כפיית גט ואכיפת גירושין

לא כל קשר נישואין מצליח......

מהי מסורבת גט?

אישה הכבולה לבעלה נישואין בקשר אך לסיומו שהגיע להתירו ניתן לא הלכתית מבחינה שהבעל משום

מעקב את הגט

מדוע קיימת המציאות ההלכתית של "סרבנות גט"?

פי שעל משום ההלכה

אי היהודית לכפות אפשר צד על גירושין ללא המצדדים

רצונו החופשי.

מהו המצב התחוקתי במדינת ישראל?

:1995המצב עד שנת 6, סעיף 1953חוק בית הדין הרבני:

ציווה בית דין רבני בפסק דין סופילכפות איש לתת גט פיטורין לאשתו פיטורין גט לקבל אשה לכפות או , מחוזי משפט בית רשאי מאישה,

לפי 60כתום הצו, מתן מיום יום , לממשלה המפשטי היועץ בקשת

לכפות במאסר לציית לצו

מה היו החסרונות בחוק?

– תיקון לחוק בתי הדין 1995הרבניים תש"ס

שחרור מן הפטרונותשל היועה"מ.

תקופת ההמתנה לצווי יום30הגבלה היא

קיים מגוון רחב של צוויהגבלה

ישנה אפשרות של מתןצווי הגבלה נגד אסיר המרצה עונש מאסר

?מה עדיין יש לשפר

10תקופת המאסר מוגבלת ל1.שנים

צווי הגבלה נגד אישה סרבנית 2.טעונים אישור נשיא ביה"ד

הגדולמתן צו הגבלה כנגד אישה 3.

ימנע מהבעל אפשרות לקבל שנים3היתר נישואין במשך

מה הם היסודות ההלכתיים לכפיית גט?

מהו המעמד ההלכתי של צווי ההגבלה?

הביסוס ההלכתי לצווי הגבלה הביסוס ההלכתי לצווי הגבלה מבוסס על שלשה נימוקים:מבוסס על שלשה נימוקים:

שאלה הלכתית: מדוע צווי הגבלה אינם נחשבים כפיית גט האסורה על פי

ההלכה? היסוד ההלכתי לצווי

ההגבלה:

רמ"א, שולחן ערוך אבן העזר סימן קנד סעיף כא

ליגזור יכולין מקום ומכל על כל ישראל שלא לעשות לישא או טובה שום לו וליתן עמו או למול בניו או ובכל שיגרש עד לקברו, יכולין ב"ד שירצו חומרא

להחמיר בכהאי גוונא,

זילות בין הדין: שולחן ערוך חושן משפט סימן כז

א המקלל א( אחד מישראל )ואפילו מקלל עצמו( )טור(, שקורים מהשמות באחד ב( או ב[ בכינוי או בשם א[ הגוים להקב"ה, ג( ג[ אם היה בעדים והתראה, ד[ לוקה ו[ )א( יד( יט, )ויקרא חרש לא תקלל משום ה[ אחת, ואם היה דיין, לוקה עוד אחרת משום אלהים לא תקלל

)שמות כב, כז(. וארור הוי לשון קללה.שם בלא שקלל או ח[ התראה, שם היתה לא אם ז[ ב ט[ הדברים מכלל באה הקללה שהיתה או כינוי, ובלא כגון שאמר: אל יהי פלוני ברוך לה', )ב( אינו לוקה. )י[ איסורא אבל )טור(, פטור( המת, את המקלל וה"ה מיהא איכא. יא[ ואם חרף תלמיד חכם, מנדין אותו; ואם יב[ ועונשין אותו רצו הדיינין להכותו מכת מרדות, מכין

במה שיראו

שולחן ערוך יורה דעה סימן רמגאו יב[ חכמים תלמידי לבזות הוא גדול עון יא[ ו לשנאותן, וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם טו, לא(. )במדבר בזה ה' כי דבר והוא בכלל: הבא, הגה: יג[ ואסור לשמש במי ששונה הלכות, וכ"ש במי במי לשמש ויקדים הגמרא, שהוא תלמוד ששונה גמרא. ששונה במי שישמש קודם הלכות ששונה

)רבינו ירוחם נתיב ב'(. )יד[ בדברים אפילו ת"ח, שביזה עליו שהעידו מי ז אפילו שלא בפניו(, בית דין יב )ה( היו מנדין אותו טו[ יג עד שירצה החכם שנידוהו בשבילו. לו ואין מתירים ואם ביזה את החכם לאחר מותו, בית דין מנדין אותו

והם מתירים לו משיחזור בתשובה

הוראת שעה שולחן ערוך חושן משפט סימן ב

אם א בא"י, סמוכים אינם אפילו דין, בית כל א א[ צורך )ושהוא בעבירות פרוצים שהעם א( ב רואים שעה( )טור(, היו דנין בין מיתה ב[ בין ממון, ג[ )א( בין

כל דיני עונש, ג ד[ ואפילו אין בדבר ב( עדות גמורה.

עונש המאסר אינו נחשב פגיעה בגוף

בפני כב' 89פסקי דין רבניים פסקי דין רבניים בענין כפיה למתן גט +ערעור תשל"ב/הדיינים: הרב אליעזר גולדשמידט, הרב שאול ישראלי, הרב יוסף קאפח+ משפטי שאול

סימן לולדעתי כפי' במאסר של זמן הזה, שאין בו מקשיי המאסר שהיו בזמנים הקדומים, ואין כאן אלא

שלילת אפשרות לנוע באופן חפשי, כשלחמו ניתן ומימיו נאמנים...וכלל הדברים, שרק אם התנאים של הכפי' הם באופן שלא נשארת לו ברירה... רק אז זוהי כפי' ממש, שמפניה הזהירו הראשונים,

מצד חשש של גט מעושה. וכבר מלתי אמורה, דבזמנים הקדומים, שכתבו הראשונים שמותר לקרותו עבריין, היה זה לחץ הרבה יותר מאשר מאסר בזה"ז. עפ"י כל הנ"ל, אם יסכימו לי אני

מוכן להצטרף לחייב בזה מאסר, אולם אם לא יסכימו, מוכן להסכים לאישור הפס"ד.שאול ישראלי.

 פסק דין

 אחרי שמיעת הטענות והעיון בכל חומר הדיונים שהיו לפני בית הדין האזורי, דעתנו היא כדעת

הרוב בבית הדין האזורי שאין לכוף על המשיב מתן גט.  

אנו מזהירים את המשיב, כי הדבר הזה שאינו מציית לפסק המחייב אותו על פי הדין במתן גט, היא עבירה חמורה מאד, והוא עובר עליה כל שעה ושעה שהוא מאחר בקיום הדין.

 

מעמדו של עונש המאסר:הרב שאול ישראלי

בעונש המאסר כיום אין את אותו מימד כפייה שהפריע

לחז"ל ולכן יש להתירו במקרה של עיגון

אלימות כמניע לכפיית גט שולחן ערוך אבן העזר סימן קנד סעיף ג  וכן איש שרגיל לכעוס ולהוציא אשתו מביתו תמיד, כופין אותו

להוציא, כי ע"י פורש ממנה בתשמיש יותר מעונתה והוי כמורד ממזונות ותשמיש ...איש המכה אשתו, עבירה היא בידו כמכה

חבירו. ואם רגיל הוא בכך, יש ביד ב"ד ליסרו ולהחרימו ולהלקותו בכל מיני רידוי וכפייה, ולהשביעו שלא יעשה עוד, ואם אינו ציית לדברי הב"ד י"א שכופין אותו להוציא, ובלבד

שמתרין בו תחלה פעם אחת או שתים כי אינו מדרך בני ישראל להכות נשותיהם, ומעשה עובד כוכבים הוא. ...וי"א

דאפילו אשה רעה אסור להכותה. ... ואם אינו ידוע מי הגורם, אין הבעל נאמן לומר שהיא המתחלת, שכל הנשים בחזקת

כשרות..

כפיית גט במקרה של אלימות או של מחלת נפש מצד הבעל

שו"ת הרשב"א חלק ז סימן תעזבעל המכה את אשתו בכל יום עד שהצריכה לצאת מביתו והלכה לבית

אביה הודיענו מה דינו: תשובה אין לבעל להכות את אשתו דלחיים נתנה לא לצער ואדרבא צריך

לכבדה יותר מגופו ובית דין שואלין וחוקרין מי הוא הגורם ואם הוא מכה אותה ומצערה שלא בדין והוא /והיא/ בורחת הדין עמה שאין אדם דר עם נחש בכפיפ' אחת. זכר לדבר הגר. ואם היא הגורמת שמקללתו חנם הדין עמו שהמקללת בעלה בפניו יוצאה בלא כתובה. ומכל מקום אם הדבר מסופק לב"ד מי הגורם או אפי' הגיעו לדבר ברור איני רואה שיהיו ב"ד יכולין להשביעו שלא לעשות כן אלא גוערין בו ומיסרין אותו

ומודיעין אותו שאם יכה שלא כדין שהוא חייב להוציא וליתן כתובה שאפי' על שאר הדברים שאין לה כל כך צער כגון שמדירה שלא תלך לבית אביה או לבית האבל ולבית המשתה או אפי' שלא תשאיל נפה

וכברה לחברותיה או שלא תשאל מהם הוא מוציא ויתן כתובה כל שכן במכה ופוצע ומצערה בגופה.

רמב"ם הלכות גירושין פרק י הלכה כגמי שנתחרשה אשתו הרי זה מגרשה בגט ותהיה גרושה, אבל אם

נשתטית אינו מוציאה עד שתבריא, ודבר זה תקנת חכמים הוא כדי שלא תהא הפקר לפרוצין שהרי אינה יכולה לשמור את עצמה, לפיכך מניחה ונושא אחרת ומאכילה ומשקה משלה ואין מחייבין

שאין כח בבן דעת לדור עם השוטים בבית אותו בשאר כסות ועונה , ואינו חייב לרפאותה ולא לפדותה, ואם גירשה הרי זו מגורשת אחד

ומוציאה מביתו ואינו חייב לחזור ולהטפל בה.

+/השגת הראב"ד/ ואינו חייב לרפאותה. א"א ואם בת רפואה היא למה לא יתחייב לרפאותה וכמה יש שמשתטות מכח חולי וחוזרות

ומתרפאות. /השגת הראב"ד/ ואם גרשה הרי זו מגורשת וכו'. א"א והוא שיודעת לשמור גיטה.+