"אל תגיד לי אי •אואפשר"

"מחשבה •אופטימית

לשנה החדשה האמנם בנושא של יכולות"

.א.ר פרופ' דב עדן/הפיל

"כשהייתי קטן אהבתי מאד את הקרקס.במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי

את הפיל.

והרי הסיפור:

.א.ר פרופ' דב עדן/הפיל

במשך ההופעה הציגהייצור הענקי הזה

את כישוריו.

הפיל היה ההופעות שבין בהפסקה קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה

אלא באדמה. הייתה לא היתד גדולה לא עץ כמה חתיכת ורק ,

תקועים היו ממנה סנטימטרים באדמה.

והחזקה, הכבדה השרשרת למרות לי לחלוטין, שהחיה הזאת היה ברור

מהשורש שלם עץ לעקור שיכולה קושי, רבה ללא בקלות יכולה

מהאדמה הקטנה היתד את למשוך .ולברוח

.א.ר פרופ' דב עדן/הפיל

מה מחזיק אותו שם

.א.ר פרופ' דב עדן/הפיל

עדיין שש, או חמש בן כשהייתי המבוגרים, של חכמתם על סמכתי בורח לא הפיל כי ענו, שלשאלתי

משום שהוא פיל מאולף.

אם שאלתי את השאלה המתבקשת: צריך בכלל למה אז מאולף, הוא

לקשור אותו?

.א.רלא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית. פרופ' דב עדן/הפיל

הפיל תעלומת את שכחתי הזמן עם פגשתי שנים כמה לפני אך והיתד, את שידע חכם, מספיק מישהו

התשובה:

ליתד קשור הוא כי בורח לא "הפיל דומה מאז שהיה צעיר מאד."

הגור את ודמיינתי עיניים עצמתי .א.ר הקטן, רגע אחרי שנולד... פרופ' דב עדן/הפיל

משך, דחף, הפילון שאז בטוח אני להשתחרר, כדי הכל ועשה הזיע

אבל לשווא! היתד הייתה חזקה ממנו.

אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם לקום כדי מהמאמצים, מותש למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכך

גם ביום שאחרי ובזה שאחריו..א.ר פרופ' דב עדן/הפיל

איום יום היום, שהגיע עד שבו הפילון, של בחייו ונורא השלים עם חוסר האונים שלו

ונכנע לגורלו.

.א.ר פרופ' דב עדן/הפיל

! לא לפילים בלבדמוסר השכל

הפיל החזק והגדול הזה

שאנחנו רואים בקרקס,

בורח, לא לא שהוא מאמין הוא כי .יכול

.א.ר פרופ' דב עדן/הפיל

זוכר את אי היכולת שלו, את הוא שהפנים האונים חוסר תחושת

הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא מעט אחרי שנולד. זו. בתכונה ממש של ספק הטיל לבחון את ניסה לא פעם הוא אף

כוחו מחדש...

.א.ר פרופ' דב עדן/הפיל

לערוך רשימה של אותם דברים

כתב: חורחה דמיאן, סופר ארגנטינאי

:ה לצה

שאנחנו מאמינים שאיננו ולעשות כל יום יכולים לעשות,

משהו אחר מתוך רשימת ה"לא יכול".