1

" יורדים"לעזור ל: ת חדשה לטיפול במהגרים ישראליםמדיניו

להישאר יהודים .יוגב קרסנטי: מאת

:רקע כללי

העוברות על חברות ומדינות רבות כתוצאה מהגלובליזציה , מגמות ההגירה האינטנסיביות

י מעל לחצ, ההערכה היא שנכון לזמן כתיבת שורות אלה. אינן פוסחות על מדינת ישראל, הכלכלית

מעל )ל תקופות ארוכות "מיליון ישראלים ועוד כשלוש מאות אלף מבני משפחותיהם חיים בחו

(. שנה

ופחות , ישראל –ההגירה מישראל מתייחדת בכך שהעיסוק העיקרי בה מגיע מצד מדינת האם

הסיבה העיקרית לכך היא שבישראל ההגירה נתפסת כסותרת את . מצד המדינות הקולטות

בשנים עברו מדיניותן של ממשלות ישראל כלפי התפוצה , לכן. של קיבוץ הגלויותהרעיון הציוני

. הישראלית נעה בין התעלמות להתנגדות

ישנה הצטברות של מספר משתנים שלאורם מומלץ לשקול מחדש את , אולם בשנים האחרונות

. פרטמדיניות הממשלה והקהילות היהודיות כלפי המהגרים מישראל בכלל וכלפי ילדיהם ב

הפיכת , ל המוזכר לעיל ומפורט בהמשך"מספרם של היושבים בחו: המשתנים המרכזיים הם

ובעיקר התהוותו של דור שני להגירה אשר בהימשך המגמות הקיימות , ישיבתם בנכר לקבועה

.והוא נושאו של נייר זה –צפוי לעבור תהליכי התבוללות מואצים

שילדיהן נולדו , עור המשפחות הישראליות המהגרותבשיבשנים האחרונות ישנה עלייה מתמדת

בד בבד עם גיל הגירה הולך , (ויותר בשנות האלפיים 07%-בשנות השמונים ל 54%-מ)ל "כולם בחו

תוצאתן של מגמות אלו היא שפחות ופחות מילדי המהגרים חווים 1.ומצעיר של ילדי הישראלים

זאת על רקע תהליכים טבעיים של . ירתםחוויה זהותית משמעותית ומעצבת בישראל לפני הג

ואימוץ ( בה חיים מרבית המהגרים מישראל, הפתוחה והמקבלת)היטמעות מיעוט בחברת הרוב

.זהותה

הנתונים העדכניים ביותר שישנם , יהודית בתפוצות-בכל הנוגע לשימור וטיפוח זהות ישראלית

אצל האחרים הנתון )עם ישראל ל המעוניינים בקשר "מקרב הישראלים בחובידינו מראים כי

פחות משני שלישים רשומים בהווה או רשמו בעבר את ילדיהם לרשת חינוך , (נמוך אף יותר

חברים בהווה או היו חברים בעבר ( 40.5%)ורק כרבע , (67.6%)משלימה או יומית , יהודית כלשהי

לוקחים חלק ( אשוןמבני הדור הר)ולבסוף רק כמחצית , בתנועות נוער יהודיות או ישראליות

2.(47%)בפעולות קהילתיות

.4772, ארי-לב 1 .4707רבהון ופופקו 2

2

נתונים אלה ואחרים מעמידים בספק את מידת יכולתן של קהילות הישראלים לשעתק ולשמר את

. יהודית של בני הדור השני להגירה-זהותם הישראלית

אשר בשונה , הספק אף מתעצם על רקע התהליכים הסוציולוגיים להם חשופים בני המהגרים

ואשר עבורם השייכות הזהותית קשורה פחות במרחב , חשופים לשתי החברותמהוריהם

מי , בני דור וחצי. או שיוך דתי, כלכלי-מעמד חברתי, פוליטי ויותר בשיוך משפחתי-גיאוגרפי

, בנים לחברת הרוב הישראלית החיים בהלימה איתה 3,יהודים-כישראלים 05שגדלו עד גיל

, ממיעוט אתני הזר לחברת הרוב מבחינה לאומית מוצאים עצמם בעקבות ההגירה כחלק

תרבות וקשר , נדרשים לשמר זהות, שנולדו בארץ ההגירה, ואילו בני הדור השני. תרבותית ודתית

. ושבמקרה הטוב היא משנית בחווייתם, לארץ אותה אינם מכירים ושבה לא חיו מעולם

וכתוצאה מכך , ים של בני הדור הראשוןאלה ואלה נעדרים את מנגנוני שימור והבניית זהות היעיל

וחשופים , מעצבים זהות אתנית שונה משל הוריהם -במיוחד במדינות המערב הפלורליסטיות -

התבוללות זו . ממדית במובחנות האתנית הישראלית שלהם-יותר להתבוללות שמשמעה ירידה רב

, דפוסי מגורים, תרבותית, השכלתית, מתבטאת בהיטמעות בחברת הרוב מבחינה כלכלית

עד כדי הפיכת זהותם האתנית לשולית מבחינת שייכותם , רשתות חברתיות וכדומה, נישואין

.עד כדי זניחתה, הקבוצתית ומבחינת מקומה במכלול העצמי של הפרט

, את סיכום את הידוע לנו מהמחקר אודות התופעה בארצות ההגירה השונותהנייר שלהלן יכלול

הצבעה על , ניתוח התופעה מבחינה סוציולוגית וזהותית, כלוסייה הנמענתאומדנים שונים של האו

" המהגרים החדשים"תוך התייחסות להיבטים הגלובליים של תופעת , מנועי שימור וטמיעה

והצעת כיווני מדיניות לממשלת ישראל ולקהילות , והתהוות זהות אתנית ותפוצות אתניות

בקשר בין הטמוןטמיעה לעיל ולמיצוי הפוטנציאל היהודיות לשיפור ההתמודדות עם מגמות ה

. מדינת ישראל והעם היהודי, מישראל מהגריםה

לפרופסור משה סיקרון על העזרה הסטטיסטית , ברצוני להודות לצוות המכון על העצות וההארות

. שפרסומיה מיקדו את תשומת ליבי בתופעה, ארי-ר לילך לב"ולד

ומתאר , 4700, 4707ארי -ומשמש גם בניתוחיה של לב Cohen & Haberfeld 2003צל מופיע א" דור וחצי"המושג 3

ושם רכשו את השכלתם או לכל הפחות את השכלתם המשנית , 05ל לפני גיל "את מי שנולדו בארץ אך היגרו לחו (.ב"המאמר מתייחס לארה)

3

ישראלית בקרב בני ישראלים -ק הזהות היהודיתהמלצות מדיניות לחיזו

:ולחיזוק הקשר שלהם עם מדינת ישראל והקהילות היהודיות

:המלצות לממשלת ישראל

:כללי

להגירה השני הדור בני בקרב הישראלית ההזדהות והעמקת להגברת הנכונים התמריצים בהינתן

בעלי, עברית דוברי, לאומיים-אנסטר - אלה מהגרים בני צפויים, היהודיות בקהילות ולשילובם

היהודיות הקהילות בין, מקשרת וחוליה גשר ראש להוות - בתפוצות והן בישראל הן משפחות

. ישראל מדינת לבין

צריכות להתנהל מתוך , פעולות ממשלת ישראל ושלוחיה למול הישראלים המהגרים וילדיהם

עיון הציוני ולפרשנויות העלולות להינתן מודעות להשלכות האידיאולוגיות של פעולות אלה על הר

על הממשלה להדגיש כי הבחירה הציונית הערכית . להכרה בתפוצה הישראלית ולהשקעה בה

מתוך הכרה במצב הקיים , אולם. המלאה והנכונה ביותר לישראלים היא של חיים בישראל

גש על בני הדור פועלת הממשלה לשימור הקשר עם קהילות הישראלים בד, ומסיבות שנמנו לעיל

.יהודית ובכלל זה התערותם בקהילות היהודיות -ולחיזוק זהותם הישראלית, השני להגירה

והיהודים הישראלים קהילות של שהעיסוק לכך ערים להיות בישראל המדיניות קובעי על, כן כמו

רק עדנו ולא עליהן ישראל של מדיניותה מהשפעת רקלא נובע, בה הקשורים ובעניינים בישראל

כמסגרת גם הללו הקהילות את משרת אליה והקשר בישראל העיסוק. לישראל תועלת להביא

. משותפת לפעולה הקהילה חברי ולהנעת קהילתית זהות ולשימור לבנייה ככלי, הזדהותית

מאפייני קהילות הישראלים בארצות היעד ואת כל מדיניות שתינקט צריכה להביא בחשבון את

האתגרים והמשאבים של בני הישראלים בצפון אמריקה שונים . רה הקולטתמאפייניה של החב

.אוסטרליה או דרום אמריקה, מאלה הקיימים באירופה

כבסיס לכל מדיניות עתידית יש להשלים את פערי הידע הקיימים במחקר בנוגע למאפייני , בנוסף

ות הזהותיות המתהוות מספרם והמגמ: ובכלל זה, ל"בני דור וחצי ודור שני של ישראלים בחו

.בקרבם

:המלצות לפעולה

על הממשלה לפעול להרחבת ההזדמנויות והאפשרויות למתן ביטוי לזהות אתנית .א

המחקר מלמד כי השתלבותם של בני . ל בקרב בני דור שני להגירה"ישראלית בחו

תהליכי . הינו מהיר ומוצלח( ב"בעיקר בארה)המהגרים מישראל בחברה הקולטת

ארכו אצל מהגרים , שנמשכו בקרב קבוצות אחרות מספר דורות, הכלכלית ההשתלבות

בצירוף מאפייניה , אחת התוצאות של השתלבות מהירה זו. מישראל פחות מדור אחד

4

היא היווצרות , הייחודיים של הזהות הישראלית ומאפייניהם של המהגרים מישראל

. ם שולי בחיי הפרטהתופסת מקו, וסובייקטיבית" רזה"זהות אתנית ישראלית

תרמו לכך גם תחושת ההתנערות של הציבור והממסד בישראל מתופעת הירידה ודלות

מעבר )יום של בני הדור השני -בחיי היום ההזדמנויות למתן ביטוי לזהות אתנית ישראלית

ומאפייניה הייחודיים של הזהות הלאומית ישראלית כזהות , (למימד האישי או ההסברתי

יש לפעול להגדלה מבנית ומתוכננת של , על מנת לצמצם ולשנות מגמה זו. תלוית מקום

.ההזדמנויות הזמינות לפרטים ולקהילות להבעת שייכותם והזדהותם עם ישראל

: דוגמה לפעולות להגברת ההזדמנויות הללו הן

היקף הפעילות קטן ) ,ל"גיוון וחיזוק תנועות הנוער הישראליות הפעילות בחו

חלק משמעותי מתהליך עיצוב ובירור הזהות מתרחש בגיל (. נדרשמשמעותית מה

לחוויות מעצבות זהות במסגרת תנועות הנוער הישראליות יש פוטנציאל . ההתבגרות

.זהותם העתידית של בני הנוער בתפוצהגבוה להשפעה על עיצוב

שיפעלו לחיזוק הזהות הישראלית ותחושת השייכות 4,הקמת בתי תרבות ישראלית

, באמצעות הפצת ידע אודות ישראל, ומית ולהעצמת הקשר עם מדינת ישראלהלא

בדומה לדגמים הקיימים , זאת. ולימוד השפה העברית, הפצת התרבות הישראלית

Alliance Française: במדינות מערביות אחרות המטפחות קשרים עם תפוצתן כמו

חשיבות עליונה בכל לשפה העברית. British Council -וה Goethe Institute -וה

לקשר עם מדינת ישראל ולהבנת מציאות , לשימורה, האמור לטיפוח זהות אתנית

. החיים בה

מודלים מוצלחים ורווחיים של מוסדות , ל"הקמת בתי ספר וגנים ישראליים בחו

JCC -כך למשל ב)קיימים בהצלחה רבה , חינוך ישראליים במיוחד לגיל הגן

-נים על הצורך של ישראלים רבים במערכת חינוך יהודיתמוסדות אלה עו(. במוסקבה

בעולם ישנם מספר מדינות . ויש לעודד את הקמתם, (להבדיל מדתית)לאומית

המפעילות בתי ספר , ב וצרפת"המקיימות מערך חינוך מחוץ לגבולותיהן דוגמת ארה

כנית מומלץ כי בתי הספר ישלבו בין תו. פרטיים מטעמן להפצת ערכיהן ולחינוך להם

י מוסדות החינוך של מדינת ישראל "לימודים מקומית ובין תוכנית בעברית שתוכר ע

לאומיות ולהקל -כדי לעודד מופעי טראנס, לצורך השגת השכלה גבוהה או תעסוקה

. על תלמידים שיבחרו לעלות

במקומות בהן אין קהילה ישראלית מאורגנת על , כהשלמה להמלצה הקודמת

ל הקהילות היהודיות בבקשה לנקיטת מאמץ מיוחד א ישראל לפנותממשלת

נראה כי . לשילוב ילדי הישראלים במסגרות החינוכיות ובמוסדות הקהילתיים

הצעת מדיניות :ערבות אחריות ושותפות. 4770, .י.וקרסנטי. מ,קראוס. י,מירסקי. ד,מימון: להרחבה בעניין זה ראה 4

. ברחבי העולם הקשר עם ישראל בקרב צעירים יהודיים בעניין חיזוק הזהות היהודית וַהֲעָצַמת לממשלת ישראל .ירושלים. המכון למדיניות עם יהודי

5

מקום המפגש הראשוני בין קהילת הישראלים ליהודים הוא מערכת החינוך

מומלץ כי ממשלת ישראל תפעל לתמרוץ מפגשים אלה בין השאר . היהודית

ותגבור מערך שליחי , אספקת תכנים חינוכיים, דייםתקציבים ייעו: באמצעות

פרויקט דוגמה כזה יכול להיות פנייה אל כלל מנהלי בתי הספר היהודיים . ההוראה

, בבקשה לקליטת ילדי ישראלים והענקת מלגת לימודים על כל ילד ישראלי שייקלט

. בליווי מאמץ תקשורתי ושיווקי שיסביר את נחיצותה של התוכנית

בארבע השנים הראשונות ליציאה ,ל"ת בחירה לכנסת לישראלים בחומתן זכו

. ל או במוסד מוכר אחר"ובתנאי שהמצביע נרשם בנציגות ישראלית בחו, מישראל

אך מהיותם סוכני , המלצה זו צפויה להשפיע בעיקר על בני דור ראשון להגירה

בני , על ילדיהםהמרכזיים של ילדיהם צפוי שחיזוק ושימור עימם ישפיע גם החברות

כלי , ל"העיסוק במדינת ישראל מהווה עבור קהילות הישראלים בחו .הדור השני

מהווה , חילוניים בעיקר, עבור ישראלים רבים, בנוסף לכך. לאיגוד חבריהן ולהנעתם

שמירת מעורבותם . הזהות הפוליטית הישראלית אמצעי לביטוי זהותם האתנית

ובין 5באמצעות מתן זכות הצבעה לכנסתבין , במערכת הפוליטית הישראלית

בעל השפעה על המציאות 6באמצעות מתן ייצוג כלשהו בגוף כלל יהודי אחר

צפויה להשפיע באופן חיובי על אופי ועוצמת הקשר שלהם עם מדינת , הישראלית

. ישראל

יש לפעול לעידוד התופעה של חלוקת שהייה בין ישראל ובין מדינת המגורים

לאומיות -להסיר חסמים לטרנס, (מקומיּות-מופעים של רב)מהגרים השנייה אצל ה

פעולה כזו יכולה .ולעודד קשרים טרנס לאומיים בין המהגרים ובין המדינה

הסרת , ההון וההשקעות בישראל, הקלות בתחום המיסוי להיעשות באמצעות

בדגש על הכרה , חסמים בפני בני ישראלים המעוניינים לחיות וללמוד בישראל

והיא צפויה להקל , ל"תארים ומקצועות שנרכשו בחו, תעודות, (SATלמשל )במבחנים

. על ילדי הישראלים בבואם להשתלב בחברה הישראלית

פעולות . לקשר עם ישראל ולחשיפה אליה יש השפעה משמעותית על הזהות הישראלית .ב

יכון העדפת השתתפות ילדי ישראלים בתוכניות ת, דוגמת עידוד ביקורים בישראל

הנחות תקופתיות בכרטיסי טיסה לישראל , ובסיורי תגלית לצד בני הקהילות היהודיות

או מתן , לילדי ישראלים באופן שיעודד את המשפחות לבלות את חופשותיהן בישראל

הינן חלק מדרכי הפעולה , סמסטר לימודים ראשון באוניברסיטה חינם לילדי ישראלים

. האפשריות

, ישראלית ביצירתה וטיפוחה של זהות אתניתתפקיד מרכזי וריםהמחקרים מלמדים כי ל .ג

שכל מדיניות חדשה שתתקבל לפעולה למול בני הדור השני תפעל גם למול לכן מומלץ

:ובכלל זה, הוריהם

לטובת הורים , הווירטואלייצירת תכני לימוד ייחודיים תוך התבססות על המרחב

הוראה : ובכלל זה, צעות הרשתהמעוניינים ללמד את ילדיהם בעצמם או באמ

. ירושלים. המכון למדיניות עם יהודי, ל"הצבעת ישראלים בחו. 4700. והקמן ע. י,קרסנטי 5 . ירושלים, 4774, המכון למדיניות עם יהודי, פורום עולמי לעם היהודי: ראה הצעות לעניין זה 6

6

ספרי ילדים והצגות , העלאת ספרי לימוד, (גני ילדים ובתי ספר) וירטואלית

. לאינטרנט

העלאת המודעות בקרב ההורים הישראלים אודות התהליכים הסוציולוגיים

יהודית של -העוברים על קהילת המהגרים מישראל לצורך חיזוק זהותם הישראלית

.. ילדיהם

בני דור שני ודור וחצי יבחרו בהבלטת אספקטים זהותיים . מיתה של ישראלשיפור תד .ד

כשהם נתפסים , בהסתרתם –ולחילופין , אתניים שנתפסים על ידי סביבתם כחיוביים

לכן יש לפעול להפחתת המחיר שבהזדהות עם ישראל ולהעלאת התמריץ . כשליליים

. שראל מיתרון יחסיתוך הדגשת אותם אספקטים שבהם נהנית י, שבהזדהות כזו

:המלצות לקהילות

לבין המהגרים מישראל ( יעד ההגירה המרכזי -ב "בעיקר בארה)היחסים בין הממסד היהודי

. האידיאולוגיה הציונית והשיוך הדתי: מקורות עיקריים שניזון משניהתאפיינו בעבר בניכור הדדי

למרות שבחרו לעזוב )נה וייחודית הישראלים ראו עצמם כמיצגיה של תפיסת עולם ודרך חיים שו

לה ראו עצמן שותפות באמצעות תרומות )והקהילות מצידן אימצו את התפיסה הציונית , (אותה

כפי שבא לידי ביטוי בין השאר ביחסו , וראו את מי שהיגר ממנה באור שלילי, (ותמיכה בישראל

ס השלילי למהגרים לעומת היח, ב ליהודים יוצאי רוסיה"החיובי של הממסד היהודי בארה

גם ישראלים חילוניים ראו עצמם כחלק מהמסגרת האורתודוכסית , בהיבט הדתי 7.מישראל

לצד הזרם , המאגדת בתוכה כמה וכמה זרמים דתיים –ב "ותפסו את החוויה היהודית בארה

אולם עוצמתן פחותה , תפיסות אלה עדיין קיימות. כזרה ולעיתים כמאיימת -האורתודוכסי

ובכלל זה )תוך אימוץ שפתן ומנהגיהן , דור שני של ישראלים שגדל ובגר בארצות ההגירה. מבעבר

כך שיתבססו על , מציג הזדמנות לניסוח מחודש של היחסים בין שתי הקהילות, (דתיים ביטויים

. שיתוף והדדיות, העמקת הקשרים

ישראלים ובעיקר של על שני הצדדים להבין ששילוב בקהילות היהודיות של, בהינתן מציאות זו

יהווה מנוע להתחדשות והתחזקות דמוגרפית וזהותית הנחוצה לשני הצדדים ותחזק את , ילדיהם

.הקשרים בין הקהילות ובין מדינת ישראל

:המלצות לפעולה

באמצעות שילוב ישראלים ובני יש להגביר את מעורבות הישראלים בקהילות .א

וחד בכל האמור לעיצוב מדיניות חינוך במי, ישראלים בתפקידי מפתח בחיי הקהילה

ובייחוד בכל הנוגע למאמצי הקהילה ליצירת ופעילויות תרבות הקשורות בישראל

שילוב כזה צפוי לתרום לתחושת השייכות של הישראלים . קשר עם הישראלים

. ובתרומות בפעילויותלקהילה היהודית ולהגדלת המעורבות

7 Lahav. G. & Arian.A. 1999

7

, הות יהודיות על בסיס ישראלי לאומייש לעודד הקמת מסגרות של זהות והזד .ב

התואם את האופן בו תופסים הישראלים את זהותם היהודית ואת שייכותם

מסגרות כאלה יאפשרו לישראלים לקחת בהן חלק ולהזדהות . לקולקטיב היהודי

החגים הישראלים הלאומיים יכולים להוות הזדמנות לחיבור בין . עימן ביתר קלות

. שתי הקהילות

יש לפעול במשותף עם ממשלת ישראל להקמת מערכות חינוך , ממאמץ זהכחלק

באופן שיהלום את . יהודי ציוני ולשילוב תכנים ישראליים בבתי הספר היהודים

.לאומית של המהגרים מישראל-הזדהותם היהודית

שיהיה מורכב מאנשי , יש להקים צוות משותף לקהילה היהודית ולמהגרים מישראל .ג

זאת כדי לבחון דרכים להתאמת המאמצים שעושות הקהילות . הודיתחינוך ועשייה י

כמענה למגמות , היהודיות בפעולתן להרחבת פעילותן ולהגעה אל הבלתי מעורבים

. בדגש על בני הדור השני להגירה, ל"זהות הקיימות בקרב הישראלים בחו

ין ב, יש להגדיל את מרחב האפשרויות למפגש בין בני ישראלים לבני הקהילה .ד

המוסדות . 'תנועות נוער וכד, השאר באמצעות פעילויות תרבות ובילוי משותפות

הישראלים הרשמיים כמו הבית הישראלי והקונסוליה הישראלית יכולים להוות כלי

.מרכזי בקידום המלצה זו

נראה . יש לבחון דרכי פעולה ושיתופי פעולה עם שחקנים שעד עכשיו נעדרו מהשיח .ה

ד קוסמת לישראלים "ות ומעורבות דוגמת זו שמציעה תנועת חבכי אופציית השתייכ

מומלץ לבחון כיצד ניתן לאמץ . רבים הפונים לתנועה בבואם לקבל שירותי דת

המעוניינים בדפוסי , דפוסים דומים באסטרטגיית ההגעה אל קהילת הישראלים

. שייכות יהודית הדומים לאלה שהם מכירים מישראל

8

:ר מיחס שלילי להשלמה בדיעבדהמעב, הגירה מישראל

אולם מרבית המחקר מתייחס אל ההגירה , תופעת ההגירה מישראל מלווה את המדינה מהיווסדה

מאז ועד סוף שנות השמונים אנו עדים לתהליכי . כתופעה סוציולוגית החל משנות השבעים

שראלים ולהתהוות קיבוצים קהילתיים של י, התבססות של המהגרים מישראל בארצות היעד

קיבוצים אלה התקיימו לרוב בסמיכות למרכזי ערים שבהן הייתה אוכלוסייה יהודית . ל"בחו

מראשית שנות התשעים אנו עדים . אך לרוב במובחן ממנה ופעמים תוך הסתייגות הדדית, גדולה

רובם המכריע בצפון )ל "דהיינו בני מהגרים שנולדו בחו, לתופעה מתגברת של דור שני להגירה

שאחת , ומשנות האלפיים להכרה גוברת מצד המהגרים בקביעותה של ההגירה(. קהאמרי

הבאות לידי ביטוי , מהשלכותיה היא ניצני ההתארגנויות הממסדיות של ציבורי הישראלים

. בדמות ארגונים מקומיים וארגוני גג של קהילות הישראלים

ההגירה , המבט של ארץ היעד אשר בדרך כלל נבחנות מנקודת, בניגוד לתנועות הגירה אחרות

אחת ; לתופעה זו מספר סיבות. ישראל -מישראל נבחנת לרוב מנקודת המבט של ארץ המוצא

ויש שיטענו -המלווה מראשיתה , הראשיות היא אופייה השנוי במחלוקת של ההגירה מישראל

לתנועה הציונית לפיו המהגרים מישראל פועלים בניגוד , במטען אידיאולוגי שלילי -שעדיין מלווה

, של קיבוץ העם היהודי ועלייה לישראל" נכון"ונגד הכיוון ההיסטורי ה, ולאידיאולוגיה הציונית

היו , עקב כך. והרעיוני על זכות היהודים בארץ ישראל הדמוגרפיובכך למעשה פוגעים במאבק

אחרות השוָנה מתנועות הגירה, חוקרים שטענו שצריך לראות בהגירה מישראל מקרה ייחודי

מטען זה הוא גם . במטען הנלווה אליה וביכולתם של המהגרים להשתלב בארץ היעד, במניעיה

. המסביר המרכזי לריבוי התיאוריות בתחום

הרואה את מחקר ההגירה מישראל ,( 4774Gold)בנייר זה בחרתי לאמץ את הבחנתו של גולד

ים אידיאולוגיים שונים המכתיבים שכל אחת מהן מונעת ממניע, כנחלק לשלוש גישות מחקריות

אני גם . )את הנחות היסוד בכל האמור לאופי ההגירה מניעיה וההקשר הכללי בו יש לראותה

המוטה אף הוא , ל"רואה בחלוקה זו את הסיבה לשוני הרב בנוגע למספרם של הישראלים בחו

(. בצורה דומה

ישנן , הוזכר לעיל ויפורט בהמשךולמרות השוני בין אשכולות המחקר השונים ש, יחד עם זאת

ההנחה שהישראלים ככלל מהגרים : ביניהן. מספר הנחות שלגביהן קיימת הסכמה רחבה במחקר

והם חלק ממגמת הגירה עולמית ומתופעה הנקראת , ממניעים וולונטאריים של שיפור הזדמנויות

כלכליים והעדפות תנועת הגירה גלובלית וולונטארית המונעת ממניעים -" המהגרים החדשים"

כמו . להגביר חירויות אישית ולהגיע למימוש עצמי, מתוך כוונה לשפר את רמת החיים, תרבותיות

דוברות , כן אין עוררין על ההנחה שהישראלים מעדיפים להגר למדינות מערביות מפותחות

שפה מוכרת, דמיון לארץ המוצא, אפשרות לניעות כלכלית וחברתית: בהן קיימים, אנגלית

עוד מסכימים החוקרים שקהילת הישראלים . ולעיתים גם קשרים משפחתיים או חברתיים

9

מכלל 9לשני שלישים 8שם מתגוררים בין מחצית –ב "הגדולה ביותר מחוץ לישראל נמצאת בארה

. המהגרים

לגבי מספרם של הישראלים קימות הערכות שונות המונעות בין היתר , לעומת זאת

ס והערכותיו של כהן "בנייר זה בכוונתי להסתמך על הערכות הלמ. מאידיאולוגיות שונות

(4700Cohen, ) ,שהינן המפורטות והעדכניות ביותר לזמן כתיבת שורות אלה .

שדה המחקר –הגירה מישראל

המקבילים במידה , מציע לחלק את שדה המחקר לשלוש אסכולות או גופי ידע, ( ,4774Gold)גולד

: ולוגיים שעברו על החברה הישראלית משנות השבעים ועד היוםרבה לתהליכים הסוצי

שאפיינה במידה רבה את שנות השבעים , גישה זו". גישת היורדים" -אסכולת היורדים .א

ערכית של -והשמונים חקרה את תופעת ההגירה מישראל מנקודת המבט האידיאולוגית

ערך -" עלייה"ישראל הציונות מראשיתה ראתה בהגירה ל. דהיינו ישראל, ארץ המוצא

. פגיעה באתוס הציוני ובביטחונה של המדינה, ערכית" ירידה"ובעזיבתה , חיובי עליון

חוקרים שצידדו בגישה זו נטו להתמקד בקשיי ההגירה והקליטה אותם חוו הישראלים

הישראלים שחוו חיים יהודיים ריבוניים , לטענתם". עקורים"ל תוך הדגשת היותם "בחו

בשונה מהיהודי הגלותי שעבורו חיים )שים להסתגל לחיים כמיעוט בתפוצה בישראל מתק

מבקריהם טענו שמטרת הדגשת קשיי ההסתגלות משמשת מעין אישרור (. אלה טבעיים

אם כי )למרות שעדיין קיימת , תפיסה זו. מחודש לתקפותה של האידיאולוגיה הציונית

ר עקב השוני בפרופיל המהגרים נחלשת בשנים האחרונות בין השא, (לא במוצהר כבעבר

בין החוקרים הבולטים שתמכו בגישה זו ניתן . וביחסה של החברה הישראלית אליהם

ולצידם גם דמוגרפים , Greenberg 1979; Sobel 1986 ;Shokeid 1988למצוא את

כפי הנראה במטרה ליצור הד שלילי , שהעריכו בהערכת יתר את מספרם של היורדים

ודיווח על כחצי מיליון ישראלים , 0020ל הסקר הסוכנותי שבוצע בשנת כך למש. לתופעה

שדיווח שבאזור לוס 0021לס משנת 'או סקר פדרציית לוס אנג, ב"המתגוררים בארה

10.לס לבדו חיים כמאה אלף ישראלים'אנג

המדגישה את המימד הכלכלי , גישה זו(. Migration studies" )לימודי ההגירה"אסכולת .א

, מזוהה אף היא עם הטיות אידיאולוגיות של ארץ מוצא החוקר, ראלית לכאורהולכן ניט

המהוות מוקד , אך הפעם אלו הם בעיקר חוקרים בקהילות היהודיות בארצות המערב

גישתם הכלכלית מיסודה שואבת מחקר התופעה הכללית . להגירת יהודים ואחרים

( Agency)ת של סוכנות ומנתחת את ההגירה הישראלית באמצעות תיאוריות כלכליו

בהן יחידים פועלים ומהגרים ממניעים של מקסום רווח וניצול הזדמנויות , ואינטרס אישי

Burawoy 1976; Portes and Borocz' רמת חיים וכד, הכנסה, השכלה, לשיפור קריירה

1989; DellaPergola 1992 . גישה זו מתייחסת לשוק ההגירה כשוק חופשי של מדינות

.4700ארי ורבהון -לב 8 .4700כהן 9

10 NJPS - Israelis in the United states: Reconciling Estimates with NJPS

11

הבוחרים את יעד , ומהגרים בעלי כישורים נדרשים מצד שני, ת הגירה מצד אחדהמעודדו

גישה זו , "גישת היורדים"בשונה מ. ההגירה בהתאם ליכולתם למקסם את רווחיהם בו

חוקרים . אינה מדגישה קשר מיוחד בין זהותו האתנית של המהגר לארץ המוצא

עומדים לרשות המהגר המצדדים בגישה זו נוטים להתמקד במשאבים המרובים ה

. וביכולתו להסתגל בקלות יחסית לחברה הקולטת( מקצוע, תרבות, שפה)הישראלי

, תחילתה של האסכולה בשנות התשעים. לאומיות והקוסמופוליטיות-טראנסאסכולת ה .ב

-הגירה טרנס"המושג .ובהדרגה עברו אליה גם חוקרים שהיו מזוהים עם לימודי ההגירה

רב "ממשלתיים הגלובליים ומתייחס למהגרים כ-הארגונים האשואב מעולם " לאומית

בשונה המצדדים בגישה זו מדגישים ש(. Trans-National" )לאומיים-רב"או " מקומיים

, אין ציפייה כי המהגרים יאבדו את קשריהם הקודמים וייטמעו בחברת היעד, מבעבר

קהילות אחרות אלא קיימת לגיטימציה לעיצוב ושימור הקשר עם חברת המוצא ועם

.מאותו מוצא אתני בארצות אחרות

ממדיותו של תהליך ההגירה ואת יכולתם של המהגרים לשלב -הגישה מדגישה את רב

ובוחנת את התופעה דרך החוויה הקולקטיבית של , משאבים מארץ המוצא וארץ היעד

(. Cohen 1997" )תפוצה תרבותית"המהגרים כ

הרואה בזהות ובמוצא תרבותי וגיאוגרפי מושגים , מודרנית במהותה-זוהי אסכולה פוסט

חווית . רקעים שונים ופרקטיקות שונות, ומדגישה קשרים לקבוצות שונות, נזילים

למול הקיבעון חופשהמהגרים הישראלים מפורשת כניסיון קבוצתי לשימור מידה של

הכלכליות וכדיון עימה על סדר היום התרבותי ועל המערכות, והגבולות של חברת המוצא

תיאוריה זו . קטגוריות מחייבות ומבנים חברתיים בניגוד לרצונם כפו עליהםאשר

רשתות חברתיות וזהויות , את יכולתם של המהגרים לשלב משאבים, כאמור, מדגישה

ובכדי , בכדי להגדיל את עצמאותם למול כל מדינת לאום יחידה, זמינות ממספר מקורות

, השירות הצבאי, המיסוי, וטיות בתחומי האזרחותלצמצם את מחויבויותיהם הפטרי

שנכפו עליהם , אידיאולוגיות מגדריות והגבלות דתיות, היררכיות גזעיות ועדתיות שונות

תמונת ראי של גישה זו תטען . במדינת המוצא ולעיתים גם במדינת היעד בניגוד לרצונם

והיעדר זהות , (Displacement" )עקירה", שהיא למעשה מדגישה רגשות של ניכור

.קוהרנטית

לאומית הגיע בהשאלה -מקור ההגדרה של הגירה מסוג מסוים דווקא כטראנס, כאמור

ממשלתיים השיתופיים למיניהם -מהארגונים הבינלאומיים ובעיקר מהארגונים הא

(Global NGO's .)בו מיוחס לקשרים עם , הגדרה זו באה להבחין בין אופי ההגירה החדש

דמוגרפיים , כלכליים, תרבותיים, פוליטיים, משפחתיים)ינים ברבגוניות המולדת המתאפי

, ובין אופי ההגירה בעבר, תפקיד מרכזי בעיצוב קהילת המהגרים וחווית ההגירה, (ועוד

לצד ציפייה לניתוק מחברת , שהתאפיין בהתמודדות ובבניית חיים חדשים בארץ ההגירה

. ת בחברת היעדהמוצא ככל שמתארכת השהות וגוברת ההיטמעו

לאומיים משתרע על פני מספר מרחבים -המרחב החברתי של המהגרים הטרנס

ומשתנה תדיר דרך מערכת הקשרים והמחויבויות שמטפחים המהגרים עם , גיאוגרפיים

. יותר ממקום אחד

11

(Glick Schiller et al. 1992, 2004; Cohen 1997; Gurnizo & Smith 1998; Gold,

2002; Levitt & Glick Shiller, 2004; Smith, 2005 Lev-Ari, 2008, 2010. Rebhun and

Lev-Ari 2010. DellaPergola 2011 .)

לאומית היא המקובלת ביותר היום בשדה המחקר -הגישה הטראנס, מבין שלוש האסכולות

והיא הרלוונטית ביותר להבנת זהותם של בני הדור השני , כהסבר לתופעת ההגירה מישראל

שכן מידת . אך עדיין קיימת, יכולת ההסבר של שתי האסכולות האחרות פחותה. להגירה

בקשריהם , לאומיות של המהגרים מישראל תלויה בין השאר במאפייניהם החברתיים-הטראנס

מהגרים בוגרים בעלי . במשלח ידם ובאופייה של החברה הקולטת, במצבם הכלכלי, המשפחתיים

לאומי הכולל לצד התערותם בחברת ההגירה גם -חים טראנס אמצעים יכולים לקיים אורח

ולעומתם מהגרים צעירים או מהגרים ממעמד כלכלי נמוך יקיימו , ביקורים תכופים בישראל

.קשרים אלה באינטנסיביות פחותה או כלל לא

זהותם של בני דור שני להגירה

, הערכים, האמונות, רונותכולל בתוכו את העק( Personal identity)המושג זהות אישית

תהליך יצירת הזהות ועיצובה הינו תהליך . שאדם צבר במהלך חייו, התפקידים וההתנסויות

למאורעות בחייו של אדם ולצמתי , מתמשך שתחילתו בילדות ועוצמתו משתנה בהתאם לגיל

( יםבמיוחד בקרב מיעוטים אתניים כגון יהוד)דוגמת נישואין " החלטות מעצבות חיים"קבלת

אחת התקופות המרכזיות בעיצוב זהות אישית היא גיל ההתבגרות . ובחירת קריירה

(Marcia, 1980: Erikson,1968) , ובכלל זה )בו המתבגרים עורכים ניסויים ובירורים בזהויות

כגון אמונות דתיות ופוליטיות ואימוץ תפקידים ( מתוודעים וחוקרים אודות זהותם האתנית

. לקראת תקופת הבגרות אפשריים

אתגרי הזהות , המהווים מיעוט אתני בארצות ההגירה, עבור בני דור וחצי ודור שני להגירה

שכן הם עומדים בפני שתי מערכות ערכים , (Markstrom-adams, 1992)מורכבים אף יותר

11(.הזהות הישראלית זרה לחברת הרוב מבחינה לאומית ודתית, במקרה דנן)תרבותיים

רוב המהגרים מישראל נעדרים מאפיינים פיזיים המבחינים אותם מקבוצת הרוב , בנוסף

שגדלו באץ , בני דור שני ודור וחצי, לכן(. בייחוד בכל האמור לצפון אמריקה)ומחריגים אותם

יכולים ברצותם לזנוח את המאפיינים התרבותיים , ההגירה ושולטים היטב במנהגיה ושפתה

. בחברת הרוב" חלק"היטמע באופן ול, המבדילים אותם

חוויה היהודית האמריקנית שהיא אמנם שונה מתרבות הרוב אך נהנית גם כאשר הישראלים באים לקחת חלק ב 11

(. פרט לאורתודוכסים כמובן)הם מגלים כי היא שונה באופן משמעותי מזו המוכרת להם מהבית , ממעד מוכר

12

מתקשים במציאת כלים , אלה מביניהם המעוניינים בשימור הזהות הישראלית, ומאידך גיסא

, זוהי זהות צעירה ודינאמית הנמצאת בתהליכי התהוות, שכן. ואפשרויות לביטויה בתפוצות

מדינת –י ספציפי מרחב גיאוגרפ, יהודי-פוליטי -אתוס לאומי: שהמרכיבים העיקריים בה הם

הזהות , כפועל יוצא מכך(. יחידה בעולם)ופרהסיה יהודית , ישראל אשר בה מתקיימים רוב יהודי

הישראלית נעדרת כמעט לחלוטין ריטואלים שניתן להעתיקם או לקיימם מחוץ למרחב הגיאוגרפי

60.6%)החילונים ברובם , המהגרים מישראל. יהודית-או במופרד מהפרהסיה הישראלית

צמחו לתוך זהות זו מבלי להידרש לכינונה באופן אקטיבי , 12(מהמהגרים מגדירים עצמם חילוניים

ומבלי להיחשף לצדדים הדתיים שלה המספקים מערכת ריטואלים ועולם , (המדינה דאגה לחינוך)

. יהודית גם מחוץ למרחב הגיאוגרפי הישראלי-המאפשרים את שימור הזהות הישראלית, ערכי

לאומי -ישראלית קשורה בקשר הדוק למרחב הגיאוגרפי והפוליטי-הזהות היהודית, דהיינו

וכאשר מנתקים אותה ממנו מגלים שאינה יכולה לשמש מסגרת זהותית מרכזית , הישראלי

או , בייחוד כשהמדובר הוא במי שחוו אותה בישראל לתקופה קצרה בלבד בילדותם, ואותנטית

היא שהזהות הישראלית של בני דור שני ודור וחצי התוצאה ממצב זה. שלא חוו אותה כלל

לעיתים עד כדי , להגירה נמצאת במגמת היחלשות מתמשכת ביחס לזהות ארץ ההגירה

.היעלמות

:מסגרות זהות חלופיות אפשריות

לפיהן זהות הפרט הינה קבועה ובלתי ניתנת , המעבר ממסגרות זהות דטרמיניסטיות באופיין

וולונטאריים בהם הפרט הוא זה שבוחר ומעצב את זהותו ואת מידת לביטויי זהות, לערעור

מחקרי -הסיט את הדיון התיאורטי". שוק של זהויות אפשריות"הזדהותו בהתאם לצרכיו מתוך

מהתארגנויות תרבותיות קבוצתיות אל הפרט ואל האופן בו הפרט מפרש את זהותו , בנושאי זהות

שהרפלקסיביות "יר את העולם המודרני כרפלקסיבי וטוען מגד, (0000)גידנס . ונותן לה משמעות

כלומר הפרט הוא , "של המודרניות חודרת לגרעינו של העצמי עד שזה נהפך לפרויקט רפלקסיבי

ובכל האמור (. 4776ר 'ריצ: בתוך, גידנס)לשינוי ולשימורו , האחראי ליצירת העצמי לעיצובו

נייתה ושימורה של הזהות הישראלית נעשית ברמת הב, לעיצוב זהותם של בני דור וחצי ודור שני

. הפרט

המסגרת התיאורטית המרכזית לניתוח תופעת ההגירה מישראל היא , כפי שנאמר לעיל

אחד המופעים הזהותיים האפשריים של "ש. לאומי-התיאוריה הרואה הגירה כתהליך טראנס

יבים פסיכולוגיים סמליים המבוססת על מרכ, הזהות התפוצתיתלאומיים היא -המהגרים הטרנס

זהות זו מתגבשת עם היווצרותה של (. 4707ארי -לב" )לאומית של המהגרים-של זהותם האתנו

לאחר השלמת שלבי הקליטה הראשוניים המלווים בהשתלבות , קבוצת מהגרים משמעותית

אז מתאפשרת . במערכות ההשכלתיות והכלכליות של החברה הקולטת ובלימוד השפה המקומית

שיפעלו , מתן וחיזוקן של רשתות פורמאליות ובלתי פורמאליות על בסיס המוצא המשותףהק

לשמירת ייחודה של הקבוצה והבטחת האינטרסים שלה בחברה הקולטת ובארץ המוצא כך

.4707, רבהון ופופקו 12

13

;Galchinsky, 1998" )להיות בבית בחוץ לארץ"או תחושה של " בועה ישראלית"שלמעשה נוצרת

sheffer, 1986 ,בין הביטויים של הזהות הישראלית התפוצתית בעיקר (. 4707רי א-לב: בתוך

מעקב , דיבור עברית בבית, מתן שמות ישראלים לילדים: בקרב בני דור ראשון להגירה ניתן למנות

, ביקורים בישראל, (בעיקר דרך האינטרנט)אחר חדשות ושידורי טלוויזיה מישראל באופן שוטף

הסברה למען ישראל ותרומות לארגונים ישראלים או ,חברּות ברשתות חברתיות ישראליות

אפשרויות , ( בני דור שני -להלן ) בקרב בני דור שני ודור וחצי להגירה. ארגונים למען ישראל ועוד

בהתחברות עם , ביטוי הזהות האתנית ועוצמתה מצומצמות יותר והן מתבטאות בדיבור עברית

ל "ליות ובגיל יותר מאוחר גם בגיוס לצהבשייכות לתנועות נוער ישרא, ישראלים אחרים

".מסע"תגלית ו"ובהשתתפות בתוכניות

נראה כי תהליך הבנייתה כתפוצה , בכל האמור לקהילת המהגרים הישראלים בצפון אמריקה

ואנו נמצאים כעת בשלב בו לפחות חלק מקהילות המהגרים הגיעו , לאומית אכן מתרחש-טראנס

בכדי לפעול ולבוא בדרישות קולקטיביות להכרה במעמד לרמת ארגון וביטחון המספיקה

המועצה לישראלים "דוגמה לכך הוא כנס . ישראל –ובלגיטימיות שלהן מצד ארץ המוצא

, בהשתתפות השר לענייני הסברה ותפוצות יולי אדלשטיין, 4700שנערך בקנדה בשנת 13"בתפוצות

בניית קהילה ישראלית ", "ל"שראלים בחוהיחסים בין מדינת ישראל לי"ובו נידונו נושאים דוגמת

.ועוד" ל"בחו

אשר בדקו את מידת הצלחתם הכלכלית של בני דור , (Cohen & Haberfeld 2003)כהן והברפלד

גילו כי בני דור ראשון הצליחו יותר מבחינה כלכלית ביחס , ב"ראשון ושני להגירה מישראל בארה

בני דור "וכי , אפיינים השכלתיים ואחרים זהיםובכלל זה בעלי רקע מ, לעמיתיהם האמריקנים

" שני להגירה אף הצליחו להתעלות על בני הדור הראשון בהישגיהם מבחינת משכורות והכנסה

, "התבוללות כלכלית"כהן והברפלד מסכמים את מאמרם באומרם שהדרך להשגת (. 045' עמ)

רה הישראלי פחות מדור נמשכה במק, שעשויה להימשך בקבוצות מהגרים אחרות מספר דורות

ממצאים אלה ואחרים מראים כי האתניות הישראלית אינה מהווה מכשול בפני ניעות . אחד

הנובעים , כלכלית וככזו היא גם אינה מהווה זרז או מצת לביטויים של זהות או מודעות אתנית

. מתחושה של אפליה וקיפוח

אתנית מופיעה באופן הבולט ביותר הזדהות, (Bean & Stevan. 2003)לטענת בין וסטיבנס

יכולה ( ראה להלן" )אתניות סמלית", לטענתם. בקרב המעמדות הנמוכים והגבוהים ביותר

להיווצר בקרב מי שהשתלבו היטב כלכלית ובעיקר בקרב ילדי מהגרים מהמעמדות הגבוהים

סולידאריות צפויים להשתמש באתניות ובביטויי( ובכללם בני המהגרים מישראל)הללו . ביותר

ויותר כאמצעי ביטוי סובייקטיבי ( 'לניעות כלכלית וכד)אתנית פחות ככלי אינסטרומנטלי

. ואוטונומי של הפרט

13 World Council of Israelis Abroad, Building Bridges to World Jewry and the State of Israel. Toronto

January 18-20, 2011.

14

היכולה להתבטא בזהות , הדינאמיות הזהותיתלאומית הוא -אחד ההיבטים של ההגירה הטראנס

מנות לשתי מדינות או נא -או זהות חלקית , זהות מקוטעת, שינוי נאמנות מדינתית -משתנה

תהליך הבניית הזהות האתנית של המהגרים וילדיהם הוא , ככזה. חוסר מחויבות לאיזו מהן

אופיו של התהליך . מ מתמיד בינם לבין החברה הקולטת וביחס אליה"תהליך דינאמי הנתון במו

, ירהמטרת ההג, מעמדה בארץ היעד, עשוי להשתנות בהתאם לקבוצה האתנית אליה שייך המהגר

והנרטיב השולט בחברה הקולטת ביחס להגירה וביחס לארצו של המהגר או בהתאם לצרכים

.מוצא ואף נרטיב ההגירה האישי שלו, דת, ולמאפיינים זהותיים אחרים שלו דוגמת מראה

לצד היחלשות הדרישות מצד , היווצרותן של קהילות מהגרים משמעותיות בארצות ההגירה

והחלפתן , "כור היתוך"מרצון על ייחודן התרבותי והתמזגותן ב החברה הקולטת לוויתור

לפיהם הקבוצות השונות משתלבות מבחינה מבנית אך שומרות על , בנרטיבים פלורליסטיים

ולדינאמיות הזהותית , תרמו לעלייתו המחודשת של השיוך האתני. ייחודן החברתי והתרבותי

, פרג ומיקולינסר, כספא-טור" )סימבולית אתניות"ו" זהות אתנית"-באמצעות מה שמתואר כ

אך הן אינן , כחלק מזהותו של הפרט לייצוגה של השייכות האתניתזהויות אלה מתייחסות (. 4775

אלא הגדרות סובייקטיביות הנתונות לפרשנותו וחווייתו של הפרט , הגדרות חיצוניות קשיחות

וצתית שבעבר הייתה מולדת הזהות הקב, (Gans, 1979; 1994)לפי גנס . בהתאם לצרכיו

, הפכה לנושא הנתון לבחירתו ופרשנותו של הפרט, היסטוריה ומורשת, ומבוססת על גורל משותף

" הזהות האתנית. "ואיזו משמעות תינתן לה במכלול העצמי שלו, ברצותו יבחר איך וכיצד לאמצה

, ולק עם אחריםמהווה את מכלול המאפיינים הנובעים משייכות הפרט לקבוצה ושאותם הוא ח

. המבטאת את מכלול המאפיינים המייחדים את הפרט מסביבתו לזהות האישיתזאת בניגוד

פרג , כספא-טור" )זהות אתנית מהווה את אחד ההיבטים האפשריים של זהות חברתית, ככזו

לזהות אתנית ישנן הגדרות רבות המתייחסות להיבטים (. 4707, ארי-בתוך לב. 4775, ומיקולינסר

תחושת , הזדהות עצמית כחבר קבוצה: ים של מטען תרבותי בהתאם לאסכולת הניתוח ביניהןשונ

, עמדות וערכים משותפים, עמדות חיוביות או שליליות כלפי הקבוצה, שייכות ומחויבות לקבוצה

ככל . הממקמים את הפרט בהקשר תרבותי מסוים, התנהגות ומנהגים, זיכרון היסטורי וכן שפה

רת נתפסת כמשמעותית יותר בעיני הפרט כך גדלה השפעתה על מושג העצמי שהקבוצה המוגד

. שלו

מגדירה זהות אתנית בתור תחושת , (Phinney,1996; Rotheram & Phinney, 1987, p. 13)פיני

הרגשות , התפיסה, השייכות והמחויבות שיש לאדם לקבוצה אתנית והמרכיב בחשיבה

השלכותיה של , ככזו(. 10' עמ, 4775, כספא-טור)לקבוצה זו וההתנהגות שלו הנובעים מהשייכות

דוגמת הזדהות דתית או , הזהות האתנית מגיעות גם לתחומים שאינם קשורים בה ישירות

. פוליטית

לעומתם טוענים אחרים כי הזהות האתנית למעשה מחליפה או ממלאת את המקום שפעם מילאו

, תרבותי מסוים-מת מגורים בשכונות בעלות צביון דתידוג, התנהגויות וביטויים אתניים מבניים

15

קו "המניח כי התבוללות היא תהליך של , גנס. שייכות לקהילה ודפוסי נישואין פנים קהילתיים

אינו אלא שלב " תחיה דתית"או " תחייה אתנית"טוען כי מה שמצטייר כ, (Gans, 1994" )ישר

תוך התרבות והחברה המקומית הכללית חדש בתהליך ההתבוללות של הקבוצות האתניות ל

(. 072-070' עמ, 4700ארי -רבהון ולב)

פרג , כספא-טור)קיימים שני מודלים מרכזיים במחקר לבחינת זהות אתנית , מבחינה סוציולוגית

(: 4775, ומיקולינסר

רואה בהזדהות עם הקבוצה האתנית ובהזדהות עם , מודל הקצוות: המודל הראשון

התערות בקבוצת הרוב באה על חשבון , לכן. ממדי-י קצוות של רצף חדקבוצת הרוב שנ

דהיינו אדם אינו יכול להרגיש הזדהות חזקה עם קבוצתו , זהות אתנית משמעותית

;Andujo, 1998; Makabe, 1979; Simic, 1987)זמנית -האתנית ועם קבוצת הרוב בו

Ullah, 1985 .)

הקבוצה האתנית וקבוצת –וצות ההזדהות מתייחס לשתי קב, ממדי-הדו: המודל השני

,Berry, Trimble)הרוב כבלתי תלויות זו בזו וככאלו שאינן באות זו על חשבונה של זו

&olmedo, 1986 .) השילוב בין שתי קבוצות הזהות ברמותיו השונות יוצר ארבע

פרג , כספא-טור)אפשרויות להתמודדות עם זהות קבוצתית השונה מקבוצת הרוב

(:4775, ולניסרומיק

הזדהות חזקה עם שתי – Biculturalism))תרבותית -אוריינטציה דו .0

(.כישראלי וכבן חברת הרוב)הקבוצות

.היעדר הזדהות עם מי מהקבוצות -( Marginalization)שוליות .4

.היטמעות והזדהות עם תרבות הרוב –( Assimilation)התבוללות .1

הסתגרות בקבוצת המיעוט -( Enclave/Separation)הפרדה /מובלעת .5

(.בלבד" ישראלים"הזדהות כ)האתנית והזדהות מוחלטת עימה

-נראה כי המודל הדו, כאשר אנו באים לבחון את זהותם של בני הדור השני להגירה מישראל

מימדי הוא זה המתאר באופן המדויק יותר את אתגרי הזהות של בני הדור השני והאפשרויות

הם חווים קשיים ; בני דור שני חשופים ללחצים רבים, ילדי מהגריםכ. העומדות בפניהם

פעמים רבות אין להם , יתרה מכך. תרבותיים מצד הוריהם המהגרים ומצד בני גילם המקומיים

וכמי שגדלו בארץ היעד הם מדברים טוב יותר את , זיכרון של ארץ המוצא איתה הם מזוהים

זהותם אינה מסתכמת , ככאלה. ותה וסגנון חייהוחיים את תרב, שפתה מאשר את שפת מוצאם

ליחסו עם , אלא משתרעת על פני מרחב המשתנה בהתאם לתחושות הפרט, באחד משני קטבים

מבין ארבע אפשרויות .החברה הכללית ולמחיר החיובי או השלילי הכרוך בהזדהות האתנית

למעשה . וההתבוללותתרבותית -שתי הקטגוריות המרכזיות הן האוריינטציה הדו, זהות אלה

כמעט ולא ניתן לתחום את הגבול בין שתי קטגוריות אלה ויהיה נכון יותר לתארן כרצף הנתון

אך , קטגוריות השוליות והמובלעת האתנית קלות יותר לכימות. לפרשנות סובייקטיבית של הפרט

16

הזדהות עם טוענת כי אלו שחשים, (4707)ארי -לב. ההן מכילות שיעור נמוך בלבד מהאוכלוסיי

הם , (לעיל" מובלעת ישראלית)"ישראל והקהילה הישראלית וניכור כלפי הקהילות המקומיות

ארי במחקרה כי אלה -עוד טוענת לב. בעיקר מי שהיגרו עם הוריהם כשהיו בני יותר משמונה

מרבית מאלה שנולדו ומקרבם" צבר"המזוהים במיוחד עם ישראל בוחרים להצטרף לגרעיני

14.גם יעלו ארצהבישראל

:וכיוון המגמות הזהותיות של בני הדור השני, מטריצת המודל הדו מימדי

רוזנטל : ממדי בכל האמור לזהותם של הישראלים רבות-הדוגמאות לתקפותו של המודל הדו

(Rosenthal, 1989 ) במחקרה על ישראלים שקיבלו אזרחות אמריקנית ומתגוררים בברוקלין

הזדהו 0%-בדור הילדים פחות מ, הזדהו כישראלים 61%צאה כי בעוד שבדור ההורים מ, וקווינס

עוד גילתה רוזנטל כי ילדי ישראלים שהלכו לבתי ספר . הזדהו כאמריקנים 44%-כישראלים וכ

זאת ביחס לילדי ישראלים שהלכו לבתי ספר , אמריקנית-יהודיים נטמעו לתוך התרבות היהודית

. ותם הישראליתציבוריים ושמרו על זה

ב כי בני דור וחצי ודור שני מעורים יותר מהוריהם בחברה הלא "טוען לגבי יהודי ארה, (4774)גולד

בעוד שהוריהם יעדיפו להזדהות , והזדהותם עימה זהה להזדהותם עם החברה היהודית, יהודית

. ב על פני החברה המקומית הלא ישראלית"עם ישראל או עם ישראלים בארה

.046' עמ 4707, ארי-לב 14

ברו

הת

בורת

ליתזהות ישרא

כיוון המגמה

17

, בעיקר בבריטניה ובצרפת, שחקרה את קהילות המהגרים הישראלים באירופה, (4772)ארי –בל

גילתה כי בעוד בני דור ראשון שומרים על זיקתם ליהדות . שם קיימים הריכוזים הגדולים ביותר

בני דור וחצי ודור שני נמצאים , ולישראל בעיקר באמצעות הקשר עם ישראל והתרבות הישראלית

מוקד -בקרב מי שנולדו בארץ ההגירה וכי , שכת של טמיעה בחברה הלא יהודיתבמגמה מתמ

ארי -עוד טוענת לב .ורק אחר כך מדינת ישראל, הזהות העיקרי היה קודם כל ארץ ההגירה עצמה

היהודיים והישראלים של הצעירים זהותהשינויים במרכיבי חלו ל "בעקבות המעבר לחוכי

בעקבות המעבר "כי , הצעיריםיותר מ, חש כעת הדור הראשון: אבאופן הב באירופהוהמבוגרים

וכן שחשוב להם לשמור על ( בהתאמה 02%ו 10%)ל חשובה להם הדת היהודית יותר מקודם "לחו

יותר ,חשוב כעת צעיריםל, לעומת זאת(. בהתאמה 50%ו 56%)מנהגים יהודיים יותר מקודם

וכמו כן חשוב יותר ( בהתאמה 04%ו 10%)להתערות בחברה הלא יהודית , מבוגריםמאשר ל

05%, בנוגע לנישואין 15."(06%לעומת 10%)לרווקים ליצור קשרים חברתיים עם לא יהודים

עניין פרטי של בני ים או מסכימים לנישואי חוץ ורואים זאת כסלולא פמכלל הנשאלים באירופה

כרבע מבני הדור . בנות זוג יהודים/אך בעוד שבני הדור הראשון כמעט כולם נשואים עם בני .הזוג

ארי -במחקר שערכה לב. בת זוג לא יהודים/חוץ או חיים עם בןנישאים בנישואי השני ודור וחצי

מעל לחמישים אחוזים הסכימו , טרום צבר ואחרים, עם צעירים מגרעין צבר, (4707)ב "בארה

בכל האמור להתארגנות . גלחלוטין לחתונה עם לא יהודי או חשבו שזה נושא אישי של בני הזו

צעירים בני דור וחצי ודור שני כמעט אינם שותפים "ארי כי -גלתה לב, הקהילתית באירופה

עובדה זו בלטה בעיקר בקרב , (בעיקר הספרדים)להתארגנויות הוולונטאריות הישראליות

בלתי פורמאלי או , שלא יכלו להצביע ולו על ארגון ישראלי אחד, ישראלים שרואיינו בצרפת

מהצעירים בצרפת קיימו קשרים אינטנסיביים עם 41%: במספרים. הקשור בישראל, פורמאלי

ציינו כי 60%, בילו את שעות הפנאי שלהם עם חברים לא יהודיים 17%, הקהילה הלא יהודית

ארי -לב. אינם מתגוררים בשכונות יהודיות 00% -אינם משתייכים או פעילים בקהילה היהודית ו

ובעת כי ללא שינוי המגמות הקיימות סביר להניח שבני הדור השני ייטמעו בחברה מסכמת וק

. המקומית בשיעור גבוה

כארבעים אחוזים מכלל ילדי : מצביע אף הוא על תמונה דומה, (4707)מחקרם של רבהון ופופקו

י נתון זה משמעות(. ראה להלן) אינם משתתפים במערכת החינוך היהודית, הישראלים בעולם

ולכן הורים המעוניינים להקנות , מכיוון שמערכת חינוך ישראלית אינה קיימת מחוץ לישראל

עושים זאת בתיווכם של מוסדות הקהילה , יהודית קבועה ומתמשכת-לילדיהם חוויה ישראלית

. היעדר חינוך יהודי משמעו במקרים רבים הוא היעדרם של חסמים בפני התבוללות. היהודית

15 www.knesset.gov.il/.../heb/.../alia2008-01-02.doc

18

נת הזהות של בני הדור השני בעיקר באירופה ניתן גם להבין דרך התנסותן של תפוצות את תמו

,Portes and Rumbaut, 2001; Portez and Zhou)פורטז ורומבאוט . אחרות ותיקות יותר

1993; in Lev-Ari 2010 p. 35 )מקסיקנים , קובאנים, אשר חקרו צאצאי מהגרים ספרדים

ובכך הפכו אמריקנית -ר השני חוו מעבר חלק למדי אל עבר הזהות הכללציינו כי בני הדו, ואחרים

החוקרים טענו שרוב בני הדור השני . את השאלה של הזהות האתנית לשאלה של בחירה אישית

. שיחושו בהקשר זה לפי מידת הנוחות, יזדהו עם אבותיהם ועם המסורת באירועים מסוימים

(.Segmented assimilation" )מקוטעת התבוללות"החוקרים תיאור תופעה זו בשם

הם מודעים יותר "טוענת לגבי בני דור וחצי ודור שני של ישראלים באירופה כי ( 4772)ארי -לב

(". אם בכלל)בעוד הוריהם בני הדור הראשון חשו בכך פחות , לגילויי אנטישמיות ואף חשים בה

, לשוחח בעברית מחוץ לביתדיפים שלא בהמשך לכך בני דור וחצי ודור שני אף דיווחו כי הם מע

בעיקר )דבר שהם אינם מעוניינים בו ,או כישראלים עובדה המבליטה את שונותם כבני מהגרים

ממצאים אלה תואמים את .(בתקופות בהן הצטיירה ישראל כבעייתית בדעת הקהל העולמית

ם תרבותיים לפיהם פרטים בוחרים אותם אספקטי, (Waters, 1990)אבחנותיו של ווטרס

בעוד שסממנים , ואתניים שאיתם הם מרגישים בנוח להזדהות ולכן משמרים ומבליטים אותם

.אתניים המפריעים להם יוצנעו או יזנחו

מנגנוני שמירת הזהות של הצעירים ובני דור וחצי ודור שני "כי ( 4772)ארי -בנוסף טוענת לב

, כריע לגבי הזדהות עם החברה המקומיתרופפים יותר מאלה של הוריהם והם נדרשים יותר לה

בעוד ההורים , בעיקר בשל העובדה שחברה זו דורשת מהם הגדרה כזו באמצעות מוסדות החינוך

זהותם של צעירים ובני דור וחצי ודור שני נבנית תוך תהליך רציף יותר של . נדרשים לכך פחות

יותר בחברה המארחת מזו ולכן גם זהותם קשורה, הסתגלות לחברה המארחת מזו של הוריהם

עוצמת הפרקטיקה , אם כן, דורית-בהשוואה בין"ומכאן היא מגיעה למסקנה כי . של הוריהם

כאשר בני דור וחצי ודור שני מעגנים את קשריהם החברתיים וזהותם , לאומית נחלשת-הטרנס

במהלך לאומית ישראלית-יהודית בעוד הוריהם חווים הבניית זהות טרנס-בחברה המקומית הלא

".חייהם כמהגרים באירופה

. ב מצב המהגרים מישראל אמנם שונה ממצבם באירופה אך מכיל מאפיינים דומים רבים"בארה

ב מבוססת בעיקרה על תחושה "הזהות הלאומית של ישראלים בארה, מבחינה תרבותית

זוהי . לוניתוהיא בעלת מאפיינים של יהדות ישראלית חי, סובייקטיבית של ישראליּות ויהודיּות

, לאומית שמצד אחד משולבת מבחינה כלכלית ומבנית בארץ היעד-דוזהות תפוצתית כאמור

המאפשרים למהגרים , ערכים ונרטיבים של ארץ המוצא, ומצד שני שומרת על גבולות תרבותיים

העדפת העברית כשפה : ביטוייה השכיחים ביותר הם(. at home abroad" )ל בבית"להרגיש בחו"

רדיו , דרך הטלוויזיה)מעקב אחר הנעשה בישראל , מתן שמות ישראליים לילדים, ברת בביתהמדו

למרות גודלה . השתתפות בפעילויות למען ישראל וביקורים בה, מתן תרומות, (עיתונות ואינטרנט

19

גם כאן , של קהילת הישראלים המספק אפשרויות רבות יותר לקיומה של זהות אתנית מובחנת

.יות נחלשת במעבר מדור ההגירה הראשון לשניעוצמת האתנ

שולחים את " הגרעין המרכזי של הישראלים"מקרב 57%-רק כ, כפי שעולה מהנתונים להלן

האחוז )נוספים שולחים את ילדיהם לחינוך משלים 44%ילדיהם לבתי ספר יהודיים יומיים ו

. ת ילדיהם לחינוך יהודי כלשהוהנוספים אינם שולחים א 57%, (מקרב כלל הישראלים נמוך יותר

המשפיעים על , נתונים אלה בולטים במיוחד כאשר הם משתלבים עם מגורים בשכנות ללא יהודים

. עמדות והזדמנויות בכל האמור לנישואי חוץ או שימור זהות יהודית וישראלית

תפות מראות את מידת ההשת, המתייחסות לבני דור שני ודור וחצי להגירה, הטבלאות להלן

יש לשים לב כי הנתונים מתייחסים . וההתערות של הישראלים וילדיהם במוסדות היהודיים

ל שיש להם הזדהות ישראלית "גרעין המרכזי של הישראלים בחול"ח "כדברי מחברי הדו

16."גבוהה

אין להוציא מכלל אפשרות שנתוני הישראלים שאינם מחפשים קשר עם מדינת , לאור הערה זו

יהיו אף נמוכים באופן , (ר שפעמים רבות ישנה הקבלה בינו ובין זהות יהודיתקש)ישראל

.משמעותי בכל האמור לשמירה על זהות אתנית ישראלית או יהודית

.4707, רבהון ופופקו 16

21

(:באחוזים)לפי מקום מגורים , ל"מעורבות קהילתית בקרב ישראלים בחו

דור ראשון להגירה –יש לשים לב כי המדובר כאן הוא בכלל הישראלים

כנסת-תדירות ביקורים בבית השתתפות בפעילויות

תרבותיות/חברתיות

אף פעם מקום מגוריםכמה פעמים

בשנה

פעם בחודש או

יותר כ"סה

כן

47.0 077 44.5 47.5 40.5 כ"סה

45.4 077 45.6 40.4 41.0 ב"ארה

41.4 077 05.6 40.4 46.4 קנדה

45.1 077 15.4 44.0 01.0 אמריקה הלטינית

50.0 077 44.5 50.5 42.4 צרפת

57.0 077 45.5 12.4 10.4 אנגליה

14.0 077 6.2 40.4 61.6 גרמניה

מערב –מרכז

אירופה

11.4 50.5 00.0 077 51.5

46.7 077 40.0 42.0 47.7 מ לשעבר"בריה

57.0 077 02.4 51.0 12.4 אפריקה –אסיה

54.2 077 02.6 47.7 10.5 אוקיאניה

.4707" רחוקים קרובים: "מתוך

:(באחוזים)לפי מקום מגורים , תפורמאלי-והבלתי תהשתתפות ילדים במערכת החינוך היהודית הפורמאלי

תנועת נוער יחינוך יהודי פורמאל

כן כ"סה יומי משלים כלל לא מקום מגורים

40.5 077 10.0 40.6 10.1 כ"סה

42.4 077 57.5 46.4 11.0 ב"ארה

15.7 077 50.2 00.0 57.4 דהקנ

51.0 077 67.0 2.0 17.5 אמריקה הלטינית

46.7 077 10.0 45.6 10.0 צרפת

02.4 077 11.1 45.0 54.6 אנגליה

04.0 077 06.7 45.7 67.7 גרמניה

41.4 077 11.4 04.4 40.7 מערב אירופה –מרכז

15.0 077 17.6 00.1 42.0 מ לשעבר"בריה

04.4 077 11.1 00.0 52.0 האפריק –אסיה

44.5 077 54.4 4.2 47.7 אוקיאניה

.ק.ההדגשות שלי י, 4707, "רחוקים קרובים: "מתוך

21

-ישנה במידה רבה הלימה בין תדירות ביקורים בבית, באופן כללי"ח טוענים כי "מחברי הדו

נקבל הנחה זו אם 17."הכנסת לבין השתתפות בפעילויות חברתיות ותרבותיות יהודיות מקומיות

הרי שהמגמות העתידיות עליהן מצביעה ההשתתפות בתנועות הנוער או בחינוך יהודי כלשהו

ל אינן מבשרות "במיוחד בכל האמור לגרעין המרכזי של הישראלים בחו, בקרב בני הדור הצעיר

. טובה

.5.5פרק . 4707, רבהון ופופקו 17

22

:הערכות לגבי גודל אוכלוסיית המהגרים מישראל וילדיהם

גם )יש להגדיר את אוכלוסיית היעד ולהעריך , לגבש מדיניות בנוגע לבני הדור השני על מנת שנוכל

אולם לשם כך יש להתגבר על מספר מכשולים ולהיות מודעים . את היקף התופעה( אם באופן גס

כמטרת " הגירה"הראשון שבהם הוא שהמהגרים מישראל אינם מצהירים על . למגבלות הנתונים

ואין בנמצא הגדרה מחייבת משפטית או נורמטיבית של מיהו מהגר , לנסיעתם בעזבם את ישרא

, לכן. היוצאים מישראל אף אינם מתבקשים להצהיר על יעד נסיעתם או מטרתו, בנוסף, ישראלי

ודוחות סטטיסטיים מפקדיםבבואנו למפות את תפרושת המהגרים מישראל עלינו להסתמך על

. ו לחליפין על הערכות מושכלותא, (במקרים שישנם כאלה)ממדינות היעד

, ל מעל שנה"ישראלי ששוהה בחו כאזרחהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה מהגר ישראלי

גם הגדרה זו יוצרת עיוותים , אולם. 18בתנאי שקודם לכן שהה בישראל מעל לתשעים יום ברציפות

, כך". הישראליהמהגר "מסוימים בכלילת כל מי שהתאזרח בישראל ועזב אותה בקטגוריית

או שניסו לעלות וחזרו , עולים שרק עברו בישראל לתקופה קצרה בדרך למדינה שלישית, לדוגמה

מוגדרים כמהגרים ישראלים למרות שהרכיב המשמעותי בזהותם , לארצותיהם לאחר זמן קצר

הגדרה מדויקת יותר הייתה מוסיפה מדד כגון . ובהגדרתם העצמית איננו המרכיב הישראלי

.של מספר שנים בישראל טרם ההגירה תמינימאלית שהות תקופ

כאמור . משתנה נוסף הראוי לבחינה חוזרת הוא משך הזמן שממנו והלאה מוגדר אדם כמהגר

פועל יוצא של . ל ושהה שם ברציפות יותר משנה"ס מהגר הוא מי שיצא לחו"על פי הלמ, לעיל

דוקטורנטים וטיילים לאחר -פוסט, סטודנטים, הגדרה זו הוא שישראלים רבים בהם שליחים

. ל"מוגדרים כמהגרים למרות שאין בכוונתם להשתקע בחו, שירות צבאי

נתונה למניפולציות רבות עקב השלכותיה " מיהו מהגר ישראלי"שאלת , בדיון הציבורי בישראל

ם יש המנסים לצמצם את התופעה ויש המנסי. הפוליטיות לגבי זהותה של מדינת ישראל ועתידה

( סוכנות, משרדי ממשלה)המניפולציות מצד הגורמים הממסדיים . להרחיבה עד כמה שאפשר

ומאידך תחושות , משמשות לרוב ליצירת תחושות בגידה ואשמה בקרב הציבור היהודי המהגר

ואילו המניפולציות מצד גורמים אחרים משמשות . שליחות וחשיבות בקרב היושבים בציון

-במקרה של גורמים אנטי, או להבדיל, יות ממשלתית כזו או אחרתלעיתים לביקורת על מדינ

. כתעמולת נגד לנרטיב הציוני ולקשר בין היהודים לבין מולדתם, ציוניים

דוגמה למניפולציות מהסוג הראשון הן ההערכות שנעשו בשנות השמונים אודות מספר הישראלים

האחד : חות"אלו נסמכו בעיקר על שני דו הערכות. אלף איש 477-ל 177שנעו בין , ב"החיים בארה

. ב בחצי מיליון"ח מוערך מספר הישראלים בארה"בדו, 0020בשנת יצא מטעם הסוכנות היהודית

לס לבדה גרים 'וטען כי באזור לוס אנג 0021לס בשנת 'ח השני הוצא על ידי פדרציית לוס אנג"הדו

.בים חוזריםמבחן תשעים הימים הרצופים בא למנוע ספירת ישראלים שבאים לביקורי מולדת כמהגרים או תוש 18

23

הרושם הוא כי 19.ב מסתכם בכמה מאות אלפים"הכולל בארהישראלים וכי מספרם 077,777 -כ

הם תולדה של הטיה שנועדה ליצור תמריץ , בעיקר בכל האמור להערכת הסוכנות, מספרים אלה

20.שלילי להגירה מישראל וליצור לחץ על המהגרים לחזור לישראל

ודים שנולדו היה"לס סקר נוסף ממנו עלה כי מספרם של 'אנג-ערכה פדרציית לוס 0000בשנת

נתון זה מחזק את חוסר . בלבד 05.777-באזור הפדרציה מסתכם ב( Israeli born Jews" )בישראל

. שנים קודם לכן 04המהימנות של האומדן הקודם אותו הציגה הפדרציה

דוגמה לביקורת על מדיניות הממשלתית יש במאמרם של גולד ומואב על בריחת המוחות מישראל

חיו מחוץ לישראל 4771ם על בסיס הערכה של משרד הקליטה שבסוף שנת המצייני, (4776)

או הכתבה מתאריך , מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל 04.4% -שהם כ, ישראלים 047,777

מיליוןעל בסיס נתונים ממשרד הפנים לפיהם ynet-אותה פרסמה סמדר שמואלי ב 4.1.4774

, אלף אזרחים ישראלים 547 :לפי החלוקה הבאה) בכל רגע נתון ישראלים חיים בארצות זרות

21.(02אלף ילדים מתחת לגיל 447-למספר זה יש להוסיף כ ,02שגילם מעל , יהודים וערבים

. נכון לזמן כתיבתן, בהגזמה, ככל הנראה, הערכות אלה לוקות

: רכזייםככזו יש לבחון את ההגירה ממנה תוך חלוקה לשני פרמטרים מ. ישראל היא מדינת הגירה

הגירה שניונית של מי שמצאו בישראל מקלט זמני או שקליטתם לא . ישראל ב ילידיהגירת . א

בחינה של ההגירה מישראל ללא התחשבות בפרמטרים הללו עלולה לצייר תמונת הגירה . צלחה

. ולא כך הוא, לפיה שיעור המהגרים מישראל גבוה באופן חריג, מוטה

, ילידי ישראל במספרים מגלים שישראלים מהגרים בקצב מתוןכאשר בוחנים את הגירתם של

נתון זה בולט במיוחד לאור 22.הדומה ואף נמוך מזה שקיים במדינות בעלות רמת פיתוח דומה

שלכאורה הייתה אמורה לגרום , המציאות הביטחונית והכלכלית המורכבת הקיימת בישראל

.להגברת ההגירה מישראל

19 http://www.jewishfederations.org/page.aspx?id=46358 20 http://www.jewishfederations.org/page.aspx?id=46358 21 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1732189,00.html

22 Cohen 2011: Sicron 2004

24

:הערכות עדכניות

: 'ס הערכה א"למ

חזרו ולא יצאו 2009 שנת סוף ועד המדינה מקום: "4700ס שפורסמו באוגוסט "על פי נתוני הלמ

23(ומעלה שנה)ל "בחו ממושכת שהייה לאחרלפי מאזני הגירה מצטברים )ישראלים אלף -678 כ

רים בישראלהשור התמותה שיעורי לפי .ל"בחו שנפטרו אלה את גם כולל זה אומדן, (0052-4770

למספר האומדן ,לפיכך .אלף -136 ל 106 בין ל"בחו שנפטרו הישראלים של מספרם מוערך

אומדן (.יהודים וערבים)תושבים אלף- 572 ל 542 בין נע 2009 ל בסוף"בחו השוהים הישראלים

24."ל"בחו השוהים לישראלים ל"בחו שנולדו ילדים כולל אינו זה

:'ס הערכה ב"למ

למספר אומדן לחישוב שיטה פותחה זה לצורך .משולב אוכלוסין מפקד נערך 2008 שנת בסוף

פי על .המפקד לאוכלוסיית שייכים ושאינם התושבים כחיים במרשם הרשומים התושבים

. 2008שנת נכון לסוף ל"השוהים בחו ישראלים של מספרם לגבי נוספת הערכה קיימת, המודל

ביקורי ומאפשר שנה על העולה תקופה ל"בחו שנמצאים םישראלי אלף -518 כ כולל זה אומדן

שמוגדרים ישראלים אלף -290 כ כולל אינו המספר. במצטבר חודשים שלושה מולדת של עד

אנשים שוויתרו על אזרחותם כדי לקבל אזרחות אחרת או " )תושבים לא" האוכלוסין כ במרשם

ל"בחו שנולדו הילדים כל את כולל אינו ,(ילדים הרשומים בקונסוליה ולא במרשם האוכלוסין

נובע שני האומדנים בין ההפרש ,ל"בחו שנפטרו אלה את וכולל ,ל"בחו השוהים לישראלים

.(4772נכון לסוף , אלף איש לפי אומדן זה 600-652כ "סה)הגדרות מהבדלי

על בסיס נתונים אותם אסף משירות ההגירה האמריקני , (4700)הערכה נוספת מציע כהן

חיו בה , ב ואודות יהודים שהיגרו לישראל"האמריקני אודות ילידי ישראל החיים בארה ומהמפקד

ל נכון "הוא מעריך את מספרם של כלל הישראלים החיים בחו. ב"ועברו לארה, משך זמן לא ידוע

אלף נולדו מחוץ לישראל אך 177-אלף נולדו בישראל ו 455מתוכם , 455,777 -ב 4776לסוף שנת

המספר כולל יהודים וערבים ואיננו כולל ילדי (. 'וכד" נושרים)"בישראל תקופה מסוימת חיו

על 4707היוון של מספר זה לשנת . ל או את בני משפחותיהם הלא ישראלים"ישראלים שנולדו בחו

. אלף 427-ס יעמיד את המספר על כ"בסיס נתוני מאזן ההגירה של הלמ

לא כל . ולמעשה שוב גורמת להערכת יתר, ל שנה מעלה מספר בעיות"יש לציין כי הגדרת מהגר כמי שנמצא בחו 23

המפקדים . שיעורי החזרה לישראל הינם גבוהים ביחס למדינות אחרות, ל הוא יורד"מי שחי תקופה מסוימת בחולאחר 0007חזרו לפני 0004-27ו את הארץ בין השנים האמריקניים מלמדים שלמעלה משליש מילידי ישראל שעזב

כהן טוען שמספר זה חסר וכי כמות החוזרים מקרב אלה ששהו , (Cohen & Hberfeld,2001)שנתיים וחצי בממוצע .ל גבוהה יותר ועומדת על כשני שלישים"בין שנה לשנתיים בחו

.06.2.4700, ל יותר משנה"ברציפות בחו של ישראלים ששהו 4770-יציאות וחזרות ב –הודעה לעיתונות 24

25

אלף ערבים אזרחי ישראל 077–לה כי הוא מכיל גם מעל לחלוקה מפורטת יותר של מספר זה מע

אלף עולים שהיגרו תקופה קצרה לאחר עלייתם למדינה 077-ועוד מעל ל 25,(4777נכון לשנת )

כך מתוך נתוני המשרד לקליטת עלייה המבוססים על מאגר . שלישית או חזרה למדינת המוצא

עד 0.0.20ון עולים שהגיעו בתקופה ליימ 0.0-מתוך כ: "ביקורת הגבולות של משרד הפנים

26."מכלל העולים 2.2%שמהווים 077,777-ירדו כ 10.04.74

:הערכות לגבי מספרם של ילדי הישראלים

הערכת מספרם של ילדי הישראלים הינה סוגיה מורכבת ביותר מפאת פיזורם ורישומם כבני

ין והילודה השונים של ומפאת המחסור במידע אודות דפוסי הנישוא, הארצות בהן נולדו

ובכלל זה שיעור נישואי חוץ המשתנה מארץ , המשתנים מארץ הגירה אחת לרעותה, הישראלים

. שנכון לזמן כתיבת שורות אלה טרם נעשתה, איתור ילדיהם דורש עבודת שטח מקיפה. לארץ

כדי שתהווה בסיס , על בסיס הנתונים הקיימים הערכת מינימוםאנסה לייצר , למרות זאת

. לקביעת מדיניות בנושא

, 447,777 -ל הוא כ"ונניח שמספרם של הישראלים בחו, ס כאמור לעיל"אם נקבל את אומדן הלמ

, ובהנחה שדפוסי הפריון שלהם תואמים את אלה הנהוגים בקרב האוכלוסייה החילונית בישראל

-כ כ"הם בסהש 04מהאוכלוסייה הינם ילדים מתחת לגיל 04.4% -04% -כאזי ניתן להעריך ש

27 .ב"מהם כמחצית עד שני שלישים בארה, נפש 27,777-07,777

המצביעים על כך שיתכן ומספר ילדי הישראלים גדול באופן םאולם קיימים אינדיקטורי

כשני שלישים : מאפייני המהגרים מישראל, ראשית. משמעותי מההערכה המובאת להלן

מהם מתחת לגיל 04% -למעלה מ; יםמאוכלוסיית הישראלית המהגרים מישראל הם גבר

מדובר לרוב באוכלוסייה ליברלית , דהיינו 28.מהם מגדירים עצמם כחילוניים 07%-וכ; חמישים

ולכן בעלת פוטנציאל גידול גבוה מזה , הצעירה מאוכלוסיית ישראל, (שאינה שוללת נישואי חוץ)

.להלן תומכים בכיוון זההאוסטרלי שמובאים המפקדנתוני . של כלל האוכלוסייה הישראלית

מלמד כי אוכלוסיית המהגרים , (ABS Census data) 4776שפורסם בשנת , האוסטרלי המפקד

. תואמת במידה רבה את אוכלוסיות הישראלים האחרות המהגרות למערב, מישראל לאוסטרליה

רלים תושבים אוסט 0,020אז נמנו , 4771הנתונים העדכניים ביותר שישנם בידינו הם משנת

(Residents ) רובם המכריע חי באוסטרליה, (לא כולל עזה והגדה המערבית)שנולדו בישראל

.4770כהן : בתוך, (ס"למ) 4770. ,מ.שפס 25 . 440' עמ. 4777-4772חוברת תקצירי מחקרים לשנים -קליטת העלייה בישראל 26 05.00.4700כך בראיון שערכתי עם פרופסור משה סיקרון בתאריך 27 4707רבהון ופופקו 28

26

הזדהו 67%–מעל ל(. 10נשים , 57גברים ) 57הגיל החציוני הכולל בקבוצה היה , במרכזים עירוניים

47%-כ, (כ"קטגוריה המאפיינת יהודים בד)נוספים כחסרי דת 07% -כ, כיהודים

נולדו 4771בשנת ". אחר"ו כנוצרים או מוסלמים והאחוז הנותר הזדהה כנוספים הזדה

מהלידות 12.1%-ב, בקרב הנשים: ילדים להם לפחות הורה אחד שנולד בישראל 174באוסטרליה

מהמקרים בת הזוג ילידת 44.6% -בקרב הגברים הישראלים רק ב, בן הזוג גם הוא יליד ישראל

במילים (. 4.461ולגברים 4.405דות ישראל באוסטרליה היה שעור הפריון לנשים ילי)ישראל

רק , 4776תינוקות להם לפחות הורה ישראלי אחד שנולדו באוסטרליה בשנת 174מתוך , אחרות

-ב, דהיינו. מכלל הלידות 06.66%כלומר , בכחמישים מהמקרים היו שני ההורים ילידי ישראל

ומכאן אנו יכולים להניח . יה יליד ישראלמהמקרים רק אחד משני ההורים במשפחה ה 21%

תמונה זו . שקבוצת הישראלים באוסטרליה גדלה מאוד כתוצאה מנישואים לשאינם ילידי ישראל

ומעמידה , תואמת את ההנחות בדבר השתלבות מהירה של המהגרים מישראל בחברות ההגירה

הישראלים בני דור בספק את ההנחות הסמויות אודות שיעור נישואי חוץ נמוך יחסית בקרב

.ראשון להגירה

אזי מספרם של הילדים הגרים במשפחה בה יש , במידה שקיימת תופעה דומה בקהילות אחרות

על מנת לאשש או לשלול נתון זה . עשוי להיות גדול ממה שנהוג לחשוב -הורה ישראלי אחד לפחות

על מהות הקשר העתידי עם ולנתח את השלכותיו האפשריות על הקהילות הישראליות והיהודיות ו

. יש צורך בעריכת מחקרים נוספים, ישראל

:סיכום

מראה , התמונה העולה מניתוח המגמות הסוציולוגיות העוברות על בני דור שני להגירה מישראל

בני הדור השני . כי בשונה מהוריהם אשר מגדירים עצמם כישראלים ומוקד זהותם הוא ישראל

, מעורים יותר בקרב הקהילה המקומית, (05הגירה או היגרו לפני גיל מי שנולדו בארץ ה)להגירה

. הרשתות החברתיות שלהם מגוונות יותר ומוקד הזהות שלהם נמצא בארץ ההגירה

נמשכו במקרה , שלקחו בקבוצות אחרות מספר דורות" התבוללות כלכלית"עוד עולה כי תהליכי

באים לידי ( ב"בעיקר בארה)ית וחברתית אלה תהליכי היטמעות כלכל. הישראלי פחות מדור אחד

ישראלית כמסגרת לא מחייבת וכאמצעי ביטוי ביטוי בין השאר בהתהוותה של זהות אתנית

. ולעיתים אף בהיעדרה סובייקטיבי ואוטונומי של הפרט

שכן , ל הם נתקלים בבעיה"בבואם של בני דור שני לשמר ולבטא את זהותם הישראלית בחו

וכמעט נעדרת מנהגים , פוליטי הישראלי-לית קשורה קשר הדוק במרחב הגיאוגרפיהזהות הישרא

, עקב הנתק בין קהילות היהודים והישראלים, בנוסף. והתנהגויות שניתן להעתיקם אל מחוצה לו

.הכלים שפיתחו הקהילות להתמודדות עם מגמות ההתבוללות אינם זמינים עבורם

27

ממשלת ישראל לפעול מול ילדי הישראלים ברוח פעולתה על, על מנת להתמודד עם אתגרים אלה

להרחבת ההזדמנויות והאפשרויות למתן ביטוי לזהות ישראלית בתפוצות , מול יהודי התפוצות

הקהילות היהודיות מצידן צריכות לראות . לאומיות ישראלית-ולחיזוק ועידוד מופעים של טראנס

מפתח במרקם הקהילתי ולפתח עבורם מסגרות לפעול לשילובם בתפקידי, בישראלים קהל יעד

. לאומית-חינוכיות ותרבותיות שיתאמו את השתייכותם היהודית

שימור זהותם של בני המהגרים מישראל ושילובם בקהילה היהודית הוא אינטרס של כל

ניתן להעריך הקיימות ולכןמספרם גדול ככל הנראה באופן משמעותי מההערכות . המעורבים

הם צפויים להשפיע על התהליכים הזהותיים , ה שהם ישתלבו בקהילות היהודיותשבמיד

. והדמוגרפיים בהן

עבור הקהילה ; יהודית חזקה ומחויבת היא מקור לעוצמה-קהילה ישראלית, עבור ישראל

להתחדשות זהותית , הישראלים וילדיהם מהווים מקור לחיזוק דמוגרפי משמעותי, היהודית

הקשר עם מדינת ישראל והקהילה היהודית , עבור הישראלים עצמם. ם ישראלוראש גשר לקשר ע

. הוא הערובה הטובה ביותר להמשכיות זהותית

28

:ביבליוגרפיה

רמת אביב . זהויות יהודיות בעידן רב מודרני. 4776. ל, חיים-ובן. א, רפאל-בן

.האוניברסיטה הפתוחה

הורים ישראלים באמריקה -ים רחוקים קרוב, 4770, א, זומר.

תכונות 4770-0007אוכלוסיית ישראל . 47.07.4707, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

.072סטטיסטיקל . דמוגרפיות

היבטים פסיכולוגיים של גיבוש זהות . 4775. מ, מיקולינסר. ד, פרג. מ, כספא-טור

. אילן-ברסיטת ברמרכז רפפורט אוני. ותרומתם להבנת מושג הזהות היהודית

164-144, (4)סוציולוגיה ישראלית ח , ההצלחה הדמוגרפית של הציונות. 4770. י,כהן.

רמת ?ל המשכיות או התבוללות"מהגרים ישראלים בחו. 4772. ל ,ארי-לב

.מרכז רפפורט לחקר ההתבוללות, אוניברסיטת בר אילן:גן

מרכז , זהות והזדהות -צפון אמריקהשל ישראלים ב' דור וחצי'דור שני ו. 4707. ל,ארי-לב

.גן-רמת, אילן-אוניברסיטת בר, רפפורט לחקר ההתבוללות ולחיזוק החיוניות היהודית

הצעת :ערבות אחריות ושותפות. 4770, .י,וקרסנטי. מ, קראוס. י,מירסקי. ד,מימון

קרב הקשר עם ישראל ב בעניין חיזוק הזהות היהודית וַהֲעָצַמת מדיניות לממשלת ישראל

.ירושלים. המכון למדיניות עם יהודי. ברחבי העולם צעירים יהודיים

מרכז המחקר והמידע, הכנסת. נתונים על הירידה מהארץ, 4776ליולי 40. נ,עמי-מי.

ירושלים, כרמל. מאפיינים ומגמות-דמוגרפיה אוכלוסיית ישראל. 4775. מ, סיקרון.

קיבוץ , 0006. נ, יהושע-צבר בןL.A. ,תל אביב, דעם עוב.

לאומיות וזהות תפוצתית-ישראלים אמריקנים הגירה טרנס ,4700 .ל,ארי-לב. ע,רבהון ,

.ירושלים, מוסד ביאליק

וזיקה , הזדהות יהודית, הגירה -רחוקים קרובים ", 4707ליולי 10. י, פופקו. ע, רבהון

המשרד, ח מחקר מוגש למשרד ראש הממשלה"דו, "ל"למולדת בקרב ישראלים בחו

.והסוכנות היהודית, לקליטת העלייה

האוניברסיטה (. עורכים)ז ,וסוקר. י,אנוך, תאוריות סוציולוגיות מודרניות, 4776, ג, ריצר

.רעננה, הפתוחה

מפגשים מזדמנים"אתניות ישראלית כהוויה של : יורדים בניו יורק. 0000. מ, שוקד" ,

.061-054' עמ, ג"מגמות ל

של ישראלים ששהו 8002-יציאות וחזרות ב, 06.2.4707נות ס הודעה לעיתו"למ, .מ.שפס

.ל ברציפות יותר משנה"בחו

לק ראשוןח 2000- ,2008חוברת תקצירי מחקרים לשנים - קליטת העלייה בישראל

29

Andujo, E. 1988. Ethnic identity of transethnically

adopted Hispanic adolescents. Social Work, 33, 531-535.

Basch, L, Glick Shiller, N. and Blanc-Szanton, C.

1994. Nations Unbound: Transnational Projects, Postcolonial Predicaments,

and Deterritorialized Nation States. Basel, Switzerland: Gordon and Breach

Publishers.

Bean, F. D., and Gillian S. 2003. America's

Newcomers: Immigrant Incorporation and the Dynamics of Diversity.

New York: Russell Sage Foundation.

Berry, J., Trimble. J. & Olmedo. E. 1986.

Assessment of acculturation. In: Lonner. W. & Berry. J. (eds.), Field methods

in cross-cultural research. Newbery Park, CA: Sage. Pp.291-324.

Burawoy. M., 1976. "The Function and

Reproduction of Migrant Labor: Comparative Materials from Southern Africa

and the United States". American Journal of Sociology. 84:293-318.

Cohen. Y., 2011 Israeli-born emigrants: Size, destinations and selectivity.

International Journal of Comparative Sociology 2011 52: 45 originally

published online 1 October.

Cohen. R., 1997. Global Diasporas. Seattle: University of Washington Press.

Cohen. S. M. & Veinstein. J., 2009. Israeli Jews in Greater New York, their

numbers, characteristics and patterns of Jewish engagement. UJA Federation

of New York.

DellaPergola.S. 1992. "Israel and World Jewish Population: A Core Periphery

Perspective," pp. 39-63 in Calvin Goldscheider (ed.) Population and Social

Change in Israel. Boulder: Westview.

DellaPergola. S., 2011. Jewish Demographic Policies. Jewish People Policy

Institute, Jerusalem.

Galchinsky. M., 1998. "Scattered Seeds: A Dialogue of Diasporas". In: Biale.

D., Galchinsky. M., and Heschel. S., (eds.). Insider/Outsider: American Jews

and Multiculturalism. Berkeley: University of California Press, pp.185-211.

Erikson. E.H. 1968. Identity: youth and crises, New-York. Norton.

31

Gans. H. J., 1979. Symbolic Ethnicity: The Future of ethnic groups and

cultures in America. Ethnic and Racial Studies, 2.

Gans. H. J., 1994. Symbolic ethnicity and symbolic religiosity: Towards a

comparison of ethnic and religious acculturation. Ethnic and Racial

Studies, 17, 577-592.

Gold. S.J., 2001. Gender, class and network: social structure and migration

patterns among transnational Israelis. Global Networks 1, 1 19-40.

Gold. S.J., 2002. The Israeli Diaspora. Routledge, London.

Glick-Schiller. N., Basch. L., & Blanc-Szanton. C. 1992. "Trans-nationalism:

A New Analytic Framework for Understanding Migration". In Glick-Schiller.

N., Basch. L., & Blanc-Szanton. C., (eds). Towards a Trans-National

Perspective on Migration: Race, Class, Ethnicity and nationalism

Reconsidered. New York. New-YORK Academy of Sciences.

Glick-Schiller. N., 2004. "Transnationality". in Nugent. D. and Vincent. J.,

(eds.) A Companion to the Anthropology of Politics, pp. 448-467. Malden,

MA: Blackwell.

Greenberg. H., 1979. Israel: Social Problems. Tel Aviv: Dekel.

Guarnizo. L. E. and Smith. M. P., 1998. The locations of Transnationalism. In:

Transnationalism from Below.. Smith M. P and Guarnizo L. E. New

Brunswick, Nj, Transaction Publishers: 3--34.

Lahav. G. & Arian. A., 1999. Israelis in a Jewish Diaspora: the multiple

Dilemmas of a Globalized Group. Paper presented for the Annual Meeting

of the International Studding Association, Washington, D.C. February 16-20.

Levitt, P., DeWind, J. and Vertovec, S. 2003. "International Perspectives on

Transnational Migration: An Introduction". International Migration

Review, 37(3): 565-575.

Levitt, P. and Glick Schiller N. 2004. Conceptualizing Simultaneity: A

Transnational Social Field Perspective on Society. International

Migration Review, 38(3): 1002-1039.

Makabe, T., 1979. Ethnic identity scale and social mobility: the case of Nisei

in Toronto. Canadian Review of Sociology Revue, 16: 136–146.

31

Markstrom-Adams. C. 1992. A consideration of intervening factors in

adolescent identity formation. In Adams. G., Gullotta. T. and Montemayor. R.

(eds), Adolescent Identity Formation. Pp 173—192. Newbery Park,

CA:Sage. (14).

Phinney. S. J. and Rotheram. J. M. 1987. Children’s Ethnic Socialization:

Pluralism and Development. London: Sage Focus Edition.

Phinney. J. S. 1996. When we talk about American ethnic groups, what do we

mean? American Psychologist, 51,918-927.

Portes.A. and Böröcz.J, 1989. "Contemporary Immigration: Theoretical

Perspectives on Its Determinants and Modes of Incorporation." International

Migration Review. 1. (Silver Issue.) 87, Vol.23, (fall):606-30.

Vertovec, S. 2004. "Migrant Transnationalism and Models of

Transformation." International Migration Review, 38(3): 970-1001.

Rosenthal. M. 1989. Assimilation of Israeli Immigrants. Ph.D.

Dissertation. New York: Fordham University

Sheffer. G. 2010. "Transnationalism and Ethno-National Diasporism".

Diaspora: a Journal of transnational studies 15(1), pp 121-145.

Shokeid. M., 1988. Children of Circumstances: Israeli immigrants in New

York. Ithaca: Cornell University Press.

Shokeid. M., 1988. "One Night Stand Ethnicity: The Malaise of Israeli-

Americans". In: Leshem. E. & Shuval. J.T., (eds.), Immigration to Israel:

Sociological Perspectives. New Brunswick: Transaction Publications.

Simic. A. 1987. Ethnicity as a career for the elderly: The Serbian-American

case. Journal of Applied Gerontology, 6, 113-126.

Smith. M. P., 2005. "Transnational Urbanism Revisited". Journal of Ethnic

and Migration Studies, 31, pp.235-244.

Sobel. Z., 1986 .Migrants from the Promised Land. New Brunswick, NJ:

Transaction Publishers.

Ullah, P. 1985. "Second generation Irish youth: identity and ethnicity', New

Community, 12, 310-320.

Waters, M.C. 1990. Ethnic Options: Choosing identities in America.

Berkeley & Los Angeles: University of California Press.

32

אתרי אינטרנט:

www.knesset.gov.il/.../heb/.../alia2008-01-02.doc

http://www.ravsak.org/news/187/126/The-Challenges-of-Attracting-Israelis-

to-Our-Day-Schools/d,HaYidion/