מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

30
אאאא אאאאא אאאאאא אאאא אאאאאאא אאא- א' אאאא אאאאאא אאאאאאא אאאאאא א. אאאאא אאאאאא אאאאא אאאאאאאא( 30% ) 1 . וווו וו ווווו ווו ווווו: וווווווו ווווו וווווו( ) ווווו , וווווווו וווווווווו *אאאאאאא אא אאאאא אאא אאאאא אאאא אאאא אאאאאא אאאאאאא אאאאאא אאאאאאא אאאאאאא אאאאא, אא אא אאא אאא אאאא, אאאאא אאא אאאאאאא אאאאאאאא אאאא אא אאאאא אאאאא אאאאאא אאאאא אאא אאאאאא אא אאא אאאאא,אאא אאאאא אא אא אא אאאא אאאאאאאא( אא אאאא אא אאאאאאא אא אאאא אא.) אאאא אאאאא אא אאא אאאאאאא אאאא אאאאא אאאאא אאאאאא אאאאאא אאאאאא אאאאאאא אאאאאא אאאאא. אאאאאא אאאאא אאאאאא אאאאאא אאא אאאאאאא, אאא אאאאאא אאאאא אאאא, אאא אאאאאא אאאאאא אאאאאאא אאאאאא, אאאאאא אאאאאא אאאאאא אאא אאאא אאאאאא אאאא. אאא אאאא אא'אאאאאא, אאאאאא אאא אאאאאאא אאאאאאא אאאאאא אאאאאא. *אאאא אאאאאא- אאאא אאאא אאאאא אאאאאאא אאאא אאאאאא אאאאאא, אאאא אאאאא אא אאא אאאאאאא אאאאאאא. אאאאא אאא אאאאאא אאאא אאאאא, אאאאאא אא אאאא, אאאא אאא אאאאא אאאא. אאאא אאאאאא אא אאא אא אאאא אא אא, אא אאא אאאאא אאאא אאאא. אאא אאא אאאא אאאאאאא אאאאא אאא אאאא אא. אאאא אאאאא אאאאאא אא אאאאאא אאאאא אאאא, אאאאאא אאאאאאא. אאאאא, אאא אאא אאאאאא אאאאאא אאאאאא אאא אאאא אאאאא אאא אאא, אאאא אאאאאא אאאא אאאאא אאאאא אאאאאא אאאא אאאא. אאאא אאאאא אא אאאא אא אאאא אאאא אאאאא, אאאא אאאא אאאא א"א אאאאאאאא( אאאאאא אאא אאאא אאאאאא, אאאאא אאאאא אאאא אאאאא אאאא אאאאא. אאאאא אאא אאאאא אא אאאא אא אאאאא אאאאאא אאא אאאאאא אא אאאאאא אא. אאאא אא אאאא אאאא אאאאאאאא אאאאאא, אאאא אאאא אאאא אאאאאאא אא אא"א. אאאא אאאאאא אאאאאא אאאאא אאאאאא, אאאאא, אאא אאא אאאאאא אאאא אאאאאא , אאאא אאאאא אאאא- אאאאאא אאאאאא אאאאאאאא אאאא אאאאאא אאאאאא אאאאאא. אאאאא אאאאא, אאאאא אאאאאא אאא אאאאא אאא אא אאאאאא אאאאאאא אא אאאאאאא אאאאא אאאאאאאא, אא אאא אאאאאאאא אאאאא אאאאאא אאא אאאאא אאאאאא אאאאאאאא אאאא אאאא אאאאא אאאאא. אאאאא "אאאאא: אא אאאא" אאאאאא אאאאאאא אאאא אאא אאאאאא, אאא אאאאאא אאאאא אאאא אאאאא אאאאאא אא אאאאאאא אא אאאאאא אאאאאאא אאאאאא אא אאאאאאאא. אאאאאא אאאאאא אאאאאאאא אאאא אאא אאאאאא אא אאא אאאאאאא אאאאא אא אאאאאא אא אאאאא אאאאא, אא אאאא אאאא אאאאא אאאא אאאאאא- אאאאא אא אאאאא אאאאא אאאאאאא אא אאאא.2 . ווווו וווו וווווו: ווו ווווווו ווווווווווווווו( וו וו וווו וו וווו ווווו ווו.) ווווו

Upload: rhona-burns

Post on 29-Jul-2015

164 views

Category:

Documents


6 download

TRANSCRIPT

Page 1: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

ב' - חלק הביניים בימי העברית לשירה מבואללימוד ומושגים נושאים מאגר

(30%) המוסלמית בספרד העברית א. השירה

, ודונש( )מנחם בה שפעלו שפרוט: המשוררים אבן חסדאי של . חצרו1 ויצירותיהם חידושיהם החצרנית והשירה החצרנית בתרבות יסוד כאבן שפרוט אבן חסדאי של *חשיבותו

כי כותב והדיונים העיונים ספר עזרא, בספרו אבן משה גם סביבה, כן שהתפתחה את גם שם מזכיר שפרוט,הוא אבן של בדמותו היא בספרד העברית השירה ראשית

סרוק(. בן מנחם של שירותיו את ששכר זה )שהוא יצחק אביו החצרנית הערבית למערכת מקבילה מערכת ליצור בללו החצרנים שני של שאיפה

עברית. בתרבות בלבד, אלא בשירה מסתכמת תרבותית, שלא חצר הערבים כדגומת סביבם יוצרים

תרבותי מוקד היא הערבית התרבות העברית, כדוגמת החצרנית בתרבות שהשירההשונות. בצורות ומשתכלל הכליפות בימ הג'אהיליה, ומתפתח מימי חשוב. עוד

עדיין הערבית, אולם מהשירה אמנם המושפעת עברית שירה סרוק-כותב בן *מנחם הבית, אולם של מבריח, וחלוקה חורז מוצאים אנו הצורנית. כלומר מהבחינה בכל לאעדין. שקילה אין

נעשה שלא החול. דבר שירת כתיבת עצם כך, זה אם סרוק בן נחם של חידושו אולם החול, התרבות תרבות הבניית של תחילתה למעשה כן. זוהי לפני הזו בצורה כדוגמתו

ממש, חצר משורר שהיה לנו היודוע הראשון המשורר היה החצרנית. בנוסף, הואעיון. כאיש פעולתו ועבור שירתו עבור משכורת קיבל

)אנו חסדאי ע"י לכלא נשלח חסדאי, והוא לפני מנחם של חינו סר כלשהו בשלב אנו גורלו. מתוכה עלמר תחינה חלקה תוכחה איגרתו, שחלקה מתוך זאת יודעיםבה. המשורר של תפקידו ועל החצרני ההווי על רבות גם למדים

רס"ג. עיקר של תלמידיו מבין שהיה מהמזרח, לאחר לקורדובה הגיע – לברט בן דונש , לתוך העברית לשפה סיגולו כדי הכמותי, הערבי, תוך המשקל בהחדרת חידושו לקצרות. חידוש ארוכות תנועות שבין עלההבחנה המיוסד העברית- משקל השירה

בספרד היהודית של החצרנית התרבות את רבה במידה יצר ולמעשה מרכזי, ששינה שלמה סימביוזה ומאפשר מסמנת אבל לשונית שאמנם סימביוזה דרך המוסלמית, על

תכנית. בעיקר שהיא לראות יכולים לחסדאי, אנו שבח כשיר לאחרונה תישן" שהתברר "ואומר: אל בשירובחיתוליה. אז שהייתה החצרנית התרבות של הביטחון אי מסימני עדיין אולי

של בשירתו גם למצוא ממשיכים אנו זה ביטחון לאי יותר ומאוחרים נוספים סימנים של לדיוואן הנגיד יהוסף של שירתו- הקדמתו סביב בדיון נכון יותר הנגיד, או שמואלאביו.

בן מנחם פי על )להדגים אופייניים טיפוסים הקלאסי: שני החצר . משורר2 כלפון(. אבן ויצחק סרוק

נקודות:החצרנית החברה התגבשות-ערבית השפעה בעקבות הנדיב של החצר התגבשות-בנדיבים המשוררים של במשוררים, והצורך הנדיבים של הצורך- לראשונה האפשרות את גם יצרה לחצרן המשורר בין הזיקה כי העובדה-

הייתה מיועדת בהכרח ל זו שירה אמיתי, אמנם אישית לירית שירה לכתיבת

Page 2: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

והנדיס, אבל המשורר בין היחסים של והמיידת המסויימת המסגרת בתוך הנדיב. למשורר איפשר אשר החומרי הקיום זבזכות קיימת, והתאפשרה הייתה

שמקבלים קבועים, כאלה חרצ משוררים: משוררי של סוגים כמה מכירים אנו- כתיתב כספים, אנשי אנשי לו משמים גם והם בקביעות מהנדיב משכורתם את

סרוק אבן מנחם היה למשל והוראה- כזה דקדוק ועיון ספר מכתבים, ואנשי של מעשיהם לכל שותף חסדאי, והיה אבן יצחק על הוזרים- כלא, קינות )מלך

חסדאי( אבו הנדיבים משפחת וממדינה למקום ממקום מזלם את מחפשים היו נודדים, אשר חצר משוררי-

אמיתי. בוהמייני מצויית- משורר כדוגמא כלפון למדינה- אבן תלויה הייתה לא לעולם ששירתו משורר. משורר של שלישי סוג מכירים גם אנו אולם

שגם הנגיד. נראה שמואל הוא לכך קלאסית הגדול. דגמא הפרטי ממונו בדבר, בשללרופא. משירתו, והיה נפרד באופן לפרנסתו דאג הלוי יהודה

(.בכלל ועד כלפון אבן יצחק )עד הראשונים בדורות בספרד החול שירת . התגבשות3 עצמאי שלטון ביסוס – העבאסית מהחליפות האומיית הספרדית החליפות - התנתקות

קטנות. לממלכות המאוחדת הממלכה בקורדובה. פירוק המאוחדת ספרד שלהיהודים. נהנו ממנו יחסי פוליטי - שקטהקטנות בממלכות בכירים לתפקידים היהודים מבין מעטים של - עליית

המתגבשת היהודית החצר על הערבית החצר - השפעת הפיוט של קלאסית הבתר באסכולה ועיוניות שיריות התפתחויות - השפעת

הלשון- הפוריזם לצחות באשר רס"ג, ותפיסתו של פועלו דרך הארצישראלי, ובעיקרהמקראי.

ותכנים. משקלים, חרוזים ערביות-תבניות שיריות צורות של קליטהיחסי. פוליטי שקט

מבחינת המזערי איומם המוסלמים, משום בחצרות היהודים עליית של האפשרותהמוסלמים.

מוטיבים על לעמוד הייחודי. יש ועיצובם בספרד החול בשירת מרכזיים . סוגים4 _ סוג! לכל אופייניים

על מצביע כביכול הדובר שם והיין החשק לשירי בניגוד סנטנציות )ריבוי יין, הגות חשק זאת, הדובר לעומת ההגות חווה, בשירי או חווה שהוא אידיליות גם אישיות, אם חוויות ככזה, ומתמקד עצמו המציג כזה יותר, אול אוניברסאלי תוקף בעל רעיון מציג

דגמים לפי )גם (, קינות העולם משמעותהחיים, והמוות, והבלות כלליים, של בנושאים התלמודי, בטקסט כבר קדומהעברית, שראשיתה למסורת בהמשך גם ערביים, אבל

השיר תורת של השיריות מהנורמות וסטיות לחריגות עדים אנו זו בסוגה כן ועל החצרנית, הספרדית החברה של אופיה בשל ביותר הנפוצה )הסוגה הערבית(, שבח

השירים מן רבים כי ייפלא לא כן ועל בנדיב כלכלית מבחינה ומתמקדת הסובבת ככזו בין שנכתבת רווח, שירה למטרות שבח, לא )מעין ממונו(, ידידות ואל אליו כוונו

מסויימת(. אולי היסטורית ואף עצמית מודעות תוך עצמם, אמנם לבין משוררים סטרופית, המושפעת האזור) שירה ספרותיות: קצידה, קטעה, שירי תבניות

הספרדית העממית מהשירה והושפעו שהתפתחו עממיים שירים על והמבוססת חרוזים בעלי קבוע, והענפים חרוז בעלי ואזורים ענפים מורכב הקדומה, האזור

יותר, ובשירה ירודה לשירה נחשבה הערבית יותר, בשירה נמוכים משתנים. בתכנים יותר התאימה שהיא משום הקודש, זאת לשירת אפילו נכנסה הזו התבנית העברית

Page 3: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

המזרחית. הכרג'ה הפייטנוות של החזרה בהשפעה הקודש שירת של הסטרופי לטעם בספרדית או מדוברת בערבית או כתובה היא החול ובשירת האזור שירי של הסיום היא

בעיקרון. האזור המשקל גם וכן הכרג'ה של לחרוז מותאם האזור של קדומה, והחרוז מפי נאמרת הכרג'ה )פעמים הכנים מבחינת רק לא ביותר וגמישותרבה פיחות מציע

אינם האזור המשקל. שירי בענייני הגמישות מבחינת גם החשוקה(, אלא או הנערה הזרים המשקלים בהשפעת דווקא הקלאסיים, וזאת המשקלים לפי נכתבים בהכרח

הקדומה. הספרדית של העממים לערבית- המשקלים

ועל בספרד החול שירת סוגי היערכות על החצרנית החברה . השפעת 5עיצובם.

מובהקת. חצרנית כשירה בספרד העברית השירההשירי. במרקם וגם בתכנים גם מתבטא

במהלך לקריאה כנראה כלל בדרך שנועדו שעשועים וחשק- שירי יין תכנים: שירי והשפחות העבדים תיאורי האידיאלים, וכן המשתה למיניהן. תיאורי ספרותיות מסיבותהגן. ותיאורי

ידידות. שירי נדיב, או או שבח- לפטרון תכנים: שירי מבחינת עוד הערבית, לשירה השבח, בדומה שירי הינם זו בתקופה השירים שמרבית עוד, העובדה

אחרים וסוגים חשק, יין של תכנים גם משלבים הדציגה בורת הם, בכתיבתם גם אשרשירה. של

משתמשת היא בהם העזרים אשר לשון היא המתארת השירי, הלשון המרקם מבחינת המוסלמיות, הספרדיות בממלכות והאצולה החצר של הרפרנציאלי מהשדה לקוחים

יקרים. בדים חן, או אבני כגוןעזרא. אבן של פסים כתנות את דוגמא לתת ניתן

)יש ותפוצתן - מהותן הביניים בימי העברית השירה של המדויקת השקילה . שיטות6 ולציין וההברתית-פונטית הכמותית, ההברתית-דקדוקית השירה שיטת את להסביר

שקילה(. שיטת כל שימשה שירה סוג ובאיזה מתיתנועות ותצנועה הכמותית- יתד - השירה הפיוט של משקלהתיבות דקדוקי, לעומת הברתי מנחם- משקל - תלמידי

את כלל כללו ההברות, ולא את רק לספרו ביקשו מנחם הארצישראלי. תלמידימוזיקלית. השוואים, מבחינה

כתבנית שימשה הכמותי המשקל בפיוטים, ושיטת לעיתים שימשה ההברתית השקילהדונש. של הקודש, חידושיו בשירת וגם החול בשירת משתנה ולא קבועה

האזור( - מקורן, צורתן ושיר הקלאסי )השיר בספרד העברית החול שירת . תבניות7ותפוצתן.

העבאסי הג'היליה, ובשכלול מימי ערבי- שירה קטעה- מקור קלאסי- קציד שיר אחד- טור בן וסוגר, בית שקול, דלת , שיר מבריח לעברית- חרוז שהגיע והאומיי, עד

סטרופית. שירה לא במאה הקדומה העממית הספרדית השירה בהשפעה הערבית לשירה אזור- נכנס שיר

הנגיד- נחשב שמואל בשירת אזור לשירת עדים מקביל- כבר כמעט העשירית, בזמןיחסית, נמוך. נחות לסוג הערבית בשירה בשפה ידוע עם משיר שורות בסיומה במקור בה סטרופית, ומשלבת שירה היא השירה

בערבית. או הקדומה הספרדית

Page 4: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

יותר חופשי הספרדית, והוא השיר תורת לכללי בהכרח נשמע אינו האזור שירוהמשקל. החריזה כללי מבחינצת

חרוזים לחלוטין, או שונה שקילה בשיטת שקולים אזור שירי לעיתים מוצאים אנוהחריזה. מנורמות משמעותית החורג באופן החורזים

רחבה לתפוצה זכה הקלאסי השיר לרוב האזור ששירי העממיות, ובגלל מאוד- בגלל מאוד רבה לתפוצה זכה האזור שיר

יותר. מהר כך מוכר, ונקלט לחן על נשענו האזור, שירת את לכתוב אפילו נהוג היה תמיד לא הערבית, ששם לשירה בניגוד

למתחם נכנסה התבנית האזור, ואף לשירת יותר מכובד מקום ייחסה העברית השירההקודש. שירת

אישיים. ייחוד קווי בצד אופייניים סייםאקל הנגיד: קווים ר' שמואל של . יצירתו8ביוגרפית שירה

מלחמותאפיקה

ושכלול ראשוניותהמשורר וחופש נדיבותאביו"( לבב יט )"יהוסף פעמיים חד שירים

וייחודה. חול(: אופיה שירי וגם קודש שירי )גם גבירול אבן ר' שלמה של . יצירתו9המוסלמית. בספרד המשוררים מגדולי אחדהחול. בשירת והן הקודש בשירת ייחודי, הן שירי מרקם של לגיבושו בלשונו מגיע

פילוסופית מעמדה חלק רשויות, וזה הרשויות, וכותב תחום את מחדש הקדוש בשירתמאליה. כברורה התפילה את תופסת אינה אשר מסויימת העולם, מול אל המשורר של בעמדתו וגם בתכנים גם מתבטא המיוחד השירי מרקמו אצל כללי, ואשר באופן ספרד שירת את כך כל האינדובודואום, שמאפיין על והדגש

מסויים. לשיא הגיע גבירול אבן תרבותית בסביבה להתאפשר הייתה יכולה רבה, לא במידה גבירול אבן של שירתו

את מקצינה גבירול אבן של שירתו למשל, שכן המזרחי הפיוט של זו אחרת, כמו שיר הינו לעבד", אשר לי והשיר השר "אני בשיר המשורר, כמו היחיד על המיקוד

אף מסויימות, על מבחינות עצמו אל המשורר של יחסו על המלמד התפארותהקצרים. חלדו בימי לרוב אותו פקדו אשר הייסורים

בקודש וגם החול בשירת מאוד, גם אישית כשירה רבות פעמים מתאפיינת שירתו כמו הצורני הקלאסיציזמוס על השמירה מובהקים, בצד ביוגרפיים אלמנטים בעלת

המתבטאת המשורר של הערבית. אישיותו בהשפע החול השירת שירת של התכני גם השמירה הביניים, בשל בימי הקלאציזמוס על ממש לערער כדי בה שיריו, אין דרך

המשוררים. של רעיונותיהם מובעים דרכם השיר, והתכנים צורות על הקפדנית חייהם מארחות המושפעת שירה כותבים הביניים ימי של הגדולים המשוררים כל

עזרא אבן הנגיד, וגם שמואל הלוי, או יהודה למשל המסויימות. כך חייהם ומנסיבות (בעקבות הכיפורים ליום רבים- מעמדות פיוטים ביצירתו מוצאים נדודיו. אנו בשירת

שאול, מר אבן של חידושו )בעקבות לפחות(, בקשות צרונית אביתור- מבחינה אבן מלכות, כתר וראשונה מלכות"( , ובראש ב"כתר גבירול אבן של המיוחד ושכלולו

גם כאמור, כמו מחדש היה גבירול, ובזה אבן בידי הרשויות כתית הוא משמעותי חידוש

Page 5: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

על )למשל מוצאים אנו קינות יין, שבח, וגם השונים- חשק סוגיה על החול שירת כלנדיבו(. יקותיאל

קשה. עור ממחלת כבד, סבל בעוני חיבמיוחד. קשות בצורות גם כוחו להראות כדי הנראה בארמי- ככל שירים כתב אפילו

העיונית. וכתיבתו שירתו חייו, אופי - תולדות עזרא אבן . ר' משה10ב- המורביתון פלישת בגלל אולם בגרנדה בכיר בתפקיד עזרא, שימש אבן ר' משה

של קשים מחיים סבל , שם הנוצרית לספרד לעזוב דבר של בסופו , נאלץ1090 נטישת על נדודיו, וכן על תלונה שירי בכתיב הנראה. מרבה ככל יחסית ומחסור נדודים

הניכר. על בתלונות משפחתו, מקבהעזיבתו. עד שם הישארותו סיבות וודאיות, וכן אינן גרנדה את עזיבתו של הנסיבות

לידידים נהיו השראה, והשניים מקור הלוי ליהודה שימש הוא בגרנדה היה עוד כאשר הזהב תור של זו בתקופה המשוררים , כמנהג ידידות שירי לזה זה כתבו ואף משורריםבספרד.

לומר מדוייק יותר אישית, אולם משירה ביותר הרחוקה כשירה שירתו את לאפיין ניתן הקלאסיציסטית הצורנית ההקפדה בשיאה- מבחינת הקלאסיציסטית השירה

שיריו בין תלונה שירי מוצאים שאנו המתוארת, על הקיומית החוויה ומבחינת בזכות בעיקר מתקבל שירתו של אישי הלא חייו. הגוון לנסיבות המתקשרים

הספרדית. השירה תורת על המוחלטת הפואטיקה, וההקפדה ספר הוא הפואטיקה בתחום החשובים מספריו עיון. אחד ספרי כתב עזרא, גם אבן

היסטורי מידע מספק גם הפואטיקה תורת לפרישת בנוסף והדיונים, אשר העיוניםהתקופה. בן משורר של רלוונטי היסטורי מבט רלוונטי, או

בספרד החול שירת של הקלאסיות הנורמות להתערערות ראשונים . ביטויים11 ר' יהודה של יצירתם פי )על השתים-עשרה המאה של הראשונה במחצית המוסלמית

עזרא(. אבן ור' אברהם הלוי

הלוי: יהודה

המשוררים מבין האזור שירת של ביותר הרב המספר בשירתו, את מוצאים אנו ראשית

בזמנו. השירה כתיבת תפיסת על ללמדנו יכול כשלעצמו זה בספרד. דבר העבריים

הקלאסית למשל, והשירה הקצידות לעומת ברמתו יותר ירוד לשיר נחשב האזור שיר

העובדה מעמדה, ובעיקר גם בעיקרה, ולכן עממית שירה היא האזור האחרת. שירת

הספרדית את משלבים שהיו העובדה וידועים, וכן מסויימים ללחנים מושרת שהייתה

המדוברת. הערבית את הקדומה, או

הלוי. יהודה של בשירתו מנייריזם של מאפיינים להתגברות עדים בנוסף, אנו

אבן משה של שירתו את כך כל האפיין הפואטי מהגוש להתנערות עדים בנוסף, אנו

ממנו. המבוגר עזרא

ושעשועים חידות לשעשוע- שירי בעיקר קלילה, שנועדה שירה מוצאים אנו וכן

פירות. קערת הוא הדובר שבו שיר פשוטים, כמו

המשורר, באופן של מעמדו ותפיסת השירה תפיסת על אולי להעיד עשויים אלו כל זו, מגמה הממשיכות יותר המאוחרות ההתפתחויות עם שמתיישב "רציני", דבר פחות

Page 6: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

של המשעשע המימד על דגש השירה, וכן של הצורני המנייריזם על דגש בשימת העברית, כפי המקאמה ספרות במסגרת בעיקר ביטוי לידי שבאה השירה, מגמה

המוצבת הפירות קערת הוא דוברה אשר שיר כמו כאמור קליליים שהתפתחה. שיריםכלשהי. במסיבה או במשתה השולחן על

אף הקלאסית, על הערבית השירה של הקפדניות מהנורמות לחרוג לעצמו מרשה וכןהסוגה. את המוחלטת לידיעתו זיקתו שברורה

המתארים שירים , כגון הלוי יהודה של ביצרותיו מוטיביות נורמות לשבירת עדים גם אנו כן, לפני מקובל היה שהדבר בלבד, כפי החשק מגבולות רוחנית, החורגת אהבה הדבר לאישה,ואילו גבר בין ממש רוחנית אהבה תיאורי מוצאים הערבית, איננו בשירה

אהבה תיאורי הופעת של הטרובדורים, והתדירות בשירת באירופה יותר נפוץ היה אבן ואברהם הלוי התקופה. יהודה שהתקדמה ככל תכפו העברית בשירה רוחנית מסמנת ספרד את שנים הקלאסית, ועזיבת התקופה של המשוררים מאחרוני עזרא

עם המוסלמית בספרד הקהילות לחרבן שהצטרף תקופה, דבר של סופה אתעימם. הביאו שאלו וההרס המואחידון של הנוספת הפלישה , השירי בעיצוב בעיקר המתבטאים לשינויים עדים אנו היוצרים שני ביצירות

בפואטיקה. עזרא: אבן אברהם

שמבחינה שונים, מחכמים, מהמקרא, מהמתרגמים- למרות לשון משלבי משלב משמש הוא הקלאסית, ובזאת השיר לתורת להטיף ממשיך )תיאורטית( הוא עיונית

אמורים מקראי הפוריסטי השיר טוהר על דברריו כי ספרד, אם לשירת חשוב מיסיונרהפיוט. על בעיקר

בשירתו, ולראשונה המנייריסטי הדגש להתגברות עדים אנו עזרא אבן אברהם אצל גם גם היו עץ. אמנם של בצורה הכתובה שירה כגון ביטוייים מוצאים אנו העברית בשירה

,למשל למשל גבירול אבן ואצל עזרא אבן צורני, אצל מנייריזם של ביטויים כן לפני בתקופות גם זו במגמה והמשיך עזרא אבן אברהם של בשירתו התגבר הדבר אבל

יותר. מאוחרות של סימנים בידינו...( גם שיש )מהמעטה עזרא אבן של החול בשירת בנוסף, נמצא

לבית "אשכים השר בבית עזרא אבן של ביקורו את המתאר השיר עצמי, כמו והומורהשר" .

מעמדו. את המשורר ובתפיסת השירה בתפיסת לשינוי סימנים הם אלה גם רב מקום מותירה ברצינות, ואינה עצמה את לוקחת במהותה הקלאסיציסטית השירה והקרוע המהוה מעיל על או מט השח משחק על שיר כתיבת עצמי, כמו להומורלמשל(. עזרא אבן של שירים שני )נושאי

השירה ה"נצחיים- אידיאליים" של המאפיינים להתערערות עדים בנוסף, אנו ארבהם שכתב בקינה )למשל ספציפיים מקומות של איזכור רואים הקלאסית, ואנו

של ספציפיים שמות מזכיר הווא המואחידון, שם ע"י הקהילות חורבן על עזרא אבןיותר. אוטוביוגרפית מגמה שנחרבו(, ובכלל ערים

בן "חי אותו סינא, ומכה אבן של חיבור של מעובד תרגום עצמו, כותב עזרא טגן, אבן ערעור על מעיד מקאמה, אבל אינו מחורזת. אמנם בפרוזה הכתוב " סיפור מקיץ

העברית. הרוחנית ביצירה השירה של הבלעדי מקומה

הקודש לשירת החילונית החשק שירת בספרד: בין העברית בשירה האישה . דמות12האזור(. שירי שבסיומי המיוחדת לפינה גם להתייחס )רצוי הלאומית

Page 7: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

מוחלטת, וכמעט פאסיבית היא החשק- החשוקה האילמת- בשירי האישה דמות סבלותיו ואת החשוקה את מתאר החושק עצמה, אלא בעד מדברת אינה לעולם

בשלה. לה שנגרמו אולי גם זה )אבל הנגיד שמואל של בודדים בשירים ושם: למשל פה חריגות כמובן יש

רבות, הקדוש, פעמים בשירי הנשית בז'אנר(. הדמות השימוש ראשוניות בגלל לכנסת אלגורית דמות היא השירים שיר של היתר העברית, בין המסורת בהשפעת

ממש. אישה אינה היא לנשמה- אולם ישראל, או הנורמות בהם, גם שמותרת הגבולות" הכללית "פריצת האזור, במסגרת בשירי

שמירתן, על הקפדה המוסלמית, אין העברית בשירה נשים דמויות על המוחלות החשוקה, או הנערה בפי מושמות האזור- הכרג'ות שירי של רבות, הסיומת ופעמים

נער(. )או אישההדמות. של כביכול ישיר דיבור יש כלומר

למשל מאילמותן, כך הנשים של ליציאתן עדים אנו יותר מאוחרות בהתפתחויות גם שירים הנערה כותב במסגרתו יהודה- אשר בן אשר צקבל- נאום אבן של במחברתו

ביניהם. וגם שירי דיאלוג ממש מנהלים והחשוקה תפוח, והחושק על ויפים שקולים נשים שתי אלעזר, שם בן בעיקב למשל מזה, כמו מאוחרות יותר עוד התפתחויות

ממש הנשים גם הנשים שונא יהודה במנחת , או אהובן על בשנייה אחת נלחמותהנמר. אשר בדמות זאבארה אבן אב יוסף ומחוכמת, וכמובן מסובכת מזימה מטכסות

אילמות. טיפשות, ואינן אינן לפחות אבל ורעות כשנואות מוצגות הנשים כלומר, אמנם

בשירת מסויימות לנישות גם המבריח, חדרו והחרוז המשקלים חול, כמו של תבניות חול של המשפיעים האלמנטים גיבושה. בין בשנות עליה והשפיעו הספרדית הקודש

באיצטלת מסויימים, אשר חשק תכני ואף מסויימים תכנים גם למנות ניתן הקודש על השירים, כאשר שיר אלגוריים, ברוח קודש, ומובנים של מיוחד גוון קיבלו הקודש והקדוש ישראל כנסת על מושמת והחשוקה החשוק ביןן המתוארת היחיסים מעכתחז"ל. ע"י השירי שיר פרשנות מימי עוד המסורת וכמנהג הוא ברוך

בספרד מחודשים פיוט הקודש: סוגי . שירת13 השבעתות, את שאול, מאריך מר היוצר- אבן מערכת מתוך כמוכה )בקשות, מי

נעלם זה שבעתות שכותבים ספרד פייטני מבין האחרון שקולות- והוא שבעתות וכותב כמוכה, מי הכיפורים, או ליום מעמדות כמו ממוקדים בסוגים התמקדות ויש כך אחר

,אביתור( אבן בעיקר- יוסף הכיפורים ליום שלמים רשויות, מעמדות בקשות, או או פיוטים - יותרהעשירית במאה שהתגבשו פיוט סוגי בין ןיהבחל יש) ותבניותיהם אופיים

אלו לביןקפרון- אבן יצחק שאון, או מר אבן ותלמידיו דונש אצל כבר שמופיעים הכיפורים, ליום מעמד שכותב גבירול אבן שלמה - יותרהאחת-עשרה במאה שהתגבשו

"כתר שכתב המופת בקשת בקשות, כמו אביתור, וכן אבן יוסף של לחידושו בהמשך(.מלכות"

במסורת נהוג שהיה קצר, כפי כמוכה מי לכתוב שאול, במקום מר כמוכה: אבן מי תולדות את אפיים, ומתאר מאפיינים עמוד, בעל כמוכה מי המזרחי, כותב הפיוט

הספרדית. בשירה נקלט אשר זה פייטן של חידוש העולם. זהוהספרדית. העברית בשירה היחידות האפיות הפינות אחת כן, זוהי כמו

בהמשך אולי אמנם שקולות, זאת בקשות כתיבת הוא שאול מר אבן של נוסף חידוש שימוש עושה הוא מחורזת, אולם בקשותיו, כפרוזה רס"ג, בכתיבת שהנהיג למסורתמלא(. אקרוסטיכון עם הבקשה את )כותב לברט בן דונש של המרובה במשקל

השבעתות. הארכת וגם

Page 8: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

המבריח. והחרוז המשקלים דונש- החדרת בקשות, מחדש הקודש, כותב בשירת השירי המרקם של סופי גבירול- גיבוש אבן

רשויות. הקלאסי- השירה ושל האזור שרית של הערבית בספרד- בתכבנית מחדשות בתניות

זו. בתקופה שליטות שהיו האסתטיות לנורמות בהתאם

ותכנים. בספרד: סוגים, תבניות הקודש בשירת ומסורת . חידוש14ושיכלולים. רבים שינויים החול, עברה שירת ובהשפעת בספרד, כמו הקודש שירת

החול בשירת כמו מאין יש בבחינת היו לא הקודש שבשירת אלה אמנם, התפתחויות בחברה שהתרחש כולל תרבותי רנסאנס מאותו הושפעו בספרד, אבל העבריתבספרד. היהודית

ליום הקרובה, העבודה שונו, כמו לא המזרחי, אמנם הפיוט של הקלאסיות המערכותמשתנה. השונות המערכות של שהדומיננטיות הכיפורים, היוצר. אלא

הספרדיים, הפייטנים מבין שבעתות שכותב מי עוד שאול, אין מר אבן למשל, אחרי כך כפי ומאסיביות יוצר- שלמות או הקרובה כמו יומיומיות במערכות התמקדות עוד ואין

קלאסית. והבתר הקלאסית בישראל נהוג היה שהדבר גיבושה בתקופת שפעלו הגדולים המחדשים שני היו אביתור אבן ויוסף שאול מר אבןהעברית. הספרדית הקודש שירת של לראשונה מוצאים אנו )אצל החול שירת בתחום מחדש להיותו שאול, בנוסף מר אבן בכתיבת דברים וכמה כמה הנחשק(, חידש הצבי לדמות השירי ההתייחסות את

שירת ברוח הפייטנותלברט. בן דונש של חידושיו החול, וברוח

העברית, לשירה כהכמותית השקילה את לראשונה החדיר כידוע לברט בן דונש כפי וקצרות ארוכות תנועות לפי חלוקה על המבוסס )משקל הערבית השירה בעקבות נקראת יתד, וארוכ נקרא וקצרה ארוכה תנועה של הערבית, - ירוף בשפה שהדבר עמודים יוצרים ותנועות יתדות של מסויים עצמה, צירוף בכוחות לעמוד ויכולה תנועה

הכמותיים, המשקלים את ויוצרים משתנות בווריאציות עצמם על החוזרים מסויימים הנגיד- משקלי שמואל של בשירתו57 למספר גם להגיע יכולות עליהן שהווריאציות

החול בשירת הכמותי המשקל בהחלת הסתפק לא (. דונש13 על עומדים הבסיסאותם. גם החדשה, ושקל השירה ברוח פיוטים כתב גם בלבד, אלא השירה תורת של העבריים, ההשפעה הפיוטים של הארוכה המסורת אמנם, בשל

מורגשת. בלתי אינה היא אולם בשוליים נשארת הספרדית מבין מסוגו - אחרון שבעתות שאול, תלמידו, שוקל מר לברט, אבן בן דונש בעקבותשבעתות. שכותב הספרדיים הפייטנים

ממש, אפיים מאפיינים בעל כמוכה מי כמוכה, וכותב המי פיוט את מאריך גם הואמבריאתו. העולם תלודות את המתארים

כל מוחלט, כאמור, כמו חידוש אינן הבקשות גם שקולות. אמנם בקשות כותב גם הוא שקולות אלו, אינן בקשות, אולם כותב אמנם רס"ג וכו'. גם המסורת אחר, בשל דבר

מחורזת. מליצית בפרוזה כתובות דונש, אלא בשמקל כמובןממש. לשירה הקשות את הופך שאול מר אבןבמצרים. המשכו מקורדובה, אולם במוצאו ספרד פייטן הוא אביתור אבן יוסף גם

העברי. הפיוט בתום הוא שאול מר אבן של מזה יותר אף מובהק באופן פעילותו תחום הכיפורים, דבר ליום שלמים מעמדות כתיבת הוא אביתור אבן ל המרכזי חידושו

או גבירול אבן אחריו, כמו שבאו המשוררים גדולי ופופולאירי, ואף שגור נהיה שאחריו את החילו )המעמדות היכפורים לום שלמים מעמדות הם אף עזרא, כתבו אבן משה

וכו'. היום, קרובות, עבודה, סליחות באותו נאמרות שהיו הפיוטים מערכות כל

Page 9: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

גונה את המזרחית לפייטנות למעשה שמעניק זה הקלאסי, הוא המשורר גבירול אבןהלאה. גם אותה מאפיין אשר המיוחד לפילוסופיה, בזיקה מתאפיינת הייחודי חייו ה מאורח שהושפעה הייחודית שירתו

בעיקר. אותה שמייחד מה הוא זה הקודש, ואפיון שירת בתחום יותר, גם אישית ובנימהרשויות. פיוטי הרשויות, וכותב בתחום מחדש גבירול אבן הספרדי השירי המרקם בשיריו ומתגבשת מגובשת גם גבירול אבן של , בימיו כן כמו

הביטויים- אנטי פשטות על השומר דינמי מרקם המזרחית, אותו הפייטנות של הייחודי הדימויים- דגש של המטאפוריים האמצעים את מרחיב המזרחית, אולם החידתיות החידתיות, על היה והעיקר הדגש הקדום, ששם המזרחי בפיוט הושם לא שבהחלטוכו'. מקומות דמויות של החידאים ף ,וא הייחודיים והכינויים

כמובן לוקחת אינה כבר אשר פילוסופית מגמה על מלמדת הרשויות, עצמה כתיבתהתפילה. ואת המתפלל עמדת את מאליו

גבירול: :אבן לסיכוםרשויות

הכיפורים ליום מעמדותבקשותהחידותיות הביוטיים- לעומת פשטותבפיוט. המטפורי- פיגורטיבי היסוד הרחבת

(30%) ובאיטליה הנוצרית בספרד העברית ב. השירהמהם( אחד על לכתוב ותתבקשו מהנושאים שניים יופיעו )במבחן

כל להדגים )יש והשונה הספרדית: המשותף והמקאמה הקלאסית . המקאמה1אחת(. יצירה פי על ז'אנר

אלהמדאני, הערביים המשוררים שני של במקאמות מקורה הקלאסית המקאמה תחילה, המקאמה, אלהמדאני של הקלאסי המודל את העמידו אלו ואלחרירי. שני

אותה. שיכלל ואלחרירי במקביל היהודים המשכילים לציבור הידועה הערבית, היית הקלאסית המקאמה את העברית ללשון שהעביר זה הוא אלחריזי הערבית, אולם בלשון עוד לתפוצתה

העברית- בתרגומו בספרות משמעותי ספרותי להישג שנחשב המקאמה, שמהאיתיאל. אלחרירי- מחברות של למקאמות

בספרד העברית בספרות הקלאסית המקאמה של המובהק המייצג גם הוא אלחריזי שלו יצירתו דרך הקלאסית, גם המקאמה בהחדרת ממשיך הביניים, והוא בימי

שערים חמישים לתרגום, כתובה היא, בדומה אף תחכמוני, אשר ספר המקורית, היאמקאמות. של

והמגיד. הגיבור הגיבור הן עיקריות דמויות שתי על בנוי המקאמה של הקלאסי המבנה למקום מקום עובר מחונן, אשר נודד, קבצן, משורר אלחרירי של הדגם הוא, לפי חכמתו גם לשון, כמו וחידודי מאולתרים שירים נאומים במיני שומעיו את ומדהים

הסיטואציונית. סיפורים של שורה מזה, ומעמידים זה הם נפרדים המחברות, במקאמה , או השערים

שונות, בתחפושות הגיבור המגיד, ואותו אותו מופיע מהם אחד בכל נפרדים, כאשר אינו המסגרת סיפור כי מסגרת, אם סיפור מעין מהווים תפקידים, והם ובחילופי להבין אנו יכולים מתוכו אשר כזה רק עצמו, אלא בפני המעניין עצמאי כסיפור מפותח

נפגשים, או הם כאשר והגיבור המגיד של ההיכרות את השונות, ובעיקר ההיכרויות אתזה. של תחפושצתו את זה מבינים

Page 10: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

והמשלב מחורזת פרוזה של בצורה פרוזה, הכתוב חיבור היא שהמקאהמה כמובןעצמאי. באופן שמובאים בעלילה, או שקולים, המשתלבים שירים גם בתוכו את שיכלל אלחרירי העלילה, ואילו בעיקר בו בולט אלהמדאני שהעמיד הדגם

רבים. לפירושים כך בשל הערבית, וזכה בלשון אדירה לשונית לווירטואוזיות המקאמהווירטואוזית. מבחינה העברית בלשון דומה ניסיון לבצע ניסה אלחריזי גם

נוספים, המקאמה בודדים חיבורים ומספר אלחריזי של חיבורו זאת, למעט עם יחדהקלאסית. המקאמה של המאפיינים אותם בכל מצטיינת אינה הספרדית העברית

כל שערים, כאשר עשרה בן המשלים,הינו אלעזר, ספר בן יעקב של חיבורו למשל כך או הזהים והגיבור המגיד של הקישור בלי לחלוטין ועצמאי נפרד הוא מאלה אחד

בתחפושות. עממיים. נפרדים, משעשעים סיפורים של קובץ פשוט זהו כלומר

שלה, עד הפנים בריבוי הספרדיות, מאופיינת ובשלוחות הספרדי בפיתוחה המקאמה זהו שמא מקאמה, או לחיבור לקרוא הוא נכון באמת האם ברור תמיד שלא כך כדי

ותוכנם מהותם מבחינת אשר חיבורים ישנם למשל מחורזת. כך פרוזה של חיבור פשוט עזרא, אבן אברהם של חיבורו בהכרח, כמו עממי לשימוש לשעשע, או נועדו לא

העליונים, ואינו בעולמות ביקור אינו מקיץ", אשר בן סינא, "חי אבן של תרגום שהינווהמגיד. הגיבור דמויות את כלל מכיל ועממי, ואינו משעשע סיפור בחינת , או פלקירה טוב שם של המבקש ספר שכאלה, כמו אחרים ספרים וישנם הינם האחרונים קלונימוס. שני בן קלונימוס של הבוחן אבן הפניני, או ידעיה של עולם אף הכתוב. אולם, על את המנחה מסויימת עלילה גם בהם יש ממש, אשר מוסר ספרי

נועד שהספר נראה משעשעים, כמכלול, לא ורטוריים לשוניים משחקים יש שבספרגרידא. עממי לשעשוע

את ושלם, החובק אחיד מסגרת בסיפור בעיקר מתאפיינת הספרדית המקאמה הנשים, ועזרת ואוהב הנשים שונא אצל זאבארה, וכמו אבן אצל כולם, כמו הסיפורים מגוונות דמויות ומגיד, אלא גיבור תמיד כן, אין גם. כמו והנזיר המלך הנשים, בן

המספר גיבור, אלא אין המגיד, וגם ולא המספר שהוא זאבארה אבן אצל ושונות, כמובסיפור. הגיבורים אחד הוא עצמו

אצל והופעתה הערביים בספרד: שורשיה העברית הקלאסית . המאקמה2העבריים. המשוררים

זה. בדגם שנכתבו שונות ויצירות - אופיה הספרדית . המקאמה3ואלהמאדני אלחרירי-מוקדמת הכרה אלחריזי- אך אצל ושלמה ראשונה הופעה-שקולים בישרים מחורזת, משולבת פרוזה-ולשון עלילה-וגיבור מגיד-משעשע-- הרחוק, מהזמרח עממיות, משלבותמוטיבים רחוב, עלילות בחיי התמקדות-

זאבארה. אבן ביוסף מואנשות, כמו חיות של והננזיר, מוטיבים המלך בן כמו הערביות, המקאמות של אופיין לבין הסוחרים מעמד עליית שבין הקקשר-

העבריות. ובעקבותןהעלילה. את מקדמים שלא שירים או העלילה את המקדמים שירים-

Page 11: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

של מעמדה עליית של ההשפה עצם המקאמה, ובעיקר על שונות ווריאציות- השתיים המאה בערך עד מפוקפק בלתי שהיה השירה מעמד לעומת הפרוזה

שנייה. עשרה- מחצית

אלחריזי. ר' יהודה והמתורגמת( של )המקורית . יצירתו4אלחרירי. של הקאלסיות למקאמות אלחריזי של בתרגומו תחילה

אלחריזי, יהודה של המרכזית יצירתו התכמוני ספר של זה, כתיבתו תרגום ובעקבות המוקדשים מהספר חלקים המזר, ואשר בארצות אלחריזי של נדודיו בזמן נכתב אשר

מסעותיו, מבחינ טיב על אותנו שונו, מלמדים בארצות מסויימים מזרחיים נדיביםזמנית אף ואולי גיאוגרפית

אלחריזי. לר' יהודה התחכמוני בספר השונות המקאמות של . לאופיין5

אופי בעלי אלה50תחכמוני. שלו המקאמות בספר שערים חמישים כתב אלחריזישונות. צורות ולובשים פושטים עצמן, אשר הגיבורים גם ומשתנה, כמו שונה

ומגוונות, החל שונות בסיטואציות אחלריזי ידי על מושמים והגיבור המגיבד הגיבורים צפוי לא למפגש סוחר, ועד של בביתו מפוארת לסעוד איכר, ועד בית אצל מביקוורשודד. שהיא יותר מאוחר שמתברר בנערה

מושמים אשר נאומים של דוגמאות דידקטי, כמו יותר אופי נושאות מהמחברות חלקבספרד. העברית השירה של קורותיה לגולל מטרתן אשר הקיני חבר בפי

אלחרירי, של המקאמות של בהשפעתו בלשון, ובייחוד מתמקדות מהמחברות חלק אחרים, ובאחרות רבים ומשחקים הפוכות איגרות של לשון משחקי למצוא ניתן שם

פעמים אלהמדאני של העלילה, בהשפעה על הדגש את מוצאים אנו זאת לעומתממש. מעובד תרגום כדי עד רבות

איכר, של בביתו האיכרי ההווי כמו שגורים לא מוטיבים מצאים אנו המחברות בחלק המלחמה, אשר מוטיב אלחריזי, או של במקאמות פרק לו מוקדש אשר הציד נושא או

בספרד. העברית בשירה כדגומתו ואין כמעט כבר שהיה המוטיב מאשר פחות לא אלחריזי של חייו בנוסף, התחכמוני, בהשפעת

נמצאים והגיבור המגיד אם מסעות, בין על הרבה הערביות, מדבר במקאמות קבוע לאחר הקיני חבר הגיבור של פגישתו על לנו מספר שהמגדיד ממש, או יחדיו במסע

ממסעותיו. אחד מוטיב מוכשר, ולכן נווד הוא הערבית ההשפעה לפי המקאמה של הגיבור מקום מכל

וביה. מניה מרכזי מוטיב הוא המסעות בארצות שהותו בזמן כתב תחכמוני ספרו את במסעות, ואף הירבה עצמו אלחריזי גם

שונים, נדיבים לארבעה הקדיש אפילו הוא שערים )ארבעה הרבים ובנדויו המזרחמחברותיו. את להם הגיש ולכן חסדיהם הוא נשען אשר

ההוי את אנו מוצאים תחכמוני אצל גם הערביות למחברות בדומה כי גם לציין יש פחות, דומיננטי הספרדית השירה של הקאלסיים מימיה כך כל לנו ידוע שהיה החצרניסוחרים. של ברחוב, ובבתים יותר המתרחשות סיטואציות מופיעות ותחתיו

החצרנית, ובתוך החברה בתוך מלכתחילה שיריו ואת עצמו משים אינו כאן המשורר הסוחרים מעמד השל השפע כאן יש והשפחות, אלא והיין והמשתאות הארמונות

עשרה. עשירית, אחת תשיעית ערב- מאה בארצות הללו במאות בערך העולה, שחל מזמן כבר הספרדיים המשוררים של הקלאסיציסטית שהמגמה בטוח, והוא אחד דברכאן. נמצאת אינה

Page 12: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

מקום אחרת, ומכל או זו ברמה כולן, משעשעות המחברות כי לומר ניתן כללי באופןבידורית. שירה יותר "רצינית" אלא שירה להיות נועדו לאהקלאסיציסטית. השירה של האנטיציזה זהו

בספרד המחורזת בסיפורת לשון של הומור כנגד זבארה - אבןעלילה של . הומור6הנשים שונא יהודה - מנחתהנוצרית

נוסף אחד מחבר לפחות אחת, ולציין אופיינית יצירה פי על שיטה כל להדגים )יש (.)אלחריזי יחדיו השיטות בשתי המשתמש

עשרה. האחת המאה תחילת אלהמדאני- נפטר – עלילה של הומורהערבים- אלחרירי. אצל לשון ל הומור

צקבל. אבן גם העיקר, כן היא העלילה – סיטואציות של בעיקר זבארה- הומור אבן מאוד אלחרירי, יכול של יצירתו תורגמה שטרם הנשים, למרות שללשון- שונא הומור מחברותיו, למרות ואת אלחרירי את הכיר שבתי אבן יהודה כי סביר ואף ליהות

אלחריזי. אחריו, ע"י רק נעשה שהתרגום הכתובה טקסט של הפארוגי בקטע מוצאים אנו שלון של בהומור לשימוש דגומאמכוערת. כאישה מתגלה שהמדומה, אשר לאהובתו זרח ששבין אלחריזי, אשר היא הזו מהבחינה קלאסית והיא ההומור סוגי שני בין שמשלבת יצירה

הווירטואוזית הלשונית הטכניקה בין משלב תחכמוני, הוא בספר השפעותיו מבחינת גםאלהמדאני. של העלילתית הטכניקה אלחרירי, לבין של ההומור. סוגי שני על לדבר יכולים אנו הנישים שונא יהודה במנחת , גם זאת עם יד

ובמשלב רבים בשיבוצים בחלקיו, ומשתמש פארוי הטקסט היות מלבד שם גם שכןעצמן. המוצוגת מהסיטואציות משתעשעי עצצצמנו מוצאים מאוד, אנו גבוה לשוני

)יהודההביניים. בימי העברית המחורזת בסיפורת והנישואין האישה סביב . הפולמוס7הנשים( עזרת הנשים, יצחק , אוהב הפניני הנשים, ידעיה שבתי- שונא אבן

ימי בספרות הביניים, וכן ימי בספרות אנטי- נשיות מגמות בעלי הסיפורים הם רבים זאבארה אבן יוסף של במקאמות גם מוצאים אנו לכך העברית. דוגמאות הביניים

המעמיד המלך אודות על במבחן עמדה שלא שם: האישה המופיעים בסיפורים גם וכסף. ויש להון ומתפתה בו עומדת אינה היא אשר פיתויים אישה, מחבחן במבחן

בעלה. בגופת שהתעללה האישה על הסיפור את שבתי אבן יהודה של חיבורו מן נבע ביותר הברור באופן מתבטא הפולמוס אבל

בגנות אחרונה הוראה מאביו מקבל זרח גיבורו הנשים" אשר שונא יהודה "מנחת לגבר, רעים הנישואין כי למקנה לכאורה מוביל כולו הנישואין, והסיפור ומוסד הנשים

ומדון, ורמאיות. ריב ואוהבותו תככניות לו,והנשים ומזיקים בתגובה נוספים חיבורים שני ליצירת )לפחות(, והביא ספרותי פולמוס עורר זה חיבור

חיבורים הפניני, שניהם לידעיה הנשים ליצחק, ואוהב הנשים עזרת הם אליו, אלוהנשי. להגנת הנחלצים

במשפט להשתתף כדי השמיים מן שבתי אבן את מורייד הפניני, אך ידעיה של החיבור הוא הנשים בזכות הפניני ידעיה של טיעונו כי נמצא הטיעון. אמנם צדקת אודות

מציג הנשים כבודו, עזרת מפאת חייב שבתי מוציאים אינם השופטים הצודק, אולם הנשים את מציג ליצחק משפט עין לה, וגם לשמוע שראוי וככזו כחכמה האישה את

המתנגידים מול אל התומכים את זה מול זה במשפט מעמיד הוא כאשר חיובי באורהנשים. בעמדת

Page 13: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

ובשירה המחורזת בסיפורת לשירה וליחס המשורר למעמד ספרותיים . ביטויים8ובפרובאנס. הנוצרית בספרד

ספרד בתקופת עוד העברית בשירה לשירה ליחס ספרותיים ביטויים מוצאים אנו כזבו. אולם השיר הע' והד'"- "מיטב "ספר עזרא אבן משה של המוסלמית, בחיבורו

כמו לשירה המיוחדים הדברים הצגת לאופני הייתה הכוונה המוסלמית שבספרד בעוד מן ומרחיקות וביה, ומתרחקות מניה דמיון על מושתתות הינן מטפורות, אשר

היה שבשיר והכזב ממשעו הביטוי שינה הנוצרית שבספרד במהותן, הרי המציאות לרוח בהתאם מבוקשו, וזאת את להשיג כדי המשורר של הציני לשקר מתייחס

העם, בעקבות בקרב קרנה בכלל, וירידת והשירה המשוררים ותפיסת התקופה בפילוסופיה השכלתנות, והעיסוק עליית )כמו אינהרנטיות דתיות שונות, מהן מגמות

ספרד יהודי על שעברו והקשות הפרעות גם והחסידות, וכן הקבלה עליית וכן כמו משכילי יותר, ולא וקליל פשוט יותר עממי שעשוע אחר החיפוש זאת ובעקבות של חיצוניות ספרותיות )השפעות חיצוניות הקלאסיקה(, והן בימי ספרד שירת שהייתהנוצרים(. של כמו ערבים

כבזוי לעיתים נראה המשורר של מאליו, ומעמדו ברור אינו כבר השירה של מעמדהממש.

המשקר. המשורר הוא דפיארה: אני משולם עצמו על מעיד למשל כך זו, ותולה ברוח דברים כותב הלוי טדרוס בן יוסף לכבוד בשירו אבולעפיה טדרוס וגםמביאה. שהיא הבטלים בדברים השירה של טיבה אתהמשורר: מעמד של להתערערותו חריפים ביטויים מוצאים אנו במקאמות גם

כעומדת המשורר דמות את פלקירה טוב שם של המבקש בספר מוצאים כך, אנו כמשכנעים מוצגים אינם המשורר ל ש עצמה. ודבריו על להגן ביקורת, וכנאלצת בפני

את וזונח הסיפורים, הנער, בפילוסוף גיבור בוחר דבר של בסופו במיוחד, שכןהמשורר.

כדמות המשורר של דמותו את מציג הבוחן אבן בספרו קלונימוס בן קלונימוס גם"המשורר". הנקרא שלו חכמה, בקטע קונה אומנותה אין עלובה, אשר

אל ההתייחסות את מוצאים אנו זאבארה אבן של בסיפורו כמו המקאמות בספורי גם הארוחה בקטע ממש, המקבילה נלעגת כדמות והמספר הגיבור הוא יוסף של דמותו

יותר. אף כנחותה מוצגת לחמור, ובכך עד ללמדנו כדי בה יש המחורזת לפרוזה נוצרית ספרד בתקופת הפנייה בנוסף, עצם

השירה. בתפיסת תפנית בתקופה הספרדיות ישראל קהילות בכלל שחלה מהירידה גם הושפעה זו תפנית

המוסלמיים, ובעקבות השבטים בידי הקהילות חורבן , בעקבות1141 שלאחר החצרני החברתית המבנה אלה, פירוק מכל הנוצרית, וכתוצאה לספרד המעבר

שפרחה העניפה השירה יצירת את והזין איפשר ואשר התקופה לאורך שם שהתגבשיותר. נגיש בבידור העממי הצורך ובתקופה, וכן במקום

לשירה הפרוזה בין המשלים- ויכוח ספרובפרובאנס. הנוצרית בספרד דידקטי או פולמוסי אופי בעלות עבריות . יצירות9

רקע העם, על בקרב ולימוד לחינוך השאיפה על המושתתת הקדמוני: יצירה משל זרים, רעיונות הנושאות זרות לספרויות העם, ופנייה בקרב היהודית בהשכלה ירידה

אלו. מגמות כנגד מובהקת פולמוסית ובמגמה כתוב סיפורים, וכן ועונה- דרך אחד, מקשה נושא סביב אחד שערים, כל מחמישה בנוי

מחורזת. בפרוזההפניני: ידעיה של הנשים ואוהב עולם בחינת

Page 14: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

קלונימוס: בן קלונימוס של הבוחן אבן גם חשוב מוסרי ערך בעלת כיצירה חסדאי: שנתפס אבן אברהם של והנזיר המלך בן

מוצאו. אף על באירופה הנוצרים בקרב גם שנתפס ביהדות, כפי ככזו המחבר כוונת את מוצאים אנו אלעזר בן יעקב ושל אלחריזי של בהקדמות גם

אחרות. לשונות פני על העברית הלשון של כוחה בהדגמת המתמקדתהנשים הפניני: אוהב ידעיה שבתי אבן של הנשים שונא יהודה למנחת תבתגובה ליצחק הנשים עזרת

ומייגעים. מדעיים דידקטיים קטעים רופא, משלב שהיה זאבארה אבן בערוב בו חזר כי )אם רמב"ם של לתורתו המתנגדים שירים כותב דיפיארה משולם וכן

ימיו, וכו'( הראשונות המחברות דידקטי- ארבעת אופי בעל הוא בחלקו המשלים ספר גם

למשל. לשירה הפרוזה והחרב, בין העט בין פולמוסי: הוויכוח אופי נושאות

הנוצרית בספרד המחורזת בדיוניים( בפרוזה או )אמיתיים ונדודים מסעות . סיפורי10ובפרובאנס.

נדודיו. , בזמן המזרח בארצות התחכמוני ספרו את הנודד, משלים אלחריזי: המשורר נודד, משורר עצמו הוא אלחרירי של המקאמות ספרי שלו, בהשראת הגיבור גם וכן

הפות שהיה הנודד, רעיון הקבצן הגיבור של כלליות מגמות הקיני, ובהשפעת חברהערבי. והמחשבה הספרות בעולם יחסית

לעיתים מטושטש הביוגרפי המחבר ולבין בינו הסיפור, אשר זבארה: גיבור אבן יוסף עימו. לנדוד הסתייגויות לאחר אותו שמשכנע אשר הנטש עינן את הגבול, פוגש

שאוכל החור אל ומושווה מאוד היצירה- גשמי כל לאורך כנחות המשורר מעמדבאורווה. ושמורעב

המוסלמית בספרד הלירית החשק שירת האישה: בין דמות בעיצוב . תמורות11ובפרובאנס. הנוצרית בספרד המחורזת לפרוזה

משתנים הגיבורים אלעזר בן יעקב של המשלים בספר ייחודיים עלילתיים . יסודות12 לחלוטין. ימימה נפרדות גיבור, והמקאמות אותו לא זהו השערים, כלומר עשרת בין

אצל שמקובל כפי הנישואין מוסד בספרו- שבירת יהודיים לא וישפה- סימנים ויפייפיההיהודים.

אלעזר. בן יעקב אצל המצויים החיות סיפפוריה וכן

להם הניתנים והתפקידים הופעתם הסיפורים: משמעות כגיבורי חיים . בעלי13 הקדמוני(. ומשל שעשועים ספר פי על )בעיקר

הודיות. סיפוריות השפעות הסיפורים, וכן של יותר העממי לאופיים נוספת ראיה ובכך כשרים כיהודים מושמים הם לחלוטין, ואף אנושי אופי מקבלות בנוסף, החיות

לחיות. האדם בני את מקבילים הסיפורים

המרכזיים במשוררים בעיקר להתמקד )יש הנוצרית בספרד עברית חול . שירת14אבולעאפיה(. וטדרוס דיפיארה : משולם13-ה המאה במהלך שפעלו

ננטשה לא זאת עם השירה, יחד המוסר, לעומת והפרוזה, וספרי המקאמות - תפוצתהקלאסיות. בצורתן לפחות המקאמות בתוך משולבת תמיד שהייתה השירה

לחזור בקשה על מלמדת השירה בדרכי הללו המשוררים שני בחירת - עובדתאבולעפיה. אצל החצרני, בייחוד להווי לחזור מסויימת, או במידה למקורות

Page 15: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

שירים כתב הרמב"ם- הוא כתבי על הפולמוס להשפעות גם עדים אנו דיפיארה אצל שאירעה הספרית שריפה בגלל בו, כנראה חזר ימיו הרמב"ם, ובערוב בגנות רבים

מן כעונש הרמב"ם, ושנתםס כתבי של הנוצרית בספרד עשרה השלוש במאההשמיים.

-אבולעפיה:

הכלל. מן יוצא סימביוזי באופן לשון משלבי של דיפיארה: שילובפולמוסלרמב"ן. מקורב מקובל

חוג של השפעה וזו גם ייתכם לטרובדורים, אלב קירבה חידתית, שירמן- אומר לשוןוכו'. ה סודיות חידתית המקובלים- לשון

עצמם. בפני העומדים טבע תיאוריבעצמו. החצרנית תהרבות את להחיות אבולעפיה- בוהמייני, מנסה

הצורני. למנייריזם עדים אצלו גם לשוןשונים. אנו משלבי משלב של מזן רמינית היתולית, פחות יותר זאת בכל שירתו שבח, יין, חשק שירי כותב

דפיארה. של כתובים 'חוקיה' הבלתי את הייחודית וקריאתם הראשונים איטליה . פייטני15

המתפייטים התבניות, הלשון, הנושאים בתחומי הקלסית ישראלית הארץ הפייטנותשפטיה(. בר ר' אמתי של יצירתו פי )על המדרשיים למקורות הרמיזה ודרך

עולה היא העשירית התשיעית, ובמאה במאה כבר יסודה באיטליה היהודית הקהילה השתיים למאה הארצישראלי, עד מהפיוט מאוד עצמה, המושפעת בפני שירה כבמת

של הגעתו הספרדי, בעקבות מהסגנון מושפעת להיות מתחילה היא עשרה, במהלכהלספרד. עזרא אבן

פיוטים, בעיקר כותב העשירית. הוא במאה שחי איטלקי פייטן היה שפטיה בר אמיתיהספדים. מצוא, כמו לעת חול שירי ומעטהקדום. הארצישראלי הפיוט של ישירה בהשפעה היא שירתו

אופן היה תמיד באיטליה, שלא קליטתה אופן לאור מיוחד גוון קיבלה זו השפעההקדום. הפיוט של הדוקטרינות הבנת "ישיר" מבחינת

ההשפעות וקולט. אולם אמיתי שמקלב הפיוטים, כמובן של הכללים המבנים אתבפיוטים. מדרשים של איזכורים יותר, כגון דקים בלמנטים ניכרות הרצאה של באופן מתקיימים לא מדרשים החידתי, איזכורי הארצישראלי בפיוט

המקור על הרומז מינימאלי באיזכור אלא עצמו המדרש תוכן את המרצה פדגוגיתיבין. שהמשכילי מככון, באופן הוא אליו ברמיזה, המדרש של האיזכור בצד לעיתים אנומוצאים שפטיה בר אמיתי בפיוטי ואילו

ממש. לפיוט שייכותו עצמו, וסיפוריו, והסבר המדרש אודות פירוט גם אינו מובהקת, והוא פייטנית לשון אינה שימוש עושה אמיתי בה הלשון דבנוסף, גם

ביטויים חכמים, ואף לשון גם משלב תמיד, ולעיתים מקראית בלשון שימוש על מקפידהארצישראלי. בפיוט כדוגמתו נעשה שלא בפיוטיו, דבר בארמית

לחדש, אלא שנועדו מכוונות סטיות אינן הפיוט של מהנורמות אלה וחריגות סטיותהקדום. הארצישראלי הפיוט של מסויים קליטה מאופן כתוצאה שנגרמו סטיות הפיוטים, את אמיתי הכיר כי יותר, ואף הכלליים ברושמיו נקלט הפיוט הדברים מטבע

חידודיהם. במלוא עצמו נקלטו הפיוטיים והטאבואים הדוקטרינות תמיד לא הבמתכונת המשיכה הקדומה הפייטנות של מחודש עיבוד שיצר זה קליטה אופן

את המשיכו לאשכנז, ושם איטלקיים חכמים הגירת עם אשכנזי ובשכלול איטלקיתהם. שהכירו הדרכים לפי הפיוט, כמובן דרכי

Page 16: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

בדומה הגיעו מגובשים, והם היו שכבר לאיטליה, שעה הגיעו הפיוטים כי לציין יש האיטלקיים, היינו היהודים בעיני נקלט גם כך לא"י, ואמנם שהגיע תפילה לחומר

משתנה. כדבר בו, ולא לנגוע ממש, שאין מקודש כטקסט תחליף את עודדה הבבלית, שלא למשמעת נתונה הייתה איטליה יהדות כי גם לציין יש

באיטליה שפעו לא והכמותית, הפיוטים הטכנית הבחינה מן גם בפיוטים, ולכן התפילה מעיקרה, שונה הייתה התפיסה בא"י, כי ששפעו כמו באיטליה לשפוע יכלו לא וגם

תפילה, כמו שהייתה מקום בכל חסר, ולא שהורגש מקום בעיקר נכתבו ופיוטיםיוצר, עבודה...( )קרובות הגדולות התפילה בא"י, )במערכות שנעשה

מהם להימנע למשל ידעו הפייטנים אשר מסויימות מפרשיות להימנע יודע לא גם מסויים פאגאני פוטנציאל עם רעיונות להנחיל לא שביקשו חכמים בפיוטיהם, בעצת בעולמם מוחלט איסור שהיה מלאכים, דבר משמות להימנע ידע לא לעם. בדומה, גם

גם ומשונים, וזה שונים מלאכים שמות אמיתי צאצל מוצאים הפייטנים, ואנו שלאיטליה. ביהדות ששולט החזק המאגי היסוד עם מתיישב

הרומי. עמנואל מחברות של . לאופיין16 מכך אלחריזי, וכתוצאה של המקאמה מסגנון מאוד מושפעות עמנואל מחברות

הקלאסית. הערבית המקאמה מסגנון עשרה, השלוש המאה )שלהי עמנואל חי בה התקופה זאת, בשל עם יחד אולם

האיטלקית. מהשירה להשפעות גם יצירתו עשרה(, נתונה הארבע המאה תחילה והערביות, העבריות המקאמות מבריח, כדרך חרוז עם שקולה שירה לשל כך, במקום

משתנה. חרוז סטרופיים, בעלות שירים סונטים, כלומר בסיפוריו הוא משלבהערבי. במשקל שקול הרוב עדיין אולם

האירופאי. הבורלסקי הסגנון של החדש, וכן הענוג הסגנון של השפעות מוצאים אנו עמנואל. של במקאמות אוטוביוגרפיים סיפורים אהבה, וכן סיפורי מוצאים אנו

משוררים מסיבת פלגיאטים, בעקבות למניעת צורך בשל נכתבו המחברות לכאורה בפיו, כלומר מושמים גרועים ושירים אחרים בפי מושמים שיריו את שמע נכח, ובה בה

שיריו, את "השר" לכנס המכונה חברו לו ממליץ זו תקרית לו. בעקבות מיוחסים מלכתחילה. אחידה במסגרת נכתבו שלא שיירים שבכינוס הקשיים על מודיע ועמנואל

כי מסויימים אחידות, ובמקרים בחוסר חשים איננו רבות זאת, במקאמות עם יחדיפה. בו ומשולבים הסיפור לצורך נכתבו במחברות המשולבים השקולים השירים

(20%) ג. חיבוריםמהם( שניים על לכתוב ותתבקשו חיבורים שישה או חמישה יופיעו )במבחן

צקבל( : אבן )משהיהודה. בן אשר . נאום1 של יותר נרחבת לקבוצה שייכת והייתה ייתכן לידינו, ואשר שהגיעה אחת מקאמה

חוזר זו(. העלילה: המספר לסברה מקום יש בגניזה שהתגלו מגילויים )גם מקאמות שהוא יפה, עד פניו את לארמון, ומקבלים יפה, נכנס נערה ורואה ממושכים מנדודים

חרב עם מזוקן גבר מתגלה פתאום פניה, ואז ומסתירה בצעיף המכוסה לנערה מובל הזמן(. כל העלילה את שהוביל )הגיבור העדולמי הוא כי מתגלה שלופה, ואז

בן הוא צקבל אבן הלוי, ומשה יהודה של לתקופתו סמוך נכתבה כנראה הזו המקאמההמקביל. זמנו

מקיץ. בן . חי2 אבן שכתב פילוסופי חיבור של עיבוד עזרא, שהוא אבן אברהם שכתב פרוזה ספר לשכל חוברת אשר הנשמה העליונים, של בעולמות הערבי(- מסע )הפילוסוף סינא

כתוב שהוא העובדה אף מקאמה, ועל ספר של רגילים מאפיינים אין הפועל. לספר מדי, ולא רציני נושאו הוא המקאמה. נושאו הגדרת על עונה אינו הוא מחורזת פרוזה הדמויות את כולל אינו שקולים, והוא שירים מכיל אינו הוא לשעשע. בנוסף כדי נועד

Page 17: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

מאפין איזשהו נושא אשר מספר לא גם וגיבור, וכן מגיד הלאסית הערבית מהמקאמה הוא אף אשר אחידה, דבר מעלילה גם מורכב גיבור. בנוסף, הספר או למגיד דומה משתנות, ואילו בהן העלילות המקאמות, אשר ספרי לבין בינו ההבדל את מסמן

קבועים. נותרים הגיבוריםזבארה( אבן )יוסףשעשועים. . ספר3

שהוא אף כולה, על העלילה על רחב, המשפיע מסגרת סיפור בעל השעשועים ספרמסגרת. סיפור

דבר של לנדודים, ובסופו עימו לצאת אותו הנטש, שמשכנע עינן את פוגש המספרחשדותיו. אף על עימו שהלך על מתחרט זאבארה אבן ויוסף כשטןף מתגלה עצמו. ספר בבית הבית, וכן אל בדרם קטנים וסיפורים משלים רצוף הפנימי הסיפור

יוסף, כדמות המספר, הוא הספרותי, הוא ייצוגו או זאבארה אבן את מציג השעשועים שני, הוא לחמור. מצד מושווה המזון, ואף בתאוות כולה כל למדי, העסוקה נלעגתהמספר. ויוסף הצדיים- יעינן שני מבין החיובי הצד כמובן

שבתי( אבן )יהודההנשים. שונא יהודה . מנחת4 מקבל אחידה- זרח עלילה אלחריזי, בעלת של לתקופתו מוקדמת היא מקאמה, אך

חברים לו אישה, ויש לשאת לא מחליט אישה, והוא לשאת שלא הקשיש אביו עצת את וחכמה, ובסוף וטובה יפייפיה נערה לו ומציעים עליו שעובדים אחרים, עד דביליםלרעתו. פוסק השופט להתגרש, אבל כועס, ורוצה עליו, והוא שעובדים מגלה

מחבר: יצחק( )הנשים. . עזרת5 הרבה חיובי באור הנשים את הנשים- מציג שונא יהודה למנחת ובתגובה כתגובה נכתב

כי הסברה את כחכמה, וטובה, ומציג האישה את מראים אשר סיפורים יותר, מציג הנשים עזרת מתוך בסיפור בעיקר מוצגים אלה לאדם- אלמנטים טובים הנישואים

שירמן. של באנתולוגיה המובא ליצחק

משפט. . עין6

איתיאל. . מחברות7 שערים. הערבי. חמישים אלחרירי של המקאמות ספר את אלחריזי של העברי תרגומו

בבהתאם נתפס אלחריזי של כביר, והישגו ספרותי אתגר הלשון. היה על מיוחד דגשמאוד. חשוב ספרותי כהישג

הקיני. לחבר אלחרירי, הפך של הערבי, גיבורו זיד אבוהשערה. רק שזוהי א איתיאל, על כנראה היה והמגיד

התחכמוני. . ספר8 של לחיבורו ההקדמה, בדומה כולל לא שערים אלחריזי- חמישים של המקורית יצירתו

העלילה בין שילוב יש והגיבור. כאן הקיני, המגיד האזרחי, וחבר אלחרירי. הימן לבין היסטואציונית הערביים העיקריים היוצרים שני החיבור, בעקבות מאופיין בה הלשונית הווירטואוזיות

אלחריזי. של מגידו הוא האזרחי הגיבור, הימן אותו הוא ואלחרירי. הגיבור אלהמדאניהמשלים . ספר9

אלעזר בן יעקבועצמאי. נפרד מאלה אחד כל שערים, כאשר עשרה בעל הינו המשלים ספרבעיקר. בו המוצגים התכנים באופיו, משום כיהודי הספר את לאפיין ניתן לא חילוני הוא הפולמוס משעריו, עדיין בחלק פולמוסי אופי נושא שהספר אף על וגם

לגמרי. לגמרי חילוניים הם המסופרים הסיפרים לגמרי, וגם

Page 18: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

מוסד של הערבית לתפיסה ומתקרבת היהודית מהתפיסה שונה הצגה יש בנוסף כלילה את תירגם גם אלעזר בן ויפייפיה. יעקב וימימה ישפה על הנישואין: הסיפור

הסלידה שונות- גמו תפיסות הרבה יש רבים. אבל מיזוגנים סיפורים ודימנה, שכלל פרי שהוא – לשירה הפרוזה בין הקרב השערים, או באחד המתבטאת מהכושים

התקופה. פרי הוא לחרב, שגם העט בין התקופה, או

והנזיר. המלך . בן10 בן על המפורסם ההודי סיפור חסדאי, בהשפעת אבן אברהם מאת מעובד תרגום אירופה, רחבי בכל נודע בודהה על בודהא. הסיפור הוא סידהתרא, הלא שהיה המלך

זה סיפור של רבים תרגומים מכירים והערבים. ואנו הפרסיים התרגומים בעקבות הכנסייה לפי קדושים נקראים שניהם המלך ובן שהנזיר כך כדי גם, עד שלו ועיבודיםלמקור. מודעות הארמנית...מחוסר הנוצרית

האלילים עובד המלך של סיפורו את מפותח, המספר מסגרת מסיפור מורכב הספר להיווכח יוכל שלא במגדל, כדי מרוחק באי אותו כולא בנו, ולכן לגורל החושש

החיים. ומשמעות מוות על למחשבות לעוררו שעלולים קשים במראותתורתו. ללמדו המלך, ומתחיל בן למקום לחדור מצליח אחד שנזיר אלא

המלך. בן לבין הנזיר בין שיחה של בצורה מובאים בספר המובעים הרעיונות. מוסר ספר בתור יור, והופץ מאוחרים ובזמנים בזמנו המחשבה על רבות השפיע הסר

: המבקש. . ספר11 הנכונה, הדרך את המבקש בנער העוסק ספר פלקירה. טוב שםהמחבר: שם

מוסיקאי, משורר, כאשר בחיים, כגון שונות אידיאולוגיות מקצוע, ובעלי לבעלי ופונה חכם התלמיד )גם לבקש יש הנכונה, אותה הדרך היא הפילוסופיה כי היא המסקנה

השירה מעמד את הקורא י לפנ מדגים המשורר על אהוד(. החלק פחות באופן מוצג של לעירעורה עדים אנו הנוצרית ספרד בתקופת אחרים חיבורים והמשורר, וכמו

ברור עוד אינה בעדה, ומעמדה לטיעונים נדרשת שהיא כך כדי עד השירה מעמדהמוסלמית. ספרד בתקופת שהיה ברומו, כפי מאליו את בשכנועו צלח לא המשורר, אשר עם המפגש לחאר עד מחורזת בפרוזה כתוב

הנער. סוף עד מחורזת לא לפרוזה נהייתה המשורר, הפרוזה את עוזב שהנער ולאחר

הסיפור. עולם. בחינת. 12

הפניני. ידעיה של החדשה העת עד הנפוצים הספרים מוסר, אחד ספרמחורזת. בפרוזה לא מליצית, אולם פיוטית בלשון כתובמוסר. ספר

יהודה... למנחת בתגובה הנשים אוהב את גם כתב הפניני ידעיה בוחן. . אבן13

מוסר. מחברו, ספר קלונימוס בן קלונימוסמחורזת. שאינה פיוטית בפרוזה השני מחורזת, ובחלקו בפרוזה הראשון בחלקו כתוב

קלונימוס משכלל פרובנס, ובכך יהודי על חברתית סטירה גם השאר בין מציג הספר חיים, הכוללים חיים תחומי על דעה מחווה הוא זה התחום. בספר את קלונימוס בן

תחת המשוררים- בקטע על דעתו מחווה גם הוא אלו חברתית, ובין סטירית ראיהשירמן(. של באנתולוגיה "המשורר" )נמצא הכותרת

הקדמוני. . משל14

Page 19: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

חלקים, כל מחמישה מורכב . החיבור וממספר ממקשים מורכב סוהלה- אבן יצחק משנתו פורש אשר אחד מקשה יש חלק בכל מרכזי. כאשר אחד נושא סובב אחד

המספר. אותו סותר ולבסוף העליונה, למרות על תמיד המספר של ידו שערים, כאשר מחמישה מורכב הספר

המתקבלות המסקנות את לסתור מצליח המקשים, הוא של המוצלחים הסיפוריםהיהודית. הרציונאלית המחשבה עם מתיישבות אינן מהן, ואשר

-הרומי( עמנואל. )עמנואל . מחברות15 מקאמות. הרומי- אוסף עמנואל ע"י באיטליה עשרה הארבע במאה שנכתבו מחברותהטקסט. על אלחריזי של השפעתו על מודיע עצמו המחבר

התקופה, של איטלקיים סגנונות לבין הספרדי הסגנון בין משלב החיבור של סגנונו השירים רוב נואובו, אולם דולצ' סטיל החדש העדין והסגנון הבורלסקי הסגנון ובעיקר

השקילה תורת לפי החזקה, הם ההשפע אף על עמנאול במחברות המופיעיםכמותית. שקילה גם כאן, כמו גם מבריח חרוז מוצאים הערבית, ואנו והחריזה

של בשילובן מתבטא הסגנונות לשילוב המובהקים הביטויים זאת, אחד בכל אולם זוהי כי האיטלקית, וייתכן בלשון גם יחסית חדשה שהייתה בעברית, צורה סונטים

האיטלקית. לשפה מחוץ הסונטה של הראשונה הופעתה

ד. אישיםמהם( שניים על לכתוב ותתבקשו אישים שישה או חמישה יופיעו )במבחן

שפרוט. אבן . חסדאי1 החצרות דרכי את לחקות לגדולה, והחליט שעלה המוסלמית יהודי, בספרד חצרן

השרים ומשוררים, כדרך רוח אנשי תרבותית, של חצר סביבו וליצור המוסלמיותהערביים.

בספרד שבחיתוליה העברית החצרנית בתרבות יסוד אבני ככאלה שימשו ואביו הוא ביותר, מנחם בסאכולה, חשובים ראשונים משוררים שני העסיק המוסלמית. חסדאי

לברט. בן סרוק, ודונש בןסרוק. בן . מנחם2

ימיו טרם ופעל חול. חי שירת כותב אשר בספרד לנו הידוע הראשון העברי המשורר זאת, עם לברט. יחד שהנחיל הכמותי במשקל כתב טרם עוד לברט, ולכן בן דונש של

ליטורגיים, כמו לצרכים שאינה השירה כתיבת בעצם הוא סרוק בן של הגדול חידושו מן היה סרוק בן הכוזרים. מנחם למלך מחורזת בפרזה איגרת לנדיב, או שבח שירי

המוסלמית. ספרד יהודי של בתרבות המובהקות הראושנות החצרניות הדמויותלברט. בן . דונש3

הערביות, השירה דרכי את לחקות לספרד, והחליט מהמזרח רס"ג, הגיע מתלמידי להנחילה בדרכו וההולכים תלמידיו בתכנים, והצליח, באמצעות גם כמו במשקל הכמותי. הספרדי המשקל לפי כתב חלקם את וגם פיוטים גם העברית. כתב בשירה

גדול. חידוש זהו וגם - פייטניםשאול מר אבן . יצחק4

בספרד באנדלוסיה עשרה האחת המאה וראשית העשירית במאה בפעל פייטן בתחום בחידושיו היא חשיבותו לברט. עיקר בן דונש מתלמידי המוסלמית. היה

בראשיתם. אז הספרדיים, שהיו הפיוטים מי פיוטי של הפיוטיים במבנים חידש הכמותי, וכן המשקל לפי שקולים פיוטים כתב הוא

כמוכה. כמוכה מה"מי בהרבה במידותיו שחרג כמוכה מי לראשונה שאול, כתב מר אבן

כתב שאול מר היוצר(. אבן למערכת )שייך מאוד, וזניח קצר שהיה והרגיל המקובל

Page 20: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

חדשה נישה ייסד העולם, ובכך תולדות את המתאר אפי כפיוט כמוכה למי פיוטו אתכמוכה". המי בפיוטים- "נישת

מאוחרים לפייטנים כמודל ועמדה מאוד השפיעה רבות, ודרכו בקשות בנוסף, כתב ובזמנו כן לפני נפוצה מאוד הייתה לא הבקשות בקשות. כתיבת הם אף שכתבו יותר מחורזת בפרוזה יותר בקשות, שהיו כתב הוא אף שרס"ג אף שאול, על מר אבן של

ממש. שירה מאשר

- פייטניםאביתור אבן . יוסף5הנגיד( לשמואל )קודםכלפון. אבן . יצחק6

שירי לו כתב ממנו, גם מבוגר מעט והיה הנגיד שמואל של בתקופתו נודד, חי משוררלגמול. זכה תהילה, וכנראה

בחצר שכרם את ומרוויחים במקומם העומדים החצרניים המשוררים מטיפוסי היה לא שבח שירי בדרכו, מקדיש נדיבים מלקט שהיה משורר נאמן, אלא נדיב של מסויימתבאנדלוסיה. השונות בממלכות לגדולה שעלו שונים ליהודים

שאינו עצמי, דבר הומור ניכר שלו אחד בשיר בוהמייני, ואף כטיפוס מצטייר הואהקלאסיציסטית. השירה ממאפייני

הנגיד. . שמואל7 בממלכה, הצבא ולשר הממשלה לראש ונהיה גרנהדה בממלכת לגדולה שעלה יהודי גם היה יהודים. בנוסף עבור זו בתקופה המוסלמי, ובכלל בעולם דופן יוצא דבר

בפני העברית השירה את פתח הראשון, אשר הגדול המשורר גדול, ולמעשה משורר בשירה אלה בז'אנרים השימוש את ושיכלל הערבית בשירה מקובלים ז'אנרים

הערבית, והיחיד מלחמה, כמסורת שירי שכתב היחידים מבין הערבית. בנוסף, היהמלחמות. כאיש אישית התנסות של באופן שכתב על שירתו עוז", או "אלוה שירתו אפיים- כמו במאפיינים מאופיינית משירתו חלק

הצלתו. וסיפור "הקרחה" בים אותנו מאוד, ומלמדת חזק אוטוביוגרפי במימד מתאפיינת הנגיד שמואל של שירתו

בכלל. התקופה על גם כמו עליוגבירול. אבן . שלמה8בשיריו. קשים, וניכר בייסורים באלאנדלוס, חי עשרה האחת במאה חי

הספרדי השירי המרקם של לגיבושה רבות תורם גם אולם הפיוטים בתחום מחדשוהאינדיבידואלית. האישית בשירתו המיוחד

גיאת. אבן . יצחק9בלוסינה. ישיבה גדול, ראש חכם גם אולם ומשורר פייטןעזרא. אבן משה של מורו היה

עזרא. אבן . משה10

עיון ספרות כתב גם לשירתו המוסלמית, בנוסף שבספרד המשוררים מגדולי אחדודיונים. העיונים ספר הוא שבינהם החשוב לשירה, ואולי הנוגעת כל השירה, על של הקלאסיציסטי אופייה על רבה בהקפדה מתאפיין הוא בשירתו

המטפוריות, המושרות, הצורות הלשוני, הסוגות , המישלב מכך המשתמעהמשקלים.

אבן של בכתביו הערבית הקלאסיקה של בשלותה לשיא עדים ואנו ייתכן זו ומבחינהעזרא.

Page 21: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

באנדלוסיה, מאוד גבוה וחברתי כלכלי ממעמד נהנה חייו של הראשונה בתקופה גם ניהל )עימו ובעצמו בכבודו הלוי יהודה אחרים, כגון צעירים משוררים אליו ומשך

אבן , נאלץ מהמורביטון פלישת עם1090 בשנת שונות(. אולם שיריות תכתובות מנדודים סבל הנוצרית, שם ספרד לגבולות ולנדוד המוסלמית ספרד את לעזוב עזראהחצרנית. הורגל, החברה לה משפחתו, ומהחברה פירוד ומצער, על רבים

קלאסיים באלמנטים מתאפיינת אמנם )אשר בשירתו גם שבחייו זה לשינוי עדים אנו ונצחיים, אבל אידיליים באלמנטים והתמקדום ומקום זמן של ריחוק גם הכולים

שמות להסגר בלא המשורר של ביותר האישיות לתחושותיו ביטוי גם מאפשרתאנשים... או מקומות של מסויימים

הלוי. . יהודה11 להתקרב רצונו בעקבות המוסלמית לספרד ועבר הנוצרית בספרד נולד הלוי יהודה את מתחיל עזרא. הוא אבן למשה ובעיקר המוסלמית בספרד העברית השירה לגדולי

של בשורה ממשיכים אלה , ויחסים שחיקה אזור שיר בשליחת עימו היחסים גם באנדלוסיה עשה מהירה המשוררים. עד שני בין ידידות שירות- שירי התכתבויות

ומשכיל, מכובד כאדם היהודים קהל על רופא, והתקבל בתור בה הלוי, והצליח יהודה כותב אותו מכנה ספרד את בעזבו אשר עד במעלה חשוב רוחני כמנהיג רבה ובמידה

ומשמעותה". ארצנו כ"תמצית אגרתבואו. על מראש וידעו הכירו במצרים למרחקים, וגם יצא שמו

בקרב מסויים זמן מתעכב הוא שם לאכסנדריה ספרד, ומפליג את עוזב הוא1141ב-סופי. באופן ישראל ארץ לטובת מצרים את שעוזב שם, עד אותו שמקבלת הקהילה

ישראל. לארץ הגיעו אחר מה זמן הנראה ככל הסתיימו חייושם. לו שאירע מה אודות מדוייק מידע לנו ואין

עזרא. אבן . אברהם12באירופה. בנדודים , והחל1141ב ספרד את עזב

באירופה, היהודים קהילות בקרב ספרדית הברית השירה ומיסיונר כמבשר שישמשנפטר. באיטליה, באשכנז, בצרפת, באנגליה

עזרא. אבן . יצחק13עזרא. אבן אברהם של הלוי. בנו יהודה של חתנו הנראה המזרח, ככל אל התאסלם, בהגיעו חייו בסוף עצמו, אבל בזכות משורר היהבעקבותיו. הלוי, או יהודה של לוויתו כבן

. אלהמד'אני.14 הדגש בזכות מאלחרירי נבדל – הערבית השירה של הקלאסי המקאמות )כותב

שהלשון אלחרירי אצל מכמו העיקר, שלא היא העלילה העלילה, היינו על העיקריבמקאמה( מרכזי דבר היא

אלחריזי( יהודה אותו )תרגם. אלחרירי.15 שנים, בכמאה אלהמדאני את הערביים. עקב הקלאסיים המקאמות כותבי משני אחד

הערביות. המקאמות לכתיבת מודל שכתב, שימשו והמקאמות

Page 22: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

עושה שהוא והמסועף המיוחד השימוש הוא לאלחרירי הייחדויים השיכלולים אחד הקוראים את להרשים שהצליח זה בעיקר והוא ווירטואוזי הערבית, שימוש בלשון

זו גם היא אלחרירי של המיוחדת בספרד. לשונו היהודיים המשכילים את הערביים, וכן את ותירגם עשה אלחריזי אשר הרבים, עד הקשיים את המתרגמים בפני שהעמידהכשלעצמו. ווירטואוזי איתיאל"- תרגום "מחברות יהדוי – העברי בתרגומו המקאמות

צקבל. אבן . שלמה16 בן אשר "נאום את ריה"ל, כותב של לתקופתו מקביל הנראה עליו, ככל לנו ידוע מעט

אחת והיית היום. ייתכן עד ידוע אחר או ערבי מקור לה אשר יהודה", מקאמה בגניזה מוצאים אנו זו לסברה שונות, ובסיס מקאמות של ותר גדולה מקבוצה

הקהירית. הראשון לא בספרד, אם העבריים המקאמות כותבי מראשוני

אותנו. מלמדת הזו שהתנית ומההשעשועים( ???- ספר13- 12ה- מקאמות, המאה )כותבזבארה. אבן . יוסף17 את במקצועו, וכתב רופא עשרה. היה השלוש ותחילת עשרה השתיים במאה ופעל חי

ואף ומשלים, סיפורים מסגרת מסיפור השעשועים, הבנוי "ספר המקאמות ספרכרופא. ממקצועו במהלכו, שהושפעו דידקטיים קטעים

זבארה אבן יוסף של הביוגרפי לסיפורו החופף ספר הינו רבה במידה השעשועים ספר אליו מהמקום חילוץ של עזרה אל ממנו, והפנייה מסויימים בחלקים לפחות עצמו, או

הוא. אף אחרת בעיר שנמצא לנדיבו קריאה למעשה היא הנטש עינן אותו הביאהנשים"( שונא יהודה )"מנחתשבתי. אבן . יהודה18

הנשים, שונא יהודה מנחת את עשרה, כותב השלוש במאה ופעל , חי שבתי אבן היודה יהודה מנחת הנישואין. במקאמה מעמד ועל האישה על ספרותי פולמוס שעורר ספר הנישואין, במוסד לנשים, ומואס מתנכר הסיפור של הראשי הנשים, הגיבור שונא

הגיבור זרח את הנשים מרמת )סיפור בסיפור המתואר ניסיונו לאור שמתחדד מיאוס כתיבת בתגובה מהן(- עורר להתרחק שיש וככאלה כרמאיות הננשים טיב על והכרזתו

הנשים" ליצחק. הפניני, ו"עזרת הנשים" לידעיה "אוהב החיבורים שניאלחריזי. . יהודה19עשרה. השלוש במאה ופועל חי

רבים- בשבחים אותו שזיכה ספרותי אלחרירי- הישג של המקאמות ספר מתרגםאיתיאל". המקור- "מחברות ייהוד כדי עד רבות פעמים חופשי תרגום

הרמב"ם, תרגום נבוכים" של "מורה את נוסף, בתרגמו בתרגום ידו שולח אלחריזי אבן הרמב"ם. לפי של הידוע תיבון, מתרגמו אבן לבין בינו חריף לוויכוח הביא אשר

תרגמם. בשיטת מאוד שונים שהשניים בתרגומו. כמובן דיו מדוייק אינו תיבון, אלחריזי במהותו מובהק מתרגם השני האסתטיקה, ואילו על דגש פייטן, ושם הראשון, הוא

בעיקר. הדיוק על דגש ושם איתיאל, ולמקאמות למחברות תחכמוני, בדומה ספר שמו אלחריזי של הגדול ספרו

האזרחי... זכה הימן הקיני גיבור,חבר שערים, מגיד חמישים בן הוא אלחרירי, אף של שקולים, הכל שירים שונים... משלב לנדיבים שונים שערים רבה, מקדיש להצלחה המופיעים מהסיפורים ואלחרירי. חלק אלהמדאני של הקלאיסיות המקאמות כדוגמת

לקרוא שניתן כדי אלהמדאני, עד של למקאמות להפליא התחכמוני, דומות בספרממש. מעובד תרגום להן מכיל . ספרו מאלחריזי מקובל המשלים, פחות ספר את - כותבאלעזר בן . יעקב20

שערים. להשלים עשרה המקאמות שספר לאלחריזי, אלא מקבילה בתקופה הוא אף אלעזר, פעל בן יעקב

שלו. במקאמות אלחריזי לה שזכה מזו פחותה להצלחה זכה שכתב

Page 23: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

מוצבים קבוע, והסיפורים ומגיד גיבור אין שערים, כאשר מעשרה מוכב ספרו הסיפורים בקובץ הימצאותם עצם מלבד ביניהם קשר בלי לחלוטין כעצמאייםהמסויים.

- חסדאי. אבן . אברהם21 המלך הפרוזה, בן חיבור את . משורר, כתב13ה- המאה של הראשונה המחצית

והנזירהמבקש -ספרפלקירה. טוב . שם22

עשרה שלוש מאההקדמוני - משלסהולה. אבן . יצחק23

עשרה שלוש מאהעולם - בחינתהבדרשי. הפניני . ידעיה24הבדרשי. אברהם של עשרה. בנו השלוש במאה ופעל חי

פיוטית בפרוזה מוסר, שכתוב ספר ביותר, שהיה הידוע עולם, ספרו בחינת את כתב יהודה של ספרו מול אל פולמוסי וכספר הנשים, כתגובה אוהב את כתב מליצית. וכן

הנשים. שונא יהודה מנחת שבתי אבן קלונימוס. בן . קלונימוס25 עמנואל את הכיר מה, ואף זמן בילה שם פרובנס, איטליה בין נודד משורר הוא גם

מתרגם, ואף בעיקר עשרה(. היה הארבע עשרה, תחילת שלוש מאה )סוף הרומינאפולי. מלך בשירות ערביים מחיבורים תירגם על מבט נקודות מציע אשר מוסר הבוחן- ספר אבן הוא המרכזי המקורי ספרו

חברתית. סאטירה כולל ואף בחברה רחבים תחומים אותו העוקצני בקיטרוג השירה ומעמד המשורר למעמד ביטויים מוצאים אנו כאן גם"המשורר". הכותרת תחת זה בחיבור מוצאים אנו

דיפיארה . משולם26הרמב"ן. של המקובלים לחוג בפרובנס. שייך עשרה השלוש במאה ופועל החי משורר

כנגדו. אולם פולמוס שירי כותב הרמב"ם, ואף של כתביו אודות בוויכוח משתתף אל גישתו את דרמטית בפרובנס, משנה שאירעה הגדולה הספרים שריפת לאחר

התנגדותו. את הרמב"ם, ומסיר לשון, במארג לשבי כמה של משולבת לשון שיוצר ייחודי לשוני במשלב מאופיינת שירתוהלשון. רמת את מוריד אינו כך ויפה, ותוך אחיד מאוד נדיר שהיה עצמם, דבר בפני העומדים בשירתו טבע תיאורי מוצאים כן, אנו כמו

השירה לתפיסת שרידים מוצאים אנו אצלו לה, וגם שקדמה ובתקופה זו בתקופהבימיו.

על המקאמה, מלמדת של הספרות תחום אל השירה, ולא אל פונה שהוא העובדה פנייה מסויימת הספרותית, ובמידה והחברה החברה באורחות מצידו מסויימת מרידה

ירודים שאינם לנושאים והפונה עממית, המתייחסת "רצינית" יותר, ופחות לספרותחיות. סיפורי בדרכים, או שודדים גסה, או אכילה או נשים שנאת כמו

-אבולעאפיה. . טדרוס27 הלשונית. קובץ וורטואוזיות את משכלל כן עשרה, וגם השלוש במאה פועל כן גם

המגמות את היטב משקפים אבולעפיה של והחידות. שיריו המשלים גןשיריו: הצורות בשכלולי שלהם, וגם האוטוביוגרפי במימד התקופה, גם של החדשות

סביבתו את הריאליים הטיפוסים בנושאים, ואופני הוורטואוזיות, וגם הלשוניותותקופתו.

Page 24: מבוא לשירה ב - נושאים ללימוד למבחן

שפטיה. בר . אמתי28 תמיד לא כי הארצישראליים, אם הפייטנים בדרכי התשיעית, הולך איטלקי, מאה פייטןהשונות. מורכבויותיהן הפייטניות, על הדוקטרינות של מלאה הבנה תוךחשוב. פייטן היה אביו גם

בכלל הדומה לדבר הדבר השתכלל לא כאן גם מצוא, אולם לעת חול שירת גם כתבספרד. לשירת

- הרומי. . עמנואל29dolce stil nouvoהחדש- המתוק מהסגנון מאוד איטלקי- הושפע יהודי משורר

זמנו. בת האיטלקית השירה עבריים, בהשפעת סונטים כותב האיטלקית ההשפעות שתי בין סינתיזה מוצאים עמנואל, אנו משחברות הידוע בספרו

כי יותר, אם מאוחרים יוצרים של בכתיבתם גם תמשיך אשר והספרדית, סינתיזה עשרה, ועד הארבע המאה במהלך דומיננטית ויותר יותר נהייתה האיטלקית ההשפעה

החדשה. העת

למבחן(: לא) נוספים אישים

הבדרשי. אברהםמסרטיאנו. אברהם

אהרי.'אלצ זכריהסומו. יהודהששת. בן יהודיבנבנשת(. בן )וידאל לביא יוסףצרפתי. יוסף

פראנשיס. יעקבג'יקטיליה. אבן יצחקקפרון. אבן יצחקהגורני. יצחקהשנירי. יצחק

נג'ארה. ישראלזכות. משהלוצאטו. חיים משהמריאטי. משה

סילנו.פראנשיס. עמנואל

רש"י.שבזי. שלום

בונפיד. שלמהדיפיארה. שלמההבבלי. שלמהיצחק. בירבי שמעוןאמתי. בן שפטיה