ש.ש.א

אבא של שחר

2010יולי

...עיניו/ לראות בעיני שבט יהודים שחורים באוגנדה

2010 מאי

תל, הוזמנתי למרפאת מטיילים בבית החולים שיבא, מעשה של שיגרה לתרמילאי טרם צאתו למסע

שמוסיף כי הנוסע למזרח, פרופ שוורץ, את פני מקבל מנהל המרפאה. השומר כדי לקבל חיסונים

מאחר ואני יוצא דופן. ושעליו להקפיד וליטול כדורי מלריה yellow feverאפריקה חייב לקבל חיסון

אני משיב לו שהפעם. הוא שואל למטרת נסיעתי63, גילי - בכל אופן , בחבורת המטיילים הממוצעת

שוורץ' פרופ. רוואנדה- אני יוצא בעקבות גורילות ההרים הנמצאות במפגש הגבולות קונגו – אוגנדה

הגורילות אחר במסעו קירשנבאום שהשקיע הפיזי המאמץ את לי כמה, אז. מזכיר עד ידעתי לא

רגע. למרות שמטיילים רבים חיכו בחדר ההמתנה התחלנו לדבר על מקומות שונים בעולם. שצדק

...לפני צאתי מהחדר סיפר ששמע שקיים שבט של יהודים שחורים באוגנדה

שנה שחור120 מסתבר כי לפני "! גוגל"חוזר הביתה ומתחיל ל... רק מזכירים לי יהודים ואני מסתקרן

והיום שבט " גייר"נוצרי שהתנגד לבריטים כ Abayudaya קבוצת שחורים באוגנדה 3,000מונה -

באזור החיים קניה Mount Elgon איש של גבולה על אוגנדה של במזרחה מובן שתוכנית. הנמצא

באמצעות האינטרנט יצרתי קשר עם. מסעי השתנתה מיד והחלטתי שאני מבקר את השבט היהודי

ביולי- 27 סיכמנו שב. אחת אורתודוקסית והשניה לא, נציגי הקהילה למדתי שקיימות שתי קבוצות

ואצור קשר טלפוני על מנת לבקר בכפר Mount Elgon הנמצאת מערבית ל – Mbale אגיע לעיירה

Putti שם מתגוררת הקהילה החילונית .

27.7.2010אוגנדה –

לעיירה תשוש מגיע ארוכה נסיעה נרגש Mbale אחרי וכולי

קונה עוד, מנסה לצלצל. לקראת הפגישה עם בני השבט היהודי

הנייד לטלפון אויר מקומיים, זמן מאנשים עזרה משלם, מבקש

לשווא הכל אך – מייל לשלוח כדי גלישה שעת איני. עבור

מחוסר ברירה מחליט לצאת לבד לכפר אך! מצליח ליצור קשר

האכסניה בבעל נעזר ולכן ציבורית תחבורה אין באוגנדה

המוכן לתת לי את, רוברט, בבוקר למחרת מגיע. במציאת רכב

ליום אחד תמורת הן לרוב! מסרב בתוקף100$. רכבו הדרכים

אין שילוט בדרכים והחשוב ביותר –, שבילי עפר מלאי מהמורות

הרכב על ביטוח להם בעצמו. אין אותי שיקח אותו !משכנע

,Puttiרוברט הבין מהר מאד שאשלם כל מחיר כדי להגיע לכפר

של במרחק הנמצא היהודים השחורים קהילת מושב מקום

.Mbale- כשעה וחצי מ

ניתן כך להגדיר דרך, יוצאים לדרך מים, אם מוצפות מהמורות

אדומים האדם. חומים מה תוהה בוודאי ורוברט מקפץ הרכב

.Puttiהלבן המוזר מחפש בכפר הנידח

.הדרך נעשית צרה יותר ויותר ואין רכב מלבדינו

אופנועים רוב, מעט אבל מיושנות אופניים כמה

ברגל הולכים מים. האנשים סוחבים ,גברים

נחילים, נשים עם תינוקות על גבן וסלים לראשן

הצבעונית בתלבושתם הספר בתי תלמידי של

אסירים כבגדי אך. הנראים עזים הבגדים צבעי

הצנום לגופם מתאימים לא, לא וגם ברוחב לא

לאסירים. באורך נידמים והם מגולח .ראשם

יחפים ומרביתם פלסטיק כפכפי נועל .חלקם

אדום אבק המכוסים קטנים ילדים של להקות

הבתים מחצרות לשלום מנפנפים ילדים. ובוץ

ספר לבית הולכים העוזרים. שאינם ילדים

.ריקנים של מים'בעבודות השדה או נושאים ג

צומת דרכים בכפר גדול מכוסה אבק חום אדום ורוברט יוצא לקנות עוד זמן אוויר לנייד כדי

מבטי פליאה ניבטים מפניהם של האנשים שאנחנו חולפים על. Puttiלשאול לכיוון של הכפר

כמטייל לבן נראתי בוודאי כחיה! חשבתי לעצמי לו היו רואים נמר היו מתפלאים פחות. פניהם

!מוזרה ביותר

אנחנו נוסעים על דרך צרה מאד ואני ממתין, אין כמעט שילוט באוגנדה, כפי שציינתי בעבר

לא חשבתי לרגע ולא, כביכול להגיע לכפר כמו כל אותם כפרים רבים שחלפתי על פניהם

דרך, בין הצמחיה מתפתל שביל. הייתי מוכן לכך שקיימים מקומות עוד יותר נידחים ועלובים

אבל רוברט פונה ומתחיל לנסוע על השביל עוד כמה מאות, רוחבו מתאים לאופניים, לא דרך

. "Puttiהגענו ל – , זהו"מגיעים לקבוצה של כחמישה מבנים הנראים עזובים ואומר לי . מטרים

,אין נפש חיה, מביט סביב. יורד מהרכב ומכין עצמי לקבל הדברים כפי שהם כדי לא להתאכזב

ריקן צהוב אך כשאני מתקרב אליה היא'מרחוק משאבת מים ולידה אישה הממלאה מים בג

הסבך תוך אל מפוחדת של. בורחת הטלפון למספרי להתקשר שוב בינתיים מנסה רוברט

. נציגי קהילת השחורים היהודים

טלפוני קשר ליצור הצליח בינתיים רוברט

יהודי של החילוני מהסקטור אורי עם ושוחתתי

הוא הסביר כי נמצא רחוק מאד אך ינסה, המקום

אנוש את להשיג זאת של, בכל הקהילה מנהיג

Putti .רוברט של והטלפון דקות חולפות לא

אנוש מבטיח שישיג אופנוע ובתוך שעה, מצלצל

.יגיע למקום

למעלה במקום כבר נמצא ואני מאד חם

מדובר. משעתיים במה להבין גם, מתחיל יודע

שעה לא היא אוגנדה בני של בינתיים. ששעה

מות'הצטרפו אלי שני ילדים קטנים לבושים בפיג

שפת. מטונפות את ואני אנגלית יודעים לא

ילדים לבין ביני תקשורת אך יודע איני המקום

הופכים להיות חברים. אף פעם לא היוותה בעיה

תמונתם את לראות נהנים הם מאד ומהר

מצאתי כמה מסטיקים בכיס והם צחקו. במצלמה

משאיר. תוך כדי לעיסה של הדבר הלבן המתוק

ולדבר להמשיך כדי מוצל במקום רוברט את

הניידים לעשות, בשני מחליט הילדים בליווי

. סיבוב נוסף סביב המבנים

פניתי לצידו האחורי של אחד המבנים. ביודעי שלעיתים איני קולט פרטים במבט ראשון

שם נערכה כנראה שחיטה כשרה וזה" חוות עופות"והבחנתי בכיתוב באנגלית ובעברית

. גם ההסבר לשלושת התרנגולות המסתובבות במקום

ב' א- ממשיך עוד ורואה על קיר אחר את אותיות ה .'

מזוזה ומולי הדלת משקוף עבר אל עיניי את מרים

בודד מסמר על יודע. תלויה אותי שמכיר מי כל

גדולה בכוונה הפעם אך מזוזות לנשק נוהג ,שאיני

בגופי, נגעתי, ניגשתי חלפה וצמרצורת .נישקתי

המופתע הנהג רוברט היו למחזה מספר, עדים

וכלב, תרנגולות זר. פרה רוברט כי לעצמי חשבתי

ממני למקום מכנסיים, יותר בהידור לבוש כולו

להפליא, מחוייטות ומגוהצת מכופתרת חולצה

אופנתית האמין. ועניבה לא טלפונים בשני מצוייד

.שיושב איתי באמצע שומקום ומחכה למי יודע מה

מנורה

מזוזה

כצונאמי אותי ושוטף עולה הרגש מפלס כי מרגיש עץ(החלון " כיסוי"על . אני פלטות

זכוכית שמשות של בהיעדרן החלונות פתחי את מנורה) המכסות של ילדותי והנה, ציור

אחת עוד באנגלית . ממול כתוב שעליהן מתכת ללוחות לב שם Challah project אני

. ומתחתיהם שמות התורמים האמריקאים) פרוייקט ציון (Zion project ), פרוייקט חלה(

...יש יהדות של מעלה

מגני דוד יצוקים בבטון

של יומיום, יש יהדות של מטה

!!!!!הכל קדוש

מעט מאוכזב אני! כלום. מחליט לגשת לבנין האחרון והמרוחק כדי לראות מה רשום על קירותיו

מביט פנימה ורק לאחר שעיניי התרגלו לחשיכה החל ליבי לפעום מהר ללא, ניגש לפתח החלון

שליטה – מולי ארון קודש מאולתר הנמצא בגומחה שבקיר ולשני צדדיו מספר מדפי במבוק ועליהם

.ך וטליתות"ספרי תנ, בערימות ללא סדר

.אך נעולה- מנסה לפתוח . ליד החלון דלת עץ

מחליט להקיף את המבנה לצדו השני שם ישנה דלת

,ניגשות אלי8 – 10 שתי בנות קטנות בגילאי . נוספת

יחפות וגלוחות, לבושות בשמלות בית ספר ירוקות

לפתע הן יורדות על ברכיהן כדי לברך אותי, ראש

?למה הן כורעות מולי. לא ידעתי מה לעשות. לשלום

אני בכבדות מנסה לכרוע לכבודן ומברך אותן

הן מחייכות אלי ואומרות לי את שמן. לשלום ,

אך זה כל אוצר המילים שלהן בעברית, מרים ושרה .

המבנה חשוך בפנים. ניגש לדלת השניה ונכנס למבנה מלווה בכל הילדים שכבר התאספו סביבי

ספה, שולחן עץ קטן ורעוע, מבטון לישיבה" דרגש"אך אני מבחין בריצפת בטון ועליה נבנה מעין

.כותל המזרח- כי לי היה חשוב ! זוטות, אך כל המתואר, בלויה קרועה ומרופטת וזהו

דלת עץ עם מנעול בריח ישן, על קיר זה ארון קודש קטן

א אותיות יד בכתב הארון צידי י' ומשני מדפי'. עד לידו

התנ ספרי ועליהם רעועים והטליתות שראיתי"במבוק ך

קודם עוד לחלון ספר. מבעד פותח אני רועדות בידיים

שלא, ך"תנ מפני ולא מעורפלות לפני ריצדו האותיות

ההתרגשות דמעות בגלל אלא ראיה משקפי הרכבתי

עיני את ארון. שכיסו בריח את רועדות בידיים פותח

עצמי, הקודש חושב בפנים יש אמצא. מה באמת האם

פותח ונזכר כי יש לומר ברכה בהוצאת ספר? ספר תורה

מהי, תורה מושג לי אומר , אין שאם שחיינו"מרגיש

הזה לזמן הנאמרת", וקיימנו ברכתי את יקבל אלוהים

הדלת נפתחת ובפנים ספר תורה קטן. בכוונה כה עמוקה

פרושה טלית על תנ. המונח ספר התורה ספר ך"ליד

ארון בגב כאשר קרטון על והכל הפוך המונח גדול

. הקודש גם כן קרטון

התנ ספר את ,ך"הופך

התורה ספר את מנשק

ומוציא אותו בזהירות עם

ברכת של המילים

רטובות". שהחיינו" ,עיני

גרוני חנוק אך כולי גאווה

רגע באותו יהודי ,להיות

במזרח, שם נידח בכפר

.אוגנדה

עיני נישאות מעלה אל תוך. מניח בעדינות את ספר התורה במקומו וסוגר את דלת ארון הקודש

מקריא את המילים בקול כשעיני. החשיכה שבמבנה ומבחין במילים הכתובות בעברית על הקיר

". אחד' אלוהינו ה' שמע ישראל ה"הילדים מביטות בי ביראה ובכבוד –

.רגע של יהודי- רגע של תפילה - רגע קדוש

ועליה רקומה מנורה האיש מברך אותי, בפתח הדלת מבחין בדמותו של איש מבוגר שלראשו כיפה גדולה

הוא. Abayudayaמציג את עצמו כאברהם ומסביר שאביו בנה את בית הכנסת והוא אחד מיהודי ה – , לשלום

לאחר מכן הוא מזמין אותי לשבת על. כמובן פותח שוב את ארון הקודש ויחד אנחנו מוציאים את ספר התורה

אנגלית מדבר ואינו ומאחר הקרועה ושתקנו, הספה דיברה. ישבנו השתיקה אנשים, אך שני של שתיקה

אברהם מציג בפני את הילדים שהתקהלו מסביב ואומר. המוקירים את המפגש, מבוגרים המכבדים את הרגע

.Abayudayaלי מי שייך ל –

!!! שבט היהודים השחורים Abayudaya- מצאתי את ה

חרוט ועליה הקודש ארון שליד בקופסא שטרות מספר תורם שאני לפני לא מאברהם נפרד אני

sadaka) לרכב). צדקה ונכנס ומהילדים מאברהם לנהג. נפרד להסביר לנסות אפילו מנסה ,לא

וודאי לא על בית הכנסת ובוודאי לא על ספר, Puttiמה היתה משמעות הביקור עבורי בכפר , רוברט

.תורה קטן ומרופט בתוך ארון עץ ישן ורעוע

Zadaka צדקה

עדיין מתרגש יושב לכתוב מייל לכל מכיריי. Mbaleאני מנמנם את כל המהמורות בדרך חזרה ל – , רגוע

ומוכן להערות כמו יבינו את מה שראיתי את מה שחוויתי לספר על החוויה שעברתי חושש לרגע שלא

ההתרגשות שלי מהסמלים היהודיים במקום. אין זה יכול לשנות את תחושותיי. ועוד" אבל הם לא יהודים"

. י אותם כפריים הם שריגשו אותי"כה נידח והכבוד שניתן להם ע

לרגע לא חשבתי שמצאתי את

! אחיי האבודים

!אבל היהודי שבי חי