חסינות משפטית לנבחרי ציבור

סוגיות בנושאים אקטואליים/ הרב

אורן דובדבני

מה הם הנושאים בהם נדון?

האם ישנה לגיטימציה הלכתית •למושג החסינות?

כיצד הדבר מתיישב בעם ערך •השוויון בפני החוק? האם ערך 'השוויון בפני החוק' הוא ערך

הלכתי?האם החסינות מסייעת לשלטון או •

פוגעת בו?מה הם גבולות החסינות על פי •

ההלכה?

מהי החסינות?

חסינות נבחרי הציבור בישראל מתחלקת ל:

חסינות דיוניתחסינות גם נקראת

פרוצדוראלית. על המגינה חסינות מפני הכנסת חבר שורה של צעדים כגון צווי חיפוש, צווי ציוד החרמת מעצר, חסינות מסמכים. או על להסרה ניתנת זו הכנסת ועדת ידי

ואישור המליאה

חסינות מהותית/עניינית

על המגינה חסינות מפני הכנסת חבר או פלילית תביעה מפני או אזרחית סנקציה פלילית כגון פעילות בגין מעצר לעבודתו. הנוגעת הינה זו חסינות ואיננה מוחלטת

ניתנת להסרה

2005בשנת מוכנסים

תיקונים לחוק החסינות:

החסינות הפרוצדוראלית

איננה אוטומטית. בעקבות

תקדימים בג"ץ והחלטות החוק תוקן חייב והח"כ את לבקש מועדת חסינותו

הכנסת.

הדיון ההלכתיבדיון ההלכתי בנושאים אלו קיים קושי

מובנה: ההלכתית הספרות של היצירה רוב

הייתה בגולה כאשר לעם היהודי לא כמעט אין ולכן עצמי שלטון היה

מקורות העוסקים בשאלות אלו. מדברים עליה השלטונית התרבות

המקורות שכן קיימים שונה מאוד מן התרבות השלטונית כיום.

מקור הדין: מעמדו של המלך בפני החוק

"המלך לא דן ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידין אותו"

)משנה מסכת סנהדרין(

תלמוד בבלי סנהדרין, דף יח עמוד ב

לחכמים: שטח בן שמעון אמר אדם . הרג המלך ינאי  של עבדו תנו עינכם בו ונדוננו. שלחו לו לינאי: עבדך הרג אדם. שלח להם את העבד לבית הדין. שלחו לו: בא גם אתה לכאן שנאמר )שמות ועימוד יבא בעל השור תורה, – אמרה בבעליו" "והועד כט(: כא,

על שורו.

רגליך על עמוד המלך, ינאי שטח: בן שמעון לו אמר וישב. בא ויעידו בך. ולא לפנינו אתה עומד, אלא לפני מי שאמר והיה עולם אתה עומד, שנאמר )דברים י טיז(: "ועמדו שני האנשים אשר להם ינאי: לא כשתאמר אתה, אלא כמו הריב לפני האלהים". אמר לו

שיאמרו חברך.

נפנה שמעון בן שטח לימינו, כבשו פניהם בקרקע; נפנה לשמאלו, בעלי מחשבות בן שטח: להם שמעון פניהם בקרקע. אמר כבשו וחבטן גבריאל בא מיד מכם. ליפרע מחשבות בעל יבא אתם. בקרקע ומתו. באותה שעה אמרו: מלך – לא דן ולא דנים אותו, לא

   מעיד ולא מעידים אותו• • 

המסקנה הנובעת מסוגיית הבבלי:

הפקעת המלך מהעמדה לדין היא •תקנה מאוחרת.

עד ימיו של ינאי המלך )המאה •הראשונה לפנה"ס( גם המלך היה

כפוף לשלטון החוק.הפקעת המלך מעמידה לדין מתייחסת •

רק למלכי ישראל אך לא למלכים מבית דויד.

תלמוד ירושלמי, פרק ב, הלכה ג

עושה דוד "ויהי טו(: ח )שמו"ב והכתיב – דן" "לא מפשט וצדקה לכל עמו". ותאמר כך? אמור מעתה: היה דן דין, זכה את הזכאי וחייב החייב – היה החייב עני, נותן לו משלו. נמצא עושה דין לזה וצדקה לזה.

– החייב וחייב הזכאי וזיכה דן, היה אומר: רבי החייב עם צדקה עשה כאילו המקום עליו מעלה

שהוציא גזלה מידו....

ר' אמר אותו? דנין אין אותו'....למה דנין 'ולא משפטי "מלפניך ב( יז )תהילים שכתוב : ירמיה

יצא" – הרי אין בריה דן את המלך, אלא הקב"ה.

מסקנת סוגיית הירושלמי:

הפקעת המלך מעמידה לדין היא •עקרונית, מעיקר הדין ואיננה נובעת

מגזירה או תקנה מאוחרתהפקעת המלך מעמידה לדין מתייחסת •

בצורה שווה למלכים מבית דויד ומלכי ישראל

דויד המלך עצמו היה מקרה מיוחד•

האם ניתן ליישם את האמור במלך ביחס לנבחרי ציבור

אחרים?במילים אחרות:

האם ניתן ליישם את דין החסינות גם בשליט

שסמכויותיו מוגבלות?

האם שאר נבחרי ציבור דינם כמלך לעניין חסינות?

הרמב"ם אינו מזכיר את

הקביעה כי ראש הגולה אינו נידון.לראש הגולה אין

דין מלך לעניין חסינות.

רמב"ם הלכות •סנהדרין פרק ד הלכה

יג

ב שבבבל גליות ראשי הן מלך במקום

ויש להן לרדות , עומדיםמקום בכל ישראל את

בין רצו בין ולדון עליהןלא שנאמר רצו לא אלו מיהודה שבט יסור

ראשי גליות שבבבל.

מעמדו של שלטון יהודי עצמאי נבחר

הרב אברהם יצחק הכהן •קוק, משפט כהן, עמ'

שלח:המוסכמים שנשיאים וחומר ...קל בארצה שהיא בזמן באומה שהיא, מדרגה באיזו ובשלטונה, האומה, הנהגת בשביל שהועמדו אותם שהוסכמו בעמדתם לכתחילה הכללית בהנהגתה האומה בשביל חשמונאי בית כמלכי הארצית וגם גריעי דלא – פשיטא נשיאיהם וגם מראשי גלויות שבבבל...כשמתמנה צרכיה...ע"פ לכל האומה מנהגי הוא עומד הכלל...ודאי דעת במקום מלך לענין משפטי המלוכה

הנוגעים להנהגת הכלל

מהי מטרת החסינות?

חסינות

הגנה על מערכת המשפט

הגנה על המנהיג

החסינות מגנה על מערכת המשפט

ב פרק סנהדרין הלכות רמב"ם הלכה ה

מלכי בית דוד אע"פ שאין מושיבין הם ודנים יושבין בסנהדרין אותם יש אם אותם ודנים העם, את אין ישראל מלכי אבל דין, עליהן שאין לפי אותם דנין ואין דנין תבא שמא תורה לדברי נכנעים

מהן תקלה.ג פרק מלכים הלכות רמב"ם

הלכה ז דנין דוד בית שמלכי ביארנו כבר מלכי אבל עליהן ומעידין אותן ולא ידון גזרו חכמים שלא ישראל מעידין ולא מעיד ולא אותו, דנין מן ויבא בהן גס עליו, מפני שלבן

הדבר תקלה והפסד על הדת

החסינות מגנה על המנהיג

מלוניל • יהונתן ר' )סנהדרין יח, א(

דגנאי משום דנים אין לפני שיבוא לו הוא ממנו, פחות דין בית תשים 'שום וכתיב שתהא - מלך' עליך

אימתו עליך.

על אילו תחומים משפטיים חלה החסינות לאור

ההלכה?

פעולות נגד המדינה

רמב"ם הלכות גזלה •ואבדה פרק ה הלכה

יג על • שכעס מלך וכן

ושמשיו מעבדיו אחד ולקח המדינה מבני אינה חצרו או שדהו גזל ומותר ליהנות בה מן אותה והלוקח שלו היא הרי המלך ואין הבעלים מוציאין דין שזה מידו, אותה ליקח כולם המלכים שמשיהם ממון כל ... עליהם כשכועסין שלקח מלך אבל של שדה או חצר המדינה מבני אחד דרך חמס שלא כדינין שחקק הרי זה ח גזלן ממנו והלוקח הבעלים מוציאין

מידו.

דינים איסורייםרמב"ם הלכות מלכים •

פרק ג , הלכה ב

נשים, • לו ירבה לא למדו השמועה מפי עד לוקח שהוא נשים עשרה שמונה ופלגשים הנשים בין עשרה, שמונה הכל אחת הוסיף ואם

לוקה לו ובעלה ויש ,אחרת ולישא לגרש

תחת זו שגירש.

דין פלילירמב"ם הלכות רוצח •

ושמירת הנפש פרק ז הלכה יד

פי • על אף אינו לו שנתכפר לשררה חוזר לעולם בה שהיה הוא הרי אלא מגדולתו מורד הואיל ימיו כל זו תקלה ובאה

הגדולה על ידו.

יישום ההלכה במדינה דמוקרטית מודרנית

הרב בן ציון חי עוזיאל, 'חוקה לישראל', עמ' •457:

תקופת אל לשוב לנו חלילה הורדוס, שעליה אמרו 'מלך לא דן ולא דנים אותו'. אלא אנו צריכים בית מלכי כדין במדינתנו לנהוג דוד, שדן ודנים אותו, וכל שכן לכל ציר שדן ודנים אותו מעיד ומעידין

נגדו בבית משפט.