s סבירסקי המדינה? שלמה ולתקציב לחינוך מה

לבין ישראל ממשלות של כלכלית המקרו המדיניות שבין בקשר עוסק המאמר

נרשמו הנוכחי, שבו בעשור ומתמקד הגבוהה וההשכלה החינוך בתחומי מדיניותן

הגבוהה. עם ההשכלה ומערכת החינוך משרד של בתקציביהם גדולים קיצוצים

תקציבי, אשר צמצום של מחמירה מדיניות הממשלה אימצה המשבר מן היציאה

מערכות של התקצוב משבר את מנציחה בזמן בו העסקי, אך למגזר לסייע נועדה

בסוגיות ער ציבורי דיון של בגלים מתאפיין זה הציבוריים. במקביל, עשור השירותים

בעקבות גם לכותרות החינוך מערכת עולה לזמן גבוהה. מזמן והשכלה חינוך של

הציבורי הדיון כלל לאומיים. בדרך בין במבחנים ישראל תלמידי של הנמוכים הישגיהם

החינוך: איכותו למערכת ייחודיות אף ולכאורה אופייניות שהן בסוגיות להתמקד נוטה

של האוטונומיה מידת או הליבה בכיתה, תוכנית התלמידים ההוראה, מספר כוח של

אלה, אין לסוגיות הנודעת החשיבות כל .עם האקדמיים והמוסדות הספר בתי מנהלי

המדיניות את לבחון מבלי הגבוהה וההשכלה החינוך בתחומי המתרחש את להבין

ישראל. ממשלות של חברתית והמקרו כלכלית המקרו

רמות האוכלוסייה את לסדר הוא האופרטיבי היעד החינוך - במערכת ושוויון תקציב

אשר ומורים מורות אותה" מידי ש"הולם הידע את תקבל רמה שכל רמות, כך

הוא העבודה ובשוק החינוך במערכת המתרחש המיון הרמה. מנגנון "הולמים" את

אלה מערכות של היסטורית שבחינה החברה. אלא של הריבודית המפה את המעצב

.בתי החברה של הריבודי המבנה של תוצר עצמם הם הללו המיון מנגנוני כי מעלה

התלמידים, ביוקרה של המעמדי בשיוך לזה זה שווים ואינם אחידים אינם הספר

ההוראה, סגל הלימודים, בהכשרת והפיזיים, בתוכניות הכספיים החברתית, במשאבים

של והמדע השלטון, הניהול, הפיקוד מערכות אל בוגריהם את לקדם וביכולתם

החינוך מערכת של העיקרית בעייתה הוא - אי-השוויון ושוויון פוליטיקה החברה.

מה לא-שוויונית. על-כן ומאוד מבודלת מאוד בישראל החינוך הישראלית, מערכת

מאלה משמעותי באופן גבוהים מערכתיים יעדים ידי על המודרכת מדיניות הוא שנדרש

כיום המושגים .

את מגבירה האחרונה בעת הנקוטה חברתית והמקרו כלכלית המקרו המדיניות

לשכבה יש , האם שתיים: האחת הן להעלות שעלינו החברתי. השאלות אי-השוויון

של ההשכלה בשדרוג כרוך שמימושו עתידי חזון בישראל והמנהיגה השלטת

מוכנה זו שכבה תהיה כזה, האם חזון יתגבש , אם הישראלית? והאחרת האוכלוסייה

האוכלוסייה כלל של ההשכלה שדרוג של חברתיות הפנים ההשלכות עם להתמודד ?

שותפים בערבים רואה בישראל השלטת השכבה ישראל: האם אזרחי בערבים נתחיל

היהודים היא שנייה השכלתם? קבוצה של שדרוג שיצריך כלל-ישראלי עתידי לחזון

של המונופול על תיגר לקרוא מוכנה בישראל המנהיגה השכבה החרדים: האם

אכיפת על להיאבק מוכנה היא והאם שלהן החינוך מוסדות על החרדיות הקהילות

ביותר המבוססת השכבה היא שלישית החרדיים. קבוצה החינוך במוסדות ליבה תכניות

ספר בתי ובנותיה בניה בעבור לייצר האחרונים העשורים בשני הצליחה אשר - זו

בה ההורים, שדי של כספית מתוספת גם אך מלא ציבורי ממימון ייחודיים, הנהנים

בישראל המנהיגה השכבה מעמדי. האם בידול של חומות אלה ספר בתי סביב ליצור

בבתי מתחנכים ובנותיה בניה זו, ואשר מבוססת שכבה של מבשרה בשר עצמה שהיא

החינוך חיק אל הללו המוסדות את שיחזיר מהלך ליזום ,מוכנה עצמם אלה ספר

לכל המשותף הציבורי ?

תוכנית בישראל הונהגה1985 בשנת- צמיחה של למדיניות פיתוח של ממדיניות

המקרו המדיניות בתולדות מפנה נקודת מהווה זו המשק. תוכנית לייצוב החירום

יותר מאוחרים מהלכים גם , כמו1985 של החירום תוכנית .צביון ישראל של כלכלית

וכלכלי חברתי פיתוח של רחבה מתפיסה הכובד נקודת את ממנה, העבירו שנגזרו

מרבית את בידיה המדינה ריכזה אז עד אם יותר צרה לתפיסה המדינה ידי על המובל

את האפשר במידת לצמצם המדיניות חתרה מבחוץ, עתה שבא וזה המקומי ההון, זה

המגזר לרשות העומדים אלה את ולהגדיל המדינה ידי על הנשלטים המשאבים כמות

.העסקי

וההשכלה החינוך בתחום גם ביטוי לידי באה החדשה כלכלית המקרו המדיניות

אלה. הרפורמה בתחומים גדולים מדינתיים למהלכים קץ שמה1985 .שנת הגבוהה

שלה הזוהר , ותקופת1968 של זו הייתה שנה אותה עד האחרונה הגדולה המדינתית

השבעים שנות של בעשור הייתה ביישומה הממשלה השקיעה שבהן השנים .

,1968 של הרפורמה עלויות את החינוך, ששיקף בתקציב גידול חל1980 עד

רבים. ביישובים עליונות וחטיבות ביניים חטיבות היתר, בבניית כרוכה, בין שהייתה

גם נשחקו החינוך. במקביל תקציב , נשחק1985 לאחר , וכמובן1980 משנת אולם

התקציבית גדולים. השחיקה שינוי מהלכי ליזום המדינה של ונכונותה יכולתה

במערכת שנרשמו ביותר המשמעותיים השינויים לאחד הובילו הפוליטית והשחיקה

(ת של הישראלית: כניסתם הציבורית החינוך הופיעו אלה פרטי. שני וכסף פרטית יזמו

לידי שהביאו תקציביים קיצוצים , בעקבות1985 לאחר רב לא זמן החינוך בזירת

מבוססים ויישובים שכונות תושבי הורים יזמו כך על ההוראה. בתגובה בשעות הפחתה

התל"ן .כספי שקוצצו השעות במקום פרטי במימון הוראה שעות הנהגת של מהלך

מעין חינוך ולבנותיהם לבניהם להבטיח הבינוני-הגבוה ולמעמד הגבוה למעמד אפשרו

הייחודיים הספר בתי של המימון עיקר הציבורית, שהרי החינוך מערכת בתוך פרטי

ממש, משום פרטי "מעין-פרטי", ולא בחינוך מדינתי. מדובר להיות ממשיך למיניהם

רק הספר, אלא בית של העלות מלוא את לממן התבקשו לא מעולם הורים שאותם

זאת, בו. עם הלימודים רמת את לשדרג המאפשרת יחסית הקטנה התוספת את

את לשלם משגת אינה הוריהם שיד ילדים הספר לבית מחוץ מותירה זאת תוספת

החינוך למערכת התל"ן, חדרו הונהג מאז שחלפו העשורים שני במהלך הסכום.

לבתי לסייע המבקשים פילנתרופיים אחרות: ראשית, גופים בדרכים גם פרטיים כספים

עסקיים מכיסם; ושנית, גורמים כספים להוסיף יכולים אינם ההורים שבהם ספר

לעצמם מבטיחים גם כך כדי חיובית, ותוך ציבורית תדמית לעצמם לטפח המבקשים

הנוער בני של והמתרחב המפתה השוק אל יחסית זולה גישה .

של הגעתו החינוך, עם מערכת מאוד התרחבה העשרים המאה של התשעים בשנות

את שינתה לא זו התרחבות ומאתיופיה. אולם העמים חבר ממדינות הגדול ההגירה גל

על רק לא ממוסללת אשר חינוך השמונים, קרי, מערכת בשנות שנוצר החדש המבנה

ההורים של יכולתם מידת פי על גם ולאומי, אלא עדתי מוצא ועל-פי אישית יכולת פי

הגבוהה ההשכלה מערכת גם נוספות. הוראה ושעות העשרה בעבור לשלם

העמים חבר מדינות יוצאי צעירים של קליטתם התשעים, עם בשנות התרחבה

המועצה בחוק השינוי יותר ומשמעותי נוסף שינוי התרחש במקביל ואתיופיה. אולם

הן אוניברסיטאיים, הלוא לא אקדמיים מוסדות של הקמה גבוהה, שא+פשר להשכלה

אחידה, בעקבות אקדמית מערכת בישראל התקיימה1995 עד המכללות. אם

שלו העליונה במדרגה מדרגתי, אשר מבנה הגבוהה ההשכלה קיבלה בחוק השינוי

הפרטיות, ובמדרגה המכללות ניצבות השנייה המחקר, במדרגה אוניברסיטת עומדות

עידן של האוניוורסליסטית המגמה . הציבוריות המכללות מצויות ביותר הנמוכה

של יוזמות על-ידי המעוצבת פרטיקולריסטית מגמה עתה החליפה הפיתוח מדיניות

היוזמות הפרטיות. שתי המכללות של והיוזמה התל"ן של - היוזמה המבוסס המעמד

המבוסס למעמד אפשרה התשעים משנות התל"ן יוזמת לזו, שכן זו כמובן קשורות

גבוהה, ואילו השכלה לקראת אקסקלוסיבית הכשרה ולבנותיו לבניו להעניק

התיכון בבית-הספר האקסקלוסיביים המסלולים לבוגרי אפשרו הפרטיות המכללות

אקסקלוסיביים אקדמיים במסלולים להמשיך .

, גרמה2000 באוקטובר השנייה, שפרצה האינתיפאדה- והשכלה כיבוש, תקציב

הלימוד מסגרות של הניכוס מגמת של הלא-שוויוניות, ובעיקר המגמות של להקצנה

ממושך, כלכלי מיתון חוללה משאבים. האינתיפאדה בעלי של מיעוט ידי על היוקרתיות

של העדרו על עדיין ומשלמת ישראל ששילמה הכבד המחיר את ביטא הכבד המיתון

יוצר, מצד ה-סדר של העדרו כי הוכיחה הפלסטינים. האינתיפאדה עם מדיני ה-סדר

אבטלה הם המרכזיים ישראל, שביטוייו בתוך הכלכלית הפעילות על מתמיד איום אחד

בדרך באות ביטחון, אשר על כבדות אחר, להוצאות החיים, וגורם, מצד ברמת וירידה

תמידי איום יוצר מדיני ה-סדר של חברתיים. העדרו שירותים על הוצאות חשבון על כלל

הגבוהה וההשכלה החינוך תקציבי על .

חמושה, וגררה התקוממות הראשונה, הייתה מזו השנייה, להבדיל האינתיפאדה

השטחים כל של מחדש בכיבוש ישראל, שהתבטאה מצד היקף רחבת צבאית תגובה

כך חלקית. עקב פלסטינית לשליטה1994 בשנת שנמסרו אלה הפלסטיניים, כולל

הראשונה האינתיפאדה שגבתה מזה בהרבה כבד כלכלי מחיר זו אינתיפאדה גבתה .

המדינה בהכנסות ירידה הייתה המיתון של המיידית המדינה, ההשלכה לתקציב באשר

פעילויותיה. את לממן הממשלה של ביכולתה אחרות, פגיעה ממיסים, ובמילים

תקדים. חסרי גודל בסדרי האזרחיים בשירותים קיצוצים של סדרה ערכה הממשלה

גם נרשמו תקדים חסרי הציבוריים. קיצוצים השירותים מערכות בכל פגעו הקיצוצים

ובתקציבי המקומיות לרשויות הסיוע הגבוהה, בתקציב וההשכלה החינוך בתקציבי

חברה, לנושאי התקציבית שההוצאה לכך הובילו אלה והדיור. קיצוצים הבריאות

יותר משמעותית . הצטמקות2004 ו-2001 בין9%ב- לנפש, הצטמקה בחישוב

אלה נרחבים החברתיים. קיצוצים התקציבים של המשנה מתחומי בכמה נרשמה

סגל תקנים, לפיטורי והתיכון, ולביטול היסודי בחינוך הוראה שעות של לקיצוץ הובילו

גם הגבוהה. הם בהשכלה ובספריות במעבדות ההשקעה ולצמצום זוטר הוראה

של שביתות של תקדים חסר , לגל2007-2008 דבר, בשנים של בסופו הובילו

והזוטרים הבכירים המרצים ושל והתיכונים היסודיים בבתי-הספר המורים

ובמכללות באוניברסיטאות .

את לחדש הצמיחה, כדי את לזרז ביקשה הממשלה- התקציבי הצמצום מדיניות

ואיתן, למרות מתפקד כמשק הישראלי המשק של תדמיתו ואת הנורמליות תחושת

תקציבי צמצום של במדיניות לדבוק החליטה מדיני. לפיכך, היא ה-סדר של העדרו

המגזר לטובת מקורות "פינוי הייתה זו מדיניות של העיקרית מתמשך. מטרתה

הראשיים , הגורמים צמח הישראלי המשק2003 של השנייה המחצית העסקי". למן

הירוק( הקו של הישראלי )בצידו המזוין בעימות אחרים: הרגיעה היו הצמיחה לחידוש

הצמצום במדיניות לדבוק ממשיכה הממשלה ובכל-זאת העולמי בסחר והגידול

.התקציבי

הגירעון הפחתת חוק הוא התקציבי הצמצום מדיניות להנהגת המשמש העיקרי הכלי

את להחזיר מאפשר שאינו הוא המעשי (, פירושו1992) התקציבית ההוצאה והגבלת

- ושדרוג שיפור של גדולים מהלכים ליזום מאפשר אינו גם שקוצצו, ובנוסף התקציבים

להשכלה המוסדות ובהרחבת לתעודת-בגרות הזכאות בהרחבת למשל, השקעה

.גבוהה

בעשירון שכירים של ההכנסות בעלי עם במיוחד היטיבה המיסים, המדיניות בהפחתת

תקציב את הגדילה בצמיחה. הממשלה תומך כלכלית: הדבר העליון. מבחינה

גם כמו הצבאי המאמץ של מימונו מעול העליון העשירון את ובהכללה ופטרה הביטחון

הקצבאות מקבלי על העול הוטל זאת התקציביים. במקום הקיצוצים של מפגיעתם

הגבוהה וההשכלה החינוך החברתיים. מערכות השירותים של והצרכנים העובדים ועל

בהם נמנות .

ההון לבעלי כפול רווח בחובה טמנה המקרו-כלכלית שהמדיניות אחד, יוצא מצד

את המובילים המשק לענפי שקשור מי כל עם מאוד היטיבה היא הניהולית ולשכבה

בידי הותירה המיסים אחר, הפחתת והפיננסים; ומצד ההיי-טק הצמיחה, ובראשם

לשלם יותר להם קל היה יותר, שבאמצעותה גבוהה פנויה הכנסה עצמם אנשים אותם

ואף הגבירו כאחד התהליכים קוצצו. שני שתקציביהם השירותים בעבור הפרטי מכיסם

הגבוהה, ותרמו וההשכלה החינוך במערכות הלא-שוויוניות המגמות את הקצינו

פרטיים חינוך מוסדות של להשתרשותם .

של המרכזי המוסד עדיין שונה. האוניברסיטאות מעט התמונה הגבוהה בהשכלה

הפרטיות. במכללות משכר-הלימוד עדיין נמוך בהן הגבוהה, ושכר-הלימוד ההשכלה

הדור בעבור גבוהה להשכלה הראשית הדלת עדיין הן זו, האוניברסיטאות מבחינה

הגבוה המעמד של הצעיר .

תקופת של התקציביים הקיצוצים של שילובם - תקצוב משבר של בעידן רפורמה

שבאה הצמיחה בתקופת התקציבי הצמצום מדיניות עם השנייה האינתיפאדה

שהן תקצוב במשבר נתונות הגבוהה וההשכלה החינוך שמערכות לכך ,גורם לאחריה

ואף השתרשות של הקיימות המגמות את מחזק זה ממנו. משבר להתאושש מתקשות

שלה המקרו-כלכלית במדיניות דב4קה אשר פרטיים. הממשלה מוסדות של התרחבות

ה-סדר העדר של תוצר הוא הגדול מתמשכים, שחלקם ביטחוניים במשברים וטרודה

בעתידה כמעט עוסקת ,אינה אחרים עימותים של תוצר וחלקם הפלסטינים עם מדיני

את לבחון האחרון בעשור שהתבקשו הציבוריות הוועדות החינוך. ששלוש מערכת של

(ועדת דברת מלץ, ועדת : ועדת הגבוהה וההשכלה החינוך מערכות , התמקדו שוחט ו

(ועדת מלץ ניהוליות/ארגוניות. ועדת בסוגיות לצמצם מפורשת במטרה כך נהגו שוחט ו

התקציב. כל את להגדיל מבלי התפקוד את לשפר ביקשה דברת ועדת עלויות, ואילו

(ועדת מלץ ועדת הוועדות, ובעיקר שלוש לשאלת מס-שפתיים גם שוחט, שילמו ו

גם הללו ההמלצות. הוועדות ובמרכז הדיון במרכז עמד לא אי-השוויון אי-השוויון, אך

משיגים אינם בני-הנוער ממחצית יותר שכיום למערכת, אף חדשים יעדים קבעו לא

גבוהה להשכלה מגיעים אינם התיכון מבוגרי70%וכ- תעודת-בגרות .

של מלץ, ראשיתה יעקב בדימוס העליון בית-המשפט שופט , בראשותמלץ ועדת

המבנה את שתבדוק ועדה להקים1997 מינואר ממשלה בהחלטת מלץ ועדת

בתקציב שחל גידול של גבוהה. בלימה להשכלה המוסדות של הניהולי-הארגוני

מפיתוח כתוצאה ואם שכר מהעלאות כתוצאה הגבוהה, אם ההשכלה של הממשלתי

בראש להעמיד עוד המליצה נאות. הוועדה תקציבי גיבוי ללא אקדמיות, היה תוכניות

האקדמי, וזאת לצד והן לכספים הן אחראי יחיד, שיהיה מנהל אוניברסיטאי מוסד כל

לבסוף, הכספי, לניהול אחראי הנשיא דורות, שלפיו זה קיים שהיה למצב בניגוד

והחברים הפרופסורים מספר צמצום באמצאות הסנט את להחליש המליצה הוועדה

.בו

בתולדות ביותר הממושכת , שהייתה2007-2008 בשנים הבכיר הסגל ששביתת אלא

אין החדש הניהולי המבנה של כפייתו כי בישראל, הוכיחה הגבוהה ההשכלה מערכת

בישראל הגבוהה ההשכלה מערכת של בעיותיה את לפתור כדי בה .

חדשה, ועדה הממשלה מינתה מלץ ועדת של מינויה לאחר שנים אחת-עשרה

המדיניות תחת פעלה שוחט . ועדתשוחט אברהם לשעבר האוצר שר של בראשותו

השנייה האינתיפאדה בתקופת תקציבי, שראשיתה צמצום של יותר המחמירה .

לעידוד דרכים שכר-הלימוד, לבחון בגובה הייתה, לעסוק הוועדה מן הבקשה ,

(ת המערכת את להותיר המליצה ניהולית. הוועדה גמישות באמצעות אקדמית מצוינו

ומכללות אוניברסיטאות בישראל יוקמו לא2013 עד כי הנוכחי, בהציעה בהיקפה

הסטודנטים. ועדת במספר ממש של גידול צופה אינה גם חדשות. הוועדה מתוקצבות

מערכת של המדרגתי במבנה להתמיד לפניה, המליצה מלץ כוועדת שוחט, כמוה

הסטודנטים רוב את להפנות ממליצה להחריפו. הוועדה הגבוהה, ואף ההשכלה

במחקר, בעיקר להתמקד לאוניברסיטאות לאפשר זו למכללות, ובדרך ראשון לתואר

ובהנדסה הטבע במדעי .

נוספת, ועדה הממשלה שוחט, מינתה ועדת של מינויה לאחר בלבד אחד חודש

לבחון התבקשה ברודט לשעבר. ועדת האוצר משרד ברודט, מנכ"ל דוד של בראשותו

השנייה לבנון מלחמת בעקבות הביטחון, וזאת תקציב את .

יגדל, לא הגבוהה ההשכלה של הממשלתי התקציב כי החליטה ישראל ממשלת

הלאומי" של "החוסן הגברת של ארוכת-טווח אסטרטגיה ייצגה הממשלה של בחירתה

של אוניברסליזציה של אפשרות הביטחון, על-חשבון תקציב באמצעות ישראל

הגבוהה ההשכלה מערכת .

,2003 בספטמבר בישראל החינוך לקידום הלאומי המשימה , כוח דברת ועדת

דברת השנייה, ועדת האינתיפאדה של הכבד המיתון מן לצאת החלה שישראל בשעה

. היא והתיכון היסודי בחינוך שעסקו הוועדות מבין ביותר והיסודית הגדולה הייתה

כלל לא זה גיבוי שרון. אולם - אריאל חזק ממשלה ראש של מגיבויו בתחילה נהנתה

לגידול לשאוף יש כי קבעה המוצעים. הוועדה השינויים במימון להשתתף התחייבות

פערים וצמצום בגרות תעודת מקבלי בשיעור .

מעולם הלקוחים ארגוניים-ניהוליים שינויים על בעיקר הוועדה המליצה זאת במקום

מנהל/ת בידי הניהולית האחריות התאגידית-העסקית, הפקדת הסביבה של המושגים

בניהול בית-ספרית ואוטונומיה מורים בבחירת בית-ספרית בית-הספר, אוטונומיה

המנהל, ברמה של מעמדו את לשדרג הוועדה המליצה לכך בהתאם התקציב

אל הראשי המשרד מן הניהולית האחריות העברת היה שהוצע העיקרי השינוי הארצית

אזוריים חינוך מ+נהלי .

אם היא יושמה. השאלה לא מעולם דברת ועדת המליצה שעליה הניהולית המהפכה

מגזרים בין רק לא כל-כך עמוקים פערים יש לא-שוויונית, שבה כה במערכת

העברת כי לקוות אפשר מחוזות, היה ובין יישובים בין גם עדתיים/לאומיים/דתיים, אלא

בתפקוד לשיפור תוביל היחיד בית-הספר אל המחוז ומן המחוז אל המרכז מן האחריות

את עוד מקצינה הניהולית" הייתה "המהפכה כי להניח יותר המערכת. סביר

הקיים אי-השוויון .

את להעביר ב"רפורמה" זוחלת, האמורה הממשלה הסתפקה זאת במקום

זו, שכר. תוספת לתוספת בתמורה ארוך לימודים ליום היסודי בחינוך בתי-הספר

פיזית תשתית אין בתי-הספר מזו, ברוב לשעה. יתרה השכר את מתברר, מקטינה

ארוך לימודים יום של ראויה להפעלה הנחוצה .

: תובנות

אי-השוויון. נשאלת אלא החינוך מערכת של המרכזית בעייתה הוא התקציב לא

ביותר המוחשי אי-השוויון, הביטוי לצמצום תנאי אינה התקציב הגדלת האם השאלה

בתי-הספר בשערי הנכנסים מקרב מיעוט רק שלפיה הנחת-היסוד הוא אי-השוויון של

הגבוהה ההשכלה היא המערכת, הלוא פסגת אל להגיע מיועדים א בכיתה .

למערכת נוספים כספים של כזה, הזרמה התיכון. במצב מבוגרי30%בכ- מדובר כיום

התיכון, החינוך משלבי שלב גבוהה. בכל להשכלה למוסדות הגעה להבטיח כדי בה אין

הנוער בני רוב של לשוליים הדרה שסופו קפדני סינון .

בהגדלת צורך היה זה אקדמית, במצב אוניברסליזציה של מדיניות אימצנו אילו

חסרים. הם שבהם ויישובים שכונות אותן בכל ראויים חינוך מבני להקמת התקציב

או הישראלית השכר מערכת בשינוי דרך לפריצת גם תורמת הייתה אוניברסליזציה

נמוך בשכר המשתכרים של הגבוה שיעורם לצמצום הפחות לכל .

משלוש אחת לא .אף חדש כלכלי ומקרו חברתי מקרו חזון פירושה חדשה מערכת רוח

מפתחת אינה ישראל של והכלכלית הפוליטית ההנהגה כזה, וגם חזון פיתחו הוועדות

(ון צמצום של משטר עצמה על גזרה זו כזה. הנהגה חזון של לקידומה וסטגנציה, המכו

כלכלית צמיחה .

, כלכלים שינויים בעלת ממשלתית מדיניות של והשפעות מהמורות ספגה החינוך מערכת

אשר החינוך מערכת על גורל רבת השפעה היוותה כלכלית מקרו מדיניות. ופוליטיים חברתיים

שבין הדיאלקטיקה. רבדיו בכל בישראל החינוך לשיפור רפורמות לחולל השנים לאורך מנסה

בתכנון מקשה אשר מצב, החינוך נטל בנשיאת כלכלי כושר מצריך החינוך למרכוז ביזור

בדיוק הציבור לחינוך הפרטי החינוך בין פערים כיום רואים אנו. אחידה לאומית חינוכית מערכת

,לכל חברתי – חינוכי לשיווין שאיפה ישנה. ישראל מדינת להקמת הראשונות בשנים שהיה כפי

?.זה צמצום לטובת פועלות המדינה ומנהיגות האוכלוסייה האם: השאלה נשאלת אך

: 4 מספר מאמר

. כוללת לרפורמה והצעה בינלאומי מבט - החינוך מערכת (. 2010 ' ) ד , דוד בן , 2009 ומדיניות כלכלה חברה – המדינה מצב ח " דו (. עורך ) דוד בן ' ד בתוך

. 103-135 ' עמ . טאוב מרכז : ירושלים

המאמר סיכום

הנסיגה. מדינה של והחברתי כלכלי למצב חינוך בין הקשר – כמות לעומת איכות

השוויון אי שיעור, מובילות מערביות מדינות לעומת ישראל של החיים ברמת היחסית

העדיפות סדר של ישירות תוצאות אלה. וחברתיות כלכליות בעיות – גבוהים והעוני

הכלכלי למצב העיקריים הגורמים אחד. אכיפה ושל ביצוע של, מדיניות של, הלאומי

של השפעתה את מראים רבים מחקרים. בישראל החינוך מערכת היא_ חברתי

הסיכויים ועל ההכנסה על הפרט ברמת החל: תופעות של רחב מגוון על ההשכלה

אזרחים של הסיכויים. הצמיחה קצב על לאומית ברמה להשפעה ועד עבודה למציאת

, בישראל. גבוה השכלה בעלי אזרחים משל גבוה עניים להיות נמוכה השכלה בעלי

והכנסתו עבודה למצוא סיכויו גדלים, יותר גבוהה עובד של ההשכלה שרמת ככל

שהתפרסמו מחקרים. הלאומית ברמה תורם אישית ברמה שמסייע מה. לגדול צפויה

בת כלכלית צמיחה על מדיניות גורמי של ההשפעה את בחנו, השומנים שנות בסוף

של ההשפעה את. גובהו על רק ולא הצמיחה מסלול של שיפוע על קר – קימה

הפרטים שהחלטת שהראה, LUCAS( 1988) התיאורטי מהצד, הצמיחה על ההשכלה

לגידול וגם הייצור בהגדלת גם גורמת – לייצר יכולים שהם הזמן חשבון על – יותר ללמוד

, BARRO , ROMER AND WEIL( 1991) של האמפירי מהצד. שלו הצמיחה בקצב

MANKIW (1992) ,( 1993) ושלBARRO AND LEE ,את שאוששו הראשונים בין היו

הממוצע הלימוד שנות `מס עליית עם. כלכלית הצמיחה לבין ההשכלה בין הקשר

את מגבירה הלימוד שנות במספר שעלייה בזמן. גדל הצמיחה שיעור, במשק

ואת מועסקים להיות סיכוייהם את מגבירה עניים אצל ההשכלה עליית, הצמיחה

) קמחי אייל של ממציאו, בהכנסת שוויון אי בנושא. יותר גבוהה להכנסה סיכוייהם

להקטנת תורמת בישראל הלימוד שנות מספר שהעלאות כך על מצביעים , (2009

עוני, צמיחה על משפיעה- לימוד בשנות נמדדת שהשכלה בזמן. בהכנסות הפערים

חייבים חברות כמו, עובדים. יותר עוד גדולה השפעה ישנה החינוך לאיכות, שוויון ואי

פיזיים משאבים י"ע נקבעת להתחרות היכולת ף מודרניים במשקים, להתחרות

הראשונה מהשורה כלים לארגז וזקוקים עבודה מקומות מחליפים עובדים. ואנושיים

) של מחקר האחרון העשור בתחילת. יסודי בתחומי הניתן ככל רב ידע המכיל –

HANUSHEK AND KIMKO 2000) לבין יסודי בתחומי החינוך האיכות בין הקשר את בחן

השנים בין, מדינות 76 של במדגם, משמעיים חד היו הממצאים. כלכלית צמיחה

: משתנים כמה ידי על מושפעת הצמיחה איך בחנו וקימקו הנושק , 1990 ו 1960

כפי, החינוך ואיכות לתוצר החינוך הוצאות יחס, מורה_ תלמיד יחס, לימוד שנות `מס

כאשר כי, מסתבר, בסיסי לימוד בתחומי בינלאומיים במבחנים בהישגים שמשתקפת

הסבר נותן הלימוד שנות מספר, בבדיקה נכלל אינו במבחנים ההישגים משתנה

על שהשפיע המשתנה, המשתנים כל את כוללים וכאשר. כלכלית לצמיחה מובהק

גבוהה הייתה היסוד בתחומי התלמידים של ההישגים רמת היה יותר הכלכלית הצמיחה

בחן ווסמן הנושק שערכו המשך מחקר. המדינה של הכלכלית הצמיחה גם כך, יותר

העובדים בהכנסות לגידול גורם החינוך באיכות ששיפור ומצאו הנסיבתי הקשר את

שרמת שככל ווסמן הנושק מצאו כן כמו. כולו המשק ל\ש הצמיחה קצב את ומעלה

לאור. יותר גבוה זו מדינה של העתידי הצמיחה קצב, ותר גבוהה במדינה החינוך

ולמשק לחברה צפויה עתידית תרומה איזו, המאמר מחבר שואל, אלו ממצאים

אינה אחרות מדינות עם ישראל של ההשוואה? הקיימת החינוך ממערכת הישראלי

אפשרות חוסר ישנה. חברתי – הכלכלי בתחום העתידניות ההשכלות מבחינת מרנינה

ייצג ולא מוטה היה המדגם, אחרות מדינות לעומת ישראל של אמיתית השוואה לערות

חוסר למעשה. הבינלאומיים במבחנים והחרדים הערבים נכללו לא, שכן נאמנה

והבקרה המדידה למערכות הקשור בכל חושבות שאלות מעלה להשוואה האפשרות

בלס נחום של מחקרו החרדים הכללת ללא גם. החינוך בתחום נהוגות שהיו הלאומית

. האחרון העושר במהלך הישראלים בהישגים התדרדרות חלה שלא מראה( 2008)

מהרכבים נובעת אחרות מדינות של להישגים ישראל הישגי בהשוואת הבעיות אחת

נוטה ישראל של הדירוג מכך כתוצאה. במבחנים שהשתתפו מדינות של שונים

מן חלק, בנוסף, בארץ החינוך רמת באמת מהי הערכה על ומקשה להשתנות

לאור. המוקבלות בהשוואת קושי שמוסיף דבר – עניות וחלקו מתועשות המדינות

הממצאים, המדינה של והכלכלי החברתי לעתיד החינוך מערכת של החשוב תפקידה

המבחנים בכל OECD- ה מדינות 25 לעומת נמוכים היו ב"חט תלמידי הישגי. מדאיגים

מדינות ממוצע, המבחנים חמשת מתוך בארבעה. אחד מבחן מלבד האחרון בעושר

נושק של הממצאים לאור. הישראלי מהממוצע ספרתי דו באחוז גבוה היה OECD- ה

לראות קשה, הכלכלית הצמיחה לבין במבחן הישגים שבין הקשר על המצביע ווסמן

הישגיו המערבי העולם עם בהצלחה להתחרות יוכלו – העתיד עובדי – ההווה ילדי כציד

הרחבים בפערים אלא ברמתם רק מסתכמת אינה ההישגים בעיית. יותר גבוהים

בהישגים פערים עם מדינה. בישראל האוכלוסייה של שונות קבוצות בין בהישגים

גבוהים ישראל בתוך הפערים. בהכנסות בפערים עתידי בצמצום תתקשה בלימודים

לבחון חשבו, בעולם מהגבוהים בישראל העוני שיעורי . OECD הי מדינות כל לעומת

יתגברו אלה שמתלמידים להניח סביר. ביותר החלשים לתלמידים המוענק החינוך את

מערכת ישראל למדינת. ותחרותית מודרנית בחברה להתמודד שיתקשו אזרחים

בתחומי נובל פרס זוכי של גדול מספר. בעולם ביותר האיכותיות הגבוהה השכלה

להניח סביר, ורופאים פטנטים ממצאי, הייטק מגזר, מחקר אוניברסיטאות, מדע

מדידה להנהיג השכילה לא החינוך `מע. ביותר המצטיינים ילדים של היו אלו שהישגים

שהעולם בזמן. זמן פני על התדרדרות או שיפורים בחינת שתאפשר ושיטתית עקבית

ידי על ילדה לכלל שניתן החינוך טיב את בדקה לא ישראל מדינת, עצמו בוחן המתועש

שהינם ארציים בבל מבחנים ידי על או הבינלאומיים במבחנים מייצגים ארציים מדגמים

למדידה הרשות הוקמה דוברת, ועדות המלצות לאחר. זמן פני על השוואה בני

ההתייחסות? בישראל הנמוכה ההישגים לרמת הסיבה מה. החינוך במשרד ולהערכה

? מלמדים מה – החינוך תשומות? מלמדים איך? מלמדים מה: בנושא תהייה

21 ב 15 לבית הלימוד שעות ממוצע, כי נמצא לימוד שעות מספר של בהשוואה

ההשוואה. שעות 1044 לומדים בישראל, שעות 921 ב שהסתכם , OECD ה מדינות

שעות פחות לומדים מדינות 21 מתוך 18 ב אלא נמוך שהממוצע רק לא מצאה

מישראל יותר גבוהים ציונים להוציא מדינות 21 מ מנע לא הקטן השעות מס. מישראל

יותר תלמידים שני, הישראלית בכיתה? מלמדים איך. האחרונים PISA במבחני

גדל והפער בישראל וגם OECDגם יותר עמוסות הכיתות, הנמוך יסודי בעל. בממוצע

בישראל יסודיים ס"בבי למורה התלמידים מספר. הישראלית בכיתה יותר תלמידים 5-ל

מורים שמספר אוו. משרה חלקיות של שונים נותנים בבחינת. זהה כמעט OECD ב או

מבצעים אולם בהוראה שעושקים מורים מדווחים אוו, זמנית בו אחת בכיתה מלמדים

, ישראל על המדווחים בנתונים מהותיות רבות וסתירות ישנן למשעה, אחרים תפקידים

? מלמד מי. החינוך במערכת המשאבים חלוקת אופן לגבי קשות שאלות מתעוררות

מן לחלק, נמוכים הקבלה תנאי. שונות ברמות להוראה מכללות 12 בישראל

היעדר בשל בהוראה בוחר המורים מן גדול חלק אך, גבוהה אישית יכולת המורים

מטנסי מחקר, זה בהקשר, יותר טובה אקדמית לחלופה להתקבל אישית יכולת

) התלמידים של החינוכי עתידם על שונות באיכויות מורים של ההשפעה את שבדקה

2002(1996 )SANDERS AND RIVERS 8 בגיל תלמידים 2 בין בממוצע כי מצאו

כתוצאה , 11 בגיל בהישגיהם אחוזונים 50 מ יותר של פער ייווצר בינוניים שהישגיהם

לפחות תלמידיו הישגי על המורה בהשפעת להבחן נתן, כלומר. מוריהם מאיכות

הוצאה רמת מהי הי השאלה – החינוך הוצאות. אצלו למודים מסיום שנים ארבע

.בעולם הגבוה היינו לחינוך ציבורית להוצאה המופנה ג"התמ של חילקו? מספקת

לרמת שורה מדינה בכל השכר ורמת. לשכר מוקדש החינוך הוצאות של גדול חלק

,2006 בשנת , OECD ב למדינות ישראל בין בהשוואה. במדינה הכללית החיים

הלאומית ההוצאה , OECD ב לממוצע דומות בישראל יסודי לחינוך שהוצאות מתברר

יסודי בעל OECD ב % 21 לעומת לישראל לנפש מתוצר % 21.5 מהווה לחינוך

זוהה OECD ל בהשוואה בישראל יותר קטנה הציבורית ההוצאה הפוכה התוצאה

הוצאות מול תוצאות. 90-ה שנות לאורך החינוך בתקציבי נמשכים קיצוצים של תוצאה

ב שנערכו PISA במבחני שהובילו מדינות חמש מול ישראל של בהשוואה בחינוך

בהישגים גדולים הבדלים אך, חינוך על בהוצאות קטנים הבדילים לראות נתן , 2006

לתלמיד ההוצאה אך ישראל מהישגי 24% ב גבוהים היו פינלנד ילדי הישגי.

-ב. ישראל לעומת בלבד 4%- ב גבוהה הייתה בפינלנד לנפש תוצר עבור המנורמלת

בין נעו בהישגים הפערים, ל"הבינ במבחנים הובילו שהתלמידים, נוספות מדינות 4

. בחינוך לתוצאות הוצאות בין קשר היעדר על רבות עדויות ישנן % . 22 ל 17%

קשר מצא לא( , 2007) מערביות מדינות 8 ב הנעשה את בחן, מקנזי דוח `לדוג

שיפור לבין עשורים וחצי שניים במהלך לתלמיד בהוצאה ריאליים שינויים בין כשלהו

בין קשר קיים לא כי נמצא, 2006 ו 2000 השנים בין PISA במבחני גם. בהישגים

באופן הכספים להוצאות עדיפויות סדר קביעת ללא חינוך תקציבי הגדלת. השניים

רפורמה: למדיניות הצעה. משאבים כבזבוז כמוה חינוכיים לשיפורים התורם מושכל

בתשתיות מרכזי כמרכיב חינוך של הרב החשיבות לאור- החינוך במערכת כוללת

– כלכליים תוואים על נמצאת ישראל שמדינת ובהתחשב, המדינה של העיקריות

רפורמה מהנהגת מנוס אין, הארוך בטווח קימא בני שאינם טווח ארוכי חברתיים

`למע רבות רפורמת הוצעו האחרון העשור במהלך. החינוך במערכת ועמוקה מקיפה

.החינוך ומשרד המורים ארגוני( , 2004) דברת ועדת( 2003) ה.ל.א ועדת: החינוך

לא תקציביות תוספות מלבד. הורווחה ושר המדינה נשיא י"ע שהוקם משימה כוח גם

בהישגי דרמטיים לשינויים לצפות שאין היא ההערכה. מערכתית רפורמה הונהגה

השוויון ואי העוני שיעורי על מכך המשתמעות ההשכלות כל עם, בישראל התלמידים

בשנת פרסם טאווב מרכז. צמיחתה וקצב במדינה הכללית החיים רמת ועל העתידיים

".בישראל הצמיחה והגברת עוני הקטנת, פערים לצמצום מערכתית תכנית , " 2009

והדוח דוברת ועדת(, כותביה מבין דוד בן) ה.ל.א ועדת המלצות על מבוססת התוכנית

. הרמות בכל וארגון וניהול ל"ת, מורים: צלעות שלוש על משותת והיא אוב מרכז של

ההוראה כוח באיכות שיפור לצד במעקב מקובלות לרמות שכרם העלאות מורים

במכללה ומעלה ראשון תואר, מקצועית הכשרה. המורים מן המקצועיות ובדרישות

שיתוף, אחרים במגזרים מוקבל משרד היקף. דומים קבלה תנאי עם אוניברסיטה או

פינת. שכרם ובקביעת בהעסקה גמישות לאפשר מנת על המורים ארגוני עם פעולה

ו ממלכתית, מקצועית, לחינוך לאומית רשת הקמת- ל"ת. מורה לכל עבודה

. הליבה ותוכנית החינוך מע של" הקרדן" לקביעת עליונה סמכות בעלת. פוליטית-א

.השכונות ובכל היושבים בכל, המע מגזרי בכל ומחייב אחיד יהי הכלים שארגז חשוב

, ושווים ידועים, שקופים תקציב מפתחות לפי ס"לביה יועברו משאבים- וארגון ניהול

מיוחדים תקציבים ייתנו. התלמידים אוכ של וחברתי כלכלי מצב בחשבון הלוקחים

לתוכניות הליבה בין היחס. ב"י סוף ועד 3 מגיל חינם חינוך מתן. בלימודים להצלחות

מקצועית הכשרה יעבור ס"בי מנהל. לחינוך הלאומית הרשות י"ע ייקבע בחירה

ולגיוס ובתקציב ביעדים עמידה, עבודה תוכנית לביצוע אחראי יהיה. הניהול בתחום

אישור, המנהל עובדת על פיקוח תפקידיו, מנהל ועד ס"בי לכל. ופיטוריהם מורים

, חינוכיים יעדים יקבע: המקומית ברשות חינוך מינהל הפעלת. ותקציבים תוכניות

יוכלו וההורים המקומית והרשות החינוך משרד לתקציב בנוסף. מקומית ל"ת ידנה

. אלה לתקציבים להוסיף

ביקורתית חשיבה

הלימוד שנות מספר ובין גבוהים תעסוקה אי שיעורי בין הדוק קשר ישנו המאמר לפי

משל ניכרת במידה עניים יותר להיות נמוכה השכלה בעלי אזרחים של הסיכויים כלומר

.הלאומית ברמה גם תורם האישית ברמה שמסייע מה ומכאן הגבוהה השכלה בעלי

צמיחה לבין היסוד בתחומי החינוך איכות בין הקשר את בחנו – 2000 וקימקו הנושק

קשר על כאמור החינוך מאיכות מושפעת הצמיחה איך, חזקים היו והממצאים כלכלית

. כלכלית צמיחה לבין במבחנים הישגים בין חזק

המדינה של והכלכלי החברתי לעתיד החינוך מערכת של החשוב תפקידה לאור

.2006 שנת עד מדאיגים הממצאים

בתוך בחינוך פערים יש( 2 לוח) האחרון בעישור שנערכו המבחנים בכל שני מצד

וגם 1999 מאז בישראל החינוך מפערי בממוצע אחוז 20 ב נמוכים OECD_ ה מדינות

OECD ה מדינות כל כמעט של למצטיינים מתחת דורגו הם המצטיינים התלמידים הישגי

( .4 לוח) מהשנים אחת בכל

המוענק החינוך את לבחון חשוב אז במערב גבוהים הם בישראל העוני ששיעורי מאחר

בין ביותר החלשים התלמידים השוואת לפי, הישגיהם על המשפיע החלשים לתלמידים

( 3 לוח) בישראל יחסית OECD ה מדינות החלשים התלמידים של שהישגיהם נמצא

כמעט OECD ה במדינות החלשים לתלמידים בהשוואה ביותר הנמוכים הם בישראל

ילדי מהישגי 24% גבוהים היו איטליה ילדי הישגי למשל המבחנים ובכל השנים בכל

. ישראל

שתאפשר ושיטתית עקבית מדידה להנהיג השכילה לא החינוך מערכת

עצמו את הבוחן העולם לעומת הזמן פני על התדירות או שיפורים בחינת

במבחנים מייצגים מדגמים ידי על לפחות רבות שנים כבר היסוד בתחומי

. בינלאומיים

יסודיים העל ספר לבית לתלמיד לחינוך הלאומית ההוצאה 2006ב

ל הגיעה היא OECD שב בזמן לנפש מהתוצר 24.8% היתה בישראל

מישראל OECDב יותר 23% כלומר( 7 תרשים) לנפש מהתוצר 29.9%

.החינוך בתקציב נמשכים מקצוצים כתוצאה וזה

לעומת בישראל לנפש מהתוצר 1.4% יסודי לחינוך בית משקי של ההוצאה

בישראל לנפש מהתוצר 3.1% יותר יסודיים העל ספר בבתי OECD ב 1.5%

(.לחינוך בית משקי הוצאות- 8 תרשים )OECD ב 3.6% ו

וגם בישראל 1999-2006 בין הגבוהה להשכלה החינוך בהוצאות ירידה

7% ירדה OECD ב לסטודנט הציבורית ההוצאה המפותחות במדינות

(גבוהה להשכלה הוצאה- 10 תרשים )26% ובישראל

מהוצאות בחלק תפנית חלה ואז 2006ב הסתיימו הבינלאומיים הנתונים

בשנים החינוך בתקצוב השינויים את לראות והתחלנו ישראל של החינוך

החינוך בתקציב משמעותי בגדול בעיקר לידי באו הללו והשנים האחרונות

OECD ה לממוצע מאוד דומות בישראל יסודי לחינוך ההוצאות ואז היסודי

ישראל ליאומיות הוצאות . OECD 20.1% - 20.2% ישראל ציבוריות הוצאות

21.5%- OECD 21%( עמדתו מחזק וזה( יסודי לחינוך הוצאה- 6 תרשים

.האוצר שר של

11%-ב נמוך הוא המפותחות המדינות בקרב ההוראה שעות ממוצע

10%- ב גבוה הוא המפותחים במדינות ההישגים זאת לעומת, מישראל

לבני הלימוד שעות ממוצע(, הישגים מול הוראה שעות- 1 תרשים) מישראל

נמוך OECD ה מדינות כמובן 1040, בישראל שעות OECD 921 במדינות 15

.ישראל לעומת 11% ב

וב בישראל יסודיים ספר בבית למורה ספר בבית התלמידים מספר-OECD

-וב 12 בישראל יסודי בעל, OECD ב 16 לעומת 16.9 בישראל זהה כמעט

OECD 13( לתלמיד בהוצאה עליה(, למורה תלמידים מספר- 4 תרשים

פי היסודי החינוך לעומת כפולה הייתה יסודי על בחינוך 80ה שנות באמצע

8% ב גדולה הייתה 2009 בשנת כמובן, בגנים לתלמיד מההוצאה 4.7

.היסודיים ספר בבתי לתלמיד מההוצאה

פערים לצמצום מערכתית תכנית טאוב מרכז י"ע פורסמה 2009 בשנת

לרפורמה כללים קווים הוצעו ובה, בישראל צמיחה והגברת עוני והקטנת

ועדת המלצות על בעיקר מבוססת התכנית, החינוך במערכת מערכתית

,צלעים 3 על מושתת והיא, טאוב מרכז של ח"והדו דוברת ועדת, אלה

.הרמות בכל וארגון ניהול, מורים, הלימודים תכנית

שנת עד כי, והאוצר החינוך- צודקים שניהם, דעתנ לפי קודם שנאמר מה פ"ע

ההקצאה את סוקר דויד בן, בישראל בחינוך השקעה מספיק הייתה לא 2006

השנויים את לראות ניתן ושם האחרונים העשרונים פני על בישראל התקציבית

. האחרונות בשנים החינוך בתקצוב שחלו

להפחתת גורמת אשר ויציבה חזקה וכלכלה חינוך למען שלנו המלצות

העוני. ממדי

כלל בדרך כלכליים ושסעים, כלכליים שסעים דרך עוברים לרב עדתיים פערים

בקביעת ביותר החשובים האלמנטים מן אחד. שונות זינוק נקודות בגלל נפערים

,בעבר וקיבלנו, מקבלים שאנו החינוך רמת הינו מאיתנו אחד כל של הזינוק נקודת

- ובאוניברסיטאות הספר בבתי- הפורמאלי החינוך זה אך. ומהסביבה מהבית

העתיד דלתות לפתיחת הכרחי ככמעט המפתח את שמהווה .

ברמת שהשיפור חשוב אז, מצליחנית רק ולא, שוויונית חברה רוצים באמת אנחנו אם

במערכת גם, הממלכתית החינוך במערכת גם חובה יהיה לעיל שתואר כפי החינוך

הוא אזרח הוא אזרח. החרדיות החינוך במערכות וגם, דתית הממלכתית החינוך

מאף למנוע לנו ואל – דת בענייני להשקפותיו או העדתי למוצאו קשר בלי, אזרח

ניתן. המשותף ועתידנו הפרטי עתידם בבניית ההשתתפות זכות את ילדה או ילד

זה אך, שלהם הייחודיים האלמנטים את הדתיות החינוך במערכות לילדים להוסיף

במסגרות הלומדים הילדים נגד הבסיסיים בתחומים אפליה תהיה שלא חיוני

על שוויוני באופן להתמודד הם גם שיוכלו כזו לרמה להביאם מאוד וחשוב הדתיות

העתידיים העבודה מקומות .

רק שנייה עדיפות סדר בעלת לאומית מטרה להיות חייב- ילדינו כל- ילדינו חינוך

הכלכלית והמדיניות דרכים פרשת על היום נמצאים והמדינה המשק.לביטחוננו

דור בעוד שוב להתנצל, נצטרך לא או, נצטרך אם תקבע היום של והחברתית .

בין החזק הקשר. שלנו הציבורי היום בסדר היקף רחבי ולשינויים למעוף הזמן זה

כך על מצביע, העוני לקו מתחת להימצא ההסתברות לבין נמוכה השכלה

השכלה הקניית. החינוך במערכת טמון הארוך בטווח העוני לבעיית שהפתרון

בין הקשר. התעסוקה שיעורי והגדלת השכר הגדלת ידי על העוני להקטנת פועלת

זמן פני על התחזק והעוני ההשכלה רמת .