1884שטר הרכישה של אדמת גדרה

יחיאל ידי על נרכשה הקרקע "חובבי ציון"מיכאל פינס במימון

.ויהודים ציונים ברוסיהלכפר סמוכה היתה הקרקע .הערבי קטרה

ויים"בור הבילקיבלו לקרקע עליתם לאחר שנה צורך והיה סוסים המתיישבים

אורווה להם השילטון. לבנות להתיישבות התנגד הטורקי להם לתת סירב ולכן היהודים .רישיונות בניה

מויאל הישוב, אברהם מראשי זמן לחפור, באותו לבילויים יעץ

תוך בגג ולכסותו הצריף ליד בור העותמני, שעות24 החוק פי על

שכוסה לאחר מבנה הורסים אין הוסיף. בגג מויאל "אברהם אם:

יבוא הקצין הטורקי מעזה תאמרואת לו ותזכירו בשמי שלום לו

לי חייב שהוא הלירות ".מאתיים לאורווה המתיישבים זכו ,וכך שיכנו שלה הגג ובעלית .מתיישבים נוספים

2004שחזור - ויים "בור הביל

.

.

ויים"בור הביל

ו"ההתיישבות ברחוב ביל

• במושבה 1888 בינואר קבע בתי לבנות רישיון לקבל פינס הצליחביל ו"ברחוב .

• קובע הטורקי משה (המוסאווים :"הרישיון דת קטרה ) בני תושביעזה הטורקית , במחוז הנתינות את עליהם לקבל ברצונם מותר, אם

בניין את לסיים בן 6 להם בניין עוד וגם חדרים12 הבתים ".• מספר :ליבוביץ• " העברים מכל מראה לנו יתן אשר ידיים רחב גבוה הר לנו בחרנו

לעתיד מושב אותו . ונקבע• הרחוב פני על המגרש רוחב מטר עשרים למגרשים ההר את ונחלק

ארכו . וארבעים• מאחוריו מגרש לכל וגינה חצר דונמים , ויהי חמישה הכל סך ".

הטורקי הבניה )פירמן(רישיוןביל גדרה "לרחוב 1888ו

1917ו "צילום אויר רחוב ביל

ו"מראשוני הצריפים ברחוב ביל

פעמון המושבה

ויים בראשית המאה העשרים"רחוב הביל

ויים בראשית המאה העשרים"רחוב הביל

1884-1900ס "ה – תר"גדרה תרמ

תרמ בגדרה "בחנוכה התיישבו רווקים "ביל9 ה שנים . ויים מספר כעבורחדשים מתיישבים מספר וקלטו משפחות .הקימו

נפש "בתר ושלושים מאה המושבה מנתה ס .

ליבוביץ כותב היום "וכך גם מצבינו רפיפות נישא , למרות כי רגעים יששוממים מאז היו אשר ההרים את וראינו לנו מסביב עטופים , עין ועתה

עין מרהיבי יפים . כרמים אבן בתי עתה בנוי אחת , ההר שורות שתירעותה למראה , מול נחמדים תות עצי שדרת ונטועים .

הרחוב ועתה חזיונות חוזי רווקים תשעה לפנים המקום יושבי את וראינונפש ושלושים מאה עם מבט . הומה איתן גיוום מבנה שלנו הילדים

גאה בפיהם , עיניהם עבר בידיהם , שפת ממש של חייל . ועבודה אנשיהלוהטת השמש ומקרני כשעשועים להם תחשב העבודה אשר חרוצים

יראו ".לא

יום יום חייאיכרים בבית

בגדרה

חצר איכרים אופייניתבגדרה

גיטל הנקין

לאה הורוביץ

רבקה צוקרמן

חלק מהגדר המקיפה את חצרות המושבה להגנה

הגדר המקיפה את חצרות המושבה גדרה

במושבות עבריים שומרים

בעיתון . מ.י גדרה על בכתבה כך על מספר "המליץ"פינסהכותרת מים "תחת אוכלים שנותיה ". בגדרה בארבע

מהוואדי החורף בימות המים נשאבו המושבה של הראשונותשורק נחל קטרה , של הערבי הכפר של מהבאר הקיץ .ובימות

והרתחה סינון ונדרשו מזוהמים היו . המים

שאיבת מים מבאר ערבית

ליד בית מכבי היום(בעזרת הברון רוטשילד 1888 הבאר הראשונה שנחפרה ב (

- 1912בריכת המים הראשונה ממנה נמשכו בפעם הראשונה צינורות מים לבתים

במחרשתי כל הוני ירשתי

20הגורן בגדרה בראשית המאה ה

חריש בגדרה

בגורן בגדרה

בגדרה היין ענף התפתחות• ראשל במושבות יין יקבי בנה רוטשילד יעקב "הברון וזכרון היין , צ תעשית התפתחות את ענף . ואיפשר היה הכרם

גדרה ובהן המושבות בכלכלת הפלחה , מרכזי ענף לצד .

• משותף כרם והיה הקרקע על העליה לאחר שנה ניטע בגדרה הראשון בין . הכרם הכרם חולק כך אחר קצר זמן.המתיישבים

• רוטשילד 1900 בשנת הברון של הכספית התמיכה וצימצום ביקבים שהצטברו יין עודפי עקב משבר .נוצרבחובות שקעו והכורמים ירדו עבודתם . המחירים מקום את איבדו רבים מהארץ , פועלים ירידה גל התחיל וכך .

• לארה שהיגר לאחיו כותב חזנוב ימים "יעקב באותם הברית : "ב לארצות איכרים הרבה נדדו המושבות מןלאמריקה , ולאוסטרליה משפחות שלוש נדדו הקטנה והממשלה . וממושבתנו מאד עד השפילו הענבים מחירי

מאד . עשקתנו ונידל ונירש ".

• הכרמים שטחי את להקטין נאלצו הארץ ברחבי כרמים . כורמים לעקור לא החליטו בגדרה יקב , הכורמים ובנושווק שלא היין מעודפי קוניאק .ליצור

• לארה 1905 ב נציגים שני התווית "נסעו תחת הקוניאק לשיווק חברה להקים לנסות הקדושה "ב ארצנו קוניאק".מגדרה

• ב הכורמים אגודת נוסדה וכאשר צלח לא גדרה -1906, הניסיון כורמי אליה הצטרפו .

• יק חברת קיבלה היין בענף המשבר המושבות "בעקבות ניהול את רוטשילד מהברון האיכרים . א את עודדה החברהאחרים בעל מטע ענפי שקדים , לפתח בעיקר .

של הקוניאק מגדרה) אטיקט(התוית

בציר הענבים

בכניסה ליקב בראשון לציון

קטיף שקדיםבגדרה

,אחד המורים הראשונים היה אברהם בנימין סום. הונח יסוד לבית הספר במושבה1896 בשנת שנה-20 והיה למורה במושבה במשך יותר מ, מאודסה" חובבי ציון"שנישלח על ידי ועד .

בית הספר הראשון בגדרה

שירת האיכר

שיר שנלמד בבית הספר בגדרה

חלוצי העליה השניה והשלישית

נותרו בשטח1917 לאחר כיבוש גדרה על ידי האנגלים ב לפי עדותה של חנה בן יהודה. הרבה פגזים ותחמושת חיה

,ימימה ורבקה, ואחרים נהרגו שתי נשים ושלושה גבריםנתן בן יוסף, סעדיה בן משט, אברהם מהתפוצצות, נתן

אחרי האסון נשארו בגדרה. של פגז שהובא הביתה בטעותוכעבור זמן מה עזבו גם הן, רק שתי משפחות מעולי תימן

הרחובות שעריים בשכונת לקרוביהם שושנה. והצטרפו ברדיצבסקי זוכרת שהם התלוננו אז שאין להם רב ושוחט.משלהם בגדרה וכי במושבה שוררת אוירה חילונית

עולי תימן חופרים באר( יפת אהרון ושלמה בן יהודה, אהרון יפת) מימין לשמאל

1912-24עולי תימן בגדרה

חג היובל בגדרה

- 1914בגדרה -30 חגיגת יובל ה