אפריל

2013

1

,Bet Hillel 7, Tel Aviv 67017, אביב-תל, 7הלל בית

E-mail:zenovar@zenovar.com Tel: 03-5719693 Fax: 07-37407211

Web-site: www.zenovar.com

כלכלת יצוא הפלפל מהערבה בסיס נתונים לדיון

, צוות העבודה :בהנחיית חמי ברקן

טל גרד

דיויד לוי

שאול צבן

מרק רוזנברג

:בסיוע

נונה ארליך

ציפי פרידקין

מטרת הדיון

לדיון –הצגת בסיס נתונים •

שיפורם וניתוח משמעויות, לבחינת הממצאים, דיון פתוח•

:בחינת ההשפעות השונות –מבנה המצגת

נפח היצור ליצוא בישראל•

השוק באירופה•

היצואנים•

איכות•

כלכלת החקלאי•

הסביבה העסקית באירופה•

ציטוטים מראיונות עם גורמים בענף ועיקרי התובנות מהראיונות•

השירותים להגנת הצומח והיחידה לחקר , Eurostat ,Uncomtrade :מקורות הנתונים לעבודה זו

ארגון המגדלים - Freshfel Europe, ענף הירקות -מועצת הצמחים , שווקים משרד החקלאות

.Quality Control Bureau (KCB) Holland, האירופאי

2

לדיון ובסימן שאלה –המסר העיקרי מאזן כוחות מעוות בין המגדלים לבין היצואנים•

.ואיבדו את האמון ביכולתם לצאת לדרך חדשה, המגדלים מוחלשים: בהכללה גסה•

היצואנים אינם רואים את האינטרס של המגדלים: בהכללה גסה•

הספקים . המערכת נשענת על אשראי ספקים ונוצרים עיוותים -מאזן הכוחות המעוות כולל גם את הספקים •

.ולא ימשך מתן האשראי, הגיעו לקצה גבול היכולת להסתכן

.איום על התמוטטות הענף –משבר פיננסי למגדלים : התוצאה•

:להשתמש במשבר הפיננסי כמנוף להתאגדות מגדלים למטרות הבאות: הצעה•

oכיום ספרד תפסה את מקום השחקן המוביל, בהעדר גורם מוביל. הובלת השיווק .

oזרימת מידע מהשוק למגדלים ולהיפך. שקיפות נתונים למגדלים

oהרחבה של מגוון המוצרים ותכנון מועדי השיווק, הרחבה גיאוגרפית: לתכנן את השיווק.

oהארכת חיי מדף ומיקוד , קטיף-טיפול בתר, טיפול בגידול, בחירת זנים, פ"מקסום הטיפול בתוצרת ממו

יצירת יתרון יחסי לתוצרת הישראליתבהמאמצים

oשיפור ברכש תשומות

oמצריך בדיקה נוספת –בכל הקשור לחיי מדף והתאמה לצרכי השוק , איכות הזנים.

3

4

נפח יצור בישראל

הגדלת כמויות הפלפל לייצוא5

99,407 92,975 94,663

33,468 36,361

47,800

20,193 26,919

39,609

55,214

75,716

92,968

105,084

133,878 132,875 129,336

142,462

0

20,000

40,000

60,000

80,000

100,000

120,000

140,000

160,000

טונות, יצוא לאיחוד האירופי ומזרח אירופה

כ"סה מזרח אירופה איחוד אירופי

קרה שהובילה – 2007/08עונת •

.אלף טון 30-60 -לאובדן של כ

כניסה של מגדלים חדשים6

316 295 301

106 115

152

64 85

126

175

240

295

334

425 422 411

452

0

50

100

150

200

250

300

350

400

450

500

2001/02 2002/03 2003/04 2004/05 2005/06 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12

מספר חקלאים

כ"סה מזרח אירופה איחוד אירופי

בכל שנה מצטרפות עשרות •

.בודדות של משפחות לערבה

.רובן נכנסות לענף הפלפל•

הגדלת שטחי גידול פלפל לייצוא7

14,201 13,282 13,523

4,781 5,194

6,829

2,885 3,846

5,658

7,888

10,817

13,281

15,012

19,125 18,982 18,477

20,352

0

5,000

10,000

15,000

20,000

25,000

דונמים

כ"סה מזרח אירופה איחוד אירופי

8

השוק באירופה

ישראל וספרד בטון, EUייבוא ל 9

24 27 29 39

52

69 82 87

114 103 99 97

257 270

301

266 263

281

261 252 252

274

305 307

אלפי טון, אפריל-נובמבר EU27יבוא ל

ספרד ישראל

בעונה EUהצע הפלפל ב •

.ספרדית לאורך השנים/הישראלית

את הכמות ב העלו הספרדים •

ושמרו על יציבות עד 2002/3

להגדלה משמעותית של הכמות

בשלוש השנים האחרונות

הישראלים הגדילו את המגדלים •

בהתמדה ובהעדר הובלה הכמות

גם ירידת שיווקית עליה זו גררה

מיד לאחר מכן היה תיקון . מחירים

.לרוסיהוהסטת הסחורה הישראלית

2000שנת בסיס , מדד כמויות10

100 109 118

159

211

284

336 356

464

420 403 397

100 105 117

103 102 109 102 98 98 106 119 119

אפריל-נובמבר, הייצואמדד כמות

שיווק הפלפל 8/9עד עונת •

אחרי , 5מישראל גדל פי

עומדים , התאזנות מסויימת

על הגדלת הכמות

.4הישראלית המשווקת פי

יציבות יחסית –ספרד •

עם , בכמויות לאורך השנים

.התחלה של הגדלת כמויות

מכל היעדים, EUייבוא ל 11

סך הייבוא לאירופה 2001משנת •

אלף 233 -אפריל גדל בכ -בנובמבר

.טון

סך הייבוא מישראל 2001משנת •

. אלף טון 73 -לאירופה גדל בכ

31% –ישראל מספקת כ , כלומר•

.מסך הגידול בעונת נובמבר אפריל

702.1

776.1 789.7 780.4

909.4 921.1 918.1 963.0

1,036.7 1,062.4

1,122.0 1,109.0

351.1 376.0

412.0 390.4

441.8 490.4 486.0

508.9 553.7 563.7

597.3 584.0

351.0 400.1

377.7 390.0

467.7 430.7 432.2

454.1 483.0 498.7

524.7 524.9

אלפי טון , EU27יבוא ל

אוקטובר-מאי אפריל-נובמבר אוקטובר-נובמבר

מנוכה מנתוני היבוא להולנד

אשר משווקת את הסחורה למדינות

.EUאחרות ב

מכל היעדים, EUמדד ייבוא ל 12

כמויות הייבוא 2005/ 2004עד •

. בעונות השונות דומות

כמויות הייבוא 2005משנת •

אפריל גדלות בצורה -בנובמבר

חדה יותר מאשר כמיות הייבוא

. בשאר השנה

סך הייבוא לאירופה 2001משנת •

–וסך הייבוא בנובמבר , 58%גדל ב

.66%אפריל גדל ב

100

111 112 111

130 131 131

137

148 151

160 158

100

107

117

111

126

140 138

145

158 161

170 166

100

114

108 111

133

123 123

129

138

142

149 150

EU27מדד יבוא ל

אוקטובר-מאי אפריל-נובמבר אוקטובר-נובמבר

מנוכה מנתוני היבוא להולנד

אשר משווקת את הסחורה למדינות

.EUאחרות ב

EUמדד ייבוא ל 13

הייבוא מ הגדלת כמויות •

–בעונת בנובמבר 2004/2005

מהגדלת 20%אפריל גבוה יותר ב

.כמות הייבוא ביתר החודשים

100 101 101

106

114

117

123 122

100

111 110

115

125

128

135

132

100

92 92

97

103

107

112 112

2004/05 2005/06 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12

EU27מדד יבוא ל

אוקטובר-מאי אפריל-נובמבר אוקטובר-נובמבר

מנוכה מנתוני היבוא להולנד

אשר משווקת את הסחורה למדינות

.EUאחרות ב

שחיקת מחיר הפלפל הישראלי14

1.98

1.74

1.60

1.87

1.65

1.50

2.06

1.44

1.14

1.42

1.56

1.43

1.42

1.27

1.17

1.53

1.43

1.06

1.24

1.43

1.31 1.36

1.48

1.32

יורו, אפריל-נובמבר, CIFמחיר

ספרד ישראל

משבר חומרים 2006/07עונה •

.שאריתיים בפלפל הספרדי

התרחשה קרה – 2007/08עונה •

משבר פיננסי – 2008/09עונת •

.עולמי

אשר , אם מתעלמים מהשנים האלו•

ניתן , סימאו את עיני המתבונן

לראות מגמה קבועה של ירידה

במחירי התוצרת הישראלית

עד עונות אלו התוצרת הישראלית •

.נמכרה בפער

15

1.95

1.78

1.55

1.85

1.66

1.49

2.09

1.41

1.14

1.39

1.54

1.41

1.41

1.32

1.16

1.56 1.53

1.09

1.27

1.40 1.36 1.34

1.51

1.40

יורו, מרץ-דצמבר, CIFמחיר

ספרד ישראל

שחיקת מחיר הפלפל הישראלי בלב העונה

.מרץ –דצמבר , לב העונה•

, גורם שיווקי מובילבהעדר •

ספרד הופכת למובילת השוק

של המשווקים הישראלים

מתלכדים כמעט והמחירים

.לגמרי

2008התחזקות השקל ושחיקה נוספת של מחיר 16

3

3.5

4

4.5

5

5.5

6

1 6 11 4 9 2 7 12 5 10 3 8 1 6 11 4 9 2 7 12 5 10 3 8 1 6 11 4 9 2 7 12

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013

שקל-ח יורו "שע

הראשונה של במחצית •

החקלאים , הנבחנתהתקופה

.ראו את המחיר השקלי הגבוה

, במחצית השניה קרה ההיפך•

היא 7/8שחיקת היורו בעונת

גורם נוסף לירידה החדה

.במחיר בשקלים

EU, שקלים CIFמחיר 17

7.5

7.1

8.1

10.4

9.4

8.4

11.4

8.0

6.0

7.4 7.7

7.1

ח"ש, ממוצע נובמבר אפריל CIFמחיר

ירידת היורו גרמו לירידה+ הצפת השוק

.דרסטית במחיר השקלי

EUנתוני נובמבר 18

1.07

1.27 1.22

1.41

1.14

1.26

1.38

1.78

1.08

1.39

1.69

1.85

1.42

1.06

0.85

1.29

1.16

0.82

0.94

1.52

1.14

0.93

1.21

0.99

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011

יורו, נובמבר, CIFמחיר

ספרד ישראל

השנים הקשות בשלושת •

נפתח פער בין , האחרונות

מחיר התוצרת הישראלית

הספרדית לתוצרת

–המשווקת בתחילת העונה

.נובמבר

הכמות המיוצאת בנובמבר •

הנושא , אלפי טון בודדים –

. דורש בדיקה

2000שנת בסיס , CIFמדד מחיר 19

100

88

81

95

83

76

104

73

58

72

79

72

100

89

82

108

101

75

87

101

93

96

104

93

אפריל-נובמבר CIFמדד מחיר

ספרד ישראל

מחיר התוצרת הישראלית ירד •

ממחירו בראשית 70%ל

התקופה

המחיר הספרדי שמר על •

יציבות

השוק הגרמני

20

0.48 1.23 0.62 1.00 1.03 1.49 3.49 2.54 1.13 1.01 3.05 1.04

184.2 172.0

188.1 183.9 185.1

134.0 128.6

166.7 156.5

178.1

204.2 188.7

199.6 189.0

207.4 215.9

183.1

251.6

279.0 290.3

236.4

288.9

305.9

283.4

מיליוני יורו, אפריל-ערך יבוא לגרמניה נובמבר

הולנד ספרד ישראל

שוק מרכזי באירופה•

עיקר השיווק דרך הולנד•

-של אגרקסקו ירידה •

לאגרקסקו הייתה היכולת

לפזר את התוצרת בכל

, הירידהאחרי . אירופה

מרבית התוצרת התרכזה

צוואר מייצר הבאופן , בהולנד

בקבוק ומאפשר להולנדים

.לקבוע את כללי המסחר

21

השוק הגרמני

0.22 0.66 0.40 0.44 0.75 1.01 1.81 1.71 0.96 0.76 1.85 0.72

127 135

152

121

131

112

89

100

111

120 123 121 106.7

110.2

101.4

111.9 110.8

130.3 131.9

145.1 151.1 149.1

164.2 157.0

אלפי טון, אפריל-נובמבר, יבוא לגרמניה

הולנד ספרד ישראל

הכמויות מישראל הן נמוכות •

למראית עין מאחר ומרבית

התוצרת משווקת דרך מפיצים

. הולנדים

ישיר לגרמניה יכול להעשות שיווק •

י גורם גדול מספיק היכול "רק ע

להבטיח את אספקת הכמויות

.הנדרשות

22

השוק הגרמני

2.15

1.86

1.56

2.29

1.37

1.48

1.93

1.49

1.18

1.33

1.65

1.44

1.45

1.27 1.24

1.51

1.42

1.19

1.45

1.66

1.41 1.49

1.66

1.56

1.87

1.71

2.04

1.93

1.65

1.93

2.12

2.00

1.56

1.94 1.86

1.81

יורו, אפריל-נובמבר, CIFמחיר

הולנד ספרד ישראל

–המחיר אותו גובים ההולנדים •

בין היתר עבור הסחורה

גבוה , בשוק הגרמני, הישראלית

.מהישראלי

23

השוק ההולנדי

7.4

11.9 11.7

16.8

21.7

33.2

43.1 43.8 43.3

34.9

39.6

48.1

26.5 27.8

33.0

37.2 36.6 37.6 37.4

30.0

24.8 27.1

35.4 36.7

אלפי טון, אפריל-סכום נובמבר הולנדיבוא ל

ספרד ישראל

הישראלית להולנד בכמות העליה •

ומנגד , מעידה על חולשה שיווקית

ניתן לראות יציבות בתוצרת

הספרדית למעט האכזבה מהם ב

יש זהות אינטרסים בין . 2006

ספרד לישיראל מול הולנד וצריך

.לנצל זאת

אלא , משווקיםהיצואנים אינם רוב •

.משלחים

מגיעה לנמל קופר התוצרת •

למפיץ בסלובניה וממשכיה משם

הסחורה יכולה בהולנד ומשם

דרך חזרה להפצה באותה לחזור

, אוסטריה, איטליה, בגרמניה

שווייץ וצרפת

24

השוק ההולנדי

1.96

1.75

1.58

1.89

1.63

1.48

1.83

1.36

1.20

1.40

1.58

1.33

1.39

1.22 1.18

1.46

1.33

1.09

1.20

1.36

1.16 1.21

1.28

1.07

יורו, אפריל-נובמבר, CIFמחיר

ספרד ישראל

שוק בצמיחה –רוסיה 25

516 1,509 2,160 3,697

6,880

9,744

14,763

17,443

22,205

30,676

36,381

49,640

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011

טון, יבוא לרוסיה

טורקיה סין אחר ספרד הולנד ישראל

נתוני השוק הרוסי הם בסימן •

.נראה שאינם מדוייקם –שאלה

ההתייחסות הינה בעיקר למגמות •

המציגות את הגדלת הכמות

ואת העליה , הישראלית המשווקת

.במחיר התוצרת הישראלית

ירידה בכמויות ההולנדיות כתמונת •

ראי לתוצרת הישראלית

:uncomtradeמתוךהם הנתונים •

United Nations Commodity

Trade Statistics Database

שוק בצמיחה –רוסיה 26

0.27 0.31 0.36 0.32 0.37

0.53

0.74

1.18 1.17 1.21

1.40

1.73

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011

ג"דולר לק, מחיר יבוא לרוסיה

ספרד הולנד ישראל סין אחר עולם

פער המחיר בין צמצום •

תוצרת ספרד והולנד לבין

הישראליתהתוצרת

27

היצואנים

EU27 –התפלגות היצואנים

28

A, 60%

B, 30%

C, 4%

, אחרים6%

2002/03עונת , לפי יצואן, מסך היצוא%

מספר יצואנים:

10

סך היצוא )טונות(:

24,301

ממוצע ליצואן:

2,430

סך יצוא בקטגוריית אחרים:

1,458

ממוצע ליצואן בקטגוריית אחרים:

364

EU27 –התפלגות היצואנים

29

A, 46%

B, 17%

C, 4% D, 0%

E, 4% F, 0%

30%, אחרים

2005/06עונת , לפי יצואן, מסך היצוא%

מספר יצואנים:

26

סך היצוא )טונות(:

63,978

ממוצע ליצואן:

2,461

סך יצוא בקטגוריית אחרים:

19,096

ממוצע ליצואן בקטגוריית אחרים:

955

EU27התפלגות היצואנים

30

A, 0%

B, 13%

C, 7%

D, 7%

E, 6%

F, 5%

62%, אחרים

2011/12עונת , לפי יצואן, מסך היצוא%

מספר יצואנים:

60

סך היצוא )טונות(:

94,663

ממוצע ליצואן:

1,578

סך יצוא בקטגוריית אחרים:

58,582

ממוצע ליצואן בקטגוריית אחרים:

1,085

EU27 – התפלגות היצואנים

31

1.60

1.87

1.65

1.50

2.06

1.45

1.15

1.44

1.57

1.44

0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

70%

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

2002/03 2003/04 2004/05 2005/06 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12

ביורו CIFאגרסקו מסך היצוא לאיחוד האירופי ומחיר %

(יורו)ישראל , CIFמחיר שחקן דומיננטי שני% אגרסקו%

32

איכות

:השפעות –איכות התוצרת

קיימת טענה שמגוון הזנים מקשה

במקומות בהם העדפות , על המסחר

הצרכנים באירופה הן לאריזות

500כ "אשר שוקלות בסה, רמזור

. גרם

ריבוי בתי אריזה

מבנה ארגוני : קטנים

שאינו מעודד

.סטנדרטיזציה

: כמות מול איכות

מחירים נמוכים מיצרים

מעגל של ניסיון לפצות

על מחיר נמוך על ידי

גידול בכמויות

.והתפשרות על איכות

33

אחוז הפסילות

34

84.6

101.4

112.2

141.4 142.5 137.3

153.2

0.14%

0.76%

0.31%

0.17%

0.23%

0.27%

0.17%

0.0

20.0

40.0

60.0

80.0

100.0

120.0

140.0

160.0

180.0

2005/06 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12

0.00%

0.10%

0.20%

0.30%

0.40%

0.50%

0.60%

0.70%

0.80%

פסילות% ו, (אלפי טון)יצוא פלפל

פסולים% (אלפי טון)יצוא

יציבות אחוזי הפסילה ביחס לריבוי •

.היצואנים

היציבות לא פותרת את סוגיית חיי •

.המדף וההתאמה למסחר

ישנה טענה בקרב המגדלים בדבר •

זנים המיוחדים במשקל אך לא

.באיכות

הפלפל הישראלי אכותי יותר מהספרדי35

האיכות -לאורך השנים של הפלפל הישראלי

ואין מגמה של , טובההפלפל הישראלי –היום .ירידה באיכות

יותר איכותי מהספרדי

הפלפל הספרדי הולך ונעשה יותר ויותר איכותי

קיימת העדפה במסחר לפלפל הישראלי

נתוני דחיית פלפל בהולנד בארבע :העונות האחרונות

דחיות שנה

2010 19

2011 19

2012 25

1/3עד * 6 2013

שיחה עם פרופסור אלי פליק קובע אלא התנהלות החקלאים ויצואנים בטיפול בתוצרתלא נראה שהזן •

ופלפל של , עד חודש לחקלאי מצויןשלושה שבועות : מצויןחקלאי כושר אחסנה וחיי מדף של הפרי מראים מי •

שבועיים ואף פחות: חקלאים בינוניים

בצרות –של בינוניים " פול"לחקלאי טוב שנכנס •

:post harvestהקפדה על כללי -בעיה באי•

הפרי על הצמח עקב שוק " אחסנת"איסור על . צורת קטיף, נכוןעם עוקץ , צבע 85%-80%ב , מועד קטיף•

.קטיף של פרי זקן שהתמוטט באחסנה –התוצאה . קשה

אריזהאופן , נכוןובזמן חשיפה , שטיפה חמה בטמפרטורה מומלצת•

נכונה ולחות נמוכהבטמפרטורה לא פרי ההובלת •

.לא מקררים את המשאית והמכולה לפני טעינה. של שרשרת קירורשבירה •

.מכלול הגורמים+ קטיף אחר טיפול + קטיף לפני טיפול + מזג אוויר + זן = איכות תוצרת •

הדמיה , חדרי קירור, מתקן שטיפה. מלאה כולל חיי מדףנדרשת בדיקה בסימולציה . חדשיםצריך זנים כל שנה •

ולא ניתן , יש עשרות זנים בשנה. במדדים השיווקיים החשוביםהניסיונות צריך למקד את . לשוק פתוח באירופה

פ "השקעה במו= ולכן לבדוק מעט זנים ובהקפדה ( קרטוני יצוא 3(ג "ק 15, לפחות, להיותכל מדגם צריך . למקד

..אריזות חדשות, (בעיות של איכות וכמות מים)השקיה , דישון, אגרוטכניקה, הכולל

36

37

כלכלת החקלאי

הנחות עבודה38

הנחות עבודה

6.5 00/01, חקלאי מצטיין, תפוקה לדונם

8 11/12, חקלאי מצטיין, תפוקה לדונם

5.5 00/01, חקלאי ממוצע, תפוקה לדונם

7 11/12, מצטייןחקלאי , תפוקה לדונם

0 1= חקלאי מצטיין

0 1= ללא הון בתחשיב

3 שותפים

3.5 ₪אלפי , ד לדונם"שכ

48 דונם לחקלאי

5.5% מכירהעמלת שיווק של היצואן ממחיר

11% מרכיב אחוזי בעלות יצוא טון יצוא לדונם

עונה

חקלאי

לתחשיב מצטיין ממוצע

2000/01 5.5 6.5 5.5

2001/02 5.6 6.6 5.6

2002/03 5.8 6.8 5.8

2003/04 5.9 6.9 5.9

2004/05 6.0 7.0 6.0

2005/06 6.2 7.2 6.2

2006/07 6.3 7.3 6.3

2007/08 6.5 7.5 6.5

2008/09 6.6 7.6 6.6

2009/10 6.7 7.7 6.7

2010/11 6.9 7.9 6.9

2011/12 7.0 8.0 7.0

תחשיב לפי נתוני חקלאי ממוצע•

מגדל את המשק –מגדל מוביל •

, משקים שותפים 3+ העצמאי

. משקים 4כ "בסה

היצואן בדוגמה זו מייצא תוצרת •

.משקים 4של

יתרה ללא החזר הון לפני עבודה עצמית באלפי שקלים39

-3,000

-2,000

-1,000

0

1,000

2,000

3,000

4,000

ח"אלפי ש, לפני עבודה עצמית, יתרה ללא החזר הון

יצואן שותף משכיר מגדל מוביל משק עצמאי

-600

-400

-200

0

200

400

600

800

1,000

1,200

ח"אלפי ש, לפני עבודה עצמית, יתרה ללא החזר הון

יצואן שותף משכיר משק עצמאי

במשך מספר שנים לאורך התקופה •

החקלאי העצמאי לא -הנבחנת

.מרוויח

מצבו של המגדל המוביל הוא יותר •

טוב

המשכיר מגיע בממוצע שנתי לאותה •

תוצאה כמו המגדל העצמאי

היצואן שומר על רווחיות גם בשנים •

הקשות

יתרה אחרי החזר הון ולפני עבודה עצמית באלפי שקלים40

-3,000

-2,000

-1,000

0

1,000

2,000

3,000

4,000

לפני עבודה עצמית, יתרה אחרי החזר הון ח"אלפי ש

יצואן שותף משכיר מגדל מוביל משק עצמאי

-800

-600

-400

-200

0

200

400

600

800

1,000

ח"לפני עבודה עצמית אלפי ש, יתרה אחרי החזר הון

יצואן שותף משכיר משק עצמאי

היתרה –לאחר החזר הון •

. נמוכה מאוד ושלילית

השותף המשכיר עומד על •

. 0יתרה של

חקלאים רבים קיבלו מענקי •

. השקעה שונים

תוצאות עיקריות: שנים 12ממוצע 41

168

213

179

250

יצואן משק עצמאי מגדל מוביל שותף משכיר

, ללא החזר הון, 11/12 -00/01יתרה ממוצעת לעונות ח"אלפי ש, לפני עבודה עצמית

-11

34

1

250

יצואן משק עצמאי מגדל מוביל שותף משכיר

, אחרי החזר הון, 11/12 -00/01יתרה ממוצעת לעונות ח"אלפי ש

4.5

5.1

0.33

לחקלאי עצמאי בשער המשק ללא הון

לחקלאי עצמאי בשער המשק אחרי הון

יצואן

ג"מחיר איזון בשקל לק

עמלה -האיזון של היצואן ' נק•

.ג"אגורות לק 33בגובה

פדיון -האיזון של החקלאי ' נק•

שקלים בשער 5.1 – 4.5של

.המשק

המגדל העצמאי42

נוצר מצב בו ככל שקשה יותר למגדל כך כדאי לו יותר לייצא את

. תוצרתו באופן עמצאי

אין התארגנות מספקת לגבי

הצעדים הנחוצים כענף לשיפור

.מחירי המכירה

מה שנותר זה להשקיע מאמצים

כמגדל בודד –לצמצום עלויות

בינהן עמלת .היצואן

עלויות ייצור פלפל לייצוא 43

העלויות צמודות למדדי התשומות•

טרנזיט , מיון, כוללות עלויות אריזה•

.והובלה מקומית

לא כוללות עבודה עצמית•

מקוזזות הכנסות מתוצרת מקומית•

32 32

31 31 31

29

28 27

27 27

26

25 24

2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000

ח"באלפי ש, עלויות ייצור לדונם ללא החזר הון

עלות ייצור לדונם בספרד

ללא החזר – 24,314: הון

עלויות ייצור פלפל לייצוא 44

העלויות צמודות למדדי התשומות•

טרנזיט , מיון, כוללות עלויות אריזה•

.והובלה מקומית

לא כוללות עבודה עצמית•

מקוזזות הכנסות מתוצרת מקומית•

החזר הון על בית רשת בלבד •

10בהנחה שבית רשת משמש ל

שנות גידול

39 39

37 38

38

35 34

33 32 32

30

29 28

2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000

ח"באלפי ש, כולל החזר הון, עלויות ייצור לדונם

עלות ייצור , לדונם בספרד : כולל החזר הון

26,729

התאחדות לשם רכישת תשומות45

מרואיינים רבים התייחסו

לנושא התשומות והביעו

רצון להקים גוף שיטפל

ברכש תשומות באופן

.משותף

ההנחה היא שגוף כזה

יוכל לרכז כוח קנייה

גדול ולהביא לירידת

.מחירים

עלות הגידול בספרד

בחממות נמוכה

באופן משמעותי

. מעלות הגידול בארץ

אך , עלות היצור בספרד נבדקה על פי שני תחשיבים***

.קביעת עלות הגידול בספרד מחייבת בדיקה נוספת ומוסמכת

CIF ,2012משער המשק למחיר 46

–עלויות הובלה יבשתית בארץ •

חושבו בתוך מחיר שער המשק ולכן

. לא נכללות בחישוב זה

ל ושירותי "עלויות הובלה יבשתית חו•

חושבות לאחר מ –ל "משווק חו/ נמל

בחישוב נכללות ולכן לא CIFמחיר

.זה

(ג"לק) הולנד -קופר-אשדודהיטלים לפי מסלול

₪0.004 שרותי ביקורת תעודה

₪0.030 שרותי ביקורת אגרה

₪0.230 הובלה יבשתית בארץ

₪0.630 ל"הובלה יבשתית בחו

₪0.035 היטלים פלפל

₪0.300 ל"עמיל מכס בחו

₪0.037 עמיל מכס בארץ

₪0.035 ר רשות הנמלים"רנ

₪0.040 ח"בסס

החל 4.3%)ל "מכס פלפל בחו

(ינוארמאמצע ₪0.068

₪0.977 הובלה ימית מכולה

בסיס )ל "משווק חו/שרותי נמל

₪0.070 (כ"בד 7%של

₪2.456 ג"לקכ הוצאות "סה

CIFמשער המשק ל 47

העלויות העיקריות הן הובלה ימית •

עלויות המושפעות . ועמילות מכס

.מיתרון לגודל

שילוח –חסכון בעלויות ההובלה •

. ג"לקח "ש 0.5 -לרוטרדם חוסך כ

ימים ועל כן 14ההוהלה אורכת

יצואנים . הסיכון לתוצרת הוא גבוה

קטנים לא מסוגלים להתמודד עם

. סיכון זה

המרכיב האחוזי חושב על פי המחיר •

שקלים 6.9 11/12הממוצע בעונת

ג"לק

0.98

0.30

0.30

0.04 0.04 0.04 0.04 0.03 0.00

1.75

הובלה ימית מכולה

עמיל מכס ל"בחו

מכס פלפל

ל "בחו(4.3%

החל מאמצע

(ינואר

עמיל מכס ח"בסס בארץ

היטלים פלפל

ר "רנרשות הנמלים

שרותי ביקורת

אגרה

שרותי ביקורת תעודה

כ "סההוצאות

ג"לק

CIFמשער המשק ל

פ המשפיעות על כושר האחסנה וחיי המדף "סוגיות מו

:של הפרי לאחר הקטיף

48

אדמת הסחף -קרקע המשמשת כמצע גידול הולכת ונגמרת וקיימת מגמת מעבר לגידול

.בתעלות צרות

המלחת המים -מים .והקטנת כמות המים

בתי שינוי /שיפור צמיחה

בעלי חיי זניםטיפוח מדף ארוכים

פיתוח טיפולי הסגרעל מנת להרחיב את השווקים למדינות

קוריאה , הסגר כמו יפןפיתוח . וסינגפורחדשות אריזות

לשלישיה או שישיית .פירות

פיתוח מוצרים -חדשים וייחודיים

צבעים , פרי בריאותי –גדלים שונים , שונים

קיימים חקלאים המתמחים בגידולי

(.נישה

"עוד שזה גידול מוביל בערבהכל להיות גבוה יותר חייבת פ פלפל "ההשקעה במו: "פליקאלי **

שקיפות 49

.אמיןמחסור במידע שקיים המרואיינים ציינו רוב •

צומח אחרים מקיימים באופן קבוע שולחן מגדלים ומעבירים אינפורמציה באופן ענפי •

. שוטף

מלאים ומחירים , התארגנות מתאימה ניתן יהיה להפיץ מידע בנושא כמויות משווקותעם •

.שוטףבאופן

50

סביבה עסקית

באירופה

EUמגמות בצריכת ירקות

התפלגות : "היחידה לחקר שווקים במשרד החקלאות, ציפי פרדקין, 12 – 11מתוך סיכום עונה •

בסיכומו של עשור ניתן להצביע על מגמה של גידול – EU-27))יבוא הפלפל באיחוד האירופי

משמעות הדבר . לאוכלוסייה שלא גדלה משמעותית בהיקפה( מכל המקורות)עצום בהספקה

."לחץ שלילי על המחיר, צפיפות בשוק

ג "ק 81.2צריכת ירקות טריים לנפש עמדה על 2010בשנת •

.2009בהשוואה לשנת 7.4%ירידה של •

ג ירקות "ק 90.06שעמד על 2010 - 2005החמש שנתי בהשוואה לממוצע 8.9%של ירידה •

. לנפש

51

מיליון יורו בשנה 90השקעה של מעל ל -הגדלת הצריכה

תוצרת -תוכנית להפצת פירות וירקות חינם הנמנעת מהשוק

.לגופים ועמותות מסייעות לנזקקים•

לקשישים•

ילדים בבתי ספר ומחנות קיץ•

בתי חולים•

תוכניות נוספות לעידוד - תמיכה בארגונים חקלאים .י ארגונים חקלאים יזכו לתמיכה"הצריכה ע

52

מיליון יורו בשנה 90השקעה של מעל ל -הגדלת הצריכה

תוכנית לעידוד צריכת פירות וירקות בקרב

–ילדים

8.1התוכנית מיושמת בקרב 2010/2011נכון לשנת •

90ממדינות האיחוד בתקציב של 24 -מיליון ילדים ב

.מיליון יורו לשנה

.גרמניה ופולין, רומניה, בעיקר באיטליה•

.מיליון יורו לשנה 150התקציב לתוכנית צפוי לגדול ל •

האיחוד מצהיר כי בטווח הקצר ישנה עלייה בצריכת •

.י ילדים"פירות וירקות ע

53

צרכנות יעילה -מנגד

ועדת החקלאות של הפרלמנט האירופי קוראת בדחיפות להפחית

עד לשנת 50% את פחת המזון ב .צרכנים ורשתות 2025

גישה זהירה בה -צרכנות יעילה נוקטים הצרכנים במטרה להפחית

פסולת

54

55

ספרד

נקודות חוזק על פני שרשרת הערך –ספרד 56

הענף מבוסס על עבודה עצמית משפחתית ברמה היום

.יומית

החקלאי הספרדי מבצע את כל העבודות כולל קטיף

.טיפולים שוטפים בחממה והפעלת טרקטורים

.כשני שלישים מעלות העבודה מבוצעת על ידי המשפחה

אלה , בספרד עברו גל של נשירת חקלאים פחות טובים

.שנותרו טובים מאוד

. החקלאים הספרדים אינם עוסקים במיון ואריזה סופיים

.ממיינים בקטיף ומגישים לבית האריזה של הקופארטיב

עבודה

נקודות חוזק בייצור –ספרד 57

2,917 2,318

7,728

5,280

2,660

12,720

עבודה דשן זרעים ושתילים

( לדונם)ישראל ספרד , עלות תשומות עיקריות

ישראל ספרד

פחות צפופה בספרד –זריעה ושתילה •

.מטעמי לחות

לא כוללת עבודה עצמית -עבודה •

.בישראל

יורו ליום עבודה 45.58עלות השכר היא •

. שעות 8של

עלויות עבודה בישראל כוללות גם עבודת •

. אריזה

ערוצי השיווק –ספרד 58

50%

30%

20%

סוחרים

קואופרטיבים

בורסת פלפל

, נותנים אשראי לגידול -קואופרטיבים •

תמיכה , רכש תשומות מרוכז, הדרכה

.אריזה ושיווק, קליטה, חקלאית

קובעים מחירים –בורסת הפלפל •

בבורסות . הפרחיםבדומה לבורסת

רוכשים את הפרי באריזה גולמית ולאחר

. הרכישה מבצעים אריזה סופית

התקשרויות עם חקלאים – סוחרים•

. בדומה לפעילות זו בארץ

Anecoop -" אחדות היא כוח"59

ידי קבוצת קואופרטיבים של מגדלי פירות -על 1975הוקם בשנת

".אחדות היא כוח"תחת הסיסמא , הדר ספרדים

הוקם במטרה לשפר את כוח המיקוח של החקלאים מול

.המשווקים הגדולים

.מורכב משבעים ותשעה קואופרטיבים חקלאים

מיליון יורו 482מחזור של

Unica 60

שנים 4 -הוקם לפני כ

מגדלים 1400

אלף טון בשנה 160

מיליון יורו 160 - 155מחזור של

Unicaכתבה על *

61

EUמדיניות

EU רפורמה בשוק התוצרת הטרייה

מטרת הרפורמה להפוך את •

לתחרותית יותר החקלאות

וידידותית לסביבה ולספק

תעסוקה ופרנסה באזורים

.2014תחל בינואר .הכפריים

62

יציבות הכנסות מגדלים

השקעה במחקר וחדשנות

פרודקטיביות לטווח

יכולת תגובה ארוך למשברים

דור המשך

תעסוקה ויזמות

בפריפרייה

עידוד יוזמות חקלאיות

דגש על הסביבה

תמיכה במגדלים

.המגדלים של חיזוק נדרש ,פעם מאי יותר ריכוזי הביקוש צד - יותר תחרותי שוק יצירת

.הארגון של המימון כ"מסה 60% מסויימים ובמקרים 50% כ של מימון :מגדלים בהתאגדות תמיכה

63

ארגון מגדלים

קבוצת מגדלים

ענף תוך ארגוני

ארגון מגדלים

:הדרישות להכרה בארגון הן

.התנדבותיתההתארגנות •

:בינהן, הכלליותהארגון תורם למטרות •

. הארגוןהגדלת תועלת חברי •

. אחסון ושיווק, לאריזההטכנולוגים יעילה את האמצעים יספק בצורה •

. יבטיח ניהול מסודר של המסחר ושל ראיית החשבון של חבריו•

64

חובה ליישם

.שימוש בשיטות גידול סביבתיות לשימור איכות המים והאדמה באזור•

חובה ליישם אחד מתוך השלושה

.שימוש בשיטות גידול סביבתיות לשימור איכות המים והאדמה באזור•

.התמקדות בשיווק•

.אופטימזציה של עלויות הגידול ושמירה על יציבות המחיר עבור המגדל•

ארגון מגדלים

:הארגון יחייב את כל חבריו לעמוד בכללים מסויימים

:הבאותאת התקנות יספק •

.כל הסחורה תחת הארגון בלבדשיווק •

.הנדרשותלארגון על מנת שאלו יוכלו לערוך את סטטיסטיקות לספק את הנתונים הדרושים •

65

שיווק

כמויות

שמירה על

הסביבה

חובת דיווח על

כמויות

ארגון מגדלים

oשנים 5 – 3ל כל ארגון יפעל על פי תוכנית עבודה:

.מוגדרתלהכיל שני יעדים לפחות מתוך רשימה חייבתהעבודה תוכנית •

:בניהם•

oי האיחוד וישאו בחובות בירוקרטיות לשם הגינות"י המדינות וע"יהיו מפוקחים עהארגונים - פיקוח ,

.בינהן חובת דיווח

66

תכנון הייצורהגדלת ערך

הסחורה הנמכרת

ארגון מגדלים

כספים –תמיכה פיננסית

: מקומיים

י "תשתווה לכסף שהושקע ע•

.המגדלים החברים בארגון

תמיכה של האיחוד האירופאי

. מקרן הפעילות, 50%עד •

באזורים בהן ההתארגנות היא

ברמה נמוכה קיים סיוע של עד

מהמימון העצמי של חברי 80%

.הארגון

67

קבוצת מגדלים

גוף המוכר מבחינה חוקית

ומנסה להשיג מעמד של

.ארגון מגדלים

סיוע כספי מקומי בגובה של

לכיסוי ההוצאות 50% -30%

.הכרוכות לשם הכרה כארגון

סיוע כספי מהאיחוד האירופאי

עד מגבלה של 5%של לפחות

מימון 45%עד 25%מינימום

תלוי , עצמי של חברי הקבוצה

. באזור בו בם נמצאים

68

ענף תוך ארגוני

, החברים בו הם לא רק מגדלים

נציגי , אלא גם נציגים כלכליים

סחר ונציגים מתחום עיבוד

.התוצרת

.ביצוע פעילויות התמכות בתוכנית•

מסחר או , ייצוג חלק נכבד מהייצור•

עיבוד תוצרת טרייה באזור בו הוא

.פעיל

מדינה באיחוד רשאית להכיר

בענף תוך ארגוני באם הוא עומד

:בתנאים הבאים

69

מניעת תוצרת מהשוק

סיוע בההפחתת תנודתיות ההכנסות בעתות משבר. 2

לפי ממוצע תלת , י הארגון"מהכמות המשווקת ע 5%של עד סיוע במניעה

.העברת סחורה למעוטי יכולת ולמוסדות. שנתי

ערך סחורה שלא שווקה והוצאות קבועות על לוגיסטיקה - 60%-50%מימון •

מימון מלא של ההפצה•

מעלות מניעת מוצרים 90%הפיצוי לא יעלה על -קציר בטרם עת או לא לקצור

הפיצוי יחושב לפי , אסור לנצל פעמיים באותה שנה או בשנתיים עוקבות. מהשוק

הקטר ויכלול את העלויות הנובעות מהקציר הכוללות עלויות שמסייעות לעשות

.זאת בצורה השומרת על הסביבה

70

ההפחתת תנודתיות ההכנסות בעתות משבר

האיחוד והמדינות יסייע במימון ביטוחים המנוהלים –ביטוח גידולים

מהפרמיה לביטוח נזקי 50%- 80%הסיוע של . י ארגון חקלאיים"ע

. מזיקים ומחלות, טבע

מימון אדמנסטרציה הכרוכה בהקמת קרן –הקמת קרנות משותפות

גובה התמיכה תלוי בשנת הצטרפות . במשך שלוש השנים הראשונות

בסופו של דבר . כמו כן כל שנה אחוז התמיכה יורד. EUהמדינה ל

.10%ל 2%התמיכה היא בין

71

72

ציטוטים מראיונות עם

בענףגורמים

ל"לקוחות ומפיצים בחו, אנשי מחקר, אנשי הדרכה, יצואנים, מגדלים

יצואניםריבוי

73

לחקלאים ונתנה מוטיבציה , החקלאיםעל ידי שולמה יעילות לוקה בחסר של חברות הייצוא •

.לפתוח חברות ייצוא נוספות על מנת לצמצם בהוצאות

היצואנים לקחו לעצמם נתח גדול מדי מרווחי ייצוא הפלפל בשנים –" חטא היצואנים"•

.טובות ועל ידי כך הרחיקו מהם את החקלאים

. כמו קרטונים ומשטחיםלצמצם את ההוצאות השוטפות בגלל ריבוי חברות ייצוא לא ניתן •

אם כל מגדלי הפלפל בערבה היו משתמשים באותו קרטון עם אותו לוגו היינו יכולים לבדל

.את עצמנו ולהוריד את עלות הקרטון

אריזה ושיווק גדולים , למרות שלכאורה ניתן היה לצמצם הוצאות על ידי הקמת מערכי מיון•

.בערבה לא יתנו למהלך כזה לקרותאינטרסים אישיים , ומרכזיים

יצואניםריבוי

74

אין . עצמאיכך כדאי להם יותר לייצא את תוצרתם באופן , שקשה יותר למגדליםככל •

לשיפור מחירי המכירה ומה שנותר זה להשקיע מאמצים כבודדים בצמצום כענף התארגנות

.עלויות וביניהם עמלת היצואן

היום זה מעורבב ומגדל אחד מייצא את השכן שלו ויתכן . היו חקלאים ובנפרד יצואניםבעבר •

.שמצב זה מייצר שיבושים ביכולת ההתארגנות כתוצאה מניגודי אינטרסים

אם לא צריכים להגדיל את הכמות בדונמים . ריבוי יצואנים הוא סימפטום למשהו לא טוב •

.על אחד כמה וכמה לא צריכים להגדיל את מספר היצואנים, למגדל על מנת להיות יעילים

קשיים בשיווק

75

היום , לפני שנתיים רשתות השיווק היו מוציאות מכרז שבועי עם מחירים וכמויות ידועיםעד •

הרשתות מוציאות מכרז שבועי על כמות ללא מחיר וממתינות להצעות של היצואנים לגבי

.השיטה מגבירה את התחרות באופן משמעותי בין היצואנים. המחיר

ההולנדים יודעים מה קורה , ברגע שאין שליטה על הכמויות היוצאות והשיווק מתרכז בהולנד•

הם אינם חושבים . ומעבירים את האינפורמציה מאחד לשני על מנת לנצל את המצב לטובתם

הספרדים שמשווקים . על טובת החקלאי הישראלי אלה הם פועלים למיקסום רווחים אצלם

.בצורה אחרת פודים מחירים גבוהים יותר

הקשרים , המגדל הישראלי רוצה להתקרב כמה שיותר לסיטונאי אך אין לא את הידע•

ושוק אחד או המגדלים לא יודעים למי לשלוח תוצרת . והיכולות למתן הפתרונות הדרושים

.התנהלות המביאה להורדת מחירים. את השווקים המעניינים האחריםשניים ומפספסים

ונוסע ( סלובניה)התוצרת מגיעה לנמל קופר . רוב היצואנים אינם משווקים אלה משלחים•

, משם הסחורה יכולה לחזור אותה דרך חזרה להפצה בגרמניה. למפיץ ההולנדי בהולנד

.שווייץ וצרפת, אוסטריה, איטליה

.התבססות על עונה חלשה בספרד הינה טעות שבמקרה הכללי גורם לעודף היצע•

ירידת מחירים

76

התוצרת הישראלית –להבדיל . הפלפל הספרדי יוצא מבית האריזה עם מחיר סגור•

.מסתובבת באירופה ומחפשת מחיר

.השיטה הנוכחית גורמת לעודף כוח אצל הסוחרים ההולנדיים ולירידת מחירים•

היצואנים לא עצרו את הגידול בכמויות וגם לא חפשו שווקים אלטרנטיביים לתוצרת למרות •

.שידעו לאן המצב מוביל

.הפסדנו את היתרון שהיה והיום אין העדפה לתוצרת ישראלית אלה רק המחיר מדבר•

הוכחה לכך היא שכאשר עושים . היום באופן ברור רואים שהצרכן באירופה רוכש פחות•

הקהל מודע הרבה יותר וקונים באופן . מבצעים ברשתות השיווק הכמויות אינן גדלות

.אגרסיבי

( מכל המקורות)בסיכומו של עשור ניתן להצביע על מגמה של גידול עצום בהספקה •

לחץ שלילי על , משמעות הדבר צפיפות בשוק. לאוכלוסייה שלא גדלה משמעותית בהיקפה

.המחיר

סוגיית האיכות

77

מהירות קווי . באיכות המוצר אלה אורזים את מה שנכנס" באמת"בתי האריזה אינם עוסקים •

.ואף אחד אינו זורק פלפל לפח, המיון המשוכללים מהירים מדי כדי לעקוב אחרי הפרי

תוצאות טובות הן . התוצרת מישראל מגיעה עם חוסר אחידות במיון ונוצר הרבה פחת•

.פונקציה של זנים נכונים ביחד עם בקרת איכות כמו שצריך

.דבר שמשפיע לרעה על איכות התוצרת, נכנסו מגדלים חדשים או כאלה שפחות מקצועיים•

.לא ניתן להבחין שמי שמגדל וממיין באופן איכותי מקבל תמורה גבוהה יותר•

עד לפני חמש שנים האיכות הישראלית הייתה יוצאת דופן והיום הספרדים עשו צעדים •

.ענקיים והאיכות שלהם טובה יותר מהאיכות הישראלית

. חלה ירידה במחירי התוצרת שמלחיצה את המגדלים להגדיל את הכמויות והיבולים•

רואים את זה כאשר מחזיקים מלאים והאיכות . התופעה גורמת להתפשרות לגבי האיכות

.שנים 3חשים שחיי המדף קצרים יותר מהמקובל לפני . יורדת בהשוואה לתוצרת הספרדית

סוגיית אגרסקו

78

דומיננטי שמוביל ובמקום להשלים אחד את היום אין גורם , את השוק הובילה אגרקסקו •

.השני שמים רגל אחד לשני

התרכזה כל , אחרי הנפילה. היכולת לפזר את התוצרת בכל אירופההייתה לאגרקסקו •

.דבר שמייצר צוואר בקבוק ומאפשר להולנדים לקבוע את כללי המסחר, התוצרת בהולנד

מיישרים קו עם והיצואנים האחרים היו מחירים עתידיים למגדלים הייתה מפרסמת אגרקסקו •

.מחירי אגרקסקו

אנו רואים הידרדרות ברמת האיכות כתוצאה ממחסור בבקרת לאחר התפרקות אגרקסקו •

היו גבוהים התוצרת הישראלית ההתפרקות של אגרקסקו המחירים של עד . איכות מסודרת

.דומיםמאז ההתפרקות של אגרקסקו המחירים . יותר מהתוצרת הספרדית

ישנן תלונות היום . בתקופת אגרקסקו הייתה בקרת איכות על מה שנשלח בצורה מסודרת•

.והעדר סטנדרטיזציהעל העדר בקרת איכות

סוגיית אגרסקו

79

לאחר האירוע כל חקלאי . בתחום השיווק האירוע המשפיע ביותר היה הסגירה של אגרקסקו•

.מצב שאינו פועל לטובת המגדלים, היה צריך לדאוג לעצמו

, מפתחים, הם מחדשים. עושים זאתכן הספרדים . לא לקח פיקודגוף אף לאחר התפרקות •

.ונהיו למוביליםמשפרים איכות המוצר ואיכות האריזה

אפוקליפסה עכשיו

80

מדינות אחרות . התחושה היא שאנחנו הולכים לאבד את הענף כמו שקרה בענף הפרחים•

.נכנסות לענף במבנה הוצאות תחרותי מאוד ועם עלויות עבודה נמוכות

החולשה של ישראל היא החוזקה של ספרד ואם לא ננקוט בצעדים מתקנים הספרדים יגדילו •

.את חלקם וייקחו את כל השוק

כבר היו ענפי . חייבים להתאחד לעשות מהלך ממוקד בתחום השיווק אחרת לא יהיה ענף•

.חקלאות מפוארים שנעלמו ואם לא יתארגנו גם הפלפל ייפול

:עיקרי תובנות הראיונות

81

:השפעת ריבוי היצואנים

יצואנים משפיע לרעה על כי ריבוי כל המרואיינים ציינו , (שהינו יצואן)מרואיין אחד מלבד •

.הענף

: משרד החקלאות הגיעה למסקנה דומה, כלכלה ואסטרטגיה, יש לציין שהחטיבה למחקר•

בראייה כוללת של השוק נראה כי ריבוי יצואנים מקשה על התמודדותנו בשוק רווי ועלול "

".להמשיך ולפגוע ברווחיות הענף

.ההערות בנושא ריבוי יצואנים מצביעות באופן חד על העדר גורם מוביל בענף•

:השפעת המשבר הכלכלי העולמי

האווירה בשוק באופן כללי אינה כזו . המשבר העולמי משפיע לרעה על ענפי היצוא החקלאי•

. עדיף מהשכנים, שמעודדת יבוא תוצרת מחוץ לגבולות אירופה ואם כן

.מגמה שחוסמת יבוא ממדינות מחוץ לגוש היורו והשטרלינג, ח העיקריים ירדו"שערי המט•

.גם בשוק הרוסי חלה הרעה בשערי מטבע עקב פיחות הרובל לעומת הדולר•

דבר שאינו מאפשר גידול בכמויות ומלחיץ את , הצרכן האירופאי באופן מודע רוכש פחות•

.המחיר כלפי מטה

:עיקרי תובנות הראיונות

82

:עודף כושר ייצור

כל היצרנים באירופה ובמדינות המייצאות לאירופה שיפרו את היבולים שלהם ומספקים יותר •

:י ממשרד החקלאות"השערה זו נתמכת ע. תוצרת לאוכלוסייה שלא גדלה בהתאם

( מכל המקורות)בסיכומו של עשור ניתן להצביע על מגמה של גידול עצום בהספקה "•

לחץ שלילי על , משמעות הדבר צפיפות בשוק. לאוכלוסייה שלא גדלה משמעותית בהיקפה

".המחיר

:העדר הפצת מידע

ענפי צומח אחרים מקיימים באופן קבוע . רוב המרואיינים ציינו שיש מחסור במידע אמין•

נראה שעם התארגנות מתאימה ניתן . שולחן מגדלים ומעבירים אינפורמציה באופן שוטף

.מלאים ומחירים באופן שוטף, יהיה להפיץ מידע בנושא כמויות משווקות

הוחלט בעונה הקודמת , כתוצאה מדיונים שהתקיימו בשולחן הגזר, למרות השוני בין הענפים•

. יש לציין שההחלטה כובדה. שבועות 3על עצירת השיווק לרוסיה במשך

:עיקרי תובנות הראיונות

83

:איכות התוצרת

.יש השערה שזנים מסוימים מייצרים בעיות איכות שגורמות לירידת מחיר -זנים •

.על הענף לבדוק נושא זה לעומק•

המבנה הארגוני הקיים אינו מסוגל לעקוף או לעודד -העדר סטנדרטיזציה ובקרת איכות •

.כללים ברורים של סטנדרטיזציה במיון ובקרת איכות

מחירים נמוכים מיצרים מעגל הרסני של ניסיון לפצות על מחיר נמוך על ידי גידול בכמויות •

.והתפשרות על איכות

:הפחתת עלויות הגידול

רוב המרואיינים . לפי נתוני משרד החקלאות חלה הרעה במדד התשומות בחקלאות•

ההנחה היא . התייחסו לנושא והביעו רצון להקים גוף שיטפל ברכש תשומות באופן משותף

.שגוף כזה יוכל לרכז כוח קנייה גדול ולהביא לירידת מחירים

מספר מרואיינים הביעו עניין בללכת שלב אחד קדימה ולהקים קואופרטיב שיטפל גם •

.ברכישת תשומות וגם בשיווק משותף של תוצרת

:עיקרי תובנות הראיונות

84

עלות הגידול בספרד נמוכה באופן משמעותי מעלות הגידול , גורמים שוניםמשני כפי שנמסר •

הענף חייב לתת את הדעת לגבי הצעדים הדרושים להפחתת עלויות הגידול באופן . בארץ

. משמעותי

איכות המגדל

קיימת קבוצה מכובדת של מגדלים מצטיינים . טון לדונם 6.5הממוצע בערבה הינו היבול •

קיימת קבוצה לא מבוטלת של מגדלים , אזי. טון לדונם 10אשר משיגים יבולים קבועים של

.שאינם מגיעים ליבולים המאפשרים קיום לאורך זמן

יתכן שלחלק . יתכן שחלק מקבוצה זו יוכל לשפר את התוצאות על ידי שימוש נבון בהדרכה•

.אחר מהקבוצה לא יהיה מנוס אלה להיפרד מהענף

שיווק

לא אחר אף .שיווק עושה אינו ואיש ,מכירות עושים שכולם היא יצואנים ריבוי של תוצאה•

.הבא למוצר מוביל

.יותר טוב הסיכונים את ומפזר נוספות אפשרויות פותח היתה נוספים שיווק ערוצי בניית•

הפצה מנגנוני לבניית שווקים של מצומצם במספר התרכזות של ממצב השיווק מדיניות שינוי•

.ביבשת התוצרת לפיזור איכות ובקרת ולוגיסטיקה

תובנות85

.איכות הפלפל הישראלי טובה יותר מהספרדי והוא מועדף עליו

.לא נמצאו נתונים המוכיחים ירידה באיכות הפלפל הישראלי

.גם המחיר הספרדי התיישר לפיו –אגרסקו שימשה כמכתיבת מחיר בשוק האירופאי

לעומת , במצב הנוכחי התוצרת הישראלית מגיעה לסוחרים ההולנדים הקובעים את המחיר .הקופארטיב הספרדי שלא מוציא סחורה לפני שיש לה מחיר

משפיע על ירידת מחירים –נוצר מצב שמשווק התוצרת הפחות מועדפת מכתיב את המחיר .של הפלפל הישראלי והספרדי

הישראלי ומחיר ה CIFישנו פער בין מחיר ה . המחירים במגמת עלייה, צמיחה בשוק הרוסיCIF אותו גובים היצואנים האירופיים.

רשימת מרואיינים86

שחר יהודה •

אלעזר פוכטוונגר •

ערן בראון•

אלברט שונר •

אביתר איתיאל•

יורם צביאלי•

רועי גלילי•

מוטי ארנון•

עדו שחם •

נונה ארליך •

יוני אלקינד. פרופ•

רמי גולן•

שלמה אורן•

יחיהיפתח •

צורמאיר •

. שיווק והפצה של תוצרת חקלאית ברחבי אירופה - קמלינגאריק •

. גרמניה, שיווק והפצה –אדית שלו •

מכון וולקני –פרופסור אלי פליק •

הולנד, לשכת בקרת איכות –ין קרומבך 'ג•

נספחות המסחרית של ישראל בהולנדה –אנה לי סיטוטאל •

כתבת יורופרש במוסקבה –נטליה במטובה •

.צבי אלוני, אורי צוק בר, ציפי פרידקין: משרד החקלאות•

מגדלי ערבה –איציק ויזנברג •

גרין ערבה –ברק תמיר •

אורקה -חזי בן עזיז •

חישתילל "מנכ –עמית דגן •

זרעים גדרהל "עשת מנכאמנון •

זרעים גדרהפרכטמן אמיר •

נעמוד לרשותכם

תודה

87

,Bet Hillel 7, Tel Aviv 67017, אביב-תל, 7הלל בית

E-mail:zenovar@zenovar.com Tel: 03-5719693 Fax: 07-37407211

Web-site: www.zenovar.com