לטפל בהם

כל אדם אחרי, ואז מוסרי האם העניין הוא מהי אחריותו האישית של הסוטה?-(3

סוטה, ואז הרפואי לטוב ולרע, ויש להתנהג אליו בהתאם? או שהעניין הוא למעשיו

– דבר המתיר "לטפל" בסוטה בניגוד לרצונו.אינו אחרי למעשיו

קולי ומיד: מנגנוני פיקוח

מנגנון הפיקוח הפנימי

יאמרו לנו שמנגנון הפיקוח החזק ביותר של החברה עלינו הוא מנגנון הפיקוחמיד וקולי

אנחנו מדמיינים כיצד החברה תרגיש לגבי מעשה מסויים שלנו ואנוהעצמי שלנו:

מרגישים בהתאם

מנגנון הפיקוח החיצוני

בנוסף למנגנוני הפיקוח העצמיים שלנו, החברה מפקחת עלינו בעזרת מנגנוני פיקוח משלה,

והיא משתמשת בשני סוגים של מנגנוני פיקוח:

גלויים\סמויים )כלא, נישואים((1

פורמליים\א-פורמליים )בית ספר\קבוצת כדורגל((2

תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאת'רלנד

23

, לימודו של כל דפוס חברתי, בין שהוא סוטה ובין שהוא מקובל, הוא תהליךסאתרלנדעל פי

של למידה בקבוצות. מסיבה זו, נטייתו של האדם לקונפורמיות או לסטייה, נובעת מתכיפות

ההתחברות שלו עם אנשים המעודדים או שוללים התנהגות סוטה או מקובלת.

תיאוריית הפיקוח של הירשי

טוען שהפיקוח החברתי מושתת בראש ובראשונה על ציפיותיהם של בני האדם בקשרהירשי

הניח שכל אחד מאיתנו רואה סטייה כלשהי בגדר פיתוי, אך הירשילתגובה שיגררו מעשיהם.

המחשבה על הגינוי הצפוי לנו מצדה של החברה בנוסף לסנקציות שהחברה עלולה לגזור

עלינו בעקבות התפתות לסטייה הופכות את העניין ללא כדאי. האנשים להם יש פחות מה

להפסיד, ומחזיקים בפחות קשרים חברתיים חזקים הינם מועדים יותר לפעילות סוטה.

, לכל אחד ישנם בלמים חברתיים המונעים ממנו לממש את סטיותיו.היעדרם שלהירשיעל פי

בלמים אלו, או מצב בו הם אינם דומיננטיים מספיק עלול לגרום למימוש הסטייה על ידי אותו

ארבעת הבלמים הם:אדם.

-קשרים חברתיים חזקים מעודדים קונפורמיות, כשקשרים חלשים זה מעודד אדם קשר

לסטות

-ככל שלאדם ישנן יותר הזדמנויות הצלחה לגיטימיות, כך משתלמת בשבילו הזדמנות

הקונפורמיות יותר.

-מעורבות רבה בפעילות לגיטימית תמנע סטייה. מעורבות

-אמונה כלפי המוסר המקובל וכבוד כלפי דמויות סמכותיות ירסנו את הנטייה אמונה

לסטייה.

הערכה ביקורתית

, ולכן היא מתקשה להסבירנוטה לרלטביסטיות קיצוניתתיאורית התיוג מוגבלת בכך שהיא

כיצד סטיות קיצוניות כמו אונס ורצח, נחשבות לסטיות כמעט בכל מקום. מסיבה זו תיאוריה זו

מוגבלת בעיקר לסטיות פחות חמורות. בנוסף, פגם נוסף בתיאוריה הא שלא כל אדם מתנגד

לכך שיגדירו אותו כסוטה, ואף ישנם אנשים הנושאים תגית זו בגאווה )אנשים המכריזים על מרי

אזרחי למשל(.

בעצםמדועאינן מסבירות , מוגבלות מאד בכך שהן הירשיוסאתרלנד התיאוריות של

.חוקים ונורמות מסוימים יוגדרו על ידי החברה כסטייה

ניתוח על פי גישת הקונפליקט החברתי

24

פרדיגמה זו ממחישה כיצד הגדרות הסטייה משקפות את אי השוויון החברתי. על פי גישה זו,

עוצמתן היחסית של קבוצות של אנשים היא זו שתכריע מי יוגדר כסוטה ומה יוגדר כסטייה.

סטייה ועוצמה

המשותף לכל האנשים הנחשבים בעינינו סוטים הוא היותם אנשים חסרי מציין שליאזוס

בשלושהקונפליקט החברתי , את ההקשר הזה בין עוצמה לסטייה יוצרת גישת עוצמה

דרכים:

מיטיבות בדרך כלל עם הנורמות והחוקים של כל חברה עם מי מיטיבה הנורמה?-(1

ובעל העוצמה. האינטרסים של העשירים

של סטייה גםבעלי עוצמה מסוגלים לנער מעצמם תוויות שליליות ניעור תוויות-(2

כאשר התנהגותם תעורר ביקורת

הטבעיות שהחוקים מהווים עבורנו, והאמון שאנו רוחשים להם טבעיות החוקים-(3

, ומשום כך גם את בעלימסתירים מעינינו את אופיים הפוליטי של החוקים

האינטרסים שהיה להם חלק בעיצובם.

סטייה וקפיטליזם

תוויות של סוטים מוצמדות לאנשים המשבשים את תפקודו של טען, שספיצר

. לפי התיאוריה שלו, לקפיטליזם ישנם ארבע דברים עליהם הוא מתבסס:הקפיטליזם

על נכסים, וזכותו של החזק לנצל את החלשבעלות פרטית

שלו – בנכונותם של אנשים עבודכוח הייצורתלותו ב

בדרך כלל החזקים(יחסי כבוד כלפי בעלי סמכותביסוסו על(

סטטוס-קוו שמציע האידיאל הקפיטליסטיאהדה בחברה ל.

, כל מי שיפגע באחד מהעקרונות הללו, מסתכן בכך שהוא יתויג בחברהספיצרעל פי

והמשטר ישתמש במשאביו על מנת לפקח עליו. לעומת זאת בהפיכת המשוואה על12כסוטה,

פיה ניתן לראות תגמולים חיוביים שתיתן החברה הקפיטליסטית למי שיחזק את העקרונות

המוזכרים למעלה.

פשיעת צווארון לבן

אדם הנזרק לרחוב כי לא שילם שכר דירה כסוטה, מובטל כסוטה, התחצפות כסטייה ומנהיג איגודים מקצועיים לדוג': 12כסטייה )התנגדות לסטטוס קוו הקפיטליסטי(

25

פשעים המבוצעים על ידי אנשים בעלי עמדה חברתית גבוהה במהלךפשיעת צווארון לבן-

עיסוקיהם.

טען שמרבית העבירות של הצווארון הלבן מעוררות תגובה מועטה. יותר מכך, גםסאת'רלנד

כשישנה תגובה, הפרשה בדרך כלל נגמרת בבית דין אזרחי ולא פלילי. זאת מכיוון, שבית הדין

האזרחי דן בסכסוכים עסקיים בעוד בית הדין הפלילי דן בעבירות של מוסר בין אדם לחברו או

בין אדם לחברה. המציאות אף מלמדת, שגם כשעברייני הצווארון ללבן מורשעים בדין הם

בדרך כלל אינם מגיעים לכלא.

הסיבה ליחס הסלחני הזה כלפי עבירות הצווארון הלבן נובעת בראש ובראשונה מהעובדה

שעבירות אלה מטרידות את הציבור פחות מעברייני הרחוב. אנשים חשים שהנזק שפשעים אלו

גורמים הוא אינו מורגש.

הערכה ביקורתית

גישה זו, כמו גם הגשות האחרות עוררה ביקורת רבה כלפיה, שבסיסה בשני דברים:

ובלעדי על ידי החוקים נקבעים באופן ישיר שהנורמות התרבותיות והגישה מניחה(1

הנחה זו היא פשטנית במקרה הטוב מפני שהיא מתעלמת ולמענם. העשירים

המפיקות תועלת מחוקים שונים ומנורמות תרבותיות שונות, כמו גםמקבוצות אחרות

מתעלמת מחוקים שנועדו להגן על איגודים שונים גם בניגוד לאינטרסים של העשירים.

גישה זו טוענת שפשיעה וסטייה צומחות רק במצב בו חברה מתייחסת לחבריה באופן בלתי(2

,הסטייה תתקיים בכל חברה ובכל מצב, כבר הוכיח שדירקהייםשוויוני, אך כפי שראינו,

תהא שיטתה הכלכלית אשר תהא

26