1 מבוא מדריך למידה

פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה

ועד לבארוק

מדריך למידה

יושפט-יונתן בר

10732

פנימיתמהדורה ולא למכירה לא להפצה

10732-0000ט "מק

2 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

הצוות

יושפט-יונתן בר: היחידה כותב

פרל בנימיןר "ד: יועץ

טובה צורף: עריכה

)2011(מהדורה זמנית

כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה. 2011 – ב"תשע.

.43537 רעננה, 808ד "ת, 1דרך האוניברסיטה , רוטשילד ש דורותי דה"עהקריה , בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחהThe Open University of Israel, The Dorothy de Rothschild Campus, 1 University Road, P.O.Box 808, Raanana 43537. Printed in Israel.

מכני או אחר כל , אופטי, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, לאחסן במאגר מידע, לתרגם, להקליט, לצלם, להעתיק, אין לשכפלאלא ברשות מפורשת ובכתב ממדור זכויות יוצרים של , שימוש מסחרי בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט. א מהחומר שבספר זהחלק שהו

.האוניברסיטה הפתוחה

3 מבוא מדריך למידה

תוכן העניינים 7 הקדמה

9 מבוא

9 ?"היסטוריה של מוסיקה"מהי

12 ?ממתי ומהיכן מתחילים

15 המוסיקה בעת העתיקה 1

16 מקומה של המוסיקה בתרבות יוון העתיקה 1.1

16 המוסיקהעל המיתוסים 1.2

18 התיאוריה והפילוסופיה היוונית 1.3

21 המורשת היוונית והשפעתה על העולם הנוצרי 1.4

22 ימי הבינייםראשית ליטורגית במוסיקה 2

23 רקע כללי 2.1

23 הממלכה הפרנקית ואיחוד הפולחן הנוצרי 2.2

25 המוסיקה הנוצרית המוקדמת 2.3

29 מקורות ומאפיינים –המזמורים הגרגוריאניים 2.4

31 יתייםיהמודוסים הכנס 2.5

33האופי ציום –וסיקה הנוצרית השפעת חיי המנזר על התפתחות המ 2.6

33 מנונותיוהרספונסורים , אנטיפונים, פסלמודיות 2.7

35 הקתולית המיסה 2.8

37 בימי הבינייםפדגוגיה ותיאוריה מוסיקלית 2.9

39 התפתחות כתב התווים 2.10

40 טרופוסים וסקוונצות: תוספות מאוחרות 2.11

41 הביניים מוסיקה חילונית בימי 3

42 הביניים ימיבהעולם החילוני 3.1

42 הקונדוקטוס והמחזה הדתי 3.2

44 ה החילוניתמוסיקהוהביצוע של הפרשנות בעיות 3.3

45 סוגי המוסיקה והמוסיקאים בתקופה 3.4

4 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

49 13-ועד המאה ה 9-קולית מהמאה ה- רבמוסיקה –הפוליפוניה ראשית 4

50 הרקע להיווצרות הפוליפוניה 4.1

50 האורגנום לסוגיו 4.2

52 "ארס אנטיקווה: "12-המאה ה 4.3

53 )ןופרוטי ולאוני(אסכולת נוטרדם 4.4

54 חידושים ריתמיים ומרקמיים 4.5

55 הקונדוקטוס הפוליפוני 4.6

56 המוטט: 13-המאה ה 4.7

59 14-המוסיקה במאה ה –הביניים סוף ימי . 5

60 הביניים של סוף ימיבאקלים התרבותי תהפוכות 5.1

61 "נובה ארס"המוסיקה של 5.2

62 התפתחות כתב התוויםהריתמוס המוסיקלי ועל על העולם החילוניהשפעת 5.3

63 הטכניקה האיזוריתמית 5.4

64 "מוסיקה פיקטה" 5.5

66 14-המוטט של המאה ה 5.6

67 "צורות קבועות"שנסונים פוליפוניים ב 5.7

68 14-מיסה הפוליפונית במאה הה 5.8

68 משו גיום דה 5.9

70 14-מאה היקה האיטלקית בהמוס 5.10

72 14-האוונגרד הריתמי של סוף המאה ה": ארס סובטיליור" 5.11

74 15-המוסיקה במאה ה –אשית הרנסנס ר . 6

75 תרבות הרנסנס – רקע כללי 6.1

78 השפעתה של המוסיקה האנגלית על המוסיקה באירופה 6.2

79 ון דנסטבל'ג 6.3

81 דופאי ובינשואה: )1475-1360( האסכולה הבורגונדית 6.4

82 15-המוטט והשנסון במאה ה 6.5

83 "ירמוס קנטוס"מיסות 6.6

85 )1520-1450( פלמית-האסכולה הפרנקו 6.7

87 פרה וסקן דה'ז 6.8

89 "אימיטציה"ומיסות " פרפראזה"מיסות 6.9

92 והשפעותיה רפורמציה הלותרניתה 6.10

95 16-המוסיקה במאה ה – הרנסנס האיטלקי 7

96 רפורמציה-מוסיקה בעידן הקונטרה 7.1

96 י דה פלסטרינה'ובני פרלואיג'ג 7.2

5 מבוא מדריך למידה

100 הפרוטולה והמדריגל: מוסיקה חילונית באיטליה 7.3

101 המדריגל המוקדם 7.4

102 16- המדריגל במחצית השנייה של המאה ה 7.5

102 המדריגל המנייריסטי 7.6

104 "פרטיקה סקונדה"ל" פרטיקה פרימה"מהמדריגל המאוחר והמעבר 7.7

107 בארוקלוהמעבר 16- מוסיקה כלית במאה ה 8 108 קוליתעיבודים כליים למוסיקה 8.1

108 ון דאולנד'ג 8.2

110 נושא ווריאציה 8.3

112 בסגנון האלתורמוסיקה 8.4

112 מוסיקה לריקודים בתרבות החצרונית 8.5

114 הכלית והקנצונה גבריאלי ובני'ג 8.6

116 17-אנרים חדשים במוסיקה של המאה ה'ז –בארוק המוקדם ה 9

117 רקע כללי 9.1

118 הקמרטה הפלורנטינית והמצאת המונודיה 9.2

120 הבאס הממוספר 9.3

121 השיבה למיתולוגיה והולדת האופרה 9.4

124 האורטוריהורטו הדתי 'הקונצ ,הקנטטה 9.5

127 קעליית חשיבותה של המוסיקה הכלית בבארו 9.6

128 רקר'הטוקטה והריצ –סיקה לכלי המקלדת מו 9.7

129 קונטינואובליווי סונטה ה –מוסיקה לכלי קשת 9.8

130 הבארוקית" טרנסגרסיה"ה 9.9

131 המוסיקה של הבארוק הצרפתי 10

131 המוסיקה בצרפתחברתי של ה-הפוליטיההקשר 10.1

132 הצרפתי הבארוק מאפייני 10.2

134 לולי בטיסט-אן'ז 10.3

135 אופרה הצרפתיתה 10.4

136 מוסיקה לריקודים ולהאזנה –ויטה והס 10.5

140 18-ועד ראשית המאה ה 17-מהמחצית השנייה של המאה ה המוסיקה 11

141 דרמטית בבריטניהמוסיקה 11.1

142 מוסיקה לעוגב בגרמניה 11.2

145 פקטיםַאתורת ה 11.3

146 התפתחות המוסיקה הכלית באיטליה 11.4

147 סונטה הבארוקיתוה קורלי 11.5

6 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

149 רטו גרוסו'קונצוה קורלי 11.6

151 האיטלקיתהתפתחויות באופרה 11.7

154 סולו רטו'ותרומתו לקונצ לדיוויו אנטוניו 11.8

157 סוף תקופת הבארוק 12

158 18-מאה הבמחצית הראשונה של ה תמורות אסתטיות 12.1

159 השפעת המוסיקה האיטלקית על המוסיקה בצרפתראמו ופיליפ -אן'ז ,קופרןפרנסואה 12.2

160 בגרמניה "טעם המעורב"והבאך יוהן סבסטיאן , טלמאןגאורג פיליפ 12.3

163 בספרד ובאנגליה" טעם מעורב" –הנדל וגאורג פרידריך דומניקו סקרלטי 12.4

167 סיכום

168 ביבליוגרפיה לקריאה נוספת

7 מבוא מדריך למידה

הקדמה). 10732" ('א -תולדות המוסיקה המערבית "לימוד הקורס להבסיס הוא מדריך הלמידה שלפניכם

אלא להציג בצורה , מתיימר להקיף את כל ההיבטים הקשורים לחומר הקורס אינוהמדריך

, מראשיתה ועד לסוף תקופת הבארוק, תמציתית את מהלך ההתפתחות של המוסיקה המערבית

הכוחות , ריים שנוסחו בההרעיונות העיק, באמצעות הכרת מושגי היסוד הרלוונטיים לה

. עליה והבנת מאפייניה האסתטיים הפנימיים שהשפיעוהגותיים - חברתיים-ההיסטוריים

1.עולים בו במסגרת הרצאות הקורס המצולמותההמדריך משמש כהזמנה להעמקה של הנושאים

ראשי הפרקים שלל, פחות או יותר, החופפים, ההרצאות מתקדמות לפי ראשי הפרקים שבמדריך

2.ספר הקורס

אלא מלווה את חוויית הצפייה , הספר של הוצאת נורטון אינו כלול בחובות הקריאה של הקורס

להרחיב , )ושולט באנגלית(מעוניין בכך הכל לאנו ממליצים , העם ז. בהרצאות המוקלטות

אפשרות נוספת היא לעיין בחלקים מסוימים 3.ולהעמיק את ידיעותיו באמצעות הקריאה בספר

התמודדות עם שאלות , העמקה בנושא מסוים שלא הוברר דיו(רכי הלמידה השונים ומהספר לצ

הפרקים -עזר בראשי הפרקים ותתיילהאפשר במקרה זה ). 'וכוחזרה לקראת בחינה , נים"הממ

. בסופושבמפתח עזר יאו לה, שבמדריך זה ולפנות לחלקים הרלוונטיים בספר

קריאה מהנה

יושפט-יונתן בר

.ההרצאות המצולמות ממוקמות באתר הקורס 12 J. Peter Burkholder, Donald Jay Grout, Claude V. Palisca, A History of Western Music, W.W. Norton, 2007 .החומר שבספר מקיף נושאים שלא נכללו בחומרי הקורס 3

8 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

9 מבוא מדריך למידה

מבוא

?"היסטוריה של מוסיקה"מהי

ההיסטוריה האנושית החלה להיות מתועדת כבר . להיסטוריההיסטוריה - הכתב מפריד בין פרה

עם התפתחות סמלי , )נ"לפסה(ם הנוצרי תלפני ספיר 4-בסביבות האלף ה, אלפים שנה 6000-לפני כ

במרכז , בהודו, )עירק(בשומר , במצרים העתיקה) ההירוגליפים וכתב היתדות(השפה הראשונים

. ועודבסין , אמריקה

היא נגלתה בכל מקום מיושב אדם ויש להניח כי ליוותה את ;עולמית-כלליא תופעה מוסיקה ה

מבחינת אפשרויות אך ,ארה את תרבויות העולם העתיקיהמוסיקה פ .המשחר ימי שותוהאנ

שנה נוספות לאחר הופעת ההיסטוריה 5,000-כ" היסטורי-פרה"נשארה בעולם היא התיעוד שלה

פחות או (לפרשו בצורה ברורה שאפשרוקדם ביותר משום שכתב התווים המ, האנושית הכתובה

. נ"לסה 1,000החל להתפתח באירופה רק בסביבות שנת ) יותר

:מנוסחת גישה שונה מעט) A History of Western Music( תולדות המוסיקה המערביתבספר

יה מה שנותר מהמוסיקה מן העבר הם עקבות. חלוף-והצליל מטבעו הוא בן, מוסיקה היא צליל

; כלי מוסיקה ושרידים עתיקים) 1: לחלקם לארבעה סוגים עיקרייםשאפשר , ההיסטוריים

המוסיקה עצמה ) 4; מוסיקה ומוסיקאיםעל כתבים ) 3; של מוסיקאים וכליהםחזותיים ייצוגים )2

.)5' עמ, שם(

ייצוגים והשיח על המוסיקה כאל חלק בלתיה, יחסים אפוא למכלול השרידיםיכותבי הספר מת

רוב , כך או כך. ולא רק להיסטוריה של היצירות המוסיקליות, נפרד מן ההיסטוריה של המוסיקה

להתחיל לדבר על ההיסטוריה של המוסיקה אפשר -איהחוקרים נאלצים להסכים עם העובדה כי

לדרכי האזנה , למסורות ביצוע, כל מה שנוגע ליצירות כתובות ,כלומר(היישר מן המוסיקה עצמה

).נוצרהשבו האקלים התרבותי הכולל (אלא במה שסביב לה ,)'וכד

מלווה את המוסיקה המערבית מראשית ) כתיבה על מוסיקה(ההיסטוריוגרפיה המוסיקלית

המוסיקה עסקו בסוגיות של תיאוריה על חלק מן הכתבים העתיקים . הציוויליזציה ועד ימינו

חלק עסקו בשאלת תפקידיה התרבותיים ; של הביצועמעשיים וחלק עסקו בהיבטים , מוסיקלית

עם . וחלק עסקו בשאלות של שיפוטי ערך וביקורת יצירות ומלחינים, והחינוכיים של המוסיקה

הסתמכו לא מעט , למשל, הביניים מלומדים מימי. כל תקופה מפרשת את ההיסטוריה מחדש, הז

האופן אך; הלאה ק וכןהבארו, וכך גם אנשי הרנסנס, על המורשת המוסיקלית של יוון העתיקה

והאופן שבו אנו , הביניים ואנשי הרנסנס את מורשת יוון הוא שונה למדי שבו ראו אנשי ימי

שונה אפילו ממה שהיה נהוג באמצע , למוסיקה מן העבר, 21- בראשית המאה ה, ניגשים כיום

.20-המאה ה

10 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

עניינם של רוב ; ן"ח-דעיההיסטוריה הוגבל העניין בתולדות המוסיקה בעיקר ליובמהלך כי נציין

גם , דבר של תוילאמ, וכך(זמנם - למוסיקה בת ,כלל בדרך ,צרכני המוסיקה ומבצעיה היה נתון

מחקר ההיסטורי של בעל רקע עובדה זו מעניין לציין כי ככל שנקפו השנים כך גבר העניין ). היום

רק במהלך תחום המחקר ההיסטורי התגבש לראשונה. בכלל" עתיקה"המוסיקה ובמוסיקה

תהליך שנמשך גם ( 20-מאה הבו 19-מאה הבועבר התפתחויות מתודולוגיות חשובות , 18-המאה ה

). בימינו

המחקר המוקדש לתולדות תחום שני גורמים עיקריים תרמו לצמיחת ? מה גרם לשינוי זה

הגורם הראשון. והשתכללות כלי המחקר האמפיריים" קנוני"צמיחתו של רפרטואר : המוסיקה

– כי בתחום המוסיקה גילה הציבור הרחב עניין בעיקר ביצירות חדשות, קשור לעובדה המפתיעה

בהם התגבש ש, )שירה ואמנויות פלסטיות, כמו ספרות(וזאת בשונה מתחומי תרבות אחרים

התרחשה פריצת 18- במהלך המאה ה, כפי שציינו. רפרטואר מוסכם של יצירות מופת מן העבר

, אידיאולוגיות ותרבותיות שונות, מסיבות פוליטיות(בעיקר בגרמניה , דרך מסוימת בנושא

ככל שהשתרשה ההכרה כי , מקוםכל מ"). 'ב –תולדות המוסיקה "שעליהן יורחב הדיבור בקורס

הן ,במילים אחרות(חורגות בחשיבותן ובכוחן האמנותי מזמן יצירתן היש יצירות מוסיקליות

הגורם השני קשור . לגלות יצירות חשובות נוספות מן העברנעה ההגברה ךכ, ")קלאסיות"יצירות

ככל שגברה הסקרנות בנוגע ליצירות . עליו אין לנו מידעשלעובדה הפשוטה שקשה לכתוב על מה

אופן , וככל שנחשפו לעומק יצירות העבר, "פוזיטיביסטיים"העבר כך השתכללו כלי המחקר ה

משהו - ום ההיסטוריה של המוסיקה מתחום ספקולטיביהפך תחנכך , הגי הביצוע שלהןותיעודן ונ

) כפי שאכן היה במאות המוקדמות', טבעיים וכד-על, תיאולוגיים, הכרוך בנרטיבים מיתולוגיים(

. מודרני, מדעי- לתחום עיוני

ואולי (ואין כל דרך , לראות כי גם בעידן המודרני לא נעלמו נרטיביםאפשר , יה לאחוריברא, העם ז

נרטיב אחד שאפיין את ". אובייקטיבי"לתאר את ההיסטוריה של המוסיקה באופן ) גם סיבה

הוא נרטיב ההתקדמות או 19-מאה הבו 18-מאה הבצורת החשיבה הכללית של מדעי הרוח

וככל , הזמן פועל לטובת העתיד –כמו במדע –באמנות , לפי נרטיב זה). Progress(ההתפתחות

למצוא ביטויים מתקדמים ומפותחים יותר של רוח האדם אפשר שמתקדמים בציר הזמן כך

העיסוק המרכזי בקנון הוביל את חוקרי ההיסטוריה ). גישה הדומה אולי לתיאוריית האבולוציה(

ולהתרכז באותן , של המוסיקה לזנוח במידה מסוימת את המשמעויות הסוציולוגיות של המוסיקה

בחשבון הנחות נביאאם . לותיהן האסתטיותיצירות שחרגו מהנורמות של תקופתן מבחינת סגו

עליונותה של , כמו עליונותו של האדם הלבן על גזעים אחרים, יסוד נוספות שרווחו באותה עת

נוכל לתאר לעצמנו את סוג , עליונותם של גברים על נשים ועוד, אירופה על תרבויות אחרות

ואת תחומי העניין של , )וחתועדיין דומיננטית בצורת המחשבה הרו(ההיסטוריה שחוברה אז

).מערבי מודרני תחום ידעשהיא כשלעצמה (המוסיקולוגיה באופן כללי

תפיסת ההתפתחות נלקחת . המחקר המוסיקולוגי העדכני כולל גישות חדשות וביקורתיות יותר

או , פחות מתקדמת, 18-בן המאה ה, שהמוסיקה של באך, למשל, מעטים יטענו(בערבון מוגבל

" קנון"מושג ה –יתר על כן ; )20-יני מראשית המאה ה'מן המוסיקה של פוצ, "אתגרתמ"פחות

11 מבוא מדריך למידה

מי יוצר אותו ובאילו תנאים הוא , "קנון"מהו : כשלעצמו עובר עיון קפדני ובדיקה מחודשת

אינםמחקרים מתחום ההיסטוריה והסוציולוגיה של התרבות כבר , כמו כן. הלאה מתפתח וכן

גם את ההקשר השלם יותר של מעשה בודקים אלא , ")דגולות("יות עוסקים רק ביצירות קנונ

גם וכך , מוסיקולוגיה הולך ומתרחב בצורה משמעותית-תחום האתנו; היצירה בתקופה נתונה

מקומן של הנשים בנוגע לכך גם ; העניין המחקרי במוסיקה קלה ובמשמעויותיה החברתיות

ושאלת משמעותן והשפעתן של , ת בכללכחלק מלימודי המגדר והתרבו, בעשייה המוסיקלית

ביחס ליצירה (בחן ברצינות גם חשיבותו של הביצוע יאחרונה החלה להב; זהויות במוסיקה בפרט

.ועודוהשפעתו על האופן שבו נוצרת ונתפסת המוסיקה ) הכתובה

השתלבו , מודרני בשיח האקדמי- הבתרקשורות בחלקן למפנה ה, גישות מחקריות מאוחרות אלה

וביטאה את העניין העצום 20-מאה הבשצמחה והתפתחה , עם תנועת הביצועים ההיסטוריים

לשתי התופעות . גם תרמה לו רבותובעצם –) בעיקר זו שעד לזמנו של באך(במוסיקה העתיקה

ובין בין במחקר העיוני(משותפת נקודת מבט רעננה על תפקידה של הפרשנות המוסיקלית

20-אם בתחילת המאה ה, ואכן. ושתיהן מעשירות את הבנתנו את המוסיקה העתיקה, )בביצוע

, )כתבי יד נדירים(אפילו באמצעות התיעוד המקובל , היה קשה להכיר יצירות מן העבר הרחוק

כתבי יד בצילום של (היום קל להתוודע אליהן לא רק באמצעות מבחר הולך וגדל של פרטיטורות

נעשות בידי מומחים האלא גם באמצעות שפע של הקלטות –) או בעיבודים לתיווי מודרני עתיקים

4.לתחום

היא מידת , כבר מראשיתה, אחת התגליות המהנות בלימוד ההיסטוריה של המוסיקה המערבית

מראשית דרכה מאופיינת המוסיקה , בעצם. פוסק שבה רבגוניותה ודחף ההתחדשות הבלתי

יה זו ילזהות נטאפשר . שינויים סגנוניים ובחתירה להתקדמותבנוגע לעצמית המערבית במודעות

משמות של אוספי יצירות ומשמות של אסכולות , אפילו בשמות של חלק מהכתבים על המוסיקה

:להלןשרשימה שמוצג בכפי , שונות

אמנות חדשה )Ars Nova(, 1322, צרפת, ויטריפיליפ דה

מוסיקה חדשה )Musica Nova(, 1559, איטליה, אדריאן וילארט

הסגנון החדש )Le nuove musiche / Stile moderno(, 1602, איטליה, יני'צק

יצירת האמנות של העתיד )Das Kunstwerk der Zukunft(, 1849, גרמניה, גנרו

וינאית החדשה והאסכולה ה)Neue Wiener Schule( ,20-ראשית המאה ה, גרמניה

למוסיקה חדישה יםלאומי-ביןקורסי קיץ)Internationale Ferienkurse für Neue Musik(,

1946, רמניהג

4

כך . התפתחויות חדשות במחקר העיוני ובביצוע משקפות אפוא את טעמם המשתנה ואת הבנתם של בני התקופה השפעה שחדרה למסורת הנגינה (הושפעו מרוח הרומנטיקה 19-ביצועים של מוסיקה עתיקה במאה ה, הלדוגמ

מבטאת ") אותנטיים"מהאסכולה המוכרת כביצועים (וביצועים חדשים יותר , )20-המודרנית לכל אורך המאה ה . כיצד נשמעה המוסיקה העתיקה בתקופתה, ככל הנראה, לעולם לא נדע לבטח ,במובן זה. את רוח ימינו

12 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

, קורס זהבהראשונים יעלו (לעת עתה נשהה את ההסברים בנוגע למושגים הללו וליוצריהם

, ברור כי בכל תקופה היו יוצרים שראו בעבודותיהם יצירות חדישותאך , )קורס הבאבוהאחרונים

מכאן גם . במה נשארו כאלה גם כיום –ולא פעם , ה אופן בדיוק הן היו כאלה אזועלינו לגלות באיז

עד ,כלומר(עד למוסיקה של באך השמגיעזו , תמשתמע כי לימודי תולדות המוסיקה המוקדמ

חשובים לא רק להבנת ההתפתחויות המאוחרות , )לרפרטואר השכיח יותר באולמות הקונצרטים

בשל יופיין ומורכבותן של , אלא גם בזכות עצמם, )מהסגנון הקלאסי ועד ימינו(יותר במוסיקה

" קנון"הקורס מתמקד ברפרטואר המוסיקלי שקדם להיווצרותו של , במילים אחרות. היצירות

.סיון להסביר במה הוא מהווה רפרטואר קנוני כשלעצמויוך נת, מוסיקלי

:קצרה נגדיר כעת את מטרות הקורס העיקריותהלאור סקירתנו

על, מתקופת יוון העתיקה ועד סוף הבארוק, הכרת הרפרטואר המיוחד של המוסיקה העתיקה

המרכזיים אנרים'הז, של הסגנונות השונים שהתפתחו באותן תקופותהייחודיים המאפיינים

ןתיאורטיקנים וכ, נגנים, מלחינים(הן מוסיקאים החשובים שפעלו במייצגים אותן והה

;)הלאה

ההיסטוריה במהלךשל סגנונות מוסיקליים שונים ) וההתנוונות(הבנת תהליכי ההתגבשות;

על ועיהשפשבו ודיון באופן , ותקופה החברתי וההגותי של כל תקופה, הכרת הרקע ההיסטורי

;ההיסטוריה במהלךב המוסיקה עיצו

הבנת ההשפעה של אלמנטים מוקדמים על התפתחותם של אלמנטים מאוחרים יותר

;במוסיקה

סתירותיה הפנימיות והשפעותיה , על עושרה, שאלת ייחודה של המוסיקה המערבית

.החיצוניות

?ממתי ומהיכן מתחילים

למנות את יוון אפשר עם החשובות שבהן ו, אחדות מכוננותמתרבויות תרבות המערב התפתחה

את , )הקלטיות והגרמניות(את הדתות הפגניות האירופיות , את האימפריה הרומית, הקלאסית

לא . להשקדמו שבמובנים רבים סיפחה לתוכה את רוב המרכיבים , את הנצרות –ובעיקר , היהדות

הן בפולחן והן בכתבים , הללו היה למוסיקה מקום מרכזיהתרבויות מפתיע לגלות כי בכל

. התיאורטיים

:האלהנגלה את העובדות , אם נשוב לשאלת נקודת הפתיחה של ההיסטוריה של המוסיקה

, (!)שנים 38,000-כ שנחשפו בידי ארכיאולוגים הם מלפני נגינהשל כלי העתיקים ביותר שרידים ה

כלי נגינהשל ציורים ופסלים של נגנים והשרידים הקדומים ביותר של . באירופה של תקופת האבן

בעידן . נ"לפסה 6000סביבות ומתוארכים ב, ממשפחות הנשיפה וההקשה נתגלו באזור טורקיה

, פעמונים(החלו להשתמש גם במתכות ליצירת כלים , נ"לפסה 4-בראשית המילניום ה, הברונזה

13 מבוא מדריך למידה

כלים ) עירק וסוריה המודרניות(הומצאו באזור מסופוטמיה נ"לפסה 2500ולקראת , )'רנות וכדק

. כמו הלירה והנבל, מעודנים יותר

1800שנת קיים כבר מסביבות תומוסיקלי ותיאוריתיעוד בכתב של רעיונות על מוסיקה ות

נ"לפסה 4-המאה ב, )רספיתגו( נ"לפסה 5-המאה ב, במערב, ומאוחר יותר, )העתיקה בבל( נ"לפסה

. הלאה וכן )קווינטיליאנוס(נ "לסה 4- המאה ב, )ונידסאקל(נ "לסה 2-המאה ב, )אפלטון ואריסטו(

כל אלה מלמדים על . מוסיקהעל מצרים העתיקות התגלו כלי נגינה וכתבים בסין וב, גם בהודו

.נשמעההיא לא אמצעי תיעוד קשה לנו לדעת כיצד אך ב –עולם עתיק עשיר במוסיקה

, ככל הנראה, צצו לראשונה כתב תווים בהמצאת סיונות ראשוניםינ ?מוסיקה עצמהבנוגע לומה

אותה משרדו תיווי המלווים בסימנימנונים ימספר רב של ה( נ"לפסה 1400-1250בסביבות , בבבל

ון של תיווי מוסיקלי שרדו מתקופת יו פרגמנטים שונים 45-כ). לא פוענחו בוודאותאך אלה , עת

באופן . ותטרגדיבקטעי מקהלה בעיקר מ, נ"לסה 4- עד המאה הו נ"לפסה 5- המאה המ, העתיקה

והשלב החשוב , מוזר למדי לא נמצא שום שריד למוסיקה שהתקיימה בימי האימפריה הרומית

אז , 16-עד המאה הנמשך ו ,9-סוף המאה הסיונות תיעוד בתווים מתחיל להתרחש ביהבא של נ

.לצורתו המוכרת לנו כיוםכתב התווים הגיע

דיונים הגותיים על , כלי נגינה, ביוון הקלאסית השתמרו ציורים ופסלים של רגעים מוסיקליים

נזכיר גם שמקורה של . בתווים, פענוח של אמצעי תיעוד של מוסיקה-ינסיונות ביהמוסיקה ואף נ

כינוין של אלות , )מוזות: ברבים" (מוזה"ונגזר מהמילה , הוא כשלעצמו מיוונית" מוסיקה"המילה

שתרבותה היא , יוון העתיקההיא אפוא נקודת ההתחלה ההיסטורית שלנו . האמנויות והמדעים

.ערש הציוויליזציה המערביתבעצם

14 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

15 1פרק מדריך למידה

המוסיקה בעת העתיקה 1

16 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

מקומה של המוסיקה בתרבות יוון העתיקה 1.1

ונשאר כזה , משמעי מיסודו כבר בעת העתיקה-היחס למקומה של המוסיקה בחברה היה דו

כולם מכירים בסגולותיה של המוסיקה להשפיע השפעה עצומה , מצד אחד. במידה רבה עד היום

נתפסה ככלי בעל פוטנציאל היא , כבר מראשית הציוויליזציה, ולכן, על רוחו ונפשו של האדם

להסביר את מרכזיותה של המוסיקה בפולחן ובאמנות העולם אפשר ך כ. מאודחינוכי חשוב

תפילות , שירת המקהלה בטרגדיות ובפולחנים היווניים, שירת הלוויים בבית המקדש: העתיק

לאכוחה של המוסיקה יכול להטות את מאזיניה לכיוונים –אחר מצד ; ועודהנזירים בכנסיות

צדדים שאנשי (יא למצב של חוסר איזון וחוסר שליטה היא מסוגלת להציף ברגשות ולהב, צפויים

עשוי ולכן הוקיעו אותה כגורם מסתורי שבנסיבות מסוימות , )מאודיוון העתיקה החשיבו

לגלות כבר אפשר את ההסתייגות מפני כוחה המיוחד של המוסיקה ! להתגלות כמסוכן ומזיק

כפי שנראה , ההיסטוריהבמשך עלות לתוסיף אך היא , ובפילוסופיה של יוון העתיקהמיתולוגיה ב

.בהמשך

המוסיקהעל המיתוסים 1.2

עוסקים במקורות השלושת המיתוסים היווניים שטיינר את ' ורג'מזכיר ג אראטהבספרו

מספרים על מאבק קדמון ה, הם גם העתיקים מבין המיתוסיםרבים שלדעת מומחים , המוסיקה

. וננסה לעמוד על המכנה המשותף להם, נזכיר אותם בקצרה 5.אלים וגדוש אימה ודם

אודיסאוס והסירנות .א

. שחיו באי מוקף סלעים וצוקים חדים, הסירנות היו נימפות ים בעלות גוף ציפור וראש אישה

עד שגרמה ליורדי הים שחלפו באזור לקפוץ מספינותיהם ,שירתן היתה כה ענוגה ומכשפת ביופייה

אדם . שם התנפצו, או לסטות ממסלולם ולכוון את ספינותיהם לעבר הסלעים, םולצלול אל מות

שהוביל (אודיסאוס הנבון מלך איתקה –אחד בלבד הצליח להאזין לשירתן ולהישאר בחיים

, אודיסאוס הורה לספניו לאטום את אוזניהם בדונג). העץ המפורסם צחון על טרויה בזכות סוסילנ

, הישירתן כמעט הטריפה את דעתו ביופי. מה המשיך בחתירה ויהילקשור אותו לראש התורן ול

הסירנות נקמו באודיסאוס מאוחר יותר וגרמו למות . הספנים לא שמעו את זעקותיו וכך ניצלואך

.טלמאכוס, בנו

5

. 83-80' עמ, 2001, עם עובד: אביב- תל, יוסי מילוא: תרגום, מאזן של חיים, אראטה, שטיינר' ורג'ג

17 1פרק מדריך למידה

טירמרסיאס הַס . ב

שעבד את האל וירטואוז , )קני-חליל דו(היה נגן אאולוס , חציו אדם וחציו תיש, מרסיאס

, אל השמש, הוא הרהיב עוז והסכים להתחרות בנגינה מול אפולו. אל היין והתשוקה, דיוניסוס

אפולו הוא אך, מרסיאס הפליא בנגינה). נבל עתיק(שניגן בלירה , החוכמה והמוסיקה, הנבואה

ת מרסיאס ביקש לטעון להגנתו כי התחרו. אחרי ששר וליווה את עצמו בנגינה, שזכה בתחרות

ובמבחן הנגינה בלבד היתה , לנגן ולשיר באאולוס בעת ובעונה אחתאפשר - שאיכיוון , אינה הוגנת

השופטות היו תשע המוזות מעניקות " (מכורה מראש"התחרות היתה אך, ידו על העליונה

: וכעונש על שהעז להתמודד עם האלים נענש מרסיאס באכזריות, )שהונהגו בידי אפולו, ההשראה

מקלל את היום שבו החל , והוא נותר מדמם למוות, יט מעליו את עורו בעודו בחייםאפולו הפש

!לנגן

ה'אורפאוס ואאורידיצ . ג

בכוח שירתו . כמו אביו ליווה את שירתו בנגינה בלירהוהיה משורר , בנו של האל אפולו, אורפאוס

חיזורים רבים הצליח אורפאוס לאחר . הטבע שסביבועל הקסומה השפיע אורפאוס על החיים ו

. מתההכיש אותה נחש והיא אך ביום חתונתם , נשא לויה לה'לשכנע את הנימפה היפה אאורידיצ

באמצעות . ה לעולם החיים'רב להתנחם והחליט לרדת לשאול ולהשיב את אאורידיציאורפאוס ס

18 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

. כת השאולנהר סטיכס לממלההספן המעביר את המתים דרך , שירתו הצליח לכשף את כארון

הוקסם משירתו והסכים להשיב לו את אהובתו בתנאי שילך לפניה ולא יסב , מלך השאול, הדס

, ממש סמוך לעולם החיים כשל והציץ לאחוראך , אורפאוס הסכים; את ראשו עד צאתם מהשאול

. בצערו הרב פתח אורפאוס בשירי יגון איומים למשמע. ה ואבדה לעד'ובו ברגע נמוגה אאורידיצ

ומרוב זעזוע קרע את גופו של , עבר במקום, את האל דיוניסוסשעבדו , ט נשים פראיותשב

שם הוא ממשיך כנראה לשיר את שיריו העצובים עד (אורפאוס לגזרים והשליך את ראשו לנהר

).היום

ביחס למוסיקה המיתוסיםהסבירו מה משותף לשלושת.

את , המיתולוגיה היוונית חושפת את החשש מפני אובדן השליטה למול כוחה של המוסיקה

המסוכן לא רק –טמון בה הואת היסוד ההרסני , יכולתה לערער את סדרי הטבע הקיימים

המיתוסים הקדומים מצביעים על , כמו כן 6.טובי המוסיקאיםללמאזינים מן השורה אלא אפילו

יסוד התבוני לבין האו בין , המצלולי שבוהיסוד המילולי שבשיר לבין מאבק עקרוני בין היסוד

.כפי שנראה להלן, היסוד הרגשי

התיאוריה והפילוסופיה היוונית 1.3 הקטעי מוסיק סיפורי המיתולוגיה ומספר זעיר שלחוץ מ, וןורוב מה שידוע לנו על המוסיקה בי

.תיאוריה ופילוסופיה: סוגיםנובע מכתבים הנחלקים לשני , ים יחסיתמאוחר

התבניות המקצבים ו, המרווחים, תיאור הסולמותאת כללהזו – תמוסיקליתיאוריה .א

7.)נ"לפסה 5המאה (פיתגורס א תורתו של ווהמקור העיקרי שלה ה ,המוסיקליות

שהתמכרו , 21-וה 20-ה, 19- על מספרם הלא מבוטל של מוסיקאים מקצועיים מן המאה ה, בהקשר הזה, חשבו 6

חשבו גם על . או מצאו את מותם בגיל מוקדם או בנסיבות לא טבעיות, וכדומהלתרופות , לסמים, לאלכוהולנטו לעסוק במוסיקה , ן ואחריםקסו'מייקל ג, ון קולטריין'ג, גלן גולד, השאלה האם מוסיקאים כמו רוברט שומאן

.תחו רגישות הרסנית עקב עיסוקם במוסיקהיאו שפ, עקב אישיותם הרגישה .22-16בעמודים , הסברים מפורטים על התיאוריה היוונית תמצאו גם בספר 7

19 1פרק מדריך למידה

ן יואין פלא כי גילו עני, משמעת וסדר, אמרנו כי היוונים החשיבו מאוד תכונות של איפוק

אפשר שאותו , ביטוי של סדרהיה היקום כולו , חסידיולפיתגורס ול. רופורציות ובמספריםבפ

גם להשתמש בו אפשר –לגלות את הסדר המספרי שבקוסמוס אפשר ואם . לגלות גם במוסיקה

לפיתגורס מיוחס גילוי ). לאורפאוס, כזכור, יכולת שהיוונים ייחסו(על הטבע באמצעותו ולהשפיע

להפיק מרווח של שאפשר הוא מצא . היוצרות את המרווחים, הפרופורציות בין צלילים שונים

, 3:2יחסים של מחלוקה באת מרווח הקווינטה , 2:1אוקטבה באמצעות חלוקת מיתר ביחסים של

המשמעות של גילוי זה היתה לא רק . הלאה וכן 4:3יחסים של בחלוקה את מרווח הקוורטה מ

שיתפתח הרבה יותר , שהוא שונה מהכיוון המושווה המוכר לנו כיום(לכיוון כלים מעשיאמצעי

היתה בואלא , במקום כיוון המבוסס על יכולות השמיעה בלבד, )15-בסביבות המאה ה, מאוחר

המבוססים –וזאת מכיוון שמרווחים אלה , )Harmonia mundi(הוכחה להרמוניה שבעולם משום

אפשר אולי לומר שבשל . מייצרים מצלול ערב לאוזן – על ארבעת המספרים הראשונים

נתפסה גם התוצאה ) 10= 1+2+3+4: הלדוגמ(האסתטיות של המספרים המופשטים םתכונותיה

.האקוסטית כיפה

תלמי , )Cleonides(קלאונידס , )Aristoxenus(בהם אריסטוקסנוס , ממשיכיו של פיתגורס

)Ptolemy( ,ינטיליאנוס וקו)Quintilianus (פיתחו את התיאוריה המוסיקלית, ואחרים .

בהי צלילים מעלה והבחין למשל בין שינויים רציפים של ג, )נ"לפסה 4-בן המאה ה(אריסטוקסנוס

ידי הנוצרים על, מוגדרים לבין שינויים מובחנים של צלילים, כמו בעת דיבור, )גליסנדו(ומטה

או (צירוף של מרווחים שונים יוצר סולמות שונים . כמו בשירה, תנועות מרווחיות בין טונים שונים

שינויים ). 2.5על המודוסים נדון בסעיף (מערכות של צלילים עוקבים בעצםשהם , ")מודוסים"

על , לפי תפיסת היוונים, בספקטרום של הצלילים ובמרווחים הפנימיים של הסולמות משפיעים

. אופי המנגינות ועל המצב הרגשי שהן מעוררות במאזינים

ומקומה בכלל בחברה מהותה של האמנות זו כללה את חקר – אמנותית-ביקורת פילוסופית .ב

תורת "מה שכונה באותה עת –והזיקה בין המוסיקה לחינוך האזרחי ,בפרטשל המוסיקה

אריסטוו) נ"לפסה 348/7-428/7( אפלטוןתורתם של ההמקור החשוב לביקורת זו הי". האתוס

8 ).נ"לפסה 322-384(

ביטא הפילוסוף , שבו עסק בתנאים ליצירתה של חברה אידיאלית ,המדינהבחיבורו המפורסם

בייחוד בנוגע לרגשות , ת ובמוסיקהמצויה באמנוהלתועלת מאוד בנוגע אפלטון עמדות חשדניות

אפלטון לא רצה לאסור על פעילות מוסיקלית . אליהם היא עלולה להובילשליים רציונ-האי

אך סבר שיש להגביל אותה בצורות , )עיסוקים חשובים בחינוך היוונילמוסיקה וספורט נחשבו (

הכתיבה , הדיבורשפת ( לוגוס: יםרבדשלושה מהמוסיקה נית מורכבת אפלטוה בשיטה. שונות

החלוקה ( ריתמוסו, )השונים במוסיקה יחסי הצליליםשל ארגון התכנון וה( הרמוניה, )החשיבהו

עצמם אל את צריכים להתאים ההרמוניה והריתמוסאפלטון טען ש 9.)זמןב של המוסיקהארגון וה

.16-15בעמודים , הסברים על תורת האתוס תמצאו גם בספר 89

השיטה המרכזית (לטון אין הכוונה לתורת חיבור האקורדים שבו משתמש אפ" הרמוניה"חשוב לציין שבמונח המונח . אלא להתאמה בין משמעות המילים לבין גובה הצלילים, )ואילך 17- מהמאה ה, במוסיקה המערבית

20 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

הדגשת על ידי לשרת את הטקסטת ועדמיהמוסיקה ,במילים אחרות; םחשוב מההלוגוס ה

מכאן גם נובע שמוסיקה ללא מילים נתפסת כדבר חלקי ופגום .שהוא מביעהרגשות העיקריים

. נטול תכנים מוסריים, ביטוי של רגש ריק, מהותוב

ולהשפיע על אופיו של , טען גם כי מוסיקות שונות יכולות לטעון את הנפש ברגשות שונים אפלטון

- חסרלמאופק או ל, מיואשלאופטימי או ל, פחדןלץ או יכולה להפוך אדם לאמימוסיקה .המאזין

את אזרחי הופכת "טובה"מוסיקה ,במילים אחרות. הלאה עצלן וכןלחרוץ או ל, שליטה עצמית

הפילוסופים . את החברה ויש לאסור על קיומהמדרדרת " רעה"ואילו מוסיקה , המדינה לטובים

בטובת התמקדה אפלטון שסיפק והתשובה , "טובה"היוונים התלבטו בשאלה מהי מוסיקה

אפלטון . אה של הטוביבצורה נאותה את האידמשרתת מעוררת תכונות חיוביות המוסיקה : הכלל

הוא (שבטים ואזורים ביוון וציין אותם לפי שמות של, בחין בין מודוסים חיוביים לשלילייםהאף

שמות ). לעומת המודוס המיקסולידי כדוגמה שלילית, זכיר את המודוס הדורי כדוגמה חיוביתה

כיום ידוע אך , הביניים מאות שנים מאוחר יותר כחלק מתרבות ימיבמשך אלה השתרשו

.הביניים שונים לגמרי מאלה של יוון העתיקה שהמודוסים של ימי

ונגן אאולוס :משמאל ; אפולו מנגן בלירה :מימין

לאור העקרונות התיאורטיים והפילוסופיים שסקרנו בקצרה ולאור ההתייחסות למוסיקה כפי

לסכם את מאפייני המוסיקה אפשר , שתועדה בכתובים ובאמנויות החזותיות מן התקופה

מודוסיםמשתמשות בלה שחוברו והמלודיות , קולית במנעד צר יחסית-זוהי מוסיקה חד: היוונית

באים לידי ביטוי בקטעים לזמרים סולנים או ה, )אפוליניים" (ממושמעים"יש בה צדדים ; אחדים

, בין היתר, הכוללים, )דיוניסיים(יותר " פראיים"אך יש בה גם צדדים , מקהלה בליווי כלי נגינהל

10.שימוש בקטעי נגינה

את החיבור של גובה ; מציין בהתאמה את היחס ההולם בין משך ההברות לבין משך הצלילים" ריתמוס"

".מלודיה"כיום בפשטות כ הצלילים ומשכם היינו מציינים10

העלה , תרבותיים מחוללים ומתנגשים כמרכיבים, "אפוליני"הליסוד " דיוניסי"את ההבחנה בין היסוד ה הולדת הטרגדיה מתוך רוחה של המוסיקה בחיבורו , )Nietzsche, 1844-1900(הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה

)1872 .(

21 1פרק מדריך למידה

המורשת היוונית והשפעתה על העולם 1.4 ריהנוצ

היא יצרה מערכת, ראשית. למורשת היוונית חשיבות רבה להתפתחות המוסיקה המערבית כולה

ימי בהמאוחרת שהתפתחה המוסיקלית לתיאוריה בסיס ששימשה ,תיאורטית של יחסי צלילים

מרכיב הראשוני והחשוב ביותר כהיא מיסדה את התפיסה של המלודיה , שנית. רנסנסבהביניים ו

נוהג שנמשך , כרוןימהז, פה-המוסיקה היוונית בוצעה רובה ככולה בעל, שלישית .של המוסיקה

לאחר שכתב , לפגוש אותו גם מאוחר הרבה יותר שאפשראף ( 13- במידה רבה לפחות עד למאה ה

ביצוע של מוסיקה קלה או בנגינה סולנית במוסיקה ב, יסוד מרכזי במוסיקהנעשה התווים

תפקידה הראוי של המוסיקה כלפי וונית ניסחה עמדות ביקורתיות המורשת הי, כמו כן). אמנותית

היא גם ביטאה את החשש מפני , מנגד. והטילה עליה משימות חשובות בעיצוב רוח האדם, בחברה

על ידי, שאל מאז ועד ימינויהשאלות שעניינו את היוונים ממשיכות לה. כוחה של המוסיקה

לאיזו מוסיקה ראוי , סיקה טובה ומהי מוסיקה רעהמהי מו: מבקרים וצרכנים, מחנכים, הוגים

. ועודלהאזין והאם אפשר לשלול חוויית האזנה לסוגים מסוימים של יצירות

האפוליני (מצוי בה עצמה ההנובע מהדואליזם , ערכי כלפי המוסיקה-לומר שהיחס הדו אפשר

המוסיקה נתפסת כדבר . הוא אולי היסוד החשוב ביותר שהורישה לנו התרבות היוונית, )והדיוניסי

היא – אחרומצד , 'וכומיידית , רגשית, יצרית, חווייתית, מצד אחד היא חושנית: והיפוכו

ם אינטימי ואישי המוסיקה יכולה לסחוף אותנו לעול; נגישהולא מורכבת , על חושית, מופשטת

, יש למוסיקה תכונות אקוסטיות ייחודיות משל עצמה; אך גם לחבר אותנו לתחושת קהילתיות

כל הניגודים הללו מהדהדים לכל אורך תולדות . אך יש לה גם היבטים מוסריים ופוליטיים

. בצורות שונות ומשונות שנפגוש בהמשך, המוסיקה

וקשורה לתרבות הנגד שפיתחו אנשי הרנסנס ביחס , היא ספציפית יותר החשיבות נוספת של

ידון יהיבט זה . והאופן שבו הסתייעו במורשת יוון הקלאסית לצורך כך, הביניים לתרבות ימי

.בפרקים על המוסיקה של הרנסנס וראשית הבארוק

1צפו ביחידה

22 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ראשית ליטורגית במוסיקה 2 בינייםה ימי

23 2פרק מדריך למידה

רקע כללי 2.1

קריסת האימפריה הרומית בהחל , מקפל בתוכו כאלף שנות היסטוריה" ימי הביניים"המונח

אף שמקובל לעתים לכנות את התקופה ). 15-בסביבות המאה ה(ועד לתקופת הרנסנס ) 5- המאה ה(

, 'וכומלחמות , מגפות, עוני, בערות, טפלות ולחשוב עליה בהקשרים של אמונות, "תקופת החושך"

. תרבותית ואינטלקטואלית, עשירה ומגוונת מבחינה אמנותית, בתקופה ארוכהבעצם מדובר

אך , מפריה הרומיתידת הרשמית של האכהנצרות עלקיסר רומא קונסטנטינוסהכריז 325 שנתב

. בין מזרח למערב, באירופה כולהובעצם , י בעולם הרומי הנוצריטחל פילוג דרמ 395כבר בשנת

. שלט הקיסר בחיים הפוליטיים ובדת, )איסטנבול של ימינו( יסבעיר קונסטנטינופול, במזרח

עד נפילתה לידי התורכים והסתפחותה , התקיימה כאלף שנים) ביזנטיון(האימפריה המזרחית

).1453(מאנית 'לאימפריה העות

שבטים של סבלה מהתקפות חוזרות ונשנות , נושנשלטה מרומא וממיל, האימפריה המערבית

התחלקה השליטה במערב 8-ועד למאה ה 5-המאה המ .476עד שהתמוטטה בשנת , גרמניים

- נגלוובהם קלטים וא, לחיק הנצרות שהצטרפו בהדרגה, אירופה בין מספר שבטים פגניים

, ים בספרדתויזיגו, )צרפת של ימינו(נקים ובורגונדים בגאליה פרַ , סקסונים באיים הבריטיים

על רוב הפרנקים השתלטה ממלכת 8-בסוף המאה ה. ים ולומברדים בצפון איטליהתואוסטרוגו

.אירופה מערב רוב פני על השתרע ושטחה, השבטים המתחרים

לכה הפרנקית ואיחוד הפולחן הנוצרי הממ 2.2) 8-עד המאה ה 5-המאה ה( המרובינגים: שושלות שתי בידי נקים נשלטהממלכת הפר

, מרטל קרל של שמו על קרויה הקרולינגית השושלת). 10- עד המאה ה 8- המאה ה( והקרולינגים

נקרא 799בשנת . )Charlemagne, 747-814(הגדול קרל של וסבו) 768-714( "הגוץ" אביו של פפין

קרל . מתפקידו ושאצילי רומא ביקשו להדיח, שלישיקרל הגדול לבוא לעזרת האפיפיור ליאו ה

שביצרו את , הפרנקים, וכך. לקיסר 800האפיפיור בשנת בידיובתמורה הוכתר , נחלץ לעזרתו

, כהזכו לגמול של לגיטימציה דתית בביסוס הנצרות ברחבי הממל, מעמדו של מוסד האפיפיורות

11".טוראימפר"יורשיו זכו לתואר וקרל ו

בשעה . ובפולחניהם, בלשונם, שונים זה מזה בתרבותם, הפרנקית חלשה על עמים רבים הממלכה

הממלכה , חופש הפולחן של עמים כבושיםבנוגע לקודמות גילו סובלנות מסוימת שממלכות

11

פיצול שהוליד את , בין שלושת נכדיו של קרל הגדוללקראת סוף המילניום הראשון התפצלה הממלכה הפרנקית אימפריה הרומית ה" 962נקיה המזרחית כונתה כבר בשנת פר). בדרום(ואיטליה ) במזרח(ניה גרמ, )במערב(צרפת

האימפריה הרומית : "זכתה לתואר ארוך יותר 15- ובמאה ה, )Imperium Romanum Sacrum: בלטינית" (הקדושההרייך הראשון נמשך ). Heiliges Römisches Reich Deutscher Nation: בגרמנית" (מניתהקדושה של האומה הגר

.1806והגיע לסיומו עם פירוק האימפריה בשנת , שנים 1,000- כ

24 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

, רל הגדול רפורמות רחבות היקףקבהקשר זה יזם . הפרנקית ביטאה את החזון המיסיונרי הנוצרי

הוא שלח . במוסיקה פוליטי ועשה לצורך כך שימוש, נוסח ליתורגי אחידבכדי לבסס את שלטונו

כדי לייבאם , מאות שניםבמשך ללמוד את נוסחי התפילה שהתגבשו בה , את נתיניו לרומא

. לכל רחבי הממלכה) Aachen(כן אלפרנקיה ולהפיצם מחצרו שבא

נקיתממלכה הפרגבולות ה

משום שבתקופתנו , נקיםן את גודל המשימה שעמדה למול הפרכיום אולי יקשה עלינו להבי

אם בתווים ואם , במהירות ובדיוק מרבי מכל מקום לכל מקום, בקלותמתניידת מוסיקה

, המסעות לרומא וחזרה ארכו זמן רב; הביניים אולם לא כך היו הדברים בראשית ימיו. בהקלטה

משום שעד אז יוחדו , ולא היתה עדיין דרך לתעד אותן, תפילות המושרות היתה רבהכמות ה

האתגר יצר לראשונה את הצורך . פה- ונשמרו במסורת שבעל, פולחנים דתיים למקום מסוים

בצורתו הראשונית , שהופיע, וים הראשוניותהליך שהוליד לבסוף את כתב הת, בתיעוד מוסיקלי

9.12-ה הבמהלך המא, והמוגבלת מאוד

החל מאות הםמפעל התיעוד שלאך , 6-המזמורים הרומיים הנוצריים נוצרו בסביבות המאה ה

מסיבה זו קשה לדעת אם המוסיקה הנוצרית ). 11-ונמשך עד המאה ה(שנים מאוחר יותר

רוב החוקרים סבורים (המוקדמת שיש בידינו מהתקופה הפרנקית היא אכן זו שבוצעה ברומא

הנוסח הפרנקי תרם לדחיקתן של מסורות פולחניות , כךעל נוסף ). שינויים סגנונייםבה שחלו

להוציא מזמורים –שגם עליהן כמעט איננו יודעים דבר , )אמברוזיאניות, ביזנטיניות(אחרות

. שסופחו לנוסח האחיד ותועדו בתווים, מסוימים

12

.2.10סעיף , על התפתחות כתב התווים ראו בהמשך

25 2פרק מדריך למידה

נחזור אחורה לתקופה , המוקדמת כדי להבין מעט יותר לעומק את שורשיה של המוסיקה הנוצרית

ונתרכז בארבע דמויות , נקיתבססות הממלכה הפרשבין נפילת האימפריה הרומית ועד הת

.בנדיקטוס וגרגוריוס, בואתיוס, אוגוסטינוס: חשובות

המוסיקה הנוצרית המוקדמת 2.3

ה האסתטיים נתעכב מעט על שורשי, לפני שנדון בשירה הנוצרית הדתית ובמאפייני היופי שבה

היו למוסיקה לפחות , ככזו; היא דת מיסיונרית, בשונה מדתות רבות אחרות, הנצרות. והרעיוניים

. לגעת בלב מאזיניה) ב ;מפיציהמעשי ללשמש כלי ) א: שני תפקידים חשובים עבורה

נון לשיבנוגע וזאת , בימי קדם התברר כי הצירוף של מילים ומנגינה יחד מקל על הזיכרוןכבר .א

יד היו שבו כתבי, בעולם שלפני המצאת הדפוס. מנגינות לחודשל פה של טקסטים או - בעל

אותם כמרים ונזירים שנשלחו ל, פשרה המוסיקה לזכור את נוסח התפילותִא , נדירים מאוד

.מרומא לפעולות ניצור בכל רחבי אירופה

יים ובאירופה הפגנית היתה במקדשים היוונ, המוסיקה שבוצעה בבית המקדש, ככל שידוע לנו .ב

החלה לאגור כוח ש, )ביוונית" כנסייה עולמית"(הכנסייה הקתולית . מאודחושנית וסוערת

תרם לכך (הגורם החזק והמשפיע ביותר באירופה בעצם היתה , שלב מוקדםמעצומים ורכוש

, הם זע; )אודליתיפ- השיטה התיאוקרטית, שיתוף הפעולה בין מוסד האפיפיורות לבין האצולה

וזאת כדי להבדיל אותה , פחה הכנסייה סגנון שרוחו סגפנית בכוונהיבתחום המוסיקה ט

אז החלו להשתמש , 11-עד המאה ה(חל איסור על השימוש בכלי נגינה לכן . ממוסיקות אחרות

13.והשירה היתה צריכה להיות צנועה ביותר, )בעוגב ככלי מלווה

כוחה של המוסיקה מהדהדת גם בקרב כלפי כי העמדה המסתייגת של הפילוסופיה אין זה מפתיע

, יגות דומה גם במורשת היהודיתילזהות הסתאפשר , בעצם. התיאולוגים הנוצרים החשובים

המצליח לרפא את דוד –יש עדות לכוחה הייחודי של המוסיקה ך "גם בתנ. ממנה צמחה הנצרותש

אך –ועוד החצוצרות בתרועות ותלּפָ מות יריחו הוחומ ;בנבל ינההנגבאמצעות געונו של שאול יש

גם במסורת היהודית קיימת רתיעה מפני השפעתה ההרסנית של , ושוב. זו משרתת את רצון האל

, לפי סיפורי המדרש פיתו בנות קין את בני שת במשקאות משכרים ובמוסיקה חושנית: המוסיקה

המקדש נאסרה שירת הלוויים וחל איסור מוחלט ן ביתלאחר חורב. המבולבא ובעקבות חטאיהם

נדמה שהמקור לאיסורים נובע אך ; על נגינה בכלים כדי לא לחלל את זכר האבל על החורבן

קבע שכל שיר שאינו ) 12- בן המאה ה(ם "הרמב. מהתנגדות עקרונית יותר למהותה של המוסיקה

. מגונהמתועב ו –ולכן , השם מביא לידי הוללות מיועד לעבודת

אף (אף חזרה להיות מלווה בכלים שונים ובהדרגה, בפועל לבשה המוסיקה הדתית אופי חגיגי יותר ומסובך יותר 13

הביניים נותרה קולית המוסיקה הדתית של ימי, מכל מקום). 16-שאלה לא הופיעו במפורש בתווים עד למאה ה .מהותהב

26 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

משמעי כלפי כוחה של המוסיקה בא לידי ביטוי גם בכתביו של אוגוסטינוס - היחס הדו

)Augustinus, 354-430( ,דעות בישוף והוגהונעשה שהתנצר , היבן לאב עובד אלילים ואם נוצרי

:באחד מחיבוריו התוודה אוגוסטינוס. חשוב

ואולם . וקה יתרה בשעה ששרים אותןסבור אני כי המילים הקדושות מושכות את נפשותינו בתש

במקרים כאלה הייתי מעדיף ; הזמרה משפיעה עלי יותר מן המיליםשקורה : עלי להודות על חטא

.למוסיקה, בעצם, לחשוב שלא האזנתי

לפי אוגוסטינוס, הסבירו מהו מקומה של המוסיקה בפולחן הנוצרי.

ול על המאזינים ולקרב אותם לחוויה אוגוסטינוס מודע לסגולות הייחודיות של המוסיקה לפע

רוח הסגפנות . מאמצעי למטרה בפני עצמה להיהפךאבל מוטרד מכך שהמוסיקה עלולה , הדתית

אך , בעיקר בתחום הדת, הביניים בכללותה עולה מגישתו מבטאת צדדים חשובים של תרבות ימיה

בואתיוס הרומי , המוקדמים ימי הבינייםאחד ההוגים החשובים של . גם בתחום ההגות

)Boethius, 480-452( , לשלב בין המורשת הפילוסופית של אפלטון ואריסטו ניסה) שהוא היה אחד

תפיסותיו המופשטות של . לבין עקרונות הנצרות, )המתרגמים החשובים שלהם מיוונית ללטינית

ה בא לידי היבט ז .הביניים תפיסת המוסיקה בימי) והשפיעו בצורה ניכרת על(בואתיוס תאמו את

ביטוי באופן המופשט שבו תפסו בואתיוס וממשיכיו את מקומה של המוסיקה במערכת הלימודים

. בתקופה

רק עם סיום –משפטים ורפואה , תיאולוגיה –" מעשיים"באותה עת נלמדו שלושת המקצועות ה

אתיוס חילק בו". שבע האמנויות החופשיות: "הביניים שכונו בימי, לימודי שבע מיומנויות היסוד

, דקדוקשכללו ]: המקצועות ההומניים Trivium( ,3[(טריוויום : את שבע האמנויות לשני סוגים

המקצועות Quadrivium( ,4[(וקוודריוויום , )תורת הנאום( ורטוריקה) תורת ההיגיון(לוגיקה

(!) מוסיקה –לבסוף ו, אסטרונומיה, גיאומטריה, חשבון שכללו: ]המדעיים

27 2פרק מדריך למידה

הביניים אנונימי מימי מאת צייר –" מנויות החופשיותשבע הא"

אלה , המופשטים, המוסיקה כחלק מן המקצועות המדעייםאפוא הביניים נתפסה בימי

תפס המוסיקה יבהמשך נראה שבתקופת הרנסנס ת. שבאמצעותם נגלה הסדר האלוהי שביקום

.תפיסה זוכשייכת לתחום האמנויות ההומניות ונברר מה היו ההשלכות של

, ובהם באה לידי ביטוי השפעתו של אפלטון, בחיבוריו השונים דן בואתיוס גם במוסיקה עצמה

) מוחשי-המושג העל, הרעיון המופשט(אה יאפלטון טען כי האיד. אות שלויתורת האידובייחוד

המציאות החומרית היא רק חיקוי ; )החומרית, המציאות הקונקרטית(אמיתית מן הריאליה היא

בעצם מכיוון שבהיותה חיקוי של המציאות היא , ממנהוהאמנות אף נחותה , אהיעכור של האיד

. חיקוי מדרגה שנייה

מוסיקה : שאותן כינה בשמות, מוסיקה בדומה לאפלטון טען בואתיוס כי קיימות רמות שונות של

. ]םליכהשל [ אינסטרומנטליסמוסיקה ו] של האדם[ נההוָמ מוסיקה , ]של העולם[ מונדנה

בטאת את ההרמוניה מהומנה מוסיקה ; עליונות של היקוםספירות המתקיימת במונדנה מוסיקה

זו –היא המוסיקה במובנה הפשוט והמוכר לנו אינסטרומנטליס מוסיקה ; נפשלהגוף שבין

יררכיה ברורה בין סוגי יבואתיוס טען שיש ה. שיוצרים בקולות ובכלים ושומעים בחושים

נמצאת מעבר ליכולת ההמושלמת והחשובה מכל היא המוסיקה , המוסיקה האידיאית: המוסיקה

באופן דומה הבחין . היא חיקוי נחות ולא מדויק, לעומתה, המוסיקה הגשמית; השמיעה האנושית

הם אלה לשיטתו ההוגים , ושוב, מבצעיםמחברי מוסיקה ו, בין מעמדם של הוגים של המוסיקה

28 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ואילו , ביותר) והאמיתית(משום שעיסוקם הוא במוסיקה המופשטת , שמעמדם רם ביותר

הפשוט והמוחשי , מכיוון שהם מתמודדים עם הסוג הגס, המבצעים ממוקמים בתחתית המדרגה

14 .של המוסיקה

מנורסיה נזיר בנדיקטוסההביניים היא שהשפיעה על עיצוב המוסיקה בימי דמות חשובה נוספת

)San Benedetto da Norcia, 480-547 .(אך, המתנוונת ברומא מיוחסת במשפחה בנדיקטוס גדל

הראשון הנזירים מסדר את יסד בנדיקטוס. לנזיר ולקדושונעשה לחיי הדת מחשש לנשמתו פנה

על המבוסס, הנזירות תקנון את חיבר ואף, )הבנדיקטיני המסדר( שמו על הקרוי, אירופה במערב

הוא תרם תרומה חשובה להפיכת , ראשית; חשיבותו רבה מכמה היבטים. ומלאכה תפילות

גוף בעל –וכתוצאה מכך , הנזירות מתופעה יחידנית ובעלת השפעה מוגבלת לגוף מאורגן וממוסד

במסדרים הנזיריים התפתחו , כמו כן. ייםהבינ על תרבות אירופה בימימאוד השפעה רבה

מיוחסת לבנדיקטוס. ובהם גם תפקיד חשוב למוסיקה, יחודייםימאפיינים קהילתיים תרבותיים

ובכללם, הנוצרית השנה לאורך השונים הטקסים וארגון השונות התפילות בהקשר הזה חלוקת

ין תלמידיו הצעירים במנזר ב). על האופיציום ראו בהמשך( "אופיציום"ל התהילים פרקי חלוקת

שגם לו , )Gregorius I, 540-604" (הגדול", האפיפיור גרגוריוס הראשוןהיה גם מי שלימים היה

.תפקיד חשוב ביצירת הרפרטואר הנוצרי המוקדם

לפני. נכלא והוצא להורג, עד שבסוף ימיו הואשם בבגידה, בואתיוס נהנה מיוקרה רבה בחצרו של שליט רומא 14

דמיוני בינו לבין הפילוסופיה בדמות שיח-דו –) Consolatio Philosophiae( הפילוסופיהנחמת מותו חיבר את .את נחמת העולם הבא ברוח הנצרות ושילב, משיך את המסורת האפלטונית שהעריץשהחיבור , אישה

מוסיקה ליסאינסטרומנט

מוסיקה מונדנה

מוסיקה נההומ

29 2פרק מדריך למידה

–המזמורים הגרגוריאניים 2.4 מקורות ומאפיינים

הוא כונן יחסים הדוקים עם שליטי המרובינגים .590בשנת הוכתר לאפיפיור ול גרגוריוס הגד

. ופעל בשיתוף פעולה עם ראשי הנזירים הבנדיקטינים, )אבותיהם של הקרולינגים(הפרנקים

. מערביהעליונה בעולם הנוצרי הסמכות לחזק והלכוח הקתולית הפכה הכנסייה נשלטונו ב

ועל שמו מכונה , )Schola Cantorum(ת ימקהלה האפיפיורשל ה הדוייסגם מיוחס סלגרגוריו

שהוא , ")המזמורים הגרגוריאניים("הרפרטואר החשוב של ראשית תולדות המוסיקה המערבית

. ולכאורה היה מחבר

התפילות נמסרו לו מפי מזמורי מאות , לפי אחת האגדות ;רבות נקשרו בשמו של גרגוריוסאגדות

, נראית רוח הקודש ביצירות אמנות בחלק מהתיעודים של אגדה זו. בכבודה ובעצמה רוח הקודש

המזמורים , כזכור. כתבעל המכתיבה את המזמורים כאשר גרגוריוס מעלה אותם , יונה בגילום

האפיפיור לא היה יכול . לאחר שיובאו מרומא, 9-רק במאה ה הועלו על הכתב בהוראת קרל הגדול

שנה לפני 200-וון שפעל ככי, )אם קיבל אותם מרוח הקודש גם(לרשום את המזמורים המקודשים

אין זה סביר כי המציא את כל המזמורים ,כמו כן; פיתוח כתב התווים בצורתו הראשונית ביותר

כיום ידוע שיצירת המזמורים היתה חלק מעבודת קודש משותפת ואנונימית של . בכוחות עצמו

. 11-עד למאה ה ללווהם הורחבו ושוכ, )לא היו עדיין מלחינים במובן המודרני(קהילות הנזירים

המיתוס על מקורם של המזמורים נועד לבסס את מעמדה של המוסיקה הכנסייתית כיצירה

כיום נהוג לכנות את הרפרטואר . אדם לא יכלה להתערב בה או לשנותה כזו שיד, שמימית

15).באנגלית Plainsongאו Plainchant" (מזמורים"הגרגוריאני בפשטות

בצי וק התגבשו לשני 19- ובסוף המאה ה, נאספו מזמורים עתיקים וחדשיםמאות שנים במשך

הספר של ("הגרדואלה ו ")האופיציוםהספר של ("האנטיפונלה : ותיקןורשמיים מטעם הזמורים מ

16").הספר השימושי("וזואליס אליבר לכונסו כל המזמורים 1904בשנת "). המיסה

15

מילה זו בין ) קיימת בעבריתשאינה (בשפות הלועזיות יש קרבה ברורה ; Cantusבלטינית היא " מזמור"המילה .ובכך יש עדות נוספת לכוחם המיוחד של המזמורים הדתיים, )Enchantment" (כישוף"לבין המילה

16 .2.8על המיסה ראו סעיף ; 2.6ם ראו סעיף ועל האופיצי

30 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

) 1912" (אנטיפונלה"השל השער משמאל עמוד ;גרגוריוס והיונה: מימין

האזינו למזמורViderunt omnes ) תוכלו לעקוב אחרי התווים בשתי ). 1בדיסק 13קטע

בהמשך נדון ( 39-38המופיעות בספר בעמודים – ועיבוד מודרני" עתיק"תיווי – גרסאות

מאפייני המזמור ם ה בנקודות מהרשמו בתום ההאזנה ). בתיווי הייחודי של המזמורים

.הגרגוריאני

חשוב להבין שהצמצום . יש בהם יופי מיוחד ,הועם ז –כמעט דלים –המזמורים פשוטים מאוד

אלא נוצר והתפתח , נובע ממוגבלות כוח היצירה בשלב היסטורי מוקדם זה אינוהמאפיין אותם

צור חוויה מבחינה אסתטית מבטאים המזמורים את הרצון לי. ומעשיתממודעות אסתטית

רוב הזמרים בקהילת הנזירים לא היו זמרים –מעשית מבחינה ; רוחנית נעלה מעמדה סגפנית

יום שלהם כלל גם שירה -םשהווי היו, אלא אנשי דת, מקצועיים במובן המודרני של המילה

. כרוןיומהז, שאותה היו צריכים להיות מסוגלים לבצע ללא קשיי ביצוע מיוחדים

על סמך , ככל שאנו יכולים לדעת(המאפיינים הכלליים של המזמורים הגרגוריאניים ואלה הם

):התווים

לתפילות בשפה הלטינית) ללא ליווי(קולית - שירה חד.

ית ומהירהטואין תנועה דרמ, אין מקצב או תחושת פעמה(הקצב חופשי ומתון(.

מרובות על צלילים עם חזרות, )תנועה מדודה בסקונדות ומיעוט בקפיצות(המנעד צר.

מודוסים(המנגינות מבוססות על סולמות עתיקים(.

אווירה של איזון ושלווה.

31 2פרק מדריך למידה

תוכלו לשים לב לכך שבתוך הצמצום יש בכל זאת גיוון , Viderunt omnes אם תאזינו שוב למזמור

. מסוים

:הביצוע יכול להתגוון באופנים האלה

הפשוטה ביותר האפשרות( נזיריםהת כל מקהלמשותפת של רה יש.(

המקהלה עונה וחוזר , זמר סולן שר פסוק פותח "):שירת מענה(" יתרספונסוריאלשירה

.חלילה

בידיבתורו כל פסוק מבוצע ו, המקהלה מתפצלת לשתיים "):צליל חוזר"(ית אנטיפונלשירה

.אחד הגופים

והמשך השירה בידי המקהלה , נוספת היא פתיחה של המזמור בידי זמר סולןמעשית וריאציה

בידי מי –זמר מנוסה בידיכאשר הפתיחה מבוצעת , נוהג זה מסומן כיום בתיווי המודרני. כולה

(*). וכניסת המקהלה מסומנת בכוכבית –ביצוע המוסיקלי במנזר לאימון ולאחראי הוא השלרוב

מכילים שניים או האך יש גם מזמורים , הללוכל אחד מהסגנונות יש מזמורים שקל לשייכם ל

. במקומות שונים בקטע, שלושה סגנונות יחד

ליחס –וביתר דיוק , אמצעי גיוון נוספים נוגעים לא לצורות הביצוע אלא לאופי המזמורים עצמם

. שבין מספר ההברות שבטקסטים לבין מספר הצלילים השייכים לכל הברה

:באופן הזה, )או שלושה סגנונות(רות והצלילים נחלקים לשלוש קבוצות יחסי ההב

סילאביסגנון )Syllabic(: לכל הברה בטקסט יחידצליל שבו יש.

יטנוימסגנון )Neumatic(: צלילים מצומצם של מספר שבו יש)לכל הברה בטקסט) 5-2.

מליסמטיסגנון )Melismatic( :על הברה מסוימת, יםרבת צליל, מנגינה מעוטרת.

של ומבטא שילוב, בטקסט מילה חשובהבהברה של ,בדרך כלל ,מופיע המליסמטי המרקם

אך , חלק מהמזמורים כתובים באחד הסגנונות .כשלעצמו מוסיקלי ויופי רוחנית- דתית אקסטזה

כפי שקורה גם במזמור לו ( רבים מהם כוללים שניים או שלושה סגנונות במקומות שונים בקטע

).האזנתם

האזינו שוב למזמורViderunt omnes, וסמנו את שלושת הסגנונות השונים בתווים.

תייםיהמודוסים הכנסי 2.5

. בפרק הקודם הזכרנו את השפעת התיאוריה והפילוסופיה היוונית על המוסיקה באירופה

וביססה , ברוח עמדותיו של אפלטון, "הראויים"ם יהכנסייה רצתה לשחזר את המודוסים היווני

32 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

שאיש לא ידע בוודאות (המודוסים היווניים , את המוסיקה על אותם סולמות עתיקים) כביכול(

חוברה ברובה המוסיקה . סווגו לפי המודוסים השונים שלהםספרי המזמורים ). כיצד נשמעו

או , "ליפלגַ "ומצב " אותנטי"מצב (מצבים בשני, )מיקסולידיולידי , פריגי, דורי( מודוסיםבארבעה

צליל היסוד של , "ליסהפינַ צליל"ב סתיימוהו נפתחו אותנטי במודוס מזמור מנגינות). מודוס-היפו

סתיימוה אך, בקוורטה הנמוך במנעד כלל בדרך שתרעוה ליפלג במודוס מזמור מנגינות ;המודוס

.הפינליס בצליל הן גם

שנתפס בימי, "סי במול"מלבד הצליל , לילים כרומטיים זריםהמוסיקה המודלית נעדרת צ

תפקידו של הצליל סי במול היה לנטרל את . ליתל דיאטוני אופציונלי במערכת המודהביניים כצלי

" מרווח השטן"שכונה אז , מרווח הטריטון, "פה"המצלול הדיסוננטי שנוצר ביחס לצליל

)Musicus Diabolus .(

שהוא לא פעם הצליל הדומיננטי והשכיח , טנוריש חשיבות רבה גם לצליל המלבד צליל הפינליס

: למשל(ליס וינטה שמעל לצליל הפינַ וצליל הטנור הוא צליל הק ,במצב האותנטי 17.במזמורים

: למשל(ובמצב הפלגלי הטנור הוא צליל הטרצה שמתחת לטנור האותנטי , )במודוס דורי" לה"

סי "משהו בהם הוחלף הצליל הבעייתישכלל הם המודוסים יוצאים מה). במודוס פריגי" לה"

- גם במודוס היפו" דו"ו, )פריגי-בהיפו" סול"במקום " לה"ולכן גם (במודוס פריגי " דו": "בקאר

.מיקסולידי

שלושת הצלילים הראשונים שלהם " (מינורי"הם בעלי גוון , דורי ופריגי, שני המודוסים הראשונים

שלושת צליליהם " (ורי'מז"הם בעלי גוון , לידי ומיקסולידי, השניים הבאיםו) יוצרים טרצה קטנה

מלבד (אין בהם טון מוביל –אך בשונה מצלילי הסולם המודרני , )הראשונים יוצרים טרצה גדולה

).מודוס לידי

17

את צלילי המזמור , )בתרגום מילולי, "מחזיק"או (לציון כל קול ששר " טנור"הביניים שימש המושג בימי . קול גברי במנעד גבוה –הפכה משמעות המושג טנור לזו המקובלת כיום נואילך 16-מן המאה הורק , המקודש

33 2פרק מדריך למידה

השפעת חיי המנזר על התפתחות 2.6 האופיציום –המוסיקה הנוצרית

בכל הוא שם כללי למכלול התפילות שהנזירים מחויבים לבצע ) Divinum Officium(האופיציום

וכולל תפילות , 6- התגבש במאה ה ציוםהאופי .באופן פרטי או ציבורי, קבועים מועדיםב, יום

:הזהפי הסדר על, מוקראות ומושרות

)Sexta(ם בצהריי 12בשעה . 5 )Matutinum( חצותב. 1

)Nona( אחר הצהריים 3בשעה . 6 )Laudes( הזריחה לפני. 2

)Vesperae(ערב ב 6ה שעב. 7 ) Prima( בבוקר 6בשעה . 3

)Completorium( בטרם פרישה לשינה. 8 )Tertia( בבוקר 9בשעה . 4

מזמורה שבו כלול, )7( וספרסווה) 2(לאודס ה ,)1( מטינסה: הן תפילות הלילהמאוד חשובות

Salve(סלווה רגינה , כלול מזמור חשוב )8(בקומפליין גם . )Magnificat(מגניפיקט המפורסם

Regina( ;אמו של ישוע, שני המזמורים הללו מוקדשים למריה .

ונסורים ספר, אנטיפונים, פסלמודיות 2.7 מנונותיוה

החלקים המושרים באופיציום כוללים טקסטים שונים המתלכדים יחדיו באופנים שונים

. ותמנוניהו רספונסורים, אנטיפונים, חלקים אלה כוללים פסלמודיות. ומבוצעים במגוון דרכים

34 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

. פרקי התהילים 150כל ,רוב פי על ,בשבוע רגיל מבוצעים. שירה של פרק תהילים היא פסלמודיה

, ")אינטונציה("כל פסוק נפתח במלודיה קצרה בתנועת עלייה ו, חולקת לפסוקיםהפסלמודיה מ

או " טנור("המורכב מחזרות על צליל מרכזי לאורך רוב הטקסט , לחלק המרכזי בתפילה המובילה

והפסוק מסתיים , אחריו שוב חוזר צליל הדקלום; ")מדיאנטה("המוליך לסיום זמני , ")רסיטציה"

אחר המעקב את להקל נועד זה מבנה"). טרמינציה("הפעם בתנועת ירידה , בקדנצה מלודית קצרה

.)58' בעמ, בספר הראו דוגמ(חלוקת הטקסט ומשמעויותיו

שמקורן –את התפילות " לנצר"לכל פרק תהילים הוסיפו הנזירים קטע טקסט קצר שתפקידו

הבן ורוח , ברוך האב": ומילותיו הן, "הדוקסולוגיה הקטנה"טקסט זה מכונה ". ברית הישנה"ב

:ובלטינית, "אמן, כך עכשיו וכך יהיה לעולמי עד, כך היה מבראשית. הקודש

Gloria Patri, et Filio, et Spiritui Sancto,

Sicut erat in principio, et nunc, et semper, et in saecula saeculorum. Amen.

לפי התנועות של סיום , ולכן נהוג לסמנה בקצרה, נוסחה זו חוזרת בכל אחד מפרקי התהילים

במקום , הלדוגמ, וכך). seculorum Amen: עבור( Euouae: הטקסט של הדוקסולוגיה הקטנה

:לכתוב

:כותבים

פסלמודיות . ברובה בסגנון סילאביוכתובה , הפסלמודיה כשלעצמה דלה למדי מבחינה מוסיקלית

פו הנזירים לפני כל פסלמודיה ואחריה הוסי. מורכב יותר שירתי מרצף כחלק בדרך כללמופיעות

-רוף האנטיפונים והפסלמודיות יחד יצר מבנה של איצ. אנטיפוןבשם , טיקטע חופשי במרקם נויַמ

. א-ב

והיפים והמוסיקליים שבהם הולחנו לימי חג , יחודיים ליום הביצועיאנטיפונים הולחנו לטקסטים

תפקיד האנטיפונים . שכל אחת שרה פסוק אחד בתורה, הם בוצעו לרוב בשתי מקהלות. ומועד

אך גם לקשור בין הטקסט המקרי של פסוקי התהילים לבין , היה להעשיר את החוויה הדתית

.אירועים מיוחדים ביום הביצוע

35 2פרק מדריך למידה

האנטיפון מוביל ). 1בדיסק 28-24קטעים (באנתולוגיה 27-26לאנטיפון שבעמודים האזינו

המסתיימים בשני פסוקים נוספים של (הכוללת שמונה פסוקים , לקטע הפסלמודיה

התבנית המלודית מרובת החזרות בצליל . וחזרה אל חלק האנטיפון, )הדוקסולוגיה הקטנה

.משמשת למילות הפסוקים המתחלפים) בפסוק הפסלמודי הראשון(הטנור

גם . שנועד לביצוע בשעות הלילה המאוחרות, הוא מזמור מפואר ומשוכלל אף יותר רספונסוריוםה

; )"רספונד("טי מקהלה נוימַ הוא נפתח בחלק. אך אופיו והרכבו שונים, הוא בנוי כשירת מענה

קטע מסתיים בחזרה הו, ")וורס("אותו מבצע זמר סולן שטי אחריו מופיע פסוק במרקם מליסַמ

לסוג זה בעצם ששמעתם שייך Viderunt omnesהמזמור . על הרספונד הפותח) או חלקיתמלאה (

לסימון , עם קו אלכסוני" V"תוכלו לראות במרכזה את האות , אם תבחנו שוב את דוגמת התווים(

).כניסת הסולן

בדומה לפסלמודיה גם ). פזמון חוזר(שלהם מבנה סטרופי , הם סוג נוסף של מזמוריםמנונות יה

מנונות אופי שירתי ונוימטי יאך לה, משרתת טקסטים מתחלפיםהכאן יש תבנית מלודית אחת

מתלכדים ואינםולכן הם גם עומדים בפני עצמם , אופי הדקלומי של הפסלמודיהלעומת היותר

). תולוגיהנבא 28-27' בעמ דוגמהראו (של הפסלמודיות כמו במקרה , לאנטיפונים

הקתולית המיסה 2.8

. ובה משוחזרת הסעודה האחרונה של ישוע, המיסה היא הטקס החשוב ביותר בכנסייה הקתולית

בימי ,בדרך כלל ,אך מבוצעות, )בכל יוםובעצם (מיסות יכולות להתבצע לרגל כל אירוע חשוב

מזמורי המיסה , יומי-םבהשוואה לקטעי האופיציום המיועדים לשימוש יו, ולכן, ראשון ובימי חג

עבר את גיבושו העיקרי במהלך , 4-נוסח התפילה היה קיים ברובו כבר במאה ה. חגיגיים יותר

במאה הסופית והגיע לצורתו, הפרנקים של דתית-הפוליטית ההאחדה מפעולות כחלק, 9-המאה ה

. 16-ה

ציור קיר במרכז כנסייה עתיקה, הסעודה האחרונה

36 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

כל ביצוע של. לשירהומקצתם הטקסטים להקראה מקצת גם במיסה מיועדים , כמו באופיציום

, פרופריום(בהתאם ללוח השנה הנוצרי המשתנחלק ה: מיסה משלב שני סוגי טקסטים

Proprium( , וחלק קבוע המבוצע תמיד) ַריוםאורדינ ,Ordinarium(. להלן מבנה פרקי המיסה:

ריוםהאורדינ פרקי; המשתניםם יופרופרהקטעי היה נהוג להלחין בעיקר את 13- עד המאה ה

הממלכה ברוח ברושחו מאוחרות הלחנות אלא, הרומי הגרגוריאני מהקודקס חלק אינם

ריום של ך הולחנו כמעט תמיד פרקי האורדינואיל 14-מהמאה ה. 13-מן המאה ה, נקיתהפר

. המיסות לבדם

אורדינריום

]הטקסטים הקבועים[

פרופריום ]הטקסטים המתחלפים[

מבוא: חלק א

Introitus )אנטיפון( שיר כניסת הכמרים קיריה אלייסון

X3") נא-אלוהים רחם("

Kyrie

כריסטה אלייסון

X3") נא- הצלוב רחם("

קיריה אלייסון

X3") נא-אלוהים רחם("

Gloria ")הללו את האל("גלוריה Collects הכומר שקוראתפילות

ס המילהקט: חלק ב

Epistle איגרות פאולוסבקריאה Gradual )רספונסוריום(גרדואל Alleluia )רספונסוריום(הללויה

Sequence )טיתתוספת מליסמ(סקוונצה Gospel קריאה בברית החדשה: דרשה

Credo ...")אני מאמין ב("קרדו

ס הלחם והייןקט: חלק גהלחם והיין לטקס הכנה: ִמנחה

)רספונסוריום(

Offertorium

") קדוש("סנקטוס

מתוך חזון ישעיה

Sanctus

") מבורך("בנדיקטוס

"לוקס"מתוך

Benedictus

Agnus Dei ")האלוהים שה("אגנוס דאי אכילת במהלך שירת שיתוף הקהילה

)אנטיפון(הלחם והיין

Communion

אסט מיסה, איטה

)"המיסה התקיימה"(

]הקהל משוחרר[

Ite, missa est

37 2פרק מדריך למידה

ומדוע הולחנו לבסוף , הולחנו תחילה הקטעים המשתנים ,לדעתכם ,מדוע: מחשבהל השאל

?הקטעים הקבועים

שבגלל, אנטיפון ורספונסוריוםקטעי הפרופריום העתיקים כוללים מזמורי , שאפשר לראותכפי

בסגנון מליסמטי יותר מעוטרים הם(וחגיגי במיוחד עשיר מקומם במיסה מאופיינים במרקם

,Introitus(פרקי הפתיחה והסיום של חלק זה ).טינוימעל פי רוב שמרקמם ,האופיציום ממזמורי

Communion (והחלקים האמצעיים , הם אנטיפוניים)Gradual, Alleluia, Offertorium ( הם

.רספונסוריים

, הקיריה פרקיהטקסטים ב. ריום המאוחרים כוללים טקסטים באורכים שוניםקטעי האורדינ

בדרך ,הולחנו ממושכים מוסיקה לפרקי פכםולה וכדי, מאוד יםקצר הם דאי והאגנוס הסנקטוס

שלא כדי ,ולכן, ארוכים הם ,לעומתם, והקרדו הגלוריה פרקיהטקסטים ב .מליסמטי בסגנון ,כלל

.טינוימ-סילאבי בסגנון הולחנו, המידה על יתר ממושכים מוסיקה לפרקי יהפכוי

י פדגוגיה ותיאוריה מוסיקלית בימ 2.9 הביניים

שכתביהם השפיעו על , הזכרנו את מורשת יוון ואת ההוגים החשובים של ראשית הנצרות

בן המאה האיטלקי אורטיקןיהת היא זו שלהדמות החשובה הבאה . ימי הבינייםהתיאוריה של

מיקרולוגוסבעיקר בזכות חיבורו , )Guido d'Arezzo, 991/2-1033( ארצו'ד ידווגו, 11-ה

)Micrologos .(

בעיקר התווים כתב שימש 15-ה המאה שעד ראוי לצייןארצו 'וידו דוכדי להבין את תרומתו של ג

לימוד לכלי הפךהוא נ בהדרגה רק. לאוזן מפה, פה-לבע שנלמדו, מוכרות מנגינות לזכירת אמצעי

. וארך זמן רב, תהליך הלימוד של שפע המזמורים היה קשה לזמר הלא מיומן .חדשות יצירות של

ולשם כך ביסס את שיטת כינויי הצלילים המוכרת לנו עד , התהליך ולקצרו אתשאף להקל גווידו

הבסיס . לאותיות היווניות שהיו בשימוש עד אזכתחליף , )הלאה וכן" מי", "רה", "דו("היום

שכל אחת מהפראזות שבו מתחילה בצליל , מנון ליוחנן המטביליה, לשמות אלה היה שיר דת מוכר

Do(":18"בשם לאחר זמן הוחלף Utהשם (מדו עד לה , עוקב

18

נוכל לשורר בקול חופשי , משרתיך, כדי שאנו, יוחנן הקדוש, טהר את שפתינו הטמאות: "בתרגום חופשי מלטינית ". ולהלל בזמר את מעשיך המופלאים

38 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ומה משמעות הדבר לדעתכם, איזה צליל נעדר מההימנון?

בכל קבוצה שישה ו, את הפראזות של כל המזמורים לשלוש קבוצות לחלקשאפשר דו גם הסיק וויג

ללא " (לה-סול-פה- מי-רה-דו): "Hexachords, הקסאקורדיםמערכת שממשיכיו כינו (צלילים

עם " (רה-דו-סי במול- לה-סול-פה"ו; )עם הצליל סי בקאר" (מי-רה-דו-סי- לה-סול"; )הצליל סי

כדי להזכיר . לשיר באמצעות התקה בין שלושת ההקסאקורדיםאפשר כל מנגינה ). הצליל סי במול

השתמשו תלמידיו בסימון פרקי כף יד , לזמרים לאילו מבין ההקסאקורדים שייכת כל פראזה

.מאות שניםבמשך תדיר בספרי התיאוריה הוהופיע" הגווידוניתהיד "שיטה שכונתה , שמאל

"וידוניתוהיד הג"

הספיקה ללימוד המזמורים ") קסאקורד"ה(מעניינת במיוחד העובדה שמערכת של שישה צלילים

תלמידי לאבל , כיום נראית שיטה זו מסורבלת ומסובכת. ביטוי נוסף למנעד המצומצם שלהם –

המנזר הלא מיומנים היא אפשרה ללמוד שפע של מזמורים באמצעות קומבינציות של שישה

גם תרם וידו וג 19).ידוווכך לדברי ג, שנתיים במקום עשר-שנה(ת רבה צלילים בלבד ובמהירו

.כפי שנראה להלן, להתפתחותו של כתב התווים

19

. בספר 49-43לקריאה נוספת ראו עמודים

39 2פרק מדריך למידה

התפתחות כתב התווים 2.10

בעיקר לתיעוד ולִקטלוג שימשו ו, 9-סימני התיווי הראשונים הופיעו במהלך המאה ה, כאמור

וכונו תיווי ,הדתישהופיעו סמוך לטקסט )ונקודותקווים ( פשוטיםמנים יסהיו אלה. המזמורים

אך לא , מפה לאוזן, פה-למדו בעלנזירים הנויומות שימשו אמצעי תזכורת למזמורים שה. יטנוימ

כיוון הצלילים לע ורמז ,לטקסט מעל כתוספות הן נרשמו: שיטה זובללמוד מוסיקה אפשר היה

ולכן גם קשה , יםצלילהמשך את ארו ילא תך א, )הישארות או ירידה של גובה הצלילים, עלייה(

.לפענח אותן

תיווי נוימטי קדום

על נוסף , שאפשרו לזהות, לעתים בצבעים שונים, נוספו בהדרגה קווים מתוחים 10- במאה ה

בשלב הראשון רשמו . גם את הגודל היחסי של מרווחי הנגינות, כיוון הכללי של תנועת הצליליםה

, ")פה"הצליל ( Fומתחתיה שורה עם האות ") דו"הצליל ( Cה האות לצדומעל לטקסט שורה

שממנה התפתחה (שכלל את השיטה למערכת של ארבעה קווים גווידו . רשמו את הצלילים וביניהן

.והיה גם הראשון לסמן צלילים הן על גבי הקווים והן בין הקווים, )לבסוף החמשה

המודפס לתיווי בארבע חמשותועיבודו , תיווי ידני עם שתי חמשות

40 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ציון , מדויקנעשה אבל בעוד שציון הגובה , ככל שהמוסיקה השתכללההתקדמו ות התיווייטש

משך הצליל נקבע פחות או יותר בהתאם למשך ההברות . המשך נותר מסובך לכתיבה ולהבנה

יעיל א נעשה לוהתיווי , אבל הבעיה התגברה כשהמוסיקה נעשתה מקושטת ומליסמטית, בטקסט

. בהמשך נראה אילו פתרונות מצאו לכך בני התקופה. כשהמוסיקה נעשתה פוליפונית

טרופוסים וסקוונצות: תוספות מאוחרות 2.11או צלילים למזמורים /נוצרו תוספות חדשות של מילים ו 16-עד אמצע המאה ה 10-המאה המ

התופעה רווחה בעיקר עד המאה (כדי לציין ימי קדושים וימי חג שהתוספו לתפילות , המקודשים

סוגי הטרופוס . באמצע או בסופי אנטיפונים, בפתיחה" נשתלו"ו, תוספות אלה כונו טרופוס). 13-ה

: היו

שימוש במנגינת מזמור קיימת והתאמתה לטקסט חדש": טקסטואלי"פוס טרו.

תוספת של צלילים נוימטיים להרחבת מזמור קיים": מוסיקלי"טרופוס.

שבעקבותיה הוסיפו גם צלילים מקשטים, החלפה או תוספת של טקסט": משולב"טרופוס.

סוג מיוחד של טרופוס מוסיקלי: סקוונצה.

באמצעות תוספת ארוכה , הללויהההסיום של פרקי חלק הסקוונצה את בשלב המוקדם החליפה

, הפכה הסקוונצה לקטע עצמאינבשלב מאוחר יותר .במיוחד של צלילי קישוט מליסמטיים

– A – B1-B2: המבנה המקובל היה .במבנהו מתוכנן ומוקפד פרקנוצר ותחופשיות במקום מליסמו

C1-C2 – (etc) – X .

הוצאו – ימי הבינייםקולית של -שהיו שיאה של המוסיקה החד –רוב הטרופוסים והסקוונצות

ובהן –לבד מארבע , )7.1ראו סעיף (בעקבות ועידת טרנט , 16-מאוסף המזמורים במאה ה

.Victimae paschali laudesהסקוונצה

לסקוונצההאזינו Victimae paschal laudes ) 30' עמ(יון באנתולוגיה תוך ע) 1בדיסק 29קטע(.

.ארגונולושימו לב למבנה הקטע ו

ב-2-א ו-2צפו ביחידות

41 3פרק מדריך למידה

ימי הבינייםמוסיקה חילונית ב 3

42 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

בימי הבינייםהעולם החילוני 3.1

. מראשית הציוויליזציה, מוסיקה חילונית התקיימה תמיד לצד המוסיקה הדתית, ככל הידוע

אינה אתאיזם " חילוני"משמעות המונח , ימי הבינייםנדגיש כי בהקשר של העולם העתיק ו

אלא משמשת לתיאור כללי של חיי התרבות ,)תפיסה פילוסופית השוללת את קיומו של האל(

.שהתקיימו מחוץ למסגרת הכנסייה

ורווחשהנושאים . שירים חילוניים ומוסיקה לריקודיםנפוצו בערים ובכפרים , בחצרות האצילים

לצד שירי ההוללות פרחו גם שירי אהבה . ליין ולהימורים, לנשיםבמוסיקה החילונית היו האהבה

צמחה התווים ראינו כי המצאת כתב. 'קרב וכד שירים לגיבורי, שירי הלל לשליטים, נכזבת

שתועדה הדתית המוסיקה אין זה פלא שהיקף ולכן, הדתי הנוצרי העולם רכיומצ והתפתחה

מוסיקה המוקדם של התיעוד, בעצם. החילונית המוסיקה שלמהיקף תיעודה הרבה בגדול בתווים

בידי או ,)כמורה ופרחי נזירים: בעיקר( דת אנשי בידי הוא אף נעשה ימי הבינייםב חילונית

כמו ,)תיוויהוהכירו את שיטות (ה שידעו קרוא וכתוב יבאוכלוסי אחרות משכילות קבוצות

, הדומיננטית גם במוסיקה החילוניתמסיבה זו היתה הלטינית השפה . 'סטודנטים לתיאולוגיה וכד

.אף שבהדרגה הולחנו יצירות חילוניות גם בשפות מקומיות

מכיוון שהגדרנו את המוסיקה של העולם החילוני כזו שאינה שייכת לרפרטואר הליטורגי

עומדים הנדון תחילה בסוגי יצירות , כלומר אינה חלק מן הפולחן הקתולי הרשמי, הכנסייתי

שייכות תוספות מאוחרות של אלה יםלסוג. ולם הדת הפורמלי לבין העולם החילוניבין ע –בתווך

שנושאיהן דתיים אך הן עצמן אינן ליטורגיות ולא תמיד מבוצעות בידי אנשי , קולית- מוסיקה חד

.ובהן הקונדוקטוס והמחזה הדתי, דת

הקונדוקטוס והמחזה הדתי 3.2- שהופיעו במאה ה, לטקסטים מחורזים ובעלי משקל שחוברו, שירי לכת דתייםהם הקונדוקטוס

. ובביצועם השתתפו כל אנשי הקהילה, ס תהלוכתי כלשהוקט ,בדרך כלל ,שירים אלה ליוו. 12

לזהות בהם אפשר , מכיוון שמדובר במזמורים חדשים שאינם לקוחים מהרפרטואר הגרגוריאני

לקונדוקטוס . של המשקל המשולשכמו הופעה שכיחה , יותר) ועממיים" (מודרניים"מאפיינים

כפי שנראה , קולית- הקשור בהתפתחות המוסיקה הרב, היה תפקיד חשוב בשלב מאוחר יותר

. בהמשך

תפקידו היה לסייע בהפצת הנצרות . 12-למאה העד 10-המאה המהמחזה הדתי פרח באירופה

התפילה הרשמית של שפת (שהיו ברובם הגדול אנאלפביתים ולא ידעו לטינית , בקרב המוני העם

בייחוד (הברית החדשה מהמחזות תיארו סצנות חשובות מהברית הישנה ו). הכנסייה הקתולית

43 3פרק מדריך למידה

שבוצעו לרוב על במה , דיאלוגים וקטעי שירה, באמצעות הצגה, )את סיפור צליבתו של ישוע

. ברחבת הכנסייה

מאת הנזירה ) Ordo Virtutum( סדר המעלותבהקשר של הרפרטואר הזה חשוב במיוחד המחזה

ראשית משום שהיתה , בינגן היא דמות מיוחדת). Bingen, 1098-1179(הגרמניה הילדגרד פון בינגן

, בבוטניקה, בשירה, מנזר שעסקה במוסיקה-היא היתה אם. אשת אשכולות יוצאת דופן בתקופתה

שולבו שמקצתם, היא היתה גם מיסטיקאית וחוזת חזיונות ידועה. באדריכלות ועוד, ברפואה

בהיסטוריה המערבית והיחידות היא אחת הנשים המלחינות הראשונות , כמו כן. ביצירותיה

המוסיקה . נדיר היה שנשים עסקו בהלחנה 20-יה של המאה הימכיוון שעד למחצית השנ, )ובכלל(

. מאודאהודה הוקלטה ונעשתה ומאז , 20-של בינגן נתגלתה מחדש בסוף המאה ה

. הייחודי מכמה בחינות, סדר המעלותיצירותיה המוסיקליות של בינגן נמנה כאמור המחזה עם

כמו . אלא מבוסס על חיזיון אישי של המלחינה, לקוח מכתבי הקודש אינוסיפור המחזה , ראשית

, המחזה מתאר נשמה טועה. העוסק במאבק הפנימי בין טוב לרע, מדובר במחזה אלגורי, כן

, )תכונות המוסר הנוצרי(והמעלות , מצד אחד, על הנשמה נאבקים השטן. ונההנתונה במשבר אמ

לומדת מפי המעלות כי אין , חפצה להגיע לחיי הנצח ולוותר על חיי הגוףה, הנשמה. מהצד האחר

לבסוף מצליחות ; היא לומדת מפי השטן על תענוגות הגוף, מאוכזבת ועצובה; "קיצורי דרך"

.שובההמעלות להחזיר את הנשמה בת

של הילדגרד בינגן לחזיונותיה ממנזראיורים אותנטיים

האזינו לקטע מהמחזהOrdo Virtutum , ההקלטה (שבו קוטע השטן את מקהלת המעלות

נסו . ללא מוסיקה –לאורך כל המחזה נאמרים דברי השטן בצעקה : שימו לב. )באתר הקורס

, תוכלו לעיין בקטע מקהלה נוסף מתוך יצירה זובאנתולוגיה 36בעמוד (תופעה זו להסביר

).1בדיסק 33רצועה

44 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ה מוסיקהוהביצוע של הפרשנות בעיות 3.3 החילונית

שני הקשיים המרכזיים . המוקדמת החילונית המוסיקה של הביצוע אופני על ידוע מאוד מעט

עדר יהמלווים והרפרטואר זה הם מקומם של הכלים של ) אינטרפרטציה(קשורים לפרשנות ה

משום שכלים רבים , מגוון כלי ליווי סףהתו קוליות-החד למנגינות כי מניחים הפרשנים רוב .תיעוד

הקושי . והם גם מתועדים בציורים ומוזכרים ביצירות ספרותיות שונות, שרדו מאותה תקופה

השער של באיור . בתווים נרשם בביצוע מוסיקה זו נובע מהעובדה שתפקיד הכלים המלווים לא

ואולי מלווה (מנגן בכלי מיתר , לראות במרכז את המבצע הראשי אפשר, למשל )41 עמוד(פרק זה

, אבוב עתיק וכלי מיתר נוסף מאחור, חליל עתיק משמאל(וסביבו נגנים נוספים , )את עצמו בשירה

ים טרומבונ(לראות גם כלי נשיפה ממתכת אפשרבציור הבא ). חלילים מימין- כלי פריטה וחמת

די התמונה מגלה שהאירוע המתועד בנערות שבִצ התבוננות(המלווים שירה , וכלי הקשה) עתיקים

.)ריקוד ותלווה גם בתנוע

ימי הבינייםבמלווה בשירה מוסיקה חילונית

רק חלק קטן , כאמור. עדר מסורת רצופה של ביצוע לרפרטואר זהיקשור להקושי אחר

בעיקר –וגם המוסיקה המתועדת מבוססת , מהמוסיקה החילונית הועלה על הכתב באותה עת

חלק מהפרשנים מניחים שיחד עם . על תיווי שניתן לפרשנויות רבות מאוד –בשלב המוקדם

השפיעו גם מסורות השירה –עולם הדת שמקורן ב –שיטות התיווי והתיאוריות המוסיקליות

פרשנים אחרים גורסים ). טמפו מתון ועוד, חוסר משקל(הכנסייתיות על המוסיקה החילונית

אם ; משום שמקורות ההשראה שלה היו רבים ומגוונים, שלמוסיקה החילונית היה אופי שונה

מדובר בריקודים שין ב(היה מקום חשוב בחיים החילוניים , למשל, בחשבון שלריקודים מביאים

להניח שהמוסיקה אפשר , )מדובר בריקודים מסוגננים יותר לבני האצולהשכפריים עממיים ובין

רוב המוסיקה , ואכן. משקליםבומאורגנת , ערנית, היתה תוססת יותר –ולשירים –שחוברה להם

תבניות בפראזות קצרות בסגנון סילאבי וב, החילונית המאוחרת יותר חוברה במשקל משולש

.כולם מאפיינים ריקודיים –פשוטות בעלות פזמון חוזר

45 3פרק מדריך למידה

אף , ימי הבינייםנציין שראשיתה של המוסיקה הכלית כבר ב, אם הזכרנו את המוסיקה לריקודים

בעצם רוב היצירות הכליות בתקופה היו . אלא אכן לריקוד, להאזנה ,בדרך כלל ,שזו לא נועדה

רק . הוק-לפי ההרכב שהיה מצוי אד, ללא תווים, פה-נוגנו בעלורובן , עיבודים של שירים מוכרים

, המלודיה לבדה ,כלומר, ורובן כתובות בגרסה מונופונית, כחמישים יצירות כליות תועדו בכתב

. ללא ציון הכלי הראשי וללא ציון תפקידי ליווי

סוגי המוסיקה והמוסיקאים בתקופה 3.4כמורה שסרחו או -שתמרו הועלו על הכתב בידי פרחיהשירים החילוניים המוקדמים ביותר שה

, Gulaמהמילה , גוליארדיםשירים אלה מכונים . סטודנטים חופשיים שנדדו ממקום למקום

כרמינה חילונית מסוג זה הוא כתב היד המפורסם ביותר של שירה ". זללנות"שפירושה בלטינית

בגרמנית מקצתן , ות בלטיניתרובן כתוב( פואמות 200- מיותר מדובר בקובץ שבו. בורנה

שירי (אנר זה 'בז לצד הנושאים המוכרים, רצינייםעל נושאים גם שירים הכוללות ,)צרפתיתבו

סימני תיווי מופיעים רק בחלק ,אמנם .מחזות דתיים חמישהואפילו , )'וכד שתייה, תאווה

במנזר קובצוהשירים . בשירה אך קרוב לוודאי שכל היצירות שבקובץ נועדו לביצוע, םמהטקסטי

רל אורף קהשראה ליצירתו המפורסמת של המקור והיו , 13-המאה ה ראשיתב גרמניהדרום ב

)Orff, 1895-1982( , 1936משנת .

כרמינה בורנהכתב היד המקורי של הקובץ

46 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

12-וה 11-ה הבמא: ממעמד מפוקפק למדי, מוסיקה חילונית היתה עיסוק צדדי של קבוצה נוספת

שכונו , )חוק נמלטים- אליהם נלוו לעתים אף פורעיש(נודדים - בצרפת להקות של שחקניםפעלו

ונגלרים נדדו בין הערים והכפרים והתפרנסו מהעלאת מופעי בידור 'הז). Jongleurs(ונגלרים 'ז

אלא , לא היו מוסיקאים מקצועיים במובן המודרני םהם עצמ. מוסיקה גם קטעי שכללו, שונים

התמחתה בכתיבת שירה , אך מאותו מעמד נמוך, יותר מקצועית קבוצה ."ייםמוסיקל"בדרנים

בארדים נודדים אלה נמנו ה-משוררים םע). 'כינור וכד, נבל(הלחנתה וביצועה בליווי כלי , אפית

)Bards( ,מנסטרליםוה, כפי שכונו בארצות הקלטיות )Minstrel( ,13-כפי שכונו מן המאה ה

אך גם בהלחנה , עם ומחולות מוכרים עסקו לרוב בביצוע של שיריבארדים ומנסטרלים . בצרפת

תפסו ואת מקומם האצילים משרתים מוסיקליים בחצרותשל זכו למשרות אחדים מהם . מקורית

).ראו להלן(טרוברים הטרובדורים ולאחר זמן ה

מכל רחבי אירופה יצאו. 13- שנמשכו עד סוף המאה ה, החלו מסעות הצלב 11-בסוף המאה ה

,אבירים וצבא אדיר בעקבותיהם למסעות הרפתקניים לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים

, למשל, באותה תקופה; מסעות הצלב השפיעו גם על המוסיקה החילונית. רבים לא חזרו מהםו

שנושאי השירה האהובים עליהם , "זמרי האהבה", )Minnesinger( מינזינגריםפעלו בגרמניה ה

מכיוון שמדובר במוסיקה . בסיפורי הגבורה של האבירים ובנאמנותם לאל ,בין השאר ,התמקדו

המוסיקה עצמה , אשר נוצרה בידי מוסיקאים ממעמדות גבוהים יותר, לנושאים רציניים יותר

הצורה השכיחה בשירי המינזינגרים היתה חזרה על . נשמעה שונה ממוסיקה חצרונית אחרת

ומנגינה ) למילים מתחלפות, החוזרת פעמיים(קצרה כוללת מנגינהה, ב- 'א- התבנית המלודית א

20.ארוכה יותר

ר פון דר פוגלווידה טוול, מאת אחד המינזינגרים החשוביםקטע)Vogelweide ( בן המאה

האזינו לקטע תוך עיון בתווים וזהו ). 1בדיסק 39רצועה , 48' עמ(מופיע באנתולוגיה , 13-ה

.את מבנהו

החלה לפרוח 12- במהלך המאה ה. ידוע כיום כצרפתהבאזור היה שיאה של התרבות החילונית

טרובריםאו , כפי שכונו בדרום צרפת, )Troubadours( טרובדוריםעשייה אמנותית של

)Trouvères(, לא היו זמרים נודדים כפי שמקובל והטרוברים הטרובדורים. כפי שכונו בצפון צרפת

שפעלו, )אף היו אבירים אציליםמקצתם ( גבוה- בינוני ממעמד אלא משוררים, לעתים לחשוב

. הלחינומקצתם שאת, רומנטיות בלדות של טקסטים בחיבורועסקו האצילים בחצרות בעיקר

). מילים ומנגינות(פירושו לגלות או להמציא " טרובר: "משמעות כינוים מצביעה על עיסוקם

20

כינו את חלק א, )Bar formen" (צורת הבאר"החלו חוקרי מוסיקה גרמנים לכנות צורה זו בשם 19- במאה ה Stollen כינו ואת חלק בAbgesang .

47 3פרק מדריך למידה

טרובדור איור מימי הביניים של

רוב המנגינות . אף שיש שירים במבנים מורכבים יותר, סטרופי רוב השירים כתובים במבנה

אך יש גם יוצאים מן , עיקרובליים הכנסייתיים ולסגנון הלחנה סילאבי מתאימות לסיווגים המודַ

מהרפרטואר המיוחד הזה שרדו . רק של גובהו, אין ציון של משך הצלילכתבי היד ברוב . הכלל

- כ מהן(פואמות של טרוברים 2,100-וכ, )מולחנות 260-כ מהן(פואמות של טרובדורים 2,600-כ

). מולחנות 1,400

ובהם הטרובדור ברנר דה , מלחיני התקופה/האנתולוגיה כוללת שירים של כמה מחשובי משוררי

) Halle(והטרובר אדם דה לה האל ) Dia(הטרובדורית קומטסה דה דייה , )Ventadorn(ונטדורן

תגלו , אם תבחנו בעיון את יצירתה של דה דייה). באנתולוגיה 47-39' עמ ;1בדיסק 38-36קטעים (

התבנית . כל בית כולל שבע שורות טקסט: בגרסה משוכללת, "צורת הבאר"דומה לשלה מבנה הש

שתי השורות ; 2שורה זהה לזו של 4והתבנית של שורה , 1זהה לזו של שורה 3המלודית של שורה

והשורה , )3- ו 1הזהים לצלילי הסיום של שורות ( 6הסיום של שורה מלבד צלילי, הבאות חופשיות

:לתאר את המבנה כךאפשר . 4-ו 2האחרונה חוזרת על התבנית של שורות

ב א א חלק

7 6 5 4 3 2 1 שורה

2 )1הסוף כמו ( 4 3 2 1 2 1 תבנית מלודית

תוך עיון בתווים וזהו את מבנהו האזינו לשירה של דה דייה.

היא מלמדת אותנו על העולם , ראשית. חשובה מכמה בחינות ימי הבינייםהמוסיקה החילונית של

היא גם ; היהקיף את רוב שכבות האוכלוסי, תיעודו הדל יחסיתשעל אף , העשיר שמחוץ לכנסייה

תי של יועל העושר המוסיקלי החווי, סיון לשלב כלים וקולותיעל הנ, אף שבצורה מוגבלת, מצביעה

48 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

שנושאיהם שונים מאלה , היא מראה ניסיון אחר של התמודדות עם טקסטים, כמו כן. פההתקו

לשני ההיבטים הללו ; ואת הצורות המוסיקליות החדשות שהתפתחו בה, שייכים לתחום הדתה

.כפי שנראה להלן, ימי הבינייםתהיה השפעה גם על המוסיקה של מלחיני סוף

3צפו ביחידה

49 4פרק מדריך למידה

–הפוליפוניה ראשית 4 9- קולית מהמאה ה-מוסיקה רב 13-ועד המאה ה

50 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

הרקע להיווצרות הפוליפוניה 4.1

החלה להתפתח שירה דתית , )קולית-חד(לאחר מאות שנים של שירה מונופונית , 9-במאה ה

קשור לתופעה אחד גורם . הובילו להתפתחות הפוליפוניהאחדים גורמים . )קולית-רב( פוליפונית

בעלי קול במנעד –בשירה בציבור " מזייפים"כולנו . והיא הזיוף, מוכרת במהלך שירה בציבור

נו יבינ" יצירתיים"ה(ולהפך , נמוך שרים במרווח של אוקטבה מתחת לבעלי קול במנעד גבוה

בשלב מסוים הבחינו הזמרים שלתופעה זו יכול להיות שימוש ). ם במרווחים אחריםמזייפים ג

ינטות וקו, אוקטבות(וחוקרים מסוימים מניחים ששירה במרווחים זכים מקבילים , מוסיקלי

-גורם נוסף קשור להתפתחויות בתחום הארכיטקטורה הימי. היתה נפוצה באלתור) וקוורטות

כנסיות ). 12-המאה ה" (גותיקה"ו) 11-המאה ה" (רומנסק"דועים כבעיקר הסגנונות הי, ביניימית

והדים אלה יצרו תחושה , העניקו ממד חדש של הד מתמשך לשירהבימים ההם הענק שנבנו

. של פוליפוניה) מדומה(אקוסטית

כדי להסביר את הופעת הפוליפוניה בזמן ובמקום המסוימים אין בהם אולם גורמים אלה עדיין ו

כפי , הוא הופעת כתב התווים –והייחודי לתרבות המערב –הגורם החשוב ביותר . שבהם צמחה

שנועד לשמר את המזמורים הגרגוריאניים ולהגן , כתב התווים ,באופן אירוני. 2בפרק שתואר

ובסופו של דבר להלחין , מוסיקליים" אירועים"מה כפשר לתאם בין שִא הוא , עליהם מפני שינויים

ככל –ולהפך , ככל שכתב התווים התפתח כך יכלה הפוליפוניה להתפתח. קולות עצמאיים לגמרי

מנקודה זו ואילך . כפי שנראה להלן, כך נדרש גם כתב התווים להשתכלל, שהפוליפוניה השתכללה

בסופו של דבר את פני ושינתה , אניאמנותית ברפרטואר הגרגוריההתערבות הלכה וגברה ה

21.יטהמוסיקה המערבית באופן דרמ

כדי להבין את שורשי הפוליפוניה עלינו לנסות ולברר לא רק את השכלולים הטכניים שאפשרו את

והצידוק שנגלה . אלא גם את הצידוק שניתן להתערבות כה חריפה בקודקס הליטורגי, היווצרותה

; נעשתה עבודת האל מפוארת יותר ךיקה הדתית השתכללה כככל שהמוס, ראשית: הוא כפול

הבסיס החשוב בעצם אלא עובד בדרכים שונות ונותר , דההִצ המקור הגרגוריאני לא סולק, שנית

והשפעתו נמשכה אף , אלא גם לזו של הרנסנס ימי הבינייםלא רק למוסיקה הפוליפונית של

.ים לידי ביטוינבחן עתה כיצד באו הדבר. בתקופות מאוחרות יותר

האורגנום לסוגיו 4.2

הופיעו שני חיבורים אנונימיים שבהם הוזכרה לראשונה , 9-יד עם הופעת כתב התווים במאה הימ

Scolia enchiriadis, והמשכו, )מדריך מוסיקלי( Musica enchiriadis: תופעת הפוליפוניה

, במודוסים, קים בתיוויעוס" אנחיריאדיס"הפרקים הראשונים ב). דוגמאות מוסיקליות(

21

כתב ילה הוסיפו) דתיות וחילוניות(קוליות חדשות - ויצירות חד, לילה- קולית לא נעלמה בן-נזכיר שהמוסיקה החד .13-עד למאה ה

51 4פרק מדריך למידה

, קולית-רב, והפרקים האחרונים מתארים צורה חדשה, קוליים-במרווחים ובמזמורים החד

. שבה התוספה מנגינה חדשה למזמור הגרגוריאני הנתון, )Organum" (אורגנום"המכונה

, האורגנום המוקדם מכונה אורגנום מקביל. 12-וה 11-ה ההאורגנום הגיע לשיאו האמנותי במא

המזמור המקורי כונה . שנעו במרווחים זכים במרקם הומוריתמיאחדים ובו נוספו למזמור קולות

):Vox Organalis" (קול האורגנום"והתפקידים הנוספים כונו , )Vox Principalis" (קול מקורי"

)ינטהוומתחתיו הקול המקביל בקו, העליוןהמזמור המקורי בקול (אורגנום מקביל

שנוצר במקור כדי למנוע כניסה למרווח הטריטון , הסוג הבא שהתפתח היה אורגנום אלכסוני

שנפתח , מכאן התפתח סוג חופשי יותר. לצורך כך חזר הקול התחתון על אותו הצליל. הדיסוננטי

ממנו חזרו ו, רווח קונסוננטיובמהלכו התרחב המרחק בין הקולות עד למ, במרווח של פרימה

. והצטמצמו המרווחים חזרה לפרימה

אורגנום אלכסוני

השפעה לו שתהיה חשוב קרוןיע( נגדיים בכיוונים מרווחיות תנועות האורגנום כלל 11-ה במאה

."אורגנום חופשי"אורגנום מסוג זה מכונה . )המערבית הפוליפוניה התפתחות על רבה

אורגנום חופשי

52 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

"ארס אנטיקווה: "12- המאה ה 4.3כמו רבים מן המונחים –הופיע ) Ars Antiqua; "אמנות עתיקה(" ארס אנטיקווההמונח

של המאה " חדשה"והוחל על הרפרטואר הפוליפוני שקדם למוסיקה ה, בדיעבד –התקופתיים

הגיעו ) 12- במאה ה(בחלקה המוקדם של תקופה זו ). 5.2בה נדון בסעיף ש, "ארס נובה(" 14- ה

אנר 'נוצר ז) 13-במאה ה(ובשלב המאוחר שלה , האורגנום והקונדוקטוס הפוליפוני לשיא תחכומם

). ראו להלן(המוטט –חשוב חדש

אך באותם –בשלושת סוגי האורגנום המוקדמים ראינו שהקולות נעים במקביל במרווחים שונים

, התנועה המקבילה למזמור המקורישל " תוואי המקורי"אך לאחר שנפרץ ה. משכים ריתמיים

נוצר אורגנום מפותח הרבה 12- ובמאה ה, נפרץ גם מחסום התיאום ההומוריתמי בין הקולות

. עצמאייםנעשו שבו גם משכי הצלילים של הקולות , יותר

נגלית לראשונה רגישות ליחסי ההברות והצלילים של , שהתפתח בדרום צרפת, באורגנום החדש

קטעי האורגנום החדשים הולחנו באופן ). הנוימטי והמליסמטי, הסגנון הסילאבי(מנגינות המזמור

בחלקי המזמור המליסמטיים לוותה כל הברה מעוטרת בקול המקורי בצליל ליווי ארוך : הבא

לאביים והנוימטיים לוו ההברות השונות שבטקסט במספר זהה של יבחלקי המזמור הס; ויחיד

):ההברות המשותפות לשני הקולות מסומנות בתווים(שלהלן גמהדוב, למשל, כך. צלילים קצרים

)בהתאם למזמור(אורגנום מלווה בצלילים ארוכים וקצרים

התפתחו לכדי שני סוגי מרקם , למצוא באותה יצירה שאפשר, שתי אפשרויות ההלחנה הללו

טיים בקול סילאביים או נוימשבו נעו במקביל מספר צלילים , סוג אחד: מובחנים של אורגנום

, בסוג האחר; )Discant( דיסַקנטכונה , המלווה כנגד מספר זהה או דומה של צלילים בקול המקורי

, וכנגד כל אחד מהם התוסף תפקיד חדש, יםצלילי המזמור לצלילים ארוכים ונפרד" נמתחו"

אורגנום מליסמטי או) Florid Organum( פלורידי אורגנום סוג זה כונה. מעוטר ומרובה צלילים

)Melismatic Organum(. בוצעה לרוב בידי הפלורידי החדשה של האורגנום המעוטרת המנגינה

53 4פרק מדריך למידה

ביתר קלות צלילים המפיקה , המקהלה בשירתלוותה הגרגוריאני ואילו מנגינת המזמור, סולן זמר

).צלילי המזמור המוארכים(ממושכים

תפקיד המזמור הושר . למנגינה חדשה" פיגום"הפך המזמור המקורי לנבאורגנום הפלורידי

או " להחזיק: "שמשמעותו בלטינית( טנורנקרא ימי הבינייםאך ב, ברגיסטר שהיום נזהה כבאס

החלו לכנות את המזמור , 1270שנת בסביבות , 13- ה הבסוף המא]). את הצליל" [לשאת"

" מזמור קבוע", Cantus Firmus( קנטוס פירמוסהגרגוריאני שהושר בטנור בצלילים ארוכים בשם

). בלטינית

זיהוי ) וביצירות פוליפוניות מאוחרות יותר שהתבססו על קנטוס פירמוס(באורגנום המקושט

לא רק משום זאת . אפשרית קשה ולפעמים בלתי משימהנעשה מנגינת המזמור המקורית

אלא גם בגלל התפקיד המקושט החדש בקול , שהמזמור עצמו נשמע כליווי של צלילים ארוכים

ערכה של המוסיקה עלה ככל ,הזכרנו כי לפי בואתיוס. לוכד את מרב תשומת הלבה, העליון

המסובכת (וליפונית הדתית בתחום המוסיקה הפאפוא שבייחוד אין פלא ; שנעשתה מופשטת יותר

בידיעה כי חלקים נרחבים במוסיקה נשארים מחוץ , חוברו יצירות מופשטות מאוד) מטבעה

. הכל יכולה, "האוזן האלוהית"ופונים אל , המוגבלת, "האוזן האנושית"ה של סלהבנה ולתפי

)לאונין ופרוטין(אסכולת נוטרדם 4.4את בעצם ותפסה ( בימי הבינייםהחשוב באירופה למרכז התרבותי והרוחני שנעשתה , ריסבפ

שעסקו , )רובם אנונימיים(אסכולה חשובה של מלחינים 12-התגבשה במאה ה, )מקומה של רומא

, המלחינים פעלו בקתדרלה הגדולה שבעיר. בהלחנת תוספות פוליפוניות למזמורים הגרגוריאניים

בראש האסכולה עמדו ]). אם ישוע, המרי" [גבירתנו: "בצרפתית, Notre Dame" (נוטרדם"בשם

החל ןלאוני. אשר תרמו לפיתוח מרהיב של שני סוגי האורגנום החדשים, פרוטין, ויורשולאונין

,1225ובשנת , ןמפעל שנמשך בימי פרוטי, למיין ולקבץ בכתב את המוסיקה הפוליפונית לאוסף

).Magnus Liber Organi( ספר האורגנום הגדוליצא לאור , ןשנים אחדות לאחר מות פרוטי

אך , התמחה בהלחנת אורגנום מסוג הדיסקנט ןהתמחה בהלחנת אורגנום פלורידי ופרוטי ןלאוני

ספר האורגנום הגדול, ואכן. הרחיב את מספר התפקידים למרקם של שלושה וארבעה קולות

ייםקול- הארבעו) Organum Triplum( יםקולי- תלת ,)Organum Duplum( יםקולי-ל אורגנום דוכל

)Organum quadruplum( ,נכללו בספר ,כמו כן .קולי- ארבעה באורגנוםמשהו -תח באופן רהבתניונפ

שהחליפו חלק מן האורגנום , שהן חטיבות דיסקנט קצרות ללא טקסט, )Clausula(קלאוזולות

).כפי שיוסבר להלן, המוטט לאחר זמןומהן יתפתח (הישנים

לפני ומאופיינות בעושר מצלולי שלא היה מוכר הן ארוכות רדם רבות מן היצירות שפותחו בנוט

, את רוחב ועושר המוסיקה החדשה בהקשר תרבותי כללילהסביר מבקשים היש חוקרים . כן

54 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

על רקע כנסיותיה הגדולות , לזהותו באמנות האדריכלית הגותית של התקופהשאפשר כפי בייחוד

.באורות צבעוניים ןלאו אותיומ ןאותים הצבעוניים שעיטרו 'ויטראזוהו, והמפותחות

מפואר בכנסיית נוטרדם ' חלון ויטראז :משמאל ;פנים כנסייה גותית :מימין

חידושים ריתמיים ומרקמיים 4.5

תוך , הזכרנו כי התיווי המוקדם התייחס בעיקר להיבט של גובהי הצליל והזניח את ממד הזמן

- איברור שכדי לתאם בין קולות שונים ועצמאיים ; שהוא נשען בעיקר על משך הברות הטקסט

פשרה לשלוט בנוטרדם פותחה מערכת ריתמית חדישה שִא , ואכן, להסתפק בתיווי שכזהאפשר

המודוסים הריתמיים היו ". מודוסים ריתמיים"שיטה זה מכונה . יותרוק רב בדיבמשכי הצלילים

.נט הקצוביםחשובים בעיקר להלחנת קטעי הדיסַק

ללא –וככל הידוע לנו , אם עד עתה אופיינה המוסיקה הדתית העתיקה בתנועה חופשית בזמן

שאורגנו , הרי המודוסים הריתמיים נוצרו כדי לשמש קטעים מוסיקליים קצובים 22 ,משקל מארגן

יחידת זמן זו "). היחידה המושלמת(" Perfectaשכונתה , חלוקה של יחידת זמן חוזרת על ידי

זה היה ביטוי –והבחירה בכך לא היתה מקרית , נחלקה לשלוש יחידות משנה שוות במשכן

הבן ורוח , האב" (שילוש הקדושה: "י החשוב בנצרות הקתוליתיסוד התיאולוגלסמלי מוסיקלי

). הקודש

ואלה , )מודוסים: להלן(לחלק לשישה מקצבים שונים אפשר את יחידת הזמן הפרפקטית היה

וארוך , שמשכו שליש הפרפקטה, )Brevis(קצר : נוצרו מצירוף ושילוב של שני ערכים ריתמיים

22

ולכן איננו יודעים בוודאות כיצד בוצעה , בתיווי המוקדם לא היתה דרך לסמן משכי זמן של צלילים, כזכור .אך אלה לא שרדו מכיוון שלא תועדו בכתב, הגי ביצוע ממושקלים היו קיימיםותכן שניי. המוסיקה

55 4פרק מדריך למידה

)Longa( ,לתאר את ששת המודוסים אפשרבתיווי מודרני . הפרפקטה ישליש-שמשכו שני

23:הריתמיים כך

ששת המודוסים הריתמיים

האזינו לאורגנוםViderunt omnes סמנו את . תוך עיון בתווים שבאנתולוגיה, ןמאת לאוני

.ביצירהשקטעי המרקם הפלורידי ואת קטעי מרקם הדיסקנט האזינו לאורגנוםViderunt omnes הסבירו את .תוך עיון בתווים שבאנתולוגיה, ןמאת פרוטי

מרקם הפלורידי והן את מרקם משלבת ברובה הן את ה ןהטענה כי יצירתו של פרוטי

.זמנית-נט בוהדיסק

הוא הצמיח מתוכו את שני היסודות , אף שהאורגנום הוא הצורה הפוליפונית המוקדמת ביותר

, אפשר לזהות באורגנום המוקדם .תולדות המוסיקה המערביתבהחשובים ביותר שיתפתחו

) או הממד האנכי במוסיקה, תורת חיבור האקורדים( הרמוניתאת אבי הגישה ה, ההומוריתמי

- מנגינות עצמאיות בוכמה תורת החיבור של ( קונטרפונקטובאורגנום המאוחר את ראשיתו של ה

).או הממד האופקי של המוסיקה, זמנית

הקונדוקטוס הפוליפוני 4.6, אנר הניצב בין המוסיקה הדתית למוסיקה החילונית'הזכרנו את הקונדוקטוס כז 3פרק ב

קולי או -דו, הפך לשיר פוליפוניהוא נ 13-במאה ה. ומאופיין במקצבים ברורים דמויי תהלוכה

). 95' בעמ, לקונדוקטוס פוליפוני תמצאו באנתולוגיה דוגמה(קולי -תלת

נעים שבו הומופוני הכתוב במרקם, לאורגנום בסגנון דיסקנטמבחינת המרקם דומה הקונדוקטוס

וגם , זוהי יצירה פוליפונית שבה כל הקולות מקורייםאך ; דומים או זהים זמן במשכי הקולות כל

לכאורה אין כאן . אלא מולחן כמנגינה חדשה, תפקיד הטנור אינו מבוסס על מזמור גרגוריאני

זהו ביטוי להטמעת הטכניקות הפוליפוניות של המוסיקה הדתית בעצם אך, חידוש גדול

–אנר החשוב 'שאת השפעתו נגלה בז –והפנייתן לרפרטואר החילוני , ")גבוהה"ה(האמנותית

. המוטט

23

.בספר 96-95' לקריאה נוספת על המודוסים הריתמיים ראו עמ

56 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

המוטט: 13- המאה ה 4.7. את מקורותיוומן הראוי להציג , שונות בתקופות שונות למשמעויות שזכה מושג הוא המוטט

נט ישנים באורגנום מהדור דיסקהחלו מלחיני נוטרדם לרענן ולשכתב קטעי 13-המאה ה בראשית

קלאוזולותשכונו , ריתמית מבחינה ומובנים משוכללים, ולהחליפם בקטעים חדשים, הקודם

)Clausula .(והחליפו, המוקדמים הדיסקנט חלקי במקום החדשות תחילה נשתלו הקלאוזולות

ובשלב זה נוסף לתפקיד החדש , זולות המוצלחות לקטעים עצמאייםהקלאו אחר כך נעשו .אותם

, Motהלקוח מהמילה , )Motetus( מוטטוסתפקיד זה כונה בשם . גם טקסט חדש) בקול העליון(

24".מילה"שפירושה בצרפתית

עם הטקסט " התכתב"הטקסט הדתי החדש : במוטט המוקדם שימש המוטטוס תוספת פרשנית

אפשר (זמנית -בו, עצם החיבור של שני טקסטים שונים היהי כאן טהדרמ החידוש. הדתי הישן

שליטה השיגו לאחר שמלחיני התקופה : לטעון שזהו פיתוח הגיוני לכאורה של הפוליפוניה

, אם נרצה). החלו להתנסות בהוספת טקסטים חדשים לישנים, בהוספת מנגינות חדשות לישנות

כשם שקשה לקלוט משמיעה : ימי הבינייםפיינית לרוח יש כאן ביטוי נוסף לגישה המופשטת האו

כך קשה לעקוב אחר שני , את זהותו הברורה של המזמור המופיע בצלילים ארוכים בתפקיד הטנור

. תזמני-טקסטים שונים בו

באנתולוגיה 21 דוגמהבעיינו במוטט המוקדם ש)a-b-c( ,ועמדו על השינויים שהתרחשו בו .

אופייני ימי הבינייםכני המוסיקה המופשטת של ותקליטת בנוגע ליכולת האתגר שהזכרנו, אמנם

אך , )יכול אין קשיים אנושיים כגון אלה- ולאל הכל, זו הרי פונה לאוזן האלוהית(למוסיקה הדתית

הסיבה ). המוסיקה החילונית מסובכת אף יותרלעתים –בעצם (אין הוא זר גם לעולם החילוני

משמעית כפי -היא שההפרדה בין העולם הדתי לחילוני לא היתה כה חד, 3כפי שראינו בפרק , לכך

ולכן , מוסיקה דתית וחילונית גם יחדהלחינו חלק מהמלחינים של התקופה . שהיא נתפסת כיום

. זלגו במהרה אל עולם המוסיקה החילונית" דתיות"אין פלא שטכניקות

שבו נוסף , חתרני של מוטט חילונימובהקת בהקשר זה היא התפתחותו של סוג חדש ו דוגמה

קול זה אך ; עם טקסט חדש נוסף]) שלישי] קול[ ,כלומר, Triplum( טריפלום, ליצירה קול חדש

ולכן גם הושר לרוב בצרפתית ואופיין , נלקח הפעם מהעולם החילוני של הטרוברים והטרובדורים

לטקסטים , המוטט כלל אפוא שלושה קווים מלודיים שונים באופיים. בחופשיות ריתמית רבה

, סטואליתקט-אינטר ליצירה הפךנ 14-והמאה ה 13-של סוף המאה ה המוטט! שונים ובשתי שפות

תפקיד שלעתים בוצע בכלי נגינה (עתיק דתי מזמור בין אינטלקטואלי" שיח-רב" תקייםמ שבה

. כניהן ובסגנונןויותר בת מודרניות פוליפוניות לבין תוספות )במנעד נמוך

24

).2.11ראו שוב סעיף (למזמור הקיים ) מילים ומנגינה(טרופוס חדש מהסוג המשולב מדובר בצירוף של בעצם

57 4פרק מדריך למידה

מרכיביהם את הן לזהות נדרשו בוש, פרשני למשחק המאזינים את הזמינו מוטטיםה

, )לעתים, האירונית( האמירה את והן, כשלעצמו אחד כל, האוטונומיים של הקולות השונים

חשיבות-רב אנר'לז הפךנ שהמוטט אפואאין פלא .ביצירה יחד השונים המרכיבים ממיזוג שנוצרה

, כיוון ששיקף עידון ותחכום אינטלקטואליים, התקופה של העילית תרבותמאוד ב ופופולרי

25 .תכונות שהאצולה זיהתה כתכונותיה שלה

. דרש פיתוח נוסף של שיטת התיווי, את העצמאות הגוברת של הקולות השונים שטיפח, המוטט

המודוסים הריתמיים שנוצרו בנוטרדם אפשרו הלחנה של פוליפוניה משוכללת שלא יכלה

מבחינת אפשרויות התיווי נותרה המערכת של המודוסים הריתמיים נטועה אך , כןלפני להתקיים

נוח שמשכם של סימני הלונגה והברוויס התברר רק מפעזאת משום , בעולם המופשט והעתיק

שונים , לא היו להם עדיין סימונים דיסקרטיים ,כלומר, לימיקומם של הצלילים ברצף המודַ

.כנהוג בתיווי המודרני, וברורים

חיבורו של התיאורטיקן הגרמניב, 13- ת תיווי קלה וברורה יותר אכן הופיעה בסוף המאה השיט

בשיטה זו ניתן סימון מדויק . )Ars cantus mensurabilis( אמנות השירה המדודה ,פרנקו מקולון

" סמי ברוויס", והופיעה בה גם חלוקה לערכים קצרים יותר, בקטעתמי יערך ריותר לכל

)Semibreve:( 26

שהוזכר , מאת אדם דה לה האל Viderunt omnesבספר מופיע כתב היד של המוטט 108בעמוד

מעיון באופן התיווי עולה העובדה כי שלושת הקולות לא נרשמו האחד תחת האחר . 3בפרק

כמו אלה –וכפי שמקובל בעיבודים מודרניים , כנהוג בפרטיטורות המודרניות –מלמעלה למטה (

והמזמור , שני התפקידים החדשים מופיעים זה לצד זה, הבמקום ז; )המופיעים באנתולוגיה

יצירות הברבות מ בעצםשיטת רישום זו היתה מקובלת . בתחתית העמודהגרגוריאני רשום

לאחר , כתיבה בשכבות לנורמהנעשתה 16- רק במאה ה. והרנסנס הפוליפוניות של ימי הביניים

. מקובלנעשה הפכה לחמשה והשימוש בקו מפריד בין תיבות נשהרבעה

25

המצאה ששינתה את , ניהופיעה במקביל להמצאת השעון המכ 13-מעניין לציין כי המוסיקה הקצובה במאה ה .תקופהאותה חיי העיר ב והשפיעה עלביינימי -אורח החיים הימי

26 .בספר 109-107נקונית ראו עמודים הפרלקריאה נוספת על שיטת התיווי

58 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

הבינייםימי ב שנהגה לשיטת הרישום של מוסיקה פוליפונית דוגמה

נסו לתת הסבר לסיבת הרישום המקובלת של מוסיקה פוליפונית עתיקה.

שיטה המבטאת , ני בין קולות שוניםמתמקדת בתיאום הסימולט שיטת הכתיבה המקובלת כיום

החשיבה ימי הבינייםב אך; תופסת את התפקידים השונים כבעלי מעמד שוויוניהחשיבה מודרנית

אופן הרישום מלמד גם משהו . והבחינה בין איכויות הקולות השונים, יררכיתיהפוליפונית היתה ה

וביחס לצליליו התוספו , בתחתית שימש בסיס ליצירה כולה סהמזמור שנפר. על טכניקות ההלחנה

את אנשי , כנראה, שאפיינה, כרון מוסיקליישיטה זו דורשת יכולת גבוהה של ז. הקולות האחרים

.פה היה מקובל-ושינון בעל, פוס חומר כתוב היה נדיר ויקרנזכור שעד להמצאת הד. התקופה

ונתחו את מרכיביו המוסיקליים, )באנתולוגיה 22 דוגמה(עיינו במוטט של אדם דה לה האל .

המוכר Viderunt omnesמבוסס על חלק המזמור ) הקול הנמוך" (טנור"תפקיד ה: שימו לב

).עקבו אחר דרך עיבודו במוטט זה(לכם

4ביחידה צפו

59 5פרק מדריך למידה

המוסיקה במאה – ימי הבינייםסוף 5 14-ה

60 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ימי של סוף באקלים התרבותי תהפוכות 5.1 הביניים

מאופיין בזעזועים תרבותיים ובמשבר אמונה חריף ביחס ימי הבינייםחלקה האחרון של תקופת

תקופה זו . י בכנסייה הנוצרית המערביתטלפילוג דרמ ,בסופו של דבר ,הובילש מה, למוסדות הדת

. הרנסנס –הכינה את הרקע למעבר לעידן חדש

הסיבות םע. היו חיצוניות ופנימיות ימי הבינייםבסוף שהתחולל הסיבות למשבר האמונה

27,מגפת הדברובראשן , היהמגפות הקשות שפגעו באוכלוסי ,בין היתר ,החיצוניות נמנות

עשו כל אלה 28.צרפתלבין אנגליה " מלחמת מאה השנים"ובראשם , וסכסוכים ארוכים ואכזריים

התקופה הסוערת הובילה (את המוות לאירוע נוכח ומשפיע בהוויה התרבותית של אנשי התקופה

כך על ; )ובראשם החולים והיהודים, בין היתר לרדיפה אלימה של החלשים והמרודים בחברה

הכנסייה גורם המביא מזור לפשוטי העם בשעת היתה אם עד עתה : וספות הסיבות הפנימיותמת

וראשיה היו עסוקים בעיקר , הרי דווקא בתקופה זו גאו מעשי השחיתות והניוון בכנסייה –סבל

בשיאם של מאבקים אלה חל קרע חסר תקדים בתוככי הכנסייה הקתולית . במאבקי כוח פנימיים

עם נציג אחד –כאשר מוסד האפיפיורות פוצל לשניים , ")סכיזמה"מאוחר יותר תופעה שכונתה(

- בשלב מסוים פעלו אפילו שלושה אפיפיורים בו(ונציג נגדי באביניון שבצרפת , תיקן ברומאווב

תדמיתה לק אך הנז, בסופו של דבר יושב הסכסוך והאפיפיור המוסכם חזר לפעול מרומא!). זמנית

.השל הכנסייה כבר נעש

, באותה עת החלה לפרוח ספרות סטירית. המשבר הרוחני בא לידי ביטוי גם ביצירות התקופה

והעלתה , הנסיכים והשליטים, הנזירים, ששמה ללעג ולקלס את צביעותם של ראשי הכנסייה

דקמרוןלהזכיר את סיפורי אפשר מייצגות חשובות בהקשר זה יצירות כ. עולם ערכים חתרני וחדש

)Decameron (יו 'בוקצ ובני'ג האיטלקי של הסופר)Boccaccio, 1313-1357( , ספר השיריםאת )Il Canzoniere (פטררקה סקו'המשורר פרנצ, של ידידו)Petrarca, 1304-1374( , סיפורי קנטרבריאת

)The Canterbury Tales (וסר 'פרי צ'הפילוסוף והדיפלומט האנגלי ג, המשורר, של הסופר

)Chaucer, 1343-1400( , הסיפור על פובלואת )Roman de Fauvel( , המיוחס לאיש הדת הצרפתי

Gerves Du Bus, 1300-1338.(29(די ביס

27

שיאה של המגפה . השמידה יותר משליש מאוכלוסיית אירופה, "המוות השחור"הידועה גם בכינוי , דברהמגפת .1351-1347התרחש בשנים

28 ).1437-1353(יותר מכך בעצם המלחמה נמשכה 29

הנמלטים לאחוזה כפרית מחוץ לפירנצה , אצולה- מתאר את קורותיהם של עשרה צעירים וצעירות בני דקמרון , מלאי תאוות חיים, סיפורים שונים ומשונים 100כדי להנעים את זמנם הם מספרים זה לזה . מאימת מגפת הדבר

מתכונת סיפורי קנטרבריל ;של אנשי הדת המוסריות םומידותיהעולה ביקורת נוקבת על מוסדות הדת שמהם המגלים את טבעו , צליינים ממעמדות שונים עורכים תחרות סיפורים 30(דומה של מסגרת סיפורית ועלילתית

והציבו את , שיריו של פטררקה הפכו את האיטלקית לשפה שירית מודרנית; )היצרי והאנושי של האדםנערצים ונעשו(הלב הארציים לבין דרישות המוסר הנוצרי בצורה כנה ומעוררת הזדהות הקונפליקט בין רצונות

, הוא אלגוריה סטירית על שלטונו המושחת של מלך צרפת הרומן על פובל; )16-במיוחד בקרב מלחיני המאה ה .המתרבה ומביאה לחורבן העולם, בדמות בהמה מנוונת

61 5פרק מדריך למידה

במובן : אך נפתח בהסתייגות; מאודשחלקם נועזים , בדפים הבאים נאפיין את חידושי התקופה

, שיבוא בעקבותיה מזו של הרנסנס המוסיקלי ימי הבינייםאחד וחשוב נבדלת המוסיקה של סוף

בלתי "נוכל למצוא שפע של מרווחים 14-במאה ה ,אמנם. הרמונית שלה-והוא התשתית הטונלית

–עיקרה ומבוססת על מרווחים זכים באך המסגרת נותרה מודלית , ודיסוננטיים" מושלמים

. אותם נזהה בעיקר בתחילת הפראזות המוסיקליות ובסיומן

" נובה ארס"המוסיקה של 5.2כבר ביטאה אלמנטים סטיריים וחתרניים 13- סוף המאה הבראינו כי המוסיקה הצרפתית

הכיוון החדש עובר שכלולים . במוטט –באמצעות שילוב עולם הדת והעולם החילוני החצרוני

, ובא לידי ביטוי הן במוסיקה והן בכתבים התיאורטיים הדנים בה, 14-חשובים במהלך המאה ה

30 .1370-1310בעיקר בשנים

חיבורים תיאורטיים

מאת המשורר הצרפתי ) אמנות חדשה( Ars novaהופיע חיבור תיאורטי חשוב בשם 1322בשנת

אחר שנה . אורטיקןישהיה גם מלחין ות, )Philippe de Vitry, 1291-1361( פיליפ דה ויטרי החשוב

מאת המתמטיקאי ) החדישהאמנות המוסיקה ( Ars novae musica, הופץ חיבור תיאורטי נוסף כך

חיבור חשוב נוסף יצא באיטליה ). Johannes de Muris, 1295-1351( יוהנס דה מוריסאורטיקן יוהת

): Marchettus da Padova, 1274-1319(פדואה טו דהקמרמאת , )1318(ממש באותה עת

Pomerium in arte musice mensurate )גים מערכות מצי החיבורים אל). מתחם המוסיקה המדודה

החידושים . מוסיקליות עשירות מבחינה ריתמית ומתקדמות מבחינת אפשרויות הרישום בתווים

תחלוקתיאור , ם הם ההשתחררות מהתלות במודוסים הריתמייםהמופיעים בההעיקריים

והצעות , המוסיקה ליחידות זמן קצרות ומהירות תחלוקתיאור , המוסיקה ליחידות משקל שונות

כי היה ,שאותו ניסח דה ויטרי, חשובקרון יע .תיווי מדויקות של משקלים ומשכי זמןת לאפשרויו

חלוקה משני - ניתנים לתת) ברוויס-ברוויס וסמי, לונגה(שהיו נהוגים עד כה ממשכי הזמן כל אחד

"):לא פרפקטית("וזוגית ") פרפקטית("זוגית -אי: סוגים

Brevis Semi-Brevis Minim

בתיווי עתיק, "ארס נובה"יות החלוקה הריתמית לפי שיטת וראפש

30

ראו –" ארס סובטיליור"עם הסגנון , את המוסיקה של סוף המאההחרפה והקצנה של הכיוון החדש תאפיין .להלן

62 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

הריתמוס על העולם החילוניהשפעת 5.3 התפתחות כתב התוויםהמוסיקלי ועל

הלונגה נעשתהמכיוון שהמוסיקה באותה תקופה חולקה לערכים קצרים ומהירים יותר ויותר

ברוויס - סמי, )ריבועשסיָמנו (ברוויס באמצעות ערכים של ברובה המוסיקה חוברה . לנדירה למדי

. מעוין עם קושסימנו , )minim(המינימה –תמי הקצר החדש יוהערך הר) מעויןשסימנו (

ברוויס -שלוש יחידות סמי: תמיותייחידת הברוויס יכלה להתחלק כעת לארבע אפשרויות ר

, לשתי מינימות חתכל אברוויס הנחלקות -שלוש יחידות סמי, לשלוש מינימות כל אחתהנחלקות

ברוויס - לשלוש מינימות או שתי יחידות סמי כל אחתברוויס הנחלקות - שתי יחידות סמי

ולכן , ברוב ההוצאות המודרניות נרשמת המינימה כשמינית. לשתי מינימות כל אחתהנחלקות

.2/4-ו 6/8, 3/4, 9/8: האלהתמית של ארס נובה לארבעת המשקלים יהמערכת הר" מתורגמת"

בתיווי עתיק ומודרני, "ארס נובה"ארבעת המשקלים האפשריים לפי שיטת

לחלוקה שחורים צלילים: ויטרי שימוש בצבעיםדה כדי להבחין בין ארבעת המשקלים הציע

נוסף שימוש אך בד בבד ; )זוגית-אי( פרפקטית לחלוקה אדומים וצלילים, )זוגית( אימפרפקטית

כשכלל ". פרפקטה"סימן את ה) והאלוהות(סמל השלמות , העיגול: אחריםבסימנים מוסכמים

- וללא עיגול סימן את החלוקה ל, )X 3 3( 9/8-סימן את החלוקה ל) עיגול בתוך עיגול(נקודה בתוכו

3/4 )3 X 2( ; העולם החילוני"עיגול חצוי סימל את) "וגם , ")פגומות"החלקיות וה, עולם התופעות

וחצי עיגול ללא נקודה , )X 3 2( 6/8-יגול עם נקודה סימן את החלוקה לחצי ע: ייםנהוא נחלק לש

.4/4סימן אחרון זה נשאר בשימוש עד ימינו לסימון משקל ). X 2 2( 2/4- סימן את החלוקה ל

63 5פרק מדריך למידה

הטכניקה האיזוריתמית 5.4

-תתמיויהוא השימוש בתבניות ר, ויטרידה המופיע ביצירותיו של , חידוש נוסף של התקופה

איזוריתמיקההחלו לכנות 20- תופעה שחוקרים בראשית המאה ה, מלודיות כבסיס ליצירה

והמלחינים חיפשו , המוסיקה ארוכה ומסובכתנעשתה 13-ראינו שכבר במאה ה). מקצב שווה(

זוריתמית פיתחה את השימוש הפוליפוני יהשיטה הא. דרכים לארגן ולאחד את חומריהם

אך ; כבסיס ליצירה") טנור"ה, הגרגוריאני שהושר בקול הנמוך המזמור" (קנטוס"במנגינות ה

מהמזמור המקורי נשמרו רק מרווחי המנגינה : הטכניקה שהופעלה היתה מורכבת ומופשטת למדי

)Color( ,במקומו המציאו מקצב חדש שחזר שוב ושוב לאורך הפרק . והמקצב החופשי נעלם

צלילים בהיוג של סדרת שילוב על ידיהולחן יתמיהאיזור הטנור, במילים אחרות. )Talea; טליאה(

,)14-ה מהמאה" (מודרניים" צלילים משכי של וסדרה, הגרגוריאניים במזמורים שמקורם

ברי יא .משתנה מלודי קו בעלי אך קבועים ריתמיים מחזורים בעלות מנגינות יצר רופםישצ

נדגים . רוף נוצר תוך חזרה על התבנית הקצרה יותריוהצ, רוב שונים במספרם ל פיהסדרות היו ע

:הנה המזמור המקורי". קיריה"מפרק קטע זאת באמצעות

:והנה הוא בתעתיק לתיווי מודרני

:צלילי המנגינה 25 –" קולור"הנה ה

):והפסקה(משכים 4הכוללת , 14-תבנית מקצבית מהמאה ה –" אהיטל"דוגמה אפשרית לוהנה

על גבי " מולבשים"ה, טנור איזוריתמי המשלב את צלילי המזמור המקורי: ולבסוף התוצאה

):פעמים 7התבנית חוזרת " (עדכנית"התבנית הריתמית ה

64 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

" טליאות"זאת מכיוון שהחלוקות ל, שימו לב שהתוצאה המלודית שונה למדי מן המזמור המקורי

,. של המנגינה הן שרירותיות ואינן מתחשבות במאפיינים המבניים

האחרונה משמש בסיס ליצירה חשובה שבה נדון בהמשך דוגמההטנור האיזוריתמי שב .

המלחין מכללי " סטה", זה לקראת סיום הרמוני ונעיםאכדי להכין את הפר: שימו לב

יה זו מקובלת ביצירות המבוססות על הטנור יסט). 25צלילים במקום 28היא כוללת (השיטה

.כפי שהיה אמור להסתיים, להשלים את הטנור במדויק נסו. תמייהאיזור

" מוסיקה פיקטה" 5.5

השפעתה ניכרה עד ראשית ( ימי הבינייםציינו שהמסגרת המודלית נשמרה במוסיקה של סוף

הגי התקופה ואחד מנ. מקובלים יותר כבר בתקופה זונעשו עידונים מסוימים אך , )הבארוק

מקורו של נוהג . ללא ציונם בתווים –ומטיים בקווים המלודיים המקובלים היה ביצוע שינויים כר

סיון למתן את המרווחים הדיסוננטיים שנוצרו מהוספת קולות קונטרפונקטיים למרקם יזה בנ

התאמת שינויים כרומטיים במנגינה כתובה ליצירת מצלול ). הטריטון –במיוחד (הפוליפוני

לא עניין שיש לציין , נות של מוסיקאי התקופההרמוני וערב היתה אמורה להיות חלק מהמיומ

סיבה ). אז'כשם שלא נהוג לרשום בכתב אלתורים לנגנים המתמחים בנגינת ג(במיוחד בתווים

מנעות המלחינים מלרשום את השינויים בצלילי המודוס בכתב נעוצה בעובדה שחלק ינוספת לה

איןכל עוד , י המזמורים עצמםמהתיאורטיקנים טענו שההתערבות יכולה לחול אפילו על צליל

. את המזמורים המקוריים בכתב" מחללים"

המושגים –") מוסיקה אמיתית("musica vera או musica rectaאנשי התקופה הבחינו אפוא בין

Musica fictaלבין , ימי הבינייםששימשו לתיאור עולם הצלילים הקיים במסגרת התיאורטית של

קיימים במסגרת שאינםמושג ששימש לתיאור הוספת צלילים כרומטיים –") המוסיקה מדומ("

, כיום העל המבצעים של יצירות אלמקשה ציון צלילי הפיקטה בתווים -אי ,כמובן. ליתהמודַ

וכל מבצע ומבצע בוחר את , של שינויי צליליםאחדות אפשרויות ותמשום שלפעמים קיימ

שכפי שנראה להלן , ביניימית-אוזן הימיל –תר דיוק ולי(האפשרות הנראית לו סבירה ויפה לאוזן

במהלך המאות ). ו במאות השנים האחרונותנהורגלה לשמוע מעט אחרת מכפי שהורגלה אוזנ

65 5פרק מדריך למידה

, ומורכבת יותר מבחינה הרמונית םמרווחיה תהמוסיקה נועזת יותר מבחיננעשתה הבאות

כאשר הבסיס , 17-אה הבמ. מקובלתנעשתה והוספת צלילים זרים בכתב למוסיקה חילונית

". מוסיקה פיקטה"חלפה מן העולם גם ה, המודלי פינה את מקומו לשיטה הטונלית

אחת ההשפעות של שינויים כרומטיים במוסיקה של התקופה היתה היווצרותן של קדנצות חדשות

פרימה (נפתחה ונסתיימה במרווחים זכים בלבד ימי הבינייםהמוסיקה ב. בסיומי פראזות

הפראזות ). במוסיקה לשלושה קולות ומעלה, וינטהוולעתים גם ק, קולית-ה במוסיקה דוואוקטב

כאשר שני הצלילים , )צליל נפתר בעלייה וצליל נפתר בירידה(רוב בתנועה נגדית על פיהסתיימו

:במוסיקה פוליפונית מוקדמת, למשל, כך. נעים במרווחים של טון שלם

אם (לשנות כרומטית את אחד הצלילים אפשר היה , הלעומת ז, במוסיקה פוליפונית מאוחרת

:כך, )בכתב ואם בביצוע במקום

וינטה מעל וכשהוסיפו מרווח של ק, בשלב המוקדם. במוסיקה בשלושה קולות התפתח מצב מיוחד

: נשמעה הקדנצה כך, ליסלצליל הפינ) טה מתחתאו קוור(

, )שלפנינו דוגמהב, "דו דיאז"ל" דו"מ(הנגדי כאשר ביקשו לשנות את הצליל המוביל , אחר כך

): דו דיאז-סול(לקוורטה מוגדלת ) דו-סול(הפכה הקוורטה הזכה נ

כדי לשמר את , מנע ממרווח הטריטון הוסיפו אנשי התקופה התקה כרומטית נוספתיכדי לה

):זו דוגמהדיאז ב ללסו נהפךסול (מרווח הקוורטה הזכה

66 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

לאוזן ". קדנצה בעלת שני טונים מובילים"מכונה , סיקה של התקופההאופיינית למו, קדנצה זו

גם משום שהתרגלנו לשמוע מוסיקה מערבית בהתאם , שמע מוזריהמודרנית היא עלולה לה

וגם משום , מטריטונים כל כךגם מכיוון שכבר איננו נרגשים , לקודים הטונליים המאוחרים יותר

זיהו ימי הבינייםבשעה שאנשי , וכך. ווחים כאקורדיםשבמוסיקה הטונלית אנו מזהים צירופי מר

נשמעת הקדנצה בימינו לאוזן הטונלית , את הקדנצה האחרונה כתנועה של מרווחים קונסוננטיים

רה ללא צליל הטרצה " רה"מעין אקורד דו דיאז מינור הנפתר למרכז טונלי , מיוחדת ומוזרה

; )20-ר למצוא כמוהו עד למוסיקה של המאה השנדי, פתרון של תנועה הרמונית עולה בחצי טון(

לנו נשמע חריג דווקא הטריטון , סול-הפריע הטריטון הסימולטני דו דיאז ימי הבינייםואם לאנשי

.המלודי שבין צלילי סול דיאז ורה

במקום (לצליל המשוער מעלבהוצאות מודרניות של מוסיקה עתיקה נהוג לסמן את צליל הפיקטה

לראות בדוגמאות הרלוונטיות שאפשר כפי , )כנהוג בתיווי המקובל –תק לפני הצליל המו

.אליהן נפנה בהמשך, שבאנתולוגיה

14- המוטט של המאה ה 5.6אך שילבה את , זוגיים-במשקלים אי, כמובן, המשיכה להכתב 14-מאה הבהמוסיקה הדתית

" ארס אנטיקווה"בהמשך למסורת ה. תמי ואת הטכניקות האיזוריתמיות שסקרנויהתחכום הר

זיהוי מנגינת (לרוב בתבניות איזוריתמיות אף כי , הושר תפקיד הטנור בצלילים ארוכים בבאס

במוטטים הדתיים של ). המזמור המקורית משמיעה בלבד היה אתגר קשה מאוד לפיצוח בשלב זה

וזאת כדי להדגיש את חשיבותו של , את כניסת תפקיד הטנור היה מקובל להשהות 14- המאה ה

.המזמור שבהירותו עומעמה

שילב את התכנים הביקורתיים והסטיריים של רוח התקופה עם 14- מאה הבהמוטט החילוני

אף , בתפקיד הטנור בלבד, בדרך כלל, שנשמרו(מיות ריתהשכלולים המקצביים והטכניקות האיזו

המוסיקה , מבחינת המצלול ההרמוני). ים ריתמיים גם בקולות העליוניםשלעתים שולבו כמוטיב

טרצות וסקסטות –" מושלמים בלתי"יותר כלפי מרווחים " סובלני"של התקופה מאופיינת ביחס

.אך תדירותם במוסיקה עולה, נפתרים אמנם למרווחים הזכיםה –

סטואליתקט- אינטר תגובה כעין העליונים הקולות שימשו 13-ראינו כי במוטט של המאה ה

היפוך חל 14- ה במוטט החילוני של המאה; הגרגוריאני הטנור תפקיד של הדתית למשמעות

הביקורתית למשמעות אירונית זהאפרפר הגרגוריאני המזמור מנגינת שימשה וכעת, תפקידים

.המאוחרים הטקסטים שנשאו

67 5פרק מדריך למידה

שימו לב . תוך עיון בתווים, האזינו למוטט של פיליפ דה ויטרי המופיע באנתולוגיה

בעיקר (חופשיות מלודית וגיוון , תמיתינועזות ר: למאפיינים המוסיקליים שסקרנו עד כה

מצלול הרמוני עשיר , )שכניסתו מושהית(שימוש בטנור איזוריתמי , )בקולות העליונים

.וריבוי טקסטואלי) ושימוש בקדנצות בנות שני טונים מובילים(

" צורות קבועות"וניים בשנסונים פוליפ 5.7" שיר("תחום חשוב נוסף שהתפתח במסגרת המוסיקה החילונית באותה תקופה היה השנסון

אלה היו אך , )בקרב הטרובדוריםבייחוד (לפני כן שנסונים חילוניים היו נפוצים עוד ). בצרפתית

פים באלתור הוספת כלי ליווי המצטר על ידי(ושימשו לעתים לריקודים , עיקרםבמונופוניים

. גברה ההלחנה של שנסונים פוליפוניים 14-המאה הובמשך 13-בסוף המאה ה). לביצוע

השנסונים היו יצירות הבעתיות , הפכו בהדרגה לשעשוע אינטלקטואלינבעוד המוטטים החילוניים

השנסונים הפוליפוניים הולחנו לטקסט . לגלות תחכום קומפוזיטורי רבאפשר םאף שגם בה, יותר

מילה ( trebleאו " קנטוס"שכונה , והדגישו את הקו המלודי של הקול העליון) בצרפתית(יחיד

הקול העליון "). טריפלום"ה –הלקוחה מתפקיד הקול השלישי שצורף במקור לאורגנום ולמוטט

קולות נמוכים ) ארבעה –ולעתים (שלושה - ולווה בשניים, בערכים קצרים וחופשיים ,בדרך כלל ,נע

חפיפה ברגיסטר של הקולות העליונים והצלבת , העם ז(שנעו בערכים ארוכים ואטיים יותר , יותר

). קולות לא היו יוצאים מן הכלל במוסיקה זו וביצירות התקופה בכלל

סברות שונות העלתה עובדה זו . מנגינה של הקנטוס בלבדלתחת ממעניין לציין כי הטקסט הופיע

חוקרים אחדים טוענים כי כל הקולות ביצעו את : הוגות בתקופהאפשרויות הביצוע שהיו נבנוגע ל

אחרים ; וכל זמר מלווה פרס את המילים באופן חופשי לפי צלילי המנגינה שביצע, הטקסט

לאתר את מקורו בתפקיד שאפשר נוהג (סבורים שהקולות האחרים שרו תנועות ללא טקסט

אף (ם שתפקידי הליווי בוצעו בכלל בכלים ויש הטועני; )הליווי של האורגנום הפלורידי והמוטט

אפשרויות הביצוע , כפי שכבר ראינו בפרקים הקודמים). מופיעים שמותיהם איןשבפרטיטורות

.עושר שלא בא לידי ביטוי בתווים לבדם, ככל הנראה, מגוונות וכללו היושל מוסיקה עתיקה

מקובלות שהיו הספרותיות השנסונים הולחנו לפי מבנים קבועים שהושפעו מצורות החריזה

Formes Fixesהמבנים המקובלים כונו . וכללו חזרה על תבניות מלודיות שונות, באותה עת

ושתשל: רומזים דווקא על מחולות" פיקס פורם"סוגי ה אך שמות, )בצרפתית" צורות קבועות("

, "במעגל] לרקוד"[מלשון ( רונדו, )Ballade, "לחולל"מלשון ( בלדההשנסונים הפוליפוניים היו

Rondeau (וירלייו ) להסתובב"מלשון" ,Virlai(, לתאר כךאפשר את צורותיהם ש:

68 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

)משמאל לימין( מבנה סוג

aab-aab-aab בלדה

ABaAabAB רונדו

Abba-Abba-Abba-A וירליי

:הפוליפוניות" פורם פיקס"צורות ה

תמוסיקלי פראזהחזרה על = חזרה על אות

חזרה עם אותו הטקסט= גדולה אות

חזרה עם טקסט חדש= אות קטנה

14-המיסה הפוליפונית במאה ה 5.8עד המאה כשדנו במיסה אמרנו כי . 14-מאה הבההלחנה של פרקי מיסה עברה שינויים מעניינים

ך הולחנו ואיל 14- וכי מהמאה ה, המשתניםם יופרופרהקטעי היה נהוג להלחין בעיקר את 13-ה

). אגנוס דאי, סנקטוס, קרדו, גלוריה, קיריה(ריום של המיסות לבדם תמיד פרקי האורדינ כמעט

–לקשור ביניהן ולאחדן באמצעים שונים שאפשרפרקים אלה נתפסו כעת כחטיבות מוסיקליות

. 15-מגמה שקיבלה את עיצובה החשוב במאה ה

, הפרקים) או לרוב(כל היו שימוש במודוס משותף ל 14-במאה ה המקובלים האחדה אמצעי

המזמורים שולבו . שימוש במזמורים גרגוריאניים שונים כבסיס לפרקי המיסה השונים –ובעיקר

מיסות "מיסות מסוג זה כונו ). האיזוריתמיות(בטכניקות ההלחנה החדישות , לרוב בתפקיד הטנור

.)Plainsong Mass: באנגלית" (מזמורים

משו גיום דה 5.9

בהם נגענו ששבאמצעותו נסכם את רוב החידושים , נובה המלחין החשוב ביותר בתקופת הארס

מלחין ומשורר נודע היה משו ). Guillaume de Machaut, 1300-1377(היה גיום דה משו , בפרק זה

זר לצרפת חבשיא תהילתו . מזכיר בחצרו של מלך בוהמיההוא חונך לכמורה ושימש . בתקופתו

וזכה בתמיכתם של חשובי הפטרונים של , ד דתי פורמלי שהותיר לו זמן רב ליצירהושימש בתפקי

). בהם מלך צרפת ודוכס בורגונדי(התקופה

שירים 400- שרדו יותר מ מהם, יצירותיו של משו יצאו לאור במספר רב של עותקים מרהיבים

מוטטים וכמאה 25-ובהם כ, רוב יצירותיו המוסיקליות חוברו לטקסטים שלו עצמו. ופואמות

המוסיקה של משו משלבת בקלילות בין מצלול "). פיקס פורם"ה, לפי המבנים הקבועים(שנסונים

69 5פרק מדריך למידה

סוף בומבטאת בכך את שיאה של תרבות צרפת , חושני ועשיר לבין טכניקה מופשטת ועתירת דמיון

. ימי הביניים

. העדנה והתקווה, ההגות – משו זוכה לביקורם של האהבה וילדיה

זוהי יצירה בארבעה . תוך עיון בתווים, האזינו לרונדו של גיום דה משו המופיע באנתולוגיה

, טקסט יחיד המופיע בקנטוס: שימו לב למאפיינים המוסיקליים שסקרנו עד כה. קולות

שני הקולות התומכים ו, שני הקולות העליונים זריזים(הצלבת קולות בין התפקידים השונים

הכולל חזרה על (מצלול עשיר ומבנה מורכב , טיבים ריתמייםוזרה על מח, )מתונים יותר

.זהו את מבנה הרונדו ביצירה). פסוקים

של משו" נוטרדם"מיסת

המיסה , ככל הידוע לנו, שהיא, "מיסת נוטרדם"אחת מיצירותיו הנודעות של משו היא

ין את כל פרקי משו הלח. הפוליפונית הראשונה שתוכננה כיחידה מוסיקלית בפני עצמה

פרקי המיסה מגלים . בארבעה קולות, של המיסה בטכניקה פוליפונית מפוארת" אורדינריום"ה

" סנקטוס"ה, "קיריה"ה(שלושת הפרקים בעלי הטקסט הקצר : את עושרו המוסיקלי של משו

כמוטטים –כתובים בטכניקות קונטרפונקטיות , עשירים במליסמות") יאאגנוס ד"וה

" גלוריה"ה(שני הפרקים בעלי הטקסט הארוך ; ומבוססים על קנטוס גרגוריאני –זוריתמיים יא

. ומושפעים מן השנסון החילוני, כתובים בסגנון סילאבי הומוריתמי") קרדו"וה

70 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

הקלטה ותווים של הפרק הראשון (של משו " מיסת נוטרדם"האזינו לשני פרקי הפתיחה של

וזהו את ההבדלים , )רק השני תמצאו באתרוהקלטה ותווים של הפ, מופיעים באנתולוגיה

תמי המבוסס על יהטנור האיזור: שימו לב(הסגנוניים המאפיינים את שני הפרקים הללו

פרק בומופיע , הוא מאת משו) 82-81: ראו( 56הגרגוריאני שהדגמנו בעמוד " קיריה"מזמור ה

).הראשון של היצירה

14-מאה ההמוסיקה האיטלקית ב 5.10היתה תקופת פריחה אמנותית , ")'1300", "נטו'טרצ(" Trecento המכונה באיטלקית, 14- המאה ה

נובה הצרפתית פרחה גם באיטליה מוסיקה פוליפונית חילונית בעלת במקביל לארס. גם באיטליה

גם כאן מדובר בתרבות עילית "). ארס נובה איטלקית"המכונה לעתים (מאפיינים דומים כמה

המדריגל": פיקס פורם"להצביע על שלושה סוגים דומים של אפשרוגם כאן , מתוחכמת

)Madrigal(,31 הבלטה )Ballata (ה'קאצוה )Caccia( , לתאר כךאפשר שאת צורותיהן:

מבנה סוג

aab-aab-aab מדריגל

AbbaA-AbbaA בלטה

)ללא מבנה קבוע(נון חופשי ק ה'קאצ

:האיטלקי "נטו'טרצ"של ה צורות הפוליפוניותה

תמוסיקלי פראזהחזרה על = חזרה על אות

חזרה עם אותו הטקסט= אות גדולה

חזרה עם טקסט חדש= אות קטנה

בשיטת התיווי האיטלקית היה , ראשית. מאפיינים ייחודיים כמהלמוסיקה האיטלקית היו גם

– 12, 9, 8, 6, 4, 3(לחלק את הברוויס לחלקים קצרים יותר מהמקובל במוסיקה הצרפתית אפשר

התוצאה ). בתיווי המודרני' וכד 32חלקי , סקסטולות, 16חלקי , ערכים המקבילים לטריולות

בהשוואה , אך מעט פחות חמורה באופן ארגונה, מוסיקה מהירה ווירטואוזית יותרהיתה

למדי בסלסולים רהבתני בשימוש, למשל, התאפיינומתקופה זו מדריגליםה. למוסיקה הצרפתית

ומתארת פיגורטיבית את רדיפת הקולות זה " (מרדף"ששמה בא מהמילה , ה'הקאצ; מליסמטיים

בסגנון קליל ) פזמון חוזר האף ששכיח למצוא ב(כקנון חופשי ללא מבנה קבוע נכתבה , )אחר זה

מאפיינים אלה כבר מצביעים על ). Ballare(והבלטה התפתחה ממוסיקת ריקודים עליזה ; וקליט

הבדלים שנשוב ונפגוש –וסיקה הצרפתית לבין המוסיקה האיטלקית ההבדלים הכלליים בין המ

.ברנסנס ובעיקר בבארוק, בהמשך

31

אך אין , אנר החשוב ביותר במוסיקה החילונית של הרנסנס האיטלקי'לציון הזלאחר זמן משמש " מדריגל"המונח .מלבד היותם שירים פוליפוניים חילוניים, אנרים הללו'קשר בין הז

71 5פרק מדריך למידה

נדיני לסקו 'אחד המלחינים החשובים של המוסיקה האיטלקית החילונית של התקופה היה פרנצ

)Francesco Landini, 1325/35-1397( ,כילד צעיר איבד לנדיני את. איש פירנצה ובנו של צייר נודע

, מלחין, משורראותו מלהיות אך האובדן לא מנע , מאור עיניו עקב מחלת האבעבועות השחורות

לא ידוע אם חיבר אך , לנדיני הועסק במשרת נגן בכנסייה. נגן עוגב ובונה כלי נגינה מפורסם ואהוד

, שרונו ביטא דווקא בתחום המוסיקה החילוניתיאת כ. יצירות דתיות כיוון שלא שרדו כאלה

.תה הלחין לטקסטים פרי עטושאו

אך מדובר בעיקר בעוגב , נעיר כי העוגב היה כלי שכיח דווקא במוסיקה החילונית של התקופה

יה יהיד השנ(לרוב ביד אחת בלבד והנגינה בו בוצעה , )Portative(פורטטיב קטן ונייד שכונה

, לבני המעמד הגבוהמתואר ביצוע של מוסיקה חילונית שלהלן בתמונה 32 ).המפוחהפעילה את

דה הימני של התמונה שרה הדמות המגונדרת שבִצ . ככל הנראה לשנסון בשלושה או ארבעה קולות

ברקע נראה משרת אשר (והיא מלווה בנגן לאוטה ובנגנית עוגב נישא , כמדומה את תפקיד הקנטוס

).מפעיל את המפוח ומאפשר לה להשתמש בשתי ידיה

אף שלא –הרווחת ביצירותיו , על שמו של לנדיני קרוי סוג של קדנצה מוסיקלית מיוחדת ויפה

ראו (לפגוש אותה גם ביצירות של מלחיני ראשית הרנסנס הבורגונדי ואפשר הוא המציא אותה

שבה הטון המוביל , המאפיין הייחודי של קדנצה זו הוא תנועה מלודית מפותלת). בפרק הבא

פתר ישירות אל צליל הפינליס בתנועה של חצי טון יבמקום לה(לם בירידה מתקדם בטון ש

: ליעדו, ומשם ממשיך בקפיצה של טרצה קטנה למעלה, )היבעלי

ליסיה לצליל הפינעם צליל סקסטה הקופץ בעלי, "לנדיני"קדנצת

וינטה ולק) הקול הגבוה(והקנטוס ) הקול הנמוך(הפכה הסקסטה שבין צלילי הטנור נבאופן זה

.נפתרת לאוקטבה זכהה) האחרונה דוגמהב" מי"ו" סי("זכה

זהו את חלקי המבנה של היצירה . לבלטה פרי עטו של לנדיני המופיעה באנתולוגיה האזינו

.ושימו לב להופעת הקדנצות הקרויות על שמו

והסבירו כיצד מבטאת המוסיקה את , )הצרפתית והאיטלקית(נובה סכמו את חידושי הארס

.14- הזמן של המאה ה-חרו

32 . מדגים נגינה בעוגב פורטטיב שבהםוהמרכזי , בתמונת השער לשיעור הבא מצוירים חמישה מלאכים מנגנים

72 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ביצוע של מוסיקה חילונית לבני המעמד הגבוה

האוונגרד הריתמי של ": ארס סובטיליור" 5.11 14-סוף המאה ה

התפתח בדרום צרפת סגנון מוסיקלי חילוני המאופיין 14-הלקראת סופה של המאה

, שפגשנו בארס נובההחרפה עד קצה של המאפיינים הריתמיים במנייריזם וב, באקספרימנטליות

מרכזו התרבותי של סגנון זה היה ).Ars Subtitior, "האמנות המעודנת" ("סובטיליור ארס"הוא ה

אזור דרום . לעילשהוזכרה " סכיזמה"מוסד האפיפיורות בשלב ה" נדד"לשם –בחצר באביניון

ליור שילובלזהות במוסיקה של הארס סובטיאפשר ובאופן טבעי , צרפת נושק לגבול עם איטליה

והווירטואוזיות תמייהר החופש לבין, שבצפון הצרפתית התיווי שיטת של תמייהר התחכום בין

י אכד, את התקופה שאפייןואם הזכרנו את משבר האמונה .האיטלקית שבדרום התיווי שיטת של

יור לציין כי היו אלה ראשי הכנסייה באביניון שהיו הפטרונים החשובים של מלחיני הארס סובטיל

. יצירתם הוקדשה לשירי אהבה חילוניים דווקאשמרבית –

שכמוה נשוב , בנועזות ריתמית ומקצבית ,קודם כל ,סובטיליותמבחינה סגנונית מאופיין הארס

, )ריבוי משקלים(פולימטריקה , למצוא שפע של סינקופותאפשר , כמו כן. 20- ונפגוש רק במאה ה

" אוטונומיות"פראזות , ריבוי של צלילים דיסוננטיים חולפים, )ריבוי מקצבים(פוליריתמיקה

. ועודהמסתיימות לא בקדנצה משותפת אלא כל קול במקום שונה

73 5פרק מדריך למידה

, )Johannes Ciconia, 1370-1412(יקוניה 'פתיחה לשנסון פרי עטו של יוהנס צ, שלהלן דוגמהב

3/2הקול העליון כתוב במשקל . לעילשתוארו לזהות את המרכיבים אפשר , מלחין בולט בתקופה

בסיסטמה ; 3/4והקול התחתון במשקל 6/8הקול האמצעי כתוב במשקל , )2/4X3- מסומן כ(

חוזרת בהמשך גם בשאר התופעה (לראות כי הקול הראשון משנה את משקלו אפשר יה יהשנ

תמיים של שני הקולות העליונים הם כשלעצמם מאוד מסובכים לביצוע יהערכים הר; )ותהקול

. הלאה וכן; מאודודורשים מיומנות גבוהה

יקוניה'מאת צ Sus une fontayneפתיחת השנסון

זהו את חלקי המבנה של היצירה ועקבו . יקוניה המופיעה באנתולוגיה'לשנסון מאת צ האזינו

. ריתמיים המתרחשים לאורכהאחר השינויים ה

מלחיני , ואכן; 20- ציינו שלנועזות הריתמית של דור הארס סובטיליור לא קם המשך עד למאה ה

להלחנת , יצירתיות ומקוריות לא פחות, אך מצאו דרכים אחרות, הרנסנס פנו לדרך חדשה

.כפי שנראה בפרק הבא, מעודנת ויפה, מוסיקה מתוחכמת

5צפו ביחידה

74 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

המוסיקה במאה –אשית הרנסנס ר 6 15-ה

75 6פרק מדריך למידה

תרבות הרנסנס –רקע כללי 6.1

והצבענו על שיאי העומק והמורכבות , בימי הבינייםסקרנו את התפתחות המוסיקה עד כה

בימי המופשטת המוסיקהאת מהלך התפתחותה של אפשר לתאר במובנים רבים . שהשיגה

בייחוד(מסוימים של מורשת זו היבטיםברוח –וליתר דיוק , לאור מורשת יוון העתיקה הביניים

בפרק זה ובפרקים הבאים נראה ). בואתיוס וממשיכי דרכם, זו של אידיאליסטים כגון אפלטון

אליהם אך ההיבטים ש; יוון כיצד שאבו גם אנשי הרנסנס והבארוק את השראתם ממורשת

מאלה שהיו ) ולעתים גם הפוכים(ולכן גם נמצא דגשים מוסיקליים אחרים , יחסו היו שוניםיהת

. ימי הבינייםחשובים לאנשי

צייר ואדריכל , )Giorgio Vasari, 1511-1574(יו וזארי 'ורג'טבע לראשונה ג רנסנסאת המונח

המונח . איטלקי הידוע כיום בעיקר בזכות חיבוריו הביוגרפיים על אמני איטליה החשובים

Rinascita ) חיי הציירים: 1550הופיע בחיבורו משנת ") לידה מחדש"שפירושו באיטלקית ,

Le Vite delle più eccellenti pittori, scultori, ed( ים ביותרהפסלים והאדריכלים המצוינarchitettori( , כדי לתאר את התפתחות האמנות הפלסטית בתקופתו ואת הצלחתה לשחזר את

בגרסתו הצרפתית , החלו להשתמש במונח 19-היסטוריונים מן המאה ה. שיאי העולם הקדום

)Renaissance( ,אפיינים תרבותיים ייחודיים לתיאור תקופה חשובה בעלת מ)דווקא בתחום לאו

ימי הבינייםהמסיימת את תקופת , )בחברה ובשאר האמנויות, אלא גם בהגות, האמנות הפלסטית

. הארוכה ופותחת את ראשית העידן המודרני

שלא נתמודד , נקודת המפנה המדויקת שבין התקופות נותרה שאלה היסטורית מעוררת מחלוקת

ובמקצתם(שתרמו יחד למפנה הנדון , אירועים מכוננים כמהתחת זאת נציין ; זואיתה במסגרת

):נדון בהמשך

.ן גוטנברגיוההמצאת הדפוס בידי 1440

.םמאני'נפילת ביזנטיון בידי העות 1453

.צרפתלבין אנגליה " מאה השנים"סיום מלחמת 1453

.כל כתבי אפלטון מיוונית ללטינית מפרסם את התרגום הראשון של ינו'מרסיליו פיצ 1484

.כריסטופר קולומבוס מגלה את אמריקה 1492

.גירוש היהודים מספרד 1492

.הכנסייה הלותרנית מתפצלת מהכנסייה הקתולית 1517

.אמריקה ומגיע להודויבשת את מקיף ן פרדיננד מגל 1522

.המלך הנרי השמיני מקים את הכנסייה האנגליקנית 1534

De revolutionibus orbium(ניקולאוס קופרניקוס מפרסם את המודל ההליוצנטרי 1543coelestium(.

.)1563-הסתיימה ב" (רפורמציה-קונטרה"נפתחת ודנה בעקרונות ה טרנטועידת 1545

.אן קלווין מפרסם את עיקרי תורתו הדתית'ז 1549

Sidereus(המדעיים המבוססים על תצפיות טלסקופיות גלילאו גליליי מפרסם את גילוייו 1610Nuncius(.

76 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

שיש ביניהן קשרים (מהפכות שונות התחוללו הרנסנס בתקופת רשימה חלקית זו מגלה כי

.נסקור אותן בקצרה. והדת המדע, התרבות, הטכנולוגיהבתחומי , )מעניינים

י ההיסטוריה והובילו למעבר המהפכה הטכנולוגית קשורה בשלוש המצאות חשובות ששינו את פנ

המצפן אפשר יציאה . הדפוסו התותח, המצפן: לעת החדשה ימי הבינייםההדרגתי מתקופת

נתגלו כך ; למסעות רחוקים שבעקבותיהם נתגלו יבשות חדשות והוכח כי העולם הוא עגול

והגיע הומצא בסין, למשל, אבק השריפה. אמונות וסחורות לא מוכרות, נהגיםמ, תרבויות חדשות

שהבקיעו את חומות הטירות , באמצעותו נוצרו כלי נשק חדשים; ימי הבינייםלאירופה בסוף

לתעד ולהפיץ את נכסי הרוח האנושיים ִאפשר הדפוס . וחדרו דרך שריון הקשקשים של האבירים

ה המבוססת ולהשפיע על דעת הקהל ילחנך את האוכלוסי, של העולם העתיק בקלות יחסית

. ה המונית של מידע ורעיונות חדשיםבאמצעות תפוצ

להשוותה למהפכת המידע בעידן אפשר (מהפכות שבמהפכת הדפוס היא אולי החשובה

המדע והפילוסופיה ואפשרה לקרוא , מכיוון שהיא עודדה פריחה בתחומי הספרות, )האינטרנט

הסכולסטית כמעט של הכנסייה על הידע האנושי ועל מרכזיות הגישה תיגר על השליטה הבלעדית

קריאת התיגר ). שהתמקדה בפירוש לוגי לבעיות תיאולוגיות( במשך ימי הבינייםשהיתה מקובלת

ופנייה , רעיונות פוליטיים ומדעיים חדשניים: שתי חזיתותמידע תנעשתה באמצעות הפצ

, מצרים העתיקה(מורשות שונות שהיו פחות נגישות ומוכרות עד אז במערב –" חוכמה הקדומה"ל

). 'האימפריה הרומית וכד, ון הקלאסיתיו

שנמנו , הומניזםלאנשי המאוד העניין בחוכמה הקדומה היה חשוב : ולכך קשורה מהפכת התרבות

תרבותי ואמנותי , האליטה האינטלקטואלית החילונית של התקופה והובילו שינוי פוליטי םע

התעוררה ) Studia Humanitatis(תנועת ההומניזם . לזהות עד ימינואפשר שאת השפעתו , מעמיק

אך קיבלה , עם העניין הגובר שגילו אנשי התקופה בתרבות העתיקה, ימי הבינייםכבר בסוף

מאנים נמלטו מלומדים 'לאחר נפילת ביזנטיון בידי העות: 15-באמצע המאה ה" זריקת עידוד"

רגמו לשפות חדשות והביאו עמם כתבים עתיקים ונדירים שתו, לערי איטליהבעיקר , רבים מערבה

- העיון בהגות ובספרות העתיקה חשף את המלומדים לתפיסות עולם טרום 33.ויצאו לאור בדפוס

והשפיע לא רק על האופן שבו עיצבו אתיקה אזרחית חילונית אלא גם על מקומו של , תונוצרי

. האדם ביקום כמושא להתבוננות וחקירה

דה תפיסות עולם ומתודולוגיות שדחקו הִצ המדעית קשורה להתפתחויות תיאורטיות המהפכה

הדרמטית והחשובה שבהן היתה כמובן זו . שהיו מבוססות מאות שנים על יסודות דתיים, ישנות

עד לימיו ). Nicolaus Copernicus, 1473-1543( קופרניקוס ניקולאוס הפולני שפיתח האסטרונום

על הניסוח ו, במרכז היקום נמצאהארץ לפיה כדורש, מקובלת היתה התפיסה הגיאוצנטרית

33

ינו 'בידי מרסליו פיצ 15-תורגמו לראשונה כמכלול מיוונית ללטינית לקראת סוף המאה ה, למשל, כתבי אפלטון )Marsilio Ficino, 1433-1499( ,חלק . שאף מונה לעמוד בראש האקדמיה האפלטונית המחודשת בפירנצה

את עולם " מדעי"סיון להבין באופן יאת אנשי האקדמיה וההומניסטים היו קשורים בנ שעניינומהנושאים וחלק , יהינושאים אלה נחשבו לכפירה בעיני רשויות הכנס. עיסוק במגיה -כלומר , טבעיות-התופעות העל

.מההומניסטים שילמו על כך בחייהם

77 6פרק מדריך למידה

. 2-גיאוגרף ואסטרונום יווני מהמאה ה, )Claudius Ptolemaeus( המקובל שלה אחראי תלמי

תיאוריה , לפיה ממוקמת השמש במרכז היקוםש, ההליוצנטרית התיאוריהקופרניקוס פיתח את

הקוסמולוגי אלא גם חותרת תחת הפירוש , שלא רק סותרת לכאורה את מה שנראה מובן לחושים

34 .המקובל לפי כתבי הקודש

תקופת הרנסנס קשורה לא רק לאקלים הביקורתי בהמהפכה הדתית החשובה שהתרחשה

התנוונות הכנסייה הקתולית (לעיל אלא גם לאירועים שהזכרנו , ולפתיחות המחשבתית שציינו

במוסדות הדת לאחר כאלף שנות הגמוניה דתית חל קרע עמוק ; )והתפצלות מוסד האפיפיורות

גר על מקומה הדומיננטי של הכנסייה הקתולית יוזרמים וכתות שונים קראו ת, במערב אירופה

על עצם הלגיטימיות של ההשקפה – ולא פחות חושב מכך, כמנהיגת העולם הנוצרי במערב

הכנסייה הכנסיות החשובות שחתרו תחתיה היו . הקתולית כפרשנות המוסמכת לתורת ישוע

.הכנסייה הקלוויניסטיתו הכנסייה האנגליקנית, הפרוטסטנטית

במה הם מבטאים : לאחר שציינו את גורמי ההתחדשות בתקופת הרנסנס נשאלת שוב השאלה

בעצם הוא מחדש הלידה רעיון? זו" מחדש לידה"ומהי המשמעות המיוחדת של , "לידה מחדש"

וכמובן (חשוב בדתות רבות יסודשהוא מוטיב קדום , התחייה מודרני של מוטיב חילוני גלגול

יקט שהתעורר מחדש יההיבט המיוחד בתרבות הרנסנס הוא כמובן האוב; )בתיאולוגיה הנוצרית

. מדובר באל אלא באדם איןכיוון שהפעם , יקטיהסוב –או ליתר דיוק , לחיים

ימי הכוונה אינה לכך שתרבות , "האדם שוב במרכז"כשמדברים על כך שבתקופת הרנסנס

בהשוואה לעת , היתה נטולת הישגים אנושיים ראויים לציון בתחום האמנות וההגות םהביניי

אבל ראינו , כך מפרשים לא אחת את הדברים, למרבה הצער(העתיקה ולראשית העידן המודרני

הדרך הנאותה להבין טענה זו היא לבחון מיהו ; )מפותחת ימי הבינייםכבר עד כמה היתה תרבות

אם . למי הן פונות באמת ומה הן מנסות להשיג ,כלומר, של יצירות התקופההנמען האולטימטיבי

בתקופת הרנסנס , הדרך הנכונה לחיי הנצח בעולם הבאלהתוויית נרתמה ההגות ימי הבינייםב

ואם טענו שהמוסיקה ; נשאלו שאלות בדבר הדרך הנאותה לחיות את החיים בעולם הזה

נוכל לטעון כי ברנסנס פונה המוסיקה לאוזן , פונה לאוזן האלוהית ימי הבינייםהמופשטת של

35.האנושית

34

נס קפלר אסטרונומים מאוחרים יותר כמו יוהר כאש, המהפכה הטכנולוגית תפקיד חשוב מילאהגם כאן )Johannes Kepler, 1571-1630 ( וגלילאו גליליי)Galileo Galilei, 1564-1642 ( הצליחו לאשר את רעיונותיו של

. קופרניקוס באמצעות תצפיות המבוססות על הטלסקופ 35

ובכל תקופה ותקופה מצאו , מובן שכל ביצוע של מוסיקה מכל תקופה ותקופה יוצר עולם צלילי חושני ומיוחד ההבדלים בין , ובכל זאת; מורכב ולא פעם גם מופשט, המלחינים דרכים להביע את עצמם באופן אמנותי

משום , לא גם תרבותייםא) אסתטיים(לבין המוסיקה של הרנסנס אינם רק טכניים ימי הבינייםהמוסיקה של עלינו להתמקד בהיבטים שונים המבטאים את הפער בין תפיסות העולם שבתקופות םשכדי להבין ולפרש אות

.פרקים הבאיםבכפי שנראה –אלה

78 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

עקרון החיקוי בתרבות הרנסנס

שתרבות הרנסנס עומדת אין פלאולכן , ציינו את העניין המיוחד של אנשי הרנסנס בעבר העתיק

מעצם ,ראשית: אחדים תופעה זו באה לידי ביטוי במובנים. בסימן עקרון החיקוי והשחזור

היסטוריים ,מיתולוגיים בחומרים נעשה שימוש העתיק העולם השאיפה לעורר את תרבות

לגלות השראה מהאמצעים המתודיים אפשר , כמו כן; שמקורם במורשת זו, ואמנותיים

נושאים או החיקוי בא לידי ביטוי לא רק בשאילת, במילים אחרות. והרטוריים של העולם העתיק

. סיון לחקות את אופן הטיפול ואת אופן ההבעה שבהםיאלא גם בנ, מותקוד מיצירות מוטיבים

: לזהות שלושה סוגים עיקריים של חיקויאפשר במוסיקה של הרנסנס , כפי שנראה להלן

באנגלית(חיקוי כהרמז :Allusion :( ציטוט של נושאים מוסיקליים)אנונימיים או מזוהים(.

באנגלית(כטכניקה חיקוי :Point of Imitation :(הקולות בין ונושאים מוטיבים של נדידה

.השונים

באנגלית(כסימבול חיקוי :Mimesis :( שימוש בצלילים לתיאור תופעות מעולם הטבע) כולל

.)רגשות

השפעתה של המוסיקה האנגלית על 6.2 המוסיקה באירופה

. בחיי התרבותלזהות כיצד ממלאות ערים שונות תפקידים מרכזיים אפשר ההיסטוריה במשך

הולנד (בתקופת הרנסנס היו אלה ארצות השפלה הצפוניות ; היו אלה רומא ופריס ימי הבינייםב

בתקופת ; )ועודונציה , פירנצה(הערים החופשיות בייחוד , כך ערי איטליה ואחר) ובלגיה של ימינו

כשהסגנון , 18-בסוף המאה ה; )לייפציג ועוד, לונדון, ברלין(ערים חשובות עוד הבארוק התוספו

; היתה זו וינה שהשפיעה יותר מכל עיר אחרת באירופה, לסגנון המרכזי באירופהנעשה הקלאסי

20-ומן המאה ה, תרבותיים- להצביע על ריבוי מרכזים מוסיקליים אפשרברומנטיקה שוב

, צפון אמריקה, מזרח אירופה(מצטרפים גם מרכזים רבים מחוץ למעגל המערבי המצומצם

שכזו בדומיננטיות התרבותית עלינו לנסות לתת " נדידה"מובן שלכל ). שאר העולם ובהדרגה

. מקומה של אנגליהבנוגע לוכך נעשה , הסבר

נקודת החיכוך . ית ותרבותית מיבשת אירופהזהיתה אנגליה מרוחקת פי בימי הביניים

יאים אנגלים כאשר מצב, )1453-1337" (מאה השנים"התרחשה בזמן מלחמת ביניהן המשמעותית

בסיום המלחמה נחלו הפולשים תבוסה ( 1415שנת בהחל אותן נחלות בשטחי צרפת וכבשו על צרו

למוסיקה האנגלית היו מאפיינים . ואליהם התלוו מוסיקאים אנגלים )ונהדפו חזרה לאנגליה

בעוד האחרונה שמרה באדיקות : ייחודיים שנבדלו מהמוסיקה האמנותית של אירופה המערבית

שימוש מבני במרווחים זכים והלחנה לפי המודוסים (המורשת התיאורטית של יוון העתיקה על

ומסורת זו , המלחינים האנגלים גילו פתיחות כלפי המסורת העממית המקומית, )המקובלים

) טרצות וסקסטות" (מושלמים בלתי"נטתה להעדיף מצלולים הרמוניים המבוססים על מרווחים

). ורי המודרני'המקביל לסולם המז(והעדפה למודוס יוני

79 6פרק מדריך למידה

העממית המוסיקה של והענוגה הישירה האמנותית שילבה את ההבעה האנגלית המוסיקה

כתובה או (ועיקרה הוספה ,"הקול הנמוך"כלומר , )Faburden( פבורדן שכונתה בטכניקה

לשיר את ביצירות הדתיות של התקופה היה נהוג . של קולות פוליפוניים למזמור) מאולתרת

" קנטילנה"ולהוסיף לו שני קולות במרקם הומוריתמי שכונה , המזמור המקורי בקול האמצעי

)Cantilena :( קול עליון במרווח של קוורטה זכה מעל וקול נמוך במרווח של טרצה מתחת

התוצאה נראית כמו אורגנום מקביל או קונדוקטוס ). זות נפתחו ונסתיימו במרווחים זכיםאהפר(

–אקורדים מקבילים -אך מצלצלת כמו תנועה הרמונית מהירה של סקסט, המרקם מבחינת

:הבאה דוגמהלראות בשאפשר כפי , ימי הבינייםמקובל במצלול שונה לחלוטין מזה שהיה

בורדןנימי במרקם הקנטילנה ובטכניקת הפמתוך מיסה מאת מחבר אנו פראזה

, קווינטות וקוורטות, קום על אוקטבותההעדפה של המצלול המבוסס על טרצות וסקסטות במ

, וכך. לזניחת הנוהג להלחין מוסיקה בתנועה של מרווחים זכים מקבילים, בסופו של דבר, הוביל

מה שהיה בסיס למוסיקה של ימי הביניים נעשה בעצם לאחד האיסורים הבסיסיים במוסיקה

, תורת הקונטרפונקט ותרם להתפתחות, 20-המערבית מימי הרנסנס ועד למוסיקה של המאה ה

. הובלת הקולות וההרמוניה

עבור מוסיקאי התקופה בהרי , מרכזי בתרבות הרנסנס כמרכיבאם הצבענו על המבט אל העבר

וליוצרים , בשעה שלאנשי הספרות היו כתבים עתיקים כמקור השראה: היה המצב מסובך במיוחד

העבר , עתיקים כמקור השראהמתחום האמנות הפלסטית היו שרידים של ציורים ופסלים

למלחיני יבשת ). כפי שנותר במידה רבה עד היום(המוסיקלי של העולם העתיק היה בגדר תעלומה

אירופה לא היו יצירות מוסיקליות מוכרות מן העת העתיקה שאותן יכלו לנכס ולעבד לסגנון

הן , ני אירופהעבור מלחיבה למוסיקה האנגלית חשיבות רבה תקום הזה היבוו; לי חדשמוסיק

והן משום שנשענה על מוסיקה עממית , משום שהיא הביאה עמה מצלולים זרים ומיוחדים

.שאותה אולי פירשו גם כבעלת שורשים עתיקים, ופשוטה

ון דנסטבל 'ג 6.3

כמעט איננו , )John Dunstable, 1385-1453(ון דנסטבל 'ג, על גדול מלחיני אנגליה באותה תקופה

וברוב היצירות המיוחסות לו הוא מאוית , שמו קיימת מחלוקתבנוגע לאפילו (יודעים דבר

80 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

Dunstaple .(הכבוש שהיה מפקד הכוחות האנגליים באזור , דנסטבל פעל בחצר הדוכס מבדפורד

במוטטים המוקדמים שלו בולטות . מיסות ושירים חילוניים, הוא הלחין מוטטים. צפון צרפתשל

, חדש בסגנון דתי מוטט בהדרגה פיתחאך , ימי הביניים של ובכותזוריתמיות המסיהטכניקות הא

המזמור ,כמו כן. )קיים טקסט אחד בלבד, כזכור, שבו(השנסון החילוני למרקם אופיינישהיה

עבר הוא עיקרו בובעל מאפיינים ריתמיים ארכאי אופי בעל ומטנור, אופיו את נהיעצמו ש

.)העליון בקול פעם לא המופיעה(וחזר לתפקד כמנגינה של ממש , "עדכון"

שימו (עשירה ומקושטת , הפך מזמור עתיק לבסיס למנגינה חופשיתנהבאה מדגימה כיצד דוגמהה

):לב לתוספות הצלילים ולהוספת צלילי הפיקטה בגרסה החדשה

)בקול התחתון(העדכני וועיבוד) בקול העליון(קנטוס גרגוריאני

, שיר השיריםמתוך ' תרגום לטיני לפרק ד( Quam pulcra es ,שלובאחד המוטטים המפורסמים

בטנור שימוש לאב מלודיים מקוריים תפקידים שלושה דנסטבל הלחין, ")רעייתי, הנך יפה"

. כל התפקידים ביצירה שווים בחשיבותם ובאופיים המוסיקלי –לא פחות חשוב מכך ; גרגוריאני

, )Point of Imitation(של שימוש בטכניקת החיקוי החדשה לזהות ביצירותיו ניצנים אפשר , כמו כן

עוד חשוב לציין כי יצירותיו של דנסטבל שומרות על מצלול ארכאי וזך בנקודות . בה נדון בהמשךש

אך המצלול נעשה הרמוני ועשיר יותר במרווחים נוספים במהלך , הפתיחה והסיום של הפראזות

אף . סיקה שלו כיצירת מעבר בין ימי הביניים לרנסנסמאופיינת המו, בין השאר, בכך. הפראזות

והשפיעו רבות על ,יצירותיו זכו להערצה גם מחוץ לגבולות אנגליה, שדנסטבל האיש נותר עלום

.כפי שנראה להלן – מלחיני האסכולה הבורגונדית

האזינו כעת למוטט Quam pulchra es והתרשמו מהמאפיינים של המוטט , תוך עיון בתווים

נסו לציין לפחות שלושה היבטים במוסיקה של דנסטבל שבהם כך אחר . רנסנסי המוקדםה

. באה לידי ביטוי הגישה ההומניסטית של הרנסנס

81 6פרק מדריך למידה

דופאי ): 1475-1360(האסכולה הבורגונדית 6.4 ובינשואה

הולנד (רצות השפלה א, צרפתמזרח - באזור שכיום כולל את צפון הממלכה הבורגונדית התקיימה

דוכס בורגונדי לאחד " פיליפ הטוב" נעשה 15- במהלך המאה ה. ולוקסמבורג )של ימינו ובלגיה

אמנים ומלומדים נהרו לחצרו . השליטים החזקים באירופה ולפטרון חשוב של האמנויות

והסגנון המוסיקלי שהתפתח בחצר אכן , פורטוגל ועודמ, גרמניהמ, איטליהמ, צרפתמ, מאנגליה

.לאומיות-במאופיין בהשפעות ר

יל בנשואה 'וז) Guillaume Dufay, 1400-1474(שני המלחינים החשובים בבורגונדי היו גיום דופאי

)Gilles Binchois, 1400-1460 .(הן במוסיקה דתית והן במוסיקה חילונית, כמקובל, שניהם עסקו ,

ו זה המופיע כמ, השניים הונצחו בשירי הלל מהתקופה. הטביעו את חותמם בתחומים שוניםאך

כמו , יםבציורוכן , )Martin Le Franc, 1440-1461(בפואמה של המשורר הצרפתי מרטן לה פרנק

לבוש ,בנשואה נראה בצד ימין. כבר בזמנםשני היוצרים מגלה כיצד נתפסו הציור. זה שלפניכם

י אהבה שיר(החשוב היה הלחנת שנסונים עיסוקו שתחום לכך רמז – בנבל בבגדים אדומים ואוחז

לכךן סימ – לעוגב בבגדים כחולים ועומד סמוך לבושה ,דופאי ניצב בצד שמאל ;)חילוניים

העובדה שכל אחד מהם עסק הן , עם זה .דתיים הלחנת מיסות ומוטטים היה המרכזי שעיסוקו

שימו לב לצבעי השכמיות (ברפרטואר הדתי והן ברפרטואר החילוני נרמזת אף היא בציור

).והמצנפות שלראשם

ודופאי בנשואה

שפיתחו, בורגונדי מלחיני של המוסיקלית השפה על האנגלית השפיעה" בורדןפ"ה טכניקת

בטכניקה זו ". באס מזויף"שפירושה בצרפתית , )Fauxbourdon( "בורדוןפ" בשם דומה טכניקה

82 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

וקול נוסף , כשהם נעים לרוב במרווחים של סקסטות מקבילות, נכתבו הקנטוס והטנור לבדם

שוב תנועה הרמונית מהירה היתההתוצאה (הושר במרווח של קוורטה מקבילה מתחת לקנטוס

ל את המלחינים לזנוח בהדרגה את המצלול ההרמוני הובי). אקורדים מקבילים- של סקסט

שיתבססו מהמאה , ליים יותרטונ, ים ולהתנסות במודוסים חדשיםהמודוסים הכנסייתיים הראשי

). המודוס המינורי" (אאולי"וה) ורי'המודוס המז" (יוני"ה: ואילך 16-ה

15-המוטט והשנסון במאה ה 6.5

זוריתמיות ירגונדית את הטכניקות האבהשפעת יצירותיו של דנסטבל זנחו מלחיני האסכולה הבו

, משו עוד קווים קצובים ומופשטיםילא ש מזמורים עתיקים. שרווחו במוסיקה של הדור הקודם

גם המוטטים חזרו להיות מולחנים . לזהותן ככאלה משמיעהשאפשר , אלא מנגינות מעוטרות

. במוטטים חילונייםמדובר שמדובר במוטטים דתיים ובין שבין , )בשפה אחת(לטקסט יחיד

.כפי שנלמד מהמוטטים של דנסטבל, לעתים הומצאו מנגינות חדשות לגמרי לתפקיד הטנור

בנשואה הלחין , ואכן, המוסיקה של האסכולה הבורגונדיתשל לאומי -ןציינו את האופי הבי

הצרפתית והאיטלקית " ארס נובה"כשישים שנסונים שלהם מאפיינים הלקוחים הן ממורשת ה

" פורם פיקס"לזהות בשימוש באפשר את ההשפעה הצרפתית : מהמורשת האנגלית החדשהוהן

ושני ) הקנטוס(ובעובדה שהטקסט מופיע בקול העליון בלבד ) רוב השנסונים בנויים בצורת הרונדו(

, דיסוננסיםגם השימוש ב. בכלים, ככל הנראה, מבוצעים) 36טנור-טנור וקונטרה(תפקידי הליווי

אך לכל אחד מן הקולות יש מאפיינים ריתמיים , שייך להשפעה זו 37מיולותבסינקופות ובה

לטנור תפקיד קונטרפונקטי מתון יותר , לקנטוס זרימה מהירה והשתנות מתמדת: ברורים

במרווחים הגדולים , הקפיצות האופייניות לו(טנור תפקיד של השלמה הרמונית - ולקונטרה

לזהות אפשר את ההשפעה האיטלקית ). ת אלא בכליםמעידות כי לא נועד להתבצע בקולו, מטרצה

שחרף החופשיות הריתמית (בשימוש התכוף בקדנצת לנדיני ובאופי הזמרתי של התפקיד העליון

ההשפעה האנגלית ). למשל, "ארס סובטיליור"והמליסמות שבו אינו גדוש ומלאכותי כמו בסגנון ה

בתפקידים השונים כשלעצמם (צה הערבים באה לידי ביטוי בנוכחות הדומיננטית של מרווחי הטר

דוגמהב. ה הבהירה של הטקסט בקול העליוןסבמצלול הקונסוננטי ובפרי, )וביחסים בין הקולות

:לזהות מאפיינים אלהאפשר , הלקוחה מתוך פתיחה של שנסון ידוע מאת בנשואה, שלפניכם

36

ובמוסיקה מאוחרת ימי הבינייםמשמעות שונה במוסיקה של " טנור-קונטרה"כך גם למושג " טנור"כמו למושג היה מזמור " טנור-קונטרה"ו, לתיאור קנטוס גרגוריאני המושר בבאס" טנור"שימש המושג יםימי הביניב. ממנה

נמוך מהטנור : טנור-הבחינו בין שני סוגי רגיסטרים של קונטרה 15- באמצע המאה ה. באותו רגיסטר, נוסף כנגדו)Countratenor bassus ( וגבוה ממנו)Countratenor altus( ,כך .לבאס ולאלט המוכרים לנו הפכונמונחים שהתקצרו ו

שמשמעותו , )Suprius" (סופריוס"או " קנטוס"ואת המונחים , לציון קול גברי ברגיסטר גבוה" טנור"המונח נעשההוא לציון " טנור-קונטרה"השימוש המאוחר יותר במושג ". סופרן"החליף בסופו של דבר המונח , "הקול העליון"

.פאלצטב, קול גברי השר ברגיסטר העליון 37

להפוך שתי תיבות של , דוגמהל, אפשר. המיולה היא הדגשה ריתמית של משכים היוצרת תחושה של חילופי משקל בתיבה 3-ו 1אם במקום להדגיש את הרבע הראשון בכל תיבה נדגיש את הרבעים , 2/4לשלוש תיבות של 3/4

.בתיבה השלישית 1בתיבה השנייה ושוב 2, הראשונה

83 6פרק מדריך למידה

De plus en plusהפתיחה לשנסון , בנשואה

"ירמוספ קנטוס"מיסות 6.6

שימוש במודוס על ידי, סיונות ההאחדה של חמשת פרקי המיסה הקבועיםיאת נלעיל ציינו

של המאה " מיסות המזמורים("וביסוסם על מזמורים גרגוריאניים , הפרקים) או רוב(משותף לכל

. אחדים באופנים, 15-מאה הבוהתפתחה הוסיפה מגמה זו ). דוגמת המיסה של משו, 14-ה

אחד האמצעים החדשים להאחדת פרקי המיסות היה שימוש במוטיב מלודי קליט שהופיע בפתח

Mottoמיסות אלה מכונות ). בקול הפותח או בכל הקולות המשתתפים(כל אחד מן הפרקים

Mass .מנגינה זו . אמצעי האחדה נוסף התבטא בשימוש במנגינת מזמור אחת כבסיס לכל הפרקים

מיסות אלה . לעתים בתבניות איזוריתמיות –והושרה בצלילים ארוכים ,הופיע בתפקיד הטנור

השימוש בטנור איזוריתמי יכול להתפרש ). Cantus-Firmus Mass( קנטוס פירמוסמכונות מיסות

אחד החידושים אך; שמקומה לכאורה טבעי בתחום המוסיקה הדתית, כביטוי לשמרנות מסוימת

בחלק מהמיסות ביססו המלחינים : ר בדיוק לשימוש בקנטוסהנועזים שעשו דופאי ובני זמנו קשו

! אלא על טנור שנלקח משנסונים חילוניים מוכרים, את תפקיד הטנור לא על מזמור גרגוריאני

84 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

).Jan van Eyck, 1395-1441(יאן ואן אייק תמא) 1434" (נישואי הזוג ארנולפיני"

ומי שהביא לביסוס השימוש בצבעי שמן בציור , בורגונדי ואן אייק היה גדול הציירים בחצרו של פיליפ שליט .מתקופתו ואילך

שחוברה , אחת מהן; )יחידיםעשרות פרקי מיסה נוסף על(דופאי הלחין לפחות שש מיסות שלמות

כן באחת הבלדות לפני שנים 20- מבוססת על טנור שכתב בעצמו כ, 15-באמצע המאה ה

הנה הפראזה הפותחת של הבלדה . )Se la face ay pale( מה חיוורים פנייך ,המפורסמות שחיבר

):תפקיד הטנור בקול האמצעי(

Se la face ay paleפתיחת השנסון , דופאי

85 6פרק מדריך למידה

, אך הוא חוזר שוב בערכים קצרים יותר, טייםבמיסה מופיע טנור זה תחילה במשכים ארוכים וִא

הבאות מופיעה מנגינת הטנור במשכים בשתי הדוגמאות . בהדרגהכך שזהות המנגינה נגלית לאוזן

:שונים

חלק הפתיחה –פרק הגלוריה , Se la face ay paleמיסת , דופאי

חלק הסיום –פרק הגלוריה , Se la face ay paleמיסת , דופאי

ונסו לזהות את , )באנתולוגיה 36 דוגמה(האזינו לבלדה של דופאי ולעיבודה בפרק המיסה

והסבירו , סכמו את חידושי האסכולה הבורגונדית במוסיקה. י היצירותתפקיד הטנור בשת

?15- הזמן של המאה ה-כיצד הם מבטאים את רוח

פלמית -האסכולה הפרנקו 6.7)1520-1450(

, חדלה הדוכסות הבורגונדית מלהתקיים, בעקבות מאבקים ונישואים פוליטיים, 1477בשנת

המשיכה האסכולה המוסיקלית שצמחה ,אף על פי כן. ושטחיה השונים סופחו לממלכות השכנות

המלחינים החשובים בתקופה שלאחר התפרקות . בבורגונדי להשפיע על מלחיני הדורות הבאים

ושם גם פעלו , ")פלמי- פרנקו"האזור המכונה (מארצות השפלה וצפון צרפת באודוכסות בורגונדי

. אף שרובם הועסקו בצורה זו או אחרת גם בחצרות החשובות באיטליה –

86 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

-Antoine Busnoys, 1430(המלחינים הנודעים הראשונים של אסכולה זו היו אנטואן בוזנואה

אפשר כמו בדור הקודם גם כאן ). Johannes Ockeghem, 1420-1497(ויוהנס אוקחם ) 1492

, בתחום השנסוןבייחוד בוזנואה השפיע : להצביע על התמקצעות מסוימת בתחומי ההלחנה

ובקווים מלודיים מבוססי תנועה ) Point of Imitation(המאופיין אצלו בשימוש בטכניקת החיקוי

ואולי (תוח סגנון מחוכם אך עיקר חשיבותו בפי, שנסונים 20-אוקחם כתב אמנם יותר מ; סולמית

) Requiem" (מיסת האשכבה"ו, מיסות 13הוא חיבר לפחות : בתחום המוסיקה הדתית) גם ארכאי

המלחינים בדור . המוקדמת ביותר ששרדה ונשמרה בידינו דוגמההפוליפונית שהלחין היא ה

אסכולה המלחינים החשובים ב. פיתחו מוסיקה בעלת מאפיינים חדשים וייחודייםממנו המאוחר

) Heinrich Isaac, 1450-1517(ק היינריך איס, )Jacob Obrecht, 1457/8-1505(היו יעקוב אוברכט

לא נוכל להקיף את פועלם של כל המלחינים ). Josquin des Prez, 1450-1521(פרה וסקן דה'וז

נית מוסיקה חילו תהלחנ: הבולטים ביצירתםואך נציין בקצרה את המאפיינים החשובים , הללו

חסות מיוחדת למשמעות יהתי, פוליפונית שבה נרשם הטקסט בקפידה מתחת לכל תפקידי הקולות

ומכאן גם , שימוש עקבי בטכניקת החיקוי, )הומופוניה וקונטרפונקט(גיוון רב במרקם , המילים

.ביצירה השונים הקולות תפקידי התפיסה השוויונית של

בהקשר של , )Point of Imitation, במובנו הטכני(כאן המקום לעצור ולהרהר במשמעות החיקוי

ביצירות התקופה שחוברו בטכניקת החיקוי נפתח כל פסוק מוסיקלי בנושא . תקופת הרנסנס

, )באותו צליל או בטרנספוזיציה(והופיע בקולות האחרים שבונושא זה , כלשהו באחד הקולות

הלחנת יצירה . וחוזר חלילה, םשהצטרפו זה אחר זה ונשזרו לשיא הרמוני עד לפסוק המסיי

, במבנים מוסיקליים והרמוניים מורכביםשליטה ויכולת רבהקונטרפונקטית דורשת מיומנות

ההבדל החשוב הוא מבחינת ; ואין זה משנה אם מדובר בטכניקה איזוריתמית או בחיקויים

וטיב או נושא החוזרים על מ, אחר כניסות הקולותלמעקב חיקוי הוא אמצעי נוח : המאזין דווקא

ולכן , )למונוטונית תיהפךכדי שהמוסיקה לא (החזרות דורשות גיוון , יתר על כן. שוב ושוב

). והפרק(המאזינים דרוכים לשמוע את התפתחות הנושאים לאורך הפראזה

מכיוון שאותה . יררכית בין הקולותיטכניקת החיקוי משנה את מערכת היחסים הה, כמו כן

היה , כזכור לנו, האיזון. נוצרת מערכת מוסיקלית שוויונית ומאוזנת ,כל הקולותמנגינה נודדת בין

אנשי לחשוב גם כמרכיב ולכן אין פלא שהוא מגיח , בטים החשובים לאנשי יוון העתיקהיאחד הה

מדובר שמדובר בהומניסטים ובין שבין , גם עקרון השוויוניות היה חשוב לאנשי התקופה; הרנסנס

גר על הפרשנות הרשמית של הכנסייה ימשום שאלה גם אלה קראו ת, סטנטיםבתיאולוגים פרוט

. ונתנו קדימות לפרשנות האישית של האדם, הקתולית לעולמנו

.פרה וסקן דה'פלמית באמצעות יצירותיו של ז- נבחן כעת את חידושי האסכולה הפרנקו

87 6פרק מדריך למידה

פרה וסקן דה'ז 6.8תלמידו של ,ככל הנראה ,הוא היה. הרנסנס המוקדםפרה היה אחד המלחינים הדגולים של דה

Nymphes des bois - La Déploration(ואף הלחין לזכרו יצירה יפה ומרגשת לאחר שנפטר , אוקחםde Johannes Ockeghem .(20-וכ מוטטים 50- יותר מ ,שנסונים 65-כ מיצירותיו השתמרו בידינו

. מיסות

ולכן גם ביטא את עצמו באופן מיוחד , סיקליות חדשותפרה התעניין באפשרויות הבעה מו דה

). כמו מוטטים ושנסונים(אלא משתנה ) למשל, כמו במיסה(ביצירות שהטקסט שלהן אינו קבוע

למאפיין החשוב של ייהפך היבט זה (שמייחד את יצירתו היא רגישותו למשמעויות הטקסט מה

). יבקרב מלחיני הרנסנס האיטלק בייחוד, יצירות הרנסנס

כדי להיות מסוגל לבטא , "פיקס פורם"הביטוי הראשון לכיוון חדש זה היה זניחת השימוש ב

מאופיינת המוסיקה של ,כמו כן. בצורה נאמנה את המשמעות הייחודית של מילות כל שיר ושיר

שהוא הניסיון לבטא בצלילים , )Depiction" (מתאר"חיקוי : פרה בשני סוגים של חיקוי מימטי דה

שהוא הניסיון לבטא את הרגשות העולים , )Expression" (מבטא"וחיקוי , משמעות המילים את

לכלול תנועה מלודית יורדת בצעדים כרומטיים , למשל, חיקוי מהסוג הראשון יכול. מהטקסט

חיקוי מהסוג השני יתאים את המצלול המוסיקלי ; "אני יורד שאולה"לציון מילים כגון

, מינורי ומאופק לרגעי עצב, מהיר ומבריק לרגעי שמחה ומצלול קודר ,מצלול בהיר: לתחושות

.למשל

, קרון אסתטי שנעשה חשוב באופן כללי באמנות התקופהימאפיין נוסף הבולט ביצירותיו קשור לע

כמעט ביטוי לידי קרון זה באיע). בלטינית" גיוון"או " ריבוי", Varietas(" וריאטס"ה והוא עקרון

,משקל חילופי, הקולות של הרגיסטרציה גיוון, המלודיים המקצבים השתנות: מוסיקלי היבטבכל

:סוגי המרקם הפוליפוני של תמידיים פראזה וחילופים בכל קולות של משתנה במספר ושימוש

את והעשיר בטקסט ההתמצאות את הקל המרקמים גיוון .חיקויים קונטרפונקטיים והומופוניה

נשמעת כשרשרת של שינויים קפריזיים בלתי אינההמוסיקה לעולם , הזעם ; המצלולית החוויה

קצרים חפיפה שימוש בקטעיבזכות הוהן , הן בזכות הארגון המבני של המוסיקה, פוסקים

)Interlocks( ,עד המשכית מלודית זרימה ליצור כדי ,למשנהו אחדמלודי פסוק המחברים בין

"דקורום"שהמושג הלטיני , האסתטית של התקופההיבט טכני זה מבטא את הרוח .הקדנצה

)Decorum( הלימההיה ה ינויענו ,הנאום מתורתהדקורום לקוח עקרון: מיטיב לבטא אותה

בחברה הן המצופה מרכזי נורמטיבי קוד לציון המושג הפךנ ברנסנס. תוכן לבין צורה בין סגנוניתה

."וריאטס"של עקרון ה –והמשלים –ִצדו המנוגד , האיפוק: באמנות והן

88 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

)Leonardo da Vinci, 1452-1519(י 'וינצ סקיצות מאת לאונרדו דה – תרגילי פרחים .פרה ועסק אף הוא בסוגיות של ריבוי ואחדות י היה בן זמנו של דה'וינצ דה

, )Raphael Sanzio da Urbino, 1483-1520(ציור הקיר המפורסם של רפאל סנציו , )1510" (האסכולה האתונאית"

העיסוק במורשת היוונית : הציור מדגים היטב את ההיבטים האופייניים לתקופה. מגדולי אמני הרנסנסיחסים פרופורציונליים והרמוניים בין , איזון מבחינת הצבעים, )אפלטון ואריסטו(מיקום האדם במרכז , )הפילוסופיה(

לאישים חשובים שפעלו במעגל החברתי של ' ומאזה, שימוש מרהיב בטכניקת הפרספקטיבה, הנוכחים לסביבתם .ועוד )לם את דמותו של הפילוסוף אפלטוןמג, למשל, י'וינצ לאונרדו דה(רפאל

האזינו למוטטAve Maria ")הלל למריה (" ולשנסוןMille regretz ")דה מאת ") אלף חרטות

כך זהו מילות הקטעים ואחרקראו את ). באנתולוגיה 41- ו 39דוגמאות (תוך עיון בתווים , פרה

.את המאפיינים הסגנוניים שציינו ביצירות עצמן

שביטא את משמעויות הטקסט, דה פרה היה אשף בהענקת רובד ציורי לצלילי יצירותיו, כאמור

, המוטטים היו כאמור כר חשוב מבחינה זו. באופן שלא היה מוכר לפני כן במוסיקה המערבית

שגם בה באו לידי , אבל הוא גם הלחין מוסיקה חילונית משובחת, בשל מגוון הטקסטים שהציעו

בעיקר בשנסונים שהלחין לטקסטים עליזים , ביטוי היבטים אלה אף כי אופיים הרגשי שונה מעט

אין בכך , כמובן). להלן 7.3ראו סעיף , בהמשך נפגוש דוגמה משעשעת במיוחד לפרוטולה שהלחין(

89 6פרק מדריך למידה

גם ביצירות אלה הפגין את יכולותיו בצורה מעוררת ; ת דמיוןכדי לטעון שהמיסות שלו היו חסרו

אלא ששם לטקסט היה תפקיד משני לעומת הטכניקות הקונטרפונקטיות המגוונות , השראה

.ובהן נדון כעת, והמורכבות שבהן עשה שימוש

"אימיטציה"ומיסות " פרפראזה"מיסות 6.9

ראינו . מקדמות צעד נוסף את תהליך ההאחדה של חמשת פרקי האורדינריום דה פרההמיסות של

,בסופו של דבר ,וכך קרה, שוויונייםנעשו יחסי הקולות ,שבמוסיקה הפוליפונית החילונית

אם במיסות של האסכולה הבורגונדית נפוץ השימוש במוטיב פותח המופיע בכל . במוסיקה הדתית

וממשיכיו נפוץ השימוש דה פרהבמיסות של , ן הפרקיםאחד מהפרקים ובמזמור הנודד בי

. בטכניקת החיקוי

לו בהקשר של המוסיקה הדתית היתה אך , על המשמעויות התרבותיות של החיקוילעיל עמדנו

לפי , במוסיקה עוקבים הקולות זה אחר זה; "בעקבות הליכה"סמל הוא מ: משמעות מיוחדת

לומר שהמוסיקה מבטאת את הציווי ללכת בעקבות האל ולפעול אפשר בהקשר הדתי . אותו נושא

כמו ,ררכיהיראשי בהיאין עוד תפקיד (שכל אדם שווה בפני האל את הרעיון אך גם , בדרכו

).שונה עוד מיתר התפקידים ביצירה אינוותפקיד הטנור , למשל, הקנטוס הגרגוריאני

חו לפי אותן טכניקות עיבוד מכיוון שכל פרקי המיסה התבססו על אותו נושא והתפת

האזנה . עיקר העניין היה הדרך המיוחדת שבה טיפל המלחין באותם החומרים, קונטרפונקטיות

אם ננסה להשוות את המוסיקה , לפרקי המיסות הללו משולה להאזנה לפרקי וריאציות ארוכים

כשלעצמה קודמו היאביחס לוריאציה שכל פרק מהווה ווה, העתיקה למוסיקה מודרנית יותר

". וריאטס"ביטוי נוסף של עקרון ה

וטכניקת ) שאילת נושאים מיצירות אחרות(הרמז : שני סוגים של חיקוי, בעצם ,לבוימיסות אלה ש

" פרפראזה"מיסת : מבחינת מקור הנושאים שצוטטו מקובל להבחין בין שני סוגים. הלחנה

)Paraphrase mass ( אימיטציה"ומיסת) "Imitation mass ( פרודיה"או מיסת) "Parody mass .(

ועיבודם הפוליפוני , קוליים-מבוססים הנושאים על מזמורים גרגוריאניים חדבמיסת הפרפראזה

מבוססים הנושאים על יצירות במיסת האימיטציה; הוא המעורר את מרב תשומת הלב

קולות כמה ולכן מקובל למצוא בהן ציטוטים של, )מוטטים או שנסונים(פוליפוניות במקורן

מייצרת הבשני סוגי המיסה מדובר על טכניקה זהה , לבד מסוגיית מקור המנגינותאך ; ונושאים

.מצלול זהה

המיסהפרק הקיריה מתוך להאזינו Pange Lingua ")תוך עיון , דה פרהמאת ") לשון, תארי

כך אחר . זוהי מיסת פרפראזה הנושאת שם של מזמור עתיק). באנתולוגיה 40 דוגמה(בתווים

90 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

וציינו את נקודות הדמיון ואת ההבדלים , )גלוריה(השוו בין פרק זה לבין פתיחת הפרק הבא

.בין שני הפרקים

"קיריה"פתיחת פרק ה – Pange Lingua המיסה: דה פרה

91 6פרק מדריך למידה

"גלוריה"ה פתיחת פרק – Pange Lingua המיסה: דה פרה

92 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

והשפעותיה רפורמציה הלותרניתה 6.10

הפילוג 16-התרחש באמצע המאה ה, מוסדות הכנסייה הקתולית שללאחר כאלף שנות שלטון

, הפילוג נוצר בעקבות פעילותו העיקשת של נזיר מגרמניה. שהוזכר לעיל, י בעולם הנוצריטהדרמ

השחיתות שפעל נגד , )Martin Luther, 1483-1546(כומר ודוקטור לתיאולוגיה בשם מרטין לותר

שיטה שהפעילה הכנסייה תוך –") אינדולגנציות("מכירת שטרי המחילה נגדלותר מחה . כנסייהב

ש ולרכהכנסייה עודדה את המאמינים : העם ועושרם של בעלי היכולת ל תמימותם של פשוטיוניצ

.לגן עדן וגיעהם ים והחטאיו פרבהבטיחה שבכך יכו, במיטב כספם שטרות מחילה

ך"מרטין לותר שוקד על מלאכת תרגום התנ

כדי המצאת הדפוס ונעזר ב, לותר ביקש לחזור לשורשים המוסריים והחברתיים של הנצרות

ולהשפיע ) רוטסטנטיתפהתנועת הרפורמציה תורה שחוללה את ( תורתולפרסם ברבים את עיקרי

93 6פרק מדריך למידה

על שער ןותלה אות, נגד האפיפיור" התזות 95"פרסם לותר את 1517בשנת . על דעת הקהל

שלושת .1520 בשנת לותר שפרסם מסות בשלוש נוסחו הרפורמציה עקרונות. ויטנברגוהכנסייה ב

,Sola fide( "בלבד הקודש וכתבי בלבד חסד, בלבד אמונה": היו הלותרנית הרפורמציה יסודות

sola gratia, sola scriptura .(נאלץ , רור בוותיקן בשל הרעיונות שהפיץיותר זומן להתייצב לבל

הוא לבסוף ). ך לגרמנית"זמן שניצל למלאכת תרגום התנ(מלט ולחיות תקופת מה בסתר ילה

ת ופוליטישהיו להם סיבות כלכליות ו, אחדים נסיכים גרמניםשל תםתמיכאת דו הצליח לגייס לִצ

ה הוביל למלחמות דת מהלך ז. כדי ללכת בדרכו ולהתנער מן האפיפיור ברומאמנומקות

במאבק , אחר כךוהתפרצו שוב כמאה שנים ( 1555שהגיעו לרגיעה זמנית רק בשנת , ממושכות

).1648-1618, "מלחמת שלושים השנים" ,המרכזי בין נאמני האפיפיור לבין תומכי לותר

הלטינית שפת היתהעד אז ( היה תפילה בשפת המקום תרול שלבמהפכה המרכזיים יסודות אחד ה

היה עצמו הוא( לותר בהקשר זה של בתורתו חשוב תפקיד היה למוסיקה .)התפילה הרשמית

, גרגוריאניים( שונים מזמורים וערך קיבץ הוא). דה פרהוסקן 'זשל מושבע מעריץ וחובב מוסיקאי

באמצעות .כורל מזמורי לאוסף אותם תרגם אותם לגרמנית ועיבד ,)משלו ומקוריים עממיים

ואף להשתתף , את מילות התפילה, לראשונה, השירה בשפת המקור יכלו בני הקהילה להבין

ואלה , בני זמנו של לותר עיבדו את מנגינות הכורל בדרכים אמנותיות שונות. ןאו בשירת תןבקריא

.בהמשך כפי שנראה, 18-הבניין של מוסיקת הבארוק הגרמנית במאה ה אבנינעשו

השתוקק )Henry VIII, 1491-1547(המלך הנרי השמיני : האפיפיורות הגיע מצפוןהפיצול הבא מן

דבר האסור לפי חוקי הכנסייה –אשתו ילדה לו בת והוא ביקש להתגרש ממנה ; לבן זכר

שליטת הבין שאם נזיר גרמני פשוט יכול לנתק את הנסיכויות הגרמניות מ שמיניהנרי ה. הקתולית

והתחתן עם (הוא התגרש מאשתו .לעשות זאת על אחת כמה וכמה מלך אנגלי יכול, האפיפיור

החרים את רכוש , סילק את הנזירים הקתולים, )בזו אחר זו, חמש נשים נוספות במהלך חייו

.כונן את הכנסייה האנגליקנית והעמיד את עצמו בראשה, הכנסיות

שמיניהנרי ה

94 לבארוקפרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד

גם , בסופו של דבר, אלא, כתות החדשותהפיצול בתוככי הנצרות המערבית ניכרת לא רק ב תהשפע

. שבהם נדון בפרק הבא, בשינויים שחלו במסגרת הקתולית

. המוסיקה של הרנסנס המוקדם מדגימה יפה את עקרון החיקוי במגוון רחב של ביטויים שונים

מטכניקת . גילוי ופיתוח סוגי החיקוי השונים השפיעו על המוסיקה של הדורות הבאים לבלי הכר

שנעשו , ון והפוגההקנ, ררק'כגון הריצ, ויים התפתחו צורות מוסיקליות חשובות בפני עצמןהחיק

אסתטי נעשה לדגם אופן הטיפול בחומרי המוסיקה , כמו כן. אנרים חשובים בתקופת הבארוק'לז

שהרי ברנסנס בא החיקוי (דווקא לפי מקוריות נושאיה לפיו נשפטת איכות היצירה לאוש, חשוב

דגם . אלא באופן שבו מתמודד כל אמן עם נושא נתון, )גם בציטוט של נושאים מוכרים לידי ביטוי

במאה , בטים חשובים במוסיקה של הסגנון הקלאסייואף יאפיין ה, "קלאסי"קרון יזה הוא אכן ע

.18-ה

ב6-א ו6צפו ביחידות

95 7פרק מדריך למידה

המוסיקה – הרנסנס האיטלקי 7 16-במאה ה

96 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

רפורמציה -מוסיקה בעידן הקונטרה 7.1בורגונדי וארצות השפלה על , בפרק הקודם סקרנו את השפעת המוסיקה הצפונית של אנגליה

למרכז נעשתהמעניין לציין כי אף שאיטליה . ברוח הרנסנס, התפתחות המוסיקה החדשה

בתחום , 16-וה 15- ה ההציור והאדריכלות במהלך המא, התרבותי החשוב ביותר בתחומי השירה

רוב מלחיני האסכולה , כזכור(להשפעת האסכולות הצפוניות שפגשנו נותרה נתונההיא המוסיקה

התחדדו 16-ה מאהב). פלמית החשובים הועסקו באיטליה-הבורגונדית והאסכולה הפרנקו

בצרפת: בכל הנוגע לצורות המוסיקליות שהתפתחו בהן באירופה שונות ארצותבין ההבדלים

השיר התפתח באנגליה, והכורל הליד הופיעו בגרמניה; הומופוני במרקם פוליפוני שנסון התפתח

מסוף , ואכן. המדריגל – התקופה של והחשובה המרכזית הצורה הופיעה ובאיטליה ,כלי בליווי

משפיעים המבוקשים וה, מוערכיםהם המלחיני איטליה ) 18- וה 17-מאה הובייחוד ב( 16- המאה ה

.רחבי אירופהבתר ובי

ביקורת התעוררה , בכל רחבי אירופההרפורמציה וללה תנועת ית שחטההשפעה הדרמבעקבות

פעלה 1563-1545בשנים . את הכנסייהולתקן לחזק שאפוש, םקתוליה פנימית בקרב המאמינים

שביקשה להשיב לקתוליות את ) הקרויה על שם העיר(שבאיטליה ועידה דתית חשובה טרנט בעיר

ועידת טרנט עסקה בנושאים רבים ". רפורמציה-קונטרה"מכונה המהלך , טהרתה המקורית

קרובה מדי המוסיקה )א: האלההטענות הועלו שכנגדה , ובהם גם המוסיקה הדתית, ושונים

החיקויים )ג; על שירים חילוניים תמבוססלפעמים היא אפילו )ב; למוסיקה חילוניתבאופייה

ות מונעות את הבנת מילאך , של המלחיניםת את יכולותיהם והטכנית שבה מפארוהמורכבות

.השימוש בכלים מפריע גם הוא להבנת הטקסטים )ד; התפילה

ולהתיר הלחנה ,במוסיקה הכנסייתיתאת השימוש בפוליפוניה למעשה ועידת טרנט רצתה לאסור

כדי להשיב למילות התפילה את מקומן, )םיברוח המזמורים הגרגוריאני(של מזמורים מונופוניים

הוא . לא לעשות כן )לוס השני'מרצ(צליח לשכנע את האפיפיור ה שמלחין אחדפר ומס. החשוב

בה כיצד הדגיםו ,)אפיפיורעל שמו של ה, "לי'פאפא מרצמיסת ("קולית יפה -רבמיסה הלחין

.פלסטרינה: ושם המלחין, 1567 שנתהמיסה הולחנה ב. בהירה להבנהלכתוב פוליפוניה אפשר

י דה פלסטרינה 'רלואיגובני פ'ג 7.2

כמנצח מקהלות ועלה רומאב פעל) Giovanni Pierluigi da Palestrina, 1525-1594(פלסטרינה

ועידת טרנט הטילה עליו לפקח על הכתיבה כאשר , לדרגת המלחין החשוב ביותר בעולם הקתולי

אך הוא , )250-כ( דתייםמוטטים ו )100-יותר מ(מיסות ןמרבית יצירותיו ה .של ספרי הליתורגיקה

נאלץ שלאחר זמן, )אנר שבו נדון בהרחבה בהמשך'ז(כמאה מדריגלים חילוניים הלחין גם

. עקב תפקידו הרם בכנסייה התכחש להםל

97 7פרק מדריך למידה

בין ושוויוניבמרקם הומוגני ") קפלה- א("ליווי - פלסטרינה ביסס את הכתיבה לקולות ללא

, אך המוסיקה שלו מעודנת ומאופקת יותר, דה פרההוא המשיך במסורת הפוליפונית של . הקולות

באופן שזירת הקולות וביצירת מצלול הרמוני וברור מבחינת רבה נעדרת דרמה ומגלה שליטה

.16- במאה ההמובהק של המוסיקה הדתית נעשה לדגם סגנונו . הטקסט

:האלהלסכם את מאפייני יצירתו של פלסטרינה ובני דורו בנקודות אפשר

, של סקונדות ב הזמן בצעדיםונעים ר ,מלודיים יוצרים צורת קשתהים וקוה: מלודיתמתינות

.נגדיבכיוון הבאמצעות תנועה במרווח סקונדה של מרווחים גדולים" קפיצות"ומפצים על

מתגברת , שימוש בערכים ארוכים על ידיטית הפרקים נפתחים בתנועה ִא : מתינות ריתמית

פלסטרינה , העם ז. ושוב נרגעת לקראת הקדנצה, שימוש בערכים קצרים יותר על ידיבהדרגה

).ראו להלן, "וראיטס"ברוח עקרון ה(מגוון את המלודיה הוא על מקצבים ו הנמנע מחזר

שאפיינה את כרומטיותמן ה אין בה(עיקרה בהמוסיקה היא דיאטונית :מתינות מודלית

). ה בהמשך הפרקשנדון ב, המוסיקה החילונית באותה תקופה

צירופי קולות דיסוננטיים מוכנים , המצלול הכללי הוא הרמוני וקונסוננטי: מתינות הרמונית

ונפתרים מיידית שוב ) נוצרים ממצב קונסוננטי ביחידת זמן מודגשת במוסיקה(מראש

.לקונסוננטים

תוך ליווי , םבין הקולות השוני" נודדת) "הקנטוס(מנגינת המזמור : שימוש בטכניקות החיקוי

.קונטרפונקטי מתמיד

לרוב לצורך הדגשת , צירוף כל הקולות יחד למרקם הרמוני: שימוש במצלולים הומופוניים

.מקומות חשובים בטקסט

קטעים , קטעים מליסמטיים מתחלפים בקטעים סילאביים: איזון וגיוון מרקמיים

.וכדומהקונטרפונקטיים מתחלפים בקטעים הומוריתמיים

לצד ההיבטים המאופקים שציינו יצר פלסטרינה מלודיות עשירות , כאמור: גוון במלודיהמ טיפול

לזהות ביצירותיו שימוש בטכניקות של היפוך ראי אפשר , כמו כן. תמיימבחינת הגיוון הר

המנגינה נבנית במרווחים בכיוון הפוך ביחס (היפוך סרטן , )המנגינה מופיעה מהסוף להתחלה(

). סרטן-ראי(ההיפוכים יחד ושילוב שני) למקור

ההקפדה על –ומצד אחר , מצד אחד, ובהירה" שקופה"כל ההיבטים הללו יוצרים פוליפוניה

.וקשה למצוא שתי תיבות זהות במוסיקה זו, הגיוון גורמת לשינוי מתמיד

98 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

פלסטרינה

ביטוי באים לידי, "לי'מיסת פאפא מרצ"מתוך " אגנוס דאי"פרק ל הפתיחה, שלהלן דוגמהב

ובני זמנו פלסטרינה וכיצד הפיקאפשר לראות בדוגמה. פלסטרינה שהזכרנושל סגנון המאפייני

הסוד לאשליה טמון . אף שיש בהן שפע של דיסוננסים, ביצירותיהםמצלול הרמוני וקונסוננטי

קיימות כמה אפשרויות של . באופן השימוש המוקפד והמתוכנן בהכנת הדיסוננסים ובפתרונם

ההבחנה העיקרית . זרים להקשר של מצלול הקונסוננטי השליט, טיפול בצלילים דיסוננטיים

או לא (או על פעמה חלשה ) או מודגשת(קה על פעמה חז –ביניהם היא לפי מיקום הופעתם

Passing( צליל עובר: בתקופת הרנסנס נעשה שימוש בארבעה סוגי דיסוננסים עיקריים). מודגשת

tone( ,צליל שכן )Neighbor tone(,38 צליל שוהה )Suspension (קמביאטהו )Cambiata( . צליל עובר

)P (ניהם בסקונדה יומחבר ב, שונים יים מודגשיםהוא דיסוננס המופיע בין שני צלילים קונסוננט

דיסוננס המופיע בין שני : תופעה דומההוא ) N(צליל שכן ;)מי-רה-דו: למשל(ת דורי עולה או

צליל ;)דו- סי-דו: למשל(אלא שהפעם הוא חוזר לאותו צליל , צלילים קונסוננטיים מודגשים

לשניים הקודמים הוא מופיע במקום משום שבניגוד, חריף יותרהוא מצלול דיסוננטי ) S(שוהה

הוא מופיע תחילה כחלק , כלומר( וכן מראשצליל שוהה תמיד י, כפיצוי מסוים לחריפותו. מודגש

והופכים אותו לצליל על מקומו בזמן שצלילים אחרים זזים" קופא"ו, ממצלול קונסוננטי

גם הצליל השוהה , פניוכמו שני הסוגים של, נוסף על כך). דיסוננטי בסביבה המצלולית החדשה

של שני תנועה מלודית המתירמהלך היחיד ה; נפתר מייד לפתרון קונסוננטי בתנועה של סקונדה

היא מהלך ) בלטינית" שינוי צליל("קמביאטה . )C( קמביאטהצלילים דיסוננטיים רצופים הוא ה

הקמביאטה . נטישל הפתרון הקונסונ שנועד לאפשר דחייה, בן ארבעה צלילים, מעט מפותל מלודי

תנועה של במקום (של טרצה בירידה בין הצליל השני והשלישי " דילוג"מושגת באמצעות

39.תנועת סקונדות בכיוון הנגדימיידי של " פיצוי"ומחייבת ,)סקונדה

38

".צליל חוזר"או " צליל חולף"מתורגם לפעמים גם כ 39

צעדים (" 7יחידה ,"מבוא למוסיקה: "ראו, ופתרונםהכנתם , לקריאה נוספת על סוגי הדיסוננטים המקובלים .23-19' בעמ בייחוד, ")קוליות- ראשונים ברב

99 7פרק מדריך למידה

"לי'מיסת פאפא מרצ"מתוך " אגנוס דאי"פרק הפתיחת , פלסטרינה

, למוסיקה כחלק מפיתוח המיומנויות הקונטרפונקטיותעדיין נלמד באקדמיות ש, סגנון פלסטרינה

מלחינים שונים ביטאו ביצירותיהם מידות שונות של , העם ז; השפיע רבות על מלחיני התקופה

חריגה מסוימת מכללי הקונטרפונקט לקו בוהיו מלחינים שיצירותיהם הדתיות , חומרה טכנית

עם אלה . בהשפעת תנועת ההומניזם ,לטובת ביטוי משמעויות הטקסט והרגשות העולים ממנו

, שפעל בספרד, )Tomás Luis de Victoria, 1548-1611(תומסו לואיס דה ויקטוריה ,למשל ,נמנים

מוטטים פרי . שפעל בחצרו של מלך בווריה, )Orlando di Lasso, 1532-1594(ואורלנדו די לאסו

).47-ו 46קטעים (למצוא באנתולוגיה אפשר עטם של השניים

-מלחין חשוב נוסף שכדאי להזכיר בהקשר של המוסיקה הפוליפונית הקתולית של הקונטרה

בירד . אחד מגדולי הרנסנס האנגלי, )William Byrd, 1540-1623(רפורמציה הוא ויליאם בירד

היה אחד המלחינים היחידים ו, השמיניבתו של הנרי , הועסק כמלחין החצר של המלכה אליזבת

אף שהכנסייה הרשמית (שלכנסייתה שמר אמונים בהלחנת מוסיקה קתולית לעסוק הםהותר לש

).8.3ראו סעיף (ובה נעסוק בהמשך , בירד הלחין גם מוסיקה כלית .)היתה כזכור אנגליקנית

תחילת ההמנוןנתחו את "Sing joyfully unto god" בהתאם למאפיינים , פרי עטו של בירד

החיקויים סמנו בתווים את כניסות). 239-231' עמ, ולוגיהבאנת 44דוגמה (הסגנוניים שסקרנו

23-22לצורך התרגול תוכלו להסתפק ברצועות ( בקטעהקיימים ים ססוגי הדיסוננואת

). 3בדיסק

100 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

הפרוטולה : מוסיקה חילונית באיטליה 7.3 והמדריגל

ההבעה סיון למתן את ירפורמציה על הנ-בשעה שבתחומי הדת השפיעה תנועת הקונטרה

בתחום המוסיקה החילונית , בעיקר כדי שלא תבוא על חשבון הבנת הטקסט, המוסיקלית

אנרים המובילים בתחום זה היו 'שני הז. התפתחו באיטליה סגנונות חיוניים הרבה יותר

).Madrigal( מדריגלוה) Frottola( פרוטולהה

נגינה ברורה בקול העליון עם מ, הפרוטולה היא שיר סטרופי לארבעה קולות במרקם הומופוני

משלבת בתוכה באופן מעניין הפרוטולה ). שלעתים בוצעו בכלים(ותפקידי ליווי הרמוניים

)העליון, המרכזיהופיע הטקסט רק בקול ושגם ב( 14-של המאה ההצרפתי ןהשנסו מאפיינים של

שפתה ו, לקיתהפרוטולה הושרה כמובן באיט. שמרקמו הומוריתמי, 16-של המאה ה ןהשנסו ושל

קליל של הפרוטולה היה סגנונה הכללי .דיאטונית ופשוטה מבחינה ריתמיתהמוסיקלית היתה

ודווקא בשל כך נתחבבה על שכבת " (ארצית"משום שחיקתה כביכול מוסיקה עממית ו, במתכוון

). האצולה

, מת יותרמעט מתוחכ, דוגמה אחרת ).49קטע (מופיעה באנתולוגיה אופיינית לפרוטולה דוגמה

את צדדיו ההומוריסטיים של תמבטא) El grillo" (הצרצר"יצירתו . וסקן דה פרה'חיבר מיודענו ז

אפילו ביצירה ). הקלטה של היצירה מופיעה באתר. ראו להלן(כמתבקש ממילות השיר ,המלחין

):3-2שימו לב כיצד הלחין את שורות (צנועה זו אפשר להבחין ברגישותו של דה פרה לטקסט

El grillo è buon cantore ,מוכשרהצרצר זמר

.Che tiene longo verso ,צרצוריו הם ארוכים

.Dalle beve grillo canta .כל היום רק שר ושר

Ma non fa come gli altri uccelli ובשעה שמעופפים אחרים

,Come li han cantato un poco מזמרים מעט

Van' de fatto in altro loco ,ואחר כך פורחים

,Sempre el grillo sta pur saldo ,ממקומו לא משהצרצר

Quando la maggior el caldo ואפילו בחמסין

.Alhor canta sol per amore .תואהבעל מזמר

גבולות ההבעה לשיאים חדשים שפרצה את , דמיון תמלאיצירה המדריגל הוא , פרוטולהלעומת ה

אנר החשוב ביותר במוסיקה החילונית של סוף 'לזנעשה המדריגל . בתחום המוסיקה החילונית

ם הבדליהללמוד את אפשר מסיבה זו . גם מלחיני הבארוק המוקדם עשו בו שימושאך , הרנסנס

התקופות הללו באמצעות השוואה בין מאפייני המדריגל המוקדם לבין מאפייני המדריגל בין

. המאוחר

101 7פרק מדריך למידה

המדריגל המוקדם 7.4

. האיטלקיות" פיקס פורם"כאחת מצורות ה, 14- במאה ה כברהופיעה כזכור " מדריגל"המילה

קולית -יצירה רב: 15-היה המדריגל קרוב יותר באופיו למוטט או לשנסון של המאה ה 16-במאה ה

הוא הולחן לטקסטים אמנותיים : האלההוא נבדל מהם בהיבטים החשובים אך; במבנה חופשי

ם נועד לביצוע בידי סולני, )לא בצרפתית, לא בלטינית(בשפה האיטלקית , חילוניים בלבד

המבנה החופשי בא לידי ביטוי בכך .ואופיין בכתיבה נועזת מבחינה מרקמית והרמונית, מקצועיים

קרון יע(נקשרת לפסוק חדש בעל מאפיינים משלו השכל פסוק טקסטואלי זוכה להלחנה ייחודית

אמצע בהחל , כל אלה תרמו לכך שרפרטואר זה כונה). Through-composed: המכונה באנגלית

המיועדת , "שמורה"כלומר מוסיקה , )Musica Reservata" (טהוומוסיקה רזר", 16-המאה ה

. לפטרון המבין והמשכיל

-Gioseffo Zarlino, 1517( צרלינו וזפו'התיאורטיקן החשוב שהשפיע על סגנון התקופה היה ג

ליצלי של מושווה בכיוון עוסקים חיבוריו. אירופה רחבי בכל והופצו תורגמו שכתביו, )1590

המודוסים פני על) ור'מז דו סולם( היוני המודוס של בהעדפה, הקונטרפונקט בתורת, הסולם

העתיקה התפיסה במקום( ההרמוניה לחוקי כבסיס המשולש האקורד ובתפיסת, הישנים

צורה בין הלימה להתקיים צריכה ,כמו בשירה, במוסיקה גם כי טען צרלינו ).במרווח שהתמקדה

).ולהפך, מצלול בהיר בטקסט שמח: למשל(הטקסט בין משמעותלבין המצלול ,כלומר, תוכןל

צירופים לפיהו, מאז הבארוק ועד ימינו המקובלת גישהלעומת ה כי לגלות בהקשר הזה מפתיע

היתה גישה שונה דורו ובני לצרלינו, עצב מעוררים מינוריים שמחה וצירופים מעוררים וריים'מז

מתאימים ) כפי שכונו הטרצות והסקסטות הגדולות" (דיאטוניים" מרווחים ולפיה, מעט

כפי שכונו " (כרומטיים"ואילו מרווחים ,כגון נוקשות וכעס, לטקסטים המבטאים רגשות חריפים

, לטקסטים המבטאים רגשות מתונים ומופנמים יותר מתאימים) הטרצות והסקסטות הקטנות

.כגון מתיקות או צער

והסתיימו, )שורות 11עד 7(היו לרוב קצרים הטקסטים. בעיקר באהבה ועסק מילות המדריגלים

,כל קודם ,איה המדריגל של המרכזי המאפיין אולםו. שנונות פואנטה שורות בשתי פעמים רבות

תוכן פי עלשהולחנה , עצמה בפני יצירה, בעצם, היה מדריגל כל. מראש מוגדרת צורה עדריה

סיון יהנ, המדריגלים הביאו לשיא את החיקוי המימטי .חוזרים ובתים חטיבות ללא, המילים

Word: תופעה המכונה באנגלית(לתאר בצלילים את מילות השיר בצורה מיוחדת ומקורית

Painting .(

היה נהוג 16-אך מאמצע המאה ה, רוב לארבעה קולות על פיהמדריגלים המוקדמים חוברו

, הליווי בכלים היה אפשרי אך לא נכתב(שישה קולות להלחין מדריגלים להרכב של חמישה או

, הומופונית ובהירה, המוקדם אופיין בכתיבה סילאבית המדריגל). והתבסס על הכפלת הקולות

חשובים ההמלחינים . ברוח רעיונותיו של צרלינו –תוך התמקדות במצלול של ההברות שבטקסט

שהטביעו את חותמם גם בתחום ,שכתבו בסגנון זה היו המלחינים החשובים של התקופה

102 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

אק ארקדלט 'ז, )Adrian Willaert, 1490-1562(אדריאן וילרט , פלסטרינה: המוסיקה הדתית

)Jacques Arcadelt, 1507-1568( ,רורה פריאנו דה'צ)Cipriano de Rore, 1515/16-1565 (ואחרים .

16- המדריגל במחצית השנייה של המאה ה 7.5

ניכרת התפתחות בחופשיות המלודית של 16-ה של המאה הית השניבמדריגלים של המחצי

ובעיקר בנועזות ההרמונית , שימוש נרחב יותר בטכניקת החיקוייםבבגיוון המרקמי ו, הקולות

ורט מלחינים חשובים שכתבו בסגנון זה היו גי דה. והשימוש באמצעים כרומטיים להבעת הטקסט

)Giaches de Wert, 1535-1596( ,לאסו דו דיאורלנ) כמלחין חשוב של מוטטים לעילשהוזכר (

). שבו נדון בהמשך(וקלאודיו מונטוורדי הצעיר

שבהם בוצעו מדריגלים חדשים , בבתי אצילים, בתקופה זו נפוצו אירועים קונצרטיים פרטיים

–פשר יצירה וביטוי גם לנשים שִא , לאירוע כה פופולרינעשה המדריגל . פני קהל המאזיניםל

. שבדרך כלל לא היתה להן דריסת רגל במוסיקה הדתית ולרוב גם לא הורשו לשיר בפומבי

concerto delle" (אנסמבל הנשים"כמו , נשים מבצעות זכו להערצה רבהם אחדים של הרכבי

donne (זמרי חיזוק"וכלל שלוש זמרות שהופיעו לבדן או עם , שפעל בסוף המאה) "והיו לו , )גברים

. באיטליהאחדות ת חשובות חצרוב מחקים

המדריגל המנייריסטי 7.6

מקצת : שתי התפתחויות שונותהיה המדריגל נתון ל 17-ראשית המאה הבו 16-בסוף המאה ה

וכתבו מדריגלים בסגנון שכונה , המלחינים החריפו עוד את השימוש בכרומטיות ובהבעתיות נועזת

החלו להלחין , מרוח התקופה החדשהשהושפעו , מלחינים אחרים". מנייריסטי"כבר אז

המנייריזם . ידיכפי שנראה מ, את המעבר לראשית הבארוקשביטא , י חדשטמדריגלים בסגנון דרמ

ביטא שלב מעבר בין הרנסנס לבין תקופת אאל, לא היה תופעה ייחודית למוסיקה של התקופה

תוך נטישת , הדור הקודםמאופיין בהקצנה של הישגי השלב ז. שנפוץ גם בשירה ובציור, הבארוק

.ניגודים ולעתים גם מוגזמת תמלא, הקו המאופק והמאוזן לטובת שפה עזת הבעה

צייר , )Michelangelo Merisi da Caravaggio, 1571-1610(ו 'לו קרוואג'לאנגכציור מאת מילהלן

, פרנסיהודית משספת את גרונו של הולו: הציור מתאר רגע מצמרר. מוביל בסגנון המנייריסטי

מעצים את ה, הבד האדום מלמעלה(בציור בולטים הצבעים העזים . ועדה מתבוננת מהצד בנעשה

הניגוד החריף בין האור הנסוך על חולצתה הצחורה של יהודית לבין החושך העוטף , )קילוחי הדם

, "קפואים"בניגוד לתיאור רגעים –התנועה החדה המתוארת במעמד –ובמיוחד , את הסצנה

). של רפאל" האסכולה האתונאית"השוו תמונה זו עם תמונת (עד אז כמקובל

103 7פרק מדריך למידה

)1598/9(ו 'מאת קרוואג" יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס"

זיגיסמונדו ,)Luca Marenzio, 1553-1599(חשובי המלחינים בסגנון המנייריסטי היו לוקה מרנציו

,Carlo Gesualdo(זואלדו 'דון קרלו ג –ומעל לכולם , )Sigismondo d’India, 1582-1629(דינדיה

1560-1613.(

בהיסטוריה של המוסיקה שהיה היחידים המלחיניםהיה אחד , אפוליונוסה שבננסיך , זואלדו'ג

חייו האישיים היו . היה הפטרון של עצמו והקדיש את כל חייו למוסיקהובעצם , גם אציל

ומאהבה לאחר שנודע לו ח את אשתו ורצהורה לשדוע כמי הוא י: דרמטיים לא פחות מיצירותיו

, פרארהזואלדו בעיר 'תקופה קצרה חי ג. לא הצליח להתאוששאירוע שממנו , יהםפואינעל

ולא יצא לאחוזתו חזר 1596 שנתבאך , סיון להשתלב בחיי התענוגות האופייניים לבני האצולהבני

. והתמסר להלחנה, חצץ בינו לבין שאר העולםסביב לטירתו יער שמהוא הורה לנטוע . עוד מנהמ

אך כיוון שהיה אציל תמהוני לא זכתה , מאות שנים שפתו ההרמונית הקדימה את זמנו בכשלוש

בין ששת ספרי המדריגלים . 20-עד למאה ה, יצירתו להכרה ראויה מצד מוסיקאים מקצועיים

.שחיבר נחשבים השניים האחרונים ליצירות מופת

באופן דרמטיים בטקסטים ,רוב על פי ,בחר, ו רבים מבין המלחינים המנייריסטייםכמ, זואלדו'ג

אותם הביע ו, )שירים ששילבו אהבה יוקדת המעוררת ייסורים עזים וכמיהה למוות(קיצוני

הבסה כללית של ציפיות בו, חריפים במיוחד בדיסוננסים, בכרומטיקהבאמצעות שימוש מהפכני

104 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ירת הרפאים ואו. ליתבין אקורדים רחוקים מבחינה טונ טיות חדותס על ידישהושגה , המאזין

זואלדו והבחירה בנושאים דרמטיים מתקשרת לאימה ולגודש ההבעה 'שברבות מיצירותיו של ג

. ו ובני זמנו'בציוריו של קרוואג

באנתולוגיה 53-50 דוגמאות(זואלדו 'מרנציו וג, רורה-דה, האזינו למדריגלים מאת ארקדלט.( אנר המדריגל'בזשחל שימו לב לשינוי הסגנוני . זואלדו'סמנו בתווים את הרגעים המפתיעים במדריגל של ג .

פרימה"המדריגל המאוחר והמעבר מ 7.7 "פרטיקה סקונדה"ל" פרטיקה

שעיקרו מעבר מסגנון של , המדריגל המנייריסטי ממחיש היטב את המעבר מהרנסנס לבארוק

שינוי זה בא לידי ביטוי בצורה בולטת אף . חודר ומשתלח, תזזיתי, יטרמאיזון ואיפוק לסגנון ד

שחוברו בשיטה הרמונית חדשה עם תפקיד , יותר במדריגלים המאוחרים של ראשית הבארוק

על מאפייני מוסיקת הבארוק ). נגן באס יחיד ועד לתזמורת שלמהבהחל (ליווי מולחן במלואו

בחלק זה נדון באופן ; ל התקופה נעמוד בפרקים הבאיםהתרבותיים ש םשורשיההייחודיים ועל

ויכוח בין מונטוורדי ובאמצעות ה, שבו הובנו שלבי הסיום של הרנסנס בעיני אנשי התקופה

.לארטוזי

הוא אחד המלחינים הדגולים בתולדות ) Claudio Monteverdi, 1567-1643(קלאודיו מונטוורדי

ואת עיקר פעילותו , ממלכת נאפוליה בחצר קרמונה שבאת שנות צעירותו עש. המוסיקה המערבית

שם שימש , אציל חשוב ופטרון מצפון איטליה, נסו גונזגה דוכס מנטואה'ה בחצרו של וינצשע

התמנה למנצח בכנסיית סן מרקו 1613בשנת ). מלחין ומנהל מוסיקלי" (מאסטרו די קפלה"

ספר נוסף יצא שנים (י מדריגלים בחייו מונטוורדי פרסם שמונה ספר. ופעל בה עד מותו, נציהובו

ואף יצירות ) אופרות(יות קוליות מסוג חדש טמספר רב של יצירות דרמ, )אחדות לאחר מותו

ארבעת ספרי המדריגלים הראשונים שלו כתובים עדיין בסגנון המדריגל . אחדות תודתי

על חידושי הכרומטיות והנועזות , בספר החמישי נגלית השפעת המנייריזם; "קלאסי"ה

ממוספר ס אבועד לאחרון נוסף באופן קבוע השישי ספר המדריגלים בהחל ; הדיסוננטית שבו

.חלק מהיצירות נוספו כלים מלוויםמספר הקולות הצטמצם בהדרגה וב, ליצירותיו

105 7פרק מדריך למידה

מאת צייר אנונימי שער לאוסף מיצירותיו ופורטרט בצבע שמן ,קלאודיו מונטוורדי

. אך יצירותיו היו גם יעד לביקורת לא מועטה, בימי חייו כברמונטוורדי זכה לפרסום ולהכרה

כומר ותיאורטיקן מהעיר , )Giovanni Artusi, 1540-1613(ארטוזי ני וב'פרסם ג 1600 שנתב

L’Artusi, overo Delle imperfettioni( על הפגימות שבמוסיקה החדישהמאמר בשם ,בולוניהdella moderna musica .(וכמותו דגל בנאמנות למסורת הרנסנס , ארטוזי היה תלמידו של צרלינו

, )אפלטוניתברוח המסורת ה(שיח -כדוהכתוב , המאמר. המאופק בסגנון וילארט ופלסטרינה

דוגמהכ, שלוהרביעי המדריגלים ספר מקטעים טט יאך צ, נקב בשמו של מונטוורדי אאמנם ל

מאמר פרסם 1603בשנת ". נכונה"מחוקי הובלת הקולות ההחורגים חריפים ים סדיסוננלשימוש ב

שעשה " הדל"שעשה מונטוורדי בכרומטיות ואת השימוש " השימוש העודף"ובו תקף את , נוסף

. בחוקי הקונטרפונקט

ד בין יהפרקרא ל שם, הגיב להתקפה של ארטוזי במבוא לספר המדריגלים החמישי שלורדי ומונטו

הסביר , בסגנון הישן). Stile Moderno( "מודרני"ה, שיהחדהסגנון בין ל) Stile Antico(הסגנון הישן

את ות הן אשר מכתיבהמילים ואילו בסגנון החדש , המוסיקה במיליםחוקי יםשולט, מונטוורדי

הציות , שבה צריכים לבוא לידי ביטוי הסדר, למשל, מוסיקה הדתיתה. ליתמוסיקההתפתחות ה

שימוש , דליתשמירה על המערכת המו: הולמת את הסגנון הישן על כל היבטיו, לכללים והאיפוק

Prima" (פרימה פרטיקה"מאפיינים שכינה , במרקם פוליפוני והקפדה על חוקי הקונטרפונקט

Pratica(, סקונדה "לסטות אל האפשר ית יותר טסיקה דרמומב. הפרקטיקה הראשונה –כלומר

לעשות שימוש במודוסים אפשר שבה ,היא הפרקטיקה החדשה, )Seconda Pratica( "פרטיקה

הדגשת ההרמוניה , ובאמצעים כרומטיים יםסבדיסוננשימוש חופשי , )ור והמינור'המז(חדשים

106 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

בתנאי –כל אלה , וכדומהעל חשבון הקונטרפונקט )סופרן ובאס(באמצעות הקולות הקיצוניים

. טקסטהיש לכך צידוק במשמעויות של ש

89עמוד (ואת עיקרי הטענות של ועידת טרנט ) 23וד עמ(קראו שוב את דבריו של אוגוסטינוס (

. והסבירו במה הם סותרים את טענותיו של מונטוורדי הסבירו כיצד אפשר ליישב את הסתירה.

אך נקודת המוצא לעבודתו היתה של מלחין פרגמטי ולא של , היה מוסיקאי מלומד רדיומונטו

לסגנון העתיק וביצירותיו החילוניות שולט יצירותיו הדתיות קרובות יותר ,אמנם. תיאורטיקן

פרימה "לראות כיצד שילב במיומנות ובצורה משכנעת בין ה אפשראך ברבות מהן , הסגנון החדיש

את עיקרי החידושים רדיומונטונראה כיצד סיכם 9בפרק ". סקונדה פרטיקה"ל" פרטיקה

.ופת הבארוקהיא תק, תקופה חדשה בתולדות המוסיקה בעצםבתקופתו באופן שפתח

7צפו ביחידה

107 8פרק מדריך למידה

והמעבר 16-מוסיקה כלית במאה ה 8 לבארוק

108 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

קוליתעיבודים כליים למוסיקה 8.1החרפה כגון , עיקרםביים טדרמ, חלו שינויים סגנוניים מעניינים 16- בסוף המאה ה, כאמור

שינויים אלה . ובאמצעים כרומטיים ועוד דיסוננסיםברב שימוש , בניגודים הסונוריים במוסיקה

אותה אל שפת וקירבו , את המוסיקה מאידיאל היופי המאוזן של ראשית הרנסנסהרחיקו

ויש גם מחלוקות בין החוקרים בסוגיה , לא תמיד קל לסמן בבטחה את קו המעבר, בעצם. הבארוק

. תקופות קודמותבנוגע לשכבר ראינו גם כפי , זו

קשור למעבר הסגנוני מרנסנס מאוחר לבארוק מוקדם הוא עליית מעמדה של ההיבט נוסף

הזכרנו את ההתפתחויות בתחום המדע . המוסיקה הכלית ומקומה בין שאר יצירות התקופה

, לול כלי הנגינהואליהן קשורות גם התפתחויות בשכ, 16- והטכנולוגיה שהתרחשו במהלך המאה ה

ציינו כי כלי נגינה שותפו בביצוע של 3בפרק . שכלול המוסיקה הכלית עצמה –וכתוצאה מכך

שכלול הכלים החדשים החל למשוך את . אך לרוב בלי שתועדו בתווים, מוסיקה חילונית ודתית

יס נקודת המוצא והבס 16-אך ברוב היצירות שחוברו בסוף המאה ה, תשומת לבם של המלחינים

ימי הבינייםמוסיקה הכלית המועטה של ה. להיות המוסיקה הקוליתהוסיפה למוסיקה הכלית

כבסיס לביצוע של " רצינית" קוליתהשימוש במוסיקה קיבלה תוספת חשובה באמצעות והרנסנס

). שנועדו בעיקר לריקודים, זאת לעומת ההשתתפות בביצוע שירים פופולריים(הרכבים כליים

הפכו שירים פוליפוניים נכך . עיבודים למוסיקה קולית אפוארוב היצירות המוקדמות לכלים היו

ליצירות קאמריות לאנסמבלים כליים ) 'שנסונים צרפתיים וכד, מדריגלים איטלקיים(חילוניים

ליצירות לכלי סולו המתאימים להפקת –או לחלופין , )לכלי קשת ולכלי פריטה בדרך כלל(שונים

כלי פריטה , )Lute(הכלים המקובלים לעיבודים כאלה היו הלאוטה . ול הרמוני ופוליפונימצל

ואשר , מאודמבלו שצלילו עדין 'כלי ממשפחת הצ, )Virginal(ל ינ'ווירגוה, שהתפתח מהעוד הערבי

באופן דומה עובדו מיסות דתיות ליצירות . לנגינה בידי עלמות חן צעירות, כפי שרומז שמו, נועד

אחד האוספים החשובים הראשונים ). מתאים במיוחד למרקמים פוליפונייםהכלי נוסף (ב לעוג

בידי חוג תלמידיו של 1559שיצא לאור בשנת , )Musica Nova" (מוסיקה נובה"בהקשר זה היה ה

לעוגב "יפונית ובו מוסיקה פול, )לפני כןעיבודים ליצירות שחוברו כעשרים שנים (אדריאן וילרט

). בלי לציין באילו כלים מדובר" (חריםאו לכלים א

ון דאולנד'ג 8.2היצירות , אמנם. התאפיינה באיפוק יחסי, בשונה מהמוסיקה באיטליה, המוסיקה האנגלית

אך כמו השנסונים הצרפתיים אופיינו בהעדפה של מרקמים , "מדריגלים"החילוניות בתקופה כונו

לא עיסוק בחיקוי של ב(הבעת רגשות הטקסט במבנים סטרופיים ובהצטמצמות ל, הומופוניים

ורבים מהם עובדו ליצירות , לאוטהרוב המדריגלים האנגליים בוצעו בליווי ). תופעות חיצוניות

.כליות

109 8פרק מדריך למידה

אורפאוס "ואף זכה לכינוי , היה גדול נגני הלאוטה בזמנו) John Dowland, 1563-1626(ון דאולנד 'ג

הוא : שאישיותו חיבלה בקריירה שלו כאמןעל אף – הזכל , כהוקרה על גדולתו כמלחין" האנגלי

הוא (שהה בה שרוח מתפרצים ונזרק כמעט מכל חצר כאונות ולמצביינטה לד, היה אלכוהוליסט

שם פעל כנגן בחצר המלך , באנגליה מולדתו –דנמרק ורק לבסוף ב, גרמניהב, הועסק בצרפת

אף , מלנכולית ונוגה וברגשות מעודנים וירהויצירותיו מאופיינות בא, ואכן). ראשוןיימס ה'ג

, שיריו קצרים למדי. לית ביחס למדריגליזם המנייריסטי הכרומטישלרוב היא יציבה מבחינה טונ

באזור " תחום"כשכל חלק , AABBCC: לרוב במבנה, )המאריכות את הביצוע(אך כוללים חזרות

).וחלק הסיום שב אל הטוניקההחלק האמצעי בסולם קרוב , לרוב הפתיחה בטוניקה(לי אחר טונ

שאמצעי עיבודה משוםאלא גם , המוסיקה של דאולנד מעניינת לא רק בשל יופייה ועדינותה

יצירותיו . מלמדים על שינויי החשיבה על תפקידם של הכלים בשלב המעבר מרנסנס לבארוק

לקול לאחר זמןו יצירות אלה עובד; המוקדמות של דאולנד היו שירים פוליפוניים בסגנון המדריגל

ללאוטה סולו או להרכבים , הפכו לווריאציות כליות לכל דברנובשלב הבא , סולו בליווי לאוטה

.קאמריים

דוגמהב: אחדות חלק משירי דאולנד יצאו לאור בעימוד מיוחד המאפשר לבצע כל שיר בגרסאות

תחתיו ומ, )הקנטוס(לראות בצד השמאלי של הדף את תפקיד הקול העליון להלן אפשר המופיעה

שיטה הדומה לשיטת התיווי הנהוגה , האצבועים שנגן הלאוטה אמור להפיק(רשומות טבלטורות

, הכוללים את תפקידי האלט, הצד הימני של הדף נחלק לשלושה חלקים; )עד היום בתיווי לגיטרה

אפוא לבצע את השיר אפשר . נה לפאה אחרת של העמודוכל אחד מהם מופ, הטנור והבאס

בהרכב קאמרי , בארבעה קולות עם ליווי לאוטה, בקול סולו עם ליווי של לאוטה, בארבעה קולות

. ואולי אף בשילוב של קולות וכלים) ללא קולות(

110 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

בתיווי מודולרי, Come, heavy sleepדאולנד שירו של

, זול ופרקטי, )אותו על שולחן ולנגן סביבו סלפרואפשר (ים התיווי המודולרי היה נוח למבצע

כתובים באופן הקוליים מעניינת העובדה שהתפקידים . משום שהתאים לאפשרויות ביצוע מגוונות

הקולות ; )טבלטורה(ואילו תפקיד הלאוטה מסומן כהוראות פרקטיות של אצבוע בלבד , המקובל

גם אם היצירה בוצעה לרוב בהרכב המצומצם דווקא –בסיס האיתן של המוסיקה לעדיין נחשבים

פשרויות הביצוע אבנוגע לעל רקע העובדה שאין שום ציון בייחוד היבט זה בולט (של זמר וליווי

).של שאר התפקידים בכלים

האזינו לשירFlow, my tears תפקיד ). באנתולוגיה 58 דוגמה(תוך עיון בתווים , מאת דאולנד

). בשתי החמשות הפנימיות(הטבלטורה מופיע הן כבמקור והן בעיבוד מודרני

נושא ווריאציה 8.3

המבוססות על , וריאציות כאלה. הקוליותציינו שדאולנד עצמו חיבר וריאציות כליות ליצירותיו

וריאציה מסוג זה ". וריאציות"או פשוט " וריאציות מלודיות"מכונות לרוב , מלודיה בקול העליון

הווריאציות שחיבר על שירו של .ויליאם בירדאותה הלחין , באנתולוגיה 61 דוגמהלמצוא באפשר

111 8פרק מדריך למידה

אך שומרות אמונים לשלד , )ועודוירטואוזיים , פוליפוניים(במגוון אמצעים משתמשות דאולנד

. ינל'וירגוהיצירה חוברה ל. ההרמוני של השיר

" עיקש(" אוסטינטו גם שכונו, חוזרות תבניות על התבססו 16-ה הבמא רבות וריאציות

בבאס , שהופיעו בקול העליון, תבניות אלה יכלו להיות מבוססות על מנגינות פשוטות). באיטלקית

עם או בלי , תבניות אחרות היו מבוססות על שלד הרמוני כלשהו). סופרן ובאס(או בשני קולות

לשמש אבןשתוכלנה כדי , בות התבססו על תבניות פשוטות דווקאוריאציות ר. מנגינה דומיננטית

שהיו לרוב גם מבצעי (העיבוד המגוונות ועתירות הדמיון של המלחינים ליכולות בוחן

שחיבר המלחין הספרדי , וריאציות מסוג זה 4היא סדרה של , למשל, ב 60 דוגמה). הווריאציות

קולית הפשוטה -היצירה מבוססת על התבנית הדו). Luis de Narvaez, 1500-1550/55(נארווז

:שלפניכם

תבנית באס עיקש לסדרת וריאציות, נארווז

כל פסוק מתחיל , מבחינה הרמונית(לי בין העולם המודלי לעולם הטונעדיין " מתנדנדת"תבנית זו

מה אף שכל וריאציה מדגי, הבעתית" צניעות"מאופיינת בכשלעצמה והסדרה , )בפה ומסתיים ברה

שרווחה במוסיקה הקולית והכלית , תבנית אחרת .שימוש במרקמים ובאלמנטים ריתמיים שונים

מוטיב שנקשר לרגשות של –בתנועה יורדת ) ארבעה צלילים(היתה מבוססת על טטרקורד , כאחד

למנטו, תבנית הקינה אף זכתה לכינוי מוסיקלי מקובל. עצב עמוק וכדומה, הרהורים נוגים, אבל

)Lamento( ,והיתה פופולרית הן במוסיקה קולית והן במוסיקה כלית .

בבארוק המוקדם היה מקובל להלחין את הטטרקורדים על בסיס הצלילים הטבעיים בסולם

, ככל שחלף הזמן רווחה וריאציה מסוימת על מוטיב הלמנטו; )מי בלה מינור- פה-סול- לה, למשל(

:כמו שמראה ההשוואה הבאה, לים כרומטייםועל צליליו הטבעיים של הטטרקורד התוספו צלי

טטרקורד דיאטוני וטטרקורד כרומטי בירידה

זהו את , )באנתולוגיה 61דוגמה (תוך עיון בתווים , האזינו לווריאציות מאת בירד לשירו של דאולנד

. הבסיס השירי של דאולנד ואת התוספות העיטוריות של בירד

112 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

התרשמו מהמצלול הייחודי המאפיין את שלב המעבר מעולם מודלי , האזינו לווריאציות של נארווז

.הריתמיות בכל ווריאציה ובפיגורציותושימו לב לשינויים במרקמים , לטונלי

בסגנון האלתורמוסיקה 8.4

אהודים שהיו, אנרים כליים נוספים'ז 16-ריאציות התפתחו במחצית השנייה של המאה הולצד הו

אנרים אלה התפתחו מתוך צרכים 'ז. בכלי הפריטה והמקלדת – בייחוד, בעיקר על נגני כלי סולו

קוליים נדרשו לנגן קטעי הקדמה לפרקים , למשל, נגני עוגב. בה נוצרושבהתאם למסגרת , שונים

או למלא בצלילים חלקים , עבור הזמריםבבמטרה לבסס את צלילי המודוס , בטקסי הכנסייה

נגני לאוטה נהגו ; )בעת חלוקת לחם הקודש בין קהל המאמינים, למשל(ממים בליטורגיה דו

שלרוב , קטעי מוסיקה כאלה. ומהלפתוח קטעי נגינה בקטע קצר שבו בחנו את כיוון הכלי וכד

. עודדו הלחנה של יצירות כתובות המחקות סגנון נגינה אלתורי, אולתרו במקום

הפנטסיה , )Prelude(הפרלוד , )Toccata(לסגנון זה היו הטוקטה קשורים האנרים העיקריים 'הז

)Fantasia (רקר 'והריצ)Ricercare .(במבנה חופשי , אנרים אלה אופיינו בניגודי מרקם'יצירות בז

עיקר הדגש ביצירות . כמה פראזותבכל שהתחלפו במוטיבים חדשים , ובטיפול במוטיבים קצרים

בחינת אפשרויות המצלול הייחודיות הטמונות : כלומר, ליאלה היה חקר האידיומטיקה של הכ

אנרים כליים אלה ונוספים נדון בפרקים 'על המאפיינים הייחודיים של ז. בכלי המסוים לו חוברו

. הבאים

מוסיקה לריקודים בתרבות החצרונית 8.5

דולים וכעת נבחן את המוסיקה להרכבים ג, עד כה עסקנו במוסיקה כלית להרכבים מצומצמים

אך היו גם , מריים היו כאמור עיבודים לשירים פוליפונייםאחלק מהיצירות להרכבים ק. יותר

החידוש . שנועדו להאזנה ולריקודים, בתחום המוסיקה החצרוניתבייחוד , יצירות מקוריות

לחלוטין כי קולי אלא בכך שהמוסיקה לא נשענה על מודל , העיקרי ברפרטואר זה לא היה במרקם

באמצעות וריאציות מקושטות יותר , למשל(וכלי מעט יותר " מופשט"יון לחפש ביטוי סיאם נ

).וצלילים ארוכים ללא מגבלת נשימה

רוב להרכבים הומוגניים של כלים בני אותה משפחה ל פיהיצירות הכליות של התקופה חוברו ע

, אלט, ליליות סופרןהרכב לח: למשל(אך בעלי מנעד שונה ,)וכדומהים ויול, לאוטות, חליליות(

ידוע שגם יצירות , העם ז; )Consort" (קונסורט"הרכבים אלה כונו באנגליה .)טנור ובאס

Broken: ואלה כונו(של קבוצות כלים שונות היו קיימים בתקופה " מעורבים"להרכבים

consorts .(ציון ספציפי של הרכבי כמעט לא נמצא 16-העובדה המעניינת היא שעד סוף המאה ה

. הכלים בפרטיטורות

113 8פרק מדריך למידה

ליצירות . וירהוובאבקצב , במשקל אלה מאלהשנבדלו המוסיקה לריקודים כללה רצף של פרקים

והן נועדו לשקף את המבנה , )10עליה נדבר בהרחבה בפרק (אלה היתה חשיבות חברתית רבה

שני המחולות המוכרים . טיםנהגי החיזור ואת הפאר והעושר של השלימאת , יררכי שבחצריהה

ריקוד , )Galliard(והגליארד , טי במשקל זוגיריקוד ִא , )Pavan(ן בָ והחשובים של התקופה היו הפָ

לעתים . זה אל זהמובילים מיידית , הפבן והגליארד הופיעו לא פעם בצמדים. ערני במשקל משולש

כפי , בהתאם לחילופי המשקל שעבר שינויים מקצביים, נושאיהתבססו הריקודים על אותו מוטיב

:הבאה דוגמהלראות בשאפשר

מאת מלחין לא ידוע פבן וגליארד

,Tielman Susato(ריקודים בתקופה היה טילמן סוסאטו ל המוסיקההמלחין הפופולרי ביותר של

אך זכור כיום בעיקר בזכות ,שחיבר גם מוסיקה קולית, מלחין ממוצא פלמי, )1510/15-1570

.שנפוצו בתקופתו בחצרות אירופה החשובות, יצירותיו לריקוד

)ההרכב המלווה: בצד ימין(זוג מלכותי מבצע ריקוד חצרוני

114 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

הכלית והקנצונה גבריאלי ובני'ג 8.6

, החשובים מוסיקההמרכזי מהעיר ונציה לאחד נעשתהראשית הבארוק בבסוף תקופת הרנסנס ו

אנדראה , מונטוורדי, המלחינים וילרט, בין היתר, באותה עת פעלו בה. תתית וחילונית כאחד

ני וב'ג). Giovanni Gabrieli, 1553-1612(ובני 'ואחיינו ג) Andrea Gabrieli, 1510-1586(גבריאלי

את משרת המלחין ירשולאחר מות דודו , מרקו- כנסיית סןנגן העוגב הראשי ב היהגבריאלי

, יקה דתיתסואין פלא כי יצירותיו המאוחרות מגלות העדפה ברורה למו, סייההראשי של הכנ

. קולית וכלית

. הממוקמים זה כנגד זה, מקהלות גדולים-מרקו כללה שני יציעי- צורתה הייחודית של כנסיית סן

השימוש בשתי מקהלות מזכיר את . מבנה זה נוצל ליצירת אפקטים סטריאופוניים מרשימים

מדובר במנגינה אחת איןאבל במוסיקה הפוליפונית , ימי הבינייםאנטיפונלית מצורת השירה ה

שיטה המכונה , קוליות- ב של אפשרויות מצלוליות רבחאלא במגוון ר, המפוצלת בין שני גופי ביצוע

".כורליות- פולי"

ארבעה או חמישה תפקידים ,בדרך כלל ,היוכל מקהלה לו, המוסיקה חוברה לשתי מקהלות

ומקובל היה , זמריםבידי חבורת סולנים או בידיהתפקידים יכלו להתבצע ). י קולות שוניםבהובג(

). מיתרים או כלי נשיפה ממתכת ,למשל(להכפילם בכלי נגינה מקבוצות הומוגניות שונות

מקהלה כנגד (באפקט סטריאופוני , בזה אחר זה, יכלו לחזור כפשוטםהמוסיקליים הפסוקים

יכלו מוסיקליים חזרות על פסוקים . רושם- י ורבטליצירת אפקט דרמאו להתאחד , )מקהלה

ני גבריאלי היה כנראה המלחין וב'בהקשר זה כדאי לציין שג. וניםלהופיע בהפרשי עוצמה ש

לכאורה " צנועה"תוספת , )חלש= piano, חזק= forte(ציין סימני דינמיקה בתווים שהראשון

. ם של העצמה וניגוד בין התפקידים השוניםשיצרה אפקטים מרשימי, לסימני התיווי

ובני גבריאלי ולאוטה בידו'ג

115 8פרק מדריך למידה

אך , )במוסיקה של אנדראה גבריאלי, בין היתר(כן לפני כורלית החלה להתחבר עוד - מוסיקה פולי

מהמוסיקה הקולית יםכורלי- הפולי האמצעיםובני גבריאלי היה המלחין הראשון שתרגם את 'ג

ושינויים ריתמיים ) הכוללים פסוקים חוזרים(תוך הוספת מבנים מאורגנים , למוסיקה הכלית

. מעניינים

שתי (כורלית מאת גבריאלי להרכב של שמונה קולות -באנתולוגיה מציגה יצירה פולי 62 דוגמה

איטלקית למילה גרסה " (קנצונה"מדובר ב. בתוספת עוגב) קבוצות של ארבעה כלים כל אחת

העוגב ). Sacrae symphoniae(מתוך מחזור יצירות כליות שנועדו לכנסייה ")שנסון"הצרפתית

אך בסופו , כמקובל במרקמים פוליפוניים, מכפיל תחילה את הקולות הנכנסים בחיקוי זה אחר זה

, ביד ימין ,נגני העוגב היו אמורים להשלים). יד שמאל של הנגן(של דבר נשאר עם תפקיד הבאס

שתידון " באסו קונטינואו"שיטה שממנה התפתחה שיטת ה, את הצלילים החסרים בהרמוניה

. אבפרק הב

לשייך יצירה זו למוסיקה של הבארוק אפשר , אלה שהוזכרו כעת בייחוד, במובנים רבים

היצירה . ההיבט המודלי: בהיבט חשוב אחד היא נטועה עדיין בתקופת הרנסנסאך ; המוקדם

ולכן הצליל פה בקאר שכיח בה אף יותר מן , )המודוס על הצליל סול(כתובה במודוס מיקסולידי

מקובל , כמו ביצירותיו של פלסטרינה, שבהן, עובדה זו בולטת בעיקר בקדנצות. הצליל פה דיאז

עם ( V – Iבמקום במהלך ) בבאס סול-דועם התנועה המלודית ( IV – I: לסיים במהלך ההרמוני

:ליתכמקובל במוסיקה טונ, )בבאס סול-רההתנועה המלודית

:ליתקדנצה טונל דוגמה

V7 – I :לקדנצה מודלית דוגמה

IV – I

בהאזנה חוזרת שימו לב למגוון האמצעים . האזינו לקנצונה של גבריאלי תוך עיון בתווים

. וציינו אותם בתווים, כורליים שביצירה-הפולי

, חדשים של המוסיקה ליצירת שפה טונלית חדשהה המרכיביםבפרק הבא נראה כיצד משתלבים

.מה נפתחת תקופת הבארוקשע

8צפו ביחידה

116 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

אנרים חדשים 'ז –בארוק המוקדם ה 9 17-במוסיקה של המאה ה

117 9פרק מדריך למידה

רקע כללי 9.1

מיוון : ממקום למקום במשך ההיסטוריה" נדדו"עד כה ראינו כיצד מרכזי תרבות דומיננטיים

, כמובן, היו מרכזים נוספים; )ברנסנס(ולאיטליה ) בימי הביניים(לצרפת ) בעת העתיקה(ורומי

גם . אך הם נותרו משניים בהשפעתם, פוליטיקה ואמנות בעלות צביון משלהן, שהצמיחו הגות

הן בשפע החידושים , רוק שמרו איטליה וצרפת על יתרון תרבותי מסויםבתקופת הבא

, אבל בהדרגה החלו גם אנגליה; המוסיקליים שיצרו והן בהשפעה שהיתה להן על מרכזים אחרים

במאה : מגמת התרחבות זו התעצמה עם הזמן. להשמיע את קולם ומרכזים אחריםספרד , גרמניה

הצטרפה גם ארצות 20-ובמאה ה, חשובה גם במזרח אירופהנוצרה מוסיקה מקורית ו 19-וה 18-ה

).לתוכה השפעות סגנוניות מכל עבר" שאבה"והיא כשלעצמה (הברית למניין

פעמים כפי שקורה –הופיע ) שפירושו בפורטוגלית הוא פנינה לא מלוטשת( "Baroque"המושג

בסוף השליש הראשון של (בתום התקופה – רבות בתחום השיום המושגי של תקופות וסגנונות

בהקשר בייחוד , וטעם חסרת צורה ,מופרזתשם גנאי לאמנות תחילה שימש המושג. )18- המאה ה

- רוח"הורחבה משמעות המונח אל 20-וה 19-מאה הב ;של האדריכלות והאמנויות הפלסטיות

20-רק במאה ה אך, השלילית נוטרלה ממנווהמשמעות , התרבותית וההגותית, הכללית" הזמן

פעמים רבות תוחמים את . מקובל גם בנוגע לאמנות המוסיקה" בארוק"נעשה השימוש במונח

המשתרעות , תקופות- אבל יותר מדויק לדבר על שלוש תת, 1750-1600תקופת הבארוק בין השנים

.1730-1680- ו, 1680-1630, 1630-1580בין השנים

בכתבי התיאוריה של התקופה החולק ההמוסיק. ובןכמ, חידושי הבארוק נשבו תחילה מאיטליה

Stile( בכנסייה: לאירוע שבו נועדה לביצועבהתאם , עיקריים )או סוגים" (סגנונות"לשלושה

ecclesiastico( ,באולם התיאטרון )Stile drammatico ( באולם פרטיאו )Stile da camera .( המושגים

, ה היתה מוסיקה כליתייקה שבוצעה בכנסיהמוסשמקצת משום , הללו מעט מבלבלים כיום

, היתה מוסיקה תזמורתית או אף קולית" קאמרית"המוסיקה שהוגדרה כמוסיקה ומקצת

. אטרון היתה מבוססת על כתבי הקודשיהמוסיקה שבוצעה בתומקצת

היה –שציינו " סגנונות"המשותף לשלושת ה –המרכזי של מוסיקת הבארוק הטכני המאפיין

קו באס הרמוניהפרדה בין המבוססת על להלחנה ה פוליפונית הומוגנית ושוויוניתיבהמעבר מכת

הביטוי הרווח היה . התופעה זכתה לביטויים שונים בשפות שונות. לבין שאר הקולות שמעליו

באס "ו 41"באס ראשי"והיו גם , ")קונטינואו("שהופיע לרוב בקיצור 40,"באס מתמשך"

קו : מדגישים את ההיבטים השונים של תפקיד הבאס במוסיקההביטויים השונים 42".ממוספר

כתובים תפקידיםלממש באמצעות אפשר ואות, ירמונההמהלך בסיס ל המשמש, מלודי בבאס

. פי הוראות מוסכמות על, ר במקוםואלתבאמצעות נוספים או

40

thoroughbass: באנגלית, basse continue: בצרפתית, Basso Continuo: באיטלקית 41

Generalbass:בגרמנית, Fondamento: באיטלקית 42

Figured Bass: באנגלית, basso figurato: באיטלקית

118 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

אף (ועוברים למערכת הטונלית , בתקופת הבארוק אנו נפרדים לראשונה מהמערכת המודלית

, כמובן). 1680ונקודת המפנה הברורה מתרחשת בעצם רק בסביבות שנת , שמדובר בתהליך

ומן הראוי לבחון מה היו הגורמים והתפיסות , שינויים כה קיצונים אינם טכניים בלבד

.האסתטיות לצמיחתם

הקמרטה הפלורנטינית והמצאת המונודיה 9.2סוף היה תפקיד חשוב במעבר מ, מימי הבינייםשהיתה מרכז תרבותי פורה עוד , עיר פירנצהל

וכן מספר רב של מוסיקאים, והמלומדים האמניםבה מיטב חיו. ראשית הבארוק לאהרנסנס

,)Giovanni de' Bardi, 1534-1612(ובני בארדי 'בחצרו של הרוזן ג שמקצתם פעלו, ותיאורטיקנים

נצו גליליי 'וינצהיו המלחינים של פירנצה" קמרטה"בין חברי ה. אציל לוחם ואיש אשכולות

)Vincenzo Galilei, 1520-1591( ,(יני 'צוליו ק'ג ,)אביו של המדען גלילאו גלילייGiulio Caccini, ,Girolamo Mei(מאי מוירול'גוהתיאורטיקן ) Jacopo Peri, 1561-1633(יקופו פרי ,)1551-1618

אך, הפוליפוניה טרנט על ועידתוב שנמתחה לביקורת שותפים היו הקמרטה אנשי. )1519-1594

בשעה שאנשי הכנסייה שנאספו בטרנט הביעו את .לחלוטין יםשונהיו שהציעו נותהפתרוהסיבות ו

שאפו להחזיר אנשי הקמרטה, מורת רוחם מהמקום הדומיננטי שהמוסיקה תופסת בליטורגיקה

. לדעתם מאז ימי יוון העתיקהלה שאבד ,טבעי-העלוהישיר ,הדיוניסי, למוסיקה את כוחה החיוני

כי הם שיערו. דרך לדעת כיצד נשמעה המוסיקה היווניתכמובן שום לחברי הקמרטה לא היתה

וכי לכל קטע טקסט ששרה המקהלה היתה מנגינה , תפקיד מרכזי בדרמהמילאה שירת המקהלה

, ס על אורפאוסהמיתו –ובראשם , הם גם הכירו את המיתוסים היווניים העתיקים. אחת בלבד

כי קבעו את מטרתם להשיג כדי. בלירה עצמואת ליווהשר בקול אחד ו שאורפאוסשממנו הסיקו

1581 שנתב .כלי בליווי הבעה רבת קולית- חד שירה אל ולשוב בפוליפוניה השימוש את לבטל יש

Dialogo della musica( המוסיקה העתיקה והמודרנית עלשיח -דו פרסם גליליי את חיבורוantica et della musica moderna(, לפוליפוניה "ועבדשתה"בני זמנו טען שהמוסיקאים בוו,

שאל , יתכןיכיצד . המיליםמשמעות בא על חשבון בו והתחכום הקונטרפונקטי שהם כה מתפארים

יבטאו באותה , ולכולם מלודיות שונות, נמוכיםמקצתם , גבוהיםמקצתם , קולות שוניםש, גליליי

למצוא בכל קטע טקסט את המלודיה במקום זה על המלחינים ? הצלחה את אותו הטקסט

הטקסט המלודיה צריכה להדגיש את רגשות . האידיאלית שתבטא אותו בצורה המושלמת ביותר

. מיומן שחקןהמבוצע בידי כמו נאום , בדיוק מוחלט

שיר בעצםשהיא , )Monody( מונודיהה: היה צורה מוסיקלית חדשההפתרון שהגו חברי הקמרטה

המונודיה , בעצם). 9.4ראו סעיף (ת בעיקרה הרמוני תמיכההליווי כלל . בליווי כלי יחידלקול

כצורה העיקרית במוסיקה המערבית (מאות שנות פוליפוניה קראה תיגר על מסורת של כחמש

חלק מהמדריגלים החדשים שחוברו בסוף המאה . יתלבסיס השירה המודרנונעשתה , )האמנותית

והיו בעצם מונודיות לקול , רטנטי'מדריגל קונצאו מדריגל סולוכונו 17-ובראשית המאה ה 16-ה

119 9פרק מדריך למידה

, )Imtermedi( אינטרמדימונודיות שולבו גם לקטעי . עם ליווי) 3-2(או למספר מצומצם של קולות

מחול ואפקטים חזותיים , וכללו שירה 16- תמונות מעבר מוסיקליות שפרחו בסוף המאה ה

במשך הזמן הורחבו האינטרמדי ונהפכו (ושולבו בין מערכות בהפקות תיאטרוניות , מרהיבים

סגנון השירה המונודי ). בהן נדון בהמשך –האופרות –ליצירות מוסיקליות אוטונומיות בפני עצמן

stile" (הסגנון הדקלומי"או ) stile rappresentativo" (הסגנון התיאטרוני"כונה גם בשמות

recitativo.(

לעצמה היתה- המודעת שכותרתו ,יני'קצמאת עצמאיות קובץ מונודיות לאור יצא 1601בשנת

אלא , קולית עם ליווי-המונודיה אינה סתם שירה חד). Le Nuove Musiche( ותהחדש ןתהמוסיק

אפשר לראות זאת בדוגמה . בווירטואוזיות ודורשת מיומנות רבה מקושטת, דרמטיתשירה

: פתיחת השיר מובאת בשתי גרסאות). Vedro 'l mio sol( אראה את השמש שליבשיר , שלפניכם

, הקונטינואו ומנגינת הסופרן מנגינת רק נכתבו המקורית במהדורה. המקור ועיבודו המודרני

המציעה ,אמצעית חמשה בגרסה המודרנית התוספה; )ראו ההסבר בסעיף הבא(כנהוג בבארוק

במהדורות שכיחותנעשו כאלה תוספות(הבאס של הרמוני למימוש) מיני רבות(אחת אפשרות

שימו לב לספרות המופיעות .)20-ה המאה בראשיתלאור שיצאושל מוסיקה מוקדמת המחודשות

שני התפקידים . רואלתכב המוסיקה להתבצע אמורהשעל בסיסן , בתחתיתם של חלק מהצלילים

, הקול העליון מחקה אלתור בחופשיות הרתמית שבו –מדגימים שני סוגים של כתיבה אלתורית

:והתפקיד של הבאס אמור להתממש באלתור של ממש

)גרסה מקורית( המוסיקה החדשהתחילת המונודיה מתוך ,יני'קצ

120 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

התחלה וסיום – )לתיווי מודרני טרנסקריפציה( המוסיקה החדשהמונודיה מתוך , יני'קצ

הסבירו מה משותף למתקפה של ועידת טרנט ולמתקפה של הקמרטה הפלורנטינית על

.כל אחד מהצדדים ץובמה שונים הפתרונות שאימ, המוסיקה הפוליפונית

הבאס הממוספר 9.3בטכניקות ההלחנה של המוסיקה הפוליפוניהשלטה 16-מאה הל 11-בין המאה ה, כאמור

הפוליפוניה המשיכה להיות אחד האלמנטים הבולטים והחשובים במוסיקה . האמנותית המערבית

. ההרמוניה: גורם דומיננטי יותרצמח לִצדה אבל בהדרגה , )עד היוםכך וממשיכה (המערבית מאז

בעיקרה " יתאופק"וברנסנס היתה החשיבה הקומפוזיטורית ינייםהבי אפשר לומר שבימ

שתימלאכת הפכה להיא נובבארוק , )זהצירוף הקולות העצמאיים זה על גבי התמקדה באופן (

). מתוכננים, "אנכיים", שזירת הקולות השונים במהלכים הרמוניים(וערב

על התפתחות ההרמוניה בתקופת הבארוק קשורה להתנוונות המודוסים הכנסייתיים וסילוקם

כמובןאפשר . הרמוניה היא תורת חיבור האקורדים. ור והמינור'המז: לייםהטונשני הסולמות ידי

הופיעו כהעשרה מקומית של אלה אך ,י הביניים ואילךלמצוא אקורדים כבר במוסיקה של סוף ימ

שימוש כבר ברנסנס היה ; המרווחים הזכים: של המוסיקה באותה עת" הבניין האמיתיות אבני"

והם , להפיק מהםשאפשר דרמטישימוש הבצבע הייחודי שלהם וב אך הדגש היה, ניכר באקורדים

–במשמעותו המקובלת כיום , "אקורד"המושג ( נוצרו ללא תכנון מראש של מהלכים הרמוניים

והאקורדים שהופיעו במוסיקה , לא היה קיים עדיין –כהופעה של שלושה צלילים שונים יחד

בארוק החלו להבין את היווצרות הפת רק בתקו; )של מרווחים שונים" ערימה"נתפסו כ

121 9פרק מדריך למידה

אלא גם כרצף בעל היגיון תחבירי , האקורדים לא רק כצירוף של הקולות המרכיבים אותם

. כמהלך מתוכנן של אקורדים היוצרים מתחים והרפיות, מסוים

המוסיקאים בתקופה זו . קדם המעשה לגיבוש התיאורטיכי גם במקרה זה , העם ז, חשוב לציין

. ביצוע מוסכמים אלא בסימני, השתמשו בסימנים של דרגות לציון פונקציות הרמוניותעדיין לא

המבצע שעל המרווחים לציון, מתחתיומספרים של תוספות עם באס כקו נרשם הקונטינואו

, יםאקורד-ספט, היפוכי אקורדים( האקורדים צלילי השלמתצורך ל, הבאס לצלילי מעל לאלתר

,)לפחות( כלים שניב, רך כללבד ,נוגן קונטינואו הבאסו .)זרים וכדומהצלילים , צלילים שוהים

בתוספת הבאס בוצע שבו, )'וכו לאוטה, עוגב, מבלו'צ( הרמוני באס כלי: שונות מקבוצות

ששימש) 'וכד בסון, גמבה-דה ויולה, קונטרבאס, לו'צ( מלודי באס כליו, אקורדים של מאולתרת

.הבאס מנגינת להכפלת

במה היא ? ימי הבינייםמאיזו בחינה קרובה שיטת הבאס הממוספר לטכניקות של : הסבירו

?שונה

נפרד חלק בלתינעשה ) כפי שהוא מכונה לרוב על דרך הקיצור, "קונטינואו"האו (הבאס הממוספר

, למשל, עדיין אפשר לפגוש אותו( 19- נמצא בשימוש עד ראשית המאה המכל יצירות הבארוק ו

).1791של מוצרט משנת ויאםורקכמו הביצירה

השיבה למיתולוגיה והולדת האופרה 9.4

הזכרנו את עניינם של אנשי הרנסנס בתרבות יוון העתיקה ואת עניינם המיוחד של חברי הקמרטה

כבר : היבטים אלה הובילו לטלטלה בתפיסת המוסיקה ושיוכה העיוני; הפלורנטינית בדרמה

, המוקדמות בפירנצה" קמרטות"באחת הנאום ) Giulio del Bene(דל בנה וליאו 'נשא ג 1586בשנת

כפי שהיה נהוג משלהי , הקוודריוויום אל הטריוויוםמלימודי המוסיקה ובו קרא להעברת תחום

,הבנת הסדר האלוהי שביקוםהמשמעות היתה שהמוסיקה לא נתפסה עוד ככלי ל. העת העתיקה

, ח זו לא היתה עוד רוח האדם המתון והמאוזן בן הרנסנסאלא שרו .האדםרוח כלי להבנת אלא כ

. בדמות גיבורי המיתולוגיה היוונית, מורכבת וייצרית, אלא רוח נרגשת, הנענה לציווי הדקורום

, היצירות נעשו ארוכות יותר :מדריגלאנר ה'זל טייםדרמ אלמנטיםחדרו 17- המאה ה בראשית

והטכניקה של הבאס הממוספר הבליטה את ,גוהוצלא רק הושרו אלא גם פואמות דרמטיות

באופן . האופרה –אנר חדש 'כל אלה סללו את הדרך לקראת ז. יכולותיהם של הזמרים הסולנים

ק בנושא כוחה של המוסיקה באמצעות המיתוס של ולא מפתיע חזרו מלחיני התקופה לעס

שהלחינו שניהם , יני'וליו קצ'וגפרי בין המלחינים הללו היו יקופו ). 1.2סעיף ראו שוב ( סאורפאו

. אטרוניות לסיפור זהיגרסאות ת

122 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

האופרה לא רקשהיא , שלו לסיפורו של אורפאוסהעלה מונטוורדי את גרסתו 1607בשנת

ועשירה נועזת , ארוכה, אלא גם יצירת מופת דרמטית, הראשונה בתולדות המוסיקההחשובה

גה צסקו גונ'הנסיך פרנצ, מונטוורדי באותה עת לרגל חתונת פטרונו של הולחנההאופרה . במבעיה

)Gonzaga (היא : וכגודל המעמד כך גודל הרכב המשתתפים והעושר הסגנוני שביצירה ,הבממנטו

, כלי פריטה, ובכללה כלי קשת, למקהלה ולתזמורת של כארבעים נגנים, כתובה לזמרים סולנים

מונטוורדי. )מדובר בתזמורת אדירת רושםבמושגי התקופה (כלי נשיפה מעץ וממתכת וכלי הקשה

המונודיה , האינטרמדי, המדריגל –ביצירה את כל האלמנטים הסגנוניים המוכרים בזמנו שילב

לשינויי , נגינה תזמורתיים ואלה נוספו לקטעי, החדשה ושירת המקהלה הפוליפונית הוותיקה

- ללו חרג מתחום הניסויהשילוב של כל האלמנטים ה, למרבה השמחה .מחולתפאורה ולקטעי

43.ונרקם לחוויה קוהרנטית ואפקטיבית, לשמו

בפרולוג מופיעה דמותה האלגורית של .וחמש מערכות") פרולוג("מבוא בנויה מ אורפאוהאופרה

בין כמה קטעי תזמורת ) מונודיהסגנון הב: כלומר(ששרה כמה בתים בליווי באס , המוסיקה

פונה לקהל ומזמינה אותו "המוסיקה". קם פוליפוני למדיהכתובים במר, ")ריטורנלי("קצרים

כוחה של סיפור שנושאו המרכזי הוא כאמור ,אודות אורפאועל סיפור בקשב ובדממה ללהשתתף

פואטי -שבה היצירה דנה באופן ארס, ובכך נוצר רגע מיוחד בהיסטוריה של המוסיקה, המוסיקה

הבשורה (כוחה המיוחד של המוסיקה נגלה ברגעים הדרמטיים של העלילה , ואכן. בשאלת זהותה

). השירה המכשפת שהוא מטיל על כארון ועוד, הקינה ששר לכבודה אורפאו, ה'על מות אאורידיצ

יטטיב'רצה: אנרים של סגנון שירה דרמטי'ז-קטעי המונודיה שבאופרה מדגימים שני תת

כולל חזרות , חופשי מבחינה הרמונית וריתמית ,דיבורדמוי שירה נוןסגהוא יטטיב 'הרצ. ארָיההו

קטע היא ארָיה ; והבעתי באופיו) בדומה לטון הרסיטציה מימי הביניים(רבות על צלילים חשובים

ויכולה לכלול חזרות , יציבקצב הרמוני ,ותסימטריבעלת פראזות מהוקצעות ו, לירי יותרשירה

ההבחנה בין קטעי . ך הדגשת המשמעות הרגשית של המיליםרבות על חלקים בטקסט לצור

ביצירה קטעים מסוימים ; יטטיב לקטעי אריה לא תמיד היתה ברורה בשלב היסטורי זה'רצ

והיו גם קטעי שני הסגנונות הללו בין חדים מעבריםכללו אחרים ,בסגנון מובחן אחדהולחנו

17-עד אמצע המאה ה( אריוזוונה לאחר זמן מה שיכ, מונודיה שכללו מאפיינים של שני הסגנונות

נעשתה ההבחנה בין שני סגנונות השירה הדרמטיים הללו ברורה הרבה יותר והשימוש בסגנון

עדיין היה אפשר יטטיבים וגם באריות'גם ברצ, מכל מקום). אריוזו נשמר למקרים מיוחדים

).בצלילים מילים ציור(הרנסנסי לזהות את אפיוני המדריגל

ה עם היוודע לו 'ד הרגעים הדרמטיים באופרה הוא שיר הקינה שמקדיש אורפאו לאאורידיצאח

אפשר לראות את . שיר הקינה מדגים כיצד שילב מונטוורדי ישן וחדש ביצירה. דבר מותה

43

שמשמעותו יצירה , "אופוס"למונח והוא קשור , ]ברבים" יצירות" בעצם" [יצירה"פירושו " אופרה"המונח ). 1609בשנת , הודפסה במהדורה מפוארת שנתיים לאחר חיבורה אורפאוהפרטיטורה של (שיצאה לאור בדפוס

לאחר זמן נהפך המונח ורק , )favola in musica" (מעשייה מוסיקלית"במקור כינה מונטוורדי את אורפאו . י המקובל ליצירות דרמטיות מושרותלכינו" אופרה"

123 9פרק מדריך למידה

מוסיקלי המבטא " כאוס"מעין , המעברים ההרמוניים החריפים והקפיצות למרווחים דיסוננטיים

כל זאת כפי שכבר פגשנו –וס הפנימי המתחולל בנפשו של אורפאו באופן אלגורי את הכא

אלא שהפעם המוסיקה אינה פוליפונית אלא , במדריגלים שלו שהעלו עליו את חמתו של ארטוזי

החזרה ; לפעמים התוצאה אפילו יותר הבעתית בהרכב ובמרקם הזה. כתובה לסולן וליווי

יאז בתיבה האחרונה בדוגמה שלפניכם יכולה החופשית מבחינה ריתמית על הטון המוביל פה ד

:להדגים זאת

)צלילי הפתיחה(ה 'על אאורידיצאורפאו ו שלקינת ,מונטוורדי

הסיום הקטסטרופלי : ביצירתו של מונטוורדי מסתיימת העלילה באופן שונה מן המיתוס המקורי

ה נלקחת חזרה 'שאאורידיצלאחר ו, עם שבט הנשים הסוגדות לדיוניסוס הוצא מהליברטו המקורי

) Deus ex machina" (מן המכונה"לפי הקונוונציה של הופעת דמות מושיעה , לשאול מופיע אפולו

משם יוכל לחזות , ומזמין את בנו אורפאו לעלות עמו השמימה ,שמקורה עוד בתיאטרון היווני

.בהשתקפותה של אהובתו בכוכבים

מבחינת מעמדה של המוסיקה , באופרה משמעות שינוי סוף העלילה ,לדעתכם ,מהי

? בתקופה

, אנרים הקוליים הדרמטיים שקדמו לה'דחקה האופרה את הז 17-בשנות השלושים של המאה ה

לרתק קהלים חדשים ולהשתלב , והחלה אף לפרוץ מעבר למסגרת החברתית האריסטוקרטית

השיטה –י כלכלית שהחלה להתפתח במערב מראשית העידן המודרנ-במערכת הפוליטית

ואליו היה יכול , הראשוןהאופרה הציבורית נחנך בוונציה בית 1637בשנת : הקפיטליסטית

שלא כבהפקות שהיו שמורות לאורחיו של הפטרון בחצרו (להיכנס כל מי שהממון היה מצוי בכיסו

ה ובסופו של תהליך התנוססו כמעט בכל עיר חשוב, ובתי אופרה החלו להופיע בעקבותיו, )הפרטית

124 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ליצירת מוסד , בסופו של דבר, מעמדי שהביאה עמה האופרה הוביל- החידוש הכלכלי .באירופה

בני מעמדות שונים לקהל רחב ומעורב להאזין לאירוע שבו נאספו לראשונה, הקונצרט הפומבי

בשנת , לונדוןהעיר הראשונה שחנכה מוסד כזה היתה (דווקא לאופרה -לאו, מוסיקלי מכל סוג

1672(.

וכולן מבטאות , המהפכה בתחום האופרה מסכמת בעצם מהפכות אחדות המסמלות את הבארוק

החשיבה ההרמונית החדשה כדרמה , אנר דרמטי'האופרה עצמה כז: דרמה באופן כזה או אחר

סגנונות השירה , הקיטוב בין הקולות השונים והשימוש בכלי נגינה כדרמה סונורית, טונלית

האופרה עמדה במרכז השינויים הסגנוניים , כפי שנראה להלן. ן הלאההחדשים כדרמה הבעתית וכ

בהמשך ; 17-אנרים הקוליים שנוצרו לאחר שנות השלושים של המאה ה'שהתרחשו במרבית הז

בייחוד לאחר שנות השמונים , נכיר את המהפכות החשובות שהתרחשו בתחום המוסיקה הכלית

.של אותה מאה

האורטוריהוי רטו הדת'הקונצ ,הקנטטה 9.5

אך בעקבותיה צצו , מוסיקלי החשוב מרגע היוולדה ועד ימינו- אנר הדרמטי'האופרה נעשתה לז

היתה יצירה , למשל, הקנטטה. אנרים חשובים נוספים שסיגלו לעצמם כמה ממאפייניה'ז

שאובה מהפועל " קנטטה"המילה . שבממדיה נמצאת אי שם בין המדריגל המאוחר לבין האופרה

אך בשנות הארבעים של , אנרים מוסיקליים שונים'ולכן יכולה להצביע על ז) Cantare" (לשיר"

יחיד או למספר מצומצם של קולות עם ליווי לקול החלו להשתמש בה לציון יצירות 17-המאה ה

לירי לטקסט, )אבוב וכדומה, חלילית, ולעתים כלים מלודיים נוספים כמו כינור, קונטינואו(צנוע

כל אלה מאפיינים שכבר פגשנו במדריגל המאוחר ; וחד על פי רוב לנושאי האהבהשי או דרמטי

אריה מספר קטעי שירה שהולחנו לסירוגין בסגנון ה אך הקנטטות היו מבוססות על, )הבארוקי(

אך בהדרגה השתכללו מבחינה מבנית תוסטרופיו קצרותיו תחילה האריות ה. יטטיב'רצוה

. כמו באופרה, והבעתית

יאקומו 'ג, )Luigi Rossi, 1597-1653(י רוסי 'לואיג נים המובילים בתחום באותה עת היוהמלחי

- והמלחינה, )ראו להלן(שבלט גם כמלחין אורטוריות , )Giacomo Carissimi, 1605-1674(קריסימי

שהיתה תלמידתו של המלחין , )Barbara Strozzi, 1619-1677(זמרת הוונציאנית ברברה סטרוצי

18- ה במאה. שבעצמו למד אצל מונטוורדי –) Francesco Cavalli, 1602-1676(סקו קאוואלי 'פרנצ

" מיסה"כמקבילה ל, הגרמני הפרוטסטנטי בפולחן דתיות יצירות לציון" קנטטה"המונח אומץ

בסופו של , אך גם אליהן חדרו, יצירות אלה היו מבוססות על שירת מקהלה, אמנם. הקתולית

17-שבמאה ה, לקנטטה במקביל. )יטטיב ואריה'חילופי רצ(ות השירה האופראיים סגנונ, דבר

רטו הדתי 'הקונצ: אנרים קוליים דתיים חדשים'התפתחו שני ז, אנר חילוני בעיקרו'היתה ז

. שהתפתחו בעיקר ברומא, והאורטוריה

125 9פרק מדריך למידה

ליווי תזמורת מוכר כיום בעיקר בהקשר של רפרטואר היצירות לכלים סולניים ב רטו'קונצהמונח

גם למונח זה , אבל כמו מונחים רבים אחרים במוסיקה, )11.8שיידון בסעיף , "רטו סולו'קונצ"ה(

הזכרנו 44;יש בשפות לועזיות כמה משמעויות מנוגדות" רטו'קונצ"למונח . היו שימושים שונים

רטנטיים 'הקונצואת המדריגלים ) Consort(להרכבים כליים " קונסורטים"כבר את רפרטואר ה

שהתפתחו בתרבות החצרונית של סוף , )Madrigal Concertato(למספר מוגבל של קולות עם ליווי

ואם אפשר לראות בקנטטה גלגול , קשור לעולם הליטורגי רטו הדתי'קונצלעומתם ה; הרנסנס

. היה גלגול מאוחר של המוטט רטו הדתי'הקונצ –מאוחר של המדריגל

קטןרטו דתי 'וקונצ גדולרטו דתי 'קונצ: רטי דתיים'ל שני סוגים של קונצאפשר לדבר ע, בעצם

או Concerto Sacroשם השתמשו במונח , ההבחנה המושגית לא היתה מקובלת באיטליה(

Concerto Ecclesiastico הקפידו להבחין בין , לעומת זה, בגרמניה; לציון שני הסוגיםGroße

Geistliche Konzerte )תיים גדוליםרטי ד'קונצ ( לבין Kleine Geistliche Konzerte)רטי דתיים 'קונצ

). קטנים

שלושה או ארבעה זמרים , ר להרכב של זמר סולן או להרכב של שנייםרטו הדתי הקטן חוב'הקונצ

לעתים התבססו היצירות על מוטטים ). שבוצע בדרך כלל בעוגב(סולנים עם ליווי של קונטינואו

או הקולות (קול העליון ידי הטקסט הופקדו בההמלודיה ו: להרכב החדש פוליפוניים שהותאמו

קטע מספר . ולעתים השתתף במרקם החיקויים, והליווי השלים את הבאס וההרמוניה, )העליונים

-Alessandro Grandi, 1586(עם יצירתו של אלסנדרו גַרנדי , סוג זה-באנתולוגיה מדגים תת 70

1630 .(

למזמורי , לפרקי מיסהיועד ו, מקהלה ותזמורת, להרכב של סולניםהולחן הדתי הגדול ורט'הקונצ

רטו דתי מסוג זה היה זהה למקובל 'העיקרון בחיבור קונצ. תהילים ולטקסטים חגיגיים אחרים

ויצירות רבות , אבל האפשרויות שעמדו לרשות המלחין היו רבות יותר, רטו הדתי הקטן'בקונצ

ובני 'של גSymphoniae Sacrae -כורלי בסגנון ה-למקהלות כפולות במרקם פוליאנר זה חוברו 'בז

.גבריאלי

,Saul( מדוע תרדפני, שאולזוהי היצירה . באנתולוגיה 73רטו דתי גדול יש בקטע 'דוגמה לקונצwas verfolgst du mich? ( מאת המלחין הגרמני היינריך שיץ)Heinrich Schütz, 1587-1672 .( שיץ

ועד מותו , )1612בשנת (ולאחר השתלמותו באיטליה חזר לגרמניה , ני גבריאליוב'ל גש ודילמתהיה

ככל , שיץ היה .17-המאה ההראשונה של מחצית ב החשובים ניםהמלחיוהיה לאחד פעל בדרזדן

ואחד הראשונים שציין , )אבדהלמרבה הצער היצירה (הראשונה גרמניתהאופרה מלחין ה, הנראה

מילים של הציורי מהושפע כמובן הוא . ביצירותיו) forte, piano(סימני דינמיקה בקביעות

אותם עם מסורת מזג אך פעל ל ,האיטלקיתהדרמטית של האופרה מהמוסיקה והמדריגלים

. תהלותרניהשירה המקהלתית הגרמנית שהתפתחה בכנסייה

44

.באנגלית) consensus" (הסכמה"ו) contest" (תחרות"שבו למשל על המילים ִח

126 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

ישוע ובמהלך תלמידי שיצא להרוג את , התרסי בשאולעוסקת מדוע תרדפני, שאולהיצירה

בסופו של ,בעקבותיה נעשהועבר חוויה מיסטית עמוקה , שמע את השאלה בלב המדברהמרדף

מפגינה את עושר האפשרויות בהלחנת היצירה .השליח פאולוס –של ישוע לתלמידו החשוב, דבר

ארבעה ולכל מקהלה(למקהלה כפולה , היא כתובה לשישה זמרים סולנים. רטו דתי גדול'קונצ

ברבים מביצועי יצירותיו של שיץ מכפילים . לשני כינורות ולבאסו קונטינואו, )תפקידים שונים

כדי להדגיש את , בסגנון יצירותיו התזמורתיות של גבריאלי, המקהלהתפקיד כלים שונים את

מרשימים .ובמרקם בעוצמות ,האפקט הסטריאופוני ואת הניגודים הדרמטיים ברגיסטרים

.קטעי הסולו לקטעי ההרכב כולומעברים המהירים בין המיוחד ב

נושאים על המבוססת מושרת דרמה היא אורטוריה). Oratorio( אורטוריהאנר חשוב נוסף היה ה'ז

אורטוריות הולחנו לטקסטים .הנוצרי הליטורגי מהפולחן חלק אינה אך ,)ך"לרוב מהתנ( דתיים

–רטו הדתי 'והקונצ, הקנטטה הולחנה בעיקר לטקסטים באיטלקית(בלטינית ובאיטלקית

, המונח נולד משמו של אולם לתפילה). הולחן לטקסטים בלטינית –כשהולחן לטקסטים קתוליים

גם , תירטו הד'כמו הקנטטה והקונצ .שיועד לשכבות שלא נמנו עם אנשי הכמורה, אורטוריוה

נעדרים וגם בה, האופרה עולםב המקובליםהשירתיים אנרים 'את הז אימצה האורטוריה

מחולות , בימתיים אפקטים, תלבושות, תפאורה, בימוי( לאופרה האופיינייםהחזותיים המרכיבים

רטו 'שלא כקנטטה וכקונצ; אבל לאורטוריה היו כמובן כמה מרכיבים ייחודיים משלה. )דומהוכ

היא יצירה ארוכה –כמו האופרה – אורטוריהה, לו פרקי מוסיקה יחידים או מעטיםשכל, הדתי

או אופרהם בקייתפקיד ייחודי שאינו , מספר של ודמות אורטוריהב מתוספת לעתים. רבת פרקים

אנר של האורטוריה שנושאיה 'ז-שהיא תת, "אורטוריה-פסיון"לבד מה(ביצירות דתיות אחרות

לאחדהתוסף לאורטוריה מרכיב שייהפך 18- ה במאה). לקוחים מסיפור צליבתו של ישוע

המלחין החשוב שטיפח סוג מאוחר זה היה .המקהלהחשוב של תפקיד – המובהקים המנימסמ

. הנדל

ידוע על כעשרים וחמש אורטוריות (אנר 'אקומו קריסימי שטיפח את הז'ה זה גהי 17-במאה ה

לפי פרק )Historia di Jephta( סיפור יפתחהמפורסמת ביותר היא תויציר). רובן אבדו, שהלחין

היצירה עוסקת בתוצאה הטרגית של שבועתו . 1650שחוברה בסביבות שנת , שופטיםספר ב א"י

להעלות לקורבן את הראשון שיקרה בדרכו חזרה מהמלחמה בעמונים אם ', של יפתח הגלעדי לה

ויפתח נאלץ לעמוד , הראשונה שנקרתה בדרכו היתה בתו היחידה, כידוע; הניצחון ייפול בחלקו

מקהלה , בה לזמרים סולניםהיצירה כתו. אף שהוא השהה את ביצוע הגזרה בחודשיים, במילתו

ועשירה , )כפי שאולי בוצעה היצירה במקור, בחלק מהביצועים מוסיפים כלי מיתר(וקונטינואו

71קטע . אף כי ניכר שהשפה ההרמונית מתוכננת יותר, בציורי צלילים לפי המורשת המדריגלית

בני עמה לבכות אותה ובו קוראת בת יפתח אל בנות לווייתה ול, באנתולוגיה לקוח מסיום היצירה

, )הכולל צלילים מונמכים(יטטיב הבעתי 'ברצ הנת על עצמנוקמבת יפתח . ולנצור את זכרה

תוך הדגשת מוטיב של טטרקורד יורד בסגנון , חוזרת אחריה, מפוצלת לשישה קולות ,והמקהלה

.הלמנטו

127 9פרק מדריך למידה

עליית חשיבותה של המוסיקה הכלית 9.6 בבארוק

, החל בעיבודי שירים עממיים מימי הביניים, צירות להרכבים כלייםפגשנו מדי פעם יזה מדריך ב

" מופשטת"הלחנת מוסיקה לריקודים ומוסיקה כלית , עבור דרך עיבודי מדריגלים ושנסונים

וכלה במוסיקה תזמורתית ששימשה לצרכים , ברנסנס, שנועדה להנאת המבצעים והמאזינים

נתח זעיר מכלל הן ולם כל הדוגמאות הללו או. דרמטיים שונים באופרה הבארוקית המוקדמת

אחד , והנה. דתיות או חילוניות, קוליותשרובן היו יצירות –היצירות שהועלו על הכתב

קשור קשר הדוק להתפתחויות הטכנולוגיות ה –המאפיינים הבולטים של תקופת הבארוק

ולא , ירות הכליותבמספר היצ םהעצוהגידול הוא –שאפשרו יצירה של כלים חדשים ומשוכללים

מלחינים היו הבארוק היא התקופה הסגנונית הראשונה שבה . באיכותן –פחות חשוב מכך

, 18- תופעה שהשפיעה על מעמדו של התחום במאה ה –הכלי שהקדישו את כל יצירתם לתחום

עלמות ההדרגתית ילמגמה זו שייכים התפתחות משפחות הכינורות והה. 20-ובמאה ה 19-במאה ה

ודעיכתה ההדרגתית של משפחת ) חליל צד עשוי עץ(טרברסו -המצאת החליל, פחת הוויליםשל מש

הכל אלה אפשרו הלחנ. ועוד, ויקורד וכלי מקלדת נוספיםוהקל, מבלו'התפתחות הצ, החליליות

שונות של והפריחה של צורות , הייחודיות של כל כלי וכלי ההתבטאותשהתמקדה באפשרויות

אם בעבר הסתמכו המלחינים . קשורה הדוקות למגמה זו, )למשל, כמו שקון ופסקליה(וריאציות

על מצאי הכלים שעמד לרשותם ויכלו להחליף בין כלים שונים לצורך הכפלת קולות או לצורך

, עשה ספציפית ומדויקת בדרישותיהיהפרטיטורה הבארוקית תלך ות –נגינת מלודיות עצמאיות

פי חזון צלילי המתכנן את צירופי הכלים על מכותו ושיפוטו של המלחיןבאופן שיקרין גם על ס

.מדויק

סגנון: עיקריים כתיבה סגנונות שני בין קיטובב מאופיינת בארוקהכלית שהתפתחה ב המוסיקה

על והקפדה נוקשים חוקים לפי הלחנה( מלומד סגנוןו) הספונטני האלתור ברוח יצירה( חופשי

" חופשי"ראינו כבר שגם בתחום המוסיקה הקולית נעשתה הבחנה בין סגנון שירה ).וסדר ארגון

אבל אם בתחום הקולי הטקסט הוא שהכתיב את ; )האריה(יותר " מהוקצע"לסגנון ) יטטיב'הרצ(

שהלכו , סגנוניות-בתחום הכלי עמדו לרשות המלחין מוסכמות צורניות, בחירת סגנון השירה

. והיכולות הספציפיות של הכלים שלהם בחר לכתוב, פשטותטכניקות הלחנה מו, והתרבו

לעתים היו כמובן חפיפות (אפשר לחלק את הרפרטואר הכלי באופן גס וכוללני לסוגים האלה

:)בין הסוגים ובין השמות

פנטסיה ,טוקטה, פרלוד: "סגנון חופשי"מוסיקה ב.

פנטסיה ,כורל פרלוד ,רקר'ריצ, פוגה, קנון: "סגנון מלומד"מוסיקה ב.

סוגי וריאציות :

וריאציה- כורל, פרטיטה, נושא ווריאציות: ןלמנגינות סופר.

פסקליה, שקון): אוסטינטו(לתבניות באס חוזרות.

128 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

במרקם וכן הלאה, במקצב, במשקל, מחזורי פרקים בעלי אפיונים שונים בטמפו:

רטו'קונצ, סונטה, קנצונה: דגמים קולייםלפי.

פרטיטה, ויטהוס: ריקודיים דגמיםלפי.

, למשל, פוגה יכולה. ואינה מלמדת הרבה על ההרכב המיועד, חלוקה זו היא מבנית בעיקרה

כפרק בסונטה קאמרית או כחטיבה בפרק של סוויטה , להיכתב כפרק אוטונומי לאורגן סולו

, למשל, יכול מחזור וריאציות; זה בזה" להתערבב"גם כמבנים יכולים הסוגים הללו . תזמורתית

וסגנונות וירטואוזיים " מלומדים"מרקמים , ללבוש מאפיינים של ריקודי סוויטה שונים

השילוב של מאפיינים שונים יחד היה חלק מהשפה הבארוקית העשירה , בעצם". חופשיים"

.אך נציג בהדרגה את החשובים שבהם, לא נוכל לדון בכל הסוגים שהוזכרו לעיל. והדרמטית

הטוקטה –קה לכלי המקלדת סימו 9.7 רקר'והריצ

למהות רומז השם ."לגעת" פירושהש, Toccareנולדה מהמילה האיטלקית טוקטההמילה

הטוקטה , ואכן .המקלדת של הקלידים פני על האצבעות של וחופשית מהירה גלישה: אנר'הז

והתאימה לבחינת האפשרויות המיוחדות של , ביצירות לכלי מקלדת מאודשכיח אנר 'היתה לז

ללא קשר עושר של רעיונות מוסיקליים, שינויי מרקם, ים'ארפז, ריצות סולמיות מהירות: הכלי

רקר'ריצה, שלא כטוקטה החופשית. אנר זה'וכמעט כל קפריזה אפשרית היתה מקובלת בז, מחייב

התפתח מן ") לחפש: "איטלקיתב ,Ricercare( רקר'הריצ. התבסס על מסורת החיקוי הרנסנסית

לרוב , המוטט הרנסנסי בנוי כרצף של פסוקים מוסיקליים בעלי אופי רציני, כזכור .המוטט

עד תחילת ) וריאציות קצרותוולעתים גם ל(כל פסוק זוכה לחיקויים ו, לצלילים במשכים ארוכים

מהיר , נעשה משוכללאך כיצירה כלית הוא , קרוןירקר מבוסס על אותו ע'הריצ; הפסוק הבא

של בעצם עיבודים רקרים המוקדמים היו 'הריצ .וחופשי יותר בנושאיו ככל שהפרק מתקדם

16- באמצע המאה הו, )לכלי סולו כמו עוגב או לאוטהבייחוד (להרכבים כליים קיימים מוטטים

רה שהיא צו, רקר הפוגה'התפתחה מהריצ 17-בראשית המאה ה. אנר חשוב לכלי המקלדת'נעשו לז

. 11.2ובה נדון בסעיף ) אנרים'שני הזלא תמיד קל להבדיל בין אף כי (חמורה אף יותר

כנסיית האורגניסט של אחד המלחינים הבולטים בתחום המוסיקה למקלדת באותה תקופה היה

פרסקובלדי הלחין ). Girolamo Frescobaldi, 1583-1643(ירולמו פרסקובלדי 'ג, ט פטרוס ברומאנס

שכללו קטעי , אלא גם מיסות לעוגב, קנצונות ווריאציות, פנטסיות, רקרים'ריצ, קטותלא רק טו

בחלק מיצירותיו . אנרים חופשיים ומלומדים'נגינה ששולבו בטקסט המיסה והתבססו על אותם ז

.קיימים אף חילופים מהירים בין סגנון אימיטטיבי לבין סגנון חופשי באותו פרק

129 9פרק מדריך למידה

ה השלישית למקלדת בסול מינורפתיחת הטוקט ,פרסקובלדי

חלקי לשנות את סדר רשאי שהמבצע פרסקובלדי ציין) 1637(הראשון שלו הטוקטות בספר

להאיץ ולהאט לפי טעמו ואפילו להחליט היכן לסיים , לוותר על קטעים לפי שיקול דעתו, היצירה

המוסיקלי שונה מאוד " טקסט"גישה כזו ל). כל עוד הוא מגיע לקדנצה הרמונית ברורה(אותה

, 19- בעיקר במהלך המאה ה, מהגישה לתווים הכתובים בפרטיטורה שהתפתחה מאוחר יותר

גישתו של פרסקובלדי מלמדת עד ". מקודש"מעמד של טקסט קבוע ווייחסה ליצירת האמנות

שכן במובנים –וגם עד כמה היא נותרה רעננה וחדשה , כמה פרקטית היתה התפיסה הבארוקית

.20-רבים היא הקדימה כמה וכמה מהמאפיינים ומהתפיסות של המוסיקה של המאה ה

בליווי סונטה ה –מוסיקה לכלי קשת 9.8 קונטינואו

, בדומה; רקר וממנו התפתחה לאחר זמן הפוגה'ראינו שמהמוטט הפוליפוני התפתח הריצ

היתה קנצונהה. הסונטה לאחר זמןהתפתחה וממנה , הקנצונהמהשנסון הפוליפוני התפתחה

, משקל, מוטיב מלודי(י חודיימאפיין ה הי החלקיכל אחד מלו ם רביםפרקי בעלתיצירה כזכור

להרכב קאמרי או אף , ואולם מבחינת הרכבה היא יכלה להיות כתובה לכלי סולו ).מקצב ועוד

שעד אז – "סונטה"מונח החלו להשתמש ב 17- המאה ההשנייה של במחצית ; להרכב תזמורתי

ובעיקר למיתרים וקונטינואו, ליצירות קאמריות בלבד –שימש לעתים מונח מקביל לקנצונה

.)שני כינורות בליווי קונטינואוללכינור או היה 18-וה 17-ההרכב השכיח של סונטות במאה ה(

הסונטות , ששמרו על זיקה הדוקה לסגנון המלומד של הפוליפוניה הרנסנסית, שלא כקנצונות

לכאורה יש כאן .האופראיתהשירה לבין חיקוי ההולמת את יכולות הכינור שילבו בין כתיבה

אבל ; אינן דומות לאלה של הקול האנושי, למשל, רמכיוון שהיכולות של הכינו, סתירה מסוימת

זאת לעומת (בשני הרפרטוארים נעשה ניסיון לאתר את הפוטנציאל הייחודי של ההבעה הסולנית

או בניגוד לפוליפוניה , למשל במוטט, הכתיבה המאופקת יותר של הרפרטואר המקהלתי

אנרים המתאימים 'היו הז –טי ר'ולאחר זמן הקונצ –הסונטות , בעצם). המופשטת של הקנצונה

. לתרגום הדרמה של המונודיה לאמצעים הכליים

בין אלה שפעלו בתקופת הבארוק . רוב מלחיני הסונטות החשובים לכינור היו גם כנרים דגולים

ילינ'מרקו אוצו )Biagio Marini, 1594-1663(ו מריני 'ביאגהמוקדם אפשר להזכיר את האיטלקים

130 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

)Marco Uccellini, 1603/10-1680 ( ביבר איגנץ היינריך את המלחין ממוצא בוהמי ויותר מאוחר

)Heinrich Ignaz Franz Biber, 1644-1704.(

ת הקולית באותה דרמטיבאילו מובנים דומה המוסיקה הכלית בבארוק המוקדם למוסיקה ה

ה של לבין הקנטט) באנתולוגיה 76 דוגמה(ו מריני 'השוו בין הסונטה של ביאג ?תקופה

למבנה היצירות , תוך התייחסות להרכב המבצעים, )באנתולוגיה 69 דוגמה(ברברה סטרוצי

.ולאפשרויות הביצוע

הבארוקית" טרנסגרסיה"ה 9.9 בשילובים של אלמנטים אפשר להבחיןיצירות בארוקיות רבות ב, 9.6בסוף סעיף כאמור

אפשר . וזהו חלק מהעושר הדרמטי המאפיין תקופה מוסיקלית זו, בפרק נתוןשונים מוסיקליים

או , עירוב של כמה גורמים יחדשפירושה , היברידיותכגון , לכנות תופעה זו בשמות שונים

של השפעות שונות עד כדי טשטוש זהותו "פעפוע"מצבים של שפירושה הדגשת , טרנסגרסיה

, דתיתהמוסיקה לקונוונציות שירה אופראיות ו ראינו כיצד חדר, למשל. המוגדרת של קטע נתון

נוכל לראות גם השפעה ; אנרים כליים חדשים'ובהמשך נראה כיצד הן השפיעו גם על התפתחות ז

. כליים על קונוונציות המבנה השיריות אנרים'כשנדון בהשפעות של קונוונציות של ז, בכיוון ההפוך

כיצד שימשו תבניות , למשל, ראינו; ם שוניםאנרים אלא גם טכניקות זלגו בין תחומי'לא רק ז

וציינו גם שאפשר למצוא פרקי , בסיס הן למוסיקה כלית והן למוסיקה קוליתבאס אוסטינטו

לבין ) במרקם פוליפוני חיקויים(תכופים בין קטעים אימיטיביים חילופים ה הכוללים טוקט

בארוק גישה דינמית ופחות גם מבחינת הרכב הביצוע וזהות היצירה היתה ב. קטעים חופשיים

בין מוחלטת בבארוק עדיין לא היתה הפרדה ; חמורה מזו שהתפתחה בתקופות מאוחרות יותר

, כל הגורמים שצוינו השפיעו זה על זה, וכמובן. למשל, תזמורתית קאמרית לבין מוסיקה מוסיקה

רטי לסולן 'נצקו, )10ראו פרק ( לתזמורת סוויטותללאוטה סולו ו ולכן נוכל לפגוש סוויטות

וכן )של באך רטו האיטלקי'קונצכמו ה(רטו למקלדת סולו 'או קונצ) 11ראו פרק (ותזמורת

.הלאה

, הטרסנגרסיה הזאת באה לידי ביטוי אפילו בהשפעתם של המאפיינים הלאומיים על המוסיקה

בתקופת הבארוק התפתחו מאפיינים , לאומית-שנשבה בה רוח בין, שכן שלא כמוסיקת הרנסנס

את תחילה אבל כדי להבין השפעות אלה עלינו להכיר ; מוסיקליים ייחודיים בארצות שונות

אנרים חשובים של המוסיקה 'ומכיוון שנגענו עתה בכמה ז, ום השונותמאפייני מוסיקות הלא

.ובפרק הבא נעסוק גם במוסיקה שנוצרה באנגליה ובספרד, נפנה עתה לצרפת, האיטלקית

ב9-א ו9צפו ביחידות

131 10פרק מדריך למידה

המוסיקה של הבארוק הצרפתי 10

132 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

המוסיקה חברתי של ה-הפוליטיההקשר 10.1 בצרפת

ההשוואה בין המוסיקה באיטליה לזו שבצרפת יכולה ללמד אותנו משהו על הקשר בין האווירה

, 19- שאוחדה רק במאה ה, שלא כאיטליה. האמנות הנוצרת בהןהפוליטית בארצות השונות לבין

לצרפת היתה מורשת ארוכת שנים , ושתרבותה היתה תרבות של תחרות בין ערי מדינה עצמאיות

נאפולי וערים נוספות על , ונציה, רומא, אם באיטליה התחרו פירנצה. של שלטון פוליטי ריכוזי

עיר הבירה פריס עליונות מוחלטת על ערים בצרפת היתה ל, התרבותית-הבכורה האמנותית

בצרפת התפתחה מוסיקה אנינה , הרגש שהתפתח באיטליה- ושלא כסגנון הווירטואוזי ועז. אחרות

מאפיינים אלה הגיעו לשיאם בימי שלטונו של המלך . שכולה אומרת שליטה ורהב, ומלאכותית

כפי שביקש , )Le Roi Soleil" (מלך השמש"או , )Louis XIV, 1638-1715(עשר -לואי הארבעה

הוא הקים : עשר נעשה לפטרון האמנויות החשוב בכל אירופה- לואי הארבעה. לכנות את עצמו

) 1669(לאופרה , )1669(למדעים , )1663(לספרות , )1661(למחול , )1648(אקדמיות לציור ופיסול

כך –מרשים יותר ככל שהאמנויות בצרפת הצטיירו באור בוהק ו, כמובן). 1671(ולאדריכלות

הוא 1682בשנת . הקרובים והרחוקים –עלתה יוקרתו של המלך בעיני עצמו ובעיני הסובבים אותו

ושם העסיק –מהמפוארים שבארמונות אירופה –העתיק את מקום מושבו לחצר ורסאי

, מוסיקה לריקודים, פולחנים דתיים, טקסים רשמיים(לצרכים שונים (!) כמאתיים מוסיקאים

תחת עינו הפקוחה . נוסף על אנשי רוח ואמנים מתחומים אחרים, )קונצרטים להאזנה ועוד

.ביטוי נוסף לריכוזיות השלטונית בזמנו, הצטופפו בוורסאי גם אנשי האצולה

הצרפתי ארוקהב מאפייני 10.2

שילוב ייחודי של הם הבארוק הצרפתיהמוסיקליים של םמאפייניאפשר להכליל ולומר שה

מלאכותיות , ופומפוזי ואנינות מעודנת תזמור עשיר, אקסטרווגנטיות ואלגנטיות: ניגודים

Rythmes( מנוקדיםהמקצבים ומעל לכל יש ה, רבה אך סלידה מווירטואוזיותקישוטיות , בהירותו

saccadés אוRythmes sautillants (את , כנראה ,מבטאים כל אלה. המזוהים כל כך עם הסגנון הצרפתי

, וכדומה ןלנאמנות לריבו, לשליטה בטבע ,לשליטה עצמית ,למשמעתסוגדת השל תרבות הערכי

,נהוג היה בצרפת הביצוע של כתובה הלא המסורת במסגרת. אך גם לנטייה תיאטרלית מעודנת

, לדוגמה, כך .בתוויםאלה לא היו רשומים כאשר גם ,למנגינה מנוקדים מקצבים להוסיף, למשל

:במקום לנגן

:היו מנגנים

133 10פרק מדריך למידה

הארוך הצליל הארכת באמצעות, קיימים מנוקדים מקצבים להדגישגם קובלמ היה –יתר על כן

לנגן את הדוגמה במקום , וכך). surpointage" (יתר-ניקוד"מה שמכונה , הקצר הצליל וקיצור

:למשל, היו מנגנים, האחרונה

סלסולים שונים , טרילרים( השאיפה למשמעת אנינה באה לידי ביטוי גם בגישה לקישוטים

וכל מבצע שאף להתהדר בקישוטים , השאירו את מלאכת הקישוט למבצע איטליהב. )וכדומה

צרפת נוצר קוד תיווי מורכב בואילו , המתפרצים לכאורה באופן ספונטניוירטואוזיים והבעתיים

שבאמצעותה עוטרו מלודיות , מתוכננת מראשו מוקפדתבדומה אולי לכוראוגרפיה , ומפורט

. )Agrément(קצרים ומדויקים פשוטות בשלל סלסולים

כמו אלה שהופיעו במבוא לאוסף , בפתח כמה מיצירות התקופההופיעו מפורטות נוסחאות קישוט

-Jean(לבר נגא'דהנרי - אן'המלחין זחיבר ש, 1689משנת )Pièces de clavecin(יצירות למקלדת ה

Henri d'Anglebert, 1629-1691 .(ומתחת לכל , בדוגמה שלהלן מוצגות שלוש שורות של סימונים שונים

:את הסימון" מפענחת"שורה מופיעה שורה ה

אנגלבר'ד שלקטלוג הקישוטים

134 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

האופרה : אנרים ייחודיים וחשובים'מעבר לאפיונים הכלליים שציינו התפתחו בצרפת שני ז

, לכלי סולו" תוכניתית"כמו מוסיקה , אנרים ייחודיים נוספים'היו כמובן ז(הצרפתית והסוויטה

לאופרה הצרפתית היתה ). אך לא נוכל לעסוק בהם כאן, ומוסיקה דתית בעלת אפיונים משלה

היא החלה לזכות במעמד 18- רק במחצית השנייה של המאה ה(מקומית בלבד תחילה השפעה

–היתה השפעה גורפת לא רק מחוץ לצרפת , לעומת זה, לסוויטה; )משפיע גם מחוץ לגבולותיה

נפנה תחילה לגיבור הראשון של . כפי שנראה להלן, אלא גם מעבר לגבולות המוסיקה לריקודים

בטיסט -אן'הלא הוא ז, רה הצרפתית פחות או יותר יש מאיןשהמציא את האופ, הבארוק הצרפתי

.לולי

לולי בטיסט-אן'ז 10.3

אחד המלחינים הדומיננטיים בהפיכת , )Jean-Baptiste de Lully, 1632-1687(בטיטס לולי - אן'ז

היה למרבה האירוניה איטלקי שנולד , לאומית-המוסיקה בצרפת לבעלת משקל רב בזירה הבין

,עם משפחתו בשנות נעוריו סלפרי לולי בא). Giovanni Battista Lulli(ובני בטיסטה לולי 'גבשם

פגש חצר ב. נגן כינורואחר כך כ רקדן בלטכ תחילה, עשר-המלך לואי הארבעהשל והתקבל בחצרו

,Pierre Corneille(המחזאים קורניי : אותה תקופהב של צרפתגיבורי התרבות הגדולים כמה מ

קינו ,)Molière, Jean-Baptiste Poquelin, 1622-1673( מוליירהידוע בכינוי , פוקלן, )1606-1684

)Jean-Philippe Quinault, 1635-1688( ,ראסין )Jean-Baptiste Racine, 1639-1699(, כותב המשלים

. אחריםו )Jean de La Fontaine, 1621-1695(פונטיין לה

בטיסט לולי- אן'ז

135 10פרק מדריך למידה

באותה . לולי התבלט עד מהרה ונעשה למלחין המועדף על המלך למשך שלושת העשורים הבאים

שתוכל להיות משקל נגד , עת ביקש המלך לכונן אופרה צרפתית לאומית בעלת מאפיינים משלה

, לולי הבחין בעוינות הצרפתית כלפי האופרה האיטלקית. להשפעה האיטלקית ולהתחרות בה

אות הצרפתית למחזות הטרגיים של הכותבים הצרפתים ומהחיבה שנבעה בין היתר מהקנ

) ballet de cour" (הבלט החצרוני" –או בשמם המקובל , הבלטים. העמוקה של הקהל לקטעי בלט

וגם , נוסף על ריקודים, וכללו, היו מופעים חגיגיים פופולריים מאוד בתקופת שלטונו של המלך

,Pierre Beauchamp(למולייר ולכוראוגרף פייר בושם לולי חבר תחילה. שירי מקהלה וסולנים

-comédie" (בלט-קומדיית"אנר שכינו 'העלו יחד בהצלחה רבה ז 1670-1660ובשנים , )1631-1705

ballet( ,הלך 1672בשנת . שהוא המחזה של קומדיה מדוברת עם קטעי ביניים מושרים וקטעי בלט

וכדי להימנע מהשימוש בשם , צרפתית של ממש- לאומיתלולי צעד נוסף קדימה לקראת אופרה

אנר שיכונה לאחר זמן 'ז, )tragédie en musique" (טרגדיה במוסיקה"כינה אותה " אופרה"

אנר זה היו נר לרגלי המלחינים 'המאפיינים שקבע לז). tragédie lyrique" (טרגדיה לירית"

כפי שנראה , חות הסוויטהואף השפיעו על התפת, הצרפתים שבאו בעקבותיו כמעט מאה שנים

.מייד

אופרה הצרפתיתה 10.4

לעומת החלוקה המקובלת לשלוש מערכות (חמש מערכות , בדרך כלל, בטרגדיה הלירית היו

נקראו ש, מחולו המקהל תאינטרלודים של שיר ובין המערכות נוספו, )באופרה האיטלקית

, תזמורתיותויטות וסכן שולבו באופרות ".דעת-הסחת"מלשון , )divertissements( דיוורטימנטי

והיו לדגם לחיקוי בעבור מלחינים , הפכו ליצירות עצמאיות שנוגנו בנפרד מהאופרהשלאחר זמן נ

.רבים באירופה

המדיום האופראי האיטלקי התאמת ד האתגרים החשובים שעמם נאלץ לולי להתמודד היה אח

קטעי , ראשית. והוא מצא פתרונות אחדים ,לשפה הצרפתית ולחיבה של הצרפתים לסדר ובהירות

גם אופי ; סולנייםכלים בתוספת פזמונים שנוגנו בלעתים , בקונטינואו בלבדהשירה לוו בדרך כלל

ובמקום אריות מלאות הבעה ודרמטיות הולחנו שירים סילאביים ומתונים יותר , השירה שונה

)Airs( ,יטטיב לבש פנים 'גם הרצ. יתללא סלסולי הקולרטורה המקובלים באופרה האיטלק

" מדוד"יטטיב ה'והרצ) récitatif simple" (פשוט"יטטיב ה'הרצ: סוגים-ונחלק לשני תת, חדשות

)récitatif mesuré .(יטטיב הפשוט התחלפו המשקלים בהתאם להברות ולדגשים שבטקסט'ברצ ;

הוא נכתב במשקל –יטטיב הפשוט 'לבין הרצ" אייר"יטטיב המדוד נמצא היכן שהוא בין ה'הרצ

.ללא מלודיות מובהקות, אך הולחן באופן חופשי, מסוים

קטעי הנגינה הפגינו את הצדדים האקסטרווגנטיים של הבארוק , בשונה מהשירה האנינה

מחולקים כלי מיתר עשרים וארבעה שכלל, ומרשיםהרכב תזמורתי גדול בלולי השתמש . הצרפתי

עשר ניגנו את -שנים, את תפקיד המלודיה בקול העליוןשישה כלי מיתר ניגנו (לחמישה קולות

136 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

כלי , נשיפהכלי אליהם הצטרפו; )ושישה נוספים ניגנו את קו הבאס, שלושת התפקידים הפנימיים

של הרכב שבבסיסה ,המודרנית התזמורתאפשר לומר ש .הקשה ופריטה וסקציית קונטינואו

ה בהפקות האופראיות ולדנ, והקשה נשיפה כלי של" צבע" תוספות עם מוכפלים מיתרים

. בחצר שבוורסאי

". פתיחה צרפתית"שנודעה לאחר זמן כ, )Overture( אוברטורההאופרות החלו בנגינת

ואחר כך נהפכה לפרק , ת את כניסת המלך ופמלייתו למקום ההופעהוובמקור נועדה הפתיחה לל

הפתיחה). בנפרד מהאופרה שיכולה כאמור להתבצע גם(של סוויטה ) ולשם המקוצר(הראשון

החוזר פעמיים ומוביל על , מנוקדים במקצבים משופע, וכבד טיִא מבוא כוללת הצרפתית

המסתיים , חיקויים של במרקם, וארוך מהיר חלק מופיע אחריו; פי רוב אל הדומיננטה

בטמפו, באופיו המבוא לחלק קרוב, שלישי בחלק הפתיחה מסתיימת לפעמים. בטוניקה

. המוסיקליים ובחומריו

ציינו בתמציתיות את נקודות הדמיון והשוני בין האופרה האיטלקית לבין האופרה הצרפתית.

מוסיקה לריקודים ולהאזנה –ויטה והס 10.5

בבטאם, הצרפתי בארוקהיה תפקיד חשוב בתרבות הפוליטית של ה יםריקודגם ל, כמו לאופרה

מוסיקה . ההכפפה של הפרט למארג של הכלל וכדומה, הדיוק, הסדר, גינוניםה את אתוס

והאיכות של הכמות בזכותחשובה לא רק נעשתה) או בהשראת קונוונציות ריקודיות( לריקודים

, כליים וקוליים, אנרים אחרים'משום שמאפייניה חלחלו לזאלא גם , שחוברו במסגרתהיצירות ה

.חילוניים ודתיים

אך השם , )Ordre, Partita, Ouverture(אנר הריקודים זכתה לשמות שונים 'בזפרקית -מוסיקה רב

אנר זה היה כתיבת 'משותף ליצירות בז". סדרה"שפירושה , )Suite( סוויטההמקובל ביותר היה

לפעמים יופיע קטע (בסולם משותף אחד אך, גווניםמאופי ואפיונים בעלי מוסיקה פרקי כמה

סוויטות ).מינור/ור'מזמודוס של טוניקה אך בחילוף ו צלילאותב ,כלומר, בסולם ההומונימי

שחוברו מראש למטרות ריקוד הולחנו להרכבים תזמורתיים או לוקטו מתוך קטעי בלט באופרות

, להאזנה ולא לריקודיםלנגינה ומשו יויטות המאוחרות בבארוק שומהסאך רבות , הצרפתיות

, לאוטה, מבלו'צ(לכלי סולו ובייחוד ,קטנים יותרקאמריים להרכבים ,בדרך כלל ,ואלה הולחנו

).ועוד חליל, כינור, לו'צ, ויולה דה גמבה

כמה ריקודים היו מקובלים כמעט ; המתכונת של הסוויטה עברה שינויים במשך תקופת הבארוק

סדר הופעתם ושילובם עם פרקים , אך מספר הפרקים, )סרבנד, קורנט, אלמנד(בכל סוויטה

הסוויטה התגבש מאוחר יותר להמבנה המוכר כיום ש. ים היו נתונים לשיקולו של המלחיןאחר

רצף ). Johann Jakob Froberger, 1616-1667(בייחוד ביצירותיו של יוהן יעקב פרוברגר , בגרמניה

137 10פרק מדריך למידה

שלושה פרקי , )אוברטורה או פרלוד(כולל פרק פתיחה " קלאסית"בסוויטה ה הפרקים המקובל

וסיום עם פרק חובה נוסף , "רשות"מספר לא מחייב של פרקי , )קורנט וסרבנד, נדאלמ" (חובה"

, )חלקי-דו( מבנה בינאריכתובים ב ,לבד מהפרלוד, בסוויטהרוב הפרקים חשוב להדגיש ש). יג'ג(

לכל הפרקים היה אפשר להצמיד פרק . ועוד ]|: I – V :|: V – I :|: [לפי הסכימה הטונלית הבאה

).Double(שבה נרשמה גרסה מקושטת ומעוטרת של הפרק , חידהוריאציה י

.כמה מהמאפיינים של הפרקים החשובים בסוויטה להלן פירוט

סוויטות . סוויטות רבות נפתחו בפרק מבוא שנועד להכין את הרוקדים והמאזינים לאירוע

אותה קונוונציה של פתיחה צרפתית ששימשה – אוברטורהונפתחו ב, לריקודים הולחנו לתזמורת

פוליפוני לחלק, מלכותי במקצבים מנוקדיםו כבד, אטיעם מעבר ממבוא , גם לפתיחות של אופרה

יצירות שחוברו ). אוברטורות שימשו פתיחה גם לסוויטות תזמורתיות שנועדו להאזנה( מהיר

, פרלוד הוא פרק בסגנון מאולתר. )Prélude( פרלודלהרכבים קאמריים ולכלי סולו נפתחו לרוב ב

את התחושה הטונלית של לבססנועד הוא –אך תפקידו היה צנוע יותר , אנר הטוקטה'קרוב לז

כמו . ולכן הוא לרוב פחות וירטואוזי מהטוקטה, )את ידי הנגן" לחמם"ו( היצירה סולם

בחלק כפי שקורה , הפרלוד אינו כולל בתוכו חטיבות מנוגדות בסגנון המלומד, כן

כדי , לעתים נעדרו מהפרלודים קווי התיבה(אלא שומר על אופי חופשי , מהטוקטות

).להשפיע על המבצעים לנגן באופן דמוי אלתור ספונטני

:בסדר קבוע, "חובה"ה פרקי שלושלאחר הפתיחה מופיעים

שמקורו כנראה בגרמניה 16-וא ריקוד מן המאה הה) "גרמני: "מילולית, Allemande( נדאלמה

המרקם השכיח . בעל אופי רציני וטמפו מתון, )4/4לרוב (זהו פרק במשקל זוגי ). כפי שמעיד שמו(

כמעט תמיד נפתח הפרק בקדמה של . 16באלמנד הוא מרקם פוליפוני ותנועה מתמדת של חלקי

קוליות - והוא כולל טכניקות של רב, םרצופי עשרה-שששלושה חלקי עשרה או -ששחלק , שמינית

). Style luté(כחיקוי לסגנון הלאוטה הצרפתי , )פירוק אקורדים בכתיבה פוליפונית(מדומה

בני האצולה בשעת מחול

138 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

, הוא ריקוד שהתפתח לשני טיפוסים שונים) "בריצה: "מילולית, Courante, Corrente(קורנט ה

הקורנט ). של שמינית בדרך כלל(זוגי וקדמה - משקל איאך לשניהם משותף , איטלקי וצרפתי

בגרסה .ובולטת בו התנועה המהירה והווירטואוזית, 3/8או 3/4האיטלקי הוא לרוב במשקל

או 6/4המשקל הוא , המקצבים מנוקדים: הצרפתית נשמרים מאפיינים מובהקים יותר של ריקוד

הדגשת פעמות (מית עם שכיחות להמיולה הפרק מגוון יותר מבחינה רית, בטמפו מתון יותר 3/2

. )שלוש תיבות זוגיותתיבות משולשות ל שתישהופכות

ריקוד סוער מדובר בהיה אז , 16- מאה השל ה ספרדב ומקורשריקוד הוא) Sarabande(סרבנד ה

נעשה בתקופת הבארוק השתמר המשקל המשולש אך הטמפו ). 3/2או 3/4(במשקל משולש וחושני

הסרבנד . ה בתיבהימאפיין חשוב של הסרבנד הוא הדגשת הפעימה השני. כבד ורציניאטי והאופי

בחזרה על כל מחצית הריקוד אמור הנגן להוסיף עיטורים (מצטיין בשפע של קישוטים מלודיים

). משלו

, ּפסּפיֶיהה ,רונדוה, ּבּוֶרהה, גבֹוטה, מנואטכגון ה, "רשות"אחרי הסרבנד יכלו להופיע כמה פרקי

. והפסקליה שקוןכמו הוריאציות ופרקי ,הלּור, פולונזה

אלא גם , חשוב לא רק בבארוקהיה פרק )"זעיר" שפירושה menuהמילה מן , Menuet( מנואטה

המנואט הוא הריקוד האריסטוקרטי . אחד הפרקים היחידים שהשתמר גם בסגנון הקלאסי

אופיו נינוח ומקצביו , )3/4(קלו משולש מש. משום שהוא מבוסס על צעדים קטנים ומתונים, ביותר

.לעתים נפתח המנואט בקדמה של רבע. פשוטים וסימטריים לרוב

אופייני . שנפתח בדרך כלל בקדמה של שני רבעים, הוא פרק עירני במשקל זוגי) Gavotte( גבֹוטה

יכולים מקצבי גבוט טיפוסיים . לגבוט הדגשה של מחצית התיבה הראשונה של התיבה השנייה

:להיות

אך עיקר ההבדל בינו , בדרך כלל מהיר מהגבוט, הוא פרק עירני במשקל זוגי) Bourrée( ּבּוֶרהגם ה

הגבוט נפתח בקדמה של שני רבעים ואילו הבורה נפתח בקדמה של : לבין הגבוט הוא במקצבים

מחצית התיבה הראשונה של התיבה השנייה ולעומת ההדגשה של , )או שתי שמיניות(רבע אחד

:כמו למשל, בבורה מקובלת הדגשת הרבע השני או הרביעי של התיבה השנייה, בגבוט

או

139 10פרק מדריך למידה

מאופיין בטמפו מהיר ה ריקוד ממקור סקוטי, )Gigue( יג'גהסוויטות הסתיימו על פי רוב בפרק

, 6/16, 9/8, 6/8: למצוא גם פרקים כתובים במשקל מורכב שאפשראף , 3/8שמשקלו השכיח הוא

. רבים מהם נפתחים בקדמהו, )2/4או 4/4: יג במשקל מרובע'גפרקי גם כתב באך ( 12/16או 9/16

בטמפו מהיר , )בסגנון צרפתי( בטמפו מתון ובמקצב מנוקד: יג עיקריים'קיימים שלושה טיפוסי ג

בטמפו אטי ו ,)בסגנון איטלקי( הפעמה היא רבע מנוקדשר כא ,מאוד ובמקצב של שמיניות רצופות

, פוליפוניהמרקם יג משותף ה'לכל סוגי הג .הפעמה היא שמיניתכאשר ,עשרה- המשופע בחלקי שש

45.ולעתים הוא כתוב כפוגה של ממש

האזינו לסוויטה למקלדת בלה מינור של אליזבת דה לה גר)de la Guerre( , 78קטעים a-h

.ושימו לב למאפיינים הריקודיים הייחודיים לכל פרק ופרק, הבאנתולוגי

10צפו ביחידה

45

שכן בתקופה הנדונה לא תמיד צוינו בתווים , מקובלתרטנו כאן הם בגדר השערה ינציין כי מאפייני הטמפו שפ במוסיקה הכלית של איטליה היתה התופעה מקובלת לפני שנעשתה כזו גם במוסיקה (הוראות טמפו מפורשות

; הנושא של שיקולי הטמפו במוסיקה המוקדמת הוא אחת הסוגיות הסבוכות בביצוע). למשל, הכלית של צרפתהרמוני והקישוטים המלודיים המזוהים עם המחולות השונים משפיעים מטבעם הקצב ה, הבדלי המרקם, העם ז

.על הטמפו המתאים לכל מחול ומחול

140 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

מהמחצית השנייה של המוסיקה 11 ועד ראשית המאה 17- המאה ה

18-ה

141 11פרק מדריך למידה

מוסיקה דרמטית בבריטניה 11.1

לכן ; שנציגה המובהק הוא כמובן ויליאם שיקספיר, לאנגליה היתה מסורת מפוארת של דרמה

אופרה אנגלית של , בעצם(מפתיע לכאורה לגלות שזמן רב חלף עד שהאופרה התבססה באנגליה

אפשר שדווקא בשל המסורת התיאטרונית המושרשת היה קשה ). 20-ממש נוצרה רק במאה ה

היה 17- אנר המוסיקלי המועדף באנגליה מאז ראשית המאה ה'הז. לאופרה לבסס את מקומה

בלט , ששילב בתוכו קטעי מקהלה, "מסכה"שפירושו , )masque( מסקמחזמר חצרוני בשם

אבל אופיו היה בידורי וקטעי המוסיקה שבו לא , בדומה לאופרה בצרפת, ומוסיקה תזמורתית

אנר 'ז). מיצירות שונות או נוצרו בעבודת צוותלעתים הם קובצו (תמיד הולחנו בידי מלחין אחד

אך נקודת הכובד האמנותית בו היתה בטקסטים , )Semi-opera( אופרה-סמימכובד יותר היה ה

לבסס שהצליחויוצאות דופן יצירות שתי . ולקטעי המוסיקה היה תפקיד משני בלבד, המדוברים

,John Blow(ון בלוו 'מאת ג )1683( ונוס ואדוניסאת מקומה של המוסיקה ולשלבה בדרמה היו

).Henry Purcell, 1659-1695( הנרי פרסלמאת )1689( דידו ואנאסו) 1649-1708

1682בשנת . בלונדון וסטמינסטרכנסיית נגן עוגב בוירש את מקומו כ, תלמיד של בלווהיה פרסל

רבות גיותליטורבמסגרת משרותיו הלחין יצירות . מונה גם למשרת נגן בחצר המלכותית

הוא גם כתב קטעי מוסיקה לעשרות . מוסיקה קאמרית ויצירות חגיגיות לצורכי החצר, למקהלה

, ובוודאי היה מלחין עוד יצירות חשובות לולא נפטר בטרם עת, הפקות של מחזות מוסיקליים

.36בהיותו בן

שילב פרסל אך היא מדגימה יפה כיצד , עהשאורכה כשקצרה יחסית היא יצירה דידו ואנאס

ההשפעות האיטלקיות באות לידי ביטוי בכך שהיצירה כתובה . השפעות איטלקיות וצרפתיות יחד

אריות המבוססות ומשלבת , מערכותהיא מחולקת לשלוש ,בלבד קונטינואו עםתזמורת מיתרים ל

י ההשפעות הצרפתיות באות ליד. Ground Bass: שכונה באנגליה, )Basso Ostinato(ס חוזר אעל ב

ובהופעה של , כליים ובקטעי המקהלה המשולבים ביצירהקטעים ב, ביטוי כבר בפתיחה הצרפתית

ואולם יש במוסיקה של פרסל גם . אלמנטים מקצביים ריקודיים גם בקטעי שירת המקהלה

והלחנת מנגינות ערבות , כמו היחס החופשי לטיפול בדיסוננסים, היבטים אנגליים מקוריים

אך גם אינן דקלומיות כמו בשירה , טואוזיות כמו באריות האיטלקיותשאינן ויר, וקליטות

.האופראית הצרפתית

והאנגלים נאלצו ליהנות מהפקות של אמנים מאיטליה , בשיעור קומתו בזמנויורש קםלפרסל לא

שזכה שם להצלחה כבירה ובסופו של דבר –הנדל –ומצרפת עד לבואו של מלחין גרמני חשוב

. התאזרח בבריטניה

142 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

הנרי פרסל

מוסיקה לעוגב בגרמניה 11.2

אך חדירה זו התרחשה , גם בגרמניה חדרו ההשפעות של איטליה וצרפת למוסיקה, כמו באנגליה

בסעיף זה נדון במאפיין המובהק של . ותידון בפרק הבא, באופן מובהק בתקופה מאוחרת יותר

. המוסיקה לעוגב –המוסיקה שהתפתחה בגרמניה

למקום מיוחד בפולחן וזכתה, היבכנסי הדת סיקבט חשוב חלק היתה לעוגב מוסיקה

, הפוגה, רקר'הריצ, הטוקטה(אנרים הכליים שהומצאו באיטליה ובצרפת 'כמה מהז .הפרוטסטנטי

כלי העוגב . כליווי או כתחליף לקטעי שירה, שולבו בטקסים הליטורגיים כפתיחה) הפרלוד ועוד

עיקר בזכות ונגני העוגב הגרמנים נודעו ב, ומיומנויות הנגינה בהם התפתחו מאוד בגרמניה

בין מלחיני התקופה המפורסמים היו יוהן ). מקלדת הרגליים(השימוש המרשים שעשו בדוושות

ודיטריך , המוכר כיום בעיקר בזכות הקנון שלו, )Johann Pachelbel, 1653-1706(פכלבל

שהיה גם מלחין פורה של מוסיקה קאמרית , )Dieterich Buxtehude, 1637/9-1707(בוקסטהודה

. הלתיתומק

. במוסיקה הפרוטסטנטית ומרשימיםלממדים גדולים והתפתח ופנטסיות טוקטות, פרלודים

אבל , תחילה כללו קטעים אלה חילופים בין חטיבות בסגנון החופשי לחטיבות בסגנון מלומד

אצל ). ראו להלן(שהובילו לפרק פוגה , בסופו של תהליך נהפכו פרקים אלה לפרקים חופשיים

כשכל חטיבה מסתיימת בקדנצה ומובילה מייד ,כללו עדיין פרקים אלה חילופי סגנוןבוקסטהודה

וריאנטים מלודיים הדבר המעניין הוא שפעמים רבות אפשר למצוא . לחטיבה בסגנון נגדי

אף כי קשרים תמטיים אלה היו לעתים סמויים מן העין כפי , י החטיבות השונותושאמשותפים לנ

).409' עמ(בספר 17.5שאפשר לראות בדוגמה

כן נהפכו , נהפכו לפרקים חופשיים ועצמאיים יותר פנטסיותהו טוקטותה, פרלודיםככל שה

. פוגהה –ובראש פרקים אלה , הקטעים האימיטטיביים לפרקים בעלי נופך וחשיבות משל עצמם

הסגנון" בתחום החשובות הצורות אחתונעשתה לרקר 'הריצ ירשה את מקומו של הפוגה

143 11פרק מדריך למידה

בטכניקות יכולותיהם מתלהדג היסטוריהב רבים מלחינים עבורב פורה ולכר" המלומד

.מסובכות קונטרפונקטיות

ושימוש באמצעים ) עקרון החיקוי(מבוסס על נדידת נושאים בין הקולות השונים פוגה פרק

בבארוק היה מקובל להלחין (מספר הקולות בפרק פוגה קבוע מראש . קונטרפונקטיים שונים

המציגה את הנושא , אקספוזיציההפוגה נפתחת בחטיבת ; )שניים עד חמישה קולותפוגות ל

לרוב בטרנספוזיציה של , )Comes(נושא זה מופיע מייד אחר כך בקול אחר ו) Dux( מרכזיה

יחד עם הופעת הנושא בדומיננטה מציג הקול הראשון את הנושא הנגדי .קווינטה למעלה

)Countersubject .( נגדיים לחזור ולהופיע לאורך הפרק או להתחלף בנושאים נושא זה יכול

שתפקידה , קצרצרה" קודטה"אם יש כניסות של קולות נוספים מקובל להלחין חטיבת .חדשים

. להוביל חזרה לטוניקה ולכניסת הקול הבא

:אפשר לתאר את השתלשלות הנושאים באקספוזיציה הפוגלית כך

אקספוזיציה

כןו

האהל

מעבר חזרה )2(נושא נגדי

לטוניקה

")קודטה("

אקול הנושא בטוניקה )1(נושא נגדי

הנושא בדומיננטה )1(נושא נגדי

")תשובה(" בקול ---

גקול --- --- הנושא בטוניקה

הלאה ןוכ

)סדר הופעת הקולות אינו קבוע(בשלושה קולות אקספוזיציה ): א(מבנה הפוגה

את ותמציג האקספוזיציות. ואפיזודות אקספוזיציות של שרשראות על מבוססת הפוגה סכימת

מהנושא מוטיבים על לרוב ותמבוסס האפיזודות ואילו, השונים בקולות העיקריים הנושאים

:את סכימת הפוגה בכללה ניתן לתאר כך .יותר חופשי ואופיין, המרכזי

אקספוזיציה

אחרונה הלאה וכן

אפיזודה

2

אקספוזיציה

2

אפיזודה

1

אקספוזיציה

1

בסולם

הטוניקה

בסולמות

שונים

קונטרפונקט

חופשי בסולם מקביל

קונטרפונקט

חופשי

)2(נ

הטודק

א )1(נ

ב )1(נ

ג

כלליתסכימה : )ב(מבנה הפוגה

שינויי הצורה . לטפל בחומרי הפוגה באמצעות מניפולציות מלודיות שונות אפשר לאורך הפרק

או , של משכי הצלילים) Diminution(וצמצום ) Augmentation(המלודיים השכיחים הם הארכה

144 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

של ) Retrograde-Inversion(סרטן -והיפוך ראי) Retrograde(סרטן היפוך ) Inversion(היפוך ראי

זמנית את הנושא בערכיו הריתמיים הרגילים בקול - אפשר להציג בו, כך לדוגמה. כיווני המנגינה

מנוגן בהןאו להציג כניסות ש, בקול אחר") אוגמנטציה"ב(ובאורכים מוכפלים במשכם , אחד

קוורטה למעלה (במרווחים בתנועה נגדית לנושא המקורי או ") סרטן(" להתחלה מהסוף הנושא

).במקום קווינטה למטה וכדומה

והיא ציפוף כניסות הנושאים , טכניקה מקובלת נוספת שכיחה בעיקר לקראת סיומי פרקי פוגה

)Stretto .(מה , הנושאים כביכול מתפרצים זה לדברי זה, במקום להציג את הנושאים בזה אחר זה

.ינטנסיביות של הפרק ומעורר את הציפייה לפתרון הרמוני ולסיוםשמגביר את הא

יםחלקאתרו את ה). באנתולוגיה 84דוגמה (ור של בוקסטהודה 'נתחו את הפרלוד במי מז

ואחר כך נתחו בכלליות את , שבפרק" מלומדים"י הפוגה החלקאת בסגנון החופשי ו יםהכתוב

.אחת הפוגות לפי הסכימה המקובלת

שאמנם זכו בגרמניה לפיתוח נרחב אך –אנרים החופשיים והמלומדים שסקרנו עתה 'לעומת הז

כורלים הם מזמורי דת , כזכור. הם פיתוח חשוב ומקורי עיבודי הכורל –לא נוצרו בה במקורם

ששימשו את לותר המקורות. סד התנועה הפרוטסטנטיתימי, פרוטסטנטיים שקיבץ מרטין לותר

שירי עם גרמניים שמילותיהם , ם שמילותיהם תורגמו מלטינית לגרמניתירגוריאנימזמורים גהיו

הדומיננטיות של הכורלים . צמועבמזמורים חדשים שהלחין לותר ו, הוחלפו בתפילות בגרמנית

46.פרלוד- כורלרפרטואר שזכה לשם הכללי , בתרבות הגרמנית באה לידי ביטוי גם בעיבודם לעוגב

נגינת המנגינה בקול העליון והוספת קולות קונטרפונקטיים היתה פרלוד-להשכיחה של כורהצורה

להשתמש בה בטכניקות חיקוי , היה אפשר לעטר את מנגינת הכורל, כמו כן. בקולות שמתחתיו

או להשתמש במוטיבים מתוכה כדי לבסס עליהם את , כמו הקנטוס הנודד בין הקולות, עתיקות

בשל נפילתו של אדםפרלוד -בכורל. ולות האחרים ועודחומרי הליווי הקונטרפונקטיים בק

)Durch Adams Fall (האם . אפשר למצוא כמה מהמאפיינים שציינו, למשל, של בוקסטהודה

?"נפילות"אפשר למצוא בו גם רמז ל

Durch Adams Fallהכורל מנגינת תחילת

.עוסק בהרחבה בנושא הכורלים ועיבודיהם השונים" המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך"הקורס 46

145 11פרק מדריך למידה

.בתוספת שלושה קולות) בקול העליון( המנגינה: Durch Adams Fall פרלוד-תחילת הכורל, בוקסטהודה

תורת הַאפקטים 11.3

על בלהיות מוסיקה פרק כללפיה צריך ו, בשלבים המאוחרים של הבארוק התגבשה נורמה חדשה

, שהיו מקובלים בחלק מהטוקטות, זאת בניגוד לשינויי האופי והמרקם( מובחן סגנונירגשי ו מבע

ם ישורשיה של תורת האפקטים מצוי 47".םהַאפקטי- תורת"נורמה אסתטית זו מכונה .)למשל

. על נפשם של המאזינים) והמוסיקה(שעסקה בהשפעת הנאום , במורשת הרטורית של יוון

– רצונילא באופן אפילו – לעורר בקהל תגובות רגשיות מסוימות יכולה ,ה זותור לפי ,וסיקהמה

לרגש רעיון מוסיקלי מתאיםעליו למצוא : מש בטכניקות נכונותבתנאי שהמלחין ישכיל להשת

האחידות הטכנית נועדה למקד ולהעצים את האפקט הרגשי .ואותו בלבד לעבד ולגוון, המבוקש

ויבלבלו , בפרק נתון יחבלו בכךמנוגדים מוסיקליים מרובים ורעיונות מתוך השקפה ש, המבוקש

.את המאזין

הידוע שבהם הוא פרי עטו של (אחדים חיבורים תיאורטיים בתורת האפקטים זכתה להדים

ועלתה אפילו בחיבורו של המחזאי 48,)הקפלמייסטר המושלם, וןסהמלחין והתיאורטיקן יוהן מת

ת רגשות ומבטאשבה דימה יצירות ה, דרמטורגיה המבורגית, והמבקר גוטהולד אפרים לסינג

להיבט הרגשי האחיד היו השלכות על היבטים 49 .ראשים תות מרובומפלצשונים בפרק אחד ל

, ורי או מינורי'מודוס מז(שכולם גויסו ליצירת אותו אפקט קוהרנטי עקבי , מוסיקליים רבים

תורת ( רטוריקהההמוסיקה שאבה את מושגיה מתחום , כמו כן). מוטיב ועוד, מרקם, משקל

, טען שהנאום הטוב אמור לבטא הרחבה) Cicero(ו וכשם שקיקר ,)הנאום לפי מורשת יוון ורומי

47

Doctrine of Affections: באנגלית; Affektenlehre: בגרמנית; affetti: באיטלקית 48

Johann Mattheson (1681-1764), Der vollkommene Capellmeister (Hamburg, 1739) 49

Gotthold Ephraim Lessing (1729-1781), Hamburgische Dramaturgie (1769), par. 27

146 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

על כי בעקבותיו מתסוןכך טען , סיכום והיבטים אחרים של רעיון מרכזי אחד, קישוט, גיוון

לסגננו , )elaboratio(לפתחו , )dispositio(לארגנו לאורך הפרק , )inventio(המלחין להמציא רעיון

מוסיקה בבייחוד צדדים אלה היו חשובים ). executio(לבצעו –ולבסוף ) decoratio(ולקשטו

.היה צריך למצוא עוגן מבני מסוג אחר –עדר מילים תומכות יבה –שבה , הכלית

התפתחות המוסיקה הכלית באיטליה 11.4

מצד , ראינו כיצד הושפעו הסונטות המוקדמות מן ההתפתחויות הטכנולוגיות של הכלים החדשים

וראשית 17-לקראת סוף המאה ה; מצד אחר, החדשים) האופראיים(יים אנרים הקול'ומהז, אחד

שינויים שנבעו מההתפתחות הפנימית : חלו התפתחויות נוספות שהמשיכו מגמה זו 18-המאה ה

בסביבות שנות . והתפתחויות שעמדו בזיקה להתפתחויות בתחום האופרה, של המוסיקה הכלית

) סונטה כנסייתית וסונטה קאמרית(י סונטה התגבשו שני טיפוס 17-השמונים של המאה ה

רטו סולו 'קונצ, רטו גרוסו'קונצ(רטו הכלי 'הוא הקונצ, אנר חדש'ושלושה טיפוסים של ז

קורלילו 'לרבים מהחידושים הללו אחראי הכנר והמלחין האיטלקי ארכנג). רטו ריפיאנו'וקונצ

)Arcangelo Corelli, 1653-1713 .(

אך, )מיצירותיו תשעיםכ רק בידינו נותרו כיום( יחסי באופן יצירות מעט פרסםקורלי ,אמנם

לכינור הכתיבה אפשרויותקורלי הרחיב את ) א: חשובים מישורים בשני רבה השפעהלהן היתה

) ב ;וירטואוזיים צדדים על והעדפתן הםשל הליריות היכולות ניצולתוך , בכלל מיתר לכליו

חוקי" לכנות שנהוג מה או( ליתהטונ השפה ביסוסה להמוסיקה של קורלי תרמה תרומה עצומ

.ההרמוניים המהלכים של הכיווניות תחושתאת בהויש , "המסורתית ההרמוניה

לו קורלי'ארכנג

147 11פרק מדריך למידה

והסונטה הבארוקית קורלי 11.5

בהתאם לפונקציה , בתקופת קורלי התגבשו שני דגמים עיקריים של סונטות למיתרים וקונטינואו

, וסונטה קאמרית, )Sonata Da Chiesa" (סונטה דה קייזה", סונטה כנסייתית: לאויהחברתית שמ

לאה תפקיד דומה לזה שהיה יהסונטה הכנסייתית מ). Sonata da Camera" (סונטה דה קאמרה"

סוויטהשהיה ל הלאה תפקיד דומה לזיהסונטה הקאמרית מ ואילו, ה הפרוטסטנטיתילעוגב בכנסי

:לפונקציות החברתיות היו השפעות על המאפיינים של המוסיקה עצמה –כמובן . להאזנה בצרפת

מהיר- אטי(הסונטה הכנסייתית מאופיינת בחילוף של ארבעה פרקים בעלי אופי וטמפו שונים-

וסיום , אופי שירתי דמוי אריהעל פרק ב, פרק מהיר, פרק פתיחה כבד ומלכותי): מהיר- אטי

תפקיד הבאס בסונטות אלה לרוב פעיל יותר מאשר בסונטות . ודי קצביבעל אופי ריק

הוא כמובן משתתף בהופעת ) קולי-חיקוי רב(ובפרקים במרקם אימיטטיבי , הקאמריות

.הנושאים

רוב על פי : הצרפתית על הסונטה האיטלקית סוויטההסונטה הקאמרית מבטאת את השפעת ה

סוויטהדמיון נוסף ל. בעלי אופי ריקודיאחדים ם אחריו מופיעים פרקיו, היא נפתחת בפרלוד

סונטה הכנסייתית לעומת ה, בא לידי ביטוי בלכידות הטונלית של כל פרקי הסונטה הקאמרית

).לרוב הסולם המקביל לטוניקה(מקובל שהפרק האטי כתוב בסולם קרוב שבה

:הקאמריתלבין הסונטה כנסייתית הסונטה נסכם להלן את ההבדלים המרכזיים בין ה

סונטה קאמרית סונטה כנסייתית

:אנריות'השפעות ז. 1

מוסיקה כנסייתית קולית

)יטטיב'אריה ורצ(

מוסיקה חצרונית כלית

)הצרפתית סוויטהמחולות ה(

רקים המקובלרצף הפ. 2

טי וכבדפרק ִא פרק מהיר במרקם פוגלי דמוי סרבנד(פרק אטי ושירתי ( יג'גדמוי (חלקי מהיר -פרק דו(

חובה"לא פרק (פרלוד(" סוויטהשל פרקים דמויי ) 6-3(מספר לא קבוע ,

על דווקא -לאו(המופיעים לרוב בשמם המקורי )הצרפתיות סוויטותהסדר השכיח ב פי

לייםיוון טונג/לכידות. 3

רוב הפרקים כתובים בסולם אחד בסולם בדרך כללטי כתוב הפרק הא

המקביל

בסולם אחדכל הפרקים כתובים

תפקיד הבאס ביצירה. 4

מלווה הרמוני ושאים פעיל בנגינת הנשותף

מלווה הרמוני

148 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

בשני סוגי הסונטה מנוצלות היכולות האידיומטיות : לצד ההבדלים הללו יש גם מכנים משותפים

הפרקים השונים הם יחידות –השפה היא טונלית ובעיקר , אנרים אחרים'יש זיקה לז, של הכינור

, )9.8ראו סעיף (בכך שונה המוסיקה של קורלי מזו של דורו של מריני . מוסיקליות עצמאיות

בדור של . המוסיקה כללה חילופים מהירים בין חטיבות מנוגדות באופי ובמרקם, כזכור, שאצלו

יש אפקט רגשי שלכל אחד מהם , קורלי מצטמצמות החטיבות והן נהפכות לפרקים שלמים יותר

.אחיד ומאפיינים מוסיקליים מובהקים משלו

חשוב לציין שהחלוקה המקובלת לשני סוגי הסונטות שציינו חלה לא רק על הרכבים של כינור

ההרכב השכיח באותה , בעצם. אלא גם על הרכבים קאמריים גדולים יותר, יחיד וקונטינואו

משום שבביצוע טיפוסי של , שוי לבלבל כיוםסונטה ע" טריו"המונח . טריו סונטהתקופה היה ה

נגן (שני נגני כלי סולו מלודיים ושני נגני קונטינואו : ארבעה נגניםטריו בארוקי השתתפו לפחות

, ההרכב האופייני של טריו סונטה בארוקי כלל שני כינורות). כלי הרמוני ונגן כלי באס מלודי

בלבד שלושה תפקידיםיטורה מדובר היה באך מבחינת הקולות הכתובים בפרט, לו'מבלו וצ'צ

מעיד הן על " רביעייה"שבהן השם , למשל, בכך שונה מוסיקה זו מהרביעיות של הסגנון הקלאסי(

, של קורלי 2. מס 3מתוך הטריו אופוס הפרק השני). והן על מספר התפקידים המשתתפיםמספר

:מסכם יפה את המאפיינים שדנו בהם, השייך לסוג הסונטות הכנסייתיות

הפרק השני פתיחת – ור'ברה מז 2. מס 3. טריו סונטה אופ ,קורלי

149 11פרק מדריך למידה

ההבדלים המרכזיים בין סונטות לכינור מדורו של מריני לבין סונטות ציינו בנקודות את

. לכינור מתקופתו של קורלי

רטו גרוסו'קונצוה קורלי 11.6

לצד שני הדגמים העיקריים של סונטות התגבשו באותה תקופה שלושה דגמים של מוסיקה

המונח , כזכור. רטו'קונצה –המושתתים על אנסמבל כלי מיתר וקונטינואו , להרכבים גדולים יותר

בגלגולו המאוחר הוא שימש ; שימש תחילה ליצירות דתיות קוליות מלוות בכלי נגינה רטו'קונצ

לפני שנפרט מה הם שלושת . עם תפקידים לסולנים) אך לא תמיד(לציון יצירה לתזמורת ולעתים

.תזמורתרטו הבארוקיים חשוב להתעכב לרגע על המונח 'סוגי הקונצ

בעיקר אם אנו חושבים על התזמורת הסימפונית , עלול להטעות אותנו" תזמורת" המונח

הכוללת , )19-שהיא עצמה גלגול מאוחר של התזמורת הרומנטית של המאה ה(המודרנית בת זמננו

תזמורת סימפונית . מגוון רחב מאוד של כלי נגינה והכפלה של כל אחד מתפקידי המיתרים

ותזמורת של כחמישים נגנים מכונה כיום , ב של יותר ממאה נגניםסטנדרטית יכולה לצמוח להרכ

נחשבה תזמורת של כארבעים , לעומת זה, בסטנדרטים של תקופת הבארוק". תזמורת קאמרית"

ואף פחות (רטו בידי הרכב של כתריסר נגנים 'וביצוע של קונצ, נגנים לתזמורת מרשימה בגודלה

. היה מקובל בהחלט) מכך

" רטו גרוסו'קונצ"וכונה –מקום מושבו של קורלי –רטו התפתח ברומא 'של קונצהדגם הראשון

זאת , "רטו לכמה סולנים'קונצ"רטו גרוסו על דרך הניגוד כ'פעמים רבות מוגדר הקונצ ").גדול("

התפתח " רטו סולו'קונצ"שכן ה, אבל זוהי השוואה אנכרוניסטית; רטו לסולן היחיד'לעומת הקונצ

רטי לכמה סולנים ותזמורת שאינם 'מכיוון שיש קונצ, יא בעיקר לא מדויקתוה, מאוחר יותר

–רטו עדיף לחשוב עליו 'כדי להבין בכל זאת מהו קונצ. רטו גרוסו'כתובים לפי הדגם של הקונצ

רטו גרוסו בוצע פעמים 'הקונצ. כעל טריו סונטה עם תגבור של תזמורת –כפי שעשו בני התקופה

ושל ) פרקים אימיטטיביים(ערב יחד השפעות של הסונטה הכנסייתית אך בעצם, הבכנסיי רבות

רטו 'כדי להיטיב להבין מהו קונצ). ואלוזיות למחולות הצרפתיים, פרקים 7-4(הסונטה הקאמרית

:1714גרוסי שפרסם קורלי בשנת -רטי'מפרק הפתיחה של אחד הקונצ, גרוסו נביט בדוגמה שלהלן

150 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

בסול מינור 8. וסו מסרטו גר'פתיחת הקונצ ,קורלי

, )ההרכב הקטן" (רטינו'קונצ"קבוצת ה: רטו גרוסו כולל שתי קבוצות נגנים'אפשר לראות שקונצ

" רטו גרוסו'קונצ"הוקבוצת , )לעתים עם כלי הרמוני( לו'שני כינורות וצב רך כללבד תמנוגנה

לפנינו , בעצם 50 .ויולה הכתוב להרכב זהה בתוספת, )מילוי" (ריפיאנו"מכונה גם ה ,)ההרכב הגדול(

בידי ים באופנים שוניםמעובשחלקים ממנה , יצירה קאמרית היכולה לעמוד בפני עצמה

. התזמורת

נגינה של : רטו גרוסו כולל חילופים של שלוש אפשרויות מרקמיות עיקריות'פרק אופייני של קונצ

, כלומר, "טוטי"(וים נגינה מוכפלת של קבוצת הסולנים וקבוצת המלו, קבוצת הסולנים לבדם

כאשר תפקידם הוא וריאציה , או נגינה של קבוצת הסולנים בליווי קבוצת המלווים, )ם יחדכול

של " עימות"אין כאן . של תפקיד הסולנים) גרסה מינימליסטית ופשוטה יותר –בדרך כלל (כלשהי

יגוד וגיוון אלא בעיקר נ, בייחוד לא מבחינת מבנה הפרק וחומריו, ממש בין שתי הקבוצות

רטו 'הקונצ –רטו 'בהמשך נראה כיצד התפתח דגם דרמטי יותר של קונצ(באפקטים המצלוליים

יש , לדוגמה, בדו מינור של קורלי 3רטו גרוסו מספר 'בפרק החמישי והאחרון של הקונצ). סולו

עם " יטוט"נגינת , )שתי התיבות הראשונות(פתיחה עם מוטיב של חיקוי בשני הכינורות הסולניים

ומוסיפה רק , שבה התזמורת מכפילה בדייקנות את תפקיד הסולנים, כניסת הקול השלישי בבאס

, )שתי התיבות הבאות(המשלימה את ההרמוניה במקומות הנחוצים –תפקיד חדש לוויולה

כאשר הפעם תפקידה מצטמצם להדגשת הפונקציות , ולבסוף נגינה של הסולנים בליווי התזמורת

:רטינו'ופיעות במוסיקת הקונצההרמוניות המ

50

שלוש , כינור(שכללה חמישה קולות מוכפלים , שימו לב להבדל בין חלוקת תפקידי המיתרים בתזמורת הצרפתית ). ויולה ובאס, תשני כינורו(שכללה ארבעה קולות מוכפלים , לחלוקה שהיתה מקובלת באיטליה) ויולות ובאס

151 11פרק מדריך למידה

ו מינורדב 3. רטו גרוסו מס'הקונצהפרק האחרון של פתיחת ,קורלי

האיטלקיתהתפתחויות באופרה 11.7

רטו סולו קשור קשר הדוק 'הקונצ, רטו גרוסו קשור בטבורו למוסיקה הקאמרית'אם הקונצ

לכן נתעכב תחילה על ההתפתחויות שחלו בה ואחר , 18-לאופרה האיטלקית של ראשית המאה ה

. רטו'כך נשוב לדיון בקונצ

ת ברחבי איטליה עשרות בתי תיאטרון ובהם הועלו מאות הפקוו פעל 18-בראשית המאה ה

וכך –לפי הביקוש והעניין של הקהל –רוב ההפקות הועלו פעמים אחדות . עונהכל באופראיות

אחת . יכלו המלחינים ללמוד כיצד לשפר את יצירותיהם וכיצד לקלוע לטעמו של הציבור

, )ליברטו(שבליברית הממד הדרמטי כלכלי זה היה הריקון ההדרגתי של -ההשפעות של שינוי מבני

על א פעםל – והזמרים הזמרות של וירטואוזיותוה היכולות להפגנת לזירה רהוהפיכת האופ

העניין בפירוטכניקה הווירטואוזית ובאיכויות .יםהעלילתי והצרכים דרמטיה גיוןיהה חשבון

שאינו שונה מפולחני ההערצה המקובלים בעולם הערצה פולחןהקוליות של הזמרים התבטא ב

152 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

האטרקציה . האופרה בתי של העיקריים המשיכה ממוקדי לאחד הפךנשו, הפופ של ימינו

, שהיתה גם אחד ההיבטים הייחודיים לה(המיוחדת של האופרה האיטלקית באותה תקופה

שרוש סריסיםזמרים – קסטרטיהיתה הכתיבה ל, )המבחינים בינה לבין אופרות לאום אחרות

אך , מוזר כמנהג ונתפסת זמננו לתרבות זרה) קסטרטו: ביחיד( יהקסטרִט שירת 51.גבוה במנעד

של אנושית-העל המהות את הגברים הזמרים של טבעי הלא קולם ביטא הבארוק בתקופת

המקום . ואלים גיבורים של דמויותל בעיקרשכן תפקידי הקסטרטי יוחדו , גילמוש הדמויות

גרר עמו שינוי מסוים 18-המוביל שתפסו הזמרים הווירטואוזים באופרה של ראשית המאה ה

שהיתה אחד , תופעה שהתרחשה באופן המובהק ביותר בעיר נאפולי, השירה בקונוונציות

. ולכן גם אחד החדישים שבה –המרכזים האחרונים לאופרה באיטליה

אנר האופראי החשוב 'התפתחה לז 18-של המאה השמשנות העשרים –האופרה הנאפוליטנית

כמו באופרה המוקדמת גם כאן . 1770-1710רווחה בשנים , )Opera Seria( אופרה סריהשכונה

אך באופרה הנאפוליטנית הופר , יטטיבים ואריות'התבססה המוסיקה על חילופים בין שירת רצ

הבמה הן מבחינת מספרן והן מבחינת הן שתפסו את קדמת ותהאריו, השוויון בין שני סוגי השירה

ולא לוותה עוד בקונטינואו בלבד , האריה נעשתה עשירה יותר בתזמורה, כמו כן. משכן וקושיין

אף שהתזמורת לא בהכרח מנגנת בהרכב מלא (אלא בידי התזמורת , )או בהרכב קאמרי מצומצם(

אריה המכונה , ית מקובלתבד בבד עם אפיונים אלה התגבשה לאריה גם סכימה צורנ). ללא הפוגה

ב , שכן המבנה הכללי שלה הוא א, אריה המנוגנת שוב מהראש: כלומר, )Aria Da Capo( קאפו דה

אך חזרות רבות על חומרי המוסיקה היו , באריה זו התקצר הטקסט לכדי שני בתים בלבד. ושוב א

). כפי שנראה מייד, יטטיב'תופעה הפוכה התרחשה בקטעי הרצ(מקובלות ופעלו לאיזון משך הפרק

, "חזרה קטנה"מלשון , )Ritornello( ריטורנלותזמורתי הקרוי אריה דה קאפו נפתחת בחלק

אחרי הריטורנלו בא ; מבסס את סולמה –המציג כמה מהחומרים המלודיים של האריה ובעיקר

–לרוב (ובו מושר הבית הראשון ומתבצעת מודולציה לסולם חדש , תורו של הסולו הראשון

גם ; מוביל לסולו השני) שונה מעט מקודמו –ים לעת(בסולם החדש –ריטורנלו שני ). לדומיננטה

, חזרה לסולם הטוניקה –ושוב מתרחשת מודולציה , אך בסולם החדש, הפעם מושר הבית הראשון

עמו עוברת המוסיקה לסולם המקביל ולסולו שבו , אחריו מתחיל חלק ב. ולריטורנלו המסיים

בתווים אלא רק צוין בהוראה שלא נכתב, ובסיומו מבוצע שוב כל חלק א, מושר הבית השני

"da capo" .שלפיה הטקסט המוסיקלי הוא מצע לאלתור, נציין שבהתאם לתפיסה הבארוקית ,

בחזרה על חלק א אמורים הסולנים להפגין את כישוריהם בעיטור שני קטעי הסולו שהקהל כבר

:נוכל לפרט את הסכימה הצורנית המקובלת של האריה דה קאפו כך. מכיר בשלב זה

51

, קסטרטי היו זמרים שסורסו בטרם התחלף קולם". טנור- קונטרה"אין לבלבל בין זמרי הקסטרטי לבין זמרי ה טנור -זמרי קונטרה; ן הנשימקביל פחות או יותר לזה של הסופרולכן יכלו להפיק שירה וירטואוזית ברגיסטר הולכן , )באמצעות שירה בפאלצט(ותו באופן מלאכותי והפיקו א, שרו ברגיסטר המקביל לזה של האלט הנשי

גרמניה ב, אנגליהב, היתה מקובלת בצרפת טנור-שירה בקונטרה. מופנמים יותרקטעים תהתאימו לשיר .שירת הקסטרטי רווחה בעיקר באיטליהואילו , מקומות אחרים באותה תקופהבו

153 11פרק מדריך למידה

AB A

חלקריטורנלו

1 1 סולו

ריטורנלו 2

2 סולוריטורנלו

3 3 סולו

חזרה תזמורתה מבצעים

עם ת /זמרה ליווי

תזמורתהעם ת /זמרה

ליווי תזמורתה

עם ת /זמרה ליווי

2בית 1בית 1בית טקסט

טוניקה ליותטונמעבר

לדומיננטה המקביל בסולם טוניקה לטוניקהחזרה דומיננטה

)מימין לשמאל( קאפו האריה דה הסכימה המקובלת של

והזמן , האריה לרגע שבו הדמות מביעה את הרהוריה ומחשבותיהמבחינה דרמטית נעשתה

, שלא כאריה .של הגיבור, פסיכולוגי, כמו קופא על שמריו ומפנה את מקומו לזמן פנימי" ריאלי"ה

או דיאלוג מונולוגיטטיב צומצם לרוב לחלקי 'הרצ, "מוסיקליזציה"שעברה תהליך מפותח של

, )recitativo secco( יטטיב יבש'רציטטיב הרווח כונה 'הרצ". מקדמי עלילה"שתפקדו כ כיםממוש

או ) obbligato( יטטיב מחייב'רציטטיב דרמטי יותר כונה בשמות כמו 'רצ; ולווה בקונטינואו בלבד

שכן , )accompagnato(מלווה יטטיב'רצאך הכינוי השכיח שנשתמר לו היה , )stromentato( כלי

.ושימש בדרך כלל לקטעים נרגשים במיוחד, הוא לווה בתזמורת

,Alessandro Scarlatti(המלחין הנאפוליטני החשוב ביותר באותה עת היה אלסנדרו סקרלטי

אלא גם קיבע את הנוהג , רם לגיבוש הקונוונציות השירתיות שציינושלא רק ת , )1660-1725

ואולם . בדומה לזו המקובלת באופרה הצרפתית, לפתוח את האופרה בנגינת פתיחה תזמורתית

- בטמפו אטי, היא הורכבה משלושה פרקים עצמאיים: לפתיחה האיטלקית היו מאפיינים משלה

. ו המרקמים הפוליפוניים המקובלים בצרפתולא היו בה המקצבים המנוקדים א, אטי-מהיר

שממנה התפתחה , )Sinfonia( סינפוניהשכן ממנה התפתחה ה, לפתיחה זו נודעה חשיבות רבה

. סימפוניהה

אנרים קוליים 'לז 17-ראינו כבר כיצד חלחלו ההשפעות מתחום האופרה של ראשית המאה ה

, האופרה מצאו את ביטוין בקנטטותולכן אין פלא שגם המגמות החדשות יותר מתחום , אחרים

.18-אנרים אחרים מתום אותה מאה ומראשית המאה ה'באורטוריות ובז

סטי 'הצמד הראשון לקוח מאופרה של אנטוניו צ: יטטיב ואריה'שני צמדי רצהשוו בין

)Cesti( , והצמד השני לקוח מקנטטה 17-שחוברה באמצע המאה ה, באנתולוגיה 68דוגמה

סכמו בנקודות . 18- שחוברה בראשית המאה ה, באנתולוגיה 82דוגמה , רלטיסקאלסנדרו של

. אנרים הקוליים הדרמטיים'את השינויים המרכזיים שחלו בז

154 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

סולו רטו'ותרומתו לקונצ ויוולדי אנטוניו 11.8

il Prete" (הכומר האדמוני"שזכה לכינוי , )Antonio Lucio Vivaldi, 1678-1741(אנטוניו ויוולדי

Rosso( ,רטי התוכניתיים לכינור שהלחין בשנת 'מוכר כיום לציבור הרחב בזכות ארבעת הקונצ

לוויוולדי יצא ). Le quattro stagioni( ארבע העונותבשם , ושיצאו לאור שנתיים אחר כך 1723

הוא הלחין כחמש מאות (בעיקר בתחום המוסיקה הכלית , מוניטין לא מוצדק של מלחין סיטונאי

אבל לא רק שהמוסיקה הכלית שלו מתגלה כמקורית מאוד , )רטי וכמאה יצירות קאמריות'ונצק

: אלא שהוא היה מלחין פורה גם במוסיקה הקולית, ורחוקה מלמלא אחר תבניות מוכנות מראש

כארבעים קנטטות , )מהן נשתמרו רק כעשרים(כחמישים אופרות , ככל שידוע לנו, הוא הלחין

רטי שלו הביא לידי סינתזה חשובה בין המגמות 'בקונצ, עם זה. יצירות דתיותחילוניות וכשישים

.כפי שנראה להלן, החדשות שבזמנו

היה כומר בהשכלתו , ונציהומרקוס ב טנכנסיית סבבנו של אחד הכנרים הראשיים , ויוולדי

ת בית מחסה ליתומובעל המוסיקה וממונה מורה , מנצח, הועסק כמלחין 1740-1703שנים בו

מסוג המוסדות שהיו – ונציהושב Pio ospedale della Pietàבכנסיית שפעל , ולממזרות ממוצא רם

כללה " פייטה"התזמורת . ושבהם היה למוסיקה תפקיד חינוכי חשוב, נפוצים למדי באותה עת

המוסד שבראשו עמד ויוולדי .בגילאים שונים, כעשרים נגניות כלי מיתר וכמה נגניות קונטינואו

ורבים נהרו אליו להאזין ליצירותיו החדשות ולנערות המפליאות בנגינה , התפרסם מאוד באירופה

.שעליהן ניצח

לדיואנטוניו ויו

ו שטיפחו רט'קונצלדי לידי סינתזה מוצלחת של כמה ממאפייני הורטי שלו הביא ויו'בקונצ, כאמור

. אלבינוניו טורלי, בעיקר קורלי, קודמיו

ך לצד א, המוסיקה של קורלימגם הוא הושפע ) Giuseppe Torelli, 1658-1708(טורלי וזפה 'ג

שחיבר בשנת 8רטי אופוס 'עשר הקונצ-שנים. משלודגמים רטי גרוסי שהלחין פיתח גם 'הקונצ

155 11פרק מדריך למידה

רטי הכוללים שלושה 'ושישה קונצ, רטי לפי הדגם הרומאי של קורלי'מותו כוללים שישה קונצ

אחד המאפיינים החשובים נעשתה פרקית זו - מתכונת תלת. מהיר- אטי-הירבטמפו מ, פרקים בלבד

מה . שקיים אצל טורליהדגם אף כי לא זה , )אף כי יש גם יוצאים מן הכלל(רטו סולו 'של הקונצ

, )רטו תזמורתי'קונצאו ( רטו ריפיאנו'קונצהמכונה , רטו מסוג אחר'הוא קונצבעצם שהוא הלחין

בעצם רטו ריפיאנו הוא 'הקונצ. שהכשירו את הקרקע לצמיחת הסימפוניההסוגים שהיה אחד

יצירה שאין בה קטעים –ליתר דיוק , או, סונטה מתוזמרת המנוגנת לכל אורכה בידי כל התזמורת

).אבל הכלי שהעדיף היה דווקא החצוצרה, רטי לכלי סולו'טורלי הלחין קונצ(לסולנים

פרקית של -אימץ את המתכונת התלת) Tomaso Giovanni Albinoni, 1671-1751(תומסו אלבינוני

-ולזכותו נזקף השימוש בסכימת הריטורנלו, היה מלחין אופרות –כמו ויוולדי –אך הוא , טורלי

במקום להעלים את ההבדל . רטו'לתבנית הקונצ" תרגומה"סולו האופיינית לאריה דה קאפו ו

כמו (של קורלי הוא פנה לדרך הנגדית והעצים אותו הסונורי שבין שתי קבוצות הנגנים לפי הדגם

אבל הכלי המועדף עליו היה , רטי לכלי נשיפה'גם לאלבינוני היתה חיבה להלחין קונצ, טורלי

).האבוב

תרומתו המרכזית של ויוולדי לניסיונות של קודמיו היתה בהבנת האיכות הדרמטית הייחודית של

, כמובן, כינורבראשם ה, לכלי סולושחיבר מיועדים רטי 'מהקונצ יםשליש-כשני. רטו סולו'הקונצ

רטי רבים לסולנים אחדים 'וקונצ, רטי רבים לכלי נשיפה מעץ ולכלי פריטה'אך יש גם קונצ

- אטי- מהיר( פרקים שלושה של שכיחה למבנהאצלו התגבש סולו רטו'הקונצ"). רטי סולי'קונצ("

ברוח כתוב והאמצעי, הריטורנלו צורת על ,בדרך כלל ,מבוססים והאחרון כשהראשון, )מהיר

רטו 'קונצההמקובל של הבסיס ,בסופו של דבר, נעשהזה ודגם , ריטורנלואך לרוב ללא האריה

אפשר לתאר את הסכימה הכללית של הפרק הראשון והאחרון .20- וה 19- ה ,18-ה מאהב

:רטו סולו כך'בקונצ

חלק ריטורנלו

1 אפיזודה

1 ריטורנלו

2 אפיזודה

2

כןו

האהל

אפיזודה אחרונה

ריטורנלו אחרון

מבצעיםכולם יחד

")טוטי("בליווי סולן

התזמורתכולם יחד

")טוטי("בליווי סולן

התזמורתבליווי סולן

התזמורתכולם יחד

")טוטי("

ליותטונסולם הטוניקה

סולם הטוניקה

+ מודולציהלסולם חדש

סולם חדש

הסולם החדש

+ מודולציהלסולם אחר

סולם כלשהו

+ מודולציה

חזרה לטוניקה

סולם הטוניקה

)צורת הריטורנלו(רטו סולו 'מבנה הקונצ

156 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

") טוטי"ה(פרק בצורת הריטורנלו מבוסס על חילופים בין קטעים יציבים מבחינה הרמונית

שעמד על הפוטנציאל הראשון היהלדי ווויו"). סולו("לקטעים וירטואוזיים הכוללים מודולציות

הריטורנלו הפותח מציג על פי רוב כמה רעיונות . הדרמטי הקיים בהנגדת הסולן והתזמורת

כמו . או זונח לטובת רעיונות משל עצמו –שהסולן מפתח בהרחבה , )לפחות שלושה(מוסיקליים

בלבד שבהן מצטמצם הליווי בחלקי הסולו לקונטינואו –בשונה ממה שקורה בחלק מהאריות , ןכ

וגם הפרק האטי זכה אצל .אצל ויוולדי גם בקטעי הסולו שמור לתזמורת תפקיד דינמי ומעניין –

ואם ; ומקטע מעבר קצר נהפך לפרק בעל נפח ומשמעות מוסיקלית עצמאית, לחשיבות רבה

בפרקים האטיים הוא אמור , בפרקים המהירים אמור הסולן להפגין את כישוריו הווירטואוזיים

.ואת יכולתו לעטר באופן ספונטני את המלודיה, הליריים, צדדיו ההבעתיים להפגין את

יכולתו להלחין כך שגם , )והמיתרים בראשם(רגישותו של ויוולדי לאיכויות של כלי הנגינה

הווירטואוז הסולן וגם הנגן בעל הכישורים הסולידיים יותר ירגישו בנוח עם תפקידם והיצירה

הכוללת שימוש אפקטיבי בכרומטיקה , פה ההרמונית המשוכללת שלווהש, תצלצל באופן מרשים

.אהוב ומשפיע, כל אלה עשו את ויוולדי למלחין חיוני –ובדיסוננסים

11צפו ביחידה

157 12פרק מדריך למידה

סוף תקופת הבארוק 12

158 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

במחצית הראשונה של תמורות אסתטיות 12.1 18- מאה הה

בעלי אפיונים ) שרק בחלקם נגענו(עד כה ראינו כיצד התגבשו בבארוק סגנונות לאום שונים

בסונטות הקאמריות של (וראינו גם תקדימים של איחוד בין סגנונות שונים , מוסיקליים ייחודיים

, בעצם. ומגמה זו תלך ותתחזק לקראת סיומה של התקופה, )למשל, קורלי או באופרות של פרסל

משום שבמרכזים , משמעית-קודת הסיום המדויקת של תקופת הבארוק אין תשובה חדלשאלת נ

לזהות את , למשל, אפשר. השונים באירופה חלו שינויי הסגנון בזיקה להיבטים שונים ובקצב שונה

תרבותית כמו זרם הרוקוקו הקליל -המוסיקה של הבארוק הצרפתי המאוחר עם תופעה אמנותית

ולטעון , 1715בשנת , "מלך השמש"ח פחות או יותר עם מותו של שהחל לפרו, והדקורטיבי

אנרים מוסיקליים 'אפשר לטעון שההתקבצות של ז; שתקופה מוסיקלית חדשה החלה אחר כך

הסונטה , "אופרה בופה"בהם ה( 18-חדשים באיטליה בערך בשנות השלושים של המאה ה

מבשרת על תחילתה של תקופה מוסיקלית ) שלאחר זמן תיהפך לסימפוניה – פוניהנוהסילמקלדת

אפשר להצביע על שבירת הלכידות הרגשית והפניית העורף לתורת הָאפקטים הבארוקית ; חדשה

, בעיקר ביצירות דור בניו של יוהן סבסטיאן באך, במוסיקה שחוברה בשנות הארבעים בגרמניה

.ובה וכן הלאהולציין נקודה זו כנקודת המפנה החש

נולדו בסביבות שנות השבעים של , שיידון בפרק זה, ופרנסואה קופרן, שנדון בפרק הקודם, ויוולדי

דומניקו , באךיוהן סבסטיאן , טלמאן, ראמו(שבהם נעסוק בפרק זה המלחיניםשאר ; 18-המאה ה

אך המוסיקה –נולדו כולם בשנות השמונים של אותה מאה ופעלו בשנים חופפות ) סקרלטי והנדל

המעידה על תהליך האינדיווידואליזציה הגובר , של כל אחד מהם מבטאת מגמה אסתטית שונה

רוב החוקרים מסכימים , עם זה. שהחל בתקופה זו והגיע לשיאו הראשון בתקופת הרומנטיקה

התגבש סגנון ) 1760/70-1720/30בערך בשנים ( 18-שבסביבות השליש האמצעי של המאה ה

חפה ממה , רוב המלחינים נטו אחר שפה מוסיקלית בהירה יותר: על סממנים משלומוסיקלי ב

אפשר ". טבעי"ועסקו בניסיון לבטא רגשות באופן ישיר ו, או שכלתנות" מלאכותיות"שהגדירו כ

בהאטת קצב , לאפיין סגנון זה בהעדפה של מרקמים הומופוניים על פני מרקמים פוליפוניים

, אפיון חשוב נוסף של סגנון זה הוא .זותאחלוקה סימטרית של הפרה לחילופי האקורדים ובנטיי

, סגנון זה. חדש" לאומי-בין"שילוב סגנונות לאום מוסיקליים עד לכדי יצירת סגנון , כאמור

הופיע בחפיפה מסוימת עם סוף תקופת הבארוק שלפניו ועם ראשית , הסגנון הגלנטיהמכונה

. שבא בעקבותיו" קלאסי"הסגנון ה

159 12פרק מדריך למידה

ראמופיליפ -אן'ז ,פרנסואה קופרן 12.2השפעת המוסיקה האיטלקית על ו

המוסיקה בצרפתאפשר לזהות את המפנה ) François Couperin, 1668–1733(קופרן במוסיקה של פרנסואה

הלחין קופרן עשרים ושבעה 1730-1713בשנים . מהבארוק הצרפתי המאוחר לסגנון הרוקוקו

המשמרים את מאפייני הסוויטה , שקובצו לארבעה כרכים, )Ordres(מחזורי סוויטות למקלדת

ולכן הן פשוטות יחסית לביצוע וקלילות , אך יצירות אלה חוברו לנגנים חובבים; הצרפתית

רבים מפרקי הסוויטות כוללים כותרות תיאוריות גחמניות ומשועשעות כמו , כמו כן. באופיין

ואינם מחויבים , וכדומה) La muse victorieuse" (תהמוזה המנצח", )La visionaire" (החולמת"

וזאת כדי לבטא באופן מעודן את הרגשות –עוד לסולם אחד בלבד כמו בסוויטה המקובלת

. שהכותרת לכאורה מצביעה עליה

שכן הוא חתר במוצהר , קופרן הוא גם אחד ממבשריו החשובים של הסגנון הגלנטי, בד בבד

טריו סונטות אפשר לזהות ניסיונות אלה בצורה ברורה מאוד ב. והאיטלקילאיחוד הסגנון הצרפתי

אפותיאוזה ה ,)L'Apothéose de Corelli, 1724( אפותיאוזה לקורליה: הנושאות כותרות כגון, שלו

). Les Goûts réunis, 1724( איחוד הטעמיםו, )L'Apothéose de Lully, 1725( ללולי

תחילה : התקדמה בעצלתיים )Jean-Philippe Rameau, 1683-1764(פיליפ ראמו - אן'הקריירה של ז

ורק לאחר , אחר כך ביסס את מעמדו כתיאורטיקן של המוסיקה, ון'פעל כנגן עוגב בפרובינציה דיז

. בעיקר בתחום האופרה –החל להתבלט כמלחין , כשהיה כבר בשנות החמישים שלו, מות קופרן

חוקי באמצעות לא ליתהטונ ההרמוניה את להסביר שביקש הראשון התיאורטיקן היהראמו

, )נתון ברגע שונים צלילים בין נוצריםה חייםוהמרו היחסיםבאמצעות , כלומר( הקונטרפונקט

החידוש .בסולםש האקורדים בין מתקיימתה יררכיתיהה היחסים מערכתבהסתמך על אלא

. כישות מוסיקלית עצמאית –ונים על היפוכיו הש –הגדול של ראמו היה בעצם תפיסת האקורד

החדש ששרר באירופה באותה עת וכונה האינטלקטואליהרקע לשינוי מחשבתי זה קשור לאקלים

ראמו של התיאוריה. על חקר הטבע ועל ערכי הקדמה, והתבסס על תבונת האדם, "נאורות"

, אקורדים-וספטהמייצרים אקורדים משולשים , התבססה על שורת הטונים העיליים שבטבע

חיבור על כמו ה, בכתביו התיאורטיים. ונתנה הסבר רציונלי למהלכים ההרמוניים במוסיקה

השיטה התיאורטית ו) Traité de l'harmonie réduite à ses principes naturels, 1722( ההרמוניה

על רצף מבוססת המוסיקהטען ראמו ש) Nouveau système de musique théorique, 1726( החדשה

ושוב" דומיננטה", "דומיננטה-סוב", "טוניקה"(אקורדים שיוצר היגיון תחבירי מסוים

בסולם הטוניקה או בסולמות , שוב ושוב לאורך כל פרק שונות וריאציותוב חוזרה ,")טוניקה"

לרעיונותיו של ראמו היתה השפעה . אליהם מגיעה המוסיקה באמצעות מודולציה –אחרים

.20- הו 19-ה מאהב שהתפתחוריות הטונליות ועל שיטות הניתוח ההרמוניות מכרעת על תיאו

160 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

; כשראמו פנה להלחנת אופרות נתקלו יצירותיו בהתנגדות נחרצת בקרב אוהדי מורשתו של לולי

האופרות של ראמו היו נועזות מדי מבחינה הרמונית ועשירות בתזמורן כפי שלולי לא היה מעלה

שילב בהן אריות שהטבעיות המלודית , קופרן נמשך להשפעות האיטלקיותשכמו , ראמוו, בדעתו

לקראת סוף חייו כבר נחשבו יצירות אלה לסימן . שלהן היתה בעלת זיקה למקבילה האיטלקית

כשאוהדי מורשת ראמו ניסו להדוף באמצעות יצירותיו , לשמרנות האסתטית והפוליטית בצרפת

.ליההחדשה שיובאה מאיט" אופרה בופה"את ה

וראמו) מימין(קופרן

ציינו במה שונה המוסיקה של ראמו וקופרן מזו של לולי.

יוהן סבסטיאן באך , טלמאןפיליפ גאורג 12.3 בגרמניה" טעם המעורב"וה

דנו כבר בהבדלים בין המבנה הפוליטי שהתקיים בצרפת ובאיטליה ובהשלכות שהיו לכך על

ואילו באיטליה , )אבסולוטי(שבצרפת התקיים שלטון ריכוזי נו וציי, המוסיקה שהתפתחה בהן

גם גרמניה היתה ישות פוליטית בעלת זהות ; נוצרה תרבות תחרותית בין הערים החשובות השונות

במשך מאות שנים . ישות בעלת זהות פוליטית מפוצלת ומסובכת מאוד –וליתר דיוק , משלה

פחות או , ונחלקה, לכדי כשלוש מאות יחידות פוליטיות" קיסרות הרומית הקדושה"הופרטה ה

שממנו (ולדרום קתולי ) שממנו נוצרה בסופו של דבר גרמניה המודרנית(לצפון פרוטסטנטי , יותר

, ותן ישויות פוליטיות היו בעלות כוח צבאי ותרבותי רבמקצת א). נוצרה אוסטריה המודרנית

שמרכזו ,)Hohenzollern(הוהנצולרן בית אלה היו בעיקר ; והשפעה בזירה האירופית כולה

היו גם דרגי ביניים ; שבדרום הינובשמרכזו ,)Habsburg(הבסבורג ובית , שבצפוןפרוסיה ב

. ונסיכויות זעירות שהשפעתן היתה מקומית בלבד

מוסיקה חובבי היו בגרמניה מהפטרונים רבים. תפקיד חשוב מוסיקהבתוך הסבך הזה היה ל

, כמובן, תרמה שתהילתם( מצטיינים מלחינים טיפוח על ביניהם והתחרו, מאוד גבוהה ברמה

בעיצוב, העולה הבורגנותשכבת בקרב גם חשוב תפקיד היה למוסיקה ).הפטרון חצר של למוניטין

161 12פרק מדריך למידה

בהקשר .הנמוכים מהמעמדות והן מהאצולה הן הנבדלת, הייחודית התרבותית זהותה ובטיפוח

לאום אחרות השפעה כה רבה -התרבותי הזה אפשר אולי להבין מדוע היתה למוסיקות-הפוליטי

חלק ממלחיני התקופה . ובעיקר לחידושי המוסיקה מאיטליה ומצרפת, בארצות הדוברות גרמנית

ואחרים הטמיעו את , חלק מסימן ההיכר של יצירתםהפכו את ההשפעות המודעות הללו ל

נוכל להדגים זאת . ושילבו אותן במורשת הגרמנית המקומית, ההשפעות בצורה מורכבת יותר

.גאורג פיליפ טלמאן ויוהן סבסטיאן באך: באמצעות השוואה בין שני מלחינים חשובים

)משמאל(ובאך ) מימין(טלמאן

היה אחד המלחינים הפופולריים ) Georg Philipp Telemann, 1681-1767(גאורג פיליפ טלמאן

רווח בסוף שיצירותיו מבטאות את הסגנון . 18-ביותר בגרמניה במחצית הראשונה של המאה ה

שעיקרו במיזוג אקלקטי של סגנונות , הטעם המעורבשיכונה מאוחר יותר סגנון , תקופת הבארוק

.קלייםשונים ומאפייניהם המוסי לאומיים

הוא חיבר . טלמאן היה אחד המלחינים הפוריים ביותר אי פעם ואחד המלחינים הנערצים בזמנו

. יותר מאלף קנטטות דתיות ועוד, כשלושים אופרות, סוויטות ויצירות קאמריות, רטי'מאות קונצ

הוא שילב את . עיר הנמל שהיתה בעלת תרבות קוסמופוליטית, רוב שנותיו הוא פעל בהמבורג

שלושת בביותר ברורה השילוב זה מופיע בצורה ו, השפעות השונות שסיגל לסגנונו באופן מודעה

. 1733בשנת ושיצאו לאור , )Musique de Table( מוסיקת השולחןמחזורי היצירות שפרסם בשם

בסגנון סוויטותו, רטי להרכבים שונים בסגנון האיטלקי'כל מחזור כולל אוסף של סונטות וקונצ

.יחד אנריות שונות'חלק מהפרקים משלבים השפעות לאומיות וז –יתר על כן ; הצרפתי

אחת הסיבות שבזכותה נעשה טלמאן למלחין כה אהוב היתה יכולתו לאזן בין כל האלמנטים

הוא היה מלחין . מרקמים פשוטים ומנגינות קליטותהעשירים שצירף למוסיקה לבין שמירה על

הוא שלט בנגינה בכמה , כמו כן .ל יצירותיו תמיד נעימות לאוזןאב, שנון ואקספרימנטלי, נועז

) ועדיין מציבה(זמנו באך הציבה - המוסיקה של בן, לעומתו; אך לא היה וירטואוז, וכמה כלים

אף שבמובנים רבים העקרונות המוסיקליים –אתגרים לא פשוטים למאזינים ולמבצעים כאחד

.ם אצלוהמצויים ביצירותיו של טלמאן מופיעים ג

162 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

נולד לשושלת של מוסיקאים מוכרת ) Johann Sebastian Bach, 1685-1750(באך יוהן סבסטיאן

כאחד הווירטואוזים , ראשית כל, ונודע, )ובין צאצאיו היו ארבעה מלחינים חשובים(בגרמניה

, טפעל בערים ארנשט, 1717 שנת עד, בשנות פעילותו הראשונות. המזהירים בנגינת עוגב

פעל 1723באותה שנה ועד שנת .עוגבה של מלחיןמתקן ו ,נגן בעיקר שימשו, ויימר, מילהאוזן

.וקונצרטית קאמרית מוסיקה בהלחנת והתמקד, )Cötten( קתן בעיר) Kapellmeister(כמלחין חצר

, וכלית דתית מוסיקה בהלחנתתחילה התמקדובה , שבה נותר עד מותו, לבסוף עבר ללייפציג

.מיצירותיו מבחר של לאור והוצאה במיון גם עסקולקראת סוף חייו

בעיקר לקראת , במובנים מסוימים התקדמה התפתחותו המוסיקלית של באך במסלול משל עצמה

ובשעה שבני זמנו החלו לזנוח את סגנון הבארוק , )1750-1730בערך בשנים (תקופת חייו האחרונה

התעמק באך באותן , חדשים שיאפיינו את הסגנון הגלנטי לטובת אותם מאפיינים מוסיקליים

מבני רבים יבעיני. שיצאו מן האופנה –וריאציה וקנון , צורות וטכניקות עתיקות של קונטרפונקט

19-המאה ה אנשי יבעינאך , ומסובכת שלא לצורך מלאכותיתכ באך של המוסיקה נתפסה דורו

המתעלה מעבר לצווי האופנה של תקופתו וקובע ,המופתי של האמן האותנטילדגם הפכה דמותו נ

באך לגיבור הגדול הראשון של הקנון נעשהבגרמניה (שיאים גאוניים של שלמות טכנית ורוחנית

את המיתוס 19-כדי להעצים גישה זו טיפחו הרומנטיקנים בני המאה ה ).המוסיקלי המערבי

רהמחק; ונזנחה כליל לאחר מותו ,שלפיו זכתה המוסיקה של באך להתעלמות מצד אנשי תקופתו

. ושלמוסיקה של באך היו לא מעט תומכים, גילה שגישה זו היתה מוגזמת העדכני המוסיקולוגי

אך אף על פי כן חיבתו לטכניקות , באך אולי לא היה חדשן במובן המקובל של המילה

העשרים לשנות שהחלו לצאת מן האופנה בין שנות –קונטרפונקטיות וואריאציוניות מסובכות

מהכיוס הנסיכ ושל המוסיקה; לא יהיה זה נכון להגדירו כשמרן – 18-הארבעים של המאה ה

באופן שהיה –וטכנית צורנית לשלמות חתירה תוך ,מוסיקליים וסגנונות מגמות של רחב מגוון

, 1724משנת , ברשימת יצירותיו 62פרק הפתיחה של קנטטה 52.לדגם בעבור מלחינים רבים אחריו

הפרק משלב יחד את צורת הריטורנלו ). באנתולוגיה a 90ראו קטע (יכול למשל להדגים זאת

שבו , ואת טכניקות המוטט הכורלי, רטו סולו מהיר לפי הדגם של ויוולדי'האופיינית לפרק קונצ

ומופיעה בחיקויים , "קנטוס פירמוס"דומה לב, נודדת מנגינת הכורל בין הקולות השונים

בהאזנה ראשונה נדמים חומרי הריטורנלו וקטעי המקהלה . ובמשכים שונים באופן סימולטני

הפותח מגלה שמנגינת הריטורנלואך עיון בקו הבאס של ; שביניהם כשילוב מתמיה של חדש וישן

.וקושרת בין חלקי הפרק, הכורל מסתתרת בו כבר מצלילי הפתיחה

המושיע שבמרומים, בוא כעתשל באך 62האזינו לפרק הפתיחה של קנטטה )Nun komm, der Heiden Heiland( ,רטו הדתי 'במה שונה פרק זה מפרק הקונצ: ולאחר עיון בתווים חשבו

.של שיץ

52

עוסק " של יוהאן סבסטיאן באך המוסיקה"הקורס . לא נוכל לדון כאן במאפייני המוסיקה של באך לעומקם .בנושא בהרחבה

163 12פרק מדריך למידה

–הנדל דומניקו סקרלטי וגאורג פרידריך 12.4 בספרד ובאנגליה" טעם מעורב"

) Domenico Scarlatti, 1685-1757(ובאך הגרמני היה זה דומניקו סקרלטי לצד קופרן הצרפתי

שתרם רבות להפיכת המקלדת מכלי ליווי לכלי חשוב העומד , בנו של אלסנדרו סקרלטי, האיטלקי

ושלושים מהן הוציא לאור , יצירות למקלדת בנות פרק אחד 555- סקרלטי הלחין כ. בפני עצמו

בשל הדמיון , "סונטות"אף שכיום הן מוכרות בשם , ")אטיודים(" Esserciziבכותרת 1738בשנת

שיצירותיו של סקרלטי תרמו , "הסגנון הקלאסי"הצורה החשובה של (שלהן לצורת הסונטה

53).להתפתחותה

, )Rounded Binary Form(מחזורי -יצירותיו של סקרלטי למקלדת בנויות לרוב באופן בינארי

, ור המקביל בחלק הראשון'מטוניקה לדומיננטה או למז(קי סוויטה חלקיות כמו פר- הן דו, כלומר

מה –אך כוללות מרכיב של חזרה על נושאים מהחלק הראשון , )ומשם חזרה לטוניקה בחלק השני

הסונטות של סקרלטי כוללות אפוא שני . החשובה כל כך לצורת הסונטה" רפריזה"שיתפתח ל

, )B(ואחד בסולם קרוב ) A(אחד בטוניקה , רכזייםהכולל שני רעיונות מ, חלק ראשון: חלקים

עם או בלי זיקה לחומר התמטי של החלק , שלרוב מתרחק למקומות טונליים חדשים, וחלק שני

אפשר לתאר את . הפעם בסולם הטוניקה –ולבסוף מסתיים בחזרה על הרעיון השני , הראשון

: של סקרלטי כך" סונטות"המבנה המקובל של ה

:| B C

:||: B A

|: Thematic level

I X V/III I Tonal level

לבד מהיבט , ואולם הארגון הצורני כשלעצמו מילא תפקיד שולי יחסית במוסיקה של סקרלטי

שם הראה , של הפרק "C"אחד החלקים המעניינים במוסיקה שלו מתרחש בחלק : חשוב אחד

אותה " מצא"לפני ש –והרשה לעצמו לנדוד הרחק מהטוניקה , סקרלטי את כוח דמיונו בהרמוניה

מאפיינים חשובים נוספים ביצירתו קשורים להכרתו המעמיקה . מחדש בחלק האחרון של הפרק

שהפגישה אותו עם טעמים מוסיקליים –עם אפשרויות המקלדת ועם ההשפעה של סביבת עבודתו

הצלבת ההיבט הראשון בא לידי ביטוי בחיבתו לאפקטים טכניים מרהיבים כמו . מחוץ לאיטליה

ההיבט השני בא לידי ביטוי בשילוב של אלמנטים; יחידצליל מהירות וקצרות על חזרות וידיים

ועבר לשרת תחילה בחצר , 1719בשנת , סקרלטי עזב את איטליה בשלב מוקדם יחסית; יםעממי

ברבות מהסונטות שלו אפשר . במדריד, שנישאה למלך ספרד, מלך פורטוגל ולאחר זמן בחצר בתו

, כמו חזרה מהירה על צליל יחיד, )הכלי הלאומי של ספרד(לזהות אפקטים המחקים נגינת גיטרה

כמו , ם מקומייםוכן שילוב של מאפיינים ריקודיי, בסגנון עממי ועודצורמים שימוש באקורדים

).Fandango(והפנדנגו ) Jota(החוטה , )Flamenco(הפלמנקו

53

עוסק בין היתר בחלחול " הסגנון הקלאסי"הקורס . גם הדיון בצורת הסונטה חורג ממסגרת דיונו של קורס זה .19- וראשית המאה ה 18-אנרים רבים וחשובים במוסיקה של המחצית השנייה של המאה ה'צורת הסונטה לז

164 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

משהו -בשל פעילותו בחצר המרוחקת יחסית ממרכז אירופה נותרה השפעתו של סקרלטי מוגבלת

)George Frideric Handel / Georg Friedrich Händel, 1685-1759(גם גאורג פרידריך הנדל ; בזמנה

יצירותיו זכו –אבל שלא כסקרלטי , א את ביתו מחוץ למקום הולדתומלחין חשוב שמצהיה

.למעמד קנוני עוד בימי חייו

)משמאל(והנדל ) מימין(סקרלטי

והוכשר , לא רחוק מאזורי פעילותו של באך, שבצפון מזרח גרמניה סקסוניההנדל נולד בחבל

וכמו טלמאן , אך בשלב מוקדם עבר להמבורג, כמלחין מוסיקה פרוטסטנטית לעוגב ולמקהלות

. יצא מגבולות ארצו) ובאך(ואולם שלא כטלמאן . נחשף לסגנונות החדשים מצרפת ומאיטליה

ובמהרה פתח בקריירה , )לי ובני משפחת סקרלטישם התיידד עם קור(עבר לאיטליה 1706בשנת

. מזהירה כמלחין מבטיח של אופרות ומוסיקה דתית

אך החליט להמשיך , מהנובר צרו של הנסיך הבוחרבחמנהל המוסיקלי למשרת ה מונה 25בגיל

אבל בתפנית אירונית של , נמנע מלחזור לחצר באמתלות שונותהנדל . לקדם את פעילותו בלונדון

בסופו של דבר . למלך אנגליה הכועס מהנובר הוא שהוכתרפטרונו וריה נפטרה המלכה וההיסט

מלחין רמי מעלה הכירו בכישרונו ותמכו בו והוא היה ככל הנראה הפטרונים , זכה הנדל למחילה

.האנגליבוודאי ב ,המשפיע ביותר בתקופתו

כיים "סיפורים תנתבססו על האורטוריות שלו ה .הנדל ידוע כמי שפיתח את האורטוריה האנגלית

הנדל . עם הנבחרעד כדי כך שחשו עצמם כבני ה, יבריטקרב הקהל העוררו הזדהות פטריוטית בש

שנהפכה , השיג זאת לאו דווקא באמצעות גיבורי האורטוריות אלא באמצעות קטעי המקהלה

פה לעתים החלי .בידיו לאחד המרכיבים החשובים והמרשימים במוסיקה של הבארוק כולה

והתגובה שמסרה על המתחולל בעלילה שיוותה לה , יטטיב'רצהמקהלה את מקומו המסורתי של ה

.יווניתהשבטרגדיה מקהלה מהעוצמה שהיתה שמורה ל

ועוד לפני כן הספיק לכתוב יותר , הנדל הלחין יותר מעשרים אורטוריות בעשורים האחרונים לחייו

המוצלח ביותר במחצית הראשונה של " אופרה סריה"הוא היה אולי מלחין ה. מארבעים אופרות

165 12פרק מדריך למידה

ביצירותיו שילב פעמים רבות פתיחות צרפתיות בסגנון לולי עם הקונוונציות . 18-המאה ה

אך הנדל הקפיד לגוון את העולם , המבוססות שפיתחו אלסנדרו סקרלטי וממשיכיוהאופראיות

, )aria amorosa" (אריית אהבה"כגון , בתקופתו התגבשו כמה סוגי אריה; הרגשי המובע באריות

aria di" (אריית גבורה", )aria di lamento" (אריית קינה", )aria brillante" (אריה בסגנון מבריק"

bravura(, "אריית זעם) "aria furiosa( ,"אריית נקמה) "aria di vendetta (והנדל השתדל ,וכדומה

.להימנע מלהלחין שתי אריות סמוכות בעלות סוג הבעה זהה

, האופרה בתקופתו היתה בעיקרו של דבר בידור לבני המעמד הגבוה, אנר'כל רגישותו לז עם

חלק . רכזית להצטופף בתאי בית האופרהוהזמרות והזמרים הראשיים הם שהיו העילה המ

, גם אם נלקחו מיצירות אחרות –מהזמרים דרשו לבצע קטעים שידעו שיזכו לאהדת הקהל

, pasticcioנוהג זה זכה לכינוי (ואפילו כאשר תוכנם היה זר לחלוטין להקשר של האופרה שביצעו

שככל שתהילתו של שיקולים זרים אחרים כללו את העובדה הפשוטה"). פשטידה: "כלומר

ולהפך, המבצע היתה נודעת יותר כך נהוג היה להלחין בעבורו מספר רב יותר של אריות מרשימות

שיקולים אלה באו כמובן על חשבון ההיגיון ). זמרים זוטרים זכו לשיר לפעמים אריה יחידה בלבד(

אופרות ויכולתו של הנדל להתעלות מעל למהמורות הללו וליצור , הדרמטי של היצירה

. אפקטיביות מרשימה עוד יותר על רקע נוהגי התקופה

b 91קטע ( 1724משנת ) Giulio Cesare( יוליוס קיסרהאריה של קלאופטרה מהאופרה

יכולה לשמש להדגמת יכולתו של הנדל לפרוץ בקלילות מבעד לקונוונציות , )באנתולוגיה

יניהם באופן טבעי לחלוטין לטובת ולשלב ב, יטטיב והאריה דה קאפו'המקובלות של רצף הרצ

. האפקט הדרמטי

12-13 ותצפו ביחיד

166 פרקים בהיסטוריה של המוסיקה המערבית מראשיתה ועד לבארוק

סיכוםבפרקי מדריך זה התיידדנו באופן תמציתי ביותר עם כמה מהמגמות החשובות שעיצבו את

מימיה המתועדים הראשונים ועד לתום אותו שלב היסטורי שנהוג לכנותו , המוסיקה המערבית

" קנונית"מתחיל הפרק האינטנסיבי של מוסיקה אמנותית ושאחריו , "מוסיקה מוקדמת"

שמעולם לא עזבה את אולמות הקונצרטים ונותרה תמיד בלב הרפרטואר המבוצע והמוקלט

וכל מה , הוא יחסי" מוקדם"המושג , כמובן"). מוסיקה קלאסית"רפרטואר המכונה בהכללה (

גם יצירות מהמחצית (ה מוקדמת חשב למוסיקישהולחן קודם לרגע ההיסטורי של זמננו יכול לה

הן מוסיקה –הנמנות מבחינה סגנונית עם המוסיקה המודרנית – 20- הראשונה של המאה ה

היא 20-ואם נרצה לטעון שהמוסיקה של המאה ה; )21-מוקדמת ביחס למוסיקה של המאה ה

בעתי מציבה אתגרים למאזינים ומעוררת התפעלות בעושר הטכני והה, חדישה, עדיין מודרנית

גם זו המכונה –הרי טענה זו תקפה בעצם לגבי תולדות המוסיקה המערבית כולה , שבה ובעומקה

".מוקדמת"

תפקידיה , ראינו שחלק מהשאלות המעסיקות אותנו כיום בדבר מקומה של המוסיקה בחברה

ראינו שהמוסיקה ; ראשיתם כבר בעת העתיקה, הרוחניים והחינוכיים והדרכים לממשם

ראינו ; קהל היעד שלה ומאפייניה, כוללת בתוכה ניגודים רבים באשר למטרותיההמערבית

יצאו מן האופנה –שהיו מקובלות בתקופות מסוימות –שתפיסות אסתטיות וטכניקות מסוימות

נוצרו לא – 18- המחצית השנייה של המאה ה –בנקודה בה מסתיים מדריך זה ; בתקופות אחרות

בעליית , בין היתר, שמקורם(אלא גם טעמים אסתטיים חדשים , יםאנרים מוסיקליים חדש'רק ז

לצד היבטי ההתחדשות , עם זה; )שמילא תפקיד זניח בסיפור שסקרנו כאן, מעמד הבורגנות

אפשר גם להצביע על מכנה ) ובאלה שנותרו מחוץ לדיוננו(וההתפתחות בסגנונות שדנו בהם

במובן . ך ההיסטוריה של המוסיקה המערביתהשינוי התמידי שהתרחש במהל: והוא, משותף רחב

" קלאסי-אנטי"יש דחף –" מוקדמת"גם זו ה –למוסיקה האמנותית המערבית , מסוים זה

מוסיקה (פתוחה להשפעות שונות , אינה קופאת על שמריה, שכן היא דינמית מטבעה, במהותו

. היא תמיד מודרנית –ה וכשהיא במיטב, )כלית וקולית וכדומה, אמנותית ועממית, דתית וחילונית

167 ביבליוגרפיה לקריאה נוספת מדריך למידה

ביבליוגרפיה לקריאה נוספת

Barnett, Gregory, "Modal Theory, Church Keys, and the Sonata at the End of the Seventeenth

Century", in Journal of the American Musicological Society, 51/2 (1998), pp. 245-281.

Burkholder, J. Peter, Donald Jay Grout and Claude V. Palisca, A history of western music, 7th

edition (New York: W.W. Norton, 2008).

Carter, Tim, "Renaissance, Mannerism, Baroque", in The Cambridge History of Seventeenth-Century Music, eds. Tim Carter and John Butt (Cambridge: Cambridge University Press,

2005), pp. 1-26.

Christensen, Thomas (ed.), Cambridge History of Western Music Theory (Cambridge:

Cambridge University Press, 2002).

Dahlhaus, Carl, Foundation of Music History (Grundlagen der Musikgeschichte), trans. J. B.

Robinson (Cambridge: Cambridge University Press, 1983).

Heartz, Daniel, Music in European Capitals: the Galant Style, 1720-1780 (New York: W.W.

Norton, 2003).

Schulenberg, David, Music of the Baroque (Oxford, New York: Oxford University Press,

2001).

Taruskin, Richard, The Oxford History of Western Music (Oxford: Oxford University Press,

2005).

Webster, James, "The 18th Century as a Music-Historical Period?", in Eighteenth-Century Music, 1/1 (2004), pp. 47-60.

Williams, Peter, The Chromatic Fourth During Four Centuries of Music (Oxford: Clarendon

Press, 1997).