השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים

H 326כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, פברואר 2014, 23)1( ||

השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים מגנים חרדיים בישראל

ענת גולוס, מירי שריד, מיכל וייל, אביבה יוכמן ונעמי וינטראוב

ירושלים. העברית, והאוניברסיטה הדסה רפואי מרכז של בעיסוק לריפוי הספר בית ,OT ,PhD גולוס, ענת [email protected]

[email protected] .מכללת גליל עליון, עכו, ישראל ,PhD ,מירי שריד

ישראל. ירושלים, סוד, שיח שיקום ומרכז מאוחדת קופ"ח של הילד להתפתחות מרכז ,MD וייל, מיכל

[email protected]אביבה יוכמן, OT, PhD, בית הספר לריפוי בעיסוק של מרכז רפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים.

[email protected]נעמי וינטראוב, OT, PhD, בית הספר לריפוי בעיסוק של מרכז רפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים.

[email protected]

[email protected] - ליצירת קשר: ענת גולוס

מאמר זה מבוסס על מאמר שפורסם ב- Occupational Therapy International ותורגם ברשות המו"ל.

Golos, A., Sarid, M., Weill, M., Yochman, A., & Weintraub, N. (2011). The influence of environmental factors on the development of Ultra-orthodox preschool boys in Israel. The Occupational Therapy International, 18, 142-151. DOI: 10.1002/oti.317

תודות

ובתמיכת אחיה מכון עם בשיתוף ונעשה הראשונה, הכותבת של דוקטורט עבודת במסגרת בוצע זה מחקר

צוות ולכל לגב' רבקה אילוביץ )ISR-2008-0.25.1.1(. תודות על שיתוף הפעולה Bernard van Leer קרן

מכון אחיה, למנהלי המסגרות החינוכיות, לצוותים החינוכיים, להורים ולילדים, ולמרפאות בעיסוק שהשתתפו

באיסוף המידע.

מילות מפתח: תרבות, חרדים, התפתחות ילדים

תקציר

מבוא. התפתחות ילדים מושפעת בין השאר מגורמים סביבתיים שונים, בהם גורמים תרבותיים ומצב סוציו-אקונומי. ישראל היא מדינה רב-תרבותית שחיים בה אנשים מתרבויות שונות, מטרות. להשוות בין שכיחות ילדים בגני ילדים ביניהם חרדים, המונים כ-10% מן האוכלוסייה. ובין )בסיכון/איחור( ו-או עם איחורים התפתחותיים במסגרות חרדיות, המצויים בסיכון ילדים אלה הלומדים בגן חובה לבין הילדים השכיחות המדווחת בספרות, ולהשוות בין תפקוד ,)M-ABC-ה אבחון )באמצעות מוטורי תפקוד הוערכו שיטה. חובה. טרום בגני הלומדים

כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, פברואר 2014, 23)1( || H 327

אבחון )באמצעות קוגניטיבי ותפקוד )VMI-ה אבחון )באמצעות ויזו-מוטורית אינטגרציה של גבוה שיעור נמצא תוצאות. נמוך. סוציו-אקונומי ממצב חרדיים בנים 203 של )MAP-ה ילדים בסיכון/איחור התפתחותי במיומנויות מוטוריות גסות ומוטוריות-קוגניטיביות לעומת השיעור המדווח בספרות המחקרית. עם זאת, שלא כמצופה, התוצאות לא הראו כי היה שיעור לילדי בהשוואה חובה גן ילדי קבוצת בקרב התפתחותי בסיכון/איחור ילדים של גבוה רקע כי המציעה המחקרית, בספרות למוזכר מתאימים הממצאים מסקנות. טרום-חובה. המוטורית התפתחותם על להשפיע יכולים ילדים של סוציו-אקונומי ומצב תרבותי רגישים להיות אחרים בריאות מקצועות ואנשי בעיסוק מרפאים על לפיכך, והקוגניטיבית. ייחודיים של משפחות, היכולים להשפיע על ולערכים ומודעים לעמדות מבחינה תרבותית, קשה בארץ, החרדים אוכלוסיית של ייחודה לאור זה, במחקר זאת, עם ילדים. התפתחות על לחזור אפוא מומלץ סוציו-אקונומיים. וגורמים תרבותיים גורמים השפעת בין להפריד ילדים ממצב וכן בקרב בינוני-גבוה, ילדים חרדים ממצב סוציו-אקונומי גם בקרב המחקר

סוציו-אקונומי נמוך מרקע תרבותי שונה.


מבוא

תפקוד של ביו-פסיכוסוציאליים מודלים העולמי הבריאות ארגון של כמו אנושי )WHO, 2001( טוענים כי יש קשר בין תפקודי בפעילויות להשתתף היכולת הפרט, של הגוף וההקשר שבו פעילויות אלו מבוצעות. בדומה, על פי המודל האקולוגי של התפתחות הילד ילדים התפתחות ,)Bronfenbrenner, 1979(מושפעת מאיכות יחסי הגומלין בין מאפיינים התפתחות, קצב גנטי, רקע )כגון: אישיים ובין הסביבות שבהן הם ויכולות( צרכים מצויים ופועלים. מחקרים שתומכים בעמדות כלכליים חברתיים, גורמים כי הראו אלו ומשפחתיים )כגון: אמונות, הכנסות וזמינות ילדים יכולים להשפיע על תפקוד אפשרויות( Hopkins &( שונים התפתחות בתחומי Westra, 1989; Law, 2002; Venetsanou &ילדים כי דיווחו מחקרים .)Kambas, 2010נמצאו נמוך סוציו-אקונומי במצב ממשפחות מוטוריים, התפתחותיים לאיחורים בסיכון Majnemer, )כגון: קוגניטיביים או חברתיים 1998; Mansour et al., 2003; Marr et al.,

.)2003; Venetsanou & Kambas, 2010

נמצא החברתית-תרבותית, לסביבה באשר כי אצל ילדים ממדינות שונות )כגון: פינלנד, ובקצב ברצף שונות ניכרת ניגריה( ברזיל, תפקוד ובתחומי המוטורית התפתחותם Cohen et al., 1999; Chow et al.,( אחרים 2006; Lopes et al., 2009; Venetsanou &שנעשו מחקרים בדומה, .)Kambas, 2010ילדים בין הבדלים יש כי מצאו בישראל למיומנויות באשר הן שונות אתניות מקבוצות והקוגניטיביות הוויזו-מוטוריות המוטוריות, בפעילויות להשתתפותם באשר והן שלהם, וילדים בדואים ילדים לדוגמה, יום-יומיות. יהודים ממוצא אתיופי קיבלו ציון נמוך באופן ישראל ילידי יהודים ילדים של מזה מובהק Katz( וקוגניטיביות תפיסתיות במטלות בדומה, .)et al., 2002; Parush et al., 2000ציון השיגו אתיופי ממוצא יהודים ילדים ילידי יהודים מילדים מובהק באופן נמוך ואחרים, )ארמה ידניות במיומנויות הארץ ודתיות תרבותיות תפיסות מזה, יותר .)2002 המשפחה דפוסי על השלכה בעלות הן על משפיעה תרבות כי נמצא ואמונותיה. שהם והחפצים המשחקים הצעצועים, סוג ומשמשים הילד, של היום-יום מחיי חלק Parker,( ובהתפתחות בגדילה מרכזי גורם



הדת כן, כמו .)Tewfik, & Burkhardt, 2002וערכים אמונות של ייחודית מערכת כוללת לגידול או לטיפול קשורים כלל שבדרך Kleinfeld- ;1999 )רואר-סטריאר, ילדים כך משום .)Mansbach & Greenbaum, 1999ובין דת שבין היחסים את בדקו חוקרים כמה התפתחות על הורים של חינוכיות תפיסות Kleinfeld-Mansbach ילדים. ותפקוד הורים כי דיווחו ,)1999( Greenbaum-ויותר ילדיהם את חינכו בישראל, דתיים בהשוואה לעצמאות ופחות לקונפורמיות ציפו הם מזה, יותר דתיים. לא להורים התפתחותיות דרך אבני להשיג מילדיהם או במראה עצמם זיהוי )כגון: קוגניטיביות מהורים יותר מאוחר ראשונות( מילים אמירת שימוש נעשה שבו אחר, במחקר דתיים. לא חצי ראיונות )לדוגמה, איכותניות בשיטות השפעת את בדק )2008( Byfield מובנים(, בנים בקרב חינוכיות הצלחות על הדת מארה"ב )25 לגיל )מתחת אפרו-אמריקאים הסוציו-אקונומי ברקע שונים שהיו ובריטניה, מוסלמים(. היו )שניים נוצרים ורובם שלהם, הצלחתם את ייחסו התלמידים רוב כי נמצא ולהשתייכותם הדתיות לאמונותיהם החינוכית

לקהילות דתיות.מדינות בעולם, ההגירה עליית עם רב-תרבותיות חברות להיות הפכו רבות שונות יש מכך, כתוצאה .)Odawara, 2005(או שונים מיעוטים של ובחינוך בבריאות Parker et( מדינה בתוך תרבותיות קבוצות רבה במידה המצויה זו, שונות .)al., 2002מקבוצות וילדים הורים אוכלוסיות בקרב את העלתה מגוונות, ותרבותיות כלכליות והחינוך הבריאות שירותי ספקי מודעות Cultural ( תרבותית בכשירות לצורך מקצוע אנשי אחרות, במילים .)Competency ידע )א( ב: לצורך מודעים יותר נעשו ומנהגים ערכים באמונות, ההבדלים על

אמונות בין היחסים הבנת )ב( תרבותיים; וחינוך; בריאות גורמי ובין אלו והתנהגויות רגישות והתערבויות הערכות פיתוח ו-)ג( Betancourt( )Cultural Sensitive( תרבותית

.)et al., 2003; Parker et al., 2002רב מדינה של דוגמה היא ישראל האוכלוסייה שרוב פי על אף תרבותית. בני הם האוכלוסייה מן 24.5% יהודית, היא דרוזים נצרות, אסלאם, כגון אחרות דתות .)2009 לסטטיסטיקה, המרכזית )הלשכה היא גם היהודית האוכלוסייה מזה, יותר ילידי )כגון אתניות של במונחים הטרוגנית מאמריקה, מאירופה, מהגרים או ישראל )חילוניים, דתיים ואמונות ומאסיה( מאפריקה

וחרדיים(. 10% מונה בישראל החרדית הקהילה המרכזית )הלשכה האוכלוסייה מן הם זו קהילה חברי .)2011 לסטטיסטיקה, פי על ופועלים ייחודיים, וערכים אמונות בעלי משפיעים אלו חוקים וההלכה. התורה חוקי תזונה, )כגון, החיים של ההיבטים כל על את לשמר כדי חינוך(. משפחה, חיי לבוש, משפחות לעתים, הייחודית, חייהם דרך עצמן את לבודד בוחרות רבות חרדיות מערכת כן, כמו נפרדות. בערים או בשכונות או עצמאית כלל בדרך החרדית החינוך מעט עם לעתים חלקי, באופן עצמאית החינוך מערכת של ותמיכה הדרכה ;2002 )גרילק, לא כלל או הישראלית בישראל .)Erhard & Erhard Weiss, 2007שנבנו בערים הגרות חרדיות, משפחות הלשכה ידי על מוגדרות החרדית, לקהילה סוציו- במצב לסטטיסטיקה המרכזית .)2004 וכהן-קסטרו, )גורביץ נמוך אקונומי )א( גורמים: כמה על מבוססת זו הגדרה של )ממוצע משפחה בכל הילדים מספר ל-2.6 בהשוואה במשפחה ילדים 7 .7הצפיפות )ב( הכללית(; היהודית באוכלוסייה



מספר שבין )היחס הממוצעת המשפחתית .1.4 הדירה, וגודל הבית במשק הנפשות ו-)ג( הכללית(; באוכלוסייה ל-1.0 בהשוואה החרדית בקהילה לאדם. הממוצעת ההכנסה שבאוכלוסייה מזו נמוכה הממוצעת ההכנסה מכלל ש-25% העובדה לנוכח הכללית, ל-6% )בהשוואה עובדים אינם ההורים בוחרים האבות רוב הכללית(, באוכלוסייה האימהות ורוב בכוללים, או בישיבות ללמוד הם אלו גורמים כי לציין יש בית. עקרות הן חברי של והאמונות הערכים של תוצאה סוציו- במצב הם ולכן, החרדית, הקהילה המצב וכן בחירה, מתוך נמוך אקונומי שלהם התרבותיות והאמונות הסוציו-אקונומי

משולבים זה בזה.את מדגישים החרדית הקהילה חברי ולמעשה דת, בלימודי המעורבות חשיבות מהחובות לאחת נחשבת בישיבות למידה חקק, ;2002 )גרילק, הגברים של המרכזיות הבית ממשקי ב-98% כי נמצא .)2005אחד ישיבה תלמיד לפחות יש החרדיים .)2011 לסטטיסטיקה, המרכזית )הלשכה מערכת את המנחה ערך היא התורה למידת הלימודים תכנית ואת החרדית החינוך במסגרות לומדים ובנות בנים )פרידמן, 1995(. Erhard &( צעיר מגיל נפרדות חינוכיות האלה והמסגרות ,)Erhard-Weiss, 2007 העתידיים לתפקידיהם ילדים מכינות ההנחיות רוב .)Wolfson & Stoler, 2007(בלימודים מתמקדות לבנים הפורמאליות יחסית מעט תוך )1996 )שרת, דתיים פיזיות ולפעילויות למשחק וציוד הזדמנויות אחרות, במילים נדנדות(. מגלשות, )כגון בהתפתחות בעיקר ממוקד החינוך את לקדם כדי הילדים של הקוגניטיבית הקריאה יכולות השפתיות, יכולותיהם דת ללימודי הנדרשות בסיסיות ומיומנויות

.)Goshen-Gottenstein, 1984(

התמיכה צמצום עקב האחרונות, בשנים החברה בקרב בעוני ועלייה הממשלתית במספר עלייה יש תמורות. כמה חלו החרדית, ועלייה העבודה, למעגל המצטרפים ההורים השכלה ברכישת הצורך לגבי במודעות מודעות יש כן, כמו "חילונית". הנחשבת מסורתיות, חינוך שיטות בשינוי לצורך הסביבה, של לחשיפה זמן יותר המאפשרות בגני מצויים ומשחקים צעצועים יותר ולכן בחשיפה הדרגתית עלייה יש לבסוף, הילדים. .)2005 )חקק, מסוימים תקשורת לאמצעי הקהילה מנהיגי את הובילו אלו שינויים רפואיים לשירותים גישה לחפש החרדית עם לילדים שירותים ובכללם מודרניים, חינוך אנשי ועוד, זאת התפתחותיים. איחורים יותר מודעים החרדיות החינוכיות במסגרות ומפנים התפתחותיים, לאיחורים סיכון לגורמי לקבל קהילתיות בריאות למסגרות הורים )כגון טיפוליים או רפואיים שירותיים לילדיהם. וכדומה( בעיסוק ריפוי פיזיותרפיה, המצב את לבסס חשוב ראשון, כצעד לפיכך, של והצרכים ההתפתחותי )הסטאטוס( אם לקביעה כבסיס החרדית, בחברה ילדים

התערבות מוקדמת נדרשת.החרדית בחברה התמקדנו זה במחקר בישראל מכיוון שחברי קהילה זו הם בעיקר בחירה מתוך נמוך סוציו-אקונומי ממצב ועל אמונות על מבוססים חייהם ואורח של ההיבטים כל על המשפיעים חוקים אם בדקנו ילדיהם. חינוך זה ובכלל חייהם, טרום-חובה בגני הלומדים חרדים, בנים איחורים עם ו-או בסיכון מצויים וחובה, בתפקודם )בסיכון/איחור( התפתחותיים והקוגניטיבי, בשכיחות הוויזו-מוטורי המוטורי, מטרת וכן, בספרות. המדווח מן יותר גבוהה הבנים שכיחות בין להשוות הייתה המחקר התפתחותיים איחורים עם או בסיכון שנמצאו טרום ילדי של זו ובין חובה גן ילדי בקרב


כי שהראו מחקרים על בהתבסס חובה. התפתחותיים, איחורים עם ילדים בין פער ככל גדל גילם בני לבין סביבתי, חסך עקב .)Reynolds et al., 2003( גדלים שהילדים של יותר גבוהה שכיחות תימצא כי שיערנו התפתחותיים איחורים עם או בסיכון ילדים טרום לילדי בהשוואה חובה גן ילדי בקרב

חובה.

שיטה

משתתפיםטרום בגני שלמדו בנים 203 כלל המדגם 51.43 ± 4.09 ממוצע גיל נבדקים; 109( חובה 7.23 ממוצע גיל נבדקים; 94( וחובה חודשים( חינוכיות מסגרות משתי חודשים( 63.16 ±על המוגדר הארץ, במרכז ביישוב חרדיות כיישוב לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ידי )ראו במבוא מידע נמוך במצב סוציו-אקונומי במדגם נבחרו החינוכיות המסגרות נוסף(. של רצונם בשל נבחרו אלו מסגרות נוחות. כדי הילדים את להעריך המסגרות מנהלי הילדים כל שלהם. תפקודי פרופיל לספק עצמן שהגדירו ממשפחות היו אלו במסגרות חובה )טרום הגיל קבוצות בשתי כחרדיות. במשפחה ילדים של דומה מספר היה וחובה( בהתאמה(. ,4.35± ו-1.55 4.27± 1.67 )ממוצע אלא עבדו, לא האבות מן כשליש כן, כמו בהתאמה(, ו-32.3%, 39.6%( בישיבות למדו 62.9%( בית עקרות היו האמהות ורוב ו-63.8%, בהתאמה(. כל הילדים שבגנים אלו לא שהוריו אחד, למעט במחקר, השתתפו

אישרו את השתתפותו.כלים

The Movement Assessment Battery for Children (MABC; Henderson &הנו MABC-ה אבחון .(Sugen, 1992מוטוריות מיומנויות המעריך סטנדרטי,

מיומנויות תחומים: בשלושה ועדינות גסות בקרב משקל ושיווי כדור מיומנויות ידניות, התקן ציוני שנים. 12 עד 4 בגילאי ילדים הסופי, הניקוד של לאחוזון ומומרים מסוכמים נמוך ציון תת-המבחנים בשלושת כאשר נמצא האבחון יותר. טוב תפקוד משמעו α = .70 של פנימית מהימנות עם מהימן, של גיל בכל מינימלית חוזר מבחן ומהימנות מספק מקביל תוקף נמצא כן, כמו .r =.75אבחון לבין זה כלי בין הסכמה 80% עם (Crawford, Wilson, & Dewey, 2001( ה- Bruininks–Oseretsky Test of Motorומהימן תקף נמצא זה אבחון .Performanceהבדלים ללא ישראליים, ילדים בקרב גם לאמריקאים ישראליים ילדים בין מובהקים Engel-Yeger, ( שנים 6 עד 4 בגילאי

.)Rosenblum, & Josman, 2009The Developmental Test of Visual–

.(VMI; Beery, 2004( Motor Integration מהימן סטנדרטי, כלי הוא VMI-ה אבחון ויזו-מוטורית, אינטגרציה הבודק ותקף שנים. 18-2 בגילאי לילדים המותאם גאומטריות צורות להעתיק נדרשים הנבדקים תקן ציוני עולה. שלהם הקושי שדרגת רמת לאבחון סטנדרטיים. לציונים מומרים מבחן ,r=.94 - בודקים )בין גבוהה מהימנות

.)r=.94 - ומהימנות פנימית r=.87 - חוזר The Miller Assessment for .)MAP; Miller, 1988 ( Preschoolersילדי לזיהוי איתור כלי הוא MAP-ה אבחון בינוניים, עד קלים איחורים המציגים גן בסיס, )מיומנויות חלקים לחמישה ומחולק לא- יכולת שפתית, יכולת קואורדינציה, מומרים תקן ציוני מורכבות(. ומטלות שפתית אינדקס לציון מומרים אשר אחוזונים, לציוני 1 - לאיחור חשד ,2 – )נורמלי תפקודי בין גבוהה מהימנות MAP-ל .)0 - ואיחור פנימית מהימנות ,).84 > r > .99( בודקים



total score;( חוזר מבחן ומהימנות ).82–.79(מתוך שלושה נכללו זה במחקר .)r=.81מורכבות מטלות תת-המבחנים: חמישה כגון מוטורי-סנסורי תכנון מיומנויות )כולל וציור בקוביות בנייה מבוך, מנחים, חיקוי שפתיות ויכולות שפתיות לא יכולות דמות(, זה מבחן קוגניטיבי. לתפקוד מדד שימשו ישראליים ילדים בקרב גם ותקף מהימן נמצא .)Parush et al., 2002; Yochman et al., 2006(

הליךשל האתיקה מוועדת אישור קבלת לאחר נתנו וההורים הגנים מנהלי האוניברסיטה, במחקר. הילדים להשתתפות הסכמתם את לימודים שנת כל בתחילת נאספו הנתונים בעיסוק, מרפאות ידי על שנתיים במהלך

שהוכשרו בהעברת כלי ההערכה.ניתוח נתונים

SPSS תוכנת באמצעות בוצע נתונים ניתוח סטטיסטיקה .)SPSS, Inc., Chicago, IL)תיאורית )ממוצע, סטית תקן, טווח ושכיחויות( ותיאור דמוגרפיים נתונים הצגת לצורך בוצעה .)VMI, M-ABC, MAP( ממצאי כלי האבחון בוצעו תלויות בלתי לקבוצות t-tests מבחני )טרום הגיל קבוצות שתי את להשוות כדי VMI האבחון כלי בתוצאות וחובה( חובה במבחנים שימוש נעשה בנוסף, .M-ABC-ו )Mann–Whitney U- test( פרמטריים לא בהתייחס הגיל קבוצות שתי להשוואת

למבחן ה-MAP )סקלה אורדינאלית(.

תוצאות

התפקוד מדדי של תקן וסטיית ממוצע מוצגים בטבלאות 1 ו-2.



טבלה 1ממוצעים וסטיות תקן של תפקוד מוטורי ואינטגרציה ויזו-מוטורי והשוואה בין שתי קבוצות

הגיל

tpחובהטרום חובה

n10694-0.6300.530אינטגרציה ויזו-מוטורית1

99.34 98.37ממוצע

12.189.27סטיית תקן

תפקוד מוטורי2

n8990-1.5380.126כללי

18.1922.12ממוצע


n96910.3720.710מיומנויות ידניות

4.284.13ממוצע


n9594-0.1290.897מיומנויות כדור

2.462.50ממוצע


n90932.6480.009מיומנויות שווי משקל

4.903.67ממוצע


)Henderson & Sugden, 1992( )בתתי M-ABC-2 אבחון ה ;)Beery, 2004( VMI-¹ אבחון ההמבחנים ציון נמוך משמעו תפקוד טוב יותר(.



טבלה 2ממוצעים וסטיות תקן של תפקוד קוגניטיבי והשוואה בין שתי קבוצות הגיל

tpחובהטרום חובה

תפקוד קוגניטיבי1

n10291-2.1320.033מטלות מורכבות

1.391.60ממוצע


n104910.3720.710לא שפתי

1.731.78ממוצע


n10493-2.3490.019שפתי

1.681.52ממוצע


.)Miller, 1988( MAP-¹ אבחון ה

יותר מזה גן החובה היה טוב 1, התפקוד המוטורי של ילדי כפי שאפשר לראות בטבלה של הילדים בגני טרום-חובה בכל תת-התחומים והציונים הסופיים, למעט מיומנויות כדור, ,]3.08[ 3.67 ;]3.19[ 4.90 )ממוצע: משקל השיווי ביכולות רק מובהקים היו ההבדלים אך ]p =.009 ,t ]1,81(. באשר למיומנויות הקוגניטיביות )טבלה 2(, במטלות המורכבות בהתאמה;]0.61[, בהתאמה; 1.60 ;]0.72[ ׁ)ממוצע: 1.39 גבוה באופן מובהק ציון גן החובה קיבלו ילדי p = .033, Z=-2.132(, ואילו באינדקס השפתי, ילדי טרום חובה השיגו ציון גבוה באופן מובהק

.)p =.019, Z =-2.349 ;ממוצע: 1.68 ]0.56[; 1.52 ]0.58[, בהתאמה(בהתבסס על הערכות אלו, ילדים שקיבלו ציון עם סטיית תקן אחת או יותר מתחת לממוצע ידי קריטריוני ההערכה כבעלי איחור או חשד לאיחור בתחום התפתחות או שהוגדרו על כמצויים הוגדרו וקוגניטיבית( ויזו-מוטורית אינטגרציה מוטורית, )התפתחות יותר או אחד בסיכון או עם איחור התפתחותי )בסיכון/איחור(. הילדים האחרים הוגדרו כילדים שהתפתחותם הילדים התפלגות את בדקנו בהמשך, שלהם(. הגיל לקבוצת מעל או כמצופה )תפקדו תקינה בסיכון/איחור והילדים שהתפתחותם תקינה בכל אחת מקבוצות הגיל בהתבסס על תפקודם

בכלי הערכה השונים )ראו בטבלאות 3 ו-4(.



טבלה 3התפלגות שתי קבוצות הגיל בתפקוד המוטורי והוויזו-מוטורי

חובהטרום חובה

N10694אינטגרציה ויזו-מוטורית1

%15.110.6בסיכון/איחור

%84.989.4התפתחות תקינה

N8990תפקוד מוטורי2

%12.210.0איחור

%44.431.1בסיכון


N9691מיומנויות ידניות

%6.33.3איחור



N9594מיומנויות כדור

%5.36.4איחור



N9093מיומנויות שווי משקל

%12.27.5איחור



)Henderson & Sugden, 1992( )בתת- M-ABC-2 אבחון ה ;)Beery, 2004( VMI-¹ אבחון ההמבחנים ציון נמוך משמעו תפקוד טוב יותר(.



טבלה 4התפלגות שתי קבוצות הגיל בתפקוד הקוגניטיבי

חובהטרום חובה

תפקוד קוגניטיבי1

N10491מטלות מורכבות

%13.76.6איחור

26.4 %33.3בסיכון


N10491לא שפתי

%2.83.3איחור



N10493שפתי

%4.84.3איחור



.)Miller, 1988( MAP-¹ אבחון ה

המדדים. ברוב התפתחותי בסיכון/איחור נמצאו הילדים מן מ-20% יותר הגיל קבוצות בשתי M-ABC-השיעור הגבוה של ילדים בסיכון/איחור התפתחותי נמצא בהתייחס לציון הכולל בשיווי ובמיומנויות בהתאמה( ,51.1 ;43.2( כדור במיומנויות גם כמו בהתאמה( ,41.1 ;56.6(4, מצאנו שיעור גבוה של 31.2, בהתאמה(. בדומה, כפי שאפשר לראות בטבלה משקל )47.8; המורכבות, במטלות ;)MAP( הקוגניטיביות במיומנויות התפתחותי בסיכון/איחור ילדים ובמיומנויות /איחור, בסיכון נמצאו חובה מילדי ו-33% חובה טרום מילדי 50% כמעט השפתיות, כמעט 45% מילדי חובה וכ-25% מילדי טרום חובה היו בסיכון/איחור. מעניין לציין כי בשתי קבוצות הגיל במטלת ציור דמות, שהיא פריט אחד מן המטלות המורכבות, שיעור כפי זאת, לעומת 45.2, בהתאמה(. ;66.7( נמצאו בסיכון/איחור התפתחותי ילדים גבוה של שאפשר לראות בטבלה 3, בשתי קבוצות הגיל, שיעור ילדי טרום חובה וחובה שנמצאו בסיכון/הנורמטיבית האוכלוסייה מן גבוה יותר מעט היה הידניות במיומנויות התפתחותי איחור דומה היה וחובה בסיכון ילדי טרום חובה ובמבחן ה-VMI, שיעור 23.1, בהתאמה(, ;21.9(10.6, בהתאמה(. כמו כן, שיעור נמוך של ילדים לשיעור של האוכלוסייה הנורמטיבית )15.1;

בסיכון/איחור התפתחותי נמצא באינדקס הלא-שפתי )2.1; 18.7, בהתאמה(.



דיון

בישראל החרדית בחברה התמקד זה מחקר זו, קהילה של הייחודיים המאפיינים בשל הילדים, התפתחות על להשפיע היכולים מאפייני על הנתונים מיעוט לנוכח וכן הנתונים זו. בקהילה ילדים של ההתפתחות שהמשפחות מראים המדגם של הדמוגרפיים האבות מן מ-30% יותר למדי, גדולות היו ההנחות אחת עבדו. לא האימהות ורוב היא מוקדמת התערבות של התפיסה בבסיס גדלים וילדים תינוקות המוקדמות, שבשנים עם יורד ההתפתחות קצב אך מהיר, בקצב .)Shonkoff & Meisels, 2000( בגיל העלייה חשופים אינם שכשילדים היא נוספת הנחה לצבור יכולים הם מגרות, לסביבות דיים הפער מכך וכתוצאה התפתחותיים, איחורים לגדול יכול גילם בני תפקוד לבין תפקודם בין זו, להנחה בניגוד .)Reynolds et al., 2003( של יותר גבוה שיעור נמצא לא זה במחקר בקרב התפתחותי בסיכון/איחור ילדים טרום ילדי לקבוצת בהשוואה חובה גן ילדי הקבוצות שתי בין ההבדלים כי נראה חובה. יותר ארוכה תקופה למשך להיבחן צריכים בפער רק ולא בית-הספר, בשנות זה ובכלל זאת, לעומת לחובה(. חובה )מטרום שנה של גבוה שיעור שיש כך על מלמדות התוצאות ברוב התפתחותי בסיכון/איחור ילדים של לאוכלוסייה בהשוואה ההתפתחות, תחומי המחקר בספרות מדווח שגם כפי הכללית, Engel-Yeger et al., 2009; Parush et al.,( 2002; Weintraub, 1989; Yochman et al.,

.)2006מיומנויות מוטוריות

משתי אחת בכל כי הראו המחקר תוצאות ילדים של הגבוה השיעור הגיל, קבוצות נמצא התפתחותי בסיכון/איחור שהוגדרו מן בעיקר שהושפע הכללי, המוטורי בציון

ושיווי )כדור גסה במוטוריקה הציונים המצופה מן גבוה נמצא זה שיעור משקל(. Engel-Yeger et( הנורמטיבית באוכלוסייה .)al., 2009; Henderson & Sugden, 1992מיעוט הוא אלו לממצאים אפשרי הסבר משחקים ובפרט למשחק, ההזדמנויות תוצאות מוטורית. התפתחות המעודדים המראים אחרים מחקרים מחזקות אלו סוציו- מצב כגון סביבתיים, גורמים כי חברתיים-תרבותיים, והקשרים אקונומי ילדים של מוטורית התפתחות על משפיעים התפתחות .)Venetsanou & Kambas ,2010(מתאפשרות הילדות במהלך וגדילה מוטורית בפעילויות ילדים של השתתפותם בזכות .)Pate et al., 2000( ופיזיות מוטוריות בצמצום חיוניות אלו פעילויות מזה, יותר מחלות התפתחות )כגון שונים סיכון גורמי Baranowski et al., ( והשמנה( כרוניות ולכן ,)2000; Venetsanou & Kambas, 2010פעילויות של ולביצוע לעידוד חשיבות יש Bauman et al.,( הילדות בגיל מוטוריות החינוך מסגרות של הלימודים בתכנית .)2001קטן חלק רק זה, במחקר שנבדקו החרדיות החצר וציוד ולחצר, למשחק יוחד היום מסדר ובמשך מגלשה(, רק כלל )בדרך מועט היה הילדים פעילות נעשתה הלימודים יום רוב דת בלימודי כשהשתתפו )לדוגמה, בישיבה בפעילויות שולחן יד על עבודה בזמן או קופסה(. במשחקי ומשחק צביעה כגון שונות בעובדה למצוא אפשר זה להסבר תמיכה מן מ-25%( )פחות יחסית נמוך שיעור כי התפתחותי בסיכון/איחור נמצאו הילדים

במיומנויות הידניות. אינטגרציה ויזו-מוטורית

הילדים שיעור כי הראו המחקר תוצאות התפתחותי בסיכון/איחור שהוגדרו דומה היה ויזו-מוטורית באינטגרציה 15% )עד הנורמטיבית לאוכלוסייה



.)Beery, 2004; Weintraub, 1989 ;VMI-בלשיעור בהשוואה גבוה זה שיעור זאת, עם כפי ויזו-מוטורית באינטגרציה הליקויים שנמצא במחקרים אחרים שנערכו בקרב Weintraub et al., 2010; ׁ)כגון: בישראל בנים להניח אפשר לכן, .)Yochman et al., 2006יש הזדמנויות פי שלבנים החרדים על כי, אף התנסות מעט יחסית להם יש ולצבוע, לצייר ציור )כגון מובנות גרפו-מוטוריות בפעילויות המשמשות גאומטריות(, צורות של והעתקה זאת, לעומת חשובות. כתיבה קדם פעילויות בסיכון/איחור שהוגדרו הילדים שיעור במחקר ויזו-מוטורית באינטגרציה התפתחותי Ratzon זה היה נמוך מתוצאות מחקרם של סוציו- ממצב ילדים בקרב )2009( et al.ששני העובדה לנוכח נמוך. אקונומי סוציו- ממצב ילדים בקרב נעשו המחקרים סוציו- מצב כי להניח אפשר נמוך, אקונומי המשפיע היחידי המרכיב אינו נמוך אקונומי והערכים האמונה וכי ילדים, של תפקודם על משפיעים הלימודים בתכנית ביטוי לידי הבאים

אף הם על תפקוד ילדים.

מיומנויות קוגניטיביותרב דגש החרדיות, החינוך במסגרות כאמור, ילדים, של קוגניטיבית התפתחות על מושם יכולות שפתיות הנדרשות לקריאה על בעיקר דגש כי ייתכן .)Goshen-Gottenstein, 1984(הזה, המחקר תוצאות את להסביר יכול זה ילדים של יחסית נמוך שיעור על המורות שפתי, הלא בתחום התפתחותי בסיכון/איחור השפתי בתחום גם וכן הגיל, קבוצות בשתי ילדי טרום-חובה. )אבחון ה-MAP( בקבוצת 45% כמעט חובה, גן ילדי בקרב זאת, לעומת בתחום התפתחותי בסיכון/איחור נמצאו קבוצות בין להבדלים אפשרי הסבר השפתי. להיות יכול השפתיות, ליכולות באשר הגיל, )מתוך השפתיות המיומנויות של הדרישות כי

ביטוי לידי באות ולכן גבוהות הן )MAP-ה של המורכבות במטלות חובה. בגיל רק ילדים של גבוה שיעור מצאנו ,MAP-הקבוצות בשתי התפתחותי בסיכון/איחור של תת-המבחנים שאר לעומת הגיל. כוללות המורכבות המטלות ,MAP-המנחים, )חיקוי סנסו-מוטורי תכנון מיומנויות דמות(. וציור קוביות דגמי העתקת מבוך, יש מוטורית בהתנסות לחסר כי נראה לכן, של המוטורי התכנון יכולות על השפעה גם

בנים כמו גם על סכימת הגוף. ראשית, מגבלות. כמה יש זה למחקר השפעת את הראו מחקרים שכמה אף על ילדים, התפתחות על הסביבתיים הגורמים זה, מחקר תוצאות אם ברור זה אין החרדית, בקהילה ילדים על המבוססות ניתנות ייחודיים, תרבותיים מאפיינים שלהם זה, במחקר אחרות. לאוכלוסיות להכללה ובין מצב גורמים תרבותיים בין קשה להבחין לכן, מומלץ לחזור על מחקר סוציו-אקונומי. סוציו-אקונומי ממצב קבוצות בקרב זה ייחודיות תרבותיות אוכלוסיות בקרב נמוך, שנית, רגילה. אוכלוסייה בקרב וכן אחרות להניח אפשר גן. ילדי רק כלל זה מחקר לבחירת גם קשורות המחקר תוצאות כי הבנים שחינוך בעובדה בהתחשב המין, מחקרים לכן, זו. באוכלוסייה שונה והבנות לצורך גם בנות, לכלול צריכים עתידיים

השוואה בין המינים.

מסקנות

)כגון: אקולוגיות ותפיסות תיאוריות פי על Bronfenbrenner, 1979; Odawara, 2005;שמדגישות ,)Venetsanou & Kambas, 2010סביבתיים גורמים בין האינטראקציה את אמונות כי נראה אנושי, תפקוד ובין במחקר האוכלוסייה של וערכים תרבותיות



השפיעו הסוציו-אקונומי, מצבם וכן זה, על ומכאן החינוכית, הלימודים תכנית על היומית של כי השגרה נראה תפקוד הילדים. הזדמנויות סיפקה לא החינוכיות המסגרות והדבר פיזית; ולהתנסות למשחק מספקות תפקוד על שלילי באופן השפיע אולי גסות מוטוריות במיומנויות בעיקר הילדים, תוצאות קוגניטיביות-מוטוריות. ומיומנויות ואנשי מחנכים של הצורך את מחזקות אלו בעיסוק, מרפאים ובכללם הבריאות, מקצועות Cultural( תרבותית כשירים יותר להיות בין הקשר את יותר טוב להבין ,)competentלפתח וכן וחינוך, בריאות גורמי ובין אמונות תרבותית רגישות והתערבויות הערכות Betancourt et al., 2003; Parker et al.,(התפתחות בקידום צורך יש ועוד, זאת .)2002 Erhard &( חרדיים ילדים של בריאותית ניכרת המערבי, בעולם כיום, .)Erhard, 2007מן כתוצאה המוטורית בפעילות ירידה צפייה ממושכת, )ישיבה המודרניים החיים ברכב ונסיעה במחשבים שימוש בטלוויזיה, על .)]Ziviani et al., 2004[ הליכה לעומת בטלוויזיה השימוש החרדית שבחברה אף עדיין ילדים, בקרב נפוץ אינו ובמחשבים רבות פעילויות החינוכיות, במסגרות תוצאות לפיכך, ישיבה. במהלך מבוצעות בקידום ראשון אחד צעד משמשות המחקר בקרב והתערבות מוקדם איתור של תכניות

.)Golos et al., 2011( האוכלוסייה החרדית

מקורות

ארמה, ק', פינסקי, מ', קורן, ג' ורוזנבלום, ש' בגילאי ידיים ומיומנויות זריזות .)2002(אתיופיה יוצאי להורים ילדים בקרב 6-5העת כתב הארץ. ילידי להורים וילדים .H146-H131 בעיסוק, 4-3, לריפוי הישראלי

גורביץ, נ', וכהן-קסטרו, א' )2004(. תפרוסת חברתיים דמוגרפיים, ומאפיינים גאוגרפית החרדית האוכלוסייה של וכלכליים הלשכה ירושלים: .2001-1996 בישראל

המרכזית לסטטיסטיקה בישראל.

גרילק, מ' )2002(. החרדים: מי אנחנו באמת? ירושלים: הוצאת כתר.

.)2009( לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה בישראל- דתיות .2009 חברתי סקר מתוך: שונות. קבוצות של מאפיינים

www.cbs.gov.il

.)2011( לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה של גודלה ואמידת מדידה שיטות מתוך: בישראל. החרדית האוכלוסייה

www.cbs.gov.il

אל מסע בשחור- גברים .)2005( י' חקק, ירושלים, הישראלית. הפוליטיקה נבכי

ישראל: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

י' בתוך החרדית האישה .)1995( מ' פרידמן, בחברות נשים חיי על מבט )עורך(. עצמון שזר זלמן מוסד ירושלים: יהודיות.

להיסטוריה יהודית )עמ' 289-273(.

של החשיבות .)1999( ד' רואר-סטריאר, של איכותן בהערכת התרבותי ההקשר ורווחה, חברה בילדים. הטיפול מסגרות

יט)1(, 67-53.

של ומובנה חופשי משחק .)1996( ר' שרת, תזה )עבודת חרדיים ילדים בגני בנות בר-אילן, אוניברסיטת פורסמה(. שלא

רמת גן, ישראל.



Baranowski, T., Mendlein, J., Resnicow, K., Frank, E., Weber Cullen, K., & Baranowski, J(2000b). Physical activity and nutrition in children and youth: An overview of obesity prevention. Preventive Medicine, 31, S1–S10.

Bauman, A., Wright, C., & Brown, W. (2001). A position paper prepared by the National Physical Activity Program Committee. National Heart Foundation of Australia.

Beery, K. E. (2004). The Beery-Buktencia Developmental Test of Visual-Motor Integration: Beery VMI administration, scoring and teaching manual (5rd ed.) Minneapolis, MN: NCS Pearson.

Betancourt, J. R., Green, A. R., Carrillo, J. E., & Ananeh-Firempong, O. (2003). Defining cultural competence: A practical framework for addressing racial/ethnic disparities in health and health care. Association of Schools of Public Health, 118, 293-302.

Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development: Experiment by nature and design. Cambridge, MA: Harvard University press.

Byfield, C. (2008). The impact of religion on the educational achievement of black boys: A UK and USA study. British Journal of Sociology of


Education, 29, 189-199.

Chow, S. M. K., Hsu, Y., Henderson, S. E., Barnett, A. L., & Lo, S. K. (2006). The Movement ABC: A cross-cultural comparison of preschool children from Hong Kong, Taiwan, and the USA. Adapted Physical Activity Quarterly, 23, 31-48.

Cohen, E., Boettcher, K., Maher, T., Phillips, A., Terrel, L., Nixon-Cave, K., & Shepard, K. (1999). Evaluation of the Peabody Developmental Gross Motor scales for young children of Africa American and Hispanic ethnic backgrounds. Pediatric Physical Therapy, 11, 191-197.

Crawford, S. G., Wilson, B. N., & Dewey, D. (2001). Identifying developmental coordination disorder: Consistency between tes ts . Physical and Occupational Therapy in Pediatrics, 20, 29-50.

Dietz, W.H. (2004). Overweight in childhood and adolescence. New England Journal of Medicine, 350, 855-857.

Engel-Yeger, B., Rosenblum, S., & Josman, N. (2009). Movement Assessment Battery for Children (M-ABC): Establishing construct validity for Israeli children, Research in Developmental Disabilities, 31, 87-96.



Erhard, R. L., & Erhard-Weiss, D. (2007). The emergence of counseling in traditional cultures: Ultra-orthodox Jewish and Arab communities in Israel. International Journal Advanced Counseling, 29, 149-158.

Golos, A., Sarid, M., Weill, M., & Weintraub, N. (2011). Efficacy of an early intervention program for at-risk preschool boys: A two group control study. The American Journal of Occupational Therapy, 65(4), 400-408.

Golos, A., Sarid, M., Weill, M., Yochman, A., & Weintraub, N. (2011). The influence of environmental factors on the development of ultra-orthodox preschool boys in Israel. Occupational Therapy International, 18, 142-151. DOI:10.1002/oti.317.

Goshen-Gottenstein, E. R (1984). Growing up in Geula: Socialization and family living in an ultra-orthodox Jewish subculture. Israel Journal of Psychiatry Related Science, 21, 37-55.

Henderson, S. E., & Sugden, D. A. (1992). The Movement Assessment Battery for Children Manual (M-ABC). London: The Psychological Corporation LTD.

Hopkins, B., & Westra, T. (1989). Maternal expectations and motor development: Some cultural differences. Developmental Medicine

and Child Neurology, 31, 384 –390.

Kark, I., Shemi, G., Friedlander, Y., Martin, O., Manor, O., & Blondheim, S. H. (1996). Does religious observance promote health? Mortality in secular vs. religious kibbutzim in Israel. American Journal of Public Health, 86, 341-346.

Katz, N., Kizony, R., & Parush, S. (2002). Visuomotor organization and thinking operations performance of school-age Ethiopian, Bedouin and mainstream Israeli children. The Occupational Therapy Journal of Research, 22, 34-43.

Kleinfeld-Mansbach, I., & Greenbaum, C. W. (1999). Developmental maturity expectations of Israeli fathers and mothers: Effects of education, ethnic origin and religiosity. International Journal of Behavioral Development, 23, 771 – 797.

Law, M. (2002). Participation in the occupations of everyday life. The American Journal of Occupational Therapy, 56, 640-649.

Lopes, V. B., De-Lima, C. D., & Tudella. E. (2009). Motor acquisition rate in Brazilian infants. Infants and Child Development, 18, 122-132.

Majnemer, A. (1998). Benefits of early intervention for children with



developmental disabilities. Seminars in Pediatric Neurology, 5, 62-69.

Mansour, M. E., Kotagal, U., Rose, B., Ho, M., Brewer, D., Roy-Chaudhury, A., . . . DeWitt, T. G.(2003). Health-related quality of life in urban elementary school children. Pediatrics, 111, 1372-1381.

Marr, D., Cermak, S., Cohn, E. S., & Henderson, A. (2003). Fine motor activities in Head Start and kindergarten classrooms. The American Journal of Occupational Therapy, 57, 550-557.

Miller, L. J. (1988). Miller Assessment for Preschoolers: MAP Manual (Rev. ed.). San Antonio, TX: Psychological Corporation.

Odawara, E. (2005). Cultural competency in occupational therapy: Beyond a cross- cultural view of practice. The American Journal of Occupational Therapy, 59, 325-334.

Parker, J. A., Tewfik, D. B., & Burkhardt, A. (2002). Cultural context competency and children. American Occupational Therapy Association, Continuing Education Article , CE-1-E-7.

Parush, S., Sharoni, C., Hann-Markowitz, J., & Katz, N. (2000). Perceptual, motor and cognitive performance

components of Bedouin children in Israel. Occupational Therapy International, 7, 216-231.

Parush, S., Yochman, A., Jessel, A. S., Shapiro, M., & Mazor-Karsenty, T. (2002). Construct validity of the Miller Assessment for Preschoolers and the pediatric examination of educational readiness for children. Physical and Occupational Therapy in Pediatrics, 22, 7-27.

Pate, R. R., Trost, S. G., Levin, S., & Dowda, M. (2000). Sports participation and health- related behaviors among US young. Archives in Pediatric Adolescence Medicine, 154, 904-911.

Ratzon, N. Z., Lahav, O., Cohen-Hamsi, S., Metzger, Y., Efraim, D., & Bart, O. (2009). Comparing different short-term service delivery methods of visual-motor treatment for first grade students in mainstream schools. Research in Developmental Disabilities, 30, 1168–1176.

Reynolds, A. J., Temple, J. A., & Ou, S. R. (2003).School-based early intervention and child well-being in the Chicago longitudinal study. Child Welfare League of America, 5, 633-656.

Shmueli, A., & Tamir, D. (2007). Health behavior and religiosity among



Israeli Jews. The Israeli Medical Association Journal, 9, 703-707.

Shonkoff, J. P., & Meisels, S. J. (Eds.) (2000). Handbook of early childhood intervention (2nd ed). Cambridge, UK: Cambridge University Press.

Venetsanou, F., & Kambas, A. (2010). Environment factors affecting preschoolers' motor development. Early Childhood Education Journal, 37, 319-327.

Yochman, A., Ornoy, A., & Parush, S. (2006). Co-occurrence of developmental delays among preschool children with attention deficit hyperactivity disorder. Developmental Medicine and Child Neurology, 48, 483-488.

Weintraub, N. (1989). Comparison of the performance of Visual-Motor-Integration scores between Israeli and United States children aged 4-7-years-old, unpublished manuscript.

Weintraub, N., Sharafi, K., Tamir-Lang, Y., Illovitz, R., & Zahavi, E. (2010 May). Gender differences in predicting students handwriting performance and achievement in first grade based on kindergarten assessments of performance and participation. Poster presented at the 15th World Congress of Occupational

Therapists, Santiago, Chile.

World Health Organization (WHO; 2001). International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF). Geneva, Switzerland: Author.

Wolfson, S., & Stoler, M. (2007). Qualitative research documentation: Process of change undergone by educators in the Haredi community. Bnei-Brak: The Children's Division, Ezer Mizion. The Bernard Van Leer Foundation.

Ziviani, J., Scott, J., & Wadley, D. (2004). Walking to school: Incidental physical activity in daily occupations of Australian children. Occupational Therapy International, 11, 1- 11.

השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים

Documents