מופע לציון 70 שנה לגטו טרזיינשטאט )טרזין(24.11.1941 - 24.11.2011

במעמד שר החינוך, מר גדעון סער

ברכות:גדעון סער שר החינוך

רני אידן ראש המועצה האזורית עמק חפר

ראובן מרחב יו”ר ארגון יוצאי מרכז אירופה

מרדכי לבני סגן יו”ר הקרן להנצחת זכר חללי

גטו טרזין, נציג הדור הראשון

פרופ’ אלי לוונטל יו”ר הקרן להנצחת זכר

חללי גטו טרזין

עודד ברידא מנכ”ל בית טרזין

המופע:יוליה פבזנר - בימוי

רפי קדישזון - נהול מוזיקליאלי גורנשטיין - הנחיה, שירה וקריאה

דפנה טליתמן - עיצוב במה, מיכל שמיר - הדרכה קולית, יאיר ברוך - הפקה

פתיחה מאת נטע שחר ונעמה תמיר - נגני “העיר כאילו”

מארש טרזין מילים ולחן: קארל שוונק, תרגום: קובי לוריא, עיבוד: מאיר בריסקמן.

כל המשתתפים, סולן: ארז כהן, בריטון. ברוכה הבאה לטרזיינשטאט

מילים: ליאו שטראוס, לחן ועיבוד: אורי רגב.עינת אזולאי - מצו-סופרן, אנה שפיץ - מצו-סופרן.

בלדה לבטן הרעבה מילים: יוסף וואלק, לחן ועיבוד: מאיר בריסקמן וינאי גונצ’רובסקי, תרגום: ניר כהן.

ינאי גונצ’רובסקי - בריטון, מאיר בריסקמן - טנור. קרוסל

מילים: מנפרד גרייפנהאגן וליאו שטראוס, לחן: מרטין רומן, עיבוד: יותם מהלר. מור קן-תור - סופרן. געגוע הביתה

מילים: מ. בראון, לחן ועיבוד: עדי דויטש.אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן, ליאור שטרן - סופרן.

פינה קטנה בפראטרמילים: אוטו סטוצ’סקי, לחן ועיבוד: נטע שחר, ליאור שטרן - סופרן.

Black Jim מילים: אריך וויינרט, לחן ועיבוד: ארז כהן ונעה פורט, תרגום: עליזה ש”ק.

ארז כהן - בריטון, אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן, נעה פורט - מצו-סופרן.

התאחדות יוצאי צ’כוסלובקיה

המשרד לאזרחיםמשרד החינוךותיקים

Embassy of the Slovak Republic

תחת המטריה מילים ולחן: קארל שוונק, תרגום: ינאי גונצ’רובסקי, עיבוד: משה זורמן, נעמה תמיר.

אליה רודה - סופרן, ינאי גונצ’רובסקי - בריטון. 5 קומות

מילים: פייר ז’אן ברנז’ר, קרל שוונק, תרגום, לחן ועיבוד: יותם מהלר.עינת אזולאי - מצו-סופרן, אנה שפיץ - מצו-סופרן, יותם מהלר - פסנתר.

שיר ערשמילים: קארל שוונק, תרגום, לחן ועיבוד: נעמה תמיר.

אנה שפיץ - מצו-סופרן. העיר כאילו

מילים: ליאו שטראוס, תרגום, לחן ועיבוד: יאיר ברוך.ינאי גונצ’רובסקי - בריטון, אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן,

מור קן-תור - סופרן. “ונחיה”

מילים: אברהם חלפי, לחן: אלי גורנשטיין, עיבוד: ליאור רונן.אלי גורנשטיין, ליווי: עינת אזולאי, אנה שפיץ.

Zitra מילים ולחן: פפיק רוביצ’ק, עיבוד: נעה פורט.

כל המשתתפים.

משתתפים: סמינר “היסטוריה, מוזיקה וזיכרון” , בית טרזין, אוגוסט 2011, בניהולו של ניר כהן

עינת אזולאי \ יאיר ברוך \ מאיר בריסקמן \ ינאי גונצ’רובסקי \ ארז כהן \ מריה ליובמן \ יותם מהלר \ נעה פורט \ מור קן-תור \ אליה רודה \

ליאור שטרן \ אנה שפיץ \ נעמה תמיר נגני “העיר כאילו”: עדי דויטש - פסנתר, מורן צ’סטר - צ’לו,

דרה בלומנטל-בלום - קונטרה בס, ליאור רונן - קלרינט

קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיינשטאט )ע”ר( . עמק חפר 38935 נ ד, ד. ים איחו , גבעת חי ן י בית טרז04-6369793 04-6369894 פקס. ,04-6369515 טל’ info@bterezin.org.il www.bterezin.org.il

קארל שוונק 1917 - 1945 שוונק יליד פראג, קומיקאי, כותב, מלחין ובמאי צעיר שהגיע לבשלות יצירותיו בגטו. ניסה להיחשף בשם העט פטר קליץ’, אך רק לאחר שנשלח לגטו טרזיינשטאט,

כישרונו לכתיבת מופעי קברט וביצועם בא לידי ביטוי.שוונק נשלח ב-24 בנובמבר 1941 לגטו טרזיינשטאט במשלוח הראשון. אחרי הקברט מופע המורל. העלאת לשם חבריו בפני להופיע נהג העבודה שעות בחדר שהועלה האבוד”, האוכל “כרטיס הנראה כפי היה, בגטו שלו הראשון קילוף תפוחי האדמה. הוא אסף סביבו אנשים מוכשרים ויחד איתם העלה את ההצגות “לחיי החיים” ו”רוכב האופניים האחרון” שנפסל בשל חריפותו על-ידי

המועצה היהודית )הנהגת הגטו( שחששה מתגובת הנאצים.

שוונק היה אחראי על הערבים המוסיקליים: “הכל הולך”, “גטו לעצמו”, “הכל לא הולך, או אותו דבר אבל אחרת”.

במסרים ביטוי לידי באה מוצהר, קומוניסט שהיה שוונק של עולמו תפיסת המקאבריים של מחזותיו.

העבודה למחנה לאושוויץ, האחרונים בטרנספורטים נשלח 1944 באוקטובר מאוזלביץ ובסוף מארס 1945 אל צעדת המוות.

גטו טרזיינשטאט 1941 - 1945 טרזיינשטאט )טרזין בצ’כית(, הוקמה ב-1780 כעיר מבצר צפונית לפראג ויועדה על צ’כוסלובקיה כיבוש לאחר חיילים. מחציתה נפש, 7,000 של לאוכלוסייה ידי הגרמנים )15.3.1939(, הוקם ב-24 בנובמבר 1941 גטו טרזיינשטאט, כביכול עבור יהודי צ’כיה כשלמעשה היה זה מחנה ריכוז ומעבר למחנות המוות במזרח אירופה. בשיא פעילותו )ספטמבר 1942( נדחסו בגטו 58,491 אסירים, והוא פעל

עד ל-8 במאי 1945. כ-158,000 יהודים תחילה מצ’כיה, ואחר כך מגרמניה, אוסטריה, הולנד, דנמרק, ממנו שולחו מהם כ-90,000 אליו, הועברו המוות ומצעדי הונגריה סלובקיה, וממחלות, מרעב בגטו מתו כ-35,500 כ-4,800; שרדו מהם ההשמדה, למחנות וביום השחרור היו בו כ-30,000 יהודים. מ-12,121 ילדים יהודים )ילידי 1945-1928( שנשלחו לטרזיינשטאט, שעתידם היה בבת עיניה של ההנהגה היהודית בגטו,

9,001 נשלחו למחנות המוות ומהם שרדו רק 325.

הגטו בהקמת תמכה אדלשטיין יעקב של בראשותו צ’כיה יהדות הנהגת בן אדלשטיין, נסגרו. ההגירה כששערי ,1941 באוקטובר בטרזיינשטאט ה-38, שנתמנה כ’זקן היהודים’ בגטו, האמין ב”הצלה על-ידי עבודה”, וקיווה מהגטו שילוחם את ימנע הצ’כי, הפרוטקטוראט בתחומי יהודים שריכוז

ויסייע בדחיקת הקץ עד לניצחון בעלות הברית במלחמה. המציאות הקשה בגטו עמדה בסתירה לכל מה שהבטיחו הגרמנים. בינואר 1942 נסדקה אשליית המקלט עם תחילת השילוחים מטרזיינשטאט למזרח והוצאות להורג בתלייה של שישה עשר יהודים בעוון “פגיעה בכבוד הגרמני”.

העוון היה שליחת מכתבים לבני משפחתם.

גטו טרזיינשטאט קיבל צביון מיוחד משום שהגרמנים רצו להפכו גטו לזקנים ולבעלי זכויות מגרמניה ומאוסטריה, ולהשתמש בו כ”גטו לראווה” ככלי שרת לתעמולתם. בניגוד לצפוי הצליחו המנהיגים היהודים בגטו לארגן לאסירים ילדים וחינוך היהודים במידה מסוימת תנאי חיים מתוקנים שכללו: טיפול דיור, עבודה, תרבות, פעילויות ספורט מזון, ונוער, שירותי בריאות, חלוקת

ועוד.

הגטו ויהודי היהודית ההנהגה השתתפו קשים ולחצים איומים תחת ב”ייפוי” הגטו שהסתיר את התנאים האמיתיים ששררו בתרמית הגרמנית בגטו – הרעב, הצפיפות, המחלות, התמותה הגבוהה והטרנספורטים – לקראת ובעת ביקור משלחת הצלב האדום הבינלאומי ביוני 1944 בגטו ולאחר מכן אוגוסט / ביולי “טרזיינשטאט” “התיעודי” סרט התעמולה צילומי בזמן גם בני משפחותיהם, ובציפייה וחיי חייהם את לסכן כדי שלא זאת כל .1944

לתום המלחמה.

בית טרזין

בית טרזין הוקם בקיבוץ גבעת חיים איחוד, בשנת 1975, כעמותה להנצחת העמותה: מטרות בשואה. שנספו טרזיינשטאט גטו אסירי של זכרם ומחקר חינוך מרכז יהיה המקום כי חזונם והגשמת לניצולים מפגש בית

לתלמידים, סטודנטים וחוקרים בו ילמדו ויעסקו בקורות הגטו ואנשיו.הכולל וארכיון אולמות תצוגה לתערוכות, ספריה מוזיאון, יש טרזין בבית אלפי פריטים מקוריים מחיי הגטו. בארכיון גם מסד נתונים המכיל 160,000 דנמרק הולנד, גרמניה, אוסטריה, סלובקיה, מצ’כיה, יהודים של רשומות ומדינות נוספות ממרכז אירופה, אשר היו אסורים בגטו. העמותה מקיימת מרכז חינוכי הפועל כל השנה עבור תלמידי בתי ספר, חיילים, סטודנטים, קבוצות וגמלאים. העמותה פועלת כגשר המחבר בין הקורבנות, הניצולים והדורות הבאים ומארחת אוסף ייחודי של יצירות אמנות שנוצרו בגטו, אשר בו הפעילות התרבותית היתה מפתח לשימור הכבוד האישי של כל פרט,

למרות התנאים הלא אנושיים.

חפשו אותנו בפייסבוק