1

ודרישות עמדה נייר – חינו� ועדת

, גוראו� יעל,דוד הדר�ב� איריס,ביאליק גדי, האלה אספניולי, )ר"יו (קשתי יצחק: חברי הצוות

ניר, כה��ל� רויטל, לוי גל, כפרי יעל, ישורו� יערה, וקסלר מרסלו, אריאלי�גל ניבי, זיו�ורג חגית

).מרכז הצוות(איתי שניר , קלינגר נגה, קול עדי ,מיכאלי

מבוא

, כלכלית ולקדמה חברתית לסולידריות, מלא הזדמנויות לשוויו� החותרת דמוקרטית חברה

החינו� של מעמדו נפגע האחרוני בעשורי . ציבורי בחינו� משאביה מיטב את להשקיע חייבת

בישראל ילדי�ילדות ו של היסודית זכות� הפרת משמעה זו פגיעה. קשה פגיעה בישראל הציבורי

: למנות נית� לפגיעה המרכזיי הגורמי בי�. ואיכותי משמעותי, שוויוני לחינו�

;ארו� לטווח חזו��מבוססת חשיבה והיעדר החינו� משרד בהנהגת תכופי שינויי •

;החינו� בתקציב נמשכת שחיקה •

;והפרטה אגרסיביי שוק תהליכי •

;השוק גיו�ילה המצייתות הוראה ודרכי לימוד תכניות •

;הציבורי מהחינו� פרשו שלמעשה ,רבי ציבורי בקרב ופוחת הול� אמו� •

.הערבי המגזר דוגמת ,חברתיות פריפריותאפליה לרעה של •

מאמציה א# על, מספק ובלתי דל הנו תלמידי לבי� מורי בי� החינוכי המפגש האל בתנאי

המחאה במרכז שעומדת ,חברתי לצדק הדרישה. החינו� במלאכת העוסקי מ� רבי של הכני

, זה מסמ� שבו יתמקד המענה הנו הציבורי החינו� תיקו�. זו מציאות כנגד יוצאת ,החברתית

ודרישות עמדות בגיבוש המאבק למטה לסייעכדי שהתכנסה חינו�ל הוועדה עבודת את המסכ

.המצב לשינוי

, בהצהרות אות� אימצו שונות שלותוממ אלה י בנושא המלצותיה� גישוה רבות מקצועיות ועדות

יישומ� לבי� מדיניות והצהרות חקיקה בי� מתמיד פער קיי שבישראל אלא. וברפורמות בחקיקה

עוד אינו זה מסמ�. ההסדרי חוק באמצעות נדחי או מיושמי אינ חשובי חוקי . בפועל

הוא. קצר בזמ� מדידי להישגי להוביל במטרה הממשלה בהזמנת שנכתבה מדיניות הצהרת

מתו�, בו הנדרש המהותי השינויאת ו החינו� בנושא דרישותיו אתו הציבור קול את מבטא

אלו מדרישות התעלמות. רב זמ� לאחר ניכרי תיורוֵ%ש מורכב תהלי� הנו שחינו� לכ� מודעות

. הציבור מרצו� התעלמות היא

ברחבי מאהלי פעילי ע מתמיד דיאלוג תו�, מאוד קצר בזמ� הוועדה ידי�על גובש מסמ�ה

לכסות נוכל שלא בכ� בהכירנו. החברתי במאבק ושותפות הזדהות ומתו� בהתנדבות, האר&

2

הציבורי החינו� את יתקנו אשר לדרישות עצמנו להגביל בחרנו, היריעה רוחב אומל אתבמסמ�

.בישראל חברתי צדק ויקדמו

מערכת החינו� השוויו� ב� איאתמציג – נתוני רקע – ראשו�ה פרקה: פרקי שלושה מסמ� ב

ומציב דרישות יצירת שוויו� בחינו�בחיזוק החינו� הציבורי וב השני עוסקהפרק; בישראל כיו

ציגומ חיזוק בתי הספר הציבוריי� כמוסדות חינו�עוסק ב הפרק השלישי; הנוכחילתיקו� המצב

.עתיד לבוא יש לשרטט את פני מערכת החינו� בישראל לפיה��עלשדרישות

. ומציג עקרונות מרכזיי בלבד חינו�עוסק במדיניות, כיחידה אחת, נדגיש כי המסמ� כולו

נעסוק בנושאי בעלי חשיבות רבה לתיקו� החינו� הציבורי המש� לנייר עקרונות זה המסמכי ב

המגזר הערבי , ההשכלה הגבוהה, הגיל הר�:בה , ולהשתתת מערכת החינו� על צדק חברתי

. ומדיניות מימו� החינו� המקדמת צדק חברתיפדגוגיה, איוהבדו

רקענתוני .א

המרכזיי והיא אחד המנגנוני ,לאומי�מהווה תשתית לביטחו� חברתי איכותיתחינו�מערכת

.כלכלי�גיל הר� ביותר הנה מפתח לשוויו� חברתיבהשקעה בחינו� החל . ת צדק חברתיגלהש

קיימי אתגרי א� בפועל , גלת בשוויו� הזדמנויותשל ישראל דוהמוצהרת מדיניות החינו�

:כפי שעולה מ� הנתוני הבאי , שו מדיניות זויהמקשי על י

�ממוצע ה בישראל לבי� ה/השקעה הציבורית לתלמידי� ה ב30%� כפער שלקיי� .1OECD : מדינת

�לובבית הספר הע$ �5000 כה בבית הספר היסודי/בכל תלמיד שנהבבממוצע ישראל משקיעה

� לשנה עומד על כה/ ממוצע ההשקעה הכספית בתלמיד�OECDואילו במדינות ה$; �5,700יסודי כ

�מרובתכי ישראל הנה מדינה , ראוי להדגיש. יסודי�ס העל"בביה$ �8,200ס היסודי וכ"בביה$ 6700

דומה ההשקעה בחינו� במדינה . �OECDב יותר מ� המדינה הממוצעתבמידה רבה , תרבויות

היא עומדת על ו �OECDה בממוצע מדינות מאשר גדולה יותרנת ריבוי התרבויות בה מבחילישראל

את ההשקעה בחינו� הגדילהישראל , �OECDמכל מדינות ה .כ� שהפער גדול בהרבה, �10,000$כ

). מישראלשקיעה עוד פחות הש, למעט איטליה(בשיעור הנמו� ביותר 2000משנת ה /לתלמיד

.4% �רק ב –ובישראל , 20% � ב–בהולנד , 56% �ה ב/� לתלמידבאנגליה גדלה ההשקעה בחינו

בי� תלמידי הפער בהישגי : � בי� תלמידי� מוחלשי� לחזקי�שגיפער עצו� ברמת ההיקיי� .2

2.3גבוהי פי בישראל �הישגי תלמיד מצטיי .�OECDמדינות הבישראל הוא הגבוה ביותר בי� כל

לש , ילה'בצ. 1.5 שהוא פי �OECDהממוצע במדינות הלעומת הפער , מהישגיו של תלמיד מוחלש

.2.1 פי � ירד�בו 1.9עומד הפער על פי , השוואה

פער ההכנסה בי� בעלי ההשכלה : בי� בעלי השכלה נמוכה לגבוההגדולי� פערי הכנסה קיימי� .3

בעשירוני ההכנסה הנמוכה מפרנסת . �280%הנמוכה בישראל לבעלי ההשכלה הגבוהה עומד על כ

לכ� הפער ברמת החיי . נפשות2.6 –ובעשירוני ההכנסה הגבוהי , נפשות בממוצע5.2 משפחה כל

בשני עשירוני ההכנסה הנמוכי רק אחד מבי� שמונה אנשי זוכה להשכלה . הוא גדול א# יותר

3

מפערי הכנסה אלה נגזרי פערי . לעומת אחד משניי בשני העשירוני העליוני , גבוהה

.ו�בהוצאה על חינ

היק# ההוצאה החודשית הממוצעת נטו של : הוצאה על חינו� למשק ביתב � גדולי�פעריקיימי� .4

משק בית בעשירו� העליו� על חינו� ותרבות הוא פי ארבעה מהיק# ההוצאה החודשית של משק

על חינו� המוטל על משק הבית בעשירו� היחסינטל ההוצאות , לעומת זאת. בית בעשירו� התחתו�

).בהתאמה, 11.1% לעומת 21.7%(בעשירו� העליו� נטל זה מגבוה כמעט פי שניי התחתו�

מראשית . בישראל כל ילד שלישי הוא עני: בי� עניי� לעשירי�גדולי� פערי השכלה קיימי� .5

ככל : דורי בי� עוני לחינו�� קשר בי�קיי . בשיעור הילדי החיי בעוני50%העשור חל גידול של

ב בכל "בבחינות המיצלמשל – עולה רמת ההישגי של ילדיה , של ההורי שעולה רמת ההכנסה

במגזר הערבי . ה� בחינו� העברי וה� בחינו� הערבי –) ואנגלית, שפה, מתמטיקה(תחומי הלמידה

קשר מוכח קיי ג בי� . רמת ההישגי בכל התחומי שנבדקו נמוכה לעומת המגזר היהודי

�ככל שעולה רמתו החברתית: כלכלית של יישוב� החברתיתשיעור הזכאות לבגרות לבי� רמתו

שיעור העומדי במבחני שיעור הזכאי לתעודת בגרות והלכ� עו, שוב המגורי יכלכלית של י

. הס# לאוניברסיטה

: גבוהה לעומת נמוכהפער עצו� בשיעורי הזכאות לבגרות של ילדי� להורי� בעלי השכלה קיי� .6

. רמת השכלה נמוכה לא יהיו זכאי כלל לתעודת בגרות מ� התלמידי שלאמותיה�65%כ

לעומת , יזכו לתעודת בגרותבלבד �38.2%כ, ב שלאמותיה רמת השכלה נמוכה" יתלמידימקרב

במגזר הערבי המצב חמור יותר מאשר במגזר . השכלה גבוהה ב שלאמותיה" מתלמידי י�79.9%כ

יש לזכור . יזכו לתעודת בגרות22.4%ה רק ב שלאמותיה השכלה נמוכ"מקרב תלמידי י: היהודי

מהבנות �2.5% מהבני ו�10%כ: ב"תה יילפני כמהלימודי עוד כי חלק מ� התלמידי נושרי

. מהבנות בחינו� הערבי�5.3% מהבני ו�15.4%ו, בחינו� העברי

ההשקעה :בהשקעה בחינו�בי� רשויות מקומיות עניות לעשירות פערי� גדולי� קיימי� .7

כלכלי של הרשויות המקומיות בישראל � החברתי בשלושת האשכולות הנמוכי בדירוגה/מידלתל

ואילו באשכול , בממוצע 6 1,840 –באשכול הרביעי ; בממוצעשנהב 6 �760ל 6 150היא בי�

בהוצאות על חינו� באמצעות הרשות השתתפות ההורי�. בממוצע 6 4,180 –השמיני ומעלה

והיא עולה בהדרגה עד , באשכול התחתו�ה/בלבד לתלמידבממוצע �1066המקומית מסתכמת ב

היה היק# ההשקעה 2006 בשנת הבהרצליי, למשל,כ�. באשכול העשיריבממוצע 6 �1,748ל

.בלבד בעיר רהט 6 58לעומת , 5,0176 ה/הממוצעת לתלמיד

של חות"ודו עמדה ניירות, מחקרי : אפליה מובנית חמורה ומתמשכת של החינו� במגזר הערבי .8

הערבי החינו� בי� ובתפוקות בתשומות הפערי על בבירור הצביעו וציבוריות מקצועיות ועדות

החינו� אפליית על מצביעי ה . הגבוהה להשכלה בהקשר וג הספר לבתי בהקשר ג , והעברי

ובפיתוח תקציבי בקבלת, למשל (השוויו� מישור. א: עיקריי מישרי בארבעה הערבי

מתכנית הפלסטיני של ההיסטורי הנרטיב של בהעדרו, למשל (ההכרה מישור. ב; )תשתיות

התכני על להשפיע הערבי של זכות בקיפוח, למשל (השותפות מישור. ג; )הלימודי

האיכות ומישור. ד; )החינוכית המדיניות ובקביעת ההחלטות בקבלת ולהשתת# הלימודיי

4

המקצועית באיכות או הערבי התיכוניי הספר בתי בוגרי של להישגיה הקשור בכל, למשל(

). הוראה עובדי להכשרת המכללות בוגרי של

בשני האחרונות שונתה : משעתקת את הסדר החברתי בישראלבחינו� של מימו� המדיניות .9

המצמצמת , "מספיקות" בישראל ממדיניות של הוגנות למדיניות של חינו�בהמימו� מדיניות

משאבי ה הקצאת, כיו . מוחלשי למבוססי דפה המתקנת בי� תלמידי למינימו את ההע

, שעות שבועיות36לכלל הכיתות בישראל מתוקצבות כיו .שאינו שוויוני, שווהבאופ� נעשית

מוקצי מס� כל תקציב החינו� אחוזי 6רק . כלכלי של התלמידי �ללא קשר למצב החברתי

. ע הפערי הגדולי שסקרנו כא�על ההתמודדות קשהמזו מדיניות .מוחלשלתלמידי מרקע

�מדינות הב מהנמוכי� ביותר הואשכר המורי� .10OECD: ישראל ממוקמת בחמישייה התחתונה

משכרו �57%ס יסודי מגיע רק ל"שכר מורה בביכ� למשל . בשכר המורי �OECDשל מדינות ה

�בממוצע ב $ �48,022בהשוואה ל $ 27,580 –בישראל (�OECDבס יסודי "מורה בבישל הממוצע

(OECD .והפער בשכר קיי בשל �שת שלבי החינו)ועל פני רמות הוותק ) תיכו�, ב"חט, יסודי

ג לנפש בישראל נמו� מזה "היחס בי� שכרו הממוצע של מורה לתמ, בנוס#. השונות בתו� כל שלב

,אינדונזיהכגו� ותמדיניחס נמו� זה אופייני ל). בהתאמה, 1.2 לעומת �OECD) 0.73הנהוג ב

.1.82 – גרמניה ו2.01בה היחס הוא שלעומת קוריאה , אסטוניה ונורבגיה

בי� היה היחס בישראל 2000 עד לשנת �80משנות ה: חינו�הת ושחיקה מתמדת בציבוריקיימת .11

והועמד על , שונה היחס2000משנת . בהתאמה, 20:80 � פרטיתזו הל בחינו� הציבוריתההשקעה

זיקת . חזק ומוכח קיי בי� מידת הציבוריות בחינו� לבי� רמת השוויו� בחינו� קשר.25:75

שגי תלמידיה מוצגת בגר# יהגומלי� בי� היק# ההשקעה הציבורית בחינו� במדינה לבי� הפערי בה

. הבא

UK

441

Israel

374

Chile

374

Finland

506

US

412

Netherlands

456

UK

590

Chile

501

Israel

535

Finland

622

US

567

Netherlands

596

300

350

400

450

500

550

600

650

60 65 70 75 80 85 90 95 100

כ� הפערי , ככל שהיחס בי� ההשקעה הציבורית לס� כל ההשקעה הלאומית בחינו� גבוה יותר

החינו� הוא , הממוקמת בגר# מצד ימי� למעלה, בפינלנד, הלדוגמ. למידי מצטמצמי בי� ת

Share of Public investment on education

Ach

ieve

men

t qua

rtile

s Q

1 vs

. Q3

5

הממוקמת בגר# מצד , ילה'צ, לעומת זאת. ציבורי ביותר וכ� רמת השוויו� היא הגבוהה ביותר

שתי הדוגמאות הללו . רמת ציבוריות נמוכה של החינו�במאופיינת בפערי גבוהי ו, שמאל למטה

לכות מרחיקות לכת על בחינו� הש) שוויו�(לצמצו פערי . של אותה תופעהמהוות שני קטבי

. חברתי של המדינה�כלכלי בהמש� הדר� ועל חוסנה הלאומי�שוויו� חברתי

מקי# מחייבות התגייסות לשינוי סדר העדיפויות הלאומי ולביצוע שינוי הנקודות מרכזיות אל

.חינוכית�חברתיתה מדיניותב

בחינו� שוויו� ויצירת בוריהצי החינו� חיזוק .ב

חינו� הוא זכות בסיסית במדינת ישראל ובאמצעותו מתאפשר מימושו העצמי של כל אד וכינו�

,תלמידתלמידה וכל לתוא והול , זמי�, על החינו� להיות נגיש, על כ�. חברה סולידרית וצודקת

גיל הר� ביותרב� החל השקעה בחינו. המדינה לספקו בצורה שוויונית המקדמת צדק חברתיעלו

. ביותר חשובחברתי וכלכלי , הנה אינטרס לאומי

אינה המדינה בפועל א�, שלוש מגיל מלא חינ חינו� וילד ילדה לכל מבטיח הישראלי החוק

בחינו� מדֵמ בכל כמעט נוגסי והפרטה שוק ותהליכי מובנית אפליה. זו אחריות מממשת

כדוגמת המגזר הערבי היאוכלוסי מגזרי של, הר� בגיל י ילדילדות ו של מתמש� קיפוח. הציבורי

לימוד מסלולי וריבוי למחצה פרטיי ספר�בתי צמיחת לצד, חברתיתה פריפריהה ושל והבדואי

ילדות . ומפלה מקוטב, לשסוע הציבורי החינו� את הפכו ,הממלכתיי הספר בבתי שוויוניי �בלתי

. סובלי מקשיי מולדי אינ מצליחי לממש את זכות הבסיסית והשווה לחינו�וילדי ה

שעות הוראת, ארו� לימודי יו השלמת, ומנהלי מורי הכשרת כגו� בסיסיי חינו� שירותי

גופי ידי�על כיו ניתני – המדינה ידי�על סופקו שבעבר – למידה תומכי שירותי וא# ליבה

. הול פיקוח ללא, ליככל אינטרס בעלי ועמותות פרטיי

מאסיביי תקציביי בקיצוצי שלווה מבני שינוי מעשור למעלה זההגבוהה עוברת ההשכלה

). המשבר השלכות את שמעמיקות התניות תו� ניתני לה המובטחי התקציבי וכעת (יזומי

תועלת לפי שגיההי מדידת על, "החופשי "השוק עקרונות על כיו מושתתת הישראלית האקדמיה

של מתמש� להרס גורמי ועדיי� גרמו הללו התהליכי .האקדמי המחקר תיעוש עלת וכלכלי

וההוראה המחקר ברמת, שלה והדמוקרטי הציבורי באופייה פגיעה – הגבוהה ההשכלה מערכת

הקהילה חברי של בסולידריות, אליה החברה מגזרי מכל סטודנטי של בנגישות, שלה הסגל של

.האקדמי והמחקר הידע תחומי של ובפלורליז האקדמי בחופש, מיתהאקד

לידי הבא – העבודה משק של היו סדר לבי� החינו� מערכת של ההתנהלות בי�והול� גדלה הפער

הפערי את הוא א# ומדגיש מעמיק – הלימוד ובשעות החופשה בימי התאמה בחוסר ביטוי

מבוססות לא שבמשפחות בעוד, תמיכה מערכות ליצור מצליחות מבוססות משפחות: החברתיי

.כדי להתפנות לדאגה לילדיה חלקיות בעבודותנאלצי להסתפק הורי

ולמעשה מחובתה המדינה מתנערת, בינלאומיי במדדי והעמידה היעילות, התחרות בש

חינו� החלטה על דמותו של ה –אנו עומדי בפני הכרעה היסטורית . הציבורי החינו� את מחלישה

6

למדיניות והאחריות השליטה את להחזיר יש .בישראל ועל חלוקה מחדש של משאבי החינו�

.לציבור החינו�להקניית ו החינו�

:דרישות

.ממושכת תקופה שתכה�, תלויה ובלתי בחוק מעוגנת ,ממלכתית חינו� נציבות הקמת .1

ובשיתו# תבשקיפו ותפעל בחברה והמגזרי� הקבוצות כלל מנציגי תורכב הנציבות

ערכי ה� המעג� ,טווח�ארו�ותגדיר אותו כחזו� וחברתי פדגוגי חזו�ב תדו�היא . הציבור

�מרובת הישראלית לחברה המשותפי אוניברסליי ערכי ה� ייחודיי תרבותיי

הסכמות על בסס ת, החינו� למערכת ויעדי מטרות כמו כ� תקבע הנציבות .התרבויות

חוזקוי במקביל. השגת על לפיקוח בקרה מנגנוני קבעתו י בי� קהילות ומגזררחבות

הנציבות שתעצב החזו� את לעבד יהיה תפקיד ;החינו� משרד של והתכנו� פ"המו אגפי

. ּהולבצע אופרטיבית פדגוגית מדיניותכדי ל

את בחקיקה ולעג� מחדש יש להגדיר :הציבורי החינו� מעמד של והסדרה הגדרה .2

כיו הקיימות ההגדרות סוגי ביטול תו�, פרטיה חינו�ה תלעומ ציבוריה חינו�ה

). 'וכו ר"מוכש / רשמי / ממלכתי(

הציבורי החינו� לשומה ע. המקומיות והרשויות המדינה ידי�על יסופק ציבורי חינו�

: הבאי בקריטריוני עמידה תו�, גבוהה להשכלה שווה הזדמנות אד לכל אפשרל

תואר סיו�ל ועד שנה חצי מגיל ,הורי� תשלומי כל ללא ,במלואו חינ� חינו� •

;ראשו�

;בלבד מוסמכי מורי ידי�על הוראה •

כל על שמירה תו�, המקומיות והרשויות המדינה ידי�על ישירה מורי העסקת •

; החל מ� הגיל הר� ביותרהעבודה דיני מכוח המורי זכויות

הורי בחירתשל תכנית כל ;ספר�בתיל וסינו� מיו� תהליכי על מוחלט איסור •

זה בתנאי בעמידה בחוק תותנה) הדוגמל ,רישו אזורי פתיחת (הציבורי בחינו�

;השוני הספר לבתי האוכלוסייה כלל לנגישות מלא פתרו� ובמת�

; נציבות החינו� הממלכתיתידי�על אשר יוגדרו ליבה לימודיהוראת •

לחוק זכויות 5תיקו� סעי# ;איסור מוחלט על מיו� על רקע צרכי מיוחדי •

;כאפליה אסורה" צרכי מיוחדי "הוספת – התלמיד

מרחבילרבות , לחינו� יותזפי לתשתיות והול עדכני ארצי בסטנדרט עמידה •

החל ארו� לימודי יו במסגרת התלמידי רותילש ומתקני ותקשוב למידה

;מ� הגיל הר� ביותר

.מלא ממשלתי בפיקוח עמידה •

ספר�בבתי .האל קריטריוני�ב עומדי�ה ספר�בתיל ורק א� יינת� ציבורי מימו�

. פרטית כספי גביית תתאפשר לא ציבורי שבמימו�

7

תלמידיה את ולמיי� פרטיי בתקציבי להשתמש יוכלו פרטיי� חינו� מוסדות

יקבלו ולא בחוק מוסדר ממשלתי פיקוחב לעמוד יידרשו ה ,זאת ע . מותר מיו�

מלאה שקיפותב בניהול יחויבו ה , אפליה תיאסר האל במוסדות. יציבור מימו�

ותוטל הציבורי בחינו�ש לאלה זהי בתנאי מוריה יועסקו , ציבורה שיתו#וב

. תפקידי בעלי על אישית אחריות בה

בחינו� שוויו� ליצירת מחדשת משאבי� הקצא .3

בהשוואה ה/ידלתלמ בהשקעה הפער את לצמצ כדי 30%�ב החינו� תקציב הגדלת .א

;OECD �ה למדינות

ביסוס ; ולהיקפ�שינוי מדיניות המימו� של החינו� והתאמתה לרמת הפערי� .ב

20% בגובהוהמגזר הערבי תהחברתי הפריפריה לטובת ה/לתלמיד מתקנת העדפה

לבי� התלמידי בי� שוויו�כדי לקד – דיפרנציאלי מפתח לפי – ההקצאה מס� כל

;הספר�בתי ובי� עצמ

מוחלשי� לתלמידי� מיוחדת התייחסות תו� ,ה/לתלמיד מלא שירותי� סל מת� .ג

חינוכי ייעו& שירותי, מנהלה, לבנייה משאבי יכלול הסל ;מיוחדי� צרכי� בעליו

שוויו� לאפשרכדי זאת – ועוד וציוד לימוד ספרי אספקת, רפואי טיפול, פסיכולוגיו

;יהפריפרל מרכז ובי� ספר�בתי בי�, תלמידי בי�

ת 7ניע לאפשרכדי ,החברתית בפריפריה הספר�בבתי עיוניי� מסלולי� תוספת .ד

;חברתית

החינו� משרד של אחת סמכות תחת הר� בגיל והחינו� הטיפול משאבי איחוד .ה

;החינו� משרדשל ובאחריות בפיקוח, המדינה ידי�על הולמות מסגרות ובניית

�ה במדינות למקובל תלמידי� מספר לבי� מורה בי� הנהוג היחס התאמת .וOECD;

במשאבי� נמוכי� � הארציי�במבחני ה� תלמידישהישגי ספרה�בתי תגבור .ז

;מקצועית ובתמיכה

וה בהקמת 7ותלבו הוא לומד ש לתלמיד תיעשה ישירות למוסד הקצאת המשאבי� .ח

.מער� בקרה ודיווח על יישו ההקצאה

עבודהה במשק המקובל היו� לסדר הציבורית החינו� מערכת התאמת .4

התלמידי של השהות מש� והארכת החינו� מערכת כלב ארו� חינו� יו� חוק החלת .א

;הצהריי �אחר לשעות עד הספר�בבית

;טיפוח מדד פי�על יקבעויש הספר�בבתי יומית ארוחה חוק החלת המש� .ב

התרבותיי המגזרי לצרכי שיתאי כ� החינו� במערכת החופשות לוח עדכו� .ג

. העבודה משק ו השוני שליולצרכ בישראל המגווני

שוויו� מהותי למערכת החינו� הערבית .5

8

בתקציבי , בתשתיות, לסגירת פערי בבינויבהקצאת משאבי� מלאמהותי שוויו� .א

ובכוח אד לצרכי פדגוגיי כמו פיתוח תוכניות לימוד וספרי לימוד מקוריי

.בשפה הערבית

על מערכת . עוט הערבי בישראלתרבותי של המי� בנרטיב ההיסטורימהותיתהכרה .ב

וה� תהערביחברה החינו� להכיר ה� בתכני הערכיי והתרבותיי הייחודיי ל

, לדוגמה, בצור� לטפל בבעיותיה החברתיות הייחודיות של האוכלוסייה הערבית כמו

המדובר לא רק בהכרה . והסיכוני הסביבתיי י העדתימתחי ה, העוני הכרוני

. החינו� הערבי אלא ג בהכרה בבעיות עמ� הוא מתמודדבייחודו התרבותי של

, נדרשת ג הכרה משמעותית במעמדה של השפה הערבית במערכת החינו�, בנוס#

לא רק בגלל היותה שפה רשמית במדינת ישראל אלא ג בגלל היותה שפתו של

ד הכרה כזאת תחייב כתיבת תוכניות וספרי לימו. מיעוט ילידי ולכ� ג ראויה להגנה

בערבית והקפדה על איכות הכשרת של המורי הערבי וטיפוח מיומנויותיה

.בשפה הערבית

של אנשי מקצוע ונציגי ציבור ערבי בהתוויית שותפות מלאה ומשמעותית .ג

.במסגרת נציבות החינו� הממלכתית ומטה משרד החינו�המדיניות הפדגוגית

ונגישי� שוויוניי��ציבוריי� כמוסדות הגבוהה ההשכלה מוסדות שיקו� .6

והגדלת מער� האוכלוסייה לכלל ראשו� אקדמי לתואר מלאה כלכלית נגישות .א

.המלגות ללימודי תארי מתקדמי

של מעמד הסדרת, קביעות במסלולי מרצי קליטת, רוחבית תקני פתיחת .ב

�החו& התכניות ביטול, פוגענית בהעסקה המועסקי ושאר החו& מ� המורי

פוגענית לא העסקה ,והרחבת� אקדמיות�הקד המכינות פעילות שחידו, תקציביות

.זוטר סגל של

לפי קבועי מרצי תקני הקצאת כדוגמת האקדמיה של התיעוש פרקטיקות ביטול .ג

נקיטת – ובמקביל, זה מסוג נוספות וגישות, ידע תחומי של" הכלכלית יעילות"ה

, לניוונ גרמו אלה קותשפרקטי לימוד וחוגי ידע תחומי לשיקו דחופי צעדי

.סגירת או החלשת

חינו� כמוסדות הציבוריי� הספר�בתי חיזוק .ג

החינוכית העשייה על המשפיעי רבי וקשיי אתגרי ע מתמודדת בישראל החינו� מערכת

: הספר בית כותלי בתו�

;ראוי וחינוכי אישי מפגש מאפשרי� אינ� ה� ;מדי גדולי� ספרה�בתיב כיתותו גני� •

חינוכית תפיסה ללא ,שוני� ממשלה משרדי בי� מחולקת הר� הגיל ילדי על ריותאחה •

;ומותאמת סדורה

9

;החינוכית בעשייה ומתנגשי� סותרי� ערכי� של ייצוגקיי� •

;בסיס ערכי על הסכמה והיעדר תרבויות ריבויקיי� •

מול מקצוע הקניית: הלדוגמ (החינוכית עשייהב מנוגדות וחלק� רבות תכליותמקודמות •

;)כללי עיוני חינו� באמצעות עתידי בחירה חופש הקניית

;ואינטראקטיבי נגיש ידעבו הש בעיד� ידע בהעברת מיושנות בשיטות שימושנעשה •

למוקד לי,ִמ מכבר זה הפכוש ,סטנדרטי��מבוססי הערכה תהליכישל ריבוי ישנו •

;ולמטרתה הלמידה

;הגבוהה ההשכלה למוסדות מתמש� מיו� לתהלי�הפכו הספר�בבית הלימודי� •

מקומיי , שוני תרבותיי מהקשרי התעלמות תו� שני במש� הוזנחו אלה וקשיי אתגרי

, למדי קשי� בתנאי� הפועלי� מורי� רבבות של הקודש עבודת א# עלו ,מכ� כתוצאה. וגלובליי

ורובו ,יונישוו אינו, חינוכית מבחינה משמעותי אינו הציבוריי הספר�בבתי המתרחש התהלי�

על ובראשונה בראש תלמידיה את ממיי� זה תהלי�. ציוני אחר פוסק בלתי במרד# מתמקד

ממדיי �החד הישגיה בסיס על וכ�, יותר איכותי עיוני חינו� פרטי במימו� לרכוש יכולת בסיס

.הכול חזות שהפכו השוני הגמר במבחני

:דרישות

;והחינו� הלימוד תהליכי במרכז ה/לתלמיד רהמו בי� האיכותיו המשמעותי המפגש העמדת .1

מפגש המקדמי הערכה דרכי ועיצוב לימוד תכניות בניית, להוראה ההכשרה תהליכי ביסוס

;חברתי לצדק וחותרי של כל תלמידמותאמי� לצרכיו הייחודיי� ,זה

תמהיל ביטוי לידי יבוא שבה ,סיו בתעודתהיו הקיימת הארצית הבגרות תעודת החלפת .2

:הכולל ,לפרט מותא�

ידי�על שיוגדרו ליבה מקצועות 3�5 – ארצית בהיבחנות מקצועות במספר הישגי� .א

;החינו� נציבות

הידע לעיד� ומותאמי� ביקורתית חשיבה המפתחי� מגווני� למידה בסגנונות התנסות .ב

. תרבותית ודתית של קהילת בית הספר, המותאמי� לשונות השפתית לימוד כניוובת

;הספר�בתי ידי�על אוטונומי באופ� ויוערכו יעוצבו, חרוייב אלו

קהילתע� בשיתו# ותופעל תעוצב אשר ערכיתו ציבורית, קהילתית, חברתית מעורבות .ג

;וההורי� הספר �בית

לחיי והרגלי קריירה תודעת מפיתוח כחלק שוליות/כמתמחי� העבודה בעול� התנסות .ד

;עבודה

להתמודדות עצמית מסוגלות בעלי לומדי� פיתוח על לשקוד שלביה בכל החינו� מערכת על

שיותווה והערכי החינוכי החזו� לאור , החל מ� הגיל הר� ביותרשלעיל האתגרי� ע�

;הממלכתית החינו� נציבות ידי�על למערכת

הקבלה קריטריוני בי� לעילש המרכיבי�ארבעת את לכלול הגבוהה ההשכלה מוסדות חיוב .3

;שלה�

10

, מקצועית אתיקהבו באחריותוהגננות המורי את המחייב חוק9ְ הההורא מקצוע הסדרת .4

תמיכה קבלתב, )הר� בגיל וטיפול סיוע צוותי כולל (רישוי בהליכי עמידהב, למקצוע הכשרהב

כמו כ� יוסדרו בחוק. החל מ� הגיל הר� ביותרלמקצוע הכניסה בשלבי מדרי�/מאמ� ממורה

.ההוראה איכות על ומשוב הערכה תהליכי

המדינה לידי ספר�בתי מנהלי של מקצועי ופיתוח הכשרה על המלאה האחריות החזרת .5

ופדגוגיה חברתי צדק המקדמת למידה, חברתית מחויבות של עקרונות על וביסוסה

.הידע לעיד� המותאמת