!אגודת הסטודנטים אינה אחראית לאיכות חומרי הלימוד. בהצלחה

קוים לניתוח בתי ספר פנימייתיים )ראובן כהנא(

"טיפוס אידיאלי" של הגדרתנוע"פ פנימיות מטרתו של מאמר זה היא להציע מסגרת מושגית לניתוח רב דגמים המכיל צפנים מנוגדים :פורמאליים,פרופסיונאלים,בלתי בית הספר כזה הוא מבנה

מקובצים, קובעיםוראשוניים.השערתינו היא ,שהעוצמה שבה אלה פועלים והדרך שבה הם פורמליים את טבען ואת השפעתן של פנימיות.

מלמדת את תלמידיה. הפנימייהלפנימייה השפעה רבת פנים וארוכת מועד על עיצוב אופיים של ערכית, בבית הספר ,במחויבות מיר את המשאבים )ידע( או המיומנויות, הנרכשיםהתלמידים לה

הופכים בוגרי פנימיות בקלות את משאביהם ולהגשימן בתפקידים מתפקידים שונים .בד"כקולקטיבית אוניברסלית שיש בהם הבחנה בין אינטרסים ציבוריים אוריינטציהלתפקידים בעלי למוצא התלמידים תודעת מצב בלא קשר -מייהיזאת מפותחת לפעמים במוסדות הפנופרטיים ,מלבד

המבוסס על חובו יותר מאשר על זכויות. של עילית, )סטאטוס(

"כ ע"י כמה מאפיינים שנחשבו כבסיסיים למוסדות הפנימיות על תלמידיהם מוסברת בד השפעתקבית ע ערכית, אוריינטציהבעלת מאפיינים שהוזכרו בחלקם לעיל ,כגון תוכנית לימודים אלה,

בידוד חברתי וברירה של תלמידים. תהליכי חיברות נמרצים, "טוטאלית", ,פדגוגית

שבעת ההסברים המקובלים:

הן פשוט כיוון שפנימיות רבות מגייסות את תלמידיהן מן המעמד הבינוני והמעמד הגבוה, .1דומה להשפעתם של בתי הספר .מחזיקות את המצב ואת קווי האופי של מוצא התלמידים

ממוצא חברתי כלכלי גבוה. שתלמידיהם

"טוטאליות" זו יוצרת סביבה הסבר שני מייחס את השפעתן של הפנימיות לאופי הטוטאלי. .2 .חינוכית עקיבה וכוללת ,המרחיבה ומחזקת את השפעת המוסר

ות הנמרצים לתהליך החיבר בוגריהםהסבר שלישי מייחס את השפעת הפנימיות על .3הוא הקובע את שבו חל החיברות, כי המבנה החברתי, המתרחשים בהן ,טיעון זה מוחלש,

השפעתה יותר מהנמרצות כשלעצמה.

שתוכנית הלימודים ברוב הפנימיות מעוצבת על בסיס ההסבר הרביעי מתבסס על ההנחה, .4כנית לימודים וכי סוג זה ל תו דעת " קלאסית" ברוח "המסורות הגדולה" של החברה,

טובים ותחושת כבוד ומחליש בהם את נטיות מנהגים בתלמידיהםמאפשר לבתי ספר לטעת "החטא" ,וכדי להסביר את השפעתן של פנימיות יש להביא בחשבון את תוכנית הלימודים

ולא קטעים מסויימים בלבד. כולה ואת הקשר בין חלקיה,

ההשפעות השליליות של הסביבה המבוגרת הוא מיה מןלפי ההסבר החמישי בידודה של הפני .5"בלתי מושחת". ואולם טיעון זה אינו מביא את יכולתה לעצב טיפוס של אדם שמגביר

למעשה כש ויות "רעות".הגן על הילדים באופן מוחלט מהתנסבחשבון את חוסר האפשרות ל והוריהם ריהםחבקשרים עם שכניהם , לתלמידיהןאין רוב הפנימיות מבודדות לחלוטין. יש

ויש להם הזדמנויות ללמוד על "החברה המושחתת" .יתר על כן ,עובדה ידועה היא ,כי העצמאות והבידוד היחסים של הילדים בפנימיות מובילים לפיתוח סטיות קטנות כגון

...עישון וכו' :גנבה,

!אגודת הסטודנטים אינה אחראית לאיכות חומרי הלימוד. בהצלחה

ה יתרה המקבלות הבלט בר השישי מייחס את השפעתן של הפנימיות ל"חבורת שווים",סהה .6ת פעטיעון זה מבוסס על תיאוריית מספר המדגישות את הש בהקשר המוסדי שבו אנו דנים.

ואולם אם נקבל את ההנחה הקבוצה הראשונית בתורת מוקד לפיתוח התנהגות קונפורמית.לאחר שהלחץ הקבוצתי מתרופף ,או לאחר שהאינטרסים של שהשפעה כפויה נכחדת בקלות,

כח שאין בידי גישה זו להסביר את השפעתה העמוקה והמתמדת של אזי ניוו הפרט משתנים, הפנימיה.

ההסבר האחרון ,מדבר על השפעת היחסים הקרובים שבין המורים המדריכים )או החונכים( .7זדהות יש לבדוק את הסיבות להיתר על כן אפילו נניח שמורה נתפס כמושא ובין התלמידים.

ש במבנה הפנימייה ובטיבם של תפקידי המורה והמדריך,וסיבות אלו יש לחפ זדהות זו,לה שיותם של ממלאי תפקידים אלה.ייותר מאשר בא

הספרות העוסקת בפנימיות:

יש מחקרים המבוססים של גישה מסווגת אפשר להבחין בכמה סוגי מחקר העוסקים בפנימיות. משקמים ורגילים. ומבחינה בן מוסדות מתקנים, תפקידיהןפנימיות ע"פ

אליהן )עבריינים מגויסותאו המגיע אליהןיה ית מסווגת את הפנימיות ע"פ סוג האוכלוסגישה אחרבני מעד בינוני פנימיות בעלות אוכלוסיות אריסטוקראטיות, וכות,בני השכבות הנמ צעירים, יה הטרוגנית(.יאוכלוס

חברתי, המצב בודקת את המיקום ה גישה שלישית מתמקדת בהצבת הבוגרים במערכת החברתית,והתפקידים של בוגרי הפנימיות ומבחינה בין בתי הספר במה מוציאים מתוכם אנשי עילית ובין בתי

הספר המכינים את בוגריהן לתפקידים ולמצבים מגוונים יותר.

:גישות אחרות מתמקדות במבנה הפנימי של הפנימיות

.הפנימייה כמסגרת רב צדדית וחסרת עקיבות גישה הרואה את -

.גישה אחרת מתארת את הפנימיות בנק' מבט פדגוגית -

.וגישה הרואה את הפנימייה כמוסד פתוח -

מערכת מושגים לניתוח פנימיות:

אנו מציעים כייוון שאנו רואים בפנימייה משום מוסד בעל אפשרות בכוח של השפעה רב צדדית, אפילו מנוגדים זה לזה.או להגדירה כמבנה רב פרדיגמות המקיף כמה צפנים שונים זה מזה,

פרדיגמה היא דגם הכולל בתוכו צפנים עקיבים פחות או יותר המארגנים את מכלול המוסדית של ות ספציפית.המארגן גירסאות שונות של הנהג אירגון .המונח צופן מציין עיקרון מופשט,

אשוניות ובלתי ר ,פרופסיונליות :פורמאליות, פרדיגמות מארגנות עיקריות 4מבנה הפנימיה מקיף פורמאליות.

חלוקת כגון: סטנדרטים מוגדרים וקבועים לפעולה, יגמה הפורמאלית מכילה כמה צפנים,הפרד אבחנה בין האישי לציבורי ופיקוח חיצוני. ידע טכני, אחידות בתקנונים, ת היררכית,יוסמכו

!אגודת הסטודנטים אינה אחראית לאיכות חומרי הלימוד. בהצלחה

התנהגות לפי מישים שלסטנדרטים ג מכילה צפנים כגון: אי אחידות, הפרסונאליתהפרדיגמה פיקוח "פנימי" של חברים צמידות לאתיקה אובייקטיבית פחות או יותר, מצבים משתנים,

וחלוקת סמכות פונקציונאליות המבוססות של ידע הכרוך בהתמחות. למקצוע,

להלן הצפנים העיקריים וכיווני השפעתם המשוערים:

!אגודת הסטודנטים אינה אחראית לאיכות חומרי הלימוד. בהצלחה

כיוון השפעתו הגדרת המימד המימד

הצטרפות חופשית .1

)וולונטרית(

בחירה חופשית בכל הנוגע להצטרפות למסגרת, עזיבת המסגרת ופעלויות

בתוכה, עם ש"ההוצאות" של כל הכרעה כזאת מבחינת העתיד הן נמוכות ביחס

למסגרות אחרות.

העובדה שצעירים יכולים להצטרף למסגרת או לעזוב אותה כרצונם,

מחזקת את עמדת המיקוח שלהם כלפי ם ומעלה את הסיכוי להתאמה המבוגרי

בין הכושר וההתעניינות האישיים ובין ההיצע של המסגרת עובדה המחזקת

מחויבות ערכית.

מרחב גדול של תחומי פעילות ומיומנויות ממדיות –. רב 2ערך מבחינת החשיבות -מגוונות, שוות

וההערכה החברתית.

מאפשר למספר גדול של משתתפים ן בעלי כשרים שונים לתמר

פעולה רבים ושונים, ולהגיע -בתחומילהשגים, להצטיינות ולהערכה לפי

כישוריהם. במישור האישי מאפשרים תהליכים אלה פיתוח דימוי עצמי חיובי

וניעות חברתית אחרת. במישור הקבוצתי הם מאפשרים היווצרות דפוס של סולידריות "אורגנית", המבוסס על

שוני ותלות הדדית בין המשתתפים.

מיבנה הערוך כדגם של משחק בעל תחום . "מוראטוריום"3הרשאה רחב, המאפשר ניסוי וטעייה

כאשר התגמול והעונש נתונים בידי קבוצת השווים.

מאפשר התנסות במגוון של תפקידים ומטלות, על הזכויות והחובות הכרוכים בהם, ובחינת אמיתות שונות לפני קבלת

התחיבויות.

תוף "המנוהלים" בהכרעות ובהחלטות שי אוטונומיים. 4מרכזיות, תוך התנסות ישירה בדפוסי

ניהול עצמיים.

מאפשר לימוד עקרונות של כפיפות ועליונות באמצעות התנסות, ופיתוח

אחריות הדדית, השתתפות ויוזמה עצמית וקבוצתית.

מגע גומלין המבוסס על יחסי שוויון או . סימטריה5פיתוח עקרונות ערך של משאבים ו-שוויון

וציפיות בתיאום הדדי בין הצדדים, בלא שתהיה לצד אחד האפשרות לכפות את

כלליו על השני.

מאפשר קבלת נורמות וערים כלליים ומוסכמים )אוניברסליים( של התנהגות

)אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך(.

פיקוח באמצעות הסברה, השפעה ושכנוע, . פיקוח חברי6די הפעלת איומים או י-יותר מאשר על

ידי שימוש באיסורים ובסוגים שונים -על של כוח.

מאפשר קבלת כללי פעולה מתוך הסכמה הדדית.

. גמישות מבנית7

)מודולריות(

ידי כללים ונורמות -הפעולות מווסתות עלהנושאים אופי אקלקטי ופתוחים לשינוי

פי צרכיהם ומטרותיהם של -על המשתתפים.

לתור וניצול של פיתוח כושר א אפשרויות מזדמנות.

יחוס משמעות ערכית לפעילות, או יחוס . הסמלה8 משמעות פונקציונלית לערכים.

פיתוח זיקה משמעותית בין סמלים לפונקציות ובין ערכים לביצועים.

. כיוון הפגנתי וכיוון9 יוצרני משולבים

מיזוג של פעילות בעלת תגמול מידי, פעילות יוצרנית, הפגתי בעיקרה, בצד

המכוונת בעיקר להשגת תוצאות בעתיד.

מתן תגמול מייד, שבא מעצם ההשתתפות, פיתוח היכולת לדחות סיפוק, המגדיל את כושר המשיכה

וההשפעה של המסגרת.

מערכת הפועלת בו זמנית על שיוכיות ויחס . דו משמעות01בלתי אמצעי ושרויה במקביל ביחסי

תחרות הישגית.

חון והגנה )בתקופת מתן בטההתבגרות( לצורך למידת עקרונות

החברה הרחבה. גישור בין ילדות לבגרות תוך כדי הרחבה הדרגתית של

!אגודת הסטודנטים אינה אחראית לאיכות חומרי הלימוד. בהצלחה

הסדרים קונפליקטים:

שלוש להלן " מבוססת על צירוף מאוזן של הפרדיגמות הנ"ל.אידאלימסגרת הפנימייה "כטיפוס תחומים שונים: 3דוגמאות להסדרים כאלה ב

וגם על פיקוח רופף ולא חד ים פורמאליםנהמבוסס גל על מנגנו יני דפוס פיקוח,ילפנימיות אופ .אמתפתחת עמום, וון שתחומי סמכותם של סוכני החיברות הרבים מוגדרים באורכיי .משמעי

צורך במנהל תקין של בית הספר מאלץ ה מצד שני, חפיפה ותחרות המגבילה את כוחם. בניהן גוברת גמישותו של בית הספר. מלשתף פעולה תודות לניגוד הרופף, את בעלי התפקידים הנ"ל

ה כפולה: עלבידוד זה נודעת השפ ית,דדות יחסית מבחינה חברתית וגאוגרפרוב הפנימיות מבו .בפיינת לעיתים קרובות המאו שוויונית, מצג אחד הוא מעודד יצירת תרבות נוער אטונומית

מצד שני יוצר הבידוד בידול חריף בין מערכת בשרירות מסויימת ואף ביסודות עבריינים,סולמות הריבוד הריבוד בתוך הפנימייה ובין סדרי הריבוד שמחוץ לכותלי בית הספר.

הודות לכל אלה מאופיינת כיתה ותפקידים. גיל, הפורמאלים בפנימייה קבועים ע"פ וותק, .טצייה סימטריתיעלי אוריינטציה הירארכית והן ביחסים בעלי אורנימייה הן ביחסים בהפנ

מצד אחד ממלאים התלמידים הפנימייה היא מעיין מיקרו חברה שיש לה שתי פנים: .גמצד שני הם פועלים במצב של בפנימיות תפקידים הכרוכים באחריות בוגרת כמעט מלאה,

וי וטעייה ללא חשש מעונש חמור.ם ונהנים מהזכות לניסומוראטורי

דפוסי יחסים בין פרדיגמות בטיפוסי פנימיות שונים:

לכך והודות לכל פרדיגמה תחום משלה וסוגי פעילות משלה, בטיפוס זה יש הטיפוס הבידולי:פר רגילים שיש להם תכונות יפוס הזה הם למעשה בתי סטמוסדות מן ה מועטות. בניהןההתנגשויות

כאלה הן בד"כ פנימיות המדגישות השגים אקדמים. נימייה ללא המשמעות המיוחדת.ת של פפיזיו הפרדיגמה השולטת בהן היא הפרפוסניאלית ואילו הבלתי פורמאלית היא שולית.

ולכן מוסדות מעורבים מאופיינים בכך שפרדיגמות האירגון השונות חופפות בהן באופו חלקי, אי בהירות בנוגע לכללי התנהגות של התלמידים והסגל גם יחד. מתנגשות תדיר התוצאה היא לפעמים

כולן בצורה חלשה או מוסדות פשרה מאופיינים בכך שהם מפעילים בו זמנית פרדיגמות שונות,הודות לכך נמנע במידה רבה הקונפליט בין הפרדיגמות ,אולם בד בבד נוטה השפעתן על .חלקית

הבוגרים להיות מזערית.

מגע ישיר ,זה אפשרי ביניהןפועלות כל הפרדיגמות בו זמנית בלי שיהיה -יפוס הקישורימוסדות מן הט .הןיאם יש צד שלישי המקשר בינ

מתקרבות לטיפוס האידיאלי של פנימיה יותר מכל סוג אחר,כיוון שיש בהן מיזוג -פנימיות כלאיים מאוזן של כל הפרדיגמות.

יית הכלאיים כך תהיה השפעתו מצומצמת יותר.ככל שמבנה הפנימייה רחוק יותר מטיפוס פניממתיאור הטיפוסים נוכחנו לדעת כי הפנימיות מכילות צפנים מנוגדים. במציאות ניתן למצוא צירופים

מן הדוגמאות שהבאנו ניתן להבין כי פנימיות לילדים מחוננים ,שמטרתן השגים סים שונים,ושל טיפ

!אגודת הסטודנטים אינה אחראית לאיכות חומרי הלימוד. בהצלחה

בתי ספר כנגד זה, כדי לעלות את רמת הלימוד–קה בלימודים יהיו בעלות מסגרות פורמאלית חזושלא כשתי צפנים בלי פורמאלים,ייטו יותר להדגיש שבקיבוצים שמטרתן עיצוב תפקידים דיפוזים,

הדוגמאות הללו ממזג בית הספר הציבורי האנגלי את הצפנים השונים ומאזן אותם.