תיקון הגשה מסכמת שכונת תל גיבורים

נתונים התבוננות תופעה התערבות

שכונת תל גיבוריםחולון

מגישה: ליאורה טוביםנושאים בעיצוב עירוניפרופ' איריס ערבות

סמסטר חורף תשס"ח


שכונת תל גיבורים נמצאת על גבול חולון-יפו-בת-ים בצמוד לכביש נתיבי איילון. •

השכונה החלה כהתיישבות יהודית על שכונת "תל-א-ריש" הערבית שתושביה •נטשוה במלחמת השיחרור.

התחילה כשכונת עולים, לימים נעשתה שכונת פשע, ובגלגולה הנוכחי היא שכונה • חוזרים בתשובה. של

, השיכונים של אז נותרו עד היום והם 50"השיכונים הישנים": נבנתה בשנות ה־•ומתפוררים. מוזנחים

התקיים ניסיון מוצלח לשקמה באמצעות 90"השיכונים החדשים": בשנות ה־•מגורים "חולון הירוקה", "חולון הצעירה", ועוד מיזמי נדל"ן נוספים מיזמי

בשכונה מספר רב של בניינים חדשים וגבוהים, שכיום שבמסגרתם נבנו אטרקטיביים, וכדיור מוזל. מאוכלסים רק בחלקם .נחשבים לא

בתים פרטיים: של ותיקי השכונה. תוספות חוקיות ולא חוקיות.•


"השיכונים הישנים"

בשנות החמישים, עם גל העלייה הגדול ופינוי המעברות, החלה תנופת בנייה ממשלתית של שיכונים

לעולים. הבנייה הייתה בעיקרה "שיכוני רכבת" עם השקעה

מינימאלית בתשתיות.


השיכונים החדשים:

בקצה השכונה בנו בניין חדש רב- קומות."השיכון החדש".

המוני למדי לאופי השכונה הקהילתי השקט.

בגל העלייה האחרון של שנות התשעים, התרחבה הבנייה בתל-גיבורים ונבנתה

שכונה חדשה הנקראת "חולון הצעירה", בשל מחסור חריף בשטחי בנייה בגוש-דן.

בדומה לטעויות העבר, גם הבנייה החדשה נעשתה במהירות וללא תכנון, תוך כדי

התאמת חוקי תכנון ובנייה וחוקי עזר עירוניים .

לדוגמה: ייעודם של שטחים ירוקים שהיו מיועדים לגינות ציבוריות עבור תושבי

השכונה החדשה שונה, והם נמכרו לקבלנים ונבנו עליהם בניינים. הדבר גרם למחסור

בשטחים ירוקים ולצפיפות בשכונה.


הרבה גרפיטי וונדליזם של קירות בתים.


בשכונה אין מספיק פחים, כל שכן אין פחי מחזור.עזובה ולכלוך בצידי הדרך.


אין נצפו בשכונה הרבה ילדים. : גן ציבורי שמכיל מקומות משחק

מתקן אחד בלבד, ושארית של אתר בנייה שהילדים הפכו למקום משחק.

בשכונה אין מעברי חצייה.


אין ועד שכונה.

הגוף היחידי שבאמת מטפל בשכונה הוא עמותת תל גיבורים.יש לציין שהעמותה תל מטפלת בקידום מאבקים

בתחום איכות הסביבה ולא ועד שכונה.העמותה מטפלת בשכונות נוספות בתל אביב,

וכן מקדמת מאבק באנטנות סלולאריות.

תל גיבורים "מבודדת" מנהלתית:

בכל השכונה אין: סניף בנק, סניף דואר, בית מרקחת, בית קפה, סופר פארם!

חוסר בשטחים ירוקים לעומת מגרשים עזובים לא מטופלים.

תשתיות חלשות: תאורה, מדרכות , אין מעברי חצייה, אין מספיק פחי אשפה.


יציאה מדרונית )רחוב המגינים(, מפרידה בין השכונה לבין העיר מגבולה המערבי.

אלף כלי רכב מדי יום750נתיבי איילון: כ-

גבול צפוני

גבול מזרחי

.יציאה מדרונית )רחוב המגינים(, מפרידה בין השכונה לבין העיר מגבולה המערבי

גבול מערבי

השכונה מבודדת מהעיר באופן פיסי:


שטחים עזובים והיעדר שטחים פתוחים:זיהום אוויר מארובות בית החולים וולפסון,

רעש וזיהום אוויר בעוצמות גבוהות מנתיבי איילון דרום והיעדר שטחים ירוקים.

מגרשים עזובים ברחובות גבעתי ולחומי הנגב.מה שלא הפך למגרש חניה, נשאר עזוב ולא פונקציונלי.


תל גיבורים זוהתה ע"י מפלגת ש"ס כשכונה עם פוטנציאל גבוה של חזרה בתשובה, בשל מצב סוציו-אקונומי נמוך, וריבוי התושבים "הספרדים" במקום.

תופעה: הפיכת השכונה לדתית ללא בחירה חופשית של התושבים

לאחרונה נבנה קומפלקס "חרדי": על מגרש ריק נבנה מקווה, בית כנסת, ומרכז לימודי •תורה.

נבנה בשיטת ה"סלאמי" ללא אישור: קומה ולאחר זמן: עוד קומה.

רובם ככולם של גני הילדים שייכים לש"ס )מעט גנים של •נעמ"ת(.

צפירה בימי שישי. בקשות לתרומות "יהודים רחמנים".•


התושבים מתנגדיםעתירה תקדימית לבית משפט מחוזי

לילדי דתיים עירית חולון אפשרה 2007בקיץ ש"ח, שעה שילד 260ליהנות מקייטנות תמורת

₪.1250חילוני נאלץ לשלם

התושבים התנגדו לעובדה שצריך להיות דתי בשכונה כדי לזכות בקטינה עירונית במחיר

מוזל.

:5הפגנות תושבים נגד מתן אישור עירייה לקומפלקס חרדי ברחוב חזית חתימות נאספו , והוגשה התנגדות רשמית למהנדס העיר ולועדה המקומית: 300


המקלטים בשכונה משמשים לבתי כנסת פעילים, וחלק לגני ילדים.

בכל רחוב יש בית כנסת מאולתר. • מטר.100מרחק ממוצע בין בתי הכנסת: •

בתי כנסת.8 רחובות נצפו כ-5באזור של

בתי הכנסת כמקום מפגש יחידי


פעילות ש"ס בשכונה רווחת כיון שלתושבים אין אלטרנטיבה של מקומות מפגש,וכיון שש"ס מספקת תנאים מוניציפאליים שהעירייה לא מספקת.

תנועת ההתנגדות לפעילות ש"ס חסרת כוח כיון שאין ייצוג מגובש והולם מול העירייה,

וכיון שאין לתושבים זהות תדמיתית אחרת, אלטרנטיבית לשכונה.


התערבות

בכמה רמות:

.יצירת אלטרנטיבות למקומות מפגש , מלבד בתי כנסת.הקמת ועד חזק שיגבש וייצג את השכונה מול גופי העירייה והדת.מתן זהות/תדמית חדשה לתושבי השכונה שאינה דתית


הקמת ועד שכונה חזק . 1

מנהיגות מקומית נציגי ועד השכונה ויו"ר שייבחר מתוכם, יהיו תושבי המקום וייצגו את המקום.

.) פיתוח תחושת ההשתייכות ואחריות לשכונה )קהילה

:שמירה על האינטרסים של השכונה מול גורמי חוץ

טיפול שוטף מול הרשות המקומית ורשויות אחרות בכל תחומי החיים. תברואה ופינוי אשפה, שמירה על רמת נקיון, שינוי והוספת קווי תחבורה ציבורית,

הוספת כיתות גן,

הגברת פיקוח בנושאים שונים שמירה על אינטרסים מול הועדה המקומית והמחוזית לתכנון

ובניה ומול גופים אחרים כגון שיטור קהילתי, גופים מסחריים ועוד. :מאפשר כינוס והתאגדות כקהילה

אסיפת דיירים מאפשרת הבהרה של : מה אנחנו רוצים, איך ניתן להשיג את המטרות שלנו.

אלטרנטיבה לבתי הכנסת. נותן אפשרות לכינוס ודיון שהיא


הפיכת המשטחים העזובים למקומות מפגש, משחק, ריאה ירוקה: . 2


. תדמית: תחושת קהילתיות, חמימות, שקט בתוך העיר הסואנת. אי בים.3


Critical Regionalism

הגישה עכשווית המייחסת לתרבות מקומית.

בהתייחס לארכיטקטורה פוסט-מודרנית, גישה זו דורשת את ההתייחסות לתרבות והזהות המקומית.

( Myth of Progressגישה זו מפשרת בין התייחסות ל"קידמה הנאורה" )( ומשמשת כגשר בין האוניברסלי לבין Vernacular Formsל"תרבות מקומית" )

הפרטני והייחודי.

( הגורסת כי יש להתייחס לפרט ולייחוד במסגרת Sustainableגישה בת קיימא )ההתייחסות אל הכלל. המאפיינים הייחודיים למקום הם שיוצרים אותו כשונה

מהכלל.

גישתו מתייחסת להתערבות במרחב האורבני כאל התערבות מינימלית אך (.Urban Acupunctureמהותית או במעין "פינצטה" )


תודה על ההקשבה.

תיקון הגשה מסכמת שכונת תל גיבורים

Documents