רשימת שיעורי התורהלהלן

בבית מדרשינו במשך השבוע המתקיימים

שיעורים באידיש

4:30-5:30בין השעות 'ה-'בימים א ,א"שליט יהושע כהן' ג המפורסם ר"מפי הרה בדף היומישיעור �

.צ"אחה

7:00-8:30בין השעות 'ה-'בימים א ,א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ע"זי ו"בשער הכוונות למהרחשיעור �

.בערב ).ת"כ דר"מזמן צה(שיחת קודש ברעווא דרעווין שלוש סעודות �

ק"שיעורים בלשה

,ע"ש זי"וסדר התרת קללות לפי מנהג הרש, א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ן"ק שיחות הר"שיעור בספה �

.7:00בליל שישי בשעה

"קול הלשון"א ב"ר שליט"ניתן לשמוע שיעורי מו

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171086 'טל :שיעורים באידיש �

1' שיעור מס –ק אוצרות חיים "שיעור בספה 3' שיעור מס –ש "סידור הרש, נהר שלום, ק רחובות הנהר"שיעור בספה

)3-4-42-6: ענגלאנדבאמריקא וב( )3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 2' שיעור מס– )השבוע' פר( שיעור בחסידות

)3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 4' שיעור מס – שיעור בספר נתיב מצוותיך ואוצרות חיים )3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 5' שיעור מס –כ שבת "שיעור בשעה

2' שיעור מס – )03-6171041' טל( ל"אדיר במרום לרמחשיעור בספר )2-7-5-2-62: ענגלאנדבאמריקא וב(

)2081233788 :בענגלאנד 7183952440 :באמריקא( 03-6171041 'טל :ק"שיעורים בלשה �

)2-7-5-2-1: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-2מספר שיעור –שיעור בספר התניא

)2-7-5-2-3: ענגלאנדבאמריקא וב( 3' שיעור מס –) א"ושער יחו(ן "ק שיחות הר"שיעור בסה

)2-6-5-2-4: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-3' שיעור מס –ן "ק ליקוטי מוהר"שיעור בסה

)2-7-5-2-1: באמריקא ובענגלאנד( 1-1שיעור מספר –ק עץ חיים "שיעור בסה

2-4-9 03-6171002' טל: שיעורים באנגלית �

.)7183952440: באמריקא( 03-6171002' כמו כן ניתן לשמוע כל השיעורים בזמן אמירתם בטל

.02-5816622' אפשר להשיג הקלטות השיעורים ממערכת קול הלשון בטל

:י משלוח בקשה לכתובתנו"ע בדואר אלקטרונימידי שבוע נטרס ניתן לקבל את הקו

tc7@neto.bezeqint.net

כראוי 'ית בו להתדבק נזכה הקדושה התורה שבכח רצון ויהי

ועד למען לא נבוש ולא נכלם לעולם רצונו בלבב שלם ולעשות

.א"ונזכה כולנו יחד לביאת משיח צדקינו בב

"ים החכמה"מכון שליםירו 5245. ד.ת

02-5389584: פקסטל 057-3153884 :'טל

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח ג ליקוטי

חדתין נשמתיןתשע"ג בראשית פר ' דשב"ק דא"ח ליקוטי

אתשע"ג בראשיתפרשתבשב"קשנאמרו קודשמשיחותחלק

לאחר שראה א] מו"ר אמר שב "ק קבלת תפלת

שלמה ר ' הגה"צ של בקונטרס

רבינו שאמר דמה מדבריו שמשמע זיע"א וועקסלער

העשרה אומרים כאשר שנעשה התיקון מגודל ז "ל

ג "כ יש הרי קברו, על הכללי תיקון של תהלים פרקי

בארץ הכללי התיקון שאומרים בעת בחי' אותו

זאתישראל. אומרים כאשר יותר מועיל דזה מו "ר (והוסיף

המערבי הכותל אצל ובירושלים הרשב"י מערת אצל במרון

ושלמה) דויד בית מלכי קברי אצל ציון .ובהר

מוהר "ן דאיתא מא)בחיי אות רכה רבינו:(סימן וז "ל

בחייו לברכה זכרונו רבנו הבטיח כבר

כשיבואו שכשיסתלק על -זה כשרים עדים שני ויחד

לצדקה פרוטה ויתנו קברו שמעתי על המעתיק , (אמר

העדים משני אחד היה שהוא לברכה זכרונו נפתלי רבי מהרב

רבי מורנו הרב הינו זה, ענין על לברכה זכרונו רבנו שיחד

רבנו אז ואמר כנ"ל. נפתלי רבי והרב לברכה זכרונו אהרן

פרוטה ויתנו קברי על כשיבואו הלשון בזו לברכה זכרונו

הקדושה נשמתו הזכרת בעבור לומר (רצונו בעבורי לצדקה

פוןכנהוג) צדקה אפרוטה געבין וועט אין אשכנז , (ובלשון

וכו') וועגין תהלים מייניט קפיטל העשרה אלו ויאמרו

רחמנא לילה למקרה תקון בשביל אצלנו הנרשמים

ובודאי ולרחב, לארך עצמו רבנו יניח אז לצלן,

אותו יוציא שבהפאות ואמר האדם לזה יושיע

שיהיה, איך האדם אותו יהיה אם אפלו מהגיהנם

עצמו על יקבל מעתה רק שעבר. מה עבר אם אפלו

ושלום. חס לאולתו ישוב שלא

ל ובלילה לכם מה אמר הסתלקותו דאגשקדם

אם ומה לפניכם. הולך שאני מאחר

על מצפים הם כלל. אותי הכירו שלא הנשמות

וכו'. אתם מכל-שכן שלי שלא תקונים אלו אפלו (וכן

קברו על כשיבואו בחייו, לברכה זכרונו רבנו את להכיר זכו

לילך עצמם וירגילו הקדושים ספריו וילמדו עליו, ויסמכו הקדוש

להם יש בודאי הקדושים, בספריו הנאמרים הקדושים בדרכיו

החוסים כל יאשמו ולא חלקם , אשרי אשריהם שיסמכו . מה על

מה שכל וברמז בפרוש לשונות בכמה דעתו גלה כבר כי בו ,

ואת פה ישנו אשר את אם כי לבד , בשבילנו אינו עמנו שעוסק

לקמן) מזה וכמבאר פה, איננו אשר

זיע"א ועל וועקסלער שלמה ר ' הגה"צ מוסיף זה

קדשו, יד ארץבכתב בני כל גם כי ונלע"ד

גודל מפני לחו"ל מא "י לצאת רוצים שאינם ישראל

כל כנגד ששקולה ישראל ארץ ישיבת גדולת

גם הלכו לא זה שמטעם חז"ל כמאמר המצוות

בתחילה אליו לילך שרצו אע"פ להצדיק התנאים

המצוות גודל את זכרו שמותר, תורה ללמוד

הלא אכן יצאו, ולא וחזר המצוות כל כנגד ששקולב

ק"ט תורה מוהר"ן בליקוטי ב ')מובא להיות (חלק כי

ישראל ארץ בקדושת קדוש הוא הצדיק קבר על

הברית. לפגם גדול תיקון הוא ישראל וארץ ממש

wqtlא . dyrn zrya daeyz oia welig yiy xiaqde) dyrnl mdilr jenql oi` dt mi`aend dklda miwqtdy aezkl ywia x"en

.(l"nk`e reaw

לנפשך חכמה דעה ד

קדוש נמצא הוא הפסק בלי בעצמו ישראל ארץ

בתורהיותר, גם ב ')כי אות ר '(ס"א חדי

מכבר ישראל שם שיושבין במקום כי מובא שמעון ,

ארץ קדושת בחי' מעט מקדש בחי' הוא בחו"ל איפלו

ועל ביותר , קדושה בעצמו א "י בוודאי ואעפ"כ ישראל

בתורה שם כמובא להצדיק התקשרות בעיקר הוא כן

אהבה , הוא ההתקשרות ועיקר לשונו, וזה קל "ה סימן

שכתוב כמו שלמה, אהבה הצדיק את שיאהב

מ"ד) חביבא (בראשית ותרגומו, בנפשו, קשורה ונפשו

שכתוב וכמו כנפשה , י "ח)לה א יהונתן(שמואל ונפש

זה שע"י קע"ו, בתורה ועיין דוד , בנפש נקשרה

שזהו ויהונתן דוד אהבת בחי' לצדיק שמתקשר

שם כמובא הגדלות מתבטל שעי"ז אליו התקרבות

ה ' ב ')בתורה י"ב (חלק בתורה ב ')ושם וז"ל,(חלק

זה ע "י התנאים , שחדשו הלכה איזה כשלומדין נמצא ,

נושק כאלו ודומה הלומד, רוח עם התנא רוח נתדבק

הלכו שכבר צדיקים ואפלו התנא ... עם עצמו את

רוחם נתדבק עי"ז תורותיהן, לומדין וכשאנו לעולמם,

חז"ל שאמרו כמו צז)ברוחנו, שפתותיהם (יבמות

עכ "ל. נשיקה , בחינת ע "י וזה בקבר ', דובבות

והוא יוצא נושקו, הצדיק - תורתו שלומדים שע"י

ששפתותיו לו גדול תענוג וגורם הצדיק , את

בקבר . קברו.דובבות על משתטח כמו הוא זה נמצא

הלכות בליקוטי וכן[וגם ב', אות ג' הלכה תפלה (הלכות

הלכה סוכה הלכות כ"ג, אות ה ' הלכה הכנסת בית בהלכות

הלכות ה', אות כ ' הלכה הלכה אונאה הלכות ד', אות ב '

אות ג ' הלכה בחברו החובל הלכות מ"א, אות ה' הלכה שלוחין

הצדיק י') וקדושת ישראל ארץ קדושת כי [- איתא

אחת ,- בבחינה ישראל הם בארץ כשהוא וע"כ

תורתו לימוד ע"י הצדיק קדושת עליו וממשיך

עליו, ויסמוך קברו. על בא כאילו הוא ע"ז הקדושה,

יש ובוודאי - הקדושים בדרכיו וילך ספה"ק, וילמוד

ולא חלקם ואשרי אשריהם שיסמוכו, מה על להם

אכי "ר. בו. החוסים כל משכ"ת יאשמו גם ועיין

עצמו מצד ר"ה בחי' הוא [שבא"י ר"ה בענין לענ "ד

כי מזה, אלשיך בר"מ וכמובא דין ] בה יש שלזה

בליקוטי גם ועיין יום . בכל נדונים ישראל בארץ

כד)הלכות אות ה' הלכה תפלין וארץ (הלכות תפילין כי -

וכמו אחת, בחי' הם ישראל ארץ וקדושת ישראל

וגו'. השנה מראשית בה אלקיך ה' עיני תמיד שכתוב

כ"י. ישראל ארץ קדושת בחי' הוא השנה ראש כן על

בקיץ , תקפ "ב בשנת ז "ל מהורנ "ת גם כי מצינו וע"כ

זה שמחמת אע "פ לחזור מנת על ישראל לארץ נסע

רבינו וגם באומן . תקפ "ג השנה בראש היה לא

ישראל, בארץ תקנ"ט השנה בראש היה הקדוש

הר "ן בשיחות כמובא השנה , ראש בערב לשם שבא

של ידו כתב עכ"ל הקדוש. רבינו נסיעות בסידור

זיע "א . וועקסלער שלמה ר' הגה"צ

הוא הרי ישראל בארץ דלהיות מדבריו משמע

וא"כ רבינו, של קברו על להיות כמו ממש

ישראל בארץ גם הכללי תיקון לומר דיכול משמע

קברו על זאת שאמר דרך על ובחינה מושג בזה ויש

שאר בין מוסכם זה אם לברר דיש וכאמור ממש.

אנ "ש. גדולי

ואמר נפלא ב] דבר שם ראה דעוד יח)מו"ר (בדף

מהרב ששמע הורביץ שמואל ר ' דאמר

ליקוטי הקדוש הספר ממעלת ועקסלער שלמה

הוידוי בשעת מחזיקים שכאשר רבינו, של מוהר "ן

מוהר הצדיק .ליקוטי לפני מתוודה בחי' הוא זה הנה "ן

עיי"ש.

ועיי "ש גרינוואלד ג] יחיאל ר ' החסיד דסיפר עוד

מבתי באחד מעציב אירוע פעם דאירע

ארצה נפל שנה חצי כבן תינוק העתיקה , העיר

תנאי עקב אנושות. נפצע הנפילה מן וכתוצאה

בחוסר ידיים הרופאים הרימו אז, של הירודם הרפואה

לכל נכה ישאר הטוב ובמקרה בסכנה הילד חיי אונים.

קבעו. חייו, ימי

חי לפתע וקדוש צדיק איש הלא הנשים , אחת קראה

את הביאו ועקסלער , שלמה רבי בשכונותו,

התינוק בנם עם הילד הורי כשהגיעו לפניו. הילד

נצטיירו שלמה , רבי בית אל כאביו מתוך הבוכה

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח הליקוטי

ולמה מה על הבין לא הוא פניו, על תדהמה אותות

פני שעל העמוק הצער את כשראה אך אליו. פנו

פתח הארון , אל ניגש הילד, את מידיהם נטל ההורים ,

התינוק את והניח מוהר"ן ליקוטי הקדוש הספר את

אינני אני להורים, אומר שהוא תוך הספר , אל צמוד

זה הספר מחבר הקדוש הרבי אבל כלום, לעזור יכול

להוריו, הילד את החזיר מכן לאחר יכול. בוודאי

שהבריא עד והחלים התינוק הלך יום ומאותו

סיפור את סיפר לאיש, והיה הילד כשגדל לחלוטין .

אני חייב חיי את מסיים, כשהוא המופלאה , הצלתו

שלמה רבי ושמו בירושלים אחד ברסלב לחסיד

ועקסלער.

ונמשך שלד] שהרעיון שאומרים מה על השיחה

מאיר ר ' הגה "ק שייסד היומי הדף

ונענה ז"ל, מרבינו זאת קיבל הוא הרי זיע "א שפירא

שפירא שהגר "מ ידוע דהלא לדבר. רגליים דיש מו"ר

הקיבוץ את לעשות ברסלב לחסידי רשות נתן זיע "א

בין שהיה דמכיון - הק ' בישיבתו השנה בראש

דבית ההיכל והיה הביתה, חזרו והבחורים הזמנים

הנה גדול מקום בההיכל שהיה ומכיון פנוי, המדרש

הגר "מ גם ואכן שם . הקיבוץ לקבוע אנ "ש בחרו לכן

הק ', הקיבוץ אצל והתפלל השתתף בעצמו שפירא

גופו שהגר"מ בדפוס מקומות מכמה זאת כידוע

מספר בזה נביא הקודש ולחיבת שם. בהמנין השתתף

הגה"ק דיח "ל הישיבה משגיח על עובדות – א"ש נהרי

ענין עצם מובא ששם – ז 'עליחובער שימעל'י רבי

יח "ל. בהיכל דאנ "ש להתפילה שמהגר "מ ההרשאה

הנ "ל הס' סא)וז "ל אות דיבורים השנה (ליקוטי בראש :

שחרית תפלת בחדרו ג"כ ז'עליחובער] [ר "ש התפלל

קודם בישיבה ביהמ "ד אל בא ואח "כ שבע , בשעה

ש לפניו היה לא הפיוטים ברכו. ואמר מחזור , ום

דיבר ולא הדין אימת פניו על ניכר היה בע "פ.

לובלין, בישיבת בר "ה נתקבצו אומאן חסידי מאומה .

רשות להם נתן ז "ל שפירא מהר"ם הרה"ג כי

כדרכם בהתעוררות התפללו שמה . להתקבץ

אחרונה התפילה השנה ראש ערב במנחה ובמיוחד

עיי"ש השנה, צאת .בשל

וא"כ שאמרה] מה מאנ "ש שם שמע הסתם מן

עו )רבינו הר"ן בשיחת וסיפר(מבואר וז "ל :

ולבלי במהירות ללמד שטוב זה בענין הרבה עמנו

בזריזות , בפשיטות ללמוד רק בלמוד,- הרבה לדקדק

מענין למודו בשעת הרבה דעתו לבלבל ולבלי

במקומו. בפשיטות הדבר להבין יראה רק לענין,-

יעמוד אל אחד, דבר להבין יכול אינו לפעמים ואם

להלן, יותר וילמד הענין אותו ויניח - שם הרבה

מבין היה שלא מה ממילא כך אחר יידע הרוב ועפ"י

יותר. להלן בזריזות כסדר כשילמד בתחילה ,

לבד,-ואמר: האמירה רק בלימוד צריכין שאין

ולא - יבין. וממילא כסדר; הדברים לומר

תכף,- להבין שירצה לימודו, בתחלת דעתו יבלבל

רק כלל ; יבין ולא תכף הרבה לו יקשה זה ומחמת

וממילא בזריזות, כסדר ויאמר בהלימוד, מוחו יכניס

איזה ישארו ואם כך ; אחר יבין תכף , יבין לא ואם יבין.

מה כוונתו, על לעמד יוכל לא כן פי על שאף דברים

וכמו הכל, על עולה הלמוד רבוי מעלת כי בכך;

לברכה זכרונם רבותינו סג .)שאמרו לגמור(שבת :

שנאמר קאמר, מה ידע דלא גב על ואף לסבר, והדר

כ) קי"ט רבוי (תהלים ידי על כי וכו'. לתאבה נפשי גרסה

עי"ז הרבה,- ללמד ויזכה במהירות שילמד הלימוד

לגומרם שלומד , הספרים אלו פעמים כמה לעבר יזכה

זה ידי ועל פעם. אחר פעם ולגמרם להתחיל, ולחזור

היה שלא מה כל והשלישי השני בפעם יבין ממילא

על ולעמד להבין שאפשר מה כל בתחלה , מבין

meidב. `ld k"g` xn`e ,df lr mrxzn did l"f epiax .jex` onf mbdpnk daxd ecwx aixrn zltz ixg`c :my azky y"iire

cewxl xyt` ji` la` ,epipic xe`l `iveiy 'da ghai ik m`e .yecwd oicn cgt yibxdl eilr daeg l`xyin yi` lke oicd mei

illtznl gihad w"daxy xg`n 'a lila dcrxa elibec ote`a ecwxy x"en xn`e .y"iir ,ytpe ala zeidl jixv cgt .micewixa

.'` lila mhtyn xe`k `iveiy 'wd ueaiwd

לנפשך חכמה דעה ו

אפשר ואי זה. בענין מאד הרבה ודבר דבריהם.

היטב . בכתב אלו דברים לבאר

הלמוד .אבל בענין מאד טובה עצה דרך הוא באמת

מאוד , הרבה ללמוד לזכות יכולים זה ידי על כי

הדברים להבין יזכה וגם ספרים . וכמה כמה לגמור

מבלבל זה כי - גדול בדקדוק לומד היה מאשר יותר

וכמ הלמוד, מן לגמרי מאד מלמודם פסקו אדם בני ה

נשאר לא ומאומה שלהם, הדקדוקים רבוי ידי על

כנזכר במהירות ללמוד עצמו כשירגיל אבל בידם.

בידו,- תתקיים התורה הרבה , דקדוקים בלי לעיל

ותנ "ך כולם, ופוסקים גמרא מאד הרבה ללמוד ויזכה

כולם . ספרים ושאר וקבלה הזהר וספרי ומדרשים

שטוב לברכה זכרונו רבנו של שיחתו מבואר וכבר

התורה של הספרים בכל בחייו שיעבר לאדם

עיי"ש. הקדושה .

שפירא ומזה הגר"מ אצל והרעיון החידוש נשתלשל

אינם כאשר שגם היומי, הדף של זיע"א

הרי - חדש דף לומדים יום וכל בעיון כך כל לומדים

לזכות יכולים זה ידי על כי מאוד, טובה עצה זוהי

ילמוד וכאשר הש"ס ; כל ולגמור מאד , הרבה ללמוד

ממה יותר הרבה יידע כבר השני במחזור הש"ס את

הרבה כך כל לו יהיה לא וכבר הראשון בפעם שלמד

הש"ס שלמד בעת שהיה מה כפי הבנה ואי קושייות

הראשון. בפעם

אח"כ בנהרי ו] שם שמבואר מה אחד לו הראה

קסט)א "ש אות דיבורים רבינו (ליקוטי בענין

נחמן רבי הרה"ק קדושת על רבינו דיבר וז "ל : ז "ל

פירוש זה מהר"ן לקוטי סה"ק כי ואמר זצ "ל. מברסלב

הק' זוהר תיקוני קדישא)על האדרא על אמר כן(אולי .

חמש מוהר "ן לקוטי את למד כי במכתביו באחד כותב

פעמים .

הרה"ק אחד שבין הפירוד על שאל מהתלמידים

זי"ע לייב רבי הסבא ובין מברסלב מהר "ן

בודאי רבינו: אמר זיידע. שפאלער דער בשם הנודע

דער אבל זי"ע. מאד נורא גדול אדם נחמן רבי היה

והוסיף : בקדושתו. הרבה גבוה היה זיידע שפאלער

להבעש"ט עוד ג"כ נסע משפאלא הסבא כידוע,

יום לשבות היה הבעש"ט רבינו של ודרכו זיע "א .

ישראל ,- בני במושבות שונות במקומות קודש שבת

ימי בתוך ידע משפאלא קדישא הסבא והרה"ק

וזה קודש, בשבת הבעש"ט רבינו ישבות היכן השבוע

מאד . גבוה ענין

וגם רבינו הבעש"ט נסיעות כי דבריו: הסביר

אחר במקום או זה במקום בש"ק שביתתו

גבוה , מעל גבוה העולמות תיקון מצב צורך לפי היה

שמפורש רבה"ק של הנסיעות ענייני הידוע [וע "ד

וכיון - וכו'] הק ' תיקוניו לצורך שהיו במוהרנ "ת

מקודם , שביתתו מקום ידע זי"ע זיידע שהשפאלער

פועלידע זי"ע שהבעש"ט העולם תיקון סדר ג "כ

זאת , ולידע זה. במקום בש"ק זו ושביתה זאת בנסיעה

מאד . מאד גדולה השגה בעל להיות צריך בהכרח

ועכ"י. זי"ע

באיזה הפירוד שחל לבנה קידוש בעת התחיל

מברסלב מהר"ן הרה "ק היה ואז חודש.

בדביקות עסוקים היו שניהם זי"ע . קדישא הסבא אצל

נישט זי"ע: נחמן ר' אל זיידע השפאלער ואמר גדולה ,

לנו נתן לא רבינו אזוי. נישט לעבען נחמן אזוי

הללו דברים על בדיוק .ג הפירוש

rl`tynג . w"qde w"daxc micba xrwprclieed yaly `"rif wipclreen l`xyi zix`yd mya a"ey i"x iazka `aeny recik

recike .[l"ce dpal yeciwa l"pdl mb xyt` jxca jiiy dfe] 'eke c"an dfe i"an 'iga 'id dfe ,mdipia mely dyry '`e eicgi

`id miwicvd 'gnc zecnd 'qae n"ewla epax ixac mikiiy rl`tyn w"qde w"dax oia didy c"ecda mby uxdpxhy `"xdnn

t"r` :l"vf oixdryhn ongp x w"dxd lr azky 'w ze` y` ixdpa k"g` y"ire -.miheyt miyp`l mikiiy `ly mipeilr micegiia

h`d mdi` x`t' ,mi`xi eid epnn ;micbpn eid `l oixdryhn ongp 'x lr k"tr` ,eax l"f ozp 'x w"dxd lr zwelgn daxd didy

.y"iir .dxez xtq zyecwa did `ed ,dxez xtq oii` orfreerb fi` oixdryhn ongp 'x -.'h`drb `xen orn

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח ז ליקוטי

סיפר רך ז ] אברך היה כאשר דבצעירותו מו"ר :

הרה"ג אצל יור "ד שו"ע לומד היה בשנים

בוגראד הרב של דרכו והייתה זיע"א, בוגראד הרב

כל עם בשו"ע שלם דף אחת בשעה יום כל ללמוד

הדף על הישן)המפרשים השו"ע של הדף ואח"כ (בצורת ,

בסוגיא היום כל יעסקו דעכשיו לתלמידיו אומר היה

דזה וכדו'. יוסף והבית הטור וילמדו עכשיו, שלמדו זו

כל מעורר והיה שיעור נותן היה דמקודם דרכו היה

שבשו"ע , שלם דף של ההלכות על שיש הענינים

ראשונים בדברי היום כל תלמידיו עסקו ואח "כ

הרבה תלמידים העמיד ועי"ז זו, בסוגיא ואחרונים

מופלגים . ת "ח להיות גדלו אשר

אינו ואמר אחת פעם דאף שאמר , בשמו: מו"ר

הט "ז, כנגד ולא הש"ך כנגד לא פוסק

אחת , דעה לפי לפסוק וצריך ביניהם מח' יש וכאשר

והפוסקים ואחרונים ראשונים בהרבה ללמוד יש אזי

נעשה זה ידי ועל בסוגיא שיטות עוד שימצאו עד

ההלכה . לפסוק טפי קיל כבר ואז ספיקא ספק כבר

סוברים דיש המהרש"ם שאמר מה בזה והזכיר

היו דאם כלל נכון זה ואין הרבה, מקיל שהוא

ואחרונים ראשונים שיטות הרבה כך כל יודעים

הרי שאלה , בכל שיש הצדדים וכל הפוסקים ודברי

כך כל שיש מכיון גדול מחמיר שהוא יודעים היו

ממנו יותר הרבה מקילים שהם שיטות הרבה

שאחז בהפסק שיטתו מכלל גופא שזה [והיינו

באופן שאחזו ישראל גדולי היו אמנם מיקל, שאיננו

וד"ל ]. אחר

ומענין אלישיב ח] הגרי"ש דכתב מו"ר : אמר זה

כדברי זיע לפסוק החסידים דנהגו "א

הגר "א תלמידי אמנם - הש"ך , דברי לעומת הט "ז

נגד כהש"ך מכריעים אדם בנשמת אדם החיי ומכללם

דבמח' ביהודה בנודע איתא זאת ולעומת הט "ז.-

הלך זו ובדרך המג"א . כדברי לפסוק יש וט "ז מג"א

תמיד פסק רוב דעפ"י שלו ערוך בשלחן התניא הבעל

חב"ד בס ' וראה הט"ז . כדברי ולא המג "א כדברי

וכו'. התניא בעל ימי שבסוף המובא

אחד עד ט] שמיני ביום בנו מילת שנתאחרה סיפר

ימולנו עדיין אי ונסתפק שקעה "ח לאחר

ושמא יממא ס' דביה "ש יום עדיין שמא – ס"ס מכח

לכמה ושאל כר"ת . דהלכה אינו ביה"ש אפי' בלא"ה

לעשות שהתיר אחד אף היה ולא ודיינים רבנים

דיש פסקו אחד פה וכולם השמיני. ביום מילה הברית

תשיעי. ביום בנו את למול

הגרי"ש ואמר בין גדול מח' מצינו דאכן מו"ר

שליט"א קנייבסקי והגר"ח זיע"א אלישיב

נחשב כבר זה הרי השקיעה אחרי דמיד פוסקים אשר

ביום רק מילה הברית לעשות ואין מחרת של ליום

דאם פוסק שליט "א יוסף הגר "ע משא "כ תשיעי.

השקיעה אחרי דקות וחצי עשרה שלש עד קיימינן

השמיני. ביום מילה הברית לעשות יכולים עדיין

מילה וסיפר ברית אצל סנדק הוא היה דפעם מו"ר

בר היה ולא תשובה בעל היה הבן שאבי

ור "ת הגאונים של בהמחלוקת כלל ידע ולא אוריין

בבית נהגו דכך מכיון הגאונים כשיטת נהג אבל

מו"ר ושאל השקיעה. אחר הגיע והמוהל שלו. המדרש

אחר הבן את למהול מותר האם הפוסקים גדולי לשני

הבן את למול שמותר אחד פה ענו ושניהם השקיעה ,

אחרי דקות כשמונה מילה הברית נעשה ואכן

שיטתהשקיעה . לפי לגמרי נוהג הבן האבי היה אם (אבל

מותר אם להסתפק יש כבר זה על הנה הענינים בכל הגאונים

פיינשטיין הגר"מ כתב דכן השקיעה .- אחר בנו את למול

הגאונים, שיטת לפי לגמרי שסובר דמי שלו בתשובות זיע "א

ואכמ"ל) ספיקא, ספק בזה דיש כלפיו לומר אפשר אי .הנה

ואמר רואים י ] אנו אכן למה הטעם לומר דיש מו"ר

לשיטת נוטים שכולם מילה בברית

הרי תם רבית של השקיעה דעד אומרים ולא הגאונים

דר"ת ידוע דהלא ליום . נחשב חכמה זה בחי' הוא

מתפילין וכידוע בינה, בחי' שהמה הגאונים לעומת

גבוהה מדריגה בבחי' היא מילה הברית והנה דר"ת .

דהדרך וידוע כתר , בחי' שהוא דא "ק יסוד בבחי' מאוד

דייקא בינה ע "י הוא לכתר קשהלעלות חכמה (דע"י

הכתר) עד לעלות נעשה מאוד מילה דברית מצינו ועוד .

לנפשך חכמה דעה ח

מילה בברית ולכן בינה . בחי' שהוא השמיני ביום

כהגאונים . ופוסקים הדין שונה

נדריםומבואר מס' מילה (לא:)בגמ' גדולה :

עולמו את הקב"ה ברא לא הוא שאלמלא

חקות ולילה יומם בריתי לא אם ה' אמר כה שנאמר

זה על התוי"ט עמד וכבר שמתי. לא וארץ שמים

'ולילה '. יומם בריתי כתיב ומה בלילה, מלין אין דהלא

בין ביום בין בו קיימת המצוה שנימול דמשעה ותירץ

ותרומה פסח לאכול בלילה אף לו [דנפק"מ בלילה

בשם מביא רעק"א אבל לאוכלן]. מהול שצריכין

את ג "כ מסיר ערלתו את דכשמל אפרים עוללות

בין הוא התורה ולימוד ללמוד, שיוכל הפה ערלת

לימוד על מרמזת דמילה נמצא בלילה. ובין ביום

מגילה במס' דאמרינן מהא לזה וראיה (טז :)התורה .

שנאמר מילה זה קי"ט)ששון על(תהלים אנכי שש

שבכתב תורה הוא שדיבור בחיי רבנו וכתב אמרתך.

שהיא פה, שבעל תורה הוא - אמרתך – ואמירה

פה שבעל תורה על מרמזת דמילה נמצא בבינה ,

בינה . בחי'

ומענין תורה יא] לימוד בענין השיחה נמשך זה

אריז "לדבלילה בכתבי איתא דהנה .

ועתה) בד"ה ע"ב ל"ה דף ואתחנן פר' המצות וז"ל:(שער

אותם עצמה הפרשה מן פסוקים כ "ז תקרא ו' ובליל

לילי בשאר אבל ראשונים. פסוקים כ"ו שאחרי

הוא שהמקרא לפי מקרא לקרוא ראוי אין השבוע

הוא והכל עשיה בחינת הוא עצמה והלילה בעשיה

יום כי יען ו' בליל אבל הדינין. לעורר ראוי ואין דינין ,

יכול לכן בו, מתעוררים והרחמים לשבת מכין הששי

הטעם שם ומבואר עכ"ל . בלילה . אף מקרא לקרוא

בעשיה הוא שהמקרא הדינים)משום תגבורות ,(מקום

דינין, הוא והכל עשיה בבחינת היא עצמה והלילה

בזמנם הדינין לעורר ראוי הוא ואין משנה (ולימוד

באצילות) הוא קבלה ולימוד בבריאה , הוא וגמרא .ביצירה

ד צדיקים אור בספר ג "כ מקרא [ועיין לימוד ע"י

הדין כח מגביר היטב הבלילה בבאר עיין והנה .[

ב ') ס"ק רל"ח סימן לקרוא (או "ח שאין האר"י בשם כתב

וז"ל: כתב שם א' אות הציון ובשער בלילה . מקרא

עיי"ש. בלילה . מקרא לקרוא שאין היטב בבאר כתב

הזהירו האריז"ל בעקבות ההולכים המקובלים ואכן

ענינים בזה יש כי ממנו, קבלתם עפ "י מאד כך על

עד הכוכבים מצאת בזה והחמירו טמירים, וסודות

ושלישי חצאי אמירת על אף והחמירו השחר , עלות

פסוקים .

ברכה וכתב מחזיק בספרו ו')החיד"א אות קנו (סי '

שכוונת אומרים שיש דמה הרש"ש בשם

פסוקים כ "ו שישי בליל לומר שהיתיר במה האריז"ל

הנה הרצועה , הותרה וכבר בכללות להתיר כוונתו -

האריז "ל אלא כן; דאינו הרש"ש בשם מביא זה על

מביא ועוד יותר. ולא אלו פסוקים כ "ו רק לומר התיר

תהלים לומר מותר אם מסתפק שהיה שהרש"ש שם,

בידיה ורפיא ולאו אין והיה הלילה חצות (אבל לאחר

מזה) שיזהר בודאי חצות כברלפני ויו"ט שבת בליל אבל .

מפאנו והרמ"ע מקרא . ללמוד שמותר הרח"ו כתב

שבת בליל גם מקרא לומר שאין וכתב זה על חולק

ויו"ט .

ובנוגע נחלקו יב] בלילה תהלים לאמירת

שגם אומרים דיש האחרונים,

בכלל אינו דתהלים י"א אבל בלילה, לומר אין תהלים

mrד . my idie :(e"l ze` `yz ik 'xt) `negpz yxcna oke ,(e"n wxt) xfril` iaxc iwxta `zi`c dnn df xac raep df xace

,mei `edy rcei did azkay dxez ecnln did d"awdyk `l` - ?mei izni` rcei dyn did oipn -,dlil mirax`e mei mirax` 'd

mi`iap dxez df ,xne` riai meil mei :('a wxt) edil` iac `pza oiire .dlil `edy rcei did cenlze dpyn dt lr ecnln didyke

.dpyn df ,zrc degi dlil dlile ;miaezke

z"qה. aezki `l xteqy ,xn`y ,l"f l`wfgi ixac lra w"dbdc dinyn `ian (f"hw 'iq l"f ieaxreen axdl) wgvi giy z"eya

iyeal z"ey oiire) .dlila xeq` df xace ,dpazki mxh daize daiz lk eita zexwl jixv xteqdy xg`n - mrh azk `ede .dlila

.(dfa azky dn ,f"w 'iq g"e` z"ecdn ikcxn

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח ט ליקוטי

[בוטשאטש] אברהם באשל כדמבואר (סי 'הקפידא ,-

המלך רל"ח) דוד שהתפלל דכיון הטעם , שם ומבאר .

הרי ואהלות , נגעים לימוד כמו יהא שלו תהלים שספר

לימוד כמו הוי אלא מקרא בכלל אינו דתהלים לנו

עיי"ש. בלילה. לאומרו מותר ולכן ואהלות, נגעים

מהרשד"ה בשו"ת עוד כ"ו )ועיין סי ' דכתב (או "ח

בדרך אלא לימוד בתורת אינו תהלים שאמירת

עיי"ש. בלילה . לאומרו להתיר יש ולכן ובקשה , סגולה

אף אבל ולאסור להחמיר דיש הפוסקים רוב הסכמת

מנין דהיה מו"ר : ואמר בלילה . תהלים אמירת

ולבסוף במירון חצות קודם ו' בליל תהלים ס ' לאמירת

ו' ליל בצירוף שאף הרי מרגליות. הגריא"ז ביטלו

לאברהם זכור בספר ועיין התיר . לא י"גותהילים (סי '

ה ') ז "לענף אהרן תולדות בעל שהרה"ק שמביא

חצות לפני תהלים יאמרו לא חולה על שאף הקפיד

בלבוש ועיין לטובתו. זה אין קבלה פי דעל (סי 'מכיון

ס"א) זקל"ב שאין חן ליודעי בלילה .שידוע תהלה מן

ערבית תפלת קודם אשרי אומרים אין טעמא ומהאי

וע' ומנחה . שחרית תפלת קודם שאומרים כמו

ברורה י "ד)במשנה ס"ק ק "ח שאמירת (סי ' דמאחר

עריצים ולזמר רחמים לעורר הוא עיקרו תהלים

לומר שלא יתירה קפידא יש כן על הקוצים , ולהכרית

שמדת בזמן בלילה זו פעולה לעשות דאין בלילה ,

שולטת . הדין

כללויש העירו ולא מיחו לא שהמקובלים אומרים

בשעות לפרנסתם היגיעים בתים הבעלי על

ופסוקי מקרא אמירת לעצמם קובעים שהיו היום ,

ואינו איסור ליכא שמדינא כיון בלילה, ותנ "ך תהילים

להחיד"א לאדן כיכר בספר בזה עיין קבלה. עפ "י אלא

ז ')זי"ע אות ה ' לקרוא (סי' נוהגין העם מרבית וז "ל :

דברים כי דבר , להם אומרים ואין בלילה תנ"ך

עוד ועיין ע "ה . בפני לאומרם אין קבלה דברי נסתרים

אומר ללמוד , יודע אינו ואם וז"ל: היעב"ץ בסידור

מרדכי לבושי ובשו"ת ומעמדות. או"חתהילים (תניינא

קפ"ו ) שאיןסי' אנשים לשאר וכן ותינוקות דלנשים כ'

דברי אמורים אינם ותנ"ך מקרא רק ללמוד יודעים

עינים בפתח ג"כ הוא וכן ד "ההאריז "ל . ג : (ברכות

.ובענין)

דכלואכן זיע "א מווילנא דהגר "א משמיה אומרים

אם - הוא בלילה דהנידון היכא הוא הנידון

אם אבל פה , שבעל תורה או שבכתב תורה ללמוד

האפשרות אלא פה, שבעל תורה ללמוד יכול אינו

להבטל או שבכתב תורה ללמוד או רק היא בידו

ילמד אלא תורה יבטל שלא פשיטא בזה מתורה ,

פשוטים , הדברים ולכאורה עכת "ד . שבכתב. תורה

רגע , בכל תורה לימוד של דאורייתא חיוב יש שהרי

בכלל הם אין בלילה מקרא ללמוד שלא והסיבות

לבטל יכול אינו זה הרי טובה , הנהגה רק אלא איסור ,

תורה . לימוד של דאורייתא מחיוב

נתעוררה שתיקנו יג] בהא מדרשנו בבית שאלה

אשר סבון מדרשנו בית של בביה "כ

שבאסלה , המים מורידים כאשר טוב ריח מוציא

צובע של חשש בזה יש צבעדשמא מוציא הסבון (אם

המים) את צובע ריח .ועי "ז מוליד חשש גם ויש .

בה ועל שהונח הכסא בית של דאסלה מו"ר : ענה זה

את להוריד אסור המים לצביעת המיועד חומר

המים . את שצובע משום חומר אותו גבי על המים

צביעה דאין מחמת להתיר דיש כאן לומר [ואין

וגם כלל, לשתיה עומדין אלו מים שאין מכיון באוכלין ,

הסבון בהם מתערב כאשר לשתיה ראויים (עייןאינם

כה) ס"ק אברהם באשל ש"כ סי' מגדים אי"זבפרי והנה .[

החומר גבי על ונפילתם המים דהורדת מכיון גרמא .-

בידקא וכדין גרמא , ולא מעשה הוי באסלה התלוי

סנהדרין מס' בגמ ' וכדמצינו ראשון בכח (עז :)דמיא

חשיבא המים הורדת ולכן רציחה. איסור לענין

גמורה . צביעה

השירותים ולכן מאסלת הזה החומר את להוציא יש

או יום מבעוד להוציאו שכח ואם יום, מבעוד

אם הוציאוהו, ולא זה חומר נמצא שבו למקום שנקלע

המים את יורידו לא באם הבריות לכבוד לחוש יש

המותר) באופן מים להביא אפשרות לו למרות (ואין -

דהלא גופו, מחמת מוקצה של דין לו יש זה שחומר

לנפשך חכמה דעה י

כלי תורת לו ואין היות כמוקצה נידון זה חומר

ואבקת בסבון כדמצינו בשבת אסור בו והשימוש

- גופו מחמת כמוקצה שנידונים וכיוצ"ב כניסה

על מהאסלה הזה החומר את להסיר להקל יש אעפ "כ

דהתירו שי"ב בסי' מצינו דהא ברגלו. טלטול ידי

לכתחלה אמנם הבריות . כבוד משום מוקצה לטלטל

בידו הוא הנ "ל שהיתר הגם ברגלו, זאת לעשות עדיף

[ועוד משנינן . לשנות דאפשר דכמה משום להדיא ,-

הלכה הביאור דעת פן)דלפי ד"ה מי"ג רס"ו כאשר(סי '

לא וא"כ כלל . מוקצה טלטול איסור אין ברגלו מטלטל

שניהם]. לקיים אפשר וכעין הבריות כבוד שייך

שא"א באופן מונח החומר דאם נראה ולכאורה

יש אם בידיו אף להוציאו להקל יש ברגלו, להוציאו

הבריות . כבוד משום בדבר

אבל הכסא יד] בית באסלת המונח החומר כאשר

ריח מוליד רק אלא הצובע חומר אינו

תקי"א בסימן הוא דיח מוליד לאיסור מקור -הנה

הולדת של האיסור את מביא שהרמ"א ד ', סעיף

במשנ "ב עיי"ש אבל 'בבגדים '.- כ"ח)ריח (ס"ק

המים לתוך בשמים ליתן דאסור הדין דהוא שכתב

ס"ק קכ "ח בסימן ועיין טוב. ריח בהם שיהא כדי

זה , בדין נחלקו שהפוסקים המשנ"ב שמביא כ"ג

צבי והחכם רבה והאליה אסרו, והט"ז והמג "א

במים , ריח נותן הבושם שאין משום וטעמם התירו.

ריח מפיצים הם ולכן בהם מעורב עצמו הוא אלא

טוב .

תלוי ומעתה זה חומר אם לאיסור לכאורה לחוש יש

הם המים הורדת שבשעת משום באסלה ,

ופעולה טוב , ריח בהם ויש ממנו, חלק עמם שוטפים

שעיקר ואף לעיל. שביארנו וכפי גרמא בגדר אינה זו

מ"מ הריח, לשם אינה המים בהורדת האדם מטרת

במשנ "ב כמבואר נאסר ריח בהולדת רישא פסיק גם

ז ') ס"ק תרנ "ח גבי (סי' על אתרוג ליתן דאין עיי"ש -

ריח . בו שמוליד משום בגד

אמנם את טו] המייצרים מהמומחים לנו נתברר

את הוא מפיץ בו שהאופן הזו החומר

מתערב שהוא ע "י אינו השירותים בחדר הבושם ריח

הזה החומר של טבעו אלא ריח , בהם ונותן במים

החדר, את מבשם הוא זה ובאופן לאויר , להתנדף

של החיצונית שבשכבה הריח פג מסויים זמן ולאחר

השכבה נשטפת המים הורדת ובשעת החומר,

הפנימית השכבה ומתגלה חומר, אותו של החיצונית

שגם ואף החדר.- את מבשמח והיא ריח בה שיש

לבשם הזה הריח בכח אין מ"מ ריח , מקבלים המים

שבמים . זה בריח ותועלת צורך שום ואין החדר את

ריח הולדת משום לאסור מקום אין זה לפי ולכאורה

וגם שבמים. זה לריח חשיבות שום שאין משום במים

אין האובד [דבדבר לאיבוד ללכת אלה מים של סופם

לאיבוד חליבה ומעין בו, שנפעל למה חשיבות ליתן

שעה"צ שמדברי ואף ח ')וכיו"ב]. ס"ק תרנ"ח (סי '

ריח בהולדת רישא בפסיק שהמחמירים משמע

שנולד בריח כלל ליה ניחא שלא היכי אף אוסרים

בבגד כזה ריח דמ "מ שאני דהתם לומר יש בבגד ,

ולכן בגדים, לבשם היא ורגילות לאינשי, הוא חשוב

תיקון יש מ "מ הריח את מחשיב אינו זה אדם אם אף

תועלת שום שאין אלו במים משא"כ - בבגד ;

רק הוא הנ"ל מהחומר שיש התועלת וכל בבישומם ,

חשיפת שעצם לומר ואין לאויר . מהתנדפותו

ריח,- כהולדת תיחשב לאויר התחתונה השכבה

ביצה במס' בגמ ' מבואר למלול(לג :)שהרי דמותר

בשמים . עצי

נוספים ובנוסף צירופים כמה כאן קיימים לזה

צבי והחכם רבה האליה שיטת א' להיתר :

סי במשנ"ב קכ "ח שהובאה כ"ג)' איסור(ס"ק שאין

שיטת ב ' וכנ "ל . במים. בושם כשמערב ריח הולדת

במשנ "ב המובאים אחרונים ועוד תרנ "חמהרש"ל (סי '

ז ') ג 'ס"ק וכנ "ל . ריח. בהולדת רישא בפסיק המקילים

יעבץ שאילת בשו"ת מש"כ בזה להוסיף יש ועוד

מ"ב) שמטרת (סימן במקום ריח הולדת איסור שאין

דיני אצל שמצינו כמו רע . ריח להעביר רק הריח

הנועדים בשמים על מברכין שאין הבשמים ברכת

רע ריח ס"ב)להעביר רי"ז בסי' בזה שמענו (עייו וכן

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח יא ליקוטי

להקל לצדד שדעתו שליט"א, קרליץ הגר "נ שפסק

וכ"פ הנ "ל . יעבץ השאילת סברת מכח זה בנידון

מהנקודות כמה מדבריו ונלקחו שבת באורחות

לעיל.

לביתו בהליכה

אמר בכך טז ] דשמיא סייעתא לו היה דב"ה מו"ר

יין והביא אחד אדם הגיע שבת שלפני

לפני היין את בו ליתן המיועד זכוכית כלי עם יקר

היין אל אויר מגיע [שעי"ז הכוס לתוך אותו ששופכים

שכבר המתנה, נותן ואמר ביין ]. וטעם איכות ומוסיף

השגחה לו יש היין וגם חשש, שום ואין הכלי את טבל

ששייך טוב היותר צד על הוא והכל החרדית מעדה

בידו עלה דלא מכיון זה על מו"ר ושמח להיות.

ביכולת יהיה ולכן תורה, בשמחת כהוגן יין לשתות

של המשך שהוא בראשית בשבת זאת להשלים

ספה "ק . בהרבה כמבואר תורה שמחת

הכלי.אבל שטבל מה כלל מהניא עם מו "ר חקר

יוסף בבית מבואר ק"כ)דהנה סי ' שישראל(יו "ד

מפני לטובלם חייב אינו לסחורה מנכרי כלים הקונה

והנה עיי"ש. סעודה. ככלי אצלו נחשבים שאינם

הישראל שאין באופן מיירי יוסף הבית בפשטות

ולכן לאחרים, מוכרם הוא רק כלל בהכלים משתמש

שאינו כיון בטבילה חייב החנוני שאין פשוט הדבר

רק עומד אלא כלל , אכילה לצורכי בהם משתמש

לצורכי בהכלים משתמש סוחר כאשר אבל לסחורה.

של הפטור כאן שאין י"ל עדיין הרי לאחרים אכילה

סחורה . כלי

ולפי"ז משלוח יז ] בפורים שולחים דכאשר לומר יש

קונים אז מתנה, ליתן גם ורוצים מנות

המשלוח הקדירה לתוך ונותנים קדירה כגון כלי איזה

נשאלת עכשיו הנה - ביחד, אותם ושולחים מנות,

שנותן קודם הקדירה לטבול המשלח חייב אם השאלה

דכמו י"ל הנ"ל לפי דלכאורה מנות , המשלוח לתוכה

בעצמ משתמש שאינו דמכיון חנוני אצל ו שמצינו

הוא הרי אכילה לצורך למכירה העומדים בכלים

על כלי שקונה למי הדין הוא אותם , מלטבול פטור

וכן מלטובלו. פטור הוא שגם במתנה אותו ליתן דעת

חיים מקור בספר להדיא י "ד)מבואר להגר "ח (שאלה

בווילנא מו"צ זצ "ל ווילנא סאגאלוביץ בעיר נדפס (הספר

תרנ"ח) תשובות שנת בספר בפשיטות נקט וכן עיי"ש. .

תנ"ב)והנהגות סימן א' שאינו (חלק הנ "ל המקו"ח עפי"ד

חידש שם שטרנבוך הגר"מ אמנם לטובלו. מחוייב

לא טבילתו הנה מלטובלו פטור והנותנו דאחר טובא

שהוא מו"ר והגיב בעינן . חיובא בת דטבילה מהניא

עצום . חידוש

זיע"אוכתב אויערבך הגרש"ז במנחתמרן (עיין

כ ') אות ס"ו סי ' ח "ב לפטורשלמה טעם עוד

המקבל אולי כי סעודה , כלי שם זה על חל שלא הנותן,

בלי הכלי את למקבל לתת עדיף ולכן וכדו'. יחליפו

טבל שלא המתנה להמקבל ויודיע אותו, שיטבול

המוכר דאין דאע "פ מש"כ וז "ל : יטבלנו. והוא הכלי,

הרוצה מ"מ סחורה, כלי הוה דאצלו כיון להטביל יכול

זכין מדין ולהטביל לו לזכות יכול לחבירו מתנה ליתן

יש הזיכוי לאחר שגם חושבני בפניו, שלא לאדם

שמא או כזה, כלי המתנה למקבל יש שכבר לחשוש

לא עצמו והוא לאחר , וימכרנו ויחזור אחר בסוג ירצה

חל לא דעדיין נמצא שכן וכיון לסעודה, בו ישתמש

הנותן יכול אין וממילא סעודה, כלי של שם זה על

עכ "ל. נתינתו. לפני להטבילו

הלכה אך בספר [מובא זיע"א אלישיב הגרי"ש מרן

לפני הכלי את לטבול אפשר שאכן פסק ומעשה]

הכלי נמצא זה כרגע הרי כי במתנה , אותו שנותנים

לטובלו. יכול ושפיר סעודה כלי נקרא וזה בבעלותו,

שלא אף וכדו' במתנה ליתנו כדי כלי שקנה אדם ולכן

ולהודיע לטובלו יכול הוא הרי אצלו הכלי את משהה

טבול. שהכלי המתנה למקבל

והיתר ולכן האיסור דכתב דמכיון מו"ר (המובא אמר

י') ס"ק ק "כ סי ' יור"ד עליו בט"ז יש החנוני שאפי'

אף – ולכן עיי"ש. למכירה , העומדים כליו לטבול חיוב

לנפשך חכמה דעה יב

דברי ומסתברין אחר הנה כהאו"ה פסקינן דלא

מנהג וכן בכלי הגריש"א להקל יש אולי הנה העולם,

דכל מכיון מתנה ; הנותן של טבילה שמועיל זכוכית

וספיקא מדרבנן רק הוא זכוכית כלי של טבילה החיוב

טבילה החייבים כלים בשאר אבל להקל . דרבנן

ולטובלו להחמיר דיש דאפשר מו"ר אמר מדאורייתא

ברכה]. [בלי שנית טבלו בעצמו לא שעדיין דכלים (ואמר

מחמת טלטול איסור להם ואין בשבת אותם לטלטל מותר

וגם אכילה, לצורך שלא בזה להשתמש שאפשר מכיון מוקצה,

לטלטלו מותר ולכן וכדו', יופי לשם השלחן על להניחו אפשר

.בשבת)

ועוד תשובה חי] בדרכי דאיתא ממה מו"ר דיבר

ע ') ס"ק ק"כ שגם (סי' בפשיטות שדעתו

יש עדיין אכילה לצוך בכלים משתמש הסוחר כאשר

המנהג שנתפשט ודע וז"ל: סחורה. כלי של הפטור

ששותין הברזל במסילת כשנוסעים העולם בכל

המוזג בעל של בצנצנת ומים שכר המסילה בחצר

- לאו. או ישראל הוא אם מקפידין ואין שם , אשר

בכליו, מלשתות למנוע יש ישראל הוא אם דלכאורה

לא ובודאי הדעת וקלי ריקים הם ככולם שרובן כיון

צריך אין המוזג בעל כי ברור, ולפע"ד הכלים . טבל

לצורך רק אצלו שהם כיון כלל הכלים להטביל

מכלים שותים אינם ביתו ובני הוא דהא סחורה ,

נחשבים שבחנותו הכלים שאין החנווני וכמו אלו,

בשבילו הכלים קנה שלא כיון שתי', לכלי אצלו

וכן העסק , לצורך רק לשתיה ביתו בני ובשביל

רק כלל ביתו לצורך הכלים קנה לא הרי - המוזג

ג "כ יתכן ומה "ט בהם. ישתו שאחרים מסחרו לצורך

אנשים כמה שיש בגלילותנו רואין שאנו מה

באר להם שיש דהיינו מינעראל"ל,- במי שמסחרם

יום בכל ממלאים והם וטובים, חמוצים מים שנובע

לעיירות ומוכרים מים צלוחיות אלפים כמה

שום דעת על עלה לא ומעולם והרחוקות, הקרובות

שיטבלו הסוחרים לאותן לצוות בגלילותינו רב

כי מה "ט שהוא ובע "כ שתיה. כלי כדין הצלוחיות

כלי זה אין אצלם כי לטבול , להם אין להסוחרים

לכליו טבילה שא"צ חנוני וכמו לסחורה, ורק שתיה

עכ "ל. שבחנותו.

אם הרי שאפילו תשובה להדרכי ליה ופשוט שברור

אעפ "כ אכילה לצורכי בהכלים משתמש הסוחר

לצורך רק עצמו לצרכי בהם משתמש שאין כיון

תשובה בדרכי ועיי"ש טבילה . חיוב בהם אין מסחרו

סופר שבט השו"ת לדברי ס"ז)שמציין סי ' שג "כ (יו "ד

תשובה בדרכי עוד ועי' כן . ה ')סובר שמביא (ס"ק

הספר בשם זו יוסף סברא תתל"ה)דברי סי' ג' .(חלק

יעקב חלקת בשו"ת עוד נ"ז)ועיין סי ' כן(ח "ב שנקט

פשוט . לדבר

מרדכיאמנם לבושי פ"ג)בשו"ת סי ' דברי (יו "ד מביא

חנוני דשאני וכתב עליו.- וחולק סופר השבט

משא"כ סעודה, לצרכי כלל בהכלים משתמש שאינו

יין שהמוזגי' נימא וכי דאל "כ בהם , שמשתמש הכא

אך המוכנים שהכלים נימא וכי אכסני' בעלי או ויי"ש

טבילה ? צריכים יהיו לא וקונים , לאורחים ורק

מרדכי הלבושי דעת לפי ולכאורה עכ "ל. אתמהה.

קודם הכלים כל לטבול הסוחרים על חיוב היה

והמשקים . האוכלים עם אותם שממלאים

אמנם בזה ,יט] להקל הוא העולם מנהג למעשה

כל יטבול שהסוחר מעולם שמענו שלא

לומר וקשה אוכלים. עם אותם שממלאים קודם הכלים

סופר השבט סברת על סומכים העולם שבאמת

משתמש הבעה"ב שאין שכל תשובה, והדרכי

נחשב זה אחרים לצורך רק עצמו לצורך בהכלים

כשאדם הדחק בשעת להקל יש ומזה סחורה . לכלי

טבלו שלא חשש לו ויש במסעדה או במלון נמצא

צריכים אינם הללו דכלים להקל מקום יש הרי הכלים ,

השבט וכדברי לסחורה עומדים הם שהרי כלל, טבילה

המנהג רוב עפ"י אבל הנ"ל. תשובה והדרכי סופר

ואין כליהם שטובלים וכדו' מסעדה בעלי אצל פשוט

זה . היתר על סומכים

ונמשך פעמייםכ] חד כלים בענין (כגוןהשיחה

טבילה ,בקבוקים) צריכים הם האם

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח יג ליקוטי

המנחת בעל ז "ל הוראה עמודי תרי הני לנו שחידשו

בנוגע דנו ששניהם יעקב , החלקת ובעל יצחק

אלומניום תבניות בהני טבילה חיוב יש אם להשאלה

- ששניהם פעמי, חד לשימוש רק העומדות דקות

יצחק ל"ב)המנחת סי ' יעקב(ח "ה קט"ו )והחלקת סי' (ח"ג

טבילה . חיוב כאן שאין להקל פסקו -

הרמב"םוהוא דברי לכלים)ע "פ דבכלי (בפירושו

ומשליכה , בו משתמש שהוא 'קרן ' הנקרא

רק כלי הוי דלא והטעם טומאה, מקבלת אינה

כשנעשה לא אבל בתדירות, בו להשתמש כשנעשה

יעקב להשליכ השב דעת לפי וא "כ תיכף. ל"א)ה (סי'

מדיני מעכו"ם הנלקחים כלים טבילת שלמדין דסובר

חיוב עליו אין טומאה מקבל שאינו כלי וכל טומאה ,

עליהם אין אלו כלים גם הרי מעכו"ם, כשנלקח טבילה

עוד הוסיף שם יצחק מנחת ובשו"ת טבילה . חיוב

טהרה הגידולי לדעת דגם י "ז)יותר , על(סי' החולק

בדיני תלויין כלים טבילת דיני שאין וסובר יעקב השב

חד כלים להני בנוגע אעפ "כ הנה טומאה, קבלת

שאין מודה בודאי טהרה הגידולי גם הרי פעמיים ,

הגדולי שכתב מה ע "פ והוא טבילה . חיוב עליהם

יי"ש, בהן שמבשלים להיורות בנוגע שם טהרה

הוא טבילה בלי בהן להשתמש שמקילים שהטעם

היי"ש, מתקלקל הרי היי"ש, בהן משהין שאם מפני

"תשמיש בהכלי כזאת השתמשות נקראת לא א"כ

ואע"ג תשמיש. כלי קרוי הכלי עיד"ז להיות כלי"

הרי טבילה , בלא אסור עראי תשמיש דאפי' דקיי"ל

אבל קבוע , לתשמיש עכ "פ דראוי היכא רק הוא זה

ועפי"ז קבוע . באופן בו להשתמש ראוי אינו הכא

שאין אלו בכלים שכן שכל יצחק , המנחת כתב

חיוב בהם שאין אחת פעם רק בהם משתמשים

חד כלים לטבול שלא דבר עמא שכן וכתב טבילה ,

פעמים .

בקבוקים ולפי הני כל שבזמנינו נראה דבריהם

לזורקם העולם שדרך אחר - וקופסאות

לחזור הדרך ואין שנתרוקן לאחר מיד לאשפה

מהני גרע לא א "כ שני, שימוש בהם ולהשתמש

הני שהקילו פעמי חד לשימוש העומדות תבניות

טבילה . צריכים שאינם פוסקים

וכעין משה כא] אגרות בשו"ת ג "כ מצינו זה היתר

קל"ז) וסי ' מ', סי' ח"ב שסובר(יו "ד

ואין והמשקה , להמאכל בטלים והצלוחיות שהקנקנים

בשו"ע שמצינו וכמו כלי. שם שי"דעליהם סי' (או "ח

ה ') שמותרסעיף וגרוגרות תמרים של בחותלות

הוא זה שכל משום חותלות , של גופן אפילו לחתוך

אלו דכלים דכיון והטעם, ושקדים . אגוזים כשובר

זה אוכל הוצאת ולאחר זה , אוכל בשביל רק נעשו

האוכל כקליפת נעשים הם לכן לאשפה , לזורקם הדרך

כלי. שם עליהם חל ולא

לחזורועפי"ז רוצה אם שאפילו לחדש עוד הוסיף

כבר דאז הפעם עוד בהקנקן ולהשתמש

הקנקן נתחייב לא אעפ "כ - גמור , כלי הקנקן נעשה

דעד ישראל, ביד הכלי נעשה כבר שאז כיון בטבילה,

כל תורת בו הייתה לא הפעם עוד בו נשתמש י שלא

אותו הפך והיהודי האוכל , קליפת רק חשוב אלא

הישראל של החלטתו ע"י שרק נמצא כלי. להיות

בהם ולהשתמש והקופסאות הבקבוקים להחזיק

ככלים הם הרי וא "כ כלים, נעשים הם בקביעות

שבנוגע וכתב מטבילה. ופטורים ישראל שעשאם

זכוכית מדרבנן)לכלי רק טבילה חיוב בו יכולים (שיש

למחות אין מתכות לכלי ובנוגע זה, היתר על לסמוך

המיקל. ביד

כהלכתה ועיין שבת שמירת הערהבספר ט' (פרק

זיע"א מ"ב) אויערבך הגרש"ז בשם שמביא

החזו"א דברי ע"פ בקופסא , י"א)להקל ס"ק נ"א סי ' (או"ח

וכשעושה הוא, כלי לאו צד מכל הסתום מתכות דכלי

כלי נעשית הקופסא וא "כ - כלי, נעשה אז פתח לה

הפותחה . ישראל ע"י

אמנם אליהוכב] מחזה בשו"ת ק ')עיין (סי'

מגדים שהפרי לבאר שהאריך

ו') ס"ק תנ "ב סי ' או"ח זהב זה .(משבצות יסוד על חולק

ישראל קנה שאם ליה שפשיטא הפמ"ג שם דכתב

דצריך - וכדומה , לטעלי"ר כך ויחדו מעכו"ם, בלע"ך

לנפשך חכמה דעה יד

שאצל דאע"פ והיינו עכ"ל . בברכה. ואף טבילה

נתייחד לא דעדיין כלל , כלי שם עליו היה לא העכו"ם

הייתה הסתמא ואדרבה שהוא, כמו בו להשתמש

כשייחדו מ"מ כלי, לעשותו צורתו ישנה שהישראל

הרי - שהוא, כמו טעלי"ר להיות להבלע "ך הישראל

דלא סובר שהפמ "ג מזה ומוכח טבילה. צריך הוא

דאם אלא העכו"ם , ביד כלי שם עליו שיהא בעינן

כלי להיות נתהוה העכו"ם אצל שהיה כמו גולם אותו

ורק בטבילה. חייב הוא הרי הישראל , אצל סעודה

ועשה עכו"ם אצל מתכות חתיכת ישראל קנה כאשר

העכו"ם ביד שהיה ממה החפץ ונשתנה כלי, ממנו

את לשבר – [וע"ד מהחפץ העכו"ם שם עי"ז דפקע

תחת שהיה דבר אותו עוד דאינו קונה ], שינוי – האוזן

שנעשה מכיון טבילה חיוב בו אין הרי הנכרי, של ידו

אם הפמ"ג , שם מסתפק יותר ועוד ישראל . ע "י הכלי

הישראל ועשה בלע "ך חתיכת מעכו"ם ישראל קנה

אם אייז "ן , לרי"ב בו להשתמש כדי בהבלע"ך נקבים

שינוי זה שאין דאפשר לא , או מטבילה פטור הבלע "ך

מהכלי. העכו"ם שם שיפקע גדול כ "כ

דיבר מ כג] לחים מענין פרע"ש גבונים (הנקרא

בלע"ז) ווייפ"ס בעייב"י או יש ווייפ"ס, האם ,

עסק שנים כמה שלפני ואמר סחיטה. איסור בזה

הרבה שיש בידו ועלתה ולרחבה, לארכה זו בסוגיא

וביניהן בהן. להשתמש שהתירו זמננו פוסקי גדולי

משנה מחבר בעל זיע"א קליין מנשה ר' הגאון הוא

אותו ושאלו אליו בעצמו הלך מו"ר אשר הלכות ,

איסור בו שאין ואמר לגמרי והתיר הנ"ל שאלה

עוסק שהיה אחד אליו שנכנס מו"ר אמר וכן סחיטה .

אגרות בעל פיינשטיין הגר "מ את ושאל זה בענין

אותו והתיר בזה דעתו מה מבואר משה שלא (למרות

זה) בענין פסקיו את שלו בשו "ת ג "כ כלל אומרים בניו וכן .

וכן לחים . במגבונים להשתמש מתיר שהיה בשמו

השנים , כל זו בסוגיא התחבט אויערבאך הגרש"ז

שבת בשמירת כתב אבל בידיה , ורפיא ולאו ואין

יוסף הגר"ע כן וכמו אותו. התיר ימיו דבסוף כהלכתה

שליט "א , ראטה יחזקאל ר' הגאון וכן מתירו. שליט "א ,

כאן, המנויים התורה אדירי שכל נמצא מתירו.

הגאון כן וכמו לחים. במגבונים ההשתמשות התירו

אשר, מנחת ספר מחבר בעל שליט"א ווייס אשר ר '

להתיר. בזה ארוכה תשובה כתב

היה אבל זיע"א אלישיב שהגרי"ש מצינו שני מצד

שביעי מקדשי עם בספר כנדפס סעי 'אוסר (פ"ד

השני ל"ג) חוט בספרו שליט"א קרליץ הגר "נ פסק וכן .

ר"ט) עמ' ל"ג אם (פרק - לחות ממחטות וז"ל, לאסור.

בהם הספוג המשקה מהם שנסחט בשיעור לחים הם

סחיטה דהוי בהם , להשתמש אסור השימוש, בשעת

פסח ר' הגאון כן וכמו עיי"ש. התורה. מן האסורה

את אוסר אליהו מחזה ספר מחבר בעל פאלק

גדול. בתוקף בזה ההשתמשות

שליט"א ועיין וואזנער הלוי להגר "ש הלוי בשבט

נט) סימן ח' בצדדי (חלק ונותן שנושא שלאחר

בנייר להשתמש והעצה וז "ל , כתב והאיסור ההיתר

לידי שיבא עד הרבה ידחוק שלא באופן הנזכר

בה לצדד אפשר תינוק לצורך הוא ו[אם ] סחיטה ,

בט "ז ועיין י "ב)להקל . ס"ק ש"כ שלא (סימן דבאופן ,

אוסר דבמים ואף - המשקה . לגרר מותר בכח מדחיק

המפה כיבוס חשש משום התם - הט "ז דברי בסוף

לאשפה ; להשליך דעומד בנייר שייך לא וזה עצמה ,

כיו"ב ועיין המשקה . סחיטת משום רק והחשש

הכלים נקוי לענין ש"ב סימן סוף באו"ח באחרונים

יש ובזהירות, תינוק, לצורך סו"ד : וכה"ג . בשבת

בהל מקום צד להמתירים [יש] ולהמחמירים כה.

צורך אין תענוג לצורך רק גמור ולבריא להחמיר .

שנעשים מה דלפי פעם עוד אותי העירו שוב להקל.

אפשר שאי קרוב הרבה, רטובים היום האלה מגבונים

למסור ובפרט הרבה, לדחוק שלא הנ "ל בעצה לעמוד

בכזאת להחמיר עלינו ע "כ ולנשים, להמונים כזה דבר

עיי"ש. לגמרי. משתנה שהמציאות שנדע עד

ההשתמשות הרי התירו זמננו פוסקי גדולי דרוב לנו

הקטנים רבנים רוב אבל לחים, במגבונים

בזה להשתמש לעיל)אוסרים שנזכרו מאלו ואמר(חוץ .

דעת להם יש הפוסקים דגדולי רואים דאנו מו"ר

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח טו ליקוטי

להם ויש הקטנים, פוסקים מסתם לגמרי אחרת

את כלל להבין אפשר ואי מיוחדת דשמיא סייעתא

והקב"ה מאוד, גבוה דעת להם שיש מכיון דעתם

מו"ר בזאת והזכיר כביכול. עינו כבבת עליהם שומר

מסלבודקא האלטער משם ביה ומטו הידוע

שכל מכח סברא זוהי הרי נראה אומר דכשהרא"ש

שלו מראיה אפילו ועדיף כולה התורה דכל התורה

כל היודעים ישראל דגדולי נאמר אנו ואף מהש"ס ,

[אף עדיפא פרטי בענין סברתם הנה כולה התורה

לענין אפילו בדורו ארוך של מציאות יש דבאמת

שאף התכלת בעל הראדזינר דעת שכן פרטית הלכה

וכו']. זה לענין חשיב בורייה על אחת הלכה כשבירר

קדישין תפוחין דחקל סעודתא

קידוש לפני

ולאדם מןכד] ותאכל אשתך לקול שמעת כי אמר

תאכל לא לאמר צויתיך אשר העץ

כל תאכלנה בעצבון בעבורך האדמה ארורה ממנו

עשב את ואכלת לך תצמיח ודרדר וקוץ חייך. ימי

האדמה אל שובך עד לחם תאכל אפיך בזעת השדה.

תשוב עפר ואל אתה עפר כי לקחת ממנה יז-כי (ג

אדם יט) נענש למה הלא סופר, החתם הקשה .

לו אמר הקב "ה הלא עונשים הרבה כך בכל הראשון

ביום כי ממנו תאכל לא ורע טוב הדעת ומעץ רק

תמות ' 'מות ממנו יז)אכלך לאחר(ב למה וא"כ .

ימי כל תאכלנה שבעצבון אותו לענוש הוסיף שחטא

אפיך בזעת וכו' לך תצמיח ודרדר וקוץ וכו' חייך

חטא על שאכן סופר , החתם ומתרץ וכו'. לחם , תאכל

אבל תשוב ', עפר 'ואל של העונש רק קיבל הדעת עץ

הר לקולאדם ששמע והוא ענין, בעוד חטא אשון

מדוייק וזה עונשים. שאר קיבל זה חטא ועל אשתו,

אשתך " לקול שמעת "כי אמר ולאדם דכתיב בקרא ,

מן שאכל על - שנית חטא ועוד אחד, חטא הוא שזה

ממנו. תאכל לא לאמר צויתיך אשר העץ

והעסקנים ומו"ר המשפיעים אלו נגד סרה דיבר

לאברכים שאומרים בית בשלום שמתעסקים

בין שאומרת , מה בכל להאשה לציית שצריכים

לומר שלא וח "ו גשמיות , ובעניני ובין רוחניות בעניני

עושות שהן רואים כאשר וגם ביקורת . שום להן

חיצים שיורה סופר החתם דברי לנו הרי רעים . דברים

להאשה לציית שאסור תורה דעת לנו ומגלה כנגדם

שנוגע ובמה רוחניות בעניני מתערבת היא כאשר

וגם שמו. ית ' רצונו על לעבור שכן וכל ה'. לעבודת

את תוכיח הוכיח של מדאורייתא חיוב יש לדעת יש

על גם שהרי מאשתו', 'חוץ שם כתוב ולא עמיתך ,

ואדרבה מאיסורא לאפרושי חיוב עליו חל אשתו

עפ"י להתנהג צריך אחד וכל ביתו. בני על נתפס

דווקא ולילך ולישמר להיזהר ויש אשתו, עם גם תורה

תורה , דעת עפ"י הזוג מחנכים אשר המדריכים לאלו

שהרבה הקלושה, דעתם עפ "י המחנכים לאלו ולא

הפוכה בעה "ב דדעת תורה, דעת נגד היא פעמים

הכלל בדרך הוא האמור וכל לשיזבן . רחמנא מדע"ת,

ויורה שיש פשיטא יר"ש ת "ח עם ויבין כשנועץ אכן

מדינא שאינו ענין באיזה להתפשר דע"ת עומק לפי

בעבודת דרגה מאיזו שמורידו אף ממנהגא ולא

כאמור אמנם ביתו, שלום עבור שעה , לפי השי"ת

בניחותא הכל יעשה ומ"מ ויראה . דע"ת בזה נצרכת

בניחותא . למימרינהו דמיבעי חז"ל כאזהרת

ונמשך החתם כה] של הלימוד מדרך השיחה

עם ללמוד הייתה דדרכו - סופר.

וחולין שבת מסכת אבל הסדר, על הש"ס כל תלמידיו

מכיון תלמידיו,- עם פעמים הרבה לומד היה ונדה

ומכיון למעשה , להלכה מאוד שייכים אלו שמסכתות

את לדעת צריכים המה הלא רבנים יהיו שתלמידיו

הרבה ללמוד מרגילן היה ולכן למעשה , הלכה הפסק

הדק לדעתן מו"צ כל שצריך המסכתות אלו פעמים

הש"ס כל את פעמים ארבע כמעט לסיים וזכה היטב.

תלמידיו. עם בלימודו

שלמד דרכו לפני תענית שגזר היה סופר החתם של

כן נוהג שהיה וי"א יבמות . ומס' חולין מס'

לנפשך חכמה דעה טז

ללמוד סכנה דיש חסידים בספר דאיתא מחמת

שלומדים לפני תענית לגזור יש ולכן אלו מסכתות

שלא ז "ל , מרגליות ראובן ר' הרה "ג וכתב זו. מסכתא

חסידים בספר מקומו תמרו מצא עלי בספר ועיין .

גיטין במס' הוא החת "ס למנהג שמקור דיתכן שכתב

היום(נ"ז) כל הורגנו עליך מ"ד)כי רשב"ל(תהילים ,

בעצמם , שחיטה הלכות שמראים ת "ח אלו אמר

משחיטה בר בנפשיה איניש לחזי מילי כל רבא דאמר

יתחבנו שמא משחיטה בר רש"י ופירש אחר . ודבר

מפני נגעים , ומראות צרעת אחר, דבר בגרונו.

כאלו גם היו זה ומפני ע "כ . עליו. לקפוץ שמסוכן

בחלקה דעוסקת קטן מועד מסכת ללמוד שחששו

סופר החתם גזר כן מפני ואולי ב "מ . שמחות בדיני

ויבמות חולין מס' ללמוד שהתחיל לפני תענית

ד -ובן ה "י, זש"ק בלא ששבחל "ח במי כולה [העוסקת

וייבמה]. רחמנא אמר לו אין

ואמר מקאלאמיא כו] הלל ר' הגה"ק דכתב מו"ר ,

לומר רגיל היה סופר דהחתם זיע "א ,

"פלייסיג נקרא א ' התורה : בלימוד דרכים שני דיש

פלייסיג" "נישט נקרא הב ' והדרך דיש ז נישט", היינו .

'פלייסיג', הנקרא בביקיאות הרבה לימוד של דרך

זוכר אינו זמן שלאחר מכיון ''נישט'' הוא זה אבל

לומד אינו אכן הוא הב ' והדרך שלמד. ממה כלום

הוא הרי שלומד המעט אבל ''נישט", שהוא הרבה

את וזוכר באבריו שנבלע עד ובעמקות רב בעיון

לשונו וזה 'פלייסיג '. הוא שזה רב זמן לאחר לימודו

דל אל משכיל א')בספר פרט ב ' כלל משכיל :(שירי

ללמוד בענין ז"ל: סופר חתם הגאון ממורי שמעתי

"ניקס הלומד יש - ויש (נישט)בהתמדה פלייסיג ",

ניקס "פלייסיג שלומד (נישט)שלומד יש כלומר, ."

עמוד רק ולפעמים דף רק לומד וע"כ העיון בעומק

להבין כחו בכל וטורח שמדייק משום לשבוע , אחד

מועטת בכמותו וזהו והראשונים, הגמרא לשון

שעל "פלייסיג", והיינו האיכות , רב הוא אבל "ניקס ",

וכמה לכמה זה דף מסתעף בעיון אחד דף שיודע ידי

לגמור רק שלומד "פלייסיג" שלומד ויש וכו'. הלכות

"ניקס", של לימוד הוא אבל בשבוע , דפים הרבה

epivnו. df oirk la`dnecd devnd z` jl aed` :l"fe ohw cren zkqn cenil oipra azky (`qx oniq) miciqg xtqa epivn ok`

xcqe cren micnel jxir ipay d`xzy oebk ,miwqer dl oi`y dxez e` diefa devn d`xzy oebk ,miwqer dl oi`y ,devn znl

,mlek cbpk lecb xky lawze mcnlz dz` ,ezny in wxte ohw cren cenll miyyeg oi`y d`xz m`e .miycw xcq cenlz ,miyp

ipa meraze zepa el eidy cg`l dnec dfy .mda milibx oi` mc` ipay zekld oze`e zezkqn oze` aed` .devn zn znbec md ik

,mwex dyrn bxe` dyrn diiwp zepne` zercei izeig` ,dia`l dxn` .`ypil deraz `ly zg` za dx`ype .mdl m`iyde ,mc`

dzid eli` ,mizn ikixkzl la` icba bex`l dpnn miwigxn lkdy zepne` il zzp dnl la` ,miyp`l eide lkd mdilr evtw jkl

dnecde ohw cren dxn` jk .jlv` ekli lkdy jze` gayn ip` dia` dl xn` .izeig`n zg`k yi`l iziid dgny icba izpne`

la` zia l` zkll aeh (a f zldw) xn`p xak ixd ,aeh dl aiyd d"awde ,zezkqn x`yk ia oiwqer oi` dnl mler ly epeax :dl

.eal l` ozi igde mc`d lk seq `ed xy`a dzyn zia l` zkln

itl cere .zezkqn x`ya enk wcwci `le xdnn `ed ,ezgkeza uewz l`e (`i b ilyn) aezky itl ,dpkq `idy mixne` dnl dzre

cenll dvexd dyri jk `l` .zwfn mpire mc` ipa oeyly itl ,wifn okeqn mewn epi` 'it` ,dpkq zwfga eze` oiqtezy xac lky

.zwfn mpire mc` ipa oeyly xg` wfpi `le wifi `le ,mqxti `l i`yga axd ecnli mbe ,rx xac rx`i `ly d"awdl lltzi ,dze`

cr rbx hrnk iag '`py ,wfpi `le ,xzqa `di w"rene ezny in enk zezin i`elgz ,mi`lg enk jikxi iweng (a f y"dy) aizke

dprp okl .ohw crenae ,dakxn dyrn yxecy in ,renyl aexw zend j`ln mixac 'aa :izrny mbe .(k ek 'iryi) mrf xeari

dpenn `edy ea `veike w"ren oke (epnn rxtdl oieki `l) jxr oa `"xe f"aixc dyrnk ,dakxn dyrn od od xn`e zend j`ln

.l"kr ,'eke devn lk oke .da y`x zelw `la ,xyil eal lka weqri okl .zend lr

dfaז. xn`e .cnely mbd cnel epi`y in epyi :l"vf xteq mzgd xn` :azky (onfd zligzl dgizt) dcedi ixn` xtqa oiir

.w"lkr .orpxrl hyip biqiilt cpe` ,orpxrl biqiilt hyip orp`dxrt hfi` qr :oeyld

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח יז ליקוטי

לדמות בביהמ"ד ורגליו ידיו מצא לא כן שהלומד

עיקר וזה ישרה, סברא ולדעת למילתא מילתא

הרא "ש את כששיבח והרשב "א בלימוד . גדול ושורש

עכ "ל. ישרה . סברא בעל שהוא רק כתב

הפת בציעת לאחר

אחד ולאחרכז ] למו"ר, קטנות חלות י"ב הביא

התחיל הגדולה , החלה על מו"ר שבצא

להביא שיוכל [כדי חלות הי"ב את לאסוף אדם אותו

להמתין לו שכדאי מו"ר והעיר הבא ]. בשבוע אותם

הגדולות הפרוסות את האורחים כל שיקחו לאחר עד

דהי"ב מכיון בורר, של איסור חשש בזה שיש מכיון

הלחם . פרוסת עם ביחד מעורבים הם הרי חלות

שלוטען איסור שום כלל בזה אין דלכאורה הוא,

הרמ "א כתב דהלא ג)בורר סעי' שיט סימן (או"ח

הדשן התרומת נ"ז)בשם אחד ,(סי ' מין שהוא כל וז "ל :

מיקרי לא קטנות , מתוך גדולות חתיכות שבורר אע "פ

ביחד משניהם ובורר מינים שני היו ואפילו ברירה .

ואינו הואיל שרי, להיפך, או הקטנות מתוך הגדולות

עכ "ל. חבירו. מתוך אחד מין בורר

בוררועוד אכן שהוא נאמר אם דגם מזו, יותר

שהוא מכיון הרי שתהיה , סיבה איזו משום

נחשב זה הרי הקטנות החלות את ליקח דווקא רוצה

שהוא נאמר אם גם וא"כ פסולת , מתוך לאוכל לו

הרי הפסולת מתוך האוכל את כשמברר הרי בורר ,

מותר. זה

וענה יש כח] מקודם דהרי אחת . על אחת מו"ר

איסור של גדול חשש יש דאכן לדעת

לא אחד דבמין הרמ "א דכתב דהגם מכיון - בורר

מתוך גדולות חתיכות שבורר אע"פ בורר שייך

לפניו יש דכאשר הפוסקים כתבו כבר הרי קטנות ,-

ליקח ורוצה חלה, פרוסת וכמה שלמים ככרות כמה

השלם , על משנה לחם לקיים כדי שלימים ככרות שני

אינם 'הדין ' שמצד מכיון בורר, איסור בזה יש הרי

מצות לקיים שייך השלם על דהרי אחד, כמין נחשבים

לסתם דמי [ולא הפרוסה על ומשא"כ משנה לחם

בשווה הריהן מינן דמצד וקטנות גדולות חתיכות

להוציא להזהר לו יש ולכן לדינא], חילוק אין וכמו"כ

מתוך אוכל רק בזה שיהיה השלם הלחם את רק

שיש בצד, ולהניחם הפרוסות להוציא ולא הפסולת,

רשות שאין דידן בנידן כן וכמו ברירה. משום בזה

לאדם ששייך מכיון חלות הי"ב מן לקחת להאורחים

הלחם פרוסות ומשא "כ גניבה , איסור בזה ויש פרטי

של גדר בזה שיש הרי - לאוכלן , להם מיועדות הינן

גניבה . איסור של 'הדין ' מצד מינים שני

אוכלוגם כבורר לו נחשב זה שהרי שטען מה על

ההיתר דהרי נכון, אינו זה גם הפסולת , מתוך

איזו עושה הוא כאשר הוא פסולת מתוך אוכל של

אינו כאן אבל בורר , שהיה דבר באותו השתמשות

כדי חלות הי"ב את מאסף רק השתמשות שום עושה

ואין חלות, הי"ב את ממנו ויקח אחר אדם יבא שלא

עד להמתין טוב יותר ולכן השתמשות. נקרא זה

יהיו לא כבר ואז הפרוסות כל את המסובין כל שיקחו

יוכל ואז הגדולות , הפרוסות עם מעורבות חלות הי"ב

חלות . הי"ב את ליקח

ודיבר עלכט] בורר איסור בכלל יש האם אח"כ

לא זה מצוי שנידון ולפלא ספרים,

כלי ונושא בטוש"ע נמצא אינו וכן בראשונים, נמצא

– בספרים בורר איסור שיש שחידש והראשון השו"ע,

על השלחן במסגרת בראשונה זאת מוזכר הנה

שו"ע ט"ז)הקיצור סעי' פ' בתשובות (סי ' ועיין עיי"ש.

נ"ד)מהרש"ג וסימן ל"ז , סי ' או "ח עליו (ח"א דחולק

מחזירו שלקחו שאחר דבר דכל וחידש לחלוטין ,

בורר שם חל ולא כלל , ברירה בכלל איננו למקומו

מקומן על להחזירם שדרכם ספרים על ולכן עליו,

היינו כלל . בורר איסור בהם שייך לא הספרים בארון

שרוצה או להפרידו שצריך בדבר אלא בורר הוי דלא

הוא שהדרך בדבר אבל מזה , זה ולבררו להפרידו

שהיה למקום אותו מחזירין בו שהשתמש שלאחר

כלל, בורר מלאכת בכלל הוי לא גוונא בכהאי בתחלה

לאסור שרצה הנ"ל השלחן המסגרת דברי דחה ובזה

מבין מלבוש או הספרים מבין ספר להוציא

לנפשך חכמה דעה יח

שהספר דכיון לאלתר, לו צריך שאין כל המלבושים

בזה שייך לא למקומו ומכניסו ומוציאו מקום לו יש

ישראל ממנהג זו סברא שחיזק ועיי"ש כלל. ברירה

לא מעולם השלחן המסגרת בא שלא שעד קדושים

השלחן במסגרת זה על שהעיד וכמו לזה, חששו

בראשונים . מקום בשום זו חומרא מצינו ולא עצמו.

עיי"ש.

הלכות ובשו"ת מט)משנה סימן ח' את (חלק סייע

הר"ן בחידושי ממ "ש עד :)דבריו דיש (שבת

לאוצר לבוררן שדרכן דברים מילי דהני מפרשים ,

להו דמנח כמאן מיחזי להו דמנח דכל ביום, לבו אסור

דברים אבל לאלתר. לאוכלן צריך ולפיכך לאוצר,

לבו אפילו לאוצר לאנחינהו אורחייהו שרי,דלאו ביום

עיי"ש. למידי. למיחש ליכא דהא

השלחן וכמו בערוך איתא ח -ט)כן סעיף שי"ט ,(סי '

לא הרואה לעין הרבה הניכר שבדבר שכתב,

נטילה אלא ברירה זה שאין ברירה , בזה לומר שייך

נראים הם וספרים וכלים בגדים כמו אלו וכל בעלמא.

ורבויים קטנותם שמתוך לפירות דומים ואינם לעין ,

עיי"ש. מזה . זה לברור צריך

בעירבוביה ודעת המונחים דבספרים הגרשז"א

אך בורר , איסור בהם יש זה ע "ג זה בערימה

אף בורר איסור בזה שאין אפשר בארון מונחים אם

כמעורב . זה דאין מיוחד סדר בלא שם מונחים אם

כהלכתה שבת בשמירת קצ"ז)כדאיתא הערה ג ' (פרק

אף מסויים סדר לפי בארון עומדים הספרים דאם

למעורבים , חשובים אינם לבעליהם , רק ידוע שהוא

מונחים שאינם כל סדר לפי מסודרים באינם ואף

עיקר כי מעורב , חשיב לא זה על זה בערימה

לעצמו חשוב ספר שכל מפני בארון העמדתם

זה מעמידם ספרים הרבה לו שיש ומפני ולמקומו,

דכיון הוסיף, שם לשש"כ ומילואים ובתיקונים זה. אצל

וגם אצלו עומדים הם כך רק הסדר על מקפיד שאינו

פירות של בסל וגם כמעורב. זה אין סדר בלא מחזירם

לצורך לא אפילו מעורבים פירות ומוציא מעורבים

מותר. ג "כ אח"כ, למקומן להחזירן ודעתו מידי,

משולש איל ובספר ט"ז)עיי"ש. הערה יח כתב (פרק

העומדים דבספרים זיע"א אלישיב הגרי"ש בשם

אלא מאחוריו כתוב הספר שם אין אם אפילו בארון

תערובת . זה אין הוא, איזה ספר כל ויודע מכיר שהוא

תערובת . מיקרי אין אחרים לגבי ואפילו

משה וכמו באר בשו"ת איתא סח)כן סימן ששי ,(חלק

בספרים , בורר דין מה נשאלתי שכתב:

בספרים בורר איסור אין הדין דמעיקר והשבתי

ברכה . עליו תבוא לידו שבא ספר בכל לעיין והמחמיר

זה . בענין ארוכה תשובה שכתב ועיי"ש

משה ועיין אותבאגרות בורר דיני ע "ד סי' ח"ד (או"ח

זמןי "ב) לאחר לו שצריך ספר דלברור שכתב,

מאחוריו, כתוב שמו ואין אחרים ספרים בין ומעורב

ברירה בדרך לבררו איסור בזה יש חושך, שם שיש או

הספר שאינו וכשיראה ויפתחהו, ספר כל יקח ולכן -

מאחר יניחהו, לו התעסקות שצריך מעשה דהוא

בלא גם למקום ממקום ספרים לטלטל רשאין דהרי

שצריך . הספר למצוא כוונתו בשביל יאסר ולא צורך,

דרך ליקחהו זו עצה לעשות יכול בבגדים וכן

יהא לא אבל שצריך, הבגד את שימצא עד התעסקות

בארון העומדים ספרים אבל לברור. שכוונתו ניכר

משום בזה אין מאחור הספר גב על כתוב הספר ושם

.חברירה

ויצמח נחמד ל ] עץ כל האדמה מן אלקים ה '

בתוך החיים "ועץ למאכל וטוב למראה

ורע טוב הדעת ועץ ט)הגן" לפני (ב מו"ר שאל .

dvxח. `l j` zaya mixac daxda xingn did envrl g"xbd oxnc (`l 'nr 'c wlg) wqixa zial zebdpde zecaer xtqa oiir

`qkd z` fifn did `l zaya ogleyd lr ayiizn did xy`k g"xbd oxn `nbecle .ezenk ebdpi `ly ick xacdn miyp`d erciy

cg` dide ,ld` ziiyr xeqi` yygn oglyd xarl envradid cere .oglyd l` ayiizn did f`e ,`qkd z` fifne cner ziad ipan

dyn iaxy ji` ipira izi`x ip` dpde .xxea xeqi` lr xearl `ly ick zaya mixtqd oex`n xtq `ivedl `ly g"xbd oxn citwn

oke .xxea xeqi` yyg lr xeari `ly ick zenvrd mr bcd lk z` lk`e ,zvwna zekx eid eizenvry bc lk` l"vf wiiviaeleq

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח יט ליקוטי

בגן שתול היה החיים דעץ בקרא דמבואר הנוכחים,

פה אמרו וכולם הדעת. עץ מונח היה איפה אבל עדן ,

הגן בתוך ג"כ היה הדעת העץ גם דבפשטות אחד

הרמב"ן פירש וכן בקרא, אח "כ שמבואר כמו עדן

בפשטות מובן כן דאהי"נ מו"ר ואמר בחיי. וברבינו

בספר האריז "ל בכתבי איתא אבל הקרא , דברי

שדה)הליקוטים איש וכו' עשו ויהי ד"ה תולדות שמביא (פר'

תלמוד כתיבת בזמן עוד חי [שהיה הבהיר ספר בשם

היה אלא עדן , בגן כלל היה לא הדעת דעץ בבלי]

עץ שתול היה ושם שדה שם דיש עדן, לגן מחוץ

כדי עדן מגן לצאת צריכין והיו ורע , טוב הדעת

הדעת עץ את .טלאכול

האם ואח"כ עדן בגן הולכים איך להנוכחים שאל

ורגליו למעלה ראשו אדם כל כמו הולכים

למעלה . ורגליו למטה ראשו שם שהולכים או למטה ,

שרה חיי בפרשת דמבואר מו"ר סד)ואמר ברש"י,(כד

ועיין מפניו. ותוהא הדר אותו ראתה יצחק, את ותרא

י"ל שכתב: רש"י על מברטנורא ר"ע בפירוש שם

שהלך עדן מגן בא יצחק והיה וכו'. ועקום מעוקל הדור

בשעת בצוארו אביו לו שעשה מהחבורה להתרפאות

ורגליו למטה "וראשו עתה מהלך והיה עקידה

שאמר הדור פי' והוא באוב , העולין כל כדרך למעלה"

דיצחק מדרש בשם רזא בפענח פירש כן וכמו רש"י.

וכן למעלה . ורגליו למטה ראשו והיה עדן מגן בא היה

שהמתים כדרך בא שהיה ריב"א בפירוש איתא

עיי"ש. למעלה . רגליהם הולכים,

למטה וביאר ראשו עדן בגן הולכים אכן למה מו"ר

הרש"ש כתב דהנה למעלה . י "ט ורגליו (דף

בקיץ וז"לע"ד) שוים והלילה היום עדן בגן כי כנודע

הקו במקום בדיוק נמצא עדן שגן היינו עכ"ל . ובחורף ,

עזרא האבן כתב וכן י"א)המשוה . ב' שהוא (בראשית ,

וכן השנה . כל שם שוים שהימים המשוה , קו תחת

בשם שכתב ועיי"ש הגמול . בשער הרמב"ן כתב

להודו מעבר אנשים לשם שהלכו קדמונים ספרים

החרב להט עליהם ויברק ההוא למקום ובבואם

כי עוד וכ ' הברק. בשביבי כולם ויתלהטו המתהפכת

הלהט מרחוק יראו קדם בני ארץ מבאי רבים

המתהפך .

המשוה ומשא"כ מקו למעלה נמצא ישראל ארץ

הרמב "ם שכתב קידוש כמו מהל' י "ח (פרק

ט"ז) הלכה כשהיו החודש הדברים אלו וכל וז"ל:

שהיו כגון מכוונות, ושבמזרח שבמערב המדינות

מעלות , ל "ה עד מעלות משלשים העולם לצפון נוטות

משפטים פחות , או מזה יתר לצפון נוטות היו אם אבל

ישראל. ארץ כנגד מכוונות אינן שהרי להן יש אחרים

ל -360 מחולק עגול שהוא הארץ כדור כלומר עכ "ל.

הוא ישראל ארץ ששטח הרמב"ם וכתב מעלות ,

הרמב "ם כן כתב ועוד ,35 מעלה עד 30 (שס ממעלה

י "ז) הלכה י"א 32פרק ה במעלה בערך היא שירושלים

מעלה ועד לצפון 35 מעלה עד ממשיכה ישראל וארץ

לדרום, בכלל)29 עד ולא 29 מעלה עד עייי"ש.(כלומר .

למטה הרי הוא עדן גן של דמקומו הנ "ל מכל לנו

משמע כן וכמו דרום , בצד שהוא ישראל מארץ

תמיד במס ' ע"ב)מגמ ' לארץ (לב סמוך הוא עדן דגן

מארץ למטה נמצאת אפריקא וארץ עיי"ש, אפריקא

העולם . של דרומי בצד שהוא ישראל

חיים והנה בעץ האריז"ל פרקכתב המוחין הארת (שער

בחזה .ה ') הוא עדן וגן ביסוד הוא דירושלים

שהוא החזה מקום הוא עדן גן דמקום לנו הרי עיי"ש.

מקום שהוא מירושלים האדם בקומת גבוה יותר

.xxea xeqi` lr xearl `ly ick ,yit rhlitrb bc wx lke` did l"vf ield ziadc reci

myט. ,'fpd dcy zkizgae ,envr oba `ed miigd ur dpde .obl ueg dcy zkizg z`xwp zekln ik xidad 'qa `zi`e ,w"lfe

zeidl f"kr j` .aeyia mpi`y zetilwde micyd mewn ,yexit .dcy yi` `xwp ,dtilwa `edy eyr dpde .x"eh zrcd ur cner

oade ,rcepk dcyn rexb xzei `ed xacny itl ,eny `xwil ie`x did ok ik ,xacn yi` `le ,dcy yi` e`xw dyecwd ivevip ea

.l"kr .df

לנפשך חכמה דעה כ

גבוה הוא ירושלים הזה דבעולם מכיון ולכן היסוד.

מי ולכן הפוך, הוא הזה העולם דכל לנו הרי עדן מגן

ורגליו למטה שראשו כמו נראה עדן מגן שיורד

למעלה .

ידוע מטתו לא] אחר הלכו הרמ"ק של הלויה דבעת

רבינו ובתוכם אדם בני הרבה הקדושה

רואה שאני מה הרואה מי אמר ובהליכתו האריז"ל

ה אחר נער רק עונה ואין כאן, גדול שם ענין יה

מה האריז"ל לו שאל רואה , אני רבי ואמר והתחיל

עד המאירים אש של עמודים ב ' א "ל רואה, אתה

הרמ"ק על האריז"ל וספד מטתו. לפני הולכים מאד

הפסוק כב)וקרא כא חטא (דברים באיש יהיה וכי

לשון 'חטא ' עץ . על אתו ותלית והומת מות משפט

שיהיה משפט בו נמצא ולא גמור צדיק שהוא חסרון,

שאנו והומת , מות . משפט ממנו שחסר מיתה חייב

היינו עץ, על אותו ותלית מת . הוא שאעפ"כ רואין

הדעת . מעץ אדה"ר שאכל נחש, של בעטיו שמת

הגה"צ וסיפר אצל נכנס ברק בבני כשהיה דפעם

אמר השיחה ובאמצע זיע "א קעניג צבי נתן

עצמו על אמר שהרמ "ק אחד בספר דראה למו"ר

מו"ר וביאר הרשב"י, של נשמתו גלגול שהוא

של נשמתו ניצוץ לו היה דהאריז "ל דידוע דלמרות

שהרי הרמ "ק על לומר יש כן כמו אבל הרשב"י,

עד הרשב "י מזמן קבלה ספרי כל סיכם דהוא מצינו

הוא כתב כן וכמו שלימה , תורה מהם ועשה זמנו

כתב וגם הקדוש, הזוהר על ספרים הרבה בעצמו

יש בודאי ולכן הזוהר, ספר כל על יקר אור פירוש

של נשמתו מניצוץ לו היה הוא גם דאכן לומר

בהד' רבז"ל בס ' דאי' עפי"מ מו"ר והוסיף הרשב"י.

גילוי סוף דהרמ"ק י"ל – רשב "י של נוספים גילויים

הב '. גילוי הוא האר "י דרק רבז "ל כ ' דהרי ה-א',

דגילוי זה יסוד יש גם רמח "ל דבאגרות מו"ר ואמר

וכו'. רשב"י של נוסף

אחד המדרש לב] לבית עברנו אשר דכעת שאל

שם מתפללים שהיו הישן והמנין חדש,

ונתנו שלהם הישן תורה הספר את כעת השאירו

שמחת בעת הרקידה ובעת בהם. להשתמש רשות

בני כדרך תורה הספר עם שרקד אחד היה תורה

שמעיקרא אחר מזה, זה החיים עצי שני ונפרדו אדם,

כדי תורה להספר אחד והלך בלוי. מהם אחד היה

באופן להעמידו כדי חיים בהעץ שאחז ובעת לתקנו

בשאלתו נפשו וכעת החיים. העץ נשבר לו הראוי

תורה . הספר לתקן כדי לשלם צריך האם

מלשלם ,וענה לגמרי פטור יהא דלכאורה מו"ר

להם יש המדרש שבבית הציבור דכל מכיון

שואל ספר דין את השאילו תורה הספר של שהבעלים (מכיון

לביהמ"ד) מחמת התורה כמתה נחשב זה הרי וא "כ , .

ונחלקו פוסקים כמה ושאל מלשלם. דפטור מלאכה

בעין והפקדון שבפקדון לציין כדאי מילתא [ואגב בזה.

בסוף עיין הנה הנפקד של או המפקיד של אם ומסופק

בדיני לדונו שאין שם לשאלה בתשובה טעם ברוך ס'

חשוב דאינו וכיו"ב , הרוב אחר בממון הולכין אין

ממונא מפקינן לא עכ"פ אמנם קמא, מרא חזקת

שבמחלוקת לידע ויש - וכו', אחר מצד מספיקא

קמא מרא לן שאין באופן אפשר תמיד לא פוסקים

במרא כן שנאמר אופן באותו וכו' לי קים לומר גמור

קמא].

וסיפר בספרלג] מצינו זו מעשה דכעין מו"ר

אדם ז ')תולדות ר '(פרק לי סיפר וז "ל :

ר ' אליו בא אחת פעם נר"ו: החסיד הגאון אחי בער

זיע"א זלמן וואלאז'ינר הגר"ח של ואחיו הגר"א, של (תלמידו

החיים) נפש אנכי בעל קטנה אחת שאלה לו, ויאמר ,

ויען אליהו. דבי תנא ספר נא השאיליני מעמך, שואל

אלי, היא גדולה בעיניך היא קטנה אם בער ר ' אותו

יקראנו פן אני וירא עלי וחביב יקר הזה הספר כי

ריקם זלמן ר ' פני את להשיב יכול לא זאת ובכל אסון ,

הספר עם פניו מעם בלכתו והוא ידו. אל הספר ויתן

נבלו אחדים שבימים עד נפלאה בשקידה ללמוד החל

כלה כאשר ויהי הידים. משוש מרוב הספר עלי

והנה וירא בעליו. יד על ויתן הספר ויבא מלאכתו

והוא קשות . זלמן ר' עם וידבר לו ויחר נתקלקל , הספר

לך חרה למה ידעתי לא שפתיו בצח לו ואמר ענה

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח כא ליקוטי

הוא ערוך תלמוד הלא פניך, נפלו ע"ב)ולמה צ "ו (ב "מ

לאו ליה דאמר כו' בשר כחש מיבעיא לא רבא אמר

שאלתי לא אני וגם ע "כ , שאילתה, בכילתה לאוקמיה

מלאכתי לעשות אם כי הקיר , על לעמוד הספר אותו

דין כן על נתקלקל . מלאכה מחמת והוא אותו, שאלתי

עכ "ל. זה . על עמי לך אין ודברים

אבל אלעזר לג] מנחת בשו"ת כתב זה ד'על (חלק

ע ') הנ"ל:סימן הסיפור כל שהעתיק לאחר

תשובה . יש לדין אם שהיה , למעשה נקבל קבלה אם

וברמב "ם הנז' בש"ס כן דפסקינן אמת הן (בהל'דהנה

ד ') הלכה פ"א ופקדון ש"מ ובטוש"ע שאלה סי' משפט (חושן

א') גם סעי ' שינה דאם ג"כ שם מפורש הרי אמנם -

בה וחרש לחרוש ששאלה כגון עצמה מלאכה באותו

לשלם חייב זה הרי הארץ, כל כדרך שלא ובלילה ביום

לימוד כי ונודע מפורש הרי וה "נ וכו', הוכחשה אם

הי הנ"ל ר"ז עבודתו הגאון בגודל העולם כדרך שלא ה

כדרך הוי לא ובכה "ג עליו, ונבלו הספר שקלקל עד

מלאכה .

שלאך דרכו כן כי ידע בער הר' דהמשאיל כיון י"ל

אצל מלאכתו כדרך זה והרי וקיבל, וסבר ר"ז

הספר כי במפגיע אותו הזהיר בער שר ' והגם השואל ,

יקראנו פן וירא אז בנמצא היה שלא אצלו יקר הוא

שכתוב כיון מ "מ יקלקלנו, שלא ליזהר והו"ל אסון ,

אח"כ ונתרצה ריקם פניו להשיב יכול היה שלא

ועבודתו לימודו לדרך גם כנתרצה הוי אולי לשאלו

הנ"ל. ר "ז הגאון של

מפורש אולם הרי תורה בדיני לדון כשנבוא

ואבידה גזילה הל ' י "ג)ברמב "ם הל' :(פי"ג

וישנה , פרשה יקרא ולא וכו' בהן קורא ספרים מצא

קורין שנים יהיו ולא וכו', ויתרגם פרשה יקרא ולא

הספר. ויבלה זה וימשך זה ימשך שמא ענינים, בשני

בש"ע פסקינן וכן כ ')עכ"ל . סעי' רס"ז סי ' והנה (חו "מ .

הרשב"א (שם)במ "מ בשם כתב ואבידה גזילה בהל'

הרמב"ן בשם ז"ל הרשב "א כתב לשונו: וזה והרמב "ן,

נביאים בס"ת אלא דינא האי איתמר דלא ז "ל

בהם ליגע צריך אין בהם רגיל שהוא שמי וכתובים ,

ויש ואילך , אילך ומושך בהם נוגע רגיל ושאינו כלל ,

גמרא , לכתוב שנהגו עכשיו אבל יקרע. שמא לחוש

מעולם אותו ראה שלא ומי פעמים , מאה פרקו השונה

מחשבה צריך שהוא לפי ולמשמש ליגע בו אין

הרב כתב שלא ואעפ"י ע "כ . לכתחלה , וללמוד יתירה,

לאבידה , הדין שהוא נראה השואל , בדין אלא ז "ל

להמ"מ הביאו וכן ז "ל . המגיד הרב עכ "ל וצ"ע.

כ"ח)בסמ "ע ס"ק שם רס"ז .(סי '

רק והרי בצ"ע הניח המגיד שהרב ומפורש מבואר

שואל לענין אבל לשואל, דמי אם אבידה לענין

כנ"ל, והרשב "א להרמב "ן הוא פשוט בספרים

אליהו דבי תנא הס' כמו ודחז"ל תלמוד דבספרי

אפי' בו לעיין לשואל אסור עיונים, ע"י שיתקלקלו

ופשוט הנז ', באופן לקלקלו ובפרט בו, למד כבר

הנפלא הבקי התורה שר זכר לא ואיך לשלם . שצריך

ובפשוט הנ "ל ,- והמ"מ הרשב "א מדברי הנז' מהר "ז

יש יותר ועוד להמשאיל . מענה שום לו שאין לו השיב

הב דהרי במק"א לתמוה הנזכר אדם תולדות בס' יא

חומש שהשאילוהו הנזכר מהר "ז הגאון בשם מקודם

מדברי והשיב תרגום , ואחד מקרא שנים בו לקרות

הנז ', חו"מ רס"ז)הטור יקרא (בסי ' לא ספרים מצא

היינו וכו', קורין שנים יהיו ולא וכו' וישנה פרשה

והגמ ' המתני' ע"ב)כלשון כ"ט דף הנ"ל.(ב "מ והרמב"ם

במקומו, שם הנזכר הסמ"ע מדברי אז זכר לא ואיך

אלא כלל . עליו ודברים דין לו שאין בפשיטות והחליט

אדם תולדות בספר זה מ"ש הוא דסמכא דלאו ודאי

עכ "ל. הנ"ל. מהר "ז הגאון מפי כזה שיצא הנזכר

בראשית בתרגום לד] איתא אלקים, ברא

'בחכמתא' בראשית ירושלמי

ע "א) ט"ו בראשית פר' הק ' בזוהר הוא כן ידוע (וכמו והנה .

למה דא"כ להבין יש וא"כ ימין , בקו הוא דחכמה

וצד הדין מידת שהוא 'אלקים ' ברא אח "כ כתוב

במסכת דאיתא מה על להקשות יש כן וכמו ושמאל .

ע"ב)ברכות סג הרוצה (דף אומר ישמעאל רבי :

מקצוע לך שאין ממונות בדיני יעסוק שיתחכם

יש ולכאורה נובע . כמעין שהן מהן יותר בתורה

לנפשך חכמה דעה כב

עצמו לדבק רוצה הוא הרי להחכים דהרוצה להקשות

בדיני יעסוק למה וא "כ ימין , בצד שהוא לחכמה

הוא משפט חושן דיני [דכל שמאל בצד שהוא ממנות

יש כן וכמו אלקים]. הנקרא בבי"ד תורה דיני עניני

על האריז"ל רבינו בדברי סתירה שצינו מה לבאר

הקרא שפירש ב)מה וחשך (א ובהו תהו היתה והארץ

ד'תהו' כתב בפרשתנו תורה דבליקוטי תהום . פני על

חיים ובעץ השבירה . מ"ב)הוא ניצוץ (שער בענין כתב

הוא א ' דניצוץ כתב ואריך , עתיק שהם ב' וניצוץ א'

בוהו בסוד הוא ב' וניצוץ תוהו, בריש בסוד ג"כ בזה (עיין

ע "א) יא דף להרש"ש שלום נהר דתוהו ספר מכאן לנו הרי .

גבוהה מדריגה על אם כי השבירה על קאי אינו הוא

עתיק . של מאוד

ויש דכתב ,לה] הרמ"ק, דברי עפ"י זאת לבאר

והנה לז"א , מוחין משפיע דבינה דידוע

הוא אלא לז "א, להשפיע כלל רוצה אינו בינה באמת

אבל מוחין, ממנו ולקבל בחכמה להתאחד רוצה כולו

החכמה אל לעלות ביכולתה יהיה בינה שספי' כדי

צריך ולכן המלכות , מן כח לקבל צריכה היא הרי

ישפיע שבינה ע"י היינו המלכות, את לבנות מקודם

עי"ז הנה המלכות , את ויבנה ישפיע וז"א לז"א , מוחין

עכתו"ד לחכמה, לעלות להבינה ביכולת יהא

הקדושים .

מה וזה עצמו זה היינו עליה, לצורך ירידה בחי' הוא

עולה ואינו לז"א ומשפיע עצמו מוריד שבינה

ביכולתו שיהא לו גורם עצמו זה החכמה , מן לקבל

ואז להמלכות ישפיע שז "א ע"י לחכמה,- לעלות

באופן להבינה כח ויתווסף המלכות , עם בינה יתאחד

לחכמה . לעלות שיוכל

ועפי"ז מהורנ "ת לח] שכתב מה ג"כ לבאר יש

הלכות הלכותבליקוטי משפט (חושן

כא) אות ה' הלכה עלמתנה שהולכין מה הענין שמבאר ,

כל הצדיק כי השנה, ראש בערב צדיקים קברי

כל עבודתו וזה לדרגא , מדרגא לעלות תמיד תשוקתו

מסתפק אינו שעולה למקום כשעולה ואפי' - חייו. ימי

יותר לעלות וכו' ומתגעגע חותר רק כלל בזה עצמו

מוהר"ן. חיי בספר מזה וכמבואר ויותר ,

ידי אבל על אם כי לדרגא מדרגא לעלות אפשר אי

חי שהצדיק הימים וכל העליה. שקודם ירידה

עצומה במדריגה גדול צדיק שהוא אע"פ העולם בזה

בחינתו לפי ירידה בחינת איזה לו יש אעפ "כ מאד

בחי' ע "י אם כי לעלות אפשר אי כי עליה , כל קודם

שייך אין ושם העולם , מזה כשנסתלק אבל - ירידה.

פעם בכל לעלות אעפ"כ משתוקק והצדיק ירידה,

שנסתלק , למקום שנסתלק אע "פ כי - לדרגא . מדרגא

הוא אעפ "כ וכו', ראתה לא עין אשר טוב לרב וזוכה

אבל חקר. אין לגדולתו כי ויותר, יותר לעלות חפץ

שייך אין ושם ירידה ע"י אם כי לעלות אפשר אי

ירידה .

עונותיו על ריבוי על וצועק קברו על אחד כשבא כן

גדול תענוג גורם אזי ירידות, בחינת שהם

של ירידתו למקום עצמו מוריד הצדיק אזי כי להצדיק,

הבטיחנו כבר כי - שם להוושע קברו על שבא זה

ולהעלותו להושיעו יוכל שלא בעולם ירידה שום שאין

ירד כאילו להצדיק נחשב ואזי סוף, כל סוף משם

וכו' ולעילא לעילא עוד עולה הצדיק ועי"ז - בעצמו.

חסדים עוד ולמצא לחתור זוכה כי בחינתו, לפי

מההעלם אותם ולגלות מאד מאד ונעלמים נפלאים

גם זה את ולהעלות להושיע שיוכל באופן הגילוי, אל

ש העצומה הירידה אפשרמאותה שאי עכשיו, ירד

מאחר לגמרי חדשים חסדים ע"י אם כי להושיעו

בעצם הצדיק אבל כך. כל עוד ולחטא לפגום שהוסיף

עיקר שזה נפלאים , חדשים חסדים עתה ממשיך כחו

נוראים דברים עוד עיי"ש הירידה. ע "י הבאה העליה

ע "י דדייקא הנ "ל הרמ "ק דברי הן והן ומבהילים.

יותר עוד לעלות הצדיק יכול הז"א אל להשפיע ירידה

חכמה . לבחי' גבוה

ועפי "ז יעקב לט] בתולדות דמבואר מה ג"כ מובן

שמות פרשת א)יוסף ואלה (אות עה"פ

איש יעקב את מצרימה הבאים ישראל בני שמות

מצרים ירידת של מדריגות שני דיש באו, (היינו וביתו

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח כג ליקוטי

אדם) כל על שעובר והנפילות ישראלהירידות בחי' יש :

שרק היינו 'הבאים ', בחי' שהוא צדיק, בחי' שהוא

ויש למעלה ; שוב עולה ומיד ירידה לו ויש בא עכשיו

בבחי' שהוא נמוכה, יותר מדריגה שהוא יעקב בחי'

למצרים רב מזמן באו שכבר היינו - 'באו' וביתו איש

רב זמן ומשתהה מהנפילות שוב להתחזק לו וקשה

נקרא האדם כי לי, נראה וזל "ק: שלו. הנפילות עם

רק תמיד. א ' במדריגה לעמוד אפשר שאי ויורד, עולה

וכמ "ש ונפיק, דעייל יש כי זה, בענין סוגים ב' שיש

ממצרים אברם א)ויעל יג, עם (בראשית ועלה שירד ,

היורד ב ' סוג כן שאין מה תחתונות. מדריגות כל

שמות ואלה שאמר וזה וכו'. רח "ל לעלות, יכול ואינו

שהיו לומר רצה - מצרימה. הבאים ישראל בני

ההווה דבר שהוא ועלו, וחזרו מצרימה, לבוא רגילין

כן שאין מה - ונפקו. דעלו בזה שהורגלו אצלם תמיד

כי עדיין; עלו שלא באו, וביתו איש יעקב , הנקרא סוג

עד מצרימה, באו והצורה החומר וביתו איש

עכ "ל. משם . הוציאם ה ' שבחמלת

כדי היינו המלכות את לבנות כדי רק יורד שהצדיק

גבוה יותר עוד לעלות אח "כ ביכולתו שיהא

דאיה"נ האריז "ל : דברי ביאור וזהו וכנ "ל . לחכמה,

לרגע , רק יורד הצדיק אבל השבירה, על קאי דתוהו

שהוא לעתיק שוב לעלות יכול ירידתו ע"י דייקא ואז

לב' משמש דתוהו היינו, וכנ"ל. החכמה פנימיות

התוהו של השבירה ע "י דדייקא אחד ; שהן דברים

כדי אמצעי רק הוא השבירה וכל לעתיק , לעלות זוכה

שכתב כמו וזה עליונה . יותר למדריגה שוב לעלות

מקודם צריך נבואות מקבל שהנביא דבעת הרח"ו

לקבל זוכה ואז הטמאות קלי' השלש את לעבור

לקבל לזכות דכדי הנ "ל ענין ג"כ הוא שזה נבואתו.

צ גבוה ממקום בחי'נבואה איזה לו שיהיה מקודם ריך

למדריגה לעלות זוכה עי"ז ודייקא קצת , ירידה של

ירידתו. לפני שהיה ממה גבוהה יותר

ועפי"ז שיתחכם מ] דהרוצה הנ "ל הגמ ' דברי יובן

דכסף ידוע דהנה ממונות, בדיני יעסוק

מוהר "ן בליקוטי בזה עיין מלכות, ובחי' נפש בחי' הוא

כה) להתחבר(סימן רוצים אנשים דהרבה מצינו ולכן .

נפש שבחי' מחמת הוא דזה כסף , הרבה לו שיש למי

ולכן - ממון] הרבה לו יש [דלכן מאוד גדול הוא שלו

הוא כסף עכ "פ עמו. להתחבר אנשים הרבה נמשכין

אל לעלות היינו - שיתחכם הרוצה ולכן מלכות . בחי'

ממונות בדיני לעסוק מקודם צריך הוא הרי - החכמה

אח"כ ביכולת יהא ועי"ז המלכות, אל להשפיע דהיינו

הרמ "ק . מדברי וכנ "ל החכמה. אל לעלות

דאלקים וכמו אלקים , ברא בראשית הקרא יובן כן

ולכן שמאל, לצד שנוטה מלכות ג "כ נקרא

שתיבת שפירשו הק' והזוהר ירשלמי התרגום מובן

היאך הדרך דהיינו 'בחכמתא' פירושה בראשית

דהיינו 'אלקים ', ברא ע "י היא הנה החכמה אל להגיע

לעלות אח"כ ביכולת יהא ועי"ז המלכות ; אל להשפיע

החכמה . אל

אמר: בזה "ל:מא] בראשית בשבת לזמר דנהגו

און ממיא טאנצן בראשית "שבת

לפני אחד דבא העובדא עפ "י והוא איינעם ".

בביהמ"ד דהיה ואמר, זיע "א מזידיטשוב המהרצ"ה

כל במשך ורקדו שרו שהחסידים איך שם וראה אחד

טאנצן בראשית "שבת הניגון את בראשית שבת

מזידיטשוב המהרצ"ה ואמר איינעם ". און ממיא

התוס' דברי עפ"י הוא זה בניגון שהביאור זיע "א

סנהדרין הארץ)במסכת מכנף ד "ה ע "ב כתוב (ל"ז וז"ל,

אלא קדושה אומרים בנ"י שאין הגאונים בתשובות

דכתיב ו')בשבת, לאחד ,(ישעי ' כנפים שש חיות גבי

החול, ימי בששת ביום אחת שירה אומר הוא כנף וכל

רבש"ע - המקום לפני החיות אומרים שבת וכשיגיע

כנף עוד לי יש להם , משיב והקב "ה כנף , עוד לנו אין

זמירות הארץ מכנף שנאמר שירה, לפני שאומר אחד

היות העולם בבריאת בראשית בשבת אמנם שמענו.

שני יום עד המלאכים נבראו ברש"י ולא כמובא

ה) א לומר(בראשית אחד כנף עוד להם נותר הלכך ,

דבההיא כן מזמרין זה ולטעם השבת. ביום אף שירה

לשלש מטה דרי עם מעלה דרי מצטרפין שבתא

בקודש. קדושה

לנפשך חכמה דעה כד

שני ואמר הפחות לכל בו יש ניגון דכל דידוע מו"ר

דכל גבוהה , ותנועה נמוכה תנועה תנועות,

ופנים . אח ' בחי' והוא ושוב רצוא בחי' בו יש ניגון

ולפי אחת. תנועה אלא בו אין זה בניגון משא "כ

ענין על שמראה מחמת הוא שזה לבאר יש הנ"ל

רק בו יש ולכן המלאכים , עם ישראל דכלל האיחוד

אחת . תנועה

אמר אלו מב] שהיו תורה בשמחת דמצינו מו"ר:

הרף , ללא הזמן כל בהתלהבות שרקדו

באמצע הפסיקו אלא הזמן כל רקדו שלא כאלו והיה

דיש הרי"ם החידושי דברי עפ"י והוא בצד. ועמדו

רוקד אשר ויש למד שכבר התורה עם רוקד אשר

סוברים דיש היינו ללמוד . שעתיד התורה עם

את מסיימים הזה ביום כי תורה , בשמחת ששמחים

הזה ביום כי היא השמחה אלא הוא כן ולא התורה ,

עם שרוקדים לאלו והנה התורה . את מתחילים

לרקוד , כמה גבול יש הרי למד שכבר התורה

תורה , בשמחת ירקוד השנה כל שלמד מידה דבאותו

הרי ללמוד שעתיד התורה עם שרוקדים לאלו אבל

רגע בכל ללמוד הוא האדם של דהרצון גבול אין לזה

בשמחת התורה עם לרקוד מפסיק אינו ולכן ורגע

תורה .

ויהי אחד מג] יום בקר ויהי ה)ערב במס'(א איתא .

ע "א)חולין במעשה (פג האמור אחד יום :

ערב ויהי שנאמר הלילה אחר הולך היום בראשית

כתב הפלא לגודל והנה עיי"ש. אחד . יום בקר ויהי

אחר הולך שהלילה מהכתוב והוכיח ההיפך, הרשב"ם

ורק אור יהי אלקים ויאמר שכתוב ממה וזה היום ,

קרא ולחושך יום לאור אלקים ויקרא כתיב אח "כ

יום , ויהי לילה ויהי כאן כתיב אין לשונו, וזה לילה.

ויהי האור. ושיקע ראשון יום שהעריב ערב , ויהי אלא

הרי השחר , עמוד שעלה לילה , של בוקרו בוקר

הקב"ה שאמר ימים הששה מן אחד יום הושלם

ויאמר שני יום התחיל ואח"כ הדברות . בעשרת

שהערב לומר הכתוב בא ולא רקיע. יהי אלקים

האיך אלא לפרש הוצרכו לא כי הם , אחד יום והבוקר

נגמר הרי הלילה, ונגמר יום שהבוקר ימים ששה היו

שני. יום והתחיל אחד יום

עלוכל ונשתוממו נבהלו אחד פה כולם המפרשים

חז "ל דברי כנגד שהוא הלזה , הרשב "ם פירוש

מסורה דיש וידוע שעבר. הלילה אחר הולך שהיום

לפרשת הרשב"ם פי' את הדפיסו לא זה שמשום

מקובל וכן תס"ה. שנת בברלין כשנדפסו בראשית

משב"ק שקיבלה עזרא האבן שכתב השבת שאגרת

הרשב "ם . של זה פירוש כנגד מכוונת הייתה הנה

ונעתיק השבת מד] של הק' מכתבו את את כאן

המובא עזרא להאבן שנשלח קודש

ימים חמדת ע"ג)בספר ל"ז דף ה פרק קדש וז"ל:(שבת

חכם איש על מצוה היה נר"ו למורי ראיתי וכן

ובמרירות לפניו ומתחנן בנים לו היו שלא מקרוביו

שבת תוספת על והזהירו הדבר , על מאד נאנח

בערבי קריה ברחובות סובב ולהיות כחו, כפי להוסיף

להוסיף העם את להזהיר שבתות ובמוצאי שבתות

שאלתיו ואנכי לנפשו. תקון ימצא ובכן הקדש, מחול

ה' אמר "כה הכתוב בלשון והשיבני הדבר על

יד להם ונתתי שבתותי את ישמרו אשר לסריסים

ה' את העובד ואשרי ומבנות ". מבנים טוב ושם

לקדושת גדול אפוטרופוס לעולם להיות בשמחה

היכלה מבני להיות למעלה קרנו תרומם אשר השבת

ומיודעה . אלופה שבת , של

מה ולמען לך אגיד בוראך בעבודת נפשך תתלהב

של ידו מכתב סתרים במגלת שמצאתי

והוא ע "ה , עזרא בן אברהם כה"ר הגדול החכם

לילה חזיון בחלום השבת מאת אליו שלוחה איגרת

בחצי וי"ט , מאות ותשעה אלפים ארבעת בשנת וז "ל :

הספרדי אברהם ואני טבת, לחדש בי"ד שבת ליל

הנקרא האי מערי אחת בעיר הייתי עזרא בן הנקרא

נושבת . ארנון מגבולות ז' גבול שהוא הארנון קצה

בחלומי ואראה עלי. עריבה ושנתי ישן הייתי ואני

חתומה . אגרת ובידו גבר כמראה לנגדי עומד והנה

אליך ששלחה האיגרת נא קח אלי: ויאמר ויען

אשר ה' את ואברך לה ', ואשתחוה ואקוד השבת.

תשע"ג בראשית פר' דשב"ק דא"ח כהליקוטי

נטפו וידי ידי, בשתי ואתפשנה הכבוד, זה כיבדני

בקוראי אך למתוק . כדבש בפי ותהי ואקראנה, מור,

ואשאל נפשי. יצאתה וכמעט בקרבי לבי חם הטורים

אשר מיום כי חטאתי, מה פשעי מה לנגדי, העומד

ולמדתי בראני אשר והנורא הנכבד ה ' את ידעתי

בואה ובטרם השבת את אהבתי לעולם מצוותיו,

הייתי בצאתה גם לבי, בכל לקראתה יוצא הייתי

כמוני עבדיה בכל ומי ובשירים . בשמחה אותה משלח

היא . וזו האגרת ? זאת אלי שלחה ומדוע נאמן

אני בי'מה] רביעית יקרים, דת עטרת שבת

ברית אות אני ובניו ה' בין הדברים.

א-להים כלה מעשיו כל ובי ודורים . דורות לכל עולם

ירד ולא ספרים. כל בראשית כתוב וכן אדירים . אדיר

על לחיים עונג אני להורים . מופת אהיה למען מן , אז

נקבות חדוות אני קברים . שוכני לעם ומרגוע האדמה,

בי יתאבלו ולא נערים . עם זקנים בי וששים וזכרים .

ימצא והשקט ישרים . מות על יספדו לא ובי אבלים ,

בהמות , כל ינוחון בשערים . אשר והגרים ואמה , עבד

וכל ושוורים . וחמורים בסוסים איש, ביד הם אשר

כנזירים . חשובים יבדיל וגם יקדש הוא ביינו המשכיל,

מאה נפתחו וביומי תבונה, שערי ימצאו יום בכל

ודבר חפץ , מצוא מן וכן דרך, מעשות מכובד שערים.

שמרתני למען אשם, מכל שמרתיך אני דברים . כל

אשר בך נמצאת שגגה ובזקנותך נעורים. מימי מאד

ואיך ז ', ליל לחלל כתוב ושם הספרים. אליך באו

האמונים , דרך איגרת לחבר נדרים. תדור ולא תחשה

השבת : ציר אלי ויאמר ויען העברים . כל אל ותשלחם

אתמול ביתך אל תלמידך הביאו אשר לה הוגד הוגד

השבת , את לחלל כתוב ושם התורה , פירושי ספרים

להלחם השבת כבוד בעבור מתניך תאזור ואתה

פני תשא ולא השבת, אויב עם התורה במלחמת

איש.

וארחץ ואיקץ מאד נבהלה ונפשי עלי רוחי ותתפעם

אור אל חוצה הספרים את ואוציא ידי,

ויהי ערב ויהי הפסוק פי' שם כתוב והנה הלבנה,

ב' יום בוקר היה כאשר כי אומר והוא אחד , יום בוקר

היום . אחר הולכת הלילה כי שלם, אחד יום עלה -

כי הפירוש, זה קרעתי גם בגדי, את קרעתי וכמעט

שבתות ישראל יחללו ולא א ' שבת לחלל טוב אמרתי

לעג כולנו נהיה גם הרע . הפירוש זה יראו אם הרבה

ואדור שבת, כבוד בעבור ואתאפק הגוים . בעיני וקלס

עד הקדוש, יום צאת עד לעיני שינה אתן אם נדר

יום ראשית את לבאר ארוכה, איגרת שאכתוב

כל כי ומוקש. פח ולהסיר מכשול להרים התורה ,

לא כי יודעים עמהם הצדיקים גם הפרושים ישראל

רק יום כל הש"ית מעשה בראשית פרשת נכתבה

השבת , את ישמרו איך התורה שומרי שידעו בעבור

והנה השבת; ימי לספור הנכבד , השם שבת כאשר

ה - יום סוף יהיה לשמוראם לנו היה ז ', יום בוקר עד ו'

ישראל כל מתעה הפירוש זה הנה הבא . הלילה

חיים גם הרחוקים, גם הקרובים גם ובמערב , במזרח

ינקום יתברך השם הזה, בפירוש והמאמין מתים. גם

תדבק גדול בקול אותו הקורא ממנו, השבת נקמת

בפירושי אותו הכותב הסופר גם חיכו. אל לשונו

ולכל תכהה, כהה ימינו ועין תיבש, יבוש ידו התורה

עכ "ל. הימים . שבעת וכאור חזק , אור יהיה ישראל בני

ועל מכאןמו] וכותב : הימים החמדת מוסיף זה

וכמה כמה ולהוודע להודיע רבא מודעא

מעשה הרואות עיניך כבודה. על קודש שבת מקפדת

מעשה שכתבו, מה שכתבו אף ההם, תלמידים כי הזה

כל את והחריד הרעיד זאת כל ועם ח"ו, עשו לא

את לחלל וחוטא לרשע כי אף רבם. על הזאת החרדה

מהם עלבונה תתבע שהשבת שבת , של הדרה כבוד

עליהם תכבד וביותר חיקם. אל שבעתים להם להשיב

הגידו חכמים כאשר כניסה , בכבוד בהקל אשמה עון

להוציא אלה כל ויהיו היום. לכבוד קודם לילה כבוד

כן על הלילה, אחר הולך שהיום האומרים המינין מלב

וגם לילה , של גדולתה תפארת יקר את הגדילו

אומן, אמונת להורות - כתובתה עיקר על תוספת

ברוח חכמים למדו כאשר היום , אחר הולך שהלילה

פרטי בשומעו בער איש נתחכם וכבר בינתם .

והלא לאמר: עדתי, בקהל בדרושי מפי האלה הדברים

לנפשך חכמה דעה כו

ואומר מכריז השביעי" ביום אלהים "ויכל מלא מקרא

הז ' יום בהגיע אלא הקדש, על מחול תוספת שאין

כי בינה .- השם לו חלק ולא מלאכתו. כלה בו ממש,

שעותיו ולא רגעיו ולא עתיו לא יודע שאינו ודם בשר

רגעיו יודע שהוא הקב"ה אבל הקדש, על מחול מוסיף

וכמאמר השערה , כחוט בו נכנס ושעותיו ועתיו

חסר, העולם היה מה אמרו וגם בב "ר. הרשב"י

גומרו. וזהו מנוחה באתה שבת באתה מנוחה.

זי"ע מוהר "ן דרביה"ק הילולא בסעודת שנאמרו מדא"ח קטעים

זי"ע מוהר"ן יה "ק דרב הילולא ת מסעוד דא"ח

לבנ"י שישנן הכלליות העבודות ב'

הנה מהאריז "ל א] הו')אי' שער ק "ש כונת (שעה "כ

אלקיכם , לה' אתם בנים נקראים שבנ"י

ז "א דהוי"ה -אלקי"ם , מיחוד נאצלה בנ "י שנשמת

עבודות , ב' בכללות לבנ"י יש וע"כ דאצי', ונוק '

שהם התורה , מצוות רמ"ח כל לבנ"י יש א' דמצד

בתיקו"ז ע "א)נקראים עד ל דמלכא (תיקון אברי רמ "ח

פכ"ג) התניא בספר ביאורו מצוות (ועי' שהרמ"ח היינו ,

אדם , – התורה זאת שנקרא הז "א, בבחי' הינם

חיות בהם שנמשך אברים רמ"ח יש שבאדם שכמו

שהם מצוות רמ "ח יש ז"א – בהתורה כך הנשמה

יש ואמנם האלקי, אור בהם שנמשך הצינורות

והיא המלכות מבחי' נוספת כללית עבודה לבנ "י

דקדושה , הדמיון לבחי' השייכת (שכחהעבודה

מלכות) – הנוק ' מבחי' משתלשל העבודה המדמה והיא

וזכה , גמורה ופשיטות בתמימות האמונה דבהירות

בלקו"מ וכדאי' המדמה , כח ותיקון בירור (תנינא ע "י

ח) אות ח , שיש תורה אמת לצדיק התקרבות שע"י

של המדמה כח נתקן עי"ז נבואה רוח בחי' בו

בהירה לאמונה זוכים ועי"ז אליו המתקרבים

ג "כ שהיא כראוי, לתפלה זוכים זה שמכח ומבוררת,

בלקו"מ וכדאי' המלכות, ובחי' סב)מעבודת (תורה

בשעת כנגדו עומד שהש"י האדם אצל שברור שע"י

הכוונה , בשלימות לתפלה זוכה עי"ז (וזל"קהתפלה

כל שמלא שלם, בלב ידיעה האדם יודע היה אם ובאמת שם

התפלה. ושומע התפלה , בשעת עומד והקב"ה כבודו , הארץ

לכון מאד מדקדק והיה גדול, בהתלהבות מתפלל היה ודאי

שלם, בלב ידיעה זאת יודע אינו שהאדם ובשביל דבריו. את

וכל כך . כל מדקדק ואינו כך , כל מתלהב אינו זה בשביל

ודקדוקו . התלהבותו כן וידיעתו , שכלו מעוט לפי אחד

היא הידיעה והסתרת שבלב , הטוב מהיצר היא והידיעה

אפיקורסות הן הן הידיעה , והסתרת שבלב. הרע מהיצר

עכל"ק) ברעה. לפל לבו את מקשה הרע שהיצר ,וקשיות,

המדמה כח ובירור תיקון ע "י זוכים הגבוהה ובדרגה

עליונים ל יחודים בזה ולעשות הק ' שמות ראיית

קדושים .

ופירותיו האילן בבחי' ונוק ' ז"א

וידוע ועפ "זב] חיים, עץ לאילן, נמשל הז "א דבחי'

הייחודים עבודת את להמשיל (שהיא יש

הז "א) את המסבבת הנוק' עלעבודת הגדלים פירות כמו

גדלים האילן את וכשמתקנים אותו, ומסבבים האילן

בנ"י רוב עבודת עיקר היום וכך טובים, פירות עליו

ולימוד המצוות קיום דבעבודת האילן, בתיקון היא

מתעסקים הז "א שמבחי' העבודות שהמה – התורה

הנוק ' שבבחי' בעבודה אך ישראל, היחודים,כל (עבודת

והתפלה) האמונה בהון,ובהירות דעסקין אינון זעירין

ובנ "א עולם של ברומו העומדים דברים בבחי' והמה

דמיונות , בבחי' אדם לסתם נראים שהם בהם, מזלזלין

תמתי' 'יונתי נאמר אלו דקדושה דמיונות על אך

בבחי' עדיין שהם שאף זי"ע התניא מבעל וכדאי'

ודמיון הונאה)הונאה לשון חביבים (יונתי המה מ "מ

זי"ע מוהר"ן דרביה"ק הילולא מסעודת כז דא"ח

בחי' שיש ואדרבא תמתי, בבחי' הש"י אצל הרבה

הוא האילן שתכלית וכמו התכלית דייקא שהמה

דוקא . לפירותיו

ומתקיימת עצמו על רביז"ל שלקח הערבות

הק' ספרו בלימוד

והנה הוא ג] זי"ע מוהר"ן שרביה"ק ומקובל ידוע

משיח , - משה שבבחי' הצדיק בבחי'

בנ"י נשמות את להחזיר להש"י ערבות שנתן

ערב עבדך כי – יהודה של הערבות ובבחי' בתשובה ,

הנער , ערבאת הל' בלקוה "ל מוהרנ "ת זה בענין (עמש"כ

ואילך) ג אות ד דאי'הל' מה גם וידוע שמו ), אות (חיי "מ

הוא בעולם שיצא לקו"מ שספה"ק רביה"ק שאמר

לימוד בעולם שכשיתפשט אי' וכן דגאולה, אתחלתא

קרובה , לגאולה ולצפות לחכות יש הרי לקו"מ ספה"ק

הרמב"ם דברי ידועים ה"ה)והלא תשובה מהל' (פ"ז

בע"כ וא "כ בתשובה, אלא נגאלים ישראל שאין

לתשובה בנ"י את שמביא הוא רביז"ל ספרי לימוד

ע"ע רביה"ק שלקח בהערבות נכלל וזהו שלימה,

בתשובה . המה יחזרו הק' ספרו ילמדו שבנ"י שע "י

האמונה שעבודת בעלה עטרת מלכות לעת "ל

התומ "צ קיום על ישפיעו והיחודים

ופנימיות אי'ד] דהנה הנ "ל , עפ"י לבאר יש הענין

האריז "ל ב'מרבינו פרק אריך (שער

מקומות) הרבה דמלכות ועוד הבחי' יהא שלעת "ל

הז "א, מעל המלכות שתעלה בעלה , בעניןעטרת (ויש

במקו"א) בזה שהארכנו עמקויות מיני כל יש זה ובעניננו ,

וענין הז"א , בבחי' היא התורה דכל הנ "ל עפ"י לפרש

כנ "ל)היחודים והתפלה ובזה"ז(והאמונה המלכות, בבחי'

והיינו להנוק', משפיע שהז "א הנוק', מעל הז"א הרי

הר "ז מצוותיה וקיום התורה לימוד ע"י שכהיום

ומצוותיה התורה ע"י וזוכים המלכות, לתיקון משפיע

אך היחודים, לדרגת ולזכות והתפלה האמונה לתיקון

שיעסקו שע "י להז "א, ותשפיע הנוק' תתעלה לעת"ל

יזכו היחודים ועבודת והתפלה האמונה בעבודת בנ"י

ממילא ויתעלו התורה סודות ויותר יותר להשיג

ערוך , לאין נעלה באופן התורה מצוות כל בקיום

זי"ע הק' הבעש"ט מרבינו תולדותוכדאי' פר' (עה"ת

ד) חז"לאות דברי ע"ב)על סא בטלות (נדה שמצוות

לא התורה דזאת ח "ו, כפשוטו הכוונה דאין לעת"ל ,

איך בנ "י ישיגו שלעת"ל אלא מוחלפת , תהא

יעשו לא וממילא פשם חיות ממש הם שהמצוות

אלא כך כל המלך ציווי וקיום עבדות בתורת המצוות

חיותו חי שהאדם כמו מאליהם , כאילו יעשו המצוות

ה' יחוד בענין יהי' העבודה עסק ועיקר מעצמו,

מאליהם כאילו יעשו והמצוות וכו', היחודים ועבודת

על לעתיד תשפיע דהנוק' כנ "ל והיינו ממילא, באופן

חב"ד בספרי גם מאריכין זה [ובענין וככההז"א (המשך

ועוד) תקכח , ע ' תרס"ו המשך פפ"ח , דאי'תרל"ז הא בביאור

בבחי' היא דהנשמה הגוף , מן ניזונת הנשמה דלעתיד

הנוק ', בבחי' שהם והנה"ב הגוף לעומת (ועייןהז"א

תשס"ו ) שנת החכמה שבים התניא בספר בשיעורים בזה

הגוף כ"כ יזדכך הנוק' מעלת כשתתגלה לעת "ל וע"כ

ואכמ"ל ]. הנשמה , אל הם שיאירו עד והנה "ב

זו בבחי' נמשכה הדורות יחידי הצדיקים תורת

עט"ב דמלכות דלעת "ל

והנה שמה ה] בפרט, ישנו בכלל שישנו מה כל

הצדיקים אצל הרי לעת"ל בנ"י כלל שיזכו

עתה , כבר הבחינה ישנה כבר הדורות יחידי הגדולים

בלקו"מ רביה "ק כא)[וכדברי הגדולים (תורה שהצדיקים

רק צדיקים לשאר שיתגלו השגות עתה כבר משיגים

כל הרי הגדולים הצדיקים שאצל והיינו לעת"ל ],

דלעת"ל זו בבחי' להם נתגלתה הגבוהה תורתם

ויחוד באמונה דבקותם שמרוב בעלה , עטרת דמלכות

ובתפ משורש ה' התורה להמשיך זכו קץ אין לה

הצדיקים תורת כל ע"כ דלעת "ל, והגבוה העליון

דהאמונה והכח דהיחודים הכח בה יש הגבוהים

הז"א , על משפיעה שהיא לעת"ל , שתתגלה והתפלה

בקביעות להלומדם אלו תורות ומביאים גורמים וע"כ

כראוי, התורה כל ולקיים שלימה, בתשובה לחזור

וכנ"ל. הז "א על המלכות תשפיע דלעת"ל ובבחי'

לנפשך חכמה דעה כח

בבחי' הצדיק תורת לימוד ע"י הבאה התשובה

צדקינו משיח שע"י התשובה

ומתוך הכח ו] שאת ביתר לנו מתברר הנ "ל כל

תורת בלימוד הטמון הנשגב הסגולי

האמת , הצדיק בתורת בתמידות שהעוסק הצדיק ,

אודות במחשבות ראשו כל שמתמלא באופן ובפרט

וכ "ש יחודים, לבחי' נחשב בעצמו שזה הצדיק , תורת

שמתגלה איך הצדיק בתורת ולחפש להביא יוסיף אם

בתורה ויעיין והיחוד, והאמונה הדבקות ידה על

אותה ויחבר היחודים , תורת בבחי' היא איך בלקו"מ

כפי האריז "ל דרבינו החיים עץ שהוא האילן אל אל

כפי זו תורה עם לחיות וישתדל מדרגתו, ולפי יכלתו

מכל השגתו ומבקש בריותיו עם בטרוניא בא הקב"ה (שאין

ומדרגתו ) ויכלתו כחו כפי שיעשה שבודאי אחד ברור הרי

בתורת הגנוז העצום והאור הכח כ "ז ע "י שיתגלה

והתיקון האור לבחי' זה באופן הלומד ויזכה הצדיק ,

תורת אותו ותחזיר עט "ב תהא שהמלכות דלעת "ל

לגמרי, אחר באופן להש"י שלימה בתשובה הצדיק

ובבחי' באופן התורה מצוות כל לקיום ויזכה

את שיחזיר צדקינו, משיח שע "י דלעת"ל דהתשובה

לגמרי, ערוך לאין נעלה באופן שלימה בתשובה בנ"י

הצדיק בספרי הלומד יזכה זו נעלית תשובה ומעין

וכנ"ל. הראוי ובאופן

ונצרכת המותרת מעשית קבלה בחי'

וזהו ונדרשת ,ז ] המותרת מעשית קבלה בבחי'

והיא האסורה, מעשית קבלה בחי' שישנה

בבחי' זהו אך וכו', וזהב לכסף מעפר להפוך איך

אך גשמיות , לעניני החכמה שמנצלים הגויים , חכמת

מעשית קבלה והיא התורה חכמת – האמיתית חכמה

עפר שהוא האדם את להפוך איך ונצרכת , המותרת

העליונים , והזהב הכסף אל ולהעלותו האדמה מן

שבחי' היראה ואל הכסף שבחי' האהבה אל היינו

להעלותהזהב, – הזהב אל הכסף להפוך אחרת (ובדרגה

הזהב) שבבחי' הרדל"א אל וצריך הכסופין ומותר ,

הצדיק ובתורת בהיחודים להתהפכות להשתמש ים

ביחודים , הצדיקים שעושים הפעולות ענין וזהו זאת,

להש"י, שלימה בתשובה ידם על לשוב פעולות היינו

בעבודת שלעסוק זי"ע ראטה ר"א הרה"ק וכ"כ

בתשובה ידם על לשוב עבודה "י בשביל היחודים

כלל חשש בזה אין מעבודתשלימה שנמנעו לאלו (אף

ואכמ"ל) בפ"ע , עבודה בתור היחודים גילה ועסק והקב"ה ,

הק ', מהשכינה שנובעים תורות קדושים אוצרות לנו

שהיא שבהם הפנימית הנקודה ולמצוא לחפש ועלינו

להחזירנו עלינו שתשפיע והיחוד האמונה נקודת

הש"י. כרצון שלימה בתשובה

דהושענא רבא יומא ולימודי הסוכה סגולת

הנ"ל בבחי' תהלים וספר תורה במשנה רבא

וזהו האמונה ח] בבחי' שהיא הסוכה , בחי' ג"כ

"ואמונתך כדכתיב האדם את המקפת

אור שהיא האמונה אור הרי בסוכה וה"נ סביבותיך",

עלינו להשפיע הכח ומקבלת אותנו מקיפה המלכות

מלכות גבר, תסובב שנקבה דלעת"ל האור בבחי'

שנ "א נא , – הושע בתפילת הרמז וזהו כנ"ל, עט "ב

שלה שהשם הק' שהשכינה לרמז ב "ן, עה"כ בגימ'

והאמונה שהתפלה אותנו, להושיע יכולה היא ב"ן ,

ולהחזירנו להושיענו יכולים הם הק' והיחודים

יומא רבא הושענא ביום ובפרט שלימה , בתשובה

מאירה זה ביום הרי משיחא , מלכא דדוד דאושפיזיה

המשפיעה התפלה וכח המלכות והארת וכח דרך

זה ביום בנ"י ועוסקים התורה, כל לקיום ומביאה

בבחי' הוא תורה שמשנה תורה, משנה בקריאת

בחז "ל וכדאי' האמת הצדיק ע"ב)תורת לא (מגילה

מפי רבינו משה תורה שב]משנה ש[תוכחות הלשון

אמרן שם)עצמו תוס' הקודש, תורה (וברוח שמשנה ,

היא דמשרע "ה מוסר שהיא בתורה חמישי ספר

ה ' נקודה שנקראת המלכות ספי' (מהה'בבחי'

שבד'פרצופים) המצוות כל קיום על משפיעה והיא ,

תהלים בספר בנ "י עוסקים וכן הז "א, שכנגד חומשים

שסגולתם המלכות , תורת שהיא דהע"ה תורת

רביז "ל בזה שהאריך כמו בתשובה האדם את להחזיר

עג) תורה תנינא הקים (לקו "מ שדהע"ה נאמר שע "ז ,

ובזה הפרה על עול שמניחים שכמו תשובה , של עולה

זי"ע מוהר"ן דרביה"ק הילולא מסעודת כט דא"ח

הרגיל כך לחרוש, שצריכה למקום אותה מוליכין

ומוליך העול בחי' דהע "ה עליו הניח תהלים באמירת

ע "י שיחזור שלו הפרטי לשער אותו ומכניס אותו

לימוד כנ "ל בזה נכלל נעלה ובאופן שלימה, בתשובה

שכולה הגבוהים הצדיקים בתורת השנה ימות כל

שנזכה ויה "ר וכנ "ל . והיחודים האמונה בדרגת

שהיא השכינה , שהיא הנופלת דוד סוכת להקמת

בתיקון אותנו ולתקן אותנו להקים יכולה בהקמתה

ברחמים עולמים לתשועת זה ידי על שנזכה השלם

בב "א .

ואמן אמן לעולם ה' ברוך

לנפשך חכמה דעה ל

המשך - ש"ח הר"ן שיחות

כי על ויסוריו הזה, עולם מעמל לברוח מקום אין כן

בדרכה לילך עצמו על לקבל התורה, עמל אל אם

לו. וטוב אשרי ואז וכו'. במלח פת לאכל התורה, של

לבקי היטב מובנים והדברים ודאי הזה בעולם אשריו

על ומסתכל הרבים ודאגותיו הזה עולם ביסורי קצת

לברכה זכרונו רבנו של בשיחותיו מזה ועין האמת.

בהמעשה ועין לעיל, מעשיות הספורי אצל הנדפסים

וכו': והתם החכם של

מודים אפילו העולם אומות של המחקרים חכמי

תמיד יסורים מלא הזה שהעולם זה, לכל

טוב שאין ואמרו, מזה. הרבה בספריהם וכמבאר

הזה בעולם שצריכין דהיינו הסבל אם כי הזה בעולם

אבל וכו'. עליו שיעבור מה כל לסבול עצמו על לקבל

התורה בלא להעולם מועילים אינם דבריהם כל

זוכה אדם אין כי ישראל. בני אנחנו שזכינו הקדושה

ושלא הזה בעולם הסבל עצמו על שיקבל לזה

התורה ידי על אם כי הזה העולם צרות יטרידוהו

האמת היטב עצמו האדם כשמיישב כי הקדושה,

אפילו כי כלל , תכלית שום אינו הזה שהעולם לאמתו

שום בלי ועשירות טובות מלא הזה עולם היה אם

וריק הבל הוא כן פי על אף כלל ודאגות וצער יסורים

עובר" כצל "וימינו עין כהרף ועובר חולף הזמן כי

שנותינו "ימי שכתוב: וכמו , וכו' דקל של כצלו ולא

חיש גז כי ואון עמל ורהבם וכו' שנה שבעים בהם

צער מלא הזה העולם כל שגם שכן מכל ונעופה".

מגדול שעור, בלי וטרדות ודאגות ויסורים ויגונות

עד המופלגים העשירים גדולי גדולי מן קטן, ועד

וטרדות דאגות, מלאים כולם שבעניים, העני תכלית

שונים, מיסורים יסורים ושארי פרנסתם, הוצאות

קיסרים ואפילו לכל. כידוע והרפתקאות וצרות

ויסורים דאגות מלאים גדולים ושרים ומלכים

בהם שבקי למי כידוע שיעור בלי רבים ופחדים

לחכמי אפלו ומבואר ידוע זה וכל ובדרכיהם.

פ על ואף העולם. כי האומות מזה שיברח מי אין כן י

הקדושים, ומצוות בתורה חלקו כשבוחר אם

כדי העולם מזה המעוט בתכלית להסתפק ומרוצה

העבודה. ועל התורה על ימיו ולבלות בתורה לעסוק

לפטור הזה, העולם עמל מן לברוח יכול דייקא אז

של נפש ומרירות וטרדות ויגיעות עמל מעליו

בתורה אמתיים חיים ולחיות הזה, העולם דאגות

בעולם האמתיים החיים עיקר הוא אשר ה', ועבודת

הבא : ובעולם הזה

הכי כתיב שהנבואה ונודע מצרים, בארץ יעקב ויחי

כי מצרים . בתוך דייקא נתגלה גדולה

גשמי, דבר ע"י חיות לו שיהיה לאדם כשנדמה

במקום ולא זה במקום להיות דייקא עצמו ויצמצם

אבינו יעקב כי הימין, לקץ להגיע יוכל לא כך אחר ,

אמיתי חיות לו שהיה ע "י הימין קץ את לגלות ביקש

בתוך שהיה גם אלא חיצוניות , סיבות בשביל לא

חיים חי אעפ "כ בסדר , היה לא והחיצוניות מצרים ,

יעקב כי ישראל , לארץ לעלות זכה ובסוף אמיתיים .

בארץ להיות וזכה עצמותיו את והעלו מת לא אבינו

בשלימות . ישראל

אפילו ובודאי הקדושה המשנה דברי ונאמנו צדקו

בעולם לסבול שבוחר שמי פשוטה. פי על

ועל ישתה במשורה ומים במלח פת לאכול הזה

ומים במלח פת אפלו כי יחיה, צער וחיי יישן הארץ

הוא כן ועל בהרחבה, זוכה אדם כל לאו במשורה

אבל צער, חיי לחיות מרוצה להיות זה כל עם צריך

כמו בתורה לעסוק כדי עצמו על מקבל הוא זה כל

כן עושה אם אז עמל , אתה ובתורה שם: שכתוב

כי ודאי . הזה בעולם אשריך לך. וטוב אשריך בודאי

המשך - ש"ח הר"ן לא שיחות

עצמו על שמקבל מאחר אמתי חיות לו יש בודאי

האמת להשיג וזכה הזה. עולם יסורי כל לסבול

בו. להתענג נחת בשביל נברא לא הזה שהעולם

מלא הוא העולם בזה להתענג שרוצה מי אדרבא

בורח הוא רק לעיל . וכנזכר ומכאובות וכעס יסורים

וארך חיינו הוא אשר התורה לעמל הזה העולם מעמל

עולם שהוא הבא לעולם שיזכה די לא אז ימינו.

אפילו כנגדו עולה אינו הזה העולם שכל הנצחי

חלקו. אשרי לו אשרי הזה בעולם גם אף עין, כהרף

אפשר אי אבל הסבל כמו טוב אין הזה בעולם כי

אל כשבורח אם כי הזה העולם יסורי של הסבל לקבל

וכנ"ל : הקדושים והמצוות התורה עמל

בעולם הנה מושרשים ישראל שנשמות ידוע

חיי לאדם לומר אפשר האיך וא "כ התענוג ,

צער, ושום צרות שום רוצה אדם אין הרי תחיה, צער

המשך שלכן אלא התענוג. מעולם שורשינו כי

צערהמשנה חיי כי אשריך ', עמל אתה 'ובתורה הוא

התענוג אמיתיים, חיים חי אבל בחיצוניות אולי הם

אמיתי חיות וזה התוה"ק. בעמל שיש האמיתי האלקי

שאין בעוה "ז משא "כ ית"ש. באלקותו דבוק כי לגמרי,

אמיתיים . תענוגים כלל בו

בספה"ק כי ככתוב פקדון, לשון פקודא זה מצוה כל

תענוגים לו ויש פקדון נשאר המצוות קיום שע"י

וע "י אורות תר"ך יש הכתר בעולם כי נצחיים ,

אור התגלות בו שיהיה שצריך כמו המצוות שמירת

לנצח . רוחניים בתענוגים להתענג זוכה עי"ז ה ',

זוכה וח"ו אינו היהדות קדושת על שומר אינו אם

אני 'כי בחי' שבמצוות , אלקי אור להרגיש

פגה "ב , בחי' רח"ל ריק אותיות יגעתי', לריק אמרתי

כששב אך שבמצוות . האלקי אור מרגיש אינו שעי"ז

התורה אור להרגיש בעוה"ז זכה שלא הגם בתשובה ,

ולפעמים אפרסמון. נהרי לי"ג לעוה "ב יזכה והמצוות

האלקי התענוג להרגיש זוכה שאינו אדם על עובר

אזי שלו, הבחנה לפי אחד לכל ומצוות , בתורה שיש

ובעולם המשיח בביאת האמונה עיקר להאמין צריך

בבחי' כשהוא שגם מאד , פשוטה עבודה שזה הבא,

וסגור פגם איזה פגם שאם יגעתי', לריק אמרתי 'אני

רוח נחת לעשות יתגבר אזי הקדושה , אור כל ממנו

ואם לא . או אורות לו נותן השי"ת אם משנה לא לה ',

החיות שעיקר לזכות יתעורר אותו משגע הרע היצר

הזה . בעולם ולא הבא בעולם רק הוא והתענוג

הקדושה ,וכשישוב ענייני על בפרט בתשובה

התלהבות להרגיש שזוכה הוא הסימן

כמה קצת, מתקן אם אפי' ומצוות , בתורה ואורות

טעם לטעום זוכה מיד הקדושה , דרגת באיזה שמתקן

בחי' והוא הק', התורה וטעם שבת טעם תפילה

לעוה "ב . לך וטוב בעוה "ז אשריך

שחפץוהדברים למי מאד ומובנים מבארים

עצמו. את להטעות רוצה ואינו באמת

רק מתלוצץ הוא כאלו מדברים שמתלוצץ מי כי

עצותינו לקבל רוצה שאינו היינו מעצמו,

רק רוצה הוא כי אליהם. ערפו ופונה האמתיות

בידו, ימחה ומי הזה, העולם מצולת ביון לטבוע

(תהל דרכו אחד כל ה'יאחז בשם "ואנחנו ח) כ ים

נזכיר": אלקינו

שדיבר וכמו אחד על לברכה זכרונו רבנו שאמר

היה לברכה זכרונו רבנו וכונת הרבה, עמו

להם שאין במים בהם שנטבע ממקומות להוציאו

לבו את וחיזק סוררת כתף נתן האיש אותו אבל סוף.

פי על אף בלבו לברכה זכרונו רבנו דברי קיבל ולא

אמתיים לברכה זכרונו רבנו שדברי הבין הוא שגם

רבנו ואמר ענה לקבלם. רצה לא אבל ונפלאים,

במים שנטבע מי כמו דומה האיש זה לברכה: זכרונו

להוציאו ורוצה ידו ופושט אחד ובא לאיבוד, והולך

בעזות ערפו ופונה סוררת כתף נותן והוא משם,

להוציאו, בו לתפוס עצמו את להניח רוצה ואינו

הזה בעולם יונעם ולהשומע להצילו. הבא מן ובורח

הבא : ובעולם

בעניןכמו הזהרות וכמה כמה ששומע אחד יש כן

מה לכל ומסכים הנוראים , המשחיתים הכלים

ההסכמות כל ואחר בזה , והזהרה חיזוק דברי ששומע

שהוא רבינו אמר לזה כלל , מעשיו את משנה אינו

לנפשך חכמה דעה לב

ובאים לאיבוד, והולך במים שטובע האיש כמשל

ובורח סוררת כתף נותן אבל מסכים הוא להצילו,

של העצות לקבל לזכות צריך לכן להצילו. מהבא

לקיים . אלא להסכים רק לא אמת , צדיקי

נחמן תם רבי הרב שיחות ספר ונשלם

יתברך: השם בעזרת

הק'ועיקר השיחות מספר לקבל שזכינו העצה

בכל להתבודד לעצמו יקבע אדם שכל הוא

לפני לשבת הקבועות, תפילות מהג ' חוץ יום,

בקביעות ולהתמיד לבו, כל לפניו לספר השי"ת

על שעובר אפי' כי ויום , יום בכל הצדיקים בספרי

לצדיקים עצמו שמתקשר ע"י שעובר, מה אדם

קבוע להיות אחד , רגע אפי' ויום , יום כל בקביעות

לשוב בודאי יזכה כך אמת, צדיקי בספרי להסתכל

בתשובה .

ונתחזק.חזק אני חזק כי מחדש, הספר נתחיל ותיכף

את להכיר צריך שאדם ה', גדול כי ידעתי

באמת בו דבוק להיות יזכנו ה' לדרגא , מדרגא השי"ת

בב "א . ברחמים גוא"צ בביאת

הר "ן שיחות הספר בתחילת המובא הפדיון סוד

יקראהו מעות, צדק ברגליהם": אשר היקום ואת

קדישא : מלכותא צדק לרגלו:

דז "א הנה נה "י במקום הוא המלכות מקום עיקר

כי מלכות , בחי' הוא ומעות רגלין , בחי' שהוא

הנפש, שורש הוא הכסף מולך , הוא כסף לו שיש אדם

נפשו, את גוזל כאילו העני את הגוזל חז "ל כמ "ש

כי אוהבים יותר לו יש ממון יותר לאדם שיש וכמה

להם היה האמיתיים [והצדיקים גדול. יותר נפש לו יש

ברוחניות]. להם שהיה שפע מרוב נפש

ושכינתיה והנה קוב "ה לייחד הוא העבודה כלל

הוא הויה שם כי הדינים, להמתיק דהיינו

הדין, מדת הוא ואדני אלהים ושם הרחמים, מדות

הסתרה ממנו נעשה הדין שמדת גורמים והחטאים

בתוך הויה שם מתייחד ה' אור התגלות וכשיש ח"ו,

ה' אור נתגלה כי נמתק והכל ואדני, אלהים שם

הדין. במדת ההסתרות , כל נמצאים והיכן ורחמיו.

שהמעות כיון המעות, בתוך משתלשל זה ובגשמיות

במלכות . מושרשים

נפש וע"י את בידו אוחז הרי המעות, מקבל שהצדיק

לנפש להתקשר כלי זה כביכול הזה , האדם

שבו. הדינים ולהמתיק שבו הדין ולהרגיש האדם

אני דינאא בינה, הדינים שורש דינא , דמלכותא

אלא נמתק הדין אין גבורה, לי בינה

אלבשרשו, לבנו, אומר שאבא כמו הדבר, וביאור

t"w:א . 'iq n"ewla k"yn dfl sxvpexy` mewid lk z`e" :aezky enk ,oipic zpiga md zern ,oeictd zlebq oipra

diryi) zpiga dfe ,oilbx zpiga md zernd `vnp .(h"iw migqt) ,'eilbx lr ecinrny mc` ly epenn df' "mdilbxa

'`pic `zeklnc `pic' ik ,oipic zpiga `ed zeklne .(edil` gzt) '`yicw `zekln wcve' ,"elbxl ed`xwi wcv" :(`"n

ip`" :(g ilyn) aezky enk ,dpiaa oipicd yxye ,oyxya oipicd wizndl jixve .oipic zpiga md zern ok lre .(i oihib)

."dxeab il dpia

dlecbd ci mici izy my yiy epid ,mici yly dpiaa yi ik ,oipicd oiwznp zernd lr micid oigipny ici lr ok lre

,dpiaay mici yly zpiga mdy micidl oipicd `edy zernd `ay ici lr ok lre dnxd ci `ed micid zellke ,dwfgd cie

ici lr diyrd mlerd dfay oicd wizndl jixve ,l"pd mici ylyd myy dpia `ed oyxy ik ,oyxya oipicd oiwznp

המשך - ש"ח הר"ן לג שיחות

שבאמת סטירות , שתי לך אתן תלך אם ברחוב , תלך

לו לתת באמת מכוון ואינו מאד , מאד אותו אוהב

ממה נפשו את להציל אלא כלל , סטירות שתי

ברחוב , הלך הילד באמת ח "ו ואם ברחוב . שנעשה

סטירות שתי לו לתת עצמו להוריד מוכרח האבא אזי

אחד יבא אם אבל ברחוב. פעם עוד ילך שלא כדי

האה אותה האבא אצל בזמןויעורר לו שהיה בה

להמתיק יוכל עי"ז לרחוב, ילך שלא בנו את שהזהיר

האהבה ואותה המוחין מעורר כי בשורשו, הדין את

בשורשו. הדין את שעשה בזמן

מלך והשי"ת ית' והוא הק ', התורה את לנו שנתן

הצדיק צריך לכן ומשפט צדקה אוהב

הוא הדין ושורש המשפט . מתוך ית' רחמיו לעורר

אפשר אי כי בשורשו. הדין להמתיק צריך לכן בבינה ,

בפנימיות להכנס רק עצמה, במלכות הדין להמתיק

ולרדת דין כל להמתיק יוכל ושם הבינה עולם עד

ולהמתיק . ולייחד מלכות לבחי'

רק והוא כי קדושה , ברכה ביחוד שיש מהבחי' אחד

יחוד , בחי' המוחין לעולם עולה שהצדיק ע "י

במלכות . וקדושה ברכה המשיך יוכלל עי"ז

להשי"ת כי מתפלל והאדם בבית, חולה ח "ו כשיש

הוא בודאי להתפלל . שצריך כמו בנו, את שירפא

ית' באלקותו כשמתבונן שהצדיק אלא ישועה. פועל

במציאות ההתבוננות שע"י הבינה, לעולם עולה הוא

שהוא בפשטות, העולם מהתגלות יוצא הוא אלהות

ומתעלה הטבע , בעיני שרואים כמו מלכות , בחי'

ועי"ז ית"ש, באלקותו בהתבוננות הבינה לעולם

בזה הטבעית המציאות לתוך גם המתקה ממשיך

העולם .

יד שלשה החזקה, יד הגדולה, יד בבינה: ידים

את הרמה. המעות בתוך שיש ומכיון

ואוחז הנפש, על ששורים הדינים ובתוכו הנפש

הוא ימין יד ידיים, ג' יש קבלה שע "פ בידיו, המעות

עוד יש ובאמצע החזקה , יד הוא שמאל יש הגדולה, יד

לסייע בגופו משתמש הוא כבד משא שמרים כמו יד,

אהבה עבודות, ג' הם וברוחניות המשא. בנשיאת

דרכי של סדר היא התפילה כי והתפארות. יראה

עול, קבלת הוא העשיה עולם בה '. הדביקות

בזמירות , ויראה באהבה נתעורר ואח "כ בקרבנות ,

התניא והבעל יוצר. באמירת להתבוננות שנכנס ועד

שאמר, ברוך לפני יחוד לשם שלו בסידור הכניס

יצירה בין וכן ליצירה , עשיה בין אמצעי בחי' שהוא

וכשנתעלה האמצעי, שהוא קדיש יש לבריאה

הוא והאמצעי גמור, בביטול נכנס עשרה בשמונה

הכלל התפילה. לפני תפתח שפתי אדני בחי'

עבוד של סדר הוא השם .שהתפילה ת

לשורשו.וכן הדין ולהרים להמתיק צריך דין, כשיש

יהיה המשיח ביאת שעד יששכר בבני וכמובא

הבעיה יכתוב צרה , איזה לאדם שכשיש הזה , הדרך

וע "י לצדיק , הפתקא ויביא שורות בלי נייר על

שבנייר, האותיות ע"י האדם בנפש מסתכל שהצדיק

אותו נפש את מעלה ,הוא מכוון שהוא הכוונות ע"י

לאא "ס , אותו ומעלה הדינים כל ממנו להמתיק האדם

כלל. דין שם שאין למקום הפשיטות, לאור

מעלה וכמו שעי"ז המעות , ענין כך הקוויטל , ענין

מכל שלמעלה עליון למקום נפשו את הצדיק

דין.

בכלוהנה ולהמתיקו לשרשו הדין להעלות צריך

המעלה . שהוא מ "ב שם שיש ונודע העולמות ,

,dxivi d`ixa zeliv` epid ,diyrd mlerd dfn dlrnly zenler dylydn mlere mler lka yiy mici dylyd

yly `ixhniba a"n ik .'eke b"a` a"n ly my ici lr wznp ,dxiviay mici ylya diyrd mler ly oicd wiznnyke

dlrnle .ci minrt yly a"n `ixhnib ok mb mdipyy e"wi mye w"iw` my ici lr wznp d`ixad mlerae .ci minrt

yly zeize` a"n md cgi mlky ielnc ielne ielne heyt epid d"n my ly zeize` a"n ici lr wznp zeliv`d mlera

`ly ,ozl jixv df dnk zrcl ,dxzi dnkg jixv dfle ,oipic elv` x`yi `ly ovnw didi `ly ze`xl jixve .ci minrt

:oipic elv` x`yi

לנפשך חכמה דעה לד

מעולם עולים ידו שעל ההתבוננות אש של השם הוא

אחר. מ "ב שם יש עולם ובכל לעולם.

שביצירה ג' מ"ב מ"ב , של שם גימטריא יד פעמים

פעמים שני שבבריאה מ"ב בכח , אנא של שם

ומילוי במלואו פשוט הוי ' שבאצילות מ"ב אקי "ק,

דמילוי :

לראות ורביה"ק 'וצריך מוסיף: ק"פ סי' בלקו"מ

דינין, אצלו ישאר שלא קמצן יהיה שלא

לתן, צריך זה כמה לדעת יתרה, חכמה צריך ולזה

דינין ' אצלו ישאר שלא

שקשה והדרך מה לבדוק אפשר לתת , כמה לדעת

רק לתת , לו שבנקל מה יתן שלא לתת, לו

ממנו שמוציא ידע הוא עי"ז לתת, לו שקשה כשירגיש

עניינו. לפי אחד כל אצל וזה דין . איזה

כסף עוד קצת יש כלל בדרך אחד שכל קבלה יש

הרי דין, איזה עליו שיש מרגיש ואם בכיסו,

האדם על גדול יותר דין שנותנים שלפני הוא הדרך

שישוב כדי יותר קטן בדין תחילה אותו מעוררים ח"ו,

ומקובל ח"ו. קשה היותר הדין עליו יחול ולא בתשובה

בכיס לו שיש הכסף כל שיוציא עצה שיש מרביה "ק

גדולה , המתקה בעצמו שזה לצדיק, או לצדקה

רב , כסף שם שאין אפי' הדין, כל מעצמו שמוציא

המתקה בזה יש שבכיסו, הכסף כל שמוציא זה עצם

נפלאה .

איזה והיו אחד לכל מפורש אומרים שהיו צדיקים

הכלל בחינות . כמה בזה ויש לפדיון , לתת סכום

הצדיקים דעת על לעשותו הוא הפדיון שעיקר

הנ"ל, מ"ב בחי' ג ' ולכוון הכסף לקחת האמיתיים,

דלהלן: הנוסח ולומר

והגבורות 'יהי הדינים שימתקו מלפניך רצון

עליון פלא ידי על פלוני בן פלוני מעל הקשות

שאין ופשוטים גמורים ורחמים גדולים חסדים שהוא

אמן: כלל דין תערובת בו