סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייה

72
מהתרומה של יהודי רומניה לציונות מהתרומה של יהודי רומניה לציונות לזכר הורי היקרים, לזכר הורי היקרים, דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה, דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה, שהאמינו תמיד שהאמינו תמיד ש "שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות" ש "שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות" יהודית שורק יהודית שורק כהן, נין להורי, הנכד של אחותי צביקה עיצוב: טובה כהן נכדי עידו כהן, בן של בתי גילת עריכה לשונית:

Upload: bondy-stenzler

Post on 19-Jul-2015

142 views

Category:

Education


6 download

TRANSCRIPT

מהתרומה של יהודי רומניה לציונותמהתרומה של יהודי רומניה לציונותלזכר הורי היקרים,לזכר הורי היקרים,

דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה, דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה, שהאמינו תמיד שהאמינו תמיד

ש "שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות" ש "שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"יהודית שורקיהודית שורק

עיצוב: צביקה כהן, נין להורי, הנכד של אחותי טובה כהן

עריכה לשונית: נכדי עידו כהן, בן של בתי גילת

1947ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף

בפרק זה ברצוני להעלות את זכר בני משפחתי שנספובשואת יהודי רומניה

בטרנסניסטריה: סבי: שרגא-פייביש ברנדס דודי: אלקנה (קוני) ברנדס

הילדות: טוני, קלרה אווהשלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה

בפוגרום ביאסי: דודי: זיגפריד מנצר

יהי זכרם ברוך!

ערב פרוץ מלחמת-העולם, הייתה רומניה מלוכה, שבה שלט , ביטל קרול את 1938המלך קרול השני, שלטון דיקטטורי. ב

המפלגות הקיימות והקים ממשלה אנטישמית עם אוריינטציה פשיסטית.

לרומניה היו אז בעיות רבות.אי-יציבות פנימית, בעיות בתחום הכלכלי, ומיוחדות ביותר היו

בעיות יחסיה עם המדינות השכנות: בריה"מ, הונגריה ובולגריה, בגלל סכסוכי שטחים.

רומניה, אכן, נאלצה לוותר על שטחים שסופחו אליה בתום מלחמת-העולם הראשונה.

נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים, שנטו לכיוון גרמניה הנאצית.

בלחצו של אנטונסקו, ובשל דעת הקהל, הכריז המלך קרול השני ויתור על המלוכה, לטובת בנו מיכאי.1940בספטמבר

2/17/15 4

מפת רומניה בימי המלחמה

] ומגדה לופסקו1940 - 1930קרול השני [מלך רומניה

ושלט ,1921 באוקטובר 25 נולד ב־מיכאיברומניה פעמיים.

בפעם הראשונה, הוכתר אחרי מות סבו המלך - משום 1927 ביולי 20פרדיננד הראשון ב־

שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי קודם לכן. הוא , כשהודח ע"י אביו. 1930 ביוני 8שלט עד

בספטמבר 6בפעם השנייה, שב לכס המלכות ב־, במקום אביו שויתר על הכס בפעם 1940

, כאשר 1947 בדצמבר 30השנייה. שלט עד נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר

הקומוניסטי שתפס את השלטון.

היה שליט רומניה בתקופת מלחמת-העולם יון אנטונסקוהשנייה. הוא היה בעל ברית חשוב של היטלר, והאחראי גם

לגירושם של יהודי בסרביה, בוקובינה וצפון-רומניה לטרנסניסטריה.

.1946 ביוני 1אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־סעיפי האישום בהם נאשם: פשעי מלחמה, פשעים נגד השלום, פשעים נגד האנושות, אישומים בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית, אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה, הגליית היהודים לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה

ובשטחים הכבושים על ידה.

אנטונסקו והיטלר

בתקופת שלטונו של אנטונסקו, נחקקו חוקים רבים נגד היהודים:

לפי הוראות ממשלת אנטונסקו, נקבעו אזורים בהם נאסרו מגורים של יהודים.

בפרוץ המלחמה בברה"מ סולקו בפקודת הממשלה יהודים שהתגוררו 40000 כבכפרים ובעיירות מבתיהם.

רכושם הוחרם, חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים אחרות – לרוב, לעיר הגדולה

שבאזור הקרוב.היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר

יותר בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן).הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י

השלטונות, דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה, כולל בתי-כנסת.

בין החוקים הנוספים שנחקקו:הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים, בכלל זה קרקעות ,יערות, מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים,

הפקעת ספינות שיט, הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור (שחייב את היהודים

בעבודת כפייה), הוצא צו לסגירת כל בתי הקפה היהודיים

הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים

נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים

הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים: טבח ביהודי גאלאץ, פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט, ופוגרום ביאסי

ובמהלכו, לפי 1940 ביולי 1נערכו ביום דורוהוי פרעות יהודים ועשרות נפצעו. 53דו"ח רומני רשמי, נרצחו כ

. 200 ל-165לדברי יהודי המקום, מספר הנרצחים נע בין

גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף

125בפרעות בוקרסט נרצחו גופות נספרו וחמש 120יהודים.

לא נמצאו. במהלך הפרעות נפגעו קשה עד

בתי עסק, 1274נהרסו כליל חנויות, בתי-מלאכה ודירות של

יהודים.

)1941הפרעות ביהודי בוקרסט (החלו בינואר

הרס ושריפת בתי הכנסתהלגיונרים הציתו בתי-כנסת ורקדו סביב

הלהבות, בעודם שואגים משמחה.

מבתי-הכנסת הגדולים 14כ-והמפורסמים נשדדו, ביניהם קורל - בית

הכנסת של המלבי"ם, ובית הכנסת הספרדי הגדול.

בתי-כנסת קטנים נשדדו 13בנוסף, ונשרפו.

הסופר הרומני הידוע, קונסטנטין וירג'יל גאורגיו, ציין בספרו "זכרונות" )Memorii, Ed. Gramar 1999, pag. 523-524:(

"באולם העצום של בית המטבחיים, שם תולים את הפרות על אנקולים לשם ביתוק, היו תלויות גופות של אנשים ערומים. על כמה גופות נרשמה המילה

"כשר". אלה היו גופות של יהודים... נשמתי הזדהמה. התביישתי מעצמי. בושתי על היותי רומני, כמו הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"

)1941הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני

בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים, יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות. הרוגים. 14,850מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של

"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ

אשר סומרו וכיסו את החלונות. כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו לנשום. הרכבת יצאה

עם שחר לפודולויאה"מתוך הספר "קאפוט" (ק. מאלפרטה- עיתונאי איטלקי)

חוקר השואה, פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי:

פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה ובתולדות השואה בכלל. היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני

ביהודי בסרביה ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים, שהונחו בהוראות ישירות של הדיקטטור יון אנטונסקו... לאמיתו של דבר

יש מקום, כך ניתן להתרשם, למסקנה שהפוגרום של יאסי, שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים בפלישתם לברית המועצות,

. הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה

פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי

ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל. הרוע עבד ידנית, תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון

שהתבטאה בריסוק , להרוג. נרשמה אז התפרצות המונית של שנאהראשים, עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם הניגר. הפרעות לוו

בשוד, אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן . המין האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית

כותב ז'אן אנצ'ל:

אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה, הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם

המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה, המלך, שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה והביא

לפתיחת רכבות המוות ביאסי, ולהגשת סיוע לניצולים.

הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ.

הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל, גם הודות להתערבותה של אם המלך הרומני. המלכה

אלנה וגורמים נוספים לחצו על השלטון הרומני לא להיענות לדרישות הנאצים, ובכך הצילו את

חיי היהודים

טרנסניסטריה

טרנסניסטריה 40,000יחידה פוליטית שיצרו הנאצים. אזור המשתרע על-פני כ-

קילומטרים רבועים, בפינה הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של ועד מרס 1941אוקראינה. התקיימה במשך כשנתיים וחצי, מאוגוסט

, אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו. יצירת טרנסניסטריה - 1944 ייצגה את שאיפת - שם שטבע היטלר שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר"

הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון-טרנסילבניה ודרום-דוברוג'יה,שעברו לידי הונגריה ובולגריה.

.1942, ונמשכו לסירוגין עד סתיו 1941 בספטמבר 15הגירושים החלו ב- . 150,000 בכ- נראה שהמספר הכולל של המגורשים הסתכם

המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה, בוקובינה וממחוז דורוהוי.

יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה100.000עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ

המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות, ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור". יותר ממחצית מהמגורשים נספו.

היה הקשה ביותר, ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב, בקור, בטיפוס 1941/42 חורףהבהרות ובדיזנטריה.

יהודים נספו בטרנסניסטריה .90,000 כ-

החיים בטרנסניסטריה

רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים, באורוות וברפתות.

15כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר, נאלצו איש לחלוק חדר אחד. ברוב המקומות לא 18עד

היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי לחיטוי בסיסי או מים

נקיים. שיעור התמותה היה גבוה ביותר, במיוחד , שבו מתו כ- 1941/2במהלך החורף הראשון,

אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס 50-30רבים הסתובבו שהשתוללה בגטאות ובמחנות.

בסחבות או בעיתונים, שכן ערומים. ילדים כוסונאלצו למכור את בגדיהם תמורת מזון. גופות היו

מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה, או לחלופין, נערמו לצד החיים בדירים.

ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה

בעיר רדאוץ בדרום-בוקובינה, 1929 נולד ב-אביגדור אריכארומניה. גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז).

, הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו, גורש 12, בגיל 1941באוקטובר האב נפטר אחרי מכות קשות 1942לחבל טרנסניסטריה. בחורף

שקיבל מז'נדרמים רומנים. אחרי ניסיון בני-המשפחה לברוח, נתפסו בעיר "מוגילאו", והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה. על מחברת

שקיבל מחייל, צייר שורה של תמונות שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה: הוצאות להורג, גופות מושלכות לבור משותף,

ניצל 1943קאפו מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'. בדצמבר על-ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום, לשם פינויים, בסיוע הצלב האדום,

, בעזרת עליית הנוער, 1944 במרץ 6 ילדים יהודים. ב-1400של התאפשר לו להגר, בזהות בדויה, לארץ ישראל .

הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה

העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות •הכלכליות הניכרות וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות

הצלה בטרנסניסטריה.שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה: חוסר •

הסדר הכללי ששרר בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים, מצד אחד, והשימוש הנורמטיבי

בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים, מצד אחר. גורמים אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור

טרנסניסטריה. (שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים, ולא יותר 1942מאביב •

משישה חודשים לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה. אף שהגיע באיחור ולא היה

מספיק, הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים..אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה•

למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה [ביניהם ָגַר,אָגא, שניהל את מבצע ההצלה הזה, וכן יצחק ארצי, ,אָש דֶרד פ

לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה סמל] והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה.

ילדים לקרונות-1909 הועלו 1944 בחודש מרס רכבת והוסעו חזרה לרומניה.

הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי-יתומים בערים שונות. חלקם אומצו על-ידי משפחות יהודיות, שניסו להחזיר להם צלם אנוש, אהבה ודאגה הורית ולשקם במעט

את ילדותם, שנגזלה מהם. אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף

בתהליך הצלתם: להעלות אותם לארץ-ישראל. בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה, ואכן, בשנים

הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ. 1944-1945

יצחק ארצי

יתומי טרנסניסטריה- הצלת הילדים והעלתם ארצה

בעיר 1910 נולד ב-אלכסנדר יהודה שפרן,. היה 2006בקאו (רומניה) ונפטר ביולי

תיאולוג והוגה דעות, כיהן כרב הראשי של . 1948-1940קהילת יהודי רומניה בשנים

במלחמת-העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה, לצדו של העורך-דין ד"ר וילהלם פילדרמן.

הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע, על מנת להתערב לטובת עמו.

התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה 1941בשנת האורתודוקסית הרומנית, תרמה לבטל את החלטתו של

. זמן קצר לאחר מכן, הטלאי הצהובאנטונסקו לענידת כשכל הארגונים היהודים הוצאו מחוץ לחוק, הרב שפרן

ומנהיגים יהודים אחרים הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך מסגרות "המרכז היהודי" –

ארגון הבובה שהקימו השלטונות. אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי,

והגירושים והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון-בוקובינה ובסרביה, הרב שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו-כן, עם המלכה האם של רומניה, אלנה, ועם כמה מראשי הכנסייה המקומית, על-מנת לשכנע את

המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו. בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה,

המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים המגורשים בהחזרתם לשטח רומניה.טרנסניסטריהועזרה לניצולים מ

.)Wilhelm Filderman ;1882-1963 (וילהלם פילדרמן

,י מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואה חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם

בן כיתתו של אנטונסקו, גורש בהוראתו לטרנסניסטריה.

ביוני 13דבר,1943

נכתב על ידי יצחק ארצי

סיוע ליהודי פולין

הנמלטים

הצלת פליטים יהודים

גם בזמן מלחמת-העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער. הם •שמרו על קשר עם משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה,

כך, היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה. חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה -

סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין, והבריחו אותם לבוקרסט. והמסע 1944עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס •

להשמדת היהודים בה, התארגנו חברי תה"נ ברומניה, בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית, לנסות ולהציל יהודים

ובמקומות ) Arad (וארד) Turda (מהונגריה. בעיירות טורדהאחרים לאורך הגבול עם הונגריה, הוקמה רשת הצלה

והברחת פליטים וחלוצים לרומניה, והעברתם בסתר .לבוקרשט. הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים

קהילת טורדה, תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה

קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית, מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר להונגריה. לאחר כיבוש הונגריה על ידי

, הפכה לתחנת הצלה לפליטים יהודים. 1944הגרמנים במרס בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין פעילי התנועה הציונית החלוצית, אשר היו

יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת מוות בצד הצפוני של הגבול. נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים, אך במרוצת

הזמן הגיעו המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים, ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים. הברחת הפליטים לטורדה,

הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה, ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים, שפעלה ללא דופי. התחנה הצליחה להעביר ולהציל

פליטים יהודים מהונגריה, סלובקיה ופולין.1500

ההעפלה רומניה- מקום היציאה העיקרי של אוניות המעפילים.

ההעפלה

עם סגירתם של נמלי איטליה, יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי-לגאלית, נעשתה רומניה למקום •היציאה העיקרי של אוניות המעפילים. את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי, שנפגש פעמיים עם

בלונדון, ובפעם השנייה - באוקטובר של 1938ראש ממשלת רומניה - בפעם ראשונה בקיץ אותה שנה בבוקרשט. השניים הגיעו להסכם לפיו תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים

בלתי לגאליים, שיכללו יהודים מרומניה.

המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר - נציב בית"ר ברומניה, שבתאי • ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח 1938גוטנמכר-נדיב ואחרים. ואמנם בסוף

אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת, מבלי להיזקק להליכים הפורמליים המקובלים. המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה, ובנמל הרומני סולינה היו

מועברים לספינה גדולה שהביאה אותם לארץ-ישראל. אחרים הגיעו דרך היבשה, באמצעות הרכבת, ויצאו את רומניה דרך נמל קונסטנצה.

• 12801 ספינות -22 בספטמבר, הפליגו מרומניה 1, עד תחילת המלחמה ב-1939 ו-1938בשנים •

יהודים.יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם ומשם ניסו להגיע לארץ-ישראל.• חלוצים מפולין. 750, לפי בקשת הבריטים, עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה 1939ב•

השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה: החלוצים שוחררו, עלו על הטייגר-היל, והגיעו לתל אביב.

•.

ספינות המעפילים בימי מלחמת-העולם השנייה

בסדר כרונולוגי

הספינה סטרומה

סטרומה

30.04.1942יום חמישי,

סיפורו בתקופה מאוחרת יותר, ואני בדרכי לנמל, אל 1941שמי הוא דוד סטוליאר. אני יהודי, יליד רומניה. השנה היא סוף •

. לאחר שהמצב ברומניה האונייה "סטרומה", אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמההחל להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר, החלה שנאת-היהודים להפוך כאן ממשית ומאיימת. הוטלו עלינו עבודות קשות, ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה.

כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר, כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה, אך •לבסוף . היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה

נפש: גברים, נשים וילדים.769יצאנו המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה, המנוע שהותקן בה היה שבר-כלי, •

ציודה היה מיושן, וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו. הגברים שבינינו נאלצו .לוותר על חלקם הדל ולתת אותו לנשים, לילדים ולמבוגרים שבינינו

ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ-ישראל. אף-•על-פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא-ההריגה, הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם.

אף השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה. הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים, כשאנו נגררים ע"י •

ספינה תורכית. הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים, ושוקעת אט אט אל המצולות. כולנו היינו מפוחדים, בן-דודי יעקוב החל להתפלל, ואני אחריו.

27/2/1942

ויטורול

יצאה מרומניה האנייה 'ויטורול' [העתיד] , כשעל סיפונה 1942 בספטמבר 28ב-

מעפילים. אורגנה ע"י חברת נסיעות 120פרטית, כשהמעפילים שילמו סכומי עתק.תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע לפעול, ומים החלו לחדור לתוך האונייה.

נסחפה אל החוף המערבי של הבוספורוס, נתקלה בסלעים והחלה

לטבוע. רוב המעפילים ניצלו, שניים נספו.

הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם למחנה המעצר בקפריסין.

, 1944 באוגוסט 4 ל-3בלילה שבין יצאו מקונסטנצה הספינות: מפקורה, בילבול ומורינה.

הספינה מפקורה, שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים, הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח.

במפקורה היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן, יליד קיטוב [פולין], שמצא מקלט בצרנוביץ. למזלו,

המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה.ואילו הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ), סידר

להוריו עלייה ארצה במפקורה והם מצאו את סופם שם.

5 נוסעים שלא טבעו, נקטלו ביריות מקלעים ורק . Bülbul מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה 6נוסעים ו-

המפקורה

הצנחנים ילידי רומניה

הצנחנים

רבים מחברי ההגנה התנדבו להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופהכדי לסייע שם ליהודים.

10 נבדקו מאות מחברי ההגנה כמועמדים לתפקיד. רק 1942-1944בשנים עברו את ההכשרה, אומנו והוכנו לפעולה מבצעית.

המועמדים לתפקיד היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו, אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח-החיים

וכמו-כן, היו להם בעבר קשרים עם גורמים יהודים מקומיים.השליחים עברו אימונים ממושכים בנושאי קשר, טופוגרפיה, חבלה, הפעלת כלי נשק,

וכן ניתנה להם הדרכה רעיונית ומדינית. עברו קורסים של הכנה מטעם ההגנה, למדו לצנוח.

מבחינת הבריטים, נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות, כמו-כן: לעזור לפרטיזנים, ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו.

מבין כל הצנחנים נפלו בשבי, מהם שבעה הוצאו להורג: 13אנצו סירני, חנה סנש, חביבה רייק, רפאל רייס, אבא ברדיצ'ב, צבי בן יעקב, ופרץ גולדשטיין]

"הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה

למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי, כולם דוברי רומנית.• Dov() יליד גאלאץ, דב הרריAba Bardicev הצנחנים לרומניה היו: אבא ברדיצב (•

Berger) יצחק בן אפרים ,(Menu Moscovici יליד פיאטרה ניאמץ, אריה פיכמן ()Arie Fichtman) אריה גוקובסקי ,(Leova Gukovschi ,יליד יעדעניץ בבסרביה (

) Mielu Kanner) יליד אקרמן בבסרביה, אוריאל קנר (Baruh Kaminברוך קמין () יליד פלוישט [ריקו הוא אבי Ricu Lupescuיליד פלוישט, ריקו לופסקו (

Joshua() ושייקה דןItzhac Macarescuהספורטאי דב לופי], יצחק מקרסקו, (Trachtenberg.יליד ליפקני בבסרביה (

•גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה: יונה רוזן, נולד בקלוז, •

- נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגריהשפעלו ביואל פלגי ופרץ גולדשטייןהונגרית.

•בסך-הכל שלושה-עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה", וצנחנית אחת, שרה ברוורמן, •

ילידת בוטושאן.

בנו

בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב:

, תבכו אל בקשה לכולכם. מבכים האומלל את

בחלקי נפל כי מאושר אני , , לגולה ועזרתו עידודו דברו להביא הישוב בחיר .להיות

על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"

פרץ גולדשטיין עלה ארצה, התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר יותר להקים את קיבוץ מעגן. צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה, עבר להונגריה, אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד, ביולי

, ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו. נשלח למחנה 1944ריכוז.

נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת. יואל הצליח להימלט ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז, ועקבותיו אבדו.

אסון מעגן הוכתה ישראל כולה בתדהמה - 29.7.1954ביום

איש ונפצעו 17אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת, שבו נהרגו , כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס גילוי 25יותר מ-

אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה הריכוז צנחנים שהיו יחד עמו בשליחות 4אורניינבורג. בין ההרוגים היו

ההצלה וחזרו בשלום, והם: סגן-אלוף דב הררי (ברגר), אריה אורני (פיכמן), אריה אחישר (גוקובסקי), ושלום פינצי. בנוסף לכך, נספה

גם בנו היחיד של אנצו סרני, וכן קצין הצנחנים ומדריך הצניחה הוותיק שמחה לוי.

שרה ברוורמן, ממייסדות חיל-הנשים בצה"ל, הלכה .2013לעולמה בשנת

שרה (סוריקה), מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת-העולם השנייה,

.נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר, בגליל העליון במותה, לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה 94ברוורמן, בת

1918ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל-הנשים. היא נולדה בשנת בבוטושני שברומניה, ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית.

נכנסתי לתנועת השומר הצעיר", היא סיפרה בעבר 9"בגיל היא נבחרה לעלות לארץ מטעם 1938בראיון לגלי צה“ל", ב-

.התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות

סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים: קורס נשק, קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות. "אנחנו היינו אנשים צנועים", היא תיארה את התקופה, "לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק

.“. יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות. הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות62משואה ביום העצמאות ה- "צנחני היישוב". הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד, כיוון 37כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל-

שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי, נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות. "ביליתי את הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים. עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים. חיינו

לעומת עם פרטיזנים ביערות, העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים. הבאנו להם גם כסף ואוכל..הפרטיזנים, אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים", היא תיארה

לאחר קום המדינה, בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי, הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל.

שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה. היה חבר קבוץ ניר-עם.

התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים ברומניה, על-מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים

שמטוסם הופל במדינה. לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ. במהלך המלחמה עסקו שייקה דן ויצחק בן

אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ, ועם סיומה, הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים.

"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח, ואני אז •בבוקרשט וחיי תלויים על חוט השערה, אני עסקתי בהפלגת

ספינות. זו סדרה שלמה: קזבק, בולבול, מורינה, ... מריצה א', מריצה ב', עוד לא היו שמות עבריים, וכולם הפליגו".

האיש היה לאגדה. פעל בבוקרסט, בסופיה, היה בשליחויות בוינה, בפאריס, בבלגרד ובוושינגטון

מספרים שגולדה אמרה: "כל עוד נותר יהודי אחד בגולה, לא תוכל לערוך תכנית 'חיים שכאלה' על שייקה דן".

"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה. גם אם נחלק את כל האשראי בצדק מירבי, הרי בלעדיך, בלי

מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים שנה רצופות, מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת [שמעון

פרס בהיותו ראש ממשלה]

עולים ארצה יהודי רומניה מפליגים גם דרך חופי הארצות השכנות.

יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה, ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו, על-שם 1946בהמנהיג הציוני, מעוזרי הרצל.

"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה. בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]

במאי התגלתה על-ידי הבריטים.13הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה. ב-הבריטים קראו למעפילים לחזור, המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית:

פליטים הנוסעים לארץ ישראל. אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה 1800"אנחנו עליכם"

, ילידת תהילה עופרהעורכת והעיתונאית רומניה, והצייר שמוליק כץ, יליד הונגריה, הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה להשכיר"

, 'כנסת ישראל'ו"חסמבה". הגיעו ארצה באוניה וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות

הפלגתה של אוניית המעפילים.

3845 כשעל סיפונה 1946הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר גברים, נשים, נוער וטף, רובם ככולם משארית הפליטה, שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים. רובם היו מקרב יהודי רומניה

ומקצתם מהונגריה. רבים מהמעפילים היו בני-נוער, חברי תנועות הנוער הציוניות.

הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי, המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה. המעפילים

הועברו למחנה המעצר בקפריסין.

13/12/46דבר,

במחנות קפריסין

מנמל בורגס שבבולגריה 1947 בספטמבר 26 יצאה ב-"מדינת היהודים"הספינה מעפילים. כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי. 2664כשעל סיפונה

מייל מחופי ת"א השתלטו 5 באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן סביבה. 2ב-הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה. המעפילים גורשו לקפריסין.

הפאנים " (ובשמה העברי – פאן יורקשתי ספינות מעפילים גדולות: "

"), עצמאות" (בשמה העברי – "פאן קרסנט") ו"קיבוץ גלויות" 15,000 כשעליהן מעל 1947יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר

מיהודי רומניה, ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין.

, "דבר" 1947אוק' 1

. "דבר", עמוד ראשון 1947 דצמ' 30