. . ו

ז7א תיאד את הישראלי כתערובת רוחה קהיחופדנות, חמדנות, כותנות וזעזחסדות דחית,ולעג לגל היידישקיים ולכיפה המסתתרתםתודנ לקסדה ומשמשת ה1רקה לרצח ולדיכר

ערבים ולשחיתות חברתית גואה.15 שנה עבת ם'שםריוסי ועד ירצח', ולויןכבר אינו זועם. בידצח' אץ כעס וגם לא להטקרב. יש בו ייאוש. המחזה מציג תמונת ם3בקשה, אכזרית ובלתי ניתנת לשינוי. הקיוםהישראלי םר1ג כמעגל דמים, סבו רצח נודררמז ואליטות מולידה אלימות קשה עוד יותר.

^?נ עגל תÎםים שמציג לרן בירצח'1 תא מעגל ישראלי םקתגי. אבל 0? ¤ בפהותו הוא דומה פ#ד למעגל¤ הקיומי שפוצג על ירו בזקיק גדול ^? ¤ םהפחזות העוסקים בפצבו שלושי. בין מערכה למערכה זדלפתז הםץ המספר שנים ובפסק הזמן, שבץ מעשי התת,העולם כמנהגו נוהג - Î0 ליתר דיוק נוהג עלפי ההיררכיה הלרנית, שבה יש כאלהשמוכיחים את קיומם באמ1עות השפלתהזולת, ויש כאלה שמוותרים םר*ש בקרב עלמקוטם בחיים ובוחרים להציץ בוק או להזותעל םה שניתן יהיה לראות, אם יצליחו להציץ

לחח" המנעול של אישה יפה.במעגל הלויני הקיוםי אץ הבדל בץ יתיריםלערכים. מלחמת הקיום םתבהלת בץ גבריםלנשים, ובעצם זו לא מלחמה, משום שעליונותהאישה מוכחת בכל רמה קה1 הקיום האנושי אוהלאומי. מעשי האליטות ם$רים את הסדרולנודםליי של העולם הלרני, ולרגע נדמהשהם עשויים לשנות אותו. אבל רק לרגע. אביהוז/ן הפגלה זיז גופות בנו וכלתו זועק:?רצחו את ילדי. האדמה רועדת*. אבל האורחהמתבונן באב אתטÎ: "תנו לו זמן, הארץ כאילו

רועדת, אך לא באש;'.הארץ שקטה. היא חחרת ונרגעת כל פעםלאחר שוך גל האימה, וחוזרת ומודעת בכלפעם שסודן מעשה אליפות חדש. התנועההמחזורית של הפתעה, זעזוע וחזרהלנורמליות/ במושגי לוץ, משקפת את החנוןהטבעי 'לחזור למסלולי. אבל הר1ון הזהפתאים רק לחלק מהמשתתפים במשחק -י לאלה שלא נפגעו בגל האליטות. 7זא אינוכעזאים לאלה שנפגעו. כי פי שנפגע לא יחזורלהיות םה שהיה, לא ישבח את פה שנעשה לורטשיך, כפו אבי הנער הערכי, לשאת את מתו

על גבו עד יוטו האחרון.אבי הנער הערבי זע* הכוח הפגיע את

העלילה. הוא נידון לחיים שהם מסע נקטה,ולסטדה ועא הקורבן שנותר בזדים לזסד,לשאת בעול ולהמשיך את שרשרת הרצחוהנקמה, אבל האב ה0ו קת7ן רק לכאורה.הקהיבנות האמיתיים הם ו2נים. אם יש טח0"!בעולם הסגור והם ייאש של ירצח/ זו מחאתו

י של דור הבנים, ואת המחאה הזאת םבסא לרן ,באם נעות הטופח #ב* היקר, כשתעמוד עלקברי', הסונר את הסערכה הראשונה, ובו>1םר הבן הפת לאביה ,ואל תאפר שהקרבתקח"בן, כי מי שהידיב הייתי אני— רכשתראהאיך טומנים >ה נופי בעפר, בקש אז ספני

סליחה, אבי'.Îאבי היקר איעו שיר חדש. ה0* נס^ ב'70 ח17ג ב'סלכת האמבטיה', שם זה היהשירו של יגוז?. הפזמון םופיע אחרי מערכוןבעקידה' ובו, כפו בםערכון, תוקף לויןÎהיהודית Îבחריפות רבה את הנועז היסחישראלית, שרואה באברהם גיבור שעםדבניסיון ומתעלפת מהמחיר שמשלם הבן.יםלכת האמבטיה' ז7נבה 17 פעם בלבד. היאהורדה מהבמה בלחץ אלים של הקהל. הגופיםלא הסתפקו ב1עקות בוז ובהפננות מחאה,אלא זרקו עגבניות לבמה, הציפו אתה בסיםÎואייפו על השחקנים רעל הנהלת תזיאסדח

ל-היה^__ םה שעורר יותר םכל את זעם הגוטניעה בפרה הישראלית המקודשת ביותר -החÎים שכולים. ב^גוו שם לרן את פילות'אבי היקר בפי הנער הערבי הגה או, בסליםאחרות, בפי ישפעאל. אבל נרפה לי שלוץאינו מתכוון לרפת שהערבי הוא הקורבן, אלא1 פםשיך את המהלך הסימטרי שבו םובלסהרפיון בץ שני הנדרים. *ראו פה עשיתםלילד שלי* אץÎ הדסתם ילד יפה כל'כך',שואל האב את החיילים, ובפנותו אל אזעÎ מהםוצא >טעה .ילד. נם אתה רק ילד' ומוסיף:

"חגי כמה הוא תמה לכם'.לא רק הנער הערבי והחיילים פתואדיםכילדים. כל הקורבנות ב'רגחי הם ילדים. כל70 םהם >^םר שלא הספיק עוד לחיות,וסÎלם, ברגעי מותם, רוצים לאבא. פפש כפוהילדים המתים ב'הילד החולם', שםחכיםלפשיח שיחזיר אותם לחיים ואל עולםהילרות הנסלא שכולו הבטחה ואץ בו שלטוןלפוזת. אבל כפו שביהילד החולם' המשיחאינו גואל את הילדים פן הטחת, נם ב'רצח'אפשר לקרוא לאבא. האבא פגיע פ*חר מכדילרגיל, מאחד םם"י להשתנות, אבל מספיקמוקרם בשביל לצאת לנק^ ולהמשיך אתםעבל האליטה/ והרצח עד אץ סחף. ?

רצחי חם ילחם. כל חקורבטת ביכל אחד מחם אומר שלא חספיק עוד

עוכולם, ברגעי מותם, ו */) לחצים לאבא. אבל האבא טגיע

מאוחר מכדי לחציל, מאוחר מכדיתגות, אבל םס&יק מוקדם בשביל לח/

לעאתלגקום ולהמשיך את מעגלאץסוף עד חאל&ותוחרצח

0חש**הב1*י

תיאגירין'טרחנירגתק&וחןגשי

Î0?1 כטעגו כ< תצנח ולתיאטרוןח<א חנימז. תבטאי חזםגח<נ

^Îתאםנותי של נקיר, יבגני >?ר<ת, יחמגזרת ח'£חקת סלו לגעת, לרגש,יור ת*גינות בימתיים *זיב ח 7

בלתי מיכחיס. ההצגות ו0ןחחטתקו£ ובע'יקר יכפר נזעוסקת

ודקק שלנו זעיר' - על פי בחלססיפורי אודסה חטקסעלים 0ל באבל

"תחזירו לי את.ח0*וןבחת*ח יו^גיזזקירלית קיא? לוז תחליף.

60ח*ל1<ט?ל0^ע*

^ כסקתתילחחק#חמÎולאניחו*יברגליו סותגה *מרז חללזש

? , ו,לי או נו"ם, )9ורו*ע סקגתתקופתה* בקניק.רל1קוו5-1ם י$קילח^ל'טתמעזי^גתץ , י נ0ולג*"ח£*{ני#ןבגערטתילב0י51?ק

גוד " ק^םקגקחק^^ •ןלפך'; חסטי,א*ירקב*קולם9ן*ח0)םי¥וכנב*אל01 חכבול חדא^4י ילת*ד ח*>טא גם בנילנוזשוק&נ את י

גזן סללב1? תאחך, גזלנבוו חערטוטיÎ , ט*1ל *ז0ט0וך 9ל רוברס לוז1*ז

, 0ט*בבס15$לאל1ברעל1£1ר0קח? ,0>0*** מספח על קפח 1טחתו0מÎ קולאריו קסטנר'גג *ום

פמולי, ק0)*£©י לפגוקו ב*ו וקאר>**חאג$ח*מגחגחתאתקו

תטקווזז. תנסו קיג, מיני בק*^>ותרהזפר*ם חקל>9ז*ק <ש?לת. 3גג0רדנ

לגסוז0י1

סרט

ס&ד *1במ נוגע ללב חנת*ף דרךזנעויזמחבא בתוך קוס<ח קיר

צבטתי. וגופים *י6ילבמח1 טדררבשביומיים, חסרט תקראני ח'*/ *<סל

רוע! לח*ז7, סיפק ר7ן במזרח, יזום*את םוקנ וזזםן תסערבי וארוג כאילו

ודזז קיס'ת פרסי יפוק!ה, בו9חרסחקולנח< יקוו לגד רגרבת כ'ות ל05רר

םהאיראנגם, לא לתתםקי.

מקוללתבטופחת קונארא אץ תרמת >*כלסתוחכבנתגגבי יזפירא היתת טמנהבחודק ק1>גר קג0נית בקיר, מלחםמזגן,. שיספיקו קז א3ריל], ולכן

Îיץ ?£ם ^גל זזת* ססעתתתל אמ טנקאביביות קםגיקיות אוכל 3סינוי1©0נ. הראשוקץ ח<>ז ב1*זיר קוק? ל'כ< ג

0ר{ וולטים ברחוב דיזנגו3י, מזטגאתי^הזז&נסזזטיבבע'יר. ^ -

?וז חז>ג חמקת] קול קנ0חח גוזף הקקרלסון*. טדסף*£עבל000נ אמזריביבית ^ל רי^ח^ל ליקםז! יגמג

<05 ק*]י וטהנוף. -. • י י

^ .? ?

,>

אחי< התמרות של 15 שמ0; חנוך לוין שב לשדההקרג הפוליטי. במהזהו ההדש; 'רצת; מוצגמעגל דמים אינסופי • שראליÎערבי כ הקיום הישראלים מענים צעיר ערב* ורוצחים החיילים היאותו. בתגובה תופס אביו חתן וכלה יהודים,אונס את הכלה ורוצה את שניהם. פיגוע ערביגובה קורבנות יהודים, ועל הבמה מתרחש לינץ'Îבפועל ערבי, המסתיים בכריתת ראשו והנפתו אלעל • שני הצדדים אשמים, שני הצדדים אלימים.חנוד לוין כבר לא כועס. הוא פשוט מיואש

11 מקום לסערות. הר1ח הזהן^נן םונת ד&תיחה אינה םשאירה8 8 ט^רזזס 00, לקורבן הם^£ר על רגשת הכפה ומבקש רחמים אץ

?

? ? שם. אבל, הקחקז הפגלם אותועדבי ^ לחיילים העומדים ופתבדעים ם תÎאאץ שטות, אלא - כדרכו של חנוך לרז - רקכינרים. אבל הסחקבים הם יהודייםוהסיסוא1יה אינה פשתמעת לשתי פנים.הקורבן וע0 נעד ערבי שנהרג כסודעגדלחיסוש, החיילים הם ישראלים, והרצחמתרחש בישראל של היום. זמן ק1ר לטביש"השלום נתת פתאום, שקדם משחשבנו,ותפס אותנו בביגים'. אחרי שנים )Î9וכות שלריתוק, תחד תנוך לרן אל קרקע הט1יאוה

הישראלית ואל שדה הקרב הפוליטי.מיד אחרי הרגה שבפתיחה, מתרחש הר1חהשני, כתגובה. הפעם זהו רצח כטול, מלווהבאתם, והקורבנות הם תתז וכלה ישראלים.הקורבן 1בא דוא פועל בביץ ערבי, שפוכהלמוות בידי הפח ישראלי פרוע בעקבותפיגוע, שבו והסרנגה מכונית תופת. בין- קורבנות הס"בוע - נעד ישראלי, שמז'"ינתהדפים במערכה השנייה ההגיע כאחח/ ועתה

גופתו פובאת לבמה על מריצה.מרצח לדעה נוברת רסה האלימות. הרצחהראשון מתרחש םחחן לבמה. הנער הערבינהדנ לפני תחילת וזזצנה, ועל מה קקרה לוסרם מותו אנחנו לומדים מפי אביו, השואל אתהחיילים פי שפר לו עץ' טי כיבה סיגריה על

שסתיו ומי מילא את גבו בדקירזת סכץ.הרצח השני םתרחש על הבטה. אבי הנערהערבי יורה בחתן, מתעלם שזתנוני הכלה,

אתם אותה ואתÎ כך יורה נם בה.הפיצוץ של םכונית רתופת פתרחש, כפוהרצח הראשון םזזוץ לבמה. אבל םעקוההלינץי בפחנל הערבי םתרחש לעיני הקהל,וזעא םסתיים בוע/עללות בגופה. אזע; םשתיהזונות שהסיתו את ההמון כורתת אה ראש

הקורבן ופניםה אותו לעיני תזמון והקהל.לכל אח"ך הפח זה שופד לוץ בקונות עלסיפטריה במספר הרציזות ובדדנת פעשיהאלימות בץ שני הגידים. ערבים ויהודיםאחראים למצב ואשמים ט באותה מידה.ובמק^שבו כולם אשמים אץ םזובת לזעם אולמחאה ונם לא הרבה תקתה לשינוי. ואכן,'דצח' איננו סאטירה ונם לא מחזה םחאה. ישם הרבה םםםבי טרגדיה, והמפה םתבונן

בעיניים קרועות פאיפה בתהליך שזרז בכוחולעצור.

ירצח' שב ועוסק בנושאים ובמוטיביםשעמדו בפרס הסאסידות החריםוית של לרן,בשנות ה60Îי חד79, וסץויד לבמה שנייםמהפזמונים שכתב אז והפכו אתוו ל"םחזאיהנערץ ביותר והשנוא ביותר בישראלי שלאותם יפים. לרן פרץ לראשונה לתיאקזדוןולתודעה הישראלית ב68Î/ עם י*ת ואניוהמלחמה המטיל ÎÎ סאטירה שתקפה םדיפותת פולחן הגבורה רבה את המיליטריזם 7*והמוות, שסרחו אחת מלחמת ששת היפים.בעיצומה של האופוריה הציםדית חזה לוץ אתהפל חפה הבאה ואת זאת שתבוא אחריה ותיאראת;ן סזלק בלתי נפרד םהקיום הישראלי, שבו"כשאנחנו סמיילים אנחנו שלושה - את ואניוהםלחפה הבאה~ וכשזה כבר נ1טÎ, קת אנחגו

שלושה - הםלחפה הבאה, זגÎנ וזעזםתה*.השיר הזה תחד לבמה ב'רצזז וסוגר >מהמערכה השנייה קזל המחזה. בזמנו עוררוהפזמון וההצגה כולה הרבה רוגז וזעם ציבורי.היום, בתוך טצי0ז1 ק3ה מדברים על המלחמההבאה עם סודית, עם האיראנים או עם הערביםכולם, הפזמון מעורר בעיקר עגב ומידה לא

. ייא קסנהשלהמציאה! הישראלית השתנתה, ונם תנוךלוץ השתנה פאוד מאז היפים בהם תיארו אדתוכותרות העיתונים כ"שםאלני קיצוני, מופרעואכול שטט; עצפית' למעריב'*. באח1ה תקÎפהלוץ היה פלאלהס וזעם והצליף בלי רחמיםבתופעות ישראליות פוליטיות וחברתיות. דואÎאיץ, ועם צאת '*; ואני' עוד נהג אז לוזלבמה הצהיר שהוא מרגיש נועל ובחילה לנוכחשכדין הניצתץ ובל הלאומנות הגואה ומרגישח^ה להגיב בכל כלי הנשק העומדים לרשותו

ויריעות >מזדונות'>.הנק^ שהפעיל לוץ היה סרקאזם חריףולשון בושה ומלאה גסויות במושבים של קתות

ה*70. ה^7ל הישראלי הביב בתדהמה כשלו ץ.טיפל בפולחן ועזערצה של אלופי צה*ל, תביבמעם ולעתים גם באלימות בשלוץ שם ללעגאת פזםתי הני1ז7ן והנםדה של התקת1? והגיבבצעקות כששחקני 'את ואני והמלחמה הבאהישדו בסבנח הלהקות הצבאיות! .ובבוקר נפלאלה לה לה, שוב נבכה על מותם תהÎתהÎתם,

אםא על בן וכלה על חתך.לוץ היה עדיץ מלא זעם גם אחרי מלחמתיום הכיפורים ומלחמת לבנת. ב'פסריוס',שזעÎצג ב82Îי וזעדד מהבמה על ידי הצמודה,Îז7א תקי את המתנחלים, את הקנאות הדתיתלאומנית ואת והפשטות הםלחפה והכיבוש.

ד0^^3#00#£;$י4$!*£3י } 3>$ 1 * ' 0^X141 י: . 1

' -Îק?ז לחח5< -י גע יי על ?זעס^ - -,{;

ל?) *שהאליס ת3י./ / יולוקה חי י/ - ; ;. י , - . .::ז]מ2 , י , י ק^תמזמנדי ./ - וחןליו^ י\ נטי .9*ןייוור85 עקל*. ^ציו^מ 1 ;י 1

-י, . * " ' י י מעחקק^ - ? / ני יי , /י , . 1/*גוק£0, :ז *0$;?;

--- ל .;- י י י רקותםי י יי קג "/ י \^.

0םמ^ - : ''' ;; 1 > ::י י, ,\ י ,י י * י ,-יל1יקנלאי77נ ; י-

./ ; < ' '"", " י , -גגרי^ויגחקנ י *. יי; -1 ך " ,- , -יי /י נÎיגלנו כבד לא לדק1.

, , במהפדובר. י י י י* יי/// ;/Î , ^ילטז-זדםסחÎזק- במשיכת כתף* , < ,'

[י / י , - 'במיוך1לגעריס מ10י1ה $!$£1 י - - " + .1 -/ םתטמאנשים ' '; ^'^/ ^/ י ::י

^* + ,? , ,!! לזה:)! זמ

יי י "י / -י ," , - י - י

י;(יו00קגזלום,^ ~ < ;\^ י ; וקך,י ,י - י י, *;1בקקט}- ' 1, ו^7?ה

-?2{י ; ,/ " , 1 ;. נחת&תאום ך" ;* ל י ,;. ?נחןרםפקז?קנננ1ן + * '

~ /י ,י ,וי^ז&י'ת^בניציט, י; י ~ י.,/ י{{?י י , מקלוט* / __ " " י 1י1)1 ' -ך "' " י, י^/,י )3 9*!{ ";} י י * "י *ןט זגוטרים י&^ם+

*י.י יי 3* י > י. ' י צעיסא1;! ?י

1^לסמ אץד כשעה? ' ייי ', *קגגדטת^ מר'זגנ - + י, חג

? ? ? יי טה'יתילילי השלום? ., - - , י -י י

י^ '^ן&ה'שלונו ,

/ - .י ג^טרבתלי^ י ,יי י < נחלות, ,\,י1 י י אני;7*טע

- *' וח(1זקחז1.^תוי+ י י

י - ו1ק, י יי ,"י ?אב*-?ווסמ5י י ' יי ./ ' דאניגו^ש^ -י י

י ?? י . י^^^^^Î^^^^^' * ,"? ,'.כידי ונוקה ; .

;_ , " " 0ני*י; 4גיזל0ז?י { :י י ' ,Îי - ,

+ ; ני^ק^ם; Îי' ,,יי \ \י ^גל^&^/י/Î'/'' י; ; <; <י;

?

. ייי {''' י ' י' ; ?י וףןו^גני) י -*2 ייי י~י ' /^ י Î י י י 5"1וט אתז י י.. 4^ח

!'> *3ט*ל1טן' ,;-'; , יזלך?3 ;-