מפתחות לעמי ולארצי [כיתה ה] - מדריך למורה

161
‰¯ÂÓφÍȯ„Ó ❷❑➀❻ HELED Âί„†Ù¢Ú†¯ÚφÍÂÁ†≠†„¢ÏÁ והפקה כתיבההחינוך במשרד ישראל לתרבות המטה באישור ישראל בתרבות החדשה הלימודים לתכנית מותאם

Upload: -

Post on 04-Jul-2015

5.944 views

Category:

Education


20 download

DESCRIPTION

מדריך למורה לספר 'מפתחות לעמי ולארצי' להוראת המקצוע תרבות ישראל ומורשתו לכיתה ה'.

TRANSCRIPT

‰¯ÂÓφÍȯ„Ó

����HELEDÂί„†Ù¢Ú†¯ÚφÍÂÁ†≠†„¢ÏÁ

והפקה בה� כתי

מותאםלתכניתהלימודיםהחדשהבתרבותישראלבאישורהמטהלתרבותישראלבמשרדהחינוך

‰¯ÂÓφÍȯ„Ó

ßÂ˙˘¯ÂÓ†χ¯˘È†˙·¯˙߆Úˆ˜Ó·†ß‰†‰˙ÈÎφ„ÂÓÈφ¯ÙÒÏ

����HELEDÂί„†Ù¢Ú†¯ÚφÍÂÁ†≠†„¢ÏÁ

ניהול�חינוכי:�הדר�סופר

כתיבה:�גילה�זית

קראו�והעירו:�סמדר�ברסלב,�יסכה�אליצור

עריכה�לשונית:�הדס�אחיטוב�קוטנר,�גליה�לוינויץ'

עיצוב�גרפי:�תמר�אלמוג

© כל�הזכויות�שמורות�לחל"ד�מפעלים�חינוכייםבן�יהודה�86,�ת"ד�3291,�תל�אביב.��טלפון:��03-5231311פקס:�03-5231118

����HELEDÂί„†Ù¢Ú†¯ÚφÍÂÁ†≠†„¢ÏÁ

התכנית�באישור�המטה�לתרבות�ישראל�במשרד�החינוך

תוכן�העניינים

1.�על�התכנית

רקע

הספר�לתלמיד

מבנה�היחידות

ציר�הזמן

על�דרכי�הלמידה�וההוראה�והיבטים�נוספים

2.�הכו�ונה�בהוראת�יחידות�הלימוד

יחידת�פתיחה�-�אני�עמי�וארצי

¯ÙÒ‰†ÌÚ†∫˙Ȅ‰ȉ†‰¯ÈˆÈ‰†¯Ú˘

יחידה�מס'�2�-�אגדות�חז"ל

יחידה�מס'�3�-�מדרש

יחידה�מס'�4�-�ספר�האגדה

˙¯„‰†ı¯‡†∫ı¯‡Ï†‰˜Èʉ†¯Ú˘

יחידה�מס'�5�-�ארץ�חמדת�אבות

יחידה�מס'�6�-�אהבת�הארץ

יחידה�מס'�7�-�שבח�הארץ

יחידה�מס'�8�-�ארץ�געגועיי

יחידה�מס'�9�-�יישוב�הארץ

יחידה�מס'�10�-�מולדת�עתיקה

יחידה�מס'�11�-�עם�וארצו:�סיפורי�עלייה

יחידה�מס'�12�-�עם�וארצו:�יישוב�ובנייה

ÌÈÓʉ†χ¯˘È†∫ÌÈÓʉ†¯ÂÊÁÓ†¯Ú˘

יחידה�מס'�13�-�לוח�השנה�העברי

יחידה�מס'�14�-�ראש�חודש

יחידה�מס'�15�-�ראש�השנה

יחידה�מס'�16�-�יום�הכיפורים

יחידה�מס'�17�-�סוכות

יחידה�מס'�18�-�גשם�בעתו

יחידה�מס'�19�-�חנוכה

יחידה�מס'�20�-�ט"ו�בשבט

יחידה�מס'�21�-�פורים

יחידה�מס'�22�-�פסח

יחידה�מס'�23�-�יום�השואה

יחידה�מס'�24�-�חגים�לאומיים:

יום�העצמאות�ויום�הזכרון�לחללי�צה"ל

יחידה�מס'�25�-�יום�ירושלים

יחידה�מס'�26�-�שלושת�הרגלים�ושבועות

ˆ¯‡·†È˘ÙÂÁ†ÌÚ†∫χ¯˘È†˙È„Ó†¯Ú˘

יחידה�מס'�27�-�ירושלים�עיר�הקודש

יחידה�מס'�28�-�ירושלים�בירת�ישראל

יחידה�מס'�29�-�המנון�התקווה

יחידה�מס'�30�-�דגל�המדינה

יחידה�מס'�31�-�סמל�המדינה

יחידה�מס'�32�-�נשיא�המדינה

3.�עיצוב�סביבה�לימודית-יהודית

4.�הערכה

4

5

6

7

9

10

15

22

29

34

40

46

51

55

59

62

66

72

75

77

80

83

86

90

93

97

101

104

106

110

113

117

124

131

136

142

148

153

158

פרק��1על�התכנית

Ú˜¯

'תרבות�ישראל'�הנה�מכלול�המורשת�והיצירה�היהודית�המכוננת�את�זהותנו�כאומה�וכיחידים.

במגמה�להעניק�לתלמידים�תחושת�בית�והתמצאות�במורשתם,�פותחה�תכנית�לימודים�חדשה

-�'מורשת�ותרבות�ישראל'�בהיקף�של�שתי�שעות�שבועיות�בכל�שכבת�גיל.

(מתוך�אתר�האינטרנט�של�המטה�לתרבות�ישראל)

תכנית�'תרבות�ישראל',�כפי�שהתגבשה�במשרד�החינוך�וכפי�שהיא�באה�לידי�ביטוי�במטרות�העל�ובמטרות�האופרטיביות�שלה,�מכוונת

להקנות�לתלמידים�ידע�בתרבות�ישראל,�להכיר�להם�מגוון�טקסטים:�מקרא,�מדרש,�הגות,�שירה�ויצירות�אמנות,�ולתת�להם�כלים�להתמודד

עמם�באמצעות�למידה�קוגניטיבית,�מושכלת�וחווייתית.�המגמה�המרכזית�היא�לתת�בידי�התלמידים�כלים�לגיבוש�זהות�ישראלית�יהודית,

ולעיצוב�אורחות�חיים�שבהם�באה�לידי�ביטוי�גם�תרבות�ישראל.

חל"ד�(חנוך�לנער�על�פי�דרכו)�מפעלים�חינוכיים, הוא�ארגון�העוסק�בפיתוח,�הטמעה�ויישום�של�תכניות�העשרה�ביהדות�ובתרבות�ישראל.

הארגון�קם�בשנת�1975�מתוך�שאיפה��לבסס�ולהעצים�את�הזהות�היהודית�בקרב�ילדים�ובני�נוער,�מתוך�גישה�חיובית�ופלורליסטית�ותוך

שימוש�בדרכי�הוראה�חווייתיות�וחדשניות,�רלוונטיות�ואקטואליות.

הניסיון�הרב�של�חל"ד�בפיתוח�תכניות�לימודים�בתחומי�הזהות,�המורשת�ותרבות�ישראל,�הביאו�אותו�להיענות�לאתגר�שהציב�לו�משרד

החינוך�-�לפתח�תכנית�התואמת�את�סילבוס�המקצוע�'מורשת�ותרבות�ישראל'.�מטרת�התכנית�לחזק�את�הקשר�של�התלמיד�למורשתו

�הנושאים�המארגנים�שהכתיב�המטה�לתרבות�ישראל: �וזאת�על�פי �ולארצו, �לעמו �ולהגביר�את�תחושת�השייכות�שלו ולתרבותו,

1.�היצירה�היהודית

2.�מחזור�הזמנים:�לוח�השנה�ומעגל�החיים�היהודי

3.�זיקת�עם�ישראל�לארץ-ישראל

4.�דמותה�של�מדינת�ישראל�כמדינת�העם�היהודי

מדריך�זה�מלווה�את�התכנית�שנבנתה�לכיתות�ה'�-�'מפתחות�לעמי�ולארצי'.�המדריך�ירחיב�על�מבנה�התכנית,�על�תכניה�ומטרותיה,�ויציע

דרכי�הוראה.

4

„ÈÓÏ˙φ¯ÙÒ‰

ספר�הלימוד�לתלמיד�כולל�ארבעה�שערים,�על�פי�ארבעת�הנושאים�המארגנים�שקבע�המטה�לתרבות�ישראל.

כל�שער�מורכב�מיחידות�משנה�המרחיבות�היבט�אחד�בכל�נושא�ומעמיקות�בו:

5

1.�יחידת�הפתיחה:�אני,�עמי�וארצי

שער�היצירה�היהודית:�עם�הספר

2.�אגדות�חז"ל

3.�מדרש

4.�ספר�האגדה

שער�הזיקה�לארץ:�ארץ�נהדרת

5.�ארץ�חמדת�אבות

6.�אהבת�הארץ

7.�שבח�הארץ

8.�ארץ�געגועיי

9.�יישוב�הארץ

10.�מולדת�עתיקה

11.�עם�וארצו�-�סיפורי�עלייה

12.�עם�וארצו�-�יישוב�ובנייה

שער�מחזור�הזמנים:�ישראל�והזמנים

13.�לוח�השנה�העברי

14.�ראש�חודש

15.�ראש�השנה

16.�יום�הכיפורים

17.�סוכות

18.�גשם�בעתו

19.�חנוכה

20.�ט"ו�בשבט

21.�פורים

22.�פסח

23.�יום�השואה

24.�חגים�לאומיים�-�יום�העצמאות�ויום�הזכרון�לחללי�צה"ל

25.�יום�ירושלים

26.�שלושת�הרגלים�ושבועות

שער�רביעי�-�מדינת�ישראל:�עם�חופשי�בארצנו

27.�ירושלים�עיר�הקודש

28.�ירושלים�בירת�ישראל

29.�המנון�התקווה

29.�דגל�המדינה

30.�סמל�המדינה

32.�נשיא�המדינה

„ÂÓÈω†˙„ÈÁȆ‰·Ó

א.�הקדמה:

בראש�כל�יחידה�מופיעה�מסגרת�המקדימה�את�הלימוד�ובה�דיווח�קצר�על�תוכן�היחידה.

מידע�זה�מובא�לתועלת�המורה�ולתועלת�התלמיד:

המורה�יוכל�להיעזר�במידע�זה�בתכנון�מערך�השיעור,�וכאמצעי�בקרה�לבדיקה�אם�עבר�על�הנקודות�המרכזיות�ביחידה.

התלמיד�ירכוש�תחושת�ביטחון�ונוחות�בלמידה,�וכן�יוכל�להשתמש�במידע�זה�כאמצעי�בקרה�ללמידתו.

בדרך�כלל�מופיעה�בראש�היחידה�מסגרת�נוספת�ובה�הסבר�על�מושג�מרכזי�ביחידה.

ב.�לכל�היחידות�מבנה�קבוע�בן�שלושה�חלקים:

6

פותחים�עניין:כל�יחידה�נפתחת�במפגש�עם�דמות�-�דמיונית,�היסטורית�או�אמיתית�בת�ימינו�-�המציגה�את�הנושא

הנלמד�מזווית�אישית,�חוויתית�ומעניינת.

מתחת�לשיחה�מופיעה�הערה�על�אופי�הדמות.

גוף�היחידה:הנושא�נלמד�דרך�טקסטים�מהמקורות�(מקרא,�משנה,�תלמוד,�אגדה,�מדרש�וסיפורי�חסידים),�וכן�דרך

�הנלמד. �לנושא �שלהם �הרלוונטיות �פי �על �נבחרו �אשר �אמנות, �ויצירות �תמונות שירים,

�הלימוד. �במהלך �המוזכרים �מושגים �על �לדעת') �('טוב �והרחבות �ביאורים �מובאים לצדם

�וכדומה. �'מפגש�עם�שיר', �'מפגש�עם�מדרש', �כגון: �תבניתיות, בחלק�זה�הכותרות�ענייניות�או

השאלות�בחלק�זה,�כמו�גם�הכותרות�'מחוברים',�מכוונות�את�התלמידים�להביע�דעה�ומעורבות�אישית,

לעודד�חשיבה�ביקורתית�והערכה�מעצבת.

סוגרים�עניין:יחידת�הסיום�בנויות�על�אסטרטגיות�למידה�שונות�-�משימות�חקר�והסקת�מסקנות;�משימות�סיכום

�קבוצתית. �ליצירה �הצעה �או �ודמיון; �יוזמה �הדורשת �אישית �ליצירה �הזמנה �הנלמד; ויישום

יש�יחידות�המפנות�לפעילות�מחוץ�לכיתה�-�ראיונות,�סיורים,�שילוב�הנלמד�בחיי�היומיום�וכדומה.

ג.�לאורך�החוברת�מופיעות�צלמיות�(אייקונים)�העוזרות�לזהות�את�סוג�הפעילות:

משימות:�פעילויות�הנדרשות�מהתלמיד�-�שאלות,�השלמות,�משימות�כתיבה�וחשיבה.

תיבת�מידע�(מסגרת�כתומה):�מידע�חשוב�המהותי�לנושא�הנלמד.

�הלמידה. �את �מעשירים �אך �לנושא �מהותיים �שאינם �ביחידה �המופיעים �מושגים �של �והרחבה �הסבר �לדעת': 'טוב

רגע�של�עברית�(מסגרת�אדומה):�ביאורי�מילים�או�מושגים.

מפגש�עם�מדרש:�ציון�מקור�מדרשי�המחולק�באופן�המבהיר�את�המבנה,�ולצדו�ביאורי�מילים�וקומיקס�הממחיש�את�הרעיון

המרכזי.

GPS:�הפניה�להתמצאות�במפות�גאוגרפיות.

אינטרנט:�הפניה�לאתרי�אינטרנט,�או�לחיפוש�מידע�ברשת�במשימה�מתוקשבת.

ÔÓʉ†¯Èˆ

דרך�מקובלת�לציון�מאורעות�שהתרחשו�בעבר,�היא�על�ידי�ציר�זמן,�הממחיש�ויזואלית�את�סדר�ההתרחשויות�ומתעד�את�האירועים�על�פי

יחידות�זמן�מקובלות,�בנות�מאות�ואף�אלפי�שנים.

ציר�הזמן�הבסיסי�המלווה�את�ספר�הלימוד,�מופיע�על�הכריכה�ובכל�אחד�מארבעת�עמודי�השער.�ציר�זה�מקביל�בין�שתי�הספירות�-�הספירה

�היהודית. �בהיסטוריה �חשובות �דרך �ואבני �היסטוריות �תקופות �כללי �באופן �ומציין �הנוצרית, �והספירה העברית

ציר�זמן�בסיסי�זה�מותאם�לגיל�הלומדים�ולמטרות�הלימודיות�של�התכנית.�מטרתו�לסייע�ללומדים�הצעירים,�שתפיסת�הזמן�שלהם�עדיין

לא�בהירה�דיה,�למקם�את�נושאי�הלימוד�הנלמדים�במהלך�השנה�בסדר�כרונולוגי.

7

לעתים�מפנות�הפעילויות�לציר�הזמן�כדי�למקם�עליו�מאורעות�או�דמויות�שמוזכרים�ביחידה.�אם�הפעילות�קשורה�לאירועים�או�לדמויות

שאינם�מצוינים�על�ציר�הזמן,�יופיע�ביחידה�עצמה�ציר�זמן�מלא�יותר,�שכולל�תוספות�הקשורות�לחומר�הנלמד.

המלצה:�המורים�מוזמנים�ליצור�בכיתה�ציר�זמן�גדול�הזהה�לציר�הזמן�הבסיסי��שבספר,�אשר�יוכל�להיות�להם�לעזר�במהלך�השיעורים

בתרבות�ישראל.

הרחבה�על�ציר�הזמן�ומשמעותו

נקודת�הראשית:�על�פי�הלוח�היהודי,�נקודת�הראשית�לספירה�היא�בריאת�העולם�כפי�שהיא�מתוארת�בתחילת�ספר�בראשית.�תיאור�זה

מקובל�הן�על�ידי�היהדות�והן�על�ידי�הנצרות,�ואף�במסורת�האסלאם�יש�דמיון�רב�בתיאור�הבריאה.�לכן,�השנים�בלוח�השנה�העברי�נמנות

מבריאת�העולם,�לדוגמה,�שנת�ה'תשע"ג�היא�בגימטרייה��5772שנה�לבריאת�העולם�(ה=�5000,�ת=�400,�ש=300,�ע=��70,�ג=3).

נקודת�הראשית�לספירה�הנוצרית�היא�הולדת�ישו,�והיא�מסומנת�בספרה�0.�בלוח�הלועזי�היחידות�המקובלות�הן�של�מאות,�כלומר,�המאה

הראשונה�לספירה�היא�משנת��0לשנת�99,�וכן�הלאה.�יחד�עם�זאת,�ההיסטוריה�התחילה�הרבה�קודם�לכן,�ולכן�מקובל�לכנות�את�המאות

שלפני�נקודה�זו�כמאות��לפני�הספירה�(לפנה"ס).

בציר�הזמן�הן�מסומנות�כמינוס.�המאות�שאחרי�נקודה�זו�מכונות�לספירה.

חלוקה�לתקופות:�בחקר�ההיסטוריה�מקובל�לחלק�את�ציר�הזמן�עצמו�לארבע�תקופות�עיקריות,�שנקבעו�בעקבות�תמורות�גדולות�ומשמעותיות

ששינו�לחלוטין�את�פני�העולם:

אמנם�התארוך�המדויק�של�כל�תקופה�-�מתי�החלה�ומתי�הסתיימה�-�כמו�גם�החלוקה�הפנימית�לתת-תקופות,�נתונים�עדיין�במחלוקת

במחקר�ההיסטורי,�אך�ישנה�הסכמה�על�מסגרת�הזמן�הכללית�שצוינה�כאן.

מפות

ביחידות�הלימוד�שזורים�שמות�של�מקומות�רבים�בארץ�ושל�ארצות�הקשורות�לתולדות�עם�ישראל.

בפתח�הספר�לתלמיד�מופיעה�מפת�ארץ-ישראל�ובמקומות�הרלוונטיים�יש�הפניה�למפה�זו.

מומלץ:

א.�לתלות�בכיתה�מפת�ארץ-ישראל�מעודכנת�כחלק�מהסביבה�הלימודית.

ב.�בשיעורים�שבהם�מוזכרות�ארצות�נוספות,�להביא�לכיתה�מפת�עולם�מפורטת,�או�מפת�ארצות�אגן�הים�התיכון.

העת�העתיקה

�3500לפני�הספירה�ועד��700לספירה

ימי�הביניים

500–�700לספירה�ועד�1500

העת�החדשה�המוקדמת

��1500לספירה�עד�1800

העת�החדשה

משנת��1800ועד�ימינו

8

ÌÈÙÒ†ÌÈ˷ȉ†‰‡¯Â‰‰Â†‰„ÈÓω†Èί„†ÏÚ

סגנונות�למידה:�בספר�משולבים�סגנונות�למידה�שונים:�למידה�יחידנית,�למידה�זוגית�(חברותא),�למידה�קבוצתית�וכן�דיונים�במליאה.

קישורים:�כל�יחידת�לימוד�עומדת�בפני�עצמה,�וכולן�יחד�בנויות�ברצף�הקושר�אותן�זו�לזו,�ויוצר�שיח�ביניהן.�במדריך�למורה�נצביע

על�קשרים�אפשריים�שניתן�למתוח�בין�היחידות�השונות�(לעתים�קשרים�אלה�מפורשים�ביחידות�הלימוד�עצמן).

מסגרת�שעות:�היקף�שעות�הלימוד�השנתי�עומד�על��60שעות.�ספר�זה�כולל�מעט�יותר�מ-�30יחידות,�כלומר,�לכל�יחידה�ניתן�להקדיש

בממוצע�שתי�שעות�לימוד.�בשער�הזמנים,�המקיף�את�כל�חגי�ישראל,�ניתן�להקדיש�לחלק�מן�החגים�שעת�לימוד�אחת�בלבד.�זוהי�כמובן

המלצה�כללית,�והמורה�מוזמן�לתכנן�את�היקף�הלימוד�בכל�יחידה�לפי�צורכי�הכיתה.

עיצוב�מרכז�למידה:�מרכז�למידה�הוא�המרחב�הפיזי�בכיתה�או�בבית�הספר,�שמשלב�בתוכו�אפשרויות�למידה�ודרכי�גישה�מגוונות

לתכנים�ולמיומנויות�בתחום�'תרבות�ישראל'.�בחוברת�זו�יוקדש�לו�פרק�נפרד�ועצמאי�שילווה�את�הלמידה.

�לתכנית�מצורף�תקליטור-שמע�הנותן�מענה�לאינטליגנציה�המוזיקלית�-�הרביעית�במניין�של�גרדנר,�המתבטאת הממד�הווקאלי:

ברגישות�לצלילים,�למקצב�ולצורות�הבעה�מוזיקליות�שונות,�וליכולת�הפקה�של�צלילי�מוזיקה�בשירה�ובנגינה.

בתחילת�כל�יחידה�מומלץ�להשמיע�את�השיר�או�הקטע�הקשור�בה,�בנוסף�להשמעתו�במהלך�הלימוד,�וזאת�כדי�ליצור�אווירה�לימודית

מתאימה�והכנה�ללימוד.

למידה�מתוקשבת:�ביחידות�השונות�משולבות�משימות�מתוקשבות�המורות�על�כניסה�לאתרי�אינטרנט�מומלצים,�איתור�מידע,�ושימוש

מושכל�במידע�זה.

המדריך�למורה:�המדריך�למורה�מרחיב�ומפרט�את�יחידות�הלימוד�וכולל�בתוכו:

א.�פירוט�המטרות.�ב.�הרחבת�הרעיונות.�ג.�הסבר�על�דרכי�הלמידה�וההוראה.�ד.�העשרה�נוספת�למורה.�ה.�רעיונות�לעיצוב�הסביבה�הלימודית.

ו.�דרכי�הערכה.

9

מטרות:�פתיחת�הלימוד�בספר�'מפתחות�לעמי�ולארצי'�והתמקדות�בתוכנו�-�היבטים�שונים�ומגוונים�של�הזיקה�לארץ�בחיי�העם�והיחיד.

מושגי�מפתח�ביחידה:�ערכים,�עם�וארץ

מקורות�הליבה:�מפגש�עם�שיר:�שלום�לך�ארץ�נהדרת

מפגש�עם�טקסט:�זוהי�ארץ�-�אפרים�קישון

הכנות�מומלצות�לקראת�הלימוד:�אחד�המקורות�ביחידה�זו�הוא�השיר�'ארץ�נהדרת',

מומלץ�להשמיע�אותו�בתחילת�היחידה�כרקע�וכליווי�ללימוד,�זאת�בנוסף�לעיון�בו�בפרק�'מפגש�עם�שיר'.

10

Ȉ¯‡Â†ÈÓÚ†¨È‡יחידת�פתיחה�

עמוד�5

עמוד�6

את�המשימות�הבאות�בעקבות�הקטע�הפותח�מומלץ�לעשות�בזוגות.

התלמידים�מתבקשים�לחשוב�על�מושגים�וערכים�הקשורים�לנושא�'עם�ישראל�וארצו',

ולארגן�אותם�לפי�קבוצות.�פעילות�זו�בנויה�על�ידע�כללי�של�התלמידים�ודורשת�יכולת

ארגון�ומיון.�כך�למשל,�במושגים�הקשורים�למדינה�הם�יכולים�לכתוב�-�דגל,�סמל,�המנון,

ממשלה,�יום�העצמאות.�במושגים�הקשורים�לארץ�הם�יכולים�לכתוב�-�היסטוריה,�עלייה,

התיישבות,�חקלאות�וכן�הלאה.

בשאלה��3צריכים�התלמידים�לבחור�מושג�הקרוב�ללבם,�ולהסביר�אותו.�רצוי�לאפשר�לזוגות

שירצו�בכך�להציג�בפני�הכיתה�את�בחירתם,�לנמק�אותה�ולהסביר�מדוע�חשוב�להכניס

אותה�לויקיפדיה.

הקשר�שלימטרה:�בניית�תחושת�מעורבות�ושייכות�לנושא�'עמי�וארצי'

כל�תלמיד�יעתיק�למחברתו�את�הכרטיסיות�וישלים�בהן�את�תשובותיו�מעולמו�האישי.

בדרך�זו�הוא�יתוודע�לחיבור�שלו�אל�העם�היהודי,�לארץ-ישראל�ולתרבות�ישראל.

יש�לי�מושגבראש�היחידה�מופיע�הסבר�למילה�'ערכים'.�זוהי�מילת�מפתח�לספר�כולו,�המוקדש�לערך

'אהבת�הארץ'�וגם�ליחידת�הפתיחה�הנוכחית�שבה�מתבקשים�התלמידים�לכתוב�ערך

אנציקלופדי�חדש�לויקיפדיה�-�עם�ישראל�וארצו.

אפשר�לקשור�זאת�לערכי�מפתח�הל"ב.

פותחים�ענייןמטרה:�הענקת�תחושת�שייכות�ושותפות�פעילה�בלימוד�הנושא�'עם�ישראל�וארצו'

יחידה�זו�פותחת�את�ספר�הלימוד�'מפתחות�לעמי�ולארצי'.

�וילס, �ג'ימי -� �עדכנית �דמות �נבחרה �זה, �"גדול" �לנושא �הכניסה �על �להקל כדי

מייסד�האנציקלופדיה�'ויקיפדיה'.

התלמידים�מתבקשים�לכתוב�ערך�אנציקלופדי�לויקיפדיה�של�שבט�הזולו�בנושא�'עם�ישראל

וארצו'.�בדרך�זו�יתאפשר�לילדים�להפגין�את�הידע�הקודם�שלהם�בתחום�זה.

את�דברי�ג'ימי�וילס�ניתן�לקרוא�יחד�במליאה,�וכדי�להפוך�את�הקריאה�לקריאה�פעילה

ומשמעותית,�כדאי�להקדים�לה�שאלה,�למשל�-�מהי�בקשתו�של�ג'ימי�וילס,�ומה�הסיבה

לבקשה?

לחלופין�אפשר�לעבוד�בזוגות�-�לקרוא�ולבצע�יחד�את�המשימות�הנלוות�לקטע.

11

מחובריםעמוד�7מטרה:�הכרת�ביטויים�שונים�של�הקשר�בין�יחידים�לעם�ולארץ

כהמשך�למגמה�המבקשת�לקרב�אל�התלמידים�את�המושגים�הגבוהים�'עם'�ו'ארץ',�מובאים

שלושה�מכתבים�דמיוניים�המייצגים�שלושה�ביטויים�שונים�לקשר�לעם�ולארץ�(שניים

מתוכם�של�דמויות�בדיוניות�ואחת�של�דמות�אמיתית�-�דוד�בן�גוריון).

במכתב�של�בורי�הקשר�לארץ�מתבטא�בעלייה�אליה;�במכתב�של�בן-גוריון�הקשר�לארץ

ולעם�מתבטא�בפעילות�ציבורית�ובשאיפה�להקים�מדינה�יהודית�בארץ-ישראל;�ובמכתב

השלישי�של�עדי�הקשר�לעם�ולארץ�מתבטא�במעשי�חסד�של�אישה�הפועלת�לטובת�אנשים

נזקקים.

אפשר�לחלק�את�הכיתה�לשלשות,�וכל�תלמיד�יקרא�מכתב�אחד�ויציג�את�דמות�מחברו.

על�בסיס�הדוגמאות�בדף�מתבקשים�התלמידים�לנסח�גם�את�הקשר�האישי�שלהם�לעם

(לחברה)�או�לארץ,�בדרך�של�כתיבה�יוצרת�המתארת�אירוע�אישי�או�משפחתי�המבטא

זאת�-�טיול�משפחתי,�פיקניק�בחיק�הטבע,�תרומה�לקהילה,�מעורבות�בבית�הספר,�ועוד...

מפגש עם�שירעמוד�8מטרה:�יצירת�חיבור�באמצעות�שיר�לנושא�השייכות�לארץ

השיר�הוא�סוגה�ספרותית�המבטאת�מסרים�בשפה�ציורית.

בשיר�'שלום�לך��ארץ�נהדרת'�בא�לידי�ביטוי�הקשר�לארץ�באמצעות�השוואתה�למקומות

יפים�ומרשימים�ברחבי�העולם.�הדובר�מרגיש�ש'אין�מקום�כמו�ארץ�ישראל'�כי�רק�בה�הוא

חש�שייכות�והיופי�שלה�הוא�חלק�ממנו.

מומלץ�להקשיב�לשיר�תוך�מעקב�אחר�מילותיו,�ואף�לשיר�אותו�יחד�בכיתה.

חוויית�השירה�חשובה�מאוד�הן�לגיוון�ההוראה�הן�לאווירה�שהיא�משרה,�והן�בכך�שהיא�פונה

לאינטליגנציה�המוזיקלית�(בסוגי�האינטליגנציות�של�גרדנר)�ונותנת�לה�ביטוי.

בעקבות�השיר�מובאות�שאלות�העונות�על�מיומנויות�למידה�שונות:

שאלה�1-�מיון�המקומות�המוזכרים�בשיר:�מקומות�בחו"ל�-�פריס,�רומא,�הקוטב�הצפוני,

הקוטב�הדרומי.�מקומות�בארץ:�ירושלים,�ים�המלח,�סדום,�אילת,�הכינרת,�הגליל�והשומרון,

השרון,�הכרמל.

שאלות��2-3-�הבנת�הנקרא:�כשהכותב�נמצא�בארץ�ישראל�הוא�חש�תחושת�בית,�המביאה

אותו�לאמירה�הסובייקטיבית�'אין�מקום�כמו�ארץ�ישראל'.�לכן�הוא�יותר�שמח�בארץ.

שאלות��4-5-�השלכה�לעולמו�הרגשי�של��הלומד�-�התלמידים�מתבקשים�לשתף�בתחושות

שהשיר�מעורר�בהם�ובמקומות�האהובים�עליהם�ביותר�בארץ�ישראל.

ניתן�לבקש�מהתלמידים�להביא�לכיתה�תמונות�שלהם�באתרים�שונים�בארץ�ולהכין�קולאז'

מכל�התמונות.

12

מפגש�עם�טקסט�של�אפרים�קישוןעמוד�9מטרה:�הכרת�סוגה�נוספת�(סאטירה)�המבטאת�תחושת�שייכות�לארץ,�אגב�ביקורת

הסאטירה�של�אפרים�קישון�מעלה�נקודה�חשובה,�שלפיה�השייכות�לארץ�אינה�מותנית

בכך�שהכול�בה�טוב�ויפה;�להפך�-�אף�שזו�אינה�ארץ�נהדרת,�אלא�'ארץ�הצרות'�(שורה�2)

-�זוהי�הארץ�שלי!

המשימה�למיין�את�המשפטים�היא�כלי�להקניית�ידע�-�המדרג�הראשון�בטקסונומיה

של�בלום.�היא�מזמנת�קריאה�פעילה�ומשמעותית:

זוהי�ארץ�כל�כך�קטנה�ששטחה�על�מפת�העולם�אינו�מספיק�כדי�לכתוב�את�שמה

N�.בתוכו

X�.זוהי�הארץ�הצרה�ביותר�בעולם,�זוהי�ארץ�הצרות

N�.זוהי�ארץ�בה�לומדת�האם�את�שפת�האם�מפי�ילדיה

N�.זוהי�ארץ�בה�כותבים�עברית,�קוראים�אנגלית,�ומדברים�רוסית

X�.זוהי�ארץ�בה�לכל�אזרח�זכות�לומר�את�דעתו�אך�אין�בה�חוק�המחייב�מישהו�להקשיב

X�.זוהי�ארץ�שהתגברה�על�החרם�הערבי�אך�לא�על�שביתת�עובדי�הניקיון�העירוני

זוהי�ארץ�בה�כל�אדם�-�חייל,�ובכל�זאת�כל�חייל�אדם.�√

X�.זוהי�ארץ�בת�חמישים�אבל�חכמה�ומנוסה�כבת�עשרים

X�.זוהי�הארץ�היחידה�בעולם�שבה�יהודי�אינו�יהודי

זוהי�הארץ�היחידה�שאני�יכול�לחיות�בה,�זוהי�הארץ�שלי!

(�√�חיובי,��Xשלילי,��Nניטרלי�)

בטקסט�יש�רק�שלוש�אמירות�חיוביות�על�הארץ�הזאת,�ובכל�זאת�הוא�מסתכם�במשפט

-�'זוהי�הארץ�שלי'�-�בכל�מקרה�וללא�תנאים.

בתחתית�העמוד�שאלות�העונות�על�מיומנויות�הלמידה�הבאות:

שאלה��1-�זיהוי��נקודות�המבט�של�הכותב:�ראיית�הטוב,�ביקורת,�אכזבה.

התשובה�נתונה�להבנתו�ולתחושתו�האישית�של�כל�קורא.

שאלה��2-�השוואה�בין�גישות�-�בין�הגישה�המורכבת�יותר�אצל�קישון,�של�תחושת�שייכות

לארץ�על�אף�חסרונותיה,�לבין�הגישה�החד�משמעית�בשיר,�המבטא�אהבה�והתפעלות

ללא�גבול,�מבלי�לראות�את�החסרונות�בארץ.

שאלה��3-�הסקת�מסקנות�-�התלמידים�מתבקשים�להסביר�למה�למרות�הכול,�'זוהי�הארץ

שלי'.�התשובה�יכולה�להילקח�מתוך�הקטע�עצמו�-�'זוהי�הארץ�היחידה�שאני�יכול�לחיות

בה',�או�מנימוקים�נוספים�שיעלו�התלמידים.

13

סוגרים�ענייןעמוד�10

מטרה:�סגירת�היחידה�והצגת�הספר

בכל�יחידות�הספר,�הפרק�'סוגרים�עניין'�כולל�משימות�סיכום�ויישום�הנלמד,�משימות�חקר

והסקת�מסקנות,�הזמנה�ליצירה�אישית�הדורשת�יוזמה�ודמיון,�או�הצעה�ליצירה�קבוצתית.

כאן�אין�כל�משימת�סיכום,�משום�שיחידה�זו�היא�למעשה�הקדמה�לספר�הלימוד�כולו.

ולכן�'סוגרים�עניין'�כאן�סוגר�מעגל�וחוזר�ל'פותחים�עניין'�-�הויקיפדיה�של�בני�שבט�הזולו.

בעקבות�הערך�שכתבנו�ולמדנו�על�'עם�ישראל�וארצו',�עולה�שאלה,�מדוע�היה�חשוב

ליהודים�שהמדינה�שלהם�תקום�דווקא�בארץ�ישראל�ולא�באפריקה.

במסגרת�'טוב�לדעת'�מובא�הסבר�תמציתי�על�הצעת�אוגנדה�להקים�מדינה�יהודית

באפריקה.

שאלה�זו,�שנשארת�פתוחה,�מובילה�להצגת�מטרת�הספר:

להקנות�ללומדים�ידע�שיאפשר�להם,�בסיום�הלימוד,�לענות�על�שאלה�פתוחה�זו.

כאן�מוצגים�ארבעת�השערים�בספר�והסברים�קצרים�על�תוכנם.

14

אחת�ממטרות�העל�של�התכנית�'מפתחות�לעמי�ולארצי',�היא�הקניית�כלים

להתמצאות�בספרות�היהודית�לדורותיה.

בכיתה�ה',�תחום�היצירה�היהודית�הנלמד�הוא�אגדות�ומדרשי�חז"ל.

תחום�זה,�שהוא�התשתית�ליצירה�היהודית�עד�ימינו�אלה,�כולל�בתוכו�מושגי

יסוד�וערכים�כגון:�מוסר�אישי�וחברתי,�זיקה�לעם�ולארץ,�אורחות�חיים,�ועוד.

בשער�'עם�הספר'�ניפגש�עם�הנושא�'עמי�וארצי'�כפי�שהוא�משתקף�באגדות

ובמדרשי�חז"ל,�ובעיבודו�בספר�האגדה�של�ח"נ�ביאליק�וי"ח�רבניצקי.

מטרות:

היכרות�ראשונית�עם�חז"ל�-�דמויות�מרכזיות,�התקופה�שבה�פעלו�ויצירות�ספרותיות�חשובות�כמו�משנה,�שני�התלמודים�וספרות�המדרש.

הבנת�השימוש�באגדה�(משל,�סיפור�או�דבר�חוכמה)�כדרך�להבעת�מסרים�חברתיים�ודתיים.

מושגי�מפתח�ביחידה:

א.�חז"ל:�מושג�המוסבר�בראש�היחידה.

הרחבת�המושג:

חז"ל�-�חכמינו�זכרם�לברכה�הוא�כינוי�למנהיגים�הרוחניים�של�עם�ישראל�מימי�בית�שני�ועד�סוף�המאה�ה-6.�החכמים�עסקו�בחקיקה,

בשיפוט,�בהוראה,�בפירוש�התורה�ובהנהגת�הקהילה.�אחד�המוסדות�שהקימו�היה�-�מועצה�בת�שבעים�חכמים�שהייתה�הגוף�הפוסק

העליון�בענייני�משפט�וחקיקה�לעם�ישראל.�העומד�בראשה�נקרא�'נשיא'.

המורשת�שהנחילו�לנו�חז"ל�נקראת�'תורה�שבעל�פה'�וזאת�משום�שלימוד�התורה�נעשה�בעל�פה�ועבר�מדור�לדור�בדרך�של�שינון

והוספה,�עד�שנעשתה�מלאכת�עריכת�המשנה�ובהמשך�גם�הגמרא�והמדרש.

חז"ל�מתחלקים�לשתי�קבוצות�עיקריות:

תנ�אים�(מהמילה�הארמית�'תנ א'�שפירושה�שנ ה,�למד.�מכאן�גם�המילה�'משנה')�-�חכמים�שחיו�בארץ-ישראל�בתקופת�בית�שני�ואחריו,

עד�שנת��220לספירה.�הם�דיברו�עברית�ופירשו�את�מצוות�התורה.�אמרותיהם�ומחלוקותיהם�כונסו�ונערכו�במשנה�ובמדרשי�התנאים.

תנאים�ידועים�הם,�בין�השאר:�הלל�ושמאי,�רבי�עקיבא,�רבי�יהודה�הנשיא�עורך�המשנה,�ועוד.

אמוראים�(מהמילה�הארמית�'אמורא'�שפירושה�אמירה)�-�ממשיכי�דרכם�של�התנאים�בין�השנים��200ל-�500לספירה.�הם�חיו�בארץ-ישראל

ובבבל�ופירשו�והרחיבו�את�המשנה.�אמרותיהם�ומחלוקותיהם�נשתמרו�בתלמוד�הירושלמי�(בעברית)�ובתלמוד�הבבלי�(בארמית)

ובמדרשים�(לדוגמה:�מדרש�'בראשית�רבה',�מדרש�תנחומא,�וכדומה).

(מתוך�הספרייה�של�מט"ח,�באדיבות�משרד�החינוך).

ב.�המושגים�משנה,�מדרש,�תלמוד�ואגדה�מוסברים�בגוף�היחידה.

מקורות�הליבה:�אגדת�חז"ל�המסבירה�מדוע�חז"ל�השתמשו�במשלים�ובאגדות�(מתוך�שיר�השירים�רבה)

עזרים:�ציר�זמן,�מפה�של�אסיה�הקטנה-�בבל�וארץ-ישראל,�שימושון,�אתרים�ברשת.

שלושת�מאפייני�האגדה�(הצעה�בהמשך)

מקורות�העשרה�למורה:

1.�הרחבת�הידע�על�המושגים�הנלמדים�ביחידה�ורקע�לתקופת�חז"ל:

א.�חז"ל:�תנאים�ואמוראים�-�ib.cet.ac.il -(הספרייה�הוירטואלית�של�מט"ח)www.daat.ac.ilתנאים�-�יצירתם�-�אתר�דעת���

www.daat.ac.ilסקירה�על�דורותיהם�של�חכמי�התלמוד�בארץ�ישראל�ובבבל�-�אתר�דעת���www.daat.ac.ilב.��אגדה�-�אגדות�חז"ל,�מדרש�אגדה�-�אתר�דעת���

הכנות�מומלצות�לפני�הוראת�היחידה:

1.�פותחים�עניין

לשם�המחשת�הנושא�הנלמד�רצוי�לצלם�את�דמויותיהם�של�רב�חסדא�ורבי�זירא�ולשבץ�אותם�על�ציר�הזמן.

2.�מהי�ספרות�חז"ל?

אם�אפשר,�מומלץ�להביא�לכיתה�ספרי�משנה,�מדרש�ותלמוד�(כרך�אחד�מכל�סדרה).

3.�עיון�באגדה:�ניתן�להעתיק�את�המדרש�(מחולק)�על�שלוש�רצועות�בריסטול�גדולות,�ולהוסיף�עוד�שתי�רצועות�ריקות�שעליהן�כתוב:

משל�/�נמשל.�לקרוא�במליאה�את�חלקי�המדרש�ולמלא�את�הרצועות�הריקות,�ורק�אחר�כך�לפתוח�את�הספר�ולענות�על�השאלות.

4.�אגדות�חז"ל:�להעתיק�את�מאפייני�האגדה�על�בריסטול�גדול�ולתלות�על�קיר�תרבות�ישראל,�כחלק�מהסביבה�הלימודית.

15

Ï¢ÊÁ†˙„‚‡�2יחידה�מספר�

16

פותחים�ענייןעמוד�13מטרה:�היכרות�עם�חז"ל�ודמויות�מתקופה�זו.

בראשית�לימוד�היחידה�העוסקת�בחז"ל�ופועלם,�כדאי�למצוא�את�תקופת�חז"ל�על�ציר

הזמן�(בין�תקופת�בית�המקדש�השני�ועד�המאה�השישית�לספירה).�אם�יש�בכיתה�מפות

חדשות�או�עתיקות�של�ארץ-ישראל�ואסיה,�כדאי�לסמן�עליהן�את�המקומות�המוזכרים

ביחידה�-�ארץ-ישראל�ובבל.

הדמות�הפותחת,�רב�חסדא,�נותנת�מידע�בסיסי�על�חז"ל.�ניתן�לקרוא�את�דבריו�במליאה,

בזוגות�או�ביחידים.�דבריו�מרחיבים�את�המושג�הראשוני�חז"ל�(חכמינו�זכרם�לברכה)

ומפרטים�על�הזמן�שבו�חיו�(לפני�כ-�1700שנה),�על�המקום�שבו�פעלו�(ארץ-ישראל�ובבל),

ועל�תפקידיהם�כמנהיגים�לאומיים�ורוחניים�של�העם.

כדי�להפוך�את�הקריאה�לפעילה�ומשמעותית,�מומלץ�ללוות�אותה�במשימה.�למשל,�לבקש

מהתלמידים�למצוא�במהלך�הקריאה�מה�היו�שני�תחומי�העיסוק�העיקריים�של�חז"ל.

להפנמה�ובדיקה�של�הנלמד�אפשר�להזמין�שני�תלמידים�להציג�את�שני�החכמים�-�אחד

יציג�את�התפקיד�הרוחני-החינוכי�שלהם�והאחר�את�תפקידו�הציבורי.�הצופים�יוזמנו

להשלים/לתקן/להוסיף.

בעקבות�הקריאה�מופיעות�ארבע�משימות�העונות�על�כמה�כישורי�למידה:

1.�ארגון�המידע:�עריכת�רשימת�התפקידים�שמילאו�חז"ל:

א.�הנהגה�רוחנית-חינוכית�-�הם�לימדו�תורה�והדריכו�את�העם�בקיום�מצוות�התורה.

ב.�הנהגה�צבורית�-�הם�קיבלו�החלטות�הנוגעות�לחיי�הקהילה,�שימשו�כשופטים,�ייצגו�את

הקהילה�אל-מול�השלטונות.

2.�השוואה�וזיהוי�קשרים:�הדמיון�לתפקידי�המנהיגים�כיום�הוא�בהנהגה�הציבורית.

3.�כתיבה�יוצרת:�פעילות�הדורשת�דמיון�ויצירתיות�-�לבחור��תפקיד�אחד�של�חז"ל,�להסביר

את�חשיבותו�ולשער�כיצד�הם�ביצעו�אותו�בתקופתם.

4.�פעילות�מתוקשבת:�חיפוש�מידע�מתוך�אתרים�מומלצים�ומציאת�שלושה�שמות�של

חכמים�שפעלו�בארץ-ישראל�ושלושה�שמות�של�חכמים�שפעלו�בבבל.

פתיחהבראש�היחידה�מופיעה�בקצרה�הגדרה�למושג�המרכזי�-�חז"ל.

במהלך�היחידה�ילמדו�התלמידים�על�ספרות�חז"ל�הענפה.�מידע�ראשוני�זה�ממקד�את

הנושא�ומבהיר�את�חשיבותם�של�חז"ל�בתרבות�ישראל.

17

ספרות�חז"לעמוד�14מטרה:�היכרות�ראשונית�עם�ספרות�חז"ל.

הפרק�פותח�בהקניית�ידע�על�ספרות�חז"ל�שהתפתחה�כתורה�שבעל�פה,�עד�שנערכה

ונכתבה�וסודרה�לפי�נושאים.

כדי�להפוך�את�הקריאה�לפעילה�אפשר�להקדים�לה�שאלת�חשיבה.

למשל,�מדוע�ספרות�חז"ל�שכתובה�בסדר�ובשיטתיות,�נקראת�'תורה�שבעל�פה'?

התשובה�היא�שספרות�חז"ל�מבוססת�על�מסורות�ודיונים�שעברו�מדור�לדור�בעל�פה,�והיא

נכתבה�ונאספה�ונערכה�רק�כסיכום.

העשרה�למורה:�תורה�שבכתב�היא�טקסט�סגור�שאין�לשנותו.

אך�הפרשנות�לטקסט�זה�היא�כמעיין�נובע�הממשיך�להתחדש�מימי�חז"ל�ועד�ימינו.

לאחר�המידע�הכללי�מוצגים�כרטיסי�מידע�על�שלושה�חיבורים�מרכזיים�בספרות�חז"ל�-

משנה,�תלמוד�ומדרש,�ללא�שמותיהם.�התלמידים�נדרשים�למצוא�את�שמות�החיבורים

על�ידי�זיהוי�המשפטים�הנכונים�(נכון/לא�נכון)�בעזרת�כרטיסי�המידע.

ניתן�לבצע�את�הפעילות�בכמה�אופנים:

במחברת�-�להעתיק�את�כרטיסי�המידע�ולהשלים�את�החסר�או�לכתוב�את�הפתרונות

בלבד;

דפי�עבודה�-�לצלם�את�כרטיסי�המידע�לכל�תלמיד,�שישלים�את�החסר�וידביק�במחברתו.

הפתרונות:

1.�בחיבור�זה�נמצאות�ההלכות�שרבי�יהודה�הנשיא�המציא,�סידר�וכתב

2.�ההלכות�בחיבור�זה�הן�סיפורים�ואגדות

3.�בחיבור�זה�כתובות�הלכות�שעברו�בעל�פה�מדור�לדור�עד�לתקופת�

רבי�יהודה�הנשיא

4.�ר'�יהודה�הנשיא�ערך�את�המשנה�לפני�כ-�4000שנה

1.�החיבור�כולל�את�הדיונים�שערכו�חז"ל�על�המשנה

2.�את�הדיונים�שבחיבור�זה�ערכו�חז"ל�בבתי�המדרשות

3.�הגמרא�נכתבה�לפני�המשנה

4.�עורכי�התלמוד�הם�אותם�חכמים�שערכו�את�המשנה

1.�חיבור�זה�הוא�אוסף�של�הלכות

2.�הדרשות�שבחיבור�זה�הן�על�פסוקי�התורה

3.�בדרשות�ישנן�בעיקר�מחלוקות�בין�חכמים

4.�חז"ל�משלבים�בדרשות�אגדות�והסברים

נכון

ק

נ

נ

ר

ת

ל

ש

דן

ד

ד

ש

ש

לא�נכון

מ

ש

ד

ה

ל

י

מ

וד

מ

ר

ר

ה

18

פעילות�זו�מפגישה�את�התלמידים�עם�ספרות�חז"ל�ומביאה�בפניהם�צילום�כתב�יד�שלעמוד�15

עמוד�מהמשנה�וצילום�של�עמוד�מהתלמוד.�הפעילות�מזמנת�השוואה�בין�צורת�הכתיבה

והדפסת�הספרים�אז�והיום.

מומלץ�להפגיש�את�התלמידים�באופן�בלתי�אמצעי�עם�ספרות�חז"ל�ולהביא�לכיתה�ספרי

משנה�ותלמוד.

השאלות�על�המשנה�מתמקדות�בהבנת�דרך�העבודה�בכתבי�היד�בעבר�לעומת�טכנולוגיית

הדפסת�הספרים�היום:

1.��במה�שונה�כתב�היד�העתיק�של�המשנה�שלפניכם�מספרים�בני�ימינו?��-�עמוד�זה�נכתב

ביד�ואילו�הספרים�בימינו�מודפסים�במכונות�דפוס.

2.��נסו�לחשוב,�איך�התנהלה�עבודתו�של�כותב�כתב�היד�הזה?�בעזרת�קסת-דיו�ונוצה�(הציור

מדגים).

3.�אילו�כישורים�ומיומנויות�נדרשו�ממנו?�דיוק,�סבלנות,�התמדה.

השאלות�על�התלמוד�מתמקדות�במבנה�המורכב�של�הדף�-�הטקסט�התלמודי�במרכז

והפירושים�סביבו.�המילה�הגדולה�היא�תחילת�פרק.

1.�התלמוד�בעמוד�זה�דן�באותה�משנה�המופיעה�לעיל�בכתב�היד:�'מאימתי�[=ממתי]�קורין

[=קוראים]�את�[קריאת]�שמע�בערבית?'�השאלה�הראשונה�מחברת�בין�שני�הטקסטים

בדרך�של�איתור�המילה�הראשונה�'אימתי'�בשניהם.

2.�השאלה�השנייה�מכוונת�להכרת�מבנה�הדף�התלמודי�ולהבעת�דעתם�של�התלמידים

על�דרך�עיצוב�זו�של�העמוד.

הרחבה:

כתב�יד�הוא�עותק�של�יצירה�שנכתבה�ביד.�עד�מהפכת�הדפוס�(המאה�ה-15),�הדרך�היחידה

להפצת�כתבים�הייתה�בהעתקתם�באופן�ידני�במספר�מצומצם�של�עותקים.

קסת-דיו�-�צנצנת�ובה�נוזל�לכתיבה�שבה�טבל�המעתיק�את�הקולמוס�(נוצה�או�קנה)�או

את�עט�הציפורן.�מהפכת�הדפוס�אפשרה�לייצר�מספר�רב�של�עותקים�מאותו�מקור.

המשנה:�אוסף�של�'משניות'-�דברי�הלכה�שנשנו�(נלמדו)�על�ידי�התנאים�בעל�פה�ונערכו

וסודרו�על�ידי�רבי�יהודה�הנשיא.�המשנה�מחולקת�לשישה�סדרים�(חלקים)�על�פי�נושאים,

וכל�סדר�מחולק�למסכתות�(תת-�נושאים).

התלמוד:�התלמוד�הוא�אוסף�של�דיוני�האמוראים�על�דברי�המשנה�ולכן�הוא�בנוי�בהתאם

למבנה�המשנה�(שמות�המסכתות�זהות�בשני�החיבורים).�העמוד�שבחוברת��הוא�צילום

של�עמוד�קלסי�(דפוס�וילנא)�מתוך�התלמוד:�במרכז�הדף�דברי�האמוראים�הפותחים

במשנה�(בעברית)�ודנים�בה�בארמית.�הטור�הפנימי�בכל�עמוד�הוא�פירוש�רש"י�על�דברי

התלמוד;�והטור�החיצוני�הוא�פירוש�של�'בעלי�התוספות'�(כיום�מודפסות�גם�גמרות�בעימודים

אחרים).

דפי�התלמוד�מצוינים�באותיות�(דף�א,�דף�ב�וכן�הלאה)�המצוינות�בצד�החיצוני�של�הדף,

כאשר�הצד�השמאלי�הוא�צד�א�והצד�הימני�הוא�צד�ב.�כך�לדוגמה:�מסכת�ראש�השנה,�דף

�י: �השנה �ראש -� �למשל �בנקודות, �מסומנת �לתלמוד �ההפניה �לעתים �ב. �עמוד י,

19

אגדות�חז"לעמוד�16מטרה:�היכרות�עם�סוגת�האגדה�בספרות�חז"ל�והקניית�כלי�התמודדות�עם�אגדות�חז"ל.

האגדה�היא�ממקורות�הליבה�של�התכנית.

אגדות�מהן?

לאחר�שהתוודענו�לספרות�חז"ל�באופן�כללי,�נתמקד�באחת�הסוגות�השכיחות�בספרות

חז"ל�-�האגדה.�כפתיחה�לנושא�'אגדות�חז"ל'�מובא�קטע�מידע�קצר�המסביר�את�המונח

'אגדה'�כשם�כולל�לסיפורים,�משלים�ואמרות�חוכמה.

כדי�למקד�את�הקריאה�ניתן�לשאול�לפניה:

איזו�מילה�מסביר�הקטע�הבא?�על�איזה�ספר,�סיפור�או�סרט�חשבתם�כששמעתם�מילה

זו?�האם�המידע�שקראתם�תואם�את�מה�שחשבתם?

בעקבות�קטע�המידע�מובאות�שתי�שאלות�הבנויות�על�שתי�אסטרטגיות�חשיבה:

שאלה�1-�קישור�לידע�קודם:�מהו�משל,�מהו�סיפור�ומהו�פתגם�חוכמה?

משל�-�סיפור,�תיאור,�או�אמירה�שאפשר�לדמות�להם�דבר�אחר.

סיפור�-�עלילה,�מעשה�שהיה�או�שהומצא.

דבר�חוכמה�-�פתגם,�אימרה.

שאלה�2-�חשיבה�והעלאת�אפשרויות:��במה�יכולים�לתרום�סיפורים,�משלים�ופתגמי�חוכמה

כאשר�אנו�רוצים�להסביר�רעיון�חשוב?

בעזרת�הסיפורים�קל�יותר�להעביר�את�הרעיון,�להפוך�אותו�למעניין�ומושך,�להביע�את

המסר�ולהדגים�אותו,�לסכם�את�הרעיון.

מומלץ�לערוך�את�הדיון�במליאה,�ולרשום�על�הלוח�את�התשובות�שיעלו.

עיון�באגדהכדי�להמחיש�את�התועלת�שבאגדה,�נשתמש�ב...�אגדה.��ניתוח�המבנה�יעזור�לנו�להבין�את

האגדה.

האגדה�שלפנינו�בנויה�משלושה�חלקים:�מסר,�משל,�נמשל�(כל�חלק�צבוע�בצבע�אחר).

המסר:�המשל�עוזר�להבין�את�התורה.

המשל:�בעזרת�נר�זול�ששווה�פרוטה�אפשר�למצוא�דבר�יקר�ערך.

הנמשל:�בעזרת�המשל�הפשוט�אפשר�להבין�את�התורה�העמוקה�והחשובה.

בטקסט�של�האגדה�מופיעים�בסוגריים�הסברים�המסייעים�להבין�את�שפת�האגדה:

קל�=�חסר�ערך;�לעמוד�=�להבין;�זהוב�=�מטבע�זהב;�מרגלית�טובה�=�אבן�יקרה;�פתילה�באיסר

=�נר�זול.

הקומיקס�בתחתית�האגדה�נועד�לחדד�את��המסר�של�האגדה�בדרך�חזותית�והומוריסטית,

ומשמש�ככלי�לבדיקת�ההבנה.

20

בראש�עמוד�זה�שאלות�המנחות�את�התלמידים�בעיון�באגדה.�השאלות�מתייחסות:עמוד�17

א.�ל�'שפת�האגדה':�לסוגת�האגדה�מאפיינים�לשוניים�ייחודיים.�שאלה��1מפנה�את�התלמידים

לזהות�את�מילות�המפתח�באגדה�('משל�ל..'�'כך..').

ב.�לפענוח�המשל�והנמשל:�שאלה��2מחדדת�את�זיהוי�הנר�כמשל;�האבן�היקרה�כתורה.

ג.�לתוכן�האגדה:�שאלה��3בודקת�מדוע�להבנתם�יכול�המשל�להיתפס�כדבר�קל-ערך.

התשובה�לכך�היא,�שהמשל�נראה�כמו�סיפור�לילדים�קטנים.

שאלה��4מבקשת�מהתלמידים�לנסח�את�המסקנה�העולה�מהמדרש�והיא,�שדעתם�של

חז"ל�בנוגע�לשימוש�באגדה�ובמשל�חיובית.

שאלה��5נותנת�מקום�להבעת�דעה�ביחס�למסקנת�המדרש�-�ששימוש�בסיפורים�ובמשלים

יכול�להועיל�להעברת�רעיונות�ומסרים.

מטרה:�להקנות�כלים�ללימוד�אגדות�חז"ל

1.�מאפייני�האגדה2.�בעקבות�העיון�באגדת�חז"ל�נפנה�לפעילות�המכוונת�להבניית�המושג�'אגדות�חז"ל'.

3.�נלמד�לזהות�שלושה�מאפיינים�עיקריים�באגדות�חז"ל:

שפה:�לשון�חז"ל�שונה�מלשון�ימינו.

צורה:�אגדות�חז"ל�יכולות�להופיע�בכמה�צורות:�כסיפור,�כמשל,�כפתגם�או�כדברי�חוכמה.

מסר:�האגדה�מעבירה�מסר�או�רעיון.

בשאלות�הבאות�ניישם�את�מאפייני��האגדה�על�משל�הנר�והיהלום:

1.�שאלה��1מיישמת�את�המאפיין�הראשון�-�השפה�-�ומורה�לאתר�מילים�קשות�באגדה.

2.�שאלה��2מיישמת�את�המאפיין�השני�-�הצורה�-�ומבקשת�לזהות�את�סוג�האגדה.

3.�שאלה��3מיישמת�את�המאפיין�השלישי�-�המסר�-�ומבקשת�מהתלמידים�לנסח�אותו

במילים�שלהם.

המלצות�להכנת�לימוד�אגדה:

מכיוון�ששפת�אגדות�חז"ל�שונה�מאוד�מהשפה�הספרותית�שבה�מורגלים�התלמידים,�רצוי

לחפש�דרכים�להקל��עליהם�את�הלימוד.

ניתן�להשתמש�בכלי�מרחבי:�להציג�את�שלושת�המאפיינים�בגדול�על�קיר�מורשת�כחלק

מהסביבה�הלימודית�של�מקצוע�מורשת�ישראל�לאורך�השנה�כולה.

ובכלי�לשוני:�ליצור�לכל�תלמיד�שימושון�-�מילון�מדרשי�שימושי�מצטבר�שיורכב�משני�חלקים

-�האחד�למילים�קשות,�והאחר�למטבעות�לשון.

בכל�אגדה�חדשה�שתילמד�בתכנית�יתווספו�למילון�מילים�קשות�ומטבעות�לשון�חדשות.

את�השימושון�ניתן�לעשות�במחברת�או�בפנקס.

21

סוגרים�ענייןעמוד�18

מטרה:�יישום�הנלמד�על�מאפייני�האגדה;�התמודדות�עם�אגדה�חדשה

במשימה�זו�מתאפשרת�לתלמידים�התנסות�נוספת�בכלים�שרכשו�בפרק�הקודם�ובדיקתם

בדרך�של�עבודה�עצמית.

בשאלה��1התלמיד�יזהה�את�האגדה�על�פי�המקור�(התלמוד�הבבלי).

בשאלה��2התלמיד�יזהה�שבאגדה�זו�נעשה�שימוש�בסיפור.

בשאלה��3התלמיד�ינסח�את�המסר:�שארץ-ישראל�היא�ארץ�משובחת.

האגדה�לקוחה�מן�התלמוד�הבבלי,�מסכת�כתובות,�דף�קי"א,�עמוד�א.

אגדה�זו�עוסקת�בשבח�הארץ,�ובכך�היא�מהווה�מעין�הקדמה�לשער�השני�-�הזיקה�לארץ:

ארץ�נהדרת.

מטרות:�היכרות�עם�המושג�'מדרש'�כדרך�פרשנית�והתמודדות�עם�מקור�מדרשי.

מושגי מפתח ביחידה:�פשט,�דרש,�מדרשי�חז"ל,�מדרש-תמונה.

מקורות הליבה: 'לכם�היא�ראויה'�-�מדרש�תנחומא�לפרשת�מסעי.

מקורות העשרה למורה: מאמר�באתר�'בית�מדרש�להתחדשות':�'מעגלי�מדרש:�על�לימוד�והוראת�מדרשי�חז"ל',�מאת�הרב�זאב�פרידמן.

www.lifnim.co.ilהכנות מומלצות לקראת הלימוד: הכנת�כרזות�ובהן�סיכום�המושגים�'אגדה'�ו'מדרש'�כפי�שמופיע�בספר�לתלמיד�(בתחתית�עמוד�23).

מומלץ�לתלות�את�הכרזות�במקום�המיועד�לכך�בכיתה.

19 עמוד

22

˘¯„Ó�3יחידה�מספר�

פתיחה:בראש�היחידה�מופיעה�הגדרה�תמציתית�למושג'�מדרש'.�הגדרה�זו�תקבל�עומק�ומשמעות

נוספת�במהלך�הלימוד.

העשרה למורה:

מהו בכלל מדרש?

מדרש�הוא�אחת�הדרכים�שבהן�פירשו�חז"ל�את�המקרא,�ומטרתו�להבהיר�את�המובן

המילולי�של�הדברים,�ובעיקר�את�המובן�העקרוני�שלהם.�שורש�המילה�הוא�ד.ר.ש.,

שמשמעותו:�שאל,�חקר,�למד.�שיטה�פרשנית�זו�מבארת�נושאים�משפטיים�ומפיקה

מהכתוב�לקחים.�כדי�שהקורא�יוכל�להבין�את�הנושא�הנידון�ואת�הלקחים�המשפטיים,

משתמש�המדרש�בסוגים�ספרותיים�שונים,�כמו�סיפור,�משל�או�אגדה,�שהם�פשוטים

יחסית�וקל�להבין�אותם.�השם�"מדרש"�מציין�גם�את�הספרות�הענפה�שצמחה�משיטה

זו.�המדרש�התפתח�בתקופת�חכמי�המשנה,�הם�התנ0אים,�ושימש�לשתי�מטרות,�שעל

פיהן�התפתחו�שני�סוגים�ספרותיים�נפרדים:�מדרש�הלכה�ומדרש�אגדה.

מדרש�ההלכה�-�מדרש�העוסק�בחוקי�התורה,�ומטרתו�העיקרית�להבהיר�נושאים

משפטיים,�ולהפיק�חוקים�ומסקנות�הלכתיים�מהכתוב�במקרא.

מדרש�אגדה�-�עוסק�בחלקים�הסיפוריים�של�התורה.�בסיפורים�חינוכיים�שיש�בהם

מוסר�השכל,�ובדרך�כלל�הם�קשורים�לדמויות�מקראיות�או�לחז"ל.

(מתוך:�אנציקלופדיה�מקרא�גשר)

23

19 פותחים�ענייןעמודמטרה:�הצגת�המדרש�כפרשנות�מרחיבה�של�חכמים�על�פסוקי�התורה�בדרך�המשלבת

בתוכה�גם�אגדות,�במטרה�להעביר�רעיונות�חינוכיים.

יחידה�זו�היא�המשך�ליחידת�'אגדות�חז"ל'.

לאחר�שהכרנו�ביחידה��2את�פועלם�של�חז"ל�ואת�חיבוריהם�המרכזיים,�ולאחר�שהבנו�מהי

אגדת�חז"ל�ומהם�מאפייניה,�מתמקדת�יחידה�זו�בסוגה�הספרותית�של�מדרש,�שהאגדה

היא�אחת�מכליו.

היחידה�פותחת�בהקניית�ידע�על�תקופת�המדרש�ועל�אופן�התפתחותו,�וזאת�באמצעות

מפגש�עם�דמותו�של�רבי�תנחומא,�שעל�שמו�נקרא�'מדרש�תנחומא'.

כדאי�לחזור�כאן�לציר�הזמן�ולמקם�עליו�את�רבי�תנחומא,�לצד�רב�חסדא�ורבי�זירא�מהיחידה

הקודמת.

בטרם�נקרא�את�דברי�רבי�תנחומא,�המתאר�כיצד�התפתח�המדרש,�מומלץ�להקדים�שאלה

שתהפוך�את�הקריאה�לקריאה�פעילה:

במהלך�הקריאה�חשבו,�האם�רבי�תנחומא�השתמש�באגדה�(סיפורים,�משלים�ודברי�חוכמה)

שעליה�למדנו�ביחידה�הקודמת?

ניתן�לקרוא�את�הקטע�במליאה,�בזוגות�או�ביחידים.

העשרה למורה:

מדרש�תנחומא�הוא�קובץ�דרשות�על�פרשיות�התורה�הכתוב�ברובו�בעברית.�הוא�נערך

בארץ-ישראל,�ככל�הנראה�לפני�התלמוד�הבבלי.

המדרש�מיוחס�לרבי�תנחומא,�משום�שדרשות�רבות�בו�פותחות�בביטוי:�'פתח�רבי

תנחומא',�או�-�'כך�דרש�רבי�תנחומא',�וכן�מצויים�בו�הרבה�מאמרים�בשמו:�'א"ר�[=אמר

רבי]�תנחומא'�(על�פי�אנציקלופדיה�יהודית�דעת).

את�הקטע�הפותח�מלוות�שלוש�שאלות�להפנמת�הידע:

שאלה��1בודקת�הבנת�הנקרא.�התשובה�היא�שר'�תנחומא�דרש�על�נושאים�שהעסיקו�את

�ועניינים�שבין�אדם�לחברו. �הגעגועים�לארץ-ישראל, �-�הישיבה�בגלות, קהל�מאזיניו

שאלה��2מכוונת�להסקת�מסקנות�באשר�לתוכן�דבריו�של�ר'�תנחומא.�התשובה�היא�שר'

תנחומא�דרש�על�נושאים�אלו�כדי�לחזק�את�זיקתם�של�הגולים�בבבל�לארץ,�לטעת�בהם

�הקהילה�שלהם�ואת�תחושת�האחדות�בתוכם. �ולחזק�את�חיי תקווה�לשוב�אליה,

שאלה��3קושרת�את�הנלמד�עם�היחידה�הקודמת�(אגדות�חז"ל)�ומכוונת�לצורת�הלימוד

של�ר'�תנחומא�ולכלים�שבהם�הוא�מעביר�את�מסריו.�התשובה�היא�שר'�זירא�שילב�בדרשתו

דווקא�אגדות,�כדי�למשוך�את�לב�השומעים,�ולהעביר�דרכן�את�הרעיונות�החשובים.

המשימה�בצד�(שאלה�4)�היא�משימת�יישום�יצירתית.�התלמידים�מתבקשים�לחבר�ידע

קודם�שיש�להם�על�ארץ-ישראל�עם�מטרותיו�של�ר'�תנחומא,�בדרך�המבטאת�כישרונות

כגון�ציור,�סיפור�וכתיבה.�בכך�הם�הופכים�לשותפים�לר'�תנחומא�בסיפור�חשיבותה�ושבחה

של�הארץ.

�את�התוצרים�ניתן�להציג�בקיר�הכיתה.

24

20 עמוד

פשט��דרשמטרה:�הבנת�המושג�'דרש'�בדרך�של�הנגדה�עם�המושג�'פשט'

לאחר�שהכרנו�את�רבי�תנחומא�כדרשן�הדורש�לפני�קהל�שומעיו,�נברר�מהו�'דרש'�בדרך

של�הנגדה�עם�המושג�'פשט'.

�באמצעות�התנסות�בהבנת�פסוק�מספר משימה��1מכוונת�להבניית�המושג�'פשט'

במדבר,�בסיוע�ביאורי�המילים�הקשות�שבמסגרת�משמאל�('רגע�של�עברית').

פשט�הפסוק�הוא:

ה'�אמר�למשה�להגיד�לבני�ישראל,�שכאשר�הם�יבואו�לארץ,�כל�ארץ�כנען�(היא�ארץ-ישראל)

תהיה�שלהם.

ההתנסות�של�התלמידים�בפירוש�הפסוקים�היא�פשט�-�הבנה�פשוטה�של�המילים�ושל

הטקסט.

לצד�זה�ובניגוד�לו,�מובא�ניסוח�המושג�דרש�-�הבנה�עמוקה�של�משמעות�המילים�והטקסט.

מושג�זה�יוסבר�ויודגם�בהרחבה�בהמשך.

משימה��2מסבירה�את�המושג�'דרש'�באמצעות�הגדרתו�המילונית.

שתי�השאלות�שבעקבות�המילון�בנויות�על�שתי�אסטרטגיות�חשיבה:

א.�זיהוי�הערכים�המילוניים�המתאימים�למושג�'דרש'�-�שאל,�חקר,�בחן�/��הגה,�למד,�חקר

/�ביאר�ופירש�את�הכתובים�על�דרך�הדרש�והאגדה.

ב.�יישום�והדגמה�וקירוב�המושג�לעולמם�של�התלמידים�-�התלמידים�מוזמנים�לגלות�את

השימוש�שלהם�במושג�זה.

מהם מדרשי חז"ל?

�חז"ל'. �'מדרשי �מובא�הסבר�למושג �לעומת�'פשט', �'דרש' �נוסף�על�המושג כנדבך

על�מנת�להפוך�את�הקריאה�לפעילה,�ניתן�להקדים�לה�משימה,�למשל�-�למנות�את

תפקידי�המדרש�בקטע�זה�או�למצוא�בקטע�הסבר�על�הקשר�שבין�אגדות�חז"ל�למדרש

(משימה�הקושרת�את�הידע�ליחידה�הקודמת).

25

21 מפגש�עם�מדרשעמודמטרה:�קריאה�והבנה�ראשונית

לאחר�שהבנו�את�המושג�'מדרשי�חז"ל',�נתנסה�יחד�בלימוד�של�טקסט�מדרשי�ששפתו

שונה�משלנו�ולעתים�מרתיעה�אותנו.

כדי�להקל�על�ההתמודדות�מובא�תחילה�הסבר�על�הקושי�בפסוק�הנדרש�-�כלומר,�מדוע

בחר�ר'�תנחומא�לדרוש�פסוק�זה.

�אלהם�כי-אתם �ישראל�ואמרת �את-בני �צו �אל-משה�לאמר: �'וידבר�ה' הפסוק�הוא:

באים�אל-הארץ�כנ0ען,�זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה,�ארץ�כנען�לגבלתיה'.

הקושי�של�רבי�תנחומא�הוא,�מדוע�הפסוק�מנוסח�באופן�כה�מסורבל?�האם�לא�היה�פשוט

יותר�לכתוב:�זאת�הארץ�אשר�תנחלו?

אחד�הכלים�של�המדרש�הוא�להיתלות�במילה�מיותרת�לכאורה�בפסוק�ולתת�לה�משמעות

יתרה.

את�המדרש�מומלץ�ללמוד�בחברותא�-�בזוגות�(במסגרת�'טוב�לדעת'�מובא�הסבר�על

המושג�'חברותא'�ובהמשך�המדריך�יש�הרחבה�בנושא).�אפשר�לחלק�לכל�זוג�תפקידים:

�את�הנמשל. �והחבר �אחד�את�המשל �את�השאלה; �וחברו �קורא�את�הפסוק אחד

ג.�המשימה�המקדימה�מכוונת�ליישם�את�מה�שלמדנו�ביחידה�הקודמת�(אגדות�חז"ל)�-

בדיקת�שלושת�המאפיינים�של�האגדה:�לשון,�סוגה�ומסר.

המדרש�מעוצב�בדרך�המבהירה�את�המבנה�ואת�חלקיו.�לצד�כל��חלק�יש�כרטיס�המצביע

על�תפקידו�במדרש:�הפסוק�שאותו�דורשים;�השאלה�(הקושי�של�הדרשן�בפסוק);�המשל

(הסיפור);�והנמשל�(המסר).�נוסף�על�כך�מוצמדת�למדרש�שאלה�המבהירה�את�הקושי

מבחינה�מילולית.

למטה�מובא�שימושון�(עליו�הסברנו�ביחידה�הקודמת)�המרכז�מילים�'מדרשיות'.

העשרה למורה:חברותא�(בעברית:�חברות)�היא�שיטת�לימוד�יהודית�של�לימוד�בזוגות,�בדרך�של�דיאלוגוהפריה�הדדית.�שני�החברים�קוראים�יחד�את�הטקסט�ומנסים�להבינו.�מקשים�עליו,

מחפשים�יחד�תשובות�ולומדים�באופן�שוויוני�והדדי�תוך�דיון�מעמיק�וחשיבה�יצירתית.

כל�אחד�מהלומדים�נקרא�גם�הוא�'חברותא'�(למשל:�ראובן�הוא�החברותא�של�שמעון�-

ראובן�הוא�חברו�ללימוד�של�שמעון).

בתלמוד�הבבלי�במסכת�תענית�(דף�ז)�מספרים�חכמים�בשבחה�של�שיטת�לימוד�זו:

אמר�רבי�חמא�אמר�רבי�חנינא:�מאי�דכתיב�[=מהו�שכתוב�בפסוק]�'ברזל�בברזל�יחד'

(משלי�כז,יז)?�לומר�לך:�מה�ברזל�זה�[=חרב�או�סכין],�אחד�מחדד�את�חבירו�-�אף�שני

�בהלכה. �זה �את �זה �מחדדין �לסכינים], �[המשולים �חכמים תלמידי

כלומר,�שיטת�הלימוד�בחברותא�מחדדת�את�התלמידים�כמו�שתי�סכינים�המחדדות�זו

את�זו.

באותו�עניין�מסביר�גם�האמורא�רבה�בר�בר�חנה�פסוק�מספר�ירמיהו�(פרק�כג,�פסוק�כט)

על�חשיבות�הלימוד�בחברותא:

אמר�רבה�בר�בר�חנה:�למה�נמשלו�דברי�תורה�כאש?�שנאמר�'הלא�כה�דברי�כאש�נאם

ה''�-�לומר�לך:�מה�אש�אינו�דולק�יחידי�-�אף�דברי�תורה�אין�מתקיימין�ביחידי.

כלומר,�כפי�שכדי�להדליק�אש�צריך�שני�קיסמים,�ואש�אינה�מתקיימת�בקיסם�אחד,�כך

26

עמוד�2222מובאקומיקסשנועדלחדדאתהרעיוןשלהמדרשבאמצעותאיור(שפהבעמוד

-חזותית).המשימההנלוויתלקומיקסהיאלהתאיםכלקובייהלאחדמחלקיהמדרש

משל,נמשלוכדומה.כךמתאפשרתפעילותנוספתשלהפנמתהידעובדיקהשלהבנת

המדרש.

בעקבות�המדרשמטרה:העמקהבמדרשובדיקתהבנה

העיוןבמדרשנעשהבאמצעותחמששאלותומשימות:

הבנתמשלמולנמשל:-זיהוירכיביםוקשרים.1

הקדושברוךהוא=מלך

עםישראל=עבדים

ארץ-ישראל=שפחות

בהתחלהשלחהמלךאתעבדיוושפחותיולמצואלהםזיווגבמקומות-הבנתהמשל.2

אחרים,ולאחרמחשבהחיתןאותםאלובאלו.

הקשרביןעםישראללארצומכווןמלמעלה.-הבנתהנמשלוזיהויהמסר.3

ר'תנחומארצהלחזקבקרבקהלשומעיושישבובגלות,אתהקשר-ניסוחהמסר.4

המהותיביןעםישראללארץ-ישראל.הצגתהקשרכמכווןמלמעלהנוטעתבלבםתקווה

שישובובעתידלארץ.

לאתורמת/הצגתהטענהשלר'תנחומאוהערכתה(הדרשהתורמת-שיחטיעוני.5

לחיזוקהקשרביןהעםלארצוכי...).

מחז"ל�לכיתה:

לסיכוםהעיוןבאגדהמוזמניםהתלמידיםלבטאאתעמדתםביחסלמסרשלהמדרש,

שלפיוארץ-ישראלמתאימהלעםישראל.

גםלימודשליחידאיןלוערך.

וממשיךגםהאמורארבנחמןבריצחקלהסביראתחשיבותהלימודבחברותאמפסוק

בספרמשלי(פרקגפסוקיח):

אמררבנחמןבריצחק:למהנמשלודבריתורהכעץ?שנאמר'עץחייםהיאלמחזיקים

לומרלך:מהעץקטןמדליקאתהגדול,אףתלמידיחכמיםקטניםמחדדים-בה'

אתהגדולים.

כלומר,כפישאפשרלהדליקמדורהגדולהבקיסםקטן,כךזקוקיםגםתלמידיחכמים

גדוליםלתלמידיםקטניםמהםכדילהפרותאתחשיבתםולימודם.

ומסכםרביחנינא:

והיינודאמר[=לכןאמר]רביחנינא:הרבהלמדתימרבותי[ממוריי],ומחברייותרמרבותי,

ומתלמידייותרמכולן.

כלומר,שיטתהלימודהעצמיטובהיותרמשיטתלימודפרונטליתשלמורהותלמיד.

המשנהבמסכתאבותבפרקאמונהגםהיאאתשבחיהלימודבחברותא:

שכשיושביןועוסקיןבתורהוטעהאחדמהםבהלכהובראש[...]'...וקנהלךחבר.כיצד?

-הפרק,אושיאמרעלטמאטהורועלטהורטמא,עלאסורמותרועלמותראסור

חברומחזירו..שנאמר:"טוביםהשנייםמןהאחד"(קהלתד,ט)'

כלומר,לימודבשנייםמונעטעויות.

27

23 מתרגלים�פשט�ומדרשעמודמטרה:�תרגול�הנלמד

בראש�העמוד�מובא�פסוק�מספר�בראשית�המתאר�את�גן�עדן�ואת�ארבעת�הנהרות�שיצאו

ממנו.�במהלך�הקריאה�ניתן�לבקש�מהתלמידים�למצוא�אילו�מחצבים�נזכרים�בפסוק.

מתחת�לפסוק�מובאים�שני�פירושים�-�הפשט�(משמאל)�והדרש�(מימין).�פרשנות�הפשט

מסבירה�את�המילים�באופן�מילולי.

פרשנות�הדרש�מסבירה�את�תיאור�גן�עדן�כמטפורה�לתורה�הנלמדת�בארץ-ישראל.

התלמידים�נדרשים�כאן�למשימת�יישום�הנלמד�-�זיהוי�מהו�פשט�ומהו�דרש�(משימה�1)

וכתיבה�יוצרת�שמציעה�פירוש�דרשני�משלהם�לפסוק�(משימה2).

חלק�זה�הוא�סיכום�קצר�ותמציתי�של�המושגים�שנידונו�בהרחבה�עד�כה�-�'מדרש'�'אגדה',

וכן�מושג�חדש�שלא�נרחיב�בו�'מדרש-הלכה'.�ניתן�לבקש�מהתלמידים�לפני�הקריאה�לאתר

מהו�המושג�החדש�שמופיע�בקטע�הקריאה.

24 מדרש-תמונהעמוד

מטרה:�הרחבת�המושג�מדרש�והיכרות�עם�יצירת�אמנות

לאחר�שראינו�כי�מדרש�הוא�דרך�מילולית�לפרש�את�הטקסט,�נגלה�כי�ניתן�להביע�גם

פרשנות�אמנותית�לא�מילולית�לטקסט�המקראי.

במסגרת�של�'טוב�לדעת'�מובאת�הגדרה�בסיסית�של�מדרש-תמונה�(מדרש�חזותי).

לצורך�קריאה�פעילה�ניתן�לבקש�מהתלמידים�לקרוא�(אפשר�גם�במליאה)�ולחשוב�מדוע

מדרש�באמצעות�ציור�נקרא�מדרש חזותי.

בהמשך�יש�השוואה�בין�מדרש�חז"ל�למדרש�חזותי,�המדגישה�את�נקודות�השוני�והדמיון

ביניהם,�על�פי�שלושה�פרמטרים:�שפה,�צורה,�מסר.

כלי�העבודה�שונים�אך�המטרה�שווה�-�פרשנות,�הרחבה�והסבר.

לאחר�הבנת�המושג�מוצעת�פעילות�להבניית�הידע�על�ידי�התבוננות�ביצירתו�של�האמן

זאב�רבן�(1923),�שהיא�פרשנות�אמנותית�לסיפור�המרגלים�בספר�במדבר�(פרשת�שלח).

28

מדרש-תמונה�(המשך)

בעמוד�זה�נלמד�את�המדרש�שצייר�זאב�רבן�וננסה�להבין�את�המסר�שלו�על�רקע�התקופה

שבה�הוא�יצר.

בשאלה��1ניזכר�בכיתה�בסיפור�המרגלים�-�אפשר�לקרוא�בספר�במדבר,�פרקים�יג-יד.

בשאלה��2נבקש�מהתלמידים�לזהות�את�מרכיבי�הציור:�שני�אנשים,�אשכול�ענבים�ושריגיו,

מוט�נשיאה,�ברקע�מדבר,�עצי�תמר,�ופסוק.�כדאי�לעמוד�על�השילובים�בציור.

בשאלה��3נצביע�על�הניגוד�בין�המדבר�לאשכול�הענבים.

ובשאלה��4ננסה�לאפיין�את�הקשרים�שבין�הפסוק�לתמונה:�התמונה�מבוססת�על�פסוק

כג,�ואילו�הציטוט�הוא�מפסוק�כז.�שניהם�יחד�מחזקים�את�המסר�ש'ארץ�זבת�חלב�ודבש'

היא�ארץ�פורייה.

שאלה��5קושרת�ידע�קודם�לציור�ומכוונת�להסקת�מסקנות�על�המסר�שרצה�האמן�להעביר

ביצירתו�-�שלארץ-ישראל�יש�פוטנציאל�של�ארץ�פורייה.�אף�שבתקופתו�הארץ�עדיין�הייתה

שממה,�הוא�אומר�כי�ניתן�להפריח�את�השממה�ואת�המדבר.

שאלה��6היא�שאלת�סיכום�הקושרת�את�הלימוד�על��מדרש-תמונה�עם�הנושא�המרכזי�-

מדרש�חז"ל.�התלמידים�מתבקשים�לכתוב�בלשונם�מהו�הפשט�של�התמונה�ומהו�הדרש

שלה.

25 עמוד

26 מסיפור�מקראי�לסמלעמודהמטרה:�תרגול�וקישור�תוכן�התמונה�לנושא�הזיקה�לארץ-ישראל

פרק�קצרצר�זה�מאפשר�הזדמנות�נוספת�לתרגל�מדרש-תמונה�הקשורה�גם�היא�לפרשת

המרגלים�-�סמל�(לוגו)�של�משרד�התיירות�של�מדינת�ישראל

סוגרים�ענייןהמטרה:�חיבור�תוכני�היחידה�ויישום�יצירתי�של�הנלמד

משימה�זו�קושרת�את�כל�תוכני�הלימוד�ביחידה�-�את�הדמויות�(ר'�תנחומא�וזאב�רבן),�את

המושגים�(מדרש�חז"ל�ומדרש-חזותי),�ואת�המדרש�על�המלך�והשפחות�-�בדרך�יצירתית

המקרבת�את�הנושא�לתלמידים.

מטרות�היחידה:

היכרות�עם�ספר�האגדה�ועם�עורכיו,�ביאליק�ורבניצקי;�הבנת�הרקע�והצרכים�שהובילו�לכתיבתו,�והיכרות�כללית�עם�הנושאים�שבו.

הקניית�כלים�בסיסיים�להתמצאות�בספר�האגדה�שיאפשרו�שימוש�בו�וייצרו�נגישות�לאגדה�ולמדרש.

מושגי�מפתח�ביחידה:�מדרש,�אגדה,�מפעלי�כינוס

מקורות�הליבה:�ספר�האגדה

המלצה:�מומלץ�להביא�לכיתה�את�ספר�האגדה�ולתת�לתלמידים�להתרשם�ממנו�בדרך�בלתי�אמצעית.�(כיום�יש�מהדורות�חדשות�של�הספר)

29

‰„‚‡‰†¯ÙÒ�4יחידה�מספר�

פותחים�ענייןמטרה:�היכרות�עם�עורכי�ספר�האגדה,�הבנת�הרקע�לכתיבתו,�מקורותיו�ומטרותיו.

הדמות�הפותחת�ביחידה�זו�היא�יהושע�רבניצקי,�שותפו�של�ביאליק�למפעל�כינוס�אגדות

ומדרשי�חז"ל�-�ספר�האגדה.�בכך�מוענק�מקום�ראוי�למי�שהיה�שותף�למפעל�חשוב�זה

אך�שמו�נזנח,�שכן�ספר�האגדה�ידוע�בפי�כול�כספרו�של�ביאליק.

אפשר�לפתוח�את�השיעור�בקריאת�דבריו�של�רבניצקי�ואחר�כך�להזמין�ארבעה�תלמידים

להציג�אותם�בדרך�הבאה:�שני�תלמידים�יציגו�את�הדמויות�וקורות�חייהן,�על�פי�המסופר

בחלק�הראשון�ובתוספת�יד�הדמיון�הטובה�עליהם;�ושני�תלמידים�נוספים�יציגו�דו-שיח

ביניהם�שילמד�על�מניעיהם�ומטרותיהם�בכתיבת�ספר�האגדה�לאור�המציאות�בתקופתם,

על�פי�המסופר�בחלק�השני.

ביאליק�ורבינצקי�תרגמו�לעברית�את�הקטעים�שנכתבו�בתלמוד�ובמדרשים�בארמית.

ארמית�היא�שפה�שמית�שהייתה�שפה�רווחת�בתקופת�חז"ל,�וספרי�ליבה�בסיסיים�ביהדות

כתובים�בה.�'טוב�לדעת'�מסביר�מושג�מרכזי�זה.

עמוד�27

עמוד�28

מטרה:�בדיקה�והרחבה.

בעמוד�זה�שאלות�לבדיקת�הבנת�הקטע�(שאלות�1-2)�ופעילות�לאיתור�מידע�מתוך�עמוד

השער�של�ספר�האגדה�(שאלה�3).

שמו�של�ספר�האגדה�מעיד�על�תוכנו�-�אגדות�חז"ל�שלוקטו�מהמדרש�ומהתלמוד.

�כסיפור-עם. �לנו �המוכרת �מזו �שונה �משמעות �כאן �'אגדה' �למושג �כי יש�להבהיר

שאלה��2באה�להמחיש�את�העובדה�שספר�האגדה�נועד�להיות�גשר�המחבר�בין�הציבור

היהודי�שהתרחק�מהמסורת�לבין�מקורות�תרבותו.

הפעילות�בשאלה��3מתרגלת�איסוף�מידע�חשוב�מעמוד�השער�של�הספר�-�שהאגדות

בספר�לוקטו�מהתלמוד�והמדרשים;�שהן�מסודרות�על�פי�נושאים;�שמצורף�להן�פירוש�של

הכותבים�וביאור�המילים;�ושמהדורה�זו�של�הספר�יצאה�בהוצאת�דביר�בתל�אביב�בשנת

תשי"ב�(1952).

אגב,�כתיבתו�של�ספר�האגדה�החלה�ב-�1903באודסה�והושלמה�בארץ-ישראל.

מתחת�לשאלות�מובא�צילום�עמוד�השער�של�ספר�האגדה�שממנו�שואבים�התלמידים

את�פרטי�המידע�בשאלה�3.

30

נושאים�בספר�האגדהעמוד�29מטרה:�סיכום�הנלמד�וקישורו�ליחידות�קודמות.

קטע�המידע�'כך�מסודר�ספר�האגדה'�הוא�סיכום�הידע�הנדרש�לשימוש�מושכל�בספר�-

הידע�שאותו�התלמידים�איתרו�בפעילות�הקודמת.

כדי�להמחיש�כי�ספר�האגדה�מסודר�לפי�נושאים,�מוצגת�רשימה�חלקית�של�הנושאים

בספר�האגדה.

מכיוון�שהיחידות�הקודמות�שלמדנו�(יחידות�2-3)�הן�על�אגדות�ומדרשי�חז"ל,�לפנינו

הזדמנות�טובה�לקשר�בין�יחידה�זו�ליחידות�הקודמות.

אם�הובא�ספר�האגדה�לכיתה,�מומלץ�להתרשם�ישירות�מרוחב�הנושאים�שנכללים�בספר.

כינוס�ועריכהמטרה:�היכרות�עם�מושג�'הכינוס'�באמצעות�ספר�האגדה�השייך�לקטגוריה�זו.

הגדרת�ספר�האגדה�כמפעל�כינוס�ועריכה,�מזמנת�הרחבה�של�מושג�זה�ומעמידה�את

ספר�האגדה�על�ציר�אחד�יחד�עם�התנ"ך,�המשנה�והגמרא,�מקורות�הליבה�של�תכנית

הלימודים.

קטעי�המידע�על�מפעלי�הכינוס�הגדולים�-�התנ"ך,�המשנה,�התלמוד�וספר�האגדה�-�מזמנים

פעילות�זיהוי�של�מפעלי�הכינוס�השונים�ושמותיהם.

השאלות�בהמשך�מכוונות�להבניית�הידע�באמצעות:�ארגון�המידע�(שאלה�1);�השוואה�בין

שלושת�מפעלי�הכינוס�כתוצר�דומה�של�איסוף,�מיון�ועריכה�מתוך�שיקול�דעת�(שאלה�2);

השערה�ונימוקה�ועידוד�חשיבה�עצמית�(שאלה�3).

עמוד�30

31

מפגש�עם�ספר�האגדהעמוד�31מטרה:�היכרות�עם�צורתו�הפנימית�של�ספר�האגדה�ורכישת�כלים�להתמצאות�בו.

בעמוד�זה�מובא�צילום�של�עמוד�פנימי�בספר�האגדה�(רפ"א)�שבחלקו�התחתון�עוסק

באגדות�על�הקשר�לארץ-ישראל.�בכך�נעשה�קישור�לתוכן�הכללי�של�תכנית�הלימודים�-

'מפתחות�לעמי�ולארצי'.

המשימה�בראש�הדף�נועדה�להקנות�לתלמיד�מיומנויות�להתמצאות�בספר�האגדה.

לפנינו�עמוד�רפ"א.

נושא�הפרק�המתחיל�בעמוד�זה�הוא�ארץ�ישראל.

בבסיס�העמוד�מובאים�ביאורי�המלים�הקשות.

עיון�בספר�האגדהמטרה:�יישום�הנלמד�באמצעות�המיומנויות�והעקרונות�שנרכשו�עד�כה.

האגדה�שבה�נעיין�מופיעה�בעמוד�רפ"א�חלק�ב�(ארץ-ישראל)�פרק�א�(הארץ�וישראל)

סעיף�א:�'אמר�הקדוש�ברוך�הוא�למשה:�הארץ�חביבה�עלי�וישראל�חביבים�עלי�-�אכניס

את�ישראל�שהם�חביבין�עלי�לארץ�שחביבה�עלי'.

שאלה�א�מתרגלת�את�מיומנות�ההתמצאות�בספר�האגדה.

שאלה�ב�מכוונת�לאפיון�האגדה�-�כדבר�חוכמה.

שאלה�ג�מכוונת�לתוכן�האגדה�-�הקשר�הפנימי�שבין�עם�ישראל�לארץ-ישראל:�שניהם

חביבים�על�הקב"ה�ומתאימים�זה�לזה.

כאמור,�המסר�של�האגדה�מתקשר�לתוכן�הכללי�של�ספר�הלימוד.

הפעילות�המתוקשבת�מכוונת�את�התלמידים�להשוות�בין�המקור�במדרש�רבה�שממנו

נלקחה�אגדה�זו,�לבין�הנוסח�שעובד�לספר�האגדה.

באמצעות�שימוש�באמצעי�מחשב�כמו�'הדבק'�וכלי�סימון,�ניתן�לאתר�במהירות�את�ההבדלים

שבין�המקור�המדרשי�לנוסח�המעובד�שבספר�האגדה,�ולהיווכח�כי�עורכי�ספר�האגדה

השמיטו�את�הפסוקים�המלווים�את�המדרש�ופתחו�ראשי�תיבות.

בסיום�הפעילות�ואיתור�ההבדלים�שבין�המקור�במדרש�לעיבודו�בספר�האגדה,�יש�מקום

להבעת�עמדה�אישית�ולדיון�כיתתי�בשאלה,�האם�עורכי�ספר�האגדה�עשו�נכון�כשהחליטו

לשנות�את�המקור.

עמוד�32

32

עמוד�33

ÌÈÏ‚¯˙Ó

מטרה:�תרגול�ופתוח�למידה�עצמאית

האגדה�הבאה�שבה�נעיין�מופיעה�בדף�המצולם�לעיל�(עמ'�31)�-�עמוד�רפ"א�חלק�ב

(ארץ-ישראל),�פרק�א�(הארץ�וישראל)�סעיף�ב,�וגם�היא�עוסקת,�כקודמתה,�בקשר�העמוק

שבין�עם�ישראל�לארץ-ישראל:

'יש�אדם�שהוא�נאה�ולבושו�כעור,�הוא�כעור�ולבושו�נאה�-�וישראל�הם�נאים�לארץ�והארץ

נאה�להם,�לכך�נאמר�"אף�נחלת�שפרה�עלי"'.

על�מדרש�זה�מבוססת�פעילות�התרגול�בעמוד�33.

ההנחה�היא�שהכלים�שרכשו�התלמידים�יאפשרו�להם�להתמודד�בכוחות�עצמם�עם�האגדה

וליישם�את�מה�שלמדו�בעזרת�שאלות�מנחות.

�במליאה. �שנית �עליה �לחזור �כך �ואחר �בזוגות, �תחילה �זו �פעילות �לעשות מומלץ

בכך�תתאפשר�לתלמידים�ולמורה�בדיקה.

התשובות�לשאלות�ב'מתרגלים'�הן:

1.�א.�המשל:�יש�אדם�שהוא�נאה�ולבושו�כעור,�הוא�כעור�ולבושו�נאה.

ב.�הנמשל:�ישראל�נאים�והארץ�נאה.

ג.�חז"ל�מסתמכים�בדרשתם�על�פסוק�מספר�תהילים�פרק�ט"ז�פסוק�ו:�"אף�נחלת�שפרה

עלי"�-�גם�הארץ�נאה�בעיני�(נוסף�על�ישראל�הנאים�בעיני).

2.�א.�פירושי�מילים:

נאה�-�יפה

כעור�-�מכוער,�מאוס

לבושו�-�הבגדים�שלו

לכך�-�כמו�שכתוב

ב.�סוג�האגדה:�משל

ד.�המסר:�עם�ישראל�וארץ�ישראל�מתאימים�זה�לזה.�שניהם�יפים.

סוגרים�ענייןמטרה:�כתיבה�יוצרת�כשלב�אחרון�בתהליך�הלמידה

לסיום�יחידה�זו�וכסיכום�השער�הראשון�'שער�היצירה�היהודית'�-�מוזמנים�התלמידים�לנסות

את�כוחם�בכתיבת�מדרש�ולחבר�אמרה�העוסקת�בקשר�שבין�העם�לארצו.�את�האימרות

ניתן�להעתיק�לכרזות�ולקשט�בהן�את�הכיתה�או�את�המרחב�המיועד�לכך�בבית�הספר,

ולקשר�אותן�לנושאים�אקטואליים.

33

שערזהעוסקבזיקתעםישראללארץ-יישראללאורךהדורות,ובהתחדשותזיקהזובציונותלזרמיה.

השערכוללשמונהיחידותלימודועונהעליעדיהשלהתוכניתכפישהםמנוסחיםבסילבוס:

לבחוןולברראתהזיקהוהקשרביןעםישראלוארץ-ישראלבתפילה,בסיפוריחסידים,

בשיריזמרובשירתהגעגועים.

לבחוןולברראתהרצףהרעיוני,הלשוניוהיצירתיביןיצירותקדומותליצירותעכשוויות

סביבהזיקהלארץ-ישראל.

להכיראתרים,מקומותונופיםבארץ-ישראל.

מטרה:בחינת�הקשר�בין��עם�ישראל�וארץ-ישראל�מנקודת�הראשית�של�היווצרות�האומה�בימי�האבות�והאימהות�ועד�ימינו.

מושגימפתחביחידה:אבות�ואימהות,�ארץ�אבות,�ארץ�חמדה.

מקורותהליבה:�פסוקי�הבטחת�הזרע�והבטחת�הארץ�לאבות�מספר�בראשית�;�מדרש�חז"ל�על�הקשר�בין�עם�ישראל�וארץ-ישראל�;

השיר�'פה�בארץ�חמדת�אבות'.

הכנותמומלצותלפניהוראתהיחידה:אחד�המקורות�ביחידה�זו�הוא�השיר�'פה�בארץ�חמדת�אבות'.

כרקע�ללימוד�מומלץ�להשמיע�בתחילתו�את�השיר�(בתקליטור�המצורף�לתכנית),�ובהמשך�להשמיע�אותו�פעם�נוספת�בעת�העיון�בשיר�בפרק

'מפגש�עם�שיר'.

34

˙·‡†˙„ÓÁ†ı¯‡�5יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד37בראש�היחידה�מופיעה�התייחסות�למקור�השם�'ישראל'�שהוא�שמו�הנוסף�של�יעקב�אבינו.

על�פי�המסופר�בספר�בראשית,�פרק�לב,�פסוק�כט,�יעקב�קיבל�שם�זה�אחרי�שנאבק�עם

מלאך�האלוהים��וניצחו:�'ויאמר,�לא�יעקב�יאמר�עוד�שמך�כי�אם-ישראל,�כי-שרית�עם-אלהים

ועם-אנ=שים�ותוכל'.

פותחים�ענייןמטרה:�התוודעות�לתחילת�הקשר�שבין�העם�והארץ�-�תקופת�האבות

בפתח�השער�העוסק�בזיקה�שבין�עם�ישראל�לארץ-ישראל,�נעשית�היכרות�אישית�עם

אבות�האומה,�אברהם,�יצחק�ויעקב.�דמותו�של�יעקב�נבחרה�לייצג�את�האבות�מכיוון�ששמו

-�ישראל�-�הוא�המקור�ל'עם�ישראל',�ל'ארץ�ישראל',�ול'מדינת�ישראל'.

כך�אנו�מתחילים�את�הלימוד�על�הזיקה�לארץ�ישראל�בנקודת�הראשית�שלה�-�תקופת

האבות,�הכוללת�את�הצו�האלוהי�'לך-לך�מארצך�וממולדתך�ומבית�אביך�אל-הארץ�אשר

אראך'�שניתן�לאברהם,�ובהבטחות�החוזרות�שניתנו�לאברהם,�ליצחק�וליעקב,�שארץ�כנען

(היא�ארץ�ישראל)�תינתן�לזרעם�-�לעם�שיצא�מהם.

כדי�להפוך�את�הקריאה�למשמעותית�ופעילה,�ניתן�לבקש�מהתלמידים�לענות�בסיום

הקריאה�על�השאלה,�מי�הם,�על�פי�דבריו�של�יעקב,�העולים�החדשים�הראשונים�בהיסטוריה

היהודית?

את�הקטע�אפשר�לקרוא�יחד�במליאה,�בזוגות�או�ביחידים.

המשימות�שמתחת�לדברי�יעקב�מכוונות�לאסטרטגיות�למידה�שונות.

שאלה��1היא�שאלת�השערה:�מה�הרגיש�יעקב�כשנאלץ�לברוח�מהארץ?�מטרתה�ליצור

הזדהות�עם�הדמות:

שאלה��2בודקת�הבנה�-�אלוהים�הבטיח�ליעקב�בחלומו�שייתן�לו�ולזרעו�את�הארץ;�שישמור

עליו�בדרך;�שישיב�אותו�לאדמה�שעליה�הוא�שוכב.

ושאלה��3קושרת�את�נושא�הלימוד�לעולמם�של�התלמידים,�ומזמינה�אותם�לספר�על

חוויות�אישיות�ומשפחתיות�המעידות�על�הקשר�של�בני�משפחתם�לארץ.�כאן�ניתנת

הזדמנות�להבעה�בעל�פה�של�סיפורי�עלייה�של�ההורים�או�הסבים�והסבתות.�אפשר�לתלות

בפינת�מורשת�את�מפת�העולם,�להביא�סרטים�צבעוניים�ולחבר�אותם�מהארצות�השונות

אל�ארץ�ישראל�(לפי�הסיפורים�של�ילדי�הכיתה)

35

ארץ�האבותעמוד38מטרה:�היכרות�עם�פסוקי�ההבטחות�שניתנו�לאבות�על�ארץ-ישראל

דבריו�של�יעקב�ב'פותחים�עניין'�אמנם�היו�דמיוניים�(כמצוין�בתחתית),�אולם�הם�מבוססים

על�מקורות�מקראיים.�בטבלה�שבעמוד�זה�מקבץ�של�פסוקי�הבטחות�שונות�שניתנו�לאבות.

התלמידים�מתבקשים�למצוא�את�המכנה�המשותף�לכל�הפסוקים�-�הבטחת�הזרע

והבטחת�הארץ.

המשימות�שבתחתית�הטבלה�נועדו�לקרב�את�תוכן�הפסוקים�לתלמידים.

במשימה�הראשונה�עליהם�לבחור�שני�פסוקים�ולהעתיקם�למחברת�ובכך�לרכוש�את�הידע

המוצג�בטבלה�בדרך�של�בחירה�וצמצום.

במשימה�השנייה�עליהם�להדגיש�בפסוקים�שהעתיקו�את�המילים�'ארץ'�ו'זרע'�בהטיותיהן

השונות,�ובכך�לתרגל�מיומנות�למידה�חשובה�בהבנת�המקרא�-�מילה�מנחה.

העשרהלמורה:

'מילהמנחה'�היא�מילה�או�שורש�לשוני�החוזרים�בקטע�(או�ברצף�קטעים),�באופן�מכוון

המעניק�לסיפור�כולו�משמעויות�נוספות.�זהו�אמצעי�ספרותי�מקובל�ביותר�במקרא,

בפרוזה�ובשירה�(במקרא,�המספר�השכיח�ביותר�של�המילה�המנחה�ביחידה�סיפורית

שלמה�הוא�המספר��7או�כפולותיו).

דוגמאות:

-�בסיפור�עקדת�יצחק�(בראשית,�פרק�כב)�חוזרת�המילה�'בן'�בצורות�שונות��14פעמים.

חזרה�זו�מדגישה�את�מערכת�היחסים�והרגשות�שבין�אב�לבנו,�העומדת�במרכז�הסיפור,

את�עומק�האהבה�והכאב,�ואת�גודל�הנסיון�שבו�עומד�האב.

-�סיפור�הניסיון�הראשון�שבו�עומד�אברהם�אבינו�פותח�בצמד�המילים�'לך�לך'�(בראשית

פרק�יב).�צמד�זה�חוזר�גם�בפתח�הניסיון�האחרון�של�אברהם,�בפרשת�העקדה�(בראשית

פרק�כב�-�'לך-לך�אל-ארץ�המרי=ה...').�בכך�נעשה�קישור�ספרותי�בין�הניסיון�הראשון�לניסיון

האחרון.

-�המילים�'הר'�ו'עם'�חוזרות�פעמים�רבות�במעמד�הר�סיני�(שמות�פרק�יט)�-�בשל�חשיבותו

של�הר�סיני�ומשמעותו�למפגש�בין�העם�לאלוהיו,�ובשל�חשיבות�התהוותו�של�העם�באותו

מעמד�(על�פי�אנציקלופדיה�מקרא�גשר).

בסיפורי�האבות�המילים�המנחות�הן:�נתן,�ארץ,�זרע.�מילים�אלה�מאחדות�את�כלל�סיפורי

האבות�לסיפור�אחד�בעל�מסר�משמעותי�האומר�שנתינת�הארץ�לזרע�האבות�עומדת

ביסוד�התהוותו�של�עם�ישראל.

משימות��3-4הן�משימות�הסקה:

המשימה�השלישית�שואלת�ברמת�הטקסט:�מה�היה�חסר�לאבות?�-�עם�וארץ.

המשימה�הרביעית�שואלת�ברמה�ההיסטורית:�מה�אפשר�ללמוד�מהפסוקים�על�הקשר

שבין�העם�והארץ?�והתשובה�היא�כי�קשר�זה�התחיל�עוד�בימי�האבות.

36

שמותיה�של�ארץ-ישראלעמוד�39מטרה:�היכרותעםשמותיההשוניםשלהארץ

באמצעותהתפזורתשבעמודזה,מומחשהקשרביןהעםוהארץ,הבאלידיביטויבשמותיה

הרביםשלארץ-ישראל:ארץ-ישראל(שמושליעקב),ארץהאבות,נחלתיעקב,הארץ

המובטחת,נחלתאבות,ארץמורשת.

כדילהפוךאתהפעילותלפעילותכיתתיתמשותפת,אפשרלהקריןאתהתפזורתעל

הלוחולהזמיןתלמידיםשיסמנואתהשמותשמצאו.כךיוכלוגםתלמידיםשלאהצליחו

למצואאתכלהשמות,לסייםאתהמשימהבהצלחה.

מתחתלתפזורתמובאהסברמילולילמילה'חמדה'(חביבה,אהובה,טובה)ובכךנעשית

מדרשהעוסקבחביבותהשלארץ-ישראלבעיניהקב"ה,-הכנהלקראתהחלקהבאביחידה

וכןהשיר'פהבארץחמדתאבות'.

'חמדה'ל'ארץישראל',שהיאארץ4מתבקשיםהתלמידיםלזהותאתהקשרביןבשאלה

טובה,יפהואהובהועםישראלתמידאהבאותהוהשתוקקאליה.

5מאפשרתהבעתעמדהאישית,בכתבאובעלפה(עפ"יהחלטתהמורה),ביחסשאלה

לארץ-ישראל.

מפגש�עם�מדרשעמוד�40מטרה:�פענוחוהבנהראשוניתשלטקסטמדרשיהמבטאקשרמהותיביןעםישראלוארץ

ישראל

מדרשזהמחזקאתהמסרשהקשרביןעםישראללארץישראלהואקשרקדוםהמבוסס

עלבחירהלכתחילהשלאלוהיםבעםובארץהחביביםעליו.

המדרשממוקםעלצירהזמןשלכניסתבניישראללארץאחרישנותהנדודיםבמדבר.

2ו-3.לפניהמדרשתזכורתקצרהעלסוגתהמדרששנלמדהביחידות

בזוגות.-מומלץללמודאתהמדרשבחברותא

חלקישכרטיסהמצביעהמדרשמעוצבבדרךהמבהירהאתהמבנהואתחלקיו.לצדכל

עלתפקידובמדרש.

במדרששלושהחלקים:הפסוקשאותודורשים;האגדה(הסיפור);והסיום(חזרהלפסוק,

שקיבלבעקבותהדרשהמשמעותחדשה).

מתחתלמדרשחלוניתריקהשבהמתבקשיםהתלמידיםלבטאבעצמםאתהמסרהעולה

שארץ-ישראלמתאימהלעםישראל,כישניהםחביביםעלהקדושברוךהוא.-מהמדרש

התלמידיםמתבקשיםלצרףלשימושון-(2לצדהחלוניתשימושון(עליוהסברנוביחידה

שלהםאתהמילה'חביבין'ולהסבירהבכוחותעצמם(בדומהלשימושהמוכרבמילה

'חביב').

בתחתיתהעמודמובאקומיקסשנועדלחדדאתהרעיוןשלהמדרשבשפהחזותית,

שהתנ"ך,שבוכתוביםהפסוקיםשאותםדורשהמדרש,הוא-ולהמחישנקודהנוספת

למעשהמסמךהמעידעלבעלותווזכותושלעםישראלעלארץ-ישראל.

37

בעקבות�המדרשעמוד41מטרה:העמקה�במדרש�ובדיקת�הבנתו

המדרש�אמנם�מתבסס�על�הפסוק�מספר�במדבר,�אבל�בהמשכו�משובצים�פסוקים�נוספים.

הטבלה�בשאלה��1נועדה�לזהות�את�הפסוקים�הנוספים�ולהבין�אותם.

שאלה��2מזמנת�זיהוי�קשרים�בתוך�היחידה�-�בין�האמירה�למשה�ערב�הכניסה�לארץ�בהיותם

עם�גדול,�לבין�ההבטחה�שניתנה�לאבות�שנים�רבות�קודם�לכן,�לפני�שהם�הפכו�לעם

(עמודים�37-38)�הפסוק�במדרש�הוא�מימוש�ההבטחה�שניתנה�לאבות�והוכחה�שהיא�הייתה

הבטחת�אמת.

שאלה��3מזמנת�זיהוי�הקשר�עם�יחידה��4(ספר�האגדה),�וחיבור�לימינו.

המדרש�שלמדנו�מצוטט�מתוך�ספר�האגדה�שערכו�ביאליק�ורבינצקי,�אשר�האמינו�כי

למדרשים�שהם�מלקטים�יש�משמעות�מחודשת�ומסר�לבני�דורם.

מדרש�זה,�הקושר�את�עם�ישראל�וארץ-ישראל�בקשר�של�אהבה�ובחירה�של�אלוהים

בשניהם�-�העניק�הסבר�רוחני�למציאות�המופלאה�שאותה�חוו�יהודים�בראשית�הציונות,

שעלו�והתקבצו�מכל�קצות�תבל�לאחר�אלפיים�שנות�פיזור.

לחשש�של�יהודים�בתקופתם�של�ביאליק�ורבניצקי�שמא�העלייה�תיכשל�והמדינה�לא�תקום

-�עונה�המדרש,�שהקשר�בין�העם�והארץ�הוא�קשר�עמוק�ומהותי�ולכן�הוא�יצליח.

מהאבות�ועד�למדינת�ישראלעמוד42מטרה:סקירת�הקשר�בין�העם�והארץ�לאורך�הדורות�עד�ימינו

הקשר�העמוק�והמהותי�בין�עם�ישראל�לארץ�ישראל�הוא�בסיס�הקיום�היהודי.�ואף�על�פי

כן�בתקופות�רבות�בתולדות�ישראל�הוא�לא�מומש�ויהודים�עזבו�את�הארץ,�מרצון�או�מכורח.

עוד�בימי�האבות�הם�ירדו�מהארץ�למצרים�פעמיים�בעקבות�הרעב,�ובהמשך�נכבשה�הארץ

פעמיים�והעם�יצא�לגלות.�הקטע�בראש�העמוד�מקנה�מידע�בסיסי�זה.

המשימה�הראשונה�מדגימה�את�המידע�ומיישמת�אותו�על�ציר�הזמן.�בכך�היא�מאפשרת

תפיסה�בסיסית�של�הזמן.�בחלקה�השני�של�המשימה�צריכים�התלמידים�לחשוב�אם�כל

אירוע�מציין�עלייה�מן�הארץ�או�ירידה�ממנה.�בכך�מומחשת�המורכבות��שביחסי�העם�והארץ

המאפיינת�את�תולדות�ישראל�בכל�הדורות.

שאלה��2מזכירה�את�הנלמד�לעיל�-�נקודת�הראשית�בקשר�בין�עם�ישראל�לארץ�ישראל:

הצו�הראשון�לאברהם�'לך�לך'.

שאלה��3פונה�לחשיבה�והסקת�מסקנות�מכך�שהיהודים�תמיד�חזרו�לארץ-ישראל�-�כי�לכל

עם�יש�ארץ,�וארץ�ישראל�היא�ארץ�היהודים.�רק�בה�הוא�התקיים�כעם.

מומלץ�לדון�בשאלה�זו�במליאת�הכיתה�ולשמוע�את�תשובות�התלמידים.

שאלה��4מזמנת�כתיבה�יוצרת�שמצריכה�בחירה,�הזדהות�ודמיון:

התלמידים�מתבקשים�לבחור�תקופה�אחת�ולכתוב�בשם�דמות�דמיונית�מאותה�תקופה

על�חייה�ועל�יחסה�לארץ-ישראל.

בסיום�המשימה�ניתן�להזמין�תלמידים�להציג�את�הדמות�שהמציאו�ולספר�על�היחס�שלה

לארץ-ישראל.�הדרמה�היא�כלי�ביטוי�יצירתי�רב�ערך�המאחד�גוף�ולשון.

38

מפגש�עם�שיר�-�'�פה�בארץ�חמדת�אבות�'עמוד43מטרה:השתקפות�רעיון�ארץ�האבות�בשירה

בטרם�ניגש�לשמוע�ולקרוא�את�השיר�שהוא�לבו�של�פרק�זה,�נקרא�את�קטע�המידע�הקצר

על�תקופת�כתיבתו�-�תקופת�החלוצים�-�ונמקמה�על�ציר�הזמן.�זוהי�גם�ההזדמנות�להכיר

לתלמידים�את�המושגים�'חלוץ'�ו'חלוצים'�שעתידים�להופיע�בהמשך�פעמים�רבות.

נקרא�על�כך�ב'רגע�של�עברית'.

כדי�להפוך�את�הקריאה�למשמעותית�ופעילה,�נפתח�בשאלות�המקדימות�המכוונות�את

התלמידים�למשמעות�הכותרת:�השיר�נכתב�בארץ,�והמילה�הראשונה�'פה'�(ולא�שם)

מעידה�על�כך.

שם�השיר�הוא�חיבור�של�שני�שמותיה�של�ארץ�ישראל�שעליהם�למדנו�לעיל�-�ארץ�חמדה

וארץ�אבות.

לתכנית�'מפתחות�לעמי�ולארצי'�מצורף�תקליטור�שמע�ובו�השירים�המופיעים�ביחידה.

יש�יתרונות�רבים�לליווי�הלימוד�בשירה.�השיר�משרה�אווירה�נינוחה,�מרכז�את�תשומת�הלב,

ופונה�לאינטליגנציה�המוזיקלית�(הרביעית�במניין�האינטליגנציות�של�גרדנר).

שיר�זה�מבטא�את�חזונם�של�החלוצים�להפריח�את�הארץ�(ניצנים,�ניר,�זרעונים).�הם�רואים

עצמם�כממשיכים�את�הקשר�ההיסטורי�בין�העם�והארץ�שהתחיל�בימי�האבות,�כמגשימים

את�חזון�התורה�('פה�תהא�השכינה�שורה')�וכחוזרים�לשפת�התורה,�היא�השפה�העברית

('פה�תפרח�גם�שפת�התורה').

השאלות��בעקבות�השיר�מכוונות�-

שאלה�3:�להבנת�הטקסט�-�תקוות�החלוצים�להפריח�את�השממה,�לחיות�בארץ�חיים

חופשים�(בניגוד�לגלות),�חיים�בעלי�משמעות�וקשר�לעבר�ההיסטורי,�ולהחיות�את�השפה

העברית.

שאלה�4:�להבנת�הקשרים�בין�חלקי�השיר�-�בזכות�הפרחת�השממה�ושגשוג�חקלאי�וכלכלי

יתאפשר�להם�להגשים�את�תקוותיהם�אלה.

שאלה�5:�לקישור�השיר�אל�מציאות�ימינו�-�האם�אכן�התגשמו�משאלות�החלוצים�לחיי

זוהר,�חיי�דרור,�להתחדשות�השפה�העברית,�ולהצלחה�חקלאית?

מומלץ�לערוך�דיון�בכיתה�בעקבות�השאלה�האחרונה�ולאפשר�לתלמידים�להביע�את

עמדתם,�האם�ובאיזו�מידה�התגשמו�תקוות�החלוצים�במדינת�ישראל�של�היום.

עמוד44

(עמוד�44)

בראש�העמוד�מצורפים�תווי�השיר.�נגינה�בכיתה�תעצים�את�חוויית�הלמידה,�ותיתן�אפשרות

ביטוי�הכישרון�לילדים�היודעים�לנגן.

סוגרים�ענייןמטרה:�כתיבה�יוצרת

בחלק�זה�מתבקשים�התלמידים�להוסיף�בית�לשיר�שביטא�את�תקוות�החלוצים,�ולהשלים

בתוך�התבנית�הנתונה�של�השיר�את�תקוותיהם�העכשוויות�ביחס�למדינה.

בכך�נעשה�חיבור�בין�הנלמד�לבין�עולמם�האישי.

39

למורה:

באתר�'זמרשת'�(http://www.zemereshet.co.il/song.asp)�מובא�הסיפורשמאחורי�השיר�'פה�בארץ�חמדת�אבות':

עלהשיר

את�השיר�ואת�הסיפור�המרתק�העומד�מאחוריו�חקר�אליהו�הכהן.

זהו�גלגול�של�השיר�היידי�"גלות�מארש"�(גולוס�מרש)�שאת�מילותיו�כתב�מוריס�רוזנפלד.

השיר�נכתב�בעקבות�הציור�"גלות"�של�שמואל�הירשנברג�ומילותיו�תואמות�את�התחושה

המדכאת�שמשדר�הציור.

את�המנגינה�הביא�עמו�לארץ�חנינא�קרצ'בסקי,�ולכבוד�טיול�שערכה�גימנסיה�הרצליה

לגליל�כתב�ישראל�דושמן�את�הנוסח�העברי�המנוגד�ברוח�לשיר�המקורי,�וקרצ'בסקי

עיבד�את�המנגינה�והתאים�אותה�למילותיו�של�דושמן�ולרוחן.

הקטע�להלן,�שודר�בקולו�של�ד"ר�ברוך�בן-יהודה,�סגנו�של�מנהל�גימסיה�הרצליה�האגדי,

ד"ר�חיים�בוגרצ'וב�("בוגרה"),�המוכר�יותר�כאביה�של�נתיבה�בן�יהודה.�ההקלטה�שודרה

בתכניתו�של�איזי�מן�"שאלה�של�פעם",�בתאריך��18.3.2011[תודה�רבה�לגדעון�רוזנבלום

שתמלל]:

קרצ'בסקי�לא�הודיע�מימיו�על�השירים�שהוא�מחבר.�גם�כאשר�הביא�משהו�משלו

למקהלה,�לא�היה�מספר�על�כך.

הוא�הרבה�לפרסם�שירים�שהוא�לא�חיברם.�אילו�היינו�צריכים,�היום,�לשלם�שכר�משהו

על�המנגינות�האלה,�היה�מגיע�לו�יותר�מאשר�למחברו�של�הלחן,�כי�אלמלא�הוא,�הן

היו�אובדות�(במהלך�השנים).�כדוגמא,�השיר�"פה�בארץ�חמדת�אבות".

כיצד�פורסם�השיר?�-�היה�זה�לפני�צאת�הגימנסיה�לטיול�גדול�שנמשך�כעשרה�ימים,

בשנת�תשע"ב,��1912בחופשת�הפסח.�הגענו�עד�מטולה.�הנסיעה�בקרונות�יקרים

מתל-אביב�עד�מטולה,�ארכה�ששה�ימים�שלמים.�בדרך�לנו�בשכם�ובמרחביה,�שהייתה

אז�בראשיתה�נקודת�כיבוש,�בכינרת,�במגדל�ובראש�פינה.�באמצע�הדרך�התנפלו�עלינו

ערבים�וכן�הלאה.

יצאנו�במוצאי�שבת�בשעה�מאוחרת,�אבל�בשבת�לפנות�ערב,�קרא�אותנו�קרצ'בסקי

לגימנסיה.�לא�ידענו�לאיזו�מטרה.�הוא�היה�צריך�לצאת�עמנו�לטיול�והלך�אתנו.�הוא�אמר

שהוא�רוצה�ללמד�אותנו�שיר,�שנוכל�לשיר�אותו�נוסף�לכל�אוצר�השירים�הרב�שהיה�אתנו;

שיר�חדש.

והנה,�היה�שם�גם�דושמן.�הוא�היה�מחבר�המילים�וקרצ'בסקי�לימד�אותנו�את�המנגינה.

ואז�שמענו�בפעם�הראשונה�את�המילים�"פה�בארץ�חמדת�אבות".�הוא�שר�את�המנגינה.

בתחילה�קיבלנו�את�המנגינה�בהסתייגות�מסוימת,�אך�לאט�לאט�הצטרפנו�אליה�ואחרי

כשעה�יצאנו�נלהבים�לרחובות�תל-אביב.�רחובות�תל-אביב?�-�כלומר�לרחוב�הרצל�ורחובות

צדדיים�(אחדים)�של�ארבעה-חמישה�בתים�מכל�צד,�ושרנו�את�השיר�בהתלהבות�גדולה.

מטרות:�היכרות�עם�ביטויים�שונים�של�אהבת�הארץ

מושגי�מפתח�ביחידה:�אהבה,�אהבת�הארץ

מקורות�הליבה:�השיר�'קום�והתהלך�בארץ'�של�יורם�טהרלב�;�ציור�של�נחום�גוטמן�וקריקטורה�של�דוש�;�אגדות�על�עליית�ר'�אבא�ור'�חייא

לארץ�וכן�על�עליית�ר'�זירא�לארץ�;�ביטויים�של�אהבת�הארץ�מתוך�התלמוד�הבבלי�;�סיפור�חסידי

הכנות�מומלצות�לפני�הוראת�היחידה:�את�השיר�'קום�והתהלך�בארץ'�מומלץ�להשמיע�בתחילת�היחידה�כרקע�ללימוד,�זאת�בנוסף�על�העיון

בו�בפרק�'מפגש�עם�שיר'.

40

ı¯‡‰†˙·‰‡�6יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�45בראש�היחידה�ארבעה�הסברים�למושג�'ארץ':

ההסברים�מבחינים�בין�שימושים�שונים�למושג�זה,�החל�משימוש�בהקשר�כללי�כשם�לכדור

הארץ�ועד�השימוש�בהקשר�ספציפי�כקיצור�לארץ-ישראל.

פותחים�ענייןמטרה:�היכרות�עם�מדריך�טיולים�המבטא�את�אהבתו�לארץ�דרך�הליכה�בשביליה

הדמות�הפותחת�את�היחידה�היא�של�מדריך�הטיולים�יאיר�צורן,�דמות�אמיתית.

הקשר�של�יאיר�לארץ�מבוסס�על�אהבה�גדולה�לנופיה�ושביליה,�ותודעה�היסטורית�חזקה.

בעת�ההליכה�בשבילי�הארץ�הוא�חש�את�צעדיהם�של�מי�שהלכו�בהם�לפניו�-�הדורות

הקודמים�שחיו�בארץ�הזאת�לפני�אלפי�שנים.�בדבריו�מחזק�יאיר�הן�את�הקשר�לעם

ולהיסטוריה�היהודית,�והן�את�הקשר�לארץ�ולנופיה.

�תקופות �אילו �לבקש�מהתלמידים�לשים�לב �ומשמעותית�מומלץ לקריאה�פעילה

היסטוריות�מזכיר�יאיר�בדבריו,�ולמקם�אותן�על�ציר�הזמן�שבתחילת�שער�זה�(עמוד�36).

במשימה�הראשונה�(הבנת�הנקרא)�מתבקשים�התלמידים�לערוך�מתוך�דבריו�של�יאיר

רשימת�דברים�שבגללם�חשוב�לטייל�בארץ:�הטיולים�מלמדים�דרך�הרגליים�את�סיפורה

המיוחד�של�הארץ�ושל�עם�ישראל;�הטיולים�הם�כיף;�הטיולים�הם�שיעור�בהיסטוריה

ובמורשת�של�העם�היהודי;�הטיולים�מחזקים�את�רגשות�האהבה�שלנו�לארץ.

במשימה�השניה�(קישור�לעולמם�של�הילדים)�מתבקשים�התלמידים�לספר�על�טיול�שלהם

בארץ�ולהסביר�במה�וכיצד�הוא�תרם�להם.

באמצעות�החלק�האחרון�של�השאלה�-�האם�תשובתכם�מתאימה�לחלק�מהדברים�שחושב

גם�יאיר�-�נוצר�דיאלוג�בין�הטקסט�לבין�התלמידים.

41

מפגש�עם�שירעמוד�46מטרה:�היכרות�עם�שיר�המבטא�את�אהבת�הארץ,�והבנת�המקור�המקראי�של�שמו

השיר�'קום�והתהלך�בארץ'�שחיבר�יורם�טהרלב�מבטא�בשפה�ציורית�את�דברי�יאיר�צורן�-

על�אהבת�הארץ�המתעוררת�בטיול,�על�עקבות�העבר�שמתגלים�בשביליה,�ועל�המפגש

הבלתי�אמצעי�שנוצר�בטיול�עם�ההיסטוריה�הרחוקה�והקרובה�של�עמנו.

במהלך�קריאה/האזנה�לשיר�מתבקשים�התלמידים�לאתר�את�ביטויי�האהבה�שחש

המחבר�לארץ.�משימת�זו�הופכת�את�הקריאה/�ההאזנה�לפעילה�ומשמעותית.

ביטויי�האהבה�בשיר:�פגישה�('תפגוש�בדרך')�חיבוק�('יחבקו�אותך�דרכיה'),�הזמנה�('תקרא

אותך�אליה'),�'ערש�אהבה'.

לתכנית�'מפתחות�לעמי�ולארצי'�מצורף�תקליטור�שמע�ובו�השירים�המופיעים�ביחידה.

יש�יתרונות�רבים�לליווי�הלימוד�בשירה.�השיר�משרה�אווירה�נינוחה,�מרכז�את�תשומת

הלב,�ופונה�לאינטליגנציה�המוזיקלית�(הרביעית�במניין�האינטליגנציות�של�גרדנר).

על�כן�מומלץ�להשמיע�את�השיר�ואף�לשיר�אותו�יחד�בכיתה.

בצד�השיר�מובא�מילון�לביאור�מילים�קשות,�ומתחתיו�הפסוק�מספר�בראשית�שממנו�לקוח

שם�השיר�החוזר�בפזמון�-��'קום�והתהלך�בארץ'.

פסוק�זה�נאמר�בספר�בראשית,�פרק�יג,��פסוק�יז,�כהמשך�להבטחת�הארץ�שניתנה�לאברהם

ולזרעו,�כאשר�אלוהים�קרא�לו�לקום�ולהתהלך�בה�לאורכה�ולרוחבה.

ההקשר�המקראי�של�מילות�השיר�נותן�רובד�נוסף�לטיול�בארץ�-�ההליכה�בה�והאהבה�אליה

מבוססות�על�קשר,�שמקורו�בהבטחת�הארץ�לאברהם.

מתחת�לפסוק�ארבע�שאלות�הבודקות�את�הבנת�הקשר�בין�השיר�לפסוק�בספר�בראשית:

שאלה��1(הבנת�הנקרא):�אלוהים�אמר�לאברם�'קום�והתהלך�בארץ'.

שאלה��2(השערה�והסקה)�מטרת�קריאתו�הייתה�לתת�רשות�לאברם�להלך�בכל�הארץ

כבתוך�שלו�ללא�חשש;�תשובה�אפשרית�אחרת�היא,�שבהליכה�בארץ�אברהם�יאשר�וייתן

תוקף�להבטחה�האלוהית�'כי�לך�אתננה'.

לפי�שתי�התשובות,�בהליכה�בארץ�מתחזק�הקשר�לארץ�ישראל.

שאלה��3יוצרת�דיאלוג�בין�השיר�לפסוק.�נראה�כי�מטרת�הקריאה�'קום�והתהלך�בארץ'�זהה

בפסוק��ובשיר�-�בשניהם�המטרה�היא�לחזק�את�הקשר�לארץ�באמצעות�הליכה�בה.

בשאלה��4ממשיך�הדיאלוג,�והמילים�'זו�אכן�אותה�הארץ'�בשיר�מתכוונות�לכך�שהארץ�של

היום�היא�אכן�אותה�ארץ-ישראל�של�פעם�-�בשביליה,�בטובה,�באדמתה,�בשמש�החמה

שבה,�בכרמיה�ועצי�הזית�שבה.�אף�על�פי�שהיא�השתנתה�והתכסתה�באספלט,�בבנייני

הראווה,�ובגגות�האדומים.

42

מה�זאת�אהבה?עמוד�47מטרה:�פריטת�רגש�האהבה�ממבע�כללי�לרגש�ממוקד�שיש�לו�ביטויים�מעשיים

עמוד�זה�עוסק�במושג�המופשט�'אהבה'�ומטרתו�לקשר�בין�המושג�הערטילאי�'אהבת�הארץ'

לבין�ביטויי�אהבה�מוכרים�ויומיומיים�כלפי�אנשים�קרובים�או�דברים�כגון:�אוכל,�משחק,�כלב,

בגד.

התלמידים�מתבקשים�לבחון�לגבי�כל�משפט�אם�הוא�מבטא�אהבה�ובאיזו�עוצמה.

המסקנה�היא�שניתן�להפגין�אהבה�כלפי�דברים�שונים�בדרכים�שונות.

הפעילות�בעקבות��מסקנה�זאת�עוסקת�במעשים�המבטאים�את�רגש�האהבה.

אהבת�הארץעמוד�48מטרה:�זיהוי�הקשר�בין�'אהבה'�כמושג�כללי�לאהבת�הארץ

�ובודק�אם�אותם�ביטויי�אהבה�מעשיים�שאנו�מפגינים פרק�קצר�זה�בנוי�על�קודמו,

כלפי�הזולת�מתאימים�גם�לאהבתנו�לארץ.�התשובה�היא�שגם�כלפי�ארץ�אהובה�אנו

מוצאים�דברים�טובים,�מעריכים,�מחמיאים,�כותבים�לה�שירי�אהבה,�וכדומה�(זיהוי�קשרים).

המשימה�להוסיף�ביטויי�אהבה�המתאימים�לארץ�מזמנת�חשיבה�יצירתית.

תשובה�אפשרית�אחת�היא�זו�שניתנה�בתחילת�היחידה�-�טיולים�בארץ.

אפשר�לתת�לילדים�לחפש�באינטרנט,�בספרים�ובשירונים�פתגמים�או�שירים�נוספים

המדברים�על�אהבת�הארץ�('אין�לי�ארץ�אחרת',�'בארץ�אהבתי'�ועוד).

אפשר�להרחיב�את�הפעילות�בהשוואה�בין�השירים,�להצביע�על�המוטיב�המרכזי,�על

המשותף,�הדומה�והשונה.

אהבת�הארץ�בתמונותמטרה:�מפגש�עם�ביטויי�אהבת�הארץ�באמנות

דרך�ביטוי�נוספת�לאהבת�הארץ�היא�בציור.�הצייר�נחום�גוטמן�ביטא�את�אהבתו�לארץ

בציורי�נוף�פסטורליים.

הקריקטוריסט�קריאל�גרדוש�(דוש)�יצר�את�הדמות�של�'שרוליק'�המייצגת�את�הישראלי

הצבר.�הוא�הרבה�לצייר�קריקטורות�המספרות�בחיוך�ובקריצה�על�ישראל.

מתחת�לשתי�התמונות�מופיעות�ביוגרפיות�קצרות�של�האמנים.

43

נשיקת�אהבהעמוד�49מטרה:�הבנת�האקט�של�נשיקה�לאדמת�הארץ�כביטוי�של�אהבה�אליה

הביטוי�הבולט�והשכיח�ביותר�לאהבה�הוא�הנשיקה.

בעמוד�זה�מופיעים�זה�לצד�זה�תמונה�של�יהודי�בן�זמננו�העולה�לארץ�ומנשק�את�אדמתה,

ומדרש�על�שני�חכמים�שביטאו�את�אהבתם�לארץ�בצורה�פיזית�-�ר'�אבא�נישק�את�אדמתה

כשנכנס�אליה�ור'�חייא�שהיה�מתגלגל�בעפר�הארץ.

שאלות��1,2בתחתית�הדף�מתייחסות�לתמונה�ושאלות��3,4מתייחסות�למדרש.

שאלה��5יוצרת�דיאלוג�בין�התמונה�למדרש.

בשאלה��6ניתן�מקום�להבעת�עמדה�אישית.

בכיתה�ה'�עובדים�על�סוגות�כתיבה,�ובמיוחד�על�הבעת�עמדה.�לכן�חשוב�שבפעילות�זו

יושם�דגש�על�הניסוח.

עמוד�50

מפגש�עם�אגדהמטרה:�התמודדות�עם�אגדה�שמבטאת�מסר�של�אהבת�הארץ

רב�זירא,�גיבורה�של�אגדה�זו,�מוכר�לנו�מיחידה��2(אגדות�חז"ל).

על�מנת�שהקריאה�תהיה�פעילה�ומשמעותית,�מתבקשים�התלמידים�ראשית�לבדוק�אם

האגדה�שלפניהם�היא�משל,�סיפור�או�דבר�חוכמה,�ובכך�ליישם�את�הכלים�שרכשו�ביחידה

�2לפענוח�אגדות�חז"ל.

בכיתה�שבה�מאפייני�האגדה�כתובים�על�קיר�מורשת�ניתן��להיעזר�בהם�לרענון�שלושת

מאפייני�האגדה�-�לשון,�צורה�ומסר.

מימין�למדרש�כרטיסיות�המבהירות�את�המבנה�הפנימי.

האגדה�שלפנינו�היא�סיפור�הבנוי�מארבעה�חלקים:�הרקע�למעשה,�המעשה,�הביקורת�על

המעשה,�הנימוק�למעשה.

משמאל�למדרש�מובאים�הסברים�המשלימים�מידע�ומבארים�מושגים�לא�מוכרים.

בתוך�האגדה�מובאים�בסוגריים�מרובעים�הסברים�מילוליים:

מצר�-�גשר�חבלים.

מין�-�כופר�(גוי)�שאינו�מכבד�את�חכמי�ישראל.

מקום�-�דבר.

אפשר�לחלק�בין�כל�שלושה�תלמידים�תפקידים�(קריין,�רב�זירא�והמין)�ולבקש�מהם�להמחיז

את�הסיפור�(גוף�ולשון)

בתחתית�האגדה�מובא�קומיקס�שנועד�לחדד�את�המסר�בדרך�חזותית�והומוריסטית,�והוא

משמש�גם�כלי�לבדיקת�ההבנה�של�האגדה.

על�התלמידים�לתרגם�את�דברי�המין�לרב�זירא,�מלשון�האגדה�ללשון�ימינו.

אם�עובדים�בשלשות�אפשר�לנסח�את�המשפט�החסר�ביחד.

44

עמוד�51

מפגש�עם�אגדה�(המשך)בעקבות�המדרש�מובאות�4�שאלות:

שאלות�1�ו-2�הן�שאלות�ידע�והבנה:�ר'�זירא�יכול�היה�לחכות�לספינה�כדי�לחצות�את�הנהר

אך�הוא�העדיף�לחצות�אותו�בגשר-חבלים�ובלבד�שלא�יתעכב�יותר�מדי.�כך�הוא�ביטא�את

אהבתו�לארץ,�שמרוב�געגועים�אליה�לא�יכול�היה�להתעכב�והעדיף�להסתכן�בהליכה�על

גשר-חבלים.

בדבריו�הסביר�ר'�זירא�כי�הכניסה�לארץ�היא�זכות�שלא�כל�אחד�זוכה�לה�-�אפילו�משה

ואהרן�לא�זכו�לה�-�והוא�לא�רצה�לדחות�את�הרגע�שמא�יחמיץ�את�ההזדמנות.

בשאלה�3�יש�הזמנה�להבעת�עמדה�-�האם�הסיכון�שלקח�על�עצמו�ר'�זירא�ראוי?

ושאלה�4�קושרת�את�המדרש�לעולמם�של�התלמידים�ומשווה�בין�סיפורי�עלייה�בימינו�לבין

הסיפור�המדרשי.

דרכים�שונות�לאהוב�את�הארץמטרה:�הכרת�ביטוים�נוספים�של�אהבת�הארץ�אצל�חז"ל

פרק�קצר�זה�מכיל�שני�ביטויי�אהבה�נוספים�של�הארץ�הרלוונטיים�מאוד�גם�לימינו�-�הסרת

מכשולים�בדרכים�(שמירה�על�הסביבה,�ועל�בטיחות�ההולכים�בה)�ועידוד�שיח�חיובי�ומשבח

על�הארץ.

ניתוח�המדרשים�נעשה�בעזרת�הטבלה.�(משימה�1)

הטור�השלישי�בטבלה�מאפשר�הבעת�עמדה�של�התלמידים�ביחס�לחשיבות�המעשה.

משימה�2�מזמינה�אותם�להציע�דברים�נוספים�שאפשר�לעשות�היום�כדי�לתקן�מכשולים

או�פגמים�בארץ�על�מנת�שלא�ידברו�עליה�רעה.�(יישום)

משימה�זו�מבליטה�את�הרלוונטיות�של�המדרש�העתיק�לימינו�ומעודדת�מעורבות�סביבתית.

ÌÈÓÎÁ‰†‰˘ÚÓ‰˘ÚÓ‰† ¯ËÓ‰¯ËÓ‰†Ì‡‰‡Ï†Â‡†‰·Â˘ÁøÈÈÚ·†‰·Â˘Á

‡ÈÁ†ß¯

ÈÒ‡†ß¯Â†ÈÓ‡†ß¯

ÌÈÚ‚ÙÓ†¯ÈÒ‰ÌÈÈ˙·È·Ò

®ÌÈÏ¢ÎÓ†Ô˜È˙©

‰·È·Ò‰†˙¯ÈÓ˘˙ÏÂÊφ‰‚‡„

Â·È˘Â‰Ì‰È„ÈÓÏ˙

ÌÈÓÈÚ†˙ÂÓ˜ӷ

‰Ú¯†Â¯·„Ȇ‡Ï˘ı¯‡‰†ÏÚ

ארץ�ישראל�בסיפור�החסידיעמוד�52מטרה:�הכרות�עם�הסיפור�החסידי

זהו�הסיפור�החסידי�הראשון�בספר�ועל�כן�מובא�לפניו�הסבר�כללי�על�סוגת�הסיפור�החסידי.

כדאי�להקריא�את�ההסבר�במליאה.

www.daat.ac.il�:למורה:�מאמר�על�הסיפור�החסידי�מופיע�באתר�דעתהסיפור�החסידי�כגורם�מחנך�/�עינב�בן-דורי

הסיפור�שלפנינו�הוא�סיפור�חסידי�קצר�המבטא�את�הקשר�האמיץ�שחשו�יהודים�לארץ-ישראל

בשנות�הגלות�הארוכות,�על�אף�שהיו�מרוחקים�ממנה.

הסיפור�פותח�במידע�על�ר'�יחיאל�שחי�כל�ימיו�בגולה,�בעיר�אוסטרובצה�שבפולין.

לכאורה�היא�עיר�מולדתו,�אך�כששאלו�אותו�מניין�הוא,�היה�עונה�להפתעת�שומעיו�כי�הוא

מארץ-ישראל,�אף�על�פי�שלא�היה�בה�מעולם.�הוא�ראה�בארץ-ישראל�את��מולדתו

האמיתית�ואת�שהותו�בפולין�כשהות�זמנית.

שאלות��1-2בהמשך�הסיפור�בודקות�הבנת�הנקרא.�מדבריו�של�רבי�יחיאל�עולה�כי�הוא

אהב�את�הארץ�למרות�שלא�ראה�אותה.

שאלה��3בודקת�דעה�מנומקת�של�התלמידים�-�האם�מנקודת�מבטם�אדם�יכול�לאהוב

ארץ�ולהיות�קשור�אליה�למרות�שמעולם�לא�היה�בה?

ושאלה��4היא�שאלת�השערה�-�מה�מנע�ממנו�לעלות�ארצה�(קשיי�נסיעה,�ארץ�שוממה

ללא�אמצעי�מחיה,�אין�חיים�יהודיים�וכו...)

מחובריםמטרה:�סיכום�הנלמד�וקישור�הדמויות�והמושגים�השונים�לנושא�המרכזי�-�אהבת�הארץ

יחידה�זו�עמוסה�בביטויים�שונים�של�אהבת�הארץ.

תרגיל�זה�מבקש�להתאים�בין�הדמויות�ביחידה�לבין�ביטויי�האהבה�השונים�לארץ.�בכך�הוא

מזמן�סיכום�ובדיקה�של�הנלמד�ביחידה.

בטור�השמאלי�רשימת�דרכי�הביטוי�השונות�לאהבת�הארץ�שנלמדו�ביחידה�ובטור�הימני

הדמויות�שפגשנו�במהלך�הלימוד.

מתחת�לתרגיל�שאלות�הקושרות�את�הנלמד�לחייהם�של�התלמידים�-�איזה�ביטוי�של�אהבה

לארץ�מתאים�או�לא�מתאים�להם.

עמוד�53

סוגרים�ענייןמטרה:�סיכום�הנלמד�בדרך�אישית�ויצירתית

התלמידים�מתבקשים�לבחור�מתוך�אלבומם�האישי�תמונות�של�מקומות�שהם�אוהבים

בארץ,�לנמק�את�בחירתם,�לתת�שם�לתמונה�ובכך�לתת�ביטוי�אישי�ויצירתי�משלהם�לאהבת

הארץ.

בהמשך�ניתן�להכין�מכל�התמונות�מצגת�או�תערוכה�ובכך�יהיה�ביטוי�קבוצתי-חברתי

לאהבת�הארץ.

45

מטרה:�הבלטת�מעלותיה�של�הארץ�במורשת�ובתרבות.

מושגי�מפתח�ביחידה:�שבח�הארץ,�'ארץ�זבת�חלב�ודבש',�מעלות�גשמיות�ורוחניות.

מקורות�הליבה:�סיפור�המרגלים�בספר�במדבר�(פרשת�שלח),�ברכת�המזון,�אגדת�חז"ל�בשבח�הארץ�על�פי�התלמוד�בבלי,�מסכת�כתובות

דף�קיב�עמוד�א,�אמרות�שונות�של�חז"ל,�שני�שירים�עבריים�-�'ארץ'�ו'ללכת�שבי�אחריך'.

הכנות�מומלצות�לפני�הוראת�היחידה:�1.�ביחידה�זו�נלמדים�שני�בתים�ראשונים�של�שני�שירי�ארץ-ישראל.�מומלץ�להשמיע�את�השירים

בתחילת�הלימוד�כרקע�וכליווי�לו,�זאת�בנוסף�על�העיון�בהם�בפרק�'מפגש�עם�שיר'.

2.�מומלץ�לצלם�את�ציור�המרגלים�החסר�שמופיע�בתחתית�עמוד��60(פירוט�בהמשך).

46

ı¯‡‰†Á·˘�7יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�55בראש�היחידה�מובאים�שני�פירושים�לערך�'שבח�הארץ'.

(א)�ארץ�טובה�ומשובחת�בעלת�מעלות�רבות.

(ב)�הבלטת�יתרונותיה�ומעלותיה�של�הארץ�בדיבור�בשיר�ובאמנות.

פותחים�ענייןמטרה:�היכרות�עם�שתי�דמויות�מקראיות,�יהושע�בן-נון�וכלב�בן-יפונה,�שבלטו�כמי�שסירבו

להוציא�דיבת�הארץ�רעה

הדמות�הפותחת�היא�של�כלב�בן�יפונה�-�אחד�משנים-עשר�המרגלים�שנשלחו�על�ידי�משה

רבנו�לתור�את�הארץ,�כדי�להכין�את�העם�הנמצא�במדבר�לקראת�הכניסה�אליה.�עשרה

מתוך�שנים-עשר�המרגלים�בחרו�להבליט,�לצד�מעלות�הארץ,�גם�את�חסרונותיה�ועל�כך

נענשו.�רק�כלב�בן�יפונה�ויהושע�בן�נון�ביטאו�בדבריהם�לעם�אמונה�כי�אלוהים�יהיה�בעזרם.

לקריאה�פעילה�ומשמעותית�מומלץ�לבקש�מהתלמידים�לזהות�את�התקופה�שעליו

מדובר�בקטע�ולמקם�אותה�על�ציר�הזמן�שבתחילת�שער�זה�(עמוד�36).

במקום�דמות�שובץ�בחלק�הפותח�בול�שהנפיקה�רשות�הדואר�ובו�ציור�של�שני�מרגלים

הנושאים�יחד�אשכול�ענבים�ענק.

השאלות�בתחתית�העמוד�מבוססות�על�הטקסט�ועל�הציור�שלצדו.

התלמידים�מתבקשים�לשער�מדוע�נבחרו�לציור�דווקא�הענבים.�התשובה�היא�שהבול

מתאר�את�הפסוק�בספר�במדבר�פרק�יג,�כג:�'ויבאו�עד�נחל�אשכל,�ויכרתו�משם�זמורה

ואשכול�ענבים�אחד�וישאהו�במוט�בשנים...'.�ניתן�להציע�תשובות�נוספות�כמו�-�גפן�היא

אחד�משבעת�המינים�ומייצגת�את�הארץ.

שאלה��2היא�שאלת�הבנה�והסקת�מסקנה�על��סמך�הציור�-�גודלו�העצום�של�האשכול

מבטא�את�שבח�הארץ�ופרייה.

שאלה��3בודקת�את�הבנת�התוכן�באמצעות�'תרגום'�-�ניסוח�חילוקי�הדעות�בין�עשרת

המרגלים�לבין�יהושע�בן�נון�בשפת�התלמידים�-�עשרת�המרגלים�הדגישו�את�עוצמתם�של

יושבי�הארץ�והעריכו�כי�אין�סיכוי�לנצח�אותם��ובכך�ביטאו�פחד�וחוסר�אמונה,�ואילו�יהושע

בן�נון�וכלב�בן�יפונה�העריכו�כי�בעזרת�ה'�יוכלו�לנצח�את�יושבי�הארץ�ובכך�ביטאו�אמונה

באלוהים.

שאלה��4'האם�היו�אלה�חילוקי�דעות�עקרוניים?'�נותנת�מקום�לתלמידים�להעריך�את

המחלוקת�בין�המרגלים�לבין�יהושע�וכלב�על�פי�תפיסתם.

47

עמוד�56פותחים�עניין�(המשך)

סיפור�המרגלים�הוא�סיפור�מכונן�בתרבות�ישראל�בהקשר�של�היחס�לארץ.

שני�הביטויים�המצוטטים�במסגרת�מבטאים�נקודות�מבט�הפוכות�-�'ארץ�אוכלת�יושביה'

(שלילי)�ו'ארץ�זבת�חלב�ודבש'�(חיובי).

המרגלים�אמרו�את�שניהם�אך�בחרו�להתמקד�בשלילי,�ואילו�יהושע�וכלב�בחרו�להתמקד

בחיובי�באומרם�'טובה�הארץ�מאוד�מאוד..ארץ�אשר�היא�זבת�חלב�ודבש'.

משימה�4/א�היא�משימה�קבוצתית�-�לבנות�יחד,�בעקבות�המרגלים,�רשימה�של�דברים

טובים�ורשימה�של�דברים�פחות�טובים�בארצנו�היום,�כפי�שעשו�המרגלים�בזמנם�(סינתזה

בטקסונומיה�של�בלום).

במשימה�4/ב�נשאלים�התלמידים�מה�צריך�לדעתם�להדגיש�כאשר�משוחחים�על�המצב

בארץ.

השאלה�מעודדת�מגוון�נקודות�מבט�ונקיטת�עמדה.

בסוף�חלק�זה�מובא�בתמצית�המשך�הסיפור�המקראי�ותיאור�תוצאות�דיבת�הארץ�של

המרגלים.

עמוד�57

שבח�הארץ�בברכת�המזוןמטרה:�הבנת�מרכזיות�שבח�הארץ�במורשת�בחיי�היום�יום

ברכת�המזון�נאמרת,�על�פי�ההלכה�היהודית,�לאחר�אכילת�לחם,�כתזכורת�לאדם�שהמזון

אינו�דבר�מובן�מאליו�אלא�חסד�מאת�הבורא�שיש�להודות�עליו.�לדעת�חז"ל,�אכילה�ללא

ברכה�דומה�לגזלה�(גנבה),�כי�הימנעות�מברכה�משמעותה�אי�הכרה�בבעלותו�של�אלוהים

על�המזון,�בדומה�לגנב�שלא�מכיר�בבעלותו�של�האדם�על�הרכוש�שאותו�הוא�גוזל.

מצילום�ברכת�המזון�בעמוד��56נראה�כי�היא�מורכבת�מכמה�ברכות�קצרות.

הברכה�השנייה,�'ברכת�הארץ'�מביעה�תודה�על�הארץ:�'נודה�לך�ה'�אלוהינו�על�שהנחלת

לאבותינו�ארץ�חמדה�טובה�ורחבה...').�ברכה�זו�כוללת�בתוכה�את�שבח�הארץ.

אדם�הרגיל�לברך�ברכת�מזון�בסיום�סעודתו�משבח�אפוא�את�ארץ�ישראל�כמה�פעמים

ביום.

השאלה�הראשונה�מתחת�לציטוט�מברכת�המזון�היא�ברמת�הבנת�הנקרא�-�כמה�מעלות

של�הארץ�מנו�חז"ל�במשפט�זה?

שאלות��2-4הן�שאלות�חשיבה�והערכה�ובהן�מתבקשים�התלמידים�להביע�דעה�על

האובייקטיביות�של�ברכת�הארץ�(האם�היא�באמת�טובה�ורחבה?)�ומדוע�היא�נאמרת�דווקא

בברכת�המזון�(כי�המזון�הוא�פרי�הארץ),�ועל�תרומתה�לשמירת�הקשר�בין�העם�לארץ

בשנות�הגלות�(זוכרים�ומזכירים�את�הארץ�אחרי�כל�סעודה�בכל�מקום�בעולם).

שאלה��5מעוררת�תמיהה,�מדוע�ההודאה�על�הארץ�נאמרה�לאורך�כל�שנות�הגלות,�כאשר

הארץ�הייתה�שוממה�ולא�ניכר�היה�בה�שהיא�טובה�ורחבה?

התשובה�היא�שאין�בכך�'ברכה�לבטלה'�כי�בפוטנציאל�שלה�הארץ�היא�אכן�טובה,�כפי�שאנו

רואים�בימינו.�אמירת�ההודאה�בזמן�הגלות�מנעה�מהיהודים�לשכוח�את�הארץ�ושימרה�את

השאיפה�לשוב�אליה�ולהפוך�אותה�מארץ�שוממה�לארץ�חמדה�טובה�ורחבה.

בשאלות��4ו-��5נעשה�קישור�לתוכן�הכללי�של�תכנית�הלימודים�-�עם�וארצו.

48

מפגש�עם�אגדהעמוד�57מטרה:�היכרות�עם�אגדת�חז"ל�המספרת�בשבח�הארץ

חלק�זה�מפגיש�אותנו�עם�ביטויים�של�שבח�הארץ�באגדת�חז"ל.

מומלץ�ללמוד�את�המדרש�בחברותא.

כתמיד,�מעוצב�המדרש�באופן�המבהיר�את�המבנה�ואת�חלקיו.

מימינו�כרטיסים�המצביעים�על�תפקידי�החלקים�השונים�במדרש:�עמדה,�ונימוק�העמדה.

משמאלו�שימושון�(עליו�הסברנו�ביחידה�2)�לביאור�מילים�קשות�ומונחי�מפתח�במדרש.

יש�לצרף��לשימושון�את�המילים�'יפה'�-�נכון,�ואת�המילה�'משתבחים'�שהסברה�משולב

בקומיקס�-�'אומרים�דברים�טובים'.

עמוד�58

בעקבות�המדרשבאגדה�זו�בא�השבח�לארץ�ממקום�לא�צפוי�-�המשבח�הוא�גוי�שהצליח�להפיק�מחלקה

שנתן�לו�יהודי,�חמישה�שימושים�שונים,�והוא�מעיד�עליה�כמה�היא�משובחת.

שאלות��1-2הן�שאלות�הבנת�התוכן.

שאלה��3היא�שאלת�הבנת�המסר�-�הסיפור�מעיד�על�פוריותה�של�הארץ.

שאלה��4היא�שאלת�השערה,�אחת�מאסטרטגיות�החשיבה:�התלמידים�מתבקשים�לשער

מדוע�סיפרו�לנו�חז"ל�דברי�שבח�על�הארץ�דווקא�מפי�אדם�שאינו�יהודי.�אולי�כי�הוא�מהימן

ונתפס�כלא�משוחד,�דעתו�אובייקטיבית�ונובעת�מניסיונו�בשטח;�אולי�כי�הוא�משווה�את

הארץ�לארצו�שלו;�ואולי�כהבלטה�לכך�שאפילו�אדם�שלא�יהודי�משבח�את�הארץ,�קל�וחומר

שיהודים�משבחים�אותה.

במסגרת�כתומה�מופיע�רקע�קצר�על�התקופה�שבה�נאמרה�אגדה�זו�ואגדות�נוספות

בשבח�הארץ�-�כאשר�רוב�היישוב�היהודי�היה�בגולה,�והאגדות�על�שבח�הארץ�חיזקו�והחדירו

בהם�את�הקשר�והגעגועים�לארץ.

מעלות�גשמיות�ורוחניותמטרה:�הבנת�המושג�'רוחני'�והיכרות�עם�אמרות�חכמים�בשבח�מעלותיה�הרוחניות�של

הארץ

שלוש�אמרות�החכמים�המובאות�כאן�בשבח�הארץ�מתייחסות�למעלות�רוחניות�שלה�-

קדושתה,�אווירה�המחכים,�והיותה�ארץ�נבחרת�-�ארץ�שבה�בחר�הקב"ה.

בצד�האמרות�מופיע�הסבר�לשוני�למושגים�'גשמי'�ו'רוחני'.

שאלה��1בודקת�את�הבנת�התוכן�(התשובות�המתאימות�לאמרות�הן�ב,ג,ה)�ושאלה��2את

הבנת�המסר:�לארץ�ישראל�מעלות�רוחניות.

משימה��3משווה�אמרות�אלו�לשבח�הארץ�שבא�לידי�ביטוי�בבול�(פירות�גדולים)�ובאגדה

(חקלאות�מבורכת).�השוואה�זו��יוצרת�דיאלוג�בין�הטקסטים�השונים�ביחידה�ומאשרת�כי

חז"ל�דיברו�הן�בשבח�מעלותיה�הגשמיות�של�הארץ�הן�בשבח�מעלותיה�הרוחניות.

49

מפגש�עם�שירעמוד�59מטרה:�גלגולו�של�הביטוי�'ארץ�זבת�חלב�ודבש'�מהתורה�לשירה�העברית

בשני�השירים�המובאים�כאן�נעשה�שימוש�בביטוי�המקראי�'ארץ�זבת�חלב�ודבש',�תוך�שינוי

משמעותו.�בשיר�'ארץ'�של�שייקה�פייקוב�הפך�הביטוי�מתיאור�הפוריות�והשפע�של�הארץ

להמחשת�השפעותיה�של�השמש�עליה:�'והשמש�לה�כדבש�וחלב'�-�שמש�מתוקה�ומנעימה.

בשירו�של�אהוד�מנור�'ללכת�שבי�אחרייך'�משולב�בחלב�ובדבש�המרור,�ובכך�הוא�מבטא

את�המורכבות�שקיימת�בארץ.�אמנם�היא�ארץ�של�חלב�ודבש�אך�לחיים�בה�יש�מחיר�כבד

ומר.

המשימה�המלווה�את�השירים�ממקדת�את�התלמיד�בביטוי�'ארץ�זבת�חלב�ודבש',�התלמיד

יגלה�כי�שני�השירים�יוצרים�דיאלוג�עם�הפסוק�המקורי.

למטה�מופיע�'רגע�של�עברית'�ובו�הסבר�למילים�הקשות.

כבעבר,�מומלץ�גם�כאן�להשמיע�את�השירים�ואף�לשיר�אותם�יחד�בכיתה.

הכינויים�הניתנים�לארץ-ישראל�בשירים�הם:

ארץ

ארץ�תכול�אין�עב

ארץ�התורה

מקור�האור

שפת�האמונה

ארץ�יקרה

ללכת�שבי�אחרייך

ארץ�של�חלב�מרור�ודבש

האדמה�הנוראה�והיפה

שאלה�2�יוצרת�דיאלוג�בין�שני�השירים�-�'ללכת�שבי�אחרייך'�מבליט�את�הקושי�לחיות�בארץ.

שאלה�3�מתארת�את�הרקע�לכתיבת�השיר�-�מלחמת�יום�הכיפורים.�רקע�זה�מסביר�את

יחסו�של�אהוד�מנור�לארץ�-�יחס�של�מתיקות�ומרירות,�משולב�עם�אהבה�וכאב.

שאלה�4�פונה�להזדהות�אישית�מנומקת�של�התלמידים�עם�השיר.

50

שבח�הארץ�בימינועמוד�60מטרה:�הצגת�הרלוונטיות�של�נושא�היחידה�'שבח�הארץ'�בימינו

בפרק�קצר�זה�מובאת�כתבה�עיתונאית�שכותרתה�היא:

משרד�ההסברה�והתפוצות�החליט�לגייס�את�כלל�אזרחי�ישראל

למאמץ�ההסברתי�לשם�שיפור�תדמיתה�של�מדינת�ישראל�בעולם

השאלות�בעקבות�הכתבה�נועדו�לפתח�דיאלוג�שבו�התלמידים�יבטאו�את�עמדותיהם:

יעריכו�את�תדמיתה�העכשווית�של�ישראל�בעולם�ויציעו�דרכים�מעשיות�לשפרה.

ניתן�לתת�תמריץ�לעבודה�בקבוצות:�כל�קבוצה�היא�משרד�פרסום�שצריך�לקדם�את

תדמיתה�של�ישראל�בעולם,�ומוטלת�עליו�המשימה�להכין�פרסומת�לעיתון,�לשלטי�חוצות,

לטלוויזיה�או�לרדיו.�הקבוצה�שתיצור�את�הפרסומת�הטובה�ביותר�או�תציע�את�הרעיונות

היצירתיים�ביותר�-�תשלח�את�הצעתה�למשרד�ההסברה.

סוגרים�ענייןמטרה:�סיכום�יצירתי

בפרק�זה�נדרשים�התלמידים�לעשות�סינתזה�-�ליצור�יצירה�חדשה�לאור�המקורות�השונים

שהובאו�ביחידה.

בציור�בתחתית�העמוד�נראים�שני�המרגלים�כמו�בבול�שבפתח�היחידה,�אלא�שכאן�המקל

שהם�נושאים�ריק.

מומלץ�לצלם�ציור�זה�ולחלק�אותו�לתלמידים.�הם�מתבקשים�לצייר,�במקום�אשכול�הענבים

שבציור�המקורי,�משהו�אחר�המעיד�על�כך�שהארץ�(של�ימינו)�טובה�ומשובחת.�ניתן�להציג

את�העבודות�על��קיר�מורשת�או�להדביק�במחברת.

יצירות�התלמידים�ישמשו�בידי�המורה�כלי�להערכה�ולבדיקת�הפנמת�הרעיונות�שנלמדו

ביחידה.

מטרה:�הכרת�ביטויי�געגועים�לארץ�במורשת,�בשירה�ובאמנות.

מושג�מפתח�ביחידה:�געגוע

מקורות�הליבה:�'לבי�במזרח'-�שירו�של�ר'�יהודה�הלוי,�טקסטים�חזותיים�המבטאים�זיקה�לארץ,�'הכותל�המערבי'�מאת�שלום�עליכם.

העשרה:�על�ר'�יהודה�הלוי�(ריה"ל)��lib.cet.ac.il יהודה�הלוי�>�עמוד�הבית�>�מדעי�הרוח�>�ספרות�ושירה�>�שירה�>�אישיםהכנות�מומלצות�לפני�הוראת�היחידה:�לבקש�מהתלמידים�לשאול�בני�משפחה�שעלו�לארץ,�אם�הם�הביאו�עמם�חפץ�כלשהו�שמביע�את

הגעגועים�שהיו�להם�לארץ-ישראל�(ספר,�תמונה,�כלי�וכדומה).�כדאי�להביא�את�החפץ�לכיתה�ולספר�את�סיפורו�המשפחתי.

כמו�כן�מומלץ�לתלות�בכיתה�מפת�קיר�גדולה�של�ארצות�הים�התיכון.

51

ÈÈÚ‚ڂ†ı¯‡�8יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�61בראש�היחידה�מופיע�הסבר�מילולי�למילה�'געגועים'.

במהלך�היחידה�ילמדו�התלמידים�כיצד�בוטאו�הגעגועים�לארץ�במשך�שנות�הגלות�הארוכות.

פותחים�ענייןמטרה:�מפגש�עם�רבי�יהודה�הלוי�-�דמות�היסטורית�המייצגת�בשירים�ובמעשים�את

הגעגועים�של�יהודי�הגלות�לארץ

רבי�יהודה�הלוי�(ריה"ל)�היה�מגדולי�המשוררים�וההוגים�של�יהדות�ימי�הביניים�ואת�געגועיו

העזים�לארץ-ישראל�הוא�ביטא�ב'שירי�ציון'�שכתב.

הוא�עלה�לארץ�בתקופה�שבה�העלייה�הייתה�כרוכה�בקשיים�רבים,�ונפטר�זמן�קצר�אחרי

עלייתו.

אפשר�להקדים�לקריאה�שאלה�שתהפוך�אותה�לפעילה�ומשמעותית�-�מדוע�לדעתכם�נבחר

דווקא�רבי�יהודה�הלוי�להיות�הדמות�הפותחת�יחידה�זו,�שעניינה�געגועים�לארץ-ישראל?

שתי�השאלות�הראשונות�מתחת�לקטע�הפותח�(2�,1)�בודקות�הבנת�התוכן�ברמה�ראשונית.

שאלה��3היא�שאלת�השערה�-�מה�היה�אומר�ר'�יהודה�הלוי�אילו�ידע�שדמותו�תוצג�על�גבי

מנורת�הכנסת?�שאלה�זו�דורשת�חשיבה,�יצירתית�ודמיון�והיא�מקשרת�את�הטקסט�לתמונות

שמלוות�אותו�-�מנורת�הכנסת�והתבליט�של�ר'�יהודה�הלוי.

52

געגועעמוד�63המטרה:�חיבור�לרגש�הגעגוע

פרק�זה�עוסק�ברגש�הגעגועים�באופן�כללי.

שלוש�השאלות�פונות�לעולמם�של�התלמידים�-�מהו�געגוע�בעבורם?�למי�או�למה�הם

מתגעגעים,�ומדוע?

השאלה�השלישית�בודקת�דרכי�ביטוי�לגעגוע.�שאלה�זו�מחברת�את�הנושא�לשיר�של��ריה"ל

המוצג�בפרק�הבא.

מפגש�עם�שירהמטרה:�היכרות�עם�שירו�הידוע�של�ריה"ל�'לבי�במזרח'�והתמודדות�עם�סגנונו�העתיק

שיר�זה�נכתב�על�פי�כללי�שירת�ימי�הביניים,�ובלשון�הרחוקה�מאוד�מלשוננו.�על�כן��מומלץ

למורה�להקריא�אותו�במליאה�ולבאר�את�המילים�הקשות.

את�שתי�המילים�הראשונות�בביאורי�המילים�שליד�השיר,�יכולים�התלמידים�לבאר�בעצמם,

על�פי�מה�שלמדו�בדף�הקודם�'נוסעים�בעקבות�ר'�יהודה�הלוי'�(העברה�ובדיקה).

מתחת�לשיר�משימה��2-�איתור�השורה�שאותה�מבאר�כל�משפט.�דרך�זו�מסייעת�להקניית

התוכן�ומסריו,�ובדיקת�הבנה.

השאלות�בתחתית�הדף�פונות�לניתוח�מעמיק�יותר�של�השיר:

המשורר�כותב�שגופו�ולבו�נפרדים�זה�מזה.�כך�הוא�מבטא�את�הקרע�בין�מציאות�חייו

בספרד,�לבין�רצונו�לחיות�בארץ-ישראל.

קל�בעיניו�לעזוב�את�השפע�והעושר�של�ספרד�כי�געגועיו�לארץ�חזקים,�והוא�משתוקק

לראות�במו�עיניו�את�המקום�שבו�היה�בית�המקדש,�אף�על�פי�שהוא�חרב.

נוסעים�בעקבות�ר�יהודה�הלויעמוד�62

מטרה:�הבנת�המרחב�הגאוגרפי�המוזכר�בשירו�של�ריה"ל:�'לבי�במזרח�ואנכי�בסוף�מערב'

בעזרת�המפה�ושושנת�הרוחות�ניווכח�שספרד�היא�ממערב�לארץ-ישראל.

מומלץ�להביא�לכיתה�מפת�קיר�גדולה�של�ארצות�הים�התיכון�ולאתר�בה�את�ספרד

וארץ-ישראל.�לחלופין,�ניתן�להקרין�את�המפה�מאתר�מפות�הנמצא�באינטרנט.

התמצאות�במפה�היא�אחת�המיומנויות�הכלולות�באינטליגנציה�המרחבית�במניין

האינטליגנציות�של�גרדנר.

השאלות�בתחתית�הדף�ממקדות�את�ההתבוננות�במפה�ומסייעות�לאתר�את�המידע

�הרוחני. �למקומו �הפיזי הנדרש�על�נדודיו�של�ריה"ל�ולחדד�את�המתח�שבין�מקומו

53

תמונות�מספרות�על�הגעגוע�לארץ�ישראל�ולירושליםעמוד�64

המטרה:�מפגש�עם�ביטויי�געגוע�לארץ-ישראל�באמנות

געגועים�לארץ�אינם�מובנים�תמיד�למי�שנולד�וגדל�כאן,�שהארץ�היא�חלק�מובן�מאליו�בחייו.

בפתח�פרק�זה�מובא�הסבר�קצר�'איפה�אנחנו�חיים',�המנסה�להסביר�את�תחושת�הזרות

של�היהודים�שהיו�בגלות�ואת�הגעגועים�לארץ-ישראל�והצורך�בתחושת�שייכות�לארץ.

בחלק�זה�שלוש�תמונות,�המבטאות�געגועים�לארץ-ישראל.�לצד�כל�תמונה�כרטיס�מידע

ושאלות.

מומלץ�לעשות�פעילות�זו�בזוגות�-�כל�זוג�יבחר�תמונה�אחת�וינתח�אותה.

תמונה��1-�'כותל�המזרח'�מבית�כנסת�בספרד�שנבנה�ב-1357.

שמו�-�'כותל�המזרח'�-�מבטא את�הכיוון�של�ארץ-ישראל�הנמצאת�ממזרח�לספרד.

יהודים�בכל�העולם�מפנים�את�פניהם�בשעת�התפילה�(שלוש�פעמים�ביום)�לכיוון�ארץ-ישראל.

ומבטאים�בכך�את�הגעגועים�לארץ-ישראל�ואת�התקווה�לשוב�אליה.

בתמונה��2(עמוד�65)�מופיע�'לוח�מזרח'�שנתלה�בבתים�פרטיים�והפך�לפריט�אמנותי�מקובל

בבתי�היהודים.�התלמידים�מתבקשים�לזהות�את�הפריטים�המופיעים�בו�ולהשלים�את

החסר�בעקבות�כרטיס�המידע:�'מזרח'�מסמל�את�ארץ-ישראל.�העמודים�מסמלים�את

העמודים�של�בית�המקדש�שהיה�בעיר�ירושלים.

בשאלה�השלישית�התלמידים�מתבקשים�להביע�עמדה�אישית�-�למה�תלו�היהודים�לקישוט

ביתם�את�'לוח�המזרח'.

תמונה��3לקוחה�מתוך�הגדה�של�פסח�לילדים�שצוירה�בלונדון�ב-1942.

בראש�הציור�משאלה�'לשנה�הבאה�בירושלים'.�משפט�זה�מקפל�בתוכו�את�התקווה�של

דורות�רבים�לשוב�לארץ.�ירושלים�שבתמונה�נראית�כעיר�חקלאית�ובמרכזה�בית�המקדש.

הציור�נותן�למשפט�'לשנה�הבאה�בירושלים'�משמעות�נוספת�-�תקווה�לעבוד�את�אדמת

הארץ.�זו�אכן�הייתה�תקוותם�של�יהודים�רבים�בעת�יצירת�הציור�-�שש�שנים�לפני�שקמה

מדינת�ישראל.

עמוד�65

54

הכותל�המערבי�-�געגוע�ותקווהעמוד�66השריד�היחיד�שנותר�מבית�המקדש�שחרב�הוא�הכותל�המערבי�אשר�הפך�לסמל�של

כמיהה�ליהודים�בגלות.�ביטוי�לכמיהה�זו�נתן�הצייר�אפרים�משה�ליליין,�שצייר�יהודי�עומד

מול�הכותל�המערבי,�עיניו�נשואות�אליו�וידו�על�לבו.

ליליין,�ממקימי�'בצלאל',�נחשב�למניח�היסוד�לאיור�הציוני.

עמוד�67

הכותל�המערבי�-�געגוע�ותקווה�(המשך)סיפורו�של�שלום�עליכם�על�ההתרגשות�הגדולה�שאחזה�ברב�בשומעו�על�הכותל�המערבי

מאדם�שהיה�בירושלים,�הוא�עדות�נוספת�למרכזיותו�של�הכותל�המערבי�בתודעת�היהודים

שישבו�הרחק�בגלות.

אפשר�לקרוא�את�הסיפור�בחברותא�ולחלק�תפקידים�-�המספר�והרב.

שלוש�השאלות�מתחת�לסיפור�הן�שאלות�הבנה�ופרשנות.

התשובות�עליהן�יכולות�להיעשות�גם�כן�בזוגות,�בהמשך�לקריאת�הסיפור.

סוגרים�ענייןביחידה�זו�למדנו�על�רגש�הגעגוע�ועל�ביטויי�געגועים�רבים�ושונים�לארץ-ישראל.

בחלק�זה�הדגש�הוא�על�היבט�אישי�המשלב�בין�השניים:�פנייה�אל�התלמיד�לחשוב�על

מקום�בארץ�שאליו�הוא�מתגעגע,�לכתוב�את�שמו,�לתאר�אותו�ואת�מקומו�בעולמו�של

התלמיד,�ולהציע�פתרון�לגעגוע.�הקישור�האישי�לנושא�היחידה�נעשה�באמצעות�כתיבה

יוצרת.

אפשר�להציע�לתלמידים�לצייר�את�המקום�או�להדביק�תמונות�אישיות�שצולמו�בו.

המגוריםבהופיתוחההחקלאי,הכלכליוהחברתי.-מטרה:�הכרהבערךהישיבהבארץ

מושגי�מפתח�ביחידה:�מצוותיישובהארץ.

מקורות�הליבה:מכתבשלהרמב"ןמארץ-ישראל,מאמריחז"לעלחשיבותיישובהארץ.

נופיהארץבתמונותובציורשלנחוםגוטמן,השיר'גןהשקמים'שליצחקיצחקי.

הכנות�מומלצות�לפני�הוראת�היחידה:אחדהמקורותביחידהזוהואהשיר'גןהשקמים'.מומלץלהשמיעאותובתחילתהיחידהכרקעוכליווי

ללימוד,בנוסףעלהעיוןבובפרק'מפגשעםשיר'.

הדמותהפותחתומישכתבאתהמכתבהמופיעבהמשךהיחידה,בכתובתהבאה:-�הרחבהעלהרמב"ן הפניה�להעשרה�למורה:

הרמב"ןwww.ilschool.org/jew/rambam.htm

55

ı¯‡‰†·Â˘ÈÈ�9יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�69'יישובהארץ'הואצמדמיליםשגורומוכרבעבריתבתימינו,אךמקורותיועתיקייומין.הוא

מצווהפרטיתהחלהעלכליהודילגור-מופיעבמקורותבהקשרשלמצוותיישובהארץ

בארץולעבודאתאדמתה,ומצווהכלליתלעם,שלאלהפקיראתהארץלאומותאחרות

אולשממה.

פותחים�ענייןמטרה:�היכרותעםהרמב"ן,אחתהדמויותההיסטוריותהמשפיעותוהמרכזיותבמורשת

ישראל

איןמתאיםמהרמב"ןלפתוחאתהיחידההעוסקתביישובהארץ.הואהדגישבכתביומצווה

זוואףעלהבעצמולארץבערובימיו,דברשבתקופתוהיהכרוךבקשייםרבים.

וכךהואכתב:

מצוהרביעית:שנצטוינולרשתהארץאשרנתןהאליתברךויתעלהלאבותינולאברהם

ליצחקוליעקבולאנעזבהבידזולתינומןהאומותאולשממה

(לשוןהרמב"ןבהוספותיולספרהמצוות)

ניתןלהקדיםלקריאהאתהשאלותשמתחתל'פותחיםעניין':מהגרםלרמב"ןלעזובאת

ארצוומדועבחרלעלותלארץ-ישראל?

56

מפגש�עם�מכתבעמוד�70חורבןושממה-מטרה:הבנתהמושג'יישובהארץ'באמצעותהיפוכו

הרמב"ן,שאותוהכרנובפתיחה,הגיעלירושליםושלחמשםמכתבלבנושבספרד.

במכתבהואמתאראתמצבההעלובשלירושליםבאותהעת,דברהמחזקבעיניועודיותר

אתחשיבותהישיבהבארץ.

עלרקעתיאורהחורבןוהשממהשלהארץבתקופתו,בולטשגשוגהשלהארץבימינו.

השאלותשמתחתלמכתבמתייחסות:

ארץחרבהושוממהוריקה-לתוכן.באילוקשייםנתקלמישרצהלעלותלארץ-1שאלה

מיהודים.

הואדואגלמצבההירודשלהארץ-לכוונתהכותב'הדואגושוכח,רואהושמח'-2שאלה

ושמחעלזכותולחיותבה.

להשלכהלהווהוהשערהמההיהאומרהרמב"ןעלארץישראלשלהיום?-3שאלה

אפשרלענותעלהשאלותבמסגרתדיוןכיתתי.

עמוד�71

יישוב�הארץ�במקורותמטרה:�הכרתאמירותשונותשלחז"לעלחשיבותהעלייהלארץודמויותהיסטוריותשל

חכמיםחשוביםשעלולארץ

לצדהרמב"ןשעלהלארץומימשבמנהיגותואתהקשרביןעםישראללארץ-ישראל,

מוצגותבכרטיסיותדמויותיהםשליהושעבןנון,המנהיגשהחליףאתמשהרבנווהכניס

אתבניישראללארץלאחרארבעיםשנותנדודיםבמדבר;וכןרביזיראשעליוסופרביחידה

6שעלהלארץבגדרחבלים(מצר).

ישלשבץאתהמצווה(מקורה),אתשלושהאמרות(מקורותג,ד,ו)(1בתרשים(משימה

ואתשתיהדמויותהחסרותאשרמצוינותגםעלצירהזמן.

אםבכיתהישצירזמןגדול,מומלץלמקםאותןעליוולשיםלבלמאותהרבותשלהשנים

3שבתחתיתהעמוד.המפרידותביניהן.התייחסותלכךנמצאתגםבמשימה

חשיבותנטיעת-2מבוססתעלהתרשיםומחדדתאתהדגשהמיוחדשלכלמקורמשימה

העציםבארץ-ישראל(מקורג);חשיבותמצוותהישיבהבארץוהמגוריםבה(מקורו);

וחשיבותהישיבהבארץהעדיפהעלפניחברהטובה(מקורד).

שלאורךכלההיסטוריה-מתייחסתכאמורלצירהזמןולמסקנההנובעתממנו3משימה

קוימהמצוותיישובהארץעלידייהודיםיחידיםאובקבוצות.

4מתבקשיםהתלמידיםלשער,עלסמךהעובדהששניהמרכזיםהיהודייםבמשימה

מדועהרחיבוחז"לבנושאחשיבות-הגדוליםבתקופתחז"להיובארץ-ישראלובבבל

הישיבהבארץ.(הםרצולעודדאתהעלייהלארץולחזקאתהיושביםבה).

האםהםמרגישיםשהםעושיםמעשהחשוב-5פונהלעולמםשלהתלמידיםמשימה

בכךשהםגריםבארץ.

אתהמשימותבעמודזהמומלץלעשותבחברותות.כךיוכלולהיעזראחדבשניולבדוק

זהאתזה.

57

מפגש�עם�מדרשעמוד�72מטרה:�התמודדותעםטקסטמדרשיהמבטאגישותשונותשלחז"לביחסליישובהארץ

שתיאגדותחז"להמובאותכאןמתייחסותלנושאיישובהארץ.המסרשלהאגדההראשונה

הוא,שמצוותהישיבהבארץ-ישראלשקולהכנגדכלהמצוות(כלומר,היאהמצווההחשובה

מצדאחדרצונושלר'-ביותרבתורה).המסרשלהאגדההשנייהמבטאאמביוולנטיות

זיראלעלותלארץ,ומצדאחרעמדתוהנחרצתשלרביהודה,שהגלותהיאגזרהואסור

לעלותלארץעדשתבואהגאולהמשמים.

1-3הןשאלותשלהבנתהנקרא.שאלות

משימתהאתגרמקשרתויוצרתסינתזהביןהאגדההשניההמספרתעלר'זירא,לבין

כאשרהואסיכןאתעצמוועלהבגשר,6הסיפורעלעלייתולארץשאותוקראנוביחידה

חבליםובלבדשלאלעכבאתרגעההגעהלארץ.

רביהודה,הואהתחמקממנוכדילאלהתעמתאיתו.מכיווןשגישתוהייתההפוכהמזושל

6מתבקשיםהתלמידיםלהשליםאתסוףהאגדהעלר'זירא,עלבסיסהמדרשביחידה

שלאקבלאתגישתושלרביהודהועלהבסופושלדברלארץ-ישראל.

אפשרותלהעריך וכן קישורומיזוג מיומנויותלמידהחשובות: יששתי במשימהזו

קודמת.באמצעותהאםומהזוכריםהתלמידיםמיחידה

עמוד�73יישוב�הארץ�בתמונות

מטרה:הבנתשגשוגהשלהארץבימינוכמימושערךיישובהארץ

שניהצילומיםבעמודזה:שלהמטרופוליןתלאביבושלשדותעמקביתשאן,מעידיםעל

פיתוחההמדהיםשלהארץבהיבטהעירוניוהחקלאי.

התפתחותזובולטתעודיותרעלרקעציורושלנחוםגוטמןהמתאראתהעירתלאביב

בראשיתה,לפניכמאהשנה,וממחישאתהקפיצההאדירהשעשההיישובבארץבמאה

ועשריםהשניםהאחרונות.

שאלותא-גבצדהציור'העריםאשראהבתי'מוקדשותלעיוןבציורושלנחוםגוטמן,

שאלהדיוצרתדיאלוגביןהצילוםשלתלאביבבימינולביןציורזה.

58

מפגש�עם�שיר�-�גן�השקמיםעמוד�74מטרה:�הצגתזוויתאחרתליישובההמואץשלהארץ

1954עלידייצחקיצחקי.השיר'גןהשקמים'נכתבבשנת

השקמים,שפעםצמחובחולותתל-אביב,מסמליםאתהשינוישעברההעירמאזהיווסדה

ואתהיעלמותםבעקבותפיתוחההמואץ.השירמדברעלהגעגועים לאותם,1909בשנת

ימיםרחוקיםשבהםהעירהייתהבעיקרחולות,עצישיקמה,'וביתאחדעלהחוף'.

הגעגועיםלעברבאיםלידיביטויבשירבביטוייםהרביםשלו:'היוהיו','היתה','איאזבימים',

'נפנהמבטנואחור' ובשימושבפועליעברלכלאורךהשיר:'נערכו','צחקו','תוכנןונבדק',

'נבנה','נעלמו'.

המחירשלו.אתמקוםהפסטורליות-שירזהמבטאהיבטאחרשלערךיישובהארץ

והאינטימיותשאפיינואתתקופתהתוםהראשוניתתפסוהקדמהוהטכנולוגיה.

לחשובאיזוהשוואהעורךהמחברביןתלאביב-ההנחיההמצורפתלהאזנה/קריאה

ממקדתאתהתלמידיםבתוכןהשיר.-בראשיתימיהלתלאביבבימיו

1בתחתיתהשיריוצרתדיאלוגבינולביןתמונותהנוףוהציורשלגוטמןשבעמודשאלה

-הקודם

ביתאמתאראתהאווירההעולהגםבציורושלגוטמן,וביתבתואםאתתלאביבבימינו.

לימיםשבהםהיועצישקמהרביםבתלאביב,חולות-הדוברבשירמתגעגעלבראשיתיות

וביתאחדעלהחוף.

שירנוסףהמבטאאתהגעגועיםלמהשהיהפעם,הואהשיר'יכוללהיותשזהנגמר'

(מילים:יהונתןגפן,לחן:שםטובלוי)

מוריםשרוציםלהרחיבבנושאיכוליםלהציגגםאותו,ולערוךהשוואהביןהשירים.

עמוד�75

סוגרים�ענייןמטרה:�סיכום,הפנמה,ויצירהבנושאשליישובהארץ

הרשימההמובאתבפרקזהמסכמתאתהמשמעויותהשונותשלערךיישובהארץ.

המשימהלתתפרשנותאישיתלערךזהבכתב,בציוראובשיר,נועדהלסייעלהפנמת

הנלמדמצדאחד,ולעודדיצירהוביטויאישימצדשני('סינתזה'בטקסונומיהשלבלום).

התוצריםיהיועבורהמורהכלילהערכתהידעוההבנהשנרכשוביחידהזו.

מטרה:�היכרות�עם�היישוב�פקיעין�כמייצג�את�הרצף�היהודי�בארץ-ישראל�לאורך�כל�שנות�הגלות

מושגי�מפתח�ביחידה:�מולדת,�שימור�וחידוש.

www.peqiin.co.il/מקורות�העשרה:�1.�על�יצחק�בן-צבי�ועל�פקיעין�בקישור:�יצחק�בן�צבי�|�פקיעין��אנשים-בפקיעין/יצחק-בן-צבי www.e-mago.co.il/Editor/history-3164.htm2.�תולדות�פקיעין:�בקישור:�פקיעין�-�הכפר�בו�שרדו�משפחות�יהודיות���

מקורות�הליבה:�מקורות�חזותיים�-�תמונות�מפקיעין�ומיישובים�מתחדשים�נוספים.

59

‰˜È˙Ú†˙„ÏÂÓ�10יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�77ביחידה�זו�אנו�נפגשים�עם�דמות�שעבורה�ארץ-ישראל�היא�מולדת�במובן�הראשוני�של

המושג,�כלומר�המקום�שבו�נולד�אדם�ובו�נולדו�אבותיו�ואבות�אבותיו.

פותחים�ענייןמטרה:�מפגש�עם�נשיאה�השני�של�מדינת�ישראל,�יצחק�בן-צבי,�שעסק�בחקר�קהילות

ישראל�השונות�וברצף�ההתיישבות�היהודית�בארץ-ישראל

אחד�הביטויים�המרתקים�לקשר�בין�עם�ישראל�וארץ-ישראל�הוא�היישוב�פקיעין�בגליל,

שבו�נשמר�רצף�של�חיים�יהודיים�מימי�בית�שני�ועד�ימינו.

יצחק�בן-צבי,�מי�שהיה�לימים�נשיאה�השני�של�מדינת�ישראל,�התפעל�מאוד�מעובדה�זו,

חקר�אותה,�עמד�בקשר�עם�יהודי�המקום�וניסה�כמיטב�יכולתו�לעזור�לחידוש�היישוב�היהודי

בפקיעין.�מכאן,�שאין�כמוהו�מתאים�לספר�את�סיפורו�של�פקיעין.

שאלה�אפשרית�לפני�קריאה�-�לפי�איזו�הגדרה�הייתה�ארץ-ישראל�המולדת�של�הזוג�בן-צבי,

ולפי�איזו�הגדרה�הייתה�ארץ-ישראל�המולדת�של�יהודי�פקיעין?�(להיעזר�ב'יש�לי�מושג').

אפשר�להציע�לתלמידים�לביים�ולהציג�את�ביקורם�של�יצחק�וינאית�בן-צבי�בפקיעין�או

לדמות�ריאיון�איתם.

שאלה��1היא�שאלת�השערה�שמבוססת�על�ידע�כללי:�סימנים�יהודיים�הם�בית�כנסת,

מזוזה�במשקוף�הבית,�בית�עלמין,�עיטורים�של�סמלים�יהודיים�כגון�מנורה,�מגן�דוד,�שופר,

לולב�וכדומה.

שאלה��2היא�שאלת�הבנת�הנקרא.

שאלה��3היא�שאלת�הבנת�המשמעות�של�מה�שראו�-�שמעולם�לא�פסק�לחלוטין�היישוב

היהודי�בארץ-ישראל.

עמוד�78

סימנים�יהודיים�בפקיעיןמטרה:�הצגת�הסימנים�היהודיים�בפקיעין�המוזכרים�ב'פותחים�עניין'

עמוד�זה�הוא�תרגיל�התאמה�בין�המילולי�(המשפטים)�לחזותי�(התמונות):

�4-�ב

�5-�ג

�6-�ג

�1-�ה

�2-�א

�3-�ד

60

היישוב�המתחדש�בפקיעין- מטרה:�הצגת�פקיעין�החדשה�כהמשכה�של�פקיעין�העתיקה�בדרך�של�חידוש�(לעומת

שימור)

לצד�ההגדרה�של�'שימור'�וביטויו�אצל�מרגלית�זינאתי,�מועלה�בפרק�זה�מושג�ה'חידוש'

(חדש�לגמרי�או�חידוש�הישנות),�ומודגם�בהתחדשות�היישוב�היהודי�ב'פקיעין�החדשה'

שהוקם�לצדו�של�הכפר�העתיק.

התלמידים�מתבקשים�למלא�כרטיס�ביקור�של�פקיעין�החדשה,�באמצעות�הפניה�לאתר

האינטרנט�של�יישובי�הגליל�(פעילות�מתוקשבת),�ובכך�נפגשים�עם�קיומה�של�פקיעין

החדשה.

השאלות�שבתחתית�העמוד�על�פקיעין�כמבטאת�את�הזיקה�שבין�עם�ישראל�לארצו,

מקשרות�את�ההתיישבות�בפקיעין�לנושא�המרכזי�של�כיתה�ה'�-�עם�וארצו'.

מומלץ�להעלות�גם�שאלות�אלו�לדיון�כיתתי.

סיפורה�של�משפחה�בפקיעיןעמוד�79מטרה:�מפגש�עם�דמות�המייצגת�רצף�ושימור

מרגלית�זינאתי�היא�היהודיה�היחידה�המתגוררת�כיום�בפקיעין�העתיקה.�היא�צאצאית

למשפחה�שאילן�היוחסין�שלה�מגיע�עד�הכוהנים�בתקופת�בית�שני,�והיא�מייצגת�את�הרצף

ההתיישבותי�בפקיעין.

פועלה�במקום�ממחיש�פעילות�של�שימור�שהוא�הנושא�של�המשך�היחידה,�והגדרתו

המילונית�מופיעה�לצד�תמונתה�של�מרגלית�זינאתי.�פעולותיה�של�מרגלית�תואמות�את

הגדרות��3ו-�4ב'רגע�של�עברית'.

משימה��1מזמינה�את�התלמידים�לשאול�את�מרגלית�שלוש�שאלות,�ופונה�לאסטרטגיית

החשיבה�-�שאילת�שאלות.

משימה��2מעודדת�הבעה�בעל�פה�ומעלה�נקודות�הראויות�לדיון�כיתתי�בעקבות�הנלמד

בפרק�זה�-�על�משמעות�הזיקה�לארץ-ישראל�ועל�חשיבות�השימור,�ופונה�לאסטרטגיית

החשיבה�-�הצדקת�הידע�והערכתו.

עמוד�80

61

עמוד�82מספרים�על�עם�וארצו

מטרה:�שימוש�בחומרי�היחידה�לעיסוק�בנושא�מקורות�מידע

מקורות�מידע�מאפשרים�מסע�בזמן.

בחלק�הראשון�של�העמוד�מובאים�מקורות�מידע�שבהם�אנחנו�משתמשים�ללימוד

ההיסטוריה.�התרגיל�מתמקד�בנושא�הלימוד�הספציפי�שלנו�-�הקשר�בין�עם�ישראל�לארצו,

ומזמין�את�התלמידים�לבחור�מקור�מידע�אחד�ולכתוב�מה�יכול�המקור�הזה�ללמד�על

הקשר�בין�העם�לארץ.�לאחר�שכל�אחד�מן�התלמידים�בחר�מקור�המתאים�לו,�אפשר�לחלק

את�התלמידים�לקבוצות�על�פי�בחירתם,�כדי�שיעמיקו�בתשובתם�ויתנו�הסבר�מקיף�על

המידע�שניתן�להפיק�מהמקור�שבחרו.

כל�קבוצה�תציג�את�מסקנותיה�לפני�הכיתה.

בחלק�השני�של�העמוד�מוצגים�סמלים�ואתרים�המייצגים�את�מציאות�החיים�בארץ�כיום,

ואשר�יכולים�בעתיד�להעיד�על��קיומה�של�מדינה�יהודית,�לדוגמה:�דגל�ישראל�-�מעיד�על

קיומה�של�מדינה�יהודית�עצמאית,�בניין�הכנסת�-�מעיד�על�אופייה�הדמוקרטי�של�המדינה,

�שנים�לארץ-ישראל, �זיקה�היסטורית�ודתית�בת�אלפי �מעיד�על -� הכותל�המערבי

מוזיאון�יד�ושם�-�מעיד�על�שימור�זכר�השואה�שבה�נרצחו�שישה�מיליונים�מבני�עמה�על

ידי�הנאצים,�בעוון�היותם�יהודים.

עמוד�83סוגרים�עניין

מטרה:�סגירת�מעגל

פתחנו�בסיפורו�של�יצחק�בן-צבי�על�הקשר�בינו�לבין�פקיעין.�קשר�זה�הונצח�בשטר�של

מאה�השקלים.

התלמידים�מוזמנים�לאתר�את�הפרטים�בשטר�על�פי�רשימה�נתונה,

ובכך�לייצג�את�המידע�שלמדו�ביחידה.

עמוד�81

ישובים�מתחדשיםמטרה:�הכרת�ישובים�שונים�בארץ�שחודש�בהם�ישוב�יהודי�עתיק.

בראש�העמוד�מובא�מידע�על�ישובים�בארץ�שבעבר�היה�בהם�ישוב�יהודי�ואשר�התחדש

במהלך�השנים,�כדוגמת�פקיעין�החדשה.

מתחתיו�תרגיל�התאמה�בין�המילולי�(מידע�היסטורי�על�המקומות)�לחזותי�(תמונות�משוימות

של�המקומות):��א�-�����1ב�-�����3ג�-�����5ד�-�����4ה�-�2

מטרה:�הצגת�העלייה�לארץ-ישראל�כמימוש�הזיקה�שנשמרה�בין�העם�לארץ�לאורך�כל�הדורות

מושג�מפתח�ביחידה:�'עלייה'

מקורות�הליבה:�שיר�-�'המסע�לארץ-ישראל'.�פסוקים�מספר�בראשית�על�'עלייה'.�מאמר�חז"ל�על�מעמדה�הרוחני�של�ארץ-ישראל.

סיפור�חסידי�-�ר'�יעקב�שמשון�ואשת�רבו.

מקורות�העשרה:�כיוון�שהעלייה�מאתיופיה�מוצגת�בתחילת�היחידה,�ומוכרת�לתלמידים�רבים�באופן�אישי,�רצוי�להרחיב�את�הידע�על�אודות

עליית�יהודי�אתיופיה.�הקישו�בגוגל�את�המילים�'עליית�יהודי�אתיופיה'.�בחרו�בתוצאות�את�המאמר�שבאתר�סנונית�ו/או�את�המאמר

שבאתר�משרד�החינוך.

הכנות�מומלצות�לקראת�הלימוד:�מומלץ�להשמיע�בתחילת�היחידה�כרקע�ללימוד�את�השיר�'המסע�לארץ-ישראל',�זאת�בנוסף�על�העיון

בו�בפרק�'מפגש�עם�שיר'.

62

‰ÈÏچȯÂÙÈÒ�11יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�85על�הערך�'עלייה'�מובאות�ארבע�הגדרות�מילוניות.�ביחידה�נפגוש�בביטויים�השונים�של

הגדרות�אלו

פותחים�ענייןמטרה:�היכרות�עם�עליית�יהודי�אתיופיה�דרך�סיפור�אישי

סיפורה�של�שרה�רסקאי�קסאל�מפגיש�אותנו�באופן�ישיר�עם�סיפור�עליית יהודי�אתיופיה,

שהיתה�כרוכה�בסבל�רב�ובמחיר�חייהם�של�רבים�מהעולים.

כמו�כן�סיפורה�מציג�דרך�של�התמודדות�עם�החוויות�הקשות�והאובדן�שמוסיפים�ללוות

את�האנשים�שחוו�אותם.

הפנייה�האישית�של�הדמות�יכולה�לעזור�לתלמיד�להגיע�לתחושות�של�הבנה,�אמפתיה

והזדהות.

אפשר�להשתמש�בשאלה��1א�כמשימה�מקדימה,�ולבקש�מהתלמידים�לשים�לב�לקשיים

שעברו�על�העולים�מאתיופיה�בדרכם�לארץ.

שאלה��1על�שני�סעיפיה�היא�שאלת�הבנת�הנקרא.�הקשיים�שעליהם�מסופר�בקטע�-

הליכה�ממושכת�בלילות,�שוד�ורצח,�רעב�וצמא.�וכן�הרגשות�שמלווים�את�העולים�מאז�-

עצב,�געגועים.

שאלה��2פונה�להבנה�מעמיקה�של�התלמיד�והכרת�התיאטרון�ככלי�ביטוי�למצוקות�וכמאפשר

שיתוף�הקהל�בקשיים.

63

מפגש�עם�שיר�(המשך)שאלה��2יוצרת�דיאלוג�בין�שני�הטקסטים�-�הסיפור�של�שרה�ושיר�המסע.

בשניהם�מבוטאים�אותם�קשיים�שליוו�את�העלייה.

שאלות��3ו-�4פונות�למעורבות�הרגשית�של�התלמידים�למקרא�ולמשמע�הדברים�(צער,

רחמים,�הזדהות),�ושאלה��5מעמידה�את�המסע�של�יהודי�אתיופיה�לארץ-ישראל�בהקשרו

הכללי�-�מסע�שמימש�את�הזיקה�לארץ-ישראל�אשר�נשמרה�לאורך�מאות�רבות�של�שנים.

'טוב�לדעת'�שלצד�המשימות�משלים�את�המידע�על�מבצע�העלאת�יהודי�אתיופיה�במסגרת

'מבצע�שלמה'.

העלייה�לארץ-ישראלמטרה:�הבנת�משמעותו�של�המושג�'עלייה'�לארץ

לאחר�החלקים�הקודמים�שפנו�לצד�הרגשי�והסיפורי�של�העלייה,�פרק�זה�נותן�מקום�לבירור

לשוני�של�המושג�'עלייה',�הופעותיו�בתרבות�ישראל�ומשמעותו.

המקור�הלשוני�למושג�'עלייה'�הוא�השורש�ע.ל.ה.�שימוש�בשורש�זה�בהקשר�של�עלייה

לארץ�נעשה�כבר�במקרא�בספר�בראשית�בפרשת�לך�לך:�"ויעל�אברם�ממצרים".

מדברי�חז"ל,�על�הפסוק�בספר�דברים�"וקמת�ועלית"�לומדים�שבעיניהם�לארץ-ישראל�יש

גובה�רוחני�אליו�יש�לעלות,�אף�על�פי�שאין�לכך�הצדקה�טופוגרפית.

שאלות��1ו-�2מעמידות�את�התלמיד�על�ההבנה�שהגובה�של�הארץ�והעלייה�לארץ�הן�בעלות

משמעות�רוחנית�-�גובה�רוחני.�לביטוי�'להרים�עיניים'�המופיע�בשיר�יש�גם�כן�משמעות

רוחנית�ולא�פיסית�-�לקוות,�להתפלל�(שאלה�3).

מפגש�עם�שירעמוד�86מטרה:�היכרות�עם�שיר�המבטא�את�הסבל�הרב�שעבר�על�יהודי�אתיופיה

בראש�עמוד�זה�קטע�מידע�על�אודות�הזיקה�של�יהודי�אתיופיה�לארץ-ישראל,�מצבם

באתיופיה,�דרכם�לסודן�ו'מבצע�משה'�להעלאתם�ארצה.

השיר�'המסע�לארץ-ישראל'�מתאר�באופן�הנוגע�ללב�את�קשיי�המסע�לארץ-ישראל,�ומלווה

בשאלות�הממקדות�את�הקריאה�ועוזרות�להבנת�הרצף�והאירועים�הרמוזים�בשיר.

מומלץ�מאוד�להשמיע�את�השיר�לתלמידים.

הממד�הניגוני�חשוב�כאן�מאוד.�הלחן�והביצוע�מסייעים�באופן�משמעותי�להיכנס�לאווירה

ולחוש�את�החוויות�הקשות�המתוארות�בשיר�-�קשיי�ההליכה�(בית�א),�הרעב�והפחד�(בית

ב),�הרצח�והיתמות�(בית�ג),�הבדידות�(בית�ד),�ולמולם�עומדת�התקווה�להגיע�לארץ-ישראל

-�היעד�שנותן�את�הכוח�(הפזמון).

בבית�ד�יש�חריגה�קטנה�מתיאור�המסע�ורמז�על�הקושי�הצפוי�ליהודי�אתיופיה�לכשיגיעו

לארץ�-�הטלת�ספק�ביהדותם.

עלייה�זו,�הקרובה�יותר�לעולמם�של�התלמידים�מאשר�עליות�היסטוריות�רחוקות�-�בכוחה

לפתוח�לתלמידים�את�הצוהר�לנושא�העלייה�לארץ�מגלויות�שונות�ובתקופות�שונות.

עמוד�87

64

מניעים�לעליהמטרה:�התוודעות�למניעיה�השונים�של�העלייה�לארץ�בעזרת�הדמויות�שאיתן�נפגשו

התלמידים�ביחידות�קודמות

הטבלה�המוצגת�בעמוד�זה�היא�בת�חמישה�טורים�ובה�שבע�דמויות�של�אנשים�שעלו�לארץ

אשר�הוזכרו�ביחידות�הקודמות.�כל�אחד�ממניעיו�הוא.�השלמת�הטבלה�בעזרת�דפדוף

ביחידות�המצוינות�בה�במספרן�ובשמן,�ובעזרת�רשימת�המניעים�שמתחת��לטבלה,�תמחיש

את�הגיוון�במניעי�העלייה.

משימה�זו�יש�בה�גם�מן�החזרה�והסיכום,�וכלי�הערכה�למורה�לבדיקת�הידע�הנרכש�על

אודות�דמויות�אלו.

עליות�לאורך�הדורותעמוד�88מטרה:�הכרת�שרשרת�העליות�המתפרסת�על�פני�מאות�שנים

ציר�הזמן�וכרטיסיות�המידע�נותנים�סקירה�על�עליות�יהודים�לארץ�החל�מהמאה�ה-�13ועד

היום,�וממחישות�את�הקשר�החי�והרצוף�בין�העם�לארץ�לאורך�הדורות.

המסקנות�הנובעות�מהעיון�בציר�הזמן�ובכרטיסיות�שתחתיו�מנוסחות�בתרגיל�2.

התלמידים�מתבקשים�לבחור�חמישה�משפטים�נכונים�המופיעים�להלן�(מתוך�שבעה

משפטים�אפשריים):

א.�תופעת�העלייה�לארץ�נמשכה�לאורך�כל�הדורות.

ג.�יהודים�עלו�לארץ-ישראל�מארצות�שונות.

ד.�להקמת�מדינת�ישראל�קדם�גל�עליות�משמעותי.

ה.�הקמת�מדינת�ישראל�אפשרה�העלאת�יהודים�רבים�מתפוצות�שונות�לארץ-ישראל.

ו.�עליות�יהודים�מהתפוצות�לארץ�נמשכות�עד�ימים�אלו.

בחירה�נכונה�או�לא�נכונה�של�המשפטים�יכולה�להוות�עבור�המורה�כלי�הערכה�להבנת/אי

הבנת�המשתמע�מעיון�בציר�הזמן�והכרטיסים�הנלווים�אליו.

עמוד�89

‰˙ÏÚ†‡È‰†ı¯‡†ÂÊȇÓ

Ï··

‰È¯‚‰

ÈÈÒ†¯·„ÓØÌȯˆÓ

„¯ÙÒ

„¯ÙÒ

‰ÈÒ¯

‰ÈÙÂÈ˙‡

˙ÂÓ„‰†Ì˘

‡¯Èʆ߯

˘Â„

‰ÂÙȆԷ†·ÏÎ

ÈÂω†‰„‰Ȇ߯

Ô¢·Ó¯‰

È·ˆ≠Ô·†˜ÁˆÈ†‡È˘‰

χҘ†È‡˜Ò¯†‰¯˘

øı¯‡Ï†˙ÂÏÚφ‰Ï˘†ÌÈÚÈÓ‰†Âȉ†‰Ó

ÌÈÈ˙„

ÌÈÈ˙·¯˙†¨ÌÈÈÂÁËÈ·†¨ÌÈÈÂȈ†¨ÌȈÂÏȇ

ÌÈÈ˙„

ÌÈÈ˙„

ÌÈÈÓÂ‡Ï / ÌÈÈ˙„

ÌÈÈ˙·¯˙†¨ÌÈȯÂËÒȉ†¨ÌÈÈÂȈ

ÌȈÂÏȇ†¨ÌÈÈ˙„

65

עלייה�בסיפור�החסידיעמוד�90מטרה:�עדות�על�העלייה�וקשייה�מתוך�ז'אנר�ספרותי�נוסף�-�הסיפור�החסידי

כבר�נפגשנו�בסיפור�חסידי�ביחידה��6-�אהבת�הארץ.�שם�הקדמנו�וכתבנו:

"סיפורי�חסידים�הם�סיפורי�מעשיות�שסופרו�בעולם�היהודי�החסידי�במטרה�להעביר�דרכם

מסר�חינוכי.�הדמויות�בסיפור�יכולות�להיות�דמויות�חשובות�ומוכרות�או�דווקא�דמויות

פשוטות...�לסיפור�החסידי�'ניחוח'�משלו,�צורת�לשון�מיוחדת�ותוכן�אופייני"

במדריך�למורה�שם�מובאת�הפניה�למורה למאמר על�הסיפור�החסידי�באתר�דעת:www.daat.ac.il

הסיפור�החסידי�כגורם�מחנך�/�עינב�בן-דורי

יש�להקדים�לקריאת�הסיפורים�את�המידע�הקצר�על�עליית�החסידים�והבעל�שם�טוב

(ב'טוב�לדעת')�ולמצוא�את�עליית�החסידים�על�ציר�הזמן�שבעמוד�88.

את�הסיפור�ניתן�לקרוא�במליאה.�יש�להפנות�את�תשומת�לב�התלמידים�לשאלות�שבצד

הסיפור,�ולבקש�לשים�לב�תוך�כדי�קריאת�הסיפור,�לחלקים�שיש�בהם�תשובות�לשאלות.

אפשר�להציע�לתלמידים�לעבוד�בזוגות�-�לקרוא,�להציג�(האחד�יגלם�את�דמותו�של�ר'�יעקב

והאחר�את�האישה)�ולענות�על�השאלות�שבעקבות�הסיפור.

¯ÂÙÈÒ‰†˙·˜Ú·

על�פי�הסיפור,�ישיבה�בארץ-ישראל�והפרנסה�מיגיע�כפיים�סייעו�לאשה�להתמודד�עם

הקשיים�הרבים�ולקבל�אותם�ללא�רחמים�עצמיים.

מדבריה�ניתן�ללמוד�כי�תלמידי�הבעל�שם�טוב�עלו�ארצה�ממניעים�דתיים�(מצוות�ישיבה

בארץ-ישראל)�וערכיים�(פרנסה�מיגיעת�כפיים).

השאלה�השלישית�בחלק�זה�מזמנת�השוואה�בין�קשיי�העלייה�אז�והיום�(קשיי�פרנסה)�ובכך

יוצרת�קישור�בין�העליות�השונות�-�הדומה�והשונה.

עמוד�91

סוגרים�ענייןמטרה:�יצירת�קשר�הבנה�והזדהות��עם�עולים�באמצעות�עריכת�ריאיון

העלייה�ארצה�של�יהודים�מהפזורה�היא�מציאות�המתמשכת�עד�ימינו�אלו�ממש.

המשימה�של�'סוגרים�עניין'�עוסקת�בפן�האקטואלי�של�הנושא�ומזמנת�מפגש�חי�עם�עולים.

התלמידים�מתבקשים�לראיין�איש�או�אישה�שעלו�ארצה,�בעזרת�שאלון�נתון�ושאלות�שהם

עצמם�יוסיפו�(עבודה�בקבוצות).

השאלות�מהוות�חזרה�על�דברים�שנזכרו�ביחידה.

הריאיון�עצמו�מזמן�את�אסטרטגיית�שאילת�השאלות,�מיון,�עריכה�וניסוח�עד�שלב�יצירה,

שבו�מציגים�התלמידים�את�סיפור�העלייה�ששמעו.

מטרה:�מפגש�עם�המושבה�יסוד�המעלה�כמייצגת�את�חלקן�של�המושבות�הראשונות�בבניית�הארץ

מקורות�הליבה:�מקורות�חזותיים:�מפות,�תמונות�מיסוד�המעלה�ומחיי�החלוצים�במושבות.

מדרש�-�ישראל�ותבואתה,�שיר�-�'שירה�הנוער'�ופסוקים�מהתנ"ך.

הכנות�מומלצות�לקראת�הלימוד:�מומלץ�להשמיע�בתחילת�היחידה�כרקע�ללימוד�את�השיר�'שירה�הנוער',�זאת�בנוסף�על�העיון�בו�בפרק

'מפגש�עם�שיר'.

66

·Â˘È†‰È·�12יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�93המושג�'מתיישבים�חלוצים'�ממקד�את�התקופה�שבה�עוסקת�היחידה�לשבעים�השנים

שקדמו�להקמת�המדינה.

פותחים�ענייןמטרה:�סיפורה�של�המושבה�יסוד�המעלה

מידע�המובא�כסיפור�אישי�קליט�ומשכנע�הרבה�יותר.

ואכן�סיפורה�האותנטי�של�סמדר�סלע-לובובסקי�מצאצאיהם�של�מייסדי�המושבה�יסוד

המעלה�שבה�היא�מתגוררת,�מקרב�את�הדברים�ללב�הקוראים.

השאלה�הראשונה�מתחת�לדברים�שמספרת�סמדר�היא�שאלת�הבנת�הנקרא�-�הקשיים

שחוו�אנשי�יסוד�המעלה.�בשנים�הראשונות�היו�רעב,�תנאי�מגורים�קשים,�קדחת,�שוד

ובדידות.

שאלה�שנייה�היא�שאלת�ניתוח�-�המתיישבים�התעקשו�להיאחז�במקום�כי�היו�דבקים

במטרתם�ליישב�את�אדמת�הגליל�השוממה,�האמינו�בצדקת�דרכם�ובכוחם�להתגבר�על

כל�המכשולים.�מעקשנותם�ניתן�ללמוד�על�זיקתם�החזקה�לארץ�ישראל�ולערך�הבנייה

וההתיישבות�בארץ�ועל�המחיר�שהיו�מוכנים�לשלם�כדי�לממש�זיקה�זו.

שאלה�שלישית�היא�שאלת�הסקה�-�הדברים�שחיזקו�את�לב�המתיישבים:�אמונתם�הדתית,

הידיעה�שזו�ארצם,�תפיסתם�את�מעשה�ההתיישבות�כמעשה�חלוצי�חשוב,�הקשר�שחשו

למקום�שבו�הקריבו�את�חייהם,�ההתקדמות�האיטית�וההצלחות�הקטנות�-�כל�אלו�עודדו

אותם�להמשיך�ולא�להיכנע.

אפשר�להוסיף�ולשאול�את�התלמידים�אם�השיקולים�שהובאו�אז�בחשבון�רלוונטיים�גם

להיום,�בבואנו�להחליט�היכן�להתיישב.

מפות�מספרותמטרה:�המחשה�של�הבניין�והפיתוח�בארץ�מסוף�המאה�ה-19

שפת�המפות�היא�אחד�המרכיבים�באינטליגנציה�המרחבית�של�גרדנר.

ההשוואה�בין�שתי�מפות�ההתיישבות�בגליל�המזרחי,�משנת��1883ומ-�2011שווה�1000

מילים.

התבוננות�חטופה�מראה�שמאזור�שומם�שבו�נקודות�יישוב�ספורות�בשנת��1883הפך�הגליל

המזרחי�כיום�למאוכלס�בעשרות�יישובים�פורחים.

מומלץ�לעבוד�על�עמוד�זה�בחברותות,�מכיוון�שעבודה�של�איתור�וספירה�נוחה�יותר�בשניים.

עמוד�94

67

יישוב�הארץעמוד�95מטרה:�התבוננות�במשמעות�הלשונית�של�המילים�'יישוב�הארץ',�'התיישבות'�וכיוצא�בהן

ההתמקדות�במושבה�מזמנת�התבוננות�בשורש�המילה�יש"ב�וכיוצא�בזה:

יישוב�הארץ,�יישוב�קהילתי/עירוני/כפרי,�מושב,�ליישב,�התיישבות,

כל�אלו�במשמעות�של�ישיבה�כמגורים�-�גר,�שכן,�שהה�בקביעות,

לעומת�מילים�הנגזרות�ממשמעותו�הראשונית�של�שורש�זה:�ישב�בישיבה,�ישב�במארב,

ישב�בדין,�שבת�אחים,�יושב�ראש,�שב�ואל�תעשה�ועוד.

אפשר�להפנות�את�התלמידים�למילונים�או�למילונים�אינטרנטיים�לצורך�מציאת�מילים

מהשורש�יש"ב.

בתים�מספריםעמוד�96מטרה:�מפגש�חי�ככל�שניתן�עם�ההתיישבות�הוותיקה�והרצף�שלה�עד�ימינו

באמצעות�צילומי�הבתים�המשוחזרים�ברחוב�המייסדים�של�יסוד�המעלה,�וכן�סיפור

השלטים�על�האנשים�שבנו�אותם�ועל�החיים�המתקיימים�בהם�זה�דור�רביעי,�מופנמים

המסרים�על�היישוב�המתחדש�בארץ,�על�המסירות�המופלאה�של�החלוצים�וההמשכיות

של�מעשיהם�על�ידי�צאצאיהם.

ארבע�השאלות�בכרטיסי�המידע�מכוונות�להבנת�הנקרא�של�הכתוב�בשלטים.

ההזמנה�לשאול�שאלה�את�הצאצאים�החיים�בבית�הנראה�בתמונה�עושה�שימוש

באסטרטגיית�שאילת�שאלות.

אפשר�לחלק�את�הכיתה�לקבוצות,�ולדמות

מצב�שבו�חלק�מהילדים�בקבוצה�הם�בני

הבית,�וחלק�אחר�הם�התלמידים�השואלים

אותם�את�השאלות�שהכינו.

לאחר�מכן�ניתן�להחליף�תפקידים.

עמוד�97

68

מפגש�עם�מדרשעמוד�98מטרה:�הבנת�שגשוג�היישוב�החקלאי�מתוך�הרצף�ההיסטורי

מדרש�אבות�דרבי�נתן�מעמיד�שתי�תקופות�זו�כנגד�זו�-�תקופה�של�חקלאות�משגשגת

בארץ�לפני�החורבן,�לעומת�שממה�לאחריו.

השימושון�מספק�הסבר�למילים�הקשות.

והקומיקס�מביע�את�המדרש�בדרך�הומוריסטית.

שאלה��1מעלה�את�השפעת�היציאה�לגלות�על�הארץ�(היותה�לשממה)

שאלה��2מכוונת�למסקנה�הנובעת�מכך�(ארץ�ישראל�פורייה�כשעם�ישראל�יושב�בה)

שאלה��3מקשרת�את�המדרש�לתקופת�החלוצים�שמצאו�ארץ�שוממה�כמתואר

בחלק�השני�של�המדרש,�וחזונם�היה�להחזירה�למצב�המתואר�בחלק�הראשון�של�המדרש.

עמוד�99מפגש�עם�שיר

מטרה:�העמדת�הפרחת�השממה�כתיקון�למצב�הארץ�בשנות�הגלות

בפרק�זה�מתקיים�דיאלוג�בין�שיר�למדרש.

במדרש�מופיעה�האמירה�שבעקבות�היציאה�לגלות�אין�בארץ�כלום�-�שממה!

לאמירה�זו�עונה�השיר�-�נשוב�מן�הגולה�ונחייה�את�הארץ:

"מן�הגולה�ינהרו�אחינו

ארץ�מולדת�שבה�לתחייה".

והתשובה�ל'אין'�היא�לזרוע�ולנטוע:

"זו�ידך,�ידך�היא�הזורעת

�זו�ידך,�ידך�היא�הנוטעת"

משימה�המתלווה�לשיר�-�לחשוב�מה�תשובתם�של�החלוצים�לקושי�שעולה�ממדרש�חז"ל-

מכוונת�את�תשומת�הלב�לדיאלוג�זה.

המשימות�בעקבות�השיר:

שאלות��1-4הן�שאלות�הבנת�הנקרא.

בשאלה��5התלמידים�מוזמנים�להביע�את�עמדתם�על�המשפט�הידוע�"הנוער�הוא�העתיד"

בעקבות�המשפט�בשיר�"שירה�הנוער�שיר�עתידנו".

מומלץ��לעשות�זאת�במסגרת�דיון�כיתתי.

בשאלה��6נעשה�קישור�בין�המדרש�לבין�המצב�בארץ�בתקופתנו.

מטרת�המשימה�לכתוב�חלק�שלישי�למדרש:�"ולבסוף�היו�אומרים..."�היא�לנסות�לתאר

בלשון�חז"ל�את�מצב�ההתיישבות�בימינו.

זוהי�משימת�יישום,�והיא�נותנת�בידי�המורה�כלי�להערכת�הידע,�ההבנה�וההפנמה�של

הנלמד.

69

תמונות�מספרותעמוד�100מטרה:�מפגש�חזותי�עם�בניין�הארץ�בראשיתו

שלוש�התמונות�שהנציחו�את�עבודות�השדה�במושבות�הראשונות�מביעות�את�תחילתה

של�הפרחת�השממה,�את�החיבור�החדש�לארץ�ואת�הראשוניות.

הן�נותנות�ביטוי�חזותי�לשיר�"ארץ�מולדת�שבה�לתחייה"�ולמהפך�במצבה�של�הארץ�המתואר

במדרש.�כמו�כן�בתמונות�אלו�יש�ביטוי�להגשמות�חזון�הנביאים,�וביניהם�הנביא�עמוס

שמקור�א�הוא�ציטוט�ממנו:�"...וניגש�חורש�בקוצר";

ביטוי�למילוי�החיוב�לטעת�בארץ�עצי�מאכל,�כפי�שמובא�במקור�ב;

וכן�ביטוי�לפוריותה�של�הארץ�בשפע�ובאיכות�הענבים�שבה,�כפי�שמתואר�במקור�ג�בהקשר

של�סיפור�המרגלים.

למשימה��1שלושה�סעיפים:

הראשון�פונה�להבנה�הראשונית�של�התמונות,�שעל�פיהן�אנשי�המושבות�הראשונות

עסקו�בעבודת�אדמה.

השני�פונה�לחיבור�בין�החזותי�(התמונות)�למילולי�(הפסוקים):

בין�נטיעת�הפרדס�בפתח-תקוה�לציווי�לנטוע�בארץ�עצי�פרי,

בין�החריש�בראש-פינה�לחזון�עמוס.

בין�בציר�הענבים�בראשון-לציון�לאשכול�הענבים�שהביאו�המרגלים�מחברון.

הסעיף�השלישי�פונה�להערכה�כיצד�ראו�החלוצים�את�הפסוקים�-�כמודל�לחיקוי,�כהגשמת

חזון,�כמקור�השראה,�כמילוי�צו?

רצוי�לשמוע�בכיתה�עמדה�מנומקת�מכל�הצעה.

משימה��2יוצרת�דיאלוג�בין�בעל�המדרש�ובין�חקלאי�מאחת�המושבות�הראשונות,�במשימה

�זיהוי�קשרים, זו�נעשה�שימוש�בכמה�אסטרטגיות�למידה:�שאילת�שאלות,�השערה,

השוואה,�הסקה.

רצוי�לבצע�משימה�זו�בזוגות.�תלמיד�אחד�ייצג�את�בעל�המדרש,�והאחר�את�החקלאי.

הם�ישוחחו�ביניהם,�ישאלו,�יענו�ויסיקו�מסקנות.�אפשר�להזמין�זוגות�להציג�את�המפגש

ביניהם.

כתשובה�לשאלה���3-�אילו�יישובים�הפכו�לערים�ואיזה�נשאר�מושבה�-�אפשר�להציע

לתלמידים�למצוא�באינטרנט�באמצעות�חיפוש�שם�היישוב�במנועי�חיפוש�דוגמת�גוגל

(פתח-תקווה�וראשון-לציון�הפכו�לערים,�ואילו�ראש-פינה�נותרה�מושבה)

ניתן�לשאול�גם�מה�לפי�השערתם�הן�הסיבות�לכך�שחלק�הפכו�לערים�וזו�נשארה�מושבה.

70

הנה�ימים�באיםעמוד�101מטרה:�התמקדות�במקור�מספר�עמוס�שהוזכר�בעמוד�100

ניתן�להצביע�על�קשרים�בין�נבואת�עמוס�לבין�בניין�הארץ�ויישובה�ב-�130השנים�האחרונות.

מטרת�משימה��1-�לאתר�פעלים�שמבטאים�שיבה�לארץ�בניין�ופריחה�-�היא�ליצור�זיקה

לשונית�בין�שני�הדברים.

שיבה�לארץ-�ושבתי�את�שבות�עמי�ישראל,�ולא�יינתשו

בנייה�-�ובנו�ערים,�וישבו,�ונטעו�ועשו

פריחה�-�ושתו�את�יינם,�ואכלו�את�פריים

משימה��2מקשרת�בין�הנבואה�לתמונות�שבעמוד�הקודם

נטיעה�-�ציור�1,�חריש�-�ציור��2ובציר�-�ציור�3.

שאלה��3היא�שאלת�השערה�על�היחס�הרגשי�של�החלוצים�לנבואת�עמוס.

שאלה��4מזמינה�את�התלמידים�להביע�את�דעתם�המנומקת�בשאלה�אם�יש�בהתפתחות

הארץ�משום�התממשות�נבואת�עמוס.

שאלה��5מציעה�לתלמידים�להעלות�רעיונות�משלהם�שיתרמו�להגשמת�חזון�עמוס,�ובכך

מקרבת�את�הדברים�לעולמם.

סוגרים�ענייןעמוד�102מטרה:�סיכם,�קישור�לתנ"ך

החלוצים,�ובעיקר�בני�העלייה�הראשונה,�ראו�בתנ"ך�את�מקור�ההשראה�למפעלם.

אחד�הביטויים�לכך�היו�השמות�שהעניקו�למושבות�שהקימו.

להלן�הטבלה�המלמדת�על�מקור�השמות�של�המושבות�שהוזכרו�ביחידה.

התשובה�לשאלה��3-�מה�רצו�החלוצים�לבטא�בשם�שנתנו�למושבה�שלהם-�יכולה�להינתן�במליאה

כסיום�ליחידה�זו.

˜ÂÒÙ‰

כי�באחד�לחדש�הראשון

הוא�יסד�המעלה�מבבל

"אבן�מאסו�הבונים

הייתה�לראש-פינה"

ראשון-לציון�הנה�הנ<ם,

ולירושלם�מבשר�אתן"

ונ<תתי�לה�את-�כרמיה

משם�ואת-עמק�עכור

לפתח-תקווה

¯Â˜Ó‰

ספר�עזרא,

פרק�ז’,�פסוק�ט'

ספר�תהילים,

פרק�קי"ח,�פסוק�כב

ספר�ישעיהו

פרק�מא,�פסוק�כז

ספר�הושע,

פרק�ב,�פסוק�יז

˜ÂÒÙ‰†˘Â¯ÈÙ

בא'�ניסן�החלה�העלייה�מבבל

אבן�שבתחילה�סירבו�הבונים

לקבוע�אותה�בבניין�הפכה

לאבן�החשובה�ביותר�של

הבית

אני�הראשון�שאמרתי�לציון

שהנה�קורים�בארץ�מאורעות

חשובים

העמק�שלא�הצמיח�דבר�יהיה

למקום�פורה ויפיח�תקווה

בעובדי�אדמת�הארץ

‰·˘ÂÓ‰†Ì˘

יסוד�המעלה

ראש�פינה

ראשון�לציון

פתח�תקוה

71

שער�זה�עוסק�בחגי�ישראל�ובזיקתם�לארץ-ישראל.

השער�כולל�ארבע-עשרה�יחידות�לימוד�ועונה�על�יעדיה�של

התכנית�כפי�שהם�מנוסחים�בסילבוס:

זיהוי�הזיקה�בין�לוח�השנה�העברי�לבין�ארץ-ישראל:

עונות�השנה,�הטבע,�החי�והצומח.

בירור�הזיקה�בין�עם�ישראל�לארץ-ישראל�במועדי�השנה.

היכרות�עם�מנהגי�עדות�ומצוות�בחגי�ישראל

מטרה:�הכרת�לוח�השנה�העברי�ועידוד�השימוש�בו

מקורות�הליבה:�גלגל�המזלות�בציפורי,�עקרונות�הלוח�העברי�על�פי�הרמב"ם�במשנה�תורה.

מושגי�מפתח:�גלגל�מזלות,�לוח�לועזי,�לוח�עברי,�לוח�ההיג'רה.�שנת�חמה�ושנת�לבנה.

www.daat.co.il/daat/shabat/luach/ibur.pps�:מקורות�העשרה:�מצגת�על�לוח�השנה�העברי�בכתובתהכנות�מומלצות�לקראת�הלימוד:�צפייה�במצגת.

72

ȯ·Ú‰†‰˘‰†ÁÂÏ�13יחידה�מספר�

פותחים�ענייןעמוד�105מטרה:�היכרות�עם�גלגל�המזלות�-�לוח�עברי�עתיק

הדמות�הפותחת�היא�של�הארכיאולוג�זאב�וייס,�שעמד�בראש�משלחת�האוניברסיטה

העברית�בציפורי�אשר�חשפה�בין�השאר�את�בית�הכנסת�העתיק�מהמאה�החמישית.

בבית�כנסת�זה�פסיפס�מרהיב�ביופיו�המכיל�סיפורים�מקראיים�ומוטיבים�יהודיים�שונים,

ביניהם�גלגל�המזלות.

פסיפסים�נוספים�של�גלגל�המזלות�נמצאים�ברצפות�בתי�כנסת�עתיקים�רבים�בארץ:

בעוספיה,�בסוסיא,�בנערן,�בחמת�טבריה�ובבית�אלפא.�כולם�מתקופת�המשנה�והתלמוד.

(אפשר�לאתר�מקומות�אלה�במפה�שעל�לוח�הכיתה).

גלגל�המזלות�הוא�למעשה�לוח�החודשים�העברי.�סיפורו�של�זאב�וייס�ממחיש�לתלמידים

את�עתיק�ת�ימיו�של�הלוח�העברי.

הממצאים�הארכיאולוגים�מתקופת�חז"ל�מעמיקים�את�השורשים�שלנו�בארץ,�ומצביעים

על�הקשרים�התרבותיים�שלנו�עם�אבות�אבותינו�שישבו�כאן�לפני�אלפי�שנים.

הציור�המעגלי�של�חודשי�השנה�מבטא�את�מחזוריות�השנה.

עמוד�106

מעגל�השנהמטרה:�עיון�בפסיפס

עמוד�זה�מתייחס�לגלגל�המזלות�שעליו�סופר�בעמוד�הקודם.

משימה��1היא�איתור�ידע.

אמנם�בגלגל�המזלות�בציפורי�היו�כתובים�כל�החודשים�העבריים�כפי�שהם�מוכרים�לנו

היום,�אך�לצערנו,�לא�כל�השמות�נשתמרו.

במשימה��2מוזמנים�התלמידים�להשלים�את�החודשים�החסרים�בפסיפס�בעזרת�יומן/לוח

שנה�של�ימינו.�משימה�זו�מזמנת�חזרה�ושינון�של�שמות�החודשים�העבריים,�וממחישה�את

הרלוונטיות�של�הפסיפס�העתיק�לימינו.

בצד�ימין�מובא�רישום��מדויק�של�הפסיפס�שמאפשר�את�ביצוע�המשימה.

משימה��3עומדת�על�נתונים�נוספים�העולים�מהפסיפס�-�ארבע�עונות�(תקופות)�השנה.

שמות�העונות�(התקופות)�מבוססים�על�החודשים:

תקופת�ניסן�(אביב);�תקופת�תמוז�(קיץ);�תקופת�תשרי�(סתיו);�תקופת�טבת�(חורף).

העובדה�שהתקופות�בפסיפס�תואמות�את�עונות�השנה�בארץ-ישראל,�מחזקת�את�התובנה

שהלוח�העברי�הוא�לוח�ארצישראלי�המבוסס�על�הקשר�שבין�הארץ�לבין�החגים�הנחגגים�בו.

בויקיפדיה,�תחת�הערך�'ציפורי'�(יישוב�עתיק),�יש�צילום�של�גלגל�המזלות.

ניתן�להקרין�תמונה�זו�על�קיר�הכיתה�ולאפשר�התרשמות�רבה�יותר�מן�הפסיפס.

73

עמוד�107

מחובריםמטרה:�חיבור�הנושא�לעולם�התלמידים�והבנת�הרלוונטיות�של�הלוח�העברי�לחייהם

בעמוד�זה�נשאלים�התלמידים�על�תאריך�לידתם�ועל�האופן�שבו�הוא�מצוין�-�לועזי/עברי

או�שניהם.

תלמידים�שנולדו�בסמוך�לחג�כלשהו,�למשל�בחנוכה,�יכולים��להבחין�בפער�שנוצר�לפעמים

בין�יום�הולדתם�הלועזי�ליום�הולדתם�העברי.

באמצעות�תעודת�הזהות�הם�למדים�שלתאריך�העברי�יש�מעמד�רשמי�במדינת�ישראל,

לצד�התאריך�הלועזי�המקובל�בעולם�המערבי.

לוחות�השנה�השוניםעמוד�108מטרה:�היכרות�עם�לוחות�שנה�שונים�ומאפייניהם

שלוש�הדתות�הגדולות�במערב�פיתחו�כל�אחת�לוח�שנה�שונה.

הלוחות�בנויים�על�פי�עקרונות�שונים,�בכל�אחד�מהם�נקודת�התחלה�שונה,�והם�מבוססים

על�שיטות�חישוב�אחרות.

כל�לוח�נוצר�מתוך�התרבות�שבה�צמח.�נקודת�ההתחלה�שלו�מציינת�את�התפיסה�הדתית

וכך�גם�החגים�שעליו.�למשל�חג�המולד�הנוצרי�לעומת�ראש�השנה�היהודי.

במשימה��1מתבקשים�התלמידים�לענות�מתוך�ידע�אישי�מהי�השנה�העברית,�מהי�השנה

הלועזית�ומהי�השנה�המוסלמית.�על�השאלה�האחרונה�הם�יתקשו�לענות�כי�היא�אינה

מופיעה�בלוחות�השנה�הנפוצים.

(אגב�יש�לציין�כי�הספירה�המוסלמית�לא�לוקחת�בחשבון�את�השמש,�ולכן,�למרות�שבתרגיל

חשבון�פשוט�יוצא�שבשנת��2012השנה�המוסלמית�היא��1390-�אם�נתבונן�בלוח�שנה

מוסלמי�נגלה�ש�2012השנה�היא�1434-1433)

משימה��2ממחישה�את�נקודת�ההתחלה�של�הלוחות�השונים�על�ציר�הזמן�ומסייעת

להפנמת�הידע�שניתן�בעמוד�זה.

עמוד�109

לוח�השנה�העברימטרה:�הבנה�בסיסית�של�חישוב�הלוח�העברי

הלוח�העברי�הוא�לוח�ירחי�-�החודשים�נקבעים�על�פי�זמן�הקפת�הירח�את�כדור�הארץ�-

אך�הוא�מתחשב�גם�בלוח�השמשי.

בעמוד�זה�ניתן�הסבר�קצר�כיצד�נעשה�החישוב.

רק�הלוח�העברי�משלב�בין�מחזור�השמש�ומחזור�הירח.�הלוח�הלועזי�מתחשב�רק�בשנת

השמש�ואילו�הלוח�המוסלמי�מתחשב�רק�בשנת�הירח.

�לקבל�בגוגל�תמונות. �ניתן �תמונות�ותרשימים�הממחישים�את�הנושא, הסבר�נוסף,

בהקלדת�המילים:�'סיבוב�כדור�הארץ�סביב�השמש',�או�'סיבוב�הירח�סביב�כדור�הארץ'.

מומלץ�להקרין�על�מסך�את�התמונות.

74

עמוד�110

לוח�השנה�העברי�במקורותמטרה:�הכרת�המקורות לקביעת�הלוח�העברי

הרמב"ם,�בספרו,�משנה�תורה',�סיכם�את�עקרונות�הלוח�העברי�ומקורותיהם.

במסגרת�'טוב�לדעת'�מובא�מידע�קצר�על�הרמב"ם�ועל�חיבורו�החשוב�'משנה�תורה'.

להרחבה�נוספת�מומלץ�להיכנס�לקישור�הבא:�אנציקלופדיה�יהודית�דעת�-�משנה�תורה

www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=229�;לרמב"ם

דברי�הרמב"ם�מעוצבים�בדרך�שבה�עוצבו�המדרשים,�כדי�להקל�על�הבנתם.

מימין�לטקסט�כרטיסיות�המבהירות�את�המבנה�הפנימי,�ומשמאלו�שאלות�להבנת�הנקרא.

בתחתית�העמוד�קומיקס�שנועד�לחדד�את�המסר�בדרך�חזותית�והומוריסטית.

סוגרים�מעגל:

הרמב"ם�הבהיר�ש'חודשי�השנה�הם�חודשי�הלבנה�...והשנים...�הם�שני�חמה'.

לכן�יוצרי�הפסיפס�בציפורי�יצרו�במרכז�המעגל�את�השמש�ואת�הירח�גם�יחד�בחלק�זה

נעשה�קישור�בין�עקרונות�הלוח�העברי�לציור,�מיזוג�וייצוג�הידע.�ההסבר�שייתנו�התלמידים

לשאלה�מאפשר�למורה�להעריך�את�רמת�ההבנה�שלהם�בנושא�הלוח�העברי.

עמוד�111

חגי�ישראלמטרה:�הבנת�מרכזיותה�של�ארץ�ישראל�בקביעת�זמני�החגים

פעילות�זו�מדגימה�את�הקשר�בין�לוח�השנה�העברי�לארץ-ישראל�ולעונות�השנה�בה.

על�פי�התורה,�פסח�נחגג�בחודש�האביב,�ולכן�לעולם�יחול�פסח�באביב�של�ארץ-ישראל

ולא�באביב�של�אוסטרליה.

בעזרת�הפעילות�המתוקשבת�יגלו�התלמידים�שחג�הפסח�(כדוגמה)�חל�בכל�שנה�באותו

תאריך�עברי�אבל�התאריך�הלועזי�משתנה.�כך�הם�ייווכחו�שיש�פער�בין�הלוח�העברי�ללועזי,

ושהחגים�נקבעים�תמיד�על�פי�הלוח�העברי.

הקטע�מתחת�לפעילות�המתוקשבת�מסכם�את�מעמדו�של�לוח�השנה�העברי�בקביעת

החגים,�וסוקר�בקצרה�את�שלושת�סוגי�החגים�הנהוגים�היום�-�חגים�שנקבעו�בתורה�(כמו

פסח),�חגים�שנקבעו�בתקופת�חז"ל�(כמו�חנוכה),�וחגים�חדשים�(כמו�יום�העצמאות).

בעקבות�זאת�מומלץ�לערוך�דיון�כיתתי�בשתי�השאלות�שבתחתית�העמוד�-�על�חשיבותו

של�לוח�שנה�אחיד,�ועל�השפעתו�של�הלוח�העברי�על�הזיקה�שבין�עם�ישראל�לארץ-ישראל.

דנים�בתאריך�העבריעמוד�112מטרה:�בדיקת�ההפנמה�ומידת�ההסכמה�עם�שאלת�חשיבותו�של�הלוח�העברי

בחירת�ההיגדים�בנושא�לוח�השנה�העברי�מאפשרת�הערכת�הידע�(פעילות�1).

סיכום�עמדה�אישית�בנושא�השימוש�בתאריך�העברי,�בנוי�על�הידע�שנרכש�בלימוד�היחידה,

וכולל�טיעון,�הצדקה�או�שלילה�(פעילות�2).

פרק�זה�מקנה�למורה�כלי�להערכת�הידע�ולהפנמת�המסר�העולה�מהיחידה.

סוגרים�ענייןמטרה:�יישום�ויצירה

לסיום�מוזמנים�התלמידים�ליצור�בעצמם�לוח�שנה�עברי�מעגלי,�ולהשתמש�בו�בחייהם�-

לכתוב�את�החודשים,�להוסיף�חגים�וימי�הולדת,�לקשט�ולהוסיף�תמונות.

יחידה�זו�הנה�השלמה�ליחידת�לוח�השנה�העברי�הבנוי�על�קידוש�החודש

מטרה:�הבנת�מהותו�של�ראש�חודש�ומשמעותו�כיום�ייחודי�במורשת

מקורותהליבה:�משנה�במסכת�ראש�השנה�על�קידוש�החודש,�מנהגי�ראש�חודש

מושגימפתח:�ראש�חודש,�קידוש�החודש,�מנהגי�ראש�חודש

www.snunit.k12.il/sachlav/db/rosh/upload/.g43/moon_phases.html�:העשרה:�הירח�ומופעיו�-�בקישורמקורות

75

˘„ÂÁ†˘‡¯�14יחידה�מספר�

סיפורו�של�ראש�חודשמטרה:�הקניית�מידע�על�תהליך�קידוש�החודש

בראש�פרק�זה�מידע�כללי,�שמקצתו�כבר�נמצא�ב'פותחים�עניין'.

אולם�כאן�הוא�מובא�בהרצאת�דברים�ולא�מוטמע�בתוך�הסיפור.

ב'טוב�לדעת'�יש�התייחסות�למושג�'קידוש�החודש'�-�'קידוש'�מלשוןקדושה�-�הענקת

משמעות�דתית�וחגיגית�ליום�שנקבע�כראש�חודש.

בהמשך�מובא�ציטוט�מהמשנה�המתאר�את�תהליך�קידוש�החודש.

המשנה�מעוצבת�כעיצוב�המדרשים�בספר�זה.�היא�מחולקת�לפסקאות.�לימינה�כרטיסיות

המבהירות�את�המבנה�הפנימי,�ומשמאלה�שאלות�הבנת�הנקרא.

לצד�המשימות�מובאות�מילים�שפירושן�משולב�במדרש�ויש�להוסיפן�לשימושון.

המשנה�מתארת�שהעבירו�את�ההכרזה�על�ראש�חודש�באמצעות�לפידים�בראשי�ההרים.

שאלה��1מזכירה�את�דרכי�התקשרות�בעבר�-�יונת�דואר,�שליחים.

שאלה��2מתבקשת�מעידן�התקשורת�שבו�אנו�חיים�-�איך�נהוג�כיום�להפיץ�הודעות.

התשובה�לשאלה��3-�היה�חשוב�שההודעה�תגיע�בזמן�בגלל�החגים.

שאלה�זו�גם�יוצרת�קישור�עם�הנלמד�ביחידה��13-�לוח�השנה�העברי.�שם�למדנו�שהחגים

נקבעים�על�פי�לוח�השנה�העברי.

שאלה��4מבוססת�על�ידע�קודם�-�אנחנו�יודעים�מתי�חל�ראש�חודש�על�פי�לוח�השנה.

114עמוד

113יש�לי�מושגעמודבראש�היחידה�מובא�הסבר�למושג�שהוא�גם�שם�היחידה�-�'ראש�חודש'.

פותחים�ענייןמטרה:�הצגת�הנושא�באמצעות�דמות�דמיונית�מהתקופה�שבה�קידשו�את�החודש�בראייה

על�פי�המסופר�במסכת�ראש�השנה,�היום�של�קידוש�החודש�בימי�בית�שני�היה�יום�חגיגי

ומרגש.�כדי�לסייע�לתלמידים�"להיכנס"�למציאות�לא�מוכרת�מלפני�אלפי�שנים,�נבחרה

דמות�של�ילדה�בת�גילם�המציגה�את�הנושא�מזווית�אישית-חווייתית,�וזאת�על�סמך�המשנה.

מומלץ�להקדים�לקריאה�מטלה�כלשהי.�אפשר�לשאול�-�מה�הקשר�בין�סיפורה�של�אפרת

לבין�הנושא�של�היחידה�הקודמת�-�לוח�השנה�העברי�-�ובכך�ליצור�רצף�בין�שתי�היחידות.

מציאות�קידוש�החודש�אינה�מוכרת,�אך�לעומת�זאת�מופעי�הירח�השונים�מוכרים.

שאלה��1מזמינה�אותם�לשער�בעזרת�התרשים�בעמוד�על�איזה�מופע�ירח�העידו�הזוגות,

ולקשר�בין�תופעה�מוכרת�לדברים�שקראו.

שאלה��2מתמקדת�במשתמע�מסיפורה�של�אפרת�(הבנת�התוכן).

76

המשך�הפרק�סיפורו�של�ראש�חודשבראש�העמוד�מובא�קומיקס�שנועד�לחדד�את�המסר�בדרך�חזותית�והומוריסטית.

השלמת�החסר�בקומיקס�הוא�תרגיל�הבנה�ברמת�תרגום�-�להכניס�את�לשון�המשנה

למסגרת�של�קומיקס.

פרק�זה�חותם�במידע�קצר�על�כך�שקידוש�החודש�נעשה�רק�בארץ�ישראל,�ובכך�מהווה

ביטוי�נוסף�לקשר�בין�מורשת�ישראל�לארץ-ישראל�ובין�העם�לארצו,�ועל�כך�שקידוש�החודש

על�פי�עדים�פסק�במאה�הרביעית,�ובמקומו�נקבע�לוח�שנה�קבוע.

115עמוד

מנהגי�ראש�חודשמטרה:�הכרת�מקומו�של�ראש�חודש�במסורת�ישראל

במסורת�ישראל�בא�לידי�ביטוי�ייחודו�של�ראש�חודש�בתפילה�מיוחדת.

מידע�על�כך�מובא�ב'טוב�לדעת'.

מימין�ל'טוב�לדעת'�מובא�צילום�של�תפילת�'יעלה�ויבוא'�המוזכרת�ב’טוב�לדעת'.

במשימה�מובאים�שני�מנהגי�ראש�חודש�שמקורם�במה�שנלמד�עד�כה.

המנהג�להכריז�על�ראש�חודש,�מקורו�בהכרזה�של�קידוש�החודש'�והמנהג�לעשות�סעודה

-�מקורו�בסעודה�שנעשתה�בבית�יעבץ'�עליה�למדנו�ב'פותחים�ענין'.

משימה�זו,�יש�בה�זיהוי�קשרים.

116מנהגי�עדות�בראש�חודשעמודמטרה:�מידע�על�מנהגי�ראש�חודש�שונים�בקהילות�שונות

לאחר�המידע�על�מנהגים�שונים�הנוהגים�בראש�חודש,�מוזמנים�תלמידים�שבמשפחתם

מציינים�את�ראש�חודש�לשתף�את�חבריהם,�וכן�ליישם�את�מה�שלמדו�עד�כה�במסגרת

כיתתית,�ולהציע�דרכים�כיצד�לציין�ראשי�חודשים�בכיתה.

מומלץ�מאוד�לקחת�את�הצעות�התלמידים�כהצעות�אופרטיביות�ולהפוך�את�ראש�חודש

ליום�מיוחד�שמציינים�אותו�בכיתה�על�פי�הצעות�התלמידים,�כחלק�מחיי�החברה�בכיתה.

סוגרים�ענייןמטרה:�אזכור�ברכה�הנוהגת�בראש�חודש

מנהג�נוסף�על�אלו�המצוינים�למעלה�הוא�לברך�איש�את�רעהו�בברכה�מיוחדת�-�"חודש

טוב".�ברכה�זו�היא�הפתרון�לחידת�החודש.

היחידה�פותחת�וסוגרת�במופעי�הירח�השונים.

מטרה:�ציון�א�ו-ב�בתשרי�כנקודת�התחלה�חדשה�-�ראש�השנה�היהודית�על�פי�הלוח�העברי

מושגי�מפתח�ביחידה:�ראש�השנה,�איגרת�שנה�טובה

מקורות�הליבה:�מסכת�ראש�השנה�דף�י�עמוד�א,�השיר�'בראש�השנה'�של�נעמי�שמר,

מקורות�חזותיים�-�איגרות�שנה�טובה�מתקופות�שונות

הכנות�מומלצות:�מומלץ�להשמיע�בתחילת�היחידה�כרקע�ללימוד�את�השיר�'בראש�השנה',�זאת�בנוסף�על�העיון�בו�בפרק�'מפגש�עם�שיר'

77

‰˘‰†˘‡¯�15יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�117בראש�היחידה�מובא�הסבר�על�ראש�השנה�-�א�ו-ב�בתשרי�כפתיחת�השנה�העברית�החדשה

פותחים�ענייןמטרה:�מפגש�עם�אמן�שציוריו�עיטרו�אגרות�שנה�טובה

משה�כגן�הרבה�לצייר�את�נופי�הארץ�בכלל�ונופי�הגליל�בפרט,�ורבים�מציוריו�שימשו�לאיגרות,

שנה�טובה�ובכך�יצרו�זיקה�בין�הארץ�לנושא�היחידה�-�ראש�השנה.

שאלה��1עוסקת�בתוכן�הדברים�הכתובים�בשמו�של�משה�כגן,�והיא�שאלת�הבנה.�בדבריו

אומר�משה�כגן�שבחר�לצייר�את�נופי�הארץ�כי�הם�מספקים�לו�השראה.�מהעמקה�בסיפורו

ניתן�לשער�כי�לנופי�הארץ�יש�משמעות�מיוחדת�על�רקע�עברו�כפליט�שואה.

אפשר�להקדים�את�שאלה��1לקריאה�ובכך�להפוך�את�הקריאה�למשמעותית.

שאלה��2עוסקת�באיגרת�הברכה�שצייר�כגן�ויש�בה�א.�איתור�מידע�מילולי�(האיחולים�-�שנה

טובה,�שנת�שפע)�ב.�איתור�מידע�חזותי�באמצעות�שבעת�המינים�שבהם�נשתבחה

הארץ,�הנערות�המסמלות�פוריות�וסלי�הביכורים�על�ראשן.�כל�אלה�מבטאים�שפע.

שאלה��3פונה�לעולמו�של�התלמיד�-�האם�ובאיזו�דרך�הוא�שולח�איגרת�ברכה�לראש�השנה.

הראש�של�השנהמטרה:�הכרת�ראש�השנה�כיום�של�התחלה�בספרות�חז"ל

התלמוד�הבבלי�מונה�כמה�התחלות�חדשות�שאירעו�בראש�השנה.

הראשונה�-�בריאת�העולם,�התחלה�קוסמית,�והשאר�-�התחלות�של�עם�ישראל.

שאלה��1-�כיצד�כל�פרט�מציין�התחלה�חדשה�-�היא�שאלת�ניתוח,�ומבוססת�על�ידע�קודם.

לידת�האבות�אברהם�ויעקב�והיפקדותה�של�שרה,�שהיא�ראשית�ההריון�של�יצחק�הם

התחלת�שושלת�אבות�האומה�-�אברהם,�יצחק�ויעקב.�לכך�קשורה�גם�היפקדותה�של�רחל

שהשלימה�את�מניין��12שבטי�ישראל�-�תשתית�של�עם�ישראל.

ביטול�עבודת�הפרך�היווה�את�תחילת�השחרור�משעבוד�מצרים�והשלב�הראשוני�ביציאת

מצרים�שבה�הפכו�בני�ישראל�משבטים�לעם.

מומלץ�לענות�על�שאלה�זו�במליאת�הכיתה,�תוך�שימוש�בציר�זמן�שימקד�את�התקופות

המוזכרות:�בריאת�העולם,�אבות,�יציאת�מצרים.

שאלה��2מחברת�את�תפיסת�ראש�השנה�כיום�של�התחלות�לחוויות�התלמידים�-�ההתחלות

שהיו�והתחלות�שיהיו.

'טוב�לדעת'�משלים�את�המידע�על�ראש�השנה�כנקודת�התחלה,�בהביאו�גם�את�התפיסה

המקראית�שהשנה�מתחילה�בחודש�ניסן�ביציאת�מצרים.

עמוד�118

78

מפגש�עם�שירמטרה:�ראש�השנה�כיום�של�התחלה�בשירה�של�נעמי�שמר

נעמי�שמר�חיברה�שיר�לכבוד�ראש�השנה�-�יום�של�התחלה�חדשה�ושילבה�בתוכו�את

התחדשות�הטבע,�היצירה�והתפילה.

מומלץ�מאוד�להשמיע�את�השיר�ולשיר�אותו�בכיתה,�ובכך�לשדרג�ולגוון�את�ההוראה.

שאלה��1היא�שאלת�הבנה�-�הדברים�שהתחדשו�בעיני�המשוררת�בראש�השנה�הם�השושנה,

הסירה�הלבנה�שהגיעה,�הסתיו,�החצב,�המנגינה,�השנה.

שאלה��2מקיימת�דיאלוג�בין�דברי�חז"ל�לשיר.�בשני�המקורות�מדובר�על�התחלות.�אך

בדברי�חז"ל�מדובר�על�התחלות�היסטוריות�מצד�זמנן�ומצד�משמעותן,��ואילו�בשיר�מדובר

על�התחלות�בהווה�ובהקשר�טבעי,אנושי�ואישי.

שאלה��3מזמינה�הבעת�עמדה�על�העיתוי�של�ראש�השנה�-�עונת�הסתיו.�והתאמתה�או�אי

התאמתה�להתחלות�חדשות.

יש�מקום�לדון�בשאלות�2ו-�3במליאת�הכיתה.

תפילת�'אבינו�מלכנו'�היא�תפילה�מיוחדת�הנאמרת�מראש�השנה�ועד�סוף�יום�הכיפורים.

ב'טוב�לדעת'�מובא�מידע�קצר�על�תפילה�זו.

בתרגיל��4מובאת,�לצורך�השוואה,�שורה�מתפילתה�של�נעמי�שמר�-�'שיפה�ושונה�תהא

השנה�אשר�מתחילה�לה...'�ושורה�מתפילת�'אבינו�מלכנו'�-�'אבינו�מלכנו�חדש�עלינו�שנה

טובה'.

יש�דמיון�רב�בין�התפילות,�אף�על�פי�ששפתן�שונה�(הרי�נכתבו�בפער�של�למעלה�מ-1500

שנה),�אך�הרעיון�שהן�מביעות�דומה.

השיר�מייחל�שהשנה�החדשה�תהיה�יפה�ושונה,�ואילו�התפילה�מייחלת�שהשנה�החדשה

תהיה�שנה�טובה.

בשיר�אין�נמען�ברור,�לעומת�התפילה�המופנית�לאלוהים.

בשני�השירים�ביטויי�ראשית�-�מתחילה�/�חדש,�ותיאורי�שנה�-�יפה�/�טובה.

סעיף�ד�פונה�להבעת�עמדה�ותחושה�אישית�מול�התפילות.

עמוד�119

תפילת�'אבינו�מלכנו'�-�העשרה�למורה:

תפילת�'אבינו�מלכנו'�מופיעה�כבר�בסדר�רב�עמרם�גאון,�הסידור�הקדום�ביותר�שהגיע

לידינו.�מקור�התפילה�הוא�בגמרא�(מסכת�תענית�כ"ה,�ע"ב).�הגמרא�מספרת�שהחכמים

גזרו�תענית�ציבור�ורבי�אליעזר�התפלל�והתפלל,�ולא�ירדו�גשמים.�החליפו�רבי�עקיבא

ואמר:�'אבינו�מלכנו�חטאנו�לפניך.�אבינו�מלכנו�אין�לנו�מלך�אלא�אתה',�ומיד�החל�הגשם

לרדת.�כאשר�ראו�חכמים�את�חשיבותה�הגדולה�של�תפילת�אבינו�מלכנו'�הוסיפו�לה

ותיקנו�שיאמרו�אותה�בימי�הסליחות.�חלק�מן�התפילה�הולחן.

באתר�פיוט:�http://www.piyut.org.il/cgi-bin/search.pl הועלו��12לחנים�של'אבינו�מלכנו'�מקהילות�ישראל�השונות.

79

לשנה�טובהעמוד�120מטרה:�היכרות�עם�מנהג�איחולי�שנה�טובה�והשתמרותו�לאורך�הדורות

כל�אחת�מאיגרות�הברכה�המובאות�בהמשך�נותנת�ביטוי�לתקופה�שבה�צוירה.

הפעילות�בפרק�זה�משלבת�איתור�מידע�מהאיגרת�עצמה,�איתור�מידע�מהאינטרנט�על

התקופות�שבה�צוירו�האיגרות,�מיזוג�בין�השניים�והסקת�מסקנות.

באיגרת�הראשונה�נראים�חיילים�יהודים�בצבאות�זרים�מתפללים�תפילה�יהודית,�דבר�המעיד

על�שמירת�זהותם�גם�בעיצומה�של�מלחמה.

באיגרת�מצוטט�מקור�מתפילת�העמידה�על�גבורתו�של�אלוהים.�והוא�מלמד�על�אמונתו

ותקוותו�של�הצייר�שגבורת�האל תעמוד�לצדם�של�הלוחמים.

האיחול�באיגרת�השנייה�ששלח�עולה�למשפחתו�-�שנת�גאולה�וישועה�-�מבטא�את�המאוויים

של�השולח�לראות�בבניין�הארץ�ובבניין�ירושלים�המיוצגת�בציור�הכותל�המערבי,�בהיותו

שריד�בית�המקדש�-�מושא�הגעגועים�של�היהודים�בשנות�הגלות�הארוכות.

האיגרת�השלישית�שכולה�טבע�ואופטימיות�נותנת�ביטוי�לתקווה�לשלום�שליוותה�את

העשייה�החלוצית�בשנותיה�הראשונות�של�המדינה.

עמוד�121

סוגרים�ענייןמטרה:�יצירה

בימינו,�בעידן�התקשורת�הסלולארית�והאינטרנטית�כמעט�ולא�שולחים�איגרות�ברכה.

על�כן�יש�אתגר�בהזמנה�ליצירת�איגרת�ברכה.

ניתן�להציג�תערוכה�של�איגרות�הברכה�שהתלמידים�יצרו,�או�לכוון�את�התלמידים�לשליחת

האיגרת�לנמען�שישמח�או�יופתע�מקבלתה.

תוצאות�עבודתם�יאפשרו�למורה�להכיר�את�עולמם�של�התלמידים-�בחירותיהם�וציוריהם

נותנים�כלי�להעריך�את�החשוב�בעיניהם,�ואת�מידת�הפנמת�הערכים�שבאו�לידי�ביטוי

ביחידה�זו.

מטרה:�היכרות�עם�יום�הכיפורים�כיום�תפילה�המאחד�את�כל�העם�היהודי�באשר�הוא�שם

מושגי�מפתח�ביחידה:�יום�הכיפורים,�כפרה

מקורות�הליבה:�קטעי�תפילה�מתוך�מחזור�התפילה�ליום�הכיפורים.

הכנות�מומלצות:�לפני�הוראת�היחידה:�להביא�לכיתה�מחזורי�תפילה�של�יום�הכיפורים,�כדי�שהתלמידים�ידפדפו�ויכירו�איך�נראה�מחזור�תפילה.

80

ÌȯÂÙÈΉ†ÌÂÈ�16יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�123בראש�היחידה�מובא�הסבר�למילה�'כיפור'�כסליחה�ומחילה,�וכן�ציון�התאריך�העברי�של

יום�הכיפורים.�(רצוי�להצביע�על�התאריך�העברי�של�יום�הכיפורים�בלוח�השנה)

פותחים�ענייןמטרה:�היכרות�עם�יום�הכיפורים�בפרספקטיבה�היסטורית

בתורה�ובזמן�בית�המקדש�התמקד�יום�הכיפורים�בעבודת�הכהן�הגדול�במקדש.�בימינו

הפולחן�אינו�קיים,�ובכך�שונה�יום�הכיפורים�שלנו�מזה�שמוצג�בדברי�הכהן�הגדול,�אך�מהותו

כיום�סליחה�ומחילה�וכיום�צום�ועינוי�נשאר�מאז�ועד�עתה.

שאלה��1מתייחסת�להבנת�תוכן�הדברים�המובאים�מפי�הכהן�הגדול:�יום�הכיפורים�נחשב

ליום�סליחה�כי�ביום�זה�סלח�אלוהים�לעם�ישראל�על�חטא�העגל�(מומלץ�לחזור�ולפתוח

בספר�שמות�פרק�לב�ולרענן�את�הסיפור�על�חטא�העגל)�אפשר�להקדים�את�שאלה�1

לקריאה,�ובכך�להפוך�את�הקריאה�לפעילה�ומשמעותית.

שאלה��2ממקדת�את�התלמידים�על�ציר�הזמן.

ושאלה��3מקשרת�ומחברת�בין�העבר�הרחוק�המיוצג�על�ידי�הכהן�הגדול�לימינו�אנו.

המשותף�מאז�ועד�היום�הוא�מהותו�של�יום�הכיפורים�כיום�צום,�סליחה�ומחילה.

תפילת�כהן�גדולמטרה:�הבנת�רעיון�האחדות�והקשר�לארץ�בתפילת�הכהן�הגדול

תפילת�הכהן�הגדול,�שהייתה�אחד�מרגעי�השיא�של�יום�הכיפורים,�מוסבת�על�צרכים

בסיסיים�של�כל�אחד�בכל�זמן�ותקופה�-�גשם,�פרנסה,�לידה�וחקלאות�מצליחה.

שאלות��3-1הן�שאלות�הבנת�התוכן�-�אנו�לומדים�מהמילים�'תהא�השנה�הזו�הבאה�עלינו

ועל�כל�עמך�בית�ישראל�בכל�מקום�שהם'�שהכהן�הגדול�היה�מתפלל�בעבור�העם�כולו.

על�פרנסה�של�כל�יחיד�(זה�לזה)�ושל�העם�כולו�(ולא�לעם�אחר)�על�הטבע�(גשם)�ועל

החקלאות�(שהעצים�יתנו�פרי).

שאלה��4פונה�להערכת�התפילה�-�האם�לדעת�התלמידים�זוהי�אכן�תפילה�שמייצגת�את

צרכי�הכלל.

קטע�הקישור�שמתחת�לשאלה��4מעביר�אותנו�ליום�הכיפורים�בימינו.

בתחתית�העמוד�פעילות�מתוקשבת�בנושא�מנהגי�יום�הכיפורים.

אפשר�לתת�אותה�כמשימה�לשיעורי�בית.

עמוד�124

81

תפילות�ותקוות�משותפותמטרה:�היכרות�עם�מקבץ�תפילות�ממחזור�יום�הכיפורים

במחזור�התפילה�יש�בקשות�לסליחה,�לגאולה�ולשנה�טובה�בכל�תחומי�החיים-�(בריאות,

פרנסה).�בעמוד�זה�ארבע�תפילות�שונות�מעדות�ישראל�השונות.

משימה��1-�לנסח�את�הבקשות�בלשונם�-�היא�שאלת�הבנה�ברמת�תרגום�(אחת�משלוש

רמות�ההבנה�בטקסונומיה�של�בלום).

בשאלות��2-3מתבקשים�התלמידים�לעבודת�מיון.

התפילות�'סלח�לנו'�ו'אבינו�מלכנו...�חננו�ועננו�כי�אין�בנו�מעשים'�(מצוינות�במספרים�4�,2)

�האדם. �של �גורלו �נקבע �שבו �ומחילה �סליחה �כיום �הכיפורים �ליום �ביטוי נותנות

התפילות�'זכור�ה'�שיבת�ציון'�ו'לשנה�הבאה�בירושלים'�(מצוינות�במספרים�3�,1)�מבטאות

את�הגעגועים�של�העם�לשוב�לארצו.

תפילות�אלו�נאמרו�בכל�הדורות�ומלמדות�על�הקשר�הנצחי�בין�העם�לארץ.

עמוד�125

תפילות�ותקוות�משותפות��(המשך)תפילה�נוספת�שנותנת�ביטוי�לקשר�בין�העם�לארץ�היא�תפילה�שאומרים�הכוהנים�אחרי

ברכת�כוהנים,�ובה�הם�מבקשים�לברך�את�העם�ואת�הארץ.

בתפילתם�הם�מזכירים�את�השבועה�לאבות.

דבריהם�מכוונם�להבטחת�ה'�לאבות�-�אברהם�יצחק�ויעקב,�לתת�להם�ולזרעם�את�הארץ

-�שעליה�למדו�התלמידים�ביחידה�5:�ארץ�חמדת�אבות.

בהפניה�ליחידה�זו�יש�שימוש�באסטרטגיות�של�זיהוי�קשרים�ומיזוג�הידע.

במשימה��3-�האחרונה�בעמוד�זה�-�יש�פנייה�לתלמידים�לכתוב�תפילה�משלהם�על�העם

והארץ�ובכך�לתת�ביטוי�אישי�אלטרנטיבי�לתפילות�המסורתיות.

פרק�תפילות�יום�הכיפורים�שהתחיל�בתפילת�הכהן�בזמן�בית�המקדש�מסתיים�בתפילת

הכוהנים�בימינו,�ובשתיהן�בא�לידי�ביטוי�הקשר�בין�העם�לארצו,�שהוא�גם�הנושא�הכללי�של

ספר�זה.

עמוד�126

82

יום�הכיפורים�שלנועמוד�127מטרה:חיבוראישילאווירתיוםהכיפוריםבארץ

הרחובהישראליביוםהכיפוריםמשקףאתייחודושלהיום.

הדברמתבטאביןהשארבנקודותהמועלותבעמודזה.

בתיהכנסתמלאיםמתפללים,הכבישיםריקיםממכוניותועוד.

האווירהוהמעשים.-לאורזאתהתלמידיםמוזמניםלספרעליוםהכיפוריםשלהם

שתיהתמונותבתחתיתהדף,שהתלמידיםמתבקשיםלתתלהןכותרות,נותנותביטוי

לרב-גוניותבאופןשבוקבוצותשונותבחברההישראליתמציינותאתיוםהכיפורים.

אפשרעלבסיסןלקייםשיחהכיתתיתבנושא.

עמוד�128יום�הכיפורים�בתפוצות

מטרה:הצגתיוםהכיפוריםכיוםהמאחדביןיהודיכלהעולם

הכתבהעלהכדורגלןיוסיבניוןשייעדרממשחקשיתקייםביוםהכיפוריםממחישאת

מקומושלהיוםבתודעתהיהודים,וגםבקרבהלאיהודיםהמעסיקיםאותם.בחיפושפשוט

באינטרנטניתןלמצואסיפוריםעלידועניםשבחרולשמורעלקדושתיוםהכיפורים,גם

במחירויתורעלקידוםאוהנאהמקצועית.

מעמידאתהתלמידמולהשאלה-לוהייתםיוסיבניון-1משחקההדמיההראשוןבשאלה

באופןישירונוקב,ללאצורךלהתנצלאולהתחמק.

מאלצתללכתצעדאחדקדימהולחשובעלתוצאות-אילוהייתםעיתונאים-2שאלה

מההרגישהשחקן/הילד?מהתהיהעמדתובפעםהבאה?וכןהלאה.-הסיפור

שאילתשאלותהיאאחתמאסטרטגיותהחשיבה.

סוגרים�ענייןמטרה:החוויההבין-דוריתשליוםהכיפורים

איסוףסיפוריםמהסביםוהסבתותעלהאופןשבוהםציינואתיום-במשימתהסיום

יתחברוהילדיםלעולםילדותשונהמשלהם,ויתוודעולמנהגיםשאוליאינם-הכיפורים

מכירים,אךהםחלקממורשתם.

בפעילותזוניתנתהזדמנותלשאילתשאלות,לניסוחולזיהויקשריםבינםלביןדורות

קודמים.

מטרה:�הבנת�משמעות�הסוכה�כדירת�ארעי

מושגי�מפתח�ביחידה:�דירת�ארעי�/�דירת�קבע

מקורות�הליבה:�פסוקים�מספר�ויקרא�פרק�כג,�פרוש�רבנו�בחיי�על�טעם�מצוות�הסוכה,�השיר�'כאן'�של�עוזי�חיטמן.

83

˙ÂÎÂÒ�17יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�129בראש�היחידה�הסבר�על�המושג�'דירת�ארעי'�בהקשר�של�חג�הסוכות:�הסוכה�היא�ארעית,

זמנית,�לא�קבועה.

פותחים�ענייןמטרה:�הצגת�מאפייני�הסוכה�כדירת�ארעי

הדמות�הפותחת�היא�של�מיכאל,�דמות�דמיונית�של�בעל�מקצוע�הבונה�ומוכר�סוכות.

בדבריו�טמונים�כללים�רבים�הנדרשים�בבניית�הסוכה�-�סכך,�ולא�גג,�שדרכו�ניתן�לראות�את

הכוכבים�;��3דפנות�(קירות)�לפחות,�מיקום�מחוץ�לבית.

מכיוון�שהסוכה�נועדה�לשבעה�ימים�בלבד,�היא�בנויה�בדרך�כלל�מחומרים�קלים�ומתפרקים.

כדי�להפוך�את�הקריאה�לפעילה�ומשמעותית�ניתן�לבקש�מהתלמידים�לאתר�בדברי�מיכאל

שלושה�פרטים�שלומדים�על�הסוכה.

השאלות�בתחתית�העמוד�מתייחסות�לניסיון�הפרטי�של�התלמידים�בחג�הסוכות,�ויוצרות

מעורבות�אישית�בנושא�הנלמד.

מפגש�עם�פסוקיםמטרה:�הכרת�המקור�המקראי�של�החג

חג�סוכות�מוזכר�במקרא�כמה�פעמים.�בפרק�כג�בספר�ויקרא�מוזכר�תאריך�החג�(חמישה

עשר�יום�לחודש�השביעי�-�ט"ו�בתשרי)�;�העונה�שבה�חל�החג�-�זמן�האסיף�(סתיו)�;�המצוות

הקשורות�בחג�-�לשבת�שבעה�ימים�בסוכות�ולשמוח�כל�ימי�החג�;�וכן�הטעם�לחג�-� כדי

לזכור�את�הסוכות�שבהן�הושיב�אלוהים�את�בני�ישראל�בנדודיהם�במדבר.

במסגרת�'רגע�של�עברית'�מובאים�פירושי�מילים.

משימה��1-�להתאים�את�הכרטיסים�לפסוקים�-�מבהירה�את�מבנה�המצווה.

משימה��2-�עוסקת�בשמות�החג:�חג�הסוכות,�חג�האסיף,�זמן�שמחתנו,�וקושרת�בין�השמות

למקור�במקרא:

חג�הסוכות�-�'בסוכות�תשבו'.

חג�האסיף�-�'באספכם�את�תבואת�הארץ'.

זמן�שמחתנו�-�'ושמחתם...'.

עמוד�130

84

דירת�ארעי�במדברמטרה:�הפנמת�המושג'�דירת�ארעי'

בראש�העמוד�סיכום�קצר�לטעם�המצווה�של�חג�הסוכות,�וזאת�על�פי�הפסוקים�שקראנו

בעמוד�הקודם:�חג�הסוכות�נחגג�לזכר�הסוכות�שבהן�הושיב�אלוהים�את�בני�ישראל�בעת

נדודיהם�במדבר.

הסוכות�סיפקו�הגנה�מפני�סכנות�הדרך�-�החום�ביום�והקור�בלילה,�הרוחות�והגשם,�חיות

רעות,�יתושים�וזבובים.

יש�פרשנים�הסוברים�כי�היו�אלה�סוכות�ממש,�ויש�האומרים�שהיו�אלה�ענני�הכבוד�ששלח

אלוהים�להגן�על�עם�ישראל�מפגעי�המדבר.

חז"ל�הגדירו�את�הסוכה�כ'דירת�ארעי'�-�על�פי�הפירוש�שמדובר�בסוכות�ממש,�לסוכות

אלה�היו�כמה�מאפיינים�של�ארעיות:�הן�היו�ניידות�וקלות�לפירוק�ונשיאה,�ולא�היו�קבועות

במקום�אחד�כי�שימשו�למגורים�בתקופת�הנדודים.

גם�הסוכות�שאנו�בונים�בחג�הסוכות�מיועדות�לתקופה�קצרה,�קלות�לבנייה�ולפירוק,�ונוחות

לאחסון.

מעניין�כיצד�הקרבה�בין�תפקיד�הסוכה�לבין�מאפייניה�באה�לידי�ביטוי�בלשון�העברית:

אחסון:�שמירה�על�חפצים�וסחורות�במחסן

אכסון:�מהמילה�אכסניה�-�מקום�ללינת�אנשים.

בתחתית�העמוד�תמונה�של�סוכה�על�מכונית,�הממחישה�את�היותה�ארעי,�סוכה�שאינה

נטועה�במקום�אחד�אלא�נעה�ממקום�למקום.

עמוד�131

עמוד�132דירת�קבע�בארץ�ישראל

מטרה:�הנגדת�החיים�בארץ�לחיים�במדבר�-�דירת�קבע�מול�דירת�ארעי

מול�חיי�הנדודים�במדבר�עומדים�החיים�בארץ-ישראל.

על�פי�פירושו�של�רבנו�בחיי,�הסוכה,�המייצגת�את�ארעיות�המדבר,�נועדה�להזכיר�לנו�את

החסד�שעשה�עמנו�אלוהים�שהוציא�אותנו�מהמדבר�ונתן�לנו�בית�קבע�-�ארץ-ישראל.

פירוש�ר'�בחיי�מובא�בשלמותו�באופן�המבהיר�את�חלקו.

התלמידים�יתמודדו�עם�הטקסט�ויבינו�שהסוכה�(דירת�הארעי)�מסמלת�את�הנדודים�במדבר

הגדול�ואילו�הבית�(דירת�הקבע)�מסמל�את�הישיבה�בארץ-ישראל.

בשאלה��2הם�מתבקשים�להצביע�על�השוני�שבין�חיי�המדבר�(חיי�נוודים�שאינם�נקשרים

לאדמה�ולמקום�אחד)�לבין�חיים�בארץ-ישראל�(חיי�התיישבות,�בנייה�ועבודת�האדמה).

בשאלה��3הם�מתבקשים�להסיק�מהפירוש,�מדוע�חשוב�לזכור�את�המעבר�מהמדבר

לארץ-ישראל�-�כדי�להכיר�תודה�על�הישיבה�בארץ�ולשמוח�בה.

שאלה��4היא�שאלת�חשיבה�המעמיקה�בהבנת�הקשר�שבין�בני�ישראל�לארץ-ישראל.

הם�מתבקשים�להצדיק�את�הפירוש�של�רבנו�בחיי,�שמכנה�את�ארץ-ישראל�'דירת�קבע',

אף�על�פי�שישראל�גלו�ממנה�כמה�פעמים.�הנימוק�לכך�הוא�שאלוהים�נתן�לבני�ישראל�את

הארץ�והיא�ביתם�גם�כשהם�בגלות.

בתחתית�העמוד�הצעה�לדיון�כיתתי�המאפשר�לתלמידים�להביע�דעה�אישית�ביחס�ליהודי

התפוצות�וביחס�לעצמם�בהיבט�של�חיי�קבע�וארעי.

85

מפגש�עם�שירעמוד�133מטרה:�מפגש�עם�שיר�המבטא�את�הרעיון�שארץ-ישראל�היא�בית�קבע

שירו�של�עוזי�חיטמן�'כאן',�ששני�בתים�שלו�מצוטטים�בעמוד�זה,�מבטא�את�תחושת�הבית

שהוא�חש�בארץ-ישראל.

השיר�נותן�ביטוי�מוחשי�ועכשווי�לרעיון�שמביע�בפירושו�רבנו�בחיי.

כמשימת�קריאה/שמיעה�מתבקשים�התלמידים�לבדוק�אילו�דברים�בשיר�גורמים�לתחושת

בית�בארץ-ישראל:�הבית,�הלידה,�החברים,�הילדות,�הטבע,�הילדים,�הבנייה.

מומלץ�מאוד�להשמיע�את�השיר�בכיתה�ולשיר�אותו�יחד.

שלוש�השאלות�מתחת�לשיר�יוצרות�דיאלוג�בין�השיר�'כאן'�לבין�פירושו�של�רבנו�בחיי.

בשאלה���3ניתן�מקום�לתלמידים�להביע�דעתם�ביחס�להשפעת�זיכרון�הנדודים�על�התחושות

המלוות�את�חיינו�בביתנו�כאן�בארץ-ישראל.

סוגרים�ענייןמטרה:�יישום�ויצירה

רעיון�בית�הקבע�מוצג�ביחידה�כרעיון�כללי,�אך�בית�קבע�הוא�גם�שאיפה�של�היחיד.

פעילות�זו�פונה�אל�הדמיון�ואל�העתיד�-

איך�ייראה�בית�הקבע�שלכם?

יש�מקום�להבעה�מילולית�כמו�גם�להבעה�חזותית.

ניתן�להקדים�למשימת�הבית�העתידי�דיבור�על�הבית�העכשווי.�ולשאול�על�מקומות�בחיי

הילדים�שהם�מרגישים�בו��בית�קבע.

בית�ההורים�/��הבית�של�סבא�וסבתא�/�הכיתה�/�בית�הספר

(יש�ילדים�שדווקא�בית�ההורים�לא�נותן�להם�תחושה�של�בית�קבע,�בעיקר�ילדים�להורים

גרושים�הנמצאים�בנדודים�מתמשכים�ואף�לפעמים�קשים).

בשיר

כאן�ביתי,

אין�לי�שום�מקום�אחר�בעולם

שנים�אלפים

אלפיים�שנות�גלות

בשירה

בפירוש

דירת�קבע

דירת�ארעי

�4שנות�נדודי�מדבר

בחג�הסוכות

1.�ביטויים�מקבילים

2.�נדודים

3.�ביטויי�שמחה

מטרה:�הבנת�התלות�בגשם�בארץ-ישראל�;�והבנת�משמעותו�החקלאית�והמוסרית�על�פי�תפיסת�חז"ל

מקורות�הליבה:�פסוקי�מקרא�בנושא�גשם�(ספר�דברים)�;�כמה�מדרשים�על�מפתח�הגשמים�ועל�הקשר�שבין�התנהגות�מוסרית�לירידת�גשמים.

מושגי�מפתח:�מקורות�מים�;�תפילת�עמידה�-�הזכרת�גשמים,�שאילת�גשמים.

www.daat.ac.il/daat/gola/hodesh/hodesh11.htm� מקורות�העשרה:�מרחשוון

86

Â˙Ú·†Ì˘‚�18יחידה�מספר�

פותחים�ענייןעמוד�135מטרה:�אפיונה�של�ארץ-ישראל�כארץ�הזקוקה�לגשם,�באמצעות�חזאית�מוכרת

הדמות�הפותחת�היא�של�החזאית�אילנית�אדלר,�המציגה�את�בעיית�מחסור�המים�בישראל,

ובפרט�בשנות�בצורת,�כבעיה�מהותית�של�הארץ�הנמצאת�על�סף�המדבר.

שאלה��1בתחתית�הדף�בודקת�הבנת�הנקרא.�אפשר�להקדים�אותה�לקריאה�כדי�להפוך

את�הקריאה�לפעילה�ומשמעותית�-�מקורות�מים�(נהרות�ומעיינות)�וגשמים�הם�הגורמים

לשפע�או�למחסור�במים�בארצות�השונות.

שאלה��2מבוססת�על�היכרות�עם�הסביבה�ובוחנת�את�הבנת�המציאות�של�התלמידים.

גם�שאלה��3בוחנת�את�מעורבותם�של�התלמידים�במציאות�חייהם�-�הם�מתבקשים�לענות

האם�השנה�שבה�הם�נמצאים�מאופיינת�כשנת�גשמים�או�בצורת.�שאלה�זו�קושרת�את

המידע�הכללי�שנתנה�החזאית�למציאות�הנתונה�של�התלמידים.

(המשך�-�עמוד�136)

בראש�העמוד�משפט�המנסח�את�התלות�המהותית�של�ארץ-ישראל�בירידת�גשמים.

�שיורד�בכמות�מועטה. �כמעט�מקורות�מים�נוספים�מלבד�הגשם, בארץ-ישראל�אין

המשימה�בהמשך�מזמינה�את�התלמידים�להציע�פתרונות�למצב�זה.

זה�המקום�להרחיב�בנושא�של�חיסכון�במים.�אפשר�להעלות�בכיתה�רעיונות�מעשיים

לחיסכון�במים,�לדוגמה:�להכניס�למתקן�ההדחה�בשירותים�שתי�שקיות�מלאות�מים�או

שני�בקבוקי�מים�קטנים�מלאים�שימלאו�את�החלל�וכך�יידרשו�פחות�מים�כדי�למלאו.

הצעה�נוספת�-�להאריך�את�צינור�מכונת�הכביסה�של�המים�היוצאים,�שישקו�את�הגינה,

ועוד.

כמו�כן�זה�המקום�לשוחח�על�חשיבות�שמירת�מקורות�המים�-�לא�לזהם�את�האדמה,�כי

החומרים�מחלחלים�למי�התהום�ולאקוויפרים�ומזהמים�אותם.�בהקשר�הלאומי�אפשר

להזכיר�את�מפעל�התפלת�המים.

פעילות�הטיפות�בנויה�על�אסטרטגיית�למידה�של�העלאת�אפשרויות,�ויש�בה�מעין�הקדמה,

היוצרת�זיהוי�קשרים�בין�חלקי�היחידה�השונים.

עמוד�136

87

הגשםבארץ-ישראלמטרה:�הנגדת�ארץ-ישראל�ומצרים�בהיבט�של�התלות�בגשם

כבר�המקרא�מנגיד�את�ארץ-ישראל�למצרים�ומצביע�על�השוני�ביניהן�בהיבט�של�התלות

בגשם.

במצרים,�עובר�לכל�אורכה�נהר�הנילוס�המספק�לה�את�כל�צורכי�המים�בשפע�וללא�מאמץ

-�כמאמר�הפסוק�'והשקית�ברגלך'�(בדחיפת הרגל)�המבטא�את�הקלות�בהשגת�מים,�ואילו

בארץ-ישראל�מאגרי�המים�מתמלאים�בעיקר�מהגשם,�ובשנת�בצורת�ובשנים�שחונות�הם

מצטמצמים�ומורגש�החוסר�במים�('למטר�השמים�תשתה�מים').

בשאלה��1מתבקשים�התלמידים�לאתר�מידע:�למצוא�בפסוקים�מהו�מקור�המים�המרכזי

בארץ-ישראל.

שאלה��2יוצרת�דיאלוג�בין�דברי�החזאית�לפסוקים.

שניהם�מלמדים�שמקור�המים�המרכזי�בארץ-ישראל�הוא�הגשם.

עמוד�136

עמוד�137(המשך�-�עמוד�137)

משימה��3פונה�לאינטליגנציה�המרחבית�של�גרדנר,�ומבקשת�התמצאות�במפה�-�מציאת

ארץ-ישראל�ומצרים�ואיתור�נהר�הנילוס�החוצה�את�מצרים�לאורכה.

רצוי�לתלות�על�הקיר�או�להקרין�עליו�מפה�גדולה�שניתן�לראות�בה�את�נהר�הנילוס�החוצה

את�מצרים.

במשימה��4נדרש�יישום�של�מיומנויות�מיזוג�המידע,�וזיהוי�הקשרים�בין�הפסוקים,�המפה

וקטע�המידע�('טוב�לדעת')�על�הנילוס.

שאלה��5מאפשרת�חשיבה�והשערה�על�בסיס�הנתונים�שנלמדו�עד�כה,�על�המעלות

והחסרונות�שיש�לארץ-ישראל�בהשוואה�למצרים.

מעניין�יהיה�לדון�על�כך�במליאת�הכיתה.

שאלה�זו�מובילה�לדיון�בהמשך�-�תפיסת�המקרא�וחז"ל�את�התלות�בגשם�כמעלה,�מכיוון

שהגשם�יוצר�תלות�באלוהים,�ומזמן�קשר�בין�האדם�המתפלל�לגשם�לבין�האל�המוריד

אותו.

בארץ-ישראל

גשם

לא

לא

במצרים

נילוס

כן

כן

מקור�המים�המרכזי

מקור�קבוע�כל�השנה

כמות�מים�שנתית�בד"כ�קבועה

88

(המשך�-�עמוד�138)עמוד�138

הגמרא�במסכת�תענית�מונה�את�הגשם�כאחד�משלושה�דברים�הנתונים�בלעדית�בידי

אלוהים�(הוא�המחזיק�את�המפתח�שלהם):�גשמים,�חיה�(=לידה),�ותחיית�המתים.

המפתח�הוא�מטפורה�לשליטה�הבלעדית�של�האל�בשלושת�אלה.

שאלה��2בודקת�אם,�על�פי�תפיסה�זו,�יש�לאדם�יכולת�להשפיע�על�אותם�דברים�או�שהוא

תלוי�לחלוטין�באל.

תשובות�התלמידים�יובילו�לחלק�הבא�-�התפילה�לגשם�כפעולה�אקטיבית�שיכול�לעשות

האדם�כדי�להוריד�גשם,�על�פי�מקורות�היהדות.

גשםבעתומטרה:�הבנת�מרכזיות�בקשת�הגשם�בתפילה

על�פי�תפיסת�חז"ל,�לאדם�יש�יכולת�להשפיע�על�ירידת�הגשמים�בכוח�תפילתו.

על�כן,�בתפילת�העמידה�(עליה�ניתן�הסבר�נפרד�ב'טוב�לדעת'),�מוזכרת�בברכה�השנייה

גבורת�אלוהים�שמתבטאת�ביכולתו�להוריד�גשם.

(המשך�-�עמוד�139)עמוד�139

השאלות�בראש�עמוד�זה�מכוונות�להבנת�הברכה:

הגיבור�הוא�האל�העושה�מעשי�גבורה,�וביניהם�הורדת�גשמים.

אין�מי�שיכול�לעשות�זאת�בלתו.

יש�לשים�לב�שבברכה�זו�אין�בקשה�לגשם�אלא�הזכרת�גשמים.

המשפט�הוא�משפט�תיאורי�-�ה'�הגיבור�משיב�הרוח�(אומר�לרוח�לנשוב)�ומוריד�הגשם.

זמן�הזכרת�גשמים�הוא�ממחרת�סוכות�ועד�פסח,�כלומר,�בסתו,�בחורף�ועד�תחילת�האביב.

בשאר�השנה�מתבטאת�גבורתו�של�ה'�בהורדת�הטל.

שאילת(בקשת)גשמיםמטרה:�הבנת�ההבדל�שבין�הזכרת�גשמים�ושאילת�גשמים

בברכה�השמינית�של�תפילת�העמידה�כלולה�בקשה�לגשם.�תפילה�זו�נאמרת�מ-ז'�בחשוון

ועד�פסח.�במסגרת�'טוב�לדעת'�ניתן�הסבר�על�זמני�אמירת�הברכות�ועל�ההבדלים�ביניהן.

ניתן�לקרוא�על�כך�עוד�במאמר�שאליו�מפנה�הקישור�לעיל,�בראש�המד"ל.

בתפילה�זו�המתפלל�פונה�לאלוהים�בבקשה�'ותן�טל�ומטר�לברכה'�מתוך�אמונה�שבידיו

נמצא�מפתח�הגשמים.�זהו�כמובן�משפט�בקשה.

שאלה��3פונה�להבעת�דעה�של�התלמידים�בשאלה�מה�ניתן�לעשות�כדי�שירד�גשם,

לאור�מה�שלמדו�על�שאילת�ובקשת�גשמים�(להתפלל).

ושאלה��4פונה�לביטוי�אישי�ויצירתי�-�כתיבת�תפילה�אישית�להורדת�גשמים.

מומלץ�לבקש�מתלמידים�שיש�בביתם�סידור,�להביאו�לכיתה,�ולמצוא�יחד�את�הזכרת

הגשמים�ובקשת�הגשמים�בתפילת�העמידה�הנאמרת�שלוש�פעמים�ביום.

89

(המשך�-�עמוד�140)עמוד�140

על�לוח�שנה�כיתתי�ניתן�לאתר�את�היום�שבו�מתחילים�להזכיר�גשמים,�ואת�היום�שבו

מתחילים�לבקש�(לשאול)�גשמים,�וכן�את�היום�שבו�מפסיקים�להזכיר�ולבקש�גשם�בדיקה

מהירה�מעלה�שאורך�תקופה�זו�כחמישה�חודשים.

שאלה��4ממקדת�את�מסקנות�הלימוד�-�שניתן�להתפלל�על�הגשם�-�וקושרת�זאת�למשימה

שניתנה�בתחילת�היחידה�-�הטיפות�של�חז"ל.

במסגרת�מוזכרת�העובדה�החשובה,�שיהודים�בכל�העולם�מתפללים�לגשם�לפי�עונות

השנה�בארץ-ישראל,�ותוך�התעלמות�ממזג�האוויר�בארצם.�הדבר�מעיד�על�כך�שכל�היהודים

מבקשים�שירדו�גשמים�בארץ-ישראל�מכיוון�שזו�ארצם,�גם�אם�הם�אינם�גרים�בה.

עמוד�142עמוד�141

מפגשעםמדרשמטרה:�התמודדות�עם�טקסט�חז"לי�המבטא�את�התפיסה�שקיים�קשר�בין�התנהגות

חברתית�ומוסרית�לבין�ירידת�גשמים.

פרק�זה�מיועד�לעבודה�בקבוצות.

מובאים�בזאת�שלושה�מדרשים�השונים�באורכם�וברמת�הקושי�שלהם,�ומוצגים�מהקל�אל

הקשה.�המורים,�לפי�שיקול�הדעת,�יבנו�קבוצות�ברמות

�ההנחיות �בעזרת �המדרשים �על �שיתמודדו שונות

שבתחתית�עמוד�140.

המדרשים�מעוצבים�בדרך�המבהירה�את�המבנה�שלהם

�(חזותי). �וקומיקס �(לשוני) �שימושון �להם ומתלווה

מתחת�לכל�מדרש�שאלות�המכוונות�להבנת�התוכן

ולהבנת�הרעיון�המרכזי.

בסוף�שלושת�המדרשים�שאלה�לדיון�קבוצתי�העוסקת

בקשר�שבין�מעשה�האדם�לירידת�גשמים.

�קבוצתית �בעבודה �להתנסות �מכוונת �זו פעילות

ולהתמודדות�עם�טקסט�מדרשי,�וזאת�על�בסיס�הכלים

שנרכשו�ותורגלו�ביחידות�הקודמות�(יישום).�כמו�כן�היא�מאפשרת��לתת�למדרש�ביטוי�אישי

באמצעות�המחזה.

במדרש�השני�(עמוד�142)�משתמע�כאילו�קשר�של�אדם�עם�גרושתו�הוא�מעשה�שלילי.

יש�להבהיר�כי�הכוונה�לקשר�זוגי�(מיני)�שאחד�מביטוייו�הוא�הענקת�מתנות.�מדובר�כנראה

באנשים�שלא�היו�להם�ילדים,�כי�אילו�היו�להם�ילדים�האב�היה�חייב�במעורבות�בחינוך�ילדיו

ובנתינת�כסף�עבור�הילדים.�ואז�לא�היה�כל�רע�בקשר�שלו�עם�גרושתו,�ומעשה�הנתינה�שלו

לא�היה�נתפס�כחטא�בהתחלה�וכחסד�בהמשך.

ההצגות�שיעלו�במליאה�והדיון�הכיתתי�שבעקבותיהן�יאפשרו�לבדוק�את�הבנת�התכנים

והמסרים�ואת�רכישת�המיומנות�ללמידת�מדרש.

עמוד�144

עמוד�146

סוגריםענייןמטרה:�יישום�יצירתי�של�הרעיון�המרכזי�ביחידה

המסר�בלימוד�זה�הוא�שלאדם�-�לחברה�-�יש�יכולת�להשפיע�על�ירידת�הגשמים,�אם

בתפילה�ואם�בהתנהגות�מוסרית.�בפרק�זה�מורחב�המסר�ליכולת�שלנו�להשפיע�על�מצב

המים�באמצעות�חינוך�סביבתי�לשמירה�על�משאבי�הטבע.

התלמידים�מוזמנים�להציע�רעיונות�לסטיקרים�שיתרמו�לחינוך�הסביבתי.

מומלץ�להציג�את�הצעותיהם�במרחב�הכיתתי,�הבית�ספרי�והשכונתי.

מטרה:�הצגתמלחמתהמכביםכמלחמהשלעצמאותמדיניתורוחניתוהצגתהשפעתושלסיפורחנוכהעלהתודעההציונית.

מושגי�מפתח�ביחידה:מכבים,חירותרוחנית,חירותמדינית.

מקורות��הליבה:הפיוט'מעוזצור',בולהקרןהקיימת,דברימנחםאוסישקיןעלהמכבים,השיר'שבחימעוז'שלנעמישמר

הכנות�מומלצות:להשמיעאתהשירים'מעוזצור'ו'שבחימעוז'לפנילימודהיחידהוכרקעללימוד,נוסףעלהעיוןבהםבגוףהיחידה.

הרחבה:להלןקטענוסףמלבדדבריאוסישקיןהמובאיםביחידה,המחזקאתמקומוהחשובשלחנוכהושלסיפורהמכביםבתודעההציונית.

90

‰ÎÂÁ�19יחידה�מספר�

"אבלבראשונהנחוץלפשטכלהעקמומיותשבלב,לזכךולהאירהמחשבות.נחוץשיעוףהרעיוןעדהאחרוןשבמעונותהצרים

והאפלים,שאחינויושביםבהם;והםיתעוררומשממהוקפאון,כיבחייכלעמנויבאאזתכןחדש.ובשוםכלאחדאללבולדעתאת

מצבו,והתשוקהתתקפהובכלעז.ומהגדלוהכבודוהתהלההצפוניםלחלוצים,העובריםראשונהלמלחמהבעדהרעיוןהזה!אשר

עלכןאניחושב,כייקוםדורחדשונפלאבקרבבניעמנו,דורהמכביםיקוםושבלתחיה.

עודהפעםאניקוראבדבריהקדמתי:היהודיםהחפציםיבאואלהמנוחהואלהנחלה!

באההעת,כינחיהלבטחעלאדמתאחוזתנוונמותלבטחעלה.

בחרותנויקראדרורלכלהעולם,בעשרנויתעשרו,ובגדולתנויגדלוגםהמה.

ומעשהידינו,אשרנפעלשםלאשרנווהצלחתנו,יהיולאותולמופתלתהלהולברכהבקרבכלהארץ".

בנימיןזאבהרצל,פסקתהסיוםשל"מדינתהיהודים"

פותחים�ענייןעמוד�147מטרה:אזכורתקופתהמכביםוסיפורמאבקם

אףשסיפורחנוכהידועלילדים,הואמובאפהבתמציתיותמפיושליהודההמכבי,בדגש

עלמטרותהמאבקשלהמכבים:שמירתהזהותהיהודית-האמונהוהמצוות-והשבת

השלטוןהעצמאישלהיהודיםבארץ-ישראל.

ניתןלהקדיםלקריאהאתשאלה2שבהמשךכשאלהמנחה.

משימה1פונהלאיתורתקופתהמכביםעלצירהזמן.

שאלה2בודקתהבנתהנקרא-גזרותהשמדשגזראנטיוכוסהיוהגורםלמרד.

שאלה3מחדדתאתההבדליםביןמאבקושליהודה(לשלטוןיהודיעצמאי)למאבקושל

אביו,מתתיהו(לשמירתהתרבותהיהודית).היאבוחנתזיהויקשריםודורשתחשיבהעצמית

(האםמאבקעלשמירתהתרבותומאבקעלשלטוןעצמאיקרובים/שונים/מנוגדים?)ופונה

גםלמעורבותאישית-עםאיזהמאבקאתםמזדהים?

משימה4מיועדתלדיוןכיתתיומזמנתשיחטיעונישבוייצגוהתלמידיםדעותשונותוידונו

בדילמהשעמדהלפניהיהודיםבתקופתהמכבים-האםלהמשיךאתהמאבקעלעצמאות

מדיניתלאחרשהושגהחופשהדתי.

91

מפגש�עם�פיוטעמוד�148מטרה:פענוחהביתהראשוןשלהפיוטהמוכר'מעוזצור'והבנתהרקעלפיוט

הפיוט'מעוזצור'מתאראתההגנהוההצלהשלהאל,המשגיחעלעםישראלבכלדור

ודור.

הפיוטמגוללאירועיםשוניםבתולדותישראלשבהםעמדהלישראלהשגחתהאל.

כלביתמוקדשלגלותאחרת-מצרים,בבל,פרס,יוון,ומלכותרומיהרשעההמיוחסת

לאדום.

השירנתייחדלחגהחנוכה,משוםשבנוסףלביתהחמישיהמוקדשלסיפורחנוכה,נרמז

שמוגםבסוףהביתהפותח,במילים'חנוכתהמזבח'.

כפישנכתבבמסגרתשל'טובלדעת',הפיוטנכתבבמציאותהקשהשליהודיגרמניה

במאהה-13,בתקופתמסעיהצלב,ולכןהואמביעמצוקהובקשתישועהונקמהבאויבים.

הפייטןפונהבשירלאלוהים'מעוזצורישועתי'.

השירמצאאתמקומוגםבמחזוריהשירהוהתפילהשלקהילותאחרות,וכיוםהואמושר

בפיכלהעדותבחגהחנוכה.

באתרפיוטמובאיםלחניםרביםל'מעוזצורישועתי'הנהוגיםבקהילותשונות.

http://www.piyut.org.il/textual/123.html

עמוד�149המכבים�בימים�ההם�בזמן�הזה

מטרה:הבנתסיפורהמכביםכמקורהשראהלתנועההציונית

בראשהעמודמובאמידעקצרעלהבולשבעמודזה.

בבולנראהחלוץחקלאילוחםהמחזיקמריצהונשק,שצלליתוהיאשלדמותלוחםמכבי

עםרומחומגן.כלאלועלרקעשדהחרושוביתבנוי.

הציורנותןביטוילתפיסההציוניתשהחלוציםבניזמננוהםממשיכידרכםשלהמכבים,

שמהוויםדוגמהומופתלשלטוןעצמישלהעםהיהודיעלארץ-ישראל.

אפשרלענותעלהשאלותבצדהבולבחברותות-תיאורפרטיהבול,ניסוחהמסרשל

הבול,והבנתהסמלים.השאלהכיצדכלאחתמןהדמויותתובעתבעלותעלארץישראל,

יכולהלעוררשיחוהפריההדדית.

דבריושלמנחםאוסישקין(כמואלושלהרצללעיל),מבטאיםבמיליםאתאותוהמסר

שמבטאהבולבדרךחזותית-הערצהלמכביםוראייתםכדוגמהומופת.

ישלצייןשתקופתהחשמונאים(שתחילתהבמכביםמביתחשמונאי)הייתההתקופה

האחרונהשבההתקיימהעצמאותיהודיתבארץישראלעדלהקמתמדינתישראל.

לצדדבריאוסישקיןמובאבמסגרת'טובלדעת'מידעביוגרפיקצרעל-אודותיו.

92

עמוד�150

מפגש�עם�שירמטרה:היכרותעםשירעברי-והבנתהשירההעבריתכיצירהמתפתחתבעלתשורשים

שניהעמודיםהבאיםמתמקדיםבשיר'שבחימעוז'שכתבהנעמישמר.

בעמוד150מובאהרקעההיסטורילשיר-מלחמתההתשה,ותיאורשלנעמישמרעל

החוויהשהולידהאתהשיר-ביקורבמעוזים.

עלבסיסטקסטיםאלהמובאותשאלותהבנהוחשיבהבתחתיתהדף.

בעמוד151מובאהשירעצמו-מומלץמאודלהשמיעוולשיראותובצוותא.

קודמתלשירשאלהשיוצרתדיאלוגעםהפיוט'מעוזצור'.בכךמועברהמסרשישקשר

ביןהפיוטלשיר,מעין'התכתבות'שלהמשוררתעםהפיוטהעתיק.

סביבהשירמוצגותשלוששאלותהמתייחסותלהבנתתוכנווחידודמסריו.

בצדמובא'רגעשלעברית'לביאורהמיליםהקשות.

בתחתיתהדףשאלותשניתןלהסבאותןלדיוןכיתתיבמליאה.

עמוד�151

סוגרים�ענייןעמוד�152מטרה:יישוםערכיחגהחנוכהבמציאותחיינו

פרקזהנפתחבתיאורהערכיםשעליהםנלחמוהמכבים-חירותפיזית,חירותרוחנית

וחירותמדינית.

התמונותבעמודזהוהמשימותהמתייחסותאליהןמלמדותכיבימינובמדינתישראל,שוב

מיושמיםערכיהחירותלאחראלפייםשניםשבהןהןלאהיונחלתושלהעםהיהודי.

מטרה:�הבנתחשיבותנטיעתהעציםבארץ-ישראל

מקורות�הליבה:מדרשעלנטיעתעצים,שיר'וכיתבואואלהארץ',פסוקמספרמיכה

www.biu.ac.il/JH/Parasha/reeh/pnata.pdfשבועידףבקישור:ישראל,בארץעציםנטיעתחשיבותעלמקורות�העשרה:��מאמרהכנות�מומלצות:�מומלץלהשמיעבפתחהשיעוראתהשיר'כיתבואואלהארץ',זאתבנוסףעלהעיוןבוב'מפגשעםשיר',

וכןלתלותבכיתהמפתקירשלאירופהכוללארץ-ישראל.

93

Ë·˘·†Â¢Ë�20יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�153בראשהיחידהמובאהסברקצרעלגלגוליושלהחגומנהגיוהשונים-אכילתפירות

ארץ-ישראל,נטיעתעצים,שמירתהסביבה.

פותחים�ענייןמטרה:הכרתשורשימנהגנטיעתהעציםבט"ובשבטבארץ-ישראל

הדמותהפותחתהיאשלזאביעבץ,סופר,היסטוריוןואישחינוך,ממקימיתנועתהמזרחי

וממחדשיהשפההעברית.

הואנחשבלמעצב'חגנטיעתאילנות'בט"ובשבט,משוםשבשנת1890לקחאתתלמידיו

לנטועעציםבזכרוןיעקב,והפךזאתלמסורת,אףכיהטקסהראשוןשלנטיעתעציםבט"ו

בשבטהתקייםעודקודםלכן,ב-1884,במושבהייסודהמעלה.(בהעסקנוביחידה12-

בנייהויישוב).

עלאותהנטיעהראשונהכותבר'אליעזרפישלסלומוןבמכתבולחותנוהמובאבהמשך.

שש-עשרהשניםלאחרמכןמיסדוהסתדרותהמוריםבשיתוףהקרןהקיימתלישראל

מנהגזה,והעניקולוממדחינוכי-לאומי.

כשאלהמקדימהלקריאהניתןלשאולאתהתלמידיםמדוענבחרזאביעבץלהיותהדמות

הפותחתשליחידתט"ובשבט.עמוד�154

השאלותבראשהעמודמתייחסותלקטעהפתיחהשלזאביעבץ.

שאלות1ו-2בודקותאתהבנתהנקראבמעשהושליעבץ,ובמכתבושלר'סלומוןהמסביר

כיחשובלנטועעציםלצורךהפרות,לצורךהבריאות,ולצורךקיוםמצוותהתורהלנטוע

עציםעםהכניסהלארץ.

שאלות3ו-4פונותלחוויההאישיתולהבעתדעה,ויכולותלהוותבסיסלדיוןכיתתי.

מפות�מספרותמטרה:הבנתנטיעתהעציםכביטוישלשייכותלארץ

רובחייולאגרזאביעבץבארץ-ישראל.מעקבאחרימסלולחייועלהמפהממחישזאת.

(השפההמרחביתוהתמצאותבמפותהיאאחדהמרכיביםבאינטליגנציההמרחביתשל

גרדנר).אףעלפיכןאתנטיעתהעציםעםתלמידיוהואיזםבהיותובארץ,ולאבשוםמקום

אחר.דברהמלמדשבארץ-ישראלהואראהמולדתשישחשיבותלהפרותאתאדמתה

ולחזקאתהקשראיתה.נטיעתהעציםהגשימהמטרותאלה.

מפתקירגדולהאוהקרנהשלמפהכזועלהקיר,יקלועלמעקבאחרמסלולחייושל

זאביעבץ.

94

מפגש�עם�מדרשעמוד�155מטרה:הכרתחשיבותנטיעתעציםבארץבמקורותישראל

המדרשהמצוטטמויקרארבאמבוססעלהציוויהמקראי'וכיתבואואלהארץונטעתם

כלעץמאכל'.

המדרשמעלהאתמעשההנטיעהלמעשהנשגבהמשחזראתמעשההא-לבבריאת

העולם.

המדרשמובאבדרךהמקובלתבספרזההמבהירהאתהמבנה-מימיןלמדרשפירוט

חלקיו,ומתחתיוקומיקסהמביעאתהמסרבדרךחזותיתהומוריסטית.

בעקבות�המדרששתיהשאלותהראשונותהןשאלותהבודקותהבנתהתוכן.עלפיהפסוק,ישמצווהלטעת

עציפרימידעםהכניסהלארץ,והמדרשרואהבכךהמשךדרכושלהבוראלפתחולשבח

אתהעולם.

שאלות3ו-4הןשאלותהסקהוהבעתדעהעלהמחויבותלטעתעציםמידעםהכניסה

לארץ.

נטיעתהעציםהיאביטוילהשתרשותבארץושימושבעץלצרכיםשונים-אכילה,הסקה,

ועוד;כדרךלהפרחתהשממה;כסמללחיבורלארץ-אדםנוטעעציםבמקוםשהוארואה

בואתביתולטווחהרחוק.

לצדהשאלותמשימההפונהלעולמםהאישישלהתלמידים,ומבקשתמהםלצייןאת

הדבריםשהםבבחינתה"עצים"שלהם-הדבריםהמחבריםאותםלארץ.

ההצעהלתתלכךביטויציוריבעץעםשורשיםמקשרתאתהפנייהלנושאהיחידהומוסיפה

להפנמתהמסרפןחזותי.

אפשרלאסוףאתתשובותהתלמידיםולערוךרשימהכיתתיתשלהדבריםשמחבריםבינם

לביןארץישראל.

95

מפגש�עם�שירעמוד�156מטרה:הכרתחשיבותהנטיעותבארץישראלבתפיסההציונית

הרקעלשיר:יחיאלעדאקי,יהודיתימנישעלהלארץב-1927,החלמידעםבואולהפיץ

אתהזמרשליהודיתימן.הואנמנהעםמייסדי'הסתדרותבנישלום'שלהנוערהתימני

ע"ששבזי,השתתףבכמהמקהלותבעירתלאביב,ואףהיהפעילברדיו.

במשךשניםפעלבשיתוףהמוזיקאימנשהרבינא,אשררשםמפיובתוויםכמהמשירי

יהודיתימן.

רבינא,שהיהגםמחנךוערךשירוניםלבתיהספר,נתפסאזלמנגינתאחדהשיריםובקש

מיחיאלעדאקישיתאיםלומיליםלחגהאילנות.כךנולדהשיר"כיתבואואלהארץ"שהפך

לנחלתכללילדיישראל.

השירמורכבמאוסףפסוקיםמהמקרא.לצידומופיעותשאלותלאיתורהידע.

השאלההכתומהמימיןלשירבודקתאתהקשרביןכותרתהשירושתישורותיוהראשונות

לביןהפסוקמספרויקראשנלמדבעמודהקודם(במדרש).

משימתהבונוסהכחולהשולחתאתהתלמידיםלספרמלכיםשםמוצגיםהחייםהאידיאליים

בארץישראלבתקופתשלמה,בדימוי-'אישתחתגפנוותחתתאנתו'.דימויזהמופיע

בביתהשנישלהשיר.

עלפיהשיר,נטיעתהעציםנועדהלאפשרהנאהמהפרות,ומבטאתהשתרשותבארץ

וחלקמבנייתהוהפרחתהשממה.

מילותהפזמון-'עתלנטועאילנות,עתלנטועולבנות'מהדהדותלספרקהלת-לכלזמן

ועתלכלחפץ...עתלטעת...ועתלבנות'וקובעותכיהגיעההעת-עםישראלחזרלארצו

אחרישנותגלותארוכות,וזההזמןלטעתולבנותבה.

הביתהשלישי'ובניתםחרבותעולם'מהדהדלספריחזקאלפרקל"ו.הואמצביעעלכך

שהארץהייתהשוממהבזמןכתיבתהשיר.

שאלה3יוצרתדיאלוגביןהשירלביןהמדרשומבקשתלהצביעעלהדמיוןביניהם-שניהם

מבוססיםעלהפסוקבספרויקרא,ומבטאיםאתחשיבותנטיעתהעציםבארץ,אךבעוד

המדרשכתובכעיון,השירקוראלהגשמה.

בצדהשירביאורימילים.

96

(המשך-עמוד157)עמוד�156

כהמשךלשירוכהשלמהלו,מצוטטיםפסוקיםמחזוןאחריתהימיםשלהנביאמיכה,

שגםהואמהדהדבנבואתולפסוקמספרמלכים:'וישבואישתחתגפנוותחתתאנתו'.

גםחזוןהשלוםשלו:'וכתתו..ואין�מחריד'עולהבשירבשורות:'וחייתםעלאדמתכם/

לבטחולעולם'.

שאלה1יוצרתדיאלוגביןהנבואהלביןהשיר.

בשאלה2מתבקשיםהתלמידיםלהוסיףפסקהמשלהםלנבואה,המתארתמציאותשל

שלום-שאלהזומעודדתכתיבהיוצרת.

סוגרים�ענייןמטרה:�הכרתביטוימעשילערךהנטיעהויצירתמעורבותאישית

לסיוםהיחידהמובאותשתיתמונותמהגלילהתחתוןהמדברותבעדעצמן:באחת,שצולמה

בשלהישנותהעשריםשלהמאההקודמת,רואיםגבעהסלעיתשוממה.בתמונההשנייה

נראיתאותהגבעהלאחרמאהשנה,והיאמיוערתוירוקה.

המשמעות:הקריאהלנטועעציםנענתה.

ארץ-ישראלשהייתהשוממהואילןלאנראהבה,עברהתהליךשלייעורוהיאנותנתפירותיה

בשפע.

אךישלזכורשדברזהלאקרהמעצמו.החלוציםוהמתיישביםבדורותשקדמולנומסרו

אתמיטבשנותיהםולעיתיםאתחייהםלמעןבנייתהארץוהפרחתה.

בפעילותזומוזמניםהתלמידיםלהביעהוקרהלאותםראשוניםולכתובלהםמכתבתודה.

בנוסףעלהיותהפעילותסיכוםוכתיבהיוצרת,ישבמשימהזוממדחינוכיחשוב,של

הגברתהמודעותוההערכהלמפעלםשלהדורותהקודמיםשבנואתהארץ,והכרתתודה

עלכך.

מטרה:עיסוקבמסריםהעוליםממגילתאסתרומשמעותםבתקופתראשיתהציונות

מושג�מפתח�ביחידה:יהודי,גלות

מקורות�הליבה:פסוקיםממגילתאסתר,קטעמדבריאריהבןגוריון,איורשלארתורשיקעלמגילתאסתר

lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8810מט"ח-מגילותחמשהעשרה:�מקורות

97

ÌȯÂÙ�21יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�159מגילתאסתרשייכתלחלק'כתובים'שבתנ"ךוהיאאחתמקובץהמכונה'חמשמגילות'

המכילחמישהספריםקצרים:שירהשירים,רות,איכה,קהלת,אסתר.

פותחים�ענייןמטרה:רענוןהידעעלסיפורהמגילה

הדמותהפותחתהיאשלאסתר,גיבורתהמגילה,המציגהבתמציתאתהמאבקביןמרדכי

להמןואתתוצאותיו-מרדכיסירבלהשתחוותלהמןוזההחליטלהשמידאותוואתעמו.

אתשאלה1ניתןלהקדיםלקריאהובכךלהפוךאותהלפעילהומשמעותית.

שאלות1-5הןשאלותהבנהעלדבריהדמותהפותחתברמותשונות(תרגוםופירוש).

שאלה6מתייחסתלמקורהחזותיבעמוד-דמותהשלאסתרבציורושלזאברבן.

התלמידיםמתבקשיםלספרמתוךידעקודם,כיצדפעלהאסתרלהצלתהיהודים(הבעה

בכתבאובעלפה).

98

תעודת�זהות:�'יהודי'עמוד�160מטרה:הבנתהצורךלהסתיראתהזהותהיהודיתבגלות

אסתרהמלכה"לאהגידה...אתעמהואתמולדתה".

פעמיםרביםנאלצויהודים,ועדייןנאלצים,להסתיראתזהותםהלאומית(עםוארץ)מסיבות

שונות.פעמיםרבותהםעמדובפניהדילמההאםלהסתכןולגלותאתיהדותםאולהסתירה.

המאבקשלהיהודיעלשמירתזהותוהואאחדהנושאיםהמרכזייםהעומדיםבבסיססיפור

המגילה.הסתרתזהותהשלאסתרבשלבהראשוןממחישהאותו.

שלושהשאלותשמתחתלפסוקמהמגילה"לאהגידהאסתראתעמהואתמולדתה.."

מזמינותאתהתלמידיםלהעניקפרשנותמשלהםלמעשההסתרתהזהות.

ממרדכי�היהודי�לעם�היהודימטרה:הצגתעמדהשלמאבקגלויעלהזהותהיהודיתבגלות

מרדכינקטבעמדההפוכהלזושהורהבעצמולאסתר-הואנלחםבגלויעלזהותוהיהודית,

עלכבודוועלאמונתו.המחירששילםעלכךהוא,וכלהעם,היהתכניתההשמדהשלהעם

היהודיעלידיהמןכפישעולהמהציטוטהמובאמהמגילה.

בצדהציטוטמסגרתעםביאורימילים(רגעשלעברית).

שאלה1-מדוערצההמןלהשמידאתכלהעםהיהודיולאהסתפקבהענשתמרדכי-

היאשאלהשראוילהעלותהלדיוןכיתתי.

ניתןלהביןמסיפורהמגילהשהתקריתעםמרדכיהייתהרקהעילהלתכניתההשמדה,

ושנאתהיהודים(שנבעהמשונותם)הייתהקיימתקודם.

דבריםדומיםלזהניתןלראותגםבהיסטוריההקרובה(שואה)כאשרהיהודיםחשבו

שהתנהגותזואואחרתתשנהאתיחסהרוצחיםאליהם,אךלצערנו,הםהתבדוכיוון

שהשנאההייתהמהותיתולאומיתולאתלויהבדבר.

ההענשההקולקטיביתשתכנןהמןבעקבותכעסועלמרדכי,מלמדתגםשאדםהשייך

ללאוםמסויםמייצגבמעשיו-לטובולרע-אתעמו,גםכשהואאינומתכווןלכך.

זאתמשוםשהצופהמבחוץמשייךאותוואתהתנהגותובאופןטבעילקבוצתההשתייכות

שלו('אתהקיבוצניק','מתנהגכמוישראלי',רואיםשאתהמעדה....)

משימה2-לכתובאיגרתשכנועלאחשוורוששלאיקשיבלהמן-מזמנתכתיבהיוצרת

הנשענתעלערכים,תוךשימושבאסטרטגיותלמידהשלטיעוןוהצגתעמדה.

99

המסר�של�מגילת�אסתרעמוד�161מטרה:הצגתשתיגישותמנוגדותביחסלחייםבגלות

בעמודזהשתימסקנותמנוגדותשניתןלהסיקמסיפורהמגילה-האחת-המגילהמלמדת

כייהודיםיכוליםלשרודולחיותבגלות.

האחרת-המגילהמלמדתכיאיןלסמוךעלהנס.יהודיםתמידיעוררוכלפיהםשנאה

ועליהםלבנותמדינהעצמאיתמשלהםבארץ-ישראל.

במסגרת'רגעשלעברית'מוצגיםהמושגיםהמרכזיים-גולהותפוצות.

התלמידיםמוזמניםלעבודבזוגות:

לקרואאתשתיהמסקנותולתתלהןכותרתהולמת.

לבחוראתהמסקנהשעמההםמזדהים,ולהוסיףלהטיעוניםבעזרתהשאלותהמנחות.

כךהםמתרגליםאסטרטגיותלמידהשלהסקה,מיזוג,ייצוגוטיעון.

עמוד�162מגילת�אסתר�בראי�הציונות

מטרה:הבנתהפרשנותהציוניתאתהמגילה

הקטעהמובאמדבריושלאריהבןגוריון,מייצגאתהגישההציוניתשראתהבמגילהמסר

שאיןלסמוךעלהנסכיסכנתההשמדהלעולםמרחפתעלהיהודיםבגלות,ולכןעליהם

לצאתממנה(דברשהוכחבמלחמתהעולםהשנייהובשואה).

במסגרת'טובלדעת'הרחבהעלאריהבןגוריון.

במשימה1מתבקשיםהתלמידיםלהחליףאתמילותהמשפט:'כלעודיישארמרדכי

בשושןהואיצטרךלהתחפש',במשפט:'כלעודיישארעםישראלבגלותהואיצטרךלהסתיר

אתיהדותו'.בכךנבדקתההבנהבאמצעותתרגום.

במשימה2מוזמניםהתלמידיםלהביעעמדהמנומקתעלמשפטזה.

100

מפגש�עם�תמונהעמוד�163מטרה:הכרתהפרשנותהציוניתלמגילהבדרךחזותיתאמנותית

האמןהיהודיארתורשיק,שתולדותיומובאותבקצרהב'טובלדעת',אייראתמגילתאסתר.

יהודיבעלחזותדתית(גלותית)יושב-מתחתלתמונהמובאתסקירהקצרהשלהציור

וקוראאתמגילתאסתר,ומאחוריועומדיםחלוציםהמציעיםמענהציוניאקטיבילמגילה

בנייןהארץ.הישיבהשלהמבוגרהיאפסיביתואילוהעמידהוהעבודהשלהצעיריםהן-

אקטיביות.

שלושהשאלותהראשונותמתמקדותבזיהויפרטיםנוספיםבציור(מגןדוד,סמלהמדינה);

בנייתהארץ,צבאועצמאות;ובשילובשביןהעברוהעתיד,-בתשובההציוניתלגזרתהמן

ביןהמורשתלמעשההחלוצי.

שאלהאיוצרתדיאלוגביןדבריאריהבןגוריוןלעיללביןהציור,ומבקשתמהתלמידים

תשובהמנומקתלשאלה,אםהמסרהעולהמהםתואםאוסותרזהאתזה.

סוגרים�ענייןעמוד�164מטרה:�הצגתיחסיהגומליןהמורכביםבימינוביןמדינתישראללתפוצות(גלות)

בימינו,בשונהמימיראשיתהציונותושנותיההראשונותשלמדינתישראל,נחלשהשלילת

הגלותבשיחהציבורי.

במקומהמודגשיםיחסיהגומליןביןישראלוהתפוצות.יחידהזו,המתמקדתבסיפור

ההיסטוריובמסריםהעוליםממנו,נסגרתבראייתהמציאותבימינושבהישדינמיקהחיובית

עזרההדדיתוקשר.-ביןמדינתישראללתפוצות

התלמידיםמתבקשיםלמצואבעזרתמקורותמידע,הוריםאוחברים,אירועשבונחלצה

מדינתישראללעזרתיהודיםהיושביםבתפוצות,ולחלופין,לספרסיפוראומקרהשבו

נרתמויהודיהתפוצותלעזורלמדינתישראל,לכתובולספראותובכיתה(כתיבהיוצרת,

הבעהבכתבובעלפה).

מטרה:עיסוקבמסרהמרכזיהעולהמהגדהשלפסח-'מעבדותלחירות',ומשמעותולתקופתראשיתהציונות

מושגימפתח:חגהפסח,עבדותוחרות.

מקורותהליבה:קטעיםמתוךההגדהשלפסח.עמודשערמהגדתקיבוץגבעתברנר.

הכנותמומלצות:אפשרלבקשמהתלמידיםלהביאהגדותשונותשישבביתםולהציגמתוכןאיוריםשמבטאיםאתהרעיוןשל'מעבדותלחירות'.

101

ÁÒÙ�22יחידה�מספר�

165יש�לי�מושגעמודבראשהיחידהמובאהסברקצרעלחגהפסח-חגשבומצייניםמדישנהאתיציאת בני

ישראלמעבדותלחירות

פותחים�ענייןמטרה:הצגתהרלוונטיותשלסיפוריציאתמצריםלימינו

ברלכצנלסוןהיהמחשוביהמנהיגיםוההוגיםשלתנועתהפועליםבארץ-ישראל.

הואייחסערךרבלמסורתהיהודיתבכללולחגהחירותבפרט,וראהבזיכרוןיציאתמצרים

כליחינוכילשנאתהעבדותולאהבתהחירות.

השאלותבעקבותהמפגשעםברלכצנלסוןהןשאלותהבנהברמותשונות.

שאלה1-ירושתהדורות,כפישהואאומרבמפורש,הםהמסורת,המנהגיםוהשפההעברית.

ניתןלהקדיםשאלהזולקריאהעלמנתלהפוךאותהלפעילהומשמעותית.

'ירושתהדורות'באהלידיביטויבחגהפסחבסיפורההגדהובמסרהעולהממנה-מסר

שליציאהמעבדותמצרים.

שאלה2-ברלכצנלסוןדיברעלחופשמעולזרים,עלעצמאותממלכתיתועלחופש

תרבותי,וגםעלחופשכלכלי.

ישלזכורשכצנלסוןנפטרעודבטרםקמהמדינתישראל,וראהבחירותהממלכתית,על

כלמשמעויותיה,חזוןנישאשלהגשמתוהואחתר. 166עמוד

מעבדות�לחירותמטרה:הכרתקטעיםמההגדהשלפסחהעוסקיםביציאהמעבדותלחירות

ההגדהבנויהמפסוקימקראודרשותשלחז"לעלפסוקיםאלו.

הפסוקמספרדבריםהמצוטטבעמודזהמצווהלחזורולספראתסיפורוהמכונןשלהעם

ולשמראתהזיכרוןדרךאמירתולדורותהבאים,כדישערךהיציאהלחירותיישמרכערךמכונן.

והדגישואתהתפיסהשיציאתמצריםהיאהבסיסלחירות, חז"לבדבריהםהרחיבו

שהתחוללהבזכותהתערבותאלוהית.לכן,גםאנחנוצריכיםלהודותעלכךלאל,כיאילו

לאהיהמוציאםממצרים,היינוגםאנוובנינועבדים(דרשהראשונה).

והיוםגםאנחנווצאצאינובניחורין..."אףאותנוגאלעמהם"(דרשהשנייה).

כלומר,זהאינורקסיפורהיסטורישקרהבעבראלאסיפורהרלוונטיאףלנובימינו.

ומדועחוללהאלמהלךמהפכניזה?כדילהובילאתעםישראלאלארץ-ישראל:'למען

הביאאתנולתתלנואתהארץאשרנשבעלאבתינו'.רקכאשראנובניחוריןבמהותנו,אנו

יכוליםלבואאלארץ-ישראלשהיאארצנו.

102

167מעבדות�לחירות�ערב�קום�המדינהעמודמטרה:הכרתהפרשנותהציוניתלסיפוריציאתמצריםולהגדה

הערךהמכונןשלהשאיפהלחירותוראייתארץ-ישראלכארץהיעדשלעםישראל,קיבל

משמעותרבהבדורשלתחילתהציונות,שגםמשנתוהייתהיציאהמהגלותלחירות

בארץ-ישראל.

עמודהשערמההגדהשלפסחשנכתבהואוירהבקיבוץגבעתברנר,מוכיחאתהקשר

החזקשראוהחלוציםביןאירועידורםלסיפוריציאתמצרים.

הםאיירואתההגדהשלפסחבסמליםהמצייניםאירועיםהיסטורייםהקשוריםבגלות

(מצרים,בבלבתחתיתהעמוד).

לצדסמליםהמצייניםאירועיםציונייםחלוציים(העליותהשונותלמעלה)המבטאיםחירות.

במרכזמצוירתארץ-ישראלושבעתהמיניםשבהםהיאהתברכה.

האיוריםמעוצביםבצורהמעגליתומביעיםאתרעיוןההיסטוריההחוזרת,בימיםההם

ובזמןהזה-נצאמשעבודלחירות,מגלותלעצמאות.

לצדשערההגדהמובאותשתימסגרותשל'טובלדעת'-עלהעליותהשונותלארץועל

מגדלבבל.

בשתיהשאלותשבתחתיתהדףמתבקשיםהתלמידיםלאתרפרטים:בחלקוהתחתון

שלהדףמימיןאיורשלבבלהמיוצגתבמגדלבבלומשמאלאיורשלמצרים.

שתיהןמסמלותאתהגלות(גלותמצריםוגלותבבל).במרכזאיורשלארץישראלושבעת

המיניםהמסמלתאתהחירותושיבתהעםלארצו.

בחלקוהעליוןשלהדףאיוריםהמסמליםאתחמשהעליותלארץ-ישראל.

שתיהשאלותהבאותהןלדיוןבכיתה:

עמודהשערשלההגדהקושרישירותביןסיפורהעבדותבמצריםוהגלותבבבללביןהגלות

שקדמהלציונות.

חמשהעליותלארץבימינומחליפותאת'הידהחזקה'שבההוציאהאלאתהעםמעבדות

לחירות.

מסרזהתואםאתדבריברלכצנלסוןעלכךשההגדהשלפסחנושאתאתזיכרוןהעבר

ואתהכמיההלחופשוחירותבהווהובעתיד(דיאלוגביןטקסטמילולילטקסטחזותי).

103

168מספרים�ביציאת�מצריםעמודמטרה:התנסותבסיפוריציאתמצריםוחיבוראישיללילהסדר

הערך'מעבדותלחירות',ליחידולעם,הואערךיסודיבתרבותישראל,ועלפיחז"למצווה

לחזורולעסוקבוולספרביציאתמצריםכלשנהושנה:'וכלהמרבהלספרביציאתמצרים

הריזהמשובח'.

פרקזההואיישום אקטואלישלצוהדורותלספרביציאתמצרים.

משימהזונעשיתבקבוצות,בעזרתשאלותמנחות,ובתיעודהלמידהשלחבריהקבוצה.

סוגרים�ענייןמטרה:סיכוםיצירתיובדיקה

התלמידיםמוזמניםליצורעמודשערלהגדהבויבואלידיביטוינושאהיחידה-מעבדות

לחירות.

התוצריםמאפשריםלמורההערכהחלופית,בדיקהשלהבנתהתכניםוהפנמתם.

ניתןלערוךלכבודחגהפסחתערוכהשלעבודותהתלמידים.

מטרה:�ראיית�השואה�כביטוי�קיצוני�וקשה�להיעדר�מולדת,�לזרות�ולחוסר�השייכות�של�היהודים�בגלות

מושגימפתח:�שואה,�השמדה,�תקומה

מקורותהליבה:קטעים�מנאומו�של�זאב�ז'בוטינסקי,�'למות�או�לכבוש�את�ההר';�קטע�מתוך�יומנה�של�אנה�פרנק.

104

‰¯Â·‚φ‰‡Â˘Ï†Ô¯Îʉ†ÌÂÈ�23יחידה�מספר�

169יש�לי�מושגעמודבראש�היחידה�מובא�הסבר�מילולי�למושג�'שואה',�ולמשמעותו הנבדלת�כשואת�העם

היהודי�במלחמת�העולם�השנייה

פותחים�ענייןמטרה:�מפגש�עם�עדות�אישית�של�דמות�ציבורית�ידועה,�המציגה�מנקודת�מבטה�כניצול

שואה�את�משמעותה�של�ארץ-ישראל�בעיניו

הרב�ישראל�מאיר�לאו,�רבה�הראשי�של�תל�אביב�ומי�שהיה�הרב�הראשי�של�ישראל,�עבר

כילד�את�השואה.�הוא�איבד�את�הוריו�ואת�רוב�משפחתו�וניצל�בזכות�אחיו�הגדול�ממנו

ששמר�עליו.�הוא�מעיד�כי�באחת�הפעמים�שבה�חשש�אחיו�לחייו,�הוא�הורה�לו�שאם�ייוותר

לבדו�הוא�חייב�ללכת�רק�לארץ-ישראל.

סיפורו�המרגש�של�הרב�לאו�מלמד�על�המקום�המכריע�שהיה�לארץ-ישראל�בתוך�התופת.

היא�נתנה�להם�שורשים�('משם�גרשו�אותנו')�ונתנה�להם�יעד�('ולשם�אנחנו�צריכים�לחזור')

ותקווה�('שם�לא�הורגים�יהודים').

רצוי�לערוך�דיון�כיתתי�בשאלות�שבתחתית�הדף.

170הקריאה�לעלות�לארץ�לפני�השואהעמודמטרה:�הבנת�המורכבות�בחיי�היהודים�באירופה�ערב�השואה,�והקושי�להחליט�להימלט

לארץ-ישראל

זאב�ז'בוטינסקי�היה�מנהיג�בעל�שיעור�קומה�שחזה�את�מה�שעתיד�להתחולל�באירופה

('אסון',�'להבות�השמדה')�וקרא�ליהודים�להימלט�כבר�שלוש�שנים�לפני�שהחליטו�הנאצים

על�מדיניות�השמדה�שיטתית�והמונית�של�היהודים.

ז'בוטינסקי�הגיע�לפולין,�בה�היה�ריכוז�היהודים�הגבוה�ביותר,�והזהיר�אותם�מפני�הסכנה

האורבת�להם.

הוא�הבטיח�להם�שבארץ-ישראל�תקום�מדינה�יהודית�(שאכן�קמה�עשר�שנים�מאוחר�יותר).

קריאת�נאומו�בעזרת�השאלות�המנחות�יכולה�להיעשות�בזוגות.

את�הפעילות�שבתחתית�קטעי�הנאום�ראוי�לעשות�כדיון�כיתתי.�מטרתה�לחדד�את�הדילמה

שעמדה�בפני�היהודים�שחשו�בסכנה,�אך�לא�העלו�בדעתם�את�הצפוי�להם.

בסעיף�ג�מוצע�להמחיש�את�הדילמה�בדרך�של�המחזתה�על�ידי�התלמידים,�ובכך�ולקרבה

אליהם.

105

171עמוד

החלום�על�מולדת�חדשה�בתקופת�השואהמטרה:�מפגש�עם�אנה�פרנק,�ילדה�בזמן�השואה,�שביטאה�את�הצורך�שלה�במולדת

הקטע�מתוך�יומנה�של�אנה�פרנק�מחדד�את�השאלה,�מהי�מולדתו�של�היהודי.

לעומת�לולק�(הרב�לאו)�שקיבל מאחיו�תשובה�ברורה�-�ארץ-ישראל,�נותרה�אנה�פרנק�ללא

מענה.

כרקע�למכתבה�מובא�קטע�מידע�כללי�על�מצוקת�היהודים�שקדמה�לשואה�(ארץ�ישראל

הייתה�סגורה�בפניהם,�וכן�רוב�מדינות�העולם).

וכן�הרחבה�על�אנה�פרנק�('טוב�לדעת')

בעמוד�הבא,�ובעקבות�הציטוט�מהיומן,�מובאות�שאלות�של הבנת�התוכן�(1,2),�והזמנה

להבעת�עמדה�מנומקת�על�השאלה,�האם�יכולה�להיות�ליהודים�מולדת�בתפוצות.

לאחר�השלמת�המידע�על�גורלם�של�אנה�פרנק,�בני�משפחתה�ומציליה,�מוזמנים�התלמידים

להבין�בחירות�שונות�שעשו�ניצולי�שואה�לאחר�תום�המלחמה,�ולהזדהות�עם�הקושי�שלהם

להחליט�היכן�לקבוע�את�מושבם.

התלמידים�מתבקשים�להעלות�סיבה�מנומקת�אחת�לפחות�לכל�בחירה.

אפשר�גם�לתרגל�כאן�הבעה�בכתב�או�בעל�פה.

ניתן�לפתח�את�הדיון�הזה�ולהרחיבו�לתקופתנו�-�אם�יש�בכיתה�עולים�או�ילדים�שיש�להם

בני�משפחה�בארצות�אחרות,�כדאי�לתת�מקום�לתחושות�השונות�כלפי�ישראל�כמולדת

אישית�ולאומית,�אל�מול�תחושת�השייכות�לארצות�המוצא.

172עמוד

עלייה�לארץ�בעקבות�השואהמטרה:�ביטוי�חזותי�לתפיסה�הרואה�בארץ-ישראל�יעד�לפליטי�השואה

הכרזה�קוראת�ליהודים�'עלייה�ופדות�(הצלה,�שחרור)�במולדת'.

לאחר�איתור�הפרטים�בתמונה�(צלב�הקרס�הנאצי�מעוצב�כקירות�סדוקים�של�כלא,�ממנו

מצליחים�יהודים�לצאת�ולעלות�לארץ-ישראל)�-�נשאלים�התלמידים�מהי�המולדת.

הם�מתבקשים�להפעיל�אסטרטגיות�של�הסקה�וטיעון�כדי�להסביר�מדוע�דווקא�ארץ-ישראל

היא�המולדת�המתוארת�בכרזה�אף�שהדבר�לא�נאמר�מפורשות.

172עמוד

סוגרים�עניין:�משואה לתקומהמטרה:�סגירת�מעגל

יחידה�זו,�שנפתחה�בסיפורו�האישי�של�לולק,�הילד�שניצל�והיה�בהמשך�לרב�ישראל�לאו,

רבה�הראשי�של�מדינת�ישראל,�נסגרת�בסיפור�עלייתו�ארצה�יחד�עם�נפתלי�אחיו.�סיפורם

הוא�סיפור�של�שואה�ותקומה,�והוא�מייצג�את�סיפורו�של�עם�ישראל�כולו,�שארבע�שנים

בלבד�לאחר�שכמעט�הושמד�בשואה,�כבר�הכריז�על�הקמת�מדינה�עברית�בארץ�ישראל.

השאלות�המתלוות�לתמונת�הילדים�בהגיעם�ארצה,�פונות�לשיקול�דעת�(1),�לרגש�(2),

למחויבות�ואחריות�(3).

מטרה:�העמקת�ההיכרות�עם�יום�העצמאות�ויום�הזיכרון;�הבנת�הזיקה�העמוקה�בין�עם�ישראל�לארץ-ישראל�הטמונה�בימים�אלה

מושגי�מפתח�ביחידה:�עצמאות,�מולדת

מקורות�הליבה:�הקטע�הפותח�את�מגילת�העצמאות;�מדרש�בראשית�רבה�על�המפגש�הראשון�של�אברהם�אבינו�עם�הארץ;�חוק�יום�הזיכרון

לחללי�צה"ל;�שר�על�הצפירה�ביום�הזיכרון.

106

Ô¯Îʉ†ÌÂȆ˙‡ӈډ†ÌÂȆÌÈÈÓ‡φÌÈ‚Á�24יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�175בראש�היחידה�וכפתיחה�לה�מובא�הסבר�כללי�למושג�'עצמאות'�ולמושג�'מדינה�עצמאית'.

פותחים�ענייןמטרה:�הצגת�הרקע�ההיסטורי�שקדם�להכרזת�המדינה�והבנת�הטענה�שמדינה�יהודית

צריכה�לקום�דווקא�בארץ-ישראל

הדמות�הפותחת�היא�של�דוד�בן�גוריון,�שעמד�בראש�הנהגת�היישוב�היהודי�בארץ�בשנים

שקדמו�להכרזת�המדינה,�ושהיה�בהמשך�ראש�הממשלה�הראשון.�בשנת��1936הוא�עמד

בפני�ועדת�פיל�וניסה�לשכנעה�שמוכרחים�להקים�מדינה�ליהודים�דווקא�בארץ�ישראל�ולא

בשום�מקום�אחר�בעולם.�בן�גוריון�ביסס�את�טיעוניו�על�התנ"ך,�בסיס�הקיום�היהודי,�על

ההיסטוריה�היהודית,�ועל�שיקולי�השעה.

על�מנת�שהקריאה�תהיה�פעילה�ומשמעותית,�ניתן�להקדים�לה�את�שאלה��1שבראש�עמוד

�176לבקש�מהתלמידים�להציג�בעצמם�טיעונים�שישכנעו�את�ועדת�פיל�שמוכרחים�להקים

מדינה�יהודית�בארץ-ישראל.

בשלב�שני�מומלץ�לקרוא�את�הטיעונים�בעמוד��176ולהסבירם,�ואחר�כך�להשוותם�עם

הצעות�התלמידים.

עמוד�176

הכרזת�המדינהמטרה:�הכרת�פסקאות�הפתיחה�של�מגילת�העצמאות�-�מגילת�היסוד�של�מדינת�ישראל

מגילת�העצמאות�היא�אחת�ממקורות�הליבה�של�תוכנית�מורשת�ישראל�לכיתה�ו.�ההיכרות

עם�פתיח�המגילה,�שקשור�ישירות�לנושא�כיתה�ה�-�הזיקה�לארץ,�מטרים�את�העיסוק

הרחב�שייעשה�בה�בכיתה�ו.

חלקה�הראשון�של�מגילת�העצמאות�מוקדש�לסקירת�הבסיס�ההיסטורי�לחידוש�העצמאות

היהודית�ב�ולהקמתה�של�מדינת�ישראל.�ההכרזה�מדגישה�את�הקשר�עתיק�היומין�בין

ארץ-ישראל�לעם�היהודי,�מראשית�תולדות�העם�ולאורך�כל�שנות�ההיסטוריה�שלו.�דבר

זה�בא�לידי�ביטוי��בחזרה�על�המילם�'ארץ',�'מולדת',�'עם'�-�אותן�מתבקשים�התלמידים

לאתר�כמשימת�קריאה.

מומלץ�מאוד�להשמיע�בפני�הכיתה�את�הקטע�הפותח�את�המגילה�בקולו�של�בן�גוריון,

מהקלטה�של�הכרזת�המדינה�ב-1948.

www.edu-negev.gov.il/goel/bet-yatziv/megila

בצד�המגילה�מסגרת�'טוב�לדעת'�המסבירה�בקצרה�על�המגילה.

107

(המשך)עמוד�177

השאלות�בעמוד�177,�הבאות�בעקבות�השמיעה�והקריאה,�פונות�למיומנויות�למידה�שונות:

שאלה�2�-�הסקת�מסקנה�מתוצאות�משימה�1�-�בקטע�יש�8�היקרויות�של�המילים�'ארץ',

'מולדת',�'עם',�ובנוסף�גם�פעמים�רבות�שהן�מוזכרות�בכינוי�רומז�(בה,�לה,�בתוכה).�ניתן

להסיק�מכך�שארץ-ישראל�היא�מולדתו�של�עם�ישראל�והקשר�ביניהם�לא�ניתן�להפרדה.

שאלה�3��-�פונה�לפן�הרגשי�החווייתי:�מה�חשתם�כששמעתם�את�קולו�הרועם�של�בן�גוריון?

שאלה�4�-��פונה�לדמיון�ויוצרת�תחושת�הזדהות�ומעורבות�-�אילו�חייתם�באותה�תקופה

היכן�הייתם�בוחרים�להיות�בעת�ההכרזה?

שאלה�5�יוצרת�השוואה�ודיאלוג�בין�טיעוניו�של�בן�גוריון�בפני�ועדת�פיל�לבין�מגילת�העצמאות.

בשניהם�מבוסס�הקשר�בין�העם�לארץ�על�ההיסטוריה�ועל�התנ"ך.�המגילה�מדגישה�גם

את�הקשר�של�עם�ישראל�לארץ�בשנות�הגלות�שהתבטא�בתפילה�ובתקווה�לשוב�אלה.

שאלה�6�היא�שאלת�השערה�ומהווה�הקדמה�לפרק�הבא�ביחידה.�התלמידים�מוזמנים

לשער�מתי�התחיל�הקשר�בין�העם�היהודי�לארץ�-�בתקופת�האבות?�בכניסה�לארץ�בתקופת

יהושע?�בהקמת�ממלכת�שאול�או�דוד?

בפרק�הבא�מציג�מדרש�שמצביע�על�הגעתו�הראשונה�של�אברהם�אבינו�לארץ�ישראל

כתחילת�הקשר�בין�העם�לארץ.

מפגש�עם�מדרשעמוד�178מטרה:�התמודדות�עם�טקסט�מדרשי�העוסק�בראשית�הקשר�בין�ישראל�לארצו

פסוקי�המקרא�מעמידים�את�התחלת�הקשר�שבין�אברהם�אבינו�לארץ,�על�הצו�האלוהי:

לך�לך.

המדרש�הופך�את�העמדה�הפסיבית�של�אברהם�המשתמעת�מהפסוקים,�לעמדה�אקטיבית

של�בחירה�בארץ,�התואמת�את�כוונת�האל.

אברהם�חשק�בארץ�כי�ראה�שתושביה�עמלים�בעיבוד�אדמתה�ועושים�כל�מלאכה�בזמנה

-�ביטויי�לחריצות�ויושר.

כמו�בכל�הספר,�גם�כאן�המדרש�מעוצב�בדרך�המבהירה�את�המבנה�שלו,�כשלצדו�שימושון

(לשוני)�ובתחתיתו�קומיקס�המבהיר�בדרך�הומוריסטית�חזותית�את�המסר�של�המדרש.

מתחת�למדרש�מקבץ�מילים�המתמצתות�את�המידות�והערכים�שעולים�מהמדרש.

התלמידים�מתבקשים�להתאים�אותן�לדמויות�המצוירות�בקומיקס,�ובכך�לתרגל�התאמה

בין�המילולי�לחזותי.

108

עמוד�179

עמוד�180

יום�הזיכרון��לחללי�צה"למטרה:�חידוד�הקשר�בין�העצמאות�של�העם�בארץ�לבין�המחיר�שהוא�משלם�בחיי�חייליו

חלק�זה�של�היחידה�נפתח�בקטע�קישור�המזכיר�את�המאבק�שקדם�להקמת�המדינה,

את�הצורך�המתמיד�בשמירה�עליה�ועל�אזרחיה,�ואת�המחיר�הכבד�שמשלם�עם�ישראל

לשם�כך.

תאריך�ד'�באייר,�יום�לפני�יום�העצמאות,�נקבע�בחוק�כיום�זיכרון�והתייחדות�עם�חללי

מערכות�ישראל.

בעקבות�המדרששאלות��3-1הן�שאלות�הבנת�התוכן.

שאלה��4היא�שאלת�חשיבה�המבקשת�השלכה�לחיי�התלמידים�והבעת�דעה�בשאלה,�האם

לשכנים�יש�השפעה�על�איכות�הסביבה�והחיים.

שאלה��5היא�שאלת�דמיון�והשערה�-�אילו��הייתם�אברהם...�יש�בה�פנייה�לעמדה�אישית.

מתחת�לשאלות�מובא�קטע�הסבר�המזכיר�את�הבטחת�הזרע�והבטחת�הארץ�לאבות

שנלמדו�ביחידה��5-�ארץ�חמדת�אבות.

בסוף�הקטע�שאלה�שמרמזת�על�האפשרות�שיש�בהקמת�מדינת�ישראל�מימוש�של�אותה

הבטחה�היסטורית.

בראש�עמוד��180מצוטט�קטע�מתוך�'חוק�יום�הזיכרון�לחללי�צה"ל'.

לאחריו�שלוש�שאלות:

שאלה��1בודקת�הבנת�הנקרא�-�תוכן�החוק�המנמק�את�ההתייחדות�עם�זכר�הנופלים

בנתינת�נפשם�למדינת�ישראל.

שאלה��2מכוונת�להבעת�דעה�והשערה�-�מדוע�צריך�היה�לקבוע�את�יום�הזיכרון�בחוק?

(אולי�כדי�לתת�לו�תוקף�ומשמעות�ממלכתית).

שאלה��3מבקשת�סיכום�של�המנהגים�המיוחדים�ליום�הזיכרון�על�פי�חוק,�ועל�פי�ניסיון

חייהם�של�התלמידים.

מתחת�למשימות�שיר�שכתב�ליפא�אהרוני�על�הצפירה,�'שתי�דקות',�המתאר�את�שני�רגעי

הדומייה�ביום�הזיכרון�כרגעים�של�ביטול�המחלוקות�ויצירת�אחדות�בעם.

109

עמוד�181

עמוד�182סוגרים�עניין

מטרה:�יצירה�לסיכום�נושא�יום�העצמאות

פרק�הסגירה�חוזר�ליום�העצמאות.�התלמידים�מתבקשים�ליצור�כרזה�שתשקף�את�הנושא

המרכזי�של�ספר�לימוד�זה�-�'אני�וארצי',�בדומה�לכרזות�העצמאות�של�מדינת�ישראל

היוצאות�מדי�שנה.�זוהי�הזדמנות�להערכה�חלופית.

רצוי�לתלות�את�הכרזות�במרחבים�השונים�של�בית�הספר.

(המשך)

בעקבות�השיר�ניתן�מקום�להבעת�רגשות�ומחשבות�על�השיר�'שתי�דקות'�בפרט,�ועל�יום

הזיכרון�בכלל.

חשוב�לאפשר�כאן�שיחה�פתוחה�ותומכת�שבה�יוכלו�התלמידים�להביע�את�מחשבותיהם

ורגשותיהם�ביום�קשה�זה.�אם�התלמידים�מכירים�באופן�אישי�חללים,�כדאי�לאפשר�להם

לשתף�את�חבריהם�באובדן�ובזיכרון.

השאלה�האחרונה�(3)�נוגעת�בנושא�שעולה�פעמים�רבות�לדיון�ציבורי�-�האם�טוב�שיום

הזיכרון�ויום�העצמאות�סמוכים�זה�לזה�או�שהמעבר�ביניהם�חד�וקשה�מדי.�אפשר�לדון

בכך�בכיתה.

מטרה:�הבנת�משמעותו�של�יום�ירושלים�כמועד�לאומי.

מקורות�הליבה:�השיר�'ירושלים�של�זהב';�נאומיהם�של�ראש�הממשלה,�הרמטכ"ל�ורב�הכותל�בעקבות�שחרור�ירושלים.

הכנות�מומלצות:�השמעת�השיר�'ירושלים�של�זהב'�בפתח�הלימוד,�בנוסף�על�העיון�בו�בפרק�'מפגש�עם�שיר'.

110

ÌÈÏ˘Â¯È†ÌÂÈ�25יחידה�מספר�

פותחים�ענייןעמוד�183מטרה:�העברת�ההתרגשות�של�הצנחנים�משחררי�הכותל�המערבי

הדמות�הפותחת,�הצנחן�יצחק�יפעת�(כיום�רופא)�כתב�בעצמו�את�דברי�הפתיחה�ליחידה,

וניסה�להמחיש�לתלמידים�את�עוצמת�החוויה�שעבר�כלוחם�משהגיע�לראשונה�לכותל

המערבי.

ניתן�להקדים�לקריאה�את�השאלה�-�מצאו�במהלך�הקריאה,�מהי�המלצתו�של�יצחק�יפעת

לתלמידי�ישראל.

מתחת�לדבריו�ארבע�שאלות�הפונות�לארבע�מיומנויות�למידה:

שאלה��1ידע�-�תאריך�שחרורו�של�הכותל�הוא�כ"ח�באייר�תשכ"ז.

שאלה��2פרשנות�אישית�וניתוח�-�מדוע�התבוננו�החיילים�בתמונה�כלפי�מעלה?

שאלה��3הבנה�וקישור�-�האירוע�ההיסטורי�שמזכיר�יצחק�יפעת�בתשובתו�הוא�מלחמת

החשמונאים,�שגם�היא�הייתה�מלחמה�לעצמאות�העם�היהודי�על�הארץ�ולשחרור�ירושלים

ובית�המקדש.

שאלה���4הבעת�עמדה�וכתיבה�יוצרת�-�כתיבת�מכתב�למשחררי�הכותל.

עמוד�184

מפגש�עם�שירמטרה:�הכרת�השיר�'ירושלים�של�זהב'�שהפך�להמנון�מלחמת�ששת�הימים

לפני�השיר�מובא�הרקע�לכתיבתו�ותיאור�הופעת�הבכורה�שלו.

את�השיר�עצמו�מומלץ�להשמיע�(עדיף�בביצוע�של�שולי�נתן)�ולשיר�אותו�בצוותא.

לצד�השיר�ריבועים�ורודים�עם�ביאורי�מילים�וריבועים�ירוקים�ובהם�שאלות�להבנת�התוכן.

111

עמוד�185

ה'שופר�קורא'�רומז�לשופרו�של�הרב�גורן�שתקע�בו�למרגלות�הכותל�מיד�עם�שחרורו.

דבריו�של�הרב�גורן�מצוטטים�בהמשך.

שירים�רבים�נכתבו�על�ירושלים�בכלל,�ועל�ירושלים�שלאחר�מלחמת�ששת�הימים,�בפרט.

לדוגמה:�'ירושלים�בשערייך',�'ירושלים�שלי',�'על�כפיו�יביא'�'גבעת�התחמושת',�ועוד...

התלמידים�מוזמנים�להזכיר�שירים�נוספים�שהם�מכירים�על�ירושלים.

עמוד�186

(המשך)

משימה��1מארגנת�את�הלימוד�ומסייעת�להגדיר�את�התוכן�של�בתי�השיר�השונים.

משימה��2מזמינה�את�התלמידים�להביע�את�תפיסתם�המנומקת�על�המבע�שיש�בשיר�-

שיר�אהבה,�שיר�ייאוש,�שיר�תקווה,�שיר�געגועים,�שיר�עצב,�אחר

שאלה��3פונה�ליצירתיות�התלמידים�ומזמינה�אותם�להוסיף�לירושלים�דימוי�נוסף,�בדומה

לדימוי�הזהב�של�המשוררת.

אחרי�מלחמת�ששת�הימים�הוסיפה�נעמי�שמר�לשיר�שני�בתים�נוספים.

הצבעה�על�המילים�והביטויים�ההפוכים�שבבתים�אלה�לעומת�מקבילותיהם�בבתים�ג�ו-ד,

ממחישה�את�המהפך�שחוללה�המלחמה�במציאות�בארץ�וברגשות�העם�היהודי�שלראשונה

הגיע�להר�הבית.

איכה�י�בש��בורות�המים

ככר�הש�ק�ריקה

ואין�פוקד�את�הר�הבית

בעיר�העתיקה.

�במערות�אשר�בסלע

מיללות�ר�חות

ואין�יורד�אל�י�ם�המלח

בדרך�יריחו.

חזרנ��אל�בורות�המים

לש�ק�ולככר

שופר�קורא�בהר�הבית

בעיר�העתיקה.

�במערות�אשר�בסלע

אלפי�שמשות�זורחות

נ�ש�ב�נרד�אל�י�ם�המלח

בדרך�יריחו.

רגע�היסטורימטרה:�הבנת�משמעותו�ההיסטורית�של�יום�ירושלים�כיום�המנציח�את�שחרור�ירושלים

פרק�זה�מיועד�לעבודה�בקבוצות.

בפרק�שלושה�נאומים�מפורסמים�שנישאו�לאחר�שחרור�ירושלים�-

לוי�אשכול,�ראש�הממשלה;�מרדכי�(מוטה)�גור,�מפקד�חטיבת�הצנחנים�שכבשה�את�הר

הבית�והכותל�המערבי,�והרב�שלמה�גורן,�הרב�הראשי�לצה"ל.

כל�קבוצה�תקרא�נאום�אחד�ותענה�על�השאלות�המנחות�המשותפות�לכל�הקטעים,

�בסיום�תספר�כל�קבוצה�לשאר�הכיתה�על�תוצאות�מחקרה. המובאות�בעמוד�זה.

בעקבות�הנאומים�שלוש�שאלות�לשיחה�כיתתית�או�בקבוצות�(לפני�שלב�החזרה�למליאה).

112

סוגרים�ענייןעמוד�187מטרה:�סיכום�ויצירה

לסיכום�הלימוד�על�ירושלים�מוזמנים�התלמידים�ליצור�עבודת�ריקוע�נחושת.

מומלץ�לערוך�תערוכה�מכל�העבודות.

לחלופין�אפשר�ללקט�שירים�על�ירושלים�ולהכין�שירון�יום�ירושלים�לשימוש�הכיתה�ובית

הספר.

הנחיה�לריקוע�הנחושת:

חומרים:

1.�רדיד�נחושת,�אלומיניום�או�זהב�(אפשר�לרכוש�בגליל).

2.�עפרונות�מחודדים�אך�לא�חדים.

3.�'קאפה'�או�קרטון�ביצוע�או�כל�קרטון�אחר.

4.�תמונות�של�אתרים�מפורסמים�בירושלים.

ביצוע:

הכנה�מראש:�לגזור�את�הקאפה�או�הקרטון�לגודל�המתאים�(מומלץ�-�גודל�של

(A4תמונה�ועד�

לגזור�את�רדיד�הנחושת�לחתיכות�הגדולות�בשני�סנטימטרים�מכל�כיוון�מגודל

הקרטון.

לחלק�לכל�ילד:�תמונה�של�ירושלים,�עיפרון�וקרטון�העטוף�ברדיד�נחושת.

לבקש�מכל�ילד�לצייר�את�האתר�המופיע�בתמונה�ולרקוע�אותו�על�הנחושת.

ניתן�להדביק�את�העבודות�בעזרת�דבק�דו-צדדי�או�סקוצ'ים�לצד�התמונות�על

קאפה�בצבע�שחור,�ואת�החלק�העליון�של�המשטח�לחתוך�בצורת�ראש�החומות.

מטרה:היכרותעם'שלושתהרגלים'-קבוצתהחגיםהמקראייםשאליהשייךגםחגהשבועות;הכרתהיבטיוהשוניםשלחגהשבועות

מושגי�מפתח�ביחידה:ביכורים,שלושהרג�לים,שבעתהמינים

מקורות�הליבה:פסוקיםמהמקראעלמצוותהעלייהלרגלועלשבעתהמינים;השיר'סלינועלכתפינו',מקורותמהמשנהומהתלמודעל

הבאתביכורים בזמןביתהמקדש.

הכנות�מומלצות:השמעתהשיר'סלינועלכתפינו'כפתיחהללימוד,נוסףעלהעיוןבובפרק'מפגשעםשיר'.

113

˙ÂÚ·˘Â†ÌÈÏ‚¯‰†˙˘ÂÏ˘�26יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�189בראשהיחידהמובאבמסגרת'ישלימושג',הסברמילולילמושג'בכורים'ולמשמעותו

המקראיתכראשיתפריהאדמה.

פותחים�ענייןמטרה:התרשמותמעוצמתהחוויהשלהעוליםלרגלבימיביתהמקדשהשני

הדמותהפותחתהיאשלפילוןהאלכסנדרוני,שנקרא'פילון'או'אלקסנדראוס',ובשמו

היהודי'ידידיה'-יהודישחיבערךמשנת15לפנה"סעד45לספירהבאלכסנדרייהשבמצרים.

הואהיהפילוסוףיהודי-הלניסטישהרבהלעסוקבאפולוגטיקהשלהדתהיהודית,ובהצגתה

הואכתבביווניתורובחיבוריואבדו(מתוך כתואמתלעקרונותהפילוסופיההיוונית.

ויקיפדיה).

להרחבהעלדמותושלפילוןהאלכסנדרוניניתןלקרואבאתרדעת:www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/pilon-2.htm

שםהמאמר:'פילון-הדרשןהיהודיהראשוןבגולה',מאתהרבחייםראובןרבינוביץ.

אףשפילוןחיבמצרים,הואקייםלפחותפעםאחתאתמצוותהעלייהלרגלבחגהשבועות.

הרושםשלהחוויההיהכהכביר,שהואכתבעלכךמיליםמלאותרגשופתוס.

התיאורשלפילוןמעבירבמשהואתהחוויהשחווהעוליםלירושליםבשלושתהרגלים,

בזמןביתהמקדש.

השאלותבתחתיתהדףהןשאלותלהבנתהנקראואיתורמידע.

114

הרגלים�ותבואת�הארץעמוד�190מטרה:�הכרת�המאפיינים�העיקריים�של�כל�אחד�משלושת�הרגלים�והבנת�הקשר�של�החגים

לעונות�החקלאיות�בארץ-ישראל

שלושת�הרג�לים�מציינים�אירועים�מכוננים�בתולדות�עם�ישראל,�והם�קשורים�קשר�ישיר

לעונות�החקלאיות�בארץ.

בעזרת�הפסוקים�שמתחת�לטבלה�וידע�כללי,�מתבקשים�התלמידים�למלא�את�התיבות

החסרות.

כבר�בכותרות�הטבלה�באים�לידי�ביטוי�שני�ההיבטים�של�החגים�-�ההיסטורי�והחקלאי.

לאחר�שהבנו�את�ייחודם�של�שלושת�הרגלים�כקבוצה,�יש�התמקדות�בחג�השבועות�בפרט,

ובשמו�'חג�הקציר'�הנובע�מתקופת�השנה�-�קציר�החיטים.

בחג�זה�מביאים�לבית�המקדש�קורבן�חיטים�שנאפה�מחיטה�חדשה�שזה�אך�נקצרה�-�קורבן

שתי�הלחם.

חג�השבועות�קיבל�את�השם�'חג�הביכורים'�כי�זמן�הבאת�הביכורים�מתחיל�בחג�השבועות

ונמשך�עד�סוכות.�(ובזיתים�-�עד�חנוכה).

במקרא,�הביכורים�של�חג�שבועות�הם�ביכורי�קציר�חיטים�-�החיטים�הראשונות�שנקצרות.

מצב�התבואה

קציר�שעורים

קציר�חיטים

אסיף

החג

פסח

שבועות

סוכות

שמות�נוספים

חג�המצות

חג�הקציר

חג�האסיף

האירוע�ההיסטורי

יציאת�מצרים

מתן�תורה

הסוכות�במדבר

העונה�בשנה

אביב

תחילת�הקיץ

סתו�("צאת�השנה")

שבעת�המיניםעמוד�191מטרה:�הכרת�שבעת�המינים�של�ארץ-ישראל�שאליהן�מתייחס�ההיבט�החקלאי�של�שלושת

הרג�לים

שלושת�הרגלים�קשורים�לשבעת�המינים.

המקור�המקראי�לשבעת�המינים�מצוי�בספר�דברים�פרק�ח:�'ארץ�חיטה�ושעורה�וגפן�ותאנה

ורימון, ארץ�זית�שמן�ודבש'.

ביהדות�יש�הלכות�רבות�הקשורות�לשבעת�המינים,�והם�הפכו�לסמל�יהודי�חשוב�באמנות

ובשירה.

�-�שמות�כל�אחד�משבעת�המינים, בעמוד�זה�נדרשת�משימת�התאמה�בין�המילולי

לאמנותי-חזותי�-�פריטים�עתיקים�שונים�שעליהם�מוטבעים�או�מעוטרים�חלק�משבעת

המינים.

115

מפגש�עם�שירעמוד�192מטרה:היכרותעםהפרשנותהציוניתההתיישבותיתלחגהשבועותבקיבוציםובמושבים

השיר'סלינועלכתפינו'שכתבלויןקיפניס,מתאראתחווייתחגהשבועותבקיבוצים

ובמושבים.

לאחרשבגלות,כשהיהודיםהיורחוקיםמארץ-ישראל,הודגשבעיקרהפןשלקבלתהתורה

בחגהשבועות,בחרוהחלוציםשחזרולארץוהפכואתאדמתהלפורייה,להדגישאתהפן

החקלאישלהחגובמיוחדאתענייןהביכורים.

הציטוטיםמהמשנהומהתלמודהמובאיםסביבהשירמלמדיםשעיצובוהחדששלהחג

התבססעלמסורתוחידוש-חלקממנהגיויונקיםממקורותקדומים.

השוואהביןהמקורותהעתיקיםלביןשירושלקיפניסמלמדתכיהחגהציונישאבמהמסורת

אתהחגיגהההמונית,אתהסלים,העיטורים,החלילוהשמחה.

אךבעודשלטקסיהביכוריםבתקופתביתהמקדשהיההקשרדתימובהק-הביכוריםהיו

משבעתהמיניםדווקא,הםהובאולביתה'בירושליםוניתנולכהן-הרישטקסיהביכורים

החדשיםקיבלואופיחילונימובהקוביטאוהכרתתודהכלליתשלהחקלאיםבשדה(ולא

בירושלים)עלתוצרתהאדמהשאותהעבדו,והציגולראווהאתתוצרתם(כוללילדים

שנולדובאותהשנה)בדרךשלריקוד,שירה,ויצירותאמנותיות.

סוגרים�ענייןעמוד�193מטרה:הבנתטקסיהביכוריםכמבטאיםאתהקשרלארץ

התמונותהמוצגותבעמודזהמבטאותאתמהשהשירמבטאבמילים.

הפריטיםהשונים-הפירותהענפיםהמעטריםאתהעגלה,ציוריהפירותעלהקירות,ועוד

-מבטאיםאתהקשרשלהחגלתבואתהארץ.

התלמידיםמוזמניםלמצואבביתם(אובאינטרנט)תמונותנוספותשלטקסיביכורים

ולהסבירכיצדהןשייכותלשבועות,בכךתורחבהיריעהותתאפשרכתיבהיוצרת.

116

בחוברת�זו,�נקרא�שער�המדינה:�"עם�חופשי�בארצנו"�משום�ששורה�זו�מהמנון�המדינה�מבטאת�היום

את�חיינו�כפרטים,�ואת�חיינו�כלאום�במדינת�ישראל,�אדם�ועם�חופשי�על��אדמת�ארץ�ישראל.

בשער�זה��שש�יחידות�לימוד�המקיפות�את�הנושאים�הכלולים�בשער�המדינה:

יחידה��מס'��27-�ירושלים�עיר�הקודש

יחידה�מס'��28-�ירושלים�בירת�ישראל

יחידה�מס'��29-�המנון�התקוה

יחידה�מס'��30-�דגל�המדינה

יחידה�מס'��31-�סמל�המדינה

יחידה�מס'��32-�נשיא�המדינה

ביחידות�אלו�יעמיקו�הלומדים�הן�במהלכים�ההיסטוריים�שקדמו�לבחירת�הבירה�והסמלים,

�הן�במשמעותם�התרבותית,�והן�בקשר�האישי�שלהם�אל�המרכיבים�המייצגים�את�המדינה�שלהם.

מטרה:�היכרות�עם�ההיסטוריה�רבת-השנים�של�ירושלים�וחשיבותה�של�העיר�בעיני�העם�היהודי

מושג�מפתח�ביחידה:�קודש

מקורות�הליבה:�מדרש�-�ירושלים�מרכז�העולם,�מפת�התלתן,�שירי�ירושלים�וקטעי�פרוזה�מתקופות�שונות

הכנות�מומלצות�לקראת�הלימוד:�מומלץ�להשמיע�בתחילת�היחידה�כרקע ללימוד�את�השיר�'מעל�פסגת�הר�הצופים',

אחד�משלושת�השירים�המובאים�בפרק�'מפגש�עם�שיר'

117

˘„˜‰†¯ÈÚ†ÌÈÏ˘Â¯È�27יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�197בראש�היחידה�מוסבר�המושג�'קדוש'�כדבר�נשגב,�נעלה�ובעל�משמעות�דתית.�מושג�זה

חשוב�מכיוון�שבתרבות�ישראל�מכונה�ירושלים�'עיר�הקודש'�ומיוחסת�לה�חשיבות�תרבותית

ודתית�מיוחדת

פותחים�ענייןמטרה:�חשיפה�ליחס�המיוחד�המוענק�לירושלים�ולחשיבותה�התרבותית

ירושלים�הייתה�תמיד�מושא�לכמיהה�בימי�הגלות�והיוותה�מרכז�האומה,�הן�מבחינה�דתית

והן�תרבותית.

עגנון�מתאר�עצמו�כ'ירושלמי'�שקשור�אל�ירושלים,�אף�על�פי�שלא�נולד�בה,�מכיוון�שהוא

חש�חלק�בלתי�נפרד�מהאומה�שגורלה�נקשר�בגורל�ירושלים.

כדי�להפוך�את�הקריאה�לפעילה�ומשמעותית�מומלץ�להקדים�לקריאה�את�השאלות�היכן

על�פי�הקטע�נולד�עגנון�והיכן�הרגיש�שהוא�נולד.

השאלות�שלאחר�המפגש�עם�עגנון�הן�שאלות�הבנה:

1.�עגנון�נולד�בגליציה.

2.�הסיבה�שנולד�בגולה�היא�הסיבה�ההיסטורית�המוזכרת�בדבריו,�שטיטוס�מלך�רומא�הגלה

את�עם�ישראל�לאחר�חורבן�בית�המקדש�השני,�ומאז�נפוצו�היהודים�לארבע�כנפות�הארץ,

וחיו�שנים�ארוכות�בגלויות�השונות.

3.�עגנון�חש�ירושלמי,�מכיוון�שסיבת�הגלות�היא�היסטורית,�אך�מבחינה�תרבותית�ירושלים

הייתה�ועודנה�עיר�ואם�בישראל,�אם�-�במובן�של�מולדת�לאומית.

118

ירושלים�בשטר�ומטבעעמוד�198מטרה:�היכרות�עם�שטר��50השקלים�שעליו�מופיעה�דמותו�של�עגנון,�פרטים�הקשורים

לחייו�ולנוף�ירושלים

בפרק�זה�נעשה�שימוש�במיומנות�של�איתור�מידע:�מציאת�הפרטים�המופיעים�בשטר.

שאלות��1ו-�2בתחתית�העמוד�הן�שאלות�הסקה�וחיבור�למידע�שהופיע�בעמוד�הקודם

(עמוד�197).

ירושלים�ועגנון�מופיעים�יחד�על�השטר,�מכיוון�שעגנון�חש�קשר�פנימי�לעיר�זו�ואף�התגורר

בה�-�בשכונת�תלפיות�(ארנונה)�-�בשנות�חייו�האחרונות.

מכיוון�שבמדינות�רבות�נהוג�לייצג�ערכים�חשובים�של�המדינה�על�גבי�שטרות�ומטבעות.

בחרה�מדינת�ישראל�להטביע�את�דבריו�החשובים�של�עגנון�על�גבי�שטר.

ניתן�לראות�זאת�על�ידי�השוואת�השטר�של�עגנון�בעמוד�זה�עם�המטבע�העתיק�מתקופת

בר-כוכבא,�שעליו�מוטבעת�חזית�בית�המקדש�והכתובת�'ירושלים'.

שאלות��1ו-�2בסיום�פרק�זה�נוגעות�בשאלה�תרבותית�רחבה�-�מדוע�ירושלים�כה�חשובה

בתודעה�היהודית.

כאן�כדאי�לשמוע�את�ידיעותיהם�הקודמות�ומחשבותיהם�של�התלמידים.

העמודים�הבאים�מספקים�מעט�מן�התשובה�לשאלה�זו.

עמוד�199

ירושלים�עיר�הקודשמטרה:�הרחבת�הבנת�המושג�'קדוש'�והשימוש�בו�במסורת�ישראל

בפרק�זו�מורחבות�פנים�שונות�של�המושג�'קדושה'.

התלמידים�מתבקשים�לאתר�את�השורש�קד"ש�כשורש�המשותף�למילים�'קדוש',�'קודש'

ו'מקדש'.

בהקשר�של�ירושלים�כעיר�הקודש�ניתן�להזכיר�אמרות�ידועות��הנובעות�מתפיסת�ירושלים

כעיר�קדושה�כמו�'אם�אשכחך�ירושלים'�וכמו�'לשנה�הבאה�בירושלים�הבנויה'.

לאחר�ביאור�המונחים�נשאלים�התלמידים�אילו�עוד�דברים�'קדושים'�הם�מכירים�במסורת

ישראל.

סביר�להניח�שהתלמידים�יציינו�פריטים�כגון�ספר�תורה,�תפילין,�סידור,�רצוי�לבקש�מהילדים

להביא�לכיתה�דברים�שקשורים�לקדושה.

יש�מקום�להוסיף�שיש�גם�זמנים�שהם�'קדושים'�-�שבת,�יום�הכיפורים,�שלושת�הרגלים

הנקראים�במקרא�'מקראי�קודש'.

119

אירועים�ומקומותעמוד�200מטרה:�מפגש�עם�אירועים�היסטוריים�מן�התרבות�היהודית�המעניקים�לירושלים�את

חשיבותה

בפרק�זה�מוצגים�לתלמידים�שלושה�פרטי�אמנות�יהודית�המתארים�שלושה�אירועים�שעל

פי�המסורת�התרחשו�בהר�הבית�שבירושלים.

הראשון�מימין�-�ציור�של�עקדת�יצחק,�שהתרחשה�בהר�המוריה

השני�-�תמונת�בריאת�העולם�בשבעה�ימים,�שעל�פי�חז"ל�החל�להיווצר�מאבן�השתייה

שבהר�הבית�(אבן�זו�על�פי�האסלאם�קיימת�ומוגנת�בתוך�כיפת�הסלע).

התמונה�השמאלית�היא�ציור�של�תיבת�נוח.�על�פי�המדרש�לאחר�שהסתיים�המבול�יצא

נוח�והקריב�קרבן�תודה�לאלוהים�על�הר�הבית.

מקומו�של�בית�המקדשמטרה:�העמקת�ההיכרות�עם�בית�המקדש�-�מרכז�היהודי�הקדום�שהיה�על�הר�הבית

לעם�ישראל�היו�שני�בתי�מקדשות-�הראשון,�נבנה�על�ידי�המלך�שלמה�בשנת��930או�970

לפני�ספירת�הנוצרים,�בית�זה�נחרב�על�ידי�הבבלים�ב-�586לפנה"ס,�ושבעים�שנה�לאחר

מכן�נבנה�בית�המקדש�השני�על�ידי�עולי�בבל�בהנהגת�עזרא�ונחמיה,�ונחרב�על�ידי�הרומאים

בשנת��70לספירה.

שני�בתי�המקדשות�נבנו�באותו�המקום�-�על�הר�הבית.

בחלק�זה�יפגשו�התלמידים�פסוק�המתאר�את�בניית�הבית�הראשון�בידי�שלמה�ולצידו

פרושי�מילים.

השאלות�הן�שאלות�שמכוונות�להבנת�חשיבותה�של�ירושלים�אז�והיום.

1.�בית�המקדש�כונה�'בית'�בשם�כללי,�כיוון�שהיה�הבית�המשותף�והמאחד�את�העם�כולו.

כמו�כן,�חשיבותו�הרבה�בעיני�כל�הפכה�אותו�למוכר�וידוע�עד�כדי�כך�שהכוונה�הייתה�תמיד

ברורה,�כשם�שבני�אותה�משפחה�יודעים�למי�הכוונה�בקראם�'אבא'.

2.�בית�המקדש�היה�מרכז�רוחני�ודתי,�ובימינו�ירושלים�הנה�מרכז�רוחני�ותרבותי�-�מצויים

בה�הכותל�המערבי,�מוסדות�שלטון�ורוח�ועוד.

120

מפגש�עם�מדרשעמוד�201מטרה:�הבנת�מרכזיותה�של�ירושלים�בדברי�חז"ל

המדרש�מובא�בדרך�הנגשת�המדרשים�הרגילה�בספר�זה.

מימין�למדרש�חלוקתו�המבנית:��המשל:�הטבור�במרכז�גוף�האדם.

הנמשל:�מרכזיותה�של�ארץ-ישראל�בעולם.

המסר�שביקשו�חז"ל�להעביר:�ארץ-ישראל�מרכזית,�או�חשובה�מיתר�ארצות�העולם,�ירושלים

מרכזית�וחשובה�ביחס�לארץ-ישראל,�ובית�המקדש�הנו�מרכז�ירושלים�-�מבחינה�גשמית

ורוחנית.

הקומיקס�מתחת�למדרש�מחדד�את�המטאפורה�בדברי�חז"ל,�הרי�כאשר�העולם�הוא�עגול

קשה�להצביע�על�נקודת�מרכז,�אלא�שמרכזיותה�של�ירושלים�בדברי�חז"ל�מעידה�על

חשיבותה�הרוחנית.

ניתן�גם�לומר�כי�הטבור�הוא�מקור�החיים�של�העובר,�לכן�ייתכן�כי�כוונת�חז"ל�היא�שארץ-ישראל,

ירושלים�והמקדש,�הן�עורק�חיים�מרכזי�לעולם,�שכן�בבית�המקדש�על�פי�המסורת�שורה

'שכינה'�-�ודרכו�מתגלה�הקשר�בין�אלוהים�לעולם.

�של�המדרש, התלמידים�מתבקשים�לענות�על�השאלות�המכוונות�להבנת�המסר

בסעיף��2הם�מתבקשים�לשרטט�בתרשים�את�מעמדה�של�ירושלים�בעקבות�המדרש.

משימה�זאת�היא�תרגום�הרעיון�המובע�במדרש�בשפה�מילולית�לשפה�חזותית.

ויכולה�לשמש�כלי�בדיקה�למורה�אם�המסר�של�המדרש�הובן.

121

ירושלים�במפה�עתיקהעמוד�202מטרה:�היכרות�עם�מפת�התלתן,�וראיית�מרכזיותה�של�ירושלים�גם�בתרבויות�ותפיסות

אחרות

ארץ-ישראל�זכתה�לרצף�התיעוד�הכרטוגרפי�(שרטוט�ויזואלי)�הממושך�ביותר�בהיסטוריה.

סקירת�מפות�ארץ�הקודש�מראה�כי�הכרטוגרפים�התאמצו�לדייק�ככל�האפשר�בתיאור�פני

הנוף.

המפות�שימשו�בחלקן�כלי�עזר�להבנת�סיפורי�התנ"ך,�המשופע�בציוני�מקום�גיאוגרפיים.

עם�זאת,�ניתן�גם�למצוא�מפות�שמטרתן�איננה�רק�תיאור�גיאוגרפי.

אחת�מהן�היא�מפת�התלתן�של�החוקר�היינריך�בונטינג�[1545-1606].

מפה�זו�נכללת�במסגרת�אטלס�מדעי�בן��12מפות�שיצר�בונטינג,�הנקרא:�'מסעות�על�פי

כתבי�הקודש'.

האטלס�הודפס�לראשונה�בשנת��1581וזכה�ליותר�מ-�60מהדורות�עד�סוף�המאה�ה-18.

באטלס�מתפרסמות�לצד�המפות�הרגילות�גם�שלוש�מפות�בעלות�משמעות�מיוחדת�-

הראשונה�מתארת�את�העולם�כעלה�תלתן�וירושלים�במרכזו,�השנייה�מתארת�את�יבשת

אירופה�כאישה,�והשלישית�מתארת�את�המזרח�הקרוב�כסוס.

בעמוד�זה�יעיינו�התלמידים�במפת�התלתן,�ויענו�על�השאלות�בעקבות�כך.

1.�מעמדה�של�ירושלים�בעיני�בונטינג�הוא�מעמד�חשוב,�מכיוון�שהמפה�מתארת�את

מרכזיותה.

2.�ייתכן�ומפת�התלתן�תיראה�דומה�לחלק�מן�התרשימים�שציירו�התלמידים�בעקבות

המדרש,�מכיוון�שגם�המדרש�רואה�בירושלים�את�מרכז�העולם.

כאן�ישנו�שימוש�במיומנות�ההשוואה�ומציאת�הדומה�והשונה.

ירושלים�שליעמוד�203מטרה:�ראיית�ירושלים�כמקום�שאליו�ניתן�להתייחס�אישית�וסובייקטיבית

בעמוד�זה�נפגשים�התלמידים�עם�שישה�ציטוטים�סובייקטיביים�בתפיסתם�על�אודות

ירושלים.�לצד�מילות�הפתיחה�מובא�ב'טוב�לדעת'�הסבר�לציטוט�א.

לאחר�כל�מקור�התלמידים�מתבקשים�למצוא�את�נקודת�המבט�האישית�של�הדובר.

למשל�בציטוט�מתוך�שיר�של�המשוררת�זלדה�'ירושלים�לכדה�את�נפשי�החופשית,�טבעתי

באור...'�ניתן�לנסות�להביע�במילים�אחרות�את�רגשותיה�של�המשוררת�שהם�מעין�פרץ

רגשות�אהבה,�אור�במובן�של�תחושה�עילאית,�מרוממת�ומשמחת.

בהשראת�הציטוטים�מוזמנים�התלמידים�לנסות�ולתאר�את�ירושלים�שלהם.

ניתן�להרחיב�משימה�זו�למשאל�רחוב�או�משאל�בקרב�בני�המשפחה�-�מהי�ירושלים

בשבילם,�ולהביא�את�התשובות�המעניינות�לכיתה�בשיעור�הבא,�שגם�הוא�עוסק�בנושא

ירושלים.

122

מפגש�עם�שירעמוד�204מטרה:�היכרות�עם�שירים�מתקופות�שונות,�המתייחסים�לירושלים�כמושא�אהבה�וגעגועים

הקטע�הראשון�הוא�ציטוט�מתוך�שיר�שנמצא�במגילות�ים�המלח�המכונות�גם�'מגילות

קומראן'.�המגילות�התגלו�באזור�מדבר�יהודה�בחפירות�שנערכו�בין�השנים�1056-1947.

התיארוך�המשוער�לכתיבת�מגילות�אלה�הוא�המאה�הראשונה�והשנייה�לפנה"ס,�מהממצאים

הקדומים�שנמצאו�בארץ�בכלל.�ומכאן�מיוחסת�להם�חשיבות�היסטורית�ודתית�רבה.

1.�בקטע�השיר�שהובא�בפני�התלמידים,�נקראת�ירושלים�'ציון',�שם�המופיע�פעמים�רבות

בנ"ך�ובמקורות�מאוחרים�יותר.

2.�המשורר�מביע�את�אהבתו�לירושלים�במילות�אהבה,�תקווה,�שבח�ושמחה.

השיר�השני�הנו�פיוט�שכתב�המשורר�רבי�שלום�שבזי,�מגדולי�משוררי�תימן�שחי�במאה�ה-17.

יהדות�תימן�ידועה�כיהדות�ששמרה�על�זהותה�הדתית�בגולה�גם�מבחינה�חיצונית�וגם

בלימוד�התורה,�והייתה�בקשר�עם�רבנים�ועם�ראשי�קהילות�יהודיות�אחרות�בעולם�לכל

אורך�שנות�הגלות.

1.�בשיר�מכונה�ירושלם�'קריה�יפהפיה'�ו'עיר�נאמנה'.

2.�המשורר�מתייחס�לירושלים�כאהובה,�יש�בשיר�את�זיכרון�יופייה�וצבעיה�בעבי�'יום�אזכרה...'

וכן�כמיהה�למפגש�עתידי�'כלתה�נפשי�לשכון�בחצריך'.

השיר�השלישי,�'מעל�פסגת�הר�הצופים',�הנו�שיר�ידוע�שנכתב�בתקופה�שבה�הייתה�ירושלים

תחת�השלטון�הירדני.

הדובר�בשיר�צופה�בעיר�העתיקה�שבידי�האויב,�ממקומו�על�הר�הצופים.

השיר�מלווה�בתמונת�נוף�של�הר�הצופים.

מומלץ�להשמיע�את�השיר�ולשיר�אותו�בצוותא�בכיתה.

כדאי�לשים�לב�לעובדה�שבשיר�זה�מזכיר�המשורר�את�כמיהת�כל�הדורות�לירושלים,�אותה

כמיהה�המובעת�גם�בשני�קטעי�השירה�שקראו�התלמידים�לפני�כן.

1.�המשורר�עומד�על�הר�הצופים�המשקיף�על��העיר�העתיקה.

2.�המשורר�מביע�את�אהבתו�לירושלים�במילים�המביעות�רוממות:�אשתחווה�לך,�חלמתי

עלייך,�אור�פניך�[פנייך�מאירות].

3.�בבית�השני�המשורר�מדבר�על�ירושלים�כאם,�ומצפה�שתקרא�לו,�שהם�ייפגשו,�והוא�יוכל

לתרום�לה�בבנייתו�אותה.

עמוד�205

123

דיון�לסיכום�קטעי�השירה:עמוד�206

התלמידים�מתבקשים�להשוות�בין�השירים�ולמצוא�בהם�את�המשותף,�הן�במילים�והן

בתחושות�המשוררים.

1.�הרגשות�והתקוות�של�המשוררים�דומות�על�אף�השנים�המבדילות�ביניהם.

2.�הדבר�מלמד�שירושלים�הייתה�משמעותית�בתודעה�בכל�קהילות�יהודי�העולם�בכל

התקופות.

3.�שאלה�זו�מאפשרת�לתלמידים�להביע�עמדה�האם�התקוות�כולן�או�בחלקן�התגשמו

לדעתם�בימינו.�ובכך�יוצרת�קשר�בין�כותבי�השירים�לתלמידים�ובין�תקופתם�לתקופתנו.

סוגרים�ענייןמטרה:�סגירה�יצירתית�של�נושא�ירושלים�וזוויות�מבט�שונות�על�ייחודיותה�של�העיר

בקטע�זה�שלוש�תמונות�מיוחדות�של�ירושלים:

1.�צילום�של�מגדל�דוד�בירושלים�בשנותיה�הראשונות�של�המדינה.�התמונה�משקפת�את

העבר�ואת�ה'עתיקות'�של�העיר.

2.�תמונה�של�הציירת�אנה�טיכו,�הנמצאת�על�בול�שהנפיק�השירות�הבולאי.

תמונה�זו�היא�תמונת�נוף�הררי�של�ירושלים.

3.�צילום�אומנותי�מעל�חומות�העיר�העתיקה�שמשלב�ישן�[מגדל�דוד]�וחדש�[ירושלים

החדשה�שהתפתחה�מתקופת�היציאה�מן�החומות].

על�גבי�פעילות�זו�מוצע�לתלמידים�ליצור�את�ירושלים�שלהם�מחומרי�יצירה,�והם�מוזמנים

לתת�את�הזווית�שלהם�בתפיסתם�את�ייחודיותה�של�בירת�הנצח�שלנו.�ניתן�להציג�בתערוכה

כיתתית�או�בית-ספרית�את�תוצרי�התלמידים.

מטרה:�העמקת�ההיכרות�עם�ירושלים�כבירת�העם�היהודי�מימי�דוד�המלך�ועד�ימינו�;�בירור�המושג�'בירה'�ומשמעותו�לחיי�העם�והיחיד

מושג�מפתח�ביחידה:�בירה

מקורות�הליבה:�בולים�בנושא�ירושלים�בהוצאת�השירות�הבולאי�;�הכרזתו�של�בן�גוריון�על�ירושלים�כבירת�ישראל

124

χ¯˘È†˙¯È·†ÌÈÏ˘Â¯È�28יחידה�מספר�

יש�לי�מושגעמוד�207בראש�היחידה�מובא�במסגרת�'יש�לי�מושג'�הסבר�כללי�על�המושג�'עיר�בירה'�כהקדמה

להתמקדות�בירושלים�הבירה.

פותחים�ענייןמטרה:�הצגת�הרקע�ההיסטורי�של�ירושלים�כעיר�החשובה�ביותר�לעם�היהודי

כפי�שלמדנו�ביחידה�הקודמת,�לירושלים�משמעות�היסטורית�ודתית�עוד�מימי�בריאת

העולם,�נח�והאבות.�ואולם,�היותה�בירת�הלאום,�העיר�המרכזית�ביותר�לעם�היהודי,�היא

מימי�דוד�המלך.

דוד,�הדמות�הפותחת�את�היחידה,�רכש�את�גורן�ארוונ�ה�היבוסי�שבהר�הבית,�העביר�את

מלכותו�מחברון�לירושלים,�העלה�אל�העיר�את�ארון�הקודש�שהיה�בקריית�יערים�מימי

המלחמה�בפלשתים,�וכונן�בה�את�בירת�ממלכתו.

בנו�שלמה�ביסס�את�הבירה�ובנה�על�הר�הבית�את�בית�המקדש�הראשון.

על�שאלה��1יכולים�התלמידים�לענות�מתוך�דברי�דוד�ומתוך�ידע�אישי.

חשיבותה�של�בירה�היא�גם�בפן�הייצוגי�שלה,�ובהיותה�מאחדת�את�העם�סביבה,�וכן�בהיותה

מרכז�רוחני/שלטוני.

שאלה��2פונה�לידע�כללי:�התלמידים�מתבקשים�לציין�ערי�בירה�ברחבי�העולם.עמוד�208

ירושלים�עיר�הבירהמטרה:�התאמת�המושג�בירה�לעיר�ירושלים,�וסיפור�הכרזתה�כבירת�ישראל

בראש�העמוד�הגדרה�מפורטת�יותר�של�המושג�'עיר�בירה':

-�במקרים�רבים�זו�העיר�הגדולה�במדינה�(לא�הכרחי).

-�בה�נמצאים�מרבית�מוסדות�השלטון.

-�בה�שוכנות�הנציגויות�הזרות.

-�יש�לה�משמעות�מיוחדת�(אשר�נלמדה�ביחידה�הקודמת).

בהמשך�העמוד�מופיעה�כריכה�של�סדרת�בולים�הנקראת�'ירושלים�מדור�לדור'.

הכריכה�מבטאת�את�המשכיותה�של�ירושלים�כבירה�לאורך�הדורות�-�מן�הכותל�המערבי,

שריד�בית�המקדש,�דרך�מגדל�דוד,�ועד�לכנסת�ישראל�מימין.

שלוש�תמונות�אלה�מבטאות�את�מרכזיותה�של�העיר�בחיי�העם�לאורך�הדורות,�ואת�היותה

של�ירושלים�מרכז�דתי,�ממלכתי�ושלטוני.

בתחתית�העמוד�מתואר�הרקע�להכרזתה�של�ירושלים�כבירת�ישראל.

125

עמוד�210

ירושליםכמרכזשלטונימטרה:�היכרות�עם�מוסדות�ממלכתיים�הנמצאים�בירושלים,�אשר�מבטאים�את�מעמדה

כמרכז�שלטוני

דרך�הבולים�מוצגים�שלושת�המוסדות�השלטוניים�המרכזיים�בירושלים�המייצגים�את

הרשויות�המוזכרות�בראש�העמוד:

קריית�הממשלה�-�הרשות�המבצעת;

בית�המשפט�העליון�-�הרשות�השופטת;

הכנסת�-�הרשות�המחוקקת.

נוסף�על�כך�שוכנים�בירושלים�מוסדות�ממלכתיים�רבים�המפורטים�בעמוד�זה.

קביעת�מוסדות�ממלכתיים�אלה�בירושלים�מעבירה�לאומות�העולם�את�המסר�כי�ירושלים

היא�בירת�ישראל�הבלתי�מעורערת�(שאלה�2)�;�לעם�ישראל�היא�מעבירה�את�המסר

שירושלים�הייתה�ועודנה�בירת�העם�היהודי�(שאלה�3).

(המשך)עמוד�209

בי"ד�בכסלו�תש"י�(1949)�הוכרזה�ירושלים�כבירת�ישראל.

במעמד�זה�נאם�ראש�הממשלה�הראשון,�דוד�בן�גוריון,�והדגיש�את�מעמדה�של�ירושלים

כ'בירת�הנצח�של�העם�היהודי'.

דבריו�נאמרו�כתגובה�להחלטת�האו"ם�כי�ירושלים�צריכה�להיות�עיר�בין-לאומית.

בציטוט�א:�בן�גוריון�מתייחס�לירושלים�כבירת�הנצח�של�העם�היהודי.

בציטוט�ב:�בן�גוריון�מצהיר�כי�העם�היהודי�יכבד�דתות�אחרות�ומקומות�הקדושים�להן

בירושלים.

בציטוט�ג:�בן�גוריון�מתייחס�להחלטת�האו"ם.

בצד�העמוד�'טוב�לדעת'�על�האו"ם�-�ארגון�האומות�המאוחדות.

במשימה��1מעל�הציטוטים�מתבקשים�התלמידים�לאתר�את�המילים�המרכזיות�המבטאות

את�הרעיון�של�כל�פיסקה.

מתחת�לציטוטים�שאלות�לבדיקת�הבנת�דבריו�של�בן�גוריון.

בשאלה��2התלמידים�מתבקשים�להשלים�את�הדימויים:

א.�עם�ישראל�הוא�הגוף�וירושלים�היא�הנשמה;

ב.�מדינת�ישראל�היא�הגוף�וירושלים�היא�הלב.

שאלה��3היא�שאלת�מיזוג�המידע�וניסוחו:�בן�גוריון�הכריז�דווקא�על�ירושלים�כבירת�ישראל

בגלל�הקשר�העמוק�בין�העם�לעיר�-�קשר�רגשי,�היסטורי,�דתי�ותרבותי.

בשאלה��4יש�להביע�עמדה�מנומקת�על�יחסן�של�אומות�העולם�לירושלים�כבירת�ישראל.

126

ירושליםכמרכזתרבותיעמוד�211מטרה:�היכרות�עם�מוסדות�תרבות�בירושלים

בירושלים�מצויים�מוסדות�אקדמאים,�מוסדות�תורניים,�מוסדות�תרבות�ומחקר�לאומיים

רבים.

בשאלה��1צריכים�התלמידים�להשלים�את�שלושת�המוסדות�החשובים�שמייצגים�הבולים:

יד�ושם,�האוניברסיטה�העברית,�מוזיאון�ישראל�(במוזיאון�יש�ממצאים�חשובים�בתרבות

ישראל�לדורותיה).

בשאלה��2התלמידים�מוזמנים�לשתף�את�חברי�הכיתה�בביקורים�שערכו�בירושלים

ובמוסדותיה.

בתחתית�העמוד�יש�משימה�מתוקשבת:�למצוא�מוסדות�נוספים�בירושלים,�לבחור�אחד

מהם�ולבדוק�באתר�השירות�הבולאי�אם�הונפק�בול�לכבודו.

ירושליםעירקדושהלדתותשונותעמוד�212מטרה:�הבנת�מורכבות�מעמדה�של�ירושלים�בהיותה�עיר�המקודשת�לשלוש�הדתות

מפת�רובעי�העיר�העתיקה�מלמדת�כי�בירושלים�התגוררו�בעבר�ובהווה�בני�דתות�שונות

וכולן�ראו�בה�מרכז�דתי�-�הרובע�המוסלמי,�הרובע�הנוצרי�הרובע�היהודי�והרובע�הארמני.

ב'טוב�לדעת'�מובא�מידע�קצר�על�הרובע�הארמני.

בשאלות��2-3מתבקשים�התלמידים�להביע�דעה�ועמדה�אישית�לגבי�הסיכוי�לדו-קיום�בין

הדתות�השונות�בירושלים�-�האם�אפשרי?�כיצד�ניתן�לעשות�זאת?

בתחתית�העמוד�מובא�הסבר�על�'חוק�השמירה�על�המקומות�הקדושים'.�חוק�זה�בא�לענות

על�החששות�של�שאר�הדתות,�מכך�שירושלים�הקדושה�גם�להן�היא�בירת�ישראל.�כיום

נשמר�חוק�זה�בהקפדה�ומקומות�הדת�של�הדתות�השונות�מכובד�על�ידי�שלטונות�ורשויות

מדינת�ישראל.

127

עירשחוברהלהיחדיועמוד�213מטרה:�הבנת�הביטוי�'עיר�שחוברה�לה�יחדיו'�כמטפורה�לירושלים

פרק�זה�חוזר�אל�דוד�המלך,�שעל�פי�המסורת�כתב�את�מרבית�המזמורים�בספר�תהלים.

הפסוק�'ירושלים�הבנויה�כעיר�שחוברה�לה�יחדיו'�מבטא�גם�בנייה�ותקומה�של�העיר�וגם

אחדות�ושותפות�בין�תושביה.

בפרק�זה�יכירו�הלומדים�היבטים�שונים�של�אחדות�הקיימים�בעיר�ירושלים�אז�והיום.

התלמוד�מסביר�כי��הביטוי�'עיר�שחוברה�לה�יחדיו'�פירושו,�עיר�שמחברת�בין�היהודים�באשר

הם,�מכיוון�שירושלים�היא�המרכז�שאליו�יהודים�עלו�לרגל�מתוך�שמחה�ואחדות,�ואליה

נשואות�פני�היהודים�בכל�מקום�עד�היום.

הבול�שצויר�במסגרת�תחרות�'ילדים�מציירים�את�ירושלים',�נותן�לביטוי�משמעות�דומה�אך

שונה�-�עיר�שמאחדת�בתוכה�את�השונות:�אנשים�בעלי�סגנון�חיים�שונה,�דתות�שונות�ועדות

שונות.

משימה��4מציעה�פעילות�יצירתית:�עיצוב�בול�המבטא�את�ה"ביחד"�שבירושלים.

סוגריםענייןעמוד�214מטרה:�סיכום�ובדיקה�וקישור�אישי�לעיר�ירושלים

בפרק�זה�שתי�כרטיסיות�טריוויה�-�הוורודה�בודקת�ידע�שנרכש�בלימוד,�והירוקה�בודקת

את�החיבור�האישי�של�התלמיד�לירושלים.

נקודת�המוצא�של�השאלון�היא,�שלכל�אחד�ואחת�יש�ידע�בסיסי�ויחס�אישי�לירושלים,

שכן�היא�עיר�הבירה�של�מדינת�ישראל�ומרכזו�הרוחני�של�העם�היהודי�כולו.

פעילות�זו�יכולה�להוות�כלי�הערכה�לבדיקת�הידע�ולהפנמת�המסר.

128

ירושלים�במפה�עתיקהעמוד�202מטרה:�היכרות�עם�מפת�התלתן,�וראיית�מרכזיותה�של�ירושלים�גם�בתרבויות�ותפיסות

אחרות

ארץ-ישראל�זכתה�לרצף�התיעוד�הכרטוגרפי�(שרטוט�ויזואלי)�הממושך�ביותר�בהיסטוריה.

סקירת�מפות�ארץ�הקודש�מראה�כי�הכרטוגרפים�התאמצו�לדייק�ככל�האפשר�בתיאור�פני

הנוף.

המפות�שימשו�בחלקן�כלי�עזר�להבנת�סיפורי�התנ"ך,�המשופע�בציוני�מקום�גיאוגרפיים.

עם�זאת,�ניתן�גם�למצוא�מפות�שמטרתן�איננה�רק�תיאור�גיאוגרפי.

אחת�מהן�היא�מפת�התלתן�של�החוקר�היינריך�בונטינג�[1545-1606].

מפה�זו�נכללת�במסגרת�אטלס�מדעי�בן��12מפות�שיצר�בונטינג,�הנקרא:�'מסעות�על�פי

כתבי�הקודש'.

האטלס�הודפס�לראשונה�בשנת��1581וזכה�ליותר�מ-�60מהדורות�עד�סוף�המאה�ה-18.

באטלס�מתפרסמות�לצד�המפות�הרגילות�גם�שלוש�מפות�בעלות�משמעות�מיוחדת�-

הראשונה�מתארת�את�העולם�כעלה�תלתן�וירושלים�במרכזו,�השנייה�מתארת�את�יבשת

אירופה�כאישה,�והשלישית�מתארת�את�המזרח�הקרוב�כסוס.

בעמוד�זה�יעיינו�התלמידים�במפת�התלתן,�ויענו�על�השאלות�בעקבות�כך.

1.�מעמדה�של�ירושלים�בעיני�בונטינג�הוא�מעמד�חשוב,�מכיוון�שהמפה�מתארת�את

מרכזיותה.

2.�ייתכן�ומפת�התלתן�תיראה�דומה�לחלק�מן�התרשימים�שציירו�התלמידים�בעקבות

המדרש,�מכיוון�שגם�המדרש�רואה�בירושלים�את�מרכז�העולם.

כאן�ישנו�שימוש�במיומנות�ההשוואה�ומציאת�הדומה�והשונה.

ירושלים�שליעמוד�203מטרה:�ראיית�ירושלים�כמקום�שאליו�ניתן�להתייחס�אישית�וסובייקטיבית

בעמוד�זה�נפגשים�התלמידים�עם�שישה�ציטוטים�סובייקטיביים�בתפיסתם�על�אודות

ירושלים.�לצד�מילות�הפתיחה�מובא�ב'טוב�לדעת'�הסבר�לציטוט�א.

לאחר�כל�מקור�התלמידים�מתבקשים�למצוא�את�נקודת�המבט�האישית�של�הדובר.

למשל�בציטוט�מתוך�שיר�של�המשוררת�זלדה�'ירושלים�לכדה�את�נפשי�החופשית,�טבעתי

באור...'�ניתן�לנסות�להביע�במילים�אחרות�את�רגשותיה�של�המשוררת�שהם�מעין�פרץ

רגשות�אהבה,�אור�במובן�של�תחושה�עילאית,�מרוממת�ומשמחת.

בהשראת�הציטוטים�מוזמנים�התלמידים�לנסות�ולתאר�את�ירושלים�שלהם.

ניתן�להרחיב�משימה�זו�למשאל�רחוב�או�משאל�בקרב�בני�המשפחה�-�מהי�ירושלים

בשבילם,�ולהביא�את�התשובות�המעניינות�לכיתה�בשיעור�הבא,�שגם�הוא�עוסק�בנושא

ירושלים.

129

מפגש�עם�שירעמוד�204מטרה:�היכרות�עם�שירים�מתקופות�שונות,�המתייחסים�לירושלים�כמושא�אהבה�וגעגועים

הקטע�הראשון�הוא�ציטוט�מתוך�שיר�שנמצא�במגילות�ים�המלח�המכונות�גם�'מגילות

קומראן'.�המגילות�התגלו�באזור�מדבר�יהודה�בחפירות�שנערכו�בין�השנים�1056-1947.

התיארוך�המשוער�לכתיבת�מגילות�אלה�הוא�המאה�הראשונה�והשנייה�לפנה"ס,�מהממצאים

הקדומים�שנמצאו�בארץ�בכלל.�ומכאן�מיוחסת�להם�חשיבות�היסטורית�ודתית�רבה.

1.�בקטע�השיר�שהובא�בפני�התלמידים,�נקראת�ירושלים�'ציון',�שם�המופיע�פעמים�רבות

בנ"ך�ובמקורות�מאוחרים�יותר.

2.�המשורר�מביע�את�אהבתו�לירושלים�במילות�אהבה,�תקווה,�שבח�ושמחה.

השיר�השני�הנו�פיוט�שכתב�המשורר�רבי�שלום�שבזי,�מגדולי�משוררי�תימן�שחי�במאה�ה-17.

יהדות�תימן�ידועה�כיהדות�ששמרה�על�זהותה�הדתית�בגולה�גם�מבחינה�חיצונית�וגם

בלימוד�התורה,�והייתה�בקשר�עם�רבנים�ועם�ראשי�קהילות�יהודיות�אחרות�בעולם�לכל

אורך�שנות�הגלות.

1.�בשיר�מכונה�ירושלם�'קריה�יפהפיה'�ו'עיר�נאמנה'.

2.�המשורר�מתייחס�לירושלים�כאהובה,�יש�בשיר�את�זיכרון�יופייה�וצבעיה�בעבי�'יום�אזכרה...'

וכן�כמיהה�למפגש�עתידי�'כלתה�נפשי�לשכון�בחצריך'.

השיר�השלישי,�'מעל�פסגת�הר�הצופים',�הנו�שיר�ידוע�שנכתב�בתקופה�שבה�הייתה�ירושלים

תחת�השלטון�הירדני.

הדובר�בשיר�צופה�בעיר�העתיקה�שבידי�האויב,�ממקומו�על�הר�הצופים.

השיר�מלווה�בתמונת�נוף�של�הר�הצופים.

מומלץ�להשמיע�את�השיר�ולשיר�אותו�בצוותא�בכיתה.

כדאי�לשים�לב�לעובדה�שבשיר�זה�מזכיר�המשורר�את�כמיהת�כל�הדורות�לירושלים,�אותה

כמיהה�המובעת�גם�בשני�קטעי�השירה�שקראו�התלמידים�לפני�כן.

1.�המשורר�עומד�על�הר�הצופים�המשקיף�על��העיר�העתיקה.

2.�המשורר�מביע�את�אהבתו�לירושלים�במילים�המביעות�רוממות:�אשתחווה�לך,�חלמתי

עלייך,�אור�פניך�[פנייך�מאירות].

3.�בבית�השני�המשורר�מדבר�על�ירושלים�כאם,�ומצפה�שתקרא�לו,�שהם�ייפגשו,�והוא�יוכל

לתרום�לה�בבנייתו�אותה.

עמוד�205

130

דיון�לסיכום�קטעי�השירה:עמוד�206

התלמידים�מתבקשים�להשוות�בין�השירים�ולמצוא�בהם�את�המשותף,�הן�במילים�והן

בתחושות�המשוררים.

1.�הרגשות�והתקוות�של�המשוררים�דומות�על�אף�השנים�המבדילות�ביניהם.

2.�הדבר�מלמד�שירושלים�הייתה�משמעותית�בתודעה�בכל�קהילות�יהודי�העולם�בכל

התקופות.

3.�שאלה�זו�מאפשרת�לתלמידים�להביע�עמדה�האם�התקוות�כולן�או�בחלקן�התגשמו

לדעתם�בימינו.�ובכך�יוצרת�קשר�בין�כותבי�השירים�לתלמידים�ובין�תקופתם�לתקופתנו.

סוגרים�ענייןמטרה:�סגירה�יצירתית�של�נושא�ירושלים�וזוויות�מבט�שונות�על�ייחודיותה�של�העיר

בקטע�זה�שלוש�תמונות�מיוחדות�של�ירושלים:

1.�צילום�של�מגדל�דוד�בירושלים�בשנותיה�הראשונות�של�המדינה.�התמונה�משקפת�את

העבר�ואת�ה'עתיקות'�של�העיר.

2.�תמונה�של�הציירת�אנה�טיכו,�הנמצאת�על�בול�שהנפיק�השירות�הבולאי.

תמונה�זו�היא�תמונת�נוף�הררי�של�ירושלים.

3.�צילום�אומנותי�מעל�חומות�העיר�העתיקה�שמשלב�ישן�[מגדל�דוד]�וחדש�[ירושלים

החדשה�שהתפתחה�מתקופת�היציאה�מן�החומות].

על�גבי�פעילות�זו�מוצע�לתלמידים�ליצור�את�ירושלים�שלהם�מחומרי�יצירה,�והם�מוזמנים

לתת�את�הזווית�שלהם�בתפיסתם�את�ייחודיותה�של�בירת�הנצח�שלנו.�ניתן�להציג�בתערוכה

כיתתית�או�בית-ספרית�את�תוצרי�התלמידים.

מטרות:�הכרת�המנון�המדינה�והבנתו�כמבטא�את�הזיקה�שבין�עם�ישראל�לארץ-ישראל.

נושאים:�מקורות�ההמנון,�התפתחותו,�משמעותו�והדילמות�שהוא�מעורר�במדינת�ישראל.

מושגי�מפתח�ביחידה:�המנון;�תקווה;�'התקווה'

מקורות�הליבה:�'התקווה';�השיר�המקורי�'תקוותנו',�מכתב�של�חיה�טהורי.

מקורות�העשרה�למורה:

1.�חוברת:�התקווה,�מאת�אסתרית�בלצן,�משרד�החינוך.

2.�ספר:�התקווה:�עבר,�הווה,�עתיד�-�מהרצל�עד�סאבלימינל

מחקר�חדש�מהפכני�ורב�תחומי�בנושא�ההמנון�הלאומי�מאת�המוזיקאית�ד"ר�אסתרית�בלצן

הכנות�מומלצות�לקראת�הוראת�היחידה:�להשמיע�ברקע�את�ההמנון�בטרם�הכניסה�ליחידה.

עמוד�215

131

‰Â˜˙‰†ÔÂÓ‰�29יחידה�מספר�

פותחים�ענייןמטרה:�יצירת�קרבה�להמנון�'התקווה'�דרך�עולמם�של�התלמידים

שחקן�הכדורגל�מציף�את�שאלת�משמעותו�הייצוגית�של�ההמנון�הלאומי,�ואת�המתח�שבין

משמעותו�הלאומית-הרצינית�של�ההמנון�לבין�השימוש�בו�באירועים�שאינם�ממלכתיים�אך

הם�בעלי�אופי�לאומי,�כמו�משחק�כדורגל.

כדי�להפוך�את�הקריאה�לפעילה�מומלץ�להקדים�לה�בקשה�לקרוא�בעיון�את�הדברים�על

מנת�להשיב�על�שאלתו�בצ'ט.

במשימות�שמתחת�לדברי�השחקן�מוזמנים�התלמידים�לבטא�את�תחושותיהם�בעת�שמיעת

ההמנון�מפי�נבחרת�ישראל�במדינה�זרה;

ולהביע�את�עמדתם�בטיעון�קצר�-�מתי�מתאים�ומתי�לא�מתאים�לדעתם�לשיר�את�ההמנון.

מומלץ�לבצע�את�המשימה�בצ'ט�אמיתי�(אולי�בחדר�מחשבים�-�פעילות�מתוקשבת).�אם

לא�מתאפשר,�מומלץ�לקיים�בנושא�שיחה�בקבוצות�דיון�בכיתה.

יש�לי�מושגבראש�היחידה�מופיעה�בקצרה�הגדרת�המושג�'המנון'.

132

המנון�המדינה�'התקווה'עמוד�216מטרה:�הכרת�הרקע�לכתיבת�ההמנון,�והשוואת�השיר�המקורי�להמנון�המוכר�לנו�היום

קטע�המידע�'המנון�התקווה'�מספר�מי�כתב�את�השיר�המקורי�ועל�תוכנו�ולחנו.

על�מנת�להפוך�את�הקריאה�לקריאה�פעילה,�ניתן�לשאול�בפתיחה�מה�היה�שם�השיר

המקורי,�ולבקש�מהתלמידים�רעיונות�לשמות�מתאימים�נוספים.

במסגרת�'טוב�לדעת'�מובאים�בקצרה�תולדות�חייו�של�המשורר�נפתלי�הרץ�אימבר,�מחבר

'תקוותנו'.

בהמשך�למידע�על�הרקע�לכתיבת�השיר�המקורי�מובאות�מילות�השיר�בכתב�ידו�של

המשורר�נפתלי�הרץ�אימבר,�ובצדן�המנון�המדינה�המוכר�והמקובל.

בשאלות�בתחתית�הדף�התלמידים�מתבקשים�להשוות�בין�שני�הנוסחים�של�השיר.

התשובה�לשאלה��1היא�שחמש�השורות�הראשונות�זהות,�ושלוש�השורות�האחרונות�שונות.

שאלה��2קושרת�את�הלימוד�לידע�קודם�(יחידה�28)�-�והתשובה�היא�שה'עיר�בה�דוד�חנה'

היא�ירושלים�בירת�ישראל,�שם�דוד�המלך�קבע�את�מושבו�ולשם�הוא�הביא�את�ארון�הברית.

שאלה��3היא�שאלת�חשיבה:�המילים�המקוריות�'התקווה�הנושנה�לשוב�לארץ�אבותינו..'

מלמדות�על�כך�שהשיר�נכתב�בטרם�קמה�המדינה,�בטרם�עם�ישראל�שב�כעם�לארץ

אבותיו.

ושאלה��4נותנת�מקום�לנקיטת�עמדה�ביחס�לשינוי�שנעשה�בהמנון�-�החלפת�התקווה

לשוב�לארץ�בתקווה�לזכות�בעצמאות�בארץ.

השלמה:

חשוב�להתייחס�בהקשר�זה�גם�למחווה�הגופנית�המקובלת�בעת�שירת�ההמנון:

בעמידה,�גוף�מתוח,�ידיים�לצידי�הגוף.

בטקסי�זיכרון�שרים�בראש�מורכן�;�בטקסים�חגיגיים�(למשל�באולימפיאדה)�-�בראש�מורם

בגאווה.

התקווה�של�המדינהעמוד�217מטרה:�פענוח�מילות�ההמנון�והבנת�תוכנו

בהמנון�התקווה�יש�מילים�קשות�ומבנה�משפטים�מורכב,�המקשה�על�הבנת�התוכן.

כדי�לפענח�את�המילים�מובאים�מימין�להמנון�ביאורי�מילים�קשות�(כל�עוד,�הומייה,�ולפאתי

מזרח�קדימה,�צופיה),�ומשמאל�לשיר�יש�שאלות�להבנת�הנקרא:

1.�'נפש�יהודי�הומייה'�הוא�ביטוי�לגעגועי�היהודים�שבגלות�לארץ-ישראל.

2.�וכל�זמן�שנפשם�של�היהודים�בגלות�המשיכה�להתגעגע�לציון�(לארץ-ישראל),�לא�אבדה

התקווה�לשוב�לארץ.

3.�לכן�התקווה�הזאת�היא�בת�שנות�אלפיים,�כי�היא�לא�נפסקה�כל�תקופת�הגלות.

בתחתית�העמוד�יש�משימה�לבדיקת�ההבנה�של�תוכן�ההמנון,�בדרך�של�תרגומו�משפת

השירה�לשפת�הפרוזה:�כל�עוד�הנפש�הומייה�והעין�צופייה�לארץ-ישראל,�לא�אבדה�תקוותנו

להיות�עם�חופשי�בארצנו.

ניתן�ליישם�את�הבנת�התוכן�בתרגיל�חופשי:�'כתבו�את�תוכן�ההמנון�במילים�שלכם'.

133

ניתן�לפתח�דיון�בשאלה�למה�שרים�את�התקווה�רק�בעמידה?�למה�פעמים�בראש�מורכן

ופעמים�בראש�מורם?

האם�כך�מושרים�כל�ההמנונים?

עמוד�219

התקווה-�שיר�געגועיםמטרה:�מיקום�'התקווה'�על�רצף�שירי�הגעגועים�העתיקים�לארץ-ישראל

'התקווה'�הוא�שיר�געגועים�לארץ-ישראל.

בפרק�זה�הוא�ינותח�בהקשר�הרחב�של�הכמיהה�בת�אלפיים�השנים�לארץ-ישראל,�כמיהה

שקיבלה�ביטויים�רבים�בשירי�געגועים�שנכתבו�בכל�תפוצות�ישראל.�במובן�זה,�'התקווה'

היא�חוליה�אחת�בשרשרת�ארוכה�של�שירי�געגועים�בתרבות�ישראל�שעם�חלקם�נפגשנו

ביחידות�הקודמות.

פעילות�זו�יוצרת�קישור�לנלמד�ביחידה��8(ארץ�געגועיי)�וליחידה��27(ירושלים�עיר�הקודש).

בטרם�נקרא�את�קטע�המידע�הקצר,�ניתן�לבקש�מהתלמידים�לדפדף�בספר�ולהיזכר�בשיר

געגועים�לארץ�שאותו�למדו�במהלך�השנה.

המשימות�מדגישות�את�היבט�הגעגועים�בתוכן�ההמנון.

א.�השאלה�הראשונה�ממקדת�את�תשומת�הלב�במילות�השיר:�צמדי�המילים�'נפש�הומייה',

'עין�צופייה'�הם�ביטויי�געגועים�מובהקים.

ב.�בשאלה�השנייה�מתבקשים�התלמידים�להשוות�בין�התקווה�לשירי�געגועים�עתיקים

אחרים,�שבהם�מופיעות�מילים�זהות�או�דומות.

על�מנת�להקל�על�ההשוואה,�מודגשות�המילים�הרלוונטיות�בצבע:�'לבי�במזרח'-�'כל�עוד

בלבב';�'ציון'�-�'עין�לציון';�'לא�תאבד�תקוותך'�-�'עוד�לא�אבדה�תקוותנו';�'קריה�יפיפיה'�-

'ירושלים'.

בתחתית�העמוד�מוצגת�שאלה�לדיון:

מה�ניתן�ללמוד�מהדמיון�בין�השירים�על�הקשר�שבין�העם�לארצו?

מטרת�השאלה�לסכם�את�הנלמד,�שהקשר�בין�העם�לארצו�הוא�קשר�עתיק�יומין�שליווה

את�כל�תפוצות�ישראל�לאורך�שנות�הגלות,�ובא�לידי�ביטוי�בשירי�געגועים�רבים,�כמו

ב'התקווה'.

עמוד�218

מטרה:�מודעות�למורכבויות�ולדילמות�שיוצר�ההמנון

בעמוד�זה�עולות�לדיון�דילמות�הקשורות�בהמנון,�והתלמידים�מוזמנים�לנקוט�עמדה�אישית

ומנומקת�בשאלת:

£�הרלוונטיות�של�ההמנון�לימינו.

£�עיגון�ההמנון�בחוק.

£�חיוב�כל�תושבי�המדינה,�כולל�בני�המיעוטים,�לשיר�את�התקווה�בטקסים�ממלכתיים.

בהמשך�מוצגות�נקודות�מבט�שונות�ביחס�לשאלות�אלה,�והתלמידים�מוזמנים�לדון�בהן,

להביע�את�דעתם�עליהן�ולנסח�את�עמדתם�האישית.

התקווה�שליעמוד�220מטרה:�הבנת�התקווה�כשיר�הטומן�בחובו�משמעות�לאומית�ופרטית�גם�יחד

בעמוד�זה�מובא�מכתב�מתקופת�המחתרות�הכתוב�בשפה�בהירה�וקולחת,�על�כן�ניתן

להתחיל�מיד�בקריאתו.

לפני�הקריאה�מובאת�משימת�קריאה�שמטרתה�להפוך�את�הקריאה�לקריאה�פעילה.

כדאי�לבקש�מהתלמידים�לרשום�את�המילים�המזכירות�את�התקווה�במחברת.

בתחתית�המכתב�שאלות��בסדר�התואם�את�הטקסונומיה�של�בלום:

הבנת�התוכן�(שאלה�1):�התקווה�הפרטית�של�חיה�לאיחוד�המשפחה�והתקווה�הכללית

שלה�שתקום�מדינה�עצמאית�בארץ-ישראל.

יישום�ההבנה�(שאלה�2)�רק�אם�התלמידים�הבינו�את�המכתב�הם�יוכלו�להציע�שם�מתאים

משלהם.

יצירה�(שאלה�3):�שימוש�באותה�"שפה"�במכתב�תשובה�מבן�ציון�לחיה,�בדרך�של�כתיבה

יוצרת.

הערכה�(שאלה�4):�הבעת�חוות�דעת�אישית�על�התקווה�כשיר�המעורר�תקוות�אישיות

ולאומיות.

את�התשובות�השונות�-�הצעות�לשם�הילדה,�מכתבי�תשובה�דמיוניים,�והתקוות�של

התלמידים�-�ניתן�להציג�על�קיר�הכיתה.

134

מחוברים�לתקווהעמוד�221מטרה:�הצגת�התקווה�כשיר�לאומי�המשותף�לתחושות�העם�היהודי�בכל�מקום

בעמוד��237נדרשים�התלמידים�לפעולת�התאמה�בין�תמונה�לכרטיס�(בין�המרחבי�למילולי).

לאחר�מכן�הם�מוזמנים�להתחלק�לקבוצות�ולנסח�יחד�את�התקווה�שמבטאת�אחת�הדמויות

שבחרו.

בסיום�העבודה�הקבוצתית�יציג�נציג�מכל�קבוצה�את�תוצר�העבודה�במליאה.

135

מחוברים�לתקווה�(המשך)עמוד�222בעמוד��238נדרשת�פעולת�זיהוי�האירועים�שבהם�שרים�את�התקווה�(משחק�נבחרת�ישראל,

טקס�יום�הזיכרון�לחללי�מערכות�ישראל,�טקס�השבעת�חיילים,�טקס�יום�העצמאות)�-

והסבר�מדוע�מתאים�לשיר�את�ההמנון�בעיתוי�זה.

עמוד�223

ההמנון�הנכוןמטרה:�בדיקה

לקראת�סיום�היחידה,�ואחרי�עיסוק�בתוכן�ההמנון�מזוויות�שונות,�נבקש�לוודא�שמילות

ההמנון�שגורות�בפי�התלמידים,�שהם�מבינים�את�תוכנו�ומילותיו�ומסוגלים�לתקן�שגיאות

הקלדה.

סוגרים�ענייןמטרה:�פעילות�יצירתית

הפרק�החותם�את�היחידה�מזמן�את�השלב�האחרון�בתהליך�הלמידה�-�יצירה.

התלמידים�מוזמנים�לתת�ביטוי�לנלמד�בדרך�יצירתית�ולעצב�בול�או�סדרת�בולים�שנושאם

'התקווה'.�בבול�אפשר�להציג�שורות�מן�ההמנון,�תמונות�הקשורות�להמנון�או�כל�רעיון�נוסף.

פעילות�זו�היא�פעילות�סיכום�והערכה.

כדאי�לתלות�את�התוצרים�של�התלמידים�בסביבה�הלימודית�בכיתה,�או�במרחב�לימודי

אחר�המיועד�למקצוע�זה�בבית�הספר.

העשרה:�פעילות�מחנך�+�מורה�מקצועי:�היכרות�עם�המנוני�מדינות�אחרות.

ההמנון�של�ארצות�הברית�מוכר�מאוד,�וניתן�לשתף�בחלק�זה�את�המורה�לאנגלית,

ולהציע�להשמיע�בשיעור�אנגלית�את�ההמנון�האמריקני�וללמוד�את�מילותיו.

לאחר�מכן�ניתן�לערוך�השוואה�בין�ההמנונים,�בלחן,�במילים,�ברעיונות,�ולהסיק�מסקנות.

אם�ילדי�הכיתה�לומדים�ערבית,�ניתן�להשוות�באותה�דרך�גם�את�ההמנון�של�אחת

ממדינות�ערב�שאיתה�אנו�ביחסי�שלום.

ההשלכה�של�נושאי�הליבה�כמו�מורשת�על�תחומי�דעת�אחרים,�ושיתוף�המורים

המקצועיים,�חשובים�מאוד.

מטרות:היכרותעםהרקעההיסטורישלהיווצרותדגלהמדינה,עםדמויותמפתחהקשורותבו,ועםנסיבותהיווצרותו.

בחינתמשמעותמרכיביהדגל.דיוןבתפקידיושלהדגלבחייהמדינהוהחברה.

מושגימפתח:הרצל,דגל,מגןדוד,טלית,תכלת

מקורותליבהביחידהזו:הצעותלדגלהציונישלהרצלושלדודוולפסון;ציטוטמהמקרא)ספרשמות(ומהתלמודבבבליעלהתכלת.

www.lexicon.cet.ac.ilישראלתרבותבלקסיקוןו'טלית'דוד''מגןהערכים:הידע:מקורותהעשרהלמורהלהרחבתהכנותמומלצותלפניהוראתהיחידה:אםעדייןאיןבכיתה,מומלץלתלותדגלישראל.

136

‰È„Ó‰†Ï‚„�30יחידה�מספר�

225עמוד

פותחים�ענייןמטרה:היכרותעםהדגלוהבנתחשיבותוהייצוגית

הדמותהפותחתאתהיחידה-נשיאהמדינההראשוןחייםוייצמן-מתארתאירועשהתרחש

במציאות:הואהובאיחדעםרעייתוורהמשווייץ,במטוסשאולתרכ'מטוסישראלי'.

למעשה,הייתהזוהטיסההראשונהשלהחברההלאומית'אלעל'.

מעברלהיכרותעםהדמות,מלמדיםדבריםאלהעלימיהראשיתשלהמדינההצעירה,

כאשרהיהצריךלהתחילהכולמאל"ף,והיהברורשצריךליצורלמדינההצעירהייצוגים

סמלייםכמומטוסהנושאאתדגלה,המנוןוסמל(שיילמדובנפרד).

1.רצוילמצואלפניהקריאהאתתקופתקוםהמדינהעלצירהזמן.

2.קריאהפעילהשלהמפגשיכולהלהיעשותבמליאה,בזוגותאוביחידים.

השאלההראשונהממחישהלתלמידיםאתתפקידושלהדגל-כסימןלזיהויושייכות.

השאלההשנייהממחישהאתתפקידוהנוסףשלהדגל-כמעורררגשותלאומייםומקור

להזדהותוגאווה.

השאלההשלישיתהיאמשימה-להכיןריאיוןדמיוניעםהנשיאואשתוולשאולעל

תחושותיהםבעתשראואתדגלישראלמתנוססעלמטוסם.

משימהזושייכתלאסטרטגייתלמידהשלשאילתשאלות,בהתאםלרקעהנלמד,והיא

מפתחתכתיבהיוצרת.

המלצה:כלשלושהתלמידיםיכינוריאיוןוימחיזואותובשלושהשחקנים.

המורהיעבורביןהקבוצותהעובדות.

שלישייהאחתתציגאתהראיוןבמליאה.השלישיותהאחרותיוסיפושאלות.

יש�לי�מושגבראשהיחידהמובאתהגדרהלמושג'דגל'.המיוחדבמושגזההואהשילובשביןהאובייקט

הפשוטוהמוכרלכול,לביןהמשמעותהמופשטתוהעמוקהשהואמסמל.

137

226הקשר�אל�הדגלעמודמטרה:חיבוררגשיאלהדגלומשמעויותיו

בחלקזהחמשתמונות.התלמידיםמתבקשיםלהתבונןבהןולבדוק:מדועהונףהדגל,

מההואמייצגבהקשרהמצולם,וכןלהביעדעהכיצדחשיםהצופיםבכלתמונהלנוכח

הדגל.שאלותאלהמביאותלידיביטויאסטרטגיותלמידהשלהבעתדעה,ביטוירגשי,

נימוקוטיעון.

-הנפתהדגלבמחנהאושוויץבביקורמשלחתישראלמבטאתאתהמשכיותהעםהיהודי

למרותהשואה.הנפתדגלזומרגשתומלאתמשמעות.סבירשהצופיםבוחשיםהתרגשות

וגאווה,ובודאיגםצערעלהנספים.

-הנפתהדגלבמועדהכרזתהמדינהמביעהתחושהלאומיתשלתקומה,שישבהמן

התקווה,הכבוד,ואחדותסביבדגלורעיוןלאומי.

-הנפתהדגלבכותלהמערבימבטאתחיבורביןהעברלהווה,ביןירושליםכמרכזקדום

לירושליםבירתישראל.

-הנפתדגלישראלבאו"םמבטאתאתהכבודשרכשהמדינתישראלבהיותהמדינה

עצמאיתומוכרת,ואתשותפותהבקהילההעולמית.

-הדגלהמונףעלטנקצה"לימבטאחירות,וייתכןשהואמעוררבלבהצופיםבותחושת

גאווהבחיילינו.

בתחתיתהדףשאלותאישיותהמכוונותלעולמםשלהתלמידים-האםגםאצלכםמונף

דגלישראל?אילורגשותהואמעוררבכם?

138

227מחוברים�-�הדגל�שלנועמודמטרה:בחינתהדגלכמאפייןלאומי

בפרקזהיפעילוהתלמידיםשיקולדעתביחסלמקומותולאירועיםשבהםנכוןוראוילהניף

אתהדגל.כלזאתבהתאםלמאפייניםהייצוגייםוהלאומייםשבהםהםדנובסעיפיהלימוד

הקודמים.

מהו�דגל?מטרה:הבנתמשמעותושלדגלכמסמלרעיון

פרקזהנפתחבשאלותחשיבהעלמטרתושלהדגל.

בשלבזהשלהלימוד,סבירשהתלמידיםיוכלולבססאתתשובותיהםעלידעקודם.

1.הצורךבדגל:דגלכסמלמייצג,כמקורהזדהות,וכמסמןשייכותלקבוצה.

2.קבוצותיוצרותלעצמןדגלכשהןמרגישותצורךלהתלכדסביברעיון.

3.בדגלמשתמשיםכביטויייצוגי,למשל:חברהתתלהאתדגלהבכניסהלבניין,הדגליונף

באירועיםרשמיים,וכדומה.

במסגרת'טובלדעת'ניתנתהרחבהוהעשרהעלבנימיןזאבהרצל,מייסדהתנועההציונית.

בהמשךמובאקטעמתוךמכתבושלהרצללברוןהירש,אשרממחישאתהמשמעות

שיוחסהלדגלבתקופתראשיתהציונות.קטעזהכדאיללמודבמליאהולהקדישלודיון

כיתתירחב.

הרצלהתייחסלממדהערכישלהדגל,שהיהחשובביותרבתקופתו.לדבריו,למעןהדגל

(הרעיון),אנשיםמוכניםאףלמותאםחונכולכך.

שאלות2-3בודקותאתהבנתהקטע.בסוףשאלה3ישגםפנייהלהבעתדעה.

שאלה4היאשאלההמבקשתנקיטתעמדה:האםאתםמסכימיםלעמדתושלהרצל?

כאןהמקוםלעשותאתהקישוריםלימינו.בתקופתראשיתהציונות,מישעלהלארץביטא

במידהמסוימתנכונותלהקרבהאישית,בשלהתנאיםהקשיםששררואזבארץ,אולם

מאידך,העלייההייתהגםפתרוןלאנטישמיותבאירופה.כאןהמקוםלבררעםהתלמידים,

מהמבטאעבורנודגלישראלהיום?מהאנחנומוכניםלעשותלמעןהרעיוןשהואמייצג?

ניתןלהדגיםזאתבגיוסלצה"לשמטרתו-הגנהעלאזרחיהמדינה.

139

228תופרים�דגלעמודמטרה:הכרתגלגוליושלהדגלוההצעותהשונותטרםגיבושו,תוךבחינתמרכיביהדגל

ומשמעויותיהם

בפרקזהיכירוהתלמידיםשתיהצעותשהוגשולדגלהציוניבלשונןהמקורית:

הצעתושלחוזההמדינהבנימיןזאבהרצל-דגלשבעתהכוכבים;

והצעתושלדודוולפסון,מראשיההסתדרותהציונית-דגלובומגןדודופסיתכלת.

בסופושלדברהתקבלההצעתושלוולפסון,ודגלההסתדרותהציוניתהפךכמובןגם

לדגלהמדינההצעירה.

לצדהצעתושלוולפסון'טובלדעת'עלהטלית.

העבודהסביבשתיההצעותיכולהלהיערךבמליאה,בזוגותאובבודדים.

בהתאםלשאלה6,ניתןלערוךטבלהשתשווהביןשתיההצעותותסכםאתהלימוד.

מומלץלשרטטטבלהמסודרתכדלהלןולבקשמהתלמידיםלמלאאותהבמחברתכדי

לארגןאתהידע:

אילוערכים

שמבטאהדגל

יושר,חריצות,

עבודה

קשר

למסורת

ישראל

מהמסמל

הצבע?

הלבןמסמל

טוהר,

התחלה

חדשה

הכחולוהלבן

הםצבעי

הטלית

הסיבה

להצעתו

ליצורסמל

המייצגרעיון

שימשוךאחריו

המונים

צורךבקישוט

האולםשבו

התקיים

הקונגרסהציוני

הראשון

הדגלשל

הרצל:

הדגלשל

וולפסון:

צבע

היריעה

לבן

לבן

הציורעל

היריעה

שבעה

כוכביזהב

מסודרים

בצורתמגן

דוד+אחד

למעלה

מגןדוד

ופסיתכלת

כשלהטלית

מהמסמל

הציור?

שבעשעות

שליום

העבודה

במדינת

היהודים

מגןהדודהוא

סמליהודי;

פסיהתכלת

שלהטלית

מסמליםאת

התפילה

והמסורת

140

229דגל�מדינת�ישראלעמודמטרה:התמקדותבהפיכתושלהדגלהכחול-לבןלדגלמדינתישראל

דגלהקונגרסהלאומינתלהבאולםמוזיאוןתלאביבשבוהוכרזההקמתמדינתישראל,

והפךלדגלהשלהמדינההחדשהעלפיהחלטתהשלמועצתהמדינההזמנית.

הרצל, שעמדבראשו הציוני שלמייסדהקונגרסהעולמי בקישוטהבמהבתמונתו

ובדגליהקונגרס,הובעההצהרהשמדינתישראלהיאהמשךלקונגרסהציוניופריפועלו.

מגן�דודמטרה:היכרותעםאחדממרכיביהדגלוהבנתמשמעותוהתרבותית

המגןדודהואסמלגאומטריהידועבשם'הקסגרם'.

צורהמיוחדתזוזכתהלמשמעויותתרבותיותשונות.

כךלמשלהיאמופיעהבדגלניגריהלשעבר

ובתרבותההודיתוכןבתרבויותנוספות.

בתרבותישראלהפךהמגןדודלסמליהודיהמופיעבפריטייודאיקהשונים.

בפניהתלמידיםמוצגיםתמונות,ציטוטיםוקטעימידעעלהדגל.

הפעילותהנדרשתהיאמשימתזיהויוהתאמהביןקטעיהמידעלתמונותולציטוטים

המתאימים.

להלןהתשובות:

התלמידיםמתבקשיםלבחורמשפטאוציטוטאחדולהסבירבאמצעותואתחשיבותו

ומרכזיותושלהמגןדודבתרבותישראל.

משימהיצירתית:הכנתכרזהשתכילאתהמשפטלצדאיוריםמתאימים.

ניתןלחלקאתהמשפטיםלפיקבוצות,כאשרכלקבוצהתתמקדבמשפטשלהובכךיווצר

רצףכיתתי.

230עמוד

ציטוטיםותמונות

"...ותתןלימגןישעך"(תהליםפרקיח,פסוקלז)

"...ואתהה'מגןבעדי"(תהליםפרקג,פסוקד)

"ברוךאתהה'מגןדוד"(תלמודבבלימסכתפסחיםקי"זב)

קטעהמידע

1

2

3

4

5

6

141

231כחול�ולבןעמודמטרה:היכרותעםצבעיהדגלהכחולוהלבכצבעיההלאומייםשלמדינתישראל

ראינוכיהרצלהדגישאתהצבעהלבןכצבעאוניברסליהמבשרתום,טוהר,יושר,התחלה

חדשהשליהודיםבארצם.

הצעתושלדודוולפסוןמבוססתעלהטליתשהיאיריעתבדלבנהועליהשניפסיתכלת.

לצבעהתכלת(כחול)משמעותעמוקהבמקורות.בתלמודהבבליהואמוזכרכצבעהאינסוף:

הים,הרקיע,כבודושלאלוהים.

במקראהואמופיעבתיאורבגדושלהכהןהגדול('ועשיתאתמעילהאפודכלילתכלת')

וכןבתיאורבגדיהמלכותבמגילתאסתר:'חורכרפסותכלת,אחוזבחבליבוץ'וכןלבושו

המלכותישלמרדכי'תכלתמרדכי'.

בגדוהעליוןשלהכהןהגדולכפישנראהבתמונההיהתכלת(שמוהמקראיהיהמעיל)

צבעהתכלתהואאחדמשניצבעיהדגל,בשלהמלכותוהכבודשהואמסמל,הראויים

למדינההיהודית.וכיישוםהצעתושלוולפסון-'שהטליתלבנFההיאופסיתכלתעוטרים

אותה'.זהכנראהמהשהואראהבסביבתו.ישלצייןשבטליתותרבותהפסיםהםבצבע

שחור,אולבן.

חידות�כחול�ולבןמטרה:פעילותהפוגהוסיכום

סוגרים�עניין�-�רגע�סביבתיבסעיףזהמתוארדגלענקשניתןכמתנהלמדינתישראלבמלאותלה60.

בהמשךמוצעתפעילותיצירתיתשלהכנתדגלמחומריםשונים.

פעילותזוניתןלהציעכפעילותמגבשתלכללהכיתהאוכפעילותתחרותיתביןקבוצות.

בהתאםלמשאביםולנתוניםבכיתתכם,ניתןלהרחיבהצעהזולפעילותחוץכיתתית,

ולקשראותהלפעילותסביבתיתכגוןמחזור.

232עמוד

1.הםמופיעיםבהצעתהדגל

שלהרצל

2.נשיאהמדינההראשון

3.עליומתנוססהדגל

4.פסיהדגלמזכיריםאותה

5.מופיעבמרכזהדגל

6.שםמשפחתושלמציע

הדגלשנבחר

7.חומרשממנועשוייםדגלים

8.צורתוההנדסיתשלהדגל

1

2

3

4

5

6

7

8

ם י ב כ ו Î

ן מ צ י ו ם י י Á

ן ר Â ת

ת י Ï ט

ד Â ד ן ג מ

ן ו ס פ Ï ו ו

ד ·

Ô ב ל מ

מטרות:הכרתסמלהמדינהוהבנתמשמעותמרכיביו.

מושגי מפתח ביחידה:סמל,המנורה,ענפיהזית.

נושאים:תהליךבחירתהסמל,מקורותמרכיביובמורשתובהיסטוריה

מקורות הליבה: מראההמנורה:שמות,פרקכה.

שבעתהמינים:דברים,פרקח.

מנורהועליהזית:זכריה,פרקד.

מדרש:ישראלוהזית(שמותרבה).

שיר:מנורהוענפיזית/רפאלספורטה

מקורות העשרה למורה: מצגתמקיפהויפהבנושאהסמל נמצאתבכתובתהבאה(אםאפשר,כדאילהקריןאותהבסוףלימודהיחידה):www.slides.co.il/slides/2213/איך_נוצר_סמל_המדינה

הכנות מומלצות לקראת הלימוד: אחדהמקורות ביחידהזו הואהשיר'מנורהוענפיזית'.מומלץלהשמיעאותובתחילתהיחידהכרקעוכליוויללימוד,בנוסףעלהעיוןבובפרק'מפגשעםשיר'.

233 עמוד

142

‰È„Ó‰†ÏÓÒ�31יחידה�מספר�

פותחים�ענייןמטרה:היכרותראשוניתעםמושגהסמל

הדמותהדמיוניתהפותחתאתהנושאהיאשלשלמה,בעלמפעללהדפסתחולצות,

שמדפיסלארגוניםולקבוצותשונותחולצותעםסמל.

בטרםהקריאהמומלץלשאולאתהתלמידיםאילוסמליםישלהםעלהחולצות(למשל,

סמלביתהספר)אועלדבריםאחרים(ניירותמכתבים,תיקים,רכושהעירייהוכדומה),

ולבקשמהםלפענחממהמורכביםסמליםאלה.רובהילדיםאינםמודעיםלמשמעות

הציוריםהגרפייםשבסמלים.

מתחתלטקסטהפתיחהישתרגילהתאמהשנועדלהמחישאתהשימושהיומיומיבסמל

ולהעלותלדיוןאתהשאלה,מדועבכללצריךסמל.

יש�לי�מושגבראשהיחידהמופיעהמסגרת'ישלימושג'עלהמושג'סמל'כחותםייצוגי.

143

סמל�מדינת�ישראלעמוד�234מטרה:�היכרות�עם�סמל�המדינה�ועם�תהליך�בחירתו

ההכרזה�על�הקמת�מדינת�ישראל�הולידה�צורך�בסמל�רשמי�שייתן�ביטוי�למשמעותה

כמדינת�העם�היהודי.

הממשלה�הזמנית�פנתה�לציבור�בבקשה�להגיש�לה�הצעות�לסמל�המדינה.�ההזמנה

המקורית�מובאת�בעמוד�זה.

כדי�לחזק�את�המעורבות�והשותפות�של�התלמידים�בחוויה,�גם�הם�מוזמנים�להגיש�הצעות

לוועדת�הסמל�(משימות�2-1�שמתחת�להזמנה).

בעמוד�זה�מובאות�כמה�הצעות�מקוריות�שהוגשו�לוועדת�הסמל,�בצירוף�מכתבים�המסביריםעמוד�235

את�משמעותן.

בפעילות�המתוקשבת�מוזמנים�התלמידים�למצוא�באינטרנט�הצעות�נוספות�שהובאו�בפני

ועדת�הסמל,�לתת�ביטוי�לטעמם�האישי�ולבחור�(ולנמק)�מהי�ההצעה�הטובה�ביותר�בעיניהם.

בתחתית�העמוד�הסוגר�פרק�זה,�מוצג�הסמל�שנבחר�בגיבושו�הסופי�והמוכר�לנו�היום.

הצגת�הסמל�פותחת�את�הפרק�הבא�-�עיון�במוטיבים�המופיעים�בסמל:�המנורה�וענפי

הזית.

144

236 המנורה�כסמל�למקדשעמודמטרה: הבנתמשמעותההסמליתהדתיתשלהמנורהבעםהיהודי;

מפגשעםמנורתהמקדשבתורהובפסיפסעתיק

המנורההייתהאחדמכליהקודששהיובמשכן(בנדודיםבמדבר)ובביתהמקדשבירושלים.

הפסוקיםבספרשמותמתאריםבפרוטרוטאתהחומרשממנועשויההמנורה,את

צורתהואתייעודההפולחני.לידהפסוקמופיעהמסגרתשל'טובלדעת'עלהמנורה.

אתמנורתהזהבהיפהקישטוכפתוריםופרחים.הכפתוריםוהפרחיםשלהמנורההם

המקורלניב'כפתורופרח'שפירושו:יפהמאד!נאהונחמד!

בעזרתהפסוק,השרטוטוקטעהמידע,מתבקשיםהתלמידיםלזהותכמהקניםהיו

במנורה(6זרועות+1באמצע),מאיזהחומרהייתהעשויה(זהבטהור)ומיהואאשרהעלה

(הדליק)אתנרותיה(הכהןהגדול).

אחריחורבןביתהמקדשהשניפסקהעבודתהקודשוהמנורההפכהלסמלשלגעגועים

למקדש.היאהופיעהכקישוטעלרצפותפסיפסשלבתיכנסתועלקירותיהם.

בביתהכנסתהעתיקביריחונמצאפסיפסמרשיםשלהמנורה.

בתחתיתהדףארבעשאלות:

בשאלה2נבדוקאםהמנורהשעלרצפתהפסיפסתואמתאתתיאורהמקראישלמנורת

הזהב.(השוואה)

בשאלה3נזההאתהפריטיםהנוספיםשמופיעיםבפסיפס-שופרולולב(אףשהםאינם

קשוריםלנושאשלנו,גםהםסמליםיהודיים).(זיהוירכיבים)

עלסמךהתשובהלשאלה2,שהמנורההמצוירתאכןתואמתאתתיאורמנורתהמקדש

שבמקרא,נדוןבשאלות,מדועקישטואתבתיהכנסתבמנורה,ומדועהפכהדווקאהמנורה

לסמללמקדששחרב.(הסקה)

תשובהאפשריתהיא,שביתהכנסת,שנקרא'מקדשמעט',היהתחליףלביתהמקדש-

המנורההזכירהלמתפלליםאתביתהמקדשואורהסימלאתהתקווהלטוב.

כדאילעודדאתהתלמידיםלהעלותבדיוןתשובותנוספות.

המנורה�כסמל�לגלותעמוד�237וגלותבעםהיהודי �הבנתמשמעותההסמליתשלהמנורהכמייצגתחורבן מטרה:

בשערטיטוסשברומאחקוקעדהיוםתבליטהמתאראתשבויייהודההנושאיםעלגבם

אתהמנורהלרומא.תבליטזה,המבטאנקודתשפלבהיסטוריהשלהעםהיהודי,הפךאת

המנורהלסמלהגלות.

קטעהמידעוהתצלוםנועדולהפגישאתהתלמידיםעםהיבטזהשלהמנורה.ניתןלהקדים

לקריאהשאלהלמחשבה:במהלךהקריאהחשבווהסבירו,איזוחשיבותייחסוהרומאים

לממלכתיהודההקטנה?

מעלהתבליטשלוששאלותשאמורותליצורבקרבהתלמידיםהזדהותרגשית-הןעם

השבוייםהיהודיםבזמןהחורבן,והןעםהיהודיםשעברובמהלךאלפייםשנותגלותבשער

טיטוס,וראואתהתבליטהמנציחאתרגעיהשפלתם.

צילוםהתבליטשעלשערטיטוס.

מתחתלצילוםמובאשניתסמלמדינתישראללצורךהשוואתועםהמנורהשבתבליט

שערטיטוס.מסתברכיהמנורהבתבליטהיאמקורההשראהלמנורתהסמל.

המילה'ישראל'שבסמלהמדינהנלקחהמהציטוטהמופיעבפסיפסשלרצפתבית

הכנסתביריחו,שמקורובספרתהלים,פרקקכה,פסוקה:'שלוםעלישראל'.מיליםאלו

מופיעותגםבהצעתושלהמהנדסבנימיןברניוהתלמידיםמתבקשיםלאתראותןבכוחות

עצמם.שתיהמשימותבחלקזהנותנותביטוילשתיאסטרטגיותלמידה:זיהוירכיבים

ואפיוןהקשריםשביניהם.

מנורת�המקדש�חוזרת�הביתהעמוד�238מטרה:�הבנתהמשמעותשביקשולתתיוצריסמלהמדינהבשימושבמנורהדווקא

הציורשלאריהאלואיל,מתוךהספר'היהודיהאלמוני'1940,מבהיראתהמשמעותהעמוקה

שלהבחירהדווקאבמנורהשלשערטיטוסלסמלהמדינה.הואמבטאאתהתפיסה

שמדינתישראלהיאתשובהותיקוןלחורבןולגלות.מולהגוליםשנשאואתהמנורהלרומא,

משיבהיהודיהעולהלארץאת'המנורה'לירושלים.

ההתבוננותבציורוניסוחהמסרהעולהממנומוביליםלשאלההסוגרתפרקזה:

איזה�רגש�מעלה�בכם�הסמל,�לנוכח�מה�שלמדתם�על�גלגולה�של�מנורת�המקדש?

שאלהזופונהלאינטליגנציההתוך-אישיתבמנייןהאינטליגנציותשלגרדנר.

145

146

238 מנורה�וענפי�זיתעמודמטרה: הבנתמשמעותםהסמליתשלענפיהזיתבסמלהמדינה

פרקזהמתייחסלרכיבנוסףבסמלהמדינה-ענפיהזית.ביןהמנורהלזיתישקשרראשוני

-שמןהזיתהואהשמןהיחידשמותרלהדליקבואתמנורתהמקדש(כאןהמקום

לעשותקישורלסיפורנסחנוכה,שלאנמצאשמןטהורלהדליקבואתהמנורה,והכוונה

לשמןזיתטהור).

הבחירהבשניענפיזיתמקורהבנבואתהנחמהשלהנביאזכריה(ו'שנייםזיתיםעליה').

המסרשלנבואהזוהואשבקרובמנורתהזהבתשובלדלוק,כלומרשאחריהחורבןיבוא

הבניין.מסרזההתאיםלתקופתקוםהמדינהשבהנבחרהסמל.

מדינתישראלקמהבארץ-ישראל.הזיתהואאחדמשבעתהמיניםשבהםנשתבחה

ארץ-ישראלובכךהואמבטאאתהקשרהעמוקביןמדינתישראללארץ-ישראל.

קשרזהמומחשבצילומיםשלעץזיתושלשבעתהמינים.

התלמידיםמתבקשיםלהשליםאתהמשפטעלפיהתמונותולקשוראתהזית,שהואאחד

משבעתהמינים,לארץ-ישראל.משימהזומזמנתייצוגמידעבדרכיםמגוונות.

ניתןלהרחיבכאןגםעלמשמעותהזיתכסמללשלום,לביטחוןולשקט.משמעותזומקורה

בסיפורתיבתנוח,כאשרנוחשלחאתהיונהלבדוקאםקלו(ירדו)המיםוהיאחזרהאליו

עםעלהשלזית.

239 מפגש�עם�מדרשעמודמטרה: התמודדותעםמדרשחז"להממשילאתישראללזית

ראינוכיהזיתמייצגאתארץ-ישראל.כעתנלמדעלפןנוסףשלו-כמסמלאתעםישראל.

מדרששמותרבהעלפרשתתצווהממשילאתעםישראללזית.

מימיןלמדרשכרטיסיותהמבהירותאתהמבנההפנימי,ומשמאלושאלותלהבנתהנקרא.

לפניהקריאהבמדרשמוצגתשאלהשתלווהאתהקריאה:מדועישראלנמשלולזית?

התשובההניתנתבמדרשהיא,שישראלהםכמוהשמן-אינםמתערבביםבאחרים.

בשימושוןמתבקשיםהתלמידיםלרשוםאתהמיליםואתמטבעותהלשוןבשפתהמדרש

ולתרגמןלשפתנו.המבנהוהשימושוןמקניםמיומנויותבלימודמדרש.

מתחתלמדרשמובאקומיקסהמחדדאתהרעיוןשלהמדרשבדרךחזותיתבליוויקריצה.

השאלותבעקבותהמדרשמעודדותשיחטיעוני.

1.מהלדעתכםמתכווניםחז"לבאומרם'ישראלאינםמתערבים'?

2.עלאילודבריםמיוחדיםבעםישראלראוילדעתכםלשמורלאורךהדורות?

3.כיצדמשמעותזושלשמןהזיתקשורהלשיבתעםישראללארצו?

4.חז"למתאריםאתהקשרביןישראללעמיםכקשרשלמיםושמן.כיצדהייתםאתם

מתאריםאתהקשרכיוםביןישראללעמיםאחרים?

שאלה5מקשרתביןהמדרשלביןנושאהיחידה-הסמלוהתשובהעליההיאשניתןלפרש

אתענפיהזיתבסמלמדינתישראלכמבטאיםאתהיותהמדינהיהודית,שונהמכלהמדינות

האחרותבכךשהיאבעלתצביוןיהודי.

147

240 מפגש�עם�שירעמודמטרה:חיבורלסמלבאמצעותשירקצרוקליט

השיר'מנורהוענפיזית'נכתבבעקבותהסמלונותןביטוילערךשמסמלתהמנורההמאירה

-תקוותהשלום.

השורההאחרונהבשירמבוססתעלהפסוקמספרתהלים'שלוםעלישראל'שמופיע

בפסיפסביתהכנסתביריחוובהצעתושלהמהנדסבנימיןברני.

המפגשעםהשירמוסיףליחידהאתהממדהמוזיקלי(אינטליגנציהמוזיקלית).

סוגרים�ענייןהפרקהאחרוןביחידהמוקדשלשלבהאחרוןבתהליךהלמידה-היצירה.

התלמידיםמוזמניםלעצבבכוחותעצמםמטבעועליוסמלהמנורה.בכךניתנתלהם

הזדמנותלהפניםאתהידעשרכשוביחידהזוולבטאאותהבדרךיצירתית.

מומלץלהציגאתעבודותהתלמידיםבתערוכהבסביבההלימודיתבכיתהאובמרחב

הלימודיהמיועדלכךבביתהספר.

מטרה:�היכרות�עם�מוסד�הנשיאות�ועם�נשיאי�המדינה�לדורותיהם

מושגי�מפתח�ביחידה:�נשיא,�משכן�הנשיא

מקורות�הליבה:�חוק�יסוד�נשיא�המדינה,�נאומים�וציטוטים�מדבריהם�של�נשיאי�המדינה.

מקורות�העשרה:�ניתן�לצפות�בסיור�הווירטואלי�בבית�הנשיא,�באתר�הבית�של�משכן�הנשיא.

עמוד�241

148

‰È„Ó‰†‡È˘�32יחידה�מספר�

יש�לי�מושגבראש�היחידה�מוסבר�המושג�'נשיא'�כדמות�רשמית�וייצוגית�העומדת�בראש�מדינות�רבות,

בכל�מדינה�תפקידו�מעט�שונה

במסורת�ישראל�'נשיא'�היה�כינוי�לאדם�רם�במעלה�הדתית�-�נשיאי�השבטים�בתקופת

המקרא,�נשיא�הסנהדרין�בתקופת�חז"ל,�ונשיא�הדור�בתקופות�מאוחרות�יותר.�בשפה

העברית�המודרנית�'חולן'�המושג�לאדם�העומד�בתפקיד�נישא,�כגון�נשיא�מדינה,�נשיא

ארגון�וכדומה.

פותחים�ענייןמטרה:�היכרות�עם�משכן�הנשיא�בירושלים

הדמות�הפותחת�היא�של�מאבטח�במשכן�הנשיא,�המציג�לתלמידים�את�המשכן.

מומלץ�להקדים�לדבריו�שאלה�-�מהם�האגפים�השונים�בבית�הנשיא?�-�ובכך�להפוך�את

הקריאה�לפעילה�ומשמעותית.

בשאלה�1�מתבקשים�התלמידים�להסיק�מדברי�המאבטח�מהם�תפקידי�הנשיא:�תפקידים

ייצוגיים�-�עריכת�טקסים�שונים�כמו�הענקת�פרסים,�מפגש�עם�ראשי�מדינות�וכדומה.

תפקידים�משרדיים�-�אישורים,�חתימות,�מכתבים�וכדומה.

בשאלה�2�נבדק�הידע�הכללי�של�התלמידים�והמעורבות�שלהם�במתרחש�-�הם�נשאלים

מיהו�הנשיא�המכהן�כיום. עמוד�242

תפקידי�נשיא�המדינהמטרה:�היכרות�עם�סמכויות�הנשיא�במדינת�ישראל

חוק�יסוד:�נשיא�המדינה�מגדיר�את�תפקידי�הנשיא:�חתימות,�מינויים,�הענקת�חנינות.

שאלה�1:�בוחנת�כישורי�שפה:�מציאת�פעלים�המבטאים�את�תחומי�פעילותו�של�הנשיא:

יחתום,�יאשר,�יקבל,�ושמות�פעולה:�לתת,�להקל.

שאלה�2:�הסקת�מסקנה�מעיון�בחוק�וממציאת�המכנה�המשותף�בין�הפעלים�-�תפקידו

של�הנשיא�הוא�בעיקר�ייצוגי�ופחות�סמכותי,�וזאת�אף�שיש�בידיו�כמה�סמכויות�משמעותיות

כמו�חנינת�אסירים.

149

עמוד�243

(המשך)

שמעון�פרס�הוא�הנשיא�המכהן�של�מדינת�ישראל�בעת�כתיבת�שורות�אלה.

דבריו�בנאום�השבעתו�לנשיאות�משקפים�את�אופיו�הייחודי.

כפי�שנראה�בהמשך,�כל�נשיא�ונשיא�הביא�עמו�לתפקיד�אופי�וכישורים�הייחודיים�לו.

פרס�בנאומו�מציג�את�מה�שהוא�רואה�כתפקידיו�הנשיאותיים:�בית�פתוח�לאזרחי�המדינה,

הצבת�ערכים,�עשית�מעשים�טובים.

מפגשעםנשיאיישראלבדורותהקודמיםמטרה:�היכרות�עם�המושג�'נשיא'�בדורות�קדומים�והשוואת�תפקידם�לתפקיד�הנשיא

במדינת�ישראל�היום

בכפולת�עמודים�זו�שתי�דמויות�שכונו�'נשיא�ישראל'�בהיסטוריה�היהודית�-�נחשון�בן�עמינדב

נשיא�שבט�יהודה,�שאחותו�אלישבע�הייתה�נשואה�לאהרן�הכהן�(על�דמותו�כחלוץ�יורחב

בספר�הלימוד�לכיתה�ו'�'מפתחות�לאחריות�ולמחויבות');�ורבי�יהודה�הנשיא�שאותו�הכירו

התלמידים�בפרקי�הלימוד�הקודמים�כעורך�המשנה�וכנשיא�ישראל�בתקופתו.

ניתן�לבקש�משני�תלמידים�להמחיז�את�דמויותיהם�ולהסביר�לכיתה�מדוע�הם�נקראו

נשיאים.�רצוי�להתכונן�להצגה�מראש.

התלמידים�ימצאו�במשימה�1�את�הדמויות�על�ציר�הזמן�(נחשון�-�תקופת�יציאת�מצרים,

ר'�יהודה�-�תקופת�חז"ל).�במשימה�2�הם�יערכו�השוואה�בין�נשיאי�העבר�לנשיא�במדינת

ישראל�בימינו:

בסיום�צריכים�התלמידים�לנסח�בצורה�מדויקת�את�תפקיד�הנשיא�לאורך�הדורות

למשל:�הנשיא�הוא�דמות�ממלכתית�ומאחדת�את�העם,�בעל�התפקיד�הרם�ביותר.

השונה:

אז-�נשיא�שבט�אחד�מתוך�12

היום-�נשיא�המדינה�כולה

אז-�סמכות�רוחנית

היום-�סמכות�מדינית

אז- סמכות�שיפוטית,

הלכתית,�ורוחנית

היום-�סמכות�ייצוגית�ומדינית

הדומה:

קבלת�החלטות,�אחריות

סמכות�עליונה�ודאגה�לעם

הנשיא�בימינו

והנשיא�בימי

יציאת�מצרים

הנשיא�בימינו

והנשיא�בימי�חז"ל

עמוד�244

עמוד�245

150

מפגש�עם�נשיאעמוד�246מטרה:�היכרות�עם�הנשיא�זלמן�שזר�ופועלו

בעמוד�זה�נפגשים�התלמידים�עם�דמות�יקרה�ומעניינת�-�הנשיא�זלמן�שזר,�שמלבד�כהונתו

כנשיא�כיהן�גם�כשר�חינוך.

לאחר�היכרות�קצרה�עם�דמותו�ופועלו�מובאים�בפני�התלמידים�ציטוטים�המעידים�על

חזונו�כנשיא.

במשימה�1�מתבקשים�התלמידים�לזהות�ולהתאים�את�שלושת�סוגי�השילובים�שעליהם

דיבר�לתרשימים�השונים:

א.�שילוב�בין�כל�חלקי�האומה�על�עדותיה�ופלגיה�-�התרשים�בצורת�פזל�(במרכז).

ב.�שילוב�המדינה�בתוך�האומה�הפזורה�בגלויות�-�התרשים�הימני.

ג.�שילוב�של�דורנו�בשלשלת�הדורות�-�התרשים�בצורת�שרשרת�(משמאל).

במשימה�2�מתבקשים�התלמידים�למצוא�בדברי�הנשיא�שז"ר�שילובים�נוספים�שיישם�בחייו

וליצור�תרשים�משלהם.

דוגמאות�אפשריות:

שילוב�בין�לימודי�יהדות�ללימודים�כללים;

שילוב�בין�יהדות�דתית�ליהדות�חילונית;

שילוב�של�כל�הזרמים�בתוך�מערכת�חינוך�אחת

נשיאי�מדינת�ישראלעמוד�247מטרה:�הכרת�נשיאי�ישראל�לדורותיהם�בתמונה,�בשם�ובשנים.

*�הרשימה�כוללת�גם�את�משה�קצב�אך�ללא�תמונתו,�וזאת�כדי�לבדלו�מיתר�הנשיאים

בשל�הרשעתו�החמורה.

(המשך)עמוד�248

בפעילות�זו�נעמיק�את�היכרות�התלמידים�עם�ארבעה�נשיאים,�ונלמד�על�אופיים�המיוחד

ועל�החזון�שהוביל�אותם.�התלמידים�מתבקשים�לקרוא�את�כרטיסיות�המידע�ולהתאים

לכל�נשיא�את�הציטוט�המתאים�לו�ביותר.

בשל�אורך�היחידה�ניתן�לחלק�את�המשימה�לפי�טורים�או�קבוצות�ולשתף�את�המליאה

במסקנות:

את�משפט�א�-�'אנו�מדינה�ענייה,�אין�בה�מקום�לארמון�נשיא'�-�אמר�הנשיא�יצחק�בן�צבי

שהתאפיין�בצניעותו�ואף�התעקש�לגור�כנשיא�בצריף�צנוע.

את�משפט�ב�-�'אין�מדינה�ניתנת�לעם�על�מגש�של�כסף'�-�אמר�חיים�ויצמן,�הנשיא�הראשון

של�מדינת�ישראל,�בעת�המאבק�המדיני�והצבאי�על�כינונה�של�מדינת�ישראל.

את�משפט�ג�-�'בזכות�היצירתיות�הישראלית�אנחנו�מובילים�בעולם�בפיתוחים�ובהמצאות'

-�אמר�שמעון�פרס,�אשר�שם�לעצמו�למטרה�להעמיד�את�ישראל�כמובילה�בתחום�המחקר

והפיתוח�בעולם.

את�משפט�ד�-�'עבורנו,�העם�היהודי,�ההחלטה�שציונות�היא�גזענות�היא�לא�יותר�מפיסת

נייר�וכך�גם�נתייחס�אליה'�-�אמר�חיים�הרצוג,�שפעל�בכל�כוחו�נגד�החלטת�האו"ם�שהגדירה

את�הציונות�כגזענות,�וקרע�לגזרים�את�נוסח�ההחלטה�בהיותו�שגריר�ישראל�באו"ם.

בסיום�משימה�זו�מתבקשים�התלמידים�לבחור�נשיא�נוסף�וליצור�עליו�כרטיס�מידע.

חידות�הנשיאיםעמוד�249מטרה:�פעילות�הפוגה�הבנויה�על�הפנמת�התוכן�הנלמד�ביחידה

פתרונות:

יצחק�נבון,�שזר,�ויצמן,�אפרים,�הרצוג,�ויצמן,�ד,�בן�צבי,�שמעון,�משנה

נ-ש-י-א��ה-מ-ד-י-נ-ה

בתחתית�העמוד�נשאלים�התלמידים�על�מידת�התרשמותם�האישית�מאחד�הנשיאים,

ומתבקשים�לנמק.

151

152

הנשיא�ואניעמוד�250מטרה:�מיזוג�הנלמד�והסקת�מסקנות

לאחר�שהלומדים�הכירו�מעט�את�מוסד�הנשיאות�ואת�נשיאי�המדינה,�הם�מתבקשים�למזג

את�כל�הנלמד�בנושא,�להסיק�אילו�תכונות�נחוצות�לנשיא,�ולנמק�את�בחירתם.

השאלות�לדיון�פונות�אל�הבעת�עמדה�וביטוי�אישי.

בשאלה�2�-�האם�הייתם�רוצים�לכהן�בתפקיד�זה?�ניתן�לדון�באחריות�הכרוכה�בתפקידים

משמעותיים.

במדינת�ישראל�טרם�נבחרה�אישה�לתפקיד�הנשיאות,�בעוד�שהייתה�ראש�ממשלה

(גולדה�מאיר).

כיום�יש�תנועה�המנסה�לקדם�אישה�ראויה�לתפקיד�זה,

ימים�יגידו...�אולי�הנשיאה�הראשונה�תהיה�אחת�מתלמידותינו...

סוגרים�ענייןמטרה:�עידוד�מעורבות�אזרחית�וכתיבה�יוצרת

לתיבת�הדואר�של�נשיא�המדינה�מגיעות�פניות�אישיות�רבות.

אם�גם�לתלמידיכם�יש�נושא�בוער�העומד�על�הפרק,�הם�מוזמנים�לכתוב,�לשתף�או�לבקש

מנשיא�המדינה�על�ידי�מכתב�רשמי.

מטלה�כיתתית�זו�מזמנת�תרגול�בסוגת�המכתב�וכן�ניסוח�בקשה,�טיעון�או�עמדה.

פרק��3עיצוב�סביבה�לימודית�ל'מפתחות�לעמי�ולארצי'

ÏÂȈ¯

'מרכז�למידה'�הוא�המרחב�הפיזי�בבית�הספר�-�מסדרון,�כיתה,�חללים�משותפים�לשכבת�גיל�ועוד�-�אשר�מאפשר�לשלב�בתוכו�דרכי�למידה�מגוונות

לרכישת�תכנים�ומיומנויות�בתחום�'תרבות�ישראל�ומורשתו�-�עם�וארצו'.

מרכזי�הלמידה�מאורגנים�כסביבה�לימודית�פתוחה�ומאתגרת�המזמנת�גיוון�רב�בהפעלת�התלמידים�-�בדרך�של�שיחה,�חשיבה,�תצפית,�משחק,

ציור,�קריאה,�מצגות,�עבודות-חקר�ועוד.�אמצעים�אלו�מסייעים�לגייס�את�העניין�בתחום�הדעת�עם�וארצו�-�את�ההנעה�הפנימית,�את�ההתלהבות,

ואת�תחושת�האתגר�וההצלחה�של�התלמידים�בתחום�זה�-�והופכים�את�הפעילות�לפורייה�וחווייתית.�הפעילות�מעודדת�את�התלמידים�להיות

לומדים�פעילים�ויוזמים�ולא�רק�לומדים�פסיביים-מגיבים.

∫˙È„ÂÓÈφ‰·È·Ò†·ÂˆÈÚ

בעיצוב�הסביבה�הלימודית�יש�להתחשב�בסוגי�המרחבים�הפיזיים�הנתונים:

1.�חלל�הכיתה:�על�קיר�הכיתה�יוקצה�מקום�לתליית�מפת�הארץ�וכן�מקום�לתליית�ציר�הזמן�-�שניהם�מלווים�את�הלימוד�לאורך�השנה.�כמו�כן�רצוי

לקשט�את�קיר�הכיתה�בכללים,�פתגמים�וכדומה,�שייראו�למורה�מועילים�ותורמים�ללמידה.�בנוסף,�אפשר�להציג�בכיתה,�כמו�גם�במרחבים

אחרים,�את�עבודות�התלמידים�שייעשו�במהלך�הלימוד�ביחידות�השונות�שבחוברת.

2.�מרחבי�שכבות�גיל:�מרחב�משותף�רב�שימושי�המשותף�לשכבת�הגיל,�כמו�מסדרון�או�מבואה,�יכול�לשמש�כמרכז�פעילות�ייעודי�ליצירות�אמנות,

עבודות-חקר,�מוזיקה,�מחשבים,�יצירת�משחק,�ספרייה�ועוד.

3.�מרחבים�משותפים�לכלל�בית�הספר:�על�פי�מחקרים�שונים,�לעיצוב�חללי�למידה�בבית�הספר�בדגש�על�ההיבטים�האסתטיים,�יש�השפעה�על

התנהגות�התלמידים�ועל�תכנית�הלימודים.�סביבת�לימודים�עשירה�ומאתגרת,�מטופחת�ואסתטית,�מפתחת�בקרב�התלמיד�תחושת�הזדהות

ושייכות�ומעודדת�יחס�של�כבוד�לסביבה�ולזולת.�נראות�עבודות�התלמידים�במרחבים�הפתוחים�תורמת�לתחושת�השייכות�של�הבאים�בשערי

�'מרחבים�משותפים'�הם�חללים�הנמצאים�ליד�צוות�הנהלת�בית�הספר,�בספרייה,�במקלט,�באולם�וכדומה,�שבהם�מוצגות�דרך�קבע1בית�הספר.

תערוכות�פרי�ידם�של�התלמידים�או�אוספים�ממקורות�שונים�כמו�מרכזי�יודאיקה,�מוזיאון�לאומנות,�ספרים�וכדומה.

4.�חצר�בית�הספר:�לחצר�בית�הספר�ערך�מוסף�-�היא�מאפשרת�לימוד�מתוכנן�או�ספונטני,�רציף�או�מזדמן,�ומזמנת�מטבעה�שפע�של�אפשרויות

�חצר�בית�הספר�תתוכנן�בהתאם�לתכנית�הלימודים�'תרבות�ישראל�ומורשתו'2למידה�והזדמנויות�הוראה�שאינן�יכולות�להתרחש�בין�כותלי�הכיתה.

ויוקצו�בה�אזורים�ייעודיים�לנושא�'עם�וארצו'.

153

1.�מתוך:�'עיצוב�ושיפור�מבני�חינוך:�אסופת�מאמרים',�משרד�החינוך�2003.

2.�מתוך�חוזר�מנכ"ל��2001-�חצר�בית�הספר.

רננה�אברון�הוכברג

154

∫˙È„ÂÓÈω†‰·È·Ò‰†ÈÈÈÙ‡Ó

1.�גמישות�בארגון�החלל�והזמן�-�סביבה�לימודית�בעלת�היצע�רב�של�פעילויות�המוצגות�לתלמידים�בעת�ובעונה�אחת,�יוצרת�ריתמוס,�תנועה�של

התלמידים�בין�המרכזים�השונים�ומעצימה�את�אפשרויות�ארגון�הלמידה�שלהם:�לבד,�עם�עמיתים,�עם�מורה,�וכדומה.�הלומד�מקבל�מסר�של

עולם�דינמי�ומשתנה�שיש�לפעול�בו�בגמישות�מחשבתית.

2.�עושר�ומגוון�-�סביבה�לימודית�עשירה�מבחינת�התכנים,�סוגי�הפעילויות�והכישורים�שהיא�מעודדת,�מזמנת�פעילויות�קוגנטיביות,�חווייתיות

ויישומיות,�פעילויות�ברמת�מורכבות�שונה�ופעילויות�הפונות�למיומנויות�שונות.

3.�מצב�למידה�פתוח�-�למידה�שאינה�חותרת�לתוצרים�אחידים�וידועים�מראש,�תורמת�רבות�לפיתוח�החשיבה.�רצוי�להציג�בעיות�שיש�להן�יותר

מפתרון�אחד,�כדי�לאפשר�דיון�וחשיבה�רב�כיוונית�של��התלמיד�עם�עצמו�או�של�הקבוצה.

∫˙È„ÂÓÈφ‰·È·Ò†Ï˘†‰Ó˜‰Â†Ô‚¯‡†¨ÈÂÂÈφ¯ÙÒ‰†È˙·Ï†‰ÚȈӆßÌÈÈÎÂÈÁ†ÌÈÏÚÙÓ†„¢ÏÁß

1.�לאורך�יחידות�הלימוד�מוצעות�פעילויות�ליצירה�ועיצוב�של�כרזות�ומשחקים�שניתן�לעשות�בהם�שימוש�בכיתה�ובמרכזי�הלמידה,�על�מנת�ליצור

'דלת�פתוחה'�של�סביבה�לימודית�רחבה�הכוללת�את�הכיתה,�המרחב�המשותף�וחצר�בית�הספר.

2.�מנחת�חל"ד�תשמח�לבוא,�לפי�הזמנה,�לעזור�בתכנון�ובארגון�הסביבה�הלימודית�של�בית�הספר.�הסביבה�הלימודית�תיבחן�מתוך�תפיסה�הוליסטית

רחבה�שלוקחת�בחשבון�את�המרחבים�הפיזיים�הקיימים�בבית�הספר�ואת�האפשרויות�שהם�מזמנים.

∫‰„·ډ†˙¯‚ÒÓ

1.�ועדת�היגוי:�בוועדת�ההיגוי�יהיו�שותפים�הצוות�המוביל�של�בית�הספר;�כל�מורה�שמנהל/ת�בית�הספר�ימצא/תמצא�לנכון;�נציגת�'חל"ד�מפעלים

חינוכיים'�שתסייע�בייעוץ,�הכוונה,�בנייה,�ועיצוב�החללים;�נציגות�הורים�(ועד�בית�הספר);�ובמידת�האפשר�גם�נציגות�העירייה/�המועצה.�ועדת

ההיגוי�תבחן�את�נושאי�העל�של�מרחבי�הלמידה�האפשריים�ואת�ההזדמנויות�הטמונות�בהם,�ותיתן�דעתה�למשך�הזמן�שבו�מרכז�הלמידה�יהיה

פעיל:�שנתי,�סמסטראלי�או�טרימסטראלי.

2.�צוות�בית�הספר:�לאחר�קביעת�היעדים�ומטרות�העל,�ייפגש�צוות�בית�הספר�עם�מחנכי�כיתה�ה'�ועם�מורים�רלוונטיים�אחרים,�כמו�המורה�לתרבות

ישראל�ומורשתו,�מורה�לתנ"ך,�מורה�לאמנות,�יועצת�חינוכית,�נציגת�חל"ד,�וכדומה,�ויחד�הם�יתרגמו�את�החומר�התאורטי�ללמידה�חווייתית

אינטראקטיבית,�קוגנטיבית,�יצירתית�ויישומית,�שתעשה�שימוש�במרחבים�השונים�של�בית�הספר.

א.�תכנון�וביצוע�של�התחנות�במרחבים�השונים:�בתכנון�פרטני�של�תחנות�העבודה�במרכז�הלמידה,�תהיה�התחשבות�באמצעים�הלימודיים

הנדרשים,�באבחון�וסימון�כישורי�הלמידה�המתאימים,�ובבדיקת�מהותו�של�התוצר�הסופי�המצופה.

ב.�מסגרת�הזמן:�כל�תחנת�לימוד�תיבדק�בהיבט�של�מסגרת�הזמן�הנדרשת�לה,�תוך�ראיית�המכלול.�למשל,�כמה�זמן�נדרש�לתלמידים�ליצור

משחק�ולשחק�בו?�כיצד�ייעשה�מעבר�התלמידים�במרחבי�הלימוד�השונים?�מה�יהיה�המסלול�הנוח�ביותר�במעבר�בין�מרכזי�הלמידה�ובין�התחנות

השונות?

ø‰„ÈÓφÊίӆ˙·φ„ˆÈÎ

כל�מרכז�למידה�דורש�כאמור�היערכות�מוקדמת,�ובכלל�זה�יש�צורך�בקביעת�מטרות�ויעדים.

להלן�תרשים�גרפי�המתווה�כיצד�יש�לתכנן�את�מרכזי�הלמידה�ואילו�דגשים�יש�לתת�בכל�אחד�מהם:

‰„ÈÓφÊίӆ˙Ó˜‰·†ÌÈ„Úˆ

155

לפניכם�הצעה�לשתי�תחנות�עבודה�למרכז�למידה�העוסק�ב'שער�היצירה�היהודית�-�עם�הספר',�ההצעות�המצורפות�הן�שתי�תחנות�מתוך�מכלול

האפשרויות�הקיימות.�מרכז�הלמידה�יכלול�תחנות�שונות�כמו:�'שבוע�הספר�העברי�-�בין�יצירה�מדרשית�ויצירה�עברית',�'בין�סיפור�לאגדה�-�ייחודיות,

מאפיינים�ושפה',�'פעילות�מתוקשבת'�ועוד.

סוגי�תחנות�העבודה:

1.�תחנת�עבודה�קבועה:�הזיקה�לארץ,�אמנות,�משחק,�ספרייה,�מפות,�ציר�הזמן.

2.�תחנת�עבודה�מתחלפת:�חגים,�סמלים�וסימנים�בתרבות�היהודית,�ירושלים�עיר�בירה.

תחנת�עבודה�קבועה:�תחנה�ושמה�משחק

משחק�קלפים

הכנת�המשחק�מומלצת�בקבוצות�של��3-6תלמידים.

הוראות�הכנה:

1.�השלימו�את�המידע�החסר�בהגדרות�שבתחתית�העמוד,�מתוך�החומר�שלמדתם�בשער�'היצירה�היהודית:�עם�הספר'.

2.�צרו�מהמידע�שאספתם�ומהמידע�שנוסף�בהגדרות�שבתחתית�העמוד,�סוג�כלשהו�של�משחק�קלפים,�על�פי�בחירתכם�(למשל:�רביעיות,�טריוויה,

סדרות,�זיכרון�או�כל�משחק�קלפים�אחר).

3.�הכינו�דף�הוראות�למשחק.

4.�שחקו�בכיף!�לאחר�מכן,�תוכלו�להחליף�את�המשחק�עם�הקבוצות�האחרות.

א.�בחירת�הנושא:

ב.�תכנון:

הצגת�המטרות

הכנת�אמצעי�הלימודבירור�שיטת�הלימודתכנון�המשימות�הלימודיות

בחירת�הנושא:�פרק,�יחידה,

מתוך�אחד�השערים�הנלמדים

מהות�התוצר�הסופיתחום�כישורי�הלמידהאמצעים�לימודייםחלוקה�לתת�נושאיםקביעת�מטרות

בחינת�מסגרת�הזמן:

156

(שחור-�נתון.�כחול�בהיר-להשלמה)

סוגים�באגדות�חז"ל:

1.�סיפורים

2.�משלים

3.�פתגמים

4.�דברי�חוכמה

מחכמי�בבל:

1.�ר'�חסדא

2.�ר'�זירא

3.�מר�זוטרא

4.�רבא

מחכמי�ארץ-ישראל:

1.�הלל�הזקן

2.�ר'�עקיבא

3.�ר'�יהודה�הנשיא

4.�ר'�תנחומא

מילים�בלשון�חז"ל�ופירושן:

1.�לעמוד�על�הדברים-�להבין

2.�אל�יהי�-לא�יהיה

3.�מוטב�-�יותר�טוב

4.�אינו�חס�-�אינו�מרחם

מטבעות�לשון�בחז"ל�ופירושן:

1.�משל...�כך�-�המשל...�הנמשל

2.�ראה...�-�אמר

3.�מעשה�ב�-�סיפור�על

4.�הוא�היה�אומר -�הוא�היה�רגיל�לומר

שמות�מדרשי�אגדה:

1.�בראשית�רבה

2.�שמות�רבה

3.�מדרש�תנחומא

4.�ילקוט�שמעוני

נושאים�בספר�האגדה:

1.�פתיחה�-�אגדה,�משל�והלכה

2.�מעשי�אבות

3.�ארץ�ישראל

4.�בין�אדם�לחברו

חיבורים�שנכתבו�על�ידי�חז"ל:

1.�משנה

2.�מדרש

3.�תלמוד

4.�הגדה�של�פסח

בבואנו�ללמוד�אגדת�חז"ל�עלינו:

1.�להסביר�מילים�קשות

2.�להבין�את�תוכן�האגדה

3.�להבחין�מה�סוג�האגדה

4.�להבין�את�מסר�האגדה

המדרש�מרחיב�את�פסוקי�התורה�ומוסיף�להם:

1.�תיאורים

2.�הסברים

3.�רעיונות

4.�לקחים

סוגי�מדרשים:

1.�מדרש�אגדה

2.�מדרש�הלכה

3.�מדרש�תמונה

4.�מדרש�שמות

(או�אחד�מהנושאים�האחרים

שמופיעים�בעמוד�התוכן)

157

תחנתעבודהמתחלפת-(בעקבותחגהחנוכה)תעודתהזהותשלהחנוכייה

עבודת�חקר�-�תמונות�וחפצים�מספרים�על�געגוע:�חנוכיות�עתיקות�מספרות�על�געגוע�לארץ-ישראל

החפץ,�במקרה�זה�החנוכייה,�אוצר�בתוכו�סיפור�המעיד�על�תרבות,�זמן,�מקום�וגעגוע�לארץ-ישראל.

התלמידים�יביאו�מביתם�חנוכיות�עתיקות�או�חדשות�שיש�בהן�סיפור�כלשהו,�או�יחפשו�באתרי�האינטרנט�תמונות�של�חנוכיות�המספרות�סיפור.

החנוכיות�יהיו�בעלות�סמלים�וסימנים�יהודיים�והתלמידים�יצטרכו�לפענח�אותם�ולהסביר�מדוע�מנורת�המקדש,�עמודי�יכין�ובועז,�האריות,�מגן�דוד,

וסמלים�יהודיים�אחרים,�מופעים�על�החנוכיות�שנוצרו�בגלות�וכיצד�הם�מעידים�על�הגעגועים�לארץ.

תהליך�החקר�כרוך�בשני�תהליכים�בזה�אחר�זה:

1.�חקר�החנוכייה:�חנוכייה�שהמורה�תביא/�יביא�או�שתוקרן�באמצעות�מקרן�על�הלוח.�בתחנת�העבודה�יתבצע�תהליך�החקר�של�החנוכייה.

2.�סופו�של�התהליך�הוא�תערוכת�חנוכיות:�'חנוכיות�מספרות'�-�הצגה�חזותית�של�תמונות�וחנוכיות�המספרות�על�געגועים�לארץ.

חקרהחנוכייה:

א.תעודתהזהות

היכן�נוצרה�החנוכייה?

האם�ניתן�לזהות�את�זמן�היווצרותה?

האם�ידוע�מי�יצר�את�החנוכייה?

למי�שייכת�החנוכייה�כיום?

ב.תיאורהשלהחנוכייה-מאפייניהוייחודיותה

מהי�צורתה�של�החנוכייה?

מאילו�חומרים�היא�נוצרה?

אילו�מסקנות�ניתן�להסיק�על�הקהילה�שבה�נוצרה�החנוכייה,�מבחינת�מצבה�החברתי�והכלכלי,�על�פי�החומרים�שמהם�היא�נוצרה?

ג.סימניםושפהחזותית

אילו�סמלים�מופיעים�על�החנוכייה�(כתוביות,�עיטורים,�חותמות)?�מה�הם�מספרים�לנו?

האם�העיטורים�והכתוביות�לקוחים�מהתרבות�היהודית?�האם�יש�גם�השפעות�של�תרבויות�אחרות?

מדוע�מופיעים�סמלים�אלו�על�החנוכייה�דווקא�ועל�מה�הם�מעידים?

פרק��4הערכה

המושג'הערכה'טומןבחובומשמעויותרבותהמשתנותבהתאםלזמן,למקום,לתפיסותהעולםולמטרות.

תכניתהלימודבמקצוע'תרבותישראלומורשתו'מבקשתלהעניקלתלמידיםידעיהודי-תרבותי,ובדבבדלתרוםלגיבושהזהותועיצובהשקפת

העולםהאישית.

שתימטרותמקבילותאלהיכולותלהובילאתהמוריםבכיתה,שהםגםהמעריכים,לדרכיהערכהשונות.

˙ÓÎÒÓ†‰Î¯Ú‰

טיילרהגדיר'הערכה'כ'בדיקתהשגתןשלמטרות'(טיילר,1950)-כלומר,לפיהגדרתו,להערכהישאופישיפוטיוהיאמתפקדתככליהמעידעל

הסיכום,יותרמאשרככליהמעידעלהאיכותועלהתרחשותהתהליךעצמו(נבו,1989).

זמן,אתהידיעותשרכשהתלמידלאחרפרקלמידהמשמעותי. היאבוחנתלאחור,מדי הערכהמסכמתהיאהמוכרתוהרווחתביותר.

ספרזהבנוימיחידותלימודקצרותבנותשעה-שעתיים,הקשורותיחדלשעררחביותר.כליחידההיאתת-נושאבשערהלימוד.בתוךהיחידות

פרקיםקצריםהכולליםמקורותטקסטואלייםוחזותיים,שאליהםמתלוותפעילויותמגוונות-בחלקןהןבוחנותידעוהבנהשלהטקסטברמות

שונותומשמשותכלילהערכהמסכמת.כךגםניתןלראותאתחלקממשימותהסיכוםבסוףכליחידה:'סוגריםעניין'.

להלןדוגמאותלהערכהמסכמתמתוךספרהלימוד:

2'אגדותחז"ל':עםהספר:יחידה-שערהיצירההיהודית

ביחידהזונפגשיםהתלמידיםעםאגדתחז"ל-משלעלנרויהלוםהמסביראתהיתרוןבשימושבמשליםובאגדות:כמשימתסיכוםמתבקשים

התלמידים(בתחתיתעמוד17)לנסחבמיליםשלהםאתהמסרשביקשוחז"לללמדנובאגדהזו.משימהזותאפשרלמורהלבדוקאםהמדרש

הובןוהמסרהופנם.תלמידשלאהביןאתהמדרשואתהמסרשלו,לאיוכל'לתרגם'אותו,ולנסחובמיליםשלו.

6'אהבתהארץ':ארץנהדרת:יחידה-שערהזיקהלארץ

ביחידהזו,בעמוד52,ישפרקקצרצרבשם'מחוברים'ובושניטורים:טורשלכלהדמויותשהופיעוביחידה,וטורשלדרכיםשונותלאהבתהארץ.

התלמידיםצריכיםלהתאיםביןשניהטוריםולקשורלכלדמותאתהדרךשבההיאהביעהאתאהבתהלארץ.

זהותרגילסיכוםובדיקהמובהקהמאפשרלמורהלבחוןאתהידעשנרכשבמהלךהלימוד.

כהערכהמסכמתבסיוםכלשערלמידה,ניתןלהיעזרבפעילויותאלוואחרותהמופיעותבספרהלימוד,וליצורשאלוןהערכה(מבחן)לצדשאלות

שלהבעתעמדהונימוקה.

דוגמהלשאלתידעבסיכוםפרק'היצירההיהודית':

>סמנואתהתשובההנכונה:חז"לחיולפניכ-50/2000/5000שנים.

דוגמהלשאלתעמדה:

>האםאגדותחז"למעניינותאותך?נמקואתתשובתכם.

158

159

˙·ˆÚÓ†‰Î¯Ú‰

תפיסהאחרתשלהמושג'הערכה'מציעקרונבך(1982Cronbach,1963,)הואמתרחקמממדההשוואהשבהערכהורואהבהכלילשיפור

הלמידהעודבטרםמגיעיםלסיכוםהתהליך.לפיקרונבך,הערכהמאפשרתאיסוףמידעשימושיבמהלךהלימודלצורךשיפורהתהליךוקבלת

החלטות.המורה(המעריך)נתפסכמגדירומספקידע,ולאכמודדושופטבלבד.אלקרונבךמצטרפיםחוקריםאחריםכגוןסטפלביים,הרואהאת

מטרתההערכהלאכמדידההבאהלהוכיח,אלאככליהמאפשרלשפרולשבחאתהלימוד(סטפלביים,1983).ההגדרההשיפוטית[שלטיילר]

וההגדרההתיאורית[שלקרונבךוסטפלבייםואחרים],יוצרותלמעשההבחנהבין'הערכהמסכמת'ל'הערכהמעצבת'(סקריוון,1983).הערכה

מעצבתמתרחשתבמהלךהלימוד,ומטרתהלשפרולחזקאתתהליךהלמידה.

מרביתהיחידותבתכניתשלפניכםכוללותמטלותמשמעותיותאומטלותסיכוםוהפנמה,המאפשרותלהעריךאתהלמידהתוךכדיהתרחשותה.

להלןדוגמאותלהערכהמעצבתמתוךספרהלימוד:

13'לוחהשנההעברי':ישראלוהזמנים:יחידה-שערמחזורהזמנים

בעמוד112,בפרק'דניםבתאריךהעברי',מובאיםשישההיגדיםבעדונגדהשימושבתאריךהעברי.

בשלבראשוןהתלמידיםמתבקשיםלצייןלידכלהיגד,אםהםמסכימיםעמואומתנגדיםלו.

משימהזותאפשרלמורהולתלמידבדיקהוהערכהשלהידעשנרכש.

בשלבהשנימוזמניםהתלמידיםלהביעעמדהמנומקתבנושאהשימושבתאריךהעברי.

רמתהטיעונים(היקף,תוכן,עומק)שבהישתמשוהתלמידיםבניסוחעמדתם,תשמשכלילהערכהמעצבת,ותצביעעלהמקומותהחלשיםבתהליך

הלמידהשאותםראוילשפר.

30'דגלהמדינה'עםחופשיבארצנו:יחידה-שערמדינתישראל

ביחידהזוישפרקבנושא'מהודגל?'ובומובאתתשובתושלחוזההמדינה,בנימיןזאבהרצל.זוהישאלהעקרוניתומהותיתהמקדימהאתהעיסוק

בדגלישראלובתהליךגיבושוועיצובו.

מתחתלדבריושלהרצלמובאותשאלותהבנה:מהודגללדעתהרצל?במהחשיבותו?

מהאנשיםמוכניםלעשותלמעןהדגללפיהרצל?

תשובותהתלמידיםנותנותבידיהמורהכליהערכהלמידתההבנהשלדבריהרצל.אםמתבררבעקבותשאלותאלהשהדבריםלאהובנולעומק,

יוכלהמורהלחזורולהסביר,להעמיקולהדגים,וכךישתפרתהליךהלמידה.

160

˙ÈÙÂÏÁ†‰Î¯Ú‰

אחדממושגיהמפתחבגישהזוהוא'הערכהכלמידה'(Assessment as Learning)-מושגהמשקףאתהרעיוןשהערכההיאתהליך

מטא-קוגניטיבישלהלומדיםעצמם.המוקדבתפיסהזוהואהלומדעצמו,שהואבו-זמניתהנושא,הנשואוהמושאשלההערכה.תהליךזהנועד

.(2009 והמטא-קוגניטיביים(לוין, (habits of mind)ההכרתייםוהתפקודיםהיכולותאת יחסית, עצמאי באופן לטפחאצלהתלמיד,

הערכהחלופיתהיאסוגשונהויצירתישלהערכה,ועיקרההואהיותההערכהעצמיתהנעשיתביןהתלמידלביןעצמו.הצלחתהמתבטאתבלמידה

ויצירהשלהתלמיד.

בספרזהמשולבות לכלאורכוהצעותלהערכהחלופית.להלןדוגמאותאחדות:

4'ספרהאגדה'(עמוד33):עםהספר:יחידה-שערהיצירההיהודית

התלמידיםמוזמניםלהיותדרשניםבעצמםולכתובמשפטהעוסקבקשרשביןהעםלארצו.

:(607'שבחהארץ'(עמודארץנהדרת:יחידה-שערהזיקהלארץ

התלמידיםמתבקשיםלהוסיףלמוטאשכולהענביםהחסרדבראחרשיעידשהארץטובה.

29'המנוןהתקווה'(עמוד223):עםחופשיבארצנו:יחידה-שערמדינתישראל

התלמידיםמתבקשיםלעצבבולאוסדרתבוליםשנושאם'התקווה'.

תוצריםאלו(כתיבהיוצרת,עיצובאמנותי,ציור)ודומיהם,המשולביםלכלאורךהספר,יכוליםלהפוךבסיוםהלימודלאלבוםאישישלהתלמיד,

שילווהאותובמהלךשנתהלימודיםואחריה,ויהיהבומקוםלהוספתרשמים,חוויותורעיונותיצירתייםנוספיםמשלעצמו.

בסיוםהלימודיוצגוהאלבומים,והמעריכיםבמקרהזהיהיוהיוצרים(התלמידים)וכןכלהמתבונניםבהם.

רשימתקריאה:

לוין,ת.(2009)."הקולותהדוממים:משמעויותיהשלהערכהבביתהספרמנקודתהמבטשלהתלמידים",בתוך:קשתי,יצחק(עורך).

הערכה,חינוךיהודיותולדותהחינוך:אסופהלזכרושלפרופסוראריהלויז"ל.הוצאתרמות-אוניברסיטתתלאביב,ע"ע33-35.

נבו,ד.(1989).הערכההמביאהתועלת:הערכתפרוייקטיםחינוכייםוחברתיים.גבעתיים:מסדה.

Tyler, R.W., (1950). Basic Principles of Corriculum and instruction. Chicago, University of Chicago Press