יהודה הראל

להפריט

מבט מחצר הקיבו�, פרדה מהמאה העשרי

יהודה הראל

להפריט

מבט מחצר הקיבו�, פרדה מהמאה העשרי�

A

ירושלי�•כרמל

Yehudah Harel

Privatization

עריכת לשו�

חוריאיר ב�

.הספר יוצא לאור בחסות ובסיוע המכו� לחקר הגול�

6�081�540�965�978 ב"מסת

הוצאת כרמל ©

91430 ירושלי�,43092ד "ת

6511650�02פקס ; 6540578�02' טל

www.carmelph.co.il: אינטרנטbooks@carmelph.co.il: ל"דוא

2010 / ע"תש

Printed in Israel

תוכ� הענייני�

7ראשית דבר

הפרטת התכנו: שער ראשו

13אוטופיות –פרק א

20תכנו ערי� –פרק ב

20גול� מרו�

27בנייה סוציאל יסטית

34ארכיטקטורה מודרנית

37נפילת החומה

42 כלכלה מתוכננת –פרק ג

42כלכלה ומדינה

44תכנו� כלכלי בגרמניה

56דה מא � והפל ניסטי�

58 ברית המוע צות–יטית תכנו� כלכלי ברוסיה הסובי

74" קפיצה גדול ה קדימה"

75תכנו� כלכלי בבריטניה

80תכנו� כלכלי ואידיאולוגיה כלכלית בקיב ו#

94האידיאולוגי ה כרע ש

99ות קציבי רווחה " חלוקה מחדש"

104התכנו� הכלכ לי והטוטליטריות

106 תרבות מתוכננת –פרק ד

106 ה צרפתית תרבות מתוכננת במה פכה

109תרבות מתוכננת בגר מניה ה נאצית

112תרבות מתוכננת בברי ת המו עצות

120ישראל ובק יבוצי� תרבות מתוכננת באר #

134 תכנו הטבע –פרק ה

143תכנו המדע –פרק ו

148 המתכנ העליו –פרק ז

152הפרטת התכנו –פרק ח

152האבול וציה ה ביולוגי ת

156סדר ס פונטני

165כלכלת שוק

177מסוציאליז� לקפיטליז�

180אכזבה

שיתו$ ושוויו, חירות: שער שני

185חירות ושיתו$ –פרק א

185קולקטיביז� ו אינדיבידואליז� , חירות

193הקיבו # כארג ו� טוטליטרי

194האמנה החברתית

197אורגניז �

201הקולק טיב האורגני

208הקולק טיב לא עובד

215שקיעת הקולק טיביז� ונפיל ת הקיב ו#

225המדינה –פרק ב

225מדינת הלאו� כס*(ר קולקטיב

231המדינה הפ ש יסטית

233הלאומנות ה ג רמנית מביסמרק עד היטלר

243הסוצי אליז� והמדינה

246הגלוב ליזציה

250 קולקטיביז� ומוסר –פרק ג

260שוויו –רק ד פ

260מהות השוויו �

265דמיו� וחלוקת עבוד ה , שוויו�

270שוויו� וחינו+

273הקנאה

278שוויו� הזדמנויות

282הפרטה : סו$ דבר

289פתולוגיה של קיצוניות / ה "א

ראשית דבר

אי� בספ ר הערות שוליי� מלומדות וג� לא . לא כת בתי מחקר מדעיוהעקו מות ה � " המדעיטהאפרא", הערות השוליי�". עיאפראט מד"

כפי שיובה ר . הרוח והחב רה לה תחפש למדע" מדעי"השיטה של חס רת הכ יסוי ה ניצבת מאחורי תאיני שות - לה תיימרו, בהמש+

מדע "ו" מדע ההיסטוריה", "מדעי הרוח", "מדעי החברה: "הביטויי� ".הכלכלה

רוב� עמוסי , ח והחברהאחרי שקרא תי דוקטורטי� רבי� במדעי הרו, טבלאות ועקומות ודלי� מאוד בחשיבה מקורית, הערות שוליי�

החלטתי של א להט ריד את הקור א בה ע רות שו ליי� ובאפרא טי� מכל .הסוגי�

אני חייב להוד ות שר ק מיעוט זעיר מהרעיונות ה מובאי� בספ ר ה� רק א ת . רוב � שא ו בי� מ עשרות רבות של ספ רי� ומאמרי�. מקוריי�

: ו כבר א מר פב לו פיק סו. ר� של ה עיקריי� שב ה� ציינתי ב ש�מקו ".אמני� ג דולי� גונבי� , אמני� טובי� מעת יקי�"

אני . הקורא רשאי להאמי� לפרטי� ולע ובדות ורשאי ג� לא להאמי� .משוכנע באמי תות� ש ל העוב דות הכ תובות ומבחינתי זה מספיק

� למא ה הכול תיע וד של מסע א ישי מהמאה ה עשריהספר הוא ב ס+ .העשרי� ואח ת

אלו ה � שבר וניסיו� . אישי של ש בר וניסיו� ש יקו�ד כתבתי תיעוורק הק ורא יחליט באיזו מידה ה� , לחלוטי��שיקו� סובייקטיביי

ג� או תו ואו לי אפי לו את התקו פה ש ב י� , לפ חות ב מקצת, מייצגי� .שתי ה מאות

הקיבו # "ספר בש� " כתר" פרסמתי בהוצאת 1993בראשית , ובו סיכמתי ניסיו� של ת שע שנ י� להב י� את המשבר הקיו מי, "החדש

להציע וג� להוביל דרכי� , הכלכלי והחברתי שהקיב ו# נמצא בוגדלתי בבית : "בהקדמה לספר כתבת י. להתא מתו לסביבה המשתנה

קיב לתי א ת ה סו ציאליז� , ארי ה הר א ל, מהבית ומאב א. סוציאל יסטי

טל 8 י ר פ ה

. כל להשתחרר ממנובצורה כה עמוקה עד שלעול� כבר לא או הסוצי אליז� שהפנ מתי מילדותי היה מושתת על הומניז� ואמונה

ערכי� א לו היו ספו גי � ב ביתנו . עמוקה באד � כיצור חברת י ומוס רי .חיי� ומעשהלא רק כאידיאולוגיה אלא ב עיקר כאורח

: הבית הקנה לי את הא תו ס וה א מונה של ה ס וציאליז� המ הפכני, האינ טרנציונל, ה דגל ה אדו�, חלו� על ה עול� החדש והצו דק

וההי כרות ע � כת ב יה� ש ל , האמונה ו ההז דהות ע� הני סיו� ה סובייטי .רוזה לו קסמבו רג ולני�, קרל מארקס

מהבית קיבלתי ג � את הציו נות ה אקטיביסטית והחלוצית .כאידיאולוגיה וכדר+ חיי�

ושי מור ה קיבו# ואתו ה אידיאולוגיה " תיקו�"הדר+ שהצע תי אז לאת המע רכת ". הפרדת הע ס ק מה קהילה " יסטית היי תה הסוצי אל

ואילו , לחלוטי�יתהמשקית של הקיבו # הצע תי לנה ל בדר+ קפיטליסטבחברה הקיבו צית ל שמור במלוא� על השיתו - והש וויו� ועל שא ר

פירטתי מערכת . הערכי� וה פ רקטיקה ה סו ציאליס טיי� והקיבו ציי�כלכלה למטרת של , בתו + כל קיבו#, מורכבת ומתוחכמת לקיומ�

.קהילה שוויונית ושית ופית ו מנגנו� המחבר ביניה� , רווח

, גול�קיבו # מרו�, את ה שיטה המקורית ייש מנו ב קיבו# שלי שהקמתי לצו ר+ #ובקיבו צי� נו ספי� באמצע ות חב רת ה ת כנו� וה ייעו

.זה

הרווחה הכל כלית . גול� מהמשברהשיטה החדשה חילצה את מרו� הצריכה השו ויונית הביאו לתחושת והגדל ת אפ שרות הבחירה של

ואנ י הרג שתי ש עלה ב ידי למצוא א ת , סיפוק בקרב חברי הקיבו # .הנוסחה לשג שוגו ה מחודש של ה קיבו#

–תו+ שנ י� ספו רות הסתמ� שיותר ויותר קיבוצי � וחברי קיבוצי� אינ� רואי� את ה שינוי –גול� ביניה� ג� מרבית חברי קיבו# מ רו�

התבר ר . דר+ לשינוי קיצוני הרבה יותראלא כת חנה ב, כמספיקהשירותי� המשות פי� , שהצריכה ה משותפ ת בז בזנית ולוחצת

, השכ ר הש ווה ה וא ב בחינת עונ ש למצליחי�, יעילי�בלתיואילו בעבו ר , לחרוצי� ולב עלי ה יכולת והאמ ביציה, לכישרוניי�

מרבית ה קיבוצי � נע ו . הנחשלי� וחסרי המוטיבציה ה וא פר סמיעוט של . טה מהקו לקטיביז� לא ינדיבידואליז� במהירות לה פר

הה מ ד 9 ק

שהצ עתי ק וד� ל כ� וא שר , קיבוצי � שמ רניי� הנהיגו את השיטה ".מה(כה ר דיקלית"נחשבה בזמנה ל

בשירותי� ו בקהיל ה כינו , את בי טול השוויו� והשי תו- ב צריכהמשמעות ה שלב ה שני של השינוי הייתה לא ". הפרטה"בקיבוצ י�

.יטולה ש ל השי טה הק יבוצית פחות מאשר חיסולה וב

ראיית ביטו ל הקי בו# כי תרו� . בהתחל ה ניסי תי לה תנגד לשינוילקהי לה ול כלכלה היית ה בעב ורי פרדה כו אבת מאמונות , לפרט

.אידיאולוגיות ומתוכ� שמילאו את מרבית חיי

הסברת י לחברי� כי . נראה לי מוטעה" הפרטה"ג� ה ש ימוש במונח בר ת נכסי � ושיר ותי� מ רשות המדינה משמש רק הע" הפרטה"המונח

.לבעלו ת� וני הול� של גור מי� פרטיי�

ארוכה ה שתכנע תי שפ ירוק המערכת הקיב וצית תו+ ת קופה לאנוכחת י לגלו ת . לשירותי� ול חברה, לכ לכלה, לקהי לה, חיוני לפרט

שביטולה המלא של המערכת הק יבוצית הוא תנאי ה כרחי להמש+ הבנת י ג� ש הכינוי . ש ר� של חבריוקיומו ושגשוג ו של היישוב ולאו

הנכו� והמדויק לפירוק הקולקטיב וה עמדת הפרט במרכז הוא ".הפרטה"

האמונו ת אשר . קשה ל הערי+ את ע צ מת הש ינוי שהייתי חייב לעבורמבחינתי היה ז ה מה שכינה הכלכל� . מילאו את כל חיי קרסו לאבק

". הרס יוצר ")Joseph Schumpeter, 1883-1950(האוסט רי שומפטר הש ק פה ו א מונה שלא ה ייתי חייב לנע ר ולבד וק , כמעט שלא ה יו מוש ג

במקו� כל הנחה ואמונה שנפל ו הייתי צרי+ לחפש ולהציב . מחדש .הנחות אחרות

כ+ תכש� ש אמונתי בקיבו # היית ה חלק מאידיאולוגי ה אוני ברסאל יבתהל י+ אט י . ג� המהפכה שעבר תי חרגה הרחק מגב ולות ה קיבו#

שנו ת השי שי� ה תרחקתי מהקומוניז� ומהק שר הרגשי ע � שהחל בהמהפ+ בה בנ תי א ת הקי ב ו# היה ג� מהפכה . הניסיו� הס וב ייטי

נפ ילת , נפ ילת בר ית המו עצות ו הקומונ יז�. בראייתי את ה סוציאל יז� כול� –ה פרטת הכלכלה היש ראלית והפר טת הק יבו# , ההסתד רות

.אירעו באות� שני�

טל 10 י ר פ ה

, בישר אל וב קיבו#, הע שרי� בעול�את המהפכות של ס ו- המ אה . ראיתי וחוויתי כמהפ+ אישי

. בכל א לה אני רוצה ל שת- א תכ�

שער ראשו�

התכנו�הפרטת

א

אוטופיות

, ברנרעד גי ל עשר גדלתי בקיבו # ג בע ת. מרבית חיי ע ברו ב קיבו#כעבור תשע שני� הצטרפתי ע� . ובגיל עשר ע זבתי ע � הורי י לעיר

, עשרה שני� וב ו הייתי ארבע, לק יבו# מ נרה" ער העו בדהנו"קבוצה משבו אני חי עד " גול�מרו�"השנה ב ה הקמ נו את קיבו# , 1967עד

הייתי חבר . הי יתי שו ת- פ ע יל בהג שמת אוטופיהירוב שנ ותי. היו�מלוא המשמעות , לדעתנו". תנועה מגשימה"בתנוע ה שקר אה לע צמה

יתה בה גשמת � ורק בהגש מת� אידיאולוגיה או תכנ ית הי, השל אידיא, הא ידיאולוגיה שלנו הייתה הציו נות. בחיי� ועל ידינו אישי ת

שיתו- מוחלט ושוויו� . הקומונה ובעיק ר השיתו- וה שוויו�, החלוציות: יצחק טבנקי�, בלשונ ו של ה מורה. כא� ו עכשיו, ללא פשרות , מוחלט

ר ית ב תו+ ב, רובה ככול ה קומו נות, ע� י שראל כולו ב ארצו השלמה" ."עמי� ק ומוניסטיי� בעול� כ ולו

עכשיו וכא� , על כל חלקיה, החובה להגש י� את כל האי דיאולוגיה: חייבה תכנ ית מפורטת של כל פרטי החיי�, "על פני הא דמה"

ולמעש ה , שירותי�, אוכל, חינו+, עבודה, מגורי�, אתיק ה, כלכלהל תכנית מפורטת של מבנה חדש ומדעי ש. הכול ו עד הפ רט האחרו�

והקיבו # היה ניסיו� , חברה מאורגנת ומושלמת נקראת אוטופיהאופי ינית " כא� וע כשיו"השא יפה ל הגשמ ה . להגשי � או טופיה

הק יבו# ה גדול ש רציתי לבנות ו ב ו . למרבית האו טופיסטי� המודרניי�האמנת י תוכנ� לפרטיו ברא שית ש נות הע שרי� של המ אה הק ודמת

ריו של לב יא כת ב מנהיג בהקד מה לס פר מאמ. ידי שלמה לביאעלהאוטופיה ה סוציאל יסטית זרמה בצינורות : " ברל כצנלסו�, התנוע ה

ג� הקב וצה וג � מושב העו בדי� ה � ... שוני� אצל פו עלי אר# ישראלה קיבו# הוא א חד מהניסיונות , אי� ספק." ילדי האוטופיה הסו ציאלית

' ה 14 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

פי איד יאולוגי ה הרבי� שנע שו במ אה ה עשרי� לבנו ת חברה על .נית אוטופ יסטית מפורטתותכ

ידועה האוטופיה ש ל . נחלמו ונכתבו מאז ומעול�, אוטופיות נהג וו היה ב אחרית הימי� וכת תו חרבותיה � לא תי� : "הנביא ישעיהו

אי� דבר יפה יות ר ..." לא ישא ג וי אל ג וי חרב, וחניתותיה� למזמרות ה חזו� יכול להי ות לנו מורה דר+ ג �. מהחלו� ואי� אד� ללא חלו� .כאשר הוא אי נו נית� להגשמ ה

כתבי הקודש של היהדו ת וה נ צרות מלאי� בחזיו נות ש ל עתי ד היהודי� ה א מינו באמונה שלמה בבי את . מזהיר באח רית ה ימי�

אול� היהדו ת . בבניי� בית המקדש ואפ ילו בת חיית המתי�, המשיחהציבה כללי� ברורי� ונוק שי� כנ גד כל ניסיו� להגשי � במצ יאות א ת

.עתידחזו� ה

הטכנולוגיה והרצ יונליז� של העת החדשה יצרו את , המדע רוסו . האשלי ה שה אד� י כול להפו+ את חלומותיו למציאות

)Jean Jacques Rousseau, 1712-1778 (1762כתב ב �א וטופיה בש ,Maximilien Robespierre( רוב ספייר 1793וב, "האמנה החב רתית"

, טיה באמ צעות השלטו�ע ל כל פר, נ יגש ל הגשמ תה) 1758-1794 .החקיקה והגי ליוטינה

מידה עצו� לת כנונ� בקנה" מדעיי�"במאה העשרי� נעשו ניסיונות , ולביצו ע� של תכניות ואידיאולוגיו ת גדול ות ומפ ורטות של החברות

הטבע ואפילו , המדע, הא מנות, התרבו ת, הערי�, הכלכלות, המדינות . האד� עצמו

ה אסטרונומיה ומדעי הטבע בעקבו ת ה הת פתחות המס חררת של וראשית התי עוש ב עת ה חדשה קיבלה כתי בת ה אוטופיות תנו פה

על הני סיו� וע ל , מהרציונליז� נבע י תרו� ה תבונה על המ סורת. עצומה הרציונליז� המדעי . זה ג � יתרו� האו טופיה על המציאות. החיי�

.שכנע שהאד � יכול להבי� את כל המציאות בעז רת 5כ לו

וגיה המודרניי� הביאו את ההבט חה הגדולה המדע והטכנול .סו- יש לוט האד� ב גורלו שסו-

רבי� אינ� מסוגלי� להודו ת כי לא נית� באמצע ות נוס חה להבי� את וכי התפ תחותו , מצבו של המי� האנ ושי על כל מורכבותו העצו מה

תא ו י פ ו ט 15 ו

מדעית א ו באמ צעי� ההעתידי ת אינ ה ניתנת לחיזוי באמצע ות תי א ורי .אחרי�

תכנו� מפורט ומדוי ק , מידה ענקי ה � תכנו� נועז בקנההאוטופיותהיוהרה של הע ת החדשה הי א . של החברה ה אנושי ת על כ ל מרכיביה

שנית � לגלו ת ולה ג דיר , פי חוקי� בביטחו� שה היסטוריה מתנהלת על, ו שאת ה חברה נית� ל כאורה לתכנ� , במדויק כמו את חו קי הפי זיקה

אילו ה אוטופיות . רכיבי� מכונהלהרכיב ולבנ ות כפי שבוני � בניי� ומהיו רו מני� של מ דע בד יוני ה� לא ה יו מזיקות ו אפילו מועילות

תכניות "אול� חלק מהאוטופיות נ כתבו כ . לפיתו ח המחשבה ו הדמיו�כלכל ה , למהפכות ול בניי� חברה, למלחמות, למפלגות" עבודה . ומדינה

. רתההומוריסט אפרי� קישו� כתב שהסוצ יאליז� הוא שיטה נהד ...חסרונו היחיד הוא בכ + שאפ שר לה גשי� א ותו

מאז המהפכה הצרפ תית ה תרבו ה ניסיונות לביצ וע אוטופיות הלכה מידה עצו� ל ברוא א ת במאה הע שרי� נעשו ני סיונות בקנה. למעשההתברר שהחי בור בי � . שהס תיימו בהפיכ ת ה עו ל� ל גיהינו�, ג� העד � . ררה מוליד עריצות ואסו�טכנולוגיה מו דרנית וש, אוטופיות, חלומות

לנוכח ניסיונה של המאה הע שרי� העול� אינו יכול להרשות לעצמו את ע ליית� של אידיאולוגי� מהפכני� שגמרו אומר להגשי �

כפי ש אינו י כול ל הרשות לעצ מו , אדיאול וגיה ו לבנות אוטו פיה .מלחמה גרעי נית

ו� ידי אפלטפילוסופית הראשו נה נכ ת בה על האוטופיה ה ספרותי תה תכונות והמא פייני� החוז רי� כ מעט בכל ). ס" לפנה4276347(

, המדינה" ( פוליטאה"האוטופיות מופיעי� כבר ב יצירתו של א פלטו� בביטחו� ובפיר וט את המטרה , אפל טו� קבע בד יוק) . ס" לפנה390

.המ דינה ה אידיאלית: הסופי ת

המדינה הא פלטונית נוע דה ל היות יצירה הרמונית א סתטית . לה� עיר ואת דמויותיה� של בני האד�וב תורת ב ד ייקח": מושלמת

ה� ל א יתחילו בעבו דה על עיר וא - . וראשית דבר ינקו א ת הבד שלה�כל . או שינקו הו בעצ מ�, אלא א� י יתנו ל ה� בד נקי, לא על איש יחיד

האזרחי� שמעל גיל עשר יגורשו מהעיר ויוגלו לאיזה מקו� ברחבי � חו פשיי� מהש פעת הנימוסי� ואת הילד י� שע כשיו ה; האר#

' ה 16 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

צרי+ לחנכ� בד רכי� של . יש ליטול מידיה�, וההרג לי� של הוריה� ."הפילוס ופיה ל אמיתה

ו יצירת מדינה " לא יזה מ קו�"גירוש כל ה אזרחי� , "ניקוי הבד"נמשכו בניסיונות מימוש , וחברה על ב סיס ש ל שלמות אסתטית

בקיבו# . בקמ בודיהבסי � ו, בגרמניה, מזעזעי� במא ה ה עש רי� בר וסיההכרנו את הני סיו� לג דל דור חדש של אי כרי� ולוחמי� עברי י� הרחק

.מהוריה� ה ש ייכי� לעול� ה יש�

שהא וטופיה שלו כבר שייכת , האוטופיסט המודרני הראשו� ,Saint Simon(סימו� הו א ס �, לתקופ ה ה תע שייתית ולאמו נה במדע

הא וטופיה . נ י� ש הושפע מהמהפכה ה צרפתית ומהי עקובי)1760-1825תכנית שניסה לה גשי� בעזר ת , "ת כנית עבודה "שלו כבר הייתה

למימוש סימו� פעלותלמידי ס�. השלטו� ובא מצעות המדינה . האוטופיה בא מצעות ארגו� ומפלגה

ה כי� ת כנית , שנ חשב למייסד הסו צ יאליז� הצרפ תי, סימו�ס� הוא .מפורטת לחברה ומדינה ע ל בסי ס תע שייתי רציונאלי ומדעי

הציע ל השתמ ש במד עי הט בע ו הכ לכלה לש� ה בנת ה היסטוריה הי ות .ידי חוקי המדעשה� ה טבע ו ה� הח ברה מנוהלי� על

המנהלי� . תהי ה ההנ הגה ה רוחנית בידי המדעני�, פי התכני תעלהשלטו� יינת� . התעשי יתיי� ינהלו את ה חברה לטובת כל חלקיה

והכלכלה תה י ה , תלאנשי� מתאימי� לארגו� החברה לעבו דה יצרני . מתוכננת על ב סיס מדעי

ה גו- הר אשו� שיורכב . המדינה תנוה ל באמ צעות שלוש ה מוס דותהמוסד השני שבו ישב ו מדעני� יבח� . מאמני� ומהנדסי� יציע תכ ניות

במועצ ה השל ישית התעשי יני� יהיו אחראיי� ל ביצוע . את ה ת כניות . התכני ת לטוב ת כל ה חברה

� הייררכיה סוצ יאלית ובה יי קבעו מקומו החברה תהיה אורגניז � ע .פי יכולתוושכרו של כל פרט על

סימוניז� הס�: " כתב)F. A. Hayek, 1899-1992( פרידרי+ האיי ק ."הוא הד ת של המהנדסי�

. סימו� הער י# את נפוליו� וראה בו מג שי� ש ל אוטופיה גד ולהס�לאחר נפילת הק יסרות וחזרת הב ורבוני� הו א הצ יע ללואי

הכוונה הייתה . פי תכניתועשר ליצור את ה סדר החדש עלשמונהה

תא ו י פ ו ט 17 ו

, בצר פת בא מצעות המדי נה(להגשי � א ת הא וטופיה כא� ו עכשיו ). השלטו� והשל יט

שאמורה הייתה לעשות , "הנצרות ה חדשה", סימו� ג� י יסד דת ס� . את ה א נשי� ו את הח ברה ל מתאימי� לאו טופיה ולהקמתה

שז כתה ל תפוצה ולהס כמות , יתאוטופיה סוצ יאליסטית ת עשיית) 185561931(רחבות בארצו ת הברית הייתה ספרו של אדוארד בלאמי

הס פר שיצא . )Edward Bellamy: Looking backward( " מבט לאחור", ונמכר בלמעלה ממיליו� עותקי �1887לאור בארצות הברית בשנ ת

מתעורר בשנ ת , 1887מתאר איש מהמעמד הגבו ה שנופ ל ל8נ ה בשנ ת . ומתאר לאחור את אר צות ה ב רית הא וטופית שקמה מאז ש נרד�2000

כתב )Max Weber, 1864-1920(הסוציו לוג מקס ווב ר .שהדיס ציפלינה של הצבא מולידה את כ ל הדיס ציפלינות

וקיי� " צ בא תע שייתי"באוטופיה ש ל בלא מי כל החברה מאורגנת ב כצ בא לכ ל כל כוח העבוד ה מאו רג�. שוויו� מלא ב י� כל האזרחי�

ע ובדי� שיקבל ו דרגו ת " הצ בא"וברא ש , ע� הייר רכיה ו דרגות, דבר כולל –סימו� וכל האו טופיות של המאה ה עשרי� כמו אצל ס�. גנרל

אצל ב לאמי המדינה . הצ ב א משמש דג� אידיאלי לאוטופיה–הקיבו # כ+ , הייצור והצ ריכה מנוהלי� ביעי לות. היא הי צר� וה מפי# הבלעד י

המחירי� . בדיוק לצריכה ואי� משברי� ועודפי�שהייצו ר זההאי� . ידי המדינה ל פי הע בודה הדרושה לייצ ור כל מוצרנקבעי � על

ב לאמי המציא " (כרטיס אשר אי"כל אזרח מקבל . יותר צ ור+ בכ ס-על ה כרטיס מוטבע חלק ו של האזרח בייצו ר הלא ומי !). את המ ונח

דבר –ותפי� הכביסה והבישו ל מש. והכרטיס מנוקב מדי קנייהמאורגנת ומלוכדת בנ אמנות , החברה שווי ונית. שמביא לחיסכו� גדול

.פטריוטית למדינה

שכ � ככל , בלאמי מספר שלא היה ק שה ל השתל ט על הכלכלהכלי� ... שהעס ק גדו ל יותר כ+ ה עקרונו ת לני הולו פשוטי� יות ר

יספ ק ו את כ ל המידע הדרו ש בעז רת שי טה פש וטה ש ל �ביורוקראטייאלא תוצ אה ש ל , התחרות אינה דבר מהותי... חשבונותהנהלת

מערכת שה פכ ה א ת האינטרסי� של כל פרט למנוגדי� לא לה של .הזולת

' ה 18 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ספרו של בל אמי זכה לתפו צה ענ ק ית ובכ ל ארצו ת הברי ת קמו מאה . שישי� וחמישה מ ועדוני� במ טרה לייש� את עקרונו ת ה ס פר

) Nationalist clubs" ( מועדוני� לאו מניי�"המועדוני� נקראו ". תנו עה לאו מית"ובעקב ותיה� קמה ג �

שג � בו , קל לה בחי� ב דמיו� של ה אוטופיה של בלאמי לקיבו # .ציונית תפ קיד מרכזימילאה הרוח הלאומית

וזכ ה , ספרו של בל אמי הופ# בב רית המועצות של שנות העשרי� . לאהדה רבה

, )Francis Bellamy( פראנסיס בלאמי, ב� דוד ו של אדואר ד בלא מיהשפע ה והט י- ער+ עית ו� נוע ר רב, כומר בפטיסטי וסו ציאליס ט

פראנסיס . להגבר ת התו דעה ה לאומית בנו ער ולהלאמת בתי הספר ה נהוגה עד היו � בבתי הספר " הש בועה ל דגל"בלאמי ייסד וניסח את

ה יו התל מידי� מלווי� את ה שבועה , פי הצ עתועל . בארצו ת הבר יתנוהג שבוטל בשנו ת השל ושי� רק בג לל , לדגל בהצדע ה במו על יד

.הדמיו� להצד עה הנ אצית

תעשייתי , את תכ ניתו ש ל בלא מי נית� להגד יר כסוציאליז� צב א י . ולאומי

, ישנ� הרואי� באד וארד בלאמי מייסד הסו ציאליז� הא מריקני . אחרי� רואי� בו לאו מ� קיצוני ואפ ילו פש יסט

ל המאה בלאמי כתב את האוטופיה שלו ב עשור האחרו� שהמאה העשר י� הת אפיינה בניסיו נות עצ ומי� להגשמ ת . עשרה התשע

. התכניו ת והא ו טופיות

הטכנולוגי ה והת עשייה , התעצ מות המדינה ומנגנוני הכפייה שלהנתנו א ת ה תק ווה ו א ת ה אמצעי� להגשי � א ת החלומות ולב נות א ת

.האוטופיות

ג שי� בקיבו# הייתי שות- לאחד הניסיונ ות של המאה העשרי� להשלא כמו הניסיונות הפא שיסטיי� . חלו� ואוטופ יה לכל פרטיה�

לא היה הניסיו� הקיבו צי כרו+ בכפ ייה ובשפיכות , והקומו ניסטיי�בהתלהב ות נעו רי� ואפילו ב לא , דמי� והתרחש על בסיס רצו� חופשי

הקיבו צי� ה תקיימו קרוב למאה שני� והקיפ ו למעלה . מעט אושרחקלאות , תרבות וא מנות, חינו+מערכות , ממאה אל- אנשי�

ילדי� מאושרי� בבת י הילדי� , ייצור וצריכה קו מוניסטיי�, ותעשיי ה

תא ו י פ ו ט 19 ו

או כה גדרותיו הזהי רות ש ל , זה הי ה סיפ ור הצ לחה. ונוער נלהבמידה מסו ימת ש ל הצל חה ) : "187861965(הפילוס ו- מרטי� בובר

" .כישלו� למופתאי"ו" ניסיו� ש לא נכ של", "במוב� הסוצי אליסטיבמש+ רוב חיי זכיתי להיות משו כנע שאני שות- להג שמתה המוצלחת של האוטו פיה ש האמנת י בה ו ג � לימדתי אות ה בבית הספר

. ובתנוע ת הנוע ר

ב

תכנו� ערי�

גול�מרו�

עליתי ע� , מיד לאחר מלחמת ששת הי מי�, 1967בחודש יולי בשנת . קבוצה קטנה של חברי� לרמת הגו ל�

שיהיה ראש ו� ליישובי� , קיב ו# על הרמההמטרה היית ה להק י� . עבריי� רבי� על הגו ל�

עשרה שני� בקיבו # ובת נוע ה עליתי לרמת הגול� לאחר שתי�הדרכתי גר עיני נוער , שבה� שירתי בתפק ידי� שוני�, הקיבו צית

לקיבוצ י� והי יתי חדור בי דיעה ו באמונה ב אי דיאולוגיה ה קיבוצי ת . סוציאליסטיתוהציוני ת

י הה יסטוריה ו ה פילוסו פיה באוניב רסיטה הע מקתי בלימודוג� כתבת י , והתעמ קתי ב אידיאולוגיה הסוצי אליסטית וה קיבוצי ת

. טבנקי� ואחרי�, טרוצקי, עבודו ת מפורטות על רוסו

באות� ימי� כבר הסתמנ ו בקי בוצי� סימני� ברו רי� ש ל ניוו� של אני ראיתי בקיבו# ה חדש הזדמנות להתחיל ברנסאנס. והתפו ררות

. התנוע ה הקיב וצית ב טהרתה האידי אולוגי ת

. התנאי � ליישו� האי דיאולוגיה בק יבו# ה חדש היו כמעט מושלמי�חברה ויישוב , והקמת משק; הצעירי� הזד הו ע� הרעיו� בהתל הבות

לוח" מה התחלה ועל –פי כל פר טי הא ידיאולוגיה ה קיבוצי ת על

. להגשמ ת האו טופיה� נראו אידיא ליי–" ריק

קיבוצית ל השק פ ת עול � כ+ ג � ה אידיאולוגיה ה ק ומוניסטיתכמו כהדבר נכו � . רצתה לבטא ולהנצי ח את עצמה בבנייה ובארכ יטקטורה

. במיוחד בתנו עה ה ש ואפת ל התגש � בבני ית יישובי�

פעמית היווה ה זדמנות חד, גול�קיבו# מרו�, הקיבו # החדש . לתכנו� מושל� וטהו ר

�ת י ר ע ' ו נ 21 כ

מקצועי ע בור , ת כנו� צנ טרליסטיכא� היא " תכנו �"הכוונה במונח . אנשי� רבי� ו עבור חברה אנ ושית שלמה

הריק ה , במש+ כמעט חמש שני� ג רו חברי הקיבו# ב עיר ה סוריתבשני � אלו יכלו ה מתכנני� והבו ני� לע בוד לל א . והנטושה קו ניטרה . כל הפ רעה אנ ושית

כ+ , המימו� שהיה כמעט בלתי מוגב ל בא ממוסדות ממלכתיי�בטע מ� , י� היו בלת י תלו יי� ל חלוטי� בתו שבי�שהמת כננ

. ובגחמותיה� וכמעט ללא מ גבלה כ ספית

הדיירי� וש א ר המש תמשי� הע תידיי� במ בני הק יבו# ה מתוכנ� היו א מנותית ומדעי ת ולכ� הרחקת� מהפ רויקט , חסרי כל השכ לה תכ נ ונית

. הייתה יתרו� ג דול

וצרו רואה תמיד בטעמי� וברצ ונות שניהמתכנ� הרצ יונאל – וללא ת כנו� יוהתפת חו במש+ ה שני� בציבור באור ח ספונטנ

.אמונות טפלות שיש ל התעל� מה�

הפרויק ט נמסר למחלקה ל תכנו� של הת נועה ה קיבוצי ת שה ציבה למשימה שניי � מטובי הא רכיטקטי� שלה שר או בפ רויקט הזדמנות

והשק עתי בו , כמזכיר הקיבו # היית י שות- פעיל לתכנו� . פעמיתחד . י ו חלומותיי מיטב אמונותיאת

העבוד ה הו שלמה ואנחנו נכנסנו , 1973ב, כעבור כמה שני� . לקיבו# החדש

התוצא ה היית ה אנד רטה כמעט מושלמת של ה מאה ה עשרי� על , הטכנולוגיה, התכנו� , יתרו� ה גודל, מלחמת ה אד� ב טבע: ערכיה

. הקולק טיביז� והסוצ יאליז�

חברי הקיב ו# ה תג או ב קי בו# ,המתכנני� זכו להת פ עלות ו לשבחי�ו אני ה ייתי מאושר מהג שמת החל ו� , המודרני וה טכנולוגי

קשה לתא ר את האושר וההת להבות שחשתי כאשר . הוהאידיאולוגי .הובלת י את ה אורחי� המת פעלי� בשביל י הקיב ו#

' ה 22 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כשה תכנית נפגשה , לאטלקיבו# החדש נכנסנו בה תל הבות ו רק לא ט . פגמי� בתכנו� ובבניי ההחלו להתגלות , ע� הח יי�

ה בנייה בקיבוצ י� אח רי� ש נבנו ב מש+ השני� ללא , להפתע תנו . טובה וי פה יות ר, נראתה יע ילה, וטוטאלי" מדעי", תכנו� מרוכז

, הפכ ה החולשה ה מידרדרת של הקיבו צי� ל משבר כלכלי1985מ . חברתי ופוליטי חרי-

שנות ע� נ פ ילת ח ומת ב רלי� ו פירוק ברית המועצ ות בר אשית . שלה תהתשעי � הס ת יימה המאה ה עשרי� על מ רבית האידיאולוגיו

, באותה תקופ ה החל ג� סיו מ� של הקיבו # וה אידיאולוגיה ה ק יבוצית . לפחות בצורת � הקל סית

כמפלצת בטו� " גול �מרו�" "הקיבו# ה מתוכנ�"עכשיו נראה תוצא ה של תכנו� גרוע שמנסה לייש� אידיאולוגי ה , מעול� אחר

. רלוונטיתלתימוזרה וב

". יישור הש טח"התחילה במ לחמה בטבע וב" גול�מרו�"בניית עצי החורש הנפלא י� ע� . דחפורי� ענקי י� עלו על הג ב עות ה מיוערות

הגבעו ת יושרו והש טח קיבל את השיפו ע , סלעי ה בזלת נ דחפו לוואדי . שעליו החליטו המת כנני�

! התכנו� והמכונה ניצ חו את הטבע

, נבנו בשני מעגלי� בנייני בטו� גדו לי�על הא דמה החשופ הכל בית הכי ל . שורות של בת י� בני שתי קומות, צפופי � ואפו רי�

ב גודל ש ל ארב עי� או , עשר ד ירות ק טנות ו שוות ב דיוק זו לזושתי�נבנו בית ס פר קט � , במעגל שליש י, ב מרכז. שלושי� מטרי� רבו עי�

גול�מרו�

�ת י ר ע ' ו נ 23 כ

, וכל ו מטבחחדר א, ובתי י לדי� שהכילו חדרי משחק או לימוד . ומקל חות וחדרי 8נה�שירותי

ליד בית מ רפאה , במרכז שלוש ת המע גלי� ב מקו� הגבוה ביותר . בית גדו ל ב� ש תי קומ ות, התנ שא הב ניי� המרכזי–קט� וחדרי חולי�

בקומה העליו נה היה מטבח גדול ו משוכלל ואול � אוכל שבו א כלו כל מדי שבו ע ה אס פ ה באו ל� ה א וכל נע רכה. החברי� שלו ש פ עמי� ביו �

ליד או ל� . ש� ג� נער כו החג י� ומדי יו� שישי קבלת שבת. הכלליתהאוכל נמצא המועדו� שבכ ורסותיו אמור י� הח ברי� ל בלות א ת ש עו ת

. הערב

" מחס� בגדי�", בקומה התחתונה שכנו מכבסת קיטור מודרניתרוב � , קנטינה למוצרי� פשוטי�, שבו ת וקנו ו אוכסנו בגדי החברי�

ובה � ג� חדר –ומשרדי ההנהלה החברתית וה משקית , נ�בחיאליו היו החברי� באי� מדי ערב לראות היכ� , "סידור העב ודה"ל

במסדרו� הות ק� ". סידור רכב"ו" ריכוז קנ יות" וחדרי� ל–יעבדו מחר . מכשיר טלפו� ששירת מדי ערב א ת חברי הקיבו #

. כל ה קיבו#היחיד ב, ליד המבנה ה מרכזי השתר ע מגר ש חנייה קט�מספר לא גד ול של מכוניות שי רת בי עילות את כל צורכי המש ק

מיוחד שנבחר באספה הכללית היה מופקד על " סדר� רכב. "והחברי�מכונית פרט ית . החלוקה היו מית ש ל כלי הרכב בי� המשת משי�

.הייתה מיותרת ואסו רה

, מסגרייה, מעבר למבנה המרכזי השתר ע האז ו ר המשקי שכל ל מוס+ . רפת ולולי� , הנה ל תעשיימב

של " המילה ה אחרונה"הקיבו # הת פ אר במערכות מרכזיות שה יו דוד קיטור גדול ואוטומטי הזרי� אנרגי ה למטבח . הטכנולוגיה

בתעלות בטו� מתחת למדרכות העשויו ת ממכסי בטו� . ולמכבסהנמתחו קווי מי� וחשמל ובצינורות מבודדי� זרמו מי� חמי� שחיממו

. ור י� ואת בתי הי לדי�את ב תי המג

, לצדי ה בתי�, על מד רכות ה בטו� ה צרות י כלו ה חברי� לנוע ברגללחדר האוכ ל , לבתי ה ילדי�, הלו + וחזור לעב ודה, בקלות יחסית

. ולמוסדות הא חרי�

' ה 24 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

": גול�מרו�"פיה� נ בנה קי בו# אפשר לסכ� את ה ע קרונות שעל

י בעלי ידנע שו על : מימו� ותכנו� מרכזיי�, קבלת החלטות • . הדיירי�מקצוע בלי כל התער בות ש ל התו שבי�

מרבית , הד ירות שוות בגודל� וקטנות: שוויו� וקול קטיביז� •, האכי לה, הבישול, הילדי�. פונקצי ות הח יי� מוצאות מהדירה

כל אלה ה וצאו מרשות המשפחה –המחלה והחגי� , הכביס הי� ועד שנות החמיש" חדר"הדירה נקרא ה בקיב ו # . לרשות הכלל

. ג� המ קלחות ובתי ה שימוש היו משותפי �

, בישול, מערכות גדו לות ו משותפ ות של הסקה : יתרו� לגודל • . מנוחה וכביס ה ה� י עילות י ותר, אכילה

נמצאי� �העבוד ה וה שירותי, כ ל ענפ י הייצור: אוטרקיה •אי� צור+ בכלי רכב והחברי� . במרחקי� קצ רי� בחצר הקיבו#

. בי� הפונק ציות ה שונותנעי� ב רגל על מדרכות הבט ו�

. יותר מהכול ה זכיר הקיבו# שהוק� מנזר ואפילו כוורת דבורי�

הכפר : הארכיטקטורה הקי בוצית ינקה משני מקורות מנוגדי� .האירופ י והאו טופיה הסוצי אליסטית

גוסטב לנדואר ומרטי� , פיוטר קרופוטקי�, הוגי ה דעות ה אנרכיסטי�שהשפ יעו מאוד ע ל מנהיגי , בובר וכמוה� ג� פרנ# אופנהי ימר

, מיקמו את חזו� חברת הע תיד, התנועו ת הקי בוציות בראשית�ייתכ� שהסי בה לכ + הייתה בזיה וי העיר . בכפר החקלאי, כללבדר+

.הגדול ה והת עשייה בידי ה אנרכיסטי� ע� הק פיטליז�

השנייה והשל ישית , אצל ר אשוני המתיישבי� בעליות הרא שונה, אר# י שראל ע� היי שוב ה יש� בי רושלי�הזדהת ה העי ר היהו דית ב

והה תיישבות הציוני ת היית ה מזוה ה ע� הכפר ו עבוד ת , צפת ו חברו� .האדמה

ה� ראו . גישת� של הסוציאל יסטי� המארקסיסטי� היית ה מנוגדתבתעשי יה וב קפיטליז� אל מנטי� מתק דמי� המבשרי� א ת , בעיר

. פיגו רואילו הכפר סימל בעיניה� את הנ חשלות וה, הסוצי אליז�

. לתנוע ה הצי ונית ה יו סיב ות נוס פות ל העדפת הכפר והחק לאותההתיי שבות החקלא ית היי תה הד ר+ היחידה לק בוע כ ע י� ריבו נות על

ע ב ודת ה אדמה הייתה אמורה ליצור זיקה ב י� הע� היהוד י ; חבלי א ר#

�ת י ר ע ' ו נ 25 כ

ייצור עצמאי של מזו� מצמצ� את תלו תו של היישוב ; לאר# ישראל מכל –� הציו ני של ראשית המאה העשר י� היה החזו. היהודי בערבי �כמו המתיישבי� הר אשוני � . חזרה לקר קע ולח קלאות–הסיבו ת הללו

באמריקה וב אוסטרליה ג� המתיישבי� היהודי� הקי מו באר# ישראל כפרי� כשלנג ד עיניה� הכ פרי� ה אירופי� ואול י ג� כ פרי הטמפלרי�

� ע � ג גו ת באר# ישראל שהיו בנויי � מב תי� מ שפחתיי� קט ני . המוקפי� ב משק ה משפחתי, אדומי�

ראו את הקבו צה ") קבוצו ת"שנקרא ו אז ( ראשוני הקיב וצי� חדרי החבר י� ומבני . הקבוצה היית ה קטנ ה ואינ טימית. כמשפחה

. המשק הקיפו חצר אחת

בעק בות מלחמת העו ל� ה ראשונה , מראשית שנו ת הע שרי�לעולי� . טישט- את אירופה גל סוציאל יס, והמהפ כה ב רוסיה

שה גיעו מ רוסיה חדורי , "ג דוד ה עבודה "בינ יה� א נשי , הצעירי�הכפר , לא קסמו הק בו צה ה משפחתית–התלהב ות מ הפכני ת

העוסק י� , ו ה� החלו ב ה קמת ק יבוצי� גדולי � מוד רניי�, והחקלאותחבר ת "לא רק בחקלא ות ומא ורגני� בתנוע ה קיבו צית ה שואפת להקי�

. את כל הא ר#סוצי אליסטית שת קי-" עובדי�

התכנו� והב נייה של הקיבו צי� היו צירו - מקור י של ה כפר ה אירופי קומתיי� ע� גגות בתי� ארוכי� חד: והאוטו פיה ה סוציאל יסטית

כארבעה ח דרי מגורי� , המוק- ב ג ינות נו י ירוקות, רעפי� ובכל ב יתצורת החיי� השיתו פית חייבה לצ ופ- א ת הב ת י� ובק יבוצי� . קטני�

. נו ת בש ת י קומותהגדולי � לב

בתו+ . כל מבני השי רות ו חדר האוכל, במרכז נבנו בתי הי לדי�הלולי� ושא ר , הרפתות, הקיבו # נבנו ג� מ בני המלאכה והתעש ייה

. מבני המשק

ניסו , רוב� חברי קיבו# בעצמ�, האדריכלי� של הת נועה ה קיבוצי תהשי תו- , השוויו�, למזג את ה חזו� הסוצי אליסטי של התכנ ו�

.נולוגיה ע� המ ודל של הכפר הפסטו רליוהטכ

את הא ידיאולוג של מיזוג העיר והכפר ה� מצ או בהו וארד אבנעזר )Howard Ebenezer, 1850-1928 .(

והו שפע מ אוד מ האוטופיה , אבנעזר פעל ב אנגליה ובארצ ות ה ברית ."מבט לאחור"צבאית של אד וארד ב לאמי תהקולק טיביסטי

' ה 26 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

תכניתו של אבנעזר

שהיו אמורות לחבר א ת " י גני�ער"פרטי� אבנעזר תכנ� לפרטיהירק והאו ויר , ה מעולי� והמ תקדמי� של העיר ע � הטב ע�השירותי

עשרה דירות לפי התכני ת היו אמורות להיב נות שת י�. הנקי ש ל הכפ רבאנ גליה א- הו קמה ע יר אחת . וליד כל דירה גינת פרחי�, לאקר

ר דור של� של אדריכלי� הו שפע מ אבנעז. פי חזונו של אב נעזרעל . ואדריכלי הקי בו# רא ו בו א ת מור�

. על אבנ עזר וע ל תכני תו המ פורטת לערי גנ י� נמת חה ג� ביקורת

ה ו ג ת , קנדיתאמריקנית, )Jane Jacobs, 1916-2006( קובס 'א� ג'ז, "ת כנו� ר+"האמינה ב, דעות חשובה ביותר בנושא י עיור ובניי� ערי�

ודגל ה , רציותידי ממשלות וקורפו התנגד ה לתכ נו� א ב סטרקטי על . בתכנו� ספונט ני של אינדיבידואלי�

, באמת ערי� יפות : "...קובס'של אבנ עז ר אמרה ג" ע רי הגני �"על א� את ה ציית � ואי� ל+ תכנ יות מ של+ ו לא אכ פת ל+ לבלות את חיי +

."ע� אח רי� שאי� לה � תכני ות מש לה�

ל השפי ע מאו ד לפחות ע) 184261921(האנרכיסט פיוטר קרופוטקי� ). יוס - טרומפלדור ויצחק טבנ קי�(שניי� ממייסדי התנ ועה ה קיבוצי ת

הציע חזו� של ) 1898" (בתי חרושת ובתי מלאכה, שדות"בספרו יישובי � . מלאכה ו תעשייה זעי רה, כפרי� המש לבי� חקלאות

המבוס סי� ע ל שוויו� והש וואה שבה� יתבטלו ההב דלי� בי� הכ פר

�ת י ר ע ' ו נ 27 כ

, חלוקת ה עבודה. ה הרוחניתוהעיר ובי� ה עבודה הגופנ ית לעבודנועדה להת בטל בחזו � , שהיא היסוד לכל ההת קדמות האנו שית

של מארקס ואנגלס וג� בק יבו# ה יות , הסוצי אליסטי של קרופוטקי�טרומפלדור ש היה מ ייסד ה קבוצה . שהיא עומדת בניגו ד לשו ויו�

.הראשו נה הצי ע לחב רו צבי ש# לק רוא בכ תביו ש ל קרופ וטקי�

נדחק כמעט , שהיו סוציאל יסטיות קיצונ יותיבהשפ עת ד עותיגול� ונ שאר ב עיקר ה אלמנט לחלוטי� האל מנט הכפרי מתכנו� מרו�

. הסוצי אליסטי

בנייה סוציאליסטית

הבנייה הסוצי אליסטית לדו רותיה היא א ולי הב יטוי הקיצוני למאה . בטכנולוגיה ו בתכנו� , ב עצמה, העשרי� שה א מינה בגודל

עשרה עשרה ו התשעביש רו במאה השמ ונהאת בי את הס וציאליז� . הסוצי אליסטי� האו טופיסטי� שקדמו לקרל מארקס

הצדק ו שאר ב עיות ה עול� ב תכנו� האוטופיסטי� ניסו לפתור את אי . חכ� ומודרני

תכנ � עול� הרמוני ומאוש ר ) Charles Furier, 1772-1837 (פורייה . ה בערי�וביקר ג� את הכאוס של ה בניי, ללא ני גודי� ו סתירות

החברה האנושי ת כולה תהי ה מורכבת מיחידות , לפי תכניתושיכללו באי זו� הר מוני בני אד� , )Fhalanste're(" פלנסטר", הרמוניות

בפרופ ורציות , המעמדות והמקצועות, הסוגי�, המיני�, מכל הגילי�פורייה חישב ומצא שלצ ור+ זה בכל פ לנסטר חייבי� להיות . מאוזנותשטח הפלנסטר יהיה ב דיוק שלוש ה מילי� . ני אד � ב1620בדיוק

. מרובעי�

במלאכה ובעב ודות אחרות , תושבי הפלנ סטר יעסקו בחקלא ותמסדרונות . ויגורו בבניי� אחד ג דול ב� ארבע קומות ובעל כ מה אג פי�

. ענקיי� המאו בזרי� בהסק ה מרכזית מחברי� את חלקי הבניי�

חממת : לו יות הש קטותהאגפי � יוצא י� ממרכז שממוקמות בו הפעיכלו בי� לי וני , טלגר -, מגדל, מקדש, ספ ריות, צמחי� למנוחה ונו פ ש

. דואר ו חדרי אוכל

. א+ הילדי� אוכלי � ליד שולחנות נפר די�, הארוחות ה� משותפ ות

' ה 28 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

אג- מ יוחד ונפרד יוקדש לבתי מלאכה מרעישי� ו החיי� יהיו בקומות הע שירי� יותר יגורו . שקטי� שלא כמו ב ערי� הרועש ות

. בחד רי הילדי�–הע ניי� ב קומות הנמוכות והיל די� , העליונ ות

. הילדי� יילקחו מידי הוריה� בעו ד� קטני� מאוד ויגודלו יחדבתי חרושת זעי רי� וכלי , מקטנות� יש חקו בצעצועי � של כלי עב ודה

. גננות

תושבי הפלנ סטר ייצרו ו יחליפו ביניה � א ת כל סוגי המזו� . נסטר יהיה א וטרקי לחלוטי�כ+ שהפ ל, והמוצרי�

הכול : מידות הפלנס טר יתאימו ל קיו� ד מוקרטיה ישי רה וא מתיתמת ו + , כל דבר יוחלט בהצ בעה חופשית, יכירו זה א ת זה מק רוב

.שוויו�

.דמיו� חלומו של פור ייה לקיבו# הו א מדהי�

ל א )Robert Oen, 1771-1858( תכניתו של ה אוטופיסט רו ברט א וא� . הייתה שונה ב הרבה מתכניתו של פורייה

אוא� שהיה תעשיי� אמיד תכנ� ו א- ניס ה להק י� באנ גליה מ ושבה לאחר שהניסי ו� נכ של ע בר או א� ". ניו לאנא רק"שוויונית בש �

ניו " וה קי� ב שארית כספו באינדיאנה א ת המו שבה , ה בריתלארצות

תכניתו של פורייה

�ת י ר ע ' ו נ 29 כ

שג� היא התפור רה תו+ שני� ספו רות בגלל ס כסוכי� " הרמוני . פנימיי�

קיל ומטרי� 466המושב ה היית ה אמו רה לה שתרע על ש טח של , בעל מ מדי� ע צומי�, רבועי� שבמר כז� בנ יי� מרובע ב� שלוש קומות

. המקי- חצר גדולה

. היו אמורי� לגור כול� בבניי� הגדו ל) אנשי� 1200כ(התושב י� הילדי� יגורו . המטבח ואולמות האוכל נועדו להיות משותפי � לכול�

. ע� מש פחת� עד גיל שלוש ולאחר מכ� יעברו לא חריות הקומונ ה

ג� המ ושבות של אוא� נ ועדו ל היות אוטרקיות ול ספק א ת כל . צורכיה� בעצמ � וג� ה � הזכירו את ה קיבו#

עקרונו ת "תיאר במאמר בש� ) 182061895(רידרי+ אנג לס פה קמת ארמונות : "את מ פעלי החברה הקומ וניסטית" הקומונ יז�

שישמשו דירות משותפו ת לקהי ליות ש ל , גדולי� באחוז ות הל אומיותק הילות העוס קות ג � בת עשייה וג� בחקלא ות , אזרחי המדינה

יי� הכפריי� כאחד ומאחדות בתו כ� את י תרונות החיי� העירונ יי� וה ח ." צדדיות � וחסרונותיה� של ש תי צורו ת החיי�ואי� ל ה� חלק בחד

. בקיבוצ י� הרא שוני� התכנו� היה דו מה

הקומונה של אוא�

' ה 30 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כ חצר ס גורה א חת ' תכנ� ה אדריכל קורנ ברג א ת דג ניה ב1922בשנת כל האו כלוסייה . שמרוכזי� ב ה מבני המשק ומבני הציבור והמגו רי�

. �נועדה לגור ב שני מבני� גדו לי

תכנ� האדריכל קא ופמ� את קר יית ענבי� ב ריכוז 1923בשנת כל , וצפיפו ת מרב יי� ע� בניי� אחד ג דול ב� שלוש קומו ת ליל די�

בניי� שני נועד . מיונקי� עד בית ספר, קומה לקבוצ ת גיל שונה מטרי� 15חדר בגו דל למגורי� לחב רי� ע � עשר י� ואר בע די רות

. רבועי�

בוצי� חפצי בה ו ב ית אל פא בא זורי� התייש בו ה ק י1922בשנת , קא ופמ� ת כנ� את שני ה קיבוצי � בחצ ר אחת. סמוכי� בעמ ק יזרע אל

. וחברי חפציבה ביק שו לת כנ� את כל קי בוצ� ב בניי� א חד

קר ל "דוגמה לבניי ה סו צ יאליסטית ב מאה העשרי� הי א בניי� הבניי� המגורי� , )Karl Marx Hof(אוס טריה , הבווינ " מארקס הו-

הבנ יי� נבנ ה במס גרת פ רויקט גדול ל שיכו� . ביותר בעול �הארו+ ומומ� כולו ממס , פועלי� שיזמה ה עירייה ה סוציאל יסטית של וינ ה

הבנ יי� נוע ד להיו ת דו ג מה ש ל . מיוחד שהוטל על כ ל תוש בי העי ר .עול� ה עתיד ה סוציאל יסטי

ידי הא דריכל העירוני קרל אה � תוכנ � על" קרל מארקס הו- "ה

)Karl Ehn, 1884-1957( 1930 עד 1927 ונבנ ה משנ ת .

. מטרי� וגו בהו ש מונה ק ומות1560אור+ חזית הב ניי�

מ טרי� רבועי� 30660 די רות קט נות ב גו דל 1400הבית הענקי הכיל , בכל דירה היו שני חדרי� קטני�. אלפ י� דיירי�בה� גר ו חמשת

. מטבחו� ובית שימוש

, מקלחות ציבוריות, במרכז סביב החצר הגדולה ה יו מכבסות . גני י לדי� ו ספרייה, מרפאות

כשהש תלטו הנאצי � על אוסטריה בת חילת , "אנש לוס"לאחר ההמשי+ האדריכל קרל אה� בתפק ידו ותכנ� את העיר עבור , 1938

. המשטר החדש

עבר ה בניי� שיפו# וחידוש בעלות של ש לושי� מיליו� 1989בשנת , בדירה הות ק נו מטבח, כל ש תי דירות א ו חדו לדירה אחת. דולר

נחשב " קרל מארקס הו -"למרות כל זאת . אמבטיה ומכונת כביסה

�ת י ר ע ' ו נ 31 כ

היו� ל דיור ב רמה נמוכה שאינו מבוקש ואת ה בניי� מאכלסי� ב עיק ר . פנסיונ רי�

בשנות העשרי� של המאה הקודמת ה קימה הה סתדרות ב אר# ישר א ל � היו מפלגות הפועלי 1925בשנת ". ה מרכז לשכונו ת עוב די�"את

אביב וההסת דרות הקימה בניני שיכו� גדולי� בשלטו� בעיר יית תל כל בניי� ב � כמה קומות השתר ע לאור + בלוק . לפועלי � ב צפ ו� ה עיר

.מכבסה וחד ר קריאה, צרכניה, ג � ילדי�, של� ו הקי- ח צר ובה גינה

העיר " הו ציאה אוני ברסיטת מו סקבה את הספ ר 1966ב ספ ר זה שימשו בסיס לבנייה רעיונות". הקומונ יסטית האידיאלית

. באירופהיהעירונית בכל הגוש הסוביי ט

עשרה קומות ע� הספר מציע בנייה צפופה של ב תי� בנ י שבע 27הצפי פות ת אפשר מגורי� של . מטרי� רבועי� 56דירות בשטח של

. אל- נפ ש בקי לומטר רבוע

תע סוקה ושירותי� במ טרה לצמצ� את , הבנייה תערב מגורי� . נוע ה הנדר שי�מרחקי הת

למכבסות ולש אר הש ירותי� הציבו ריי� , הגישה הקלה למסעדותותאפש ר דירות , תקטי� את הצור+ במרחבי� פ רטיי� ובכלי רכב

. קטנות

מארקס הו�קרל

' ה 32 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

לפי ה תכנית . הצפיפ ות תא פשר ג ישה ק לה לת חבורה הציב ורית בני אד� יגו רו במרחק הליכה של 12,000לא פחות מאשר , המוצע ת

. מטרי� מתחנת הסע ה ציבורית 350לא יות ר מאשר

בעוד , יעודד תחושה קולק טיבית, נאמר בספר, בית ה דירות הגדול, למכוניות פרטיות אי � מקו�, "אוטונומי מדי"שהבית המש פחתי

התחבו רה הפ רטית יוצרת בעיות כה קש ות עד שאפי לו המתכנני� . הקפיטליסטי� מחפשי� דרכי� לצ מצמה

העיר "נ� והמושל� של במזרח גרמניה נבנה הד ג� ה מתוכ ". הקומונ יסטית האידיאלית

בת " עיר 8נה" נבנת ה )Halle( ליד העיר התעשייתית ה אלה " הא לה הע יר החדשה "–אל- תו שבי� בש� ה אלה נו ישטאטד מאה

)Halle Neustatd( .

התושב י� שוכנו בדירות קטנות בנות שישי� וחמישה מטרי� . ר+ שדרות רחבות וירוקותרבועי� בתו+ בתי� ענקיי� הניצב י� לאו

בעי ר הייתה כש לושי� אל- נפש ל קילומטר הצפיפו ת האו כלוסיי . יותר מהצפיפו ת במנ הט�. רבוע

מגרשי חנייה הוקמו הרחק מחו# לעיר ובעיר עצמה אי� מק ומות . חנייה

בתו+ העיר ו בי� הע יר לבי� אזור י התע שייה ו התעסו קה ב ה אלה תחבורה ציבורית שכלל ה פעלה רשת מודרנית יעילה ומה ירה של

.חשמליות ורכ בות מ הירות ושקטות, אוטובו סי� חדישי�

הציג ה האו ניברסיטה של שטוקהול � את האל ה 1998בשנת ".אי+ צרי+ לבנות ע יר "נוישטאטד כדוגמה ל

עשרה שני� ל אחר א יחוד חמש, 2005סיור ש נער+ ב עיר בא פריל ד הב ת י� חנו על הגינות בשדר ות ולי . הרא ה א ת השינוי, גרמניה

מרכזי קניות חדשי� נבנו ע� חניוני� לרכב . מכוניות פרטיותה תחבורה ה ציבורית המפוא רת ברו בה ל א פעל ה ותחנו ת . במרתפיה�

כמה מבתי הדירות ה גדול י� . הרכבת החש מלית מוזנחות ושו ממותמקצת � נהרס ו על חשבו� ה ממשלה , שינויי� ושיפ וצי�, עברו ה פרטה

–עשרה ק ומות ני ה� ב נ ייני� בני ש מונה בי–א חרי� . הפדרא לית . מצפי� להריסה, עמדו ריקי�

�ת י ר ע ' ו נ 33 כ

ושליש מאוכ לוסיית , רוב ב תי הח רושת המיושני� ב ה אלה נ סגרותושב י� רבי� עבר ו לגור . האלה נוישטאטד ע בר למערב ג רמניה

. משפחתיי� שצ מחו בכפרי� סביב ל עירבבתי� חד

העי ר תיירי� עדיי� באי � לה אלה נוישטאטד לראות את . הקומונ יסטית האידיאלית

: המשורר והמחזאי ברטולט ברכט כתב ב ג רמניה המזרחית

ידעתי שערי� נבנו"

. ולא נסעתי לש�

סברתי שזה שיי� לסטטיסטיקה

ולא להיסטוריה

מה הטע� בערי� שנבנו

"?ללא חכמת הע�

האלה נוישטאטד

' ה 34 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ארכיטקטורה מודרנית

דרניי� של הארכיטקטורה הסו ציאליס טית צמחה מתו+ הז רמי� המו, מהתכנו� , ראשית המאה העשר י� שה יו שטופי הת רגשות מהמדע

. מהחשמל וממהירות הרכ בת וה מכונית, מהטכנולוגיה

אמנותי ורעיוני שפע ל , תרבותי, הפוטוריסטי� היו זר � מודרניסטי. בהשפ עה רבה ב איטליה ברבע ה ראשו� של המאה הע שרי�

. של או תה ת ק ופהלפוטוריז� היי תה ה ש פעה מ שמעות ית ג� ברוסיה

, לקולקטיביז�, למהירות, ל חשמל, הפוטוריסטי� סגדו למכונות .למדינה ולמלחמה

כתב ) 189361930(המשורר הפו טוריסטי ולדימיר מאיאקובסקי ." לא חר החשמל א יבדתי את ה ע ניי� בטבע: "בראשית המא ה

המייסד וה מנהיג של , )Marinetti, 1876-1944(מארינטי אנ חנו הפוטוריסטי� רחוקי� ככל האפ שר : "כתב, הפוטוריסטי�

שהו א הת על ות , פטריוטימהסוצ יאליז� האינ טרנציונליסטי והאנ טיכש� שאנו רחוקי� מהשמרנות הקלריקאלי ת , 8פלה של זכויות הב ט�

ש סמליה ה� נ עלי ה בית וב קבוק המי� החמי� של חדר , המבוישת הלהבה ,התרופ ה היחידה לעול�, אנו שרי� למלחמה... המיטות

שבה לא ישכבו לישו� גזעי � ... הנהדר ת של התל הבות ונדיבות ."באגואי ז� עצל ותי וב אופור טוניז� כלכלי

תיאר מארינטי את עיר העתי ד שת תוכנ� " הפוטוריז�"בספרו באדריכלות טוטלית המא גדת בנ ייני� ע � אמצ עי תח בורה ו תקשור ת

יהיה סמל מרכזי של עי ר העת יד. ומשולבת בס ביבה הטכנולוגית ". של דת החשמלההקת דראל", תחנת הכוח הפוטוריסטית

שידמה , על ינו לה קי� יש מאי� את הכ ר+ המודרני: "מארינטי כתבמלאה ב פע ילות ו בתנוע ה דינ מית ו את , רועשת , למספנה מוד רנית

הבית הבנוי מלט ברזל וזכוכית . הבניי� החדש שידמה למכונת ענקחוב לא י היה עו ד פרוש הר. יתרומ� על שפתה של ת הו� רו עשת

אל א יצלו ל באד מה לע ומק של כמה קומות ויאס ו- את , כמחצלת לצו ר+ המעבר ממישור –כשהוא קשור , תחבורת המ טרופוליס

." אל ג שרי מתכת וס רטי� נעי� בע לי מהירות גב והה–למישור

�ת י ר ע ' ו נ 35 כ

Antonio Sant Eliaהעיר של

,Antonio Saint Elia(אליה הארכיטקט הפוטוריסטי אנטוניו סנט זו את המניפסט של ה ארכיטקטורה כתב ברוח) 1888-1916

שאליה (הפוטוריסטית ותכנ� טר� נפילתו במלחמת הע ול� הראשונה אליה ה קד י� את סנ ט". העיר החדשה" את , )התנדב בה תל הבות

.קורבוזיה והיה ל ו מקור השרא הלה

בית "האמ� הפוטוריסט הרוסי ולדמיר חלבניקו ב תכנ� , ג� המ שורר . לדהענק ה בנוי מזכוכית ו פ" כוורת

, נועדו להיות סביבה שלמה לבני האד�" הערי� הפו טוריסטיות" . סביבה המנותקת לח לוטי� מהטבע

פיקוח טוטלי של מהנדסי � על עיר העתיד הפוטוריסטית מעלי� . לחלוטי� את האד� הפרטי

של התנוע ה הפ א שיסטית גמארינטי תמ+ במוסוליני והיה א ידיאולו . בראשיתה

-Le Corbusier, 1887( מודרניסטי� קורבו זייה גדול האדריכלי� ה תכ נ � בשנ ו ת הקו רבוזיי." בית הו א מכונת מגורי�: "אמר, )1965

' ה 36 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

העיר ). Radiant City" ( העיר ה קורנת", השלו שי� א ת עיר הע תידבנויה מגורדי שחקי� בני שישי� קומות " עיר מאונכת"נועדה להיות

א- כי ת שעי� . מזה מטרי� זה 400ניצבי� בתו+ (רק ב מרחק של וחמישה אחו זי� מהשטח ה� (רקי� והבת י� ית פסו ר ק חמישה

4000( תושבי � לאק ר 1200הצפיפות ה כוללת תהיה , אחוזי� מהעירתתנ ה ל בשל ושה מ ישורי� " עיר הקורנת"הת נועה ב ). מטרי� רבועי �

הול כי –ב( רק למעלה . פי מהירות התנו עהמופרדי� זה מ על זה על כב ישי� למכוניות ול מטה מה� מנהרות הרכבת מתחתיה�, רגל

� גורדי הש חקי� היו א מורי� להכיל ג� א ת כל השירותי. התחתית מה מנזרי� היותר מכל סגנ ו� בנייה אחר ה ושפע קורבוז יי. והמשרדי�

אול � , חדרי מלאכה, חדר אכילה , שכללו בבניי� אחד מגורי� צנועי � . ספרייה וחדרי הנהל ה, תפילה

א מי� שמתכנ� גאוני אחד יתכנ� א ת ב תיה� ו א ת חייה � קורבוז ייה ה הור סת א ת החירות תהח ירות ה אינדיבידואלי: "של מיליוני� ואמר

." הקולק טיבית

, הסתיי מו" מתוכננת מאפס"ניסיונות מודרניי� לבנות בירה חדשה בכישלו� מונומנטאלי כפי שהסתיי מה החלטתו של פרעה , כללבדר+

העיר הקורנת

�ת י ר ע ' ו נ 37 כ

. רה מתבי לעיר חדשה ש הקי� ב ש� אחתתו� אחנאת ו� להע ביר את הבי . יורשו החזיר את הח צר המלכותית לתבי

, ב ירת בליז)Belmopan(בי� הכ ישלונות אפש ר למנות את בלמופ� הע יר שניגריה לא גמ רה , ה'אבו ג, ב מלזיה)Putrajaya( יה'פוטרג. שליט קזכסט�, ואסטנה הבי רה המגלומנית שבנ ה נזרב אייב, מעול�

ידי האדריכל שנבנ תה ב מחיר מאות מיליארדי� ע ל,ג� בר זיליה . היא כישלו� קולוס אלי, הגאוני נימאייר

הבניי ה . קנברה: החלו בבניית בירה חדשה באוסט רליה1911בשנת : על קנברה אמר עיתונא י בריטי. נמשכה עד אמצע שנות ה שמוני�

תושב י לונדו � אולי מודעי� יתר על המידה לחסרונות של חיי� בעי ר "אפשר להשוו ת� לח סרונות של חי י� בתכ נית לל א א+ אי, ללא ת כנית

."עיר

נפילת החומה

שנות השמוני� פר# על פנ י השטח משבר הקיב וצי� ב מלוא באמצע א ת , כנראה, משבר המסמ�. חברתי ואנושי, משבר כלכלי–עצמתו

. סופה של הש יטה הקיבוצי ת

כא� . בוא בהמש+של הקיבו # י" עלייתו ונפילתו "ניתוח מפורט של , "מבנה הבטו� הסוצי אליסטי" נספר ר ק אי+ השפיע שינוי הקיבו # על

. גול�מרו�

הת חלנו , לאחר שנכשל נו ביצ ירת בנ י אד� המת אימי� לקיבו # . בהדרג ה להת אי� א ת הקיב ו# לבני האד� של סו - המא ה הע ש רי�

לצור+ זאת צרי+ . תחילה הפס ק נו את לינת ה ילדי� בבתי הילדי�שינוי י� . וסי- חדר ילדי� לדירה הצ פו פה ש ל המ שפחההיה ל ה

40מ" חדר המשפחה" פנימיי� בבת י� שב יצע ה קיבו# הגדילו את . מטרי� רבועי� 65מטרי� רבועי� ל

ידי החברי� ביטלה את מוסד קניית עשרות רבות של כלי רכב על. והביאה לב ניית מגרשי חנייה בכל חלקי הקיבו#" סידור הרכב"

. חליפו את המדרכותהכביש י� ה

בוטלו והש טח של " סידור עבודה "ו" ריכוז קני ות"ג� המו סדות של ". סופרמרקט"משרדיה� צור - לקנט ינה שה פכה ל

' ה 38 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

. המערכות וה מכונות של השירותי� ה משותפ י� ננטשו וה וזנחוהקיבו # עבר תהלי+ סוער של הפ רטה והעברת השירותי� ה משותפ י�

ידי טובי בעב ר הקרוב על שירותי� שתוכננ ו –לרשות הפר ט כאשר החלו בתמחור אמתי של השיר ותי� התברר . המתכנני�

, ששירותי� מ שותפי � יעיל י� פחו ת ויקר י� יות ר משירותי� פרטיי�כא שר חברי הקיבו# . וחלוקה חופ שית ב חינ� בזבזני ת מאי � כמוה

הבזבוז פסק והוצאו ת , החלו לשל� מחיר אמתי עבור השיר ותי�החברי� הב חינו שהארוחה בבי ת . רות אחוזי�הצריכה פחת ו בעש

הכביס ה . מהארוחה בחדר האוכל, ולרוב ג� טעימה יותר, זולה יותרבמכונה הבי תית ז ולה ו טובה מהכביסה במכבס ה הת עשייתי ת

". חדרי החולי�"והשכיבה ב בית בזמ� מחלה עדיפה על

חברי הק יבו# . נס גרו" חדרי החול י�"ו" מחס� ה בגדי�", המכבס הוהד ירות ש הורחבו רק ל פני , לאכול את מר בית ה ארוחות בבי תהחלו

. זמ� קצ ר שוב נעשו צ רות

חברי הקיב ו# סירבו לש ל� א ת . ג� בנו שא הא נרגיה ציפתה הפתע ההמחיר הגבו ה של האנר גיה ש סופקה לה� ממכו� מרכזי שתוכ נ�

הרשת . פי מיטב המדע והטכנולוגיה ידי מתכנ� מקצ ועי ע לעלשל צינורות המי� החמי� בוטלה וג� פתרו� , זני תא+ בזב, המבודדת

מהפרטי� "בעיית חימו� מי המקלחת וה הסקה נמסר לכל א חד שחימו� מי� באנרגיה סולרית , בי� הש אר, שגילו, "מקצועיי�הבלתי

. זול מחימומ� בחשמל

היו זולי� ויעילי� מתכניתו " ההמו�"התברר שהפ תרונות של רטת התכנו � הולי דה תכ נו� טוב הפ. המדעית של המתכנ� המק צועי

. יותר

מרכזי השירות הגדו לי� והממוכני� וה חלוקה , התכנו� המרכזי . יעילי� ויקרי�הת גלו כב לתי, החופש ית

. גול� בשנות התשע י� החלה לה סתמ� סכנה קיומית לקיבו # מרו�תושבי � חדשי� לא , בני הק יבו# ל א חזרו אליו לאחר שירות� הצבאי

. ה הזדקנ ה ומס פר היל די� פחת משנ ה לשנ ההאוכל וסיי, הגיעו

הוחלט לקלו ט משפחות חדשות בתנא י� המתאימי� לה שקפת עולמ� של המשפחות ולא לא ידיאולוגיות ולדוגמות הי שנות של

. הקיבו #

�ת י ר ע ' ו נ 39 כ

תו+ ש לוש ש ני� נב נתה ש כונה . ההצלח ה היית ה ג דול ה ומפ תיעההעק רונות . ובה חמישי� משפחות , "ש מורת האלוני � "–חדשה

תזה לע קרונות התכ נו � וה בנייה של השכ ונה נ בנ תה עלי ה� היו אנטיש . גול�קיבו# מרו�

כ+ , ידי כל א חת מה משפחותמימו� התכנו� והבניי ה נע ש ה כולו על .ג� עיצ וב התכ נית וב חירת המתכנ�

בתי הבטו� הצ פו פי� ב ני שת י , ליד ב תי הד ירות של ה קיבו# של בת י � צמחה שכונה–בתו+ חורשת אלוני� , הקומות

וליד הבית שני מגרשי , על מגרש של דונ � –כל בית . משפחתיי�חד . חנייה

הדחפורי� לא יישרו את היער לפנ י הבניי ה וה ב תי� מו קמו בז הירות . בי� עצי האלו�

כבר אינו , שבו הדירה ניתנת חינ� והפרנס ה מוב טחת, הקיבו # היש� יכה אפילו ואילו השכ ונה מ הווה מוקד מש, מוש+ אפילו את בניו

. שהבית היקר נ בנה על חשבו� המשפ חה וה פרנסה רק בא חריותה

הייתה ה אות וה גור� ל הפל ת " שמורת האלונ י�"השכונ ה החדשה . גול � עצמו ג� ב קיבו# מרו�" החומה האח רונה"

פטישי� ה פיל ו א ת ה קירות , מסורי� ניסרו את ק ירות ה בטו� ה עבי�ב מקו� הכניסות יציאות נפרצו מכל דירה החוצה , הפנימיי�

כל הקיבו # התמ לא בח ומרי בניי� וב פעילות . המשות פות ל כל בי ת . להרחבת הדיר ות ולב ניית חדרי� חדשי�

בר וב� ב שטח של מא ה וע ש רי� מטרי� רבועי� , הדירות החדש ותכל משפחה ב נתה א ת בית חלומותיה . כבר ל א היו שוות ז ו לזו, ויותר

.העדפו תיה וי כולתה הכספי ת, פי טעמהעל

המעבר לבית החדש היה פ סגת ש ני עשו רי� ש ל הפר טות ו שינויי� במהלכ� עבר ו חברי הקיבו # מחדר , שהקיפ ו את כל תחומי החיי�

. לדירה ומדירה לבית

". יציאה מעב דות לחירות"ההרגש ה היית ה כמע ט הרגשה של

ההפרטה ונפי לת הח ומות של ה ק יבו# ה תרחשו כמעט באו תו זמ� . � ונפלו ה חומות באירופ ה המזרחית וברוסיהשבו נפ לה הח ומה ב ברלי

' ה 40 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ול א –היה עבורי " הפלת ה חומות"ל" התכנו� ה אידיאלי"המעבר ממאר# א חת לאר# , 21 למאה ה20 מעב ר מהמאה ה–רק עב ורי

. חדשה

אחרי� , "האר# המובטחת"יש ה מרגישי� כאי לו הג יעו א ל , ב המתגעג עי � לעו ל� שא בד לל א שו, מתהלכי� כמהגרי� תלושי�

.ואצל ר בי� מתרוצצו ת שתי תחושות מנוג דות אל ו בעת ובעונה אחת

ג� התו רה מת ארת ב סיפור י ציאת מצרי� את המשבר ה קשה ה כרו+ . בהחלפ ת הבי טחו� של סיר הבשר בחירות

ביחד ע� ה ע קרונות הקיבו ציי� , גול�התכנו� והבני יה של מרו�ייתכ� . אינ � רק אנדרטת בטו � למא ה ש עב רה, ששימשו לה � ב סיס

את העקרו נות וא ת החל ומות שהאמנ ו " בקליפת א ג וז"שה� מ כילי� כ . ג דלנו ע ליה� ו הקדשנ ו את מ רבית חיינו לניסיו� ל הגשימ�, בה�

גול�העקרונ ות א ש ר מצא ו את ביטויי� במב נה ה פי זי של מרו�

; הר ציונליז�: ה� ה עקרונו ת של התקו פה ה מודרנית והת עשייתיתבייצור , בטכנולוגיה, עיוורת במדעהא מונה ה; מלחמת האד � בטב ע

. הת כנו� המקצו עי והצנטרליסטי–ובראש ו בראשו נה ; ובגודל שני הצדד י� של –הת כנו� ו הקולק טיביז� , השוויו � וה קו לקטיביז�

המהפכו ת , הא וטופיות, עמ דו במרכז ה חלומות–אותו מטבע . והטרגדיות ש ל העת החדשה

אינה , ה ה עשרי�שהגיע לשיאי� במא, "התכנו �"הביקור ת על אלא על שתי ת ופעות שאפיינ ו את , ביקורת על ה תכנו� כשלעצ מו

ההנדס ה "תכנו� מרכזי של ה כלכלה והחב רה ו: התקופ ה המו דרנית ". האוטופית

רואה את שו רש )Karl Popper, 1902-1994(הפילוס ו- קרל פופר בקביע ה מראש של מטרה סופית ובניסיו� , "הנדסה אוטו פית"הרע ב

מדינה אידיאלית תו+ ש ימוש בתכני ת מפורטת ומושלמת להגשי � . לחברה כולה

שעוסק ת " ההנד סה ה קמעונאית"כחלופה מצי ג קרל פופר את . בעיקר בתיקו� אטי וז היר של הטעויות והק לקלות החברתיות

אינו ויכוח על ) הכל כלי(פרידרי+ האייק אומר שהווי כוח על התכנו � לא א� התכנו� צרי+ להיעש ות א, השאל ה א� תכנו� צרי+ להיעשו תאו צרי+ להיות מחולק בי � המוני , בצורה מרוכזת עבור כל המערכת

�ת י ר ע ' ו נ 41 כ

צנטרליזציה הו ויכוח הוא בי� צנטרליזציה לבי� דה. הפרטי�סד ר "החלופות שמציע האי יק ה� יצירת . של התכנ ו�) הפרטה(

. וביזור התכ נו�" ספונטני

קב וע אל א פר י אינה ד בר, פי הש קפתו של ה אייקעל, המסורתהמסורת . תהלי+ של ניפוי שלא התב ונה מנחה אותו אל א ההצ לחה

.נכונה י ותר מהתכנו�

הניסיו � להשי ג , )Adam Smith, 1723-1790( לדעתו של אד � סמית אלא ש לעתי� קרובו ת הוא , לא די שהוא עקר, השגהאת שא ינו בר

ר ק א ת גיש תו לתכ נו� ייש � סמי ת לא . משיג את היפוכו ש ל המב וקשאי� מטרתו לי צור את . אלא ג� בת חומי המוסר והפולי טיקה, בכלכלה

." לבסס א ת הטוב ביות ר שיכולי� ה בריות לשאת"האידיאלי א לא המתק� הזהי ר יכבד : "כתב סמית) 1579" (הרגשות המו סריי�"בספרו

את הה רגלי� והמשפ טי� ה קדומי� המק ובלי� על ה ע � וכא שר ייבצר . " נ כו� לא יזלזל ב תיקו� הפגו�ממנו לקבוע ב וודאות מה ה

מחשבות ע ל " בס פרו )Edmund Burke, 1729-1797(אדמונד ברק ב חיי לא ראיתי תכ נית ש לא : "כת ב) 1790" (המהפכ ה הצר פתית

תוקנה בזכות דעות שחיוו אנשי� שנופל י� היו בהרב ה בה ב נת� מ� א+ , הודות ל התקדמ ות אטית. האיש שאחז במושכות בא ותו ענ יי�

הצלחתו או כישלונו של . מתבונני� ברישומו של כל שלב, נמשכתאנו , וכ+ משלב לש לב, השלב הראשו � מאירי� את עינינו בשלב השני

."עוברי� לבטח את כל שורת השלבי �

שביתרו א ת ארצ � ל פ י "ברק ה אשי� את ה מהפכני� הצ רפתיי� איני יכול ": " לצר פת כ א ל אר# כבוש הוקווי� גיאומטריי� והתייחס

שראו בארצ� , כיצד י כלו בני האד � להגיע לנקודת יוהרה שכזולהבי� ."גיליו� חלק שעליו ה � חופ שיי� ל שרבט כל אש ר יעלה על רו ח�

ג

כלכלה מתוכננת

כלכלה ומדינה

ותכנו� כזה יכול, ה כוונה היא לתכנ ו� מרכזי" תכנ ו�"במונח

. ידי המדינה רק על – ומת בצע כ מעט –להתבצ ע

שור תמיד ע� מדינה חזקה בעלת י ותר סמכויות תכנו� צנטרליסטי ק � ג� א� ל א קיימת כוונה מוצהרת של אטאטיז. וסמכויות יות ר רחבות

שהרי ככל , ידי המדינהתכנו� מרכזי הוא תכנו� על, ")ממלכתיז�("הא רגוני� והעסק י� יוכ לו לתכ נ� , כ+ האזרחי�, שהמדינה ת ת כנ� יות ר

. פחות

שר קיימות יכולת וס מכות לבצע לתכנו� יש ער+ ומשמעות רק כא כ+ שת כנו� מרכזי משמעו ג� מס ירת ס מכויות ביצוע , את הת כניות

ו ג� נטר ול כוחות ה ש וק וה פ חתה ב יכולת , וכלי ב יצוע ל ידי המדינהככל שיש יותר . התכנו� של א זרחי� וארגוני � חברתיי� ו כלכליי�

".חברה"יש פ חות " מדינה"

כלומר . דינה חזקה וצ ודקתהשאיפ ה לצד ק חברתי היא השאי פה למ: אי� פל א שה א ייק כת ב. למדינה כישו ת חזק ה בעל ת תכונ ות וש א יפות

המושג צדק חברתי הו א הסו ס הטרויאני שבא מצעות ו חדרה " ." הטוטליטריות

" מדינה"קרל מארקס הקפיד בחזונו לא להשתמש א- פ ע� במונח אול� הו א מעו ל� לא הסבי ר אי+ ". חברה"והשתמ ש רק במונח

. תתכנ � ותבצ ע" ברהח"

כאשר ניגשו המארקסיסטי� לכל סוגיה � וזרמיה� ל תכנ� ו לבצע . הגיעו תמיד להעצמ ת המדינה

מפני שהחברה , בה ק שר זה פירו שה ת מיד ממשלה" חברה" לכ� . כשלעצ מה היא אילמת עד שהרשו יות הפ וליטיות מדב רות ב שמה

. ה+היינוה � ) �אטאטיז( ומדינה ריכוזית " תכנו� מרכזי", "תכנו�"

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 43 ל

התקופ ה המו דרנית מתאפיינת בא מונה ג דולה ב מדע וב שכנוע עמוק . בכ+ ש אי� גבו ל ליכולת הה כרה וה ביצוע האנוש יי�

שבה� מתנהלי� ההי סטוריה " ה מקריות והכ אוס"קשה ל השלי� ע� . והכלכלה

קשה להודו ת כי לא נית � באמצעי� מדעיי� להב י� ולשנות א ת וכי עת יד� אי נו נית� לחיזוי , ה חברההכלכלה ו, מצב� של בני האד�

דת א ו , אידיאולוגיה, תיאוריה, באמצע ות הנ חת סיבתיות פשוטה . נוסחה מדעית

המדינה וה ת כנו� נר אי� ככ לי מתאי� ל הגשמ ת צד ק ואידי אולוגיו ת כ+ היו נפוצות במאה שכל, דתיות ו אחרות, לאומניות, סוציאל יסטיות

. העשרי�

ני לה חלפת המקריות והכ אוס ב סדר התכנו� הכלכ לי הוא כלי חיולחלוקה מחדש של , הצדק ה חברתילביטול� של אי, ירציונאל . לחיסול העונ י והאו מללות ולהגש מת ערכי השו ויו�, העושר

הקולק טיביז� וראיית החב רה וה מדינה כאורגנ יז� מביאי� לצור+ מרכזי מת כנ� ו שולט ובתי או� ה רמוני של כ ל אב רי " מוח"ב

. תיהאורגנ יז� הח בר

לאינטלקטואלי� קשה ל השלי� ע� המציאות ש בה ה כלכלה חכמת� , ע� כל הש כלת�, ידי כוחות ה שוק וא ילו לה �ע ל" מנוהלת"

בוגרי . אי� כל תפק יד מעבר לת פקידו של כל אחד מההמו�, וחזונ�אנשי , אנשי ממשל, מורי�, פרופסורי�, מדעני�, האוניב רסיטאות

ה� ברוב� , "המעמד החדש"י אנש', אמני� וכו, סופ רי�, תקשור תאבל מאוד מעונייני� בכו ח , אידיאליסטי� שאינ� מעונייני� בכס-

ה� רוצי� לעצב את ה חברה ולקחת את ה כוח מהשו ק . ובשלטו� . ש בה ה � ישחקו תפקיד מרכזי, החופש י ולתת אותו ל פוליטיקה

י די המדינה י כול ל היעשו ת ב אמצעות הלאמת תכנו� הכלכלה עלדר+ "אפ שר ג� לנסות וללכת ב. המסחר והרכו ש, צורכל אמ צעי הי י

שב ה ממשלה מתערבת , בי � הסו ציאליז� וה ק פיטליז�" שלישית .תקנות ואיסור י�, סבסוד, בכלכלה באמ צעות מסי� כבדי�

שלטו� וסמכויות ולהשת לט על יותר , השאיפ ה לצב ור יותר כוח .ההשותפ י� בש לטו� ומנגנוני המדינ, משאבי� מאפ יינת א ת הממשלה

' ה 44 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

, של שליטי�" ה מחלה המק צועית" הי א )Etatism( האטא טיז� תמיד מתעורר אצל הממשלות . ביורוקרטי� ופול יטיקאי�, מצביאי�

המעורבות הממשלתית יוצרת . להתער ב בשו ק") הצ ור+("הרצו� ... עיוותי� שצר י+ לתק � בעזר ת מעורבות מ משלתית נוס פ ת וכ+ הלאה

יעיל ואת זה מתקני� בלתימעורבות במ חירי� הופכת את ה ייצור להמכס הג בוה מייקר את ה מצרכי� . במכס גבוה ה מונע ת חרות מהחו#

.ומחייב פיקוח על המ חירי� והעלא ת שכר המינימו�

לתקציבי , כל אל ה ה ביאו במ אה הע שרי� למדינות חזקו ת וריכו זיות . לתכ נו� כלכ לי ולניסיו� ל הגשמ ת האו טופיות, מדינה עצומי�

� לכל כלה מתוכננת בר שות המדינה נעש ו ניסיונות משמעותייבסי� ובשאר המדינות , ברוסיה הסובי יטית, במאה העשרי� בגר מניה

.מידה קט� ומוגבל נע שה ג � באנגלי ה ניסיו� בקנה. הקומונ יסטיות

כפי שהוא כתוב במצ ע " גדוד ה עבודה "בישראל מוכר החזו� של " .ישראלקומונה כללית של כל פועלי אר#: "1920הגדוד מברוסיה הסו בייטית פרס� דוד ב � " ה קומוניז� המל חמתי"בהשפ עת

ב על " צב א עבו דה" תכ נית ל הפיכת ההס תדרות ל1921גוריו� ב, המשקי� בכפר ובעיר, משמעת צ בא ית שי קי- א ת כל הפועלי �

בהמש+ להצ עה זו החליטה . והמשק האדמיניסטרטיבי של ההס תדרותבמגמה לבנ ות " חברת העו בדי�" על הקמת 1923ההסתד רות ב

עוד ב שנה ה ראשונ ה . ולהקי- את כ ל המ שק היהודי ב עיר וב כפרה לל ד� לתת לארגונ ו " בונהסולל"להקמת המדינה הצ יע מנהל

את הניהול ואת הבעלו ת על כל , את הפיתו ח, בקבלנו ת את ההקמ ה . המשק והכלכלה של המדינה

תכנו� כלכלי בגרמניה

שרה ועד אמצע המאה עמאמצע המא ה ה תש ע, במש+ כמאה שני�של טה בג רמניה המגמה של מ דינה ריכוזית חזקה המתכננ ת , העשרי�

.ומנהלת ג� א ת הכל כלה

המטה הכל לי של , למגמה זו היו שותפי � בעלי הקרק עות ה פרוסי� , ראש יה� ו בעליה � של הקונ צרני� הגדו לי� ב תעשייה, הצבא

.�הס וציאליסטי� והנאצי , הפילוס ופי� ו הוגי ה דעות ה לאומניי�

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 45 ל

, מייסד הריי+ השני, )Otto Von Bismarck, 1815-1898(ביסמרק עשרה חומה של מכסי מג� הטיל בשנות השיש י� של המאה התשע

כבדי� סביב גרמניה במטרה להג� ולטפח את התעשי יה והחקלא ו ת כל הכלכ לני� ו הוגי ה דעות של ה ריי+ דגלו ב כלכלה . הגרמניי� .�בחומות מכס גבו הות וב תכנו, מדינתית

)J. G. Ficte, 1762-1814(לדברי הפילוסו- פיכטה , תפקיד המדינההוא לשי� ק# ל אנרכיה בשדה , שנחשב לא ב י הלאו מיות הגרמנית

להסד יר את החיי� הכלכליי� ולשי� כ ל אד� בעמדה הראוי ה , המסחר . לו

הוא מערכת שלמה וסגורה , לדעתו של פיכטה, עיקרה של המדינהבי� בא ו פ� מוחלט את האזר חי� ומבטלי� של חוקי� ות קנות ה מחיי

המסקנה ה הגיוני ת . בתחומי המדינה כל תוק- מחוקי מדינה אחרתהספר שפרס � , "מדינת הסחר הסגו רה"ב. היא כ לכלה אוטרקית

ה כלכלה נתונ ה . מלא" סוציאל יז� מד ינתי" הוא קרא ל, 1800פיכטה ב דבר הנמנע במקו� שקיי� ב ו , כולה לפיקוח המדינה ולהסדרתה

. סחר חו# חופשידובייחו, )Laissez faire(חופש פעולה כלכלי בידוד , לבידודה ה גמור של המדינה הרי בונית, פיכטה קרא ל אוטרקיה

מדינת "ב. חו#ולהימנעות כמעט מוחלטת מסחר, כלכלי ומדיני, וזא ת על ח שבו� ה ממשלה, יות רו נסיע ות לחו # לאר #" הסחר הסגור ה

. לא יהי ה בידי אד� פ רטי כס- זרכי , רק א� ה� נחו צות ב א מת

את מקו� עבוד ת� וא ת שכר � של , המדינה תק ב ע את מקצוע �המדינה ת ק בע , כמו כ� . האזרחי� ות ב טיח לכול� את הז כות לע בודה

בני האד� ו הכלכלה יהיו כפופי� . את כל המחירי� ותנ הל את הכלכלה .למדינה

ה בוצע המ דינה ה ראשונה שב 1878גרמניה של ביסמרק הייתה מאז תמריצי� , בע זרת מכסי מג�. תכנו� מדעי של פי תוח ה משק ו התעשי יה

קרטלי� , קידמה גרמניה הקמת מונופולי�, ישירי� ואפיל ו כפייהוכדי להיטיב להת חרות ע� , וסינדיקטי� לש� וי סות מחירי� ומכירות

ייבוא חיטה זולה נמנע באמ צעות מכס גבוה א שר לא . תוצרת זרה . 1846באנג ליה ב שנת " חוקי הדג� "ל בשונה מביטו, בוטל

' ה 46 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

עשרה כלכלת הריי+ השני במחצית ה שנייה של ה מאה התשע )Friedrich List, 1789-1846(התבס ס ה על תורתו של פרידרי+ ליסט

. אשר ה תעמת ע� תור ת הכל כלה ה חופשית של אד� ס מית

היה , "השיטה הלאו מית ש ל הכל כלה ה מדינית", ספרו של לי סט . הפרו טקציוניז� וה אינטרבנציה הממשלתית ב כלכלהספר הי סוד ש ל

הכלכלה הל אומית של ליס ט אינה קו סמופוליטית ואינ ה טוב ת ." בי� הפרט לבי� האנוש ות ניצ בת המדינה "–אינדיבידואלית כי האינדיבידואל , לטובת ה כלל, כטענת א ד� סמית, הפרט לא תב יא

ינה תדא ג המד. ידאג לעצמו על חשבו� אחרי� ועל חשבו� המדינהלמע� רווחת המ דינה על ה פרט לוותר על ה אינטרסי� . לכול�

. הפרטיי� שלו

, נוע ד לדכ א א ת התעשי ות ה צ עירות" הסחר החופש י"לדעת ליסט רק . לטובת ה תעשייה ה אנ גלית, בעיקר של ג רמניה וארצו ת הבר ית

הרגול ציות ה ממשלתיות ו חומות המכס יגנו ע ל התע שיות הצעירו ת . תוהמדינות הצ ע ירו

ולכ� הנהיג ה , החליטה גרמניה על מגמה של או טרקיה1878משנת על ה חקלאות ועל , פרוטקציוניז� להגנ ה על התעשי יה המ קומית

. העובדי �

הביאה את התכנו� 1914 מלחמת העו ל� הראשונה שפרצה בידי המדינה לשיאי� חדש י� הכלכלי המרכזי ואת ניהול כל המ שק על

דמוקרטית ומנהיגיה ה ה סוציאל עד שהמפלג, שלא היו כ מות�הרעיוניי� הניחו שגרמניה עו מדת על ס - כלכלה וחברה

. סוציאל יסטיות

–במלחמה טוטלית שבה מתרכזת המד ינה במטרה אחת ויחידה ישנו הכרח ו ישנה ה צדקה לתכנו� מרכזי ולשליטה –ניצחו� על ה או יב

.ממשלתית מו חלטת על כל המשק

– והממשלה ה גרמנית משוכנ עי� לפני ה מלחמה היו המטה הצבאי שהמלחמה תהיה חייבת – )Schlieffen ("תכ נית ש ליפ�"בעקבו ת

זמנית ממלחמה בועושגרמניה חייבת להימנ" מלחמת בזק "להיות מלחמה כזו חייבת להיו ת מלחמה קצ רה של א יה י ה . במזרח ובמע רב

. בה צור + בהת ארגנות כלכלית מיוחדת

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 47 ל

בנו ש ל מייסד )Walter Rathenau, 1867-1922( נאו 'וולטר רתסוציול וג ומד ינאי , תע שיי�, יהודי, )A. E. G( ג "קונצר� החש מל אא

היה משוכנע שה מלחמה , ידי לאומני� גרמני�שנרצח על , פטריוטעוד " כלכלת קונצרנ י�"נאו האמי� בתכנו � מרכזי וב'רת. תימש+ שני�

פרו# יומיי� לאח ר , 1914כבר ב אוגוסט . בעשור שלפנ י המלחמההוא מסר לשר המלחמה תזכיר שהכיל תכנית שתאפ שר , המלחמה

יש ל רכז א ת , פי ה הצעהעל . לגרמניה לנה ל מלחמה במש+ שנ י�את הייצו ר ואת הא ספ קה ש ל כל חומרי ה גל� בוו ע דה , הפיתו ח

. ממשלתית א חת

נאו נכנס למשרד המלחמה לנהל את אספק ת חומרי הגל� 'רתסוציאליז � " הג רמנית שנקרא ה ונעשה המתכנ� הראשי של הכלכלה

ואז נאל # , 1915הוא שי רת במשרד ה מלחמה עד מר# ". מלחמתינאו השאיר במטה 'רת. להחלי- בני הול ה חברה את אב יו שנפ טר

שהא מי� , )Mollendorff(מולנדור- , ג"הכללי את ע וזרו מחברת אאאחרי , 1916ב". ה אגואיז � הכל כלי"בריכוז ותכנו � ממשלתי כנ גד

ספג ה כמיליו� אב דות ב מלחמה ממושכת ב שתי חזיתות מ ול שגרמניההיה ברור שההת מודדות תהי ה , אויבי� בעלי משאבי� גדול י� בהרבה

במטה הצ ב א יזמו את . התמודדות כ לכלית– ואו לי בעיקר –ג� במטרה לתכנ� את כל הכלכלה ולגיי ס את כ ל כוח " תכנית הינדנ בורג"

תכ נית הוט לה על קולונל הכנת ה. האד� הגרמני למלחמה המ מושכת, ו נא'ועל עוזרו של רת, שעתיד להיות נאצ י פעיל, )Bauer(באואר

כלכלני� וגנרל י� , במשרד המלחמה רוכזו תעשיינ י�. מולנדור-רוב� ". תכנית הינדנבורג"שהחלו לנהל את ה כלכלה ולעבו ד על

בי � , התכנ ית כל לה. ישתלב ו בע ת יד במנגנו� הכלכלי של היטלר, סג ירת האוניברסיטאות, ל עצו� של ה תעשייה הכב דהגידו, השאר

תוספ ת , גיוס כ ללי לעבודה של כ ל הנש י� והג ברי� שאינ� בצבא ריכוז יצרני� קטני� , עבוד ת כפיי ה ב אזו רי� הכ בושי�, שעות עבודה

. קיצו ב מזו� ושליטה מרכזית על המחירי�, בטרוסטי� גדולי�יות רק בשירות כל הא ומה הגרמנית חייבת לח: "הינדנב ורג א מר

". מסגרת לסדר כלכלי חדש"מולנדור- הגדיר את הת וכנית ." המולדתנאו שלתכנ ו� שה ו שג אי� תקדי � ב היסטוריה 'כעבור שנה אמר רת

נאו ' פרס� רת 1918בש נת . ותהיה לו ה שפעה ג� א חרי המלחמה

' ה 48 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ובה הציע תכנו� מרכזי כולל כ די , "הכלכלה הח דשה"חוברת בש� החלו� הסו ציאליס טי הפ+ . ל� ומשאבי�למנוע בזבוז חומרי ג

גרמניה . שער הזהב נ נטש. הש וק הפס יק לנה ל את ה כלכלה. למציאותע� א ו סטריה ושטחי הכיב וש נע שו משק או טרקי והכלכלה נוהל ה

. קציני� ואנשי עסקי�, בוועדו ת של ביורוקרטי�

. ענ- א חר ענ- עבר ב זמ� המלחמה לפיקוח ממשלתי

הביורוקרטי� , הג נרלי�, ה ג דולי��ה תעשיינ י, נאו'וולטר רתהכלכלה המתוכננ ת . והסוצי אליסטי� לא האמינו בכלכלת שו ק חופשי

הוכיחה את יעילות ה בשנ ות המ לחמה ותומכי הסוצי אליז� המדינתי . של ה� וה ז דמנות להגשמ תההראו בכ + הוכחה לצד קת ה אידיאולוגי

) Oswald Spengler, 1880-1936(הסוצי אליסט אוסוו לד ש פנגלר פרס� ב תו � המל חמה מסה בש � , "שקיעת המערב"שהתפ רס� ב ספרו

וב ה תי א ר את הזהות בי� הל אומיות הגרמנ ית " פרוסיות ו סו ציאליז�". זהו ת המבו ססת ע ל עליו נות ה מדינה על ה כלכלה, והסוצי אליז�

חוקי המ כס של . המהות של ה פרוסיות וה סו ציאליז� היא סדר ע ליו�נ גלר הז דהה ל חלוטי� ע� ני מוקיו של שפ. היו רק הצעד הראשו �1789

השו נה מ הכלכלה , "כלכלה לא ומית"פרידרי+ ליסט ב זכות . האינדיבידואל יסטית והקוס מופוליטית של אד� סמית

: הפרופ סור ה מארקסיסטי יוהא� פלנגה כתב בשנו ת המ לחמה הוא המימוש הרא שו� 1914המשק המל חמתי שנוצר בגרמניה בשנ ת "

צורכי המלחמה ביסס ו את הרעיו� . ..של חברה סוציאל יסטית ."הסוצי אליסטי בחיי הכלכלה של ג רמניה

הו קמה " ר פובליק ת ויימאר" ורא שית 1919בתו� מלחמת ה עול � בבוועדה היו כ לכלני� וראש י ." הו ועדה לסוציא ליזציה"בגרמניה

התעשי י� וולטר , הילפ רדינג, ביניה� ק רל קא וטסקי, הסוצי אליסטי�חברי הו ועדה התלבט ו .ארקסיסט אוטו נויראטנאו והפיל וסו- ה מ'רת

הווע דה לא הצליחה . והתווכ חו בי� סוציאליזציה מלאה ל חלקיתהתומ+ ). הל אמה(להבהי ר במה שונה סוציא ליזציה מנציונאליזצ יה

. הקיצונ י בסוצי אליזציה מלא ה היה אוטו נו יראט

סוציאליסט וכלכל� , )Otto Neurath, 1882-1945(אוטו נויראט ראה את מה ות הס ו ציאליז� בתכנ ו� מקי- וכול ל של הכלכלה , ריאוסט

שמטרתו למנוע את ה ב זבוז ש בכלכל ה , ורציונליזציהללמע� ייעו

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 49 ל

בזמ� המלחמה מונה למתכנ� כלכלת המלחמה של . החופש יתלאחר המלחמה יע# לרפובליק ה הסו בייטית קצרת הימי� . אוסטריה

ויקטי� של הבנייה והיה פע יל בפר, בבווריה ולרוסיה ה סובייטית . הסוצי אליסטית לפו עלי� ב ווינה

העסקי � בגר מניה יאוגד ו , פי הצע תו של נויראט בוועדהעלמחירי� ושכר , הפצה, וכל הה חלטות בדבר ייצור, לקונצר ני� ענ פיי�

. יתקבלו במרכז התכ נו� שי היה מ צויד ב יחידה סטטיסטית גדולהלל א " ות טבעיתחשבונא"נויראט ג� ה ציע לב טל את הכס- ולקיי�

שיקבל עבור שעות " נק ודות"כ ל אחד ירכוש מצרכי� תמו רת . כס- . עבודה

מעניי� שג� בקיבוצ י� הייתה מק ובלת עד שנ ות הש מוני� קביעת ע רכו של . ולא ב כס-" נ קודות"ערכ� של מוצרי הצריכה לחברי� בידי מזכירות ה תנ ועה אלא ע ל, המוצר לא נ קבע ל פי מחירו בשוק

" נקוד ות"ודיע ה ברא שית כ ל שנה לקיבוצ י� את ערכ� בהקיבו צית ש ה . של הח פצי� ה שוני�

. ברפוב ליקת וי ימאר לא בוצ ע ה הלא מה ולא נוסד סוציאל יז�

הסוציאל יז� וה תכנו� בגרמניה חזר והגיע לשיא , חיבור הלאומניותוות וטרגי ב סוציאליסטית מפלגת הפוע לי� הנ אציונל "ב, 1933מע>

. יי+ הש לישי ובר)NSDAP(" הגרמנית

היטלר לא האמי� שאפ שר לסמו+ על הכ לכלה הקפיטליסטית משו � , שתעמיד את הקד ימויות הלא ומיות ברא ש מ עייניה

החלופה הי א כלכלה מכ>וונת ו מתוכננת . שהקפי טליז� אנוכי מטבעו . בידי ה מדינה ואפילו בעת ה צור+ ב בעלות המדינה

גי� ע ל משק יש לשי� ק # להי עדר סי י: " היטלר אמר1934בשנת מה ש היה מקר י ... לטוב ת הכ וו נה מתו כננת ו פעולה מתוכנ נת, חופשי

." בשעתו חייב להיות מ תוכנ�

, ה הו� ו ה משק" כתב היטלר תזכיר כלכלי שבו נכ תב 1936באוגו ס ט כל אלה חייבי� לשרת בל א , מנהיגי המשק והתי אוריות הכלכליות

ש עתידה של , היטלר קבע." סייג א ת המא בק על עצמאו תה של האומ ה, גרמניה תלוי בבניית צבא ג דול יותר מכל שילוב אפש רי של אויבי�

ובאילו צה של הכלכ לה לק בל א ת חובת ה להי מנעות מכל דבר שא ינו

' ה 50 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

Hermann(הרמ� ג רינג : חיוני לבניית היסוד הכלכלי למלחמה הג דולה

Göring( חמאה: " הגדי ר מטרות אלו �במק ו �תותחי ."

ו הרמ� גרינג " תכני ת ארב ע ה שנ י� " נקבעה בחוק 1936בשנת גרינג הקי� ארגו� שהעסי ק . הועמד בראש ה ע� סמכויות מוחלטות

כלכלית ולני ווט כל למעלה מאל- איש לתיאו � המד יניות המקרוארגונ ו של ג רינג ביצע את ההקצ עה הש נתית של הה שקעות . המשק

ה טיל פיקוח על , הכ תיב א ת ה תפ וקות ב מרבית התע ש יות, בתעשי יה. הרחיב את ייצור המכונות ו הכשיר עובדי �, קות הסחר והמטבעעס

ה גביל א ת הרוו חי� וא ת הדי בידנדי� 1934חוק ה דיבידנדי� מ שנת ודרש מה עסקי� להש קיע ב חזרה כל , ללא יו תר משישה אחוזי �

אסו ר היה להעבי ר כס- בצורה חופשית . עוד- או לה עבירו למדינהידי משרד הפי קוח ע ל לוהשי מוש ב כס- ב גרמניה הו גבל ע, ל"לחו

הת עשיות . האשר אי כדי לכוו� או תו למטרות ל א ומיות מוגדרותממשלתי הקונצר� התעש ייתי. בבעלו ת הממשלה ה תפתחו במהירות

ג� מפעל . מאות אל- עובדי � ש ש1940העסי ק ב" רייכסוורקה" . המכוניות הענ קי פול קסווג� היה בב עלות ה ממשלה

הפיכת גרמניה למשק או טרקי היו" תכנית ארב ע השנ י�"מטרות באמצע ות חקלאות מודרנית ו פרודוק טיבית וייצור חומרי גל�

, ו הק מת ת עשייה צב אי ת– �אסטרטגיי� כ מו דל ק ו גומי סינת טיי . העולה בתפוק תה על יכולת הייצור של כל אויבי ג רמניה ביחד

הנאצי � שינו את מבנה ה משק עד שה תאי� למטרות ה פו ליטיות הפ וליטיקה קדמ ה . היצ רני� ו הסוחרי�, הצרכני�ולא ל העדפו ת של

.לכלכלה

את גרמניה מהמשבר של שנו ת , לכאורה, הכלכלה הנא צית הו ציאהעד היו� רבי� רואי� ב כ+ הוכ חה . העשרי� ורא שית ש נות ה שלושי�

.ליתרונה של הכלכלה המת וכננת

המשבר העו למי של סו- שנות העשרי� ביח ד ע� נ זקי המ לחמה התעשייה היית ה . יי� היכו ב גרמניה בעצמ ה אדי רהותשלו מי הפיצו

שלושי� א חוזי� מכוח העבוד ה הי ו 1932וב, משותק ת בחלקה .מצב זה ה יה הגו ר� העי קרי לעליית� של הנ אצי� ל שלטו�. מובטלי�

החל הממשל הנאצי ב עבודו ת 1933מיד ע� תפי סת הש לטו� בשנת . וד מלחמתיציבוריות בהי ק- עצ ו� וב הזמנות ענקיות של נשק ו צי

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 51 ל

האיגוד י� המ קצועיי � . מאות אלפי� גויסו לצבא ולמנגנו� הממשלתיה שביתו ת , השכ ר הוקפא. פורקו וראשיה� הו שמו במחנות ריכוז

עבודות ה סלילה . נאסרו ופיטורי עובדי� הותר ו רק באישור הממשלהשל ה כבישי� המ הירי� ניתנו לחברות שה תחייבו להעס יק המוני

, ה וצא צו להקפ את המ חירי�1936בשנת . ותפועלי� בעבו דות ידניהיטלר . מונה ק ומיסר מיוחד שבעזר ת מנגנ ו� גדול שמר על ביצ וע הצו

הדר+ הבטו חה ביו תר לה כות א ת ה אינ פלציה נמצאת במחנות : "אמר ." הריכוז שלנו

באמצעו ת של טו� . הישגי הכלכלה הנאצי ת נראו מדהימי�נת וממושמעת והוצאו ת מתוכנ, פרטית וממלכתית, כלכלה, טוטליטרי

ה אב טלה חו ס ל ה –ממשלתיות עצומות ע � גירעו� ממלכתי ענק י גרמניה . האינפלציה נמנעה וה מחירי� נש ארו יציבי�, לחלוטי�

ייצוריות הושג ו התקרב ה לאו טרקיה וג� המטרות ה תעשייתיות . בצורה מרשימה

היו בג רמניה מעל שישה מיליוני מובטלי� וב שנ ת 1932בשנת . מאות אל- ב לבדוש של1939

צמח במונחי� 1938 לבי� 1933התוצר הלאו מי של גרמניה בי� האספ ק ה הע צ מית של מצרכי מזו� . ריאליי� ביות ר משבעי� א חוזי�

לשמוני� ו שלוש ה אחו זי� 1928גדלה משישי� ושמונה א חוזי� ב , ההוצא ות הש נתיות לביטחו� גדל ו פי ע שרי� ושישה . 1939בשנת

. 1939 מיליארד בשנת 17.3 ל1928ק בשנת מיליו� מר650מ

הא� ה כלכלה הנאצי ת והישגיה ה� הו כחה לאפשרו ת� וליתרונ� ?בכ לל ותכ נו� לל א הלא מה בפ רט" כלכלה מתוכננת"של

רבי� מחסידי הת כנו� הכלכלי ומעורבות המד ינה ב כלכלה

ובעיקר ביציאה מהמשבר ובחיסו ל , "הצלחה הנאצ ית"רואי� ב חסידי� מושבעי� של קיינס . עמדת� הו כחה ל–האבטל ה

)John Maynard Keynes, 1883-1946 (אש ר , ר או בכ לכלה הנאצי תהוציא ה את גרמניה מהמשבר והביאה לתעס וקה מלאה ב עבודו ת

–לתקצ יב ממשלתי ג דול ולי צירת ג ירעו� , מידה עצ ו� ציבוריות ב קנ הו� הפרופ סורית רובינס, עמיתה של קיינס. הוכחה לצדק תו של קיינס

כתב ה בש נ ת ) Joan Robinson, 1903-1983(' מאוניברסיטת קיימברידגהיטלר מצא את התרופ ה לאב טלה ע וד לפנ י שקיינס סיי � : "1975

' ה 52 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

John Kenneth(גלבריית , הכלכל� מהרווארד." להסבי ר אותהGalbraith, 1908-2006( שהיטלר היה חסיד 1977 כתב ב שנת

בהקדמ ה למהדורה הגרמנית , מואפילו קיינס עצ. האידיאות ש ל קיינסכתב שה תיאוריה ש לו א ינה מנוגדת , 1936של ספרו ב

.סוציאליז�לנאציו נל

The End of(" סו- הל סה פייר" ספר קט� בש� 1926קיינס פרס� ב

Laissez-Faire(קיינס . שהסתיימה תקופ ת הכל כלה ה חופשית, ובו טע�ות רבה של ידי מעורבדגל ב שמירה על השיטה הקפיטליסטית על

מעורבות הכוללת עיד וד הצ ריכה באמצע ות . הממשלות ב כלכלה, יתקצ יב גי רעונ, עבוד ות צי בוריות, הוצאה ממשלתית גבוהה

קיינס . רגולציות וסובסי דיות ונכונות לאינפ לציה מסוימת, תמריצי�כתב ש בניית הפירמידות בע ת העת יקה וה קתדרלות בימי הביניי� הי ו

. וח יוניותפעולו ת כלכ ליות נכ ונות

של תו רת קיינס באירופה ת גר� לפופו לאריו1929השפל הגדול של והממשלות ניהל ו את הכלכלה לאו רה עד לחלק< , ובארצו ת הבר ית

.האחרו� של ה מאה ה עשרי�

תורתו מתאימה וא הו בה על . לא רק הנאצי � ניהל ו כלכל ה קיינ סנית בצר כ� פוליטיקאי� ו אינטלקטואלי� המ עדיפי� כלכלה שאינ ה תלוי ה

.בב יורוקרטי� ובאקדמא י�, האנוני מי אלא בממשלה

. של הכל כלה הנ אצית" סיפור ההצל חה"נית� ג� להטיל ספק ב

הייתה שנת יציא ה מה משבר העול מי וההישגי � 1934שנת הצמיחה ה א מתית הייתה נמוכה . דופ�הגרמניי� לא היו יוצאי

חזרה למצ ב רוב ה גידול של היי צור ה ג רמני היה . מהצמיחה בב ריטניההשכר הריאלי וצריכת המזו� של הפועלי � היו . שמלפני המשבר

1938הצריכה לנפ ש בש נת . 1929 מאשר בשנת 1939נמוכי� בכאשר ר ק , 1928הייתה גבוהה רק ב ארבעה אחוזי � מא שר ב שנת

חלק . המעבר לתעס וקה מלאה ה יה צרי+ לגרו� לעלייה גדו לה יות רל ת הצ ב א ממאה אל- מגויסי � מחיסול האב טלה ה יה תוצ אה של הגד

. 1939מאות אל- ב שנת למיליו� וארבע 1933בשנת

מיליארד רייכסמארק בשנת 2הגירעו � השנת י של הממשלה צמח מההו צאות השנתי ות של המדינה . 1939 מיליארד בשנ ת 15 ל1928

ע� 1936בשנת . היו בחמישי� אחוזי� מעל הכנסו תיה1934בשנת

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 53 ל

קפצו הוצ אות ה ממשלה עד לשמוני� " נ י�תכנית ארב ע הש"תחילת . ושישה אחוזי� מעל להכנסו ת

ההחלטה ה אידיאולוגית על או טרקיה היית ה מנו גדת ל יעילות הרבה יותר זול ל ייבא נ פט מאשר לייצר דלק . כלכלית והס בה נז ק

.סינתטי מפח�

ש ליש 1939למרות כל ה מאמצי� עדיי � ייבא ה גרמניה ב שנת מימו� . עשר א חוזי� מהמזו�ג� חמ ישהמחומרי הגל � לת ע שייה ו

, כי לא הי ה נית� להסיר את ה מגבלות על הסחר, הייבוא היה ק שהוהתעש ייה הג רמנית שצמחה באו טרקיה התק שתה ל התחרות בשו ק

תכנ יות ה חימוש דרשו יותר ויותר חומרי גל� וחלו � . העולמיהאוטרקיה ה וחל- בתכניו ת דחופות ל כיבושי� עצו מי� וליציר ת

. במזרח אירופ ה ובמרכזה" מחיהמרחב"

עד ש ל א , גדל החוב הלאומי פי שלושה193361939בי� ה שני� מאז� מסחרי שלילי הביא . הייתה יותר ה יכולת להאי# את ג ידולו

טי� . חומרי גל� לתעשי יה ומזו� לאו כלוסייהא לחוסר יכולת לייבת היסטוריו� בריטי שחקר את כל כל, )Tim Mason, 1940-1990(מאסו�

היית ה 1939הגיע למסקנה ש פתיחת המלחמה בשנת , גרמניה הנאצי תהשתל טות . התוצא ה וה פ תרו� ה יחיד למשבר כלכלי עמוק שהיה צפוי

לחומרי גל� ולכוח אד� , מהירה על מזרח אירופה כמקור למזו� .הייתה הפתרו � היחיד

כשהציג . במידה של צינ יות א פ שר לה גיד ש ג � זו ה שפעתו של קי ינס, ת תכ ניתו ליציאה מהמשבר בא מצעות תקצי ב גירע וני גדו לקיינס א

בטווח : "קיינס השיב". ?מה ע� התכ נו� לטווח ארו+: "הוא נ שאל ."ארו+ כ ולנו מתי�

של הצמיחה והשיק ו� המהירי� בגרמניה המע רבית " הנס ה גרמני" היה –לאחר מלחמת העו ל� ה שנייה באמצע ות כלכלה חופשית

. כלכלה הנא ציתשל ה" הנס"מרשי� פי כמה מ

. התשתי ת הפיז ית של גרמניה לא נפ געה ב מלחמת העול � הרא שונה, במלחמת הע ול� ה שנייה נהרסו כל הת שתיות הגרמנ יות עד היסוד

מיליוני� רבי� גו רשו מהמזרח והפכו לפליטי � , מיליוני גרמני� נהרג ומגרמניה נקרעו השטחי� שסופחו לפולניה ולרוסיה וכ ל , כולחסרי

. יה הייתה תחת כיבוש סו בייטימזרח גרמנ

' ה 54 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

למרות כל אלה הכלכלה החו פשית בהנהג ת לוד וויג א רהאר ד

)Ludwig Erhard, 1897-1963( , שר הכלכלה הראשו� ב גרמניההביאה ב מהירות מדהימה לשיקו� מלא ולצמיחה מהירה , המערבית

רמת החיי� עלת ה במהירות ותו+ שני� ספורו ת נעש תה . ויציבה . למעצמה הכלכלית הרא שונה ב אירופה גרמניה המערבית

" תכנית מרשל"לא היה תו צאה ש ל " הנס הגרמני"בניגוד למקובל שהרי . מיליארד דולר4.1שבמסג רתה ק יבלה ג רמניה הלווא ה של

מיליארד דולר 4.2שלטונות הכי בוש ה טילו עליה ת שלו� שנתי של . וזא ת בנוס - לתש לומי פיצויי� אחרי�, עבור ה חזקת הצבאו ת

כלכלה הנ א צית ב או לבי טוי בצ ורה קי צונית ביותר כל המ אפייני� בשאיפ ה ; אטאטיז� ומ דינה טוטליטרית: של ה כלכלה המתו כננת

עליונו ת ה פו ליטיקה ; לצב א ולכל כלת מ לחמה, ל מלחמה; לאוטרקיהוהאידיאולוגי ה על הכלכלה ו הת מקדות כל ה תכנו� הכלכלי במטר ה

. אחת

, ללא כ פייה ו הכתבה של שכרלא נית � לבצ ע תכנו � צנטרליסטי הח לטות כלכליות , רמת חיי�, ייבוא וייצו א, הש קעות, מחירי�

כוח כפייה כה גדול י ש רק . חיי�ולבסו- ג� הח לטות אישיות ואורח . למדינה הטו טליטרית

כלכלה מתוכננת נוטה תמיד לאו טרקיה או ל פחות לחומות מכס . גבוהו ת

ת מדינות אחרות וב תנאי ייצוא וייבוא מחייבי� התח שבות בכלכלדבר ש מגביל את י כולת התכנו� והשל יטה ש ל , הסחר העולמיי�

זאת ג� ה סיבה להתנג דות� של חסידי . הממשלה בכ לכלת המדינה . התכנו� לגלוב ליזציה במאה העשרי� ואח ת

מחצית� בהכנו ת , עשרה שני�הריי+ השלישי התקיי� שתי�ה מתוכננת נולד ת כלכל. נמרצות למלחמה ומחצית� במלחמת עול�

המלחמה מחייבת . לרוב במלחמה או בהכנ ה למלחמה ולמצורוריכוז כ פוי , התעלמ ות מכ ל שיקו ל של רווח והפסד ויעילות כלכ לית

. ואכזרי של כל המשא בי� למטרה אחת של הישרדות וניצ חו�

, מידה כלכליי� ואנו שיי� רגילי�ג� ה ת וצאות אינ� נ בחנות בקנירק בריכוז כל המשאבי� וכוח האד� . תאלא רק מול המטרה האח

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 55 ל

יש יתרו� לכלכלה המ תוכננת , שנקב עת בי די המדינה, למטרה אחת . והכפוי ה על פ ני הכל כלה ה חופשית

המשטרי� הק ולקטיביסטיי� והטו טליטריי� אוה בי� א ת הצב א שבו הייררכיה ותכנו� ופיקו ד , אחדות המטרה, ארגו�, מתקיימי� ליכוד

כפי שהדב ר , אות אלפי אנשי� כמערכת אח תוכ� הפעלת מ, מרכזיי� . בא לבי טוי סמלי במסדרי� ובמצעד י�

פי התכני ת המפ ורטת הפרויק ט המופר+ של ארגו � כל א ירופה עלמרחב "תכנית שכללה בי� השאר יצירת , של הא ידיאולוגיה ה נאצית

. ה ת ברר כפנטזיה מטורפת–גזע י גרמני ותכנו � ביול וגי" מחיה הפנטזיה עלה בעשרו ת מיליוני הרוגי� וב חורבנה הניסיו� להגשי � את

.של אירופה

ההצלח ה הכ לכלית הע צו מה ש ל גרמניה ה מערבית המ חולקת מרחב "והמקוצצת ה פריכה סופית את ה ת יאוריה והאיד יאולוגי ה של

, החשיבות ש ל חומרי הגל�, המושבות מעבר לי�, הקרקעי" המחיה . התעשי יה הכב דה והכ לכלה המתוכננת וה אוטרקית

במש+ למע לה מ ארבעי� שנ ה שכ נו זו לצד זו ה רפובליקה והרפו בליקה הדמוקרטית ) גרמניה המערבית(הפדרא לית ה גרמנית

). גרמ ניה המ זרחית(הגרמנית

בגרמניה המז רחית הולאמה כל הכ לכלה ו מתכנני המדינה ניהל ו א ת ג רמניה המזרחית הייתה המש+ לגיטימי . כל הפ עילות המשקית

. ורת הגר מנית ה אטאטיסטית מאז הג ל וביס מרקומוחלט של המס

את ה כלכלה של גרמניה המע רבית ניהל הפרופ סור ל ודוויג Franz(שהיה תל מידו ומעריצו של פראנ# אופנ היימר , ארהאר ד

Oppenheimer, 1864-1943( שהי ה ליב רל ומנוגד באורח קיצונ י נחשב עד היו� לספר יסוד של " המדינה"לאטאטיז� וספרו

.מתנגדי האטא טיז�, י�הליברל

ציוני וידיד של תיאו דור , אופנהי ימר היהודי ה יה פטריוט גרמניהוא האמי � . הרצל ועל פי תוכני תו הו קמה ה קואופר ציה ב מרחביה

שהכלכ לה הח ופשית יכולה להיות בסיס טוב יותר לחברה מאשר בו דד , אופנהי ימר ברח מהשלטו� הנא צי ומת. המדינה והש לטו�

.ניהבקליפ ור, ונשכח

' ה 56 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כאשר נבחר לודוויג ארהא רד לקאנצלר הוא הציג בלשכ תו את .תמונתו של או פנהיימר ויז� הדפסת בול דו אר ע� דיוקנו

לרגל יו� הול דתו ה מאה 1964 באפריל 30בטקס שקיי� ארהאר ד בכל עוד אנ י חי לא : "הוא אמר, "מורה וידיד, פרנ# או פנהיימר"של

שר א� כלכלת השו ק אהיה מאו! אשכח את פרנ# אופנהי ימרמחשבתו ותו רתו של פרנ# , החברתית תמשי+ להעיד על עב ודתו

! "אני יודע, רבי� אי נ� יוד עי� כמה ה� חייבי� לאד� זה. אופנהי ימר

בתו� מלחמת העו ל� הת מנה א רהארד לנהל את שיקו� גרמניה אנו צר יכי� למצוא את דרכנו חזרה לארגו� ש וק : "המערבית והצ היר

אנו חייבי� להס תמ+ על , במקו� אינטרוונציונ יז�המשוחרר מפיקוח ."אחריותו ופע ולתו ש ל הפר ט

זו היי תה הז דמנות יוצא ת מה כלל ל השוות את התוצא ות של ידי המדינה לכלכלת שוק חופשית הכלכלה המת וכננת ו המנוהלת על

מאותה נקודה , שתי המדינות הגר מניות התחילו באות ו זמ�. לחלוטי�משמעית מכל התוצא ה היית ה חד. ו ת ו ע�של אר # הרו סה ו ע � א

, הכנ סה ותנ אי חיי� של העובדי �, רמת חיי�, צמיחה כלכ לית: בחינהגרמניה . ובעיקר דעת� ועמדת� ש ל התו שבי� בגרמניה המע רבית

חגורות מוקשי� וחומה כדי למנוע , המזרחית נאל צה לה קי� גד רות . את זרי מת הא וכלוסייה למערב

חית מהשליטה הס ובייטית נפל המשטר כאשר נחלצה גרמניה המז רגרמניה כב ר לא חזרה לכלכלה . הקומונ יסטי מיד וללא כל התנגדו ת

. ידי המדינהמתוכננת המנו הלת ע ל

ג� הכ לכלה המתוכננת ש ל קוריאה ה צ פונית וכלכלת השו ק של היו� הפער . קוריאה הדרו מית ה חלו ע � או ת ו הע � ובאו תו זמ�

.זי�הכלכלי ביניה� מגיע למאות אחו

"פלניסטי�"מא� והדה

חזר מגרמניה לבלגיה האידיאולוג הסוצ יאליסטי החשו ב 1933במא� חזר לבקש ת דה. )Henri De Man, 1885-1953(מא� הנרי דההקש יש של המפלגה הסו ציאליס טית הבלגי ת אמיל מנהיגה

מא� דה. שג� מינה אותו ל סגנו, ) Emile Vandervelde ( ואנדרולדה שאמורה להחלי- א ת מצע ה מפלגה ואיננה "תכ נית"� ניגש מ יד להכ י

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 57 ל

אל א תכני ת מעש ית לגיו ס המד ינה נגד , מצע א ו חזו� לאחרית הימי�בתכני ת ישת תפו הס וציאליסטי� ע � . המשבר שנת ג לע ב גל ל הממשלה

, וה יא נוע דה לחל# את בלגי ה מה משבר הכלכ לי, מפלגות אחרות .הפ א שיז�לחסל את המ חסור בעבודה ובכ+ ל מנוע א ת עליי ת

כו נתה ב פי חוקר הפ אשיז� האיר ופי זא ב שט רנהל " התכנית"את ההל אמה החלי- ." סוציא ליז� ל לא פר ולטריו� וללא הלאמ ה"

שהיה אמור להח לי- א ת " פלניז�"וזה מקור הכינו י , התכנו� .הסוצי אליז�

לחסל את ה מחסור , מטרת התכנו� היית ה לה ת גבר ע ל המ שבראת ה ב יקושי� ואת ה השקעו ת בעת , בעבוד ה ולה ג דיל א ת הת ע סוקה

אסור לחכות באופ� פסיבי לסיו� , "התכנית"פי על. ובעונה אחתעל המדינה לש לוט . הממשלה חייבת להי ות א ק טיבית, המשבר

אמצעי הי יצור לא יולא מו אול� . בבנקי� ו בתעשי ות היס וד, באשר אימלחמת המעמדות תוח ל- . המדינה תת כנ� ות נהל א ת הכ לכלה

ובמקו � החזו � של המהפכ ה ה פרולטרית תבו א , ומיתבהתלה בות ל א המ ארקסיסטי יחלי- �את הפ טליז� והדטרמיניז. אחדות לאומית

.זו הדר+ לסוציא ליז�, מדינה חזקה. וולנטריז�

, של משק פרטי ע� השק עות" כלכלה מעורבת "מא� לתכנית דהדיל של רוזוולט תכנו� ו פיקוח ממשלתיי� ה ייתה ד ומה ל תכנית הניו

ב איטליה של מוסו ליני " כלכלה הקור פורטיבית"ל, תה תקו פ המאו . הכ לכלית של קיינסהולתיאו רי

מא� התקבל ה פה אחד בווע ידת ה מפלגה התכני ת של דההתכנית הייתה אמורה . 1933הסוצי אליסטית הבל גית בחג המולד של

ועיד ה –דמוקרטית הג רמנית להידו� ג� בו ועידת המפלג ה הסו ציאל . ב עליית הנאצי � לשל טו� ופיזור המפלגהשלא ה תקיימה עק

אבל היא , לעצו ר את ע ליית ה פאשיז �, בי� השאר , נוע דה" התכנית" .ידי מוסוליני באיטליה התקבל ה בה ת להבות ובהסכ מה דווקא על

ידי מרסל דא הב התלהב ות ע ל" התכני ת" בצרפת אומצה

)Marcel Deat(, אשר פרש ב אותה שנה מ המפלג ה ה סו ציאליס טית של" פלניז�"והקי� מפלגה סוציא ליסטית מתחרה שדגלה ב , � ב לו�לאו

קפיטליסטית אנטי, תמרסל דאה קרא למדינה אוטוריטארי) . תכנו�( ."אוטוריטה ואומ ה, סדר" שתתכנ � את ה כלכלה ותתב ס ס על

' ה 58 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

מא� פיז ר את דה. כבש ו הנא צי� א ת אירופה המ ערבית1940בד מקצוע י הקי� איגו , המפלג ה הס וציאליסטית שעמ ד בראשה

נאצי וקרא לחברי� לה צטר- לנא צי� להקמת חברה פרובצר פת קר א מרסל דאה לשיתו - פעול ה ע� . סוציאל יסטית באירופ ה

.הנאצי � והת מנה לשר הע בודה ב ממשלת וישי של פייר לווא ל

ברית המועצות–תכנו� כלכלי ברוסיה הסובייטית

והחזי קו 1917הבולש ביקי� אשר ת פסו א ת ה של טו� בר וסיה ב נובמבר ר או ע צ מ� מחויבי� מיו� ה יווסד� לתורת � , בו למע לה מש בעי� שנה

א- כי למציאות . ואחר כ+ ג� לתורתו של לנ י�, של מא רקס ו אנגלסהמתפ תחת ה ייתה ה שפעה רבה ל אי� ערו+ יותר מאשר לאידיאולוגי ה

יש עניי� ו חשיבות לסק ור את עמדת� של מ ארקס ואנגלס , הכתוב ה . לי והמדינה ה צנטרליסטיתבנושאי התכנו � הכלכ

ישנה , המאמיני� ב תכנו� מרכזי ומדעי�במשטרי� טוטליטרייהמהו וה תכ נית לנ יהול הכלכלה , חשיבות מיוחדת לאידיאולוגיה

. והחברה

שטע� שנית� להבי� תקופה , מארקס ואנגל ס היו תלמידיו של הגללכ� ספרו העיק רי של מארק ס נקר א , היסטורית רק לאח ר סיומה

מתו+ כ+ נמנעו המא רקסיסטי� ". �הקומונ יז"ולא " יטלהקפ", "חברת ה עתיד"בעקביו ת מכל תיאור ובמיוחד מ?ניסה לפירוט של

המנוגד " אוטופיז�"כל תיאור כזה כונה ע ל יד� . נטולת המעמדותמסיבה זו לא יכלו הבולשב יקי� לאחר המהפכה הפרולטארית . למדע

ות והוראו ת לניהול למצוא בכתביה� של מארקס ואנג לס הנ חינית� למצוא א ת " אבות הסוצ יאליז�"בכתביה� של . הכלכלה

העברת כל א מצעי הייצור "בי חד ע� " גוויע ת המד ינה"ההתנב אות על ".ה דיקטטורה ש ל הפרו לטריו�"ו" לרשות החברה

המדינה "חודשי� ספור י� לפנ י תפיס ת השל טו� סיי� לני� את ספ רו ומעלה ע ל , � של מארקס ואנ ג לסהספר צ מוד לא מירותיה". והמהפ כהוג� את ה צנטרליז� וה דיקטטורה ש ל " גווי עת ה מדינה"נס א ת

הפיכת כל האזרחי� , הפק עת נכ סי הק פיטליסטי�: "הפרולטריו�היינו של המדינה , עצו� אחד' סינדיקט'לעובדי � ומשרתי� של

... כל ה אזרחי� נהפ כי� כא� לעו בדיה השכירי� של המדינה... כולה

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 59 ל

ממלכתי אח ד ' סינדיקט'חי� נהפכי� לעובדי � ולפו עלי� של כל האז ר" שלב ה ראשו�" כזאת הייתה תכנית ו של ל ני� ל". המקי- את הע � כולו

במציאות זה היה השל ב הר אשו� . של ה מדינה הסוצ יאליסטית ועד לקריסתה לא חר 1917והאחרו� של ברית המועצ ות מייסודה ב

.למעלה משבע י� שנה

ספר " ללא שו� 1917 לשלטו� בנובמבר כ+ הגי עו הבו לשביק י�שיסביר אי+ מקימי� ואי+ מנהלי� כלכלה וחברה " הוראו ת

. סוציאל יסטיות

פו רס� ב רוסיה ספר� 1919בעיצו מה של מלחמת הא זרחי� של

בוכרי� , של שנ י בכירי התיא ורטיקני� הכ לכליי� של ה בולשב יקי� ,Nikolai Bukharin(" ב של קומוניז�"א", נסקי'ופראוב רז

Yevgeni Preobrazhnski, ABC of Communism.( עד סו - שנו ת שהודפ סו, השלו שי� ה ופ# ה ספר ב ברית המועצ ות במי ליו� עו תקי�

הס פר היה הרחבה בסגנ ו� קריא . שפות20ותורג� ל, מהדורות18ב . של הת כנית ש התקבל ה באו תה שנ ה בווע ידת המפלגה

הבי� א ת כל חלקי נסקי מארקס ה יטיב ל'לדברי בוכרי� ופראוברז .של החברה האנוש ית ולכ� היה יכ ול לנב א את ה עתיד" השעו �"

של ההו � יאפשר את המעבר לכלכלה ) צנטרליזציה(המרכוז , הכ לכלה: בזמ� מלחמה מתה ווה קפ יטליז� ממלכתי. סוציאל יסטית

הספרו ת וה עיתונות מנוהלי� בידי המטה , החינו+, החברה, המסחרי שק � בזמ� המלחמה מכשיר את הקר קע הקפי טליז� המדינת. הכללי

.למדינה הפרו לטרית שתיקח לידיה את הכ לכלה הצנטרליסטית

, ללא סתירות פנימיות, שיטת הייצור הקומו ניסטית תהיה מאורגנת .חופשית מתחרות

ב שליטת , "יד אח ת" המסחר וה תחבורה י היו ב, כל אמ צעי הי יצורמתוכנ� ב מדו י ק יהיה – תע שייתי וחקלאי –הייצור כולו . החברה

.בעזרת ניהול חשבונות ומש רדי משנה

. לא יהיו סחורות אלא מוצרי�. הייצור נועד לא לשו ק אלא לשימוש .לא יהי ה יותר צור+ ב כס-

. תה יו� אני עובד עבודה אדמיניסטרטיבי: "לא תהי ה חלוקת ע בו דהלמחרת אעבו ד ; אני מחשב כמה מגפי לבד יש לייצר בחודש הבא

כ+ וחודש אחר, ב חודש הבא א ולי במכבסת קיטור,בתעשי ית הס בו�

' ה 60 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כל זה יהי ה אפ שרי כשכל ב ני החברה יהיו . בתחנת כוח חשמלית ."משכילי�

כול� יבצעו ברצו� את . לא יהיו מעמדות ול כ� לא תהיה מדינההכול ', בבתי סוהר ו כו, במשטרה, התכנו� ולא י היה צו ר+ בממשלה

.יעבוד כמכונה משו מנת

הביורוקרטיה , יקה יוחלפו העובדי � כל יו�במשרדי הסטטיסט .תמות ע� המ דינה

נגד אנרכיז � א שר רוצה . הקומונ יז� הו א חבר ה של קואופר טיב ענ קי .לחלק במקו� לארג� ונגד סו ציאליז� של בעלי רכוש ק טני�

! היתרו� הוא ל תכנ*� מפעלי ענק שי יצרו ב גדול

ית חמישה חודשי� אחרי המהפכה החלה מלחמת אזר חי� אכזרבמש+ . ובה נהר גו מיליוני אזרחי� וחיילי� משני הצדדי�, מאי� כמוה

המשק הי ה . שנתיי� נלח� המשטר הסוב ייטי מלחמה נואשת על חייונוצ ר . הרוס ל אחר ה שני� של מלחמת העול� ו של מלחמת האזרחי�

מתו+ מצב זה צמח . הכרח בפיקו ח חמור על האמצ עי� ה מועטי�, ביקי� הלאי מו את כל ה תעשייההבולש ". הקומוניז� המלחמתי"

אסרו על המ סחר ה פרטי ושלחו יחידות של פ ועלי� לכפרי� כדי בתי ה דפוס י יצרו יומ� . להחרי� מזו� בשבי ל הצב א ותו שבי ה ערי�

השלטו� שיל� שכר לפועלי� . ולילה שטרות כס- שנעשו חסרי ער+שהחליפו העוב די� בע וד קצת , במנות מזו� זעומות ובחלק מהתוצ רת

הכ ס- בו טל : היה ק ומוניז� מלא" הקומוניז� המלחמתי. "ו�מזהממשלה ש לטה בכל , המסחר נאסר, אמצעי הייצור הולאמו, למעשה

. המקורות הכל כליי� של הא ומה וכלכלת השוק בוטלה

, הצור+ ב מיקוד כל המ אמצי� והמש אבי� במטרה אחת, המלחמה שיוצא בשילוב ההת להבות המלחמתית וההיתר לאסור ולהרוג כל מי

מאפשרי� ומשמשי� ה וכחה למשק , כל אלה מ צדיקי� –מהשורה הוכי ח " הקומונ יז� המ לחמתי. "מתוכנ� בידי שלטו� ריכוזי וטוטליטרי

צ בא , בהנהגתו של לאו� טרוצקי, הסובייטי� הקי מו וציידו, את עצ מוא + המ שק , הסוביי טי� ניצחו. של מיליוני חיילי� וניצח ו במל חמה

. היה הר וס לחלוטי�

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 61 ל

ראה , שהיה שני ר ק ללני �, אי� זה מפתיע שקו מיסר הצבא טרוצקיאת המשכו ו החרפתו של הקומונ יז� הצ באי כ דר+ לשיקו� כלכלי

. ולבניית משק סוציא ליסטי

הציע 1919כשהחל להס תמ� סיומה ש ל מלחמת הא זרחי� בשנת והפ + את ה @יס ה ש לישי ב אוראל " מיליטריזציה של העבוד ה"טרוצקי כ+ הו כנסו ג � גייס ות קוו קז ואו קראינה לעבו דה אחר. בודהלכוח ע . ביע רות וב שדות, במכרות

וה ציע ל א חד את פנקס , פוע לי�טרוצקי תכנ� מרכזי אכילה לחיילי� . השירות של החייל ע� פנ ק ס הע בו דה של הפועל

, שפורס מה בביטאו� ה מפלגה , בפקוד ה למחנות העב ודהגלו ב עבודת כ� מר# ללא ": בי� ה שאר, כתב ט רוצקי, "פראבדה"

... כאילו היית� בעיצו מה של הת קד מות או בעיצו מו של קרב, לאות... המפקד י� והק ומיסרי� אחר אי� לי חידותיה� ב ע בודה כמו ב קרב

המחלקות ה פוליטיות חייבות ל טפח את רוח הפועל בחייל ולשמור עריק מ� העבודה הוא בז וי ומאוס כעריק ... על רוח החייל בפועל

התחילו וסיי מו ! ...שניה� ג� יי ענשו בכל ח ומר הדי�. קרבמשדה הבכל מקו� שה דבר אפשרי לצליליה� ש ל שירי� , את ע בודתכ �

אלא שירות נע לה , עמלכ� אינו ע מל עבדי�. והמנונות סוצ יאליסטיי� ." למולדת הסו צ יאליסטית

: אמר טרוצקי1920בקונגר ס הת שיעי של ה מפלגה שהת קיי� ב בודה י ש להכ ניס לת ו+ גדו די עונשי� או למחנות את ה עריקי� מ� הע "

." ריכוז

הAשטור , ש הכפייה 1920לאיגוד י� המ קצועיי � אמר טרוצקי ב. והמיליטריזציה של הע בו דה אי נ� רק אמצ עי� ש ל שע ת חירו�

למדינת הפו עלי� י שנה ז כות מידית לכפות ע ל כל אזרח לעשות כל , נהיג ס דר של עבודהא נו עומ די� לה : "עבודה בכל מ קו� ש תבחר בו

שתחייב את כל , שיאורג � מבחינה חברתית על יסוד תכנית כלכלית... זה ו יסוד ו של הסוצי אליז�. האר# ותהיה כפויה על כל פו על

הבלת י נמנעת , המיליטריזציה של העבו דה היא השי טה היסודית ." לארגו� כוחות העבוד ה שלנו

ידי שק עלניהול הכלכ לה וה מ, שוב ה סתמ� הקשר בי� תכנו� .צבא ותרב ות צב א ית, מלחמה, קול קטיביז�, המדינה

' ה 62 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

הקומונ יז� המלחמתי היה ה צלחה ואולי הכרח לבניית צבא ו לריכוז . כל המשאבי� להישרדות ול ניצחו� במלחמת הא זרחי�

דבריו של טרוצקי ה � עדו ת לכ+ שבעיני מנהיגי הבולשביקי� היה אלא הגר סה ,הקומונ יז� ה מלחמתי לא רק ה כרח לשעת מלחמה

. שלה� לכלכלה וחברה במדינה הסו ציאליס טית הראשונה בעול�

היה ה קומוניז� המלחמתי , מידה ומדדי� כלכליי�לפי כל קנה שות ק 1920הייצור הת עשייתי פחת מדי שנה ובשנ ת . כישלו� מוחלט

. האי כרי� ג ילו הת נגדות הולכת וגו ברת להח רמות. כמעט לחלוטי�, התנג דות ה איכרי�. ה ובערי� שרר רעבבאזור הוולג, באוקר אינה

מרידות אי כרי� ומרד המלחי� , הפועלי � והא יגודי� המק צועיי� . בבסיס הימי בקרונשטאט העמידו בסכנה את ע צ � קיומו של ה משטר

" תכנית כלכלית חדשה" נאל# לני� להחליט על 1920בשנת

)NEP( :ה מלחמתי �חזרה חלקית לכ לכלה חופשית, ביטול הקומו ניז ,במלאכה , הפסק ת החרמות המז ו� והח זרת ה כלכלה הפרטית במסחר

להרחיב את , האיכרי� הורשו לייצר. ובמשק י� הפ רטיי� בכפר ". לה תעשר"להב יא את תוצרת � לשו ק ו, משקיה�

א פשר א פילו ת עשייה זעירה פרטית ונתינת זיכיונות לעס קי� NEPה . זרי�

בשנת . ביי טי ה ציל א ת הכל כלה ה רוסית ואת ה משטר הסוNEPההשנה שלפני , 1913 חזר הייצור התעשי יתי לג ודלו ב שנת 1927

.המלאכה ו המסחר שגש גו , ג� החקלא ות. מלחמת העול �

ככלכלה 1926ספק א � נית� להגדי ר את הכלכלה הרוסית ב שנת מפעלי התעש ייה הג דולי� היו מולאמי� והשל טו� הי ה . סוציאל יסטית

וכלוסייה חיו ועבדו במגזר אבל א רבע חמישיות מהא , סוציאל יסטי תשעי� א חוזי� מהחקלאי� ושני שלישי � 1927בשנת . הפרטי

. מהיצרני� הק טני� נמצאו במגזר הפרטי

החליט המזכיר הכללי ושליט< של 1928 ותחילת 1927בסו- קולק טיביזציה , תיעוש מהיר, NEPסטלי� על חיסול ה' י, המפלג ה

. עו ש בכפ ייה מהאיכרי�המשאבי� לתי" שאיבת "כפויה של הכ פר ו הנ יח סטלי� את היסוד ות לקו 1928בנאומו בוועד המרכזי בנוב מבר

הסגת � "הוא ט ע� כי א ת ניצחו� הסו ציאליז� אי� להביא אלא ב . החדש. ש ל האר צות ה קפיטליסטיות בפית וח תע שייתי וכלכלי" והדבק ת�

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 63 ל

אי� להבטיח את הביטחו� וה עצמאו ת בלי ליצור בסיס , כ�כמו . להג נה הלא ומיתתעשייתי

אישרה ועיד ת המ פלגה את התכ נית 1929 באפ ריל 29ב 27ב. לקולק טיביזציה של הכפר ולפיתוח מוא# של ה תעשייה

חיסול : "בדצמב ר של אות ה שנ ה הוד יע סטלי� על המטרה ."כמעמד) הע שירי� והבינונ יי�, האיכרי�(' הקולא קי�'

ת הסו ערת הה תפתחו . היו מספר סיבותNEPלמפנה של חיסול ה של הח קלאות הפרט ית ה גד ילה מ אוד א ת הי צ ע המזו � וא ת הביקו ש

הת עשייה הממלכתית לא . של הא יכרי� למוצרי צריכה תע שייתיי�הייתה מושפעת מהביקושי� של ה שוק אלא רק מההחלטה

הפועלי� קיבלו . נשק ומכונות, אידיאולוגית לייצר פלדההפולי טיתכ+ נוצר ה . רכוש את עו דפי המזו�שכר נמו+ ביותר ולא היו יכולי� ל

מחירי המזו� ירדו ": תופע ת המס פריי�"התופע ה שנק ראה ב זמנה מחוסר ביקו ש בע שרות אחוזי� ומחירי המוצרי� התעשייתיי� ע לו

ה תוצאה הבלת י נמנעת . בעשרו ת אחוזי� עק ב מחסור וביקוש ג בוההאבס ת בעל י , הייתה הימנעות האי כרי� מלהביא את המזו� לשוק

ההחלטה . � בחיטה או הטמנת הגרע יני� ב מקומות מס תורהחייהאידיאולוגי ת לייצר בתע שייה ב עיקר פלדה ו מכונות וכמעט להימנע

לא ה שאירה בידי הממשלה כס - , מייצור מוצרי� למכירה ב שוק. נכשל" כלכלת שוק סוציאל יסטית" הניסיו � של . להשק עה ב ת עשייה

ה ו הכפפת ה לחוקי במצב זה צרי + היה לבחור בי� הפרטת התע שיילבי� , כפי שנהגה סי� ה קומוניסטית במאה העשרי� ואח ת, השוק

ביטול השו ק , המס חר והמלאכה, הלאמה טוטלית ש ל החק לאותהדר + שה צ יע חב ר . ידי הממשלה ו המפלג הוניהול כל הכ לכלה על

לפת ח , ניקול אי בו כארי�, "י מנית" מהא ופוזיציה הוהפולי טביורלת שו ק פרטית בחקלאות ובמסחר כלכ –במקביל שתי כלכלות

ל א –בתחבורה ובבנק י� , סוציאליס טית בתעשייהוכלכלה ריכוזיתהאידיאולוגיה הס וציאליסטית חייבה לבחור . הייתה יכולה להתקיי �

מספרית ופוליטי ת , הפחד מפני התחזקות כלכלית. באפש רות השנייהל של ב ע לי הרכ וש בכ פר ובע יר תר� ג� הו א להח לטה ל הלאי� את כ

ולה חלי- את הש וק וכו חות ה שוק ב נ יהול ו בתכנו� מרכזיי� , הכלכלה

' ה 64 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

זו הייתה השיטה שהת ק יימה בברית המועצ ות לל א . ידי המדינהעל . 1990שינוי ע ד שנת

פרטי התכנית . הוכרז על תכ נית ה חומש הראשו נה1928בשנת יחידת ה תכנו� –" גו ספלא� "ידי הנרשמו בכמה כרכי� ע ל

עשר ש ל אמר סטלי� לקונגרס החמישה, "תינותכניו. "הממשלתיתאינ� אב חנות וניחושי� כי א� הוראו ת ", 1927המפלג ה בשנ ת

שנוס חו בש פה , התכנו� היה ל מעשה שורה של פ קודות." מחייבותהמערכת . במלחמה לה שגת ה מטרות הכלכ ליות ש ל המשטר, צבאית

המשק הי ה משק מגויס יותר מאשר משק ! ציוותה והמשק ציית .נ�מתוכ

חזרה רוסיה הסוביי טית לקומוניז� 1928משנת , למעשההחב רתיות והאי שיות נעשו , כל ה מערכות הכל כליות. המלחמתי

, החנויות, בתי המלאכה, בתי החרושת. כפופו ת לשלטו� המרכזי –הבנקי� וה משקי� החקלאיי� , התחבורה, בתי המגורי�, המסעד ות

האיגודי� , שכי רי�כאשר כול� . כול� בבעלו ת המדינה וב ניהולה ידי השכר ומחירי המוצרי� נקבעי� על, המקצו עיי� מולאמי�

–חלק מהש כר הנמו+ מוק דש לחיסכו� כ פוי וה כול בק יצוב , הממשלההרי שג � גוב ה רמת המחיה וג� ה רכבה נ מצאי� בשלי טה מלאה של

למקו� עבוד ה אחר א ו , אפילו למעבר מעיר לעיר אחרת. הממשלה . כלל לא נית�ישיו� שבדר+לעזיבת הכפר נדרש ר

, במלוא הקי טור קדימה: "סטלי� הגדיר את מטרות ת כנית ה חומש !"בדר+ התיעו ש לסו ציאליז�

לא גדול יהיה ארגו � ביורוקרט, הגוספ ל�, מרכז התכנו� הממשלתימפקחי� ופקי די� וע � ועדו ת אזור יות וע שרי� וארבע , ע� מת כנני�

900 מנג נו� ה גו ספל� ר ק כ לל1930ב. מחלקות לכל ענפי הכלכלהאלא ה יה מופקד על ביצוע המטרות של , הגוספל� לא תכנ�. עובדי�

שכלל עשרה , אותו סטלי� קבע והעביר לפוליטביורו, תכניות החומשהכלכלה . עוב די הוו עד המ רכזי375ב� , חברי� ולרשות� מנג נו� קט�

סטלי� והפו ליטביורו נתנ ו ! הסוביי טית לא תוכ ננה א לא נו הלה, בעיקר לתפוק ה הפי זית ש ל התע שייה הכבדה , גוספ ל� מטרותל

הגוספ ל� פירט את ההורא ות וה ע ביר או ת� . לייצור החיטה ולהש קעות לכל אחד מענפי �מיניסטריו, לעשרי� ושמונה משרדי� ממשלתיי�

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 65 ל

� במיניסטריוני. שברא ש כל אחד מה� קו מיסר, הכלכלה והת עשייהפרטיו � על ה ביצוע לפרטיעבדו עשרות אלפי פקידי� שהיו ממוני . ביבשת הענקי ת שעל שישית כדור האר#

א+ בי� , לתכנית החומש נקב עו יעד י� שא פתניי� שנראו דמיוניי�לבולשב יקי� א י� דבר שהוא : "חברי המפלג ה היה מקוב ל להגי ד

על ביצוע תכנית החומש הרא שונה הופקד בולש ביק ." אפשריבלתישל א ה בי� דבר ב כלכלה , וניקדזה'רד זהגרוז יני סרג ו או, ותיק מ הקווקז

קילל והע ניש א ת המנהלי� , דח-, איי �–ר כלכלי "ותפקד כרס .והביורוקרטי� כדי שימלאו את ח לק� ב תכנית

המקור היחיד להו� שנדרש לביצו ע תכני ת התי עוש ה יומרנית היה הכפר היה חייב לספק מ זו� לל א תמו רה לע שרות מיליוני . הכפר

. וכ� תוצ רת לייצוא כד י לממ� ייבוא מכונות, י�הפועלי � ותו שבי ה ערהתנגדו ת ה איכרי� להחרמות ג ב רה וחייבה דר+ חדשה לשביר ת

הוחלט על קולק טיביזציה כפו יה . המזו� מהכפר" שאיבת "ההתנ ג דות וכמיליו� בתי אב של . התנ גדות ה איכרי� נשברה באכ זריות. ומואצת

ה בא סיה ורוב � גור שו לש ממה ה קפוא") קו לאקי� ("איכרי� אמידי� . מאות א לפי� נ אסרו ו מאות אלפי� הוצאו להורג . מתו ב רעב וב קור

, המגורשי� ו הנידוני� היו המוכשרי� והמצליחי� שבי� האיכרי�משלחות של פעילי מפלגה . וסילוק � ה קטי� מאו ד את ה תוצר ה חקלאי

האיכרי� . וחיילי� החרי מו את התוצר ת ו העב ירו או תה לע רי� הר עבותו הגיבו בשח יטת ב עלי ה חיי� ובסירוב , ל קטיביזציההתנגדו לקו

עקב כ+ פר# בראשית שנות ה שלושי� רעב נורא שהביא ג � . לזרועבאזו ר הוול גה וב קזכסטא� מת ו , באו קראינה . תופעה של ק ניבליותוההערכ ות נעו ת בי� חמישה , המספ ר אינו ידוע. מיליוני� רבי� ברעבהשלטונות הס ובייטי� לחו# באות � שני� ייצאו . לעשרה מיליוני מתי�

. לאר# מדי שנה קרוב למיליו� טונות חיטה

המאסרי� והמוות שברו את יכו לת הה תנגדות של , הגירוש י�, הרעב כבר ה יו בק ולחוזי� 1937בשנת . האיכרי� לק ולקטיביזציה

תשע י � ) כפרי� קו לקטיביי� וכפרי� ממשלתיי�(ובסוב חוזי� חזר התו צר 1957רק ב שנת . ושלוש ה אחוז י� מב תי הא ב החק לאיי�

1990עד סו - ה של טו� ה סובייטי בשנ ת . 1924החקלא י לגוד ל של .סבלה ברית המוע צות מ מחסור במזו � ונאל צה לי יבא ג רעיני�

' ה 66 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

13ייצאה רוסיה הצ ארית , לפני מלחמת העול�, 1913 ב, להשוו אה .מיליו� טו� גרעיני�

ות עבור המחירי� האנ ושיי� והחברתיי� ש שילמו עמי ברית המו עצהכלכלה הרי כוזית והמתוכננת ו עבור התיעו ש המו א# היו גבו ה י�

עוני ו מחסור , מיליוני מתי� ברע ב והר ס נורא בכפר: מאי� כמות�הנתוני � הדמ וגרפיי� מראי� . בדיור ובכל המצרכי� ב ערי�, במזו�

היו גבוהי� בעשר י� 1938 לבי� 1927שמספרי התמותה ב שני� שבי� ההכנסה לשעת עבוד ה בשנ ת . 1926 ב שנת וחמישה אחו זי� מאשר

רק ב סו - . 1928 הייתה נמוכה בארבע י� אחו זי� מרמתה ב שנת 1937שנות החמישי� הגי ע שכר� של העובדי � לרמה של השכר בשנת

, כארבע ה מיליוני אסירי� עובדי כפייה עבדו עד מוות ב מחנות . 1924דינה ומשטר טוטליטרי אכזרי שביטל את כל זכויות האד� שרר במ

.כשלוש ה דורו ת

להפעל ת מיליוני אס ירי� ממושמעי� ללא שכר וללא כל זכויות . להיות תועלת מרבית בכל כלה מ תוכננת , לכאו רה, הייתה יכולה

הכלכלה הסו בייטית לא הפיקה כל תועלת מהמשרד הממשלתי המספר ה בלתי מוגבל של ה אסירי� הביא לביצ ו ע ). גול ג(למחנות

מא ות אל פי עוב די� משכילי� ; ומיותרי�פרויקטי� רבי� בזבז ניי�חוסר היכולת ; ומיומני� קפא ו בכריתת עצי � ובד חיפת מריצות בקר ח

לקווי רכבת שלא , לתחשיב כלכלי הביא למאות מחנות מיותרי� .הובילו לשו� מקו� ו למחלות ותמו תה של העובד י�

מעבר לכל א לה הי ו התו צאות הכלכליות ש ל תכנ יות ה חומש . מות ואפילו מדהימותהראשו נות מרשי

כעבור . החל הביצוע של תכנית החומש הראשו נה1928בשנת במש+ : ארבע שני� בלבד הודיע סטלי� על ה ש גת כל יעדי ה תכנית

ייצור הפח� והברזל הוכפל , מפעלי ת עשייה1500ארבע שני� ה וקמו ב א רבע ש ני� על ה הייצ ור התע שייתי במאתיי� ; וייצור החשמל שול ש

תפוק ת , גדלה תפוקת החשמל פי שבעה, 1937עד , ורבעש ; אחוזי�ייצור הפלדה גדל מארבעה ; הפח� והנפט גדלה פי ארבעה כ מעט

, 1937עשר מיליוני טונות בשנת לשמונה1927מיליו� טו� בשנת ג � ב ת חומי החינו+ והכש רת . כמעט כמו ייצור הפלדה בגרמ ניה

. מהנדסי� ההי שגי� ה יו מרשימי� ביותר

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 67 ל

שני� בלבד הפכה רוסיה ממדינה חקל אית מ פגרת כעבור עשר התע שייה הכבדה ומפע לי הטנקי� וה מטוסי� . למעצמה תע שייתית

אפשרו לברית המועצות לעמוד לבדה מול הפליש ה 1941שהוקמ ו עד ייתכ� . ולהגיע ע � כוחות שריו� ואוויר אדירי� לברלי�, הגרמנית

שי� גרמניה שללא התיעו ש המס חרר של ברית המוע צות ב שנות ה שלוהייתה מנצחת במלחמת הע ול� וכ ל אירו פה הייתה נ ש ארת ב שלטו�

. נאצי

לא יכול , למעשה. לכלכלה הסו בייטית היו חולשות ו כשלי� מבניי�ההחלטה לתכנ� . היה להיות כיסוי ליומרה של תכנו� מרכזי, תחנות כוח, כפרי� , מהמשרדי� ב מוסקב ה כל פ רט במיליוני מפעלי�

החלטה כזו הייתה – מוסדות חינו+ ובתי מגורי� ,רכבות, חנויותהקושי להשיג נתוני� אמיני� . חייבת להביא לכא וס ביורוקרטי

נוס - , שע ל הנהל ותיה� ריח- איו� קב וע של חקירה ועונש, ממפעלי�הותיר את ה גוספ ל� ע � , סו- טפסי�לחוסר היכולת למלא ולעבד אי�

רכזי היה מוסמ+ רק השלטו� המ. חסר קבוע ב סטטיסטיקה אמינהלכ� המספרי� מוטלי� בספק עד , לפרס� נתוני� ותוצ אות כ לכליות

במקרי� רבי � היו המנהלי� נכש לי� ב השגת היעדי� שנקב עו . היו�אילולא רכשו אספ קה בד ר+ לא חוקית או זייפו את ה נתונ י � , במרכז

. הסטטיסטיי� שלה�

הייתה רק . לא הייתה קיימת מערכת תכנו� מגובש ת, למעשהכאשר ה תגלה מחסור או . מערכת של קדימויות מהסוג הפ שוט ביותר

נוצר צ וואר ב קבוק ?> וונו ה מאמצי� אל המשבר הנוכחי עד שהמשבר , מה שנר אה כ ת מונה של צמ יחה ופ יתוח ללא מא מ#. הבא ד רש תי קו�

הת מקחות פוליטי ת , הת אמה, היה ל מעשה מעגל מתמיד של משבר . וכפייה גסה

, � לא התייחסו לנת וני� כ לכליי� כמו מחירי�המתכנני� וה מנהלי . אלא רק לערכי� פיזיי� כגו� טונות ו מטרי� מעוקב י�, ער+ וריבית

לפנ י גירושו מונ ה . הוד ח טרוצקי מ תפקיד קומיס ר הצב א1925בוה וא , והמ דעהה תעשיי, טרוצקי לכמה תפקי די� ב תחומי הכלכ לה

ה שוואה ע� חיסרו� ה מונע כל, הבחי� בחסר ונ� ש ל מחירי שוקטרוצקי הציע שיטה מורכבת . כלכלות אחרו ת ולא מאפשר יבוא ויצוא

שה ייתה למעשה שימוש במחירי השוק " הקופיציינטי� להשווא "של

' ה 68 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כת ב טרוצקי ש השיטה לא ה תקבלה בגל ל ובזיכרונותי. של המערב . ומשק אוטרקי" סו ציאליז� באר # אחת "החלטתו של סטלי� על

כמעט שלא היה . תלוי בצרכני� ובשו קהייצור לחלוטי� לא היהנשק וא מצעי (מרבית הייצור התע שייתי היתה עבור הממשלה , יצואהמזו� ומעט מוצרי הצרי כה נח טפו ב כל מק רה ומ חיריה� ). ייצור

. ידי השלטונותנקבעו שרירותית על

הוצא ות הו� ובחינת , ריבית, ההימנעות מהשימוש במחירי שוק ג� בנו שאי תשל ק בלת ה חלטות רציונ אליוחלופות מנע ה כל א פשרות

אלקטרית הה שקעה היא ע צומה ו הוצאו ת בתחנ ת כוח הידרו. מיקרובעוד שבתחנ ת כוח פחמית ההש ק עה נמו כה והו צאות , הייצור נמוכות

כאשר בתחשיבי� לא ק יימת ריבית לא נית� . הייצור גבוהו ת יותר . להגיע להחלטה כלכ לית רצ יונאלית

, כוח האד�, כל הת שומות. נבחנו רק בת פוקההמפעל י� הסו בייטי�או ס ופקו ב איחור (חומרי הגל� ו הרכיבי� לייצ ור לא נ קנו אל א סופ ק ו

מסיבות אלו המפעל י� . ידי המרכז המת כנ�על...) או לא סופ ק ווכמות המל אי , הזמינו חומרי� ורכיבי� מעל ומעבר ל צור+ האמתי

ב מפעלי� ובחנויות ג� כוח האד� . הגיעה עד לצ ריכה של שנ ה שלמה אחוזי � 15 ל5בי� "כלכלני� סיפרו כי . עלה ב הרבה על הד רוש

למקרה 'ומוחזקי� , מהעוב די� ב רוב ה מפעלי� מיותרי� למעשהשבו כ וח הא ד� הו א קבוע , בישראל מוכרת תו פעה זו בצבא." 'הצור+

.כ+ היה ג� בק יבוצי� ומאות ה סיבה . ומחירו קבוע

כז במוסקבה ל א היית ה האפ שרות למר." מלאי הוא ת חלי- לידע", לקבל מידע על צור כי כל המפעל י� ברחבי ברית המועצות מדי יו�

בתי חרושת ייצרו בעצמ� רכיבי� . והתחלי- היה המלא י במפעלי�. כדי ל א להז דקק ל אספק ה שאינ ה מגי עה, וחלקי� הדר ושי� לייצור

התוצא ה היי תה ר כיבי� ברמה נמו כה וב השקע ה ג בו הה וח וסר . במפ עלי� ה מייצרי� את ה חלפי�תעסוק ה

חוסר התלות בצרכ� כפי שקיי� במפעל י� וב שירותי� ממשלתיי� . מביא ב כל מקו� בעול � למוצ רי� ולשירותי� ירודי�

, בכל פע� ש אכלתי במסעד ה על הדר+: "סוכ� נסיעות בהודו סיפרהיא ה גיעה תו+ , א� רצ יתי תוספת. המנה הגיעה תו+ שלוש דקות

, בחנות המו כרת ס ארי הראה לי החנווני מאה דגמי�.שלושי� שניו ת

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 69 ל

אחרי שהלכתי הוא ש קע בע בודה ה טרחנית . ג� כש לא קני תי א- אחדלעומת זאת כש הלכתי . וקיפל מחדש כל ס ארי והחזיר אותו למד-

או כדי לשל� את חשבו� הטלפו� או למשו+ , לקנות כרטיס לרכבת." מתי� בתור ארו+ראו בי מטרד והנ יחו לי לה, כס- מ הבנק המולא�

הסיפור מהודו נשמע מוכר ג� לחברי קיבו# שעו בדי חדר האוכ ל ראו , לא כבע ל המס עדה ה רואה בכל או רח הזדמנות ופרנסה , בה� מ טרד

בברית . והוא מ וכר הי טב בכ ל מקו� שפוע לי� בו שירותי� ממשלתיי�ועל כ� , כל ש ירות ו כל חנות היו ממשלתיי�, המועצ ות כל מוצר

החל במכוניות ובמצלמות וכל ה , מצה ברמת� הירודהידועי� לש . בשירותי המסעדות והתעו פה

מנהלי מפעלי� תעשייתיי� . ג� הצנ טרליזציה שיב שה א ת הכלכ לה, בחומרי� , אפשר לע שות ב ציודומסחריי� ידעו מה אפ שר ומה אי

ידי א בל הה חלטות התק ב לו על. בסחורות ובכ וח הע בודה שברשו ת�, שביד� לא נמ צא המידע הר לוונטי, במוס קבההמתכנני� הר יכוזיי�

, הצרכ ני� יד עו מה ברצונ� לקנות. אלא ב עיקר ה וראות הפולי טביורוה תוצאה הייתה . וההחלטה מה לייצר הייתה של המתכנני� במוסקבה

. מחסני� ע� מוצרי� ללא בי קוש ומ חסור במוצרי� מבו קשי�

וא ת חוסר הדר+ שבה י כול היה השל טו� להבי� ולהסביר את הכ אוסהיעילות של הכלכלה המת וכננת הייתה בהאש מה פרנואידית בקיו מ�

נ אסרו ר אשי ה גוספל� בעוו � 1930ב. בוגדי� ומרגל י�, של מחבלי�מנהלי , בת א לפיי� חברי�" מפלגה תעשייתית"עמידה ברא ש

הוא שמו כי בשירות " המפלג ה הת ע שייתית"חברי . תעשייה ומת כנני�יה ה סו בייטית כהכנ ה לפל ישה ש ל כוחו ת גורמי חו# חיבלו ב תעשי

ע שר אל - מנה לי� מ� לבד ה נע צ רו ארבעה1936בשנ ת . אויבי� במש+ כל תקופ ת שלט ונו של סטלי� . התעשי יה בא שמת ה רס וחבלה

מנהלי� , מהנדסי�, הוצאו להורג ונא סרו מאות א לפי פועלי�וכלכלני� בא שמות של חבלה וגר ימת תאונות בשירות האו פוזיציו ת

. רותי ריגולושי

יעילה עד השאל ה היא אי+ בכ ל זאת פעלה המערכת שהי יתה ל א ? כדי תו הו ובו הו

בעו ל� סב יב –ובכל ז את ! ה מערכת לא פ עלה: התשוב ה פשו טהשסיפק למערכת הסו בייטית , ברית המועצ ות פע ל שוק חופשי

' ה 70 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

דבר , ולמתכנני� א ת המ חירי� האמתיי� של הסחו רות וה מצרכי�המנהלי� היו . ק בלת ה חלטות ותכנו� , שבונאותח, איכשהו, שאפש ר

א יי� בע ונשי� , צריכי� להתמ ודד ע� מנגנו� שהטי ל מכסו ת דמיוניותחלקי , חומרי גל� , א� בכל ל, דרקוניי� ולא היה מסוגל ל ספק ב זמ�

המשק פעל בעזרת מנגנ וני שוק . הובל ה וכוח אד� מתאי�, חילו-ילו משאיות סחורות תמורת שוחד או מוצ רי� כלשה� ה וב. מחתרתיי�

סחורות הו חלפו בשוק השחור בעבו ר חומרי גל� . וחומרי גל�המפעלי� התמודדו ע� הכאוס הנורא בצ בירת מלא י . שאיחרו לה גיע

. גדולי של חומרי גל� ובזיו פי דוחות והז מנות

ע סקו ב סחר חליפי� של מוצרי� , שהיו בכל מקו�, "מתווכי�"סות על חוקי� בעול� התח תו� של ה שוק השחור בה ת בס

קיבלו עמלו ת " מת ווכי�"ה. פורמאליי� ועל מוסר שוק מ שלה�לא. נדיבות מכספ י המפ עלי� שהוסו ו בעזר ת הנ ה לת חש בונות יצירתית

וג� הפקידי � " שו ק הצ ללי�"השלטונות ה שלימו למעשה ע � משלה � לעקי פת ה ב יורוקרטיה וה צינורות " פותרי בעיות" השתמ שו ב

ביורוקרטית ת ממעורבות מ משלתיתבישר אל ה ס ובל. הממשלתיי�המתמחי� בעק יפה " מאכערי�"מקובל השימוש ב, בכלכלה

.הביורוקרטיה הממלכתית" שימו�"וב

נש לטת –בברית המו עצות הת ק יימה כלכלה צנט רליסטית הייצור . במש+ קרוב לשבעי� שנה–ומתוכננת בא ופ� מוחלט

לטו� והצמיחה הכ לכלית היו ה מטרה המוצה רת וה עיקרית של ה ש, דמוקרטיה, ידי שו ק והאמצ עי� לכ פיית ה תכנו� לא היו מוגבל י� על

לצרכני� לא הייתה כל השפע ה . זכויות אד� א ו ערכי� הומאניטאריי�ייבוא של מוצרי צריכה לא . על המוצרי� ועל הכלכלה, על הייצור

במזו� היה קיצוב והייצור הדל של סחורות לצריכה גר� , התקיי �, התכנו�. השאיר לצרכ ני� כל אפשר ות בח ירהמחסור תמידי שלא

פי עקרונות ו מטרות אידיאולוגיו ת הכלכלה וה משק נוהלו עלמדידת ; ע ליונות התעשי יה בכלל והתע שייה הכבדה בפרט: ופוליטיות

התוצא ות והה ישגי� במונחי� פיזיי� של טונות פלדה ו קילווא טי� של בניי ת ; קטני �ע דיפ ות למ פעלי ע נק על בתי מ לאכה ו מפעלי� ; חשמל

–וה עיקר ; ולכ� משק אוטרקי, סוציאל יז� בא ר# אחת הנתו נה בכיתור

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 71 ל

הצפויה "מצב מלחמה או הת כוננות קדחתנית ומתמידה למלחמה ". בקרוב

המטרה והמבח� של כל מערכת כלכלית ה� השימוש הרצ יונאלי והנכו� במש אבי� המצויי� ב צ מצו� ובקיו� שימושי� חלופיי�

ח� זה הוכח היתרו� הברור והמוחלט של כלכל ת במב. למשאבי� אל וג � כשה שליטה של ה מתכנני� , השוק החופש י על ה כלכלה המתו כננת

על המס חר ועל הצריכ ה היא מוחלטת וכל הנכסי � מצויי� , על היי צור . ברשות המדינה

שבו כל אחד , "אנרכי"השוק החופש י ה, עד כמה שזה נראה מוזרה משאבי� בצו רה רציונאלי ת יו� את מקצה יו� , נוהג כרצונו

. ערו+ יותר מאשר מנהלי התכנ ו� המרכזילאי�

נית� לבחו� את , לאחר שבעי� שנה כמעט של כלכלה מתוכננת . המשק הסוביי טי במבח� ה תוצאה

וסנגוריו נהגו להצדיק א ת אימי המשטר יתומכי המשטר הסו בייט הגי ב על כ+." כדי להכי� חביתה חייבי� לשבור ביצי�"בטענה כי

) George Orwell, 1903-1950(אורוול ' ורג'כבר בשנות השלו שי� ג " ?אז איפ ה החב יתה: " בשאל ה המב יכה

הכריזה המפלגה הק ומוניסטית על תכנית כלכלי ת 1961בשנת בע שור ה ראשו� תעבו ר ברית המוע צות א ת ארצ ו ת : "לעשרי� שנה

יובטחו . הברית בייצור לנפש ו הייצור התעש ייתי יגדל פי שניי� וחציע ד . דירות נוחות ויו� העבוד ה הק צ ר בעו ל�, לכול� חיי אמידות

..." יגדל הי יצור ה תעשייתי לפחות פי שישה1991

. נ פלה ב רית המועצות בשל ק ריסת ה כלכלה הסובי יטית1991בשנת רמת הכנ סה נמו כה של : כלכלת ברית המועצ ות כש לה מכל בחינה

כל המוצרי� ; ד ה נמו+ פריו� עבו; העובדי � לע ו מת אר צות ה מערבחקלאות מפגרת ; תנאי� דיור צפו - בתת ; ברמה ירודה ובמחסור

, הר בה ת אונות עבוד ה; פג יעה נו ראה בסביב ה; ומחסור במזו�וחו סר יכולת לממ� את ; רנוביל'שהידועה מ ביניה� היא אסו� צ

. ההוצא ות הצ ב איות ש ל המלחמה הקרה

וה בסי ס המהו, האידיאולוגי ה של העד פת ה תעשייה הכ בדהניצחו� הק פיטליז� על הקומונ יז� הו א . הופרכ ה, לצמיחת כל המשק

; ג� ני צחונ� של עמק הסיליק ו� על מפע לי הפ לדה הענקיי �

' ה 72 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

וניצ חו� . על ה א וטרקיה–הג לובליזציה ; על התעשי יה–השירותי� . המאה העשרי� ואח ת על ה מאה ה עשרי�

זרח אירופה התכנו� המרכזי בסגנ ו� הסו בייטי שנכפה על מדינות מלפני מלחמת העול� השנייה הייתה רמת החיי� . היה א סו� כלכלי

לאחריה היא הצטמצמה , כוס לובקיה דומה לרמת החיי� בשוויי#'בצ. לתבני ת היר ודה ו האפור ה שא פיינה את ה מדינות הקומ וניסטיות

משאביה , בסיסה התע שייתי של פו לי� היה דומה לזה של א יטליההמשטרי� . נג זר עליה לחיות בעונ י ובפיג ורא+ , הטבעיי� רבי� יותר

ה� התקי ימו –להפ+ , הקומונ יסטיי� לא נ פלו ב מפלה צבאי תהגור� לנפי לה היה הכישלו� המוחלט של . מעצמתו של הצבא האדו�

. הכלכלה המת וכננת

בעשור האחרו� של המאה העשרי� עברו כל ארצות מזרח אירופה טה ולכל כלת שוק מכלכלה מולאמת ותכנ ו� צנ טרליסטי להפר

ידי המנהיגי� השינ וי בוצע ב הסכמה כללית על. קפיטליסטיתבסי� ובו וייטנא� עבר המשטר . והמנהלי� ש ל השי טה הק ומוניסטית

הוד ו . הקומונ יסטי עצמו לכלכלת שוק המבו ססת ע ל גלו בליזציה. עברה מכלכלה מתו כננת ו מולאמת בחל ק< לכ לכלת שוק ח ופשי

זינוק בצמיחה הכלכלית : ובוויטנא�והתוצ אה הי יתה כמו בסי� בארצו ת מערב אירופה עברו המפלגו ת . וברמת החיי�

תכנ יות וב יצוע של הל אמות לתמיכה , דמוקרטיות ממצעהסוצי אל . וליישו� של הפרטות

ה גו וארה בהקמ ת כלכ לה מת וכננת 'מעניי� ניסיונ ו הק צ ר של צ . בקובה

, בא הס דירה גו וארה האמי� ביתרו� מלחמת הג רילה על הצ 'צובתחו� הכל כלה דגל בת כנו� ריכוזי המנוהל ממרכז אחד המצויד

. באידיא ולוגיה הנכונה

ה לנ גיד ה ב נק המ רכזי ' מונה צ1959ע� ני צ חו� ה מהפכה בשנ ת יש . מטרתנו היא תכנו�: " א מר1961בנ או� ב שנת . ולשר התעשי יה

כ ל לצור+ ז ה צרי+ לשלו ט על . להכי� תכנית סוציאל יסטית לכל ה אר#אנחנו . זה לא מ ספיק. אנחנו כבר שולטי� עלי ה�, אמצעי הייצו ר

. חייבי� ג� לד עת א ת כל ה סטטיסטיקה ואת כל הנתונ י� של המשק

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 73 ל

השיטה הק פיטליסטית לא ה שאירה כל סטטיסטיקה ו ה ממשלה , כידוע ..." צריכה להכי� אותה כ עת

התכני ת לא ע בדה כי לא שי תפנו : " ה גוו ארה' התנצל צ1962בשנת התכנית : " הוא ה צהיר1963בשנת ..." ת הה מוני� בתכנו� ובביצ ועא

הב יורוקרטי� מנעו ממנהלת התכנ ו� . נכשלה בגלל הביורוקרטיהה גווא רה מכל ' פ רש צ1965בשנת ..." לשלוט על ה משק והכלכלה

כש הוא מ שאיר מאחוריו , תפקידי ו ויצא לפעי לות מהפכני ת בקונ גו . כלכלה בכאוס ותעשי יה משותקת

ה מאה ה עשרי� הוא ג � סו - הוויכוח בי� הכלכלה המת וכננ ת סו- ". אנ ארכית"לכלכלת השו ק ה

הת יעוש : ברית ה מועצות חולל ה בזמנ < ג � כ מה הצ לחות מרשימות, מ ערכות התרבו ת; המהיר והמעב ר מאר# חקל אית ל מדינה תעשייתית

התע שייה הצבאי ת וייצו ר מטוסי ה ק רב ; ההש כלה ו המחקר, החינו+והיש גי ; ה צוללות הגרעי ניות ופ צצות המימ�; יבשתיי�י� והטילי� הב

. הסוביי טי� בחלל שהקדימו את א רצות ה ברית ו הדהימו את ה עול�

ג� א� יש הא ומרי� שקצב דומה , הישגי � אלו מרשימי� ביותרמבחינות רבו ת ולל א המח ירי� ה אנושיי� ה נוראי� הו שג ג� בארצו ת

קשה . גפור ו דרו� קוריאה סינ, אירלנד, קונג הו נג, אחרות כמו יפ�לנחש לא� היית ה מגיעה ה כלכלה הרוס ית אל מלא המהפכ ה

. הסוביי טית

עשרה ובר אשית המא ה במחצית ה א חרונה של המאה הת ש עשלני� , העשרי� היית ה רוסי ה נ תונ ה ב הת פתחות תע שייתית ס וערת

התפוק ה ". התפת חות ה קפיטליז� ברו סיה: "1899תיאר במחקרו ב גדל ה ביו תר מפי 1913 לבי� 1860 בי� התעשי יתית ברוסיה

. עשרשישה

ההישג י� ה סובייטי� מ ראי� שה שליטה וה ת כנו� הריכוזיי�

למיקוד כל המשק והחב רה במטרה אחת או , ואולי חיוניי�, יעילי�תו+ נ כונות לפגיע ה קשה ולאור+ זמ� בכל ה מערכת הכלכ לית , שתיי�

. ולתשל ו� במ חירי� אנושיי� וחברתיי� כ בדי�

לכלה המ תוכננת חיונית במ לחמה טוטלית ומלחמה חיונית הכ . לכלכלה מולאמת ו מתוכננת

' ה 74 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

התכנו� הכלכלי המרכזי הוכיח אזלת יד קיצונית בהת מודדותו ע � המתכנני� המרכזיי� . משק מתקד� ומורכב וע � חברה עירונית

אב ל אינ� יכולי� , סכ רי� ופ ירמידות, יכולי� לבנות מפעל י פלד ה שבה יז כו האז רחי� לרמת חיי� המשתווה לזו ש ל ליצור חברת שפע

. אירופה המערבית וא רצות ה ברית

זה הי ה המצב בר אשית הציונו ת והה תיישבו ת היה ודית באר# היה אז יתר ו� . ישראל במלחמת הע צמאות ובקלי טת הע לייה ה המונית

ג� הישגי ה קיבוצי � . ואולי ג � הכר ח במשק ציבו רי ממוקד ומ תוכנ� ובייצור מזו� �ב ביטחו, בהגנה, "כיבוש השממה" ב,בבניית יישובי�

מידה א- כי נחלו כישלו� כלכלי בכל קנה, היו מרשימי� ביותר .אובייק טיבי

"קפיצה גדולה קדימה"

דונג תכנית כלכלית דזה השיק מנהיג סי� מאו1958בחודש מאי שנו עדה ל הפו+ את סי� תו+ שני� ספורות ובכוחות עצ מה , מפוארת

האיכרי� . ייתית שתשיג את אנ גליה ו את אר צות ה בריתלמעצמה תעש מיליו� טו� חיטה במטרה לייבא פלדה 74.4הורעבו וסי� ייצאה

כדי להגדי ל את התפוק ה מבל י להוצ יא כס - ננקט ו שיטו ת . ומכונות ובמש+ 1958החל מ. שהסת מכו על עבוד ת ידיי� ולא על הש קעותהקמ ת : � למבצ עי ענק ארבע שני� ג ויסו ב כפייה כמאה מיליו� איכרי

. א תי� וד ליי�, מאגרי� ותעל ות בעז רת פטישי�, סכרי�

. בסופו של דבר התב רר שמרבית הפרויק טי� היו בזבוז משווע. 1959מאות מאגרי� גדול י� ננטשו מאתיי� כבר בס ו- מתו+ חמש

. כשה� ג ורמי� למאות אלפי הרוגי� , רבי� א חרי� התמוטטו בהמ ש+

ונית של ייצור ה פלדה הורו לאיכרי� כדי לעמוד בתכני ת הדמימיליוני כורי� כאלה נבנ ו והוזנ ו בכלי ". כורי היתו+ ביתיי�"לבנות בכלי מטבח ובכל פ יסת מ תכת ש נמצאה , בידיו ת של דלתות, עבודה. רהיטי� וג� בקתו ת האי כרי� שימשו דלק לכורי�, עצי�. בכפר

רעב , זנחי�ש דות מו, מיליוני איכרי� נטשו את החקלאות–התוצא ה . ומיליוני טונות של ברזל יציקה בא יכות שאינה מאפשר ת כל שימוש

. הכורי� ננטשו כעבור זמ� ק צר

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 75 ל

כדי ליעל א ת ניצול כוח העבוד ה ה אנ ושי רו כזו מיליוני איכרי� האכילה הייתה בח דרי אוכל , המשפחות הופרדו, "קומונות ע ממיות"ב

. ענקיי� והBנה באולמ ות גדו לי�

הקפיצה ה ג דולה . "ס תיי� הניסיו� בכיש לו� וב אסו� ה1961בלא קידמה את הכלכלה ה סינית ובמהלכה מתו קרוב " קדימה

.לשלוש י� ושמונה מיליו� איש מרעב ומעב ודת פר +

מעניי� שבתנ ועה ה קיבוצי ת ראו במידע של סוכנו יות הי דיעות הסיניות על מיליוני סיני� בקומונות ב 5ורה על הת פשטות עולמית

. הק ומונה הישראלית, עיו� הקו מונה ו חיזוק לאמונה בקיב ו#של ר

בדיוק באות� השני� עשו שלוש קהילו ת של סיני� עניי� קפיצה שהביאה אות� תו+ שנ י� לא רבות ממצב של , אמתית וגדול ה קדימה

, טייווא�. עוני וח וסר כל השכל ה לרמה חבר תית וכ לכלית של המ ערבאלא קיימו , זות ול א תכננ ו תכניותהונגקו נג וסינ גפור ל א הכריזו הכר

. כלכלת שוק ח ופשי ו סחר ע� כל א רצות ה עול�

בסו- המאה העשרי� ורא שית ה מאה ה עשרי� ואחת עשתה ג� סי� סי� ה חליטה לעבו ר לכלכלת ש וק חו פשי ". קפיצה גדול ה קדי מה"

פינג שיאומנהיגה של המפלגה הקומונ יסטית דנג. לאומיולסחר בי�." י מה צב עו של החתול כל עו ד הוא לוכד ע כברי�לא אכ פת ל: "אמר

אזור ה חו- ע ל מאות מיליוני תו שביו נ פתח ב הדרגה לכלכלת שו ק . וסי� ה פכה ל מדינה קומוניסטית ע � כלכ לה קפי טליסטית, חופשי

היו� ני צבי� C ראש רבות מארצות הכלכלה הקפ יטליסטית מנהלי� י� לשעבר קומוניסט: לשעבר של הכלכלה המתוכננת וחסידיה

מ פלגות קומוניסטיות מסי� ו מווייטנא� וכ� , מרוסיה וממז רח אירופה . דמוקרטי� מאירופה ומישראלסוציאל

תכנו� כלכלי בבריטניה

–אידי אולוג הכלכלה החו פשית –אר צו של אד� סמית , בריטניהלמרות ז את היו ב ה , הייתה מדינה מובהק ת של ל יברליז� וכלכ לת שו ק

, עות יי� ש דגלו במעורבות ה מדינה בכלכ להזרמי� חזקי� ומ שמזרמי� אל ו . במשק מתוכנ� ובמדי נה כמג שימת אידיאולוגיות חברתיות

מפלגת הלייבור וחסידי הכלכלה , הפביי אני�, רטיסטי�'היו הצ . הקיינס ייאנית

' ה 76 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

הל יגה נג ד חוקי " הקימו התע שייני� באנג ליה א ת 1839בשנת ניהל ה מא בק , פשיי�שד גלה ב כלכלה ובמס חר חו, הליג ה". הדג�

אש ר הטילו מכס כבד ע ל ייבוא " חוקי הד ג�"ציבורי ואפילו עממי נגד ז את כדי לשמור בצורה מלאכותית על המחירי� הגבוהי � מאוד , הדג�

. ידי האצול ה הקר קעיתהמיוצרת ב אנגליה על! ) והלח�(של הח יטה

שהלח� היה מזונ� , פועלי התע שייה, עד כמה שזה נראה מוזרוהיו קרובי� יותר , לא הצטרפו למאבק לב יטול המכס, העיקרי

. לאצול ה השמ רנית א שר הת נגדה ל סחר החופשי ולתחרות החו פשית

. תחרות חופש ית מהו וה יתר ו� למי שאינו צרי+ לפחד מכל תחרותבדיוק כ+ הי ה מצב � של התע שייה ו התעשי יני� ה אנגלי� במא ה

. עשרה התשע

נשי� , גברי �– פועלי� א לו .מצב� של פועלי הת עשייה היה שו נה חיו בתנאי � נורא י� וה 5תכרו שכר רעב ע בור עב ודת פר + –וילדי�

שחשו געגועי� לימי� לפני המעבר , הפוע לי�. מהבוק ר עד הלילהמוסדותיה , חיפשו את הגנת המדינה, לתעשי יה ולקפיטליז�, לעיר

חוק "הפועלי� רצו את . שיחליפו את חסותו של הפיאודל , וחוקיהואילו התע שייני� טענו שקבל ת חוק כזה הי א , "שר ש עות ה עבודה ע ". חזרה לימי הביניי�"

1838ההתאר גנות ה ראשונה של הפועלי � ב אנ גליה ה ייתה ב שנת אשר דרישתה הבל עדית היית ה זכו ת , רטיסטית'בתנוע ה הצ

, רטיסטי� ראו במדינה'הצ. שווה וחופשית לפרלמנט, בחירה כללית ירה הכ ללית את ה דר+ היחידה לש ינויבפרלמנט ובזכות הבח

מצב� הנור א של הפ ו עלי� ולה גשמת שאי פותיה � לח ברה

כזא ת היית ה ג� אמונתו של פרדיננד לסא ל. ו צודקתתרציונאלי

)Ferdinand Lassalle, 1825-1864 ( בג רמניה בשנת �1863שהק י שהפ כה מ אוחר יותר למפלגה , בראשו נה א ת מפלג ת ה פו עלי�

במניפסט הי סוד ש ל המפ לגה כ תב . ה גר מניתדמוקרטיתהסוצי אלזכות הב חירה הכללית והי שירה אינה העיקרו � היסו די : "לסאל

היא התנאי היסודי לכל תשועה ; כי א� ג� ה סוציאל י, הפולי טי בלבדהי א ה אמצעי הי חיד כדי לש פר את המצב החומרי של ; סוציאל ית

. רטיסטי�'כזאת בדי וק היי תה ג � עמדת הצ." מעמד הפועלי �

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 77 ל

Fabian( " האג ודה ה פביאני ת" נוסד ה ב ב ריטניה 1887בשנת

Society( .סידני ווב ואש תו בי אטריס �ב י� מנהיגיה הידו עי

)Sidney, Beatrice Webb( והמחזאי ברנארד שאו )Bernard Shaw( .הפביא ני� היו אגוד ה סוצ יאליסטית של אינטלקטואלי� מהמעמד

י� בייסוד מפלגת הלייבור הבינוני שהש תתפו ע� הא יגודי� המקצו עיהפביאני � הא מינו . והשפי עו ע ל מצעה ו האידיאולוגי ה של ה

אשר תחוקק עו ד , שהסוצ יאליז� יתגש � במה ל+ אטי והדרג תי Cמדינהתוסי - מסי� שיחלקו ב אופ� שוויוני א ת , ועוד חוקי� סוצי אליי�

תנהל את הת עשייה בעזרת אדמיניסטרציה ממש לתית ו לבסו- , האושר הפביאני � דגל ו . עלו ת ציבו רית על התע שייה והשירותי�תביא לב

בניהול ט כנוקרא טי ואליטיסטי וביעי לות ת עשייתית , בארג ו�, בתכנו� כל מי שפע יל : "הזוג וו ב נהג להגי ד. ומנהלית של המדינה

!" Bאנחנו , או אנרכיסט או ב יורוקרט– B או Aבפוליטיקה הוא א ו

במלחמת הבורי� , יהפביא ני� ת מכו באימפריאליז� הב ריט . ובהשת תפות ב ריטניה במלחמת הע ול� הר אשונה

קולקטיביז� "נית� להגדיר את האי דיאולוגיה הפביא נית כ ".ביורוקראטי

נפגש ע� סט לי� וה צהיר שהמשטר , ביקר שאו ב רוסיה1931בשנת ". יישו� הפ ביאניז�"הסוביי טי הוא

ת התרש מותו נפגש ע� סט לי� וסי כ� א , ג� הזו ג ווב ב יקר במוסקבההספר מלא ". ציוויליזציה חדשה, הקו מוניז� הסוב ייטי"בספר

מהמשטר ומהדמוקרטיה , מהכלכלה, בהתלה בות מסטלי�התלהב ות� מהמשטר הסו בייטי ומסטלי� לא פ חתה ג � . הסוביי טיי�

וא- לא ב חתימת , 1937בזמ� משפטי מוסק בה וה טיהורי� בשנ ת . י�בי� הי טלר לסטל, מולוטובהסכ� ריבנטרופ

היה ג� הו א חבר )H.G. Wells, 1866-1946( ג וולס "הסופר העד שפ רש ממנה מפני שלא הייתה די רדיקאלית , באגוד ה הפב יאנית

.לטעמו

וב ראשית הניו ד יל ש ל 1934בעיצו מו של המשבר הכלכ לי הגד ול ב ו בעיקר שמהתי עו, הת פעל מ סטלי�, רוזוולט ביק ר וולס ברוסי ה

הו א , "חשוב מאוד קורה ב ברית ה מועצותמשהו . "מהמשק המת וכנ�] שנת ביקו רו הקו ד� בב רית המועצות [1920ההשו ואה ע � ", כתב

' ה 78 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

רוזוולט כבר ... ת ללמוד מברית ה מועצו�על הקפיטליסטי. מדהימה ."מתכונ� לשנות את ה חברה מ� היסוד ולבנ ות כלכ לה מת וכננת

חבר א חר של הא גו דה ה פ ביאנית היה חבר ה פרלמנט אוס וואלד שד ג ל בתכנ ו� ובני הול הכ לכל ה )Oswald Mosley, 1896-1980(סלי מובשנות השלו שי� ה תפעל מוסלי . ידי הממשלה ו בתקצי ב גירע וניעל

.והקי� את המ פלגה הפאשי סטית הבריטית, מאיטליה ומג רמניה

. קיבלה מפלגת הלייבור מצע בהשפ עתו ש ל סידני ווב1918בשנת , על כל אמצעי הייצור" ו תפתבעלות מש"הסעי- הרביעי במצע קרא ל

. ההפצ ה והחליפי�

האידיאולוג , )Eduard Berenstein, 1850-1932(ברנשטיי� שהה למעלה מעש ר שני� בג לות , דמוקרטי הגר מניהסוצי אללמעבר , ובה שפעת הפביא ני� קרא לרביזיה של המארקסיז�, באנגלי ה

ת ברנשטיי� ג� ער+ א. אטי ושקט לסוציא ליז� ב אמצעו ת המדינה . כתביו של לס אל

באנגלי ה ובג רמניה עוצ בה ד רכ� של ה מפלגות הס וציאל

השפ עה ה ולכת וגוב רת ע ל המדינה באמצע ות : דמוקרטיותהתק דמות הדרגתית לסוציא ליז� ; הדמוקרטיה וזכות הב חירהיעילות ורציונאליות , שוויו�, צד ק; באמצע ות חקיקה והלאמה

. וה חברהבאמצע ות שלי טה ות כנו� מרכזי של הכל כלה

היא חו ללה ה לאמה , 1945כשזכת ה מפל גת הלייבור ב שלטו� בשנת של תע שיות היסוד ושירותי הבריאות ו הפכה את המ משלה לגור�

. שולט ומתכנ� בכלכלה

המ שיכו 1974 ובש נת 1967ממשלות הליי בור ש ל וילס ו� בשנ ת להע צי� א ת ה תע רבות ה ממשלה בכל כלה ול היאבק במשב ר , להלאי �

. ה בשי טה הק יינסיאנית של תקציבי � גירע וניי� ג דולי�הכלכלי הקש . אחוזי�24 ליותר מ1975התוצא ה היית ה אינפ לציה שהגיע ה בשנ ת ובריטניה נ אלצה לבקש , נוס- ע ל האינ פלציה צמחה ג� ה אבטלה

רק אז נטשה ממשלת הלייבור את . לאומיתסיוע מקר� ה מטבע הבי� . מדיניות ההל אמות

התנתק ראש הממשלה 1976ור בשנת בנאומו בוועי דת הל ייבחשבנו שאפש ר לבזב ז : "ואמר, יימס קאלהא � ג� מ תורתו של קיינס'ג

את דרכנו החוצה מהמיתו� ולהגד יל את התעס וקה ב קיצו# במסי�

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 79 ל

שה אפשרו ת , אנ י אומר לכ� ב כל הכנ ות. ובהעל את הו צאות הממשלההיא י כולה , פע� וא� הייתה קיימת אי, ההיא אינה קיימת עוד

, התממש רק בה זרקת מנה מוגברת של אינפ לציה לכלכלהלאלה ה� תו לדות עשרי� השני � . שבעק בותיה עולה רמת האבטלה

." האחרונות

ר 'ומרגרט תאצ, ניצחו השמרני� בבח ירות ברוב גד ול1979בשנת בשנת . החלה תקופה של ל מעלה מעשור כראש ממשלת בר יטניה

הברי ת ורונ לד רייג� ניצחו הרפוב ליקאי� בבחי רות ב ארצות 1981ריז � 'זה ה יה הע שור של הטאצ. נכנס לשמונה שני� לבית הלב�

בשני� א לו ומיד לאחריה� שט- את העול� גל של כלכלה . והרייגניז�רגולציה דה, הפרטה, הור דת חו מות ה מכס, גלו בליזציה, חופשית

. ותקצי בי מדינה מוק טני� ומאוזני�

הכלכלות וה משטרי� בעשור האחרו� של המא ה הע שרי� נפלו וייטנא� וסי � . הקומונ יסטי� בברית המועצ ות ובא רצות מזרח אירופה

מקסיקו ו ארצות נו ספות בעול� , ה ודו ;התקרב ו לכל כלה ח ופשית השליש י נטשו את ה כלכלה הממלכתית המתוכננת וה נשלטת ועבר ו

מעבר מקיפאו� : תוצאו ת השי נוי היו בכל מקו�. לכלכלה חופ שית .לצמיחה מהירה

שינוי רדיקאלי ו מיצבה 1995ג� מפ לגת ה לייבור עברה בשנת .)New Labour ( עצמה כמפלגת לייבו ר חדשה

, להלאמת כל המסחראשקר, "4סעי- "המצע החדש ביטל את הלייבור ה תחייב לא לה עלות את מס ההכנ סה . התעשי יה וה שירותי�

המפל גה תמכה ג � בהצטרפות ל איחוד האירופ י . ואת ת קציב ה מדינהשמשמעותה ויתור על חל ק מה סמכויות הכל כליות של המדינה

. והממשלה

בהנהג ת טוני , 1997ר ראתה בניצחו� הלייבור ב'מרגרט תאצא ל תתא וננו על : "ריז� ואמרה לחברי מפלגת ה'ניצחו� לטאצ, בלייר

אנחנו ה רענו כאשר רוסיה ביט לה א ת . ההמרה של הלייבוראת אל ה שנ טשו את אז למה לבקר בבריטניה , הקומונ יז�

..."הסוצי אליז�

דמוקרטיות באירופ ה נטש ו את חזו� ג� יתר המפל גות ה סוציאל המפלגות . ה הלאמה וה תכנו� המרכזי, מלחמת ה מעמדות

' ה 80 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

דמוקרטיות ה� ה יו� מפ לגות ה דוגלות בכלכ לת שו ק חופ שי הסוצי אל .ובתקצ יבי רווחה מוגברי�

תכנו� כלכלי ואידיאולוגיה כלכלית בקיבו�

התנועו ת הקי בוציות והאי דיאולוגיות שלה� התקי ימו , ו צי�הקיבהמשק הקי בוצי נ והל . בישראל כמעט במש+ כל המאה הע שרי�

פי עקרונ ות של במידה רבה מאוד לא מול שוק חופש י ולא על

: פי א ידיאולוגיה ש הייתה תערוב ת של השפעו תאלא ע ל, רווח והפסד עשרהת שענו סח סו- המאה ה(טולסטויאנית "נארודניקית"

, ) בע בודת האדמה וב איכרות ע רכי� מכונני�, שראתה בכ פר, ברוסיה ביחד ע � סו ציאליז� מארקסיסטי מסוגי� שוני� ואידיאולוגיה ציונית

. סוציאל יסטית

ארגו� חלוצי – וכ+ ג� הס ביבה תפסה אותו –הקיבו # ראה עצמו וככזה , להגשמ ת המטרות ש ל הע� היהוד י והציו נות הס וציאליסטית

כמו הצבא כ+ " . מרכז רווח והפסד"ולא " מרכז שירות"היה ל מעשה ג� הקי בו# ל א נדר ש לעמ וד במ בח� ש ל רווחיות או יעילו ת כלכ לית

בשמירה מו חלטת של , ונבח� רק בע מידה מופתית במש ימות ה ציוניות כל הע קרונות האידי אולוגיי � וב הי ותו ארגו� יעי ל ומוצ ק החי חיי�

. ה צנועי� בעבוד ה פיזי ת קש

השפע ת האר גו� הצ באי ניכרה בקיבו# כבר מראשיתו ג� ב שמות " שטח המחנה", "פלוגו ת"המת חלק ל " ג דוד ה עבודה : "ובמונחי�

" כיבוש ה עבודה ", "יישובי חומה ומגדל", )כ+ נקרא שטח הקיבו#(הגנה "ו" יישובי ספר"ג� ה אידיאולוגיה של ". כיבוש הש ממה"ו

ב י� הצ באיי� של הק וזקי� נוצ רה כנראה ב ה שפעת היישו" מרחבית. תמאני'רקסי� ב אימפריה ה עו ת'ואולי ג� יישובי הספר הצ, ברוסיה

שהקומונ ה הרא שונה באר# ישראל נוסדה , א� כ�, אי� זה מקרה ".השומר", צבאיידי ארג ו� סמיבראשית המא ה על

לאור+ כל שנו ת קיומ � היו הקיבו צי� וה תנועות הקיבו ציות מ ודעי� . י� ולחובת הצי ונות וה מדינה לממ� שירותי� אלולתפקי דיה� ה לאומי

לדחות החזר חוב ש ל קיבו # " הקיבו # המא וחד" דרש 1953 עוד בחריש "כיסופי� לסו כנות מכיוו� שהחריש שביצע הקיב ו# הי ה

. בגבו ל רצוע ת עזה" פוליטי

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 81 ל

אפשר הי ה לת ב וע כל כליות ורווחיות מקי בו# ש הקי� יישוב איוניסה לייצ ר , ל קרקע מלוחה במדב רחקלאי על צו ק סלע בהר או ע

מוצרי מזו� זו לי� על אדמה מלוחה ע� חל וצי� ח סרי כל ניסיו� חקלאי . ובעלי י כולת פ יזית מוגבלת

יישוב שהיה צרי+ להג� על עצמו בלב אוכלוס ייה עוינת ול שלוח

את מי טב חבריו ב התנדב ות למשימות ביטחו� ולכ ל הש ליחויות לכ� מעול � לא היה ני ת� לב חו� את . ת ל א נ דרש ל רווחיו–הציוניו ת

.הכלכליות הי חסית של המ שק הק יבוצי

חיו , כמעט כול� הביטו בהערצ ה בקי בו# וב חבריו שהיו חלוצי�הקריבו עצמ� , עבדו ב פר+, התנדבו ל כל משימה, בפשטו ת ובעו ני

. סוציאל יסטי שהיה מ קובל ע ל רוב הציבור והגשי מו את החזו� הציוני, ה קיבוציות מילאו תפ ק יד עיק רי בה תיישבו תהקיבו צי� ו התנועו ת

בקלי טת נוער , ביצירת תרבות עברית, בביטחו�, בע לייה, בחקלא ות. ועל כ+ ה� נע רצי� ב צדק ע ד היו� , וילדי� עולי� ובהק מת המדינה

שילמו המוסדות הצי וניי� ב יד קפו צ ה " יחידת הע לית"את מחירה ש ל , ל חיות בחובותוחברי ה קיבו# נאלצ ו לעב וד בפ ר+ ו, ובאיחור

. במחסור ובדלות נור אה

העוני של : "הפרופסו ר חיי� ויצמ� אמר, נשיא ה הסתדר ות הצי וניתחברי ה קיבוצי � , החלו צי�." החלוצי� הו א חלק מהתק ציב ה ציוני

העניקו לתנועה ה ציונית ולתנועת הע בודה משאבי , ותנועו ת הנוע ר משמעות הקרב ה והתנ דבות שהפכו אות� לכוח פוליטי בעל, עבודה

. שנוצל ג� כדי לכסות מדי פע� את חובות הקיבו צי�

היה ודי ובנ ציגיו ב אר# " הו� הלאומי"התנועו ת הקי בוציות מצאו בכ+ בישראל ובממשלת ישראל בני ברית נאמני� ישראל ואחר

.לביסוס� ו א- לקי ומ� ש ל הקיב וצי�, להקמת �

ידי הקרנו ת ההו� הלאומי נצב ר מזר� ה ת רומות שנא ספו ע להכספי � . היהודיהמוסדות הצ יוניי� בגולה לש� ב ניית הבית הל אומיו

ההו� . ניתנו כ תרומה שלא במטרה להחזיר� או לש� ק בלת ר ווחי�הזה הי ה נתו� לפיקו ח� של המוס דות ה ציוניי� והוא נית� ל קיבוצי �

תנאי המימו� של . כהלוואה מסובסד ת לזמ� ארו+) ולא רק לה� (ה לוואה בשניי� עד ש לושה אחוזי : יותקציבי הסוכנ ות לקי בוצי� ה

והתשלו מי� מתחילי� שלו ש , ריבית לשלוש י� שנה עד חמישי� שנה

' ה 82 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כלל משמעות בדר+. שני� לאחר ההשק עה ה א חרונה של ה תקציבעשרה ביותר מאחת") גרייס("הדבר הייתה דחיית התחלת ההח זר

השיגו הקיבו צי� מ פע� ל פע� ד חיות בהחזרי החו ב , בנוס-. שני�ג� עבו ר . של חלק מהחוב" מחיקות"תקצ יבי� נוספי� ו ג� , נו תלסוכ

והקנייה וההכש רה , הקרקע לבנייה ולחקלאות הקיבו צי� לא שילמו .ידי הקר� הק יימתשל הק רקע בו צעו על

היה הקר� הקיימת שה ק ימה " ההו� הלאומי"המוסד הראש ו� של עוד לפני מלחמת ". ה כשרת היישוב "לצור+ מימו� ההתיי שבות את

המשרד האר # "העול� הראשונה ייסדה ההסתד רות הציונית את בניהולו של א רתור רופי� שתפקי דו הי ה לממ� את " ישראלי

הקימה ההס תדרות הציונית לצור+ 1920ב. ההתיי שבות באר# י שראל נוסדה בשיתו - 1929וב, "קר� היסוד"מימו� ההתי ישבות את

שה ייתה למממנת " תהס וכנות היהודי"ציוניי� ארגוני� יהוד יי� לא .העיקרית של הקיבו צי�

ג� ע � המימו� הזה נ כנסו הקיבו צי� שוב ו שוב להפסד י� שחזרו , "הפרויקטי�. "של פ ריסה ו מחיקה של ח ובות" פרויקטי�"ול

, )המרה של תנאי חוב" (קונברס יה"כלל כללו בדר+, כל מספר שני�בי� אחת בתנאי � טוההחלפת כ מה חובות ב הלווא " (הקונסו לידצי"

הבולטי� בי � . ועוד כינויי� ציוריי�" מחיקה", )יותר ולזמ� ארו+ יותרב; מחיקת חל ק מהח ובות ב ידי הסו כנות– 1935ב: הפרויקטי� היו"

; קונברסיה של חלק מחובות ה קיבוצי � לעש ר שני�– 194561947

; ") כספי גבתי( " הס דר חובות ל אחר ק ו� המ דינה – 194961950ב

הסדר "– 1988ב; "האשר אי המ רוכז" של קו נ ברסיה– 1960ב מחיקה –" 36 וה19הסדר ה", מחיקה ופר יסה–" החובות האח רו�

מחיקה ופר יסה ב עלות של –" הס דר הקיבוצי� "– 1989ב; ופריסה הה סדר "– 1999ב; "הה סדר המשלי� "– 1996ב; !�מיליארדי

". המשלי� המת וק�

". �חדלי פירעו"קיבו צי� אחוזי� מה60לאחר כל זאת עדיי� היו כ מיליארד שק לי� ב משבר האחרו� 15א� ל א חר מחיקת חו בות ש ל כ

. מיליו� שקלי �40עמד ה חוב ה ממוצע של כל אחד מהקיבוצי� ע ל כבמצב זה כבר לא הי ה נית� להמשי+ ולטעו� שה משבר הוא זמ ני ולא

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 83 ל

" התיוו+ "פער , הממשלה, מהותי או שהכול באש מת הבנקי� .והריבית

ג� בע תיד �ו� בסיוע מענקי� מוס דיי� ו הציפייה ש הע זרה תי נתמימלחוסר , להשקעו ת מיותרות, הביאו לחוסר אחריות בניה ול הפיננסי

לנטייה לה סתבכו ת כספ י ת , יכולת להסתג ל לשינויי� בתנאי השוק . וליצירה מודעת ש ל גירעו� ב ציפייה לחילו# מה תור� הממסדי

ל יוו , מטיבית של הקיבו צי�אשר נוצרו בתקופ ה ה פו ר, הרגלי� אלואות� לאור+ כל הזמ� מבלי יכולת להשתח רר מה� ותרמו רבו ת

.לנפילת � הכל כלית

הקיבו צי� בי שראל "לפי חישוב ש עשה ר � חכי� בעב וד ת דוק טורט קיבוצי � לס וכ נות ול מדינה 270עלת ה ה קמת , "כלכלימבט ה יסטורי

. 2001 מיליארד שקלי � לפי ערכ� בפברו אר 5.4כ

משנות ה שישי� והשב עי� ש ל המא ה הע ש רי� הס תיי� ת פקידו החל עכשיו ה יו המש ק . החלוצי של הקיב ו# וא תו המ ימו� הציבור י

והעקרו נות ה ס וציאליסטיי� שעליה � היה בנוי צ ריכי� לעמוד במבח� . הפשוט של כל כליות מול השוק ה חופשי

המבח� נדחה בכעשר שני� בשאיב ת כס- מהמדינה בא מצעות כוח שג � ה� לא הב ינו את , ולקיחת הלוו אות ע נ קיות מ הבנקי �פוליטי

גודל ה כישלו� של ה כלכלה הקיבו צית וס מכו ע ל הממשלה שתחזיר .את הח ובות ו על הע רבויות שנתנו הקיבו צי� אל ו לאלו

באמצע שנות השמוני� הת מוטטה המערכת הכ לכלית של מרבי ת . הקיבו צי� וה תנועה הקיבו צית קר סה

אי� , "כ לכלה קפי טליסטית"ה ג � שמכונ, לכלכלת ה שוקלפי מסרי� , היא מתנהלת למטרת רווח מרבי לאור+ זמ�, אידיאולוגיה

הזורמי� מה שוק בצורת מחירי תפ וקות ותשומות ב מעורבות הוא אידיאולוגי ה ואי ל ו �הסוצ יאליז. מינימאלית של ה מדינה

שנוצ רה בא ופ� לא מודע במש+ " תו פעה ט בעית"הקפיטליז� ה וא .י�דורות רב

כמו לתכנו� (הכלכלה הקיב וצית ע שויה ל שמש מבח� לאידיאולוגיה בש א לה א � היא ת ורמת לרציונליזציה ש ל הכל כלה או שמא ) המרכזי

היא מהווה רעש המשבש את הי כולת לקבל מידע אמתי מהמערכת

' ה 84 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

המשק הקיב ו צ י ? ולקלוט את האותו ת הרלו ונטיי� מהסביבה המשתנה : י דיאולוגיי� נו קשי�פי שורה ש ל עקרו נות אנוהל ע ל

. שוויו� ושלילת שכר דיפרנציאלי וכל תגמו ל למאמ# או להישג •שנוע דה , לפי ה אידיאולוגיה של ה קיבו# מערכת הת ג מולי�

היא בעצמה יוצרת ומקד מת , להתמודד ע� האנ וכ יות של הפרט ולכ� ל לא ת ג מול ות מרי# יהיה ה אד� א לטרואיסט , את ה א גואיז�

. העובד למע� ה חברה

כ+ הונהג ה רוטציה מרבית ש ל . ת חלוק ת ה ע בודהשליל •השליחויות , השירותי�, המקצו עות, העובדי � בי� העבו דות

.ותפקיד י הניהו ל

ונעשה הכול , המחירי� והש וק נחשבו שליליי� בתכלית, הכס- • .כדי לה מעיט בשימוש בה � ככל ה אפשר

ה צריכה הייתה חייבת להיות שיתופי ת . השוויו � היה ער+ מכונ� • .ונית ובני הול מרכזי של הקיבו #ושווי

".ע בודה ע צמית"הקפדה על •

כדי לקיי� את ה עקרונו ת הא ידיאולוגיי� שא- הקיבו # •של המ שק , ככל האפ שר, לאוטונומיה ואוטרקיה וא- לניתוק

ה� לצו ר+ קנייה וה� ( ומהשוק תהקיבו צי מהסביבה הקפי טליסטיאות והימנעות ממרבית ע קרונות הכלכ לה וה חשבונ) לש� מכירה

.הקפיטליסטיי�

רק עבוד ה פיזי ת נחש בה ". ייצוריז�" הקיבו # דגל ביצרנות או •כל יתר . החקלאות, והע דיפות ניתנה לעבוד ת האד מה, ליצרנית

הדב ר הומחש ". עסקי אוויר" העבוד ות וה מקצוע ות נק ראו אצל נו המו רי� : "בעובד ה שח ברי ה קיבו# היו רגילי� להגיד

..."החייבי� לעבוד חודש אחד ב כל שנ

. הייצור לא נמ דד בכ ס- או ברווח אלא ר ק בטונ ות ו בל יטרי� •, הא מנות, החינו+, המש פט, הבנ קאות, התק שורת, המסחר

הני הול וכ ל יתר השירותי� נח שבו ל פרזיטי� היו שבי� , הרפוא ה . על גב � של ה עובדי� והייצו ר ועל ג ב מעמד הפוע לי�

ב ר , �בראשית המאה ה עשרי� כתב המארקסיסט הציוני הראשו". הפיכת הפירמידה"על המשימה של , ) 188161917(בורוכוב

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 85 ל

בנויה בבסיס ה מרוב , כתב בור וכוב, הפירמידה הנו רמאלית באירופהמעליה� מיעוט גדול ש ל פועל י� ולמעלה ח וד זעיר , גדול ש ל איכרי�

אצל היהו די� . של עוסקי� במסחר ובעלי מקצועו ת חופשיי� חוד זעיר וכמעט אפסי של ל מטה, הפירמידה ני צבת ע ל רא שה

מעליה� ק צת פו עלי� ולמעלה המו ני בע לי מקצועו ת , איכרי�הע לייה ל אר# י שראל היא ת הלי+ של . חנווני� ו סוחרי�, חופשיי�

". פ רודוקטיביזציה"ולתהל י+ זה ק רא בור כוב , "הפיכת הפיר מידה"

היוו " הפיכת הפי רמידה"ו" נורמליזציה"ה, "פרודוקטיביזציה "הי מהאידיאולוגי ה של תנועת העבוד ה ה ציונית בכ לל וש ל חלק מרכז

הקיבו צי� לק חו על עצמ� העברת עובדי � . התנוע ה ה קיבוצית בפרט .מהשירותי� ל ייצור והעברת משפחות מה עיר אל הכפר

י מי� וחודשי�, עבודת חבר הקיבו # נמד דה ב ת שומה של ש עות

י� ולא בתפ וקה ה נמדדת בערכ" ייצור"של עב ודה פי זית מפרכת בשנמדד , "מוסר הע בודה"ער+ מרכזי בקיבו# ה יה !). כס -(כלכליי�

, העבוד ה נמדדה. בשעות של עבודה מפרכת ולא במקצוע יות ויעילותלבנוני נסי� ניקולס הכ לכל� ה אמריקני. בתש ו מה ול א ב תפו קה, כמוב�

בכל פע� שאני שומע את : " כתב)Nassim Nicholas Taleb(טאלב ."'בינוניות לא יעי לה'אני ממיר אותו בצי רו- ' מוסר עבודה'הצירו-

הקיבו צי� ראו את מטרת� בה פ יכת מיטב הנ וער הי הודי ב עול� , עור+ די�, סוחר. ולאסונ� ה � די ה צליחו במשימה, ובאר# לאיכרי�

מורה או מנהל היו כינויי גנאי ו מיטב האינטליגנציה היהו דית , פקידדת פר + ותו+ סבל ר ב הכשירה עצמ ה בקיב וצי� ו בחוות הכשרה בע ב ו

הכלכלה . רועי� או נ גרי� ברמה נמוכה, בנאי�, להיות איכרי�את המ סחר ואת , את הניהו ל המקצועי, הקיבו צית הז ניחה את השיו וק

של התוצר ת " פער התיוו+ "הק יבוצי� התא ו ננו מרה על . הבנקא ותא+ סירבו מסיבות איד יאולוגי ות , החקלא ית וע ל רווחי הסוחרי�

.לעסוק במסחר

עבודה " החשבו נאות הקיבו צית ה גדירה רק את הע בו דה ביי צור כהעבודה בשי רותי� הו ג דרה ". מחוללת הכנסה "ו כ" בתמורה

בהתא � לכ + הד רישה להתי יעלות היית ה ה ק ריאה ". הוצאה"ככ+ החמי# הקי בו# א ת ". מהשירותי� לייצור"להעבר ת עוב די�

. המשקונדחק לשוליי� העני י� של" עיד� ה מידע" הFדמה ואת

' ה 86 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

הגישה הקיב וצית לפיה רק הע ובדי� בייצו ר ה� המפיקי� את העושר ואילו היתר ה� פרזיטי� הגורפי � רווח י� בלי שתרמ ו דבר

בא רצות רבות ו בתקופ ות . אינ ה רק נחלתו של הקיבו #–לייצור נרחבות סבר ו שפע ולות פיננסיות אינ� תורמות למשק וה עוסקי �

מלווי כ ספי� ברחבי העול � . אבפעולו ת כס פ יות ה � טפי לי� גר ידסבלו בתקופ ות שונ ות וא- הואש מו בכ+ שקיבלו יותר כס- מאשר

הקל ו� . ה� ט פילי� המרוויחי� מעבודת � של אחרי�, כלומר. הלוושרק מיעוטי� נרדפי� , שהוצמ ד לעיסוק בכס פי� וב מסחר היה כה רב

ומוקצי� כמו היהוד י� באי רופה ו הסיני� בדרו � מזרח אסיה עס ק ו ע ד היו� . ד בר שה גביר ע וד יות ר את השנאה והתי ע וב כלפ יה�, ה�ב

שנחשבו ל טפילי� , כאשר ה יהודי�. אינ ו מחמאה" שיילוק"הכינוי התוצא ה היית ה , גורשו או ברחו מפחד ההמו� הרצחני, חסרי תועלת

ירידה כלכלית בא רצות שמה� גורש ו וצמיחה כלכלית בארצ ות .שהסכי מו לקב ל�

בי� היצר� בשדה ובסדנ ה לבי� " ר ה תיוו+פע"הקיבו צי� ראו בג� שירותי . הצרכ� גזילה של הת מורה המגיעה כולה לעו בדי הייצור

הייבוא ו הייצוא והשי רותי� המש פטיי� נחשבו , הייעו#, המימו�כאשר העס ק י� הפ סידו נ מנעו ה קיבוצי � לתל ות א ת הה פס ד . לגנבהמה כל הא ש . במערכת הכספי ת א ו בהח לטות שגויות , בניהול

בהפסד י� הופ נתה ל גורמי חו# שגזלו א ת (רו ת הע ב ודה ול עובדי� הפתרו � הסת מ� רק בהור דת רמת החיי� . אשר ל א הת א מצו מספיק

. ובמאמ# גדול יותר וממוש+ יותר של עו בדי הייצור

וה קיבו# שקע מ אחורי חומות , העול� נכנס במהירות לעי ד� המידעעל היועצ י� , ל הסוחרי�ע, אידיאולוגיות כשהו א זוע� על הבנקאי �

.ועל עו רכי הדי�

" הפיכת ה פירמידה"בזמ� שהקיב וצי� ה קדישו מאמצי� ע צו מי� להכלכ לה מת קדמת . ב מערב התהפכ ה ה פירמידה, בישראל ובקי בו#

החקל אי� נע שו מיעוט . מהחקלאות ל תעשייה ומה תעשייה לשי רותי�פוע לי הת עשייה הפכו למיעוט הול+ , של פ חות מחמישה אחוזי�

ההכנס ה גבו הה יו תר . קט� ו עובדי השירותי� ל סוגיה� היו הרובוונמוכה יות ר בייצו ר התע שייתי , בשירותי� ל סוגיה� ובניהו ל, במסחר

המשק הק יבוצי התעל� מהאו תות ו מהמסרי� של מחירי . והחקלאי

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 87 ל

ה שירותי� וה עבודה בשו ק וה סתגר כשה וא ד בק , המוצרי� . באידיא ולוגיות ישנות

היפו+ " תנו עות הנ וער וב ני הקי בוצי� להשת לב בסירוב� של בו גרי את קו הי יצור והטרקטורי� – בה מוניה� –ועזיבת � " הפירמידה

, במסחר, במחקר, בקיבוצ י� כדי לרכוש השכל ה ג בוה ה ולע ס וק במד ע נ תפ סו כתו צאת ה השפע ה –בשירותי� ו בניהול , בת קשורת , באמנות

.המרעילה של הסביב ה וככי שלו� חינוכי של הקיב ו#

בארצו ת מתפתחות נמצאה תרומה לאו ר+ זמ� לכובשי השממה הדיונות א ו הסל עי� , קרקע הביצו ת. ולמתיישבי� בפריפריה הנידחת

כעבור . באזור ספר נידח ומוק- אוי בי� רצ חניי� אינה שווה מאומה� יקר במרכז "דור או שניי� של ע מל מפר+ הו פכת ה קרקע לנדל

, ל פחות לדור ה שני וה שלישי, דבר זה מה ווה תמ ורה נא ותה. המדינהעבוד ה מפרכת וחיי� ב פריפריה , לאחר עשרות השני � של סבל

.הרחוקה והמ סוכנת

י� התייש בו בשנ ות הש לושי� בתו+ ס ופות ח ול חברי קיבו# ש דותכעב ור שני , היו�. בקיסר יה, על דיונות שו ממות שאיש לא חפ # בה �

ר שהיו יכולי� � יק"יושב הקיבו # על דונמי� רבי� של נדל, דורותאבל בגלל האידיאולוגי ה . מה על שנות הסבל ו ההקרב הלהוות פיצוי

סירבו ה קיבוצי � בזמנ ו , שכבר אינה רלוונטית, "א דמת ה לאו�"של כא שר חב רי , כעת. לרכוש את ה קרקע כאשר לא הי ה לה כל ער +

) ג � זה מסיבות איד יאולוגי ות(הקיבו # הזק ני� ו חסרי הפנסי ה ה� נ חשבי� , קר קע ש עיבדו עשרות שני�מבקשי� מע ט מער+ ה . לשודדי הקופ ה הציב ורית

הקיבו # רא ה בכ ס- ד בר ש לילי והתגא ה בסיל וקו מהחיי� . ומהכלכלה ה קיבוצי י�

הוא אחת מההמצאות , כ בר לפ ני אלפ י שני� " הומצא"הכס- שאת הכס- לא המ ציאו מתכנני� או ממציאי� . החשוב ות של האנוש ות

שהתפ תחה ב הדרגה במש+ " צאה ספונ טניתהמ"זו הייתה . גאוניי �תיקוני� והתנה ג ויות ש ל הרבה בני , דורות רבי� באמצעו ת החלטות

א + הוא ג� כלי חשוב , ה כס- הו א יחידת מידע חיונית לכל כלה. אד�לחירות הפרט שיכול לבחו ר בעצ מו איל ו מוצרי� ושי רותי� ירכוש

' ה 88 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

- מאפשר הכס. בהכנס תו ועל מה יוותר כאשר הכנסתו א ינה מספקת . לכל א ד� לה חליט בעצמו מה חשוב לו י ותר ומה חשו ב לו פ חות

הכנסה או שכ ר בצור ת מוצר י� ושי רותי� . הכס- מייעל את הצ ריכהול עתי� י היו , יתאימו לעתי � ב צו רה חלקית ל העדפו תיו ש ל המק בל

קשה . המוצרי� והש ירותי� בעדיפ ות נמו כה או מיותרי� לגמ רי עבו רואיש אינו יודע יות ר טוב ממני אי+ להו ציא א ת ": להכחיש א ת האמרה

... "כספי

כמעט כל הו צאות הקיו� של חב רי הקי בו# ני תנו ב צ ורת מו צרי� עיתו� יומי , זוג נ עליי� לשלוש שני�, ש לוש חולצות: ושירותי�

ש לוש א רוחות סטנד רטיות בחדר הא וכ ל , יד י התנו עהשנקבע על, עובדי חדר האוכל, ותושירותי� יקרי� ובלתי מתומחרי� של מטפל

.פעי לי� לס וגיה� ו עוד, מזכירי�

בגי חותיה� " דמי כיס"חברי הקיבו # קיב לו תק ציב זע ו� למטרת . המועטות אל מחו# לקיבו#

כורסה , מקלט רדיו קט�, שני כיסאו ת: דיור וריהוט חולקו ל פי ותק צרכי� מיוחדי� שהיו אמורי� . כמעט הכול חולק באו פ� שוו יוני. 'וכו

הפ כו ע� הזמ� , מלא בא מצעות ועדו ת ונו שאי תפקידי �להתועד ת , ב כל קי בו# היו ועדת צריכה. לביורוקרטיה כבדה ומחניקה

וע דת חב רי� וע וד , ועד ת בריא ות, ועדת הלבש ה, ועדת דירות, הנעלה .ועוד

נושאי הצריכה והחלוקה מדגימי� את יתרו� המידע והסמכויות לשו� . הד מוקרטיה והמ משלות, המומחי�, המבוזרות על הצנט רליז�

הנהלה לא יכו ל להיו ת הידע העצ ו � על צ רכיו וה עדפותי ו של כ ל אחד . אפילו בקהיל ה קטנ ה כמו קיבו#, מהפרטי� בכ ל יו� ובכל שעה

הכס- והאינד יבידואליז� מפעילי� משאב י ידע ו חכמה של כל אחד .משאבי� ה מנוטרלי� בק ולקטיביז�, מהפרטי�

יבו# ה ביאה בזבוז נ ורא ש התבט א ברמ ת הצריכה ה קו לקטיבית ב קאלה גרמו להפסדי � . חיי� ירודה ו בהוצא ות קיו � ג בוה ות ומו פרזות

שבה היו מאוחדי� ומעורבבי� , רצופי� של כל המערכת ה קיבוצי תלחבר הקי בו# לא . ה קהילה והחברי�, ההוצא ות וה ה כנסות של המ שק

לא ; פרטיתהיה כס - לקנו ת מתנ ה להור יו א+ הייתה לו ברכת שחייה ל א הי ה ; הייתה לו פנס יה אבל בנו לו ארמו� אכילה משיש ומזכוכית

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 89 ל

... לו כס- לקנו ת מקלט טלביזיה א+ הגיע תורו לטיול בחו# לאר#ההנחה הייתה שה צריכה המשותפת מוסרית וצו דקת יותר ה יות

.שההח לטה ה חברתית עדיפ ה על ה החלטה הפר טית

ל א קיבל ו יותר חברי רק הח ל משנו ת ה שמוני� ש ל המא ה ה קו דמת ו בסו- המאה העש רי� הפריטו את , הקיבו צי� א ת ההנ חה הז את

.הצריכה

תרמה ג� היא , כאמור, "הנהל ת הח שבונו ת הא ידיאולוגית" . הכ לכלי של הקיב ו#ולעיוורונ

הקיבו # יצר שפה חשבונאית והנה לת חשבונו ת על בסיס לכל נקב ע מחיר שרירותי ו שווה , כ+ למשל. האידיאולוגי ה שלו

.ואילו העב ודה ב שירותי� תומ חרה כהוצאה " בייצור"עבודה

–כאשר היה הכ רח לקבוע א ת ערכ � של כמה מוצרי� כגו� ר היטי� י ד י נ קב ע ה ער+ על–שבה� ניתנה לחברי� אפש רות בחירה מסוימת

. ללא כל ק שר לע רכ� ב שוק" נקודות"התנוע ה הקיב וצית ב

וק ומהמחירי� סילוק הכס - ניתק את הקיב ו# וחבריו מהשהכס- וההתע למות ממחירי " ב יטול", ה צריכה המשות פת. החיצוניי�

השוק של ה מצרכי� והש ירותי� הביא ו לרמת חיי� נמו כה ויק רה ד ירה (לו " חולק"חבר הקיבו # לעו ל� לא ויתר על מצ ר+ ש. ביותר

היות של א היה יכול להחליפ� , )שעו� מעורר או כורסה, מוגדלתבז בוז גד ול במיוחד בוצע במוצרי� . � בה�במוצרי� שהי ה מעוניי

, כביסה , מזו�, חשמל, שחולקו בחינ� ובא ופ� חופשי כ גו� מי�צריכת החשמל של משפחה בקיבו # עלת ה בע שרות . 'סיגריות וכו

. אחוזי� על צר יכת משפחה עירונית שבב יתה מו תק� מו נה חש מל

ש ל שווה לכל עבודה ואפיל ו למצב " ש כר"עיקרו� השווי ו� הבי א להעיקרו� הסוצ יאליסטי ניתק את הצריכה ורמת החיי� . עבודהאי

, מהמצב הכל כלי של הקי בו# ו ממחירי השו ק ובע יקר מהעבוד הרמת החיי� והרכב< המדויק נותק ו . מהיכולת ומההישגי�, מהמאמ#

צרכיו המיוחדי� ושאיפו תיו ש ל , לא רק מעבודתו, לש� השוויו �מדי שנ ה היית ה . ש ל הקי בו#אלא ג� מי כולתו והחלטותיו , הפרט

ההנהל ה הכל כלית של הת נועה ה קיבוצי ת מעב ירה הוראות מפורטות פרטי� לג בי תקצ יב הוצ אות ה קיו� ש ל הקיב ו# בכל ל ושל עד לפ רטי

' ה 90 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

התקצי ב המחייב היה זה ה ה� לקי בו# מ צליח ועשיר ו ה� . החבר בפרט . לקיבו# עני ופ ושט רגל

הסת מנה התוצאה ע� ש קיעת ההזדה ות וה התלהב ות הראשוני תהיעדר מוטיבציה , ח וסר א מביציה ורצו � לקידו� אי שי: המאכזבת

גדל ער+ , דיפרנציאלי, כשעב רו הקיבוצי� לשכר עבודה אישי. ובזבוזהפרטת הצריכ ה . התפוק ה לעו בד בע שרות אחוזי� בתקו פה ק צ רה

כ שהחל הצור+ לשל� . נחלה הצלחה גדול ה כבר מהשנה הראש ונהרמת החיי � על ת ה , פס ק ה בזב וז, שירותי� בכ ס-עבור כ ל המצ רכי� ו ה

הת קנת מו ני החשמל ה ביאה לחימו� מי� באנרגי ית . וההוצ אות יר דו. והפחיתה את ה שימוש בחשמל בחמישי� אחוזי� לער +, השמש

מכונות הכביס ה הפר טיות הפחיתו את ה ש ימוש בחומרי הכביס ה ומדי למ אמיני� תוצא ות אל ו מהוו ת אכז בה. המי� הביאו לחיסכו� במי�

כמניע למאמ# , ביתרו� ההזד הות ש ל הפרט ע� החברה השוויונית . אגואי סטיעל פני המניע האישי , ולהתק דמות

שה אמינו , האידיאולוגי � של השיטה הקומ וניסטית ושל הקיבו #נוכחו , בשיטה המנטרלת א ת התמ ריצי� הכלכליי� וא - ביטלו אות �

ו נש המתאימי� לאד � תו+ זמ� קצר לראות שאי� תחלי- לתמרי# ולעאד� שיקדיש את כל כוחו , "אד� חדש"ולכ� שאפו ליצור , האנוכי

לטובת החברה מתו + מניעי� פני מיי� ולא מת ו+ שא יפה ל תמורה שנוצר במש טר הס ובייטי לא חש " האד� ה חדש. "כלכלית איש ית

וכל התנהגו ת ו הייתה , כבוד לחוק ולא הזד הות ע � החברה והמשטר .רי� כלכ ליי� והימנעות מעונ שמכ>וונת להשג ת מוצ

כא שר ה מהפכה החב רתית –בראשית ימיה� ש ל הקי בוצי� הייתה מורכבת מצעירי� הוהלאו מית הייתה ב שיאה וכל ה אוכלוס יי

היי תה –ב עלי מוצא ו ת רבות משותפ י� , בשנות הע שרי� לחייה�כעבו ר . א� כי בקושי, הצריכה המ שותפת והא חידה אפשרית

והצר יכה ה אחידה , אוכלוס ייה וה תגוונה כשלוש י� שנ ה ה תב גרה ה שניתנ ה במו צרי� י צרה מ צב שכ ול� קיבלו הרבה מו צרי� י קרי� שלא

בשני � . רצו ב ה� וס בלו ממחסור בשירותי� ו מוצרי� בה � רצוהתנועה ו האידיאולוגי ה , הראשו נות הי ה נראה שההז דהות ע � החב רה

יצי� שוב א ינו קיי� ואי� כל צ ור+ ב תמר" ה אני הפ רטי. "מוחלטתכעבור חצי דור התב גרו . לחיסכו� ולמניעת בז בוז, כלכליי� למא מ#

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 91 ל

והה ב דל בי� חברי הקיבו צי� , הה תלהבו ת המה פכנית שככה, החברי� . לשאר בני הא ד� הל + ונמוג

האחריות המוחלטת של הקיבו # לע ב ודתו ו לפרנסתו של החבר , לבית, לילדי� ולחינוכ�; ומשפחתו ג� בימי מחלה וג� לע ת זקנה

סי נדרו� " יצר ו את מה ש נקרא בקיבוצ י� –לבגד ובעצ� לכול ליל דיו , להתקדמותו, האד� חסר ה אחריות לקיו מו, כלומר". המטפלת .ולעתיד ו

היישו� הקי צוני ביו תר של העקרונ ות ו האידיאולוגי ה . הסוצי אליסטיי� בכלכלת הקיבו # היה בנושאי כוח האד� ו העבוד ה

ובדי� שאינ� חברי קיבו# של ע, במשק ה קיבוצי , העסק ת � בשכ רפ י העקר ונות ה מארקסיסטיי� על. נחשבה לניצו ל בלתי מוסרי ואס ור

, בעלי א מצעי ייצור"ידי על" פרולטרי�, חסרי אמצעי ייצור"העסק ת של הע בודה ה� ניצ ול שי ש " הע ר+ הע וד-"וניכו ס " קפיטליסטי�

. לשי� לו ק# במלחמת מעמדות ומהפכה

ובשירותי� ש ל הקי בו# חייבת כל העב ודה ב משק , מתו+ כ+הדבר חייב כמעט את כל . של החברי�" ע בודה עצמית"להתבצ ע ב

. החברי� והח ברות ל עבוד ב משק ו בשירותי� ש ל הקיב ו#

כל העובדי� במשק ה� חברי קיבו# וכל חברי הקיבו# עובדי� "עסק קיבוצי מצליח לא היה יכול לגדול בגל ל מחסור ." במשק

ענפי . נסגר כ די למנוע מחסור ב עבודהבעובדי � וע ס ק כוש ל לא ורבי� , הקיבו # נאל צו לה עסיק עובדי� ומנהלי� ש אינ� מתאימי�

מחבריו וחברותיו ש ל הקיב ו# חויבו לעס וק בע ב ודה ש אינה מ תאימה סידור "מצ ב מעוו ת זה ת וחזק ב קושי ב . לרצונ� וליכול ת�, לכישוריה�

ועדת כו ח " ו"עבודהועדת", "רכז עבודה", "סדר� עבו דה", "עבודה בבירורי� , בכפ ייה, בשכנו ע, בב קשות, כל אל ה ע סק ו בדיונ י�". אד�

במטרה למלא את ד רישות הענ פי� , ובקומבינציות עד חצי ה לילה .את החברי�" לשב#"ו

הדרוש לניה ול ולע בודה מקצוע ית של , הגבלת משאב י כוח האד�לת רק לחברי הקיבו # היית ה חייבת לנטרל את יכו, כל ענפ י הקיבו#

התחרות של הקיבו # ע� ע סקי� ה שואבי � את כ וח הא ד� מבי � מיליוני במצב ד ומה ניצבי� קואופר טיבי� א� אינ� מעסיקי� . מועמדי�

ג� כאש ר חברה משפ חתית חייבת להעסי ק . עובדי� ומנהל י� שכי רי�

' ה 92 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

לכל ה מאוחר בדור השליש י , בתפקי די הני הול א ת היור שי� צ פויי� .מתרחשי� משבר ונ פילה

עבוד ת� ש ל החברי� לענפי הקיב ו# בל בד ה ביא ה הגבלת . של החברי� ולתס כול עמוקתניצול ש ל היכו לות וה כישרונולאי

שאפו מ סיבות אידיאולוגיות , כ מו גרמניה ורו סיה בז מנ�, הקיבו צי�אפשרית בהיו ת� איי � א- כי מטרה זו הייתה כמעט בלתי, לאוטרקיה

. חו פשיתסוציאל יסטיי� קטני� בתו+ י � של כ לכלת שוק

, הקיבו # הצל יח לקיי� אוטרקיה כמעט מלאה ב תחומי כוח האד�התנו ע ות ה קיבוציות הפעי לו ג� חברות . החינו+ ומרבית השי רותי�

, ארגונ י� פול יטיי�, הו צאות ספרי�, חברות הו ב לה, תכנו� ובנייה . קרנות פיננסיות ועוד ועוד, ארגוני קניות

". משק מ עורב"� כאמצע י לאו טרקיה ניסו הקי בוצי� לקיי , ביצי�, בש ר, (רות, ירקו ת–החקלא ות ייצרה את מרבית סוגי ה מזו�

לתו שבי ה קיבו# ומספוא לפ רות ולסוסי� שעב דו –חלב וחיטה . במשק וייצרו זבל ל שדות ו למטעי�

ק בוצ ת . המסגרייה ייצרה כלי עבודה לחקלאות וה מוס+ תיק� א ות�ו# ה חזיק ג � נ גרייה הקי ב. הבנייה של הקיבו # בנ ת ה א ת הב תי�

שייצרה רהי טי� לחברי� ומאפייה קטנה שא פ תה א ת הלח� לחברי בכל קיבו# היו ג � חדרי חולי� ומרפאה כדי לטפל בחברי� . הקיבו #

המתפרה , הסנ דלרייה תפרה ותיקנ ה נעלי י�. ובילדי� בזמ � מחלהסיפקה את ל בוש� הפשוט של חברי הק יבו# ו המחלבה עיבדה ע בור

הקיבו# החז יק ג� מערכת טיפול וחינו+ שלמה . לבהמטבח מוצרי חכל אלה כדי להזדק ק . לפעוטות ולת למידי בית ה ספר היסודי והתיכו�

. למחירי� ולכס -, לשוק, עד כמה שפח ות לסב יבה

הייתה ה רבה ע נפי� ק טני� " המשק המעו רב"התוצא ה של חזו� כ מו שחלוקת העבוד ה. הפס ד י� וחו בות, ובלתי יעילי� שגרמ ו עוני

, לאומית היא מנוע הצמיחהברמה הל אומית והבי�, ברמת הקהיל ה .כ+ האו טרקיה היא גו ר� לחוסר יעילות ול קיפאו�

המאמ# הפיזי הגדו ל , הסיו ע לסו גיו, למרות תקצי בי הה שקעהסוציאליסטית היא ה יעיל ה בייצור וההנ חה שהשיטה הקיב וצית

ע צמי הפסדי� והו�, לא יצאו ה קיבוצי � ממצב ש ל עוני, בעול�וההסבר שהיה , הקיב וצי� התקשו להסב יר את התופ עה. שלילי

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 93 ל

מקובל בשני � של אחר הקמת המדינה הי ה של א נית� להרוויח הפתרו� נראה בהקמ ת מפע ל ...". החק לאות סיימה"בחקלא ות או

נכנסו הקיבו צי� 1970מ. תעשייתי או כמה מפעלי� בכל קיבו# תו+ . קמת מפעלי�לקיחת הלו ואות ו ה, שלתהלי + מוא# של תיעו

.300 ל150עשור הוכפל מספר מפעלי הת עשייה בקיב וצי� מ

. קיב וצי� ב חיפוש אחר מפעל ת עשייתי150 עסקו למעלה מ1986ב

שהת עשייה ברוב , לאכזב ת ה קיבוצי�, תו+ ז מ� קצ ר הת בררהפסדי� , המפעל י� הני בה ה פ סדי� גדולי� יותר מאשר החקל אות

.ק הקיב וצי לה תאוש שאשר מה� כב ר לא י כול הי ה המש

ג� הכישלו� ב תעשייה נבע כולו מהחולשות המ בניות של הק יבו # עקרו� העבוד ה העצ מית הגביל את גודלו . ומהאידיאולוגיה הק יבוצית

, כ+ שאפילו הצלחה הייתה איו�, של המפעל לכמה עשרות עובדי� . מפאת חוסר יכולת לספק את הב יקושי� שהבי א לכני סת מת חרי�

דבר שמנע א ת , וטרקית נב נה המ פעל ב חצר ה קיבו#בגלל חשיבה אמסיבו ת . מכירתו כתוצ אה מ כישלו� או מהצלחה יוצאת דופ�

המקו ר של מימו� המפעל לא היה יכול להיות הנפק ה , אידיאולוגיות. והיה חייב להתבס ס כולו על ה לוואות , בבורס ה או הכנסת שות-

ייצור כד י השקעו ת עצו מות וב לתי מוצדקות נעשו לאוטומציה של המסיבות אי דיאולוגיות ו ממגבלת . להימנע מהע סקת פ ועלי� שכירי�

, התרכז ה ה תע שייה ה קיבוצי ת בייצ ור ולא בשיוו ק, כוח א ד� מק צועי" דמוקרטי"ניהול . במחקר ובפי תוח, בעיצ וב, בחדשנות, בתכנו�

החלטה על הקמת מפעל לא . ובלתי מקצוע י היה ג ור� נו ס- לכי שלו�לא רוו ח אלא (" ת עס ק ית ושי קולי רווח וה פסד התקבל ה מתו + תכני

". ת עסוקה לחברי� הוו תיקי�"א לא מת ו+ נימוקי� מ סוג , !")רווחההאידיאולוגי ה של שכר שווה לחברי� ונית וק רמת החיי� מהמצב

ידי הכלכלי הביאו לת שלו� שכר עבוד ה כפו ל מהמשול� עלת שהיו מרבית העבו דו, המתחרי� לעבודו ת פשו טות ב קו היי צור

ג� בתעשי יה הק יבוצית התנ הלה מערכת . בתעשי יה הק יבוצית וותת של תמחיר כל . הנה לת חשבונו ת וקב לת החלטות, בקרה, מע>

.אלה ה ביאו ל הפסדי � ולנפ ילה ש ל רוב המפעל י�

, לרוב. מספר קט� ש ל מפע לי תע שייה קיבוצי י� זכו להצל חה הסיבה הייתה הפרד ה מרחיקת לכ ת של המפעל מהקי בו# ומ המערכת

' ה 94 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

הכספי ת שלו וניהול המפע ל מחו# לאיד יאולוגי ה הקי בוצית והניהול . השיטה הקפיט ליסטית" טהרת"הקיבו צי בידי מנהל מוכשר וחזק על

לאו ר+ כל תקו פ ת המ הפכה " ס יפור הצלחה "הקיבו # היו וה בניית כו ח , אז מטרותיו ה יו ייצור עצ מי של מזו�. הציונית

ישובי� חקלא יי� במ ימו� והק מת י" כיבוש ה שממה", מחתרתיצבאיציבורי דל בעז רת נוע ר מהפכני ואידיאליסטי שמוכ� לחיי עוני ו עבוד ת

. פר+

הסתיי� הת הלי+ , השיטה פסקה לעבו ד כא שר נג מרה המהפכה הת בגרה ו לא נמצא ההאוכלוסיי, פסק המימו� הציבו רי, ההתיי שבותי

נה לרעב ול ע בודת פר+ ל מע� מטרה ש כבר אי , עוד נו ער המ וכ� לע וני .רלוונטית

היו , 1949 ל1947 יישובי� חדשי� שהוקמ ו בי� השני� 78מתו+ יישובי� חדשי� שהוקמ ו 263ואילו מתו+ , קיב וצי�) אחוזי�72 (56

.ב לבד קי בוצי�) אחוזי�12 ( 31היו , 1957 ל1949בי�

שבה הוכ ח נזקה של " מעבדה"הכלכלה הקי בוצית היית ה מול , בפרטתלוגי ה הסו ציאליס טיהאידיאולוגי ה בכל ל ושל האידיאו

.היתרו� של כל כלת ה שוק ש מעול� לא תוכ ננה

בדיוק באות ו זמ� , הקיבו # נפל בעקב ות פש יטת רגל כלכלית .ומאותה סיבה של נפ ילת הכ לכלה ו המשטר הסוב ייטי�

האידיאולוגיה כרעש

מה שהי ווה , באידיאולוגיה מפורטת ועקרונית" ספוג "הקיבו # היה . רי בנפילתו כאשר השתנו תנאי ה סביבהגור� ח שוב וע יק

"השקפת עול�" בגרסה הג רמנית –אידיאולוגיה

)Weltanschauung( –א- כי , היא רעיו� שהפ+ ל אקסיו מה ולמיתוס .ה סוציול וגיה וה פילוסו פיה, הכל כלה, היא משתמשת בשפ ת המד ע

האידיאולוגי ה יוצ את מ הנחות אקסי ומטיות מעטות ש בכוח� האידיאולוגי ה . בה ווה וב עיקר ב עתיד, עות ב ע ברלהסבי ר את כ ל התופ

ה אי דיאולוג –אלא ל הפ+ , אינה נו בעת מ בחינה רצופה של המ ציאותשה יא וד אות , רואה את ה מציאות רק דר+ משקפי האידיאולוגי ה

האידיאולוג משוכנע . ואינה משתנה טטוטלית שאינ ה תלוי ה באו בייקעות ו ר ק שכל האי דיאולוגיות שהיו לפניו היו מוט, תמיד

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 95 ל

. האידיאולוגי ה של ו היא נצחית ונכ ונה ב אופ� מפורט ומדויק. האידיאולוג אינו מתעניי� ועוס ק בש אלות אלא ב עיקר בתשוב ות

האידיאולוגי ה משכנעת א ת המא מיני� באמצע י� רגש יי� ות עמולתיי� מייסדיה ומנהיגיה של . ולא ב דר+ של טיעוני� א מפיריי� ולוג י�

האידיאולוגי ה הד תית ה נוקשה של התנוע ה הקי בוצית נטשו אתא+ ראו באידיאולוגיה שלה� אמת נצחית שיש למנוע כ ל , הוריה�

.סטייה ממנה

. אנחנו חיי� בתקופ ה של שינוי י� בכ ל הש טחי� ומכל הסוגי� רבי� יותר ומהירי� , משנה לשנה השינויי� נע שי� רדיקליי� יותר

ה קליטה במצב ז. אפשריתחיזוי העתיד הוא משימה בלתי . יותר, בזמ� האמתי, והבנה של המ תרחש בהווה ופעול ה במצ יאות ה אמתית

.לפני ש הסביב ה שוב משתנה ה� מש ימות א פשריות אמנ � א+ ק שות

כתב על המהפכו ת )Thomas S. Kuhn, 1922-1996( תומס קו� המתחוללות אחת לכמה דורות במ דע ב של ה חלפת הפרד יגמה

בי מינו . הטב עמבי� ו מפרש את , שבאמצעותה המד ע רוא ה . מתיישנות בק צב הול + וגוב ר, לא רק המדעיות, הפרדיג מות כול�

אול� . במצב זה הופ כות ה אידיאולוגיות לבלתי רלוונטיות במהירותבבסיס ה של כל אי דיאולוגיה נמ צאת ה הנחה שהאיד יאולוגי ה הי א

.נצחית ומבוססת על אמיתות נצחיות

, זיקה למדעני�נאמנות לאידיאולוגי ות ולרעיונות מש תקת ו מ .ובעצ� לכול�, לפוליטיקאי�, לכלכלני�

כל אי דיאולוגיה רו אה עצ מה כ מדע שבעזר ת ה גי לוי וה שימוש הפסיכו לוגיה החברתית , הכלכלה, בחוקי� המ דעיי� של החברה

יכולות . הוא מ סוגל ל הבי� א ת הע ב ר ולחזות את העתיד, וההיס טוריהסיבתיו ת בהי סטוריה בהנחת קיומה של , כמוב�, ניבוי כאלה מותנות

.בכלכלה ו בחברה, האנוש ית

טע � )Immanuel Kant, 1724-1804(הפילוס ו- עמ נואל קאנט סיבות , ישנ� זמ� וחלל, שאנו חווי� בניסיוננו" עו ל� הת ופעות"שב

סובייקטיביות " קטגוריות"אלא " הדבר כשלעצ מו"ותוצאו ת שאי נ� ורי� החוקרי� כיו� סב. שרק באמצעו ת� יכול האד � לתא ר את העול�

ביולוגיה ש תכני� מסוימי� של התודע ה והמדעני� מתחומי הסוציו , בר אייה זו. ה� ת וצר ה התפת חות האבול וציונית של האד �

' ה 96 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

חלל ו סיבתיו ת ה� אופני חשיבה אוניב רסאליי� , הקטגו ריות ש ל זמ�המועב רי� מדור לדו ר בתור שה בא מצעות המער כת ה גנ טית ה מעצבת

קטגוריות אלו כונו בפי עמנואל קא נט . י�את המ וח ואת מערכת העצ בהק טגוריות . כלומר קיימות מראש וקודמות לכל התנסו ת, (ריוריותא

האלה התפת חו בת הלי+ אבולו ציוני כ די לאפ שר את התמצ אותו של נתפס כנשלט , "התו פעות"עול� , עול� ה חושי�. האד� בעול �

היא עצמ ה סיב ה ו–לכל תופע ה . לחלוטי� באמצעות חוקי� סיבתיי�. תו פעה ז הה תה יה תמיד סיבה לאות ה תו צ אה. סיבה ל תופעו ת אחר ות

וג� ב מוח� של בע לי חיי� , הסיבת יות הטבועה ב מוח� של בני האד�: רבי� מתאימה למציאות הפש וטה שבה מתנהלי� חיי האד�

כשעוזבי� א ת ה אב � היא תמיד תיפול כלפי מטה וכ שמכי� בפטיש " ."בר ה מפני ששבר ו אות ה האב � נש. על הא ב� היא נשבר ת

האד� לא היה יכ ול להב י� את , ללא הנ חת סיבתיות הטבוע ה במו חו ,Steven Pinker(הפסיכול וג סטיב� פינ קר . סביבת ו ולפע ול בתו כה

במציאות החדשה ." מוחנו בנוי לכשירות ולא לאמת: " כתב)1954והפי זיקה של , פיזיקההאס טרו, הקוו נטי�, של ת ורת ה יחסות

( ריוריות של בני ה קטני� ביותר אי� מקו� לק טגוריות אהחלקיקי� , זמ� מתכוו#, סו-מוחו של ה אד� א ינו מסוגל לת פוס אי �. האד�

האד� ג� אינו . מרחקי� של מיליוני שנות אור ויק ו� מתר חב במ הירותולהשלי� , יכול לתאר ול הבי� ה סתברו ת ומציאות ש ל היעדר סיבתיות

וכ ל , ד � מחפש את הסיבה והתו צ אהלכ ל תופ ע ה ה א. ע� חו סר ודא ותמערכת כלכלי ת או ה יסטורית חייב ת לה ת נהל לפ י חוקי� נוק ש י� של

.סיבה ו תוצאה

, לא רק בפיזיק ה של החלקיקי� ה ק טני� לא קיימת סיב ת יות פש וטההה יסטורית ואפי לו , הכלכלית, החב רתית–ג� במ ציאות המורכבת

. לא פ ועלת ס יבתיות –הפסיכו לוגית

רק הס תברות ולא סי בתיות אי� יות ר ודאו ת וא פ שרות כאשר קיימתל מרות זאת ה מוח האנושי . לחיזוי ולתכ נו� של מערכות גדו לות

ו כשאל ה חסר ות , סיבתי ות ו תו צאה ב כל תו פעה" רואה"ו" מחפש"לחפש " חייב"והוא , למבוכה ול חוסר ביטחו�, האד� נכנס ל סחרור

.ולו ג� סי בתיות מלאכותית, ולמצוא סיבת יות

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 97 ל

ה בלתי " לכל התופע ות –אלו הי� –תות תרמו סיבה ותו צא ה הדשבטי� פרימיטיביי� מאמיני� . של הטבע ושל ה היסטוריה" הגיוניו ת

הטרגדיה היוונית ו המקדש בדל פוי . שריקוד פולחני יכול להוריד גש�ספר מלכי� . כמחולל אירועי� שנ ראי� אקראיי�" ה גורל"תיארו את

ומוצאי� סיבה אלוהי ת לכל אירוע + יוצרי� "וספרי הנביאי � בתנ ה יא ' רבות מחשבות בלב א יש ועצ ת ה("היסטורי ולכל שואת טבע

משוכנעי� שמצב הכו כבי� מכוו� את " חכמי�"רבי� וג� " ). תקו�. וקוראי� בחרדה וב ת קווה את הת חזית האסטרולוגית , ההיסטוריה

, היסטוריה" מדעי�"במדינות המערב ב תקופה המודרנית תפסו הבהענק ת משמעות , ופסי כולוגיה את מקומ� של הד תותחברה

הכלכליות , הה יסטוריות, וסיבתי ות ל התרחשויות הח ברתיות העת החדשה הבי אה א מונה באפש רות לשכפל את . והפולי טיות

.הצלחותיה ה מדעיות של המהפכ ה הת ע שייתית ג� במדעי החברה

ישעיהו ליבובי# היטיב להסביר את המ ופרכות שברא יית צדדי� –) Humanities (" מדעי האד�" ו)Sciences( ומי� בי� מדעי הטבע דולכ � שפ ת � , מדעי ה טבע ע וסקי� בכמויות. החב רה וה רוח" מדעי"

בהי סטוריה של מדעי . ומדעי האד � עו ס קי� ב איכויות, היא מ תמטיתשנראו תק פי� לכל אנשי המקצו ע , הטבע התקיי מו בכ ל שלב חוקי�

פסיכולוגית , סוציולוגי ת, היסטוריתבעוד שכל ת יאוריה , באותה העתהרו ח והחברה א ינ� " מדעי. "או אנ תרופול וגית שנויה במחלוקת

את העבר ומנסי� " מנתחי�" מסוגלי� לחז ות א ת הע תיד ולכ� ה� . לזהות בו סיב תיות

החברה ו הרוח מל>ווה תמיד " מדעי"מדע הזה של והפסיא ודפי מידה ות ע לבאידיא ליסטי� המנ סי� לי צור ח ברה וכ לכלה התפור

.ידי המתכנ� המרכזיעל

את ה שרלטנות ה ז את אפ שר לה סתיר רק עד שמק בלי� הזדמנות .לבצע את ה ת כנית

נטישת הדת ו החלפת ה באמונה במדע הבי או ליצירת אידיאולוגיות האידיאולוגיות נ תנו . שהתיי מרו להיות מדעיות והחליפו את הדתו ת

ס יבה ות וצאה הגיוניי� הענ יקו לכל האירועי� , משמעות להי סטוריהכמו הדתו ת . לגבורה ולקרבנ ות, לסבל, ונתנו טע� והיגיו� למלחמה

' ה 98 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ג� הא ידיאולוגיות משחררות את האד � מהבדידות ועושו ת אות ו .לחלק ולשות- בקהיל ה המונ ית

לרוב מוצגת ה אידיאולוגיה ככזאת שלא יו כל לה תרחש בשו� פני� אד� ד תי שומ ר מצוות אנ שי הד ת אומ רי� ש . דבר כל שהו ש יזי� או תהא � יגנו ב יעבו ר על מצווה הכתוב ה בתו רה . לעול� אינו י כול לג נוב

, האמירה שה סוציאל יז� הו א משטר צודק ... ובזאת יוכיח שאיננו דתיהיות שמשטר שאי נו , הומאני ויעיל ג� ה יא אינ ה ניתנ ת להפ רכה

אינו יכול להיקרא , כמו המשטר הסוביי טי למשל, הומאני ויעיל, צודקהסוצי אליסטי� אינ � מוצ אי� א ר# סוצ יאליסטית ב שו� . סוציאל יסטי

כ+ נע שית ה אידיאולוגיה חסרת משמעות . מקו� אלא ב דמיונ� בלבד .מבחינה אמפ ירית

ככל שאמירות מדעיות מתייחסות לעול� , לדברי קרל פופרהמציאות ה� ניתנות לה פרכה וככל שאינ� מתייחסות למציאות

, ה� אינ� ני תנות להפרכה) י אולוגי ה ודת איד, ל וגיקה, מתמטיקה( האידיאולוגי. ואמירה שאי נה נית נת לה פרכה אינה אמירה מדעית

. שמתיישבת ע � כל ה תוצאו ת הא פ שריות אינה מ נבאת ד בר

כל האי דיאולוגיות ה ופכות ע� הז מ� לרעש מונוטוני וקבוע בע צמה . רעש המונע את חדירת� של קולות רלוונטיי� מהסביבה, רבהואפי לו דגל ה " אידיאולוגי ס*( ר"נוע ה ה קיבוצית הייתה ארגו� הת

".קולקטיביות רעיונ ית"ב

מצעי� אידיאולוגיי� וכתבי מארקס ובורוכ וב היו גור� משפיע י ותר סמינרי� . "מהזדמנויות ו מאותות שז רמו מהסביבה, מאיומי� ועי תונות אידיאולוגית י צרו מס+ בי� חברי הקיבו צי� לב י�" רעיוניי�

כ+ התעלמו הקיבו צי� מהמציאות והל כו בעיניי� עצומות אל . העול� . ההתפר קות ה ב לתי נמנעת

שהחליפו בתקו פה המ ודרנית , "ה שקפות העול �"האידיאולוגיו ת וה ביאו א ת� ג� את הא סונות הנוראי� ביות ר של המאה , את הד תות

.אסו נות שנ ספו ב ה � עשר ות רבו ת של מיליוני בני אד �, העשרי�

ידי הב רברי� הרצח הנוראי� וה ה מוניי� ביותר לא בו צ עו עלמעשי ידי מאמיני� נל הבי� באידיא ולוגיה קתולי ת אלא על, או הש ודדי�

בסי� , ידי חסידי המארקסיז� ברוסיה על, באמריקה ה לטינית . של הנאצי �" מדע הגז עי"ידי מאמיני� נלהב י� בובקמב ודיה ו על

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 99 ל

, הכלכלית כשלו ואכ זבולא רק התכנ ו� הכל כלי והאידיאולוגיה העוסק , מדע. כלכלהאפילו הוטל ספק ב אפשרו תו של מדע המקרו

ש ל הכל כלה ה לאומית או העולמית , במחקרי� של מצרפ י� גדו לי�פיטר . לאומיי�ובהנחיות לפ עולה כלכלית לממשלות וארגוני � בי�

אחד מגדולי ה כלכלני� של , )Peter F. Drucker, 1909-2005(דרוקר כלכלית אינ ה התי אוריה המקרו: "1998 כתב ב, ש רי�המאה הע

מפני שא יש אינו יודע מה עומד , משמשת עוד בסיס ל מדיניות כלכליתמנהיגי� פ וליטיי� אינ � יכול י� לת ת א ת אמונ � ב שו � ... לקרות

..."תיאוריה כלכ לית

ותקציבי רווחה" חלוקה מחדש"

, יא ניהפב, המ ארקסיסטי–המשות - לכל סוגיו של הסוצי אליז� היה המטרה של הלאמת אמצ עי –והקומו ניסטי דמוקרטיהסוצי אל

ניהול , תכנו� מרכזי של הכ לכלה ו החברה, הה פצ ה ו החליפי�, הייצורפי תכנ ית לצ דק חברתי ושימוש באמצ עי הייצור ש לא הכלכלה על

אל א – לא במטרה –הזרמי� היו שוני� זה מזה . לרווח אלא ל רווחהלקראת סיו מה של המאה העשרי� זנחו . בשיטה הפוליטית להשגת ה

והק ומוניסטי� את המטרה של הלאמת אמצ עי הייצור �הסוצי אליסטי ". מדינת הרווחה"והחליפו אות ה במטרה של

אחרי הניצחו� של כלכלת השוק החופ שי נות רו תק ציבי ה העברה , זא ת היא . והרווחה כדר + להת ערבות המדינה בכ לכלה ובחברה

ידי המדינה לש� הנ שלטת על, מתוכננת" כלכלת צ ריכה", למעשה . חלוקה מחדש של הע ושר וחתירה ל יותר ש וויו�

התער בות ה ממשלה , "דמוקרטיהסוציאל "הנקרא , בסוצי אליז� זהו בנוס- נוטלת הממשלה ממו� מבעלי הכנס ה בינו נית , רבה מ אוד

. וגבוה ה ומעבי רה או ת ו לשיר ותי רוו חה ול הוצאו ת ממש לתיות אחרותצדק " דמוקרטיה לב צע י המד ינה מנסה הסוצי אלבעזרת חוק

דמוקרטיה יכולה להתקיי � רק בכלכ לה לכ� הסו ציאל". חלוקתי .במכס ו במטבע, השו לטת ב מסי�, מדינתית סגור ה

הא חת מתמקדת : נית� ל הבחי� בשתי גישו ת מנו גדות בכלכלה . בחלוקת העו שר וה שנייה שמה ד גש על יצירתו של הע ושר

' ה 100 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ג� א חרי הניסיו� של ה מאה ה עשרי� , זרעד כמה שזה נראה מו . מתעלמי� רבי� וחזקי� מהצמיחה ומת מקדי� בחלוקה

היה ג � קרל , ע שרהכמו מרבית הכלכלני� ב א מצע ה מאה ה תשעמארקס משוכנע ש הגדלת התפו קה א פשרית רק בעבוד ה קש ה

מתו+ כ+ . אש ר ממילא כבר עבדו ב פר+, וממושכת יות ר של הפועלי �, החלוקה. חרת וצודק ת יותר של חל וקת ה עושרדגל מ ארקס בשיטה א

כדי , )Zero Sum Game(" משחק ס+ אפ ס" בנויה על , בניגוד לצמיחהמינוס ' א כ+ ש התוספ ת ל. חייב לקבל פחות' ב, יקבל יו תר' שא

מתו+ כ+ קב ע מאר קס ש ה תעשרו ת� של . שווה אפס' ההפסד של בת רמת והעלא , הקפיטליסטי� נובע ת בהכ רח מהתרושש ות העו בדי�

החיי� של העובדי � עשו יה להיות מושגת ר ק באמצעות מלחמת . דיקטטורה של ה פרולטריו� והפקעת נ כסי הק פיטליסטי�, מעמדות

השנ י� הא חרונות 125במש+ : "1991פיטר דרוקר כתב בשנת 364הפריו� בייצור ובתחבורה במערב גדל בקצב שנתי מצטבר של

!]. ארבעי � וחמישה [45 פי אחוזי� והביא להתר חבות הפריו� הכולל הקטנ ה , התוצא ה היית ה עליי ה דרמטית ברמת החיי� של הע ובדי�

בחצי של ש עות ה עבודה השנת יות וה רחבה של למעלה מפי עש רה קשה היו � לקלו ט את צמצו� העוני ." של מערכות ה חינו+ והבריאו ת

. והעלייה הע צומה ברמת החיי� שה תרחשו באיר ופה ו באמריקהכתב קרל מארקס ע ל חוסר השוויו� הנורא " הקפיטל"בספרו סטר עומד 'שבו גיל ה פטירה הממוצע של הפו ע לי� ב מנצ, באנגלי ה

ב עוד ש ג יל הפט ירה הממוצע ב מעמד הבינוני העליו � הוא , שנה17על בבריטניה היו� ת וחלת החיי� של הפ ועלי� ושל ה מעמדות . שנה38

. שנה80העליונ י� מגיעה לכ מעט

הדרמטית בפ ריו� הפריכו את נב ואותיו של הצמיחה והע לייה חלוקת "מהמערב נ מנעה מלחמת מע מדות אכזרית על . מארקסורמת החיי� של העובדי � עלת ה מעב ר לכל חלומותיו ש ל , "העוגה

. ללא צור+ ב שינוי שיטת החלוקה, מארקס

הצמיחה וה ע לייה בפריו� היו תוצאה של התקדמ ות ה מדע ליכי ייצור מתקדמי� וכל כלת ש וק תה , חלוקת עבוד ה, והטכנולוגיה

. חופשית

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 101 ל

פובליציסטי� ומהפכני � , אנשי רוח, פוליטיקאי�, פקידי ממשלהנוטי� לדגול בתשלו מי העברה ובתקצי בי רווחה וחלוקה באמצע ות

מכיוו� ש בתהלי + הצ מיחה אי� ל ה� כל תפקי ד ומשו� , המדינהי� אח וז264בעוד שצ מיחה של , שלתק ציבי ה עברה יש אפ קט מידי

.מעבר לתארי+ הבחירות הק רובות, בשנה משפיעה לאט

ה משפחתית ו הקהיל תית ו החלפת ה , הפגיע ה ב א חריות האי ש ית מילטו� פרידמ�. במנגנו � המדינה נוחה לשלטו� ולפוליטיקאי�

)Milton Friedman, 1912-2006 ( כת ב " קוועריצות הסטא טוס"בספרושל מקבלי " משולש הב רזל"שמדינת הרווחה נשמרת ומוגנת ב

הר בה של תשלו מי תהפו פולאריו. פוליטיקאי� וביו רוקרטי�, הטבות –משלמי המיסי� ".חינ�"הרווחה והה עברה נ ובעת ג � ממילת הפ לא

עולה " חינ�" מתק שי� לתפוס שמה שנית� לה� –כמו שקרה ב קיבו# א בל ה � מנועי � , כ + שהמ חיר יוצא מכ יס�, יותר מאשר מ חיר השוק

ומקבל י� דבר שלא ביקשו במחיר , ו את ה שירותמלבחור את ה מוצר א . מופקע

הממשלה והפולי טיקאי� . מדיניות החלוקה פוגע ת בצ מיחההנו טלי� את המשאבי� מהמשק ומ פני� א ות� ל תקציבי , שבתוכ ה

גורמי� בכ + , מוסדות רוו חה ומנגנוני� ממשלתיי� גדולי� , העברה העוני להע מקת –ומתו+ כ+ , להאטה של הצמיחה וא- לעצירתה

. והגדל ת הצור + בתש לומי העברה ו במוסדות רוו חה

הכול "תקציב מדינה ענק י מביא להק פאת הצמיחה ולמלחמת . על חלוקת ה עו גה ה ק פואה" בכול

ההיסטוריה מראה שדוו קא ה עניי� הרוו יחו יותר מהשיטה לכ� העניי � זורמי� תמיד מכל רחבי העול� לארצו ת , הקפיטליסטית

.הקפיטליסטיות

ת הציוויליזציה ו הטכנולוגיה שהביא הקפי טליז� שירתו התפת חומערכת האינ ס טלציה והביו ב . את עני י הע� יותר מאשר א ת ה עש ירי�

לא תר מה הר בה לע שיר שהיה מו ק- במ שרתי� שחיממו עבו רו את מי , תאורת החש מל הוציאה את ה ע ניי� מהחשכה המנ וונת; האמב טיה

האריג ה לא ת רמה דבר מכונת; ולעשירי� היא רק ת רמה שיפור מסוי� .לאיכות לבוש � של העשירי� ולע ניי� הי א אפ ש רה לבו ש אנו שי

.הכלי ה חשוב ביותר למלחמה בע וני הוא כלכלת השו ק החו פשי

' ה 102 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

קרוב למאה א חוזי� מעשרות מיליוני המהגרי� אשר ה גיעו ל צפו� . רוב� מש תייכי� היו� למעמד הבינונ י, כולאמריקה היו עניי� חסרי

. קני זוכר שאבות אבותיו היו ענ יי�כמעט כל אמרי

הכנסה ( רק כעשרה א חוזי� מהאמריקני� נמצאי� מתחת לקו העוני לכמעט ). דולר לשנה ל משפחה בת ארבע נ פשות20.000של פחות מ

לשני שלישי� מה� יש מכונית ולכול� יש , מחצית מהעניי� יש דירהספורו ת חלק גדול מהעניי� ה� מהגרי� שתו + שני� . מקלט טלביזיה

, הצלחת ה של ארצות הברית בחיסול העונ י ידועה. כבר לא יהיו עניי�וזאת ה סיבה שהמוני עניי� מקובה וממקסיקו חותרי� בכל הדרכי�

. להגיע אליה

הקפיטליז� ת ולה א ת הייצ ור בצריכה של הצרכ� הפר טי המשתדל ולא את מ ה שהו א ) מכונית פרטית, למשל( לרכוש את מה שהוא רוצה

א ב � "עליונות ה צרכ� היא ). הסע ת המונ י� ציב ורית, למשל ("צרי+"במדינת הרוו חה מחליפי� את הצרכני� . של כ לכלת השוק" היסוד

למה " יודעי� טוב יותר "החופש יי� בפ וליטיקאי� וב ביורוקרטי� ש .זקוקי� הצרכנ י�

. הסוצי אליסטי� משוכנעי� בהבנ ת� הע דיפה את צו רכי בני האד �יו יותר מאושרי� כאשר הסוצי אליסטי� ה� בט וחי� שהאנ שי� יה

מתו+ כ+ מובנת ה מציאות שה סוציאל יז� הו א . יגדירו את צו רכיה� . תנועה אליטיסטית המדברת בעיק ר אל ל ב� של אינטלקטואלי�

בשני� האחרונות מדגישי� מבקרי מדינת הרווחה פחות את הצלת ויות ר את, תקציב המדינה מהה וצאות הגבוה ו ת של תקציבי הרווחה

הכרו+ " ניצול" מקבלי הס עד מאותו סו ג של תגאולת ה של אוכלוס ייהביקורת על . במשטר שמייצר ומעודד א ת התל ות ומנציח את העונ י

אלא כ די למנוע , מדינת הרווחה כבר אינה לש � חיסכו� ב כס- . דו רות ש ל עניי� בעוני" לתקוע"מ

ני ב. מחליפי� את החירות בבי טחו�, כמו בקיבו#, במדינת הרוו חהול כ� ה� מעדיפי� ב הרבה מק רי� א ת , אד� ה � שונ אי סיכ ו� מטבע�מדינת ה רווחה המפות חת במלואה היא . הביטחו� על החירות והGז מה

, המוג� ב חומות ומגד לי�, וריאציה מוד רנית של ה מבצר הפיאו דליהולכו ת . ומציע ביטחו� ומק לט לא וכלוסייה הנ אמנה של הו וסלי�

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 103 ל

ה רווחה מקב עות א ת ה ענ יי� ב עוני שתשל ומי , ורבות העד ו יות . ותשלו מי האבטלה מעודדי� ומנצ יחי� אבטלה

למס פר קצו ב של ) פ רט לזקני� ול מוגבלי�(הגבלת תשלו מי הרווחה . שני� ו לנכונות ליצי אה לע בודה מ קטינה את מס פר המובטלי�

שב ה מספרי� לעני י� שה � קורב נות של השיטה הכל כלי ת –הגישה ומביאה את , וטעית אלא ג � דסטרוקטיבית לא רק מ–או הגז ענית

שיתו ק , איבו ד מוטיבציה, העניי� להל+ רוח של מציאת אשמי� .וחוסר ישע

ג� בקי בו# ה בחנו ב כ+ שה שיטה מפצה אנשי� על כי שלו� ו חוסר ובכ+ גורמת למחסור , מוטיבציה ומענישה אות� על מא מ# וה צלחה

אליז� לא סייעה סופית של הק ולוניהאשמתו האי�. באנרגי ה אנו שית. מהעוני#להיחל, שהשתחררו ממנו כבר לפני שישי� שנה, לארצות

מה משבר הכלכלי תג� ב ק יבוצי� שותק ה היכו לת לפ עול ל היחלצובריבית , ב ממשלה, בגלל ההנה ג ה ש תל תה את מלוא האשמ ה ב בנ קי�

.ובפער התיוו+

התלו ת , העניי� צריכי� לש מוע א ת המס ר של האחריות ה אישיתורק , לכ+." א � ינסו ה� יע שו זא ת"אמו נה הא ו פטימית שבעצמ� וה

וכל זאת תו + , צריכה ה חברה לתת ל ה� תמיכה חומרית ומוסרית, לכ+לביתו , למשפחתו, לעבוד תו, אחריות מלאה ש ל כל אד� ל חייו

.ולעתיד ו

המדינה אינה צריכה להת בסס ע ל עקר ונות פ יאודליי� של חברה מה שנק רא , ת לכ ל מחסור�הלוקחת א ת חירות� של אזרחיה ודוא ג

האידיאל צרי + להיו ת חבר ה ." כול� ב שביל אחד, אחד בשביל כול�" .העוזר ת לפר ט לעזור לעצ מו

על א - ההיש גי� ה עצומי� של הכלכלה החו פשית בחיסולו ש ל נ קודת תורפה וכת � על , העוני עדיי� מהווה טרגדיה א נו שית, העוני

. השיטה הקפיט ליסטית

רת כלכלת השוק מאפ שר לה ילח� בעוני השפע הרב ש יצרה ו יוצלחולי� ולזקני� שאינ� יכולי� , בדר+ רציונאל ית של סיוע למוגבלי�

לעוב די� ב שכר נ מו+ כדי לעוד ד " מס הכנסה שלילי"; לעזור לעצמ� הכשרה ו השכל ה שה� לבד� הדר+ , חינו+–וב ע יקר ; יציאה לעבוד ה

. מהע וני#להיחל

' ה 104 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ל חברת רווחה שו ויונית הקיבו # הקל סי היה המימוש המ וחלט שמש אביו ל צריכה שאינ ה " שאיבת"והתוצ אה הייתה הריסת ה משק ב

שיתוק הG זמה והאחריות האי שית ו הפסד עצו� של , תלויה בתפוק ה .אנרגיה אנושי ת

התכנו� הכלכלי והטוטליטריות

, לנאציז �, התכנו� הריכוזי ב צורותיו השו נות א ופייני לפש יז�חברו ת , כל אלה ה� אידיאולוגיות. קיבו#לקומוניז� ול, לסוציא ליז�

ההבדל העי קרי ביניה � ה ו א . ומשטרי� ה שו ני� זה מזה ת כלית ה שינויבמטרה שאלי ה ה� מכווני� את כ ל המא מצי� ו המשא בי� ש ל החב רה

זו . ובאמצ עי� ש ה� נ וק טי� לארגו� כל הח ברה ל תכלית היחידה הז א תכל . צ את�פ י תופי כוונת � ולא על עלתשגיאה לשפו ט אידיאו

החברות והמשטרי� הדוגל י� בת כנו� כלכלי מתנהלי� לפי המטרו ת והאידיאולוגיו ת של הארג ו� ואינ� מכירי� בעליונ ות ה שאיפו ת

.�לכ� ה� טוטליטריי, והמטרות של הפרט

.ט לאובייקטהתכנו� הופ+ את ה פ רט מסובייק

. התכנו� הריכוזי של המדינה מנוגד לחירות ולאוטונומיה של הפ רטנו� ריכוזי של המדינה מביא לאור + זמ� ג� פגיע ה וריקו� מתוכ� של תכ

אי� משמעות לתכנו � בידי המדינה א� המדינה . ת הדמוקרטיה הייצוגיניהו ל . על המ סחר ועל הה ו�, על הצ ריכה, אינה שולטת על הייצור

י די המדינה מ ביא ל מסקנה שה ציבור וה פרלמנט אינ� הכלכלה עלחברי הפרלמנט מצטיירי� . רכב ו מסוב+מתאימי� לנה ל דבר כה מו

מתרחבת הה סכמה שכדי . כפטפטני� ופופוליס טי� בלתי מעשיי�להשיג תכנו� יעיל צרי+ להתרחק מה פוליטיקה וי ש לה עביר את

. רלביורוקרטי� ולבסו- לדיקטאטו, הניהול והשל טו� למומחי�

התכנו� הריכוזי מוליד רודנות מכיוו� שה רודנות הכרחית להכ תבת כפיית העדפ ות הצ ריכה על כל ה צרכני� , ניות הייצור על ה יצרני�תכ

.וקביע ת המחירי� עבור ה שוק

, תכנו� חברתי וכלכלה מתוכננת מולידי� בהכרח מדינה טוטליטריתשהרי שלטו� טוטליטרי חייב לש לוט בכלכלה ו לתכנ� את הח ברה וא ת

. בני הא ד�

ת כ נ נ כ ו ת מ ה ל כ 105 ל

, ייצור: י�הכלכלה המודרנית היא מערכת המורכבת מהמוני רכיבכ+ הרבה רכיבי� התאמ ה מדוי קת של כל. מסחר וכוח אד�, צריכה

, רק במב נה צ ב אי ע � מערכת פיק וד היי ררכית, בק ושי, אפשרית . ובתנאי שקיימת מטרה אחת בלבד שהכול משוע בד לה

התכנו� פירו שו של א ה פרט יפת ור את הנוש אי� ה כלכליי� אל א שליטיו ה� ש יחליטו עבור הציב ור או ביתר ד יוק נצי גיו או . הציבור

.כל פרט על ה דירוג היחסי של הצ רכי� ה שוני�

את , את המוצר, חלק מהחופש מובע ביכולת לבחור את היצר�כ אשר ה מדינה ממלאת את כל הת פקידי� האלה . הסוחר ואת ה ספק

.מתמעטות ה בחירה והחירות

אבל אושר� של , "הע�"המשטר הטוטליטרי מתכוו � לאוש רו של . ונה זה מז ה ולכ� מותנה בבחירה ובחיר*תהפרטי� ש

משו � שרו דנות ה יא המ כשיר היעיל ביותר , התכנו� מולי+ לרודנו ת . מידה ג דול ולכ� היא חיונית לתכנו� בקנה, לאכיפת� של אידיא לי�

המתכנ� מ תיימר . התכנו� מחייב ג� של יטה וה כוונה של כו ח האד �� לתק צב ולו וסת א ת לקבוע את צו רכי העתיד ב מקצוע ות הש וני� וג

ב דיוני� על ה שכלה גב וה ה לחב רי . מקצוע ות הה שכלה לסו גיה�וזא ת , מו?ר לכל החברי�" לימודי� לצורכי המשק "הקיבו # המונ ח

מאחר שההש כלה ה גבוהה אפשר ית רק על חש בו� הק יבו# ו תלויה נוס- להיו ת ה , הG>מרה לחזות את צורכי העתי ד. בהחלטת ה אספה

מופרכת ה יא ג� . פגיעה אכזרית בחירות הפר טמהוה ג�, מופרכתבא ופ� "בישראל לקבו ע " המועצה לה שכלה גבוה ה"י>מרתה של

את הצרכי� ה עת ידיי� של ה משק ו החברה ובה ת א� ל ה � " מדעי . לקבוע עדיפויות בה שכלה

ד

תרבות מתוכננת

תרבות מתוכננת במהפכה הצרפתית

לה תפתח ולהיווצר ידי בני אד� ו ממשיכותכל הת רבויות נוצרו עלהנ יסיונות . א- ע ל פי ש איש ל א המצ יא או תכנ� א ות�, ידי אנשי� על

לתכ נ� תרבויות – ובעי קר במאה הע שרי� –שנעשו בעת החדשה . לא צ לחו–באופ� מדעי ויצירתי

בתק ו פת , 179361794במהפכ ה ה צרפתית בכלל ו בפרט בי� הש ני� יו� ליצור תרבות חדשה נעשה ניס , שלטונ� של היעקו ביני� ו רובספי יר

. ואפילו דת חד שה

– מימיה הראשוני� של המהפכ ה הונ הגו פו לחני הפטריוטיות" מזבח המולדת"טבילה ונשו אי� לפ ני , "ע# ה חירות"ריקודי� ס ביב

ע � שיר תה ש ל המרסלייזה " זכויות ה א ד�"וקריאה חגיגית של . בטקסי� ציבו ריי�

. ל שינו י לוח השנה החליט הקונ בנט ע 1793בחמישה ב או קטובר של 1שנת " נקבע ל יו� הר אשו� של 1792 בספטמבר 22התארי + בס פטמבר מכיוו� שמתק יי� בו 22תחילת ה שנה נ ק בעה ל ." המהפכ ה

השנה חולק ה . ולכ� הוא מסמל את ה שוויו�, שוויו� היו� והלילה , ערפל, בצי ר: עשר חודשי� שנית נו לה� שמות מעול� הטב עלשני�

השבו ע . חו� ופרי, קציר, מרעה, פריחה, זרע, רוח,גש�, שלג, ברדהשבתו � . בנות ע שרה ימי�" דקדות"בוטל והחודש התחלק לשלוש

כיו � )Decadi(של יו� ראש ו� בוטל ובמקומו נקבע ה יו� הע שירי מראשית המהפכ ה נקב עו שו רה ש ל ימי זיכרו� . מנוחה וחג

החליפו לתבונ ה ולמהפכה ו, למולדת, ופסטיבלי� שהוקד שו לטבע . את הח גי� ה ק תולי�

שמקורותיה נ עוצי� , דתית חריפההמהפכ ה הבי אה לת גובה אנטיבמלחמה הא כזרית ע� הכ נסייה הקתול ית ובה שפעת הפילוס ופי� ש ל

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 107 ר

המערכה ). ב עיקר האינצ קלופדי סטי� ובראש � וול טר(ההשכ לה במערכה , בפ ריז1793דתית הג יעה לשיאה בהאנטי

, כמרי� גור שו ונרצחו. )Dechristianisation(" כריסטיאניזציהדה"לפעמוני� הות כו לתותחי� ולמטבעות ובחלק מהכנסיות , כנסיות נסגרו

שיאו של תה לי+ זה היה ב הפיכת כנסיית ". פול ח� הת בונה"התקיי � ". היכל הת בונה"נוטרד� בפרי ז ל

רעיו� האל והות "אש ר כתב ש, תלמידו ומעריצו של רוסו, רובספי ירהרציונליז� ש ל . דתי והתנגד לאתיא יז� לא ה יה אנטי,"נחו# לאושר

הופכי � את האגו איז� " האינצ קלופדי סטי� דחה או תו והו א אמר שה� החלופה שהעמיד רובספייר לכנסייה ולא תיאיז� הייתה ." לשיטה

דת אזרחית –דת חדשה , למעשה, שהיה, "פולח� הישו ת ה על יונה" . אינ ה אלא אלוהי �" הישות העליונ ה" שבה

טקסי� וחגי� עת יד , אמונות" להמציא"ניסיו� לעקור את ה דת וה, בתנועו ת הסו ציאליס טיות, לחזור בצורות שונות במהפ כה הר וסית

. בסי�" מהפכת ה תרבות "בקיבו# וב

התק בלה ב קונבנט לאחר " פולח� הישות ה עליונה "ההחלטה על , �שבה� תק- רובספי יר את הכנסי יה וה אתיאיז , שורה של דיוני�

שהמוס ר הוא היסוד היחיד של הח ברה ה אזרחית ואי� מוסר ב לי ואמר שהאמי� בצור + , ה אתיאיז � הפח יד את רובס פייר. אמונה באלמוות

והאמי � שאת יאיז� י כול לה רוס א ת , הסוצי אלי ש ל האמ ונה בא לוהי� . יסודות החיי� והמוס ר

חודשיי� וחצי לפני הו צאתו (1794בנאומו בקונב נט בשבעה ב מאי רק בטו בתה ש ל האר # , אל תה גה בשו� דבר: "ר ר ובספיי ראמ) להורג

בר+ כל מוסד וכ ל תורה שה� נוח� ורוממות . ובצרכיה של האנוש ות מה... דחה מעלי+ כל מה ש נוטה להשפי לה ול השחיתה; לנפש

א� א תה מש כנע אד � ? חסד ומה פד ות ב תו רה הע קרה ש ל הא ת יאיז� בחנה צד י ק שגורל עיוור שולט במהל+ חייו והוא מדכא בלי ה

שהנש מה אינה אלא נשימה הנמוג ה בשע רי , א� את ה מספ ר לו; ורשעהא� הפ סד הנפש יעורר ... ? מה י ית� לו ומה יו סי- לו כל זה–המוות

יותר כבוד ע צמי או , רגשות עילאי י� וטה ורי� יותר מהשארת הנפש? לב בהתנג דות לעריצות יותר אומ#, יותר פטריוטיות, כבוד לזולת

' ה 108 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

עדיי� ה � , ל האלוה י� והש ארת ה נפש אי נ� אל א חלומותא� קיו מו ש ."מיטב יצירתה של רוח האד �

עשר בתו� נאומו של רובספי יר קיבל ה קונבנט את חמישהבסעי- הראשו � ". פולח� הישות העליו נה והט בע"הסעיפי � של חוק

הע� הצר פתי מאמי� בקיומה של הישות ה עליונה : "של החוק נאמרי � הב א י� עוס קי� ב חובות המוסריות ש ל הסעיפ." ובהשא רת הנ פש

הטבע , החירות, המהפכה, חגי האומה : האזרחי� ובחגי� ה חדשי�הסעיפי � ה אחרוני� עוסקי � ב ארגונו ש ל הפול ח� ". הישות ה עליונה"ו

". חג הלאומי לכבוד ה ישות ה עליונה "החדש וקובעי � את מועד ה

לכבוד ניהל ר ובספיי ר את הטקסי� המפ וארי�1794בשמונה ביוני ,J.L. David(ידי הצייר דויד שתו כננו על, "ישות הע ליונה"ה

. במאי המפגני � של המהפכ ה, )1748-1825

. י� של פ רחי� קישט את פרי ז. שושני� מכל הסבי בה הו באו ל עירארבעי� ו שמונה . הפעמ וני� צ לצלו ו התותח י� רע מו, התופי � הכו

, רי� בגני הטילרינאס פו בשנ י טו) אז ורי הב חירה של פר יז(הסקצי ות בעיני כול� הי ה משהו . הנשי� החזיקו פרחי� והג ברי� ענפי א לו�

כשחבריו לובשי� בפע � , בצהריי� הופיע הקונב נט. מהשלווה הד תיתלרא ש� כו בע ע � נוצות בצב עי , הראשו נה א ת מדיה� הח דשי�

נשיא ה קונבנט . (רות וחיטה, הטריקולור ובידיה� זר של פרחי�צרור פרחי� אחד על חז הו ושנ י , Cרא ש לבו ש תכל תרובספי יר ניצב

ורובספייר נשא נ או� ב שבח ה אמונה באלוה י� , תזמורות ניגנו . בידובסיו� דבריו שרו זמרי אופרה המנו� שנכת ב . ובגנות הא תיאיז�

, שאומ נו במו סד הל אומי למוזיקה, זמרי הס קציות. במיוחד לאירועד ו הצית את מו נומנט כ+ לק ח רובספייר לפיאחר. שרו ה מנוני�

רובספיי ר עלה על הבי מה ונא � . מהאפר בקע פ סל החכמה. האתיא יז�המפלצ ת הזו שדמיו� המלכי� הקי א על , היא חוזרת לאיי�: "שניתלאחר ..." הא סונות ו האומללות בע ול�, ואתה י יעלמו הפשעי �, צרפת

ש� יש ב על ה ר , "שדה מ ארס" מכ� צעד רוב ספייר בראש התהלו כה להמקהל ה שרה המנו� ". אי ל� החי רות"מתחת ל, שע יצב דוי ד, ותימלאכ

!" תחי הרפוב ליקה: "חרבות הונפו ו תרועו ת בקעו ". ישות העלי ונה"ל" הישות העליונ ה"פסטיבל . השמחה והה תלהבו ת פרצ ו מכל עבר

. עורר ה תפעלו ת והתל הבות ב צרפת ו באירופ ה כולה

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 109 ר

עשרה למקרא תיאור הפ סטיבל ב פריז של סו - המ אה ה שמונהב משטרי� , הדומי� בצור ה מפת יעה, אפשר של א להיז כר בטקסי�אי

, ב נירנברג, Piazza Venezia של המאה העש רי� ב �הטוטליטריי . בכיכר האדומה ובכי כר טייננמ�

ה ישות "פחות מחודשיי� לאח ר פסט יבל , בעשרי� ושמ ונה ביולי . יניהוצאו רו בספייר וחבריו להור ג ות� השלטו� היעק וב, "העליונ ה

, הממזגת אל אחד לכול�, חלומו של רובספייר על דת ממלכתית . מת עמו–צדק אי שי וחברתי ופ טריוטיות

כמו כל , "הישות העליונה"תו+ חודשי� מעטי� מת ג� פו לח� הניסיונ ות הא חרי� להקי� באופ� מתוכנ� ומלאכותי חלופה למסורת

. פולחנית עתיק ת ימי�

ת הטקס י� הר פובליק אי� ו בסו- תו+ ש ני� ס פ ורות נ שכחו מרבי . בו טל ג� לוח השנה ה מהפכני1805שנת

חזרת המל+ , אחרי נפוליו�, אחרי מות רובספיי ר, ובכל זאת אחר י כל א לה נש אר דג ל שלו שת –מלחמות ותהפו כות , הבורבו ני

נשא רו ג� חגיגות . הצבעי � דגל < של הרפובליקה הצרפתית, המטר והגר� , העשר וניתהשיטה , ההמרסלייז, עשר ביוליארבעה

שוויו� , חירות"חלו� של הפטריוטיות והחזו�, הצהרת זכויות האד� ". ואחווה

תרבות ועול� חדש לא יכו ל היה , החלו� על יצ ירה מדעית ש ל דתכש� שלא היה סי כוי לאמונת ה צרפתי� שה� משחררי� את , להתגש �

המהפכ ה , ובכל זאת. כל הא נושות מכל הסבל של כל הד ורותצרפת ית הש אירה משקע משמעותי וחשוב ב אבולו ציה הנ משכת של ה

. החברה והתרב ות מראשית ה היסטוריה אל העתיד

תרבות מתוכננת בגרמניה הנאצית

והיו , אדול- היטלר והנא צי� ה תיימרו ליצור אומה ותרבו ת חדשותכי תרבות ומסורת לאומית נוצרות , מודעי� כנראה ל עובדה

. אטי שנמש+ דורות רבי�ומשוקעות ב ת ודעה ב תהלי+

בדמות ההכ רזה על " היסטוריה ע תידית"נמצא בי צירת " הפתרו�"סופיות של ב טו� וא ב� ג� כמויות אי�". הריי+ ב� אל - הש ני�"הקמת

". ריי+ ב� א ל- הש ני�"היו אמ ורות ל הבטיח את הנ צח של ה

' ה 110 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כולל אחריות של , חזו� ומעורבות איש ית של היטלר ותכנו� מפורטה ולידו , לניהול ולביצוע)Albert Speer, 1905-1981(פייר אלברט ש

. ובראש � ברלי �, "רע רי הפי הר"חמש מפלצות מגל ומניות שנקר או בחמש הערי� תוכנ� להרוס לחלוטי� את המרק� ההיס טורי ולהחליפו

באנדרטאות ו באולמות , באצטדיוני�, בגשרי�, בכיכרות, ב5דרות . ת�בגודל ובגוב ה שהעו ל� לא ראה כ מו

רחובות ראש יי� בא ור+ של , בי� ה שאר, התכני ת של ברלי� כללהשע ר , ארבעי� וחמישי� קי לומטרי� ובר וחב ש ל יותר ממאה מטרי�עש ר ניצחו� ברוחב מאה ושב ע י� מטרי� וב גובה של מא ה וש ב עה

בשטח של מיליו� מטרי� רבו עי� וא ול� " רארמו� הפיהר", מטרי�ובראש ו , וחמישי� א ל- מק ומותכינוסי� ה גדו ל בעול � ע � מאתיי�

כיפה ענקית בגובה מאתיי� ותש עי� מטרי� שעליה נשר ע נקי עש וי שרק מעצמה , התכניו ת הת אפיינו בגוד ל ובע צמה ענקיי� . שיש

ה פרט ה יה . יכלה ל בצע, טוטליטרית המנהלת א ת כל כל כלת אירופה, חייב להתגמד ולהיע ל� מול המבני� ה אדירי� והHד רות ה ענקיות

, הערי � המת וכננות לא כללו שיכוני�–ה� ל א היה מקו� לבני אד� ב .בתי ספ ר וגני� , בתי ק ברות, חנויות

. המלחמה וה מפלה השאירו את מ רבית ה תכניות על הני יר

בתק ופה ק צרה ז ו . עשרה שני �ה תקיי� רק שת י�" הריי+ השלי שי" סמל ודגל חדשי� למדינה וכ� , עוצ בו המנ ו�, סומנו גבולות חדשי�

הג דרת ה ע� שו נתה מ הגדרה . ברכה וסיסמה חדשות לצ בא, הצדעה הנצרו ת והכנ סיות נ רדפו ; נ חוגו חגי� חד שי�; לאומית להג דרה גז עית

מדעני� , משוררי�, סופרי �, הו חרמו וגורשו אמני�; ונדחקו לשולי י�במוזיקה , בספ רות, נפסלו ו נאסרו זרמי� שלמי� באמנות; ואנשי רוח

. ובפילו סופיה

� הגי ע ו לשל טו� בה תחייבות להח זיר לגרמניה את ה ש טחי� הנאצי 70.000: שנלקחו ממנה ב עקבות מלחמת ה עול� הרא שונה

תיאר היטלר 1925אול � כבר ב. בעיקר במער ב, קילומטרי� רבועי� חזו� של גר מניה גדולה פ י כמה )Mein Kampf(" מיי� קמפ-"בספרו

כ+ את אחרהכוללת את השטחי� המאוכלסי� ב דוברי גרמנית וובנוס- את ה שטחי� , הארצו ת שתו שביה� הוגדרו כבני הגזע הארי

לגרמניה הגדו לה " מרחב מחיה"הנרחבי� ב מזרח הדרו שי� כ

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 111 ר

חבל , אוסט ריה, עד למלחמה סופחו לגרמניה חבל הריי�. והאוטרקיתבמ הל+ המלחמה סו פחה כמחצית . בו המיה ומורביה, הסודטי�

אי קרי� נועדו ג � ה� להיו ת אוקראינה וחצי ה. שטחה של פ ולי� . מסופחי� לריי+

הגבולו ת החדשי� ה כילו ע� חדש או הג דרה חדשה ו שונה של הע � גרמני� , לפי ה הגדרה החדשה). Volk" (פולק "פי הבחנה גזעית על

". גזע יי�"רבי� חדלו לה יות גר מני� ומיליוני� אחרי� נעשו גרמני�

שהיה מי ניסטר , )Joseph Goebbels, 1897-1945( דוקטור יוז- ג בלס האויב של התרבו ת . ניהל את יצירת התרב ות החדשה, התעמו לההאינדיבידואליז� , המתוכננת והקול קטיבית היו היצירתיות, הרשמית

כל ה תרבות המודרנית נפסלה מהיותה עוינ ת . והחופש הא מנותי ". פולק"ל

, "אמנות דג נרטית" נפת חה ב מינכ� תערוכה גדו לה ש ל 1937בה ג� כהזדמנות לס לק ממקומות ציבוריי� את כל הד וגמאו ת שנוצל

מאות מוצגי � בתערוכה הוצ גו שש . שנותרו מהמודרניז� האמנ ותיעשר אל- י צירות שהו חרמו ממוזאוני� ו ממוסדות מתו+ שישה

הוצגו בתער וכה ג � , כדי להדגי� שהאוו נגרד מופרע באמת. ציבור . תמונות שיצרו חולי נפש

כהתקפ ה על " מוזיקה דגנר טית" תערוכה של ארג� גבלס1938ב ". ז שחור'ג"צורמת ו, מודרנית, "יהודית"מוזיקה

לש כת ה ת רבו ת " נס גרו כל ה אגודות התרב ותיות והוקמה 1933ב, אמנויות חזותיות , מוזיקה: שכללה שבע ל שכות משנה" של הר יי+

בכל לשכה היו מחלקות . רדיו וקולנו ע, עיתונות, ספרות, תיאטרו�, הלשכ ה לא מנויות חזותיות כללה מנהל. יפלו בכל הנוש אי�שט

, ציו ר ופיס ול, ע יצוב נו - ועיצ וב פני �, אדריכלות, עיתונו ת ות ע מולההלשכו ת פעל ו . הוצא ה לאו ר ועוד ועוד, איורי� ועיצו בי� מסחריי�

נ חקקו כמה חוקי� שהע נ יקו 1934עד . בשלוש י� וא חד מחוזותה תוכ� של מה שמותר לכתוב ללשכת התרב ות סמכות להכתיב את

למזג את ה יסודות היציר תיי� מכל ה תחומי� "וזאת כדי , ולהציג ."לביצוע רצו� י חיד בהנהגת ה מדינה

מארקסיסטית ולא , יהודית"גבלס הכי� רשימה שחורה של ספרות . מאוניברסיטות ומחנויות, הספרי� הוחרמו מספריות". גרמנית

' ה 112 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

, ענקיות והמונ י סטודנטי�בברלי� ובערי � אחר ות הוד לקו מ דורותא הש ליכו אל ה להבות את אלפי הספרי � "אקדמא י� ואנ שי ס

. האסורי �

התפיס ה הנא צית ש ל האו פי הקו לקטיבי והאור גני של החברה בא ה , בסיסמאות בכ ל מקו�, "מקהלות המדברות"לביטוי בדגל י� ב

" לוח השנה החדש"ב תופי� ובעצרו ת ה ענ ק של , במצע די�, במדי� .של המ שטר

, רעמי תופי�, אש, הדרמות הקו לקטיביות בבי מוי מהמ� של או רהסמליות ; ס ופי של חיי הציבור הפולי טיי�ה עיצוב האי�; צבע וה מו�קולנו ע , אמנות, ה תמהיל של מוזיקה; ה נאומי� הרועמי�; בכל מקו�

כל אלה י צרו ת רבות השתת פותית –ותיאטרו� ע� פולח� פוליטי ,אלפ י הלפידי�, אצית בנירנברגכינוסי המפלג ה הנ . וסוחפת

ה שנוצר ו ממאות זרקו רי� ענקיי� ומפג� ה אולימפיאד" כיפות האור" . עורר ו התפ ע לות וה תלהבו ת סוח פת– 1936ב

התמונו ת מגרמניה שכנעו את ה ע ול� ש אכ� נו צרה ב גרמניה תרבות לאורגניז� , מנער ועד זק�, חדשה שסחפה כמעט את כל הגרמני�

: בעל רצו� אחד ומחשבה אחת, קו ל אחדהמדבר ושות ק ב, אחד !"ריי+ אחד ופיה רר אחד, פולק אחד"

התנדפ ה כלא הייתה , כשנפל המשטר הנאצ י במלחמה, 1945בשנת . התרבו ת הנא צית מב לי להשאיר כל זכר

תרבות מתוכננת בברית המועצות

הצאר אלכסנ דר הר אשו� ה חליט לציי� א ת הני צ חו� על נפוליו � בבניי ת 1839לאחר תכנו� ממוש+ הוחל ב. ה ליד הקרמלי�כנסייה גדול

".הקתדר אלה של כריסטוס הגואל ", בבניית ה של כנסייה מפוארת

חנ+ אלכס נדר ה שלישי את הכנסייה ה גד ולה ו המרשימה 1883ב . במרכז מוסקב ה

הו דיעה המפלג ה הקו מוניסטית של ברית ה מועצות על 1922בסו- הכרי ז 1930ב". פרולטריו�סמל למהפכה ולעו צמת ה ", בניית ארמו�

". ארמו� הסוב ייטי�"הוועד המרכזי של ה מפלגה על ת חרות לתכנו� ההצע ה . לרבות הצ עתו ש ל קורב וזייה, הוגשו מאה ו שישי� הצעו תלהפו+ א ת ", כד ברי ניקולאי בוכארי�, שסטלי� בחר ואיש ר נועד ה

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 113 ר

שאליה ינהרו לוחמי� למע� או שרה של , מוסקב ה למכה חדשהארמו� הסוביי טי� היה אמור להיות ." מכל קצ ווי תב ל,האנוש ות

ג בוה יו תר מה אמפייר ( מטרי� 420הבניי� הגדול בעול� בגו בה של גבו ה פי ש לושה , על ראש הבניי� פסל ענ ק של ל ני�). יורקסטייט בניו

אל ה א רמו� ת וכנ� כ ביש דר + מרכז מוסק בה . מפסל החירות ה אמריקנימתחת כיפה בת מא ה מטרי� , מו�ב תו+ ה אר. מטרי�250ברוחב של

. צירי� של הסוצי אליז� העולמי21,000תוכנ� אול� ל

כאשר נודע ל היטלר כי ברית המו עצות מתכננת לבנ ו ת במו סקבה הוא , אול� כינוסי� שכי פתו ת היה גב והה מ זאת ש ל ההי כל בב רלי�

ונרגע רק משהתברר לו כי הבניי� הזה יהיה נמו+ , היה נרגז ביו תר .הגרמ ני בעש רי� מטרי�מהבניי�

מול , נועד להיב נות מ עבר ל נהר מוסקבה" ארמו� הסו ב ייטי�" ת במקו� ש בו ניצ ב הבני י� הגד ול והמפואר של קת דראל, הקרמלי�

". כריסטוס הג ואל"

' ה 114 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

נהרסה הכנ סייה שהיית ה כה גדולה 1931בחמישה בד צמבר ומאסיבית ע ד שהי ה צור + בשנ י פיצו צי� א דירי� להפלת ה ובש נ ה

ארמו� "בשנות השלו שי� ה חלו בבניית . למה לפינוי ההריסותשהבניי ה ". כריסטוס ה גואל"במקו� שבו עמדה כנסיית " הסוביי טי�

למקו � . נתקלה בקשי י� רבי � ב גל ל מי� ומעיינות ב חלק מהשטח. הובאו כמויות עצומו ת של ברזל ו פלדה ליסודות וא ז פרצה המלחמה

.ורי� סביב מוסקב ההבנייה נפסק ה והחומרי� הו עברו ל ביצ

, ולאחר מותו של סטלי�, לאחר המלחמה לא חודשה בניית האר מו�הגדול ה , הוק מה בב ור שנשאר ב רכת שחייה פתוחה, וב'בזמ� חרושצ

. בעול�

לאחר נפילת השלטו� הסוב ייטי בתחילת שנות התש עי� הו חלט בשנת אלפיי� נחנכה בטקס ה מוני . לבנות מחדש את הכנס ייה

כהע תק מד ויק וב אותו ה מיקו� של " ל כריסטוס הגואל הקתד ראלה ש" . 1833הכנסייה שחנ + הצא ר אלכסנדר ה שלישי ב

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 115 ר

השלטו� הסוב ייטי . הריסת הכנס ייה לא הייתה צ עד יוצא דו פ�באופ � ) הדתות ( מראשיתו עש ה ככל יכולתו לעקו ר ולחסל את הדת

מיד לאחר המהפכה נ חקקו חוקי� להפרדת הד ת . יסודי ומוחלט, רכוש� ו אדמותיה�, להל אמת הכנסיו ת, מה מדינהתסלאבי הפרבו

. לביטול השיפו ט הכנסייתי ולסגירת בתי ה ספר וה סמינריוני� ה דתיי�והסובייטי� , במלחמת ה אזרחי� התי יצבה הכנסייה לצד הלבנ י�

הגיבו בהוצא ה להו רג ובמאסר ש ל עשר ות אל פי כמרי� וכ� בסגיר ת נשארו בכל ברית 1939ד ע. כנסיות והפיכ ת� למועדוני� ומחסני�

מאות כנסיות פעילות מבי� עשרות אלפ י המועצ ות לא יותר מחמש . הכנסיו ת שפע לו עד למהפכה

פתח המש טר הס ובייטי במלחמת תר בות ר בת עצ מה נג ד 1918בהמערכה נוה לה במש+ למעלה מעשרי� שנה בכל הכלי� . הדת

יה ר שאי מבלי ש הממסד הדתי ה, העומדי� לרשות מ דינה טוטליטרית . להתג ו נ� או ל התווכ ח, להגיב

ת כניות , הרצאות, סרטי�, כתבי עת, דתי כלל כרזותהמסע האנטיהמונית " ליגה אתיאי סטית" הוקמה 1923ב. לימוד בבתי הספר ו עוד

ביניה� , וא- ה וציאה ביטאוני�, שעסק ה בחינו+ ובתעמו לה ה נוצריי� ה חגי�. עיתו� סטירי שלעג לדת, ) ללא א לוהי�" (ניק'בזבוז "

יו� המהפכה וראש , אחד במאי: בוטלו ונשארו רק שלושה חגי�. בלי ישו ובלי חג המולד, שנח וג כחג חילוני לחלוטי�–השנה

חגיה� ו סמליה� נועד ו להח לי- , המדינה והמ פלגה על מוסדותי ה�המדע והאידיאולוגי ה המא רקסיסטית החליפו את הד ת . את הכ נסייהות השלו שי� ה וצאו ל הורג או הו ג לו בטרור של שנ. ואת א לוהי�

. מאות אלפי כ מרי� ואנשי ד ת מכל הדתות

ניסיו� החיסול של ה דת הי ה רק חל ק ממה פכת ה תרבות של הש לטו� התרבות החדשה כלל ה א ת שינוי שמה של רו סיה ל ברית . הסוביי טי

סנט –ובראש � , שינוי שמ� של אלפי ערי� ויישובי�; הסוביי טי� לה מנו� לק ביעת האינטרנציונא; ללנינגרדש שמה הוסב , פטרבורגהונהג . המגל והפטיש, והחלפת ה דגל וה סמל בדגל ה אדו�; הלאומי

שגופת ו נחנטה והוצ גה במו זליאו� בכיכר , פולח� אישיות ללני� המת, שתואר כגאו� בכל ה מדעי�, "שמש העמי�", ולס טלי�, האדומה

תמונות . תיהפולח� היה דומה לפולח� ד. הפילוס ופיה ו האסטרטגיה

' ה 116 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

על . בניי� ודגל ופסל יה� הו צבו בכ ל כיכר, המנהיג י� היו על כל קירנכפתה רוס יפיקצי ה , שהיוו כמחצית האו כלוסייה, רוסיי�העמי� הלא

בימי המהפכה ה יו רוב מנהיגי . במגמה של יצ ירת ע� סוביי טי אחידג� בשיא ו של המשטר . בעיק ר יהודי�, המפלג ה ממוצא לא רוסי

, סטלי�( היו רבי� ב הנהג ה שמוצא� לא הי ה רוס י הסטליניסטיהיהודי ' קגנובי#, מיקויא� האר מני, וניקידזה וברי יה ה גרוזיני�'אורדז

. דיברו ונהגו כרוסי� לכל דבר, א+ ה� הו פיעו, )וב האוקראי ני'וכרושצמאמ# מיוחד הוש קע לא ור+ שני דורות בחיסולה של התרבו ת

מוסדות אמנ ו ת . ות ה רוסיתהיהודית ובה טמעת� של היהודי� בתר בבתי ס פר ; משוררי� וא מני� נרצחו, ס ופרי�; ותרבו ת יהוד יי� נס גרו

ונו תק לח לוטי� הקשר בי� ; העברית וב ה מש+ ג � היידי ש נאס רו; נסגרו . יהודי ב רית המועצות ליהודי העול�

המפגני� , תנועת הנו ער, הת קשורת , האמנות, הספ רות, החינו+ –הנו ער והמבוגרי� להזדה ות מוחלטת , �והמצע די� חינכו את הילדי

, ע� המדינה הסו בייטית–תו+ ה קרבה עצמית עד לביטול עצמי בנושא זה הי ה דמיו� רב בי � ברית . המפל גה והמ אמ# ה לאומי, הייצור

גר מניה ה נאצית ומרבית ה תנו עות ה סוציאל יסטיות בעול � , המועצ ות . וג� בי שראל

- של שב עי� שנ ה הצ ליחה מרוכז ורצו, נראה ה יה שב מאמ# מתוכנ� . הע � הסוביי טי–ע� חילוני , ע � חדש " להנ דס"ברית ה מועצות

בכמה נושאי � א פש ר היה לחוש שהתר בות ה חדשה היא כי סוי של מונחי� וסמ לי� ע ל התר בות הי שנה ש צמחה במש+ מאות , מילי�, הדיקטטורה הס טליניסטית הזכירה את שלטו� הצ אר. שני�

, הזכירה את ה ב יורוקרטיה הרוסית הישנההביורוקרטיה הסובי יטית אפילו מדיניות . של ה משטר היש�" אוכרנה"ב דמה בכול לגוהק

. החו# האימפריאלית הייתה המש+ ישיר לזו של רוסיה הצארי סטית

המהפכ ה וה ת קוות ה גדולות שהיא יצרה , נפילת המשטר הצא ריסטית הביאו גל ע צו� ש ל יצירה חדשנית ומודרנית בת חומי האמנו

. הק ולנוע והמוזיקה, ה תיאטרו�, הארכ יטקטורה, ה שירה, הפלסט יתק בוצות , חוגי�, ברוסיה של ה מהפכה פרחו עשרות רבות של זרמי�

, במאי� כווכ טאנגוב ; אמני� כקנדי נסקי ו שאגל. וביטאוני� אמ נותיי�; יוצרי קולנוע כאיזנש טיי� ופודובק י�; מאירהולד וסטאניסלבסק י

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 117 ר

, משוררי� כא חמטובה; פר וקפיבמוזיקאי� כ שוסטק ובי# ו כל אלה ו רבי� –סופרי� כבבל ופסט רנק ; בלוק ו יסני�, מיאקובסקי

. אחרי� היו חלק חשו ב ומוב יל באמנות וב תרבות של המ אה ה ע שרי�

הפריחה האמ נותית נ פלה ק רב� לי>מרה של המפ לגה ל תכנ� ו להנדס ה אמנות על כ ל . את הנ וער וא ת נפש � של בני הא ד�, את הח ברה

.יטוייה היית ה חייבת להיו ת כלי למשימת הענ ק י�ב

הסופרי � ה � : " בפגיש ה ע � סופרי� בדירת ו של ג ורקי א מר סטלי� התפר סמה החלטת הוו עד 1928ב." המהנדסי� ש ל נפש האד �

שדרשה מ המוציאי� , "אספק ת ספרו ת לצי בור ה רחב" המרכזי על לאור לחדול להפי ק ספר ות בור גנית ד קדנטית ולס פק ס פ רי� ש ל

הפיכת ה אמנות . סופרי� קומוניסטיי� על נוש אי גיוס לתכני ת החו משמובנ ת לכו ל , למכשיר חינו+ ותע מולה חייבה אמנו ת פש טנית

במקו� החברות ". ריאליז� סו ציאליס טי"מה שנקרא , מטרהומכ>וונתאגו דת ה סופרי� "והארגו ני� ה אמנותיי� הר בי� ש חוסלו הוקמ ו

קר� הסר טי� ", "ייטי�אג ודת האמני� ה סוב", "הסוביי טי�אגודת האד ריכלי� ואגו ד ת , אגודת המלחיני�, "סובייטיתלהכ

סובייטית לאמנויות מטע� הווע ד כול� בנ יהול ועדה כ ל. העיתונ אי�מטרת הא מנות הוגדר ה כה שתתפו ת פ עילה . המרכזי של המפלג ה

מלחמת המע מדות של "באמצע ות אמנות ור יאליז� סוצי אליסטי בהיוצ רי� ה גדולי� נעלמ ו ". ה ה סו ציאליס טיתהפרולטריו� ובבניי

היו כאלה , כמה התא בדו, רבי� נאסר ו והוצ או להו רג. ברוב� מהבימהשעזבו את ב רית ה מועצות ול א מעטי� ג זרו על ע צמ� שתיקה א ו

. השתל בו בא מנות ה ממוסדת

. כ+ נחנקו הס פ רות וה אמנות של רוס יה

נובד'מיד לאחר מלחמת ה ע ול� השנייה התמ נה אנ דריי ז

לממונה מטע� המפ לגה ע ל הנו שאי� האידיאולוגיי � ) 189661948( החליט הוועד המרכזי של המפלגה על 1946בספטמבר . והתרב ותיי�

סגירת כתב ה עת ה ס פרותי של לנינגרד ו על מינוי עור+ מטעמו לכתב עת שנ י בגלל פרסו � שיריה של המשוררת הרוסייה הגדו לה אנ ה

דנוב בנוש א זה בפ ני סופר י 'דב ריו של זיש עניי� בקטעי� מ. אחמטובהמה קר ה של פ תע פת או� הי ה צרי+ לתת מהלכי� לשי רת : "...לנינגרד

מה טע� יש ל העמיד ? ה אנשי� הסובי יטי�, מ ה לה ו לנו? אחמטובה

' ה 118 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

מה ... את בי מת הס פרות ל רשות� של כ ל הכיו וני� ה ספרותי י� הלל ויצירתה ש ל ! כלו� בהחלטלא ? לשירה הזאת לענייני עמנו והמדינה

אחמטובה זרה למ ציאות הס וב ייטית של ימינו ואי � לשא תה על מהו ... ספרותנו אי נה מפעל פרטי. עמודיה� ש ל כתב י העת שלנו

? הדבר המא ל- שי צירות אחמטובה עשויות לתת לנוע ר שלנ ו . "כלו� חו# מנזקלא

יש התמהי� מה טע� נק ט הוועד המרכזי אמצעי� חריפי� : "ועודהסברה היא . א צלנו ל א הורג לו בכ+ ? אלות הספר ותכ+ לגבי שכל

שא� התעלמ ו מפסולת ב תוצרת או הי יתה רשלנות בביצו ע תכני ת או לא קוימה התכני ת של אספק ת עצי� , הייצור למצרכי� ה מוניי�

א + ; הרי הבעת נזיפה על כ+ אינה א לא מע שה מו ב� מא ליו–לבנייה יה פג� ב מלאכת א � ה, א� הי ה פג� במלאכת חינוכה של נפש ה אד�

לא מתו ש ל . הרי בעניי� זה א פ שר ג� להחריש–חינוכו של ה נוער ביצועה ש ל תכני ת ייצו ר ה אי� זו עבירה חמורה יותר מאשר אי, דבר

ב החלטתו מת כוו� ה וועד המרכזי להגב יה את החזית ? מסוימת ."האידיאולוגי ת אל ר מת� ש ל כל ש אר תחומי עבודתנו

, הא מנית ו הייצור הוא , הס פרות, בותהיו� ב רור שהדמיו� בי� ה תרכש� שה פיקוח והתכ נו� ניוונו את האמנות . אמתי, למרבה הצער

, והספרו ת כ+ התכנו� המרכזי והפי קוח ה ביאו ג � את הייצור לכאו ס . לניוו� ו לשקיע ה

וא מנות , חופש יצירה של כל פרט יכול להוליד אמנות גדול ה . מולה ירודהתוליד לכל הי ותר תע " מתוכננת למע� הח ברה"

א י� להע לות : "1942המשורר והסו פר הרו סי בוריס פסט רנק אמ ר באמנות . בלי חופש ותעוז ה של הדמיו�... על הד עת אמ נות בל י סיכו�

אי� צופי� מראש את הבלת י נית� לצפיי ה . אמתית מפתיעה תמ יד ."ואי� א פשרות לרס� את של וחי הרס�, מראש

ו פשית והמופרטת והדמיו� היצירתיות הח, מעניי� שחירות הפ רט ה � ג � מרכיב ותנ א י חיוניי� –האמנותי אינ � רק ת נאי לא מנות ג דולה

נפל המשטר הסוב ייטי ללא 1989ב. לכלכלה צומ חת ולעסק מ צליחהתב רר שלאחר שבע י� ש נות חינו+ . קרב וללא התנ גדות

ואינדוקטרינציה ה אנשי� אינ� שוני � מב ני הא ד� ב ארצות חודשי� ספו רי� פרשו מרבית ה עמי� תו + . הקפיטליסטיות

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 119 ר

מרבית היהוד י� חזרו . רוסיי� והקימו מדינות עצמאיות משלה�הלארוסיה חזרה לל אומיות ולסמלי� הר וסיי� . ליהדות וא- ע לו לישראל

. והדת חזרה למע מדה ה קוד�" דומה" הפר למנט שוב נק רא –הישני�

קי וע� כו סלוב'ליצירת ע � צ" פרויקטי�" כזה הי ה ג� סופ� של ה .יוגוסל בי

מהי בכל ז את ת רומת הניסיו� הקו מוניסטי הכושל לחברה ? ולתרבו ת

לאי לד עתו ע ל המה פכה ו או א�'כאשר נשאל ראש ממשלת סי� ג ..."ע דיי� מוקד� ל הגיד: "הש יב, הצרפת ית

ע� נפי לת המשטר הסובייטי ברוסיה נפלו ונעלמו כל המשטרי� , ש שנ י� של כפיית תרבותארב עי� וח מ. הקומונ יסטי� במזרח אירופ ה

א מנות מגויסת , תקש ורת, אידיאולוגיה ואמונה באמצ עות ת עמולה . וחינו+ התפוג גו תו+ שבועו ת מבלי להשא יר עקב ות

. תרבותית רדיקא ליתג� א סי ה ידעה שני ני סיונות למהפכה חברתית

" ה קפיצה הגדו לה קד ימה"דונג על הכריז מאו דזה 1958בדה תו + שני� ספו רות ל הפו+ למעצמה שבמהלכה ה ייתה ס י� עתי

. תעשייתית מתקדמת

מאו תלה א ת . בקטסטרופה1962הסתיי מה ב" הקפיצה הג דולה" . רביזיוניסטית של המ פלגה הקומונ יסטיתהכישלו� בסט ייה בורגנית

". המהפכה התרבו תית ה פרולטרית הג דולה" הכריז מאו על 1966בועשרות מיליוני , רוהאוניב רסיטאות וב תי הס פר התיכוניי� נסג

תלמידי� ע� סרט אדו� ע ל הזרוע והס פרו� ה אדו� של מאו ביד מיליוני התלמ ידי� פ שטו ב רחבי ". מ שמרות האד ו מי�"התארג נו ב

ראשי ערי� ופקיד י , פרופסורי�, עינו וג� הרגו מורי�, היכו, סי�קראה " מהפכת התר בות"אשתו של מאו שעמדה בראש . מפלגה

הוטל איסור על . ו למחוק את ה עבר!" שנ הלרסק את ה תרבות הי"הסופרי � הוכ ו . הותק - בניי� אגוד ת הסו פרי�". ספרי� מהעבר"

אלפי� כחמשת. פסלי� וכלי נגינה, תמונות, נשרפו ספ רי�. והושפ לואפילו ביתו של קונפוציו ס . נהרסו�י'אתרי� היסטוריי� בבייג

, וני סופרי�מילי. בשאנד ונג נהר ס על כ ל יצירות האמ נות שנ אספו בופקידי� וע סקני מפלגה הוגל ו למחנות ע בודה בכפרי� , אמני�

". חינו+ מחדש"ל

' ה 120 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

מבלי " מהפכת התרב ות" הס ת יימה 1976ע� מו תו של מאו באבל . להשאי ר שו� עקבו ת וסי מני� בתרבו תה ה עתיקה של סי�

, הייצו א, הנהירה הה מונית לערי� המודרניות, הצמיחה הכל כליתיה של סו- המאה הע שרי� וראשית המאה הייבוא והגל ובליזצ

. העשרי� ואח ת הביא ו לסי� מהפכה תרבות ית שאי ש לא תכנ�

המפלגה (' רוג נכנס ו כו חות החמר1975 בא פ ריל 17ב, פול פ וט. בי רת המ דינה, ל פנו� פ�) הקומונ יסטית של קמבודיה

חני+ הסו רבו� ב פריז והמפלג ה , "הא ח מספר אחת"המנהיג שכונ ה והת חיל מיד " שנ ת אפ ס "הכריז שה שנה הי א , הצרפת יתהקומונ יסטית

, ביצירת מדינה חק לאית אוטרקית מטוהרת לחלוטי� מקפיטליז�שני מיליו� מתושבי פנו� פ � . מדת ומהשפע ה זרה, מתרבות מערבית

נ סגרו כ ל . פונו ל עבודת פר+ בשדות האורז של ה אזורי� החקל איי�אנשי , מורי�, קידי�פ. העיתונ י� וה שווקי� , המקדשי�, בתי ה ספר

אנשי המעמד הבינוני ורבי� רבי� אחרי� נכלאו , עובדי מדינה, דתכל התו שבי� אורגנו , משפחות הופ רדו. במחנות ריכוז והו מתו

כמיליו� . בקולק טיבי� חקלאיי� ונא לצו לע בוד בפ ר+ וברעב עד מוותהוצאו ל הורג א ו גוועו ) שליש האוכלוס ייה(וחצי מתושבי קמבודיה

.ברעב

האוטרקיה הח קלאית "ומ', רוג הס תיי� שלטו� החמר1979ב .הק ברי� ו ההריסו ת, נש ארו רק הסיוטי�" הטהורה

תרבות מתוכננת באר� ישראל ובקיבוצי�

וא - הצלי חו –תנו עת ה ע בודה הציונית וה ק יבוצי� ניסו , הציונו ת . תרבות חד שה" להנ דס "–במידה בלתי מבוטלת

עשרה א ת רוב מ צע המ אה הת שעתהלי+ האמנצ יפציה הקי- עד אובעיקר רבי� , רבי� מהיה ודי�. מדינות מערב איר ופה ו מרכזה

הליברלית ובה תרחקות לקחו חלק בהת עוררות הלאו מית, מהנוער . מהשליטה הממסדית והרוחנית של הדת וע רכיה ה נוקשי�

, ביחד ע� צמיחת הת ודעה הלאומית צמחה בא ירופה האנטישמיותבאי מפריה הרוסי ת . חברתיי� ו כלכליי�, יי�שלבש ה גילו יי� פו ליט

, שררה א נטישמיות ממשלתית, שבה חיו מרבית היהוד י�, במזרח נערכו בה פוגרומי� קש י� 1881וב, תרבותית וחברתית, דתית

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 121 ר

הלאו מיות והדחייה ה אנ טישמית , האמנ ציפציה . בעידוד השל טונותללות רבי� הלכו בדר+ של ה ת בו. יצרו ת גובות שונות אצל ה יהודי�

. האורת ודוקסי ה הדת ית הק צינה ו הסתגר ה. מוחלטת עד להמרת דת�. קיו� בי� ה מסורת לבי� ההשכ לה אורתוד וקסיה חיפש ה דוהניאו

ג� ר עיו� ה לאומיות . נוסדו הזרמי� הד ת יי� הר פורמי והקונס רבטיביהגישה הל אומית הניחה כי היהודי . היהודית המודרנית צמח במהירות

ו יכול ואינו מעוניי� לוותר על שייכותו ל ציבור המשכיל והמודרני אינוהה גדרה הלאומית , הקיו � הל א ומי היה ע בורו מקור לגא וו ה. היהודי

התחייה . הייתה קודמת אצ לו לה גדרה הדתית וחשובה מ מנהעשרה ובר אשית המא ה הלאומית הו לידה בסו- המאה התש ע

י נוע ר מועדונ, ספ רות ו שירה עבריי�, העשרי� גני ילדי� ו בתי ס פרספרות הה שכ לה ש א בה את . וסטודנטי� ו אפילו ספורטאי� יה ודי�

: + והתרפקה על הגיב ורי� הקדמוני� "גיבוריה ונו פיה מהתנ .גיורא והחשמונאי�בר , כוכבאבר

ומרבית , התנוע ה הציו נית צמחה מהלאומיות היהו דית ה מודרנית . חילוניי�היו לאומיי�!) לא כול� (חבריה ומגשימיה

באורח , העל ייה הראשונה החלה להתפ תח בא ר# ישראלמראשית ". תרבות עברי ת" שנק ראה " חדשה" תרבות , ספונטני ובאו פ� מוד ע

היה בעל משמעות ר בה א צל משכילי התחייה " עברי"המושג מת חילת היישוב היהו די בא ר# . הלאומית וא צל רא שוני הציונו ת

ב תרבותי מנושא לוויכוח תיאו רטי לניסיו� ל עיצו" העבריות"הפכה . במציאות האר # ישראלית

כ מה מחוקרי המקרא . גר מני דווקא" עבריות"מקורו של ה מונח עשרה א ת ההי סטוריה של ע� יש ראל הגרמני� חילקו במ אה ה ת שע

ישב ע ל " הע� העב רי" כאש ר –ה ת קופה הראשו נה : לשתי תקופו תהע� " מאז היציאה לגלו ת בבל כאשר –והתקופה ה שנייה , אדמתוחלק מהמשכילי� , בה שפעת חלוקה זאת . מצוי בגול ה"היהודי

כביטוי לשלילת " יהדות"מול " עבריות"היהודיי� הש תמשו במושג המב טא . היהודי ה גלו תי והר צו� ל חזור למקורות של תחילת הע �

בסק י'הקיצונ י והמשפיע בכיוו� זה ה יה הס ופר מיכה יוס - ברד יצ

יצירת , ות הדת שקרא לתחייה באמ צעות שחרור ממצו) 186561921(ספרות עברית , שפה עברית, תרבות עברית על ב סיס מולדת ל אומית

' ה 122 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כל אל ה תו+ פתיחות ויניקה מ התרבו ת . וע� ה יושב על אד מתו, גלותיאנטי, הע בריות ייצגה טיפוס אנוש י חדש. האוניב רסאלית

מחובר לנו - ולטבע , לוח�, פתוח לעול� המודרני, חסו� ו שזו-, בריאבעל ש� פרטי וש� מ שפחה עבריי� , דובר עב רית, של אר # ישראל

מראשית שנות העשרי� . חילוניתבעל ת רבות לאומית, ולא גל ותיי�של ה מאה העשרי� היה נית� כבר לראות הישג י� ברורי� של

באר# , העבר ית הפ כה לש פה מד וברת ו צומחת". התרבות ה ע ברית"נכו בגני� הילדי� והנוער התח. פעלו ס פרות ועיתונו ת ע� ק הל קוראי�

על ערכי לאומיות " האד� העבר י"שחינכו את , ובבתי ספר ע בריי�. ספורט ואומ# לב, מסעות באר #, +"תנ, תרבות אוניב רסאלית, עברית

" בצל אל "# את בית המדרש לאמנות " פת ח בוריס ש1906ב .סגנו� אמנות עברי" לייצר"בירושלי� בי> מרה

ג� בל בוש ו ב רכיבה כמו –בשתייה ובמ אכלי� , בא מנות, במוזיקה נעש ה ניסיו � למזג תרבות ערבית ע� תר בות מערבית –של הש ומרי�

סמל , הכותל המערבי". תרבו ת עברי ת מקו רית"כי ליצירת "בכיסוי תננדחק הצד ה ואת מקומו ירש צריח קט� של מסגד , החורב� והאב ל

שהדבי קו ה תו רכי� ע ל המצ ודה ה הרודיאנית בי רושלי� וזכה לכינוי י במירו� וק ב ר רחל "קבר ה רשב". מגדל דוד" וה ה רואי המכובד

ב מודיעי� ובק ב ר הארי ה הש ו אג בתל " קברות המכב י�" ב" הוחלפו"ארבע הע רי� הק דושות של היי שוב ה חרדי היש� כב ר לא ס ימלו . חי

כדמויות לאו מיו ת . הכינרת והג ליל עשו זאת , העמ ק–את אר # ישראל כוכבא בר, גיוראבר, רהועלו ממעמקי ההי סטוריה אלע זר ב� יאי

. יוס- טרומפלדור, "הגיבור הגיד� "ואליה� צו ר- , ויהודה המכביע ור+ ה די� וה גביר כבר ל א היו מושא , הרופא, העס ק �, הלמד�

את מקומ� החליפו השומר על הס וס בת לבושת . להערצ ה ולחיקוי . בדואי ת והאי כר החורש את האדמ ה

עשרה מאה התשעלכ� אי � להת פלא ש עוד ב שנות התשעי � של היהודה להמיר את הל וח היהודי המתחיל בבריא ת הציע אליעזר ב�

בבריאת העו ל � : "העול� בלוח ציוני שראשיתו בחורב� הבית ה שניהיה " הלוח הציוני." "איננו מכירי� ובלוח הנוצרי איננו יכולי� להכיר

. בשימוש מסוי� מספ ר שני� עד שנ שכח ונעל�

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 123 ר

הלי + שנמ ש+ לא יותר מעשרות שני� שנוצרה בת, התרבו ת ה עב ריתכמו החייאת הדיבור , מסמנת סיפ ור הצ לחה ללא תק די�, בודדות

. העברי וכמו ניצחונה של המ הפכה הציונית

במאמרו על ה צמיחה וה התג בשות של תר בות ע ברית ב אר# י שראל ז הר לייחס א ת ה צל חת ה מהפכה של התרבו ת הציע איתמר אב�

מהגרי� ". חברת מה גרי�"ודי העברית להי ותו ש ל היישוב היהשואפי � להינ תק מה תרבות שהש אירו מאחוריה� ול היטמע בתרב ות

העו לי� מ מזרח אירופה היו נ חושי� . המשות פת של האר# החדש הא ת . א+ המ ערכת החליפית לא הייתה קיימת, לזנוח את תר בות ה מוצא

ה מהפכה הע ברית , יחד ע� ז את. התרבו ת החד שה צרי+ היה להמצ יא, אלא ג� המש+ לאמנציפציה " יש מאי�"ה רק המצא ה של לא היית

לאביב העמי� ולהחייאת הל אומיות באירופה מאז המהפכ ה . הצרפת ית

יצירת התרבו ת ה עב רית אי נה דוג מה קל סית ש ל תכנו � צנטרליסטי ידי מדינה ולא נכפת ה הת רבות העברית לא תוכננה על. מלמעלה

של הר בה יצי רות ש ל התרבות ה חדשה הייתה צירו-. ידי שלטו�עלידי המהגרי� הצעירי� שהיו צמאי� היצירות נחטפו על. יוצרי� רבי�

חל ק . לתרבות שת מלא את ה חלל שהותי רה ה תרבות שננטשהמהביטויי� ומהחגי� נשתמר ונעשה מרכיב קט� או גדול , מהיצירות

" הב ררה ה טבעית. "חלקי� אחרי� נשרו ונשכחו. בתרבו ת החד שה . יו �הזאת נ משכת עד ה

. של מתכנ� גאו� " תכנו� תרבו ת"יצירת התרבו ת העב רית לא הייתה המתרחשת ב טבע כ אשר חל שינוי , נית� ל השוות ה לאבו לוציה מואצת

והת וצאה היא יצ ירת מיני� חדשי� מהמוני , קיצוני בתנאי הסביב ה . מוטאציות ובר רה טבעית מואצת ש ל המת אימי�

את הה תיישבו ת , תאשר הקימה את ה הסתדר ו, תנועת הפוע לי� –תנועות נו ער וארגוני� כ לכליי� וחברתיי� , "ההגנ ה"את , העובד ת

מסו- שנות העשר י� . מילאה תפקי ד מרכזי ועי קרי ב מפעל הציוניוראשית שנו ת ה ש לושי� נעשו תנוע ת ה פו עלי� ו ההסתד רות ל כוח

. הפולי טי השולט והמוביל בתנוע ה הציו נית ובי ישוב ה יהודי ב אר#

ה תנ ועת ה פועלי� את ע צמה חלק מרכזי ומנהיג מראשיתה רא תהפ עולה התרבו תית ש ל . ביצירה ובהש רשה של ה תרבות העבר ית

' ה 124 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

, הוראת עברית , ההסתד רות נע שתה ב אמצעו ת מערכת חינו+ עצ מאיתוכ� , תנו עו ת נו ער וארגו � ספ ורט באר # ובח ו# ל א ר#, ערבי תרבות

יסד ה י1925ב. וביטאוני�� עיתוני, ספרי �, בהוצא ת חוברות ". האוה ל"ואת ת יאטרו� " דבר"ההסתד רות את העיתו � היומי

תנועת הפוע לי� הייתה ש ותפה מלאה וקנאית לתרב ות הע ברית , הדג שה מיוחדת ניתנה ל ער+ ה עבודה. והוסיפ ה לה ערכי� נוספי �

רק ע בו דה פיז ית וית רו� ער + נקב ע לע ב ודה ) כמ עט(הי א " עבוד ה"וברי ת העמ ידה תנ ועת ה פועלי� ב מרכז המהפכה הע. הפיזית בחקלאות

אולי בה שפ עת הפ ופוליז� הרו סי עו צ ב . את החלוציות וא ת החלו#חי חיי צניעות ו פשטות , הדימוי של ה חלו# כפועל ה עובד א ת האד מה

ומחויב לה גשי� בגופו את החזו� והער כי� ש ל הא ו מה , בכפרלתרבות של ה הסתדר ות הי ה אופ י וגוו� קולק טיבי של . והתנוע ה

הוש� דגש ע ל . תהלוכ ות ו סיסמאות , נא ומי�, פגני � המונ יי�מ, עצרותתנועת ה פועלי� אימצ ה א ת כ ל . אופייה החילוני של התרבו ת הע ב רית

הדגל ה אדו� ושיר ת , אחד במא י: הסמלי� הס וציאליסטיי�והתג א ו " חבר"חברי ההסתדרות כינו זה את זה . האינטרנציונל

.בלבוש � הפ ש וט

האווירה המשיחית של סו - , 1917בהשפ עת מה פכת א וקטובר ב השל ישית שהגיע ו ההצהרת בלפור וצעירי העליי, יהשלטו� העות ומאנ

הגיעה ה הסתדר ות לחזו� ולמאמ# ק ונקרטי להקמת , 1920מרוסיה בשתקלו ט מאות אלפ י עולי� , "חברת עוב די�"המפעל הציוני בדמות

אר# ישרא ל "וירכשו א ת התרב ות של " משק ה עובדי� "שיעבד ו בחיל החלו# להג שמת החזו� נועדו להיות בני הנ וער של ". ד תהעוב

בכ לל " התיישבות העובד ת"בא ירופה והחלוצי� ב " החלו#"תנועת החלוצי� וה קיבוצי � הוע מדו בחוד החנית של . ובקיבו צי� ב פרט

חברי הה סתדרות שחי ו בערי � ולא . המהפכ ה הל א ומית והחברתית הר ג ש ש ה ביא א ת ב� ז ה. עסקו בעבוד ה גופנ ית חש ו בוש ה ונחי תות

. גוריו� באחרית ימיו לדיר הכבשי� בשדה בוקר

המפיק וה מפי# של הת רבות , היצ ר�, להיותו של ה קיבו# המעבד ההקיבו# היה הדג� . היו מספר גורמי�" א ר# ישראל ה עובדת "של

המגשי� במצ יאות את מלוא הא וטופיה של ת נועת העבוד ה האר # הוא , 1928 מרטי� בוב ר בכדברי, ייעודו של ה קיבו#. ישראלית

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 125 ר

בקיבו# ]". מקו�[ ע� הט ופיה , פגישת חיי�, להפגי ש את האוטופיה"עבודה פיזית : הוגשמ ו במלו א� כל ערכי תנועת העב ו דה ה צ יונית

הגנה ו הגשמ ה , חלוציות, שוויו�, צנע ופשטות, כפר, חקלאות, בייצור" מההשפעו ת המז יקות"כלל מנותקי� הקיבו צי� הי ו בדר+. ציונית

ת ל "אב יב כונ תה בפ י חברי הקי בו צי� תל". ה סביבה הב ורג נית"של , עמק יזרעאל ועמק הי רד� נתפסו כדבר הא מתי, "הבלו-

היה ה ניגוד לירושלי� " העמק. "של חברת העתי ד" רפובליקה "כנטיית הקיבו צי� ל קיי� א וטונומיה . המיושנת ולת ל אבי ב הבו רגנית

. רה כ ללה ג � א ת התרבו תהצריכ ה והח ב, ואוטרקיה ב תחומי הייצור . הקיבו # ראה עצמו מסוגל ומוכ� ליצירת התרבו ת החד שה

החגי� היו האתגר הגדו ל של ממציאיה וי וצריה של התרבו ת . החדשה בקיב ו#

, ס וכות, שבועות, פס ח: "1929כתב ב' פעיל ה תרבות זאב יו סקובי# ] הפולח�[נסיר מאלה מ ועדי ה לאו� המסורתיי� א ת מדי הקול טוס

נגאל� מרשות ... י נפשיט מעליה� א ת מחלצות ההפש טההדת ." התליש ות המו חית ונטע� ב שכבת אדמת� הטב עית

אמר הצייר 1928חרוד בבשיחה בנוש אי תרב ות שה תקיימה בעי� ... של אב ותינו ה שלכנו הימה] מטע�[' את כל הב גז): "אתר (אפתיק ר

... אבו תינוהרסנו את ה גשר בי נינו וב י� . עשינו מהפכה שלמה בחיינואמנ� א ת ד ת . בא שר ה � אינ � לפי רוחנו, את חג יה� ל א נחוג ה

השוו יו� , דת הע בודה, אב ל דת חדשה תיוו צר, אבותינ ו עזבנ וחגי ע� עובד , וא ז בוא יבואו ג� הח גי� חג י העבו דה. והקומו נה

."חופשי

הקיבו צי� ל א המת ינו לצמיחה האורגנ ית והס פונטנית של החגי� הבי מוי , ל א הח לו במ ר# במ לאכת היצירהבעלי האופי החד ש א

החגי� הדתיי � ננט שו והי לדי� ו ג� . אפשר היה ל חכותאי. וההפק ה . המבוג רי� לא היו יכ ולי� ל הישאר ללא ח ג

בימוי והפ קה הי ה חג , עריכה, אחד ה חגי� ה ראשוני� שע ב רו שינוי . השבוע ות

ג ח, שמות ה חג". חג ה ביכורי�"חרוד נחוג בראשו נה בעי �1924ב, נדחקו לטובת הכינוי חג הביכורי�, מת� תורה או חג השבוע ותאת ה חג חגג ו במשו ת- של ושה יי שובי� . המסמ� תוכ� חקלאי ולא דת י

' ה 126 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

על מה ל+ הח ג נכ תב . גבע וכ פר יחזקאל, חרוד עי�: בעמק המזרחיכפ ר [חרוד לכפ ר טבעו� מעי�, ביו� ראשו� תהלו כה: "באות� ימי�

, כ ו עגל וסייח מקושטי� בסרטי�בראש ה תהלוכ ה הל]. יחזקאלעל הגור � ... אחריה� כל העגלו ת ע� פרי הב יכורי� בלוויי ת רוכב י�

."בכפר טבעו� בילו א ת הזמ� עד שק יעת ה שמש ב ריקודי� ובשי רה

בשנה השני יה ל חג ה ביכורי� בע מק נ כתב בחוזר שנש לח יש לתת תו כ� יות ר ממשי לבילוי : "...חרוד לכל יישובי הע מקמעי�המפקד ... היסוד לכ+ צרי+ לשמש תער וכה משקית. בחגיג ההזמ�

הפוע לי� להציע לציירי�... הגדול וההתפ תחות של יישובינו בעמק ..."להציג את יצי רותיה� בת ע רוכה, הנמצא י� במשקי� בעמק

צלצול הפ עמוני� ו העגלו ת , ב עלי ה חיי� המקוש טי�, התהלו כה של ע� של איכרי� העמוס ות ביכ ורי� ה יו אמו רי� ליצור אס וציאצי ה

. לפני ה חורב� ובעיקר לפני ה גולה ו הגלות, העולה לרגל ל בית ה מקדשקודש לק ר� ", הטק ס היה מגיע לשיא ו בהג שת ה ביכורי�1928מ

הילדי� ע � מטפחות לבנות ל ראשיה� הגי שו סל סילות ע� ". הקיימת . (רות ו פרחי� לעסקני הקר� הקיימת, ירקות

על ה מסורת, תגר על הדתהיווה קריאת " חג הביכורי�"

והת ק בל ב מחאות ובה ת נגדות מצד הממסד הד תי , ועל ה מצוותהמק ורב ל תנועת הע בו דה , אפילו רב ציוני. ושומרי המס ורת

על חג 1926כתב ב, )מימו�(הרב פישמ� , "התיישבות העוב דת"ולחוגגי� ה� א ת חג הביכורי� וש מי� חגי ה או מה : " הביכורי� בע מק

את חג השבועו ת . � חוגגי� ואת חגנו ה� מחללי�את חג� ה... לחגאבתו+ אלפי � , החציפו לחלל במקהלות, זמ� מת� תו רתנו העיזו

ב או , התאספו אלפי � מ� ה מתיישבי�... כי בחג ה שבועו ת... מישראללצור ת , ברכבת ובעג ל ות ושי תפו ג � תינו קות ש ל בית רב� ל חגיגה

ת וח ילול ה חג לפי א+ יש בה מ שו� ביזוי מוע דו, חגיגה שבדו מלב�בשו� פני� ל א תוכל כנסת ישראל ... מנהגי� כאלה... התורה והמסורה

." לסבול אות� בימי חג ומוע ד

וממנה , חרוד לכל ההת יישבות העוב דתחג הב יכורי� נפו# מעי�טקס ה באת ה ביכורי� לקר� הקיימת . לגני� ולבתי הספר בכל ה אר#

והמ לחיני� חיברו לו והמשוררי�, התקיי � במר בית מו סדות החינו+

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 127 ר

מקצו ת האר # , סלינו על כת פנו רא שנו ע טורי�: " כגו�, "שירי ע�" ". הבאנו ביכורי�, באנו

כבר ב חג הבי כורי� התבלט ו מרבית המא פייני� של יצי רת ה ת רבות ; לביי� ול הפיק תרבות חדשה, לכתו ב, אומ# לה מציא. בקיבוצ י�

ריכת ו הוצאת החג מתחו� המ שפחה וע; שלילת הדת והמס ורתלאדמה ולעונות , התחב רות לטבע; בציבור גדול של מבוגרי� וילדי�

+ תו+ שלילת הגול ה והיצ ירה היהודית "ניסיו� להתחב רות לתנ; השנה . באלפיי � שנות הגלו ת

שתו כנ< ה תרבותי היה , ראש השנה צוי� ב מסיבה לכל הציבור בקיבוצ י� רבי� נערכ ה . סיכו� השנה ואיחולי� לשנה ה באה, הסתיו

". האספ ה השנ תית"בראש השנה

ונח וג א- הוא ע � כלל " חג הא סי -"חג הס וכות נ קרא ב קיבוצי � ל ציפייה , ה חג הוק דש לא סי- הי בול. הציבור ולא ב מסגרת המשפ חה

האו פי וה מגמות של התר בות . לגש� ולש מחת בית ה שואבה הקיבו צית בא ו לביטוי בהיר במאמר של חבר רמת יוחנ� על חג האסי-

עמל ועב ד ... ה חגי� נ וצרו ב שבת ע � ישר אל על אדמת ו ":1926ב. והנה נגמרה שנת ה עבודה... האיכר כל ה שנה ב לי הר- ובלי לאות

... לעלות ירושלימה... אס- ה איכר את ת בואתו ויכול לנוח קצת, נוד ד, ע� עוב ד חי נע שה ל ע � תלו ש... וכשנות קו ה ק שרי� ע� הא דמה

גי� והצד הדתי לקח את לאט ה צורה האמתית של החהוזנחה לאטמתקשרי� , וכיו� שב י� אנו לאות � חיי עמל ועבו דה... המקו�

הלא ... מרגישי� את הט ע� הא מתי של החג... לאט ע� האדמהלאטהבה ונ שיב ... נדע להביע את כל השמחה למראה א סי- ה תבואו ת

!"לחגי� את תוכ נ� המ קורי

, ו חג הפו רי�כמ, +" שאינו כ תוב ב ת ורה וא פילו לא בתנ, חג החנוכהציוני עיקרי עוד מראשית ה התעור רות ה לאומית נחג כחג לא ומינס : "ואו פיו הח ילוני ה מתריס מודג� במילו ת ה שיר, והציוני ת ב גול ה

הקיבוצי� לא נז קקו ל תרומה ". פ+ ש מ� לא מצאנ ו, לא קר ה לנוהתוכ� הדתי של מרד החשמונאי� צומצ � , מיוחדת לחג החנוכה .האש ו האור, ההגנ ה, מו ת פסו ה ג בורהוכמעט נשכח ואת מ קו

הסדר , יצירת החג ה מקורית ביו ת ר של הקיבו # היית ה חג הפסחה סדר ה מסורתי נער+ במשפחה ו לא . הקיבו צי וה הגדה הקיבו צית

' ה 128 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

הוא נער+ . הסדר הקי בו צי היה משות - לכל הצי בו ר. בבית הכנסת, במאי �, קרייני�, בחדר האוכל והושק ע בו מאמ# א מנותי של ציי רי�

הצהריי� בקצי ר הטקס נפתח אחר. רקדני� ומקהלה, נגני�, זמרי�. ונמש+ בער ב בה ב את אל ומות ה חיטי� לאול� הסדר, העומר בשדה

אבל הת וכ� היה , מסגרת ההגד ה והס דר הייתה המ סגרת המסורתיתהיסוד ות הר עיוניי� בהגד ה הקי בוצית היו ה חקלאו ת . שונה ו מקורי

, ג� א ת החירות הפ וליטיתשכללה, החירות; ה אביב; )העומר(וקטעי� ; ס יפור יציאת מצרי�; הציונית והסו ציאליס טית, האקטו אלית

הטק סט ש ל הה ג דות נ לקח משיר השירי� . מההגד ה המ סורתית מהשידה , ממשוררי ספרד, )סיפור יציאת מצרי�(מהמקרא , )האבי ב(

מדבריה� של אבו ת ה ת נועה ומההג דה , העברית המ ודרניתהקיבו צי� ה פיקו א ת הה ג דה בע צמ� ו לפי טעמ� רבי� מ. המסורתיתההג דות ה רבות התגב ש ו במש+ ה זמ� ". א מ� מקומי"ונעזרו ב

הס דר . שלוש הגד ות שנ עשו מקובלו ת על רוב ה קיבוצי �לשתיי�הקיבו צי הת פתח ע� ה שני� למסכת אמנותית ג דולה ומורכבת

ה אוכלוס ייה החילונית . אי נו אפש רי בחוג המש פחה, כמוב�, שביצו עהבק יבוצי� ולעת י� ה שתמשה " קרובי�"מהעיר נהרה בהמו ניה ל

הסדר הקיב ו צי ה גיע . בהגדה הקיב ו צית לי ד שול ח� הס דר המשפחתיער+ , הלחי�, לשיא של יצירה אמנותית בסדר של קיבו# יג ור שכתב

אפש ר לשער את ה תרוממות הרו ח שחש ) . שרת(והפיק יהודה שרתוק הסדר ש ל . לחג לאומי מתחדשיהודה שרתוק ביצירת מילי� ומנגינות

מג> וו� וא מנותי עד של א הי ה נית� ל העתיק ו , כ+ מורכב יגור הי ה כל . לא ל סדר ה משפחתי בעי ר–לקיבוצ י� אחרי� וכמוב�

התרבו ת שהת פתחה באוטרקיה ה אוטונומית של הקיבו# כל לה ג� ב י ת , כולבויניק, חדר אוכל( מילי� ומונחי� ה שג ורי� רק ב קיבו#

ילד חו# , ב� משק, שומרת לילה, מחס� בגדי�, ר עבודהסידו, ילדי�, בג ד פשו ט: היית ה ג � תלבוש ת או פ יינית לחברי הקיב ו#). ועוד

) . עניבה" (דג מלוח"חולצה פשוטה מעל למכנסי חאקי ולעול� לא התרבו ת . ובא יפור" ליפסטיק"לא ה שתמשו ב) הנ שי�(הבחורות

הייצור הפיזי , הקיבו צית ה עמידה בראש ערכיה את כי בוש ה שממהלכל ' התמורה'. לקיבו# היה מדרג מקצועי מיוחד משלו. והחקלאות

א+ במעמד החברתי ובד ימוי היה מדרג נוקש ה , העבוד ות הייתה שוו ה

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 129 ר

; הטרקטוריסט היצר�, בפ סגה ע מד עובד הפ לחה: ומיוחד לקיבו #, ובתח תית ה אמני�; ל מטה מה� המ חנכי�; מתחתיו עובד השירו תי�

מקו� מיוחד נתנו . עוס קי� ב אמנות רק בש עות ה פנאישהצהי רו שה � שסימ לו א ת ראשיתו , הקבוצ ות ו הק יבוצי� לגידו ל הכב שי� ול מרעה

כ� את וכמו, משה ודוד, את מנ היגיו אברה� , של ה ע� ה עבריהמשוררי� , היוצ רי� ו הבמאי�. הרומנטיקה הלאומית בא ירופה

".חגי @ז" וריקודי רועי�, הפיקו ה מוני שירי רועי�, והמלחיני�

ובה � רקד ו את ר יקוד , בקיבוצ י� נער כו ערב י שבת וערבי תרבו תשהו באו מ אירופה " ריקודי ע� "ההורה שהוב א ממזרח אירופה ו

, ספרות, לקיב וצי� הייתה שירה . באר#" הומצאו"ומהמזרח או הקיב ו# . להקות מחול ואמני�, תזמו רת, עיתוני�, הוצאו ת ספר י�

השפעת . לוויה ואז כרה מקוריי�, מצווה בר,עיצב ו קיי� טקסי חתונההקיבו צי� יצרו . הקיבו # על התרבו ת היש ראלית ויוצריה היית ה רבה

וקי ימו מערכות חינו+ ייחודיות , ג� אידיאולוגיה חי נוכית מקוריתלקיבוצ י� היו ג� סמינריוני� . עשרהמבית התינוק ות ועד גיל שמונה

בתי ספר גבוהי � , � למורי�סמינרי, בתי ספר למשק וכלכלה, רעיוניי�תנועות נוער באר # ובע ול� ו אפילו מפלגות , לכלכלה ומשק

. פוליטיות

תרבות תנוע ת העבו דה הא ר# ישראלית , "התרבו ת הע ב רית" הא� ?ה� דוגמה נדירה של הצ לחה ב תכנו� תרבות , ותרבו ת הקיב ו#

א+ נית � להע רי+ הישג חלקי וע� זאת מדהי� , עוד מוקד� ל סכ�ביצירה ספרותי ת , שהצלי חה ב תחיית העבר ית, ע בריתלתרבות ה

התרבו ת . "ואמנות ית מרשימה ובה קמת מערכת חינו+ עב ריתשה יא במהותה מערבית ואש כנזית לא הצ ליחה למזג בת וכ ה " העברית

שתי קבו צות א לו . את החרדי� ו את תרבות� של יוצ אי ארצ ות המז רחלכלי מתחזק כוח� הפול יטי והכ. מהוות את רוב אוכ לוסיית ישראל

ה שפעת ה של התר בות ה מזרחית הול כת . והשפע ת� תל + ות ג ברוהחרדי� כבר משפיעי� על הת רבות של הצ יונות הדתית , וגוברת

. שהיוו תה ב ע בר חלק מהת רבות ה עברית

היו ותה ב רובה מרכיב חשוב " אר# ישראל העובד ת"התרבו ת של ת החלק הנפרד והמיוחד של התרבו ת ההס תדרותי. בתרבו ת העב רית

, האינ טרנציונל, הדג ל האדו� , הסו צי אליז�. התפוג ג ונ על � ע � השני�

' ה 130 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

השירי� וה מהפכה , הנ אומי�, המצעדי� העצר ות, חג אחד במא ינעלמו או הו פרטו ג� בנ ק . נעלמו מישראל ע� גוויע ת� בע ול�

" להיות פועל. "הבריאו ת והכל כלה, הנוער, ארג וני הס פורט, הפועלי �המתבצע ת בחלק ה , ה הפיזית בייצ ורוהעבוד, כבר אינו משאת נפ ש

נמצאת בקצ ה מדרג השאי פות ו החלומות של , בידי ע ובדי� זרי� . הנוער

ויצ ר , הקיבו # הרי � תרו מה רב ה לתר בות ה עברית וה הס תדרותית ".תרבות חדש ה"במודע ומתו+ אידיאולוגיה

. כ+ חדשהיש המערערי� על היותה של ה תרבות הקיבו צית כ לאת , וק מנפש� ומתרבות� את הא לוהי� והדתהקיבו צי� ה חליטו למח

הגולה ותרבו תה וא ת הקה ילה היהודית של מזרח אירופה שממנה , הסמלי�, ההג דרות, הביטויי�, כל אלה נדחקו מעול� המילי�. באו

ההחלטות והמעשי� אל מעמקי הנפש כדי לצאת ו לעלות בשמות . חדשי� ובלבו ש חדש

� ה קיבו# לבי� ה קהילה חברי הקיבו צי� ל א חשו בדמיו� הרב ביאול� הדמיו� הוא רב , המסורתית וב עיקר ה חסידית של מזרח אירופה

מקורו ב קומונה של ח סידי� תלמידי " קיבו#"א פילו המו נח ! ומפתיע, הקהי לה הי יתה חברה ו ולונטרית הד ואגת לכל חבריה. ישיבה

ואפי לו את פושע יה , מקיימת בתו כה מוסדות סעד ו עזרה הדדית, הקהילה היהודית". גויי�"יר לשלטו� החוק של ה מסרבת להסג

סבלה מעזיבות ונאב קה על קיומה בסבי בה זר ה ועוינ ת , הוולונ טרית" הלכה"באמצע ות ה ש קפת ע ול� נו קשה ו מפורטת שב ק הילה נ קראה

הקהיל ה היהו דית שמרה על זהות ה ". אידיאולוגיה"ובקיבו # כונת ה + ואי נדוקטרינציה בלב ה סביבה הזרה ולרוב העוינת באמצ עות חינו

שו ני � ) ז ק� ופא ות(לבוש והו פעה , שפה, תרבות, של הילדי� והנוערהקהיל ה היהו דית . ובניית אוטונומיה וא וטרקיה במרבית ש טחי החיי�

והקיבו # ראו בפור שי� מה� חל שי או פי ובו גדי� אשר נ טשו א ת יכולת� לעמו ד בק ש יי� ול התגבר על הערכי� המ שותפי � ב גל ל אי

הקהיל ה הד ת ית וה ק יבו# ה אמינו בעול� . יב ה החי צוניתפיתויי הסבא+ יש לנסות ולחיות בהוו ה , ב עתיד, ללא ספק, צודק ו משיחי שיגיע

הקהי לה . כחלק מהבטחת העתיד ובכ+ לקרב את בוא ה משיח. פרטי� מהב וקר עד הלילה חיי� הבנוי מפרטיהיהודית קיימ ה אור ח

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 131 ר

צ לצול ה פעמו� ונמש+ ג� יומ ו של ח בר הקי בו# ה תחיל לפנות ב וקר ב, "ש עת היל די�"ב, בא רוחות משותפ ות בחד ר האוכ ל, ביציא ה לע בו דה

, המתח האידיאולוגי והמשיחי. בשמירה וב8נ ה, באספ ה וישיבות, המאב קי� ו הפילוג י� וה התכנס ות סב יב צדיק, הוויכוח והפלפול

. כל א לה היו משותפ י� לקה ילה ול קיבו#–מנהיג ו מורה הוראה

ה הק יבו# מתגלי� אות� הסימפטומי� שקיימי� ג� במהפכ ה שע שעול � ", "יש מאי�"ה מהפכני� מתי ימרי� להקי� . במהפכ ות אח רות

" עול� היש�" מתוכנ� לפרטיו בצד ק ובהי גיו� לל א כל ז יקה ל" חדשאת ... עול� יש� עדי היסוד נחרימה: "כמילות ההמנו�, שממנו באו

").האינטרנציונל ("!"כלו� אתמול מחר הכולעולמנו אז נקי מה לא

המאפיינות א ת הק הילה ) הד וקטרינריות(השמרנות וה אסכולו ת היהודית האו רתודוק סית א פיינו ג� את העול � הקו מוניסטי ואת

: כתבה )Hannah Arendt, 1906-1975(חנה ארנדט . התנוע ה הקיב וציתעובדה ידוע ה הי א שהמה פכ� הר דיקלי ביותר נהפ+ ל שמר� יו� אחרי "

."המהפכ ה

פ חות חדש מאשר התיימר " העול� החד ש"דיעב ד מתב רר שבוהוא במידה רבה אותו ע ול� י ש� בל בוש ח דש ע� סמלי� , להיות

זיה ה )Alexis de Tocqueville, 1805-1859( אלקס יס טוק וויל . חדשי�מתחת למהפ כה הצ רפתית את כ ל היסו דות ו המגמות של המשטר

, את הדג ל והס מל, המהפכ ה הסו בייטית שינתה את ש � המדינה. היש�, אבל הע� הרוס י נשא ר או תו ע �. והתיימרה ל שנות הכול

וה אכז ריות ה מטומטמת וה רצחנית , הביורוקרטיה אותה הביורוקרטיה, "המזכיר הכללי"לצאר קראו . או ת ה אכז ריות–של ה משטר

וסיב יר , בגלק" אוכרנה"המשטרה הח שאית שינתה את שמה מכ+ שונה מ המשטר פוטי� אינו כלג� מש טרו של. נשארה אות ה סיביר

ששירת כשר חו# )Talleyrand, 1754-1838(טאליר� . יהסוביי טאת נפולי ו� וא ת , את המהפכ ה, ודיפלומט את המ שטר היש�

."כמה ש זה מש תנה ז ה נשאר אותו ה דבר: " הרסטורציה ס יכ�

תרבות ומ שטר , המהפכ ני� משוכנעי � שה � תכננו והג שימו חברה, פחות או יו תר, ה � רק הוסיפו שכבה דקהאבל למעשה, חדשי�

. ילהיסטוריה ה מתפת חת בא ופ� אב ולוציוני וספונ טנ

' ה 132 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

היצירה המופ לאה של ה תרבות הקיבו צית ה גיעה ל שיאה בשנו ת אז ג � הגי עה ל שיאה . השלו שי� ו הארבע י� של המא ה הע שרי�

ההשפ עה הפ וליטית והתר בותית של ה ק יבוצי� על ה יישוב היהודי ". יש מאי�"ה שנו צרה ת רבות חדשה נראה ה י. באר#

משנות החמישי� ה חל כרסו� מו א# ב ת רבות הקיבו צית ש התרחש . הכלכלי והפוליטי של ה קיבו#, בזמ� ע� י רידת כוחו המספריבו

בחגי� הקיב וציי� התחזק ו משנה לשנה המרכיבי� המסורתיי� הרב הגיע לחתונה . ש� אלוה י� חזר להג דה הק יבוצית , והדתיי�

קמו בתנוע ה הקי בוצית זרמי� תרבותי י� . הו שמע בלוויה והקדי ש שקראו , והסמינר למורי� באו רני�" שדמות"חשובי� סביב הביטאו� למסורת ו ללימוד כפי שעוצב ו בכל שנות , ופעלו לחזרה לתרב ות

מרכז הכוב ד החל לנוע מהציבור לעבר הת א . ההיסטוריה היהודית וישנו כל בני אכלו , הפ+ לבית שבו חיו" החדר. "המשפחתי. יותר ויו תר משפחות בחרו לחוג ג� את החגי � ב בית�. המשפחה

המשפחתיות וההפר טה תפ סו יותר ויותר את מק ומו של הקול ק טיביז� הדור הש לישי כבר ה יה דו מה ב תרבות ו ובע רכיו . הסוצי אליסטי

תהלי+ הכרסו� וה התנדפ ות של התרב ות . לצעירי� שמחו# לקיבו#בש נות הת שעי� של המאה שע ברה ב נפילת המיוחדת לקיבו# הו א#

בראשית המא ה . הסוצי אליז� בעול� ובאר # ובנפ ילתו של הק יבו#העשרי� ואחת נראה שהתר בות ה קיבוצי ת נעל מת כמעט בלי להשא יר

את מקומה של ה תרבות הקיבו צית ל א תו פ סת ה ד ת אל א . עקבותתרבות ה מתקשה , "עברית"שכבר אינה נקראת , התרבו ת היש ראלית

תר בות ש עיצוב ה טר� הושל � , א את החלל שת פסה ב עבר ה דתלמל .ועתיד ה אינו ידוע

לערכי תנועת , "העברית" מנח� בגי� ה יה זר ומנוג ד לתר בות , תללאומיות החי לונית והאתי איסטי, "שלילת ה גו לה"ל, "העבו דה"

בג י� הגי ע לשל טו� בב רית ע � ". אר# י שראל העובד ת" לקיבוצ י� ולשג� ה � הרגישו , תיי� ב ני עדות המז רחהחרדי� והמסור, הדתיי�

בגי� ל א ". א ר# ישראל ה ע ובדת"דחויי� וזרי� בתרבו ת החי לונית של ובהנהג תו הפכה ישראל , בוטינסקי'הזדהה ע� ה חילוניות של הרצל וז

אול� התרב ות ה ע ברית "). מדינה ע ב רית"ב שונה מ(למדינה יהוד ית רו עק בות אלא הש אי, לא נמוגו" ה עבודה "ותרבו תה ש ל תנו עת

ת ת נ נ כ ו ת מ ת ו ב 133 ר

משמעותיי� ב תרבות הישר אלית שעדיי� היא חילונית ברו בה ו א שר . יעוצב בעתיד בדר+ שאינה ניתנת לתכנו� ולחיזויה אופיי

והתרבו ת , "העבוד ה" תרבו תה ש ל תנו עת , התרבו ת הע בריתהקיבו צית לא היו ת רבויות מתוכנ נות ומ הונדסו ת של משרדי ממשלה

+ אמתי ו יצירה מלאכותית ש ל ה� הי ו פרי צור. ולא נכ פו מה שלטו�, ברנר, בסקי 'ברדיצ, ל גורדו�"סופרי� ואנ שי רוח כמו י, אמני� . יהודה שרת ורבי� א חרי�, מתתיהו של�, נחו� ג וטמ�, אגדתי

א שר עו מדי� Cלח# המחק האכזרי , חלקי� של ת רבויות מתוכנ נות . הופכי� ל מרכיב בהתפ ת חות ה ספונטנית של התרבו ת, של הז מ�

הת רבות "ברור הוא ש. עת מה תהיה התרב ות הי שראליתאי� לד ובמידה פחו תה , תה יה אח ד ממרכיבי ה תרבות הישר אלית" העברית

, ואולי ג� משהו מהתרבות הקי בוצית, ג� תרב ותה ש ל תנוע ת העבו דהוב מידה כ לשהי ג � , היהודיתייטמעו ויהיו חלק מהתרבו ת היש ראלית

. העולמית

יקאי� ויוצרי תרבות אחרי� פועלי� מוז, אמני�, משוררי�, סופרי� אול� כלל התרבות מתקדמת באופ� . בצורה מתוכננת לה שגת י עדי�

.צפויי� לכיווני� בל תייספונטנ

ה

תכנו� הטבע

אלא ג� , האד� מראשית קיומו אינו רק מסתגל ל סביבת ו הטבעיתהלבוש ו הבית ו יסת ה אד� א ת , באמצע ות הא ש. מתאי� אותה אליו

בב ררה מלאכותי ת הו א יצר זני� חדש י� של . ביב תוהטמפרטורה בס –בעזרת מעדר ובה מש+ ". חיות בי ת"ומיני� של " צמחי� תרבו תיי�"

הוא למד לשנות את המ בנה , הרתומה לבעל חיי� מבוית, מחרשה . הפיזי של הק רקע ול התאימו לצמחי� התרבותי י�

כמ ו , את כל אלה ע ושה ה אד� ש לא בעז רת יכולות שנ קנו בת ורשה, מחשבה, אלא בע זרת הכרה, ציפור הבונה ק� וחולד שחופר מנהרה

תכנו� וידע ה מועברי� מאד � לאד � ומדו ר לדור בלימוד ולא בגני� ה אבולו ציה ה תרבותי ת וה שחרור מהת לות ב אבולו ציה . ובתור שה

, הידע, הביולו גית אפ שרו התקדמות מהירה ומואצת של הציוויליזציהקדמות המד ע והט כנולוגי ה גרמ ה ה ת. המדע וה תכ נו�, הטכנולוגיה

מה שמכונה . שהצרי+ ניצול נו ס- של הטבע , לגידול האוכ לוסייההגיע במ אה , שהח ל בעי צוב א ב� צו ר, "מלחמת ה א ד� ב טבע"

שועב ד ונוצ ל , הטבע נכבש. העשרי� לניצ חונו המלא של ה אד�מסילות בר זל וקוו י , על פ ני היב שות נ מתחו כבישי�. לצורכי האד � פח� נכ רה . יערות וע רבות הפכו לשדות מעוב די�. רתחשמל ותקשו לצנ � , לחמ� א ת החור- –נפט וגז הו פקו מ מעמקי� , מבט� האדמה

, ביצות יובשו. להאיר את הליל ה ולהנ יע את גלגלי העול�, את הק י#, בעלי חיי� ניצודו. נהרות הוטו מאפיקיה� והוכנס ו לצינורות

ובי � להנ את� של בני אולפו ונכלאו בכל, נאכלו, בויתו, הושמדואו מפריעי� לאנשי� , נערכה מלחמת השמד בחרקי� ה מזיקי�. האד�

החיידקי� הושמדו . ולחקלאות ב אמצעו ת רעל י� כימיי� ממיתי� . באמצע ות חומרי� אנ טיביוטיי�

עת ב ט ה ' ו נ 135 כ

במחצית הר א שונה של המ אה הע שרי� חגגה האנוש ות את ניצחונו סטי� ביטאו את ג� האמני� הקו ביסטי� והפו טורי. הסופי של הא ד�

. ניצחו� התכנ ו� הא נ ושי ע ל הטב ע וא ת ניצחו � התכ נו� על הכאו סהציפור והענ � הת חלפה בשיר ת ה ק טרי� , הנחל, שירת הפר ח

את הה ת רגשות מהאב יב ומה פריחה החליפה ה ה תפעמו ת . והחשמל . מהחשמל ומהכביש, מהסכר

, הציונו ת של אות� שני� טיפחה את ה אתוס של כיבוש ה שממהג� . ס לילת ה כבישי� וחציבת ה ס לעי�, ייבוש הבי צות, מדב רהפרחת ה

: כפי שנכתב בקטעי � משל ושה ש ירי� שוני�, השירי� היו בהתא �

!עלה וצנח! ה� פטיש"

כבישי בטו� בחול נמתח

עורי שממה דינ� נחת�

!..."אנו באי� לכבוש אות�

..."נלביש� בשלמת בטו� ומלט"

המוטורי� שורקי� ותרועות קטרי�"

,תלכדות להמנו� היצירהמ

דינמיט מיישר גבנוני ההרי�

.והתמול נהרס תו� שירה

ושירת העתיד משתלטת בכול

� , והול� ונמחק היש

וצועד דור צעיר וסולל המשעול

� ".לעול� של בטו� משוריי

מאז ג דוד ה עבודה והעל ייה ה שלישית עבר ה הת נ ועה ה קיבוצי ת ד ג ורדו� ששלטה "סח אמהרומנטיקה של הכ פר והה תמזגו ת בטב ע נו

, המחצבה, לכיבוש ה שממה–בימי העליו ת הרא שונה והשנייה .המהפ כה והס וציאליז�, הכבישי�, הפטישי�

.לעצב ולשנות את ה טבע, נראה ה יה שאי � גבול ליכולת לתכנ�

, במאה העש רי� ה חלו ב ביצוע שינוי י� בט בע מ Jרגה חדשה . שינויי� בחיי� עצמ �

' ה 136 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

זכתה דר+ החשיבה ש ל התנו עה היו גניקית בתחילת המא ה העש רי�

)Eugenics(תומכי . לפ ופולאר יות וה שפעה בארצו ת הברי ת וב אירופהתנועה זו דגלו והצדי קו א ת הצור+ בהשב חת המ י� האנ ושי ב שיטות

בבררה מלאכותי ת , כלומר. זהות להשב חת ב עלי חיי� וצ מחי�היה זה ג� אחד הגילויי� של עליית . ובריבוי המתאימי�

. לפני ב� ה א ד�" המי� האנוש י"הקולק טיביז� ושל ה עמדת

ובר נרד ש או)H. G. Wells( ג וול ס "באנגלי ה תמ כו בר עיו� ה

)Bernard Shaw( , �סוציאליסטי �"שניה �" פביאני �ומאמיני .קיצוניי� בתכנ ו�

ניסח חבר הא גו דה ה אמריקנית ה רי 1914בארצו ת ה ב רית ב חוק המ אפשר עיקור בכפייה של מו דל ל)Harry Laughlin( לאוגלי �

ה מוחזקי� , נפ שית א ו חברתית, מבחינה בריאות ית" בלתי מתאימי�" . באופ� חלקי או מלא בידי ה חברה

1924עד . למעלה מעשרי� מדינות בא רצות ה ברית חוקקו א ת החוק, חסרי בית, בעלי מומי�, גברי� ונשי� חולי�3000עוקרו בכפייה

. טרה לשפר א ת איכו ת החב רה הא מריקניתוזאת במ , נוודי� ועברייני� בני אד � באי שורו של 8000יניה ' עוקר ו בכפי יה במדינת וירג1924ב

חוק העיקור האמריקני היה המו דל לחוק הנא צי . בית ה משפט העליו� קיבל הרי ל אוגלי� 1936ב". הי גיינה ג זעית"לשמירת טהר ת ה גזע ול

. מדליה מאוניברסיטת היידלברג

נ ה את הבסיס המדעי לניסיו� הנאצ י לתכנ� ולעצ ב את היוגניק ה הכי" גזעי� נחותי�"נכי� ו, המי� האנוש י בהש מדה המונית של חולי�

". גז ע הנב חר"ובריבוי מוא# של בנ י ה

מסו- המאה העשרי� מפת ח המדע יכולות לשיבוט צמחי� ובעלי שבאמצעו ת� נית� יה יה , להנד סה גנ טית ולביוטכנולוגיה , חיי�

גנטיקה ביו. ירקות ופרות, חיידקי�, עלי חיי�ב" להנדס"" אד� ביוני" "הנדוס"טכנולוגי ה פות חי� את הא פשרות לוביו

כימיי� יוצר חומרי� חקר המוח והת הליכי� הביו. ובכמויות, מושל�נדמה הי ה . את השכל ואת החשיבה, שיכולי� לתכ נת א ת הנפש

תוצי ה הספ ונטניטכנולוגיה עדיפי� על הא בולהתכ נו� והב יו, שהמדע .והמקרית בת מיליארדי השנ י�

עת ב ט ה ' ו נ 137 כ

, הטכנולוגיה וה תכנו�, רגע לפני הכניס ה לג� העד� של המדע, ואזמאות אלפי שני� של מלחמת האד� ב טבע . השתנה הכול1962בשנת

את ה אנושו ת ואת כדור , הסתיי מו בניצחו� שאיי� להשמיד את הטבע . חדשההעול� נכנס ל תקופה . את האד�–ואת� , האר#

Rachel( פרסמה ביולוגית אמריקנית בש� רחל קרסו� 1962בCarson, 1907-1964( �שעסק בסכנה הנורא ה , "א ביב ש קט" ספר ב ש

במיוחד , לכדור האר# עק ב שימוש פרוע ובלת י מבוקר בר עלי�

הספר עורר הדי� עצומי� ונד פס . טידיבמדביר המזיקי� דישל רחל " היסטריה"או נגד ה חב רות הכ ימיקלי� יצ . במהדורות רב ות

אול� . קרסו� ואיימו על הצי בור ברעב ובה שתלטות חרקי� על ה עול�והנש יא קנד י מינה , הנושא מילא את ה ת קשורת . זה היה כבר מ אוחר

רחל קרסו� ש הפכה לגיבורת תרב ות . ועדת חקירה לנוש אי הס ביבה כיו� גישת ה אד� ל טבע היא קריטית מפני שרכשנו כוח אדיר: "אמרה

האד� הוא חלק מהטבע ומלחמתו בטבע . לשנות ולהרוס את הטבעלאנושו ת יש אתגר שמעול� לא היה . היא ב הכרח מלחמה נגד עצמו

".להוכי ח בגרות ושלי טה לא על הט בע אל א על ע צמנו: כמוהו

הפכ ו שמי רת הט בע ו ה התנגדו ת לכל פגי ע ה ב ו לנושא 1962מבהרחבה על כל אסו � התק שורת דווחה . העיקרי המעסיק את ה אנושו ת

:אקולוג י

אל- 117וה חופי� זוהמו ב, טבע ה מכל ית ליד בריטניה1962בכשדלק שט- , בא לסקה1989אסו� דומה התחולל ב. טו� דלק גולמי

קרה אסו� דומה ליד 2002ב. את הח ו- המ ערבי של אר צות ה ברית . ספרד

ומות היערות " הגש� החומצי" הת גלה הקשר בי� 1972ב . הבאירופ

. התח ולל משבר ה אנרגיה הראש ו�1973ב

הת ג לה ה חור באוזו� שחש- את כדור האר# לקרינה 1974ב . מסוכנת

ש מורות "ו על הקמ ת " הוחלט באונסק, 1974, באותה שנה . ש בה� יי שמרו ערכי ה טבע" ביוספר יות

". ג זי החממה"ח הראשו� בנ ושא " פורס � הדו1983ב

' ה 138 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ובו נספו א לפי בנ י אד� ורבי� ,"רנוביל' א סו� צ" התר חש 1986ב . אקטיבישטחי� בצ פו� איר ופה נפ געו מא בק רדיו. נפגעו מקרינה

והאנושו ת , התר חש אסו� אק ולוגי בשל מלחמת המפ ר1991#ב . הזדעז עה מצי לו� הק ורמורא� המכוסה בנ פ ט גולמי

. התגל תה ה ע לייה ה עקבית בטמפרטורות כדור ה אר2001#ב

. הקרחוני� בא נטרקטיקה החלה התמ וטטות 2002ב

. אלו ה� רק אב ני דר+ עיקריות במח צית ה שנייה של המ אה הע שרי�; להגנת הסבי בה " ארגו ני� ירוקי�"במש+ שני� אלו הוקמו אלפי

רוב המדינות ; לאומיי� בנוש אי הס ביבהנערכו עשרות כנסי� בי�, ובנ י האד � יצא ו לה גנ ת הלו וייתני�; מינו ש רי� ל איכות הסביב ה

באירופה . המי� וה או ויר, הקרק ע, היערות , הדיונות, הימי�, הנהרו תנקבעו תקני � מחמירי� יותר ויותר להגב לת ה שימוש ברעלי�

. וצריכת המזו� האו רגני גד לה והו לכת, בחקלא ות

שני תה ליכי� חשפו באמצע המאה העשר י� את חולשתו המסו כנת .של הטבע" תכנו �"של הת כנו� ה אנושי לעומת ה

בטכנולוגי ה ובמדע הע לה , � בשי מוש במשאבי�הגידול העצו באופ� משמעותי את יכ ולת ה תכנו� ומימוש הה תערבו ת בסב יבה

הגי דול , במקביל. הפיזית והביו לוגית ואת יכול ת ה ה רס ש לה�ש א - הו א תוצ א ה של הפרת שיווי (הדרמטי באוכ לוסיית העול �

הביא לצור+ בשינ ויי� א דירי� בטב ע ה או רגני ) המשקל הט בעיהגי דול וה האצה העצומ י� של האוכל וסייה שוב ל א אפש רו . ומ�והד

והמרחבי� ה שוממי� את האשפ ה ושא ר י�להסתי ר בתו+ האוקי ינוס . וה� נחשפו בכל גו דל� ה מאיי�, מחדלי הפיתו ח

היו , כע שרת אלפי� שנה לפני ה ספירה, לפני ת חילת החקלא ות נו ספ ועד ה ש נה הראשונה לספיר ה. בעול� מיליו� בני א ד� ב ק ירוב

. ב שנה17,000תוס פת ממוצעת של . מיליו� בני אד �170כ

תוס פת ממוצעת , מיליוני�254כעבור עוד א ל- שני� היו בעול� . ב שנה84,000של

813מנתה אוכל וסיית העול� ) 1800בשנ ת ( שני� נוספו ת 800תו+ . א ל- נפ ש700תוס פת שנ תית ממוצעת של כ. מיליוני בני אד �

עת ב ט ה ' ו נ 139 כ

ו תו+ 1800יתית באירו פה ו ב אמריקה החל ה בהמהפכ ה ה תע שיהגיעה אוכלו סיית ה עול� למיליארד ) 1900עד (מאה שני� בלבד

. מיליו�7תוספת שנתית של . וחצי

מיליארד בנ י 4.5ואז הגי עה המ אה הע שרי� ובמהלכה נוספ ו לעול � ב סופה של המ אה ! מיליו� נפש בממוצע ב ש נה45תוספת של . אד�

. מיליארד בני אד �6.5העשרי� היו בעול�

הפכו , עלשהיו מטרות, הפיתוח והטכנולוגיה, הת כנו�, הצמיחה . לאיו� הגדול ביותר על המי� האנו שי

סו- הכ וללת כמעט אי�, כדור האר# מהווה מע רכת מורכבתאדמה , בעלי חיי� וצמחי�, נהרות ו ימי�, הרי � ועמקי�: משתני�

לה ור בי� א חרי� מקיימי� כל המשתני� ה א. אטמוספרה וא וויר, ומי�מוב� שהG>מרה לתכנ� את הטבע . ביניה� יחסי גומלי� והדדיות רצופי�

ה טבע י צר במש+ מא ות מיליוני שנ י� באו פ� . הייתה אשליה מחוצפתהמאפשרת א ת , משקל מופלאספונטני ואבו לוציוני מערכת ע � שיווי

ג � שמקיימי� בי ניה�, הצמחי� וב עלי ה חיי�, קיומ� של בני האד � אי � פלא שהני סיונות להתע רב בטבע ה ב יאו ל תוצאו ת . שיתופי ות

. כללשליליות בד ר+, צפויות בלתי

א- כי לא , והתחממות כדור האר #" גזי הח ממה" סיפור המעשה על מהווה דו גמה א חת מני רבות , הוכח עדיי� והוא שנוי ב מחלוקת

. של הטבע ותוצא תה" ת כנו� ה ספונטני"להתער בות ה אנושי ת ב

היית ה , לפני היות החיי�, מיליארד שני�3.5פני ל מעלה מלתחמוצת הפחמ� ומכמות האטמוספרה מורכבת מכמות גדו לה של דו

היב שות ו הימי� התמלאו . ואז הופיע ו החיי�. קטנה ביותר של חמצ�בתחיל ה ). פוטוסינתזה(באורגנ יזמי� המקיימי� תהלי+ של הטמעה

. סו- ג � צמחי� עילאיי�כ+ אצות כחוליות ולב אחר, �חיידקיתחמוצת ה פחמ� היא א ידיאלית להת פתחות אטמוספרה רו*ית דו

תחמוצת הצמחי� מפרקי� באמ צעות אנרגיית השמ ש את דו. צמחייה את החמצ� ה� משחררי� לאטמוספרה ובפ חמ� ה� בוני� –הפחמ�

במש+ מאו ת מיליוני שני � נקב רו מיליארדי . את ה א ורגניז� שלה� והפכו ע� הז מ� , י� באדמה ובקרק עית הי מי� והאגמי�טונות של צמח

ככל שגדלה . לגז ול פח� ה מכילי� מיליארדי טונות של פחמ�, לנפטפני כדור האר# כמות החומרי� הא ורגניי� המכילי� פחמ� על

' ה 140 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

תחמוצת הפ חמ� ועלתה כ מות כ+ פ חתה כמות דו–ובמעמקי האד מה מוספר ה חלק מהחמצ� עלה למרומי האט. החמצ� באטמוספרה

כאש ר . והו א מהווה מג� מפני ה ק רינה ה קטלנית של השמש, כאוזו�גדלה כמות החמצ� הת א פשרו קיומ� וריבו יי� ש ל בעל י החיי�

נושמי� חמצ� , )ש מכיל פחמ� מהצמחי�(הצורכי� חומר אורגני נוצר איזו� עדי � . תחמוצת הפ חמ� לאטמוספרהופולטי� דו, מהאוויר

חמוצת הפ חמ� בכמות מספיקה ת דו–של ה גזי� ב אטמוספרה דהיינו עשרי� ; לצמחי� ע� כמות חמצ� אידיאלית לב עלי ה חיי�

. ואחד אחוזי� מהאטמוספרה

הצמחי� פול טי� חמצ� לתועלת � של בעלי החיי� ובעלי החיי� . ת חמוצת הפחמ� הנחו צה לצ מחי�פולטי� דו

וה � –במאה השני� האחרונות הו ציאו ב ני האד � ממעבה הא דמה פ ח� , נ פט– כמוי ות ענק יות של דלקי� פוסילי י� –י� להו ציא ממשיכ

הדלקי� נש רפי� ב מנועי כלי . שהי ו קבורי� מאו ת מיליוני שני�–וגז הש רפה מ חברת . בת חנות ה כוח וב תנורי התעשי יה, הרכב ו המטוסי�

ולאוויר נפל טת , את ה פחמ� שבד לק ע � הח מצ� ב אטמוספרהידי הטבע נוצר ונשמר עלאשר , איזו� נפלא. תחמוצת הפחמ�דו

. הופר וממשי+ להיו ת מופ ר בקצ ב מוא #, במש+ מאות מיליוני שני�מקטינה א ת פליט ת קרינ ת , תחמוצת הפחמ� מצטברת בא טמוספרהדו

ו גורמת לעליית –" אפקט החממה" מה שקרוי –החו� מכדור האר# לעליית פני הי� ולש ורה של , להמסת ה קרחוני�, הטמפרטורות . המקרבות א ת העול � לקט סטרופה, צפויותי תוצאו ת בלת

מהפרת האיזו� הטבעי , תוצאו ת קטלניות התגלו משימוש באזב סט, מחומרי הדבר ה בח קלאות, צמחי� ואויביה�, בי� ב עלי חיי�

כולל צבעי� וחומרי� , מחומרי� כימיי�, מהרעלת בע לי חיי�מהאבס ת בעלי חיי� בחו מרי� אנטי ביוטיי� , משמרי� במ זו�

.מזיהו� האווי ר והמי�, מוני�ובהור

וכ� ייבוש ימי� , תעלות המחברות בי� ימי� ואגמי� מלאכותיי�הפ רו איזו� מושל� של הטבע שנוצ ר לאטו , וביצות והטיית נהרו ת

. צפויותוהביאו תוצאו ת קשו ת ובלת י, במש+ מאות מיליוני שני�

ייבוש א ג� הח ולה ומוביל ה מי� , של הצ יונות" מפעלי ה דגל"שני אדמת הכבו ל שנחשפה ב קרקעית אג� . התגלו כשגיא ה נורא ה, הארצי

עת ב ט ה ' ו נ 141 כ

. החולה אינה מתאימה לחקלאות ו מרעילה את הכינרת במורד הירד�שאיבת מי הכינרת לדרו� ה אר# מייבשת ו הורסת שלוש ה נכסי � בעלי

ג� לחופי י� . ה ירד� וי� המל ח, הכ ינרת: ייחוד טבעי ו היסטורי עול מי ... וזא ת רק ה התחלה, מי�המלח נגרמי� נזקי� עצו

בג עגועי� , ההתלה בות מהטכנולוגיה התח לפה בהגנת הטבעבפחד מפני מזו� תע שייתי והנדסה גנטית ובחלו� , נקי" אוויר הרי�"ל

שירת הטרקטורי� ו המכונות ". חזרה לט בע"אפשרי של הבלתי במקו� . התחלפ ה ב גע גועי� לציו# הציפ ורי� ו לשכשו + הנח לי�

, התחילו לפרוח הרפואה האלטרנטיבית" ל יכולהכו"האמונה במדע . וה חזרה לדת" רוחניי�"הארגו ני� והז רמי� ה, האמונו ת המיסטיות

כ+ מתאימה מאוזנת וכ ל, מדויקת, אי+ יצ ר הטבע סביב ה מורכבתממש כמו , התשוב ה לשא לה פש וטה? לחיי� בכלל ולבני האד� ב פרט

� כה מדויקי� אי+ יודע המיסיסיפי לבצע פ יתולי"התשוב ה לשא לה " ?כדי לעבור בד יוק מתחת מאות גשר י�

בה כל , החיי� נוצרו וה תפ תחו ב סביבה הקיי מת בכ דור ה אר#או שכבר " ה תאי� את עצ מו"אורגניז � שאינ ו מתאי� בדיו ק לסבי בה

.אינו קי י�

הסיב ה : "כ תב) Steven Weinberg, 1933( הפיזיק אי סטיב� ווינ ברג רק כשתי קלוריות לסנ טימטר שאנו חיי� בעול� המקבל מהש מש

מרובע היא פשוט שלא קיי� שו� ע ול� א חר שבו אנ חנו יכולי� ."לחיות

וא - על פ י , למרות האכזב ה הרב ה מהניסיו� לתכנ� ו לעצב את הט בעשהתב רר שהתכנו� האנוש י אינו מסוגל להתחרות ע� האבול וציה ו ע�

פלאי� אי� להתעל � מהה ישגי� המו– �הארגו� וההרמ וניה ה ספונטניילמדו , ה מדע ו העבוד ה של מיליוני אנשי � שחק רו, של ה צ יוויליזציה

. הצליחו והתק דמו לאור+ עש רות אל פי שני �, ניסו ו כשלו, ועמלו

. מרבית ההישג י� האנ ושיי� ה� בש ינוי מודע של הסביב ה הטב עית, צ מחי התרבות, צנרת המ י� וה ב יוב, הד ר+, הב ית, כאלה ה� הא ש

האנו שות מאז יהתרופות ו כל שא ר הישג , וני�החיס, ביות ב עלי החיי� . היות ה אד�

אלפי שני� התקדמ ה ה אנ ושות צעד א חר צע ד ולפ תע ב מאה . נדמה שה גול� י צא מכ לל שליטה. העשרי� משה ו השת בש

' ה 142 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

. שהכול אפשרי, בע זות מצח, בתקופ ה המו דרנית חשה האנוש ותנדמה היה ש מתכנני� מדו פלמי� ומשכ ילי� ע� מ כונות ענקיות

בניה ול� ש ל מנה לי� ה בוטחי� , יכולות ו מעבדות מתו חכמותלוכחשבו ש התכנו� . יתכנ נו וייצרו עול� מוש ל� וטבע מדעי –בעצמ�

שוב החלו בבניית . כ+ לאטיחלי- את הא בולוצי ה המתנהלת כל . המגדל שראש ו בשמי� ושוב הסו- היה או תו סו-

, המסעלשקט ולהמש+, לצניעו ת, אולי ע כשיו ה גיע הז מ� להאטה .צעד א חר צעד

ו

תכנו� המדע

הא � זה אפשר י ? הא� ז ה יעיל לתכנ� ולכוו� את המחקר המדעיתכנו� המדע והמחקר וכיו*נ� ע שוי לנבוע מסיבות שונות ? בכלל

החברה או ה מדינה יכולי� לכו ו� את המדע . ומנימוקי� ש וני�או לפ חות להקצות משא בי� ר ק , "מועילי�"והמדעני� לנושאי�

המדינה יכולה ל מנוע כיווני� מדעיי� המס כני� א ת . שאי � כאל הלנוהמדע יכול להגב יל את עצמו . את שלומה ואת ערכיה, החברה

ת מונת ה עול� ו העקרונ ות המו סכמי� שכבר , החוקי�, למסגרת היד ע . הוכחו בעבר

את מצב ה תוהו , כל אלה נועד ו למנוע את הסכנו ת ואת הבזבו זב כל , ו צת מד עני� ח וקרי� כרצונ� כל נו שאבו כל מדע� או קב, ובוהו

להסדיר ולכוו� את המדע , ניסיונות לה גביל. כיוו� ובכל שיטה . המדינות והד תות, התקיי מו במרבית ה חברות

במש+ מאות שני� היה המדע האירופי כפו- ל מוסכמות של כפיפותה של הא סטרונומיה למוסכמות מדג ימה א ת הע צי רה . הכנסייה

השי טה . ידי אידיאולוגי ה ועי קרו� עלוההקפ אה של ה מדעשלפי ה האר # ניצב ת ללא תנועה במרכז היקו� והשמ ש , הגיאוצ נטרית

התקיימה כאמת מדעית מוחלטת מא ז , וכל הכוכבי� סובבי � סבי בהבא לכסנדריה ש ל המא ה השני יה . עשרהימי אפלטו� ועד למאה ה ש ש את פרטי )Claudius Ptolemy, 90-168 (קבע ה אסטרונו� היו וני תל מי

במאה ה שלישית . המודל של ת נועת כ ל גרמי השמי י� סבי ב ה אר#נעשה המודל הגיאו צנטרי של תל מי לדוקטרינה כנסייתית מחייבת

המודל תא� את ה כתוב . מאות שני�וככזה נשתמר כאל- וחמשויעמוד הש מ ש ... שמש בגבעו� דו� וירח בעמק איילו�: "בספר י הושע

."יו� תמ י�בחצי ה שמי� ולא א# לבוא כ

' ה 144 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

פרס� ניקולאס קופרניקוס את ה צעתו למודל 1543רק ב . שלפיו האר# ו כוכבי הלכת סובבי � סביב השמש, ההליו צנטרי

ורדנו ברונו' דנה ה אינקווי זיציה למוות את המ דע� ג1600בשנת

)Giordano Bruno( והעלתה אותו על המוקד ב עוו� כ פירה ופגיע ה גדות ל דKגמה הגיאוצ נטרית ותמיכה התנ �ביניה, במוסכמות ה קתוליו ת Galileo( פרס� גלילאו ג לילי 1632בשנת . במודל ההליוצנטרי

Galilei( " את הספר�דיאלוג על שתי ה שיטות הגדול ות של העול " ,גלילאו נאס ר. ורמז בו ע ל תמיכתו בשיטה ההל יוצנטרית

הספ ר הוכ נס מיד . ונידו� למאסר ב ית לכ ל חייו" פשע "הודה ב 1992רק בשנ ת . 1835הס פ רי� הא סורי� ונשאר ש� עד שנת לאינדק ס

שהכנ סייה הקתול ית טעתה , הודה האפיפ יור יוחנ� פאולוס השני . בהתנג דותה ל שיטה ההליו צנטרית

אשר בראש ית המ אה ה ע שרי� , ורי� היה גנ� ו בוטנאי'איוו� מיצ. בעיק ר עצי פרי, טיפח בחווה קטנה ברוסי ה מאו ת זני צמחי�

לני� התל ה ב . ב הכלאו ת וב ב ררה מלאכותי ת, Cהרכ בותורי� עסק 'מיצתכ נו� "אולי בג לל הה צלחות ב, ורי�'מעבודתו ומהישגיו של מיצ

, איננו י כולי� לצפות לחסדיו של הטבע: "ורי� אמר'מיצ"... הטבעבשני � הר אשונו ת של השל טו� !" זא ת מטרתנו! לקחת או ת�

למרות , ות כבודלסיוע ולאות, ורי� להצלחות'הסוביי טי זכה מיצוג� לא סתרו את מדעי , שהישג יו לא היוו גי לויי� מדעיי� חדשי�

. הגנטיק ה והבי ולוגיה

הכריז בוטנאי כפרי רוסי בש� טרופי� ליסנקו שה צליח 1928בבאמצע ות טיפול בלחות ובטמפרטורות נמוכות לגרו� לחיטה לגדו ל

ע בר ה שינוי א-, לטענתו. ובכ+ לשל ש ולר בע א ת היבול , באביב. כלומר שינויי� בסביבה ותכונו ת נרכשות עו ברי� ב תורשה , בתורש ה

. זה היה הישג דרמטי שעמד בניגוד למקובל על הגנטיק ה המודרניתהתקשו רת ה סובייטית של א טרחה לבדוק את הנ יסוי התלהבה

מהאיכר הפשוט שהתגל ה כגא ו� ומהיכולת , מההישג הסו בייטיאול י ההתל הבות נ בעה ג � . ד �המדעית לשנו ת את הטבע למע� ב ני הא

מהתקו וה שה סביבה החדשה תי צור א צל הא ד� הס ובייטי תכונו ת ... חדשות העובר ות בתו רשה

עת ד מ ה ' ו נ 145 כ

ליסנקו הצהי ר שמחקריו הזימו את התיא וריות הגנטיות של הוא ה כריז על ". ביולוגיה בו רגנית ריאקציונית"אות � כינה , התורש ה

ס סת על המטריאליז� המבו" ורינית'הביולוגיה ה מיצ"ייסוד< של שהוא מדע פ עלתני המצייד את אנשי המעשה ביכו לת , הדיאל קטי

ה ביולוגי ה הח דשה קבעה את הש תנות . לשנות את הטב ע . האורגנ יזמי� בהשפ עת תנ אי הסב יבה וב הורשת התכונ ות שנר כשו

. ליסנקו גינה את הב יולוגיה התיא ורטית ודגל ב ביולוגי ה מעשית. צ אות מדהימות של ניסויי� חדשי�הוא פ רס� כמעט מדי שבוע תו

את ה מדעני� שבי קשו ל אפשר בדיק ה מדע ית של הניסו יי� כינה , ה כוונה לזבובי ה(רו ת" (אוה בי זבו בי� ו שונאי בני אד �"ליסנקו

בשנות השלו שי� ה וצב ). המשמשי� א ת המחקר הגנ טי, הדרוזופילהלו וביולוגי� ר בי� ש הטי, ב יולוגית ליסנקו בראש האקד מיה האגרו

.ספק ב נ יסוייו נעצרו ונ שפטו למאסרי� ולמיתה

, היה פ רופסור לחקלאות, גדול הגנ טיקאי� הרוסיי�, וואוויל וב, שיתש ימוועמד בראש ה מכו� לבוטניקה , לבוטניקה ול גנטיקה

נא סר 1940בשנת . שנחשב בזכו תו לראשו� בעול� בטיפוח צמחי�שנות מאסר בעוו � ונידו� לעש ר , ניקולאי וו אווילוב, גדול ה גנטיקא י�

.הוא מ ת ברע ב בכל א כעבו ר שנתי י�. בגידה

" פס וודו מדע בו רגני" נ קבע ר שמית שהגנט יקה הי א 1948בשנת מהמעבד ות , מהמכוני�, וכל הגנטיק אי� גורשו מהאקדמיות

שהיה מהמתקדמי� , מדע הג נטיקה הסוב ייטי. ומהאונ יברסיטות . נהרס ו שותק לשני� רבות, והחשובי� בע ול�

פוטר ליסנקו מהאקד מיה ונקבע שאי� כל יסוד 1964נת רק בש . היו ת ערובת של שר לטנות וזיו-" ניסיונותיו"וכ ל " תורתו"ל

א וניית מחקר , על ש מו של וואווי לוב נ קראו מכוני� אקדמ יי�, כמו כ�. כוכב ומכתש על צד ו הא פ ל של הירח, צמחי�, שוברת קרח

. ובייטי� ורוס יי�דיוקנו של ווא ווילוב מופיע על גבי בולי� ס

ג� מחו# לעו ל� הק ומוניסטי ישנה הכוו נה של המחקר לאפ יקי� וקיימת דרישה , חלק ניכ ר מהמחקר נע שה במ ימו� ציבורי". ענייניי�"

בסו- שנו ת השי שי� . המועילי� לציבור" ענייניי�"לעסוק בנוש אי� שא סר על מע רכת ה ביטחו� , "תיק ו� מנס פילד"התקבל בארצו ת ה ברית

ה תוצאה הייתה . קנית ל השקיע במחק ר שאינ ו צב אי במפו רשהאמרי

' ה 146 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

שהמחקר הבי טחוני היה רשאי ל עסוק ר ק בתח ומי� שכבר היה יד וע . שה� מועילי� ולא היה יכול לנסות ולג לות ת חומי� חדשי�

המחוקקי� ה אמריקני� הע דיפו לתקצב נושאי � בעלי חשיבות מידית . או נוש אי� ה מועילי� למחוז הבח ירה שלה�

המבוצר באקדמ יות וב מערכות ה בי טאוני� , ילו הממסד המד עיאפתיאוריות ומחקרי� העומ די� בנ יגוד , נוטה לפ סול גי שות, המדעיי�

כפי שהתג בשו ב מערכת , לחוקי� ול תמונת העול �, לשיטות, לידע .המדעית

למתכנני� ול פוליטיקאי� , �עמדה אופיינית למש טרי� הטוטליטריי, שלא לש� מטרה מעשיתת הנעשי היא לפסול כל פעולה אנ ושית

מחקר לש� , לימוד לש � לימוד, אמנות לש � אמנו ת. תכליתית וברו רהיש להפסיק � ואס ור , כל אלה פ סולי�–מחקר ומדע לש� מדע

המתכנני� של המוע צה ל ה שכלה גבוהה " יו דעי�"בישראל . לממנ�*ועדת התקצ וב של ה לחזות את העתי ד ולק בוע כ מה סטודנטי�

. ול א� בדי וק לכוו � את ה מחקרהמוד בכל ד יסציפל ינצריכי� לל

שלוש ה מגדו לי הפי לוסופי � של המדע במאה העשרי� ניסו להסבי ר ". ת ועלתי ת"את ה ה תקדמות המד עית ול הצביע על ה סכנה שבגיש ה ה

כל התקדמות . קרל פופר טע� שכל תיאוריה מדעית ניתנת ל הפרכה . וחוקי� קודמי�גילויי�, מדעית היא ת וצאה של הפ רכת� של הנ חות

מדע "ו" מדע רגיל: "תומס קו� מיי� את המדע לשתי קטגו ריות" פ רדיגמה"על ה, המדע הר גיל בו נה על תיאור יה קיימת". מהפכני

המדע המהפכני נכנס ל פעולה כשנוצ ר , לעומתו. המקוב לת באו תו זמ�אמ תות , כתוצאה מהפר כות ש ל הנחו ת, צור+ ל החלי- את ה פרדיגמה

, )Paul Feyerabend, 1924-1994(פאול פיירבנד . �וחוקי� קיימיהרחיק , תלמידו של קרל פו פר שר אה עצ מו ממשיכו של תו מס קו�

, אנרכיסטית, לכת ויצא נגד כל ש יטה מדעית ו בעד חירות מוחלטת !".הכו ל הול+ : "של המ חקר המדעי בסיסמה

ת גלית . הטכנולוגיה והמדע מתפת חי� ב עקבות תגליו ת חשו בותאחרת היא רק , מת היא ת גלית מ פתיעה ומנוג דת למצופהחשובה בא

התגל יות והגילויי� , כללבדר+. אקסטרפולציה של הידוע כבר .החשוב י� יהיו מנוגדי� לתכנ ו� ולת כנית

עת ד מ ה ' ו נ 147 כ

גילוי א מריקה נעשה באקרא י תו+ נ יסיו� של קו לומבוס למצ וא דר+ )Alexander Fleming(אלכסנדר פלמינג . קצרה י ותר מאירופה להודו

גיל ה , לצע רו, הכי� צ לחת ע � תרב ית חיידקי� ו כשמצא א ות � מתי �. כ+ זיקק ממנו את הפניצי לי�שאחר – הטחב –את סי בת המ וות תורת "פרי מחקר תיאורטי לחלוטי� של , "ב מקרה"המחשב הומצא

ונ יסיו� לפצח את ה צופ� של ה פיקוד העלי ו� ה גרמני " הקבוצ ות ".אניגמה"

וחיבור המדע ע� " מדע תכליתי", שותמתודות נוק , תכנו� מרכזי כל אלה א ינ� מקדמי� את הי דע הא נושי ו א- עלו לי� –אידיאולוגיה

. להקפי או

ז

"המתכנ� העליו�"

של " פלא"ובעיקר ה, השמי� והכוכבי� , הי�, האדמה, נפלאו ת הטב ע –בעלי החיי� ובני הא ד� , הצמ חי�–החיי� האורגנ יי� לסוגיה�

מסקנה שחייב להיות מתכנ� ויוצר גאוני א שר מביאי� כמעט בהכרח ל" בריאה " לא במקרה נקרא כל הקו סמוס . ברא וי צר את כל אל ה, תכנ�

". יצורי�"וכל בע לי החיי�

Charles(של דרווי� " הס פונטנית"הכופרי� בתו רת הא בולוצי ה Darwin, 1743-1805 (בבורא וב מתכנ� האל והי �. מאמיני �ה

שמערכות כה מורכבות, יתמסתמכי� על ה הסתבר ות ה אפס

ה יו יכולות להי ווצר – כמו החיי� בכלל והאד � בפר ט –ומדויקות המאמיני� בברי אה טו עני� כי הא פשרות שסופ ת . באופ� אקרא י

מטוס " ב מקרה"תי צור , שתחל ו- על פני מג רש גרו טאות ג דול, טייפו�בואינג רבה יותר מההסת ב רות לי צירה ס פונטנית של גו- חי מחומר

. דומ�

מצטט " השע� העיוו ר" בספרו )Richard Dawkins(רד דוקינס 'ריצתיאולו ג ב� המאה , )W. Paley, 1743-1805(את וי ליא� פיילי

שא מר שא� נמצא בחורשה שעו� השונה מהאב ני� , עשרההשמונה די ב עיצובו המדויק והמו רכב ש ל השע ו� כדי לכפות עלינו –בשדה

באופ� ו דאי פעל . את הש עו�את המ סקנה כי בהכרח היה מי שבנהויצר את השעו� לש� התכל ית שה וא ממלא , אומ� בזמ� כלשהו

ז ה מה שעושה . שו� א ד� סבי ר אינו יכול לחלוק ע ל מסקנ ה זו. בפועלשהרי כל ה סימני� , כש הוא ה וגה בי צירות הטבעטג� הא תיאיס

שאת לעיצוב ולמחשבה ת חילה שמצאנ ו בשעו � מופיעי� ב טבע ביתר . ודל ובמשנה ג

מוב� שוויליא� פיי לי לא היה מקורי בראיית המורכבות ה מופלאה של ה טבע בכלל והחיי� בפ רט כהוכחה ניצחת לקיומו של

'ה ו י ל ע ה ' נ כ ת 149 מ

קד� ל ו ביותר . אלוהי שעבד ע� מטרה מוגדרת מראש" עלמתכנ�"שבו אלוהי � בעצ מו מוכיח את , מאלפיי� שני � הסי פור ש ל איוב ואשאל + , כגב ר חלצי+אזר נא: "קיומו באמצע ות נפל אות ה טבעמי ש� ממדיה . ידעת בינה הגד א �, והודיע ני איפ ה היית ביסדי אר#

או מי ירה א ב� , על מה א דניה ה וטבעו. או מי נטה עליה קו, תדעכימדבר ל א , להמטיר על אר # לא איש... מי פלג לש ט- תע לה... (נתה

כ וי מי נת � לש... או מ י הולי ד אגלי טל, היש למטר אב ... אד� ב ויתעו לבלי , מי יכי� לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו ... ?בינהאשר שמת י . ומוסרות ערוד מי פית ח, מי ש לח פרא חפ שי... אוכל

..."ומשכנותיו מלחה, ערבה ביתו

ברור שמורכבות� הנפלא ה של החיי� אכ� נראית כמגל מת א ת רכת כא שר צרי+ למצוא מ קור למע. היפוכ ה המו חלט של ה מקריות

הבח ירה –מורכבת ואפ שר לבחור בי� מקריות לבי� תכנו� מושכל .תהיה ב תכנו� ו במתכנ�

ברמה הג בוהה והכללית ביות ר השא לה קיי מת ביתר , יותר מכ+ וה אסטרונומיות מגלות תופ עו ת רבו ת תהת צפ יות ה פ יזיקאליו. עצמה

כדור האר# נמצ א . )Fine tuning(" ה?וונו� העד י�"שמעלות את שאלת , בדיוק במרחק הנכו� מהש מש כדי לא פשר א ת קיו מ� ש ל המי�

, אילו היה כדור האר# רחוק יותר מהשמש. כ+ חיוניי� לחיי�שכלהוא הי ה הופ + למדבר קפו א שהמ י� בו קפואי � אפי לו עמוק מתחת

הו א ה יה כוכ ב לוה ט , א ילו הי ה קרו ב יותר לשמש. לפני ה קרקע שלורק בי� מעלה אחת . קיטור לוהטוה מי� בו היו הופכי� ל, כמו נוגה

. לתשעי � ות שע מעלות המי� ה� ב מצב נוזל ה מאפשר חיי�התיאו רטיקני� של המד ע אינ � יוד עי� א ת מקו ר� ש ל הער כי�

מסת , כוח הכבי דה, כגו� מ הירות האור , �הקבוע י� הפ יזיקאלייישנ� כמה עשרות ממדי� וקבו עי� ש א� א פ ילו אחד . האלקט רו� ועו ד

היקו � לא ה יה יכול להתקי י� או לא היו , חל קי אחו זמה� ה יה שונ ה ב פיזיקאי הק נ די רוס האסטרו. בו תנ א י� המ אפשרי� היוו צרות חיי�

)Hugh Ross ( מתכנ� הט בע"ניסה ל הוכיח את הכ רח קיומו של" , גדלי� כאלה שהה סתברו ת ליצי רת כול� הי א 75וזיהה , האלוה י�

מצא כ י )Lee Smolin( סמולי� . אחת ח לקי ע שר בח זקת ת שעי� ו תשעהסיכוי להגיע באו פ� אק ראי לערכי� הקיימי� של הקבועי �

' ה 150 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ז ה מספ ר גדול ממספ ר ! 229 הוא א חת לע שר בח זקת �הפיזיק אלייהס יכוי הזה כה ק לוש וז ניח עד שהתמ משותו מעלה . האטומי� ביק ו�

אי+ זה שחוקי� וקב ו עי� ש מעצבי� את היקו� מכ>ווני� : את ה ש אלותא � ה סי כוי ל הופעת הת נ אי� ? שות החיי�בדיוק מפליא לד רי

?אי+ קרה שהתמ מש, להיווצ רות החיי� הו א כה ק ט�

". סיכ וי בדי עבד"התשוב ה הי א בה בד ל בי� סיכוי מראש לבי � מאות שנה ל פני הסיכוי להיוולדו של נפוליו� כאש ר הדבר נבח� חמש

שא פ ילו אל והי� א ינו יכו ל ! ) למעשה אפסי(הולדת ו הו א כה זעי ר ה מפגשי� והמ קרי� שיביאו , ת כל מאות אלפי האירו עי�לתכנ� א

. מאות שני� ללידתו של נ פוליו� במקו � ובז מ� שנולדבתו� חמש הא לה ה� ודאיי� �כל האירוע י, לאחר לידתו של נפוליו �, בדיעב ד

. ואי� כל פ לא ש התרחשו ל מרות הסתבר ות� האפסי ת כמעטב ר נראה והע, ההסת ב רות ל אירוע שכבר התרחש היא מאה אחוזי�

החברה והה יסטוריה " מדעני"זו ג� הסיב ה ש. יתמיד דטרמיניסטכ+ לגלו ת סיב תיות ב אירועי� שכב ר קרו ולחזות ולתכנ� מיטיבי� כל

.את ה ע בר

אבל , אמנ� אנחנו יודעי� שה היסטוריה נע ה מהעב ר אל העתידירפה 'הג"כ+ . המוח שלנו בנוי ל התייחס לאי רועי� מההווה לעב ר

האבולו צ י ה "ו" ו+ כדי להגי ע לענ פי� ה גבוהי� פיתחה צווא ר ארומו?ר הציור המתאר א ת ." התקדמ ה לעב ר יצירת האד � בעל התודע ה

. יצירת� ההדרג תית ש ל האד � המו דרני מהקו-

לרגל יו� הו לדתו 1973ב, פ ולי�, בסימפוזיו� ש התקיי � בקר קוב )Brandon Carter(הציג הפיזי קאי קר טר , מאות של קו פרניקוסהחמש

מלשו� " אנטרופי. ")Anthropic Principle(את הע יקרו� האנטרופי הער+ הנצפ ה של כל "ה עיקרו� האנטרופי קובע ש . אד�, "אנטרופוס"

הגדלי � הפיז יקאי� מוגבל מכוח הדרישה שה� יעלו בקנה אחד ע� ה ערכי� הנצפי � של כל : "קרטר אמר בקרקו ב." עצ� קי ומנו כצופי�

מולוגיות מוגב לי� ב דרישה שקיי � הכמויות הפי זיקאליות וה קוסמיקו� שחיי� מבוס סי פח מ� יכולי� ל התפת ח בו ו בדרישה שהי קו�

א� ה תנאי� לא היו . הזה קיי� זמ� מספיק להת פ תחות� של חי י� אלו אנחנו . מתאימי� להי ותנו כ א� אז לא היי נו כא� כדי לצ יי� עוב דה זא ת

'ה ו י ל ע ה ' נ כ ת 151 מ

הכ רח חייבי� לקחת בחש בו� א ת הע ו בדה שקיומנו ביק ו� הו א ב ."תוצאה של גד לי� המתאימי� לקיו מנו כמשקיפי�

. ללא צור+ במתכנ � אלוה י, "ה?וונ ו� העד י�"זה היה פתרו� לבעיית

את , את החב רה, את גו רלו, האד� אינו יכ ול לתכ נ� ולק בוע א ת חייונוס- על תסכולו , היעדר סיבתיות בכל א לה. הכלכלה ואת ההיסטוריה

מביאי� לא מונה בגור� –ת את העתיד של הא ד� מחוסר יכולתו לחזו .מסתורי המתכנ� וקוב ע גורל ות ומה ווה סי בה לכ ל הקיי � והמ תרחש

, הנו צרי� ו המוסלמי� מאמיני� באלו הי� ב ורא ה עול�, היהודי�ו אילו ה מארקסיסטי� , האסטרולוגי� בטוחי� ש הכ ול נקב ע בכוכ בי�

את משוכנעי� ש המטריאליז� הדיאל קטי קו בע ב א ופ� נח ר# ומוחלט . ההיסטוריה מראשיתה ועד סופה

, שלישית, עשרה ג ילה ד רווי� דר+ א חרתבאמצע המא ה ה ת שע, דר+ מתק בלת ה רבה יו תר על הדע ת, בנוס- למקריות ול אלוהי �

מורכבות ו עיצוב ספונטני מתו+ , המסבירה את הופע ת� ש ל סדר . הפשטו ת הקדו מה

ח

הפרטת התכנו�

האבולוציה הביולוגית

תה האסט רטגיה העסק ית אחד מנושאי ה התעניי נות לפני שני� היי. למדתי ולימדתי תכנ ו� אס טרטגי, קראתי וכת בתי. המרכזיי� של י

.Michael E (במיוחד הושפעתי מכתביו של מייקל פורטר

Porter(לת כנו� א סטרטגיו שתור ת � וס פריו משמשי �עסקי בעול . המפות ח כולו

אס טרטגיה ב תחו� ה" הצעקה האחרונה"כ+ קראתי כ י אחרוזאת משו� ש אנו , העסקי ת היא הקריאה לה ימנע מכל אסטרטגיה

ידוע במצב בו הבל תי. מצויי� בסביב ה המשתנה ב מהירות וללא הר-כל אסטרטגיה מקבעת א ותנו –צפוי רבי� מהידוע ומהצפ וי והבלת י

נ זכרתי . או שיה יה מיוש� ומו טעה ב עתיד ה קרוב, למסלול שאינ ו נכו�וו רה את עיני הקיבו # מלראות ש העול� סביבו באידיא ולוגיה שעי

להב י� שה מלחמה 1973שמנעה מישראל ב" קו נספצי ה"השתנה ובלל א ה בחנה בכ ל " להכות"החלו פה ל ת כנו� א סטרטגי היא . בפתח

הכיווני� ולבנ ות את הארג ו� בדר+ שת אפשר ריכוז מהיר של כל . המשא בי� ל התקדמ ות מהנקודה שבה ה תחוללו ההצ לחה והפריצה

אחר ההתקד מות וההתב ס סות יש לשוב ולה כות ללא הב חנה בכל ל, "ודאות מלאכותית"יש להימנע מיצירת , במילי� אחרות. הכיווני�

. המסוכנת בהר בה מחוסר וד אות

ליד ידי אל ישע " אסטרטגיתא נטי" סיפרתי על שי טת הה תקדמות ההוא ה ג יב מיד ואמר שזו בד יוק דר+ . פיזיקהש הוא פר ופסור לביו, הס

. התקד מות ש ל האבו לוציה שגילה דרווי�ה

אבולו ציה ביולוגית היא תהלי+ התפת חות היצורי� החיי� מאז ע� פרסו� 1859תורת ה א בולוצי ה נו סד ה ב. ראשית החיי� ועד י מינו

על מקור "או בשמו המלא , "מוצא המיני�"רלס דרווי� 'ספרו של צ

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 153 פ

תורת פיעל". היווצרות� של ה מיני� בתהלי + הבררה הטבעיתכל צורות החיי� נוצ רו והת פתחו בתהלי + של הצטברות , האבול וציה

שינויי� ה מועברי� לדורות , שינויי� קטני� ומקריי� בחומר התורש ה, מע בר ליכ ולת ה סביבה לשא ת, כמות גדול ה של או רגניזמי�. הבאי�

יוצר י� את הברירה –שינויי� באקלי � ואס ונות , אויבי� טבעיי�המיטיבי� ל התקיי � , "המתאימי�"רדי� הטבעית שב מהלכה שו

מתה כמעט כל , כ אשר ת וקפי� חיידקי� בחו מר אנטיביוטי. ולהתר בותומתרבה " נו צרת"א+ תו+ זמ� לא ארו + , אוכלוס יית ה חיידקי�

.אוכלוס יית חיידקי� ה מחוסני� מפגי עת הח ומר האנטיביוטי

רק במ אה הע שרי� התפת ח מדע ה גנטיקה לר מת הב נה של מקו ר . אק ראיות" טעויות דפוס"ידי הנגר� על, י� בחומר התורשתיהשינוי

וזא ת , איא�ק ורות ב עת שה מנגנו� הגנטי משכפל את ה די" הטעויות"בנוס- לשחלו- הגני � המתבצע ביצורי� המתרבי� ברביי ה מינית

Leen( של ה ביולוגי ת לי� מרגוליס הלפי הת יאורי. �ויחסי� סימביוטיי

Margulis, 1938( , סימביוגנסיס הנקראת )Symbiogenesis( , התא ע ל ).חיידקי�(כל חלקיו וא בריו נוצר בסי מביוזה של ת אי� חסרי גרעי�

אי נקראו ת מוטציות ו ה� א ק ראיות א�ב שכפול הדי" טעויות"המוטציה שתגרו � שינו י גדול תיצור תמיד עיוות שיגרו � . לחלוטי�

. ר מדור לדוררק מו טציה שתיצו ר שינו י זעיר תתקיי � ות ע בו. למוותשיש בו יתרו� תחרותי בסיכוי , במקרה שינו י זעיררכאשר ייווצ

תופ # ה תכ ונה ה חדשה במש+ הדורות , לש רוד ול התרבו ת, להתקיי �לאחר שני � . בי� כל בני המי� הנמצאי� ב יבשת או באז ור מוגדר וסג ור

בתהלי + . יתפת ח באזור מי� חדש, ספור מוטציות ז עירותרבות ו אי� נו צ רו – שנ מש+ ארבעה מיליארדי שני� – כזה אבולו ציוני

מהמולקולה המשכפלת ה ראשונה כל החיידקי� ומיליוני המיני� של . בעלי ה חיי� והצמחי� הקיי מי� וא לה שכ בר אינ � קיימי�

האבול וציה הביולו גית הי א דוג מה ליצירה של סדר ומורכבות מופלאה בדר + ספונ טנית שנראית כתה לי+ מתוכנ� מראש ליצירת

מכיוו� שהת הלי+ האבול וציוני יוצר מערכות . המערכת המורכבתהתקדמות , כלומר, "טלא ולוגיה "נוצ ר רוש � של , מסודרות יות ר

במבט לאחו ר נראו ת ה א בולוצי ה ו ג� הא ס טרונומיה . לקראת יעד .כאילו היו תכ נית בת מיליארדי שני� ליצירת הא ד�

' ה 154 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

הי וצר שינויי� מנגנו� : שני מרכיבי� דרושי� לתה לי+ הא בולוצי וניה שינויי� "אקראיי� באו רגניז� וקריטריו� סלקטיבי הב ורר את

פרופ סור יובל . כלומר את אלו שיש ל ה� סי כוי לה תקיי�, "הטובי�. מדגי� את פעולת שני ה מרכיבי�" סדר מ� האקראי "נאמ� בספרו

, גדולי� וקטני�, שמי� בקופ סה ב ערבובי ה שני סוגי אגוזי �כע בור זמ� יימצאו כל האגוזי � , או פ� א קראיומטלטלי� א ת הקו פס ה ב

טלטול הקו פסה ס יפק . הקטני� בתח תית ה קופסה והגדו לי� מעליה�הקריטריו� שבורר את . מיקו� הא גוזי� –את ה שינויי� האק ראיי�

אגוזי� קטני� יכולי� לעבור בי� אגוזי � : " השינויי� היצ יבי� ה ואו ר בי� אגוזי � גדולי� ואגו ז י� גדו לי� ל עול� אינ� י כולי� לעב

." קטני�

מערכת שנעש ית מסודרת ומאורגנת יותר בדר+ אבולו ציונית חייבת כלומר גו- או , )Dissipative system(להיות מערכת דיסיפטיבית

, כדוג מת נה ר, מערכת שהחו מר המרכיב אות� מתחל- ללא הר- . ע� וארג ו�, מי�, משפחה, אורגני ז�, גל, מערבולת

מזהיר , "החברה ה פתוחה ואויביה"ספרו ב, מעניי� שקרל פופרבמקו � קביע ת ". א חורה"מפני האוטופיה של תכנו� מהמטרה הסו פית

ממלי# פופר על ת כנו� , כ+ סימו� מטרות ביניי�מטרה סופית ואחר .של התאמו ת קטנו ת ורצו פות –אבולוצי וני , "קמעונאי", צנוע

מיני� של רואה ב ת ורת ה תפתחו ת ה, פרופסור יובל נא מ�, הפיזיק אילדעתו של . דרווי� דר+ להבנת תהליכי התפ ת חות ב כל תחומי ההוויה

אפשר לזהות את המנגנו� ה אבולו ציוני של הב ררה ה טבעית , נאמ�הביולו גית כ מעט בכל תחו� של התפת חות ההוויה הרוחנית

ב יצירת היסודו ת הכי מיי� המרכיבי� את החומר ביקו� : והחומרית. של כוכבי� וג לקסיות –" ה� ו מות�חיי "–ואפילו בהיוו צרות�

התפת חותו של המי� האנושי מתחילת קיומו ברמת החברה פועל ת , ג� המדע והרעיונות המ דעיי�. באותה שיטה של ש ינויי� אקראיי�

. מתפת חי� באותה ד ר+, המקדמי� את החב רה האנ ושית

קרל פ ופר ה דגיש את הד מיו� בי� קדמה מדע ית לבי � אבול וציה רבי� ציינו את ה דמיו� בי� אב ולוציה . ות ברר ה טבע יתגנטית באמצע

.תרבותי ת לבי� אבולו ציה גנ טית

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 155 פ

The Evolution of בספרו )Georg Bassala( בסל ה ' ורג'ג

Technology מוכיח שהטכנולוגיה התקד מה מאז תקופ ת האב � ועד .ימינו בדר+ של אבול וציה ד רוויניסטית

, חיק לכת וטוע�מר" הג� האנוכי "רד דוקינס ב ספרו 'ריצשהאבו לוציה התר בותית מתק דמת במהירות רב ה יות ר באו פ�

זאת " עושה"והיא , משמעותי מאשר האבול וציה הביולו גיתהמשכפלי� עצמ � , מדע וארג ו�, ידע, של תרב ות" גנ י�"באמצע ות

ג� "ל. ולעומק הדורותהבמוחותיה� של בני האד� לרוחב האוכל וסיילעתי� חלי� . והוא פ ועל כ מו הג� , "מ�" ק רא דו קינס " התרבו תי

הוא נ שאר ו מפי# את " מועיל" שיבוש י� קלי� בשכ פול וא � השי בוש , עצמו במהירות רב ה הרב ה יות ר מאשר באבולו ציה ה ביולוגי ת. הזקוק ה למאות אל פי� ומיליוני� של שני� ליצירת מיני� חדשי�

התרבו ת ג � היא מ ערכת דיסיפטיבית ה מתקיימת ומתפתח ת תו+ כדי .ה ו מוות ש ל נושא יה המתחלפי� מדי דורליד

בי� ה אבולו ציה ה ביולוגי ת לא בולוצי ה הת רבותית קיימי� עוד ,Jean Baptiste Lamarck(הביו לוג ל מרק . הבדלי� חשובי�

ה יה משוכנע שהאבו לוציה מתקדמת בא מצעות תכונו ת ) 1774-1829הגנטיק ה המו דרנית הפריכ ה . הנרכשות מה סביבה ומועברות בת ורשה

האבולוצי ה החב רתית מתקדמת בדר+ . לוטי� את הנחתו של למרקלחהאבו לוציה . ונ יסיונו של כל דור מ ועבר ל דורות הבאי� " למרקנית"

בעוד , לסביב תו) ו לא רק את ה אד�(הביולו גית ה תאימה את ה אד� ; שהאבו לוציה התרבותית מנסה לה תאי� את הסב יבה לאד�

רי של שגיאו ת אלא באבול וציה ה תרבותי ת אינ� רק פ" המוטציות"האבול וציה הביולו גית ; תוצאה של ניסיו נות מ ודעי� לשי פור

בעוד שה אבולו ציה ה תרבותי ת , מדור לדור, מתקדמת בצ ורה אנ כיתמאד� , מתקדמת בע זרת ה שפה ו התקשו רת במהירות ג� בדר + אופק ית

הידע המצט בר בא בולוצי ה ה תרבותית יכול ל היות מאוכס� ; לאד�מסיבות אל ו ואחרו ת ה אב ולוציה . ו של האד � ומועבר ג� מחו# לג ופ

. התרבו תית מהירה בכמה סד רי גו דל מהאבול וציה הביולו גיתמהמטוס הפרי מיטיבי הראש ו� עד ל טיסה הלו+ ו חזור לירח נדרשו רק

30ואילו לפיתו ח מנגנו� התע ופה ש ל העופ ות נדר שו כ, עשרות שני� .מיליו� שנה

' ה 156 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

והג לובליזציה ה איצו ה אינטרנט , המחשב, התקשו רת המודרניתקצב האבול וציה ה תרבותי ת הוא . ומאיצי� את האבול וציה ה תרבותי ת

כעת כ ה מהי ר יחסית לה ת קדמות הא בו לוציה הגנטית של ה אד� ע ד .שנית� להתעל � מזו האחרונה לחלוטי�

שהו א מחשיב כתהלי + , האייק מתא ר את יצירת המ סורתא פרי תהלי+ של אל, מסורת אינה דבר קבוע: "דארוויניסטי בעיקרו

."ניפוי ש לא הת בונה מ נחה או תו אלא ההצל חה

. בולט הדמיו� בי� האבול וציה הביולו גית ל התפת חות ה חברתיתשאינה יכולה " מפלצת "מוטציה המב יאה ל שינוי ג דול תיצור ת מיד

, אי נה יכו לה ליצ ור אור גניז� מורכב" עיוורת"המו טציה ה. להתקיי �ג� בחב רה . תהיה ת מיד זעירהלכ� מוטציה שנשת מרה , שונה ו חדש

האנוש ית המבני� ה מתקדמי� והחיוביי� ה� פרי של ש מרנות ע� תיקוני� קטנ י� וב חינה מודעת ושאינ ה מוד עת ש ל יעיל ות� ל פני

כל הניסיונ ות לבצ ע אוטו פיות ש למות . יצירת שיפורי� זעירי� נוספ י� . ובמו ות�בכישלו, "מפלצות"ומורכבות הס תיימו ביצירת

)Spontaneous Order(נטני סדר ספו

ידי הפיל וסו- הסקוט י אד� על1767הוג דר ב" סדר ספונטני"תופ עות ש ה� תו צאה של פ עילות : ")Adam Ferguson(פרגוסו �

התופעות המוגדרות ." אנושי ת א+ אינ� פ רי של תכנו� אנושי כלשהו כלכלת , הכס- , ה� השפות" סדר ספונטני"כלל כמאופיינות בבדר+ .המוסר והחברה, הטכנולוגיה ו ערכי ה תרבות, דעהמ, השוק

,Carl Menger( מייסד האסכו לה הכ לכלית האו ס טרית קרל מנגר ואפשר , אפילו המדינה ע צמה, חוק, דת, שפה: " כתב)1840-1921

הת חרות , השווקי �: חברתיותלהזכיר רק כ מה תו פעות כלכליותשלא ני ת� כל אלה נו צרו ב ת קופות –ומספר רב ש ל מבני � חבר תיי�

." מטרה של הח ברה א שר יצרה אות �לייחס לה� פע ילות מכ>וונת

את חוסר היכולת המבני לנבא את יפרגוסו � תולה בסדר הספונ טנג� בתקופ ה המת קראת תקופת , כל צעד ות נועה ש ל הציב ור: "העתיד

האומות כוש לות וצועדו ת . נעשית ת ו+ עיוורו� לעתיד, הנאורו תאבל ל א , כ� תו צאה ש ל פעיל ות אנו שיתשה� א, לערכי� ולמו סדות

."הביצו ע של תכנו� אנושי כלשהו

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 157 פ

השפה היא אולי המערכת המורכבת והמתוחכמת ביותר שיצר השפות בנויות על מב ני� מס ועפי� ושיטתיי� של חוקי דקדוק . האד�

לימוד שפה . הוראות ת חביר קפדניות וכללי היגוי מוסכמי�, הגיוניי�למרות כ ל . קשה הנמש+ חודשי� רבי� " קטפ רוי"על כל כלליה הוא

. לא המציא א ת השפ ה" ממציא ג אוני"א- ) ו אולי ב גלל כל זאת(זאת קשה ש לא לה בחי� בדמיו� של הי צירה ו התפת חות ש ל השפ ות ליצ ירה

מוצא "דרווי� כתב בספר ו . וההתפ תחות של ה מיני� הביולו גיי�מות בשפות נפרדות אנ ו מוצאי� ה ומולוגיות מרשי": "המיני�

שנובעו ת ממוצא משות- ואנלוגי ות שנ ובעות מתה לי+ היווצרות כמו סנפירי החזה של , גנטיקשר אבולו ציוני: הומולוגיה. [דומה

בדומה , שפה] . הגפיי � הקד מיי� של היונקי� ו כנפי ה עופות, הדגי�, ובאמ ת." מהרג ע שנכ חדה לעול� לא תו פיע מחדש, למי� ביולוגי

ישנ� . שפה מוצא� מחמש קבו צו ת, � השפות שפעי לות עד היו1500יוונית , קווי� משותפ י� המעידי� על מוצא מ שות- בי� סנ סקריט

במהל+ הדיבור . יו�המוני אנשי� משתמשי� בש פה יו� . ולטיניתחידושי� וק יצורי� קלי� המהווי� , "המצאות ", חלי� המו� שיבוש י�

י� מרבית השי נויי� הזעיר. שגיאו ת מבחינת חוקי הש פה המ קוריי�אול � כמה מהמוצלחי� שב ה � נקל טי� , נעלמי� כלע ומת שבאו

כ+ מתפתח ת ה ש פה עד שאנ ג לי . ומופצי� ב או פ� ס פ ונטני בשפהמאות זמננו אינו מסוגל להבי� את ש פתו ש ל אנגל י מלפני שבע ב�

, שמתנת קת ומ תרחקת משא ר בני השבט, קבוצת משפ חות. שני� מו עטי� של שנ י� שפתה תתפת ח ותש תנה ב כיוו� א חר ואחרי אלפי�

כ+ נוצ רו אלפ י שפו ת בדיוק באו ת ה . כבר ת היה ש פה שו נה לכל דבריש בכ+ ג� הוכחה שכיוו � . הדר+ שבה נ וצרו מיליוני המיני�

אינו הכרחי ולא נק בע , האבול וציה ו ההתפ תחות התרבו תית הו א מקריוה תרבויות , היונקי � בא ו סטרליה לא פיתחו שלייה אלא כ יס. מראשא י� הסב ר . ב אמריקה ל א גילו את הג לגל וה כתבתיאניוקולומבהפרה

מניח את הד ע ת לעו בדה ש היווני� והרומאי� ל א המצ יאו א ת מכונת וס יבתיות פשוטה " חוקיות "אהניסיונות להסב יר ולמצו. הקיטור

. בפריחת� וגוו יעת� ש ל תרבו יות הו א חסר סיכוי ואפילו פתטי

בד יוק כמו שביולוגי� ": כותבThe use of knowledgeהאייק בספרו אבולו ציוניסטיי� יכולי� להסבי ר את ההתמיינות ב עזרת תיאוריית

' ה 158 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כ+ הכלכלני� יכו לי� –הבררה הטבע ית א+ לא לנ בא א ו תה לע תיד פיה� נבנת ה מערכת המחירי� א+ לא להסבי ר את העקרונ ות שע ל

." לנבא א ותה לע תיד

היא , ליהא- כי היא ל כאורה מובנת מא, הנקוד ה שרב י� מחמיצי� . המסקנ ה המו כרת ול פיה פע ולות מביאות תוצאו ת לא צ פויות

מדעי ה עיסוק המדעי בחברה והני בוי הה יסטורי: "קרל פו פר כת בבחברה ל א . אפשריי� רק בתנאי שהעב ר קובע את צ ב יונה ש ל החברה

ניבוי . אינ� מדעי�' מדעי החברה'לכ� , קיימת סיבת יות פ שוטהסיבתיו ת . יבתיות בחברה ובכלכלהחברתי אפשר י רק א� קיי מת ס

לכ� רק . מתקיימת כאשר הע תיד לפרטיו כבר קיי� בע בר ובהווה. בחברה נטולת חירות המתנ הלת ל פי פק ו דות ני ת� לחז ות את העתיד

."מתוכננת ה יא חברה נטולת חירות" מדעית"חברה

לדעתו . 1960טבע ב ראשונה האיי ק ב" סדר ספו נטני"את המ ונח הב א , רציונליז� קונסטרוקטיבי: שני סוגי רציונליז�ישנ�, של הא ייק

שבא לביטוי , ורציונליז� אבולו ציוני, לביטוי ביצירת סדר מתוכנ� . ביצירת סדר ס פונטני

בעל כושר ) פוזיטיבי(תכנו� ו מדע חיובי , רציונליז� קונ סטרוקטיבי, אנושיו ת או טבעיות, ייתכנו רק עבו ר תופע ות פש וטות יחסית, ניבויניהול עסק , ניהול צבא, ייצור מכונות ובתי� , פיזיקה ניוטוניתכמו

. ממוקדת ומת וכננת למטרה אחת, יחיד ומערכת כלכל ית מכ>וונתמערכות חברתיות ו כלכליות ה� מורכבות מדי ולכ� לא ניתנות לתכנו �

. כש� שלא ני ת� לחז ות א ת מזג ה אוויר מעבר למספר ימי�, ולחיזוי אינ� יכולי� לדע ת בזמ� את כ ל המידע שו� פ רט או קבוצת פרטי�

ליצירה וה פ עלה ש ל . הרלוונטי לתכנו� מ ערכות חברת יות מו רכבות, הש פה, הכלכלה, המוס ר והע רכי�, מערכות מורכבות כמו ה חברה

אבולו ציוני �יש צור + ברצי ונליז, )עיר וני(ואולי אפילו תכנו� אורבא ני ג � אינ � , כ�שאי� לה � מטרה שנ ק בעה מראש ו ל, ובסדר ספונ טני

. ניתני� לחיזוי

אולי זאת ג� הסיב ה שבנ ושאי� רבי� מתבלט יתרונ� של הרגש ית רונ� ב יכולת העסקי ת של : יוהאינטואיציה על ה שכל ה רציונאל

יתרו נ� של האמנ י� ע ל ; המיליונרי� על בו גרי מנהל ה עסקי� המבקרי� וע ל הפר ופסורי� לא מנות ויתרונ� של גדולי האמנ י�

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 159 פ

. ההיס טוריוני� המקצועיי � בה בנת ת קופות שעב רווהסופר י� על מנסי� לשווא להלב יש על אירוע י העב ר " המדעיי�"ההיסטוריוני�

.סיבתיו ת וחוק יות מדעית ש אינ� קי ימות

העבר ובק ביעת חוקי� יבניבוי אירוע" ההצלחה", כאמורפקטו� נוב עת מ העובד ה שה הסתבר ות לכ ל פוסט �דטרמיניסטי

. יא לא פ חות ממאה א חוזי� לאחר שהתר חש העאירו

צנטרליסטיות לפעול תו של הסדר הספ ונ טאני חיוניי� מערכות דהה מדע הוא . להעבר ת מידע בי� ה מוני החלקי� של המערכת המורכבת

המתקדמת באופ� ספ ונטאני לכיווני � , מורכבת, מערכת דיסיפטיבית, מאות אל פי מדעני� ה מתחלפי� ב אופ� ר צו-. שלא תוכננו מראש

פי תכניות על, מעבדות ואו ניברסיטאות עו סקי� ב מחקר, מחקרמכוני, כל המדעני� קש ורי� ב רשת צ פופה של בי טאוני�. ומטרות שונו ת

והמערכת העצו מה של המדע מתקד מת בא ופ� לא , כנסי� ואינטרנטכל ניסיו� לתכנ� ולכוו� את ה מדע יביא נז קי� ולא . צפוי ולא מתוכנ�

. יצלח

ידי המוני אירוע י� אק ראיי� תו מונע עלבהיו, הסדר הספונ טאנישה וא צו רה כל שהי של בר רה , מחייב ג� מנגנו� סילוק שגיאו ת

.טבעית

, בעת העתיק ה כא שר הי חידות השב טיות היו ק טנות יחסיתההתפ תחות הטכנולוגית נפר5ת על פנ י , התקשו רת מוגבלת ו אטית

פיי� דורות וההיס טוריה האנו שית ה ייתה תלויה בקבו עי� ה גיאוגר . נית� היה להגיע להישגי � מסוימי� בניבוי העתיד–והאקל ימיי�

בימינו אי� ית רו� לע תידני� על הא סטרולוגי� וה הבדל היחידי ביניה � . הוא ב מחיר

עוד מימי קד� נוכחו האנ שי� ב עובדה הטרגית שהא ד� אינ ו יכול ז את היא מהו תה ש ל . לשלוט בתו צ אות מ עשיו ו לא לח זות או ת�

את ה רוצ ה להצ חיק את : "וו נית כמו של הפתג � העממיהטרגדיה היאיש אינו יכול לחזות תוצאה ..." ספר לו על התכני ות של +, אלוהי �

ותוצאו ת צעד י� כלכליי� של , של ניצחו� או של מפלה במלחמהאיש ל א . צפויותשל מ פעל ו אפילו של אד � פרטי ה� ב לתי, מדינה

הגדול במלחמת היה י כול ל חזות שהתוצ אה מ הניצחו� היש ראלי .אית תהיה הקמת מדינה פלסטינ1967אוקטובר

' ה 160 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

,Pierre Laplace( המתמטיקאי הצרפ תי פיי ר סימו� דה לפלס האמי� בסיב תיות ו כתב כי , ש היה יו ע# מדעי של נפוליו�)1749-1827

באמצע ות חוקי ניוטו� אפשר לחזות את הע תיד באותו דיוק שב ו ר חי יוכל ל דעת א ת המק ו� ו את הוא כתב כי א� י צו. סוקרי� את הע בר

דבר ל א , לאינטלקט כזה"אזי , המהירות של כל ה חלקיקי� ביקו � ."יתגלה לנג ד עיניו, בדיוק כמו הע בר, וה עתיד; ודאייהיה ב לתי

מאז ימיו של לפלס ו יתר ג� מדע הפיזיק ה על הסיבת יות וא תה על ל הא בולוצי ה הטב יעה ב מוח� ש. והח לי- או ת� ב ה סתברו ת, הוודאו ת

את חיפוש – כמו בהכרת � של כל היצ ורי� ה מפותחי� –בני הא ד� : דומה שקיימי� שני עולמות: " נסי� טאלב כ תב. הסיבה לכל מופע

, הרבה יות רידטרמיניסט, ועול � אחר, זה שא נו חיי� בו באמתמסיבה זו קשה ל נו להש לי� ע� ." שאנחנו משוכנעי� שאנו חיי� בו

ת אינ� קיימות במערכות מורכבות המציאות שב ה הסי בתיות והוודא ו .ה לו+ וחזור, שמיליוני משתני� בה � משפיעי� זה על זה שוב ו שוב

הי סטורי סוציול וגי או כלכלי אינו א פשרי ג � מתו + כ+ �דטרמיניזבנ י : החברה ה� ס ובייקטי�" מדעי" שעלי ה� חל י� �שהאוב ייקטי

טורי את המ טריאליז� ההי ס. אד� ב עלי תו דעה ור צו� חופשי וע צמאי, שלו ביסס מארקס על ה הנחה שההיס טוריה והסוצי ולוגיה" המדעי"

ה� תו צ ר כמעט או טומטי של אמצעי הייצו ר , העבר והע ת ידנשי � זקנו ת : "האנר כיסט גוסטב לנדוא ר כתב בלעג . והתפת חות�

קרל מארקס ניחש מתו+ ; מנחשות עתי דות מתו+ משקע הקפה ]."מכונת הקי טור[הקיטור

יבוי בעזרת בניית מודלי� ייתכ� רק עבור ת ופעות מידע בעל כושר נאפשר יהיה לבנות מודלי� מלאי� ולחזות לעול� אי. פשוטות יחסית

תופעו ת מורכבות כ מו סדרי� ספו נטניי� הצומחי� מקשרי גו מלי� בי� זמנ� של הסיבת יו ת . מיליוני גורמי� פשו טי� יותר ומשתני� בכל רג ע

כל הגל ובוס . תכנו� המרכזי עברה אידיאולוגיה ו ה, הנב ואה, הפשוט הצפויות בל תי, פועל כמערכת אחת ובה מיליארדי יחידות ע צמאיות

לא נית � . המקוש רות ביניה� ב זמ� אמתי בקשרי תקשור ת ותחבורהאת המערכות , את התנה גו ת הש ווקי�, לחזות את מזג ה אוויר

, הת ו פעה. האקול וגיות ואת המערכות החברתיות ו הפולי טיותר ה מפורטת במדע הכ אוס ול פיה אי רועי� קטני� עשויי� שנחקרה בצו

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 161 פ

מסבירה ג� היא א ת חוסר היכולת לנ בא , להביא לתוצ אות ענ קיותלא ר ק . רעידות אד מה ומשברי� פוליטיי� וכלכליי�, תקופו ת קרח

ג� ארגוני , סוציול וגי� ופ וליטיקאי� אי נ� מסו גלי� ל חזות א ת הע ת ידגבלי� נכש לי� פע � אחר פע� מומודיעי� אדירי� ע � תקציבי � בל תי

שירותי המודיעי� הא מריקני� . בחיזוי אירועי� גדול י� בע תיד ה קרובאת נפילת , ממש את קריסת ברית המועצ ותלא צפו עד הרגע ה א חרו�

יו� (1973את עליית מחירי הנפט וא ת מלחמת , �השאה באיר .במזרח התיכו�) הכיפורי�

ריס של ההיגי ו� המאה העש רי� היא המ אה ש ל היוהרה ו ההיבוהתבונ ה ושל האמו נה הט פלה ב כוחו של ה מדע לפתור ולתכנ�

. תופעו ת מורכבות

של הע ת החד שה נע וצה ב אמונ ה " היוהרה הג ורלית"האייק כתב ש שא� ה מי� האנושי רק יפעי ל את שכלו הוא יו כל לצ קת א ת החברה

.בתבני ת צודק ת וג� י עילה

ות ה נכ ונות י תקבלו ההחלטות ה חברתי, לפי ה ג ישה ה רציונליסטיתלפי נימוקי� רציונליסטיי� לטובת , באופ� מכוו� מפי מומחי� ונציגי�

.הכלל

החלטות חב רתיות נכונות , לפי הג ישה ה אבולו ציונית, לעומת זאתמיחסי גומלי� בי� החלטות , מתפת חות ב אופ� מערכתי ולא מודע

.ועמדות של בודדי� ותהלי + רצו- של בר רה טבעית

תלויה " קפיטליסטית"חברה ליברלית המכ>Lה ג� נית� להבי� שולכ� כדי לתפק ד , ביסודה ברציו נליז� האבול וציוני ובסדר הספונ טני

צ נטרליסטית וחייבת להפר יד בי� מוסדות היא צ ריכה להיות דההיא חייבת . המדע וה דת, התרבו ת, החינו+, הפו ליטיקה, הכלכלה

תנועו ת , ר מפלגותלאפש, לקיי� בחברה ובכל מוסדותיה פ לורליז�היא מו כרחה לקיי� את חו פש הפ רט ובעיקר את . דתות ו זרמי� רבי�

. התק שורת ו הגישה למידע, חופש הביטוי

כתב , ראשו� ה אנרכיסטי�, )P. J. Proudhon, 1809-1865(פרודו� אז י עסקו ת , שכאש ר הפע ילויות הת ע שייתיות ייפר דו מה פוליטיקה

החירות אינ ה התו צ אה של . רתיכלכליות לבד� יחוללו את ה סדר ה חבהחירות היא אמו ש ל הסד ר : "אלא ת נאי לו ולכ�, יהסדר הספונ טאנ

' ה 162 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

שת בע ל ה פריד א ת , ה שקפה דומה הביע פרנ# א ופנהימר." ולא ביתו .הכלכלה והשו ק מהפ וליטיקה והמ דינה

חברה סו ציאליס טית מתבסס ת על רציונליז� , לעומת זאת� היא חייבת לש� ת פעול< היעיל ולכ, קונסטרוקטיבי ועל סדר מתוכנ�

להיות צנטרליסטית ומונוליתית ע � כלכ לה וחברה מתוכננו ת ומפלגה . ב חינו+ ובכל ש אר תחומי החיי�, בכל כלה, אחת ה שולטת בחברה

ידועה העוב דה כי מסלולו של השבי ל שנו צר בא ופ� ס פונטני ברגליה � של המוני הולכי� נכו� י ותר מהמסלול של שביל שיתוכנ �

.ידי המתכנ� המק צועי בי ותרלע

כל אחד : דוגמה נוספ ת ה� התורי� ליד הקופ ות בס ופרמרקטוכ+ נו צר , בתורימהקוני� שוא - למע� נוחיותו לע מוד זמ� מינימאלכאשר תור א חד . באופ� ספונטאני מצב שבו לכל ה תורי� אור+ שווה

מתקצר מיד נוספי� אליו אנשי� וכאשר תור אחר מתאר+ מעב ר טעות היא לה ניח . של שאר ה תורי� מיד פורשי� ממנו אנשי�לאורכ�

. שהקוני � נעי� לפי ת כנית ב מטרה ליצור תורי� שווי�

גילה , )James Surowiecki(יימס סורו ביצקי 'ג, העיתונ אי הא מריקני, ב מיוחדתבתנאי � הנכו ני� קב וצות ה� אינ טליגנטיו"להפתע תו כי

." וני� ביותר בתוכ �ופעמי� רבו ת נבו נות יו תר מהאנשי � הנ ב The wisdom of( " חכמת ההמוני�", סורוביצקי ה קדיש ספר ש ל�

crowds( ,של התופ עה ול ניסיו �השוני �בס פר . להבינ ה�לגילויימובאות המוני דוגמאות מכל שטחי החיי� ומכל הזמני� ליתרו�

–הני חושי� והתחזיות ה ממוצעי� של ההמו� –החכמה הממוצעת הערכת משקלו , בי� השאר, הדוגמאות כו ללות.על חכמת המומחי�

ניחוש ער כ� , 1906של ש ור בת ערוכה חקלאית ב אנגליה בשנת רשת ג וגל , ניחוש תוצאו ת ספו רט ומרוצי סוסי�, העתידי של מניות

.ואפילו איתור מיקומה המד ויק של צוללת אבודה

א� מבקשי� . "ההסבר שנות � סורוביצקי לתופע ה הוא מתמטיתלויי� לחזות או ה דיה של אנשי � שונ י� וב לתימקבוצ ה גדו ל

השגיא ות שי היו לכל , להערי+ סיכויי� ואז ממצעי� א ת ההע רכותבניחוש של כל . אחד מהאנשי � בה ע רכה ש לו יבטלו אל ה את אלה

הפחיתו א ת השגי אה . מידע ושגיאה : אחד ו אחד יש שני מרכיבי� ."ואת� נ שארי� ע� המידע

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 163 פ

אק רוסו בפרק השליש י של ה חלק 'א� ז'מעניי� שנוסחה זהה הציע ז טמוני� בכל א ד� , לדעת רוסו". על האמנה החב רתית"השני של ספ רו

כש כל , כאשר ית כנס ה ע �". הרצו� הכללי" ה� רצו נותיו ה פרטיי� וה� ינ טרלו , אזרח שומר על ריב ונותו ו אי� ה ת פלגות לקבוצו ת ולסי עות

כדי שי וכל הר צו� " : הרצונו ת ה פרטיי� זה א ת ז ה וייש אר הר צו� ה כ לליצרי+ שלא יהיו בתו+ המדינה חברות , הכללי לבוא לידי ביטוי

פי ושכל א זרח ואזרח יחווה את דעתו א+ ורק על, ואגודו ת חלקיות ."מה שה וא חוש ב בעצ מו

חכמת "לפעולתה של , לדעתו של סורוביצקי, התנאי � החיוניי�; יות וה ה צעותהתחז, ה Gזמות, ה� שונות רבה בי � הרעי ונות" ההמוני�

אנ שי הק בוצה צריכי� להיו ת ; יכולת לחס ל טעו יות וכ ישלונותח ייבת ל היות ד ר+ לקב# א ת המידע ; עצמאיי� ובל תי תלו יי� זה בזה

. מכל חלקי המערכת

הקב וצות ה נבונות ביותר מורכבות מאנשי� בעלי זוויות ", לדעתוחבר י ככל ש. שיכולי� להישאר בלתי תלויי� זה בז ה, ראייה מגוונות

, הקבוצ ה משפיעי� יותר זה על זה וככל שהקש ר ביניה� יות ר אישיפירוש הד ב ר שיית כ� . כ+ הה חלטות של ה קבוצה יהיו פחות חכמות

המסקנה ." אבל ט יפשי� יותר כקולקטיב, שנהיה חכמי� יותר כפרטי� ...המתב קשת ה יא שה של� ק ט� מסכו� חלקיו

חי� נוטי� קבוצת מומחי� א ינה יע ילה ב מיוחד מפני שהמ ומיש . בה ש כלת� ובדר כי חשיבת�, להידמות ז ה לזה בכישוריה�

בגישת ו זו של סורובי צקי ני מוק נו ס- כנ ג ד אידי אולוגי ה וק ול קטיביות . רעיונית

מערכת מבוזרת עש ויה לייצר תוצאו ת : "סורוביצקי כתב באמת רק א � יש ל ה דר+ לקב# את המידע מכל אח ד תאינטליגנטיו

מנגנו� הקי בו# ש ל ההח לטות , שוק חופש יבמקרה ש ל . במערכתמחיר הסחור ה . וההער כות ה ע צמאיות של הפרטי� הו א כמוב� המחיר

משק- ומעביר את ה פעולו ת וה ה ערכות של ה קוני� והמוכרי� בכ ל מחיר המניה מעביר ומשק - א ת שיפוט� ה עצ מאי ש ל . פינות השוק

." המשקיעי� על שווי ה חברה

ה� " סדר ספונ טני" ביות ר של המערכות ה א ופייניות והי דועות . כלכלת השוק ומערכת המחירי�

' ה 164 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

של תבאחרונה הת פרסמו בארצו ת הברית בתפ וצה גד ולה ה תיאוריו הנקרא ות ,אמריקני נאזי � טא לבהכלכל� והפ ילוסו- הלב נוני

ה שג� צ פיי, הש� לק וח מאמירה של דויד יו�". הברבורי� השחורי�"את הטענה שכל הברבו רי� ה� במיליו� ברבורי� לבני� אינה מוכיחה

, צפויי� ב היסטוריהלאירועי� הבלתי . לבני� ולא קי י� ברב ור שחורכל ". בר בורי� שחו רי�"בחב רה וב כלכלה קורא טאל ב , במדע

, אומר טאלב, צפויי� האירוע י� החשובי� בהיס טוריה היו בלתיכ + . שזה ה סבר מספק א + אינו נכו�, ואפשר להסבי ר אות� רק בד יעבד

הע בר אינ ו מספ ק כל מידע על . פטמבר וכ+ נ פילת הבורס ה בס 11: טאלב אינ ו מאמי� בתיאוריות וב תהליכי� היס טוריי�. העתיד

לשני היסטוריוני� מעולי� !" היא קו פצת, ההיס טוריה אינה ז וחלת"א + , עשויות להיות שתי ד עות ה פוכות על הסי בות ל מהפכה הצרפ תית

ות ע ל המש קל הא טומי של לא יית כ� של שני מדעני� יהיו דעות ש ונ לאמירותיו ועמדותיו מסרב ט אלב ל קרוא תיאוריה ו אפיל. הברזל

". תיאוריהאנ טי"והוא מ כנה או ת�

רד דוקינס מראה כמה קש ה לאנ שי� להסתכל 'ריצ: "טאלב כתבבבעל חיי� ולקבל שהוא אינו ת וצאה של ת כנו� מכ>וו� מהסו -

ג � אלה ש מקבלי� א+ . אל א תו צ אה של תהליכ י� מק ריי�, להתחלהקר � , כאשר ה� מסתכלי� על מחשב, האבו לוציוניתהאת הת יאורי

צמיחת עיר , התפש טות שפה, טכניקת ניתוח, תרופה מוצלחת, רלייזאו יזמ ה מסח רית ה � נופל י� לא מונה שלפניה� תו צאות של תכ נו� עליו� ו ה� קונ י� ג� את ה ה סברי� מדוע התרחשו כל אות� תופעו ת

זה לא יכול להיות , שוכנעי� שחייבת להיו ת מזימהה� מ. וגילויי�כ+ ג� הש מרני� בדרו� ארצות הבר ית מאמיני� בכלכל ת ..." מקרה

שוק ה מבוסס ת על תכנו� ספונטני א+ מ סרבי� לקבל את ה א בולוצי ה טאלב ג� אינו מאמי� ".תכנ ו� ספו נ טני"הדרווינית המ בוססת על או ת ו

מבשרי� משהו על , )�"לכמו מחירי נד(מדדי� , "�אינדיקאטורי"ש . העתיד להתרחש בכל כלה

ידע . אי� זה נכ ו� שה אוניברסיטאות מייצרות ידע, לדעתו של טאלבורק ל עתי� רחוקות , וטכנולוגיה נו צרי� במקרה ובה ב רקה מ קרית

. מאוד ה� פרי מחקר המכ>וו� מלמעלה למטה

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 165 פ

. להרבות בני ס ויי� ו משגי�, צפויטאלב ממלי# להניח את ה בלתיבה ניסויי� ועס קי� מקריי� יהיו תו צאות טובות כי ה� יאפשרו להר

.לבחור את ה ה צלחות

" משונות"בדיקה מדוקדקת של אירועי� היסטוריי� ושל החלטות , למגינת לב � של ההיסטוריוני�, שקיבל ו מנהיגי� וגנ רלי� מצביעה

אלא פ שוט ע ל , לא על מזימה או אסטרטגיה מבריקה ומקוריתההי סטוריה מלא ה במק ריות ובמקרי� שה קרב . טיפשות או מקריות

... הגורלי הוכרע בגלל מסמר קט� וה אימפריה נפלה

א� , ההיסטוריה אינה אל א כרונולוגיה ואוס- מופלא של סיפורי� . יודעי� לספר� בכישרו�

כלכלת השוק

הכ ס- וה מחירי� הת פתחו באופ� ספונ טני , כלכלת השו ק, השוק .ה ע בודהמראשית הציו ויליזציה וחלוקת

ספר ה יסוד ל הבנה ו להגנה על הכ לכלה החופש ית של השו ק הוא שהוא ג � הס פ ר , )1776" (עושר ה עמי�", ספרו של א ד� סמ ית

אד� סמ ית הי ה התי אורטיק� . הראשו � של מדע ה כלכלה המודרניא- , הראשו � של כ לכלת השוק הליברלית וש ל השי טה הק פיטליסטית

קובל ו הוא ה שתמש במונח כי בימיו המושג הז ה עדיי� לא היה מ ."שיטה של חירות מושלמת"

סמית ראה את חלוקת העב ודה כמניע והמנוע העיקריי� לעלייה של ואת ה שוק ה חופשי כמאפשר ומזרז את , פריו� העבוד ה והיי צור

הו א ת ק- את ה מכסי� והאיס ורי� ו את ית ר הצור ות . חלוקת הע בו דה ה חופשי ומביאי� של הת ערבות הממשלה והרגולציו ת הפוג עי� ב שוק

. לחוסר יעילות ולמחירי� גב והי�

הוא מ ראה אי + מבצ ע הש ו ק החו פשי ל לא תכנ ו� וניה ול את , בספרוחלוקת ה עבודה והקצא ה , קב יעת ה מחירי� הנכו ני�, חילופי הסחורות

אי+ ; נכונה של חומרי הגל� וש ל ייצור המוצרי� השוני � וצריכת�לעושר ולרווחה , התעשרהופ+ השוק את הר צו� הא נוכי של הפרט ל

שהיא "יד הנעלמה"את כ ל אלה ייחס אד� ס מית ל. של ה חברה . תוצאה של פע ולת הא נשי� ו לא של כוונת�

' ה 166 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

סמית מתאר משקיע המעונ יי� רק ברווח האישי שלו ו מחליט היכ� היד "ידי הוא מונ ע על, כמו בהרב ה מקרי� אח רי�, להשקי ע ובכ +

פי תוח ה תעשייה : מכוונותיו לקד� מטרה של א היית ה חלק "הנעלמה . המקומית

את , המסדרת את הייצור"היד הנעלמה"השוק החופש י מפעיל את ומפנה א ת הא ג ואיז� הבסיסי של ב ני האד � , הצריכה וא ת המחירי�

מבשל הBכר והאופ ה , לא מנדיבות � של הקצב: " לתועל ת החב רהא אנו ל. אלא מדאגת� לאינטרס הע צמי שלה�, נצפה לארוחותינו

לעול� לא נ דבר א ת� על . נפנה ל אנושיו ת� אל א לא ה בת� ה עצמית ."הצרכי� שלנו אלא ע ל היתר ונות ש לה�

מקד� ] הפרט[, בפעילות ו למימוש האי נטרסי� האי שיי� שלו", וכ�תכופו ת את האינטרסי� של ה חברה ביתר יעילות מBהיה מקדמ�

חת מעול � לא ראיתי תועלת רבה צומ. אילו חתר לכ+ במישרי� ." לסחור למע� טובת הציבור וממעשיה� של מי שה תיימר

השיטה שזיה ה סמית מבו ססת ע ל כ+ שכל פרט פועל ל מע� ולש� כ+ ה וא חייב להח לי- את מה ש הוא מי יצר וב כ+ , האינטרס של ו

.ליצור יתרו� לז ולת

כדי ש השיטה תע בו ד יש ל שמור על זכו ת ה קני י� והאו טונומיה של שמירה מוקפ דת על החוקי� ומניעת . וסדרהפרט וחייבי� לקיי � חוק

.גנבה ו גזל הכ רחיות לחליפי�

אד� ס מית חזה א ת חוסר ה תכלית והסכנ ה שבני סיו� ה פוליטי לתכנ� המדינאי שינסה להנחות בני אד� ב איזה א ופ� : "את הכ לכלה ו לנהל<

לא די שיעמיס על עצמו דאגה מיותרת , עליה� להשק יע את הונ�אפשר להפ ק יד אות ה לעצמו סמכו ת שאי לואל א ג � ייט, בתכלית

ואשר , ג� לא ביד י שו� מועצה או סנ ט, בבטחה בידי שו� א ד� יחידתהיה מסוכנת יותר מכל בידי אד� שמרוב איוו לת וחו צפה יר אה ע צ מו

."ראוי להפעיל ה

עוש ר "נית� להבחי� בהשפ עת ספ רו של סמית , לטענתו של האייקשל דרווי� שיצא לאור " יני�מוצא ה מ" על 1776שנדפס ב" העמי�

אחד משלושת הס פרי� הראשוני� שקר א דרווי� מיד כשחזר . 1859ב". כתביו וחייו של אד � סמית"היה ה ספר , "ביגל"מההפל גה בס פינה

אלא , דרווי� העיז לאמור שהסדר בטבע אינו נובע מתכנו� אלוהי

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 167 פ

תהלי + אשר יצר ב אופ� ל א , ממאבק הפר טי� לקיומ� ולהת רבות�אד� סמית קבע ע וד לפני . ו� את הא בולוצי ה וא ת כל ה מיני�מכו

חלוקת העב ודה וע ושר העמי� אינ � , דרווי� שהתק דמות הציוויליזציהאלא בצ ורה בלתי מודעת בתחרות , נוצרי� בידי מתכנ� כלשהו

אפ שר לומר שג� . תחרות שב ה נשא רי� המתאימי�, החופש ית בשו קיד "ראות כתו צאה מ פעולת את הד ר+ שבה מתנהלת ה אבולו ציה נית� ל

".נעלמה

ניס ח )Lionel Robbins, 1898-1984( הכלכל� הברי טי ליונל רובי נס כל כלה הי א המדע העו סק : "את הה גדרה הקלסי ת של תורת הכלכלה

בחקר ההתנה גות ה אנושי ת כיחס שבי � מטרות ומ שאבי� המצו יי� ."בצמצו � ויש לה� ש ימושי� חלופ יי�

ווחה החומרית של החברה כולה הכלכלה הלא ומית עוסקת ברבאמצע ות הק צאת המשא בי� ש בצמצו � בדר + שת עלה א ת רמת

. החיי� החומרית של האומה כולה

. הבעיה של הכלכלה המתוכננת היא קוד� לכול בעיית המידעהדגי� הפרו פסור לכלכלה דני אל " הסדר הספו נטני"במאמרו על

י ליות שבה נעי � את הבעיה בעזרת זירת הגלג) Daniel Klein(קליי� . ג ברי� ו ילדי� מבלי לפגוע ז ה בזה, במהירות ובח ופשיות מאה נ שי�

הגו לשי� אינ� פ וחדי� ואינ� חובשי� , על א - הצ פיפות וה מהירותכל א חד . ה� נהני� ואפיל ו משלמי� עבור ה תענוג. קסדות ומגני�

א+ , מהגולשי� מ עוניי� רק לג לוש ב מהירות ולה ימנע מהתנג שותלעתי� . מופלא ו מושל�יי� באופ� ס פונטני סדר דינמביחד ה� יוצ ר

הה נה לה . רחוקות נתק לי� שני גולשי� זה בזה וא פילו נ פצעי� קלו תמקצת � , מחליטה שזה מסוכ� ובלתי סביר לאפש ר למאה גול שי�

לנוע ב מהירות ב או פ� בל ת י מאורג� ובל תי מתו כנ� על המגר ש , ילדי�אר דוקטור בהנדס ה מומחה גאוני בעל ת ו, שוכרי� מנהל. הקט�

מנתח א ת , שצו פ ה על המחליקי� מ על במ ה קטנ ה, ובפסיכ ולוגיההמנה ל מנחה . א ת מהי רותו ו את כו ונותיו, תנועת כל א חד מה�

!" יותר מהר–ה א דו� ע� הכובע ! ימינה–הג ברת ב כחול : "ברמקולאי � כל סיכוי שהמנהל . הקטס טרופה של הניסיו� מובנ ת מעל יה

ספיק מדי כל שנייה לקלוט את מצב� ש ל מאה י") המתכנ� המ רכזי("ל הכי� ת כנית ע בור כו ל� ול העביר הורא ה מדוי קת לכ ל , המחליקי�

' ה 168 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

לתק � את ה הוראו ת ומיד לתכנ� בה תא � , לצ פות ב ביצועי �, אחד מה�המנהל ייאל# לסדר את המחליקי� ב שלשו ת וליצור . למצב החדש

דלה עכשי ו ח. החלקה במהירות א טית ואחידה בקצב המשרוקיתאת האנשי � צרי+ להביא בכפיי ה . ההנאה ואתה הנכונו ת לבוא ולשל �

.לזירת ההחלק ה

שנעי� ב ה , יורקבתופע ה דומה נית� לחזות בשדרה החמישית בנ יובצפיפו ת ובמהירות בכל הכיווני� רבבות בני אד� מתו+ דאגה

בדיק ת המ סלולי� . ללא תכנו� מרכזי ולל א ה תנ גשויות , לעצמ� .כל אח ד מה� תראה תכנית מדויקת ומופ לאה של �והעיתו יי

: בניטו מוסוליני שדג ל במדינה ריכוזית ובכלכלה מת וכננת אמראנו ה יינו הר אשוני � ש קב ענו כי ככל ש מסתבכ ות הצו רות ש לובשת "

בניגוד לדבריו של ." הציוויליזציה כ+ חופש הפ רט חייב להצ טמצ� מסובכי� אומרי� דוברי כלכלת השוק שתכנ ו� בתנ אי�, מוסוליני

ומורכבי� יכול להיות רק תכנו� ספו נטני המחייב חירות ועצמא ות של .הפרט

,Ludwig Von Mises( פרס � הכל כל� ה אוסטרי פו� מיסס 1920בזו ". חישוב כ לכלי ב קהילה הסוצי אליסטית" מאמר בש� )1881-1972

הו ויכוח על החישוב "הייתה הפת יחה למה שנקרא בזמנ ו שהתכנ ו� , ע נו בנפ רד פו � מיסס והא ייקשבו ט, "הסוצי אליסטי

. אפשרי בגלל היעדר מידעהסוצי אליסטי פשוט בלתי

זמניות ומ שתנות מדי , ידיעותיו והח לטותיו של כל פרט ה � מקומיותהמתכנ� הלאו מי זקוק למידע יומי ממיליוני יחידות יצרניות . יו�

בבט � היד ע היומ י על מ קו� פנ וי . וצרכניות וק שרי הג ומלי� שביניה �, מחסני�, כל ספ ינה וע ל פרטי המלאי בכ ל אחד ממיליוני מפ עלי�

. חיוני לתכנו � ולקב לת הה חלטות–חנויות ובתי� פרטיי�

הבעיה הכלכ לית ש ל החב רה הי א הס ת גלות ב זמ� א מת לשינויי� את ההחלטות צרי+ לק ב ל . בקבלת ההחלטות בדבר הקצאת משאבי�

בידי המוני פרטי� בתנאי � שב ה� ה מידע הדרוש לתכנ ו� מפוזר . ולעול� אינו מ צוי בצ ורה מרוכזת

השאל ה היא אי+ מפיקי� תוע לת ממידע שאינו מצוי בצור ה ? מרוכזת

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 169 פ

, תהוויכוח על התכנו� הכלכלי אינו ויכוח א� תכ נו� צרי+ להיע שואלא א � הת כ נו� יכו ל להי עשות בצורה מרוכזת עבו ר כל המערכת

. ק בי� ה מו� פרטי� עצ מאיי�או חייב להיות מ ופרט ומחול, הכלכלית

אותו כינ ה האיי ק רציונ ליז� , המכ>וו� להש גת מטרות, התכנו� המודע , יו� בא מצעות הפרטפועל ביע ילות בחיי יו�, קונסטרוקטיבי

בנושאי � שמספר המשתני� בה� מוגבל וי דוע וה מידע עשוי להימצא ת עב ודת ה מדע� ואיש ה עסקי� מתוכננ . המתכנ� והמב צע, בידי החוקר

א+ התפ תחות המדע והכ לכלה היא ספונ טנית , מטרהומכ>וונתנית� ו כדאי לתכנ� א ת ההח לטות הכלכליות של הפר ט . צפויהובלתי

. אפשרי לתכנ� ו לנהל את הכ לכלה הלאומיתא+ בל תי, ושל ה עסקשבו נית� , מדע ה כלכלה ולימודי הכל כלה עו סקי� י ותר ויו תר במיקרו

הכולל מיליוני משתני� , במקרוופחות , לזהות סיבת יות ולתכנ�כלכלת המקרו מנסה להסבי ר " מדע. "המשפיעי� ללא הר- זה על זה

, ואינו מסוגל להבי�, את ה תהליכי� הכל כליי� שהתר חשו בעבר .לחזות ולהשפ יע על תהליכי העתיד

בהיע דר שינוי אי� צור+ . החלטות כלכליות ת לויות תמיד בשינוית של ה כלכלה היא הסתגל ו ת הבעי ה העי קרי. בהחלטות ובתכנו�

. מהירה לשינויי� של זמ� ומקו� המתרחשי� בכל יו� ובכ ל שעה ידי אנשי� המכירי� ב דיוק את ההחלטות צ ריכות להת קבל ע ל

ואת המשאבי� המתאימי� להתמודד ע� �השינויי� הרלוונטיי . שינויי� אלו

בידע " שחקני�"השאיפ ה להח לי- א ת היד ע המב וזר בי� מיליוני בנוס - . ת כנ� יחיד השו אב או תו ממיליוני א נשי� נ ועדה ל כישלו�של מ

על , לאיסו- היומי של הידע והנתוני � ממיליוני אנשי� ועס ק י�להפו + באו פ� , המתכנ� המר כזי לב צע אינ טגרציה של כל היד ע הז ה

את התכני ת לה חלטות ואת ההחלטות , רצו- את ה מידע לתכנית כ+ לעקו ב אחר ואחר, צרכני�להוראו ת המש וגרות למיליוני יצרני� ו

. הביצו עי� ש ל מיליוני היחידות ול תק� א ת התכנ יות בה תא�

רק שווק י� חופשיי� ה טעוני� בכוח של יחידי� ", לדעתו של הא ייקפי האי נטרס העצמי יכולי� להפ יק את המידע הדר וש הפועלי � על

."כדי לת א� ב צו רה מושכלת את ה ה תנהגו ת החברתית

' ה 170 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

תכנו� . ברתית חייב להיות מופ רט ומבוזרהתכנו� של ה כלכלה החאי+ יעבור בזמ� אמתי . מבוזר מעלה בכל ה עצמה את בע יית המידע

המידע על פעו לת כל אחת ממיליוני היחידות ומשמעות ה לכל מיליוני עוד - ידע ומידע לא רלוונטי יהפכו לרעש ? האנשי � והא רגוני�

לקבל כמה ידע צרי+ כל פרט כדי. שישב ש את פעול ת המערכתשל הפרט " מעבר לאופק"סו- פריטי מידע יש אי�? החלטות נכונו ת

אי + יקבל רק א ת . ולרוב למידע זה יש השפ ע ה כלש הי על החלטתו ? המידע הדרוש ביותר להחלטה

צריכה להיות ג� ש פ ה המב טאת א ת כל מגוו� ה ה קשרי� שיש ל קחת יד שפה כזו צריכה להצמ. בחשבו � בתכנ ו� ובק בלת ה חלטות כלכליות

לכל גו ר� ער + מספ רי המבטא את מ שמעות ו המד ויקת ל כל ית ר . הגורמי� במע רכת

לצרכי� אלו היא מ ערכת המחירי� הנק בעי� " הומצאה"השפה ש . בשוק החופש י

בדר+ . אפשר לראות במערכת המחירי� מכניז� לתקשו רת של מידעמועב ר רק ה מידע הרלוונטי ביותר ) המחיר(מקוצרת באמ צעות סמל

מכונה לר ישו� "מערכת המח ירי� ה יא . לה ש ה וא דרו ש לה � ורק לא המאפשרת ליצרני� לראות את ת נועת� של , "והעבר ה של שינויי�

המראי� ל ה� רק את מ ה שדר וש לה � " שעוני� " כמה מחוגי� על ה: דוגמה. לדעת על שינויי� בסביב ה הרלוונטית ובזמ� הרלוונטי

י נסגר מקור של במקו� כלשה ו בעול � גדל ה צריכת הבד יל או אוללמשתמש אי� כל צור + לדע ת . וחסכוני" רזה"המידע על כ + . בדיל

המחיר שעלה שלח לו תש דורת שעליו , איפה ו למה נו צר המחסורליצרני הבדיל נשלח מסר . לחסו+ בשימוש בב דיל או לחפש תחלי-

אי + : זה נראה ממש כמו קס�. שכדאי לה� להשקיע בתוס פת תפ וקהמסוי� מיליוני� מתחילי� לחסו+ בחומר הזה כאשר חסר חומר גל�

עליית מחירי הנפט משדרת ליזמ י� ? מבלי שאיש כופה א ת זה ע ליה�ו עליית מחירי ציודי הקידו ח , שכדאי לשוב ולנצל בארו ת שול יות

, משדרת על עלייה בבי קוש ו ברווחיות של ייצור מכשירי� א לוהמחירי� . ור�פקודה ותכנו� מרכזי להגבר ת ייצ, ללא כפייה, ומביאה

משמשי� ג� גור� מתא� בי� הג ורמי� הרבי� הפוע לי� ב שוק וג �

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 171 פ

ה שיטה אינה מדויקת . כמוטיבציה לפעול ה או להפסק ת פ עו לה . א+ חיפוש אחר שיטות א חרות שאינ� קיימות יביא ר ק נזק, לחלוטי�

ב אמצעו ת התכ נו� המרכזי , החלפת מחירי השוק בברית המועצותאת המידע החסר . היצר ני� וס פקיה�יצרה מחסור במידע אצל

בתופעו ת . החליפו במלאי גדו ל ומיותר וברזרבה של עובדי� מיותרי�זהות נ ית� לה בחי� ג � ב צב אות וב כל המ ערכות הממשלתיות ש אינ�

, היצע וביקו ש: חייבות לעמוד בתנ אי� ה אמתיי� של השוק חופשי .מחירי� ורוו חיות

הקצע ה הנכונה של מערכת המחירי� היא השי טה שבה מתבצעת ה וחלוקת העבו דה שעליה מבוסס ת כל הציוויליזציה , המשא בי�א� שיטה זו הייתה המ צאה א נושית היא הי יתה נ חשבת . האנוש ית

א+ מע רכת ה מחירי� , לאחד ההישג י� הגד ולי� ב יותר ש ל האנו שותשעה בשוק החופש י אינה המצא ה אנו שית א לא יצי רה הנוצר ת שעה

תוצאה של פעולו ת "רא אד � פרג וסו� לו ק , "סדר ספונטני"של ."שאי נה פרי של תכ נו� אנו שי כלשהו, אנושיו ת

לש� . אנחנו לא ה מצאנו את הש יטה ה כלכלית שלנו : "האייק כתבלולא נ וצרה השיטה החכמה של ... �כ+ אינ נו מספיק אי נטליגנטי

אזי חלוקת העבוד ה היית ה צריכה , השוק החופש י ומערכת המ חירי�." אולי על המ בנה ש ל להק ת הנמ לי�, אחרתלהתבס ס על שיטה

הסיפא של הצ יטטה מעלה בזיכרו� את ה שיטה ומבנה החברה שהצי ע ").המדינה" ("פוליטאה"אפלטו� בספר ו

הסדר המורכב של הכלכלה הלא ומית פועל ביעילות בגלל סיב ה מחירי השוק הנוצרי� תו+ תחרות מעבירי� מידע דר+ כל : אחת

ר ל כל חלק במ ערכת להגיב לחלקי� מידע זה מאפ ש. המערכתהמחירי� דומי� לשליחי� . האחרי� ולת כנ� את פרטי פעילותו

המביאי� לכ ל חלקי המע רכת ש ל היצ רני� והצרכני� את החדשות . והתמריצי� ה דרושי� לה� ורק את אלה ה דרושי� לה�

הנזקי� של ה התערב ות ב ת כנו� ה ספונטני של ה שוק דו מי� להפליא ה התערב ות ה ברוטאלית של האד� באיזו� המופלא לנזקי� ולאסו נות מ

. ה ספונטנית של הטבעהשנוצר באבול וצי

ר אי+ ה יא דוא גת ל א ספקת 'וב שא ל את מרגרט תאצ'מיכאיל גורבצ המחירי� , הת שובה הייתה שהיא אינה ד ואגת. מזו� לתושבי בריטניה

' ה 172 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

לב ריטניה מזו� מארצות "מביאי�"המחירי� . עושי� את ה עבודה .ו ת הדרו שהרחוקות בכמ

יוצר הגידול בבי קוש , כאשר נוצר ב בריטניה מחסור במזו� מסוי�" לדהור"ש ל אותו מזו� " רודפי ב צע"מחיר גבוה שגור� לספק י�

במהירות וביעילות לל א , מרחבי העול � לבריטניה ע� המוצר החסרהשווא ה לעו בדי מדינה שהיו אמורי� לבצע א ת המשימה בשליחות

.המתכנ� הממשלתי

" הי עלמות", "הישרדות ה מתאימי�", "רה ה טבעיתהבר"מתאימי� ו האבול וציה הספונ טנית פועלו ת בכל כלה ב דיוק הבלתי

.כמו בב יולוגיה

, שירותי�, מוצרי�, המחירי� והכ ס- מס לקי� ו מחסלי� מפע לי�חברות ועסק י� שאינ� מתאימי� ואינ� יעילי� וכאלה שאינ�

.ח� בעיני הל קוחותמוצאי�

, ו מהמרי עס קי� ג ורמי� למחירי� מנו פחי�כאשר סוח רי� ער+ ממשי או למכירת א שליות חסרות, להלוו אות ב לי יכולת הח זר

היד " אז מגיבה –להצפת השוק בסחו רות ע תידיות שאי� לה� ע תיד כמה חבל של א רק (המהמרי� . במשבר ו בפשיטות רגל " הנעלמה

מקבלי� מכה כואב ת על קצות האצב ע ות ול פ עמי� ג� על...) ה�השוק מזדע זע וא חרי הרבה ב הלה ו סבל ח וזרת המערכת , הראש

הגור� הראשי למשברי� הוא העו בדה ש מסיבות . לערכי� האמ תיי� ול ע תי� ל לא סי בה – של בני ה אד� תרציונאל ישל ה תנהגו ת לא

המ חירי� מתנדנדי� יו תר מה ערכי� הב סיסי� ש ה� –נראית לעי� קו� יהיה כרו+ התי. ולעתי� א- מתרחקי� מה�, אמורי� לש ק-

.לפעמי� במש בר ואפ ילו במשבר ק שה

צפויה של משברי� קש י� ובה יק- עו למי נוב ע ת הופעת � ה בל תימהכלכלה הג לובלית שבה פועל י� ללא הר- מיליארדי גורמי�

מסוג תמדע הכאוס הדגי� אי+ מ ערכות דינמיו. המשפיעי� זה על ז ה כדי לחזות . להזה מגלות רגישות גב והה ל שינויי� קטני� בתנ אי הה תח

שינויי� דרמטיי� אלו יש צור+ ל דעת א ת כל התנאי � הה ת חלתיי� , מערכות כאל ה ה�. אפשרי דבר שהוא כמוב� בלתי–סופי בדיוק אי�

. ההיסטוריה ו הכלכלה, מערכות ביול וגיות, מזג ה אוויר, בי� ה שארלהקת דגי� . אול� ג � מערכות לא מבוקרות נעות בג בולות מסוימי�

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 173 פ

. ת ע בבר כה תגי ע לצפ יפות שבה ת פרו# מגפה קטלניתהמתרבה לפכאשר הברכה תתרוק � ממרבית הד גי� על ול להת חיל שוב ריבוי פרוע

. ובלתי מבוקר

הכלכלה החו פשית משתמשת בר ווח כפ רס על החלטות נכונו ת או א+ ג � בפ שיטות רגל ומשברי� , על חדשנות נכונה וייצור יעיל

. ת כל גורמי המשק לערכי� הנכו ני� כל ז את כדי להביא א–כלכליי� רק , למרבה ה צער, התיקונ י� אינ � יכול י� לבו א למפ רע וה � מגיע י�

באו – ולע ת י� אכז ריות –לאחר שהשגי אה נ ע שתה ו התוצא ות ה ק שות מתחוללי� משברי� , כ+ נסגר י� מפ עלי� שעבר זמנ�. לידי ב יטוי

יאות אפילו ה מצ. ומתמוטטות מניות אשר טיפסו מעל לע רכ� הממשיהקשה של עו ד- גדו ל במקצוע מסוי� מתבררת רק לאחר שסטודנטי�

כל התופע ות האל ה . את לימודיה� ו נשארו מחוסרי עבוד הורבי� ס יימומהו ות עו ד נימוק להתער בות ה מדינה בכלכלה " כש ל שוק "נקראו ת

כמה חבל שאיננ ו יכולי � לחזו ת א ת . ולחזרה לחל ו� הסו ציאליס טי. שצפוי ע וד- במוצר שאנחנו עומדי� לייצרלדעת שנה מראש , העתיד

המומחי� וה פוליטיקאי� ידעו את , אולי היה ט וב לו הממשלה. הצרכי� העת ידיי� וכ+ היו מתכנני� לכל צעיר את עת ידו ולימודיו

מה , אול� קיימת הסכנה שהת ע רבות הממשלה רק תחמיר את ה מצבלה התרופ ה עלו לה לה יות גר ועה מהמח. שיגרור התער בות נו ספת

תפקיד ה העי קרי של ". כשל ממשלה"יוחל- ב" כשל שוק"כאשר שוטפת ובלתי מופרעת ש ל , הממשלה ה ו א ל גרו� לע ב ודה יע ילה

לכ� ה ממשלה צריכ ה לה ת רכז ב שמירה על ה חוקי� ובמניעת , השוק .הונאות

דוגמה לחוסר האפש רות לי עילות מרבית ביחד ע � צד ק מלא רואי � .סטרי יוז- שומפטרשתיאר הכ לכל� ה או" הרס היוצר "ב

. הGזמה והי זמות יוצרי� בהכרח את ה הרס ה יוצר, לדעת שומפטרה עלמות : ההרס היוצ ר הוא הסיב ה והת וצאה של ה התקדמ ותמוצרי� ; טכנולוגיות י שנות מפנה מקו� לטכנולוגי ות חדשות

שמתיישני� ומפעלי� שנסגרי� מפני� את מקומ� לתעשיו ת ; חלי- ייצור מקומי יקרייבוא מ; ולמוצרי� מתקדמי� יות ר

, נפילת� ו מות� של מוצרי�. תאידיאולוגיות מאבדות רלוונטיומאפ שרי� את הצמ יחה , אמו נות ו שיטות, מפעלי� וע סקי�

' ה 174 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

ז ה יתרו נה הגד ול של כלכלת . וההתק דמות של הכ לכלה ו של הח ברהמשברי� , פשיטות רגל, באמצעות כישלונות עס קיי�. השוק החופש י

ומאפשרת " הה רס היוצר"ה כלכלה זו א ת ותחרות אכז רית מביאמשברי� ו אכזבו ת , צפויותתוצאו ת בלתי . באמצע ותו א ת ההת ק דמות

כ+ ג� ה תמותה שנגזרה . אינ� כישלונות של השיטה אלא מהותיות לההאסו נות שה תרחשו . על כל היצורי� החיי� מאפ שרת א ת האב ולוציה

ביני ה� את –מאות מי ליוני שני� ו השמידו רבבו ת מיני� לפני כ שש, אפ שרו את קיו מ� והתפתחו ת� ש ל כל היונקי� –הדינוזאורי�

. וביניה� בני האד�

שעבר ה על ג רמניה לאחר , ייתכ� שההת פתחות הכלכ לית ה מהירההיא ג � , מלחמת העו ל� ה שנייה בהשוו אה לכ ל מדינות אי רופה

בער י גרמניה נהר סו כל הבתי � . תוצאה של ה הרס ה מוחלט שעבר ההו שמדו המפעל י� ע� המכונות , + הרחובות הצרי�העתיק י� לאו ר

פוזרו מוסדות , בוטלו כל החוקי�, פוזר הצבא המ סורתי, המיושנות . ונית� הי ה להת חיל הכול מחדש, נזרקו כל ס פרי הל ימוד, השלטו�

לא חר משבר קשה –ביטול השיטה הקי בוצית והקי בו# ה פ+

.ומבוק שי� יישו בי� קט ני� ומנ>ווני� ל כפרי� גדולי� –וכואב

באמצ עי� מלאכותי י� של סבסוד וסיוע " ההרס היוצר"מניעתו של אי� לשכוח . ממשלתיי� או בה גדלת מכס יביאו לקיפאו � ולניוו�

ייבוא טקס טיל זול . שטכנולוגיות חדשות מביאות ל סגירת מפעלי�מעלה את רמ ת חייה� ש ל מיליוני� א + גור � לאב טלה לעשרות

מיושנ ות היא תנ אי להתקד מות א + ג � נפילת אידיא ולוגיות . אלפי�לכ� . טרגדיה נוראה לא לה שאמונת� נכזבה וע ולמ� חרב עליה�

תכלית ו יש לב חו� כל החיפוש אחר החברה המושלמת הוא חסר .שיטה רק מול החלופ ות

הממשלה לעזו ר לחסרי – ואול י צריכה –בזמ� משבר ק שה יכו לה והסב ה בעיק ר בה כשרה , העבוד ה לע בור א ת ה ת קופה הקשה

מלאכותית של מפעלי� ו עסקי� " החייאה"יש להיזה ר מ. מקצוע יתהרגל שבעתי ד יהיה קש ה , כושלי� ומה רגל ש ל תקצ יב גיר עוני

. ממנוללפוליטיקאי� להיגמ

. ידוע ו מקובל שה ת חרות החופש ית יצר ה א ת הFדמה ואת העושר פרטי� אלו אינ� . נהוג ל הגיד שהתח רות החופשית בנת ה את לונדו�

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 175 פ

בי� המיני� יצרה " התחרות הח ופשית "מפ תיעי� א� יוד עי� ש כה . את ה חיי� האורגניי� ואת האד�יבאורח ספונטנ

לש� כ+ ה ממשל המרכזי חייב . כלכלה יעילה דורשת תנאי� ראויי�הממשלה . לתחזק את ה תנאי� הדרושי� להעברה רצופה של המידע

ר מערכת ליצו, צריכה לשמור על סדר וביטחו� פנימיי� וחיצוניי�תקנות שימנ עו , הס כמי� ודיני נ זיקי�, חוקית הכול לת חו קי רכו ש

לס וגיה� וניהול לא ת קי� ש ל כספ י " משחקי פירמידה", רמאויותהממשלה חייבת לח וקק ו ג � לאכ ו- חוק י� נגד . משקיעי� וחו סכי�

חוקי� ש יאפשרו לשו ק ולת חרות החופש י ת , טרוסטי� ומו נופולי�תר מזה ע לול לס כ� את המכניז� הרגי ש של הניסיו � לעשו ת יו. לפעול

צרי+ לקבוע את חוקי . המחירי� ואת תפקיד ו הקריטי בהעברת מידע. א+ אסור לפקוד על האנשי � לא� לנסו ע, התנוע ה ולא וכפ�

הקשורה (הגלוב ליזציה ומסירת האח ריות על המערכת ה מוניטארית לבנ ק המרכזי ה עצמאי מקטיני� מאוד א ת יכו לת� של ! ) לכס-

.משלות וה פוליטיקאי� ל התערב בכלכל ההמ

בדיוק כמו , הכמות המוצ עת של כל מוצר משתנה בי חס ישר למחיר .שהכמות המב וקשת משתנה ביחס הפו+ ל מחיר

כאשר . פיקוח ממשלתי על המחירי� ישב ש א ת המנגנו � העדי � הז ההממשלה קו ב עת מחיר נמו+ מהמחיר שהי ה נק בע למוצר בתנ אי היצע

. יגדל הביקו ש לאו תו מוצר ואילו ההיצע יקט�, פש יוביקוש בשוק החוא� ייקבע למוצר באו פ� מלאכ ותי מחיר גבו ה . התוצא ה ת היה מחסור

התוצ אה . הביקוש יק ט� וייווצרו ע ודפי�, ההיצ ע יגדל , ממחיר השוק . ההכרחית של הוזלה מלאכותית ש ל מוצר תהיה בזבוזו

. דע הדרוש לכ+ ניסיו� לתכנ� את הכ לכלה לא יצלח בגלל מחסור ביכל ניס יו� ממשלתי לשנות את ה מחירי� או ל הטות אות� באמצע ות

או אי סור ייבוא ו מכסי� מהוו ה רעש והטי ה , מיסוי עקי-, סבסודג � . כ+ ליצירה הס פו נטנית של ה סדרבזרימת המי דע הח יוני כל

משחיתי� את ההו� ו העסקי � " שלטו�הו�"פרוטקציוניז� וקשרי משבשי� את ה תחרות ...). ת בכל מקרההשלטו� מושחת ומשחי(

המדינה . והמחירי� ואת� את זרימת מידע האמת בי� חלקי המערכתכניסת המדינה למשחק . צריכה להיות שופט השומר על כללי המשחק

' ה 176 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כשחק� או הת ערבות מצדה לטובת אחד הצדדי� יחסלו את המשחק .עצמו

ת התל ות של תכנו� מרכזי כמו מונופול ו קשרי הו� וש לטו� מבטל אתלות שהיא מרכיב עיק רי , היצרני� וה ס וחרי� בציב ור הל קוחות

הכלכלה הסובי יטית ריכזה את עיק ר . בכלכלת השו ק ובחירות הפרטהכלכל ה . הפעילו ת ו המאמ# ב תעשייה הכ ב דה של ייצור מכונות ונשק

אוניו ת , כבישי�, המתוכננת ב גרמניה הנאצ ית יצ רה בע יקר נשקהמשות- לשתי הכלכלות הא לה הי ה כלכ לה . מלחמה ובניי ני ציבור

כלכלה שעו בדת בעיקר למילוי הז מנות , שאינה תלויה בצ רכ� .ממשלתיות

. התלות בצרכ ני� הי א המ רכיב העיקרי בדמו קרטיה הכלכ לית, יו� באמצע ות כרטיס האשראי שלה� מיליוני צרכני� קוב עי� יו �

אזהר ה אילו ייסגרו ולאילו תישלח, אלו חברות ומפעלי� יצמחו ...חמורה

שא ינ� מסוגלות לתכנ� ומעניי� שחברות כל כליות גדולות הרגי שמרכזי "ולכ� פיצלו את עצ מ� ל, ולנהל היק- ו מורכבות גדול י� מדי

.הפועלי � זה מ ול זה ב מחירי שוק א מתיי�, אוטונו מיי�" רווח והפסד

להיכנ ע לכוח ות ש אינ� מוב ני� ואי נ� פרי החלטות מדעי ות ב הסירו. ת של י צורי� בני דע ת הוא פרי הרציונליז� של העת ה חדשהומודעו

קשה ל השלי� ע� ה עובדה כי תיאו� ה מאמצי� של מיליוני היחידי� בחברה מורכבת חייב להביא בחשב ו� עוב דות ש אי� גור � יחיד מסוגל

.להקיפ�

פוליטיקאי� ו אידיאולוגי� אינ� יכולי� , פרופס ורי�, אידיאליסטי�נ ו� הכל כלי וע� מסירת תכנו� הכ לכלה להשלי� ע� הפרטת התכ

. יצרני� ויצ רני שירותי� , הלאומית וה גלובלי ת למיליוני צרכני� פגי ע ה –ויות ר מכ+ , ההפרטת הכלכ לה נר אית כ פגיעה באינטליגנצי

... �באינטליגנטי

היא " �רציונליילא"החלופה היחידה לכניעה לכוחות הש וק הל י� לת כנ� ול נהל א ת כניעה לכוח� של א נשי� אחרי� שאינ � יכו

. א+ יכו לי� לשרת א ינטרסי� זרי�, השוק

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 177 פ

הניסיו� לתכנ� מהמטרה אחורה מערכת כלכלית מורכבת של חלוקת ייצור וצריכה אינו י כול לה צליח ואי� תחלי- לס דר הס פונטני , עבודה

.בבני י� הערי� ובא ב ולוציה , במדע, בכלכלה כמו בטבע בתרבו ת

עצמו כבסיס הלגיטימי של ראיית הפרט הדואג לאינטרס שלהכלכלה והח ברה יו צרת א צל רב י� את התחו שה ש כלכלת השוק

יש לזכור שעק רו� היסוד ש ל כלכלת . מוסריי�והקפי טליז� ה� בל תיהנקשרות , השוק החופש י הוא שעסקו ת המב וססות על אינ טרס עצמי

כדא יות ל שני –בשוק חופשי בי� בוגרי� מתו+ הסכמ ה ביני ה� שווק וכל מוכר בשוק יו דעי� שכדי להרוויח עליה � כל מ. הצדדי�

ה � היסו ד של הקפיטליז� Win6Win עס קו ת ה. ליצור יתרו� ללקוחהיצור והמכירה של כל , וה� כוללו ת את התכנו� , וכלכלת השו ק

המוצרי� והשירותי� ואת העסק ה שב ה קונ ה המעסיק הפרטי או למנהל בבתי הספר . הממשלתי את עבו דתו ושירותיו של העובד

.עסקי� מלמדי� לבנו ת את ה עסק ע ל צרכיו ושאי פותיו של הל קוח

ובכ+ , השוק מתגמל על הה צלחה במילוי שאיפו תיה� של הל קוחות .ממיר אגואיז� לאלטרואיז�

זייפני , מאחזי עיניי�, דבר ידוע ש בשוק מסתוב בי� ג � רמאי�. ת פקידה של ה משטרה לאו סר� ו לסלק� מהשו ק. משקלות וכיי סי�

הרפ תקני� פיננס י� , כלת הש וק פו עלי� ג� זיי פני ת רופותבכלמועלי� ב אמו� ויוצ רי , אשפי ספקול ציות, המסכני� כס פי חו סכי�

, תפקידה הסיזיפי של המדינה לג לות�. חוקיי�קונצרנ י� בלתי .להעני ש� ול סלק� שוב ו שוב מ השוק

המעילות וה זיופי� , יחד ע� זאת המציאות הוכ יחה שכמות הגנבו ת מולא� ובמנגנוני המדינה ג בוהה י ותר מאשר ב חברות פרטיות במשק

. ובכלכלה חופ שית

מסוציאליז� לקפיטליז�

לקראת סו- המאה הע ש רי� ה תמוטטה כלי ל כלכ לת� של רו ב הקיבו צי� וה � נאל צו לעב ור לשיטה הק פיטליסטית על כל מרכיביה

.בתהלי + קשה ומכאיב מאי� כמוהו

טרי� ה קומוניסטיי� ברוסיה ממש באותה הת קו פה נ פ לו ג � המשברוסיה התברר שחיסול השיטה . ובמדינות מזרח אירופה

' ה 178 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

הסוצי אליסטית אי� משמעותו ה אוטומטית והמידית מעבר למערכת הק פיטליז� מותנ ה ב צב ירה רא שונית של הו� . ליברליתקפיטליסטית

.א+ ג� ב צ בירת ה ו� תרב ותי, פיננסי ותעשיי תי

י+ אטי ואורגני של צמיח ת השיטה הקפי טליסטית נוצ רה בת הל, והיא כוללת מרכיבי� רבי� וחיוניי�, הערי� והבורגנות ב אירופה

, יושר, הרגלי עבודה, נורמות מוסריות, הגד רות וש פה, ביניה� מונחי�הרגלי מסחר ויצירת , רבבות עורכ י די�, מערכת חוק ומשפט, חיסכו�

, מערכת ב נקאית ע� מאות אל פי עובדי� מאומני�, אמו�מערכות , למנהל עס קי� וכלכלה, ובתי ספר למשפטתניברסיטאואו

ת קשורת חופש ית , מושרשות של הנ הלת ח שבונו ת וראי ית חש בו� וב עי קר המ ערכת –כל המרכיבי� האלה . דמוקרטיומשטר ליברלי

מסד ירי� את השי טה הק פיטליסטית –של ה אתיקה וערכי המוסר ונגל 'ל שו ד וגזל בגובל עדיה� הייתה לובשת צורה ש, ומרסני� או ת ה

בימי דיקנס באנגלי ה , כזה היה ג � ה קפ יטליז� ברא שיתו. אכזריחירות ללא ערכי� תול י ד . בא רצות הברית" הברוני� ה שודדי�"ו

.עוול ומשטר נורא, שחיתות

לבני א ד� דרו שה מי דה של מתינות כדי שיהיו : "אדמונד ברק כתבע צמ� ותהיה לה�החירות תב יא נזק –ולא , מסוגלי� לנהו ג בחירות

מתנת החירות ליחידי� הי א שר שאי� ה� . מטרד קשה ל כל הא חרי�שומ ה עלינ ו לראו ת מה י עלה ע ל רוח� ; לעשות ככל ה עולה ע ל רוח�

לעשות קוד� שנסתכ � בה ב עת איחולי� שעד מ הרה ע לולי� להתחל- ." בקובלנ ות

הוכי ח בספ רו )Max Weber, 1864-1920(הסוציו לוג מקס וו בר א ת הה נ חה שה קפיטליז� " ה פ רוטסטנטית ורוח הקפיטליז�האתי קה"

ערכי� , אלא הו א נובע מעול� של� של רוח, אינו רק שיטה כלכ לית . ודת ומותנה ב ה�

וב לבצע ' נכשל ניסיונו של מיכאיל גורב צ1991 באוגו ס ט 19ב" גל סטנוסט "–פירוק הדרגת י של המשטר והכ לכלה הסוביי טי�

ב גל ל ניסיו � הה פיכה של –) נייה מחדשב " (פ רסטרויקה"ו) פתיחות( .הביורוקרטי� ומנהיגי המפלגה ה ש מרני�

הביאו לנפילה , בניסיונ� הנוא ל לעצ ור את השינוי, השמרני� . פתאו מית ובלתי מתוכננת של ברית המו עצות, מהירה

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 179 פ

המשטר והאימפריה הסוב ייטי� כמו ג� הכל כלה ה קומוניסטית למדינה ו לכלכלה , ת לחב רהא חת מבלי שהייתה כל תשתי נעלמו בבת

מ יליוני גמלאי� : התוצאה הייתה נוראה. ליברליותקפיטליסטיותמערכות תחבורה , בפרו בינציה שרר עוני נו רא, נזרקו לכפור ולרעב

בתי חרושת ואו צרות ה מדינה נשדדו , הוזנחו ונה רסו, ותשתי ות נשד דו קשר הדו ק וחיבו ר בי� השלטו�, ב וה מפלגה ג ידי בכירי הקעל

האיד יאולוגי ה , הח דשי� השחית את שני ה צדדי��והמיליארדריבנאומו . הקומונ יסטית הוחלפה בל אומנות אימפריאליסטית רוסית

קריסתה "כי , קב ע הנשי א פוטי �2005השנתי לאומה הרוסי ת בא פ ריל של בר ית המו עצות הייתה האסו� הגיאופ וליטי הגדול ביותר במאה

פי העקרונו ת ית מתנה לת על הכלכלה הרוס ית הר יכוז." העשרי�, התעשייה הצב אית, בדו מה לאיטליה הפשיס טית–הקורפו רטיביי�

גז ו מחצבי� , חברות האנר גיה וה תאגידי � העו סקי� בניצול נפטב מקו� הכלכלה . נתוני� בידי אנשי הממשל או בידי נאמני ה�

הקומונ יסטית נוצר ו מונופולי� מושחתי� המשולבי� במשטר בצבא ובחומרי , במשטרה, אמצע י התק שורת השולט ביטוטליטר

המשטר והמדינה דומי� יות ר למדינה פ אשיסטית מאשר . הגל�לאומי הארגו� הבי �. קפיטליסטיתדמוקרטיתלחברה ליב רלית

המגדיר מדינות ל פי החירות ) Freedom house" (פרידו� האו ס"והדמוקרטיה שה� מעניקות לאז רחיה� מגדיר את הפ דרציה הרוסית

".חופשיתלא"כ

ההנה ג ה ה ש מרנית של ה תנועה הקיבו צית ה פעילה את כ ל כוחה , מעק רונות השיתו -הלעצור כל שינוי בקיבוצי � ולמנוע כל סטיי

דחיית השינויי� מנעה . החינו+ המשות- ו הצריכה המש ותפת, השוויו �, ברוב הקיבו צי� א ת ההז דמנות לפרק את המערכת הקיבו צית לאט

ו ת ה קיבו# ה משאבי� הדר ושי� לתקופ ת בשלבי � וכל עוד הי ו ברשמרבית ה קיבוצי� נאלצו לבצע את הש ינוי בת ו+ משבר קש ה . המעבר

לא חר עז יבת� של מ רבית הבני� הצ עי רי� , והתמוטטות כלכליתהשינוי הקי צוני מצא א ת חברי אות� קיבוצי � בלת י . ובעלי היכולת

י� החברי� הוותי קי� ל א היו מסוגל. המומי� וממורמרי�, מוכני�לקחת אחריות , ולעתי� ג � בריאותית, מקצוע ית, מבחינה מנטאלית

ו לקיבו# לא הייתה היכו לת הכ ספית לגשר על הפ ער , לפרנסת�

' ה 180 ו נ כ ת ה ת ט ר פ

כדי ליצור עבור� קר� פנסיה ) שמקורו בחישובי ביטוח(האקטו ארי סכסוכי� , הנפילה הכלכלית והש ינוי החפוז הב יאו תס כול. תמינימאלי

אי� פל א ש ה� . ב וצי� ר בי� נ ה רסו לח לוטי�קי. פנימיי� וחרד ה קיומ יתג� "ברוסיה וה� ב קיבוצי � הת ג לו אצ ל רבי� מהו ותיקי� געג וע י� ל

ע� גע גו עי� ... של ברית המועצ ות וש ל הקי בו# הי ש�" העד� האבוד אלו הז דהו ב התלהב ות אינ טלקטואלי� מהשמאל ש מעול� לא חיו

.ולא הי ו מוכני� לחיות בברי ת המו עצות א ו בקיב ו#

בר הקש ה נמנע מאות � קיבו צי� ש השכילו לבצ ע א ת השינו י המשכמה . בטר� המשבר ו בעוד� במצב כלכלי וחברתי סבי ר, בשלבי �

תעשיו ת , עוד לפ ני המשבר, קיבוצי � הצ ליחו להקדי� והק ימוהשיטה הקפ יטליסטית ומעסיקות " על טהרת"המנוהלות , מצליחות

שוקי המניות מקצת � מונפ קות ב , אלפי עובדי� באר# ובחו# לאר#באר# ו בעול� ומעבירות לקי בו# רו וחי� רבי� ה מספיקי� למימו� כל

קיב וצי� א לו יכולי� ל בצע א ת . חוסר היעילות המב ני של הקיבו #ואפילו לדחות את ה שינוי ולהתמיד , השינוי לאט ובמעט כאבי�

זו הפקת רו וחי� בשיטה קפיטליסטית . בקיבו# השמרני למספר שני� .ש מירה מלאכותי ת של השיטה הסוצי אליסטיתתו+ שי מוש ב ה� ל

אכזבה

בסו- ה מאה ה עשרי� הגיעה לשיא ה האכז בה מה חלומות הגדו לי� ש ל כגודלה ש ל . האידיאולוגיות ו התכנו� , האוטופיות, החיזוי, המדע

עצמ ת החב טה על –האשלי ה כ+ ה יה גוד לו של השבר וכגובה החלו� .קרקע המציאות

� מרפא לאד � שח י בסב יבה בעבר שימשו הדתו ת לכל סוגי ה במש+ עשרות אל פי . סבל ומוות, חוסר צדק, כאוטית של מקריות

� לחוס ר ההיג יו�כ+ האלוה י� את ההיגיו שני� העניקו האלי � ואח רהא מונה ב השאר ת הנפ ש ובעו ל� הב א . של המציאות בטבע ובחברה

.נמנענתנה א ת הנח מה מהסו- ה ב לתי

דע היה א מור להעניק המ. בעת ה חדשה החלי- המדע את ה אלי�המאבקי� וה מלחמות , האידיאולוגיות. יעילות ושליטה, צדק, היגיו�

.להגשמ ת האו טופיות העניק ו את ה תקווה והחלו�

' ה ו נ כ ת ה ת ט ר 181 פ

א+ עדיי� נגזר על , ה תקדמות הרפ ואה הי א עצו מה. היקיצ ה כוא בת . ק שי� וחסרי תכ לית� ולע ת י� בייס ורי–כל בני האד� למות

, כפייה ושלטו� הולי ד רק אסו�, יהא ידיאולוג, הצירו- של ח לו� .סבל ומ יליוני מתי�

אנשי� משכילי� , הדתות חוזרות לפרוח. האכזב ה הולי דה רגרסיהלקשר י� ע� חוצני � , לנומרולוגיה, ונאורי� נת פ סי� ל אסטרולוגיה

מיסטיקה מ המזרח ממלאת א ת ה חלל שהשאיר ו . ולאנרג יות מס תוריותול ובאמת המוחלטת יכלאחריה� הא מונה העיוורת במדע ה כו

התנועו ת המ שיחיות אש ר עוררו . והמדעית ש ל האי דיאולוגי�תקו ות וס ע רות נפ ש של אחוו ה והק רבה נ עלמו בהשאי ר� , חלומות

, כאשר מסתב ר שהמדעני�. חלל וריקנות אשר חייבי� היו לה תמלאהמנהיג י� והפ ילוסופ י� אינ � יכול י� לה שפיע על הע תיד וא פילו ל א

כאש ר . � חוזרי� אל המכשפות והיידעוני–לספר מה יהיה מחר –מתברר שהרו פאי� ו בתי ה חולי� אינ� י כולי� להעניק חיי נצח

לקברות , ללחשי�, לעשבי� , לרפואו ת ה א ליל, חוזרי� לקוס מי� חוז רי� א פילו –וה מסוכ� מהכ ול . הצדיקי � ול שיקויי הפל א

מא מיני� , לאידיאולוגיות הישנו ת ש על ו בנהר ות של דמי� ודמעו תכלכלת שוק צודקת ", "סוציא ליז� הומאני"שהפע � ימציאו

ועול � " חברה שווי ונית וח ופשית ", "דמוקרטיהסוציאל ", "ומתוכננת . הרמוני ללא ס תירות

. לאשליה ולאידיאולוגי ה, עדיי� לא נמצ א המחלי- לחלו�

שער שני

שיתו� ושוויו�, חירות

א

חירות ושיתו�

אליז�קולקטיביז� ואינדיבידו, חירות

האי דיאל של . השיתו - והש וויו� ה � שני צדדי� של אותו המטבעהקיבו # הוא השוויו� ואי� דר+ לשמור על ה שוויו� אלא ב אמצעו ת

)Collectivism( השיתו- . השיתו- הו א תנאי הכרחי לשוויו�. השיתו - .או בצו רתו הק יבוצית הקומו נה הו א ג� אי דיאל ב זכות ע צמו

, דוגל בש וויו�, יאליס טיות לכל סוג יה�כמו התנוע ות הסו צ, הקיבו #שוויו� , ח ירות: "בנ יסוחה של המ הפכה הצרפת ית. בשיתו - ובחו פש

".ואחווה

משולש "עירוב שלוש ת האי דיאלי� האל ה עד להפיכת� ל מי� ,Isaiah Berlin(ישעיהו בר לי� . אחד הוא מטעה" אידיאולוגילא , ותח ירות ה יא חיר, א מר שכל דבר הוא מה ש הוא)1909-1997

.שוויו� או הגינ ות או צדק

השג ת . קל לה בחי� ב מתח ובתהו� הפ עו רה בי� השו ויו� והח ירותיותר שוויו� תפגע בהכרח Cחירות כמו שחירות רבה יותר תפ ג ע

שוויו� כלכלי יתקיי� אי: "הנשיא אל כסנדר המילטו� אמר. בשוויו �אמורי� על הת הו� בי � החירות וה שוויו� ." כל עוד תתקיי � החירות . לגשר האחווה והשי תו-

בתנועות " דמוקרטיה"עשרה תפ ס המונח מסו- המאה התש עשני ה מונחי� ". חירות"הסוצי אליסטיות א ת מקומו לצדו של המ ונח

ב עו ד , מאמי� בעיק ר בחופש" י מי�"אול � ה, נתפסי � לרו ב כזהי � סוצ יאל", "דמוקרטיה עמ מית("דוגל בדמו קרטיה " ש מאל"שה

").דמוקרטיה

כדי לגשר ב י� ) שלטו� הע�( דוג לי� ב דמוקרטיה �הסוצי אליסטילבי� , ה מתערבת בחיי� ובזכ ויות ש ל הפרט, חתירת� למדינה חזקה

ת ח 186 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

שלטו� הרוב בד מוקרטיה נחשב , לה שקפת �. היות� דוגלי� בחירות .לחירות הפרט המזדהה ע� ה שלטו�

ולפיו זכות , דמוקרטיה פרדיננד לסלכ+ חשב מייסד הסוציאל רה הכל לית תע שה את הממלכה הטוטליטרית הפ רוסית לממלכת הבחי

.החופש והצדק

. הבלבו ל בי� חירות ודמ וקרטיה הו א בלבו ל משונה א+ נפו#א י� הוא !" ?לא , זו מדינה חופש ית: "כשאנג לי אומ ר בכע ס ב פא ב

את מ ה ראל א רק לזכותו לומ, מתכוו� לזכות ו לבחו ר את הממשלמתוחכמי� ומשכילי� אינ� מביני� לא ברור למה אנשי� . שהוא רוצה

. זאת

זר� פוליטי או אידיאולוגי ה שאי נ� , היות שכמעט אי� תנוע הא ת , למיי� וללמוד את הת וכ�, לנתח, חשוב לה בי�, דוגלי� בחירות

א צל כל אחד מהזרמי� " חירות"המשמעות ו א ת הכוו נה של המונ ח .הרעיוניי� וה פוליטיי�

שקיימי� שני סוגי� של 1969 הפילוס ו- יש עיהו ב רלי� קבע בשה� אינ� רק שתי תכו נות , "חירות חיובית"ו" חירות שלילית: "חירות

ש אינ � מתיי שבי� –אלא שני פ רושי� מנוגדי� , מובחנות של החירות . פו ליטית אחתה לאיד יא–ביניה�

החירות ה של ילית מגדירה את הת חו� ש בו אד � יכול לפעו ל בלי ה?וונה הי א , י שמשתמע מההגדר הכפ. שאחרי� יציב ו לו מכשולי�

של הא ד� ה� מעשי ידיו של ורק למצב ש ב ו המכשולי� בפני ח ירותהגורל או , אד� א חר או אנשי� אחרי� ולא נכפי� עליו ב דר+ ה טבע

חסמי� ומכשולי� שנו צרו היעדר חירות שלי לית הי א . חוסר היכולת ירות זאת בעוד שהח. ידי החב רה וה שלטו�ידי בני א ד� או עלעל

החיובית מתי יחסת ליכולתו המע שית של ה אד� לפעול בדר+ חירות . המאפ שרת ל ו שלי טה על חייו ומימוש מטרותיו היסודיות

.חיובית היא ה חירות לנצל א ת מה שהחיי� מציע י�

חסידי החירות ה חיובית מאמיני� שהחברה והמדינה יכולי� , ו ניחירות מע: וחייבי� לספ ק לבנ י האד � את החירות הח יובית

.מבורות ומחולי, ממחסור

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 187 י

הוגי ה דעות של ה חירות החיובית רואי� את החירות הש לילית א� לא ניתני� לאד� ה אמצעי� הדרושי� , חסרת משמעות כמעט

.למימושה של החירות

זכויות חיוביות תמיד , לדעת הליברלי� חסידי ה חירות השליליתהמדינה . רהמשא בי� נמצאי� תמיד במחסו. סותרו ת זכויות שליליות

לצור + החירות החיובית ו כדי להבטיח את זכו תו של כל אחד –צריכה להר חיב את סמכ ותה –' לאושר וכו, לחינו+, לרמת חיי�, לבריאות

ממגינת ה חירות לשוללת +ולקחת אמצע י� מהאנשי� ובכ+ להפו . החירות

המחלוקת נס בה סב יב הש אלה א � החירות היא חופש מכפייה א ו ג � ש חרור , רירותי של בני אד� א חרי� בלבדוחופש משלטונ� ה ש

".נס יבות"ממגבלות ומא ילוצי� של

במאמ# לגייס את ה א ומה , 1941בנאו� שנשא בקונג רס בינואר ד רוזוו לט א רבע "מנה הנשי א פ, האמריקנית למלחמה בנ אצי�

חופש הד ת וחופ ש , חופש הדיבור: שלוש מה� שליליות, חירויות . חופ ש ממחסור:מפחד וחירות חיובית אחת

באנוש ות לא הייתה מעול� ול א תהי ה הת קדמות שלא תעלה מכל ה דברי� השליליי� אפ שר . לכל ה תקדמות יש מחיר. בהידרדרות

זמנית א+ הדברי� החיוביי� מגבילי� או מו ציאי� זה את לסבול בו". אי� א רוחות חינ�"מכיוו� ש המשא בי� ת מיד מוגבלי� ולכ� , זה

נה בצור ה מלא ה ב או תו הז מ� מכל הדב רי� מסיבה זו לע ול� ל א נ החברה ללא חירות . כל הק צעה מ חייבת הפחת ה. הטובי� והצו דקי�

לעומת זא ת סדר חברתי המצר - . וללא שוויו� אפש רית לחלוטי�אפשר כ+ ג� אי . אפשריחירות מוחלטת ע� שוויו� מוחלט בלת י

" Happy End"לכ� לא י יתכ� . לשלב צדק מלא ב יעילות מרבית .סטוריה ה אנושי תבהי

הא� ה קונספ ציה ש ל החירות ה חיובית , קיימת מחלוקת בש אלההיא ק ו נספצי ה פולי טית וה א� יכו לי� יחידי� ו קבוצו ת לה ש יג חירות

הא� אפשרי והא� רצוי שהמדינה . חיובית באמצעות פע ולה פו ליטיתהליברלי� הקלס יי� השיבו ע ל ? תבטיח לאזרחי� חירות חיובית

לה ותמכו בקונ ספט של חירות פוליטי ת השאלו ת הא לה ב שליהג ל , הו ג י דעות המנוג די� ל מסורת הליב רלית כמו רוסו. שלילית

ת ח 188 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ומארקס השי בו על אות� שאלות בחיוב ותמכו בקונס פט של חירות .פוליטית חיובית

? הדילמה היא ג� ב שאלה מה הוא תפק ידה העיקרי של ה מדינהה של המ דינה ה וא תפ קיד, לדעת הליברלי� חסידי ה חירות השלילית

רק להג � על ח ירותו של הפ רט מפני איומי� מצד מדינות אחר ות ומצ ד . ארגוני� ואנש י� אחרי� והחוקה חייבת לה ג� על הפרט בפני ה מדינה

כדי לאפש ר " הומצא ו"המוסדות ה דמוקרטי� , לדעתו של קרל פופרלעדר להג� ע ל עצמ ו מפני כלבי ה שמירה שלו ו לשפוט אות� בשעת

והד מוקרטי� המאמיני� בחירות �דעת � של הסוצי אליסטיל. הצור+החיובית תפ ק ידה ש ל המדינה ל ספק ל כל הא זרחי� את החירות

.ג� במחיר פגיעה בזכויות הפר ט ובחירותו, החיובית

. מתחלקות לז כויות שליליות וזכוי ות חיוביות" זכ ויות ה אד�"ג� לוק ו�'ידי גהזכויות הט בעיות של האד� הוגד רו בראשונה על

)John Locke, 1632-1704( ,�בסו- . לחירות ול רכוש, כזכות לחיי נכתב ו הצ ה רות ז כויות האד� במה פכה ה אמריקנית 18המאה ה

שני מסמכי� אלו קב עו בעק בות לו ק את ה זכויות . ובמהפ כה הצ רפתיתלזכויות . ב"לפרטיות וכיו, לרכוש, לתנוע ה, לביטחו�, הטבעיות לחיי�

שהחשובה ב ה� הי א ) האזר חיות(פול יטיות אלו נו ספו ה זכויות ה .הזכות לבחור ולהיב חר

" זכויות של יליות"הזכויות הט בעיות והזכו יות ה פוליטיות ה� .שנועדו להג� על הא ד� והא זרח מפני השל טו� וה מדינה

מגילת זכויות " קיב לה עצ רת הא ומות המאוחדות א ת 1948ב זכויו ת שב ה נוספ ו לזכו יות ה טבעיות וה פ וליטיות ג � " האד�

שישה מבי� שלושי� סעיפי המגילה קוב עי� א ת הזכו יות . חברתיות, לקיו� בכבו ד, לשכר הוג�, הז כות ל עבודה: החברתיות ש ל האד �

" זכויות חיוביות"כל אלה . לחינו+ ועוד, לדיור, לטיפול רפוא ימימוש� של הזכוי ו ת . ידי המדינהשיכולות להת ממש בעיקר עלקה המ תערבת בכל שטחי החיי� החברתיות מחייב מדינה חז

. ומצמצמת את זכויות הפרט

פרוסיה . ברור שקיימת סתי רה בי� הזכויות הש ליליות והחיוביותוב אותו ז מ� , של בי סמרק פגעה בזכויות הפר ט ובזכ ויות ה פוליטיות

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 189 י

ארצות ה ברית מקפידה מאוד . לכתקבעה ז כויות סוציאל יות מרחיקות . ח ברתיות מועטות בה מאודעל זכוי ות הפר ט בעוד שהזכו יות ה

כלל נ ראית החירות החי ובית בביטוי< הפ ו ליטי כניתנת בדר+דמוקרטית ובע לת רצ ו � , חברה קולקטיבית. למימוש בדר + קולק טיבית

החלטות הרו ב ושי תופ� של . אמורה לש מור על החירות, עצמימפני ש כפיית החלטה , האזרחי� בה חלטות מבטיחי� א ת החי רות

חירות היא צ יות לחו ק : "רוסו כתב. תרת את ה חירותעצמית אינה סו של �ברור שזו חירות הקו לקטיב ולא ח ירות." שהאד � חוק ק לעצ מו

.האי נדיבידואלי�, הפרטי�

להיות ע� חו פשי ("יש לה בדיל ב י� חירות הפר ט וחירות ה או מה . חירויות שו נות ב ת כלית ו לעתי� קרובו ת א - מנוגדות–...") בארצנו

א ת הכיבו ש הרו סי שע בד �ה אפגאני " וחמי החירותל"ניצחונ� של . וגזל את חירותה ה אישיתתאת ה א ישה ה אפגאני

סדרת ". אבי הלאו מיות הגרמנית"הפילוס ו- פי כטה נחשב לידי נפוליו� בברלי� שנכבשה על180761808ההרצא ות שנ שא ב

המוני . נחשבת למסמ+ יסוד של הל אומיות הפרוס ית כמו ג� הג רמניתובני נוער ה קשיבו לדבריו בהתל הבות כשה� נישאי� על גל י אזרחי�

. משמעות יש רק למה שנצחי, לפי פיכטה. גרמניתהתלהב ות לאו מיתלכ� הוא מוכ� להקרי ב , האד� יכול להיות נ צחי רק כחלק מהמולדת

הגר מני� מרדו בר ומאי� א- על פי שה שלטו� הרומי . למענה את חי יוחירות בש ביל� ה ייתה רק . אישי תהיה טוב לה� ולא פ גע בחי רות� ה

.שבה יי שארו ג רמני�, חירותה של ג רמניה

היא ישות בפני ע צמה ו תכלית בפני , לדב ריו של פיכטה, המדינהכניעה לחו קי המ דינה ב לי כל . גו- שאינו נית� לפירוק–עצמה

.הסתייג ות היא צו המ צפו�

נה שהיהודי� בגרמניה ה� מדי, פיכטה היה א נטישמי קיצוני ואמראפשר יהיה ל תת . בתו+ מדינה וה� על ולי� ל ערער את הל או� ה ג רמני

ליהודי� זכוי ות אז רחיות רק א � יוסר ו כל ראשיה� בלי לה אח ד .ויושמו על כת פיה� ר אשי� חדשי� ללא ש ו� איד יאה יה ודית

דבריו של פי כטה ע ל ה גרמני� ה קדמוני� ש הע דיפו א ת חירותה של י� ב וודאי לנושא שהיה מתייחס, גרמניה על חירות� האי שית

פרוסי ה היית ה ממלכה פי אודלית . אקטוא לי בזמ� השמ עת הנ אומי�

ת ח 190 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ידי ש תוארה אפילו על, בשליטת מל+ דספוט ואצול ה קרק עית צ ב איתצב א ". צבא שי ש לו מדינה"כ, הצרפתי מירבו, המלוכ� הליב רלי

לא , "ה חירות והאחוו ה, השו ויו�"שהב יא את ו את תקוות , נפוליו�פיכטה הב ה יר שהחירות . יתפס אי*� על הח ירות ה אישיתיכול לה

החירות , הפר טית א לא הח ירות ה קולקטיבית, אינה ה חירות האישי תכניעה ל לא ה ס תייגות למדינה ה ע צמאית היא החירות . הלאומית ).שבאה בעקב ו ת רוסו (לדע תו של פיכטה , האמתית

והפאשי סטיי� דגלו בכנו ת �הטוטליטריי, המשטרי� ה לאומני� .קולקטיביתבחיר*ת לא ומית, בחיר*ת

קולקטיבית אינ � ו חירות לאומ יתתאינדיבידואליחירות פרטיתיומ� של "–הקריאה לחירות בהמנונ� של הנאצי� . מושגי� זהי�

הכוונה הייתה כמוב� לחירות . אינה זיו-–!" הלח� והחירות מגיע במדי האומה והגזע הגרמניי� ולא לחירותו של הפרט שצעד ונלח�

. SAה

חבר המפלג ה ה נא צית , )Karl Schmitt, 1888-1985(קרל ש מיט חוק ת " מאמר בש� 1935פר ס� בא וקטובר , והמשפ ט� הב כיר שלה

להצדקת החק יקה הגזעני ת וה טוטליטרית שהתק בלה " החופש ב מאמר מפריד ומנגיד שמיט את ה חירויות . בנירנברג חודש לפני כ�

)Libertaten(�ש, ש ל הליב רליז�פ רטיי �ה סו ביקט שלה� הוא אנ שי ,שמיט שלל . שה סוביק ט שלו הוא ה אומה ו הגזע, )Freiheit( והחופש

את החירויות הליברליות ו העלה על נס את חו קי נירנ ברג ש הביאו את .החירות לגרמניה

החירו ת , בד מוקרטיה) ש אינו מתקיי� במציאות(במקרה האידי אלי של הפרטי� המ שתייכי � �הלאומית היא במידה מסוי מת ג� חירות

.לרוב

הקולק טיביסטי� דוגלי� ב שלטו� חזק ש ל הרוב ומאמיני� בצ דקת� שלטו� דמוקרטי של הרוב יבטיח את , לדעת�. של החלטות הרוב

.חירותו של ה קולקטיב

לש לטו� הרו ב ב חשדנות �האינדיבידואל יסטי� מת ייחסי: אצל � נש מעות האמירות. מעצ� היו תו ש לטו�תובהסת ייגו

וקרטיה ושלטו� הרוב באי � לידי ביטוי כאשר ארבעה זאבי � דמ"הוא החלטה של ' כל מעשה לינ#", ..."וכבש מצביעי� על ארוחת ערב

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 191 י

ג� לה חלטה להשאי ר את ה זקני� בשלג ", "רוב ע� מתנגד אחד בלבדבהרבה : " אדמונד ברק כ תב." יתנגדו רק ה זקני� המהווי� מיעוט

."טיה לממשל עריצות מובני� יש דמיו� מובהק בי� דמוקר

בהקש רי� א לו יש טע� ל הביא מדבריו של ה תומ+ המובה ק של מי שהצ ביע ע ל הסכ נות , החירות הש לילית והאינד יבידואליסטית

,John Stuart Mill(ו� סטיוארט מיל 'האיומות של חירות הקולק טיב געכשיו הוב� שביטויי� כגו� ": " על החירות" במסה )1806-1873

אינ� מבטאי� א ת המצ ב ' שלטו� הע� על עצמו'ו' ממשל עצמי'המפע ילי� א ת השל טו� ה� לא תמיד האנשי � ' בני הע�'. לאשורו

שבו מדובר איננו ממשל ' הממשל העצ מי'ו, שהשל טו� פו על עלי ה�אלא המ משל שבו נשל ט כל יחיד בידי , שבו נ שלט כל יחיד בידי עצמו

החלק הגדול רצו� הע� פירושו למעש ה רצו� , יתר על כ �. כל הש אר... או אלה ש עלה בי ד� לה תקבל כרוב, הרו ב–או הפ עיל ביותר בע �

ע � ' רודנות הר וב'בעיוני� מדיניי� נ והגי� עכשי ו למנות א ת התכלית היחידה אשר ... הקלקל ות שמ פניה� נ דרשת החברה להיש מר

לשמה מותר בדי� להשתמ ש בכו ח כפייה כלפי איש ה נמנה ע � חברה ש לו בי� הגש מית ובי� טובתו. נזק לאחרי�תרבותי ת היא מניעת

."אי� בה מש ו� הית ר מספיק, הרוחנית

ההיסטוריו� יעקב ט למו� ביטא את אפ ש רות הנ יגוד בי � דמוקרטיה טלמו� ". ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית"לחירות בש� ספרו

הא חת : או ב חנו ש ני סוג י דמוקרטיות19קבע שעוד מהמאה ה . משיחיתנייה טוטליטריתאמפירית והשליברלית

המחלוקת בי � החירות ה חיובית לחירות ה שלילית היא ג� המחלוקת בי � החירות של ה קולקטיב וה חירות האי שית ו בי�

.הקולק טיביז� והאינ דיבידואליז�

הקולק טיביז� הוא התיאו ריה וה פרקטיקה הרואות בקבוצ ה ולא . בותיתחברתית ותר, בפרט את הי חידה היסודית מבחינה פו ליטית

, חרדי, רוסי, שחור. פי הקבוצ ה ש הו א משת יי+ אליההפרט מוגדר על. כל אלה ה גדרות קולק טיביסטיות–בורגני או מתנחל , שמאלני

זהות וישות מעל לפרטי� , הקולק טיביז� מעניק לק בוצה רצו�וותי� של . המרכיבי� א ותה הגזענו ת הי א אחד הש יאי� המע>

, המדינה, שלטו� הרוב, יקההפ וליט, הדמוקרטיה. הקולק טיביז�

ת ח 192 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

כל אלה ה� כלי� של השי תו- –הביורוקרטיה והחו קי� המ אמי� כ י הרוע ייעל� או יפ חת בע זרת מ בנה טו ב , והקול קטיביז�

חברה , פ י האינ טרס ש ל רוב חבריהחברה שתתנה ל על, יותר ל חברהמוסרי וישר , צוד ק, לפי האתי קה ה ק ולקטיביסטית. של צד ק ושוו יו�

מידת המוסריות ש ל הפר ט נקב עת לפ י . ו ב לקב וצההוא מ ה שטוהשאי פה לא ושר אישי , המידה שהפר ט מקריב עצ מו למע� הק בוצה

.אינה מ וסרית

קיימי� הבדלי � רבי� ומהות יי� בי� הקומו ניז� ה סובייטי לנאצ יז� הדומה ביני ה� הו א הקו לקטיביז� והנ כונות לבצע כל דב ר . הגרמני

. מע� ה קולקטיב נחשבי� למוסריי�כל פשע ו רצח ל. למע� ה קולקטיב

המפלגה , הקולק טיב שהבולש ביקי� התייחסו אלי ו היה המע מדמה שמסביר את הקריאה ה מחרידה , והשות פי� ל אידיאולוגיה

ואת רציחת� של האו יבי� " חיסול הק ולאקי � כמעמד"ל .האידיאולוגיי �

והה זדהות המלאה א תו , אצל הנאצי � הקו לקטיב היה הגזע למע� הגזע ראוי לה ילח� וא- למ ות . הות ע� ה פ יהררהתבט אה ב ה זד

הסו בייטי� . מBטח המחיה גזעי � אחרי�" לנקות "וזה צו דק לה שמיד ורצחו מיליוני רוסי� והגר מני� השמידו בעי קר בני עמי� וגזעי �

הי ה � ה איטלקיי�הקולק טיב של בניטו מוסו ליני וה פאשיס טי. אחרי�הנאצי� וג� . המהפכ ההסובייטי� ה אמינו במיתוס. המדינה

ויות ר מכ+ את ה מלחמה שב ה –הפאשי סטי� העריצו את ה צבא מגיעי� לשיא הקול קטיב ולנכונות הפר ט להקריב את עצמ ו למע�

המלחמה מעלה את הכ וחות האנוש יי� : "מוסוליני אמר. המדינהכל ההתנסוי ות וה חוויות האחרות . לדרגה הגבו הה וה אצילה ביותר

."אינ� א לא תח ליפי�

הנאורו ת הוצי אה את המערב מהפיאודליז� למשטרי� המבוססי� אלו משטרי� . שוויו� זכויות ושל טו� חוקתי, על זכ ויות ה אד�

אלא א ת , שהבטיחו לא את הריבונות של קבוצ ה או קולקטיב .האינדיבידואל, העצמ אות ו ה חירות של הפ רט

הפרדוקס הו א שד ווקא בשיטה הקול קטיביסטית קיי� הצור+ ו ב הנהג ה מצומצמת שיהוו את מר כז ה ע צבי� ו המוח של במנהיג א

. בשיטה האינד יבידואליסטית אי� צור+ במנהיג. האורגנ יז� החברתי

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 193 י

אלא בה חלטות עצמאיות את , כל הפ רטי� מכווני� לא במודע .המערכת כולה

האידיאל ה אינדיבידואליסטי שהותק - ונר אה נו פל ב מחצית והוא , של המאה ההשנ ייהראשו נה של המאה העשרי� ניצח במחצית

.מתפשט בכל אירופה וג� ב אסיה ו דרו� א מריקה

יהקיבו� כארגו� טוטליטר

הקיבו # הו א : בשני� הרבו ת ש בה � גרתי בקיבו # ה בחנתי בפ רדוקס יות ר �טוטליטריי, מאי� כ מוה��חברה וארג ו� טוטליטריי

ואילו חבריי ואני , תמהמשטרי� בגרמניה הנא צית וב רוסיה הסוביי טי . י� בקיב ו# מרצוננו הח ופשי ו איננו חשי� ב כל שע בודנמצא

חבר הקיבו# מעמיד לרשות : "של הקיב ו# כתו ב" תקנו � האגו דה"בומוסר לקיבו# א ת כל ההכנס ות , הקיבו # את מלוא כוח עבודתו

, והנכסי � הנמ צאי� ברשות ו או המגיעי� לידיו מכל מקור שהוא בה ו מספק את כל והקיבו # קוב ע את עב ודתו ש ל החב ר על כ ל הקש ור

."צרכיו

שהתק בל בק רב כל התנועו ת ה קיב וציות " תקנו � הייש וב ה קיבוצי"בלפעול : ...לש� מטרותיו יהיה הקי בו# מוסמ+: "נכתב בי� ה שאר

כוח בשמו ובמקומו של חבר הקיבו # למימוש נכסיו של כמיופהכולל כ ספי� ו כל מסמ+ , מיטלטלי�, לרבות מק רקעי�' נכסי�'. החבר

..."כולל כספי� בהווה או ב ע תיד, זכות ל קבלת רכוש מכל סוגהמקנה

חבר הקיבו # חייב להעב יר לקיבו# א ת הב ע לות וה חזקה : "ועודכול� או , כוח לפעול למימוש נכסי�הקיבו # מיופה. בכל נכסיו

חבר ; בש מו ובמקומו של ה חבר, המגיעי� לחבר הקיבו #, מקצת �ו ב הקי בוצי ו לשבת בו הקיבו # חייב לקבו ע את מקו� מגוריו בייש

חבר הקיבו# חייב להעמיד לרשו ת ; כפו- לתקנו � זה, ישיבת קבעהקיבו # את מלוא כוח עבוד תו ול קיי� את הו ראות מוסדותיו

ח בר ; המוסמכי� ש ל הקי בו# ב כל הנו גע לע בודתו ולסדרי עבוד תוהחברתיי� , פי הע קרונות והצו וי� ה לאומיי� הקיבו # ינה ג על

ו תוו או נקבעו בהחלטת הא ספה ה כללית או כפ י כפי שה, והתנוע תיי�חבר הקיבו # ימסור בידי הקיבו # . .. ידי התנועהשהותו ו או נק בעו על

."את ק ביעת דר כי החזקת� ו חינוכ� של יל דיו הק טני�

ת ח 194 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

הקיבו # ק בע את ההרכב המדו יק וה שוויוני של הריהוט בחדר את המס פר וההרכב השוויו ני של הבגדי � , המגורי� של המשפחה

שחולקו רק מהמחס� המשו ת- ש ל , והנעלי י� של החברה והח בר, הקי בו# ק ב ע ג� א ת ההר כב הא חיד של המנ ה בחד ר האוכ ל. הקיבו #

.ואפילו את הע יתו� ש סופק ל כל משפחה

" קול קטיביות רעיו נית"קיי� " הקיבו # ה ארצי של השומ ר הצעי ר"יו אלה ו אלה ה ". יסודות הליכוד הרעיוני"היו " קיבו# המאוחד"ול

לא . מצעי� אידיאולוגי� מפורטי� שחייבו את כל חברי הקיבו צי�מהבית , ו גורשו מה כפר–מהקיבו# " ס וטי� א ידיאולוגי�"פע� סו לקו

א- מבית הספר וממוסדות –וילדי המשפחה , וממקו� העב ודה .החינו+

כ מו בסי ס , מאי � כמוה��הקיבו # היה ארגו� וחברה טוטליטריי ...ע בודה ב גולגטירוני� בצ ב א או מ חנה

חופשית , צוד קת, הקיבו # ראה עצמו חברה אידיאלית, ויחד ע� זא תוחיינו , אנ ו הצט רפנו ל קיבו# בהתלה בות מ רצוננו החופש י. ומאושרת

מבלי לחוש , בה זדהות ובסיפו ק, בגאו וה, בו עש רות שני� ב שלמותאפשר א פילו ל ומר שהיו אל ה שנו ת חיינו היפו ת . בשעבו ד ובדי כוי

. ביותר

הקיב ו# כחברה ה מגשימה את ערכי "לא הב נתי את הפרדו קס של א� 'של ז" האמנה החב רתית"עד שהכרתי ולמדתי את " הצדק ו החירות

.אק רוסו'ז

האמנה החברתית

ידי ה תנועה הקי בוצית ללימודי בשנות השי שי� נ שלחתי עלבמהל+ הלימודי� הושפע תי מאו ד . אביבהיסטוריה בא וניברסיטת תל

פרופסור ג ראב הי ה קומו ניסט ומערי# מושבע . לטר גראבמפרופסור וו וככז ה הזד ה ותי א ת ו היית ה –של היעקו ביני� ו של רוב ספייר , של רוס ו

.טבעית

חשתי ש מבי� כל הסט ודנטי � " ה אמנה החברתית"כאשר למדנו את וזאת ב ג לל היותי חבר , רק אני יכול להבי� ממש לעומק את ר וסו

.ל הקיבו #קיבו# המאמי� באידי אולוגי ה ש

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 195 י

נ פתחת " האמנה החבר תית. "אצל רו סו היי תה החירות ע ר+ מרכזי." האד� נ ולד חופשי ו בכל מקו� א סור ה וא בא זיקי�: "במשפט

על , מוותר על מידת האד� שבו, מי שמוותר על חירותו", ובהמש +א� נחקו ר מהו בעצ� הטוב ... זכויות האנוש ות ו אפ ילו על חובות יה

מ ה שצר י+ לשמש מטרה לכל שיטה של הגדול ביותר מכול והוא החיר ות : נמצא שיש להעמידו על שני ד ברי� עיקריי� אלו , חוקי�

."והשווי ו�

: החבר ה שרו סו דוג ל בה ה יא טוטליטרית מאי� כמוה, יחד ע� זא תכ+ נות� , כש� שהטבע נות � לכל א ד� של טו� מוחלט על כל א בריו"

כל . חלקיוהחוזה החברתי לגו - המ דיני שלטו� מוחלט על כ ל חייב ה אזרח ל עשות� , המעשי� שיש בה � כ די להב יא תו ע לת למ דינה

המדינה ביח ס לחב ריה הי א ב על כל . מיד כשהריבו� דור ש או ת � ממנוכל פושע המתנקש בזכויו ת ... הרכוש שלה� בתוק- האמנה החברתית

השמירה על קיו� ...; החברתיות נע שה בפ שעיו מורד ובוגד במולדתו, וכשממיתי� את האש�... ת השמירה על ק יומו שלוהמדינה סותר ת א

כל מי שימא� להישמע לרצו� . אי� ממיתי� א ותו כא זרח אלא כא ויבדבר זה א י� פירושו א לא זה . יכריחהו לכ + הג ו - כול ו, הכללי

."שיכריחוהו להיות ח ופשי

יש עיקרי� של א מונה א זרחית גרידא שעל ה ריבו� : "עוד מאת רוס ואלא כ דעות חברתיות , דווקא כ עי קרי� ד תיי�ל או, לקבוע את סעי פיה

אי� הו א רשא י ... אפשר לו ל אד� ל היות אזרח טובשבלעד יה� אי א בל רש אי הוא לגרש מ� המדינה כ ל , להכריח שו� אד� ל האמי� בה�

, וא � הוד ה מישהו בעי קרי� הללו בפומב י. מי שאינו מאמי� בה�אוי הו א לעונ ש ר , ולאחר מכ� מתנהג הוא כאילו אינו מ אמי� ב ה�

."דיבר שקר ב פני החוקי�: הוא ח טא חטא כבד ביותר, מוות

באמנה החברתית של רוסו החירות נשמרת מכיוו� שה חברה שהוא רצונ� , )volonte generale( " ה רצו� ה כללי"פי מנוהלת על

: כ+ לא יית כ� ניגו ד בי� הפרט לבי� ה ריבונות. האמתי של ה אזרחי�חד ע� כל ה אחרי� את אי שיותו ואת כ ל כל א חד מאתנו מפ קיד בי "

ואנו מקבלי� כגו- ; כוחו ביד ההנ הלה ה עליונה של ה רצו� ה כללי ."אחד כל חבר כחלק נפרד מ� הכלל

ת ח 196 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

שהרי אי� שו� אד � ", צודקהחוק אינו יכול להיות בל תי ."צודק כ לפי עצ מובלתי

הרצו� , "הרצ ו� הכ ללי"הקולק טיב ה וא ג ו - בעל רצו� משלו אינטרס והרצו� הא מתיי� של הא ברי� והאנשי � מעבר המבטא את ה

ההזדהו ת ". רצו� הפרטי"מעבר ל , לרצונות ה אג ואיסטיי� של ה� . המלאה ע� ה רצו� ה כללי וקבלת מרותו זאת ה חירות האמתית

חייבת , לדברי רוסו, "הרצו� הכלל י"כדי שהריבו� יבטא את י ה צרי+ שיה, ה ע� הכ פו- ל חוקי�: "להתקיי � דמוקרטיה ישירה

."יוצר�

מופק רק באספ ה שבה מתכנס הע� ללא חלוקה " הרצו� הכללי "מוקדמת לסי עות ו לקבוצו ת אינ טרסנטיות ות ו+ שוויו� מרבי בי�

. האזרחי�

אפשריי� למדינה כאשר מונה רוסו את התנאי � החיוניי� וה בלתימה רבי� התנאי � ש ק שה : "קשה שלא ל היזכר בקיבו# , האידיאלית

רא שית מדינה ק טנה מאוד ! כ די להק י� ממשל כז ההדרושי� , לאחד�ושכ ל אחד ואחד מאזרחיה מכיר , שאפש ר לאסו - ב ה את הע � בנ ק ל

פש טות גד ולה ב מידות העשוי ה , ש נ ית; בנקל את כל שאר האזרחי�מידה , ש לישית; למנוע את ריב וי העני יני� וא ת הווי כוחי� המסוכני�

סו- מיעוט ולב... מרובה של שוויו� במע מד החברתי וברכ ושכל התנ אי� הללו אינ� מתקיימי� בל א ... המותרות או היעדר� ה גמור

."המידות הטו בות

ה זדהות מוחלטת ש ל הפר ט ע� , כמוב�, ה�" המידות הטו בות" ".הרצו� הכ ללי"ע� הח ברה וע � , הכלל

אילו ה יה בעו ל� ע� של א לי� היה משטרו : "רוסו כתב בצ ער ." ו מתאי� לבני אד�כ+ אינממשל מושל� כל. שלטו� הע�

אנחנו בקיבו# : כאשר קראתי דברי� אלו בראש ונה ח שתי ג אווהיצרנו קהילות קטנות : אפשרי של רוסוהגשמנ ו את חלומו הבלת י

אנו מקיימי� דמוקרטיה ישירה ואספת ; שבה� כול� מכירי� את כול �החברי� ; בחברתנו שול טי� השוויו� והפש טות; חברי� כל ש בוע

מוסר עבו דה וה עדפת האינטרס הכ ללי ש ל , ברת ימגלי� מוסר חדאגת הפרט לעצמו או למשפחתו ; הקיבו # על האינטרס הפ רטי

נחשבת לתכונ ה שלי לית ו הילדי� מתחנכי� ע ל ערכ י� אל ו מיו�

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 197 י

, כ+ אנו מק יימי� קומונה אורגני ת המב וססת ע ל שיתו - מלא. היוולד� .שוויו� וחירות

אי� כמוהו ש חבריו נמצאי� מיארגו� טוטליטר: הקיבו # נרא ה כנס . בו מתו + החלטה חופשית ו יכולי� לפרוש ממנו בכל רגע

ביסוד ו " טוב" והאד� הוא , הייתי בטוח שהוכחנו שרו סו אכ� צדקהחברה תדאג לפרט , ובחברה בעל ת ארג ו� נכו� ייעל� האג ו איז�

. כמו תא או א בר בגו - , והפרט יהיה מזוהה לחלוטי� ע� החב רהל החברה על האד� אינו אלא ש לטו� האד� ע ל השלטו� הטוטלי ש

.החירות ה אמתית, כמוב�, עצמו ו זאת הי א

בסערת הה תל הבות לא הב חנו בכ מה עו בדות שהיו י כולות לערער .ואת בי טחוננ

המוצלחי� והמו שלמי� "א- כי הקיב ו# הו א הח ברה ו הארגו� נמצאו בו בכל ה תקופו ת לא יותר משלוש ה אחוז י� מתו שבי , "בעול�

קומונה כללית של כל פו עלי "וזאת למרות הח לו� ש ל , אלישרע� ישראל רובו ככולו "במצע גדו ד הע בודה ו" ישראלאר#

תשע י� ושב עה אח וזי� מתושב י . בחזונו ש ל יצחק טבנקי�" בקומונותפוסק של חברי� עז ב מדי זר� בלתי . ישראל סירבו לעבור לקיבו צי�

מתושב י ישראל היו שנה א ת הקי בוצי� עד שחלק ניכר ומשמעותי ".חברי קיבו# לשעבר "

הקיבו צי� ש מרו על גודל � רק בזרימה בלת י פוסק ת של בוגרי .צעירי� ומא מיני� נלהבי� באידיא ולוגיה הקיבו צית, תנועות הנוער

אורגניז�

התפתחו ונ שתמרו המוני , במש+ מיליארדי שנות א בולוצי ה נוצרו ג� ו וה דדי*ת שהסתי ימ)סינרגי*ת(אגבור , צורות של שי תופי פ עולהאוס- של גני� התאגד ו לכד י : למשל. ביצירת ישויות חדשות

אוס - תאי � נפרד י� הפ כו , כמה כרומוזומי� הת א גדו לת א, כרומוזו�תאיי� מקיימי� צורות רבות ו מג>וונות תאי ויצורי� רבלאורגנ יז� רב

מושג הקבו צה בטבע מכיל טווח של . של שיתופי פ עולה ביניה� הקובע בא ופ� , טוטלי" סופר אורגנ יז�"ב קוטב האחד . ותמשמעוי

ובקוטב השני צירו- רופ- וזמני של , מלא את ה תנהלו ת הפר ט

ת ח 198 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

פני שותפי � עצ מאיי� שבו יש קדימות לתו עלת של ה פרט על .התועל ת של הקבוצ ה והפר טי� האחרי�

וסטס רואה בש יתופי 'מאוניברסיטת מסצ הפרופ סורית לי� מרגוליסיותר ( יות את הדר+ העיק רית של ה אבולו ציה הפעול ה וה הדד

ליצירת מיני� מורכבי� יותר עד ) ממלחמת הקיו� בי� הפרטי� .להופע ת האד �

, הת א המרכיב את כל בעלי החיי� והצ מחי�, לדעת מרגוליס, עיכול , המורכב מאב רי� שו ני� וממלא ה מוני פונקציו ת של נשימה

שני� דה ממיליארנוצר בראשו נה לפנ י למעל, יצירת אנרגיה ועודהתאי� . "מחיידקי� מסוגי� שוני� אש ר התלכדו לשיתופיות

אורג ניזמי� נפרדי� ... הראשו ני� ה יו קונפדרציות של חיידקי�התמזג ו יחדיו ויצרו שלמי� חדשי� שהיו יותר מסכו� החלקי�

."שלה�

היא ה הדדיות בי� , אותה מתא רת מרגוליס, שיתופי ות מסוג אח רהטרמיטי� משופע י� ב מיקרובי� . "ידקי�הטרמיטי� לבי� החי

משו� , בלעדיה� היו החרקי� אוכל י העצ ה מתי� מרעב. סימביוטיי�אבל ה טרמיטי� אינ� מקבלי� את אספ ק ת . שנבצר מה� לעכל תאית

א לא בט קס מוז ר , החיידקי� ה חיונית שלה� באמצ עות ה ג ני� של ה� ...של א כילת הנוזל המופרש מפי הטבעת ש ל טרמיטי� עמיתי�

החיידקי� א ינ� יו דעי� דבר ע ל העו ל� ה ג דול ש ל הא ו רגניזמי� בתו+ צי נור הע יכול ש לו ה� נהני� מהיצע . הגדולי � מחו# לטרמיט

."מזו� עשיר ומוגני� מ פני חשיפה לחמצ�

) אלטרואיז�( זול תנות –דוגמה אחרת לסימביוזה לחיי שיתו- החרקי� "מצ ויה ב להקות של –" ק ולקטיב אור גני"מוחלטת ו". הג� האנוכי "רד דוק ינס ב ספרו 'כפי ש מתאר ריצ, "החברתיי�

ותו + כדי כ+ מא בדת , הדבורה עו ק צת את הפו ש טי� ע ל דבש הכוור תגיחת ה התאבד ות של . את ע צמה לדעת בוודאו ת גמו רה כמעט

. הדבורה היית ה לסמ ל של ב יטול העצמיות והה קרבה למע� ה כלל

ת בט� נפוחה יש מעמד של פו עלות בעלו" נמלי הדבש"בקרב כל תכלי ת חייה � של ב נות המ עמד ה זה הי א להיתל ות על . מלאת מזו�

. תקרת הק� לל א ניע כדי ששאר ה פועלו ת ישת משו בה� כמאגרי מזו�

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 199 י

הפר טי כפו- כולו לטובת �ייחוד. אי� לה � שו� חיי� כפרטי� נבדלי� ).הלה קה(הקהיל ה

ת הטרמיטי� והד בורי� מובנ, הזולתנ ות המוחלטת של הנמלי�. כאשר יודעי� שכל בנות ה להקה ה� בנו ת לאו תה מל כה ול אותו ז כר

מובטחת בשמירת " חיילת"ו" פועלת"שרידות� של הגני� של כל . המש+ הקיו� של הל הקה

טבע בראש ית המאה הע שרי� חוקר " אורגניז�סופר"את המ ונח )William Wheeler(הנמלי� מא וניברסיטת שיקגו ויליא� וילר

בשור ת ". מושבת הנמלי� כאו רגניז�"מאמר בש� 1911שפרס � ב, "אורגניז �סופר"מאמרי� פיתח וילר את תפ יסת הקבוצ ה כ

כששית ו- ה פ עולה בי� הפ רטי� בקבוצ ה חיוני כמו שיתו- הפע ו לה אומנת או , הבנ ת קיו מה ופעולתה של כל פוע לת. בי� אב רי הגו-

ות ו לוחמת אצל הנמלי� אפ ש רית רק מתו+ ניתוח התועל ת שמב יא א .אבר נמלה לאו רגניז� השל�

מוריס מטרלינק, "הציפור הכחולה"מחבר , הסופר זוכה פ רס נובל

)Maurice Maeterlinck, 1862-1949( , מלא י �כ תב ש לושה ספריחיי "ו" חיי הטרמיט", "חיי הדבו רה: "הערצה על החרקי� ה חברתיי�

" רפובליק ה האי דיאלית"את להקת החרקי� הו א מתא ר כ". הנמלהכאילו היא עצמה הייתה , ה כ ל פועל ת ממלאת א ת חובת ה לכל לשב

. ה משטר האידיאלי ש האד� לעול� לא יוכ ל ליצו ר, לד עתו, זה. הכלללא אינ טרס , אי� לפוע לת רכוש". "ישות של נדיבות"הנמלה היא

..." היא בקו שי אוכ לת, פרטי ואפילו לא חיי מי�

ב שביל א חד"חי מפרטת ב ספ רה ר אילת ש ב יט ממכללת תל"ד, "עובדו ת וער כי� בו ויכוח על ה א בולוצי ה של האלטרואיז�? כול�

בי� הערכי� החברתיי� ) השפע ה הדד ית הלו + וחזור( את הה דהוד , הא בולוצי ה, לבי� ה השקפ ה והמ ינוח המדעיי� בנו שאי ה ביולוגי ה

.קבו צות ב ע לי חיי� והאל טרואיז�, הבררה הטבעי ת

� ת לויי� רק בא בו לוציה האד � והח ברה ה אנושי ת כבר אינ, לטענתה. הביולו גית ש בה ה שינויי� ה� מקריי� ונוצרי� במאות אל פי שני�

המוזיקה ו האמנות ובא מצעות הכתב , המדע, באמצע ות שפו ת הדיב ורוכל אמצעי הת קשורת יכולי� בני ה אד� ל אגור פ ריטי מידע ולהעביר �

בני האד � יכולי� לתכנ � את ח ברת� . לרוחב האנוש ות ולע ומק הד ורות

ת ח 200 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

מתו+ המגו ו� הע צ ו� של שיתופי הפעו ל ה וה ק בוצות , ולברור לעצמ �את הדג� המתאי� לחברה האנוש ית ולחלוקת העבו ד ה , בטבע

, תבדמוקרטיה טוטליטרי, בני ה אד� יכ ולי� ל דגול ב מונרכיה. היעילה . ב חברה ליברלית או ב משטר קומוניסטי, בקומונה שיתו פית

א לה א� המא בק על בי� ה ביולוגי � טר� נפתר ה המ חלוקת בש וה רבייה הוא מ אבקו של הפ רט או מאבק ה של הקבוצ ה תההישרדו

הא� ה בררה הטבעית היא בררה של הפ רט בלבד או שקיימת ברר ה ?קבוצת ית

היא שהקי טוב ... טענתי המ רכזית: "ר אילת ש ביט כותבת"דפוליטי בנוש א יחסי פרט מול קבוצה מהדהד בשד ה י האידיאולוג

ותור� משק ל ' , קבוצה'עצב א ת הדימוי של ה מושג מ, המחקר המדע ינכבד לתמיכה או לדחייה של תיאוריית הב ררה ה קבוצת ית ביד י

."חוקרי� חשו בי�

: נביא כ א� רק שתי דו גמאות לעירוב הביול וגיה וה אידיאולוגיה

היה א חד הב יולוגי� ) Jacob von Uexkull, 1864-1944 ( אוקסק ולבספר ו . התנהגו ת בעלי חיי�המשפיעי� ב יותר בגרמניה בת חו�

הביולו גיה של " ובס פר " תביולוגיה תיאו רטי"החשוב ביות ר עובר או קסקול מניתוח הביו לוגיה של מושבת ב עלי חיי� , "המדינה

לניתוח החב רה ה אנושי ת והמ דינה כאורגנ יז� ש קיומו והצלחתו מותני� בהיו ת ו בעל סדר וה ייררכייה פנימ ית הדו קה ש ב ראשה מנהיג

ה כללי� הטב עיי� של ה פיזיולוגיה , תו של אוקסק וללדע. אחדמובילי� בהכ רח כל התאגד ות חברתית כ מו להקת דגי � או ק � דבורי� לכדי מבנה הייררכי המופעל בא מצעות תכנית יחידה של סובייקט

האידיאולוגי � הנא צי� אי מצו את תור תו של אוקסק ול שב עצמו . אחד . היה לא ומ� גרמני ואנטישמי

הציע נ וסחה )William Hamilton, 1936-2000(לטו� הביולו ג המישאינ ה ) אל טרואיסטית(כללית לחישוב הסי כוי לה תנהגו ת זולתנ ית

אלא מנקודת מבט , אורגניז �וסופר" קבוצה שיתופית"תוצאה של רוצה . של תח רות בי � הגני � והברר ה ברמת הפר ט ולא ברמת הקבוצ ה

לגני � של –ו נכו� יותר כד אית ל פרט א) אל טרואיז�(זולתנו ת , לומר .הפרט

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 201 י

אצל ה מילטו� הדימוי של ק בוצה כ של� מאורג� כרו+ בדיכוי קיצוני : אמר המילטו�1996ב. של ה פרט ומעורר התנג דות ע רכית עזה

הוגי� ליברלי� צ ריכי� להבי � כי אמונה נלהב ת בא בולוצי ה"

ובמיוחד ברעיו� שבררה קבוצ תית עו מדת בניגו ד –ברמת הקבוצ ה מכוונת אות� לדר+ המוביל ה , אכז רית–טי� של בררה טבעית להיב

ידידר+ דומה סומנה תמיד על... ישירות לאידיאולוגי ה פשי סטית

המילטו� היה משו כנע שחברת ." התעמו לה ה מארקסיסטיתחייבת להגי ע לה שתקה ממוסדת ש ל הפרט " אורגניז�סופ ר"ה

כעיקר והפרט ) הגזע( רא יית הק בוצה ). א אוגניק ה(ולהשב חה גנ טית משמעות של ה קבוצה הביאה את הריי+ הש לישי ב התחלה כחלק חסר, למע � שיפו ר הגז ע) ילדי� ומבוגרי� " (פ רטי� פגומי� "להשמדת

.ע� לטוב ת הגז ע ובהמש + להש מדה ה מונית ורצח

מאמיני� בבררת , מימי� ומשמאל, �ברור שהקול קטיביסטי וזולתנו ת תאורגניז � וב סולידריובקבוצ ה כסופר, הקבוצ ות

. בתו+ ה קבוצה) אלטרואיז�(

פני הק בוצה ג � בבר רה הליברלי� מעניקי� את ה קדימות לפרט עלכאוס- ש ל פרטי� , הטבעית וה� רואי� את הקבו צה כ תרכובת

. עצמאיי� שיכ ולי� ל שת- פ עולה ל תועלת � ולא כאורגנ יז�

הקולקטיב האורגני

הפרט רק כחלק הקיצו ני רוא ה א ת העיקר בקבוצ ה וא ת�הקולק טיביזל חברה יש משמעות רבה יותר מאש ר לכל הפרטי� . מהקבו צה

הפרט צרי+ . אי נטרס הקבוצה קוד� ל אינטרס הפר ט. שמרכיבי� או תה: ו� קנדי 'ג, כדברי נשיא ארצות הברי ת, להקריב עצמ ו למע� הכלל

אלא מה אתה יכול , אל תשאל מה ארצ+ צריכה לעשות למענ+"י נו המטרה אלא כל י למטרות ש ל האד� א." לעשות למע� ארצ+

. הפרט שאינו מכיר בעליונ ות הק בוצה ו הקולק טיב הוא בוגד . הקבוצ ה . הטוב מוגדר ?מה ש טוב לק בוצה ו רע הוא מה ש רע לק בוצה

כמו רוסו כל ". הרצו� הכלל י: "רוסו העניק לקול קטיב רצו� מאנישי� את ה קבוצה ומעני קי� ל קולקטיב תכו נות �הקולק טיביסטי

בגו - �מתייחסי" ארצות"אפיל ו ל..." (אר צות ה ברית רוצה: "תאנושיו ". המפלגה חושב ת", "המעמד נאב ק", "הע� אוהב", )שלישי יחיד

ת ח 202 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

או בלשונ ו של , הקיבו # כקומונה דג ל בקול קטיביז� קיצו ני ומוחלט .שית ו-: הקיבו #

פילוסופי ראשו� וחשוב לקו לקטיביז� ה קיצוני ביסוס רעיוניכאורגניז� נית� על ידי הפילוסו- האתונ אי ) פוליסה (ולראיית המדינה

, )המדינה" ( פוליטאה"בס פרו ) לפני הספירה4276348(אפלטו� שנכתב בתחילת ה מאה הרביעית לפנ י הספ ירה ובעיקר בדיאלוג

".החוקי�"הגדול האחרו� שכת ב

י והקול קטיביסטיהפילוס ו- קרל פופר זיהה א ת ה או פי הטו טליטרהחברה הפ תו חה " כ + חלק ניכ ר מספרו של א פלטו� והקד יש ל

".ואויביה

כל . מידה אח ת והי א האינט רס של המדינהאפלטו� מכיר רק בא מתכל המ איי� עליו הוא ר ע . הגו� ו צודק, המקד� אותו הוא טוב

. את ה ת ודעה ה עצמית יש לה חלי- בתודעה של הח ברה. צודקובלתי

ק יי� החלק. "אב� ה בוח� של ה מוסר היא ה אינטרס של המדינהה מדינה קיימת רק ." אבל השל� אינו קי י� למע� הח לק, למע� השל�

. בק ולקטיב הק בו ע ולא ביחידי� החו לפי� ו עוברי� , בשלמות היצי בה

מתו+ כ+ דורש אפל טו� לשרש מהחיי� כל דבר שהוא אי שי א ו . הנשי� וחפצי הבית, פרטי כולל הי לדי�

, שוני �בני א ד� מסוגי� " גי דול"חלוקת העבו דה ת תבצע ב . שיותא מו לתפ קיד� ו למעמד� במדינה

ידי אורגנית הנ שלטת עלהמדינה של אפלטו� היא ישות בי ולוגית . מל+ ופילוסופ י�

בספ רטה התחנכו . המדינה הצ ב אית ס פ רטה שימשה לאפלטו� מודל, חל א יסור ע ל ארו חות פ רטיות, הילדי� וגדלו על ב רכי המדינה

ההת מסרות למדינה היית ה , יו�בשכבו ת העל יונות שררו צניעות ושוומוחלטת והמ עמד וחלוקת העבוד ה נקבע ו לפי ע קרונות גזעיי� שאינ�

. ניתני� לשינוי

שימשו ה שראה , המחוקק הא ג די של ספרטה, אפלטו� וליקו רגוסלראשוני הסוצי אליז� , יסט'רובספי ר וס� ז, לראשי היעקו ביני�, לרוסו

יאל יסטי� בראשית המא ה להוגי הד עות ה סוצ, בב- ובונרוטי, הצרפת ימעריצי ליקורגוס וספרטה מימי� . העשרי� וג� לפשיס טי� ולנאצי�

ומשמאל מע ריצי� את ה ק ולקטיביז� ה צבאי שלה ו את נכו נותו ש ל

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 203 י

התנ גד ותו ש ל אפל טו� . הפרט למסור את ח ייו למע� הכ לל וה מדינהלאינדיבידואל יז� ול רכוש הפרטי ואמונתו בש יתו- ו בקולק טיביז�

ביאו רבי� מהוגי הדעו ת ה סו ציאליס טיי� לראות בו אח ד קיצוני ה .מראשוני הסו ציאליס טי�

Karl(קרל קאו טסקי , האידיאולוג של הסו ציאליז� הג רמניKautsky, 1854-1938 (מנה בי� אבו ת , בס פרו על תומס מור

.הסוצי אליז� ג� א ת אפלטו� וליקו רגוס

בי� הגרמני� חיי: "1941ס היינרי+ הימלר אמר בראש הסבני מעמד הביני י� הנו כחי של . להידמות לב ני ספר טה ה שליטי�

" האסטוני� ודומיה� יהי ו פריאויקי� והרוסי� ה� ה ה לוטי�, הליטאי�עמי� נחותי� של אריסי� הלוטי� ופריאויקי� היו שני מעמדות[

].בספרטה

ב חזית הרוסית השוו ה הימ לר א ת 1942לאחר החור- הנורא של מאות הספרטני� של ס ל עמידת ארבע ואפ� סעמידת הג בורה של הו .לאונידס בטרמופילאי

1943כאשר כותרה הארמ יה הש ישית בסטלינגרד ב אמצע ינואר לנהוג כמו ה ספרטני� , פו� פ א ולוס, קרא ה יטלר לארמייה ולמ פקד<

. שלחמו בטרמופילאי עד החייל האחרו�

הרבי� במש+ הדורות : "יסט אמר'ס� ז, שותפו הצעיר של רובספיירשל ער יצות ו פשע שאינ� פוס קי � יודע ת ה הי סטוריה לס פ ר רק על

והיא , שעה קלה ש ל שלטו� חירות בפי נה אחת קטנה של העול� ."ספרטה הנוצצ ת כקר� אור א חת בא פלה ה עמוקה של הד ורות

של המ דינה ייסט הכיר היטב את מש טר< הנוקשה והטוטליטר'ס� ז, חיי� פרטיי� ומשפחתיי�הצבאי ת ספר טה שכ מעט ולא הת קיימו בה

הוא ללא ס פק אינ ו " שלטו� חירות"וכאשר הוא מגדיר את של טונה המצטרפת לזיהוי , אלא לחירות המדינה, מתכוו� לחירות הפ רט

. וההזד הות ה מוחלטי� של הפרט ע� המ דינה

כל אומ� ובעל מלאכה מייצר אחד מהחלקי� , פי אפלטו�עלכ+ . למע� כ ל חלקיה ה קטני�ולא א ת ה יצירה, בשביל היציר ה ה של מה

ג� הפ רט קיי� רק כ חלק מהכלל ו חייב להישמע למושלי� ש הופקד ו ." ולא ה של� ל מענ+, את ה נברא למע� השל�): "ה מדינה(על הפו ליס

. להיו ת אוט רקי, האד� הוא פגו� בחוסר יכולתו לה תקיי� לבד

ת ח 204 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

האד� . כי רק המדינה יכולה לה יות אוטרקית, המדינה נעלה על הפ רט .במדינה, השלמ ות היצ יבה מתקיימת רק ב קולקטיב, דק� וחול-מז

נראה שאפל טו� קלע לטרגדיה ש ל בני האד� המודעי� להי ות� בנ י ההת מודדות ע� . תמותה ולכ+ שחייה� הק צ רי� נראי� חסרי משמעות

מצב ז ה עשוי ה להיו ת בה ז דהות מיסטית ע� י שות ג דולה ו נצחית כמו בהזדהות מוחלטת באופ � . ו� האידיאולוגי ה או הלא, הדת, הטבע

כל זמ� שהאי דיאולוגיה או האומ ה , קיצוני אפילו המוות אינו איו� .ממשיכי� לחיות

, המנהיג היעקובינ י של ה מהפכה הצרפ תית, הזדהו תו של רובספי ירכמה קטעי� מנ אומיו מראי� . ע� הא ומה וה מהפכה הייתה מוחלטתמעול� לא היי תי ו , הנני הע�: "את הה זדהות המבטלת א ת פחד ה מוות

� לרשותי עו מד ניסיו . אינני רוצה להיות אלא ז ה בלב ד. אלא ז ה בלב דמי הוא ידיד המו לדת ה מסוגל לרצות . אני רו אה את הע תי ד, העבר

מעול� ל א ... בחיי� ברג ע שבו שוב אי� מניחי� לו לשרת הרלהישא אי� ב� תמותה שיכו ל . הרגישו מגני החירות צור + להא רי+ ימי�

לא זו בל בד , למע � החירותתוא� נגזר עליי ל היספו , ורל ולברוח מג ." אלא שעוד אחוש לטוס א ליו, שאינני חול� לנוס מפ ני המוות

ידי סטלי� כתב המנהיג זמ� קצר לפני ה וצאתו להורג עלז כרי כי רק המ פעל ה גדול ש קוראי� : "הבולש ביסטי בוכארי� לאש תו

ינו האיש יי� ה � גורלות. לו ברי ת המו עצות ממשי+ לחיות לנצ ח ." ארעיי� ועלובי �

אורגני ש ל הקו לקטיב מקורו ביתרו � של חלוקת המבנה הביול וגימצד הט בע אי� בנו שנ יי� הד ומי� זה : "כפי שאומר אפלט ו�. העבוד ה

הא� עד י- שיעבוד אד� ב הרב ה . לכל אחד טבעו המיוחד. לזה, לבטח תרבה התוצר ת...?מלאכות או שיעבו ד במלאכה א חת בל בד

א� יע ב וד כל איש ב מקצוע אחד ב לבד ל פי , שופר ותופ ק ביתר קלותת ." ה טבעיי�וכישרונותי

החלופה היחי דה לבי צוע ח לוקת העבוד ה בחב רה אור גנית ו משטר . ה כלכלה החופ שית ו הסדר הספונ טני, הכ ס-, טוטליטרי היא ה שו ק

נית� ל הבי� מדוע העלו התיאו רטיקני� הסו ציאליס טיי� את הר עיו� . ב יטול חלוקת ה עבודה בחברת העתיד הקומו ניסטיתהמופר+ של

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 205 י

;החלופה היחידה לקו לקטיביז� הי א אנו כיות, לפי א פלטו�

וכ ל , ע� קול קטיביז�) אלטרואיז�( הוא מזהה כל זולת נות .אינדיבידואליז� ע� אנוכיות

קראנו " מוסריתב לתי: "בדיוק כזאת הייתה תפיסת המוסר בקיבו#טובת עצ מו או משפחתו וה ת נהגות או לדאגה או לפ עולה של ה פ רט ל

כל תמורה . למע� הקיבו #, מעשי� מוסריי� ה � מעשי� למע� הכלל, לכישרו� ולהישג נ ראתה לנו כמשחיתה, חומרית למאמ#

. מוסרית ונוגד ת את ה אידיאולוגיה ו העקרונ ות של הקיבו #בלתי

אפלטו� ראה במשפחה וב רכוש הפרטי מכשול והפרע ה להי טמעות שבו משותפו ת "אפלטו� שא- ל סדר . הפרט בקולק טיבהמוחלטת של

כד י לושבו נע שה הכ ו, הנשי� ומשותפי� הי לדי� ו משות- כל הר כוש, לשרש כליל מכל מעגלות ה חיי� מה שנק רא בפינו קניינו של הפרט

ובמידת ה אפ שר נמצאה ד ר+ של שיתו- ג� במ ה שהט בע ע צ מו ייחד ש ומעו ת , � וידיי� רואותאוזניי, רצוני לומר כשיידמה שעינ יי�. לפרט

ובל שונו ש ל . " ופועלו ת במש ות- ו ה כול חולקי� ב פה אחד שבח וגנאי ..."מאמ# מלוכד ע קשני ו ער של אל- זר ועות: "הקיבו #

מהות� של ה מפגני� האדיר י� שנע רכו בג רמניה הנאצי ת ובמ דינות – מפג ני� שנ ערכי� עד היו � בסי� ובצפו � קוריאה –הקומונ יסטיות צבעי � , ליצירת תמונות " כאיש אח ד"מוני אנשי� היא ה פעלת ה

ותנועו ת מרהיבות ואלפ י אנש י� ש ממלאי� בדי יקנות ובנאמנ ות . עיוורת את הור אות ה במאי

רובספייר והיעקו ביני� והוגי , כמו מרבית הפילוס ופי� היווני� ג� אפלט ו� הער י# את המשטר והחברה ש ל , הדעות הסוצי אליסטיי�

הארוחות הי ו , יא מתוארת אצל פלוטארכוסכפי שה, בספרטה. ספרטההשוויו� והפ שטות ". מרק שחור"משותפ ות ואכ לו בה� מזו� פשוט ו

. הכס- נחשב למזיק ושל ילי ובוטל למעשה, היו ער כי� חשובי�הילדי� נלקחו מההו רי� ב מלאת לה� שבע שני� ו הועברו לרשו ת

, הפוליס כדי להתחנ+ ולה פו+ ל ספרטני� המז והי� ע� ה מדינה כתב על ספלוט ארכו. שרתי� או ת ה ומוכ ני� למסור ל ה א ת נפש�מ

ה וא הרג יל את אזרחיו שלא ירצו ולא יד עו אי+ : "החוק הספרטניויהי ו ... אלא יהיו ת מיד דבוקי� לציבור כמו ד בורי�, לחיות לעצמ�

ת ח 206 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ומסורי� לגמרי , כמעט מחו# לעצמ� מתו+ התלה בות ו שאפתנ ות ."למולדת�

מוסרי ה מנוגד לערכי י דבר ב לתיהקיבו # רא ה ברכ וש ה פרט .השיתו - והח ברה ה שיתופי ת

בשנותי ו הרא שונות של הקיבו # נא ס רו אפ ילו בג די� פ רטיי� .והספרי � של כ ל חבר היו חייבי� לע מוד לרשות ס פריית הקיבו #

בחלק . כל הקו מונות בהיסטוריה ראו במ שפחה איו� ע ל הקול קטיב, י� ע ל חו- י� המ לחמהקומונות ה תקיימה פרי שות כ מו אצ ל האי סי

בקומונות אחרות ה תקיימה . במנזרי� ובר בות מ הקומונ ות הד תיותובה היל די� ש ייכי� לקומונה ואי� לדעת מי ה� " אהבה חופשית"

– מאז תלמידי ישו בירושלי� ועד לקיבו# –בכל הקומונ ות . האבות .החליפו חדר האוכל והארו חה המשותפת את הא רוחה המשפחתית

יוות ה המ שפחה יחידה כלכ לית ונ שללו ממנה בקיבוצ י� לא ה, הכנת הארו חה וא כילתה, גידו ל הילדי�: מרבית� של פ ונקציו ת החיי�

. ה מנוחה והחג, הכב יסה, הטיפול בב� משפחה חולה

אות ה – בב רלי� 1807שנשא פיכטה ב" קריאה לע � הגר מני"ב –סדרת הרצאו ת שנחשבות למצע ולבסיס של ה לאומיות הגר מנית

פיו הילדי� יחונכו הרחק ממשפחת� כ די לה חז ו� חינוכי שעל הוא ה עהחינו+ ייצוק את הגרמני� לגו- משות - . להיות חלק אורגני מהלאו�

הילדי� יאכלו לא מפני שה� . שכל ה פרטי� בו יהיו בעלי מטרה אחת .אלא מ שו� ש המזו� חיוני לשמירת האומ ה הגר מנית, רעבי�

מיי� "בספר ו . + במרכזג� גרמניה הנאצי ת הע מידה את ה חינובמרכז . קבע ה יטלר שהחינו+ הוא חובתה וזכו תה של המדינה" קמפ-

הצעיר חייב להאמי� . החינו+ יש להעמיד את פי תוח הגו- וה ספורט, מטרות החינ ו+ ה� נאמנות. מנוצחבכוחו ובהיות ו שיי+ לע� בלתי

משמעת ואהב ת , שיקול ד עת, הקרב ה עצמ ית, יכולת לסבול כאבהחינו+ ". לכ ס-השאינו משתחוו" החני+ יהיה פטריוט .המולדתפסג ת החינ ו+ של . יה יה חלק מרכזי בחינו+– כולל המדי� –הצבאי

בצב א לא רק ילמדו את ה שימוש . כל גרמני תת קיי� C שירות הצבאי .אלא ג � יכשי רו את הצעיר לחובותיו בה מש+ ה חיי�, בנשק

בני "לדי� נקראו הי. הקיבו # הפק יע את הילדי� מרשות הור יה�". בית ה ילדי�"ישנו ובי לו ב, ואכלו, " בני ה קיבו#" או " משק

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 207 י

לאושר� ולחייה� הו טלה על , לחינוכ�, האחריות לב ריאות�בשנותי ו . על ועד ת החי נו+ וע ל הקי בו#, המטפלות ו המחנכי�

הראשו נות של הקיב ו # הי ה צור+ ל קבל אישור מהקיבו # על כ ל כניס ה ידי האספה הכללית הילדי� נעש תה על וקריאת ש מ� של, להיריו�

בנימוק שההו רי� אינ� יכו לי� לה פקיע א ת זכות ו של ה קיבו# לקבו ע .את שמ ות ילדיו

מאז ו מתמיד ראו חסידי הקולק טיביז� הקיצו ני את הצבא כדג� לחברת הע תי ד וא ת המל חמה כהגשמ ת ה אי דיאל של ה הזדהו ת

תו המוחלטת ש ל הפ רט ע� ה א רגו� עד כ די מחיקת אישי ו .האינדיבידואל ית

. וה וא בש יאו בז מ� מלחמה, הקולק טיביז� מגיע לשלמות בצ באלחייל אי� דע ה , הצבא צועד ו פועל ב משמעת מלאה כגו- אורגני אחד

, החיילי� צועדי� בס+ . אישית ואפיל ו לא לבוש ותספור ת איש יי�ואוכלי� בחד ר האו כל מנה , חיי� בשוויו � ולל א רכו ש פר טי

� מוכני� להי פגע ב ג ופ� וא פילו לוותר ע ל חייה� החיילי. סטנדרטית, יוקע –חייל שידאג ל עצמו ו יברח . הצב א והמ דינה, לטובת הארגו �

החייל אינו שוק ל את מוסריות . ולעתי � אפי לו יוצ א להו רגשייענהצת ה , כול ל רצח–מילוי פקוד ה הוא מוסרי וכל פשע . מעשיו

מולדת או למע� הוא מוסרי כל עו ד הוא נעשה למע� ה–והריסה לא נ מצאות בו מש פחות ו מתקיימת בו , מיניהצ ב א הו א חד. המהפכ ה

.רמה גבוהה של חברות ורעות

בל ת ת רגל : "...אפלטו� הערי # א ת חיי הצ בא במלחמה ובשלו �לא ב תרג י ל , נפשו של מישהו ל פעול כ ל פעול ה על ד עת עצ מו ובנ פרד

יביט , ו�בימי מלחמה ושל , אלא ב כל עת ושעה; ולא ב שעת מ עשהכל אד� אל מפקדו בצ ייתו להוראו תיו ע ד לפרטי� הפעוטי�

... יאכל ויתעורר בלילה, יתאמ� וירח#, כגו� שיעמוד ויל+, שבפעו טי�כיצד , עליו להרגיל את נפ שו שש וב לא תדע ול א תבי� כלל, בקיצור

ואת הא נרכיה יש לגר ש ... מה בנ פרד מ� האחר י�אפשר לעשות דבר ."ה� של כ ל בני ה אד�מכל וכול מתו+ חיי

ראו , ה חל ממארקס ואנגלס , הסוצי אליסטי� לכל סו גיה � ו גוני ה�אשר " מעמד העתיד "ה ת עשייתי את ) מעמד הפועלי �(בפרולטריו�

מ עמד ה פועלי� כבר מ הווה ד ג� של חברת העתיד . יבצע א ת המה פכה

ת ח 208 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

כל . הסוצי אליסטית וה פרולטר הוא אד� העתי ד הסו ציאליס טי". מפלגות פו עלי�"ס טיות ו הקומונ יסטיות נקראו המפלג ות הסו ציאלי

פו על הי יצור התעשי יתי ש ל . �הסיבה לכ+ נעוצ ה ב קו לקטיביזהמחצית הרא שונה של המאה העשרי� היה חסר רכוש פ רטי ולכ�

העבודה המשותפת שהתנ הלה ב סרט נע ע� אלפי . שווה לחבריו, י�לדעת הסוצי אליסט, חבריו באולמות הייצור וליד� הכשירה אותו

.לחברת העתיד הקולק טיבית

: ינסקי'כתבו בוכרי� ופראוברז" ב של קומוניז�"א"בספר� , לסולידרי] א ת הפר ולטריו�[התפת חות הקפיטליז� הו פכת א ותו "

ולכ� , ויוצרת ממנו כוח הומוגנ י הרגי ל לעב וד ול הילח� ביחד ."הפרולטריאט הוא ה חלק ה מתקד� ביותר בחברה

� ע� העו בדה ש הרעיו� הסוצי אליסטי הסוצי אליסטי� אינ � משלימימקובל דווקא אצל האינטלקטואלי� וב קרב ה מעמד הבינוני בעוד

ותנו ע ות , שהעבו דה ה מפרכת ליד פס הייצור מנוונת את הפועלפועל י ". פרולטריו�"לאומניות ו גז עניות מוצאות א ת תומכ יה� ב

התעשי יה נוטי� למפלגות הימי� וחולמי� לעזו ב את הייצור ולהיות .עצמאי�

הקולקטיב לא עובד

מעבר לשא לה בד בר ה מוסריות או חוסר המוס ריות של ה חזו� ז ה : "מזדקרת העוב דה, הקולק טיביסטי בגרסתו הי מנית והשמא לית

!"פשוט לא עוב ד

: כתב)Michael Novak, 1933( הסוציו לוג הק תולי מיכאל נובאק הקפיטליז� מצליח מכיוו� ש הוא ש יטה כלכלית שעוצ בה עב ור "

בדי וק כפ י שהס וציאליז� נכ של מ כיוו� שהוא תיאוריה , חוטאי�הק פיטליז� מסוג ל להמיר את השאיפ ות של . שעוצב ה עבור קדושי �

."הפרטי� ליצי רה ולה פצה ש ל עושר

כל חסידי הקולקטיביז� ו השיתו - נתק לו בב עיה ש ל האג ואיז� והאינד יבידואליז� ש ל הפר ט שאינו מוכ� לוותר על יי חודו ועל היו תו

.ע צמו ומשפחתו במוקד העניי� והאינ טרס שלוהוא

מהפכה א ו בשע ת סער ת נפש דתי ת , התנה גו ת הפר ט בזמ� מלחמהוכ� הבודדי � המצ ויי� כל הזמ� במצב מיסטי של הזדהות , ולאומית

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 209 י

כל אלה ה זינו את התק ווה –טרנסצנדנטלית ע� הקבוצ ה והמדינה נשמ ה –נשמות רוסו הא מי� שלאד� יש שתי ". האד� החדש"ליצירת

צרי+ רק ל חשו- את הרצו� הכ ללי ולדכא א ת . כללית ונשמה פרטיתהסוציאל יסטי� היו משוכנעי� ש האד� הוא טוב . הרצו� הפר טי

. וחברתי ביסו דו ורק המשטר היש� וה חברה הבורגנ ית הש חיתו אותוגרסו , שראה ב אנוכיותו ש ל הא ד� נת ו�, בשונה מאד� סמית

שמערכת הת גמולי� ש ל –� הק יבו# ובע קבותי ה–הסוצי אליסטי� שבא ה כדי להתמ ודד ע � ה אג ואיז� ולהופכ ו , הכלכלה החו פשית

מסיבה זו של ל . היא ההו פ כת א ת האד � לאגו איסט, למשרת הכל לשנחשבו לס טייה בלתי , וכל תג מול" תמורה לתרומה"הקיבו # כל

.חינוכית ההו פכת א ת האד � לאנו כי

עד , "אד� עליו� ", �הנאצי � טענ ו שהא ד� הג רמני היה מושללאחר טיהור גרמניה מהיהודי� . שהיהו די� ה שחיתו את ה גזע ה א רי

.אלטרואיסטי וטהור, חרו#, גי בור, יחזור הגזע ל היות י פה

מאפלטו� עד רוס ו ומספ רטה , כל הקו לקטיביסטי� משמאל ומימי�יכול של ה חינו+ לעצב אד � האמינו בכוחו הכל , עד לק יבו#

. לוטי� ע� הקולק טיבאלטרואיסטי המזוהה לח

א שר שר " האד� הסוביי טי החדש" הסוביי טי� שי קרו כ שסיפרו על חיי+ על גבי ה פוסטרי� ועב ד , בהתלה בות ב מקהלת הצב א האדו �

שזכו לאמו� רק מחו# לגבול ות ברית , בהתלה בות ב סרטי התעמו לההנאצי� האמינו באפ שרות להשבי ח את הגזע בעזרת . המועצ ות

ת גז עי� בל תי רצוי י� וה פ ריה מת וכננת בחוות הש מד, סלקצי ה רצחנ ית .לייצור וגידול ילדי� טהורי גזע

אד� שי חיה ויעבוד למע� " לייצר "�בברית המוע צות ה ניסיוהקולק טיב כלל שטיפת מו ח נמרצת מגי ל הג � ו עד לזק נה בכל אמצע י

הסוב ייטי� האמינו ביכולת� של החינו+ . האמנות והחינו+, התקשו רת אפ ילו תכונות ש עברו בתורש ה מאות אלפ י שני� והסבי בה לש נות

. ולהעבי ר באמצעות התורש ה את התכונו ת הנרכשות לדורות הבאי �ניקולא י בוכרי� אמר שמטרת המהפכה הסוצי אליסטית הי א ליצו ר

.חומר אנושי קומוניסטי מחומר אנושי קפיטליסטי

הרכבת יצור א נושי מסוג חד ש זו : " כתב פסיכול וג סו בי יטי1931בוהוא מנה א ת מאפ ייני הא ישיות של הא ד� ." העדיפו ת הרא שונה שלנו

ת ח 210 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ד בקות בהשג ת ; יצירתיות ב ב ניית ה סוציאל יז�: " הסוביי טי החדשעליונות הד ח - ; נחישות א ידיאולוגית; משמעת עבוד ה; המטרות

."החברתי על פנ י הדח- האישי

. פס יכולוגי� ומחנכי� התגייס ו לבניית הא ד� ה חדש, ביולוגי �ות שונה של תאומי� זהי� שגדלו בסביב ות תר בותיות שונות התפת ח

.הובאה כהוכחה שה ס ביבה מ מלאת תפקיד חשוב יותר מהתורשה

הא ד� הס ובייטי : "1976נייב הכריז ב'מזכיר המפלג ה ליאו ניד ברז." הוא ההצלח ה הח שובה ביות ר בש ישי� השנ י� ה אחרונות

ו של האד � עיצו ב: "1981מיכא יל סוס לוב א מר ב" גאידיאולו"ה ."הוא עדיי� אינו עו נה על דרישות המפ לגה, הסוביי טי טר� הושל �

שיטה "ב" האנ שי� ה סובייטי�"ואחרי כל זאת היה צ רי+ להניע את כ+ זעיר אלא שהג זר היה כל, "המקל והגז ר"של " הקפיטליסטית

.לעומת המקל הגדול והנורא מאי� כמוהו

הועי לו והיה צור+ לא " גיבור העמל הסו ציאליס טי"המדליות של . לשל� לעובדי � לפי הדרגה בהייררכיה של המפעל וההספ ק בייצור

צרי+ היה ג � לאיי � על העובדי � בעו נ שי מאסר מחמירי� על כל , את שכר� בגנב ה " הש לימו"מרבית ה עובדי� . תקלה או פיג ור

. בזיופי� ובמכ ירה של מוצרי המפעל בשוק השחור

גנבות קטנות "י� דרקוני� נ גד חוק קה ברית המו עצות חוק1947ב על יהעונש ה מינימאל." מרכוש המדינה ומנכסי� סוציאל יסטיי�

בשנה הראשו נה נשפ טו חצי מיליו� . כאלה נקב ע לשבע שני�" גנבות "אי שה נ ש פטה ל עשר שנות מאסר על . כאל ה" גנבות "אזרחי� על

נכ ה מלחמה בע ל מדליה נשפ ט לעש ר שני� ; לקיחת שני ק ילו חיטהאלמנ ת ; לא בעוו� גנבת שתי כיכרות לח� מהמאפייה שבה עבדבכ

.מלחמה א� ל ילד נידונה לש בע שני � בכל א בגי� גנבת ש ני קילו אורז

נשלחו יותר ממיליו� וחצי תושב י� למחנות 1952 ל1947בי� .באשמת גנב ה מהמדינה

בנוס- לכל אלה מיליוני� רבי� עבדו בעבו דת כפ ייה ללא שכר ".ג ולגי�"אנושיי� בתי ובתנאי � בל

נע שתה ) קולחוזי� וס ובחוזי�(העברת האיכ רי� לקולקטיבי� מתי� ברעב , בכפייה נוראה שעל ת ה ב עש רות מיליוני� של נר צחי�

כאשר המשטר , לאחר למעלה משבעי� ש נה. ומוגלי� למחנות

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 211 י

לא נמצאו ב רוסיה אנשי� יותר קולקטיביסטיי� , הסוביי טי כבר נפל .מאשר ב מדינות המערבופחות אגואיס טיי�

הניסיו� של ה קיבו# ליצור הזדהו ת מוחלטת ש ל הפר ט ע� הכלל . ושל ה אינדיבידואל ע� הק ולקטיב נעש ה ב תנ אי� אי דיאליי� כמע ט

הקיבו # נוצ ר והת קיי� בשנותי ו הרא שונות בתנ א י� של מהפ כה הקיב ו# פע ל . והחברי� היו מהפכ ני� נל הבי�, לאומית וחב רתית

כל המייסדי� ש ל . ת בשירות המפע ל הציו ניכיחידה צבאי ת לוחמהקיבו # וכל המצטרפי� אל יו היו צעירי� אשר הגיעו מרצונ� החו פשי

היה קל יחסית ל הרגיש שייכות . ומתו+ התלהב ות ו אמונה בק ולקטיבש הצלחת � , ולהזד הות ע � משק וחברה קטני� ומוכרי� לכל פרטיה�

בוד תו ע. או כי שלונ� מורג שי� מיד א צל כל אחד מהחברי�ודע ת , והתנה ג ותו ש ל החב ר חשופה בק יבו# ל עיני ה כלל יו � וליל ה

ממדיו הקטנ י� של הקיבו # ". המקל והגזר"הקהל עשויה להחלי- את אפשרו לשת - א ת כל ה חברי� בדיונ י� וב קבלת ההחלטות ב כל

הרוטציה המוקפ דת גר מה למרבית החברי� . הנושא י� מדי שבו עכ ל מי . ג � ב תפ קידי ני הול–ות למס פר שני � לפח –להיות שותפי �

ואת , שכבר לא הר גיש ה זדהות ע� ה קולקטיב היה חופשי לעזובבוגרי תנועות הנו ע ר , צעי רי�, מקומו תפ סו מצטרפי� חדשי�

המגיעי� מרצ ונ� ה חופשי ומתו + הזד הות א ידיאולוגית נ להבת ע� .הקולק טיב

ח חייב להצלי) הק ולקטיביז�(בתנ אי� א לו היה השית ו- , לכאורהג� א� להצל חה כז ו לא היו יכ ולות ל היות השלכו ת מעב ר לתנ אי

.המעבד ה האיד יאליי� של הק יבו#

.ואמנ� בשני� הראשו נות נר Mה ש ה ניסוי ה צליח

להישג הגדול והמקורי – בצד ק –באר# ישראל נחשב הקיבו # משנות הע שרי� עד שנות החמישי� של המאה . ביותר של ה צ יונות

ה קיבוצי � הת פ שטו על . אתיי� קיבו צי�העשרי� הוק מו למעלה מ ממכל העו ל� ב או לר אות ו להתפע ל . פני אז ורי� שלמי� באר #

כשהי יתה ה מהפכה . מהשיתו- וה ק ולקטיביז� ב שלמות� וב ה צלחת� הציונית בשי אה גד ל הזר� של בוגרי תנועות הנ וער מהאר# ו מהעול�

מספר� ע לה על מספר העוז בי� והתנוע ה , שהצטרפו לקיבוצי � .ית גד לה מש נה לשנ ההקיבו צ

ת ח 212 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

כאשר המהפכה , החל משנות החמישי� של ה מאה הקודמתהידלדל זר� בוגרי תנועות הנו ער לקיבו # , הציונית ניצח ה ו אז דעכה

.והקיבו צי� די ממו במאז� ה גירה ש לילי, עד שפ סק לח לוטי�

כמו , הסיבה העי קרית והיחידה כמעט לעזיבת ה קיבוצי �ב י� . טונומיה ש ל הפר ט ובחירותוהיי תה הפ גיעה ב או, ההצטרפותלאי

העוזבי � הרב י� בל טו בעלי הכישרו� והיכולת שחשו שש היית� בקיבו# כתא שווה ל תאי� אחרי� באורג ניז� ה קולקטיבי מסרסת א ת

בולמ ת א ת התפת חות� ופוגע ת ברמת החיי� שלה � , כישרונותיה� .ושל משפחות יה�

ברי� הקיבו צי� ני סו לה תמודד ע� ה ירידה הרצופ ה במס פר החבתעמו לה ופ רסו� מודעות הקו ראות למשפחות מהעיר להצטר-

לסיי� כל יו� , להש ת חרר מדאגות פרנסה, לקבל דירה בחינ�"לקיבו# ..." הצהריי� ולש בת ע� הילדי � על הדשאאת הע בודה בארבע אחר

, המשפחות שהגיעו מנימוקי� אנו כיי� כאלה ה חלישו את ה קיבו#מספר . לא היו אחראיות לווכמוב� לא הזדהו ע� הקולק טיב ו

ומספר ה מסתגרי� , קיומו של הקולק טיב פחת והל+" הנושאי� Cע ול"לאספ ות . במשפחותיה� תו+ ניצול ציני של ה קיבו# עלה והל+

ואילו , הכלליות הגי עו מעטי� שהיו מוכני� לוותר ע ל ערב בביתרהיטי� או , לחלוקת דירו ת" מפתח"לאספה שהחל יטה ע ל תור או

הנכ ונות ל עבודו ת קשו ת ובל תי נעי מות . י� אחרי� הגי עו כול �מצרכשכר ומניע , לל א אמצ עי כפיי ה" סידור הע בוד ה"פחתה משנה לשנה ו

.אפשרי כמעטכספי ה פ+ לב לתי

לחברי� " ב ירורי�"המו� ועדות עסקו בשעות הערב והלילה בשהשת מטו מקבלת מרות הקול קטיב ובניסיונות נו אשי� לשכנ ע

תפקידי ניהול קשי� – לל א שכר או ת ג מול א חר –חברי� לקבל ) .ניה ול ללא אמצעי � של תגמול ועונש(ושוחקי�

הזנחה ואפיל ו השחתה של רכוש , רבו וה לכו ה תופעו ת של פגיעה .ונכסי� ציבוריי�

נכשלו ג� כל המאמצי� ל מנוע מהחברי� החז קת רכו ש פרטי גדול .מחו# לקיבו#

התברר שהוא , א � הוא יעילמעבר לשאל ה הא� הקולק טיב צודק וההא ד� , של הקיבו #�אפילו ב תנאי� האופט ימאליי. פשוט לא עו בד

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 213 י

. והוא דואג קוד� לכול לעצ מו ולמשפחתוטאינו קולקטיביסוהשאיפ ה לקרי ירה שנ חשבו בקיבו# למילות גנ אי " המימוש ה ע צמי"

ניתנות ל שינוי או לגיטימיות וב לתי, הפכו ל תכונות אנו שיות טב עיות . ילדיכו

התברר יותר ויותר שבני הא ד� פש וט אינ� מתא ימי� לקולקטיביז� כאשר הצעירי� הנל הבי� והמזדהי� ע � . הקיצונ י של הקיב ו#

נעשת ה , נישאו והולידו ילדי�, הקולק טיביז� הקיב וצי התבגרורבי� . נסבלתמעיקה ובלתי, המערכת השי תופית עבור � לוחצת

ו ת ובמציאת דרכי� בה סתגר–אחרי� , הגיבו בעזיבת ה קיבו#, האידיאולוגי �. מתוחכמות לעקיפת החוקי� הנוק שי� ש ל הקול קטיב

מחו# " שליחות תנו עתית"מצאו מפ לט ב" הפעילי �"המנהיג י� ובשירות ביטחוני ובשליחויות , בפ ע ילות פ וליטית–לקיבו# הלוח#

ע� תקציבי הוצאו ת שש חררו אות� ממערכת –באר# ובחו# לאר# .שוויונית ש ל הקיב ו#תהצריכה הקול קטיבי

תופ עה שג דלה ו הלכה ע� –חברי קיבוצי� החלו להתנכ ר לקיבו# בחוסר , התופע ה ב אה לידי ביטוי במוטיבציה מוחלשת ב עבודה. הזמ�

, ב התרוק נות ה א ספה ה כללית, נכונות למלא תפקידי � במש ק ובח ברה ל שאוב ככל האפשר ממערכת תבבזבוז הנכסי � הצי בוריי� ובניסיונו

" נדנוד"ב, בתחנוני�, תו+ שימוש מתוחכ� בלחצי�, בו ת ההד דיתהער .ולפעמי� ג� בהונא ה

כמו בימי� "הניסיונ ות לה שיב את הזד הות ה חבר ע� הקי בו# על תכ ני ת תלא הו עילו חוברות פופול אריו. לא צלחו" הטובי� ה ה�

יועצי� ארגוניי� , "חוגי בית. "המשק וא- אספות עובדי� בענ פי� . תרפית לא עזר ו סוציוהמיקוסדנאו ת לדינ א

התנועו ת הקי בוציות נאבק ו בכל כוח� נגד מגמת התפ רקות בביט אוני� וסמינרי� , במועצות, הקולק טיב ב דרכי חינו+ והסבר ה

התנו עות ה שתמשו . סו- תקנוני � במ טרה לאוכפ�ובכתיב ת אי� בכוח� הפולי טי וגרמו למדינה ל חוקק חוקי� ולאשר תקנוני � שמנ עו

. וא � לא ה צ ליחו למנוע הערימו קשיי �, בנ י של קיבו#כל שינ וי מלכ� ה � , כ+ אומר החוק, חברי הקיבו # אינ� הבעל י� של קיבוצ �

ל כל שינ וי . אינ� ר שאי� למכור או לח לק בינ יה� א ת רכו ש הקי בו#בתקנו� הקיבו # נדר ש רוב של ש ני שלישי� מתו+ כל חברי הקיבו #

ת ח 214 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

החלטה . ישור ה תנועהבשתי הצבעו ת בטוו ח של שנה ב יניה� וכ� א למושב או לרשו� את ה דירות �של כל חברי הקיבו# להפו+ את יישוב

, יקרי� ומתישי��כרכוש הדיירי� כרוכה בת הליכי� ביורוקראטייההנ הגות האידיאולוגיו ת הת ע רבו יותר ויותר . הנמשכי� שני � רבו ת

במרכזי� צמח ו מנגנו ני� בני . בחיי ה קיבוצי � ופיק חו על הנעשה בה �, כלכליי�, לפי ע ובדי� אשר ש לטו ב חיי הק יבוצי� בכלי� רעיוני י�א

, כלכליי�, חינוכיי�" מלווי�"רשת מסועפת של . ארגוניי� וחוקיי� מטע� ה מרכז נעה ב כלי רכב בי � המרכז �חברתיי� ות ע שייתיי

. לקיבוצ י� והד ריכה ופיקחה על הנע שה בכ ל יישוב ויישו ב

יה הקיבו # אינו מתאי� לב נ י לפ, ההתמו דדות ה אמתית ע� המציאות. בני אד � המ תאימי� לקי בו#" לייצר"הייתה בניסי ו� הנו עז , אד�

ה חינו+ "א+ ב עיקר על , המשימה הוט לה ג � על ת נועות הנוערהילדי� הורחקו מהמשפחה הפרט ית ומההורי� ש גד לו ". המשות -

הילדי� הורש ו להיפ גש ע � הוריה � ". חברה וב ע רכי� הבורגנ יי�"ב �חינוכיי" מוסדות"וב חלק מהקיבו צי� ש , ת מדי י ו�כשלוש שעו

.פע � בשבוע בלבד –אזוריי� פעלו בה�

בסמינרי� מיוחדי� פותחו ונלמדו הש יטות החינוכיות וה וכשר ו " .החינו+ המשות-"המדריכי� הגננות והמטפלות ש ל , המורי�

, למדו, עבדו, הנ ערות ו הנערי� בילו" ה חינו+ המשות -"במוסדות הכו ל תו+ הקפדה מרבית על ערכי –ישנו ושיחקו , צוהתרח, אכלו

מלידתו ח י ב� הקיבו # בע ו ל� . הק ולקטיביות ו השוויו �, השיתו -התנהל ו , מבוקר עד בוקר, כל חייו. מלאכותי של שיתו - ושוו יו�

, מוק- במורי�, כמעט ללא זמ� פרטי לעצמו, "חברת היל די�"בהערכי� ו המוסר במדריכי� וב מטפלות המל מדי� אותו ל לא הר - א ת

.של הש יתו- ו השוויו �

קיבוצ ניקי� "בני הקיבו צי� לא נעשו . תוצאו ת הניס יו� היו מאכזבות" סטיות בו רגניות"והס תמנו א צל� או ת� ) קיבוצניקו סהו מו" (טבעיי�

כמה מה� א- טו עני� שהחינו+ . של אי נדיבידואליז� ואג ו איז� .שלה�ב מיוחד ביכולות החב רתיות , המשות - פג ע בה� נ פ שית

ו הותירו , ילידי הקיבו # עזב ו אותו בהמו ניה� בשני� האחר ונותהבני� החלו לחזור . קיבוצי � שלמי� ע� אוכלוס ייה קשישה ומזדקנת

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 215 י

לנו- נעוריה� בקיבו # רק כאשר הקולק טיביות הקיבו צית הו פרטה . והוחלפה בחי י� של הפרט והיחיד ע� ק הילתיות מתונה

בעי קר של צעירי� –ו טה חוסר אמצעי הכפייה והא פשרות הפש לעזו ב את הקיבו # אילצ ו את ה קיבוצי � ואת הנהגו ת –ובעלי יכולת

שהתנ הלה ע ד , התנועו ת הקי בוציות לסגת מהקו לקטיביז� לה פרטהבשנ ות החמישי� . כמה שאפשר בקצב אטי ובצורה מבוקרת ומסודרת

פרטיי� �התאפ שרה לחברי הקיבו# דירה צנועה ע � מקלחת ושירותיחו� קט� שבו יכלו לבש ל קפה ולעתי � אפיל ו להכי� ארוחה וע� מטב

ב תהלי+ הדרגת י הוחלפה הח לוקה החופש ית של כמה מצרכי� . קלה. משנה לשנה גדלה אפש רות ה בחירה בצרי כה. במכירת� ב כס-

לבסו- . הפיקו ח והאי סור על רכוש פרטי צומצמו עד שפ סקו לח לוטי�שפחה ביחד ע� הילדי� ה וחזרו למ. הופרטה הלי נה של הילדי�

.רחצה וביגו ד, פונקצי ות חיי� כ8נ ה

בעשור האחרו� של המא ה . כל זה היה מעט מדי ומאוחר מדיבעת קרסה ג� השיטה העשרי� קרס הגו ש הס ובייטי ובה

. שיתופי ת במרבית הק יבוצי� הקולק טיבית

שקיעת הקולקטיביז� ונפילת הקיבו�

קולק טיביז� התרופ פות ה אמו� של חברי הקיבוצי � בש יתו- וב .הושפע ה משק יעת הק ולקטיביז� ב אר# וב עול�

כשהקי בו# ק � בת חילת המאה העש רי� האמונה בקול קטיביז� מלחמת הע ול� ה ראשונה עשת ה את מדינות אירופה . הייתה בשיאה

–וצפו� אמריקה לקול קטיבי� ענקי י� של לחימה וייצור למטרה אחת !ניצחו�

השלטו� ועל אמו� לאחר מלחמת ה עו ל� הר אשונה נאב ק ו על הסו ציאליז� : האנשי � שתי שיטות ואמונ ות קול קטיביסטיות מנצחות

דמוקרטית והלאו מנות בצורת ה בצורתו הק ו מוניסטית וה סוציאל בני האד � נאל צו לב חור באחת מהשיטות . הנאצי ת וה פ שיסטית

.הקולק טיביסטיות

. במדינות הק ומוניסטיות הכלכלה הייתה מולאמת ומתוכננתפ שיסטיות פיק חה המדינה על ה משק והחברה ותכננ ה במדינות ה

בעקב ות המ לחמה והמשבר הכלכלי של שנות השלו שי� . אות�

ת ח 216 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

אימצו ג� ה מדינות הליב רליות את ה תורה והמעש ה של התכנ ו� ". דילניו"ומעורבות ה ממשלה בכל כלה מ בית מ דרש� של קיי נס ו ה

,ההשק פות ה קולקטיביסטיות נע שו פו פולאריות בק רב הכ לכלני�כמעט כול� האמינו בסו גי� ש וני� של . הפולי טיקאי� והצ יבור

.פתרונו ת קולק טיביסטיי� בחסות המדינה

שדגל , במלחמת ה עול� השנייה הוב ס ו הק ו לקטיביז� הנ אצישה אמי� בעליונות , והפאשי ז�, בעליונ ות הקו לקטיב הגזעי על ה פרט

אבל המאמ# המל חמתי הטוטלי . האורגנ יז� ש ל המד ינה הל אומיתחד ע� ניצ חונה של בר ית המו עצות על גר מניה ה נאצית שכנעו את בי

דמוקרטית או הסוצי אל, הרבי� בקול קטיביז� בצו רתו ה קומוניסטית ".קיינסיאנית "ה

, קולוניזציהארצות אסיה ואפריקה עב רו תה לי+ מזורז של דהלא שחרורו של ה פרט אל א , כלומר". שחרור לאומי"תהלי+ של

ור של ה קולקטיב התל ווה בר וב המ קרי� ג � לשחר. שחרור הקולק טיבכל . ניסיו� להקמת כלכל ה קול קטיבית ב אמצעות הממשלה ובר שות<

.אלה הי ו מל>ווי� בהר בה ת קו וה ובה תלהבו ת לאו מית

בישראל היו השני� הראש ונות ש ל המחצית ה ראשונה של המאה שני � של מאמ# – וכ� שנותי ה הרא שונות של ה מדינה –העשרי�

, חברה ו תרבות יהודיי� באר # ישראל, דיר לבניית משקקולקטיבי אכל אלה היו יכולי� . קיומי ושל מאמ# הת יישבות ישל מאבק ביטחוני

.להתבצ ע רק ב דר+ קולקטיבית

.אלה הי ו ג� ש נות ה א מונה ב קולקטיביז� הקיצונ י של ה קיבו#

בזמ� ע� שקיעת נפילת הקול קטיביז� ה קי בוצי התרחשה ב ו . בעול � ובע ק בות ש קיעה ז והקולק טיביז� באר# ו

מאמצע המאה העש רי� החל להסתמ� בארצו ת המפותחות סיומה שקי עת ה ע יד� הת עשייתי הייתה . ההדרג תי של התקו פה ה ת עשייתית

.הקול קטיביז� ועליי ת האינ דיבידואליז�, ג� ש קיעתו ש ל הפרו לטריו�

עובד י . ירד במהירות) הפרולטריו�(מספר� של פועלי הייצור כנ סו לאו תו ה ת הלי+ שהאיכ רי� וה עובדי� בחקל אות ע ברו התעשי יה נ

, בכספי �, מספר� ו כוח� של עו בדי ה שירותי� במ סחר. לפניה �ב על ה "ב אמנות וכיו, בתכ נו�, ברפואה במחקר, בחינו+, בניהול

בקרב עובדי התעשי יה עצ מ� גד ל . בהרבה על זה של פו עלי ה ת עשייה

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 217 י

, המחקר והפיתו חאנשי, המעצב י�, המהנדסי�, חלק� של המנהלי�ה הצלחה הכלכ לית כב ר חדלה להיו ת פרי . הכספ י� והA נהל, השיווק

אלא תו צאה של , של מאמ# מאורג� ומלוכד של רבבו ת פוע לי�, בה מצאה, ב חדשנות, כישרו� ולעתי � גאו נ ות של יחידי� בני הול

. בתחכו� ובמנ היגות

שיטת הלחימה של הצבאו ת ה תב ססה ב מש+ א לפי שנ י� על הפעלת חובתו היחידה . ידות גדולו ת שלחמו במלוכד כאורגניז � קולק טיבייח

, החייל למלא במדויק וללא הרהו ר את פקודת הגנר לשל ה פרטבאמצ עות מערכ ת –המפקד –" המוח"פקודה המועברת א ליו מ

כזאת . עצבי� הכול לת אמ צעי ק שר ורשת פי קוד בי נונית ו נמוכהיחידות (של הקוה ורטות , הייתה שיטת הלחימה של הפלנגו ת היוונ יות

של הצ בא ה פ רוסי ש צעד ב שורות ישרות לרע � , הרו מיות) צבאיו תהתופי � ושל חיילי מלחמת ה עול� הראשו נה שה סתערו ונקטלו

.המוקשי� וה מקלעי�, במיליוני� מול גדרו ת התיל

לצור+ שיטת המלחמה הז את חו נ+ החייל במש+ חודשי� רבי� ופו על בצו רה אחידה , חשבההממלא פקודו ת ללא מ" אוטומט"להיות

בצעיד ה בס+ ובתרגי לי , במשמעת, ב אימוני�. ע� אל פי חיילי� כמוהוסדר ניסו לעק ור מהחייל כל רגשו ת ותכו נות אנ ושיות ואזרחיות כמו

מה שלא הושג באילו - . זהירות וביק ורתיות, יזמה, פחד, חשיבהמשפטי� , הטלת אימה, הושג מאוחר יותר במערכת של שטיפת מוח

. עונ שי� וה וצאות להורג, צבאיי �

בפליש ה לנורמנדי במלחמת העו ל� ה שנייה הסתער ו ונקטלו גל אחרי גל עשרות אלפ י חיילי� אמריקני� מול המקלעי� הגרמניי� של

הפלי שה הייתה ע לולה להיגמר באס ו� אל מלא שת י . ביצורי החו-ו יחידות קומנדו מעולות וקט נות ש איגפו את בי צורי ה גרמני� וחיסל

. אות� מאחור

. בסופה של המ אה ה ע שרי� הופרט ג� ה צ בא

כבר לא , את כו ח� של הצבא ות המודרניי� במאה העשר י� ואחתסופרי� במיליוני� א לא בר מה הטכנולוגי ת של הציוד והנשק וביכולת

הצבא המו דרני נזקק ל יכולות של אינד יבידואלי� . להפעל ת� . ישי תבעלי יז מה ומוטיבציה א, חושבי�, משכילי�

ת ח 218 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

כל הל וחמה האווירית מבוססת על לו חמי� עצמאיי� הפ ועלי� במוטיבציה , בבדידו ת כש תוצאת פעול ת� תל ויה רק באומ # לב�

הכשרת כל טיי ס . ביכולת� וב רמה הטכנולוגית ש ל ציוד�, שלה� .נמשכת שני� ו כוללת השכל ה אקד מית

בעלי השכ לה �חשיבות מיוחדת שהולכ ת וגד לה ני תנת ל חיילי – לבד � או ב צוותי� קטני� –ה מסוגלי� להפ עיל , נות ג בו ההומיומ

.מערכות טכנולוגיות מורכבות

היחידות המעולות ב יותר ה� יחידות קו מנדו שבה� מחנכי� את לחשיבה וליזמה באו פ� עצ מאי ומתו+ מוטיבציה , הלוחמי� לפע ולה

ביחידות מעולות אלו כ בר לא נהוגי � תרגי לי סדר . אינדיבידואלית .� אפיל ו מוות רי� על המדי�ולעתי

, התבלט ה ג� יכולת� של טרוריסטי� אינ דיבידואלי� בעלי אומ# .מוטיבציה ויכ ולת טכנולוגית להתמ ודד בה צלחה יחסית מול מעצמות

ה הומניזציה "גילוי נו ס- של שקיעת הקול ק טיביז� היא ה תופעה של ".של הא רגוני�

. ל מכ ונותבתקופ ה ה תע שייתית הה תייחסות לארגו ני� הי יתה כ אהמ כונה ה יא מכ שיר . למכונה ולכל אחד מחלקיה אי� מטרה משלה�

החברה העס ק ית . בידי ישויות חיצוניות לה המשרתת את מטרותיה�הקיבו # . הייתה מכשיר בידי ה בעלי� לצור+ החזר מרבי להשקעו תיה�

.סוציאליסטית באר # ישראלוחבריו היו מכשיר לבניית מדינה יהודית

ו ת מה ניהול החלו לחשוב ג � על חברותכשהופ רדה הבעל

כעל אורגניז � ב על – כמו על המ דינה ו קולקטיבי� א חרי� –עסקיו ת העוב די� ב ארגוני� . לה שתפר ולגדול , לחיו ת: מטרות משל עצמו

ה חברי� בתנ ו עות ו במפלג ות ו א זרחי המדינה נת פ סו , הכלכליי�הפיכת . כתאי� באורגניז� שבו ת פקיד החלקי� לשרת את השל�

החברי� ו האזרחי� למשרתי� נאמני� של הארגו� הושג ה , עובדי �הפטריוטיות , תמריצי� ואידיאולוגיות , ביניה� ש כר, באמצע י� שוני�

.ודמוקרטיה

במחצית הש נייה של ה מאה העשרי� חלה הפ רטה בראיית הע ובדי� החלו לראות את ע צמ� כ מטרה ואת ה חברה . הארגונ י�

הת גברה והלכה הגיש ה . הכלכלית כמכשיר להגשמ ת שאי פותיה �הרואה בכל ארגו� ואפילו במדינה עצמ ה כלי לשירות� ש ל חברי

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 219 י

בבית החולי� , בבית הספ ר, כמו באיג וד המקצועי –הארגו� : שנ בחני� ביכולת� לשרת את חבריה�–" מועדו� חברי�"וב

.החולי� וחברי המועדו�, התל מידי�, העובדי �

את הק יבו# ב קנ ה גבר וה ל+ מספר הח ברי� שהחלו לשפו ט ג� עד שאפיל ו התנ ועה , "?מה ה קיבו# תור� לי: " המידה החדש

, הפ וליטיות, את כ ל המטרות ה חברתיות, למעשה, הקיבו צית זנ חהו נותרה ללא פ עילות ומטרות , וה אידיאולוגיותתהבי טחוניו, הציוניו ת

התנועה הקיבו צית עו סקת כ מעט רק . מחו# לעצמה ולשירות חבריהחברי הכנסת . של הק יבוצי� ושל חברי בקיבוצי� בקידו� האינטרסי�

מטע� הקיב וצי� שבעבר התג או וע סקו ב יישו� האיד יאולוגי ה בנושאי � �מספרי� לשולחיה� ע ל הישגיה, סוציאליסטיתהציונית

ז כויות הקיבו צי� על הקרק ע ומחיקת , כגו� ה פנסיה לחברי הקיבו צי� . חובות וסובסי דיות ל מוצרי החקלא ות

� ה סתמ� שהעק רונות הקיינס יאניי� של מעורבות בשנות השב עיעידוד הצריכה ב עז רת עב ודות צ יבוריות ות ק ציב , המדינה בכל כלה ציר ו- של קיפא ו� –" ס טגפלצ יה"מביאי� ל, יממשלתי גיר עונ

.ואינפל ציה

האינפ לציה נ גרמת כאשר ממשלות מוצי אות יו תר כס - מכפ י שיש תבר ר שהא ינפלציה ה. לה� ב הדפסת כס- או בה ג דלת ה חוב הלאומי

. שוויו� חברתימאיטה את הצמיחה ויוצ רת אי, הורסת את ה יזמות, קריאתו של מילטו� פרידמ� לשמירה על י ציבות המטבע

שהו שמעה ברא שונה בשנות השי שי� של ה מאה , "המוניטריז�" . הקודמת מייצגת היו � את ה גישה ה מקובלת

ו הדפסת עד לש נות הע שרי� של המ אה ה ע שרי� רוסנו האינפ לציההכס- של המ משלות באמצ עות ה צמדת ער+ ה מטבעות לער + הזה ב

כיו� הדר+ המקוב לת . לזה ב שב מרתפי הממשלות –וכמות הכס- לריסו� האינפ לציה היא ב העברת הייצור והניהול ש ל הכס - מידיה� החמדניות של הפולי טיקאי� ו הממשלות לידי בנקי�

הבנקי � . א ות�שהגיש ה המו ניטריסטית מנחה, עצמאיי�מרכזיי�הא וטונומיה וה ס מכויות שומרי� על , המרכזיי� שני תנו ל ה � הכ ל י�

יציבות הכס - ומנ סי� ל עמוד אית� מול ה פוליטיקאי� והציבו ר

ת ח 220 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ליצור מקומות " להדפיס כס- ולהגדי ל את החוב כדי �המעונייני .להגדיל את השירו תי� ול הקטי� את המ סי�, "עבודה

מהדמוקרטיה , לה מ הממשתהפרדת המ ערכת המו ניטאריומהפוליטיקה דומ ה לת ה לי+ ש ל הפר דת ה ע סק מה משפחה וה פ רדת

, הפר דות ש בלעדיה� לא היו הק פיטליז�–הניהול מהבע לות ב חברות .הכלכלה והצ מיחה יכולי� להתקיי � ולהת פתח

אפשר לנסות ולנחש שהמ שבר ה כלכלי בארצו ת הברי ת בסו פו של בגלל הזרמה העשור הראשו� של המאה ה עשרי� ואחת נגר�

מוגבלות מבוקרת וחס רת אח ריות ב אפיקי � של קניות בלתי בלתיבמשכנתות , בא גרות ח וב לל א יכול ת החז ר בטוחה, כמעט באשר אי

ההתערב ות . א ס טרונומיי�תבער+ דמיוני ובתקצ יבי מדינה ע � גירעונ והעצומ ה של הממשלות בכ לכלה לצור+ ריסו� ה משבר בהזרמה אדיר ה

גיר עו� מ משלתי אדיר עלולה לגרו� בע תיד של כס - לשו ק ויצי רת .לאינפל ציה ול קיפאו�

, נ יהול ה מערכות ה עס קיות. ג� בקי בו# עב רנו תה לי+ דו מה במ קצתמשות- ומעורבב , הקהיל תיות ו הצרכניות נע שה ב אופ� קולקטיבי

התוצאה הייתה . באמצע ות המזכירות והאספ ה השב ועית ש ל הקיב ו#פיי � של המשק למטרות שיפו ר שאיבה ללא ה גבלה של המקורות הכס

עקב כ + גדל החוב עד . ב עיקר ב בנייה, רמת ה חיי� והשקעו ת צרכנ יותבקיבוצי� רווחה הא מירה שמהירות הא ור היא . לפשיטת רגל

הפרד ה . לבטו�...) ולא רק רו וח(המהירות שב ה הופ + בקיב ו# רוו ח פי מוחלטת של העסק מהקהילה ומהצריכה וניה ולו ה מקצוע י על

הבי או לה בראה מהירה של – ע סקיי� למטרות רווח �וניקריטרי . המערכת הכל כלית של הק יבו#

ג� ב אלה מה� שהיו בהנ הגת מפלגות , במדינות המ ערבבמונח " הלאמה"הוחלפה המ ילה ה פופולר ית , דמוקרטיותסוציאל ע � נפיל ת המ שטרי� , בעשור ה אחרו� של המאה". הפרטה"החדש

מרבית העו ל� ה ופרט והוחל- הקולקטיביז� ב , הקומונ יסטיי� .באינדיבידואל יז� ואו טונומיה של הפרט

השחרור "במדינות א סיה וא פ ריקה הסתמנ ה אכז בה ק שה ה � משלא תר� לאוש ר� ולר ווחת� של ה ת ושבי� וה� מהמשק , "הלאומי

הודו ע ל מיליארד ת ושביה עברה מכלכלה . והכלכלה הק ולקטיביי�

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 221 י

לכלכלת שו ק , ק יפאו�מולאמת ומת וכננת שיצרה שני� רבות של . חופשית ולצמ יחה מואצת

.באות� שני� ה סתמ� ג � ביש ראל מפנה דו מה

המשק הריכוזי והמפעלי� הממשלתיי� והה סתדרותיי� שהיו כה נעשו מכשול , חיוניי� בת קו פת המהפכה הציונית והמ אבק ה לאומי

ג� יש ראל נ כנסה לתהלי + . ומעצור לצמיחה ה משקית והחב רתית .נמר# של הפ רטה

" הבימה"אפילו קואופר טיבי� מצליחי� כמו התיא טרו� הלאומי נאל צו , ידי צעירי � מוכ שרי� ו נלהבי �שהוקמו על, "מעריב"והעיתו �

לפרק את הק ואופר טיב ולהפו+ ל חברות כלכליות כא שר הת ברר שע� תחרותית , משתק הקואו פרטיב אמביציה, השני� והתבג רות המייסדי�

.כניס ת� של כוחות צעירי� ומוכשרי�ומונע א ת , ויזמות של הח ברי�

אינה יכולה , בעלת ז כויות העבר, "הבימה"כאשר התב רר ששנשק - לו עבר צ עיר " מע ריב"ו" תיאטרו� ה ק אמרי"להתחרות ב

נאל צו שני ה� –" י דיעות אחרונות"וחדשני אינו מסוגל להתחרות בלפרק את קו אופרטיב העו בדי� ו להפו+ לחברות המ נוהלות באופ�

.מנותק מהע ובדי�עסקי ו ב

ההפרטה וה מעבר מקולקטיביז� לאי נדיבידואליז� מצאו את מהתרוק נות מו עדוני תנועות , ביטוי� בכל שטחי החיי� בישר אל

. של המפלג ות כאר גוני� חברתיי� ותר בותיי��הנוער ועד לה יעלמותלאחר ביטול� של מצעדי אחד במאי פסקו ג � המצ עדי� הצבאי י�

ה אזרחי� . ותיה הראשו נות ש ל המדינהשהלהי בו את הציבו ר בשנ ה התעלל ות "רטנו על , בס+ של ה חיילי�שהתל הבו ב עבר מהצעיד ה

ועל בזבוז כספי הציבור הכרוכ י� " בילדי� שחייבי� ל צעוד בשמש .במצעד

לאחר תקופת עצמאות קצ רה 8בו והת בלטו התכונו ת היה ודיות

בל אינדיבידואליז� וחוסר רצו� לק , מקוריות, של יצירתיות

דווקא תכונות אלו הפכ ו לית רו�. משמעת ול צעוד בשו רה

והזניקו א ת , תעשייתית של ה מאה ה עשרי� ואחת בתקופ ה הפו סטישראל לצמיחה כלכלית ות רבותית שה חלה לאחר הש חרור

ההפרטה וס יו� הבעלו ת , מהאידיאולוגי ות ה קולקטיביסטיות .הממשלתית ו ההסתד רותית על המ שק

ת ח 222 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

בעלי ה כישרו� . התא י� למצב הח דשהקולק טיב של הקי בו# ל א ושובצו ל ע בודה ע ל , "לא חברתיי�"כ ) לרוב ב צדק( והמקוריות נ תפסו

התוצאה ה ייתה שחברי הקיבו# דיכאו . הטרקטור או לתורנות במטבחאת כישרונ� או שעזב ו את הקיבו# , מתו+ אידיאולוגי ה, בעצמ�

. שקיבל את עז יבת� ב הקלה

כאילו 1849ב , "ע ל החירות"ה ו � סטיו ארט מיל במס'דבריו של גאי� ה גאונות יכולה לנשו � בנק ל אלא באווי רה : "נכתבו על הק יבו#

, מעצ� הגדרת �, א נשי� בעלי כישרו� ייחודי הלוא ה�. של חופשאינדיבידואליי� יות ר מכל שאר הבריו ת וממילא מוכשרי� פחו ת

באיז ה מ� הדפו סי� ה מעטי� , בלי דחיסה מכאיבה, להשת ב#עמידה כדי לחסו+ מבניה את הטורח שבעיצוב אופיי� שהחברה מ

א� מחוסר עוז ייאותו ל הידחק לתו+ אחד ה דפוסי� האל ה . שלה�ולהשא יר בלתי מורחב את כל א ותו חלק של עצמ� שאינו יכול

א � . לא ת צ מח לחברה ב רכה מ רובה מ גאוניו ת�, להתרחב ב של הלח#ברה של א הרי אותה ח, ה� בע לי אופ י חזק ומנפצי� את כבליה�

הצליחה לרדד� עד כדי בינוניות ת הפכ� לסמל שאליו תופנה האצב ע ..."בצירו- אזהרה

פני השטח משבר כלכלי חמור מאי� כמוהו התג לה על 1985במשבר שה יקפו ו עצמתו העמיד ו בספ ק , בקיבוצ י� ובת נועה ה קיבוצי ת

.את יכו לת� ש ל הקיב וצי� ו התנוע ה הקיב וצית ל המשי+ להתקי י�

תו+ שו ויו� בי� , האיד יאולוגי ת בייצ ור הפ שוט והקולק טיביהדבקו ת הבי אה את הקיבו # להי מנע מייצור שירותי� ולה תרכזות , העובדי �

.ת שרוו חיות� מינימאלי)Commodities(בייצור מוצרי� פשו טי�

הקיבו # לא יכול ל השלי� או ל קבל א ת ה עו בדה ש ההצלח ה או כאשר . ונ� של י חידי�הכישלו� הכל כלי תלויי� ב כישרונ� או ב כישל

פר# ה משבר הכלכ לי סירבו ב ה נהגת הקיבו צי� ל הגיע למסקנה וניסו להתמודד ע� המשבר באופ� , שהבעי ה היא מבנית וניה ולית

ה עברת עובדי� מהשירותי� "מגוח+ באמצע ות תו ס פת ש ע ות עבו דה ו ."לייצור

ביחד , תהדיכוי והסילוק של האינד יבידואליסטי� בעל י הכישרונו, הע קרוני להעסיק מנהלי� ובעל י יכולות מיוחדות מהחו#ברוע� הסי

.גזרו ע ל המש ק הקיב וצי לה פסיד ב תחרות ובסופו של דב ר ליפול

(ח ו ת י ש ו ת ו ר 223 י

שקיע ת הכו ח , את ה שיטה הקיבו צית ה פילו פשיטת רגל כלכלית ו עזיבה המונית – ש הב יאה ל התמע טות ה סיוע ה ממשלתי –הפולי טי

הת רחקות הצעי רי� . �בני הקיבו צי� ו הצעירי, של ב עלי הי כולות של בו גרי תנ ועות ה נוער ל הצטר- �מהקיבו# הת בטאה ג� ב סירוב

בה תרוקנו ת הקי בוצי� הצעירי� ובה פסקה מוחלטת של , לקיבוצ י� .הקמת קיבוצי � חדש י�

יש ראל נמ צא בירידה מו אצת תחלקו היחסי של ה ק יבו# ב אוכלוס יידה בעשור האחרו� של ה מאה ה חלה א- ירי. מאמצע המא ה העש רי�

. ירידה ש מל>ווה בהזדק נות, משמעותית בא וכלוסיית הקי בו#

סינ רגטיות "כישלו� הקיב ו# ו ה שיתו- הת ב טא ג� בתו פ עה ש ל השווא ת מצב � "). אחת ועוד א חת ה� פחות משתיי�" ("שלילית

ומעמד� הממ וצעי� של חב רי הקי בו# ע � עוז ב י הקיב וצי� ה עלתה בו# הייתה רמת חייה� שאילו היו כל חברי הקיבוצי � חיי� מחו# לקי

חובותיה� קט ני� יותר והתפ תחות� האישי ת והמקצועי ת , גבוהה יותרג � המו טיבציה . א- על פי שלא ה יו נהני � מסיו ע ממשלתי, רבה יו תר

יכולת� לסייע לילדיה� וב יטחונ� , של עו זבי ה קיבוצי � בע ב ודה. הסוצי אלי ע מדו ע ל רמה גבו ה ה ב הרבה מא שר אצ ל חברי הקיב ו#

אפיל ו או שר� ויחס יה� ש ל הע וז בי� ע � שכני ה� היו , קרבו ת לעתי� .עדיפי� מחו# לקולק טיב

זעזוע קשה ביותר נגר� בנפילת הביט חו� ה סוציאל י של חברי הקיבו צי� שהיה מבוסס ע ל אמונה מוחלטת בנצ חיות� של

באחריותה של הק הילה לכ ל אחד מהפר טי� ה מרכיבי� , הקולק טיב של כ ל חברי הקיב ו# � היש ארותאותה ובהנחה מוב נת מא ליה ש ל

אמונה זו הביא ה להחלטה להימנע . ובניה� בקיבו # עד יו� מות�מהשקעת מש אבי� בקרנות ביטוח ופנסי ה אישי ות והפ ניית� לפיתו ח

כאש ר נפל הקול קטיב מצאו עצמ� רבי� מהמבוגרי� . המשק .ללא ביטחו� סוצי אלי, חשופי�

פר יטו למעלה בסו- העשור הראש ו� של המאה העשרי� ואח ת הומהשות פות , משני שלישי� של הקיבו צי� א ת הקו מונה ה קולקטיבית

המתנה ל בדר+ ") המ שק("הטוטלית נות רו שות פות בב עלות ע ל הע ס ק קפיטליסטית ו משל� שכר דיפרנציאלי ג� לחברי הקיב ו# שע ובדי�

דאג ת הפרט , מרכז הכו בד של החיי� עבר מהקהילה למ שפחה. בו

ת ח 224 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

יירה האיש ית של ו ולהכ נסתו ה כספית הפכו לקר, למשפ חתו, לעצמומהקולקטיב הקיצונ י של ה קיבו# הולכת ונוצר ת ק הי לה . �ללגיטימיי

שב ה לחלק מהתו שבי� ישנה שותפו ת ע סק ית , עצמאית וחו פשיתובקה ילה ע דיי� מתקיימת רמה מסוימת של , בבעלו ת על המשק

.קהילתי ות ועז רה הד דית

לוגי ה שש לטו בעול� כא מונה וכאידיאו, הקולק טיביז� כשיטהפסק מלה תקיי� ואת מקו מו ת פס , במרבית המ אה ה עשרי�

.האינדיבידואל יז�

, בעול� של המאה העש רי� ואחת החירות חש ובה מ השיתו - .המקוריות חשובה מ האחדות והחריגות ה פכה מ איו� ל הזדמנות

מהקולקטיביז� הס וציאליסטי של מפלגות השמ אל בי שראל י רותי רווחה ממשלתיי� ו למעורבות ובעול � נותר ה רק השאיפ ה לש

.מוגברת של המדינה בכל כלה

ב

המדינה

מדינת הלאו� כס"!ר קולקטיב

העת ה חדשה מתאפיינת Cמ גמה ל הפיכת המדינה הל או מית לק ולקטיב בעל י שות ע צמית הקודמת בער כה וב חשיבותה לא נשי� ו לארגונ י�

, רותהתח; הפטריוטיות נתפס ת כת כונה נעלה. המרכיבי� א ותההמאב קי� וה מלחמות מתנ הלי� בי� או מות ומדינות והקר בת הח יי�

. מוע לית על נס כתו פעה נע לה הר אויה ל שמש ד וגמה" למע� המולדת"ה� מלחמות על חירותה של ה מדינה ולא על " מלחמות הח ירות"

, המדינות ה פכו ל מערכות גדו לות יותר ויותר. של הפרטוחירות, ועות לכלכלה ול תוצר הלאומיחזקות וטוטליטריות השו לחות זר

, הבריאות והמדע, לניהול החינו+, לשליטה על ב יטחו� הפני� והחו#לשליטה על כל שי רותי הרווחה ולפ יקוח על כל נושא ופעו לה בחייה� של האזרחי� הזק וקי� ל אישורה של המדינה לכל פעול ה

.ותנועה

ר+ הד. מעצ � היות � פולי טיקאי��הפולי טיקאי� ה� ק ולקטיביסטיילדעת� ש ל , חברתית ואנ ושית, להתמודד ע� כל ב עיה כ לכלית

וכש כל אל ה , היא באמצ עות ח קיקה ו תקציב המדינה, הפולי טיקאי�הפתרו � . אינ� ע וזרי� יש צור + בעוד חוקי� ובעוד הוצ א ה ממשלתית

זא ת . המוחלט לדעת� הו א בהח לפת מפלגת השלטו� במפלגה א חרתה ברוע בא מצעות המדינה לפיה המלחמ, לעומת הגיש ה הלי ברלית

במרבי ת . רק מחמירה א ת המצב, והפולי טיקה ו בשליטה על בני אד �המקרי� עדי - להי אבק ב רוע לא באמ צעי� פוליטיי� אל א בכל י�

. חינו+ ודוגמה אישית , חברתיי� כמו קהילה

בלב עליית עצמתה ש ל המדינה הורגש ה הע לייה הדרמטית עלייה יחסית לתוצר הלאו מי עלייה משמעותית ו–בתקצי בי המדינות

.שצמח ג� הו א במהירות מוא צת

ת ח 226 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

אחוזי� 13 היוותה כ 1870ההוצא ה הציב ורית בצרפת ו באיטליה ב טע� 1888ב. מהתוצ ר שהיה נמו+ פי כמה וכמה מהת וצר של ימינו

אח וזי � 566ש מיסוי בגובה של , Leroy Beauliuהכלכל� הצר פתי , �זי� ייחשבו נורמאליי א חו8610, מהתוצ ר הלאומי ייחשב נמו+

אחוזי� מהתוצר יפגע בצמיחת 12ואילו מיסוי בגובה של יותר מ .הכלכלה

הלחצי� להגדלת תקצי ב . המפנה חל במהל+ המאה הע שרי�המגמה . המדינה באו מהשמאל הסוצי אליסטי ומהימי� הפשיסטי

של רוזוולט ובמהל + " דילניו"ב, הואצה מאוד בשתי מלחמות העול �קיינס הציע ל התמודד . לסו- שנו ת השל ושי�1929ו ל בי� המשבר הגד

, ש ייצור צמיחהיע� המ שבר ב אמצעו ת תקצ יב מדינה גדו ל וגירעונ בו ק רא The end of laissez-faire את ספרו 1926ופרס� עוד ב

.להרחבת חלק ה של המדינה בכל כלה

. ישירה של מיסויג� ה ג ירעו� הממשלתי ה וא שי טה בלתיא לא , מיד יעדיפו הלו ואה ע ל מיסוי מאחר שלא ה�הפולי טיקאי� ת

. מישהו אחר בעתיד י צטר+ להתמודד ע� התוצא ות

מהעריסה וע ד " הונהגו ב אירופה תכניות רווחה 1980החל מובמדינות רבות הגיע ה ההו צאה ה ציבורית עד ל מחצית התוצר " לקבר

.הלאומי

חד במי ו–עדיי� לא בר ור הא � ה גי דול ה רב בה וצאה הציבור ית

או , תר� לרווחת� של מרבית ה תו שבי�– השני� האחר ונות 50בשעדי- היה עבור� גידול נמו+ יותר של הה וצאה הציבור ית שה יה משאיר בידיה� ה כנסה פנויה רבה יותר ע� פחות שירותי�

ה תושבי � ע צ מ� ול א המ משלה היו , במילי� אחר ות. ממשלתיי�אינו מוציא א ת כספ ו איש , וכידוע, מחליטי� אי+ להוצי א את כספ�

. של ה א חר בצ ורה כה יעילה וזהיר ה כפי שהוא מוציא את כ ס פו שלועדויות מוכיחות שה וצאה ציבורית גדול ה מיטיבה ב עיקר ע� המעמד

ידי המעמ ד ג� רוב ה מס משול� על. הבינוני המסו גל לנ צ ל או ת הובכ + מקטיני� ג � , כ+ שביד א חת גו בי� וב שנייה משלמי�, הבינוני .פש וג � את ה יעילותאת הח ו

הה נ י ד 227 מ

התברר ג� ש הגדלת אחוז המיסוי מעל גובה מסוי� מקטינה א ת , בריחת הו� מהמדינה, תוצ אה של העלמות מס–הכנסו ת המדינה

. מניעת ייבוא הו� ופ ג יעה בצ מיחה

ב נושא " נייר עבו דה "2005הבנק המרכזי של אירופה פרס� בה על צמיחת ובו סקיר. ההוצא ה הצי בורית במדינות התע שייתיות

שג� ה וא על ה ב צור ה ( ההוצא ה ה ציבורית הממוצעת כ א חוז מהתוצר .באו סטרליה וביפ �, בארצו ת הברי ת, ב א ירופה!) דרמטית

1870 – 10.8%

1915 – 13.1%

1920 – 19.6%

1937 – 23.8%

1960 – 28.0%

1980 – 41.9%

1996 – 45.0%

וש א מרכזי בהוויה כוחה העצו� של ה מדינה עשה א ת הפו ליטיקה לנ, המחלוקת, הוויכוח, הפוליטיקה הי א נוש א הש יחה. האנוש ית

הפוליטיקה וה עיסוק הפולי טי . התקשו רת וא פילו ה תרבות והאמנות, על כ לכלתה , נראי� כדר+ העיקרית להש פיע ע ל החב רה הא נושית

ה מאבק הפולי טי והשלטו� נראי� כאמצ עי היחיד . תרבות ה וער כיה .מת ע רכי צדק ומוס רלקידו� החברה ולה ג ש

לב לק ול� ש ל הק שיבו נ א בת שומת: "אלקסי ס דה טוקוויל כתב רוב� ס בורות כי הממשלה פועל ת של א , המפלג ות ה ש ונות שלנו

אבל כול� חושבות כי הממשלה חייבת לפ עול ל לא הר - , כשורה ."ולהיות מעורבת בכול

הפולי טיקאי� וה ש לטו� מאכזבי� פע � אחר , כאשר הפולי טיקהאזי חו זרי� ו מנסי� שוב ע � פולי טיקאי� חדש י� וע � אכזבו ת , פע�

. חדשות

שהרצו� הכ ללי והריבונות אינ� " האמנה החברתית "ז רוסו קבע ב"זא ני טוע� אפוא כי מאחר שהריבונות : "ניתני� לייצוג בידי גו - כלש הו

אי� הי א ניתנ ת לעול � להי מסר לידי , אינה א לא מימוש ה רצו� ה כלליאינו יכול להיות מיוצג אל א , אינו אלא יצור קיבוציש, אחר והריבו�

ת ח 228 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ה � , מהרגע שייבחרו הנצ יגי�, לדעתו של רוסו." ידי עצמו בלבדעללאחר מכ� את השל טו� שה� חלק ממנו , ייצגו ראשית כול את עצמ�

, כל חבר בממשל הוא קו ד� כול עצמו: "...ורק לב סו- א ת שול חיה�הו דירוג המנו גד למה שדו רש ז. לאחר מכ� פקיד ממשל ול בסו- א זרח

."הסדר החברתי

במשטר " ה נציגי� "דבריו של רו סו מב טאי� להפליא א ת העובד ה שהדמוקרטי מייצגי� את עצמ� ומטרת� ה עיקרית היא להישא ר

מציאות זו מסבירה ג� א ת . בשלטו� ולהת קד� ב הייררכיה הש לטונית אמירתו הפס ימית והמפוכחת של קרל פופר שיתרונה הי חיד של

השיטה הדמוקרטית הוא ב יכולת להדיח את ה שליטי� ללא שפיכות .דמי�

א- כי כל ני סיו� ל הגשי� את , מארקס שא - לחברה ולא ל מדינהיחד ע� זא ת ה וא . חזונו הסתיי � ו היה חייב להסתיי � במד ינה ריכ וזית

מארקס תי אר את המדינה . היטיב לתאר את המדינה ומנגנונהמנגנו� : " רה ב תיאור מלא א יבהע שהצרפת ית בא מצע ה מאה ה תשע

ה מקי- צבא פ קידי� ב� חצ י , המדינה המו רכב ו המלאכותי מאוד, יצור טפיל עצ ו� זה, מיליו� איש וצ בא חיילי� א- הוא ב � חצי מיליו�

המלפ- כמו ב רשת א ת כל ג ופה ש ל החב רה הצ רפתית וסות� את כל ..." נקבובי ותיו

ה מדינה : "כתב, )Frederic Bastiat, 1801-1850(פרדריק באס טיה גדולה שבה כל אחד משת דל לחיות על חשבו� ) פ יקציה( היא בד ותה

א+ שוכ חי� , כול� רו צי� ל חיות על חשבו� המדינה. האחרי� ." שהמדינה רוצ ה לחיות על ח שבו� כ ול�

שנכת ב ברא שית , "המדינה"בספרו של הס וציולוג פרנ# אופנהי מר למתנגדי� הקיצוני י � המאה העשרי� והמשמש עד היו� ספר יסוד

ה מדינה על פי : "כת וב, ביותר למעורבות ה מדינה בחברה ובכלכ להידי קבוצ ה כוב שת מוצאה היא מוסד הנכפה על ק בוצה מובסת על

כדי למסד את השול טי� על הנש לטי� וכדי להתגונ� מפני התמרדות ניצ ול : לשליטה יש מטרה סופית אחת. מבפני� והת קפה מבחו#

."ידי המנצ חי�� עלכלכלי של הנ שלטי

ורק באמצע ות� יכ ולי� –קיימי� שני אמצעי� או שיטות : "ועודהאמצ עי הראשו� הו א הייצור . הצרכי� והת שוקות של הא ד� לה תמלא

הה נ י ד 229 מ

הא מצעי השני ה וא גזל ה . זו ה שיטה הכלכלית–והחליפי� של עושר זו השיטה –ידי אחרי� בלתי מרוסנת של עושר המיוצר על

הי א –פיאודלית או מסחרית , פרימיטיבית–ה המדינ. הפולי טיתהואיל והאד� ישא- תמיד לספק את . הארגו� של ה שיטה הפולי טית

הוא יש תמש באמצע י� , צרכיו ותשו קותיו בדר+ הקל ה ביו תר ."א� זה יתא פשר, ורק בה �, הפולי טיי� בכל מקו� שרק יוכל

המדינה אינה מתנגדת לפשע אלא , לדעתו של זיגמונד פרויד .רת על המ ונופול שלה ל מעשי פשעשומ

הסוציו לוג מקס וובר הגדיר קיומה של מדינה בקיו� מנגנו� מיוחד .בעל מו נופול ל שימוש בכוח בטריטוריה מסוימת

כאשר המדינה מתחילה ה חירות : " האנרכיסט מיכאיל ב קוני� כ תב ."נגמרת וא- לה פ+

המדינה כשלעצ מה היא אוי ב האד � ", לדברי ישעיהו ליבובי# ." אשר היא לפ י מהות ה מנגנ ו� של כפייה ו אלימותב

, בעזרת דמיו� חופשי נית� להמשי+ את ה תיאור הציורי של מארקס, ! )לא בר צינות, כמוב�(ליבובי# ו אופנהי מר , בקוני �, פרויד, וובר

שהש תלטו על הח ברה ור ודי� ב ה " ה כנופיות ה פו ליטיות"ולספר על כנופיות "לרשות . ה�אפשר לה תנגד ל בעזרת כלי� ואמצ עי� ש אי

בתי סוהר ו זכות ב לעדית ובל ת י , משטרה, עומדי� צ בא" השלטו�רק ה � יכול י� . ל הטיל מסי� ו להדפיס כס-, מוגבלת להח זיק בנ שק

לחוקק חוקי� ולה תקי� תקנות כרצונ� ולכפות אות� באמצע י� רק ה� רש אי� ל התיר א ו לאס ו ר כניס ה ויצי אה , אלימי� על האזרחי�

ב שוטרי� ובעו בדי , ונות נת מכי� בהמוני שכיריה�השלט. מהמדינההמדינה לכל סוג יה� ובקבוצ ות ומגזרי� הנהנ י� מתשלומי�

מפע� לפע � מעניק י� הש ליטי� . וסובסי דיות ש מעניק לה� ה שלטו�שמו די� ל שליטיה� , מענקי� מכ ספי� שנגזלו בע בר מהאז רחי�

פר תלמידי בתי בס, ילדי הגני � . שהחזירו לה � מקצ ת ממה שלקח וחוגגי� את ח גיה , "ש יטה"והאזר חי� המבוגרי� שרי� שירי תהיל ה ל

שת מונותיה� תל ויות ע ל קירות בת י " הבוסי �"ונשמעי� להו ראות אחת למספר ש ני� רש אי� ה אזרחי� לקב וע . הספר ו מוסדות המד ינה

יתפסו את " משפחות"תע מוד בראש הכ נופייה ואלו " משפחה"איזו התהל י+ הזה . עי בחלוקת השללהשלישי והרבי, ה שני: המקומות

ת ח 230 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

הנתיני� אי נ� ". מדינה"והשי טה כולה נק ראת " דמוקרטיה"נקרא וא- , אוהבי � את המדינה ומת עבי� את הפ וליטיקאי� ה שולטי� בה�

החלו לראות במדינה גו- ז ר שמותר ורצוי לרמות אות ו ואפי לו לגנו ב לקיחה ללא תשלו � של קופס ת שימורי� בחנות נחשבת . ממנו

, א+ הברחת מוצרי� במכס, מוסרי שיש להתב ייש בוה בלת ילמעשציות לתקנה ממשלתית נח שבי� למעשי� תשלו� ללא חשבונית ואי

. ואפ ילו אפ שר לה תגאו ת בה�, לגיטימיי� שא י� צור+ להתבי יש בה �

המדינה החז קה ו ה ריכוזית מחסלת א ת ה ארגוני� ו ההתאר גנויות שי� ו לעתי� נעלמי� נחל, כ+ ג� נפגעי �. שבי� הפרטי� והש לטו�

.הארגונ י� הקה ילתיי� וההתנ דבותיי�

מתו+ כ + . היהודי� היו במש+ מאות רבות של שנ י� ע� ללא מ דינההתפת חו ברחבי ה עול� אלפי קהילו ת יהו דיות שהיו לתופע ה

ארג ו� התנ דבותי לחלוטי� ללא כל א מצעי כפייה המקיי� . מופלאה, שירותי רווחה, ול בחולי�טיפ, בתי זק ני�, חינו+ גבוה, שירותי חינו+

כל המערכות הק הילתיות האל ה . שירותי דת ו מערכות ניהו ל וייצוגוסביב� התפת חה תרבות ש ל גמילות , נוהלו מתרומות וב התנדב ות

ג� היי שוב הי הודי ב אר# ישראל התפת ח במש+ . חסדי� ועזרה הדדיתאולי . למעלה מחמישי� ש נה ללא מדינה וללא אמצעי חקיקה וכפי יה

יוע המסורת היהודית השכיל היישוב ה יהודי לפתח רשת ש ל בס. ארגוני� התנ דבותיי� קטני� וגדו לי� ש הקימו מערכות חינו+ ותרב ות

ג� ה קהילה . ואפילו כוח צבאי, תעשי יה וחקלאות, ערי� וכפרי�אול� בהיות ה קטנה ונטולת כלי� פיזיי� , ההתנד בותית היא קו לקטיב

לעומת , קט� בה ב מידה רבההנזק לחירותו של הפרט , לכפייהרבי� מת געגעי � לעב ר ורואי� . המדינה הרי כוזית והש לטונית

, בנוסטלגיה צ דדי� רבי� ש ל הייש וב היה ודי בת קופת המנדט הבריטילפעול ה מוסרית של הפרט בקה ילה . בטר� נוסדו המדינה והש לטו�

.שנעשי ת ללא כפייה יש ער+ ומשמעות מוס ריי� אמתיי�

" ממלכתיות"נסח- ה יישוב היהודי בשיכרו� של ע� הק מת המדינה .הפ + לש� גנאי" קהיל ה"והמונח

מקורו של שי כרו� ה מדינה היה ב ג עגועי� בני מ אות ש ני� למדינה בסב ל הנורא של האנטישמיות ובחוסר הה גנה ש ל מדינה , יהודית

ה אידיאולוגיה הממלכתית ה תגבש ה . ברדיפות ובשו אה, בפוגרו מי�

הה נ י ד 231 מ

בוטינסקי ודוד ' זאב ז: �י שני מנהיגי� כריזמטייידוהופצ ה בעיק ר עלב� גוריו� ג� זכה לעצב את ה מדינה בשנותי ה הרא שונות . ב� גוריו�

וחיסל בעקביו ת ובנמ רצות את מרבית ה ארגוני� הה ת נדבותי י� ואת � .את ה ת רבות ה קהילתי ת והה תנדבו תית

מעתה כשאד � יחיד או קב וצות ג דולות וקטנות של אנ שי� נ מצאי� בא הישראלי בטענות א ל הממשלה ו לכל הי ותר הו א נוקט , ק הבמצו

כבר לא עו לה על דעתו שהדב ר . פעילות פוליטית לשינוי השלטו�מחייב אותו ל הושיט עזרה או ל א רג� א ת הק הי לה לה תמודדות ע �

.המצוק ה

האנושי ת והח מה טובה וא פקטיבית יות ר , האי שית, העזרה הישירההמוציא חלק גד ול , יקראטמרוחק וביורו, מסיוע ממלכתי ק ר

מהאמצעי� על מערכת הפקי דות ה עצומה והטפילית השו כנ ת .במנגנו ני� המ רכזיי� של שי רותי ה רווחה החינו+ והשיכ ו�

המדינה . החברה הא נו שית א ינה ב א ה לידי ביטוי במדינ ה בל ב דאת ר שת הארגונ י� ה חברתיי� " ייבשה"החזקה והרי כוזית

בני האד� כבודדי� מול השלטו� המדינה הע מידה את. ההתנד בותיי� כ+ לתאר הסו ציולוג הליברלי אלקסיס דה כפי שהיטיב כל, האנוני מי

טוקוויל בס פרו ע ל המדינה והמהפ כה ה צנטרליסטיות שקד מו .למהפכה הצר פתית

לכת של ה מדינה והפרדת ה חברה החלשה מרחיקת, הפרטהתיות מהמדינה יבי או לפר יחה מחודשת של ה מוני ה התארג נויות ה חבר

.וההתנ דבותיו ת

המדינה הפשיסטית

, ידי זרמי� סוציא ליסטיי�התנוע ה הפ שיסטית נוסד ה באי טליה עלסינדיקליסטיי� ופו טוריסטיי� בעקבו ת מלחמת העול� הראשונה

, ג � באי טליה המלחמה הטוטלית והצבא שימשו סיבה . ובהשפ עתה חוקר יסודות . והטוטליטריתתהוכחה ודג� למדינה הקו לקטיביסטי

המלחמה לא זו בלב ד : "זאב שטרנהל כתב , הפשיז � האי טלקיאלא ה תגלת ה , שהעמידה הוכ חה ניצחת ליכולת הג יוס של הלאו מיות

המלחמה פתח ה . בה ג� עצמת ה ה אד ירה ש ל המד ינה ה מודרניתאופקי � חדשי� ב כל תחומי התכנו� והשליטה בכ ל הקש ור לניהו ל

ת ח 232 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

לחמה לימדה שאפש ר המ. המשק ולארגו נו בידי סמכו ת ריכו זית אח תאלא את כל שכבו ת , לגייס לא רק את ה הו� הפ רטי לשירות הכלל

המדינה מייצגת א ת אחד ותה הר וחנית של ה א ומה וה יא רוא ה . החברההמלחמה . את עצ מה כאחראית על טיפוחה ושמירתה של אחדות זו ."ג� לימ דה שא י� למעשה ג בו ל לנכונ ות הה קרבה של הי חיד

גה מוסו ליני ת פסו א ת הש ל טו� בא יטליה התנוע ה ה פש יסטית ומנהיא ת המ ונח . ה שני� הבא ות21 ומשלו באיטליה ב1921ב

טוטליטריות המציאו הפש יסטי� האיטלקי� כדי לבטא א ת רצונ � מוסוליני ראה א ת . את הע � האיטלקי ואת האד � האיטלקי" להלאי�"

– כמו את ענפי הכלכלה –המדינה כאו רגניז� ואת האיטלקי� הייתה המ אה 19 המאה ה: "הוא כתב . ו כ תאי� באורגנ יז�כאברי� א

המאה הע שרי� היא ה מאה ה קולקטיביסטית , של הא ינדיבידואליז� פועל בדי וק ובה רמוניה ] כלכ לי[כל אינטרס . ולכ� ה מאה ש ל המדינה

כל אינ טרס וכל יחיד שפו על . כמו ה אינטרסי� ש ל הגו - ה אנ ושי כתב 1932ב." מהכפופי� לתכליות ה ראשונו ת במעלה של ה או

עקרו� היסוד של הדוקטרינה הפשיס טית הוא תפ יסת : "מוסוליני, לפשיז� המדינה הי א המוחלט. מ שימותיה ויע דיה, מהו תה, המדינה

אומרי � ' פשיז�'כשאו מרי� . ויחידי� וקב וצות הנ� י חסיי� אליהשו � ערכי � ; כולתפ יסת ה מדינה הפשיס טית היא חוב קת. 'המדינה'

ועל אחת כמה וכמה , וחניי� אינ � יכולי� לה תקיי�אנושיי� או ר". יבמוב� זה הפ שיז� הוא טוטליטר. מחוצה לה, להיות בעלי ער+

שו� ד בר , ל מע� ה מדינהלהכו: "מימרתו הידו עה של מוסול יני הייתה ." שו � דבר לא מחו# למדינה; לא נגד המדינה

המבו ססת על אי גודי� " ק ורפורטיבית"מוסוליני דגל בכלכ לה איג ודי� ה משרתי� את המדינה , המשותפ י� לעו בדי� ו לבעלי התעשי י

כמו בג רמניה המטרה היית ה משק אוטרקי שאי נו תלוי . וכפופי � לה .בשו� ג ור� פר ט למדינה

האר גו� ו החלפת הפי לוגי� והווי כוחי� הדמוקרטיי� , הסדר ה התלהב ות הפ טריוטית ביחד ע� דובי יחו, כל א לו–במעשי� נחרצ י�

עורר ו תמיכה רבה בפשיז � האי טלקי ובמוסוליני –ציאל יז� סוהאנטיבאירופ ה וב א מריקה ציינו בה תל הבות שבזכו תו של . ג� במערב

".הרכבות ב איטליה יוצא ות בזמ �"מוסוליני

הה נ י ד 233 מ

באו סטריה , בי� שתי המלחמות קמו משטרי� פשי סטיי� בבלקני � .משטרי� דומי� ה יו ג� ב דרו� א מריקה ובפורטוגל. ובספר ד

ות הגרמנית מביסמרק עד היטלרהלאומנ

תפיסת המדינה כאור גניז� הופיע ה בצור תה ה ק יצונית ביותר בגרמניה ועד לנפילת ו של ה ריי+ השלישי 1871מאז ייסודו ש ל הריי+ השני ב

.1945ב

לאיחוד והקמת , אחרי רוב מדינות אירופה, גרמניה הגיעה באיחור ולקולק טיביז� אולי ג � זאת הסיב ה ללא ומנות. המדינה הלא ומית

. את א נשי הר וח ואת השלט ו� ב גרמניה, הקיצונ י שאפי ינו את החברהאיחוד הנסי כויות הגרמניות וה גשמת החלו � של מדינה גרמ נית

לא , 1848בשנת " אביב העמי�"מאוחדת לא הושגו במהפכ ות של , בעזרת הבורג נות וה זרמי� הליברליי� ולא בע זרת תנ ועת ה פועלי�

. בגרמניהשכבר הייתה קיימת

בטקס צבאי 1871הוכרז בראשית ") הריי+ השני( "איחוד גרמניה לקיסר , מל+ פרוסיה, שבו הוכת ר וילהל� הר אשו�) פריז(בוורסא י

ביסמרק מונה לקנצל ר של קיסרות ") יונקר("והנסי+ הפרוסי , גרמניההאיחוד הוכ רז בוורסאי בע קבות הניצחו� המוחלט של הצב א . גרמניהני צחו� שבא ל אחר שני , על צר פת, ק ודו ש ל מולטקהבפי, הפרוסי

. על ד נמרק ועל אוס טריה–ניצחונות

היה , ג א- כי הובט חה זכו ת ה בחירה ה כללית והשוו ה לרייכסטאא ת . צבא ית ברו ח ובמסורת של פרו סיההריי+ השני מ ונרכיה לאומנית

א+ השלטו� היה פדראלי והיה בו רוב פרוס י , ב חר הע�גהרייכסטאכ+ שהכוח היה ב ידי הלנדטאג הפרו סי שב בחירתו ניתנ ה , קבוע

כמעט בלי שו� , עדיפות מכרעת לאצ ולה ה חקלאית ולב עלי ה הו�הקיסר מינה את הקב ינט שהיה א חראי רק . ייצוג ל מעמדות העו בדי�

וה מטה , זכויות מיוחדות היו לק יסר במדיניות החו # ובצ בא. כלפיו . סרהכללי היה כפ ו- רק ללשכה הצב אית של הקי

וה � ג � ע יצבו , פרוסיה והצ ב א ה פרוסי ייסד ו את ה קיסרות הגרמנ יתפחד ו התכוננ ות , ל או מנות אגרסי בית: וקבעו את רוחה ואופיה

נגד צר פת , למלחמה נגד מיליוני החיילי� הב רברי� של רו סיה ב מזרח .שואפת הנק� במערב ונגד א נגליה האימפריאליסטית מעבר לי�

ת ח 234 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ביורוקרטיה המ מלכתית היוו עמוד הצבא וה, האצול ה ה פרוסיתגרמניה ראתה ע צמה המעצ מה . שדרה של האו מה הצעירה

מעצמה ש ג� תר בותה נ עלה ע ל , צבאית החזקה באירופההתעשי יתיתר וחה ו המיתוס של ה , עצמ תה, הא ומה ה גרמנית. יתר ה תרבויות

המדינה היית ה . לכלכלה ולמפלגות, למעמדות, הועמדו מעל לפרט . ות ו הכלי ל אידיאלי� האנ ושיי�בריי+ השני ה מה

, אמונות אלו מצא ו את ביטוי� בת ורותיה� של פילו סופי�תעשי יני� ומנהיגי תנועת , "יונקרי�", גנרלי�, כלכלני�, סוציול וגי�

וה� ג� עי צבו א ת ה פו ליטיקה וא ת הכלכ לה של הריי+ , הפועלי � . השני

,Hegel, Wilhelm Friedrich(הפילוס ו- ויל הל� פרידרי+ הגל והפילו סופיה המדינית ש לו משמשי� בסי ס ומקור ) 1770-1831

דמוקרטיה וג� לסוציאל , השרא ה לש מאל הקיצונ י המא רקסיסטיכ+ נמשכו הזרמי� ה שוני� כל. לימי� הקי צוני הפשיס טי

בה יסטוריה , לקולק טיביז� הקיצ וני ש ל הגל ולא מונה במדינה ."דינה כאל חילוניעל ה אד� ל כבד א ת המ: "הגל כתב. ובאידיאולוגי ה

הגל נע שה הפ ילוסו- הרשמ י הרא שו� ש ל הפר וסיות כשקיב ל את , מל+ פרוסיה, המינוי לאוניב רסיטת ברלי� מפרידרי+ וילהל� ה שלישי

.בתקופ ת הרס טורציה הפיא ודלית שלאחר מלחמות נפ וליו�

המדינה . הגל רא ה את ה היסטוריה הא נושית כהיסטוריה של החירות ה של ב ה אחרו� בה תפתחו ת החי רות ה חברתית המודרנית מייצגת א ת

החירות כמעט 19מכיוו� שבפרוסי ה של תחילת המאה ה. והפולי טיתברור שכוונתו ש ל הגל לא הייתה לחירות הפ רט כפי , לא הייתה קיי מת

נוצרת אחדו ת , לפ י הגל, ב חברה האזרחית. שהיא מובנת לנו ה יו�שי� מאמצי� גבוהה ומודעת לע צ מה בד מותה של המ דינה ש בה הא נ

בק בלת מחויבויות . מרצונ� את החובות לאו מה במלחמה ובשלו �חירות זו נוב עת מה חיי� בהתא� לשיטה אתית . אלו ש וכנת ה חירות

ו משו� שהיא חלק מהקהילה תמשו� שהיא רציונאלי, ופוליטיתהלאומית ש אנו מזדהי� אתה ומזהי� את תכליותיה המוסריות

.כתכליותינו ה אישיות

הכוונה " מדינה"כשהו א אומ ר . הפי לוסו- של ה מדינההגל ה וא תמיד למדינה הפר וסית שבה התגש מה רוח ההי סטוריה והי א לא

הה נ י ד 235 מ

המ דינה ה יא מצעד הא לוהי� על פני "–פחות מסו- ההיסטוריה ."האדמה

ה מדינה היא ה כול וה פרט , פי הקולק טיביז� הקיצו ני של הגלעלהמדינה ה יא גילוי . ו מוכלו� שחייב למדינה תוד ה על ע צ� קיהוא ל א

יש לה בי� , לדעתו של הגל, את המ דינה. האלוה י עלי האד מהואילו הגל סיפק ל ה מהו ת , "רצו � כללי"רוסו נת� למדינה . כאורגנ יז�

ת בונת המדינה חייבת ל ה יות . רוח ויעוד, ת בונה, מודעת וחוש בתהמדינה פטורה מכל סוג של . תבונ תו של המל+, תבונת יחידכלו מר , משו� שהמדינה הי א המוס ר וההי סטוריה, ו סריתהתחייבות מ

התוע לת . ההצלח ה של המדינה הי א הש ופט היחיד של ה מוסרמה . הקיבו צית ש ל המדינה הי א העי קרו� ה יחיד להתנה גו ת הפר ט

המדינה הי א החו ק . שמשרת א ת עצמת המדינה הו א מה שצודק ר האזרחי לכ� אי � היא י כולה ל היות כ פופה למוס, המוסרי והשי פוטי

.מידה אחרתולשו� אמת

ג היה האי דיאולו) Treitschke, 1834-1896( היינרי+ פו� טרייטשקה טרייטשקה . הבולט ביותר בפרוסי ה ובריי + השני של וילהל� ו ביסמרק

מתו+ הזדהו ת , לברלי�, נולד וגדל ב סקסוני ה א+ עבר לפרוסיהכסטאג כחבר בר יי, בב רלי� כיה� כפ רופסור באוני ברסיטה. והערצ ה

מונה להיות הה יסטוריו� 1886ב. וכעור+ השנ תוני� הפרוסיי� 1880להרצא ות שנ שא טרייטשקה בבר לי� בשנת . הרשמי של פ רוסיה

בעיקר , על ה פ וליטיקה והמ דינה נו דעה ה שפעה עצומה 1890ובשנת . על הנו ער

אשר ר אה במדינה ה לאומית א ת המהות של , בעקבו ת מורו הגל, ר ב מדינה בלבד מגיע ל איחוד הכללי והפרטיהתהלי + ההי ס טורי כאש

רק ה מדינה . ג� טר ייטשקה ראה במדינה יציר ה עליו נה של הטבע , למדינה יש אישיות מבחינה משפטית. הווה ועתיד , מחברת עבר

המד ינה הי א , אי� מקו� לשאל ה מה מטרת המדינה. פוליטית ומוס רית, הפרטהמדינה אינ ה משרתת את . המטרה ובני האד� ה� ה אמצעי

? אחרת אי+ יוס בר שה פרט מקריב א ת חייו למע� ה מדינה

טרייטשקה שר שיר תהי לה למלחמה שהיא הביטוי האמ תי של והאד � מקריב עצמ ו עבו ר " מופרד המו# מהתב� "במלחמה . המדינה

ת ח 236 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

במלחמה עול ה . הגיב ורי� ה� הי וצרי� את רוח האומה. רעהו . יהאידיאליז� הפולי טי מול המטריאליז� האגו איסט

, טרייטשקה ה טי- לקולוניאליז� גרמני ומתו+ כ+ לש נאת אנ גליהטרייטשקה . עד שה אנגלי� ראו ב ו אש � במלחמת הע ול� ה ראשונה

תמ+ במכסי המג� הכב די� שהטיל ביסמרק במטרה להג� על . התעשי יה והח קלאות הגרמניות ולטפח או ת�

: המצ את ה משפט" לזכותו" היה א נטישמי קיצו ני והטרייטשקמשפ ט , )Die Juden sind unser Unglück ( !"הודי� ה� אסונ נ והי"

אנטישמי ששימש כעב ור כמה עשר ות שני� כמוטו לביטאו� הנאצי ". דר שטירמר"

ייסד פ רדיננד לסאל את ההתא חדות הכללית של 1863בשנת זו ה ייתה מפלגת הפו ע לי� ה ראשונה . ) ADAP( הפועלי � ה גרמני�

פלג ה הסוצי אלולאחר ה איחוד ע � המ, בגרמניה

ג� הגד ו לה וה מובילה בי� כל מפלגות ה פו עלי� –דמוקרטית .הסוצי אליסטיות בא ירופה עד מלחמת העול� ה ראשונה

הסוצי אליז� : מראשיתה הת רוצצו במפלג ה ה גרמנית שני זר מי� הלאומי מייסודו של לסא ל וה סוציאל יז� האינטרנציונאלי

. המארקסיסטי

ג ת פרוס יה ות מ+ בביסמרק לסאל תמ+ באיחוד גרמניה ב הנהלסאל היה ה ג לייני והאמי� במדינה כער + מוסרי . במאבק ו בליב רלי�

" מדינת הת בונה"הוא ח ל� לה קי� ב ג רמניה המתא חדת א ת . עליו�תהי ה פרוסיה בתו ס פת זכ ו ת , לדעתו, ה מדינה האידיאלית. ההגליי נית

הבורגנ י� מבקשי� לפרק א ת המדינה כדי , לפי תפיסתו. בחירה כלליתואילו , שיוכלו ליהנו ת באי� מפריע מיתרונ� כ בעלי אמצעי הייצו ר

הפועלי � מב קשי� להאדי ר את המדינה כד י לשי� ק# לניצו ל ולאנרכיה החברתית וכדי לאפ שר לכל ה אזרחי� ליה נות מפרי

ה� נ צ יגי הב ורגנות ואויב י ) הליברלי� ( �הפ רוגרסיביי. עבודת �ילח� במדינה א לא הפרו לטרי� אינ� צריכ י� לה . הפרולטריו�

אויב החירות אינו . ליברליז� הו א חופש מזוי-. במעמדות המנ צלי�יכולה החירות ה אמתית הי א ממשלה כ ל. הממשלה אל א ה בו רגנות

המדינה והקייזר יעמדו לצד � של הפועלי � . ע� זכו ת בחירה כלליתג� ביס מרק האמי� שהמעמדות הנמוכי� ה� . בזכות הבחירה הכל לית

הה נ י ד 237 מ

טובי� יותר ממעמדות הבינ יי� ולכ� תמ+ בזכות הבחירה רויאליסטי� .הכללית

סוציאליסטיי� בספ טמבר בדיו� ברייכסטאג ע ל החוקי� ה אנטי ובשנ ת 1863שבשנ ת , סיפר ה מנהיג הסוצי אליסטי אוגוס ט בבל1878 קיי� ב יסמרק שיחות חשאיות ע � ל סאל וה שניי� הגיעו להסכ� 1864

למחרת . מד ינה לק ואופר טיבי�על זכו ת בחירה כל לית וע ל עזר ת השוחחתי אתו מפני שהוא לא : "אישר ביסמרק את הדברי� והוס י-

אלא ה יה פרוסי וגר מני טוב , היה קו סמופוליט כמו הס וציאליסטי�" מלוכה סו ציאלית"לסאל האמי� ב, ואכ�." וגרמני טוב נאמ� למלכו

א י� כל ספק ש החירות של ס אל ה ת כוו� א ליה. ע� זכ ו ת בחי רה כל ליתחירות הפרט אמורה הייתה . היא חירות הממלכה ולא חירות הפרט

להתבט א בזכ ות הב חירה הכללית ובה זדהות מוחלטת של הפרט והאש י� אות � , מארקס בי קר בת קיפות את לס אל ומפלגתו. והמדינה

". בונפרטיז�"בלאומנות וב

, "ה פרוסי האדו� " כ ונה לס אל – וב עיקר לא חר מותו –עוד ב חייו .יפ ה להיו ת בע צ מו המונר+ונחשד בשא

באופ� מוזר נית� לז ה ות ב ה שקפות יו של לסאל את הא ידיאולוגיה .סוציאליס טי�המופיעה וחו זרת אצ ל הנאצ יונל

– בע ק בות רו סו ורו בספייר –למעשה לסא ל היה יעקובי ני והא מי� בשוויו � שיושג ב עזרת מדינה חזקה ובחיר*ת שתגיע באמצע ות

. המ דינהדמוקרטיה וה זדהות הפרט ע�

התנגדו ת� ש ל מארקס וא נגלס ללאומנות ש ל לסא ל ולמדינה הא מונה . משמעיתהצנטרליסטית לא היית ה יכו לה ל היות חד

ש לילת הרכוש הפר טי , פולי טית ו מהפכנית, בפעילו ת מפ לגתיתוהשאי פה ל תכנו� מדעי מחייבי� מבחינה אובי יקטיבית מדינה

לצד הביקו רת על , �ואכ. דוגמת צרפת של ר ובספיי ר, צנטרליסטיתהיו למארקס ו אנגלס ג� , "גוויעת ה מדינה"לסאל והש איפה ל

. משמעית באיחוד גרמניההתבט אויות שונות ומנוגדות ות מיכה חד: כתבו מארקס ואנגלס 1850ב" איגוד הקומונ יסטי�"בחוזר של

ווי� לחתור לא ר ק לרפ ובליקה גרמנית אח ת ובל תי " הפוע לי� מ צ>כה לריכוז מכריע של הכוח בידי שלטו � אל א ג � בתו, מחולקתכל עיר ומחוז יציבו , אי� להרשות ב שו� פ ני� שכל כפר... המדינה

ת ח 238 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

העשו יה להתקד� במלוא , מכשול חדש בדר+ הפעילו ת המה פכניתשנ ת [1793כמו בצרפ ת ב שנ ת ... כוחה רק כש היא יו צאת מהמרכז

של הג שמתה , כ+ ג� ע תה בג רמניה] שלטו� היעקו ביני� ו רובספי ירריכוזיות קפ דנית ביותר היא משימתה של המפלגה ה מהפכנית

."הראויה לשמ ה

" הסו ציאליז� המדינתי"האנרכיסט מיכאיל בקונ י� שלל את של הע� ' עבד ותי'אופי ה"וייחס אותו ל, והפולי טי של מארקס ולסאל

.ולאה בת המ דינה ש לו" הגרמני

ההתא חדות הכללית ש ל " הקי� לסאל את מפ לגתו 1863בשנת 1869בשנת . קרב הוא נ הרג ב דו1864בשנת ". הפועלי � הגר מני�

מפלגת הפועלי � "הקימו וילהל� ליבקנכט ואוגו סט בבל א ת לאומית ובהשפ עה במגמה ב י�" דמוקרטית של גרמניההסוצי אל

התאח דו שתי 1875בוועיד ה בעיר גות ה בשנת . מארקסיסטית חזקה ".ליסטית של גר מניהמפלגת הפו ע לי� הס וציא"המפלג ות והק ימו את

מבטא , 1869שנולד בגר מניה ב שנת , "דמוקרטיהסוציא ל"המונח לשוויו� ולסו ציאליז� בזכו ת הדמ וקרטיה , את הש איפה להגיע לצדק

בסיו ע , באמצע ות המ דינה ו השלטו�, כלומר. וזכות הבחירה הכל לית . של הל אמה ו בדר+ של מעורבות המדינה בכל כלה וב חברה

מלחמת העול� ה ראשונה היו הרוב וההנה ג ה למרות כל זאת עד למארקסיסטי המתו� ישל המפלג ה בי די האג- האינטרנציונל

. קאוטסק י ובבל, בראשו ת� של וילהל � ליבק נכט

הגרמנית היי תה מ ארקסיסטית א- כי המפ לגה ה סוציאל יסטיתוראתה לכאו רה את הבסי ס לחב רת הע תיד ה סוציאל יסטית במעמד

ה והל כה ה שתלבו תה במדינה ו אמונת ה גבר, לאומיהפועלי � ה בי�שירותי הרווחה , שההת ערבות הממשלתית הגו ברת בכלכלה

ריכוז הכלכלה בקו נצרני� ענקיי� וזכ ות הב חירה , הממלכתיי� .הכללית יהפכ ו את ג רמניה לממלכה של סוציאל יז� מדינתי

מהא ידיאולוגי� ה חשובי� של , ) 185061932(אדואר ד ברנ שטיי� , 1878גלה לשווי# בשנ ת , של פ רידרי+ אנ גלס המפלג ה וידי ד אישי

ובשנ ת , סוציאליסטי� שקיבל הרייכסטאגבעקבו ת החו קי� ה אנטי. 1901ובה חי ע ד לחזרתו ל גרמניה בשנת , גורש ללונדו�1888

בימי שהו ת ו בלונ דו� ע ב ד ע� פרידרי+ . בגרמניה נ בחר לרייכסטאג

הה נ י ד 239 מ

ליסטי� והוש פע מאוד מהפרלמנטריז� הבריטי ומהסוצי א, אנגלס . הפביא ני� שד גלו בת כנו� וב סוציאל יז� של הפרל מנט והמדינה

ובה� יצ א , פרס� ברנשטיי� סדרת מאמרי� וספר1898בשנת כלומר רביזיה של , "רביזיוניז�" באידיא ולוגיה הידו עה ב ש�

. המארקסיז�

וא- כת ב את ה ביוגרפ יה שלו וער+ , ברנשטיי� הושפע מאוד מלסאל . את כת ביו

. טע� שגי שתו של מארקס למדינה היא אנרכ יסטיתברנשטיי� המשק . אירופה עובר ת מדמוקרטיה מדינית לדמוקרטיה חברתית

, הקרטלי� וחקיקה יתכננו אותו , יהפו+ בהד רגה ל סוציאל יסטי, המדינה ת גש י� את הסו ציאליז�. והמדינה ת הפ ו+ לש ליטה במשק

. והבורג ני� יה פכו לב יורוקרטי� שלה

. איפו ת הקול וניאליות של ג רמניהברנשטיי� תמ+ ג� ב ש

דמוקרטית הגרמנית דחתה את הרביזיה של המפלג ה הסו ציאלא+ למעשה השתל בותה במדינה , ברנשטיי� בשתי ועידות

. פרוסית גב רה והל כההגרמנית

: כתב , סוצ יאליסט חבר הרייכסטאג, )Paul Lensch( פאול לנש מדה שיכ לו דמוקרטי� כל עבעזרת זכות הבחירה תפ סו הסו ציאל"

א בל המ חיר שהוצרכו . להשיג והעמי קו מאו ד לחדור לגו - המד ינהלשל� בעד ז ה הת בטא בכ+ שהמדינה מצד ה קנ ת ה לה ה שפעה עמוקה

כאשר , 1867אי� זו כבר המדינה כמו שהיי תה ב ש נת . על הפ ועלי�דמוקרטיה אב ל הס ו ציאל, הופעל ה בר א שונה ז כות ה בחירה הכללי ת

על ה מדינה עבר ת הלי+ של . בע ת ההיאג� היא אינ ה כפי שהיית ה ." דמוקרטיה עב ר תהלי + של נ ציונליזציהועל הס וציאל, סוציאל יזציה

חייבה א ת המפלג ה 1914מלחמת העו ל� ה ראשונה בש נת דמוקרטית הגר מנית לבחור באורח חד ומידי בי� סוציאל יז� הסוצי אל

. לאומי לבי� סו ציאליז� לאו מימהפכני בי�

והסיעה ברייכסטאג הצביע ה בעד , ר + הלא ומיתהמפלג ה בחרה בד, בנו ש ל וילהל� ליבקנכט, פרט לקרל ליבקנכט, תקציב המלחמה

. שהרי� את ידו נגד ה תקציב

התקרב ות� של ה סוציאל יסטי� והלא ומני� היית ה תו צ אה ש ל חוק י , מעו רבות ו תכנו� מרכזי בכלכלה, מדינה ע� ז כו ת בחיר ה כללי ת

ת ח 240 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

תלבה בממלכה וה א מינה בהגש מת רווחה מתקד מי� ומפלגה שהש . ההלא מה וה תכנו� של המ דינה, הסוצי אליז�

–המלחמה עוררה . מלחמת העו ל� הראשונה היוות ה זרז לתהלי +והסוצי אליסטי� , רג שות לאומיי� נלה בי�–בעיקר בראשיתה

כש הוכרזה המלחמה בא רבעה באוגו ס ט . השתל בו במ אמ# ה מלחמתיבש עת סכ נה לא נפרוש : "ג סטאהכריז הנציג הסוצי אליסטי ברייכ

!"יחי הקייזר"וכל חברי הסיעה ה צ טרפו לקריאה , "ממולדתנו

דוברי המפלג ה תיא רו את המלחמה כמלחמה נגד ה א ימפריאליז� והבטיחו כי הצב א הגר מני יחצה א ת הגבול , הבריטי והצאר יז� הר וסי

לשעבד , למנו ע מהק וזקי� להגיע לגרמניה–המטרה . הרוסי כמשחררועלי� הגרמני� לפי אודליז� ריא קציוני ולרס ק א ת התנוע ה את הפ

. הסוצי אליסטית המתקדמת בעול�

במש+ כל שנו ת המל חמה פעלו הס וציאליסטי� במדינות הכב ושו ת . ובמדינות הני טרליות בשלי חות מטה הצ בא וה ממשלה הגר מנית

שהו ג ש לוו עידת המפלג ה ב או קטובר ג ח הסיע ה בריי כסטא"בדושהרי , ה מפלגה וצדק תה ה * כחו בתוצאה הוסבר שעמ דת1917

ה� פר י ניצחו� הצב א 1917המהפכ ה הרו סית ונ פילת הצאר במר# .הגרמני

.המטה הכללי ניהל א ת כלכ לת המ לחמה

שורשיו של החיבור בי� הלאומיות וה סוציאל יז� נעו צי� ב פרוסיה והאמונו ת , הגל ול סאל, היו פיכטה" האבו ת המייסדי�. "ובריי+ השני

המלחמה וה צבא הי ו הדג � . הא רגו� וה תכנו�, ת היו המדינההמשות פוחברה שו ויונית שכל פ רט בה מזוה ה , האידיאלי ש ל חברת הע ת יד

. לחלוטי� ע� הכלל ו ע� חב רה מלוכדת ב עלת חז ו� אחד ותכני ת אחת

Gustav von(גדול ה כלכלני� בגר מניה הקיסרית גוסטב פו� ש מולר

Schmoller, 1838-1917(ה �המלי# ג �ו א על ברית בי� הפועלי הישג< ה גדול ב יותר ש ל גרמניה הוא הביור וקרטיה , לדב ריו. לקיסרות

.הממלכתית הע ומדת מול האגואיז � של המעמדות

שנודע ב ספרו , )Oswald Spengler, 1880-1936(אוסווא לד שפ נגלר פ רוסיו ת " מסה גד ולה ב ש� 1920פרס� ב שנת , "שקיעת המע רב"

לפי , הסוצ יאליז� הפרו סי וה מדינה הפרוסיתמהות ". וסוציא ליז�הפרט אינו חשוב והוא חייב ". אלא אנ חנו, לא אני"היא , שפנגל ר

הה נ י ד 241 מ

, כל אזרח מוצב במקומו בתו+ ה שלמות. להקריב עצמו למע� הכללהחלוקה בפ רוסיה אינה מתנהלת לאור+ . והמל+ הוא מ שרת ה שלמות

ובד המדינה ע. קו של עוני ו עושר אלא ל אור+ קו של ציווי וציותהסר � נעלה . אלא למע� דרג ה, והקצי� הפרוס י אינ� עובדי� עבור שכר

. א- א � הס ג� הוא נ סי+ או מיליונר, על הס ג �

השירות , תוצרי הרוח הפרו סית ה � הצ ב א הפר וסי, לפי ש פנגלר הפו עלי� הסוצי אליסטי� של אוגוס ט תהממלכתי הפ רוסי ובריגאד ו

מפנ י שהו א חינ+ את ה עובדי� ה מארקסיז� מנוגד לס וציאליז� . בבלדמוקרטית של שפנגלר ה תגעג ע למפלגה הס ו ציאל. לאגואי ז� כלכ לי

כאשר נשמעו רעמי המצעד של הבטליוני� של "לסאל ו אוגוסט בבל ב משמעת טוב ה ובאו מ# למות , הצו עדי� בנחישות רגו עה, הפועלי �

קרא פ רדיננד לסאל 1862ה וא הז כיר שבשנת ." למע� העקרונ ותהפו עלי� והמונרכיה הפרוסית נגד הליברליז� והתיאו ריה לאיחוד

לדעת ". שומר לילה"הבריטית של המדינה החלשה ה משמשת רק ה� השמרני� וה� הסו צ יאליסטי� מעול� לא אי בדו א ת , שפנגל ר

ה עובדה שמפלג ה אחת דגלה . פרלמנטריז�ליברליז� וה א נטיהאנטי, רק הבד ל מילוליבמדינה מונרכיסטית והא חרת במדינת פועלי� היא

רצו� הפרט בגרמניה כפו - לרצו � . מפני שלשתי ה� יש נטייה צבאית . הכלל ו כל התו שבי� ה� עו ב די�

שליטת המדינה . משמעיתעמדתו הכלכלית של שפנג לר הייתה חדידי ה מדינה הגרמנית על המסחר ורגול ציה ש ל כל הכלכלה על .מעבירות את ה קפיטליז� הגר מני לכלכלה סוציאל יסטית

סיפר )Ernst Junger, 1895-1998( הסופר הגרמ ני ארנ סט יונ גר

ע ל הזד הותו ו התלהב ותו מ מלחמת " סופת פל דה" בספ רו 1920בהוא , לדעתו, המוות ב מלחמה. העול� הראש ונה שב ה השת ת- כק צי�

המוות מאבד בא ופ� מוחלט את משמעות ו מכיוו� . ביטול הפרטכתב , "המלחמה". "ומההרצו� לחיות עוב ר באופ� קול קטיבי לא"ש

החייל . פועלת כגל א חד כאורגניז� מול איבת ה עול� החיצוני"יונגר ."הבודד נמס לת ו+ הכו ליות

"הפועל" סיכ� יונגר את הש קפת עולמו בספ ר 1932ב

)Der Arbeiter( . יונגר הרחיב את ניס יו� החפירות שלו ל תפיסה כלליתת כל הפרט י� של מ דינת ע בודה בה מ תקיי� גיוס טוטלי והכפ פ

ת ח 242 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

: חיילי�מדינת הע ת יד תונ הג בט כנוקרטיה של עובדי� . לדרישה אחת סמו+ לגדוד י� ש ה תנגשו זה ב זה בשד ה הקרב צמח סוג חדש של "

. .. צבא ה עבודה: של אס פקה ו של תע שיה צ באית, של מסחר, גדודי� א פי לו זו של עק רת –לקראת סו- ה מלחמה כבר לא ה ת רחשה תנועה

. שאי נה מופ יעה ב מושגי� של מלחמה–שלה בית ב מכונת התפיר ה ' מדינת העבוד ה'ב. האנוש ות צוע דת לא חדות כמו של כוורת דבור י�

דמוקרטיה של עבודה תחל י - . המדי� יהיו ב גדי הע בודה של הפ ועל ."את הד מוקרטיה של המפלג ות

המנהיג הסובי יטי קרל ראדק הער י# את יונגר וזה מצדו ה תלהב .ת ומהי שגיו ש ל מוסולינימתכניות החו מש הס ובייטיו

הש קפת� של . הריי+ השליש י היווה שלב נ וס- בל אומנות הגרמנ יתהנאצי � היית ה שה אתוס הלאומי והגז עי מתאי� יו תר לליכודה ש ל האומה הגרמנית מאשר האתוס המא רקסיסטי של הפ רולטריו�

ושהדמוקרטיה אינ ה מתאימה לניהולו ולת כנונו של , לאומיהבי�לש� כ + עדיפי� , מהודק ומתוכנ� של האו מה, קולקטיב מאורג�

.פיקוד ו מנהיג, משמעת, ההייררכי

כתב במאמר שפרס �, התעמולה הנאצ ירמיניסט, יוז- גבלס

הפ שע של ": "?מדוע אנחנו סוצי אליסטי�" בש � 1932ב, המארקסיז� ה יה להו ריד את הסוצי אליז� לשאל ת הבט � והמשכורת

יז� הו א דר+ לאחד את כל הסוציאל ... והעמדתו בס תירה למדינהלהג� ע ל חירותנו הפ וליטית , הגרמני� לשמ ירה על מורשתנו הג זעית

, אנח נו רואי � א ת הסוצי אליז� כלאומי. ולחדש את מ דינתנו הגרמנית ."משחרר וקונס טרוקטיבי, בונה מ דינה

אנו כאריי� מחשיבי� את : "כתב היטלר" מיי� קמפ- "בספרו או רגניז� אשר מכיל לא רק א ת . �המדינה רק כאורגנ יז� חי של ה ע

הק ולקטי ב . אל א פ ועל בד ר+ שת וביל א ת ה ע� לחירות עליו נה, הקיו�והו א המ טרה שלמענה הפר ט קיי� , הגזעי הוא ה מהות האמתית

."יש לו רק חובות, לפרט אי� ז כויות. ולמענה עליו ג� למו ת

סוציאליסטית לא התמ צתה בגזענו ת האידיאולוגי ה ה נ אציונל , שהוחדר בכל ה אמצעי� הפו ליטיי�, מסר המרכזי שלהה, גרידא

היה ה הזדהו ת המו חלטת של , התרב ותיי� והחינוכיי�, התעמו לתיי�בסרט י� וב צילומי� ). הפ ולק ו הריי+( הפרט ע� ה אומה והמדינה

הה נ י ד 243 מ

שנעשו בריי+ השליש י נית� לחוש את ה ה זדהות שבה נ סחפו הגרמני� . בשיכרו� מרצו�

כדי שתו + " עלי פג מי� תורשתיי�ב"היטלר הציע בספר ו לעק ר מתו+ אידיאולוגיה זו ברור . מאות שנ י� יושג גזע טהור לחלוטי�שש

וה או מה , משמעות כש לעצמוזמני וחסר, ת מותהשהפר ט הוא ב� .מאות שני� ו א- לא ל- שני �והגזע ה� נצ חיי� ויכולי� לתכנ� לשש

עברו ה נאצי� להמתת� ול בסו- " בעלי פגמי� תורשתיי�"מעיקור ".טיהור מרחב המחיה מגז עי� נחותי�"ל

הסוציאליז� והמדינה

החיבור בי� הלא ו מיות והסוצי אליז� עד כדי ז ה*ת ה תבסס על .קולקטיביז� באמצע ות המ דינה ה טוטלית

הסוצי אליסטי� הצר פתי� שקדמו למארקס היו ממשיכיה� של רו סו , שראו במדינה הריכוזית את ה כלי להגשמ ת הצד ק�והיעקו ביני

האמינו כל הסוצי אליסטי� 19ג� ב מאה ה. ויו � והח ברההשובהפיכת האומה לקול קטיב , פרט לפרודו� ה אנרכיסט, הצרפת י�

היטיב לנס ח את עקרונ ות הס וציאליז� . כלכלי של ייצור וצריכה ,Konstantin Pecqueur( קונס טנטי� פקר 19היעקו ביני ב � המא ה ה

מכיוו� . כול� פ קידי�המדינה תהי ה הב ע לי� הי חיד ו: ")1801-1887ומכיוו� שהחברה , שווי� וחופשיי�, שבני האד� נולדו כול� אחי�

נוסדה למע� הבטח לכל א חד ואחד ולכול� י חד את האמצ עי� וא ת , הרי שכל ע מדה–התנאי � היעי לי� בי ותר ל השתכ ללותו ולרווחתו

כל אזרח ; כת פקידבכל שירות חייבי� להיחש, כל מלאכה, כל משרה ."ות פ קידחייב להי

האפ שר לה פיל " מאמר בש� 1917אי� זה מקרה שלני� כתב בההיסטוריוני� של ": "? אימה יעקובינית על מעמד הפ ועלי�

הפרולטריו� רואי� את היעקובינ יות כא חת הע ליות ה גבוהו ת ביותר ." של המ עמד ה מדוכא במלחמתו לג אולה

ד מכשיר דיכוי בידי ה מעמ, לדעת מארק ס וא נג לס, המדינה הי אע� חי סול ה מעמדות והח ברה ה מעמדית . השליט בחברה המע מדית

, כש יחדלו המעמדות ל התקיי �: "אנגל ס כתב . תחוסל ג� ה מדינההחבר ה ש תא רג� א ת הייצו ר בדר + חדש ה . תחדל ממילא ג� ה מדינה

ת ח 244 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

תסלק א ת כל המכונה , על יסו ד איגו ד חופשי ושו וה של המייצרי� למוזיאו� לעתיקו ת בצ ד – המדינית למקו� שיהיה אז יאה לה לגמרי

." הכישור וגרז� הברונ זה

של " תכנית גותה " ביקרו מארקס וא נגלס את 1874בשנת וכתב ו שה תכנית נוטה לאט טיז� , דמוקרטי� ה גר מני�הסוצי אל

ה� א - הציעו להימנע מהש ימוש . הפרו סי של לסאל") ממלכתיז�(" )Gemeinwesen(" חברה"ולכת וב , "מדינה סו ציאליס טית"במונח

חברה ". קו מונה"ש תרגומה ה צר פתי ה וא , "חברה. "סוציאל יסטית. היא י שות ס פונטנית בעו ד שמדינה הי א ארג ו� של שלטו� וכפיי ה

באותו מאמר כתבו מארקס ואנ ג לס ש המדינה הקו מוניסטית תה יה , לארג ו� שה ק י� מאר קס הוא קרא א ינטרנציונל. מדינה בפירוק הדרג ת י

. אומיות ואת ה התרחקות ממנה מהלתש� ה מסמל את ההסתי יגוותמ+ ב רצינות ובה ת להבות , הרצה מארק ס בבר יסל1848בינואר

, לטע נתו. לאומי בפרטבסחר החו פשי בכלל ובס חר ה בי� הודפס ה 1879ב. יעילריאקצ יוני ובלתי, הפרוטקציוניז� הוא שמרני

ההרצא ה באר צות ה ברית ובה ה קדמה גדולה שב אה ל הביע את אי� פלא שאדוא רד . גת ש ל אנ גל ס ב סחר חופשימסויתמיכתו הבל תי

. ברנשטיי� הא שי� א ת מארקס ב אנ רכיז�

המדינה עד להיע למותה " גוויעת " ברור שמארקס ואנ גלס ד גלו ב . אול� ה� ג� ה ש אירו מקו� לפ ירוש א חר, המוחלטת

מארקס ואנגל ס חילקו את העתי ד שלאחר ניצחו� הפרולטריו�

עיד� , כו של העיד� הרא שו�מבלי לציי� את אור, לשני עידני�שבו ה מדינה תישאר עדיי� מכשיר , "הדיקטטורה של ה פרולטריו�"

". דיכוי המיעוט על ידי הרוב "–לדיכוי הבורגנ ות

1847שפרס מו מארקס ואנגלס בשנת " מניפסט הקומוניסטי"בהפרולטריו� ישתמש בש לטונו הפולי טי : "נכתב על הע יד� הראשו�כדי לרכז א ת כל מכשירי , הו� מידי הבורגנו תכדי לה וציא ב הדרגה כל

כלומר בידי הפרולטריו� המאורג� כמעמד , הייצור בידי המדינה ." ולהרבו ת במה ירות א ת כלל כוחות הייצור, שליט

הפרולטריו� תופס ): "1878" (דיהרינגאנטי"אנגלס כתב בספרו את אמצעי הייצו ר לקניי� , את ה שלטו� הממלכתי וה ופ+ קו ד� כו ל

האנ רכיה ב ייצור של הח ברה מ פנה מ קומה לארגו� תכנית י . מדינהה

הה נ י ד 245 מ

החברה תמנה את עצמה : "ובמקו� א חר באותו ה ספר." מחושבלשליט על כל אמצעי הייצור כדי לה שתמש בה� שימוש תכנית י למע�

." החברה

" מדינה גוו ע ת ונעל מת"מארקס ואנג ל ס לא הבהירו אי+ מ יישבי� ה� ג� נ מנעו מלהסבי ר . ות כנו� מרכזיע� הל אמת כ ל אמצ עי הייצור

יוצא מהכלל הוא . אי+ יתבצע ה תכנו� המרכזי אשר יחלי- את הש וקהקטע בספרו של אנ ג לס שב ו הוא אומר כי ערכ� של כל הסחורות לא

שבו ת ק בע , "חשבו� פשו ט"ייקבע בעתיד באמצ עות ה מחיר אלא ב . החברה כמה שעות עבודה מושקע ות בכל סחורה

ר ש בכל דר+ את עמדת� ש ל מארקס ו אנ גלס בנ ושא כ+ נית � לפ .המדינה

נראו , דמוקרטי�שכבר נ קראו סוציאל , אצל הסוצי אליסטי�הדמוקרטיה וזכות הבחירה הכל לית כ הגשמ ת חלו� שמ בטיח את

.צנטרליסטית ומתכננת, החירות ביחד ע� מד ינה קו לקטיביסטית

� השתת פות ה פועלי� ומפלגת הפ ועלי� בשל טו� תבטיח שלטו. מעמד הפו ע לי� יש תחרר ויזכה ב חיר*ת–כלומר , הפועלי � על ע צמ�

ברית "לאומית הסוצי אליז� המודרני החל בהקמת מפלגה בי� מאת" ה מניפסט הק ומוניסטי("במצע ה ברית ". הקומונ יסטי�

הסיסמה." הפוע לי� א י� לה � מול דת: "נ אמר) מארקס ואנ ג לס

ההמנ ו� היה , !"פרולטרי� של כל הל אומי� הת א חדו: "הייתה ".האינטרנציונל"

ראיית המ דינה החז קה ו הצנטרליסטית כ מגשימת ה חזו� , �הסוצי אליסטי והתכ נו� הח ברתי ו הכלכלי הרחיקו את הסוצי אליסטי

מאז �מהאי נטרנציונליז� שהיה בבסי ס הסו ציאליז, לכל ס וגיה�התח סל כא שר מרבית המפלג ות " האינטרנציונל השני. "היווסד ו

ש הרכיבו אותו תמכו במדינותיה� שנלחמו זו ב זו הסוצי אליסטיותנפגשו " הפרולטרי� של כל הלאומי�. "במלחמת הע ול� ה ראשונה

. משני עברי החזית וגד רות הת יל

וב מוסקב ה ,ה מועצות ב רית של המ נונה ה יה "האינטרנציונל"

להאינטרנציונ – "קומוניטר�" ה,"ה עולמית המה פכה מפקדת" שכנה .הקומונ יסטי

ת ח 246 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

חמת הע ו ל� הש נייה נו כחו ה שלטונות ה סו בייטי� לגלות בזמ� מל, שאי� לה� תחלי- לרגשות הל אומיי� ולהת להבות הפטריוטית

, האינטרנציונל הקו מוניסטי. הוחל- בהמנו� לאומי" האינטרנציונל"ושכבר זמ� רב היה רק כ סות ל אינטרסי� ה מעצמתיי� של בר ית

.פורק, רוסיההמועצ ות

ציאל יסטיות בעב ר היה התבי עה המשות - לכל התנו עות ה סובניסיו� לשמור על כו ח� וית רו . לבעלו ת משו תפת ע ל אמצ עי הייצור

בסו - המא ה ה ע שרי� על !) וא פילו ה קומוניסטי�(הסוצי אליסטי� והחליפו , התביע ה להל אמת אמצעי הייצו ר כמכשיר לצדק ח ברתי

כ+ שללא הלאמה , תקציב ה וכוח ה, אותה בשאיפ ה לחיז וק המ דינה . ה יה לבצ ע לפחו ת חלקית את ה חלוקה מחדש של הה כנסהנית� י

דמוקרטיה הא ירופית יכולה לה תקיי� רק בכלכלה הסוצי אל .במכס ובמ טבע, ב מס, מדינתית סגור ה השו לטת ב תקציב גדול

, כל זמ� שהו א תיאור טי לחלוטי�יהסוצי אליז� הוא אי נטרנציונאל ד� א+ ת מיד כאשר הוא מתחיל בביצוע עקרונותיו או אפ ילו

כדי להגשי� א ת . הוא הופ+ ללאומי ואפי לו ללאומני–בהגש מת� הסוצי אליז� יש צור+ במדינה ריכוזית חזקה ש תהווה אמצעי לתכנו � הכלכלה וניה ול< ו תשתמ ש בפ טריוטיז� ללי בוי הר גש הק ולקטיבי

. בע�

במחצית ה שני יה של המאה העשרי� נע ש ה ה צירו- של סוציאל יז� . וש יטה ברבות מ ארצות אסיה ו אפריקההולאומנות לאי דיאולוגי

לאומי יצא לד ר+ ע� חזו� של חברה שוויונית הסוצי אליז� הבי�, ועבר לתכנית של ב יטול הרכוש הפרטי, וחופשית ובי טול המדינה

.הלאמה ומדינה ריכוזית המ תכננת ומנהלת את כ ל הכל כלה וה חברה

היו� נ ותרו מהסוצ יאליז� רק א מונה בכלכלת שוק חופש ית ע� להג שמת כל אלה . מיסוי גבוה ושירותי רווחה, התערב ות ממשלתית

ועומדי� בראש , דוגלי� הסוצ יאליסטי� במדינה לאומית חזקה .ההתנ ג דות לג לובליזציה

הגלובליזציה

מראשית המ אה ה עשרי� ואחת עומ די� ה סוציאל יסטי� ברא ש המתנג די� לג לובליזציה וד וגלי� בשמירה קנ אית על כוח� ו סמכות�

הה נ י ד 247 מ

זאת א- שה גלובלי זציה ה תגלתה , ממשלות והמדינות הל אומיותשל הכמנו- עיקרי לפיתו ח� ולהתקדמות� של המדינות המתפתחות באסי ה

.ובאפרי קה

תו+ ארבעי� �בזכות הגלוב ליזציה עלתה ההכנ סה לנ פש ב טייווא ! עשר אל-ממאתיי� דולר לנפש בשנה לשלוש ה, שנה

לאומי בסחורות �גלובלי זציה היא ל יברליזציה ש ל הס חר הביתנועה חופש ית של בני אד� ד ר+ הג בולות לעבו דה ; ובשירותי�

תנ ועה ח ופשית של הו� ל אור+ ולרוחב ; ולשיפו ר איכות החיי�הפצ ת תוצר י המחקר ; זרימה חופשית ש ל מידע בי� ה אומות; העול�

ואפשרות , והפיתו ח למדינות שא ינ� מסוגלות ל עסוק ב מחקר ובפיתו ח . שאי� ל ה� שוק פנימי גדול ו מפותחצמיחה ג� למ דינות

, הגלוב ליזציה ופתי חת ה גבולות לזרימה חופשית של ס חורותלמרד ולסדקי� , תרבות וMפנ ה גרמו לזעז וע, תקש ורת, תיירות

לניוו� , אשר גרמו לפיגור כלכלי, דתיות ו אחרות, בתרבוי ות סגו רות .לשעב וד נשי � ולדי כוי ילדי�, חברתי

וה טלת מכסי� על ייבוא המזו� סבסוד החקלאות המקומיתידי הממשלות ב ארצות הברית ובמערב אירופה והטקס טיל על

מביאי� את� קיפאו � ואסו � בעול � הש לישי שיודע לייצר מוצרי� חסידי . ופגיעה ברמת החי י� של הצרכ ני� ב מערב, כאלה בזול

איננו ז קוקי� להג נ ה מפנ י סחורות : " הגלוב ליזציה אומר י� בצ דק !" לה� בדיוק אנחנו ז קוקי� –רות זולו ת סחו, זולות

19היטיב לתאר את העמדה הליב רלית עוד ב אמצע המא ה ה 1848שהיה חבר באספה הלאומית הצ רפתית ב, פרדריק באס טיה

באסטיה התנגד למכסי � . ועמד בראש האגוד ה למע� סחר חופשימתו+ גישה המעמידה א ת האינ טרס של הצר כ� כגו ר� הי חיד לכל

ת� ללקוח , א � ברצו נ+ לשג שג: "קרו והמקרו הכלכליותהחלטות המיכל ההחלטות הכל כליות חייבות , מכסי� רק מזיקי�. של+ לשגשג

בא סטיה תיאר א ת הה ת נגדות למכסי� ." להתקב ל רק ל טובת הצרכני�עיתונאי הכלכלה "בכישרו� שבז כותו כינה או תו יוז- שומפטר בכינוי

א� יס ללו מסילת ברזל " :באסטיה כתב". פע�הטוב ביותר שחי איבי� צרפת לס פרד יהוו הסחורות הזולות של ספ רד איו� על היצרני�

לכ� . והמוצרי� הזול י� מצרפת יאי ימו על היצרני� בס פ רד, הצרפת יי�

ת ח 248 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

הצרכני� . יטילו שתי ה מדינות מכס אחד על התו צרת של רעותהבשתי המדינות ימשיכו לשל� מחיר גבוה ו ההוצא ה על סלילת

צב או ת , א� סחו רות לא יחצו את הג בולות... היית ה מיות רתהמסילה ."יחצו אות�

בפיליטו� מפ ורס� מתאר באס טיה עצומה שהג ישו ל אספת קוטמי , פנסי הרחוב, חלב הנרות, המנורות, יצרני הנרות"הנבחרי� כדי למחות על " האלכוהול וכל מי שנוגע לתא ורה, השמ�, הפתילי �

את� בדר+ הנכונה : "תוצ רת�הוגנת של השמש להתחרות הלא ומתרכזי� ב ג ורל הי צרני� , כאשר את� ד וחי� ה יצ- ומ חירי� זולי�

ושחרור� מת חרות זרה כ די לש מור את הש ו ק המק ומי לתעשייה שעובד בתנאי � , אנו סובלי � ממתחרה הרסני ב ייצור אור. המקומית

הוא מצי- את הש וק המ קומי ב מחיר זול של א . טובי� בהרבה משלנו , כל ה צרכני� עוברי � אליו , כשהוא מגיע נפסקו ת מכירותינו.ייאמ�

נ ידו� ל שיתוק ווענ- ש ל� של הת עש ייה הצ רפתית על כל הסתע פ ויותיאנו . לוח� בנו לל א רחמי�, מתחרה זה שאינו אלא ה שמש. מוחלט

כי הו א , ]אנ גליה[' אלביו� ה בוגדני ת'י די חושדי� שהו א מוס ת עלהכו ונה לע רפל ה מכסה את [ר הז ה מגלה התחש בות מיוחדת באי הי הי

אנו מבקשי� מכ � לה ע ביר חוק הד ורש ל סגור את כל ] אנגליה לסגור כ ל פתח וסדק שדרכ� , בק יצור. התריסי� והווילונ ות, החלונות

ובכ+ למנוע את ה נזק לת עשיות , יכול א ור הש מש להיכנס לבתי�אשר לא ייתכ� ש תגלה כפיות טובה ולא תע זור לנו במאבק , ולמדינה

.1848עד כא� קט ע מהפי ליטו� שנכתב בשנת ..." שווההבלתי

שאנשי � אינ� כפופי � עוד להחלטות של וקפיטליז� גלו בלי פי רוש, מונופולי� יצר ניי�, הכו ללות פולי טיקאי�, אליטות לא ומיותמאיגו די� מקצועיי� , הנהני� מקשרי הו� ו שלטו�, שיווקיי� ופינ נסיי�ר כ� היא לאפש ר לו ל החליט בעצמ ו טובתו ש ל הצ. ומארגוני חקלאי�

. איזו תו צרת ל קנות ו מאיזה חלק של העול �

ההתנ ג דות ה אידיאולוגית לגלובל יזציה מזכירה את האוטרקיה בקיבו# היית ה מקו בלת החובה להש תמש רק בכ וח . הקיבו צית

ולצרו+ רק את כל סוגי השירות , העבוד ה המ קומי של ה חברי�, נגרות, אינס טלציה, החזקת מבני� , ביגוד, מזו�(והשירותי� ה ע צמיי�

השיטה האוט רקית ה זאת ה ביאה שירותי� ). חשמל ועוד, מוס+, גננות

הה נ י ד 249 מ

ולע תי� א פילו –הת נשאות , ירודי� שאינ � צריכי� להתחרות ו בסו פו של דבר –התעלל ות מצ ד� של נותני השירות כלפי הצרכנ י�

" פועלי� זולי�" האיד יאולוגי להע סיק בהסירו. נפילה כלכליתהביא לאיבוד היכול ת " �ניצ*ל"מסביבת הקי בו# ב ג לל הה תנגדות ל

לחוסר עבודה ב עיירות העולי � סבי ב , התחרותית ש ל המש ק הקיב וצילשימוש בל תי רציונאלי ביכולת� של חברי הקיבו# , הקיבו צי�

.ולאיב ה לקיב וצי�

. הצרכני�, יומיות של נוהכלכלה הגל ובלית תלויה בהחלטות יו�. יתקיי� א� לא נקנ ה דרכו ולא נשלח דואר אלקטרוניהאינטרנט לא

א י� זה מפליא שבעלי . אפילו היבוא לא יתק יי� א� לא יה יו לו ק וני�הכו ונה " (אנחנו"מק בלי ה חלטות ופולי טיקאי� מצה ירי� ש , השפע ה

ה� איבדו חלק מכוח� . מאבדי� כוח בג לל הגל ובליזצ יה") ה �"היא . וטי�האזרחי� והק וני� ה פש, שעבר אלינו

ההתנ ג דות ה קיצונית לגל ובליזצ יה והתמיכה במכסי מג� קיימת ובעיקר באיגוד י� המקצועיי � , וחזקה כמעט רק בא רצות המפות חות

. ובחוגי השמא ל

הארצו ת המתפתחות עושות כל מאמ# להביא אליה� את הת עשיות והעובדי � חולמי� להתקבל לתעש יות הג לובליות שהר י , הגלוב ליות

הגל ובליזצ יה . לפיגו ר ולרע ב, לעבוד ת פר+, זור לכפרהחלופה הי א לח

דרו� , תאפש ר לעמי� ומדינות נוס פי� לע בור את המסלול שע ברו יפ� מעב ודה פ שוטה וזולה –סינגפ ור וטייוו� ועו ברות ס י� והוד ו , קוריאה

לכלכלה מפו תחת , לת עשייה מתק דמת, וייצוא מזו� וחומרי גל � . יר ופיתולרמת הכנסה לנפש המשתו וה לרמה הא

ג

קולקטיביז� ומוסר

האתיק ה הקו לקטיביסטית רואה באינדיבידואל יז� וב פעולת הפרט פעולה למע�. למע� האינטרס הפ רטי שלו אגו איז� ו חוסר מוסר

, נחשבת פעול ה מוסרית–הע� והמדינה , הקולקטיב, הצי בור–הכלל הק ולקטיב וה או מה נחשבת ל מוסרית , והקרב ת החיי � למע � הק הילה

.תרביו

והאינ דיבידואליסטי� ה� , הקולק טיביז� עומד בסתי רה לא גואיז�המסקנ ה מהעקרונו ת הא לה של . אנוכיי� הדו אגי� רק לעצמ�

, האתיק ה הקו לקטיביסטית היא ש טוב הוא מה שמועיל לקהילההמדינה לעול � . ורע ה וא כל מה שרע לקול קטיב, לקולק טיב ולמדינה . ה לעצמה כל עוד אינה מזיק, אינה י כולה ל חטוא

ואילו , אמצעי–הקולק טיביז� רואה בקול קטיב מטרה ובאד � הגישה האינד יבידואליסטית רוא ה את האד� כמטרה ואת הקבוצ ה

.כאמצע י

פופר אינו מקב ל את זיהוי . קרל פ ופר חולק ע ל גיש ה זוהקולק טיביז� ע� ה אלטרואיז� ו לא א ת זיהוי האינדיבידואל יז� ע�

ז� עומד בס תירה לאלטרואיז� האגואי, לדבריו. האגו איז�לכ� יכול להיו ת . והאינד יבידואליז� עומד בסתירה לקו לקטיביז�

.אינדיבידואליסט אל טרואיסטי כש� שק יי� קול קטיביסט אגו איסטי

הפרט יכול ואפילו , א� המ וסר הו א המו סר של הקבוצ ה או ה מדינה מכ+. מוסרי למע � הק ו לקטיבחייב לעשות כל מעשה בלתי

הב לתי(מקדשת את ה אמצעי� ) המוסרית(שהמטרה נובע הכלל

מוסרי כלל שבאתי קה ה א ינדיבידואליס טית נחשב לא נטי–) מוסריי� .בעליל

הגנרל הגרמני וורלימונט הסבי ר בבית המשפט בתו� מלחמת , לדבריו. העול� את בי צוע ה פקודה להריגת כל ה קומיסרי� הש בויי�

רק ס ו מ ו � ז י ב י ט ק ל 251 ו

שה ש ל היט לר הו א האו מרת ש כל מע , הוא נה ג לפי מסורת הק צונ ה .חוקי מתוק- מעמדו כראש המדינה וכמפ קד הע ליו� ש ל הוור מאכט

העשייה מטע� ה קבוצה והה ז דהות המוחלטת ע � ה קו לקטיב ומטרותיו משחררות את האד� מהרבה סייגי� מוסריי� המרסני� את

עבור ה קולקטיביסט כל מעשה ה משרת את טו בת . התנה גו תו כפ רט. המידה למו סרהי א קנ ה " בת הכל לטו"מפני ש, הכלל הוא מ וסרי

תו+ ויתור על , ע� האידיאולוגי ה וע� המדינה, ההזדה ות ע� הקבוצ ה, האינטרסי� האישיי� והת גברות על מעצורי� של המוסר הפרטי

למשוררי� , לסופרי�, לאנשי הרוח, לחברה, נראי� לבני האד � .ולמחנכי� כשיאו של המ וסר

, � ל א כפר ט אלא כקולק טיבאת הז ו ועות ה איומות ביותר ביצע ה אדהזווע ות המ אורגנו ת . לא מת ו+ אגו איז� א לא דוו קא מת ו+ אלטרואיז�

מעשי האד� במהל+ ההיס טוריה אינ� ת וצאה של יצ ר ביולוגי של , ל חוק ה מדינה, לע�, כי א� של מס ירות ל שבט, תוקפנו ת ורצ חנות

. למנהיג או לאידיאל כלש הו וכ� בתוק- פקודה, לכנסייה

א+ לקחת , שלמ ה ב שירות ה מדינה נחשב מוסרילשדוד אומה רק זה ההבדל , כפי שנאמר. מוסרימהשלל זוג נעליי� נחשב לאנטי

. י� נבלבי� אד מירל גיבור לשודד

–ס היי נרי+ ה ימלר בעניי� ה שמדת היהודי� "ס נאומו של רא ש הס בכירי� בארב עה בא וקטובר "נאו� שנישא בפוזנ � בפני קציני ס

רה ה קיצונית ו המזעזעת ביו תר עדו ת לרצ ח המוני מבט א בצ ו– 1943א ני רוצה לדב ר לגמרי : "במסווה של פעולה הומא נית למע� הע �

... ו לעול� לא ב ציבורועל כ + ידוב ר רק ב ינינ. בגלוי על נוש א קש ה כפי , למלא את חובת נו1934 ביוני 30בדיוק כמו שלא הי ססנו ב

ווינ ו ליל "הכוונ ה ל[ת בה � להע מיד לקיר חברי� שנכשל ו ולירו, שצ>א ומפ קד ו "סהסכיני� ה ארוכות שבו נ רצחו ללא משפט מפקדי ה

... על כ+ מעול� ל א דיברנו ולעו ל� לא נדבר, ]העליו� ארנס ט ראה�קל להגיד ... על חיסול הע� היהוד י', פינוי היהוד י�'אני מדבר על

כל חבר מפלגה מסכי� שלה שמיד את הע � ... 'חיסול הע� היהודי'... א+ איש מ ה� ל א ראה ול א ס בל זאת, י זא ת ת כניתנו שתתב צעהיהוד

מאות ג וויות ו ג� אל - חמש, רובכ� יודעי� את מ שמעות מאה ג וויותלעבור את זה ללא חולשה אנושי ת ולהי שאר ה גוני� ו ישרי � . גוויות

ת ח 252 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

אנו ... בזהו ד- תהיל ה שמע ול� לא ייכת... זה מה שעשה אותנו חזקי�, ל להיות קשה ל* ג� היו� ב זמ� ההפצצותיודעי� עד כמה היה יכו

בכל עיר יהודי� , 191661917המחסור והמלחמה היו ל נו כמו בהחרמנו את עוש ר� ש ל היה ודי� ו אני נת תי ... מסיתי� ומחבלי�

לעצ מו אפי לו חמי שייק ... לריי+, פקודה שכל העושר יגיע למדינה... ומתוס בודדי� הפרו פקודה זו וה� י"אנשי ס. מרק אחד יומת

שרצ ו להרו ג ] ה יהודי�[בידינו החובה המוס רית להרוג א נשי� אלו א+ אי � לנו הזכות להעשי ר את עצמנו בפרווה אחת ואפילו , אותנו

... את הר יקבו� נ שרו- בברזל מלוב�... במרק אחד או בסיג ריה אחתאיננו ר וצי� שמפני שאנו משמידי� את החיידקי� אנ ו נחלה ונמות

אנו יכולי� להג יד שע מדנו במשימה הקש ה בגלל . ..מאות� חיידקי� ."אהבתנ ו לעמנו מבלי שדבק פג� בנ שמתנו ובאופי ינו

ס ב פרט היו בתק ופה "אי� ספ ק שבנ וער הג רמני בכלל ובוואפ� ספטריוטיות , א חוות לוחמי�, רעות, גבורה, הנאצי ת איד יאליז�

גבוה המבליט יזה הי ה מוסר קולקטיביסט. והקרב ה עצ מיתולוגיה הנא צית את חסרונו המוחלט של המוסר באידיא .שעצ� היעדרו נחשב ליתרו� מוסרי, האינדיבידואליסטיהאישי

יש לנו קושי מוב� להתפ על מהגבור ה הפ טריוטית של לוחמי שקפאו למוות למע� מולדת� בשל ג ובקר ח של החור- , ס"הוואפ� ס

. 194161942הרוסי מבלי לסגת מ שערי מוסקב ה בחור-

ומעשה , המ וסר נ בח� רק ב ה תנהגו ת ו של הפר טמתברר שאפילו כאשר הוא נע שה ל מע� , מוסרימוסרי הוא בלתיבלתי

.למע� המ הפכה או למע � המולדת, האידיאל

הפשעי � הנור אי� ש ביצעו גרמני� לפי החוק ותו+ מילוי פקודה אילצ ו את המדינות הד מוקרטיות להכיר בפע� הראשו נה , חוקית

מו סרית אינדיבידואלית ה גו ברת ע ל נאמ נות באופ� חוקי באחריות .למדינה ולחוקיה

בסיומה של מלחמת ה עו ל� ה ש נייה וב נפילתו של ה משטר הנאצי פ י שפעו לה על – וא ת � לכל העול � ה תרבותי –התברר למנצחי�

, כפי שהוג דרו במוסדותיה ה מוסמכי�, החוק למע� מטרות האומה .אינה ע רובה ל מוסריות הפ עו לה

רק ס ו מ ו � ז י ב י ט ק ל 253 ו

, בריטניה, התכ נסו בל ונדו� נ ציגי א רצות הברית1945באוגו ס ט רטר לונדו� ל טריבונל צב א י 'צ "ופ רסמו את , ברית המועצ ות וצר פת

קב ע את ה חוק וא ת פרטי השיטה ) כתב הזכויו ת(רטר 'הצ". לאומיבי� ואת ש א ר 194561949והתקנו ת של משפטי נירנברג שנערכו ב

" רטר של לונד ו�' הצ"כל עקרונו ת . המשפטי� ש ל הנא שמי� הנאצי �מופיעי� כמע ט כלש ונ� בה חלטת " עקרונות נירנ ברג"שנקרא י� ג �

: 1950ב" האומות המ אוחדות"עצרת

, לאומיכל אד� שיב צע מעשה ה מוגדר כפשע בחוק הבי � .1 .שייענ

אינ ו מעניש על פשע ל פי ] של המדינה[העובד ה שחוק פנימי .2פי ל לאומי אינה משחררת את האד� מאחריות עהחוק הבי� .לאומיהחוק הבי�

לאומי שירת פי החוק הב י�העובד ה שמי שביצ ע פש ע על .3כראש מדינה או כפקיד מדינה אחר אי אינ ה מש חררת אותו

.לאומיפי החוק הבי� מאחריות על

העובד ה שא ד� נה ג מתו + פקו דה ממשלתית או פ קודה של .4הדרג שמעליו אינה משחררת מאחריות א� בח ירה מוסרית ה ייתה

.תאפשרי

.לנאשמי� יוב טח משפט הוג � .5

פשע י� נג ד: לאומי ה�פי החוק הבי� הפשעי � על .6

פשעי מלחמה ופש עי� נג ד , ביצו ע מלחמה תוקפנית–השלו� . האנוש ות

הידוע בי� . היו ששללו את הע קרונות האלה ואת משפטי נירנברגהשולל י� הי ה ה סנ טור האמריקני רוב רט טאפט ש טע� ש עקרונות

לשאינו מקב, בס תירה לעקרונו ת המש פט הא מריקנינירנברג עומדי�עקר ונות "אול � . עברה על חו ק שנ חקק לאחר ביצו ע ה ע בירה

, לפי ההחלטה הז את של העצר ת. הת קבלו על רוב העול �" נירנברגב תי הדי � . נערכו במדינות שונו ת משפ טי� רבי� ש ל נאש מי� נא צי�

יטת� של � ל שפ"מיוחדי� הוק מו בסיוע מוע צת ה ב יטחו� של הא ומנהיגי� ומפקדי� על פש עי� נג ד האנו שית ב רואנדה וביוגו סלביה

� אמנה בדבר ביטול ההתיי שנות ל גבי " נחתמה ב או1968ב. לשעבר

ת ח 254 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

בחוק הצבאי האמריקני נקבע . פשעי מלחמה ופש עי� נג ד האנו שות .חוקיתשחייל רשאי ו א- חייב לסר ב לפקו דה בל תי

מ ת בית די� פלילי � על הק" החליטה ע צרת ה או 1998ביולי לאומי פשעי� נגד המשפט הבי�: "בה חלטה נאמר. לאומי קבועבי�

ורק , ידי ישויות מופשטותלא על, ידי בני אד �מבוצע י� על באמצע ות הענ שת ה פ רטי� אשר מבצעי� פשעי� אלו ני ת� לבצ ע את

הוצי א בית הדי� ה זה כתב אישו� 1999ב]." ש ל בית הדי�[הוראו תיו רצח , יה מילוב� מ ילושוב י# בא שמת פשעי מלחמהנגד נש יא סר ב

זו הייתה הפע� הראשו נה שנ שיא מדינה מכה� . ופשעי � נגד האנוש ות .לאומיהועמד למשפט בי�

ילה אוגוסטו פינושה הפיכה נגד נשי א 'ל צ" ביצע רמטכ1973בנשיאות ו אושר ה . הוא מו נה לנ שיא1974וב , ילה סלבדו ר איינדה'צ

ב תקופת נשיאו תו . 1980ה במש אל ע � בפי החוק ה ש ה תקבלעל. בוצעו בפקוד תו של פינושה אלפי מעשי רצח של מתנג די� פו ליטיי�

מונה 1998ב. ל"א+ נש אר רמטכ, הוא הפסי ד בבח ירות1989ב . ובכ+ קיבל חסינות משפטית לכל חייו, פינושה לסנטור לכל ימי חייו

ונ עצר , ב גב הגי ע פינוש ה ללונ דו� במ טרה לעבור נ יתוח 83בגיל צרפת ושוו י # , בלגיה, בגלל בקשת הס גרה של המדינות ס פרד

החלטת בית . שביקש ו לשופטו באשמת רצח ופשעי� נגד ה אנושו ת, הלורדי� שאי שרה א ת מעצ רו וחייבה ל הסגירו או ל העמידו לדי�

לאומי על ה חוק ועל המשפט ש ל קבעה את על יונות המשפט הבי�ה את זכותה של כל מדינה לשפוט וכ� קב ע, המדינה שבה בוצע הפשע

. לאומיפי החוק הבי� פשעי� שבוצ עו במד ינה אח רת על

שחייל חייב לסרב " משפט כפר קאס�"בישראל קבע בית משפט ב דגל שחור מתנוסס –ופקודה כזו " בע ליל"חוקית לפקוד ה בלת י

א � , החוקיות של ה דוקרת את ה עי� ומ קוממת את ה לב אי: "מעליה ." רת וה לב אינ ו אטו� העי� א ינה עיו ו

החל ממשפטי , לאומיאפשר לראות בה תבססו ת המשפט הבי�את ניצחונה של האתיק ה האינ דיבידואליסטית של עמנוא ל , נירנברג

כל מה שלטובת , לפי הגל . קנט על האתי קה הק ולקטיביסטית של הגל. וכל מה ש תוא� את חו קי המדינה ה וא חוקי, המדינה הוא מוסרי

הנחת יסוד "בספרו (לפי קנט . קיי� מוסר כללמחו# למדינה לא

רק ס ו מ ו � ז י ב י ט ק ל 255 ו

ש ל בני האד � הוא ביכולת � �ייחוד, ")למטפיזיקה של ה מידותבידיו של כל פרט נ תונה ה בחירה בעזר ת . לבחירה מוס רית עצ מאית

הדורש מאתנו לפעו ל בדרכי� , "הציווי הקטג ורי"מה שקנט מכנה מעות הד בר היא מש. שהיינו רוצי� שאחרי� יפעל ו בה� באות� נסיבות

הציווי . "שעלינו לנהוג באנש י� כפ י שהי ינו רוצי� ש ינהגו בנו .יהיו הנסי בות א שר יהיו, הוא מוחלט" הקטגו רי

ג� ב מצב של שמירה על , לאומילפי קנט ועקרונות המשפט הבי�החוק ומילוי הוראה או פקו דה של גור� מוסמ+ לביצוע מעשי� שה �

יהיו המעשי� ה אל ה כרוכ י� , לאומיפי החו ק ה בי� מוסריי� עלבלתיעקרונו תיו של קנט והמשפט . בעונשי מאסר ואפילו בפס ק די� מוות

.המוסר והצדק , לאומי ה � הפר טה של החוקהבי�

המוסר קיי� . קשר ו תלות קיימי� ג� בי � החירות האי שית ו המוסרעל זמ� , רק כא שר היחיד יכול באו פ� חופ שי לה חליט לוותר ע ל רכוש

רק מי . וחה למע� שמירה על ערכי המוסר שה וא מא מי� בה �או על רולהחלטותיו ולאינטרסי� ש לו מסוגל , לחייו, שאחראי בעצ מו לרכושוחברה שיתופי ת א ש ר שחררה א ת האד � . לקבל החלטות מוס ריות

למגוריו ולבריאות ו כמעט ואינה , למשפחתו, מאחריות לפ רנסתוטה מוסרית שנכפית החל. משאירה לו הזדמנויות למעשי� מוסריי�

מס שנ ג בה מה אד� . על ה א ד� הי א חסר ת מש מעות מוסרית מבח ינתוהחלטה מוסרית . לצורכי רווחה אינו מעשה מוסרי מצדו של הא ד�

, הקולקטיביז�. היא רק החלטה חופשית ואו טונומית של הפרטמצמצ� את האפש רויות להחלטות , המספק ביטחו� ושחרור מאחריות

� צמצו� מ ספר� של הנ ו שאי� שבה� צרי+ א ו ג. מוסריות של הפרטשהפ+ , רשאי הפרט לקבל החלטות אינו משאיר הרבה מקו� למוסר

הפרט מסת פק . ה קולקטיב וה מדינה, להיות בתחו מ� של האר גו� נאב ק מאב ק פולי טי למע� –במוסריותה ש ל המדינה או לכל היותר

.מדינה צודקת יותר

ה אומה : "סר ו הנדיבו תמילטו� פרידמ� יצא בקריאה ל הפ רטת ה מורק אנשי� יכולי� לגלות . אינה י כולה ל גלות ש ו� נדי בות כל פי מישהו

נדיבות הי א מידה אנו שית של יחידי� ו אינה מידה ש ל . נדיבות שו� מ ידה ש ל נדיב ות אינ ה מעו רבת ב כ+ שא ני מטיל . קולקטיבי�

!"אי� בכ+ כ ל נדיבו ת. עלי+ לשל� מ סי� כד י לסייע לי

ת ח 256 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

חברתית ולאחריות הדדית תהכלי לסולידריו, �לדעתו של פרידמא� ה פעילויות ה א לה ש ל : "אינו ה מדינה אלא החברה האזר חית

חלוקה מחדש יבוצע ו בהתנ דבות י היה סו ג החב רה שת תפתח כתוצא ה שיעור מהסוג שיתפת ח א� החלוקה מכ+ שונה לחלוטי� ועדי- ל אי�

."מחדש תהיה כ פויה

מעשה מוסרי או ל ה חלטות חבר קי בו# ל א נדר ש כמע ט א- פע� ל ערכיות שהוא בע צמו חייב לשל� את מחיריה� או לשאת

לערבו ת , מוסדות הקיב ו# היו אחראיי� לעז רה הה דדית. בתוצא ותיה�אפילו תרומות לארגוני� נ דבניי� . ההדדי ת ולעז רה לחבר במצוקה

חיצוניי� ו תשלומי� אי שיי� של מס חבר למפלג ה ) פילנת רופיי�(כ אשר ה יו פוני � . יבו# ו ע ל חשב ו� קופ ת ה קיבו#נעשו במוסדות ה ק

הוא , לחבר קיבו# בבקש ת תרומה לארגו� נדבני או לאד� במצוקהכאשר חשבו החברי� שצר י+ לעזור ; "הקיבו # כבר תר�: " היה משיב

החליטו , כמו קליטת עלייה, לחבר במצוק ה או ל תרו� ל מטרה חשובה לו נסיעה לבית אפי. יתג ייס לעזרה!) ו לא ה� (באספ ה שהקי בו#

חבר . חולי� לבקר חבר חולה הי יתה מתפקידי ה של ועדת בריאות ד אג לחייב בה וצ אות הנ סיעה את –שנסע לנח� אבלי� או לל וויה

תקציב "שנק ראה ב קיבו# (רמת החיי� . הוועד ה המת אימה בקיבו# נקב עה בה חלטות התנוע ה ובה חלטות האספ ה ללא כל ") הוצאו ת קיו�

שג � הוא לא היה יד וע בגל ל ערבו ב – הק יבו# קשר למצבו הכספי שלהוצאות הקהיל ה וכס פי , הוצאות החברי�, המפעל, כספי המשק

ומתו+ , היה מס+ וניכור משמעות י בי� החברי� לבי� הקיבו#. תהלוואו א - פע � " ע ל חשב ו� המ שק"כ+ כל הוצאה כספית למטרות ערכ יות

כ+ נית � הי ה . �לא נרא תה כפו געת בנ כסי� א ו ברמת החיי� של ה חבריכאשר הופרט . לתרו� בערפ ל לכל מטרה מבלי לשל� את ה מחיר

. הקיבו # הת ב ררה הפגיעה הקשה של הש יטה במוסריות� של החברי�ה תקשו בעזרה פשוטה מכיס� לחבר , ה� סיר בו לש ל� מסי� למפלגה

הת קשו ל תרו� ל מוסדות נדבנ יי� ות בעו ת שלו� כספי ע בור , במצוק הק בתהלי + אטי הש תו ותה נ כונות התרומה ר. כל הת נדבות פשוטה

.וההתנ דבות של חברי הקיבו# ה מופרט לאלה המקוב לי� בס ביבתו

רק ס ו מ ו � ז י ב י ט ק ל 257 ו

בקיבו# התבל טה הא תיקה הקולק טיבית הטוענת שחיובי הו א כל דאג ת הפרט : למשל(מה שטוב לקיבו# ורע כל מה שמזיק לקיבו#

).לעצמו ולמשפחתו

מילוי חובה ורק , מוסריתהשאיפ ה לאו שר אי שי נחשבה ל בלתיללא מטרה חברתית , תכל עש ייה ספ ונטני. חברתית נחש בה למ וסרית

נחשב ה , כגו � אמנו ת לש � אמנ ות או לימוד לש� לימוד, מוגדרת .מוסרית ולמיותרתלבל תי, לפסול ה

הזלזול וחוסר החוב ה המו סרית של ה א נשי� בתו+ הקבוצ ה כלפ י –מנ צל ול ע תי� –אנשי� שמחו# לק ב וצה נחשפו ביחס� ה מתנשא

לה� היו , של חב רי הקי בוצי� לשכניה� במעברות ובעיירות הפי תוח ".על חשבו� המ שק "עמוכני� ג� ל ת רו� ול סיי

מחיי צבא ומחיי חבורות מסוגי� שוני� מלאי� , ממלחמות�תיאוריבעדויו ת כי ה עשייה מטע� קבו צ ה מש חררת אנשי� מהרב ה סייג י�

.מוסריי� המרסני� א ת התנ הגות � כפרטי�

ע� דת א ו בלעד יה : "א מר, חת� פרס נ ובל סט יב� ווינ ברג, יזיק איהפ, אנשי� טובי� יכולי� לנהוג כשורה ואנשי � רעי� עשויי� לעול ל רע

ונית� ." לש � כ+ צרי+ דת–אבל כ די שא נשי� טובי� ירעו ל זולת . או אי דיאולוגיה: להוסי-

רה ע דיי� ש רי, המחקרי� וס פרי הזיכרונות, הע� כל ספרי ה היסטוריועומדת התע לומה של הפ יכת� של ע שרות מיליוני גרמני� לנא צי�

וכל זאת בל א שכפ ו , נלהבי � חסרי כל ב יקורת על המ שטר וזוועותיו אי+ נע שו עש רות מיליוני� של ב ני תרב ות מש כילי� . זאת ע ליה�

למאמיני� ב אידיאולוגיה פרימיטיבית ובמנ היג ה יסטרי ושות פי � ?עינויי� של מיליוני�אקטיביי� או פסיביי� לרצ ח ו

תשובה חשוב ה ומק ורית לשאלה נת� הסופר הגרמ ני סב סטיא� בת רגומה של שולמית " (191461933סיפור ש ל גרמני "ב, הפנר

היה הפנ ר צעיר , כאשר ת פס הי טלר את השל טו�, 1933ב). וולקוב שסיי� א ת השכ לתו ה משפטית ונשל ח , מהמעמד הבי נוני26גרמני ב�

י למשפטני� צעי רי� מצטייני� שנו עדו ל היו ת מפלגתלקורס צבאי המשפטני� הצ עירי� קובצו למספר שבועו ת . שופטי� בריי+ השל ישי

הדרכה אידיאולוגי ת בעז רת תרגילי סדר וחיי "במחנה לש� קבלת לאחר 193861939 שנכת בו ב אנ גליה ב ובזיכרונותי". שיתו- בריאי�

ת ח 258 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ר ה ופכי� הוא מ תאר כ יצד תו + שבו עות מ ספ, שעזב את גר מניההצעירי� המשכילי� וה אינטליגנטי� במחנה לנ אצי� נלהבי�

, לדעתו ש ל הפ נר, הכלי שבעזרתו מתבצעת. וממושמעי�הדברי� ה� כ ה חשובי� עד . היא הרע*ת) שינוי הצורה (המטמורפוזה

: כי יש טע� ל הביא מקצת � כלש ונ�

. 'אני'שמתי לב שזמ� רב לא הייתה לי הזדמנות להש תמש במילה "היא , אישיותו הפ רטית של כל אחד מאתנו לא הייתה כל חשיבותל

כל ה מער+ היה מלכתחילה . כביכול, לא בנו עליה, עומעמה, נוטרלהב מש+ ה יו� לא . הפרטי לא יהי ה בו ש ו� מרחב פע ולה' אני'ש ל, כזה

במש+ היו� הייתה . 'אני'היה זמ � לחשו ב ולא הייתה הזדמנות להיו ת האוש ר , כזה' מחנה'פ ש ר להפי ק מי� אושר בבלי ספ ק א. הרעות הצלה

לע מוד יחד , היה זה או שר לר ו# ביח ד בבו קר על המגר ש. שברעו תלהת חלק בחבילות , ערומי� תח ת ברז המי� החמי� במ קלחת

לשאת י חד בא חריות לאיזה , שקיבל נו פע � זה ו פ ע� זה מ� ה בית לסמו +, לעזור זה לז ה ולת מו+ זה בזה ב אל- ד ברי� קטני�, תעלול

לנ הל קר בות ש ל ילדי� , יו�אחד ע ל השנ י ללא תנאי ב ענייני היו�, להש תכש+ בזר� הרחב, להי ות הא חד בד יוק כמ ו השני , וקטטות

מי יכחיש שיש ... הנושא אות+ בקלות ובבטחה זר� של קרבה וא מו�משה ו , מי יכחיש שיש משהו בטבע האנו שי שנ כס- לז ה? בכ+ או שר

."בחיי� האז רחיי�, יו�בחיי היו�כלל על ס יפוקו שאינו בא בד ר+

וא - על . אני מכ ל מקו � לא י כול לה כחיש זאת: " ועוד א ומר הפנר, ש או שר זה עצמו– ואני טוע� ז את במ לוא הר צינות –פי כ� אני יוד ע

יכולה להיעש ות אמצעי מה נוראי� ביותר , תחושת הרעו ת הז את עצמה בשיקוי הרעות .וב ידי הנאצי� ז ה אכ� מה שה ייתה, לביטול האנוש יות

עד שהתבלע ה , כ+הזה הנ אצי� השקו את הג רמני� שנכספ ו אליו כלוהרגילו אות� מינקות ' חברי�'ה� ה פכו או ת� בכ ל מקו� ל. דעת�

ג� הי א , כמו הא לכוהול . הרעות קשורה למלחמה... לס� ה משכר הזההיא ה ו פכת . אנושיי�מעי� ש יקוי תנ חומי� למי שנתו� ב ת נאי� ב לתי

הזוהמה , תומ כת ב + מול המ וות. נסבל לנסבלאת ה בלתי ."והאומללות

הרעות ... הרעות משת קת לח לוטי� את חו ש האח ריות ה אישי: "ועודהיא אינה . משמעותה אח יזה במכנה ה משות- הרוחני הנמו+ ביות ר

רק ס ו מ ו � ז י ב י ט ק ל 259 ו

בתרכובת כימית זו הנקראת רעות כל ויכוח נהפ+ . סובלת ויכוחרק או ת� , ור חות מחשבות ברעות ל א פ... להטחת עלב ו נות וה תנצחות

.סרק אחידי� מהס וג הנ פ סד ביו תררעיונות

אבל ג� ל א היינו . לא היינו אנטישמי� קיצוניי�, למשל, אנחנו"אנחנו . למי זה בעצ� אכפת; ענייני� שוליי�. מוכני� להתע קש על זה

וממעמקי ה פחדנות וה צ ביעות של יצו ר , היינו מעי� יצור קו לקטיביאו הפחתנ ו בערכ ו של כ ל , תנו א ינסטינקטיביקולקטיבי כזה הת ע למ

מדהי� ... מה ש היה ע לול לפ גוע בז חיחות הדעת הקולק טיבית שלנוהיה ל היווכח אי+ ה רעות משחיתה בא ו פ� פעי ל את כל היס ודות ש ל

הת חו� ה חשוב ביותר של חיי הפר ט . אינדיבידואליות ו ציוויליזציהא+ ג� . אהבהשאותו הת קש תה הרעות ל הסדיר באופ� מלא ה ייתה ה

יו� אלה שייכות לכל סדר. ה ב דיחות הגסות: נגדה י ש לרע ות נש ק ג� – ועל פי אות ו סגנו� –מוב� מאליו . הכרחי שלכל רעות גברית

' חרא'כא� הי ה ... האדיב ות וה נימוסי� של ה א זרחות נפלו ק רב� לר עות' ללכת מכו ת'ו, מילת חיבה עדינה' ב� זונה, 'ביטוי הגנאי המקוב ל

. הובמשחק א

שפלי � וצמ אי ד � , זה הו ביל כמוב� ג� למנהגי� קדמ וניי� נ וספי�"עשה 'במיוחד מי ש, מי שלא ציית לדבר הרעות... של או תה הר עות

או גיל ה ק צת יותר עצמיות ממה שנחש ב למו תר ', הלשי�', 'את עצ מו ."עמד למשפט הה מו� ובלילה נ שפט כהוג�, בחברותא

אותה אחווה גברית , � עד מאודמסוכ, רואי� שזה ע ניי� ש טני ממש"הנאצי � ידעו היטב מה ה� . מקסימה ובלתי מזיקה, כ+מהוללת כל

." עושי� כשכפו אותה כאורח חיי� על ע� של�

נראה שז יהוי ה קולקטיביז� ע� המ וסר הו א . עד כא � סבס טיא� הפנר . לפחות מוגז�

הא� א מונה עיוורת באידי אולוגי ה קול קטיבית הי א תנאי הכרחי ארד הילרי היה טייס בריטי שהשתת- 'ר יצ? לטרואיז� ו לאומ# לבלא

ביומנו . ובמהלכה נ פל , במלחמת העול� ה שנייה" קרב על בריטניה"בכתב הי לרי שאחד ה גורמי� שהניע ו אותו בקרב היה רצ ונו להו כיח כי ספקני � כמוהו מסוגלי� להתמודד ע� הנוער שטו- הדוג מות של

.וא- להביסו , )ניחיל האוויר הגרמ(הלופטוואפה

ד

שוויו�

מהות השוויו�

השוויו � הוא אידיאל מדוב ר לכל אור+ ההיסטוריה ו אידיאל מוסכ � השווי ו� מתק שר בא ופ� טב עי ע� . מאז המהפ כה ה צ רפתית, על הרו ב

שהפ כה , הסיסמה של המהפכ ה הצר פתית. צדק ו ע� ד מוקרטיהי� ה משטר. שוויו� ואחווה, חיברה יחד חירות, תלאוניב רסאליהשו ויו� . הליבר ליי� ו הסוצי אליסטיי� דו גלי� ב שוויו�, הדמוקרטיי�

ג� היו� מוס כ� כמעט על . היה ה מטרה והער+ המכונ� של ה קיבו# שהשוו יו� ניצ ב ב קו טב ה חיובי ואליו יש – ג� בישראל –כול� לעו מת ה קוטב השלילי שעו מדי� בו ה פ ערי� הכלכליי� , לשאו-

.והחברתיי� ו ממנו צרי+ להתרחק

שוויו� " ע ל כל ה דוגלי� בשווי ו� מוס כ� ומקובל ? מה הו א השו ויו�, שוויו� ער+ ה אד� ה וא ער+ מהותי ומוסכ� אבל מופשט". ער+ ה אד�

, וכדי שאפש ר יהיה לעסו ק ב הג שמתו צרי+ לצקת בו תוכ � ממשיאחת הת שו בות הי א ה שו ויו� הד מוקרטי המתנ גד לכל . מוחשי ומעש י

יו� הד מוקרטי נות� לכל בנ י הק הילה ער + השו ו. אפליה וגזענו ת, דיכויהזדמ נות ש ווה , שו ויו� ז כויות, מעמד שוו ה ב פנ י החו ק, שווה

וחירות ש ווה לכ ל אד� לחיות , רלבחור ולהיב ח, להשת ת- בש לטו�זה ורק זה . בתנאי שאי נו פוג ע בחירות� ש ל אחרי�, את חייו כרצונו

השוויו � ג� . וש ל המה פכה ה צרפתית18היה ה שוויו� של המ אה החברה חופשית : שהמה פכה ה אמריקנית דג לה בו היה ש וויו� ב חיר*ת

השוויו� הדמוקרטי . שבה כ ל אחד שווה ביכולת למצות את י כולותיומקובל כמעט על כול � כנו ב ע משוו יו� ער+ האד � ולכ� אי נו דור ש דיו�

בהמש+ נדו� בשוו יו� ונתייחס במונח שוויו� רק במשמעות ו . מיוחד ) .או הח לוקתי( השוו יו� החברתי : שנו יה במחלוקת והה השניי

' ש ו י ו 261 ו

, המאמיני� בש וויו� החלוקתי דוגלי� בשוו יו� בבעלות ע ל משאבי�ה� שואפ י� . ודורשי� את חלוקת� מחדש, על רכוש וע ל הכנסות

ונאב קי� ב פער , לתנאי חיי� שווי � לבנ י האד � ולש וויו� ב אושרו אפש רי ללא ג� הש וויו� הדמוקרטי אינ, לדעת�. חברתיהכלכלי

אפשרית למי ה שתתפו ת בחיי� הדמ וקרטיי� בלתי . השוויו � החלוקתיג� השוויו � בפני החוק אינו משמעות י . במחסור ובבור *ת, שחי בעוני

.ללא ש וויו� חלוקתי

ש ל הסו פר הס וציאליסטי הצרפתי אנטול פרנסוזאת הי יתה כו ונת

)Anatole France(ועל : " כשאמר �החוק אוס ר על העניי �העשירי ."לקב# נ דבות ב רחוב ולגנוב את לח מ�, לישו� מתחת לגשר

כלל ד וגל ה שמאל בשווי ו� הח לוקתי ומחשיב בעי קר את בדר+ואילו הימי� דוגל בע יקר בשוויו� הדמוקרטי ובשווי ו� , התוצא ה

.הזדמנויות ומחשיב את ה ת הלי+

חברה : "ליברליתמילטו� פרידמ� מבטא את ה גישה הימנית, לפני ה חירות– במו ב� של שוויו� התוצ אה –השוויו � המציבה את

ה שימוש בכוח הזרוע להשגת . סופה להיות בלי שו ויו� וב לי חירותוכו ח הזרו ע שיג ו יס מלכתחילה לשירו ת� , השוויו � יהרו ס א ת החירות

יינת� בס ופו של דבר ב ידי בני אד� שישת משו ב ו , של מטרות טובות ."לקידו� האינט רסי� שלה�

פועלת , אשר אי� כמעט מי שמציע את בי טול הרכוש ה פרטיכ, היו�המדינה לבי צוע ה שוויו� החלו קתי ב אמצעו ת חלו קה מ חדש של

בעזרת מסי� גבוהי � ובל תי שווי� ות שלומי תהנעשי, ההכנס ותת שלומי הה ע ברה מתבצע י� בע זרת ס ובסידיות . העברה גבו ה י�

מי� רק חלק מ תשלומי ההע ברה תור. ושירותי� הני תני� חינ�, חלק ניכר מתקציבי הרווחה מוקדש למנגנו� הגדו ל. לצמצו� הפע רכמו (שירותי המדינה והסו בסידיות . יעיל של המדינההיקר והבלתי

נצר כי� יו תר ) סבסוד משכנתאות ו ת קציבי ההשכ לה ה ג בוהה ו התרבו ת. ידי מעמדות ה ביניי� והמעמדות העליונ י� המסוגלי� לנצל�על

ממעגל העו ני הייתה תלשות לש� ה יחלצועזרה ממוקדת לשכבות הח . תמחייבת רווחה דיפר נציאלית ולא אוניברסאלי

מס ה הכנס ה . בני הא ד� מפ רשי� מס הכ נסה גב וה כע בודת כפייההדרוש כדי לבטל את הפ ער הכ לכלי ו ליצור שוויו� יפגע בחירות

ת ח 262 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

חסידי השוו יו� . ובשלטו� הא ד� ע ל עצ מו ועל (רות עבו דתוככל ש הפער . � ב שוויו� מטרה יותר מאשר א מצעיר ואי) החלוקתי(

ר ע ממצבו ' מוגדר מצב שבו מ צבו ש ל א" רע. "גדל ה מצב פ חות טוב .ככל ש הפערי� גדלי � מצב ו של ה עול� נ חשב לגרוע יו תר. 'של ב

השוויו � הוא ער+ ע ליו� ה עומד ב זכות ע צמו ול א נועד לשרת ערכי� ורמת 50ש ווה " ו�שמע"לכ� ע די- מצב שבו רמת ה חיי� של . אחרי�

על מצב שבו רמת החיי� של , 50שווה ג� היא " לוי"חייו של .70" לוי" ושל 60היא " שמעו�"

פי ה מרחק בישר אל נק בע על " קו העוני"בהתא � ל גישה זו 50עני הוא מי שה כנסת משפחתו נמו כה מ: "מההכנסה הממוצעת

פירושו ' חציונית'." למשפחהתאחוזי� של ההכנסה הפנויה החציונישמחצית מה משפחות הכנ סת� ג בוהה יותר ומחצית מהמשפחות

בארצו ת הברי ת נקב ע קו ה עוני לפי . הכנסת � נמוכה יותר מקו ה חציו�פיו ענ י הוא מי שה כנסתו אינה מספיקה סל מצ רכי� מוסכ� שעל

ל עוני א לא , למעשה, תהגיש ה היש ראלית אינה מ תייחס. לרכישת הסלשר אל רמת ה הכ נסה ש ל הע שירוני� א� תעל ה בי: לפער ולשוויו�

וא� תי פגע ה כנסתו , יעל ה קו ה עוני ויגדל מספר ה עניי� –העליונ י� וזא ת א- ע ל , ירד קו העו ני ויקט� מספר העניי � –של הע שירו� העליו�

פי שב שני ה מקרי� לא חל כל שינוי במצב� הממשי של העניי � .ובמספ ר� הריאלי

רוב : "כתב, פלפס ' ונד ס האמריקני אד מ, חת� פ רס נוב ל לכל כלה, לצו ר+ הע ניי�, האנשי � מע שיי� דיי� כ די לה בי� ש כשה� צריכי�

מה שמשנה זה א יזה מכשיר רפואי הו א , ללכת להיבדק בבית החולי�." ולא א� יש מכשיר טוב ממנו במקו � אחר , הטוב ביותר עבור�

? האומנ�

המחשיבה את הפער והשווי ו� יותר מאשר את , הגישה השווי וניתמתבסס ת על ה עובדה שרווחה ועו ני אינ� י כולי� , יהמצב האוביי קטיב

הכנסה שבהול נד מוג דרת כנמצאת . במס פרי� מוחלטי�דלהימד במדינה אפ ריקאית כהכנסה במתחת לקו העונ י יכולה להי חש

הכנסת ה מעמד הבינוני לפני מאה שני� נ חשבת . בעשירו� העל יו�ישי� מחסור כא שר ה� בני האד� מרג. היו� ע מוק מתחת ק ו העונ י

' ש ו י ו 263 ו

בחברה המשווי� את רמת החיי� שלה� לחלק ניכר של האו כלוסיי .שבה ה � חיי�

הגישה השוו יונית נ שענת על ה ה רגשה שהרווח והע ושר א ינ� השו ויו� הו א . מוסריי� ולמיעוט יש הרב ה מפני שלקח הרבה מהרוב

.כ+ ג� מפנ י שהקנ אה הי א תכונ ה נפוצ ה וטב עית כל יכה פופ ולאר

. ש הוא נ בח� ק וד� כו ל במב ח� הת וצאה, די השוויו � טוענ י�חסיהיעדר , יתר על כ� ". שוו יו� הזד מנויות"באי� שוויו� אי� משמעות ל

.שוויו� הוא ה ו כחה לכ+ של א היה שוויו� הזדמנויות אמ תי

כתב מארקס ש בשלב הראשו� של " ביקו רת תכנית גותה"בואילו בשל ב , לכל אחד לפי תרומתו בעבודה�הסוצי אליז� יינת

י קבל כ ל , מוגבל שפע ב לתי�כשהיצו ר יית, המתקד � של הקומונ יז�הסובייטי� קיבלו נוסחה זו ונשארו . אחד מהחברה לפי צרכיו

בקיבו # נה גו . שכמוב� לא הייתה שוויונית כלל, בתקופ ה הרא שונה לפי יכולת ,מכל אחד לפי יכולתו ו לכל אחד לפי צרכיו: "להגיד

יחס חשיבות לש אלה ה גורלית מי יקבע א ת הקי בו# ל א י" .המשק . הרכב צרכיו של כל אחד ואחד

, הגישה הליב רלית אינה ר ואה ב שוויו� החלוקתי ער + בפני עצמושיכול לבוא ג � על חשבו� הרווחה ואפי לו על חשבו� רווחת� ש ל

הא� עול� שבו כו ל� עיוורי� עדי- על עול� שבו ה עיוורי� . העניי� אלא רע ', רע ממצבו של ב' שמצבו של א לא רע ? ה� מיעוט ק ט�

.פשוט רע' שמצבו של א

התלמוד ממחיש בא מצעות דוגמה קיצוני ת מדוע אי� ער+ ה שוויו� וביד אחד , ש ניי� הי ו מהלכי� בד ר+: "עומד מעל כל שאר הערכי �

וא� שותה אחד, מתי�–א� ש ותי� שניה� , מה� ק יטו� של מי�

, מוטב שיש תו שני ה� וימ ותו: דרש ב� פטורא. מגי ע לייש וב–מה� : עד שב א רבי עקיבא ולימד. ואל יראה אח ד מה� במיתתו של חברו

." חיי+ קודמי� לחיי חבר+–וחי אחי+ עמ+

אינדיבידואליסטית מבקרת את ה שוויו� לא רק הגישה הליב רלית .במוטיבציה או ביעילו ת, בצמיחה, ברווחה, כאשר הוא פו גע בחי רות

ה שוויו� עומד . לטבע ו לחלוקת הע ב ודההשוויו � עומ ד בסת ירה רק השוני עושה כל אד � לבל תי נית � . בסתירה לאי נדיבידואליז�

ולכ � , ובעל אישיות המיוחדת רק לויכל אד� ה וא ייחוד. להחלפה

ת ח 264 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

השוויו � בי� ב ני . א� יהיה מאוש ר או א ומלל, חשוב א� יחיה או י מותאפשר להשוו ת . נית� להשוות רק בי� דברי� שווי�. אפשריאד� ב לתי

הא� פרופסו ר . גודל –בי� מס פרי� מכיוו� שיש ל ה� רק ממד אחד על המגרש או באו ל� , היכ�? לכלכלה שוו ה לשחק� נבחרת הכדורסל

אפשרי להשוו ת סו- ממדי� ו לכ� ב לתיל אנשי� אי�? ההרצא ות � כא שר אד � ק ונה עיתו. יג� ל חפצי� אי� ע ר+ או בייקטיב. ביניה�

שווה יותר מעשרת � שוכנע שב שבילו העיתובעשר ה שקל י� הוא ממו כר העי תוני� בטוח שעבור ו , ולעומת ז את. השקלי � ש על יה� וי תר

.עשרת השקלי � שווי � יותר מהעיתו� שעל יו הוא ויתר

הכוח הדוח- הראשי ש ל . השוויו � מנוגד להת קדמות החברה. האבול וציה ה וא המגוו� ש ל החומר שעליו פועלת ה בררה הטבעית

ולאו , יה ה תרבותי ת הכו ח הדוח- הו א החירות לה יות שו נהבאבול וצבקיבו# הבחנו היטב . דווקא דומה לאחרי� בכישרונות וביכולות

, ואפיל ו הסיל וק של השוני � והמו כשרי� למע� השוויו �, כיצד ה פגיעה .עצרו א ת כל ה מערכת

, בנוס- למטרות הלא ומיות. השוויו � היה היסוד המכונ� של הקיבו#. השוויו � היוות ה מטרתו של הקיבו # וג � הצדקה לקיומוהגשמ ת חזו�

נבחנו ונמדדו בעיקר , החינו+ והחברה נבנו, הצ ריכה, העבוד ההגדי רו את עצמ� " הקי בו# ה מאוחד"יישוב י . בקריטריו� ה שוויו�

המוש תתי� על בי טולו של , י ישובי� קומוני סטיי�"בשנות החמישי� החברה , העבודה, הכלכלההמארגני� את חיי , הקניי� הפרטי בתוכ �

שותפו ת בייצ ור , שוויו�, והחינו+ על יסודות של הז דהות ה כלל וה יחידמכל א חד לפי יכול ת ו : החותרי� לקיי� א ת העיק רו�, ובצריכה

בגד ר יכולתו והחלטותיו –ולכל אחד לפי צרכיו מ� החברה , לחברה ."של היי שוב ה קיבוצי והתנוע ה

, מנהיגה של התנו ע ה הקי בוצית, הגדיר יצחק טבנקי�1924 עוד ב ומכל אחד לפי כישרונות י: "של הקיבו צי�" ה תוכ� הפנימי"את

מבנה וע ק רונות ." לכל א חד לפי צרכיו מהחברה כול ה, לחברה כולההקיבו צי� הי ו אולי הניסיו� הגדול . זהי� ה יו לכל התנועו ת ה קיב וציות

ללא פ שרות ולאור+ עשרו ת, היחיד בעת ה חדשה להגש מה מודעת .של כל עקרונו ת השוו יו� בכל שטחי החיי�, שני�

' ש ו י ו 265 ו

שעה יו� ושעהאנרגיה עצומ ה הוש קעה ב מאבקי� מתישי� יו �ועדיי� נמצאה רמת השוויו� . שחיקה ופרצו ת בשו ויו�, כנגד כ רסו�

סופיי� עד חצי דיוני� אי� , אל פי בירורי� וסנקציו ת. בירידה רצופ ה היו י כולי� לבלו� את כל אלה ל א–כעס י� וקנ אה , הלילה באספו ת

ה זעזועי � ה גד ולי� ב חומת השוויו � החלו . תהלי+ הירידה בש ו ויו�בשנות החמישי� ע � השי לומי� מגרמניה שהג יעו לאלפי� מחברי

, ונמשכו ע� הירושות מההורי� בע יר, הקיבו צי� יו צאי א ירופההקי בוצי� התמודדו ע� . שהגיע ו לבוג רי תנו עות ה נוער ב קיבוצי �

עד שלבס ו- נכנעו , ירושות בהצ לחה פוחתת והולכ תהשילומי� וה .למקבלי הירושות

. השיתו - וביטול הרכוש הפ רטי היוו מרכיב חיוני ועיקרי בשוויו�ברור שחלוקה שוו ה של הנכסי � ואמ צעי הי יצור א ינה מב טיחה את

הרכ ב , )או לא נכו�( ניהול נכו� , יכולת שונה. השוויו � לאור+ זמ�. יוצרי� הבד לי� ב הישגי �) וסר מזלאו ח(המשפחה וג � מזל

עד , ההבדל י� מכפילי� את עצ מ� פע � אחר פע � במש+ השני �שהחברה מתחלקת לעש ירי� ולחסרי אמצ עי ייצור שעובד י�

שהרי בהקמ ת המו שב , זה בדיוק מה ש התרחש במו שבי�. כשכירי�. התק ציבי� ואמצע י הייצור, התקיי מה חלוקה שווה של ה אדמות

שהרכוש –יש לומר , בצד ק–מארקסיסטי� מתו+ כ+ הס בירו הכל כמה שני� צרי+ . הפרטי מוליד ללא הר- א ת חוס ר השו ויו�

להחרי� את כל הרכוש ו הנכסי � ולחלק� מחדש באופ� שווה כדי אפשרי במדינה מעשה ב לתי, כמוב�, וזה, להחזיר את השוויו �

מנה יגי הקי בו# רא ו במו שב סט ייה מע קרו� ה שוויו� ובצדק . חופשיתשהדר+ היחידה לשמ ירת שו ויו� מלא לא ו ר+ זמ� היא שיתו - , קבעו

בקרקע ות וב אמצעי הייצור ואיסור מוחלט על רכוש , מלא ברכוש . פרטי

דמיו� וחלוקת עבודה, שוויו�

למי שדומי� , דומה בהקש ר מוגד רתהתי יחסו"אריסטו הגדי ר שוויו � . ווי� בלבדכלומר שו ויו� הו א שו ויו� בי� ש." זה לז ה בא ותו הה קש ר

הגדרת ו של א ריסטו קבעה שאי� ל התייחס . הגדרה זו נכונ ה ג � ב ימינולנשי� ולגברי� כי ה� אינ� דומי� , לאזרחי�, בצורה שווה לעבדי�

ת ח 266 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

אל ס לשו ו יו� לה תייחתבימינו מחייבת הד רישה האוניב רסאלי. זה לז ה לכ� הגישה האינד יבידואליסטית . כל בני האד� כאל דומי� וזהי�

והגי שה ה שוויונית , ל א ד� כש ונה מ תקשה לדגול בשוויו �הרואה כהשמא ל לעול� אינ ו . נוטה לראות את בני האד� כדומי� עד זהי�

אול � . הוא מ עדי- לדגול בשוויו �, מציג את עצ מו כמתנגד ל שוניהמשמעות ה הכרחית של השוויו � כער+ מכונ� היא ראיית ב ני האד �

. כשווי� זה לז ה

תבהתיי חסו, בי� השאר, צו� להכי ר בשונ יבקיבו# התבל ט חוסר הרידי גברי � ונשי � ה דר+ לשוויו� האישה הובנ ה על. לשוויו� האי שה

. א ת ה הב דל בינ יה�– או לפחות לצמצ � –בקיבו# כניסיו � לבט ל לכ� ה דר+ לשוויו� עברה בהפיכ ת , הנשי� היו ה מקופחות והמ ופלות

א הצי ע לגבר י� מעניי� שאיש ל. הנשי� לדומות ואפי לו זהו ת לגבר י�שחרור האישה ה תבטא בעבו דה פי זית ק שה ... להידמות לנ שי�

במחצבה וביחידות ה לוחמות , בע ידור בשדה, בסיקול אבני �תמונת האי שה על הטרקטור הייתה ל סמל שחרור האישה . ח"בפלמ

באזור היחיד שבו יש , המיקו� ב שדה. כמו בברית המועצ ות, בקיבו# –הדו רשת כוח פיזי ושרירי� מפו תחי� עבו דה –לגברי� יתרו� ברור

את , בסופ ו של דבר, היה חייב להו כיח את עליו נות הג ברי� ולשלוח .הנשי� למטבח ולטיפול בי לדי�

קיפו ח שהתבטא בצורה קשה וחמורה –קיפוח האישה בקיבו # נבע מהעדפ ה אידי אולוגי ת של העבוד ה –יותר מאשר מחו# לקיבו#

.ט משמעו דמיו� וזהותהפיזית ומאמונה שש וויו� מוחל

, באמנות, בשיווק , הסירוב האידיאולוגי של הק יבו# ל עסוק ב מסחר, בייעו# ובכל מקצו עות ה שירותי�, בפרסו�, בניהול , במשפטי�

שוויו� . דח- את הנ שי� ל עבודה הפיזית בשדה –בנוס- לנזק ה כלכלי אמתי של הא ישה א פשרי דווקא מתו+ ה הכרה בשוני הרב בי � הגבר י�

בדיוק כמו , שוני שלא מאפשר את השאל ה מי שווה יותר, �לנשי ? מי ש ווה יות ר–פ סנ תר� או מדע� : שאי� משמעות לשאל ה

. חלוקת העבו דה הי א המנוע הע יקרי להתפת חות הציוויליזציהבנה , יצר ובישל את מזו נו–ידיו את כל ה ע בודות האד� שביצע במו

אד� כזה א ינו קיי � –יצ ר את כ לי עבו דתו ו ת פר את בגדיו , את בי תומציאות כזו עד יי� קיימת רק בשבט י� . ה וא שיי + לפרהיסטוריה, עוד

' ש ו י ו 267 ו

: הצור+ בחלוקת ה עבודה נובע משני מקורות. ביותר �הפרימיטיווייביכולותיה� ו בנטיותיה� ש ל , הגיוו� בסביב ה הטב עית וה שוני ב טבע�

מתפתח ת כ+ חלוקת העבוד ה מתרבה הככל שהצ יוויליזצי. בני הא ד�מקצועו ת והת מחויות ולעומק תתי, מסתע פת לרו חב אל פי מקצועותו

חלוקת הע בודה י וצרת התקדמ ות . הכיש רו� והמנהיגות, רמת היכולתכלכלית המא פשרת להעמיק א ת חלוקת הע בוד ה שמב יאה ל ה תקדמו ת

, ללא ח לוקת ע בודה ל א היו אמני�. מצב ז ה מאפ שר הת מחות. נוספתיכולתו ש ל כל פ רט . אי� ו חקלאי�בנ, מהנדסי�, מדעני�, פילוסו פי�

המיוחדי� תלויה בחלוקת וופרט לפתח את יכ ולותיו וכישרונותי. שה יא ג� תנאי ל התפת חות ה מיוחדת של כל פר ט ופרט, העבוד ה

במהל+ ההיס טוריה היוותה חלוקת הע ב ודה גו ר� שה עלה א ת האד � חלוקת ה עבודה יוצרת מצב שבו כ ל חלקי . ואפשר את ה תפתחו תו

ביצוע חלוקת . רואי� בחלקי� האח רי� שותפי� ו לא מתחרי�החברה העבוד ה באמ צעות כ פייה ו תכנו� מרכזי לא הוכ יחו את עצמ� כיעילי�

.שוק ח ופשי ו תחרות חופשית, כמו חלוקת ע ב ודה בא מצעות חירות

לכ� עד כמה שזה , השוויו � במהותו עומד בסתי רה לחלוקת ה עבודהצי אליסטי� וה� הקיבו # התנ ג דו אי� זה מפתיע שה� הסו, נשמע מופר+

לחלוקת העב ודה וחלמו על ביטולה ועל ביטול ההבדל בי� הע יר כתביה� של מארקס . והכפר ובי� העבודה הרוחנית לעבודת הכפיי�

ואנגלס רצופי� בגינ ויי� של חלוקת הע בודה המאפיינת את הכלכ ל ה . ובחז ו� של ביטולה בחב רת הע תיד ה שוויוניתתהקפיטליסטי

בשל ב גב וה יותר ": "בי קורת תכנית גותה"ואנגל ס כתב ו במארקס לאחר שתיעל � הכפ יפות ה משעבדת של , של החברה ה קומוניסטית

לאחר שייע ל� ג � הניגו ד בי� עבודה , היחידי� לחלוקת ה עבודה ..."רוחנית לגופני ת

מ פורשת ומפורטת לחלוקת ה עבודה מצויה במאמרו של תהתייחסוהניהול המשות- ש ל הייצור ": "ומונ יז�עקרונות הק"פרידרי+ אנגל ס

שכל א חד מה� , אפשר שייעשה בידי אנשי� כ גו� אל ה של היו�אישכל אחד , מנוצל על ידו, כפו- לו, נתו� ל שלטונו של ע נ- ייצו ר יחידשאינו מכיר , על ח שבו� כ ל השא רומה� פ יתח רק אחד מכישרונותי

א- הת עשייה של . אלא ע נ- אח ד או ב � בנו של ענ - במע רכות ה ייצורהתע שייה המתנה לת . ימינו אינה מזדקקת הרב ה לאנ שי� מ מי� זה

ת ח 268 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

במשות - ולפי תכנית החברה זקו ק ה לאנ שי� ש כישרונותיה� פותחו חלוקת . המסוגלי� להקי - את שיטת הייצור כולה, צדדיפיתוח כל

חלוקה זו ה עושה את , העבוד ה שהמכונות חותרות תחת יה כבר עכשיואת השלישי פוע ל חרושת וא ת הרבי עי , חר סנדלראת הא , האחד איכר

החינו+ יחנ+ את ה אנשי� . חלו קה זו תיעל� לחלוטי�–ספסר בבורס ה הוא ... הצעירי� שיוכ לו לסג ל לעצ מ� במהירות את כל שיטות הייצור

שחלוקת ה ע בודה הקיימת טוב עת , צדדי מה� א ת האו פי החדלייטוג וד בי� העיר והכפר מכא� מסתבר שהני... את חו תמה ע ל כל י חיד

ביטול חלוקת הע בו דה ה ק יימת ב אמצעו ת ... עתיד להיעל� א - הואב שיתו- הכלל כולו ב עינוגי� , בחילופי� ב עב ודה, החינו+ הת עש ייתי

אל ה ה� הת וצאות –ידי מיזוג ה עיר והכפר על, ידי הכלל שנוצרו על .עד כ א� אנ ג לס." העיקריות של חיסול הקניי� הפרטי

ני� על התפקי די� ש ל איגו די הפ ועלי� בחברה כתב ל1920בעתידי� , דר+ איגו די ייצור אלו, כ+ואחר: "...הקומונ יסטית העתידי ת

לימוד� , לחינוכ�, ה� לה גיע לב יטול חלוקת העבוד ה בי� בני הא ד�ש ל אנש י� , והכשרת� ש ל אנש י� בע לי הת פתחות והכנ ה מקפת

לקראת זה צרי+ , לקראת זה הול+ הקומונ יז�. היודעי� לעש ות הכו ל ." הוא לל כת ואל זה יבו א

הקיבו # ניגש לביטולה של חלוק ת ה עב ודה ה לכה ל מעשה לש � כל חברי הקיבו # ללא הבדל . יישו� עקרונו ת השו ויו� ללא פשר ות

נבחנו , נטייה ויכולת נד רשו ל עבודה פיזית בייצור, כישרו�, גיל, מי�הא פ שר ה עבודה בשיר ותי� נ עשתה ככל . בה ו א - ש א פו אל יה

.בתורנו ת שכל לה את כול�

" גיוסי�"הקיבו # קיי� מערכת ג דולה ומסועפת ש ל תורניות ו . שאמורה היי תה ל ה עסיק את כו ל� במ רבית העבוד ות ה פ שוטות

כ+ קרה שמנהלי� נ שלחו ברוטציה . הקיבו # לא ה כיר בניהול כמקצועוחסרי כישורי� מתאי מי� , יעילה בשד ה או במטבחלעבוד ה בלת י

הקי בוצי� התגא ו לראו ת בי� שוטפי הכלי � . פקי די ניהו להוצבו בתליד הכיור או בי� פורקי השקי� הכבד י� ממשאית ג� מנהיגי�

יצחק טבנק י� וברל , מנהיגי ה תנועה. אמני� ומחנכי�, פוליטיי�חשו תסכו ל עד מוות כמעט מכישלונ� כפו עלי� חקלאיי� , כצנלסו �

' ש ו י ו 269 ו

פוע ל "בדרכו� מנהיגי הת נועה רשמו בסעי - המ קצוע . בשדה "...חקלאי

המחקר והיצירה התר בותית לא נחשבו ל מקצוע ואפילו , ג� ה א מנותנפגע ו , בעלי כישרונות רוחניי� מעולי� כרעו תחת הנטל. לא לע בודה

של א היו מוכשרי� לה או , והיו ל לעג ב עבודה פיזית מפרכת ומנוונ ת .מסוגלי� לעש ות<

, ב ה ה פ קידי�בס י� ש" המהפכה ה תרבותי ת"הדבר מזכיר את , המורי� והפ רופסורי� נשלחו לעבודה המפרכת בשדות האורז

והשלטו� והא דמיניסטרציה נמסרו לידיה� של הנערי� הנלה בי� של " .משמרות המהפכה"

נמנעת של השו ויו� וה ה תנגדות לחלו קת הע בודה התוצא ה ה בל תיבקיבו# הייתה חוסר מקצועיות ה � בתפ קידי הניהול וה� בע בודות

ה מוניי� " גיו סי�"הקטיפי� וה עישובי� באמצע ות . ביי צורהפשוט ותחברי� . של כל החבר י� נע שו בח וסר יע ילות ת ו+ גרי מת נזק ל(רות

את כוח� ואת בריאות� בעבודו ת שאינ � , בעלי יכולות בזבזו את זמנ�הקיבו # הפסי ד את ה הכנסה הגבוה ה שיכו ל היה לקבל . מתאימות לה�

ניצל א ת יכול תו בע בודה המתאימ ה מעבודת החב ר שנש לח לשדה ל*ואילו פועלי חקלאות מיומני� מסביבת הקיבו # נשא רו חסרי , לו

כי , עקרונ ות ה ש וויו� ה סוציאל יסטיי� והקיב וציי� קובעי �. עבודה, העסק ת עוזר ת בית כדי לשחרר את האישה לעבו דה ב מקצוע ה

ויש , מוסרית וסו תרת א ת הא תיקה והאידיאולוגי הנחשבת לבלת י ממנה ג� א� הד בר ימנע מהע וזרת ע בודה שהיא מסוגלת עימנלה

.לעשות ה ומעו ניינת ב ה

, "מ שק מע ורב"שאמונת ה קיבוצי� בשנותי ה� הראשונו ת ב, ייתכ�משק "ו ההתנ ג דות ה נ חרצת ל, המייצר בע צמו את כ ל צרכי ו המגו וני�

מגיע בו למקצוע יות ויוצא ע� התוצר ת , המתרכז בענ- א חד, "מתמחה . א- ה יא מההתנגדו ת לחלוקת ה ע בודה נבע ה–לשוק

מקורה , ג� הד מוקרטיה הישירה שעליה ה קפידו הקיבו צי� בק נאותאחרו� החברי� היה שווה ל מומחה הוותי ק . בער+ המכונ� של השוויו�

, והמנוס ה ביו תר ב תהלי+ קבל ת ה ה חלטות הקט נות ו הגדולו ת. רהמורכבות והפשו טות וג � המק צועיות ביות, הכלכליות וה חברתיות

מדי שבוע הי ו מתכנסי� חברי הק יבו# ל אספה הכללית ודני � עד שעה

ת ח 270 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

בתחשיבי� כלכליי � , מאוחרת בה ערכות מקצועיות מורכבותבקי בוצי� היה נה וג . מסובכי� ובב עיות א ישיות ופרטיות של בני אד �

מחליפות ע � , היוש בות ב קצה האול� " הסו רגות"להתבד ח על + כ די כ+ מרימות יד ו קובעו ת ותו, השכנו ת דו גמאות ס ריגה ח דשות

.את הר כב תכנ ית הה שקעות

ברור שג� ה דמוקרטיה ה ישירה הרימה תרו מה ממשית לנפילה .הכלכלית והח ברתית

להחלטות שגויות ולא , האספ ה הכללית הביאה לשטחיותמקצוע יות ולהרבה דמגוגיה שנד רשה לשכנוע הציבור העיי- לתמיכה

ב מש+ ה זמ� הת פתחו דרכי� . לואו ל ה תנגדות בנוש א י� בל ת י מובני� .והציבו ר הגיב בהסת ג רות בב ית, מתוחכמות לע קיפת ה אספה

סיומה של הדמוקרטיה הישירה והע ברת כל הסמכות ה כלכלית , שכלל ג � מומחי� שאינ� חברי הקיב ו#, לדירקטוריו� מקצועי

השפיעה באופ � חיובי , במטרה להרוויח כמה שיותר ולאור+ זמ�א- שה ייתה ז ו פריד ה ק שה , גול�מרו�, יבוצנוומידי על המ שק בק

.מעיקרו� השוו יו�

שוויו� וחינו#

הרחקת ה ילדי� . אידיאל השווי ו� היה ער+ מכונ� ג � בחינו + הקיב וצימזו� , מההורי� אמורה הייתה ל הבטיח לה� סביבה ותנאי � שווי �

שווה ו בגדי� זהי� שאינ� תלויי� בטעמי� השוני� של הה ורי� או הגרל ה "החברי� האמינו וקיוו שחוסר השוויו� ב. כס פיתביכולת � ה

.יימחק ברוב ו בתנא י סביב ה וחינו+ זהי�" הגנטית

, �למימוש עצמי ולקרי יריז, החינו+ הקיבו צי הת נגד ל תחרותיותג � בחינ ות ה בג רות ות עודת הבגרו ת . ולכ� ל א היו בו ציונ י� ובח ינות

.הוחרמו

ת לסיוע נפשי ו לימודי התנוע ה ה קיב וצית פ יתחה מערכות משו כללוא+ בל ט מאוד חסרונ� ש ל תשו מת הל ב , לילדי� הזקו קי� ל סיוע

הסיב ה . והכלי� לקיד ומ� של ב עלי יכולות ו כישרונות מיוחדי�סיוע לחלשי� מקטי� את הפ ע ר וסיוע : להפליה זו נ ראית ברורה

הדר+ להשגת ה שוויו� היא חיזוק החלשי � . לחזקי� מגדיל אותויה יו לבינ וניי� ו השוויו � , + ייפג שו כול � ב אמצעכ . והחלשת החז קי�

' ש ו י ו 271 ו

אול� הפגי עה , הסיו ע לחלשי� מוצדק מסיבות הומ אניות. יישמרהאכזרית בחז קי� ל מע� ע קרונות השוו יו� פו געת ג � בה תקדמות

ג� ה ניסיו� . הת קד מות ש ג� החלשי� ייהנו ממנה, החברה כולהציה של הקיבו צי הראה ש ההצלח ה והה תקדמות הכל כלית אינ� פ ונק

אלא תלויות בהי מצאות � ובכישוריה� של מעטי� בעלי , הממוצע .יכולות מיוחדות

לתוצ אות ה שוויו� תהחינו+ הקיב וצי מ בליט חולשות ה או פייניוחתירה לבינ וניות ו נכונות , הקטנ ת השו ני והגי וו� הא נושיי�: בכלל

כדי לש מור על עקרו � – כולל בעניי � ובחל שי� –לפגוע בחברה כולה מתו+ כ+ חסידי השוויו� מתנגדי� לשירותי רווחה . יו �השוו

ודוגלי� ב רווחה , דיפרנציאליי� שיאפ שרו ע זרה נו ספת ל חלשי�משמעות . ל עשיר ולעני" רווחה שוויו נית" שת ב טיח ת אוניברסאלי

ה יא ש ג � ב ני העשירו� ה על יו� יקב לו " רווחה ה אונ יברסאלית"שיטת הדו באוניברסיטה על פנסיה צנוע ה מתקציב המדינה ובניה� ילמ

חשבו� המדינה במטרה לשמור על השווי ו� ולמנוע מה חלשי� תחושת . עלבו� בקבלת סיוע

משמעות� , או שכר לימוד מסובסד ב אוניברסיטה, לימודי� חינ� . העברת משאב י� מהשכבות הנמוכות למע מדות העליונ י� והב ינוניי�

השוויונות . עקרונו ת השוו יו� משפיעי� על החינו+ ג� מחו# לקיבו# והביאה , כללה ג � שווי ו� בי� הילדי� להורי� ובי� התלמידי� למורי�

ויצר מבוכה וחוסר , למצב שביטל את ס מכות ההורי� והמחנכי�, למע� שמירה על השוויו �. ביטחו� לילדי� ואנ רכיה בבית הספר

כל . ידי המדינה ומתקצ יב<ומתבצע ב אופ� ש ווה על , מולא� החינו+מההו רי� ל שיפור רמת בית ה ספר ו החינו+ נחשב ת גביית תשלו�

.לשלילית ולפ וגעת ב שוויו�

נכונות � של האזרחי� להעלות את ג ובה ה מס שה� משלמי� . פחותה בהרב ה מנכ ונות� להשקי ע ממיטב כס פ� בח ינו+ ילדיה�

הוצאת הה ורי� מהא חריות לחינו+ ולהש כלה ש ל ילדיה� פג עה בגו ב ה חד ההתנ ג דות ה נמרצת והכללית מעניינת במיו. ההשק עות ב חינו+

להשק עת א מצעי� פרטיי� בחינו+ הי לדי� בקרב המעמד הבינ וני השקעה בברכ ת שחייה פרטית או במטוס פר טי . והמעמד העל יו�לעומת הו צאת כ ס- עבו ר שיפור ההש כלה ש ל הבת , נראית לגיטימית

ת ח 272 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

כמקובל בכ ל , מצווההוצאת עשרו ת אלפי שקלי � על ח גיגת ב ר. והב�ות שלו� אלפי שקלי� בודדי � לשי פור , נ ראית לגיטימית, ותהמעמד

החינו+ וההש כלה ב בית ה ספר נ תפס כ פוגע בחוק ובערכי השווי ו� ולמעשה ג � מחסרי ( ל מנוע מבעלי האמ צעי� תהניסי ונו. ונפסל

לה שקיע כס- ב חינו+ ילדיה� שיי+ למגמה לפגוע במעמדות ) אמצעי�קל יו תר למנוע בד ר+ . יו�לש� ה שגת ה שוו") ב עלי ה הו�("העליונ י�

פוליטית מרוב הצי בור להשקיע בחינו+ ילדיו מאשר להתרכז בסיוע בנו שאי� רבי� א י� זהו ת ואפיל ו . לחינוכ� ו הש כלת� של בני העניי �

בחינו+ ה חתירה לשוו יו� . הקשר בי� מטרת הפעול ה לתו צאותי .מובילה לבינ וניות

המביא עמ ו , �בכל מ דינות המערב נתפ ס החינו+ הממלכתי ככ ישלו .אנושיו ת וכלכ ליות ק שות בי ותר, תוצאו ת חברתיות

איגודי� מק צועיי� פועל י� בה צלחה בעיק ר במנגנוני המדינה אינ� , ובחברות ממשלתיות מונופוליסטיות שאינ� צריכות להתחרות

שב ה� א ת מחיר ההסכ� , יכולות לפשו ט רגל ואינ� תלויות בצרכנ י� ).משל� ה מיסי� או הצר כ�(ע� ה עו בדי� משל� גו ר� שלישי

. ג� מע רכת ה חינו+ הממלכתית אי נה תלו יה בצר כני�

בידי , במידה רבה, השליטה במע רכות ה חינו+ הממלכתיות נ מצאת .איגודי המורי�

היל די� –של בית ה ספר א ינ� ה צרכני� " פונקצ יית ה מטרה" אל א המורי� הנש ארי� בבית הספר –) ה� הרי מתחלפי�(והוריה�

. עשרות שני�

כל המ חקרי� מעידי� כי איכות החינו+ תלויה בראש וברא שונה אול� איגוד י , בהשכ לת� ו במוטיבציה שלה�, אי כות� ב–במורי�

, בית ה ספר וה מורי�י המורי� מונע י� בקר ה ומדידה גלו יי� של הישג .תגמול מורי� מצליחי� ופי טורי מורי� ש אינ� מ תאימי�

" אז ורי רישו�" ב,ניתוק החינו+ מהצרכני� מיוש� בה לאמהשכר� ש ל . מחייבי� ובא יסורי� על תשלומי הורי� לבת י הספ ר

בק יבוצי� היו אומרי� (המורי� הוא שוויו ני ומדורג ל פי ות ק , ברור ומוסכ � על הכול). ג� מלכת יופי ת יבחר לפי ותק " אצל נו"ש

ורוב ה הורי� מוכני� לשל� , שצרי+ להכפי ל את שכר� של המ ורי� .ר חינו+ ילדיה�כמעט כל תש לו� עב ו

' ש ו י ו 273 ו

מדהימי� בזכות �הע� ה יהודי הגיע במש+ כל הדורות להישגי ג � אצל , ראיית החינו+ כמרכיב מוע ד- בר מת החיי� של המש פחה

.המשפחות ה עניות ביותר

ערכי הממלכתיות ו השוויו � המושרשי� בישראל הב יאו למערכת .לחברה ולמדינה, חינו+ המהווה סיכו � קיומי לפרט

.ינו+ החלופה היא הפרטהנראה שג� ב ח

הקנאה

שוויו� נובע ת במידה רבה מקנאה ומרצו� להפ חית את ההתנ ג דות לא ירגש הקנ א ה . או ל פחות את הק נאה הנ ובעת ממבנה החבר ה, הקנאה כאשר מ צבו הג רוע ש ל , ינראה סביר ואפילו רציונ אל' כלפי ב ' של א

אלית וע � קנאה בלתי רציונ. ונובע ממנו' קשור למצבו הטוב של ב' אזאת נת פסת כ טבעית היא ק נאת ה אד� בז ולתו ב מצב ש בו אי� כל קש ר

. כמו קנא ה של ח ולה כר וני בא נשי� בריאי�, בי� המ צב של שניה �הוא , שנחשב שלי לי למרות הי ותו נפ ו# ואו לי טבעי, רגש ק נאה

ג� כשמ צבו ש ל המק נא אינו , השתוק קות לכ + שמצ בו של האחר יורע .וע יותרמשתפר ואפי לו נעש ה גר

כלל נ חשבת הקנאה לתכונ ה שלי לית ול כ� מצפי� מ השוויו � בדר+ציי� , הסוציו לוג ה חשוב אלקסי ס דה טוקוויל. שיקטי� את ה קנאה

קרו בי� לכשהכו : " עובד ה מוז רה" הדמוקרטיה ב אמריקה"בספרו ככל . הה בדלי� הקטנ י� ביו תר מביאי� לידי כאב לב, לשוויו�

תופ עה ." ל השביע את ה כמיהה אליושהשוו יו� הו א גד ול קש ה יותר רמת השווי ו� היית ה מעל " הקלס י"ב קיבו# . דומה מוכרת ג� בקי בו#

. ומעבר לחלו מותיה� של חסידי השוויו � הקי צ וניי� ביותר בעול�, החינו + שוו ה, הדיור שווה בדיוק, רמת ה חיי� והרכב< היו ש ווי�

. וש פרטימנת המזו� שווה ו זהה וא י� שו� רכ, בגדי ה ילדי� שווי�ועדות מיוחדות פיק חו בקנ אות ע ל שמירת הש וויו� ו עקרו ב מהירות

ה רכילות והה ת מרמרות תפ ס ו מקו � , הקנ אה, ובכל זא ת. הכל סטיישנסעו מחו# לקיבו# " מנהיגי�"קינאו ב . חשוב בהווי הקיב ו#

ריכלו על כורסה שקיב ל חבר קיבו# , במכוניות צנו עות ש ל התנו עהו על מתנ ה יקר ה ש קיבל היל ד של המזכיר והתמ רמר, מקרוביו בעיר

החלטות הוו עדות שע סקו בפרטי המשימה . ליו� הולדת ו

ת ח 274 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

" לפי צרכיו"אפשרית לת ת לכל אחד מחברי הקיבו # בדיו ק הבלתי חודרניי� וחושפניי� , סופיי� היוו מטרה לרוגז ולער עורי� אי�

מאות שעו ת של ויכוחי� ודיוני� ברמה פילוסופי ת . באספ ה הכלליתא � יש להקצי ב מנת שוקו לד , עמיקה הוק דשו ל בעיה המורכבתמ

.לחבר שאינו מעש� כדי לשמור על השווי ו� בינו לבי� ה מעש�

ככל שהשוויו � רב יותר כ+ , "מנוגד להיגיו�"כמה שזה נ שמע .מתרבה הקנא ה

ו � 'הסבר מעניי� לעצ מת ה קנאה דווקא בקיב ו# נמצא א צל ג ל קבל כ ל גזרה או מצ ב ק שה א� שכת ב ש אנ חנו מוכני�, סטיוארט מיל

אבל ל א נשלי � ", ידועהגיעו מיד המקרה או מידי גור� חיצוני בלתיויתנו יותר , ע� כ+ שקומ # יילו די איש ה ישק לו את כול� במאזניי�אלא א� כ� , לפלוני ופחות לאלמוני א+ ו רק משו� שכ + ירצו ויחליטו

..." אנושיי� יהיה מדובר ב אנשי� שייחשבו אל

משמעות הו א רב: "רי+ האיי ק קיבל את טי עונו ש ל מיל וכתבפרידלא . הדבר שאחד המומי� שמק ובל ביו תר למנות ב ת חרות ה וא עיוו רו�

למותר הוא ל הזכיר שבעיני הקדמוני� היה העיו ורו� מתכונות יה של אפשר לנבא למי ישחק המזל העובדה שאי... אלוהו ת הצ ד ק שלה �

נת נד ע כולנ ו שמצבנו טוב או ג רו ע בחברה מתכנ... או במי יפגע אסו�מזה של אחרי� לא בגלל נסיבו ת שאי � לאיש שליטה עליה� ומ�

אלא מפני שכ+ רצונה ש ל רשות , הנמנע הוא ל חזות� מראש בוודאו ת ."כלשהי

המוצה רי� חיזקו " ערכי הש וויו�"השיתו - בנכ סי� ב יחד ע� שג� היא ת רמה מצדה ל קנא ה , "מגיע לי"בקיבו# את ת חושת ה

. ולהתמרמרות

ייתכ� שהקנא ה נבע ה ג� מחיי השיתו - ההד וקי� ו אולי מהניסיו� מסיבות א ל ו . אפשרי להג שי� ב חיי� אידיאולוגיה קיצוניתהבלתי

ואולי מאחרות הקנ אה על חוסר שוויו� בקיבו# הייתה רבה ו מרה יותר כ אשר פ חתו ה שוויו� והשית ו- ב קי בוצי� פחתה . מאשר מחוצה לו

.העי� ו הקנאה עמ� ג � צרות

ההרגש ה והמ חשבה שהשו ויו� כשלעצ מו ישפר את מצב העניי� הענ יי� ה� עניי� : "במילי� אחרות. מקובלות מאוד ואפילו מובנות

. הניסיו� לא הו כיח את ההנ חה הזאת." מפני שהעש ירי� ה� עשי רי�

' ש ו י ו 275 ו

גירוש� ו החרמת רכו ש� ש ל הע שירי� והאמ ידי� ב עיר , הריגת �סית לא שיפרו את מצב� של העניי� אל א ובכפר במהל+ המהפ כה הרו

וש ל " ב עלי ה ה ו�"ה טלת מסי� כ ב די� על הכנ סו תיה� של . הרעו א ותומעמדות הבי ניי� בישראל לא היטיבה את מצב� של השכ בות

לרתיעה מצד משקיעי , היא גרמה לבריחת הו� מהמדינה. החלשותלירידה מהא ר# ש ל צעי רי� משכילי� ומו כשרי� ולפגי עה , חו#

חלוקת . שה רעה ג � את מצב� של ה עשירוני� הנ מוכי�, חהבצמינכסיה � האי שיי� של המעמדות העליו ני� לא תרי� תרומה ממשית

תה רוס " בעלי הה ו�"וחלוקת ה מפעלי� והע סקי� של , להמוני העניי� ישנ� שתי דרכי� לקד � תתיאורטי. את הכ לכלה ו תפגע בכל ה מעמדות

או , מחדש של נכסיה�לפגוע בעשי רי� באמצעו ת חלוקה: שוויו�על מנת להעלו ת את העניי� יש צור+ במשאבי� . לקד� את הע ניי�

משאבי� שנית� להשיג רק בדר+ של צ מיחה וכלכלה , עצומי� . על מנת לפ גוע ב ע שירי� די בפע ולה פו ליטית. חופשית

דבריו של אב רה� ל ינקול� נשארו אקטואליי� ג� לא חר מאתיי � : שנה

.י בהריסת ה ע שיראינ+ יכול לע זור לענ "

."אינ+ יכול לחזק את ה חלש בהחלשת החז ק

ה יא מה ל+ " ב עלי ה הו�"א- כי הפגיע ה ב. הקנאה אינה יוע# ה גיוניקש ה , פופוליסטי שיכול להתב צע במ הירות ובקלו ת יחסיתפוליטי

הרבה יותר ל הביא לשיפור מצב � הכל כלי וה חברתי של ה שכבות העוני אינ� מידיות הת וצאות של הפעול ות לה פחתת . החלשות

. ונפר5ו ת מעב ר לקדנציה של הפ וליטיקאי� ה אמורי� לבצ ע אות �ההיסטוריה מוכיחה שה צמיחה הכלכלית הייתה הגור� העיק רי

פער בי � . לעליית ההכנ סה ור מת ה חיי� של ה עשירוני� הנ מוכי�יש . מוסריאמידי� לע ש ירי� אי נו מפר יע לאי ש וג � אינו נ ת פס כ ב לתי

. שהב עיה הא מתית היא הע וני ולא הפערבכ+ כד י להוכיח

כזאת . השוויו� יגדלעשויי� להיות מצבי� שבה � העונ י יקט� ואיוזה הי ה ג� התהלי + , הייתה התוצא ה ברבי� מהק יבוצי� המופרטי�

. בסי� ב סו- ה מאה ה עשרי� ותחילת המא ה הע ש רי� וא חת

ת ח 276 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

משמעותיות לג ב י היחס בי� שוויו � אי� מ סקנות ברור ות וח דהכלכל� סימו� . לשו ויו�–חה ובי� ההכנ סה המ מוצעת לנפש לצמי

Uשצ ורתו צ ורת " עקו� קוזנ #" קבע את )Simon Kuznets(קוזנ# הע קו � ה תב סס על מסקנ ה מוכ חת המ ראה ש חוסר השוויו � . הפוכה

א+ מדרגת ה תפ תחות מסוימת חוס ר השוו יו� , גובר ב מדינה מתפת חת+ שבש לב הר אשו� ש ל קוזנ# הסבי ר את התופע ה בכ. מתחיל לרדת

, שבו שו רר שוויו� יחסי, הפיתו ח עוב רת או כלוסייה גדול ה מהכ פרההתפת חות ה כלכלית בהמ ש+ . שבה ח וסר ה שוויו� גדול יו תר, לעיר

התמחות מקצועית ויכולת לבצע תשלומי , מביאה השכל ה המונית .כל אלה מ גבירי� את ה שוויו�. רווחה והעבר ה

של ההי פ ותזה של תה אוניברסאליו רבי� מערערי� ב א חרונה על . ומסתבר שע ל הפע רי� והשוויו� משפיע יותר מגור� אחד , קוזנ#

חו סר הש וויו� ה רב ביו תר מצ וי באר צות ע � ה תו צר , אול� ללא ס פק הו א 0ובו , יני הוא ה מדד ה מקובל לשווי ו�'מדד ג. הנמו+ ביותר הוא 1 ו– ז וכה בד יוק בא ותה ה כנסה ה כל האוכל וסיי–שוויו� מלא

המדד של דנ מרק ה וא . המצב שבו כ ל ההכ נ סה מצ ויה א צ ל אד� אחד .0.707 ואילו בנמיביה המד ד עומד על 0.232

הכנסה לנפש

וןוי

יוש

י א

עקו� קוזנ�

' ש ו י ו 277 ו

הריבוי . עקומת קוזנ# מתארת ג� מצ יאויות נוספות לנושא השווי ו�, בחברה האנו שית ע ולה ע � עליית התו צר כתוצאה משיפור ברפוא ה

להק טנת היילודה עלייה נוספת בתוצר מביאה. בתזונה ובתב רואה .ואתה ל ירידה בריבוי

עליית התוצר במדינה חקלאית מפגרת מגדילה את ה הרס וא ת זיהו � עלייה ב מספר כלי ה רכב ו עלייה בכמויות , שהסביב ה בגל ל תיעו

לב וטיפו ל עלייה נוספת בתוצר מאפשרת תש ומת. האשפ ה והש פכי� .באיכו ת הס ביבה

לשיפו ר מצב� של המחלוקת ב ע ינה עו מדת ה א� צמיחה מספיקה או ש מא יש לנקוט ג� ת שלומי , העניי� ואפיל ו לצמצו� ה פערי�

יחד ע� זאת חייבי� לזכור שהאפשרו ת . העברה משמעותיי� .לתשלו מי העב רה תלו יה ג� היא בצ מיחה

קיימי� ג� נו שאי� רבי� שבה� דווקא חוסר השוויו� תור� לצמיחה ת הנמו כות ו א חר לרמ ת החיי � של השכבו –וב טווח ארו+ , הכלכלית

שוויו� הוא מ צב ש ב ו לעש ירוני� בודדי� ישנה אי. כ+ ג� לשווי ו�ובכ+ להמרי# את , עש ירוני� אלו יכולי� לחסו+. הכנסה גבוה ה

הג דלת מס ההכ נסה ע ל החב רות ת קטי� את . ההשק עות ו הצמיחהא+ ת קטי� את כנ יסת ה ו� , הפער בהכנס ה ותג דיל את הש וויו�

ח הו� מהמדינה ל השקעו ת במד ינות ע � וג� תב רי, ההשק עה מב חו#ההשכ לה הי א . דוגמה נו ספת ה יא הה שכלה. מס חברות נמו+ יות ר

ה השכל ה ו הלימודי� הגבוהי � . הגור� החשוב ביותר לצמיחה כלכ ליתבהוצאות רבות במש+ שני� ובוו יתור ע ל , כרוכי� במאמ# גדול

תמרי# כלכלי יגדיל את מספר הלומדי�. הכנסה בתקו פת הל ימודי�התמרי# הוא חוסר השוויו � . ואת מ ספר ה שני� שיקדישו ללימודי�

הלשכה ה מרכזית . המשווע בי� המשכילי� לכאלה ש אינ� משכילי�לסטטיסטיקה מצאה שביש ראל כל תוספ ת של שנת לי מודי� מגדילה

שכר שווה למשכילי� ולחסרי . בממוצע את השכר בשמונה אחוזי�ה ני כרת א ת מספ ר הלו מדי� ויקטי� במיד, השכל ה יבט ל את התמרי#

. ובעקב ות זה ג � את ה צמיחה

ביטול השכר השווה בקיב ו צי� ו ה נהגת השכר הדיפרנציאלי העלו , מצד שני . באופ� מידי את ההכ נסה משכר העבודה בעשר ות אחו זי�

, חוסר שוויו� קיצוני יוצר ל חצי� פוליטיי� לת שלומי רווחה והעבר ה

ת ח 278 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

היא מסוג לת רק , לייצר עושרהמדינה אינה יכולה. הפוגעי � בצמיחה .לייצר הוצאו ת ולקח ת מקב וצה א חת ולהעניק לקבוצ ה אחרת

שוויו� הזדמנויות

בקיבוצ י� הת בלטה העובד ה שככ ל שעל תה רמ ת החיי � כ+ נ עשתה סיבו+ נו ס- נב ע . קשה ומ ורכבת יותר" לכל אחד לפי צרכיו"המשימה

במ חיר� מההתנ גדות האידיאולוגי ת לה ע רי+ א ת המו צרי� השוני � לא נ מצאה כל ד ר+ פרט למחיר להשוות בי� ס יוד דירה . הכספי

שוויו� אמתי היה רק : "חברי הקיבוצי� נהגו ל הגיד. למקלט טלוויזיה ."כאשר לכולנו לא היה כלו�

. הצריכה המש ותפת השתנת ה בהד רגה ל שכר ש ווה בכ ס-

עוד ל פני ה שינוי נפרצה השיט ה ה שו ויונית אצל מ רבית חברי חברי . אוני� מול השיטפו�והמערכת עמדה חסרת, הקיבו צי�

עוקפי "הקיבו צי� גי לו יצירתיות ר בה ביצ ירת מקורות ה כנסה פ רטיי� ע � – לרוב לנוכח איו� עזיבת הקיבו # –הקיבוצי� השלימו ". שוויו�

שה תיר למספר גו ב ר והול + של חברי� " שנת חופש" של ססטאטו". כס- פרטי"ולה 5תכר בעלי י כולת ל צאת ל שנה א ו יותר מהקיבו#

, שהי ו חסרי אוני� מול עזיבת ב ניה�, במש+ הזמ� א ישרו הקיבוצי �שבמהלכ� ע בדו כ שכירי� , לצעי רי�" חופש" שני� רבות של

חברי� ש עבדו מחו# לקיבו# ונאלצ ו להע ביר א ת . בקיבוצ י� שכנ י�סיכמו ע� מע בידיה� על ש כר נמו+ ועל תשלו� , משכורת� ל ק יבו#

וירושות ל א יוש� ובהמש+ " מתנות"האיסור על קבלת . הוצאו ת גבוה רבו והלכ ו ג� ה מעילות והגנ בות ש ל הנכס י� והכ ספי� של . א- בו טל

. הקיבו #

, בעשור הראש ו� של המאה העשרי� ואח ת בוט ל השוו יו� בצ ריכההאיסור על רכוש . ובמרבית הקיב וצי� ה ונהג ש כר עבודה דיפרנציאלי

מרבית . + של חל וקת הר כוש ה משות- ו החל ת הלי, פרטי כבר לא יוש�ופתחו בדיו� , הקיבו צי� ה חלו בתהלי+ של שיו+ הדירות לחברי�

בחלוקת נכסי הקיבו # לחב ריו בדר+ של חלוקת מניות או ב אמצעו ת .חלוקה פיזית של הנ כסי�

חלוקת הנכס י� וה דירות של הקיבו # נעש ית בצ ורה ש וויונית .א שו ויו� בת וצאה ו בסיו�אול� זה ש וויו� ב קו הה תחלה ול, לחלוטי�

' ש ו י ו 279 ו

מקוב ל על הימי� ) או הש וויו� ב קו הה תחלה( שוויו� ההזדמנויות על חסידי ה שוויו� וחסידי , על הליברלי� וה סוציאל יסטי�, והשמא ל .החירות

הליברלי� תו מכי� בשוויו � ההזד מנויות משו� שהוא מצמצ� את ובכ+ פוגע ת , האפלי ה המונעת ב שרירות את ההצלח ה ממוכשרי�

בשו ויו� הה זדמנויות אי� הענקת מתנות ותשלו מי� ה פוטרי� . חירותבעקרו� שוויו� ההז דמנויות אינו מבטל את . את הי חיד מאחריות לגור לו

. החרוצי� ובני המזל את השא ר, התחרות שבה מקדימי� המוכשרי�שוויו� לגיטימי שוויו� ההזד מנויות מספ ק הזד מנות אמתית לאי

הלי ברלי� תומכ י� בש וויו� ב נקוד ת .בתחרות ה וגנ ת ללא אפלי הצר י+ להת בטא ב נגישו ת , השווי ו� לדע ת�. הזינוק ולא בנ קודת הסיו�

בשביל להשיג שוויו� בתו צאה י ש . להצלחה ולא בהצל חה עצ מהלהתער ב מפע� לפע � כדי לבטל את הפער שנוצר ולהחזיר את

שוויו� . והת ערבות כרוכה בביטול החירות ה אי נדיבידואלית, השוויו �בקו ה התחלה דומה למרו# שב ו מזנקי� כל הסוסי � בעת ובעונ ה

ל מרות ז את . בשנייה שב ה נפתחי� ה ש ערי� על קו ההתח לה, אחת . לעול� לא יגי עו הסו סי� למטרה בעת וב ע ונה אח ת

מורה דר+ "וכ+ כתב בספרו , ברנרד שו לע ג לשוו יו� הה זדמנויותנות נייר והגידי גיליו500תני לב נ+ עט נובע ע � ": " לאישה המשכ לת

ושמעת , שמעכשיו ניתנה לו אפ שרות שווה לשלי לכתוב מחזות, לוחסידי השוו יו� מפקפקי� במש מעות ובחשיבות של ." מה ב פיו

השוויו � במעלה הד ר+ עצ� המרחק הרב ו חוסר. השוויו � בקו הזינוק .שש וויו� ה הזדמנויות לא היה קי י�, לדעת �, מוכיח

י ו� ב תו צאה ל אפליה ולהזד מנות קיימת הנטייה ליח ס חוס ר שוו .בלתי שווה

אר# "שארצות הברית היא , ההרגש ה וג� העדו יות ה רבותהשוויו � ה קלו על הה של מה ע� חוסר" מוגבלותהאפש רויות הבלתי

בכלכלת המידע . ואפילו על ה תמיכה בו ג � בקרב חסרי ההצל חההמודרנית ירדה מאוד החשיבות של ההו� הה תחלתי בקו ההתח לה

היכ ולת לה גר ג� היא מ קטינה את . חשיבות היכו לת וה השכל הועלתה כפי שהוכ יחו מיליוני האירי� , חשיבות הית רונות בקו ה התחלה

ת ח 280 ו ר ' , י ו י ו ו ש ו ) ו ת י ש

ומיליוני היהוד י � , 19הרעבי� שע ברו מאירלנד לבוס טו� ב מאה ה .20יורק בראשית המא ה השהגיע ו ממזרח אירופה לני ו

, המוטיבציה,האחריות, גורמי ההצלח ה או הכישלו� ה� היכולת הת מיכה ב שוויו� ההזדמנויות מחייבת . המזל ו היתרונות בק ו הה תחלה

השוויו� התנגדו ת לכל אפלי ה וצמ צו� כ כל הא פשר ש ל גורמי חוסר. בקו הז ינוק באמצעו ת חתירה לשוו יו� מרבי במסלול שלפני קו הזינוק

לתת ל כל ילד וצעיר את הח ינו+ וההשכל ה : הדבר מחייב מאמ# עליו�ה השקע ה המ מלכתית . וסבי ב ת מגו ריו לא יכולי� לת ת לושהוריו

הגדול ה בחינו+ וה שכלה של בני ה שכבות החלשות ה יא הדר+ כלל שבו העניי� ה� ב דר+, העיקרית לצמ צו� ה עוני ול ניתוק המעגל

. בניה� של עני י� והו ריה� של עני י�

שתבטיח את שווי ו � " אפליה מתקנת"ישנה ג� הצדקה ל� ו חלקי האוכל וסייה המופלי� או הסוב לי� ההזדמנויות של נ שי

נשיא ארצו ת . מנקודת זינו ק שנמ צאת ה רחק מאחורי קו ה ה תחלהונסו� ביטא את רעי ו� הא פ ליה ה מתקנת ללא שלילת 'הברית לינדו� ג

: שוויו�התחרות החופשית א- על פי שהיא ת סתיי� תמיד בחוסר. כבולותרגליו של אחד משני המתחרי� . תארו מרו# למאה יארדי�"

הת קד � , הוא ה תקד� עשרה יארדי� בעוד האחר שרגליו אינ� כ בולותכי צ ד . ברגע זה השופ טי� מחליטי� שה מרו# אינו ה וג�. יארדי�50

ה א� ה� יסתפ קו בה סרת ה כבלי� מרגליו של ה ר# ? יתקנו את המ צבשוויו� "אזי יוכלו לומר ש? האחד ויניחו למרו# להימש+

יארדי� 40ול� אחד הרצי� היה נו תר א. הושב על כנו " ההזדמנויותהא� ל א הי ה צודק י ותר ל התיר ל ר# שק וד� הי ה כבו ל . לפני ה אחר

או להתחיל את הת חרות , יארדי� כדי לבטל את הפער40להתקד � ."מעש ה כזה י היה ב ג דר אפ ליה מתקנת לק ראת ש וויו�? מחדש

נית� ל סכ� ו לומר שהשוו יו� לאו ר+ הד ר+ ובק ו הסיו � מחייב את שוויו� שאפש ר . אפשריורו של הרכוש הפרטי ולכ� הוא ב לתיאיס

לחתור וקצ ת להת ק רב אל יו הוא השו ו יו� בק ו ה הת חלה ו בעיקר שוויו� מלא בק ו הזינוק הוא כמוב� . במרחב שלפני קו ההתח לה

של הא ד � " ההגר לה הגנ טית"ולו רק משו� שתו צאות , אפשריבלתיוויו� בקו ה התחלה בי� מי ולעול� ל א יהיה ש, כ+ושל הו ריו שוני� כל

שנולד בקניה או ב סו ד� לבי � מי ש נולד ל משפחה מהמ עמד ה בינוני

' ש ו י ו 281 ו

הקני ית הש כלה ל בני , ה שקעה רבה בחינו+. בקופנ הג� או באו ס לוהשכבו ת החל שות ו אפליה מתקנ ת ב קו הזינו ק ה� פעולו ת רצוי ות

אפשרי של א בל ני סיו� ל הגשי� את החלו� הבל תי, ואפשר יותהניסיונות . לסבל ולתסכו ל, + הדר+ יביא לאס ונותהשוויו � לאו ר

להגשי � שווי ו� היו ויהיו כרוכי� במחירי� כבדי� ו לעתי� נוראי� .והתוצ אה לעו ל� אינ ה יותר שוויו�

סו$ דבר

הפרטה

התחלתי את המס ע מתו + הדי רה שנ בנתה ושופצ ה בא חד מבתי ייתי שה, גול� הצפופי� והאפו רי� של קיבו # מרו�, הדירות הגדול י�

, אלו ה� אות� בנייני� גדולי � ומש מימי� שהיו. שות- בתכנונ ולמOבה ע צובה של הי ומרה והחלומות ש ל תכנו � מדעי , מבחינתי

, מדע, תרבות, חברה, כלכלה, ערי�, ותכנו� מקומי ועולמי של ב תי�, ללא ג בולות, אלו ה יו יומרות וחל ומות נ הדרי�. בני אד � ובע צ � הכול

את עו למנו אז ... עול� י ש� עד י היסו ד נחרימה: " כמילות ה המנו� !"כלו� את מול מחר הכוללא, נקימה

לרוחב , הבית האפור היה קצה חוט שמשכתי ופ רמתי לאור+החוט הוביל לפתי חת יריעה רח בה ש ל . ולעומק המ אה הע שרי�

ה חוט . אידיאולוגיות ותמונות, תקו פות, דמויות, ארצות, נושאי �בנייני הענק של , מונות ה אוטופיסטי�פר� וע ב ר דר+ אר, שנמש+

והמשי+ לכלכלה ה מתוכננת , הסוצי אליסטי� בא וסטריה ובר וסיההיריעה נפ ר5ה מחסידי התכנו� . בסי� וב בריטניה, בגרמניה, ברוסיה

עד , ה גווא רה ורבי� אחרי�'צ, טרוצקי, מארקס, רתנאו, הכלכלי קיינס. ייק ודומיה�פרידרי+ הא, קר ל פופ ר, למבקרי התכנ ו� אד � סמי ת

בקפיצ ה משונה עב ר החוט לשורות ה צפופו ת של האיד יאולוגי ה לסיסמאות ו לספרי� של האיד יאולוגי ה , הכלכלית של הקיב וצי�

, ובחזרה לתכנו� ולתרבות מתוכננת במהפכה הצר פתית, בכלל. ו בליל הסדר בקיבו#" אר# ישראל העו ב דת"ב , בגרמניה, ברוסיה

–תכנו� הטבע והשוא ה הא ק ולוגית , החוט עבר ג � דר+ תכנו� המדעארלס דרווי� 'הרחבתי ג � על צ . ליסנקו ור חל קרסו�, דנוב'ז, רובספי יר

, על קו לקטיביז�, על ה סדר ה ספונטני וכלכ לת ה שוק, והאבו לוציהעסקתי . על הקיבו #–טוטליטריות ושוב , אינדיבידואל יז�, חירות

עוד . ל וא חרי�לסא, הגל, בפטריוטי� ביס מרק, בגל ובליזצ יה, במדינה

רס ב ד ) ה : ו ט ר פ 283 ה

, פינושה ו משפטי כפר ק אס�, גלשתי לעניי� מוסר לאומי ומוסר פרטי .ובחזרה לקיב ו#, אחווה ושוויו�, חירות

, הא� ישנו הי גיו� כל שהו ב אוס- המג>וו� והמעו רבב הז ה של ענייני�או שמא כל קשר ב י� הדב רי� הוא מקרי , תקופו ת ורעיונות, אישי�

כשנושא גו רר , "גוגל"ל שיטוט בושרירותי ואינו אל א תוצ אה ש ?באופ� מקרי נושאי� אחרי�

לא הי יתה , "מדעי החברה" עוד לפ ני שנוכ חתי שלא קיי � כל מ דע בלי יומרה למחקר מדעי סד ור ותיעדתי ל א יותר ממסע אישי בעקבו ת

. אכזבה

הכול הנוש אי� ו הדמויות הוא בס+, אולי ה משות- בי� ה דברי�שמרבית שנו תיו עב ר ו , של המחברתהימצאות� ב תחומי ההתענ יינו

מורגשת ג � התעניי נות . בו ה אמי� ולאורו חינ+ וחל�, עליו ב קיבו#באבולו ציה ובעיקר בהי סטוריה בכ לל , שני� בכלכלהרבת

אולי ג� . ובהיס טוריה של העת ה חדשה ברוסי ה וב ג רמניה בפרטהשני� הרבו ת של האמונה בסו ציאליז� ובקו מוניז� והאכז בה מה �

.בחירת הנוש אי�הביאו ל

כ+ זה ששוני� כל, למרות כל אלה ישנה תחושה ש כל הנושאי�בקריאת כל פרק חדש ישנה תחו שה של . ג� דומי� ואפי לו זהי�, מזה

. חזרה על דברי� שנכ תבו ב פ רקי� ה קודמי�

קיימת התקוו ה שא � נצלי ח לזהות את המשות - בי� כל הנו שאי� .ותר ולע ומק כל אחד מה�נבי� טוב י, הזמני� והאישי �, והעניינ י�

בקיבוצ י� נוה גי� לכ נות א ת כל השינויי� שע ובר ה קיבו# בש� , קוראי � לסגי רת חדר האו כל המשות-" הפרטה". "הפרטה: "אחד

" סידור העבודה "לביטול , ידי חברי הקיבו#לקניית מכוניות על אפילו לזכו תו של חבר הקיבו # לקנו ת . ולתשל ו� שכ ר דיפרנציאלי

עמו ולאחריות האי שית ש ל חבר הקיבו # כלפ י החוק עיתו� לפי טקיבוצ י � : "הקיבוצי� התחלקו לשני סוגי�". הפרטה"קראו

" הפרטה"השימוש הסי טוני במונח ". קיבוצי � מופרטי�"ו" שיתופי י�לא נכו� מבחינה מדעית וכשימוש מוטע ה " סלנג"נראה לי בעבר כ

.ומופרז במונח שלא היטיבו להבי�

טל 284 י ר פ ה

חכמת "ועל יתרונה של " התכנו� הס פונטני"ל רק כאשר למדתי עשבתי ובדק תי את השימוש , מול קביעו תיה� של המומחי�" ההמו�

".הפרטה"הספונ טני במונח

אינ� אל א – המלא ו כולל פירוק–נוכחתי שכל השינויי� בקיבו# רכוש ואחריות , הפרטה היא העב רת עו ד ועוד סמכויות. הפרטה

את המהפכ ה " ה פרטה"כו� לכנות כמה נ. לפרט, מהארגו� לאד �את האחריות , את (רות עבודת ו, את בי תו, שהעני קה לפ רט את ילדיו

ג� ה עברת החשיבה ו הע מדה מהחברה וה ארג ו � . לפרנסתו ו את חירותו ".הפרטה"לכל אחד מהפרטי� היא " הקולקטיביות ה רעיונית"ומ

מסירת האחר יות לפ נסיה ל פרט וקבלת הזכות של כל פרט לפתוח אפילו ההעברה מהכלל . חשבו� בבנק ו לכתוב המחאה ג� ה � הפר טה

ג� –אל ה פ רט של הזכו ת לעזור לזולת והחוב ה לנה ו ג ב אופ � מוסרי .הפרטת המוסר, זאת הי א הפר טה

זאת המה פכה ש ראוי . הפרט הוא ה מטרה והחברה היא האמצ עי ".הפרטה" לכנות בש�

א ק יימת הי. למדתי שאפי לו הס יבתיות צריכה לעב ור הפ רטהיו� של ה פרט בחיי היו� , באירוע י� פ שוטי� ובלת י מורכבי�

ואת ה –הסיב תיות הפשוט ה והמכנית . ובשיקו לי כלכלת ה מיקרו מהו וה גי שה מזיקה ו מסוכנת של –ההכלל ות וה אידיאולוגיות

גישה שג � הי א , התיימרות להבנה וחיזוי תהליכי� ואירועי� מורכבי� .זקוקה להפרטה

הכל כלה מ ותירה את כל כלת ה מיקרו ומפריכה א ת " מדע"הפרטת .כלכלת המקרו

הקיצו ני והמורכב , תביעת ו של ק רל פופ ר להימנע מה תכנו� הגדול . היא קריאה להפרטת התכנ ו�–ולהסת פק ב ת כנו� ק מעונאי

ה מעצמות : המאה העש רי� הייתה המאה של הגודל והעצ מה; ו עות ה מיליוני� המצעדי� ותנ, המפג ני�, הייצור ה המוני, הגדולו ת

. חנויות הכלב ו והמזו� התע שייתי, התעש יות הע נקיות, הקומותרביכל הה חלטות החשו בות ה תקבלו בע בו ר מיליוני בני אד� בבחירות

ידי נציגי� או באמ צעו ת במשאלי דעת קהל ועל, כלליות .דיקטאטורי� ומשטרי� רודניי�

רס ב ד ) ה : ו ט ר פ 285 ה

זרה אל המאה העשרי� ואחת מפריטה את הגודל ומקטינה אות ו בחהקומות בעיר המיליוני� חולמי� על בי ת רבי� מדיירי רבי. הפרט

.משפחתי ביישוב אי נטימי וקט�

במאה העשר י� סגר נו מעג ל במעבר מהקט� לג דול בת חילת , א� כ�מכביסה ידנ ית : המאה להפר טת הג דול ו שיבה לקט� בסו- המאה

בבית למכבסות ממוכנות המכבס ות ל עשרות אלפ י צרכני� מאפייה ; ות הענקיו ת למכונות ה כביסה הקטנות והבי תיותומהמכבס

ביתית של פיתה בתנור למאפייה שכ ונתית וממנה למאפ יית ענ ק תעשייתית ה מייצרת ומפיצה מאו ת אלפי כיכרות סטנ דרטיות של ל ח�

ובח זרה –אחיד בעזרת צי של משאיות למאות אל פי צרכני� המהדרי� . ל ח�המייצרת ומוכרת ע שרות סוגי, "מאפיית בו טיק"ל

הולכי� בה פרטת הל ח� אל הצ עד האחר ו� ואו פי� א ת הלח � לפי תהלי+ דומה עברה ג� הנ הלת החשבו נות . טעמ� בתנו ר הביתי

–במחשבי ענק ו מש� , במעבר מהקט� והידני לגדול וה ממוחשבג� התחבו רה ע ברה מההליכה בר גל . למחשב האישי: הפרטה

ההמונ ית ובח זרה למכונית והרכיבה על ס וס למ סילת ה ברזל ו ההסע ה .הפרטית

הצבאו ת ע� מיליוני . החירות הלא ומית הופרטה לחופש ה פרטהגלו בליזציה זיר ז ה . החיילי� הופ רטו ליחידות קטנות וטכנולוגיות

את ה פ רטת המדינות והממשלות היות שישנה כלכלה עול מית ולא תרבות י , חברתי, לא נותר כמעט נושא כלכלי. קיימת ממשלה עול מית . או פול יטי שלא הופר ט

המודרנית ו המאורגנת הו פרטה למאה , המאה העשרי� ה תע שייתית .מודרניתהעשרי� ואח ת האינ דיבידואליסטית והפ וסט

, הפו כהU שרטט סימו� קוזנ# א ת הע ק ו� דמוי האו ת 1995בהבנק העו למי פרס� א ת . שהדגי � את היחס בי� הה כנסה לשוויו�

) Environmental Kuznets Curve – EKC( " עקו� קוזנ# הסבי בתי"א + , המראה שג � הפגיע ה ב סב יבה גו ברת ע � עליי ת ה הכ נסה לנ פש

.מגובה מסוי� הפגיע ה פוח תת ככ ל שהה כנסה ל נפש מ משיכה לעלות

בי� הקולקטיביז � , עקו� קוזנ# מתאי� ג� ליחס בי� הגדול לקט�לעליית ה הכנסה . להפרטה ובי� המאה העשרי� למא ה ה עש רי� וא חת

העי ור , ה משמעת, המדינה, האר גו �, הגודל, פש תורמי� ה תע שייהלנ

טל 286 י ר פ ה

א+ מגו בה מס וי� של ההכנ סה הו פכי� כל , והקול קטיב) אורבנ יזציה(אלה ל מכשול וכל עלייה נוספת בהכנ סה מו תנית בהפרטת� ו ג �

כ+ הפי לה הע לייה בהכנסה לנפש את ה משטרי� . מביאה להפרטת� .ניב'פינושה וב רז, הטוטליטריי� של פרנ קו

של ית רו� הק ט� על , המאה העשרי� ואח ת היא המאה של הה פרטה, על התעשי יה הכ בדה) Hi-tech( של י תרו� ה תעשייה ה על ית , הגדול

מה שארצ+ "של , של הארגו� רק בשביל חבריו, של הכלל למע� הפר טושל חירות הפרט לפני חירות� של הא ומה או " יכולה לעשות למענ+

.המעמד

מאה ה עשרי� ואחת על החצי הצפ וני של כדור עיד� ההפרטה חל ב . זילנד בחצי הדר ומיהאר# ו על אוס טרליה וניו

, ה נמצאות בת ה ליכי הפרטה, הפער בי� הח ברות ע � ה תו צר הג בוה � במשטרי� טוטליטריי, שחיי� בהכנס ה נמוכה�לבי� המיליארדי

פער זה –ובאידיאולוגיו ת קול קטיביות דתיו ת ולאו מניות קיצוניות ההפרטה . ה איו� ה גדול ע ל השל ו� והח יי� במאה הע שרי� ואחתהוא

של ה חברות הליב רליות מביאה חירות ואו שר לתושבי ה� א+ ג� .לאיומי� ולטרור, מחלישה מאו ד את י כולת ה תנגדות � להגי רה

, הקיבו # שנו צר בראשית המאה העש רי� בתו+ חברה מגויסת ח ברה לוחמת ואידי אולוגי ת מצ א ע צ מו בס ופה ש ל המ אה ב תו+

.את ה חברה ואת ה א ידיאולוגיה, את ה כלכלה, שהפריטה את המשק

ישנ� שלוש אסט רטגיות להמ ש+ קי ומ� של א רגו� א ו חבר ה האר גו� יכו ל . במאבק ו בחוסר התאמ ה ע� סביבת �, הנמצא י� בניג וד

. תרבותי י� ומה פכניי�, לנסות לשנות את הס ביבה ב אמצעי� פולי טיי�בינו לב י� , עד כ מה שנ ית�, רהחדיהוא י כול ל בנות חומה בלתי

כפי שניסו לבנו ת המד ינות ה קומוניסטיות וכפי שבוני� , הסביב ההא רגו� יכול לנסות ולש נות את עצמו . מנזרי� וכתות דתיות קיצוניותכל הארגוני� הנמצא י� בדיסוננס ע� . עד שיתאי� לסביב ה המשתנה

וההבד ל , סביבת � נוק טי� תמהיל המורכב משלוש ה אסטרטגיות . ביניה� הוא רק ביחס בי� של ושת ה מרכיבי�

הקיבו # ניס ה להש פ יע על סביבת ו ולהיו ת מעו רב בה כדי ל הקנות ולכ� , לעשות ה יותר דומה לו ולפ חות פ חות מנוגדת ל ו, לה את ערכיו

הקי בו# היה פ תו ח . נשללה ממנו האפש רות ל הסתגר מאחורי חומה

רס ב ד ) ה : ו ט ר פ 287 ה

ה ו נמרצת בחיי� הייתה לקיב ו# מעו רבות פ עיל. לסביב תו ומע ורב בה , בני הקיבו # שירתו בצ בא ול מדו באוניברסיטאות. הפולי טיי�

, ספ רי�, הקיבו צי� מ כרו א ת תו צ רת� ב שוק ו קנו ב ס ביבה מוצרי�דעות ולמעש ה , רעיונות, השכל ה ג בו הה, הצג ות תיא טרו�, עיתוני�

הש פעה ש הייתה משמעותית –השפע ת ה קי בו# ע ל סבי בתו . הכול, לבני ית מש ק, וני לכיבוש ה קרקע ל ה תיישבו תביותר בימי ה מאבק הצי

הפ כה לק טנה וזניחה ככל שנכנס ה –לביטחו� ולה קמת מדינה ה קיבו# חדל להשפיע על . הסביב ה לת ה ליכי ה פרטה מהירי� ומוא צי�

ואי לו הש פעת ה סביבה המופ רטת ע ל הקי בו# פ רצה א ת , סביבת וודד הדר+ שנשא רה לקיבו# לה תמ. הסכרי� ושטפה פני מה בזר� אדיר

. ע� ה דיסוננס בינו לבי� סביבתו המופרטת הייתה להשתנ ותפחדי� , זיכרו� ההצלחות והני צחונות בעבר, אידיאולוגיה מושרשת

עד , עיכבו ומנעו את ה שינוי, כל אלה ד חו–וחרדות מהשינוי , שההפ רטה פ רצה א ת כל ה סכרי� והקיבו צי� ע ב רו שינו י בלתי מבוקר

. בת� ה מופרטתכואב ו טוטלי שהתאי � אות � לסבי

. מהותו של כל דבר היא השוני בינו לבי� כל הדברי� הא חרי� –ההפרטה הכל לית של הקי בו# עו שה או תו לזה ה לסב יבתו ו ככזה

לא , כלומר משלא קיי� ה שוני ב ינו לבי� כל יישוב א חר, ללא ק יי� ". הקיבו #"קיי�

גדלו וחיו כבוגרי� וכפ עילי� במא ה , כרבי� מבני דורי שנולדו ל א . המאה ה מופרטת, זכית י לחיות במא ה ה עש רי� וא חת–שרי� הע

האמו נות ו ה חלומות , כל ה רגשות. א חת עב רתי ל אר# ה חדשהבבתסיפ ורי אב א על המהפכ ה , בית ההורי�: שלי עו צבו ב מאה ה עשרי�

בצפו� " בית החינו+ לילדי עובדי�", הרוסית ועל ר וזה לו קסמבו רג, הדגל האדו� , במאיאחד, "הנוער העוב ד" תנועת , אב יבתל

שירי , תחריטי פרנ# מסר ל, הצ בא האדו� , הש ירי� ה רוסיי�, המצעד י�כתב י , ציורי הפרסקות של דיג ו רביירה, ברטולד ברכט ופבלו נרודה

כל אלה –ומעל הכו ל הקיב ו# , קרל מארקס ו הרצאו ת יצח ק טבנ קי�ה� אני ואיני יכול להתכחש לעצמי ולא לה צטער , אינ� רק ביוג רפיה

, את ההפר טה והפרדה מהמאה העש רי� עשיתי לאט. וג� לא להתחרטככל שהר חקתי למאה החדשה . בצעדי � קטנ י� ולא ור+ כמה שנ י�

, כמו מהגרי�, השאר תי מא חוריי חברי� שמיאנו להיפ רד ונש ארו זרי�

טל 288 י ר פ ה

ג� כשאני ניצב כ ולי במאה ה ע שרי� ואחת ו במלוא . בעול� שהשת נהרגש נשאר וכנראה יישאר לעול� ה, ההכרה מבי� ומזדהה ע � ערכיה

בחלומו ת , במהפכ ות, בדגלי�, בשירי�, בזיכרונות, במאה העשרי� . ובאשל יות

ואנ י מאזי� למנגינות , כאשר בתי רת� ו אני נו סעי� במכוניתהרוסיות של שירי אר# ישראל הישני� ו מתפעל ומתרגש מבניי� האר#

ע ת מעמודי בעוד היא מ זדעז, ומגשר הבטו � הענ ק י מעל נחל עמוד אז אני מרגיש ש היא וא ני בכל זאת –הבטו� שננע צו בנח ל היפ ה

.שייכי� למאות שונו ת ולתק ופות א חרות

פתולוגיה של קיצוניות

על ספרו של יהודה הראל

ה"מאת א

אנ י , ה"א- כי מוב� שאיני מסכי� ע� מרבית ה ביקורת של א : הערה. ינ� מהותי י�בכ מה קי צורי� שא, רואה ער+ ו חשיבות בה ב את� כ א�

.יהודה הראל

כל . הקריא ה בספ רו של יהודה הראל לא גרמה לי הפתע ה גדולה מדילא יכו ל , ויקרא ספ ר זה, כמוני, מי שה כיר או תו ל או ר+ עש רות שנ י�

הראל ה יה סוצ יאליסט קיצוני . זהו ספרו של קי צוני. להיות מופתע , בסקי התלהב משירת מיא קו, אהב ש ירי� רוסיי�. במש+ מרבית חייו

ה 'מצ, דו�ממאו צה, מלני� וטרוצקי, מציורי הקיר של דיגו רביירההו א הת להב מברית המועצות . מהמצעדי� ומהדגלי �, גווארה

, ג� אמ ונתו ב קיבו#. וה יה עיוו ר לפש עי� ש התחוללו ש�, וממנהיגיה. ובמנהיג ו טבנק י� היית ה מוחלטת ו אפילו עיוורת" קיבו # המא וחד"ב

לחינו+ נוער להליכה , ת חייו לבניי� קיבוצי� הראל הקדיש את מרביג� כ אשר כ ישלו� הקיבו # . לקיבו# ולביס וס ה אידיאולוגיה ה ק יבוצית תיקוני � " להמציא"וניסה , כבר היה ברור וגלוי הוא ה תקשה להיפרד

שיאפשרו לקיבוצ י� ולא ידיאולוגיה ה קיבוצי ת , ושינויי� לא ע קרוניי�ש שני � למא מ# כביר ומגוח+ הוא הקדי . להמשי+ להת קיי� ו להתפת ח

המתאי� למאה העשרי� " קיבו# מעודכ�" להצלת הקיבו # בהמ צאת וא- הק י� חברת ייעו# , "קהי לה"מה" הע סק"ואחת בעזרת הפרד ת

לימוד ומאבק פוליטי , הוא הקדיש לכ+ ת כנו�"). וקטור("לנושא זה ג � ה ציו נות ש ל . בנושא זה") הקיב ו# הח דש("וג� כת ב ס פר של�

אי� זה מ פתיע למצוא אותו בעבוד ה . ייתה מהסוג הקיצו ניהראל הכ+ בי� מקימי היישוב ה ראשו� ואחר, בקיבו# מנרה שבגלי ל העלי ו�

הרא ל . ב מלחמת שש ת הימי�1967בשטחי� שנכ בשו א ו שוחררו ב

לע 290 א ר ה ה ד ו ה י ל ש ו ר פ ס ל

ומהמקימי� של שלושי� " גוש א מוני�"היה ג � שות - בה ק מת � הקי צוניי� לסיפוחו הראל הו א בי� הפעילי . ושלוש ה יישובי� בג ול�

לצור+ השאר ת הגול � ישראלי הוא שב ת . של הג ול� למדינת ישראל. וא- ה קי� מפלגה ונבחר לכנס ת, ע שר ימי� בג מלארעב ת שעה

, סוציאל יסטיתכאשר הראל מנסה לבס ס פילוסופיה אנטי, עכשיוקפי טליסטית ואי נדיבידואליס טית ה וא נת פס ב ס פרו ש וב , ליברלית

.צדדיות ול אותה חדלאותה הקיצונ יות

גול� ה� הכישלונות של ה מתכנני� ב ב רזיליה ובקי בו# מ רו�הא � . א+ מ כא� עו ד רחוקה הד ר+ לפסילת כל תכ נו� עירוני, עובדה

התכנו� " של הקסב ה של שכ� עדי- על " התכנו � הס פ ונטני"התכ נו� של מנהט� ופריז אינו כישלו� ? של מודיעי�" הצנטרליסטי

. כ רולכ� אי נו זוכה להיז

נכו� ג� כי מדע . נכו� שקשה להוכ יח סיבתיות בהיס טוריההכלכלני� , והסוציולוג י�, כלכלה נמצא ב משבר קשה המקרו

ג� הב נת נפ ש האד � . וההיס טוריוני� אינ� יכולי� לחזות את העתידאבל מוגז� מאוד להסי ק מכ+ שמדעי . והתוד עה אינ ה בדיו ק מדע

. הבלי� והכ לכלה ה� הב להפסי כולוגיה, הסוציו לוגיה, ההיסטוריהההיס טוריוני� ו הפ סיכולוגי� ה � , הכ לכלני�, לקבוע שה סו ציולוגי �

.לא יות ר משרלטני� זאת קי צוניות שגובל ת בע צ מה בש רלטנות

במזרח גרמניה , מוסכ� שהכ לכלה המתוכננת ב מזרח אירופה ג� הכלכלה המתוכננת בצפו � . ובברית המועצות ה ייתה כישלו�

רק מ י שהא מי� במש+ ע שרות שני� בכלכלה . קוריאה היא כישלו�פרטיה וחש אכזבה נוראה יכול להיזרק לקו טב מתוכננת לפרטי

ולשלול כל מעורבות מ משלתית בכל כלה כ די לתכ נ� , ליברליהסופר כדי לצ מצ� א ת , כדי להיחל# ממשברי�" כש לי שוק "לנטרל , צמיחה

". במיוחדקפיטליסטי� חזיריי�"העוני ו כדי לה ג� על הציבור מפני

לא יהיה . הראל מתנגד לכל התערבו ת של המדינה בכל כלה וב חברה" עושר העמי�"מיותר להזכיר לו שג יבורו אד� ס מית כתב לא רק את

אד� סמי ת ה אמי� ". ת ורת הר גשות המוסריי�"אלא ג � ס פר אחר ב ש� לרב ות הט לת מס י� –שלמדינה יש תפקי ד נכב ד בחינו+ ובמ יסוי

הראל הוא קיצוני . של ההכנס ות וסיו ע לעניי�לצור+ חלוקה מחודשת .מאד� סמית וקתולי מהאפיפיור

ת פ ו י נ ו צ י ק ל ש ה י ג ו ל ו 291 ת

יהודה הראל ניהל ב מש+ שנתיי� את מ כו� ה מחקר של ה תנועה ר צבי "הד, הראל הזמי� אצל ח וקר חשוב". יד טבנקי�"הקיבו צית

תוצאו ת המ חקר . מחקר על קי בו# ש היה נ תו� ב משבר קשה, לנירקיבו# צעיר במשבר "בש� " טבנקי�יד " פורסמו בספ ר בהוצאת

. בספרו פיתח לניר את הבנת הפתו לוגיה של ה קיצוניות". מושגימשו� , הערכי� הא נ ושיי� העיקריי� ה� נצחיי� ורלו ונטיי� תמיד

ע רכי היסוד ה אנושיי� . שה� לעול� לא נ יתני� להגשמ ה מל אהיסוד נמצא ת מיד ער+ מנוגד שאינו פחות לכל ער+. מופיעי� בזוג ות

חופ ש : נמצא, "מתח ניגודי"שבכל זוג ב ה � יש , בי� הע רכי�. חשוב; שכ ל ורגש ; מדינה יהו דית ומדינה ד מוקרטית; צדק ויעילות; ושוויו�

אומ# לב ; גו- ו נפש; אינ דיבידואליז� וקולק טיביז�; אחריות וחופשאגו איז� ; "הבא להרג + הש כ� ל הורגו"ו" ל א תר צח"; וזהירות

כחברה וכמדינה חייבי� להתייצב , ב ודדי�בני הא ד� כ. ואלטרואיז�האיזו� . שבי� כ ל אחד מזוג ה ערכי�העל הנק ודה הנ כונה ש על הס קאל

נקו דת . תקופה וסביב ה, הקשרהנכו� אינו ק בוע ו הוא ת מיד תלויזאת היא הסיב ה . האיזו� תהיה תמיד נתונה להתל בטות ולוויכוח

יסיו� לנוע אל נ. שערכי היסוד לעול� אינ� נ יתני� להגשמ ה במלוא�כדי לה גשי� ער+ ב צורה מושלמת " מתח הני גודי"קוטב אחד ש ל ה

הוא ת ופעה פתולוג ית המסתיימת במק רה הטוב בת סכול ו במקר ה לחוזרי� , הפתול וגיה ה זאת א ופיינית למומרי�. פחות טוב ב אסו�

, לצערנו. בתשוב ה ולמ שטרי� קיצוני י� כמו משטר האיית ולות ב איר�איני יכול לשלול את . פרו של יהודה ה ראלהיא א ופיינית ג� ל ס

אול� ה� מהוות רק קוטב , מרבית� של אלפי הע ובדות המובא ות בספ ר . המרכיב א ת חיינו" המתח הניגו די"אחד מ

כלכלת השוק החופשי הוכיחה עצמה כשיטה הכלכלית היעיל ה התנועו ת . שיטה שה צ מיחה את עו שר הע מי� ו את הק דמה, ביותר

אבל לא . יטה הסוצי אליסטית לא הוכיחו עצמ�הסוצי אליסטיות וה שלמותר להזכי ר שכלכלת ה שוק ש ל אד� סמית ומילטו� פרידמ� נתנ ה

האג ו איז� שנחשב במ רבית התרבוי ות . לגיטימיזציה לאגו איז� הו ע לה –ודורות רבי� ש ל מחנכי� וה ורי� נ אבקו ב ו , לתכונ ה שלי לית

ב ני האד � ש פע מביא ל, על נס עד לדר גת המנ וע המ קד� א ת ה אנו שות .ועושר ומציל אות� מעוני וממחסור

לע 292 א ר ה ה ד ו ה י ל ש ו ר פ ס ל

תורת ", שבספרו, המורה הסקו טי השמרני והדת י אד� סמיתלהשתת- ה רבה ב רגשותי ה� של אחרי� : "כתב " הרגשו ת המו סריי�

לרס� את רג שותינו האנוכ יי� ולהתמסר לנדיבי� , וא+ מעט בשלנומת ה ש ד לא שיע ר את ע צ, " זה כ ליל השלמות של טבע ה א ד�–שבה�

.ששחרר מהבקבוק

, האי דיאולוגיות, המהפכ ה, האידיאלי�, הקולק טיביז�, במקו� הדת, הקריירה, האינדיבידואל יז�, הלאומיות והתכנו� באו הצמיחה

צודק י� , כל אלה ה גיוניי�. השוק ו תרבות הצריכ ה, המימוש הע צ מי, ובכל זא ת. ומשכנעי� וב עיקר מנצחי� וע� הניצחו� קשה להתוו כח

. ו ל יפה בממלכת הק פיטליז�לא הכ

ונות רו בבד ידות , בני הא ד� הש תחררו מהקולקטיב החונק והמוחקהא לוהי� והאי דיאולוגיה נו תרה , במקו � הד ת. ובצימאו� ל חברה

.ריקנות שטר� נמצא במה ל מלא<

, ההומניז� ה חילוני לא הצליח להוות תחלי- לאידיאולוגיות מסוגלת לנת ח קודי� הפילוס ופיה. לדת ול פטריוטיות, ללאומיות

הכלכלה . אבל א ינה יודעת ל ברוא אות�, מוסריי� בצו רה מעניינתאינדיבידואליסטית ה בי או א ת � הקפטל יסטית והחב רה ה ליברלית

סמי� ותרבות צריכה , ערכי�נוער משועמ� וחסר, פשיעה אכזריתהכלכלה הת חרותית Jרדרה את . משחיתה שאי נה יודעת גב ולות

זיקה וה תרבות המ מוסחרת ל שטחיות את המו, התקשו רתאד� סמית גילה שבפ עילותו של הפרט לקידו� . ולפורנוגרפיה

הא� זה . האינטרס הא ישי שלו הוא מקד� את ה אינטרס של החברהנכו� ג � לגבי הרופא המסרב להושי ט עזרה לעני שאינו מסוגל לשל�

הרש ת המוכרת למיליוני צרכני� מזו� ? את המ חיר שישל� העשיר, ק לבריאות פו על ת ביעי לות לק ידו� ה אינטרסי� ש ל בעלי הרשת שמזי

ג � . א+ לא ברור במה ה � מקדמי� את האינ טרס הכללי של החברהבעלי ה מפעל המזרימי� שפכי� ל נהר ומקדמי� את ה אינטרס שלה �

.אינ� ת ורמי� בכ+ ל חברה

בחברה של כ לכלת השוק מתחנ+ כל אד � לפ ע ול לה ג דלת ה כנסתו כאשר הרווח . יוז� ומתקד�, עובד, זו הוא לו מדלמטרה . ורווחיו

–וההכנ סה ה� המדד להצל חה וג� המדד היחיד להע רכת האד� החוקיי� , התוצא ה הי א ריבוי מעשי הת רמית והה ונאה

ת פ ו י נ ו צ י ק ל ש ה י ג ו ל ו 293 ת

ע ד שה � מס כני� את ק יומה של ה שיטה , חוקיי�והבלת י .הקפיטליסטית עצמ ה

מוות החירות של הזאבי � היא גזר די�: " ג� יש עיהו ב רלי� כתב ..."לכבשי�

הא� ה וא אינ ו רואה אי+ מערכי . �הראל מאמי� באינד יבידואליזהצרכנות וה שיווק ההמוניי� של הקפי טליז� משתלטי� על , הייצור

על ש איפותי ו ואפי לו על הפנטזיות של , על טעמו, על נפ שו, מוחו ?הפרט

אפילו לא הת חיל . הוא א- פע � לא עבד, נכו� –והסוצי אליז� ה ניסיונות הק ומוניסטיי� להגשי � , הר בה יו תר גר ועו! לעבוד

סוציאל יז� שנ משכו בער+ מאה שני� היו כרוכי� ב רוע וב רצחנות ובניס יונות כלכליי� , שעלת ה במיליוני מתי� ללא עוול בכפ�

. סופי ו במיליוני מתי� ברע בוחברתיי� שלא הצל יחו ועלו בסב ל אי�, מהחלו� הס וצי אליסטיאו לי לא היה ל א נושות יפה ונ שגב , ובכל ז את

ומי כהראל אשר שנות חייו היפו ת ביו תר ע ברו ע � הח לו� הא � החלומות של . צרי+ היה ל היות ע ר לעוב דה זו, הסוצי אליסטי

פרסו� או על , כבוד, רכוש, כס-, קניות: המאה העשרי� ואחת על ?שלטו� עדיפי� על הח לו� הס וציאליסטי של המא ה הע ש רי�

עשרה ו העשרי� היו שותפי � לחל ו� עטובי ה אנושו ת במא ות ה ת ששהוצאו להורג , לוחמי הקומונה, ה פועלי� : ולחזו� הסוצי אליסטיי�

, הת ופרות; בפריז בידי גנ רל גליפה הצ רפתי וגנרל מולטקה הפרו סימייצרי המברשות ו הסנדל רי� היהודיי� במזרח אירופה ש התכנס ו

עשרה שעות עבוד ת פר+ לחוגילאחר שתי� , בלילה לאור הנר" ברית ס פרטקוס" מנהיגי ; הסוצ יאליסטי" בונד "השכל ה ביידי ש של ה

בברל י� בעו ו� 1919רוזה לוקסמבורג ו קרל ל יבקנכט שנרצחו ב התנגדו ת� ל טבח של מלחמת העול � הר אשונה ובעוו � החלו�

, הבו לשביק י�, רבולוצי ונרי�הסו ציאל; הסוצי אליסטי שחלמווא- ה ק ריבו א ת חייה� המנשב יקי� ו האנרכיסטי� ברוסיה אשר לחמו

במהפכות ובמלחמת האזרחי� למע� , בסיביר, בכלא, במחתרתרבי� מה� ששרדו נרצחו (העניי� והמקופחי� ולמע� עול� צודק

לוחמי ; )מאוחר יותר במרתפי ה משטרה הסו בייטית ובגו לגי�לאומית שלחמו ונפלו במלחמת הא זרחי� הנואשת ה בי�ההבריג אד

לע 294 א ר ה ה ד ו ה י ל ש ו ר פ ס ל

וצי גדוד העבו דה ע ל ש� יוס- חל; בספרד נגד הפאשי סטי�, "ישראלקו מונה כ ללית של כל פועלי אר#"טרומפלדור ששאפ ו ל

, ובעצ� ג� טר ומפלדור עצ מו שהקי� א ת הקו מונה ה ראשונה במג דלעל גד ות הכ ינרת ו חברת הקיבו # בת העשרי� ושל וש חנ ה סנש

. שהוצא ה להור ג בכלא בבודפ סט

ליוני� רבי� של אפשר להמשי+ ולמנות לא ור+ כרכי� רבי� מי, בכל ה יבשות, הטובי � וה צו דקי� שבבני האד�, לוחמי הצדק היפי�

. מכל העמי� ומכל הגזעי �, ב כל המלחמות, בכל ה אומות ובאר צנוכ ל אלה השותפ י� לחל ו� הגד ול , הע� הי הודי, בני עמנו– לומעל ה כו

, אחווה, יופי , של המ אה הע שרי� לתכנ� ולבנות עול� חדש של צד ק . ו שוויו�אהבת אד�

חלו� ש נ כשל ב כל ה ג רסאות בכל , ה סוציאל יז� הי ה א של יה, נכו�כישלו� , רעיו� גדול שהיה חייב להיכשל. המדינות ובכ ל התק ופות

הא � ז ו . המאבק ו ההקרב ה, התקוו ה, שתרומתו היח ידה הי יתה ה חלו�א ני מציע להראל לנס ות ולדמיי� אי+ היו חייו לל א ? תרומה מבוטלת

חברת , יסיונות ההג שמה והבניי� של הקיבו #נ, המאבק, החלו�הא� אפשר להחלי- . הפטריוטיות והסוצי אליז�, הציונות, העובדי �

השמרנות "חלו� כה גד ול במה שה פוטוריסט מאריונטי קרא המבוישת ש סמליה ה� נ עלי ה בית וב קבוק המי� החמי� של חדר

ת ה גוו ארה ב הזדהו 'ה א� נית � להחלי- את ההזדה ות ע� צ? "המיטות ?ר'ל תאג יד עסק י או ע � מרגרט תאצ"ע� מנכ

. ו הסמי� אינ� תחלי- ראוילואפילו האלכ והו, הק ריירה, ג� הכ ס-אולי החלו� הו א יו תר . ה וא תר� חלו�, הסוצי אליז� לא תר � מצי אות

אולי המצי אות אי נה ? שהרי מה הו א ה אד � ללא חלו� , מהמציאות .אלא א שליה ו החלו� הוא ה מציאות האמ תית

רגעי� שב ע בור� , צ יע להר אל לנס ות ולה יזכר ברגעי� של חייואני מבניי� קיבו# שוויוני ושיתו פי תו+ אמונה שהו א : היה כ דאי לחיות

אשר ממנה יתפש ט " תהנקודה ה סינגול ארי"שות- פעיל ביצירת החברות ו האחווה , הרגשת ה שותפו ת ;הסוצי אליז� למרחבי היקו �

כל העול � וע� חבורה של מטרה משותפת ע� ר בבות ו מיליוני� ב .קטנה של שו תפי� ל יישוב הגול� ו לבניי� קומונה באר# ישראל

ת פ ו י נ ו צ י ק ל ש ה י ג ו ל ו 295 ת

הא� ה ראל מתחרט על שז כה לק חת חלק בניס יו� המופלא של , עוד כישלו� של מ אמ# א נושי ל חיי� של שיתו -–ה קיבו# ? הקיבו #

לשוויו� , כבר אלפי שני� שכל הניסיונ ות לש יתו-. שוויו� וצדקהקיבו# הי ה . בני ה אד� א ינ� פו סקי� מלנסותולקומונה נכ שלי� ו

ניסיו� שחיו בו א רבעה דורות ובמהלכו נוצרה . המפוא ר שבכישלונותניטעו , נזרעו שדות , הוקמה מדינה יהודית, נכתב ה ספר ות, תרבות

, חלמו, עבדו , עשרו ת רבות של א לפי אנ שי� חיו. עצי� ו נבנו יי שובי�י� גאול ה לע מ� אהבו וג� מתו בידיעה ובתחושה ש ה� מביא

!אש רי מי שהיה שות- לכישלו� הנפ לא הזה . ולאנוש ות כול ה

כישלונ� של . א+ העול� אינו שיי+ רק למצליחי�, הקיבו # נכש ללוחמי , גיוראבר, כוכבאבר, מנהיג מרד העב די� בר ומא, ספרטקוס

ולוחמי ' מרדכי אנ ילבי#, לוחמי הרפוב ליקה הספרד ית, מצדה וגמלאג� כ ישלונ� ונפילת� של כל הקומונות . נמנעהגטאו ת היה בלתי

.נמנעבמהל+ ההיס טוריה היה כנ ראה ב לתי

עוד מו קד� ? הא� ה מפלות האל ה היו חסרות תוחלת ומשמעות . להגיד

חשיפת מלו א , נטישת האי דיאולוגיה הס וציאליסטית, הפרדה מהדתהק פיטליז� , ציונותהפו ס ט, סו- ה קיבו#, האמת על ברי ת המו עצות

, ה שא ירו או תנו מנ וכרי�–נד יבידואליז� ו כ� ג� ספרו של הר אל והאיכשא נו , מרוקני� ובו דדי� בעול� קפיט ליסטי קר ו חסר משמעות

.לקולק טיב ולחלו�, לחו�, מתגעג עי� לחברי�