459 המצפה הקטןרועי אלמן, חן ברזל ואורי נוימן

ויינ

שן

וכס כ

ריבו

ציהב

חמר

ה

460

מצפה רמון היא עיירת פיתוח בלב הנגב, באזור צחיח ובנוף מדברי רחב ידיים. המרחב הציבורי של הישוב

מתאפיין בפעילות אנושית דלילה ובאטרקציות מועטות. מיקומה של מצפה רמון הרחק ממרכז הארץ, מהווה

הזדמנות מצוינת להתוודע למקום אחר, לישראל אחרת, בה מתקיימת "עירוניות" אחרת, שאינה עונה על

ההנחות השגורות בקרב סטודנטים ומתכננים.הנוף המדברי מספק השראה בלתי רגילה. המדבר מייצר תצורות נופיות המצדדות את המבט האנושי כגון סלעים

אדירים העומדים כנגד מישורים נרחבים, מצוקים אשר יד הזמן חשפה את השכבות הגיאולוגיות שלהם, מינרלים שונים המקנים לאדמה גוונים שונים וצובעים

את הנוף בכתמים כבציור אקספרסיוניסטי. צמחייה אשר נדמית מרחוק דלילה וחד גונית, נגלית במבט

בוחן על רב גוניותה, תצורותיה השונות ועל מנגנוני ההישרדות המיוחדים לה, המאפשרים קיום ממושך

בתנאי יובש. במרחב זה, בתוך המערכת האקולוגית הייחודית של צמחיה דלילה, יובש וחום רב, מתקיימים בעלי החיים. בזכות הריחוק והבידוד היחסי ממקומות יישוב צפופים ובהעדר זיהום אור, ניתן לחזות בלילה

בכוכבים. המיצב מיועד ליצירת חוויה במרחב הבאה לרגש את

התושבים בני גילאים שונים. החיבור בין אנשים שונים במרחב המדברי מאזכר את הסיפור הנודע "הנסיך הקטן", מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי. הסיפור

מתאפיין בישירותה של דמות תמימה בעלת ערכים נעלים, הלא היא הנסיך, כלפי סיטואציות אנושיות

שונות כיחסי מבוגרים וילדים על רקע המרחב המדברי. העבודה מנסה לשלב בין דמותו הייחודית של הנסיך

הקטן למשתמשים במקום ולתכונות המרחב לכדי יצירת מקום המאפשר מפגש של ילדים, מבוגרים ובעלי חיים. מקום המאפשר למבוגר להרגיש עצמו שוב

ילד, להתבונן, לשחק, לחלום, להתקרב לטבע, לפשוט ולתמים.

הייצוג הפיזי התעצב כהשראה מן האלמנטים מעוררי הענין שיצר הטבע המדברי. דימויים של סלע העומד על בלימה אך ניצב יציב כנצח. האפשרות לחוות את

תלת ממדיותו של הטבע המדברי המפסל נקיקים צרים ואינטימיים וצוקים המתנשאים על פני הנוף ונותנים

תחושה של אפשרות לדאות מעל פני המכתש.

ההצבה נקבעה במיקום פוטנציאלי להוות נקודת מפגש בתוך רובע הבשמים מבלי שתפריע לפעילויות אחרות המתקיימות בסביבה. ההתערבות ממלאת מקום שהיה

עד עכשיו ללא שימוש מוגדר וכעת נותנת פתח לריבוי שימושים ביום ובלילה, בימי חול ובפסטיבלים שונים.

התוכן, הצורה והשימוש בחלל תוכננו בהתאמה למקום ולצרכי המשתמשים השונים: אזור קינון לציפורים,

טוקהה

פצמה

461

ן מוי נ

ריאו

וזל

ברן

ח ,

מןאל

י ערו

.1

1-3. מודלים מתהליך העבודה

.2.3

462

מחילה לילדים, אזורי שהייה מוצלים לכל, מצפה כוכבים, הדהוד לעצים הקיימים ואזור המאפשר קריאה-

הקראה ועיון. התוצר דומה לסיפור בהיותו מורכב ממספר רבדים של פעילות ופרשנות לכל סיטואציה.

בזכות מגוון זה, כל ילד או מבוגר יכול לראות בו משהו אחר.

בנוסף מגוון הפרשנויות אותן מאפשר המיצב ,מגבשות את האלמנטים המקומיים ל"מקום" . הכוכבים הנראים היטב בשמי היישוב, הצמחייה המדברית, החי המקומי

וכמובן המשתמשים- מילדים למבוגרים. אלו מתומצתים לסביבה המיידית של המיצב.

ניתן לבחון את המיצב לאור מגמת התכנון החותרת ל"עירוב שימושים". אם בשנים שלאחר המהפכה

התעשייתית בוצעה הפרדה בין השטחים עפ"י שימושים: מגורים , תעשייה ,בילוי . הרי שמגמות במאה ה-20

והילך שואפות לעירוב שימושים במטרה לצמצם הכחדת שטחים פתוחים ולייצר אינטנסיביות בחלל העירוני.

כפי שהוסבר המיצב המתוכנן חותר לעירוב שימושים של פונקציות כגון: מצפה כוכבים, פינת קריאה, מתקן

שעשועים וחללים המשמשים בע"ח לשהייה ולקינון.הפונקציות לעיל "ארוזות" במיצב בעל מגע מינימלי בקרקע . כדבריו של האדריכל האוסטרלי גלן מרקוט

"לגעת באדמה בקלילות" –כך המיצב שואף "לצילוק" מינימלי של משאב הקרקע.

הניסיון לכבד את ערכי הקרקע הוליד גם חיפוש אחר מוטיבים קדומים. היה זה ה"לימן" שהעם הנבטי יצר בכדי לדאוג לאיסוף המשקעים המועטים של המדבר.

מדובר במעין שקערורית שנחפרה בסביבות עצי המדבר ודאגה לניקוז משקעים מיטבי.

בעיסוק התכנוני של המיצב נבדקו הצבות שונות . בסמוך לעץ קיים ובתוך קרקע חפורה בהשראת ה"לימן"

הנבטי.תמצית העבודה עוסקת בדרך בה ביקשנו להעלות

למודעות המשתמש את נושא הקיימות. ההבנה שיש לכבד את הטבע ואת הסביבה מתוך התבוננות ורכישת

אהבה אל הנוף.

.4

טוקהה

פצמה

463

.5

ן מוי נ

ריאו

וזל

ברן

ח ,

מןאל

י ערו

4-5. סקיצות

464

טוקהה

פצמה

.6

.7

465

.8

ם. י לד י ר משמש החפו האלמנט

ט מן המסה ה האלמנ הנ נ סף ו בנ

ק, ת של האפי התרמי

תר ו י לאט מתקרר ו מתחמם

בו מצאו י המדבר ת ו י ח ן לכ ו

ם. י ר י הקר ת ו ל י בל ם חמי ם מקו

ן מוי נ

ריאו

וזל

ברן

ח ,

מןאל

י ערו

6-8. מבטים