גורת ח

A. — גז t b

י- יו'..)). UT ־ יי ־ f 6>׳•יrV*'V

1 ספר H R

לכורת הועתק והוכנס לאינטרנט

www.hebrewbooks.org ע״י חיים תשם״ט

~ ה זרז ספר תולדורת האדם הגדול בענקים י מגלה רזין סתרח דסתרין דברים המצודקים י ודבריו מצוף דבש מתוקים י האשל הגדול ברמח הלא הוא מגי״ר עט״ר ואדמרר מרח הג״א המפורסם בכל קצר תבל וים רחוקים • חד מקמייא ״ מבני

עלייה • מסגני לדה המלוב״ן כקש״ת

י זצוק״לוזיע״א ך ^ ל I ח ^ T וכמוהר״ר

הקבור בכפר דראע נדפס על ידי המדד1 הגמדן נדיב הלבב יתר חובב חוץ רצ״ו ס׳ יצחק ^מאליח יצ״ו בר דוק ימיו יה״ר שזכות הצדיקים תגן בעדו

כיר׳׳א :

נדפס פה בעוב״י דאר לביצא יע״ה בשנת להניח ברכ״ןןז׳־! איל בית״ך לפ״ק

נדפס Vfcp הדפוס המשובח והמפואר ש^ הה׳ היקר י^ומעולה ה״ר יהודה ראזון יצ״ו

I M P R I M E R I E RAZOK I 19» R A E GAYNERAER C A S A B L A N C A - 1 9 3 0

4

ה 1 ח ו ל א ש י ה ה ח נ מ

p 0> 4£>yליד מע ׳

ידידי יקבל ספר הקדוש הזה להביא ברכה אל ביתך ויאציל לו ברכה משפע ברכתו אשר ברכו ה׳ מנה הראויה כפי מסת ידו והיה לבו בטוח כי כל הכסף הנקבץ מהספר הקדוש הזה יכנס למפעל טוב לבנות בתים בחצר הרב הקדוש

זצוק״ל ודע״ א :

כ״ד עברכם הצעיר יצחק ן׳ לא״א דוד ^מאליח יצ״ו

Monsieur ISAAC tlMALFH

21, Rue </e Mogador * CASABLANCA (Maroc)

מבוא אי^ חספר מזמן מה אחרי בואי למארוקו בתור דומ״ץ בעיר טאגגיר הגד הוגד לי את שם הרב הצדיק רבי דוד הלוי ז״ל הקבור בעיר דרע • בדרום מארוקו • אשר רבים מאחב״י בארץ זו ־ נוהרים שנה שנה להשתטח על קברו ונודרים לשמו ומספרים על הנסים שלו • והן עתה נדרשתי מאיזה מידידי ובפרט מידי״ן הרה״ג כמוהר״ר משה מאיר אליקים הי״ו ראב׳ד בעיר כאזא־בלאנקא • להגיד דבר מה אודות הרב הצדיק הנ׳ז מתי היה י ומי הוא • כי רבים נפשם אותה לדעת את תולדותיו

וזמני • ולהפקת רצונם אען ואומר • כבר בספרי נר.המערב ח״א עמוד 8* זכרתי שם רב מקובל רבי דוד הלוי מעיר תאמגרות Tamagmut במדבר סחרה • בנ3ב'מאר'וקו * שחיבר בקשה אחת ראיתיה בכי׳ ופיוט נדפס בס׳ שובע שמחות (ליוורנו ת־ר) והבאתי שם שהרב אזולאי בשה״ג ע׳ צרוף וע׳ מלכות ובספר מדבר קדמות אות חכמת הצרוף י הביא בשם ס׳ אחד כיי על חנמת הצרוף ־ שמזכיר את ספר המלבות שחיבר רבי דוד הלוי תםיך (תהי מנוחתו כבוד) ושגם בס׳ מאור ושמש מרי׳ קוריאט (ליוורנותקצ״ח) העתיק משם I )ס׳ מעין חכמה כ״ד הלכות בפי׳ כב׳ אותיות וצירופיהם מס׳ המלבות הנז־ ופירושם עיץ שם מדף יב׳ עב׳ עד דף כנ׳ עא׳ ושערתי שריד הלוי מתמאגרות וריד הלוי בעל ס׳ המלבות • אחד הם י ושהי בין המאה השנית

והשלישית • אלו דברי שם ועייש בהערה כ״ז ־ ובעת כשבאתי למארוקו • בחפשי באמתחות כתבי־היד של יחידי סגולה • איגד. ה׳ לידי עוד דברים השייכים לר׳ד הלוי ז׳ל • הגזבר י שעל פיהם יש לנו לברר

יותר • זמנו וחייו י א ) שגי דפים ב״י לקוטים מס׳ מעינות חכמה על טעמי הנקודות וצירופיהן והמעתיק נתב בתחלתם • שמעתי ממוהר״ר חביב טולידאנו זלה״ה ששם מחברו של הס׳ טעינות חכמה • הוא מהר״ר מרדכי בהאגלו דל תלמידו של הרב מוהר״ר דוד הלוי זלה־ה ממנורשי ש י ב י ׳״ יה שבא לדובדו ונפטר בדרע זכותו תעמוד לגו עביל • והנה הס׳ מעינות חבמה עצמו בא לידי אח־ך • וכתוב בהקדמתו שחיברו ר׳ מרדכי בהאגלד בגז׳ ואגי תמה על הרב אזולאי שהזכיר ספר זה לרבי מרדכי מעיר דרעא י וכתב שהיה נגלה אליו אליהו ז״ל • ושהםפר נגנז • ולא כן הדבר י שבאמת מלבד הכי׳ שראיתי אגי בשגי העתקות

י< שם בשער הס־ מאור ושמש הגז׳ כתוב בטעות ר׳ אברהם הלוי תמ״ך י וציל רבי דוד הלוי תמ״ך ־ וכמבואר להלן עוד י

מובא ממנו ג״ך בכתבי חכמי המערב ויתכן שס׳ מעיני חכמה אחר אפשר שחובר ממחבר אחר ונננז ונחלף לו להרב איולאי • באותו שחיבר ר״מ בחאנלו הנל׳ • וכן באמת מצאתי בס׳ שמות הקדש לאחד מחכמי המערב שמזכיר עוד ס׳ מעינות החכמה מר׳ יוסף בן מרדכי בן מנדיל מדרעא • ואפשר שזהו שנגנז ואיך שיהיה • מדברי דח׳ טולידאנו הנז׳ ״ שהיה בר סמכא בסדרי זמנים 2) למדנו שר׳ מרדכי בוזאגלו • תלמידו של רד׳ הלוי י ושר״ד הלוי היה מגירוש שיביליה ובא

לעיר דברו Debdou ואח״ך גקבר בעיר דרע י ב ) קוגטריס כי׳ ישן לא ידעתי למי מקדושים • בא לידי ג״ך מקרוב * מביא עגיןי מ״כ בס׳ קדמון כ״י וז״ל מצאתי אחד מרד׳ הלוי ז״ל • והגגי מעתיק לשוגו בעצם י בכתב יד הר׳ דוד חלד ז׳־ל הקבור בארץ תאמגרות גר מארץ דבדו וז״ל הערה בעלי הטבע אומרים כי ישתנו אישי המציאות לפי שנוי צורותיהם והנה לפי זה אצלם החומר הוא אחד וזה ידוע אצלם ומושכל ראשון • ולדעת בעלי הקבלה ולדעתי אני כי החמרים משתנים והצורה אחת ולפי שנוי החומר תשתנה הצורה וצריך שתדע שהשנוי הנאמר בכאן הוא שנוי איכות כמות אנה * לא עצם • רצוני לומר שלא תשתנה הצורה בספירות בשנוי העצם כמו ההויה וההפסד וזה יסוד גדול וסוד נסתר אשר בו הרי הדים תלוים י ועוד כתב וז״ל מה שכולל פסוק בראשית על דרך העיון • בראשית ברא אלהים ר״ל האור הנקרא אבירש״ת הוא ברא אלהים ויהיה עתה אבירש״ת הוא קדמון לאלהים ואזי כשנמצא אלהים ברא בראשית וכן ברא בראשית אחר מחדש מאותיות אחרות דומה לבוראו ר״ל בראשית ברא את *1הים ואלהים ברא בראשית אחר ועשה את השמים בראשית שהם שצ״ה רצ״ו עד כאן לשונו • והנה למי שמבין בעמקי דברי המקובלים בענין הספירות והשתלשלותם לא יתפלא על הקושי שבדברי רד* הלוי ז״ל אלהיואץ לנו עסק בעת בנסתרות עכ״פ מדברי הקונטריס בי׳ הנל׳ ידענו שרד׳ הלוי היה בדבדו ואחייך נקבר בארץ תאמגרות וזה מכוון למה שהבאתי בספרי נהיים חא׳ הנז׳ שהיה רד׳ הלוי בארץ תאמגתת ואין זה סותר למ״ש רח׳ טולידאנו הנז״ל שנקבר בדרע מפני שדרע ותאמגרות כמעט גחשבות לגבול אחד י ולכן כתב בקוגטריס הגז׳ בארץ תאמגרות ולא בעיר

תאמגרות • מפגי שכווגתו י באחת מערי הגבול של תאמגרות • ג ) זה עתה רכשתי לי,גי׳ ישן י שמצאתיו בעיר פא0 • חסר בתחלתו ובסופו • וגם קצת באמצעו ־ כולל ארבעה ושמוגים דפים בפורמא גדולה קצת • ומצודת הכתב ניכר שגכתב בץ ש׳־ש״ן • והועתק מתוך כי׳ אחר קדום יותר שגם הוא היה חסד

2) רהט׳ הנז׳ היה בדור רי׳ בן עטר ור׳ יעקב בן צור עיין אודותיו כס׳ נר המערב בכ״מ

מה * הכ״י הזה מכיל ענינים ענינים ־ פירוש האותיות וצורתן ובו׳ ־ טעמי מצות • פירוש עשר ספירות ולב׳ נתיבות הבמה והמשיב שערי הבינה • ועוד הכל עפ׳׳י קבלה עמוקה י ולפעמים פשוטה ־ ומתוכו ניכר שהמחבר היה מומחה גדול בזה • ומפורסם בדורו י ובעייני היטב גתברר לי שהוא רבי דוד הלוי ז״ל הנזכר י הוכחה ראשונה לזה היא ־ שהדברים שהובאו ממנו בם׳ מעיינות חכמה שהדפיס בסי מאור ושמש שם בפירוש האותיות י מתאימים ברובם לפי׳ האותיות שבב״י זה • גם את שיטתו שהזכיר בקוגטריס הכי שזכרתי לעיל ־ יש למצוא קצתה בכיי זה במרוצת דבריו בכ־מ ־ הוכחה שגית ־ שבתוך הבי׳ זה כותב פעם ״אמר דוד המחבר״ הוכחה שלישית י שבפי׳ המצות ע״פ עשו איש שדה רומז על הגירוש שנתגרשו היהודים מארץ הנוצרים • וזה כמ׳ש לעיל שהיה מגירוש שיביליה י הוכחה רביעית • ששם עיפ סוס ורוכבו רמה ביש • רומז שהגאולה תהיה בשנת ה״א רמ״ה א׳׳ך חי איזה עשרות שנים לפני זה ־ וזהו בתחלת המאה השגית י זמנו של ר־ד הלוי ז״ל י ומכל זה החלטתי ברור י שמחבר כי׳ זה הוא רד׳ הלוי דל י וכן מוכח בבירור גס מסגנון. הלשון • המתאים-לסגנונו באותם הדברים שהביא הקונטריס

הנז׳ מלשונו י מעתה נסדר את תולדתו י כמצטרף •

רבי דוד הלוי דל יצא משיביליא בגירוש של שנת קנ״א או קע׳ב • שם אביו ר׳ שמואל חלדי • ושם אמו ביליידא י בפי המבואר מדברי תלמידוr יט׳ עא׳ n רמ׳ בוזאגלו בס׳ מעיבות חכמה עי׳ מאור ושמש הנ״ל משיביליא באו משפחות רבות יחד עם רד׳ הלוי דל דרך חופי תלמסן ואוראן \-V ומהם היו הרבה כהנים ׳ שעבת בפנים הארץ ונושבו בעיר בודדה ורחוקה מאדם ־ בעיר דבדו Debou בצפונית־מזרחית מארוקו • קהל הגולים האלה גודעו־ בשם קיק סיביליינוס • ויקראו גם שם העיר ההיא שיביליה כשם עירם בספרד • ועד היום נקרא מעיין מים השמוך לעיר דבדד הגז׳ בשם ״מעי[ שיביליה״ על הדברים האלה מדובר בארוכה בספרי נר המערב חלק שני שיודפס אי״ה בקרוב וראה גם בם׳ ויחל שלמה הנדפס מחדש בשנה זו מרש׳ הכהן ־ מצאצאי משפחות הבחנים שנשארו לפליטה בעיר דברו הגז׳ • שהאריך בזה בהקדמתו * ולדעתו גס השם דברו י נקרא עי׳ הנולים ההם על שם איזה איש

H עי׳ בס׳ תולדות ישראל המדברים עד׳ גירוש שיביליה הנד ובס׳ דברי הימים לרי׳הכהן בשנת ש׳׳ה מזכיר עיר דבדו שבאו אליה אז יהודי תלמסאן והנגיד ובניו וכר עיש.

מפורסם ביניהם שהיה שמו דוד 4) וקראו לחלק מן העיר הזו בשמו • ואם נבונה ההשערה הזו • אז קרוב הדבר שעל שמו של רבי דוד הלוי זה ״ נקרא שם העיר דבדו ־ ואמנם ״ אין אני מסבים להשערה זו ״ ויתכן לומר שהשם דבדו מקורו

מן השפה הברברית י רבי דוד הלוי • לא נשאר בעיר דבדו-שיב יליה הנז׳ ״ ומאיזה סבה יצא ממנה וירחיק נדוד בערי המדבר וואד־דרעא (Ouad Draa) ויבא עד תאמגרות ועד העיר דרע שבה מת ונקבר ־ בחבל הזה נמצאו בדור שאחריו להקת־מקובלים בקבלה עיונית ומעשית • שחיברו ספרים רבים ושמם נתפרסם עד לארץ ישראל • ובכל מארוקו י כמו שכתבתי בס׳ נר המערב הא׳ וביותר בחלק שני שיודפס ־ ובלי ספק שכל החכמים המקובלים האלה • היו שותי מימיו של רד׳ הלוי דל זה שהפיץ את ידיעת חכמת הקבלה במחוז זה * תהו הטעם לפרסומו הנדול שמה * ולהספורים המעריצים את שמו כל כך • ועוד לפני מאה שנה עבר שמה חכם נוסע אחד שמו ר׳ יעסב אלכבש י וכתב את נסיעותיו בספר שחיבר ושמו ס׳ ארחות צדיקים ושמות בני ישראל ־ הס׳ הזה בכתב ידו של המחבר בא לידי ״ ושם מזכיר את בקורו על קבר רד׳ הלוי בעיר דרע י וישורר שיר ארוך שבו הפליג לספר בנסי הצדיק הקדוש ועזוז נוראותיו • ונם המסורת שהזכירי מרדכי מדרעא • שהוא הרב אזולאי שגגלה אליו אליהו הנביא ל רמ׳ בוזאנלו הגזבר ־ אני חושב שהתחלפה לו מרב לתלמיד • ומקורה על רד׳ הלוי רבו של ר׳ מרדכי הגז׳ י ובמקום דרעא י שהיא רק מחוז ולא עיר • צריך לומר דרע ־ תלמידי רד׳ הלוי י אלה שחיו בחבל ו1אד דרעא י שקדו על ספריו ויעשו פירושים על דבריו יי) וכפי הגראה מן הבתב־יד שזכרתי למעלה באות ג׳ • ושקצתו נדפס כעת • היה לרד׳ הלוי הרבה מספרי הקבלה הקדמונים שהשתמש

בהם י גם מעתיק מהזוה״ק גסחאות מדויקות ולשונות שאינם אתנו •

מחיבוריו גודעו לגו רק שמות הספרים האלה • ספר המלכות ־ ספר

חיה • ספר השמים והבקעה • שמכת בס׳ מאור ושמש הגז׳ דף טז׳ א • בא׳ ב • וכב׳ א ״ גם ספר ירושה שגזכר בבי׳ זה בפי׳ המצות • ושמו של הכי׳ זה ״ לא אדע עוד • מפגי שכמו שכתבתי • חסר הוא הכי׳ הזה בתחלה ובסוף ואפשר

שהוא חלק משלשת הספרים הראשונים הנז׳ • זמן מותו של רד׳ הל1י • אין בידגו להגביל בדיוק * אכן י כמו שכתבתי

רש׳ הכו£§&ןק^;ו הגז׳ דף ג׳ ־ (4 י*) בך נראה בס׳ מאור ושמש שם •

בם׳ נה׳ימ האי ־ בן דעתנו גמ עתה שמת בתחלת המאה הגי בערך הא׳ ר׳ ־ מביון שיצא בין גולי שיביליה • ערי תיאור צורתו הרוחנית של רדי הלויייש מה לדבר עוד• י אבן ־ מהחלק הנדפס עתה מהבי־ הנז׳ ומהקטעים שבסופו ־ יובל הקורא החוקר לעמוד על אופיו ותבונתו וררבו דרך הקדש בקבלה י בתור הוגה דעות

עמוקות ואיש שהיליג בידידה זו ־ ובעת הנני תודה ושבחה להאדונינם המשתדלים בדבר מצוה זו ובפרט לידידי הרה״ג במרהרמ״מ אליקים היו הנדל • שהואילו לעשות נח״ר להרב הק׳ המחבר דל י להודיע שמו ברבים ולהפיץ מעיגות חבםתו חוצה • זבותו תהיה

למגן בעד בל המתעסקים במצוה זו אמן: יעקב משה טולידאנו הי״ו

לפנים איש טבריה עיה״ק ת״ו ובעת דומ״ץ פה טאנגיר

דניאל בגוב אריוותא

ואפריין נמטייהו להמקדרים ועוקקים במלאכה הקודש הראשון הח׳ המפואר הד׳ עמרם בר אליהו עמאר והשני

לו הפועל הצעיר הנו״ח משה בר שמעון עמאר והחוט המשולש

הבחוץ p׳ יצחק בר מסעוד עמור ישמרם השומר אמת לעד אמן

ח ר ח ז א

שמענו לבל יקרב איש זר להדפיס זה הספר עוד מהיום ועד משך עשר שנים שלא יבוא לכלל ארור מסיג גבול רעהו ב״מ והשומע לנו

ישכון בטח וברכות לראש צדיק אכיי׳ר:

נ

ח ק ד מ ת מוה״ר הגדול מעו״מ מוכתר בכתר שם טוב ותהלה יענוה ויראה תנא ירושלמאה הראב׳יד מקו׳ כקש״ת ובמוהר״ר ,משה מאיר חי אליקים יצ״ו כסיית יגדל עד ביאת הגואל כיר״א ראש הרבנים בעוב״י צאר לביצא ואגפיה יע״א:

מה מה־ שמה לבבנו י כמהה רוחנית והדוה הל הי״ת * בהגלות לנו ספר קדוש ונורה ־ מלה מסתורין ורזין עילאין ספר המלכות השר חבר מורנו ודבינו הרב הגדול י בנקתד ובנגלה המקובל האלהי בוצינא דנהורא * אספקלריא המאירה מקג״ל כקש״ת דוד הלוי זצוק״ל וזיע״א י המפורסם ונודע בשעריה * בארצות המערב י בזכותו הגדולה א׳ ובנסים הגדולים שנעשו לכל המשתטחים על מצבתו הקדושה י והנוהרים שמה מדי שנה ושנה ביומא דהלולא להתפלל לאל לשמוע תפלתם * ולהעתר להם בזכות קדושתו וחסידותו י ובעד התגלית הזאת חייבים הננו תודה לידידי וחביבי י תלמידי ושאר בשרי י יליד עיה״ק טבריא תובב״א ה׳׳ה הרב המופלא י חוקר קדמוניות וחופש מצפוניות ־ בנש׳׳ק מר דיינא כמוהר״ר(יכעת רב ודומ״ץ בעוב״י מצרים הבירה יע״ה) יעקב משה טולידאנו יצ״ו י מחבר ספר נר המערב ספר רב הערך אשר האיר עיני רבים על תולדות אחינו היהודים במאמקו וגלה ענינים יקרים אשר היו חבושים בטמון * כי לולא חריצותו ושקידתו להוציא מיקר זולל י כי אז ספר היקר ספר המלכות הלזה היה נאבד ח״ו כי כברי שני העש נחתו בו י ובקרבו ישים ארבו י הרב המופלא כמהר״י טולידאנו יצ״ו הנז׳ בהיותו משרת בקודש במשרד הרבנות בעיי׳ת תאנכיר יע״ה מצא לו שעה הכושר להשלים חלק ב׳ לחבורו נר המערב ובכדי לשכללו ולעמוד ..על הקרי הענינים שכתב * יעצתו נפשו לתור את ערי מארוקו להתחקוה טל שרשי תושביה אחינו היהודים במקום ההנוהיהם לדעה אה דברי ימיהם להוציא מהחה ידו דבר מתוקן * ובמקעיו אנה ה׳ לידו הספר הקדוש הלזה י והיה מדי שובו ממסעיו יסור אלינו י כי שם ביתו * לא נמנעתי לדרוש מפיו להגיד לי את החדשות שהביא באמהחותיו י כי מאז בהיותי שד״ר התה״ק הרמב״ה זיע״א בערי המערב נכספה וגם כלתה נפשי להתחקות בפרט על מקור ותולדות הרבנים הצדיקים זיע״א אשר קדוש יאמר להם במקומותיהם מאין באו ומקור תולדות מחצבתם ועל הרוב לא הייתי מוציא רווי לצמאוני מחוסר מקורות נאמנים רק קבלה איש מפי איש ואם קבלה נקבל ומה גדלה שמחתי כאשר הרב אביר יעקב ה׳ הראה לי את החמדה הגנוזה אשר מצא ספר המלכות הלזה בכתיבת יד באמת אורו עיני מרוב גיל

ותדוה י ועל פי בקשתי למקור את הקפד הלוא לדפיק לזכות בי את לרבים היהיל הרב ה׳ לעשות מביא והקדמה לקפר היקר לזה אשר בי גלה לכי בידיעתו הרהבה את תולדות מהברו הרב הק׳ כמוהר״ר דוד הלוי זציק״ל כאשי עיני הקורא

תחזינה מישרים במביא לרצויי בזה : ואני אך למיתר יהיה לי ללרבות בשבח לקפר ליקר לזל ספר המלכות כיק׳ מכרזת עליו י תורה יוצאה בלנימל ו ה ע ב כשמו כן הוא ותוריזי *ל י שלוא ם)ובר לרזים י דירש כתרי איהייה י פל מפיק מרגליות י קהרא דקהרין ירזין

עילאין י דברים לעומדים ברימי של עולם ־ צבאות לשמים וחילם : ובכן אפריין נמטייל לידידי וחמדת לבבי לרב הביר יעקב יצ׳׳י ברך ל׳ חילו יפיעל ידיו תרצל וליל אדירי ממני ושמי לטוב ילך ללך יגדל כשם לגדולים אשר

בארץ יזכית רבני לק׳ תגן בעדו ובעד כל השר לי הכי״־ : ואת שפתי לה אכלל מלברך את לידיד היש תמידית ־ ימדיבר בי נכבדות ־ חולב התירה ילומדיל י ל׳׳ל להכם יכירן ק׳ יצחק אלמאליח לי״י בן לחשוב ומעולל לזקן לכש~ ק׳ דוד אלמאליח יצ״י לידוע ימפירקס לאיש הילב הקד ורודך צדקל י ביתו פתוה לרוהל לכל קשי יום וחכמים בני ביתו באוכלי שולחני ומקרב ללם לתועלת ביד נדיבל בגופו ואיני י השר נדבל אותו דוחי לטובל לפריע מכיקו את לוצאות קפר לקדוש לזל י ילוא מעידו מכבד בכל לבי ומעריץ בכל מאודי את שם רבינו הק׳ מהבר את קש:־ לק־ לזל זצוק״ל ב׳ ובגל ציון. נאל על קברו באבני מחצב ואולם גדול בנין יפל ומשוכלל לשבת שם המשתטחים על קברו וכמעט בכל שנל ושנל לולך ללשתטה על מצבתו וכבד עמל וטרה בכל כהו עד שבנל שמל בית הכנקת נלדד ומשוכלל (גם בתים טיבים) מל נירא למקום לזל עם ק״ת כתיבה ירושלמית וגם בתים טובים בנה למחקה ילמקתוד מזרם ימטד לקהל ישראל הנוהרים שמה לקבל ברכת צדיק ותמיד עיניו ולבו על למקום לק׳ לזה לשכללי ולהדירו ואינו חק לא על גופו ולא על ממונו י אשריו יה:־י הלקו שעמל לזכות

ולזכות חת היבים : ואני תפלה כי זכות הרב לצדיק ילק׳ הזה תגן בעדו יבעד כל אשר לו י הירך ימים בימינו * ובשמאלו עושר וכבוד י יליתה ההצלחה נר לרגלי. והמנוחה והשלוה באהלו י ויזכה להבנות כעת היל בבן זכר ש״ק מאשתו הכוה״ץ לגברת שמחה מב״ה • ויחדיו ישישו וישמחו בכל טוב קלה י וישמחו בבנין ירושלם ועינינו תחזינה

בשוב ה׳ אה שיבה ציון י ובא לציין גואל משיה לישראל אמן: תקותי האמצני כי כל המקדיש ומעריץ אה שם הרה״ק הצדיק זיע״א יקה קפר מקפריו להניח ברכה בביהו ויעטרהו בזהובים ובא עד כיקו * וקמץ משם

י הק׳ הנז׳ ידיה פ < כ מלא קימצו י העביד לי ירבה יהדל לה ימעיט י ומהכנקה ד לבו נכין בטיה לדביאי הל איני דדד״ק זיע״א למות לו בתיס עוד לזכות וזה יוהד טיב מלהדליק כמה בעיה ינידיה ני להגיה בהידהי הוא דעיקד כדי בידיו שפתותיו בל איתי צדיק דיבביה בקבד יכבד האדיכי דפיקקים ז״ל בזה הלח בקפדהם ואכמ״ל י יבזה הדה״ק זיע״א יגן בעדי ובעד כל אבד לו ותקובל תפלתו בדצין יימלא ההל יה׳ משאלית לבי לטיבה אמן נ״ד ההי״פ ומשדה בקודב בעוב״י דאד לבידא יע״ה בהי׳ ניקן המלימד בנקיס שנת להניח בדכ״ד א״ל בית״ך לפ״ק :

*״י, משה מאיר חי אליקים שיט רב ראשי ראב־ד מק״ו

א׳ ראוי לעידד מה בבהלני משכיל אהד נכבד ממשכילי עם מדיע אנחנו דואיה כמה וכמה הולים עקרות נכה דגלים וכן היושבים בצדה הילכיה על קברוה הצדיקים להשתטח על קבורתם ואינם נענים יהיה נפלאותיהם יאיה נקיהם י ופעמים להפך אנחנו דוהים כמה עקרוה נפקדי יכמה הילים נתרפאו והיושבים באיזה צדה

יצאו מיגון לשמחה ומדוע שניי זה נופל אלו נענים ואלו לא נענים : בהשקפה דאשינה השבהיי כי היי מצעו לאב החכמים שלמה המלך ע״ה כשבנה ביה המקדש ההפלל הפלה נאה (מלכים א״ה) ועתה ה׳ אליהי ישראל שמיד לעבדך דיד אבי יכו׳ דק אם ישמדי בניך וכי׳ בהנגך עמך ישראל וכי׳ ושבו אליך ידודו יכו׳ ואחד ה ב מעי דשמים יכי׳ בהענד דבילים ילא יהיה מטר וכר ימחטאהם יביבין כי הענם יכי׳ רעב כי ידיד בארץ דבר כי ידיד בדפון ירקון איבד חסיל וכו׳ כל נגע כל מחלד כל הפלד כל החנה הבד תהיה לכל דאדם לכל עמך יביהל אבד ידעון היש נגע לבבו וכרב כפיו הל הבית דזד וההד הבמע וכו׳ וקלחה ועביה וכי וגם אל הנכרי וכי׳ מבמע מבם כי לה דק התפלה לבד תועיל דק הטיל תנאי על יבדאל לביב מעבירות בביזם יאזי ואתה הבמע וכו׳ לא עבה כן לכל גוי הבא מאדן דחוקה וההבדל פבוט בין יבדאל לגייים כי יבראל מאמינים ידיד אם לא נעני ידעי כי בבלם דרעד הזאת וחיכך יבובו מדרכם הדעה לא כן דגויים אד לא יענו חיכך יבעטו יידיד ה״י ה״ד דבתא דכא כי כל דדולך לדבתטה על קברות דצדיקים זיע״א טרם כל צריך לבום בדעתו כמ״ב דבאד״ט באו״ה קי׳ תקפ״ד קעקי׳׳ז דדמתפלל על קברי דצדיקים אל יבים מגמתו נגד דמתים דק יבקב מדבי״ת ביתן עליי רחמים בזכות דצדיקים בוכני עפר מדדי״ל ז״ל ויה ן צדקה קידם ביאמד החנית מבם דאד״י ז״ל עכ״ל ועי׳ בק׳ יפד ללב בקי׳ תד״ה

שנרגש מהא ־כלב בן יפונה דאיהא בקועה דל״ד ע״ב ויעלו בנגב ויבא עד חברין וכי אביתי בקבו רחמים וכו׳ ועי׳ מ״ב ההר בם ודו׳׳ק א״נ שמעינן ילינה דצדיך המתפלל על קברי הצדיקים זיע״א על איזה צרה בלא הבא י ג׳ דבדיס תבובה מעבירות בבידו הבובה אמהיה והפלה בנמיכה דוה ובבפלוה הלב יצדקה לענייה ויהפלל אל הבי״ת שבזכות הצדיק יאיר פניו אליו ויבמע הפלהו וקימן לדבר זכור לאברהס ליצחק ולישראל שצריך לזכור זכוה הצדיקיה עי׳ במדר׳ פ׳ מ״ד וגס כלב בן יפונה הלך להשהטח על קברי אבוה העולה להצילו מעצה המרגלים כמ״ש רש״י בחומש פ׳ שלח לך שהמתים מבקביס רחמיה על החייב כמ״ש בפ״ב לתפנית דט׳׳ז ע״א ובזוה״ק פ׳ אחרי כ״כ בקפר ילקוט הראיבני פ׳ שופטים דק״ז ע״ד וע״ש בדקק״ט ע״א מ״ש בשם קודי רזא וכק״ה קי׳ ת״ן הע״ט והש״י ובשל״ה הוב״ד בק׳ קניין פירוח דקמ״ז ע״א ועי׳ בק׳ ברכת אליהו דנ״ז ע״ד וכ׳ ועי׳ בק׳ לקוטי מצוה ח״א ערך ברית כי קברי הצדיקים הם קדושים כקדושת ארץ ישראל ממש וארץ ישראל הוא תקון גדול לפגם הברית על כן צריכים להשתדל לבא על קברם כי מקום קברם הוא קדוב כמו ארץ יבראל והוא תקין גדול לפגם הברית עי״ש ובק׳ המדות למהר״ן ערך צדיק אות קע״ג כתב וז״ל הקב״ה עובה לו טיבות אך על פי באינו ראוי לכך(ע״ד טובתי בל עליך לקדושים אבר בארץ המה) ע״כ ועיין בקפר צואה מחיים ד״ח ע״ב שכן כתב ויב צדיקים במגיע אליהם דמקומם הוא ארץ ישראל ואפילו בחוצה לארץ והיינו כמ״ש כמוהר״ח בקפר מדרש אליהו ז״ל בדרוש א׳ דע״ד גבי משה דבינו ע״ה עיש״ב ודו״ק על כל פנים צדיך האדם לשוב בחשובה בלימה והפלה וצדקה מעבירין אח רוע הגזרה ובזה נפהדה השאלה הנז״ל כי״ה בוחן לבוה וכליות והוא יודע מקהדי בני אדם לזה משיבין לו מן השמים ונוהגים לו משאלות לבו ולזה אין משיבין עי״ש ודו״ק ועי״ע בקפד שיח יצחק למוהד״י אלפייא יצ״ו ב דע״ ד שהביא כמה ראיות על ענין יודל שכר השתטחות על קברי הצדיקים זיע״א ועיין במקכה קנהדרין דך ז׳ ע״ב ומועד קטן ח״י ובקוטה די״ג ובדן: צ״ז כתב התנאים שצריך לעשות ההולך להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקום זיע״א הא׳ יהרהר בתשובה שלימה וכו׳ ויקבל על עצמו שלא ישוב עוד לכקלה הב׳ ירבה בצדקות כפי כחו ויכולתו מאשר תשיג ידו הג׳ ללמוד איזה דבר לעלוי נשמת הצדיק ההוא כמו האידרא זוטא על ההילולה בל התנא הקדוב רשב״י זיע״א וקשר מאיר בת עין על קבר התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנק זיע״א וכן על זה הדרך וכבר העיד רבינו האר״י ז״ל(עי׳ שער רוה״ק דכ״ו ודל״ח) וז״ל כי בהשתטח האדם על קברי הצדיקים ובפרט אם יודע לעשות יחוד השייך לאותו צדיק אז תהיה לו נשמת אותו צדיק עזר וקיוע גדול עי״ש ועיין להרב שדה הארץ אבהע״ז בקי׳ י״א מ״ש ז״ל ועיין

העניה דט״ז ידנ׳׳א בענין ההשהטחיוה הנז׳ והועלה זנוהם ועי׳ ני״* ק ד״ ר וישלה עי פ״ב פקקא יו״ד בענין קבורה רהל ובעין יעקב בפ׳׳ק דקיטה במימרא דרבי חמה בר הנינא בענין קבורה משה רע״ה ועוד נהב ההבי״פ ז״ל בקפר שנוח חיים וז״ל ההילכיה לזייארא בער״ה ובעייה״נ ובער״ה להשהטה על קברי הצדיקיס עמד על זה בם׳ ברנה אליהי ז״ל דז״ן פי״א להה טעמים ננונים ולאשר ולקיים המנהג ני אין בו שים פקפיק ועי״ש בק׳ עומ״ד וה״י דז״ך ומהצ״ה ועמק ברנה במאמר שפהי רננוה דנ״ד מה שדברי בענין האזייארא ע״ש האומנם צריך שיזהר ההולך לזייהרא דאם בלהי טהור שיעשה טבילה קודם שילך וגם אהרי שיבו טיב שיטבול ואם לא יונל לעשיה נן מוטב לי שלא ילך ונן בעה ההפלה שיתפלל האדם על קברי הצדיקים ובפרט נשמגמהו הוא ללנה בדרני הי יועיל הדבר נמ״ש רש״י ז״ל בהומש פרשה שלה לך על פקוק ויבא עד הברון וגם דאשנחין בקפר ההקידים ב״א ק״ם דיש נחה רוה למהים נשהולנים לקברם ולעתור ולרצות בעד מצבותיהם יהוח טוב מנל הצדדין מנל מקום אם אין האיש מניקה וטומאתו עליו והוא לביש בגדים צואים לא לרצון יהיה וההעדר טוב ממציאות ולפתות יעשה טבילה ידים בהלינהו ובחזרתי הינא דאי אפשר לו לטבול ויהיה זהיר שיתן צדקה לעניים קוים שיננק לעשות זייארא וינון שהשי״ת יתן לו רחמים בזנות הצדיקים ונו׳ שהם יליצו עוב בעדו נמ״ש בדע״ב ואק״א ק׳ הקפ״א ענ״ל ובפרט עתה שנדפק החביר היקר הזה של הרב הקדוש הנז״ל זיע״א שמצוה ללמוד על קברו נל המשתטה על קברו בודאי הגמור אם יעשו נן לא ישובו ריקם

יתפלתם תקובל ברצון אמן:

ועוד אשיבה ידי להשיב גדולה תשובה להאיש המשניל הננבד והוא ני ראיתי בקפר הרב שער נבוד ה׳ להרה״ג המפורקם המלוב״ן נקש״ת רבינו אפרים אנקאווא זצוק״ל וזיע״א בהקדמת הרה״ג ר״מ ור״מ בעוב״י תלמקאן יע״ה נקש״ת נמוהר״ח בלייה ז״ל בענין הנקים שעושים הצדיקים המוזנרים בתלמוד בנמה מקומות והקר להביא נל קברות ראשונים ואחרונים המדברים בענינים נאלו והביא קפר דברי הבריח בח״ב מאמר י״ב עי״ש והביא דעה הרמב״ן והרשב״א ז״ל והעיקרים ז״ל והמהנגדים להם הרי״ך ור״ח והריטב״א ז״ל והרב ז״ל בחנמהו הרמה קיים אה דברי שניהם ולא פלגן בהדייהו ועיש״ב דברי אלהים חיים ונמו נן עיין בקפר הקפו של נק ח״ב למופה דורנו הרה׳׳ג המפורקם בדורו ראב״ד מעיה״ק ארן חמדה לבבנו זו טבריה הוב״ב חד בדרא נקש״ה חיים הביב דוד קההון זצוק״ל הביא גם הוא השובה רב האי גאון הובאו דבריו בעין יעקב על מקנה חגיגה פרק אין דורשין גבי עובדא דארבעה שנננקו לפרדק ובקוך החשובה נהב ני דבר זה

מקובל אצל הראשונים כולה יהדיו ולא היה אהד אבר מכהיב בי כי הומייה היו כי הקב״ה טובה אותות יניראית טל ידי הצדיקי׳ כמי בהיה טובה על ידי הנביאים וכו׳ יכבצמה מר רב במיאל כאין יזילהי בהרבי לקריה בספיי הגייים שאימרים הין מראין אלי הנוראיה אלא לנביאים ילא יטבה נס נזה הלא לנביאים ימכהיבין בכל מטשה שנאמר בו נק כי נטשה נם לצדיקים יאמרו כי הין זו הלנה ונו׳ יאנו סוברים שהקב״ה עישה נס לצדיקים ינפלאוה ונו׳ טכ״ל ימיהד׳׳ג המפודקם הד בדרא ז״ל הרבה להקשוה טל הגאון מר שמואל ז״ל מכמה מקומיה וטי״ש בדבריו הנעימים ואהר נך כהב וז״ל ויפה אמר מר הגאון רב האי גאון שהגאון טטה בזה מפני בקרא בספרי היוניס וטעה ההר דעיהיהם אבר לא ראו אור ההבונה הקדובה ושפלות הנפב ונו׳ והא דקמן פאטיגורא אבר דבק בשפלות הנפב יני׳ אך בזאה תדע ני הגם בהצדיקים האהרונים יב להם יד ובם לטביה נפלאית גדילית נמו הראשונים האמנם לא יבצר מהיוה ביניי והבדל בין הדויוה יהזמניס לפי הצורך לעולם לקדוש שמו יהבדך ני בדידיה הראשינים וכי׳ ע״כ נהמעטי הנסים רק לעתות בצדה בלא הבה יהיה נק מוצנע ומכיקה במעט הבנלה לנל משכיל יעיין בספר גנה אגוז להרה״ק מהר״י גיקטיליא ז״ל יכל דברי קידבי יגהלי אב בהון בהם והקוד בהם ני הם דברים מיייבבים אה הנב ועיין בספר מלהמוה ה׳ להדה״ג דלב״ג בספר מלהמיה ה׳ מאמר י׳ בגם היה היה מהנין לאמן ולהזק דברי הז״ל בענין נסים ינפלאוה הנעבים על ידי הנמי הדירוה יכו׳ יעיי׳ש ההלוק וקיים מוהד״ג המפורסם הד בדרא ז״ל יז״ל יכל זה שנהב רב האי :אין בבם מד במואל וזולהו לא דברו אלא בנס בלא על ידי הפלה ותשובה אבל בנס שעל ידי הפלה והבובה לא איה העב על יביבהא בהוא מכלל יביאל ביכהיב בו דאה לא כן עקדה מצוה הפלה והשיבה הס ושלום וכן למה הלכיה שנאמרו בענין הנסים לענין ברכה וזילהם יאיך יאמי מד במואל גאין באינם הלנה אלא על כדהיך

נדאמרן עכהד״ק ועיב״ב דברים המצידקים יבדבריי מעדי״ב עדבי״ם : היוצא מדברי קידשו ז״ל האתת נמ״ש לעיל ני על ידי ההפלה יההבובה הקב״ה עינה את הצועק נמו שנאמד קריב ה׳ לנל קידאיי לנל אשר יקראוהו באמת ובהצטרף זנות הצדיקים זיע״א השנית ני בנסי היהיד צריך להיות מליבש טל פי הטבע וכמ״ש הדה״ג מיהרה״ב בהקדמתו ע יי׳ ב ולזה אני אימד ני נל תולה אשד יוכל להתרפא על פי הטבע באידך הזמן או על פי ריפא מומהה וכן עקדה אשד תוכל להרפא ותלד באורך הזמן אזי בזכית הצדיק זיע״א מתרפאים במהרה בלי רופא ואויץ יהעקדה תלד במהרה גם היא בלי עזר הייפא וסממנים יק בתפלה לפני הצדיקים בזכיתם עישה להם נס ומתרפאים גם כל הילה ימהלה

ובזה אני זיכר מ״ש בקפר ילקוט האיריס טל מ״ש רש״י ע״פ לה יהיה בך עקרה דמה בה להשמיענו מה כידוע לכל ובקפר אבני שוהה המי כאינו מוליד י כתב על פי מ״ש הז״ל מפני מה אמיתני עקרית מפני שהקב״ה מתאיה לתפלתן של צדיקיה ע״כ לפי זה יש לראיה מה זי הבד־כה באס יעשו רצונו של מקוס אז לא יהיה בהה עקר אדרבה אז מהאיה לתפלתן של צדיקיה לזה פירש״י עקר שאיני מילידp ישליס r ה אעך ך ז ^ ה י י , ^ ת י ה ה א ד - ז ץ ך-קך נ י ריצה לימי אי[ נ דהקב״ה מהאיה להפלהן של צדיקיה אבל עקר כזה שאך לאהר ההפלות ובקשוה

לא יילד זה קללה יכזה לא יילד כי אס עישיס רצוני של מקוס עכ״ל :

?ק־ יז׳ יזי׳ל יבכן אה יש לכליך מטנופה או ב׳ עיין בבאה״ט בקימן תקפ״ה 3 זבל על המצביה וקביבוהם צריך לנקותה וגס שלא יהיו המיס על המצבוה מאותה עובריס ושביס בקוקיס בהמוריס בגמליס והייביה הצבור להוציא על זה ממון רב כדי שיהיה מקום בית הקברית נקי ובר ובפרט מצבית הרבנים הגדולים הצדיקים שבאים להשתטה יללמוד ולהתפלל עליהם אם המקים אינו נקי כראוי מלבד כי לא יועיל אדרבה ה״ו יזיק כמ״ש ז״ל בקורא ומתפלל במקום שאינו נקי וכמו כן טיניהם ישיהו אם יש איזה מצבוה ואבני הקבריה שנהקלקלו להקנה כמו שהוכיה עז׳ מוהרה״ך ז״ל בקפר הוכהוה הייה קב׳ דקי״ב עב׳ עייש״ב וההי יהן אל לבו דכמו שהוא מהקן כליו ומטהר גופו בנ־״ה וביוה״ך ללבוש בגדים נקייה והוכן לבני״ם כמש׳ ריב״ה קי׳ תקפ״ה וקי׳ הר״י ומור״ם בהגהה שם כמו כנ יעשה בקברי הצדיקים ומינה נמי כשהיה קברי הורים שבאים להשתטה עליהם וזה מכלל כביד אב יאה כמי שהייב בהייו להלבישו יכי׳ כדאיהא בקידושין דל״א עב׳ כמי כן במותם לתקן מצבותם יהאבניס אשר עליהם יקביביתס דאהמר עלה מכבדו בהייו ובמותו . ומלבישו במיתו היינו תיקון המצבה שהוא הלבוש האמיתי ומכקהלכקוהם באבן על גביהה עכ״ל הרד״ה מוהר״י פאלאקי ז״ל בק׳ יפה ללב בקי׳ תקפ״ה עי״ש ודו״ק . אך באמת הגם שמניה לעשות תיקון המצבה אך לא כמו שעושים היוה מצבות גדולות אבני שיש ומצויירים ומכויירים בכל מיני פאר עז והדר ככל חוקות הגוייה האלה בימינו עד שמפקדים כמה וכמה מאות אלפים פראנק כי לדעתי שזה איקור גמור מלבד שעוברים על בל השחית גם לדעתי יש בו משום חוקות הגוייה ואנחנו עם בני ישראל די לנו לעשות מצבה אבן גדולה על שטח הקבר ודי בזה ועיין 3ק׳ היחיאל״י בבית טולמים פרק טו׳ בקי׳ כט׳ כתב וז״ל כי הבניין לא מעלה ולא מוריד כלל ועיקר ואולי אלו המאבדים כקך וזהב לרוב לעשות בניינים בהוני הומה שחושבים בזה לעלוי ולתועלת הנלב״ע אלא אדרבה עתידין ליתן את הדין שמביישים את העניים שאין בידם וכו׳ האם אין זה עון פלילי לאלו הבונים בקכום עצום אם

לבניין ביהכ״נ בהדאה דב אהד ואמד להבידו אה יפה ביהכ״נ אבד בנה המד ליה חבידו נמה נפבוה בקעה בה נ״ב וקל וחומד לאלו המאבדיה נמה ממון על אבן דומה ונר ועיין שה בהאדיך הדב יצר בלהבות קודב דבדיה היוצאיה מן הלב דבדיה

אמהייה וננוניה ודב בהעדה זאה . ולענין שהנהנים נכנסים להשהטח על קברוה הצדיקים זיע״א כבד האדינו בזה הדה״כ הדאשין בקו׳ הדומ׳ץ בעיה״ק צפה״ו חק״ל נקש״ה נמוהד״ח סתהון ז״ל בס׳ הבהיר ארץ חיים בק׳ יו״ד נה׳ יעי״ב בבקיאותו הנפלאה ולהבדיל בין החיים הרה׳׳ג מו״מ הדאב״דבעיה״ק עבדיה ה״ונמוהדי״ה זריהן יצו׳ בספ׳ הנחמד בנודי יעקב בהיו״ד ועש׳ שהאדינו למעניתם ע נ״ פ בקברות הצדיקים בל פה המערב אשר דובה קבודיה בתוך בית החיים צדיניה הנהנים להזהדו לעמוד מרחיק במקוה שאין ספק ודי בזה גה צריך להודיע שאין ללנת בנל יוה על בית הקברות ני צריך קדושה וטהרה נאשר ציונו האד״י ז״ל דצריך לטבול קודה שיננק לבית עלמין וגס אחדי שובו צריך עוד טבילה אהדת ונמ״ש לעיל משם מוהרה״ך ז׳ל ומי הוא זה אשד נזהר מזה ואחד הנם צוה לאשתו ובניו שלא ילכו על קברוני אם ביום השבוע וביום תשלום החו׳ ובפקידת השנה דיקא נאשר דאיתי באיזה ספד ומשבח אני את מנהג א״י תו׳ שנשהולנים לבית עלמין בער״ה או בעיוה״ך עומדים מדחיק לביה״ק וקורין התפלות ועי׳ בסה״ב היהיאלי הנד״מ בידושת״ו שהביא דברים אלו ודי בהערה הזאת ע כ״ פ אשרי המחזיק לתקן מקום הקברות של הצדיקיה שזכות הצדיקיה תגן עלינו אמן כ״ד הבוטה על זכות הצדיקיה שיהזידוני לארצי אדן

הקדושה ואת דבר עבדו יקד״ב והוא המשמ״ח אליקים ס״ט

ת מ ד ק ה הרבנים המופלגים י בפז מטולאים • היושבים על מדין • דייני דנהר דיעה י ואור

תורתם זורחת בעוב״י דאר ^ביצא ואגפיה יע׳״ה

היום יום בשורה . ליהודים היתה אורה . אורה זו תורה . תורתן של ראשונים : האי ספרא נהר . ספרא דמארי טב . הוא ספר הקדוש ספר המלכות למו״ר הגאון המפורסם המקובל האלהי חד מקמאייא . בעל אתייה ותמהייה מסמי לויה . הוא הק׳ רבינו דוד הלוי. זצוק״ל וזיע׳׳א בואו ונחזק טובה ל דידינו ואו״ע הרב המופלא מר דיינא בנש״ק כקש״ת יעקב משה טולידאנו יצ״ו אשר בשקידתו ובחשקו להוציא לאור כל תעלומה בהיותו במשרד הרבנות בעוב״י טאנכיר ינג״ה הביא לפנינו חמדה גנוזה ספר עתיק יומין זה ספר המלכות ברך ה׳ חילו אמן ואפריין נמטייה וברכות לראש צדיק גבר חכס בעוז הוא ידידייו אוהב את המצות אוהב את התורה ולומדיה עץ חיים למחזיקים בה ותומכיה בעל אכסניה לכל דל והלך יגיעי כח . ולעמלי תורה . ואלה תולדות נח . זש״ה החו׳ץ סי׳ יצחק אלמאליח יצ״ו בר כהה״כו הזה״ך דוד יצ״ו אשר כל ימיו עמל וטרח ואזן ותקן ויסד את מקום הרה׳׳ק הצדיק זצוק״ל וזיע׳׳א עד אשר עשאו כגן ה׳ כארץ מצריס ועתה העיר ה׳ את רוחו רוח טהורה רוח נדיבה להביא לבית הדפוס הספר היקר הזה דתבר גזיזי תודה רבה ונשגבה אנן דאמרינן איישר חיליה לאורייתא יהי רצון זכות הרב הקדוש זיע״א תגן בעדו ובעד אשתו ובתו ובנו יצ״ו וימלא את משאלות לבו לטובה אמן אחינו אנשי קהלתינו קחו את הספר היקר הזה והביאו ברכה אלבתיכיס בוזו כסף בוזו זהב אל תחושו על ממונכיס כי ממנו יוקח לתקן ולשכלל את מקום הרה״ק זיע׳׳א כי שם צוה ה׳ את הברכה חייס עד העולם כ״ד משרתי בק״ו החו״פ בעוב״י

דאר אלבידא יע״ה ביוס ר״ח אייר ש׳ ופועל ידיו תרצ״ה לפ״ג:

ע׳*ה ע״ה ע״ה ע״ה דוד אדהאן אברהם אביחצירא אברהם יפרח יוסף הלוי

ס״ט ס״ט ס״ט ס״ט סה״ר דיין ומו״ץ מזכיר הביד״ץ

׳ ת ח ך א ר ב ם א י ל ה ק מ ב

אברך את ה׳ אשר יעצני והחייני וקיימני והניעני וזיכני לבא עד הלום להקריב קרבן בכורים להקריב על מזבח הדפוס תורת ה׳ תמימה תורתו של עט׳׳ר מדר אדמו״ר הנאון המפורסם צדיק יסוד עולם המלוב׳׳ן כקש״ת כמוהר׳׳ר דוד הלוי זצוק״ל וזיע׳׳א הקבור בכפר דראע זה ספר תולדות האדם הנדול בענקים . ומחזיקנא טיבותא לרישאי הוא הראש המעוז עט׳׳ר מוה׳׳ר הנדרל מערמ המפורסם לש״ט ולתהלה ענוה ויראה • תנא ירושלמאה • הראב״ד מק״ו מזר׳׳ק טהור בקש׳׳ת משמ״ח ^וקים ואנשים אשר הוא בדבריו המתוקים ומעריב ערבים עריבים עלי דברי אוהב • עורירני וחזיקני ואמצני וסייעני והרהיב עז בנפשי לבא אל המלאכה מלאכת הדפוס ספר המלכות להרה״ק זיע״א והוא אשר הוציאוהו לאורה באמצעות ידידינו הדב המופלא מד׳ כקש״ת יעקב משה טולידאנו יצ״ו ותלי״ת על אשר באתי דנומרה של תורה ואפריין נמטייה לידידי ואו״ע חמדת לבי את שאהבה נפשי ה״ה מעלת הרב המובהק שמן תורק חריף ובקי זר״ק כקש״ת שמעון אביקאציץ יצר אשר בא לפה להרביץ תורה בתלמידים יצו׳ בישיבת כתר תורה אשר נתיסדה פה בעיר הזאת והוא היה קורא ומניה את ספר הקדוש הזה אשר מחזה שדי יחזה ואתו עמו ידיד נפשי הח׳ הותיק זר״ק הר׳ נד עבו יצ׳ו מעיה״ק צפת״ו עד אשר יצא מנוקה ומשופה מכל טעות כי הכתיבה עתיקת יומין וכמעט היה למאכלת עש אך בחכמתו היקרה ידע לה מר והניחו עד שידו מנעת ברכהו ה׳ ותן לו פרנסה טובה וברכה וחיים ארוכים אמן אליכם אישים אקרא שכל הבא ליקח את הספר הזה צריך לתת מחיר הספר הק׳ הזה בי כספו מוקטר ומונש לתקן מקום שבת הרה״ק זיע״א וכל הנותן בעין יפה הוא נותן ולא נצרכה אלא להעדפה ובשכר זאת תאריכו ימים ושנים וימלא האי׳׳׳ת משאלות לבכם לטובה כ״ד עבד ומשרת להרה״ק הצדיק זיע״א החו׳׳׳פ בעוב״י דאר ^ביצא יע״ה ביום ר״ח דחו׳ אייר ש׳ ואתה

תשמע אל ר׳ נ׳ ת׳ ם לפ״ק :

הצעיר יצחק ך לא״א תד ^מאליח ם״ט

אחרי מופלג אנה ה׳ לידי כתב יד קרוע ובלויי מכתב יד חרר דמנאת יע״הוחותמיםבו עשרה רבנים מעיר הנד כמו שיתבאר בסמוך ששלחו לי ידידינו הרב הכולל זר״ק כמודדד. מםעוד הכהן יצר שמצאו בתוך ספר אחד בעיר בצאר יע״ה וכעת הוא כמוס תחת ידי והעתקתיו להדפיסו אות באות ותיבה בתיבה

וזה מה שכתוב בו • וזמין ה׳ לפנינו החכם השלם כהה״ר יוסף אזנאתי נר״ו והפצרנו בו להיות פקיד על ענין זה ומעתה אנחנו מודים בהרג שמנינו את החכם הנד פקיד לקבץ כל הנדרים הנמצאים ושיהיו מן היום הזה והלאה הכל ינתן בידו להביאם או לשולחם למדדו וזכות הרב הקדוש המלובץ רבינו דוד הלוי זיע״א היא תגן עליכם ועל זרעכם באורך ימים ושנות חיים . ובני בנים . ורוב הונים ואונים . בי״ר הכי׳ד החרפ דמנאת יע״ה בסדר את מספר ימיך אמלא ש׳ זאת הקת ה׳ ת׳ ר ד ה׳ לפ״ק וישע יקרב ממוצא וממערב וש״ר

ואלה שמות הרבנים החותמים הא׳ נמוהר״ר חיים בוחבוט זלה״ה ר׳ יוסף ך ^יהו ^מאליח

ר׳ מסעוד ך ר׳ יעקב נחמייס ר׳ מסעוד ך לולו ר׳ מסעוד ך שלום אוחנא ר׳ אהרן ך אברהם זוהר ר׳ יעקב ך שלמה ן׳ דו״ח ד חיים ך דוד אדהאן ר׳ שלמה ך הרוס ר׳ דוד ך אברהם קדושמאליח יצ״ו ן׳ לא״א הר׳ דוד יצ״ו ע׳ה יצחק *

ספר המלכות מה שמצינו הוא זה מפסקא המתחלת סוד היאך וכו׳

והשאר בעוה״ר נאבד חבל על דאבדין

הקיר המן מן מהמצה׳ ישאר לך מה לרמוז לך שהתמורות הם בעין מחיס הה״ד ודורש אל המתים כי הס מתים בשביל שאין להסרוח חייסוהם עומדים כמתים ואינן מתגלגלים ההי׳ד מחמצת

ודי למבין ע׳יכ: סוד ההגדה שוטפים את הניס ואח״ך מוזגין אותו כי הכוס רומז לעטרת ישראל הנקראת כיס של לוד שהיא רויי׳ה לוגין במניינו צריך שטיפה כשיצאו ישראל ממצרים ולטבלו במי מקוה העליון הה״ד וברדת הטל על המחנה לילה מכאן שהטבילה בלילה ונטהרו מזוהמה.של מצרים ומגלוליהם ונכנקו ברשות הקדוש והטהור כעין דוגמה זו כנקת ישראל שהיתה עמהם ונטמאת כביכול צריכה ג״כ טבילה מן עומק של הנחל הה״ד וזרקתי עליכם מיםטהוריס וכו׳ ושאבתם מיס בששון ממעיני הישועה פי׳ מב״ע שהוא מפין שלא יפסקו מימיו י״ת וי׳׳ת כעין דוגמא זו אנו צריכין להדמות ליוצרנו כי דיו לפבל להיות כרבו להראות רמז לייחוד הפליון ועל זה אנו שוטפיס הכוק כדי לרמוז

לכוס

סוד היאך היא ההשבחה כי החכמים הראשוניה שהה אנשי אמה היו לוקחין עשר ההיכוה לחה והיו מניהין אותן בעשר זויוה והיו הוזרין לזויוה הראשון ולוקח החתיכה שהניח שם ומברך עליה על ביעור חמץ ומקבץ אוהה בקערה אחה וישמור אוהס עד למחר בשעה השריפה ישרפס כדרך העולם י אבל סוד הענין למה עשר חתיכות ולא פחוה ולא יוהר לרמוז לך כנגד טשר טמאוה כדי לבטל אותם ולבערם מן העולם שלא ישאר שום קטרוג בעולם על ישראל אלא ישאר הם צריכין להם רחמיה בפסח הה״ד ליל שמיריה הוא לה׳ י שהה שמוריה מכל מיני מזיקין ופורעניוה מקטרגיה על העולה אלא הם יושבים שמורים כבני חורין כיין הטוב שעומד על שמריו ובבטחה •בלי פגע רע ובלי שטן ובלי מקטרג ומשטין לכן צוו להשביח החמץ ודי למבין ־ וצריך אהה לדעה שהי מדוח הם בעולם חמץ זכר מהמצה נקבה י חמץ המורה הזכר ומחמצה חמורי,* הנקבה ודי למבין י ד״א מהמצה

6פר המלכות

והקוד בזה עני ורוכב על תמוד . ומצה העשירה רומז לבינה שהיא עבירה העשויה במי פירוה העליונוה כיון שמן ושאר משקין משהבחין וכיוצא בהה לפי שבינה מקבלה השמן על מכונו של הנהל הה״ד כשמן הטוב על הראש . ונקראה קרן בן שמן לפי שהיא קרן היובל והיא נאצלה מן הבינה ועל זה נקראה מצה עשירה. ד״א למה נקראה עשירה בשביל שממנה נאצל צד צפון שהוא זהב הה״ד מצפון זהב יאחה . ומרור רומז למדה הגבורה שהוא מר וקשה בדינו למה בשביל שישראל נשהעבדו במצריה בדין הגבורה נשחעבדו הה״ד וגס אה הגוי אשר יעבודו דן אנכי. ד״א מרור רומז לכנסה ישראל שהיא מדה הייה בין ההמורוה הה״ד ויין למרי נפש והבן זה . חסא רומז לתפארה שהוא מדה ההפארה שהוא הס ורחם על העטרה הה״ד יודיע צדיק נפש בהמהו. ונוטלין ידיהס לרמוז לזוהמת מצרים שנטהרו מיהס כי הה יצאו מרשות הטמא אל רשות הקדוש. ויושבין מסובין על צד שמאל כבני חורין. והסוד בזה ויסב אלהים את העם וגו׳ מלשון הסבה לפי שיצאו ישראל ממצרים נעשו בני חורין וסגנים על העולה. משל למה הדבר דומה לבת מלכים שהיתה מלקטת בשבלים והיה המלך עובר ומכיר בה שהיא בתו של אוהבו ונטלה והושיבה בקרון שלו והיו הנשים

עוברות

לכוס של דוד ע״ה כי כל הדברי׳ העליונים תלויים במעשה התחתון ודי למבין. ומהקנין אח השלהן בכל מיני קערות כוסות וצלוחיות ונרות כדי לרמוז לשלחן שהיא העטרה שהיא מלאה שלחנה מכל אורות עליוני׳ ומכל אקפקלריאות וצבאות כלם נראים על השלחן הזה . וד׳ כוקות רומזים כנגד ארבע גאולות כנגדנ׳ה׳י׳מ׳ הנקראים כוסות כי הס מקבלין המשקה מן הנחל ומשפיעין למטה ולא ישתה יותר מארבעה כוסות. ואס יצמא ישתה מיס כך הוא הדין והקוד בזה ונהר יוצא מעדן מן החכמה. להשקות את הגן פי׳ בינה הנקרא גן עדן לצדיקים . ומשם יפרד והיה לארבעה ראשיס פי׳ נ׳ה׳י׳מ׳ ומשה והלאה עולם הנפרדים ואינן בכלל הספירות . ועל זה אלו הכוסות כנגד אלו המדות ומשם והלאה אינו בכלל הספירות אלא עשר ספירות בלימה ולא יותר . לכן כל מי ששותה הכוס חמישי כאלו נותן יתרון במקום דלא צריך יתרון אלא ישתה מים כדי להראות שאין שם יותר מדה אלא מכאן ואילך הוא חוץ לייחוד ועל זה 7׳ כוסות ודי ולא פחות ולא יותר . והקערה שיש בה המצות והמרור ושאר הענינים רומז להקף המקיף את השמש הס י״ב גבולי אלכסוניות המצה העניה רומז לעט׳ שהם לחם עוני והיא עניה וענתות

ספר המלכות ב

ידכתי נפשי שמתני מרכבות ונו׳ בענין דוגמא זו אנו עושין הקיבה למטה והבן זה . ואח״ך יקח מצה ויעשה ממנה שתי פרוקות רמז דרכו של עני בפרוק לפי שהעטרה היא מקבלת השפע לחצאין מחציתה בבקר מצד החקד ומחציתה בערב מצד הגבורה ויתן החצי האחד בין השלימות לרמוז שהיא עולה בין שתי המדות שהם גדולה וגבורה ונתנת הכלה בין שתי הזרועית ונמצאת עטרה ופגומה יושבת בין השלמות והבן זה , ויגביה הקערה על ראש התינוק ההגבהה זו רומז להגביה כנקת ישראל עס החתן שהיא תפארת ישראל ואח״ך כשיעשה כל צורכיו וכל עניגיו יקח מצה שלימה והפרוקה שבקערה ויברך על השלימה המוציא לחה מן הארץ לעי שמצה שלימה רומז לעולם הבינה שהיא שלימה בכל השלימות והוא עולם השלם והוא מוציא לחם מן הארץ שהיא חכמה הה״ד מאשר שמנה לחמו וכו׳ ויברך על הפרוקה שרומז ללחם עוני על אכילת מצה והבין זה . ויאכלו אותם שניהם ביחד לרמוז כדי לכלול המצה הפרוקה שהיא עט׳ עס השלימה שהיא בינה ולהתחבר הייחוד אחד. לכן קבלה בידיהם שלוקחין חתיכה של המוציא מן השלימה וחתכה מן הפרוק וכורכין אותו ביחד ואוכלין אותו בפעם אחת כי לחבר העט׳ עס אם הבנים

שמחה

עוברות ורואות שהיא יושבת עם המלך במרכבתו מיד היו תמהות ואומרות ראו פלונית שהיתה מלקטת עמנו בשבולים אתמול ועכשיו היא יושבת עם המלך אמרה והשיבה להם כשם שאתם תמהות עלי כך אני תמיהה על עצמי וקראה על עצמה לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות וגו׳ מי הה המלך מלכי המלכים הקב״ה ובתו של מלך היא כנקת ישראל שנשתעבדה בגלות מצרים בעבדת פרך והיתה מלקטת שבלים הה״ד לקושש קש לתבן. והיה המלך העליון עובר לנגוף את מצרים והכיר בזרע אברהם יצחק ויעקב המלקטים שבלים מיד נטלן והושיבן במרכבתו והקיבן לצד שמאל הה״ד לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים כי צפון לצד שמאל והקב״ה הקיבן של מלכים על צד שמאל ודי למבין. והקב״ה מוציאן ממצרים בזרוע נטויה בארבעה דגלים ובארון ברית ה׳ ההולך לפניהם ושבעה עננים מקיפין אותם כקוכה ובכהניס ובלויה ובישראלים והם עולים מן המדבר ואומות העולם אומרין מי זאת עולה מן המדבר. אלא השיב להם בלעם אלו הן זרע אברהם יצחק ויעקב השיבו לו והלא אתמול היו עבדים לפרעה ועכשיו הס בני חורין על הים בדגלים ארבעה ובמרכבות מלכים וסגנים ושכינה לפניהם וענני ־כבוד מקיפין אותם וקראו על עצמן לא

ספר המלכות

שהה אויר על דרך הקוד הנסתר ונעלם כי היו׳׳ד העליונה שיש לו צינור פתיה רומז לעי׳ העי׳ שהוא משפיע דרך זה הצינור למשך האמצעי שהוא כ״ע לכן היו״ד העליונה הוא נוגע באמצעי ומשך האמצעי הוא פתוח ליו״ד התחתון דרך הצינור לרמוז שכ״ע הוא משפיע לחכמה שהוא יו״ד תחתונה נמצא שצורח האלך רומז לשלש מדות נעלמות לאין קיץ ולאין וליש פי׳ החכמה ולפי דרך המפרשיה שהוא רומז לכ״ע וחכמה ובינה . ב רומז לכ״ע כי הב׳ פתוח מזה הצד וקחום מצד אחור וצד הקחום שהוא רומז שהוא נעלה ונקתר מצד שהוא מקבל מעי׳ העי׳ ואין לשה שוה רעיון ושכל להרהר שם אפי׳ החיה בעצמה נלאית מהשינה למעלה הימנה לכן היא קותמת עצמה כמו שהוא סוגר וקותה עיניו מלהביט אל האלהים והקוד בזה ויקתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים והמשכיל ישתוק וידום לה .וצד האחר פחות רומז הצד של כ״עשהוא כנגדינו להודיע שיש שם קצח הרהור והשגה ויש צד לעלות שה אע״פ שהוא אי״ן אינו ואי״ן ממש י אבל כנגד עי׳ העי׳ הואי אי״ן וכנגד צד החכמה הוא נקרא אין ויש י ועוד למה הוא פתוח הב׳ לצד אחד בשביל שהוא משפיע השפע שהוא מקבל מלמעלה אלינו י ד״א הב׳ רומז אל הבינה שהוא קתום

מזה

שמחה והבן זה. ואחר כך לוקחין חקא ויטבול אותו בחרוקת ויברך בא״י אמ׳׳ה על אכילת מרור . רמז לתפארת ישראל שהוא חק על כל התחתונים ונתחבר עם העטרה שהוא חרוקית . חרוקית מלשון חרקת שהוא כלי חרק היא העטרה שהיא טלקא של היוצר לפי׳ יכלה לשנות המעשה ועל זה תפארת ישראל מתחבר עסי העטרה לרמוז עמו אנכי בצרה . ואח״ך לוקחין חצי הפרוקה הנשאר תחת המפה ויאכלוהו זהו אפיקומן רמז למי שיכנס לער העליון יכנקבתחלה בשערי׳ הידועי׳ שהם תפארת ועטרה ואח״ך יעלה מן מדה למדה עד שיגע לכ״ע ואח״ך ירד למלכות ונמצא בשער שנכנס באותו שער יצא פי׳ עטרה כמו ־המצה ברך . עליה בתחלה ואכלה ובה קייה כדי שישאר טעם המצה בפיו והבן זה

מאד. נשלם שלו״ל בס״ד: עתה באתי להשכילך ולהודיעך בפי׳ האותיות וקודותיהם כל אחד ואחד לפי צורתו לאיזה קפירה הוא רומז והמשכיל יבין י וידום לה׳ בראשונה א היו״ד עליונה• רומז לכ״ע שהוא למעלה מן הכל והוא התחלת וקיום של כל הנמצאים לק אמרו ורמזו שהוא קוצו של יר׳ל כי הוא מקבל מלמעלה ומשפיע למטה לכן היו״ד יש לו צינור פתוח למשך האמצעי כגון זה א ויש מן בעלי האמונה

ספר המלכות ג

הקדושים והטהורים מעי׳ העי׳ שהוא הבריכה העליונה נהגה מברך כל הנמצאים ברוך הוא וברוך כינו הי וקייס בככמל״ו . ד״ח דלה רומז לבינה ולגבירה עם צינוריהיהם. ד״א דלה רומז למלכיה יה שהיא עומדה בכער המלך העליון כהיא כעין דלה לכל הנכנסים בעולם הייהוד. ד״א דלה מלשון דלה וענינה כאין לה אור

TT מעצמה כלל אלא מה שמתנין לה מלמעלה כי היא דלה ידלולה מכל המררגיה לכן היא עומדה ב דלה כדרך העניים שהם מבקשים בסההי הנדיבים ה רומז לבינה שהיא צירה ה״א עליונה והיא עילם היובל והתירוה ושבה הגדול וכל מיני ת ידיה מכם יבא לזה העולם . ד״אה״א רומז לציניר הארוך היורד •מן כ״ע לימין ה׳ ולצינור המהפכני מן התנמה לבינה ולציניר המהפכני ויורד מן הבינה לגבירה נצירהו. ה״א ד״ה ה״א רומז לה״א הההונה שהיה ננסה ישראל שנקראה ה״א . ד״א ה׳׳ א רימז להנמה ולבינה ולגבורה עם ציניריהיהם ד״א ה״א רומז לבינה שהיא ה׳ גדילה. ו רומז לה פארה שהיא צורה וא״ו והיא הספירה השש יה והיא מקבלה מנל מאורות עליונים ויהקבצי שם הצינירוה ויהתברו שם נצורה וא׳׳ו. ד״א וא״ו רומז לצינור היורד מן ההפארה אל היסוד. ד״א וא׳ץ אומר נ״ע לעטרה

מזה הצד לצד של נ״ע לפי שהיה עינם הקהים ופהוה לזה הצד ני ימיני פשיטה לקבל שבים פי׳ איהם שבאים לתזיר בתשובה לנן הוא נקרא השובה * והמדה כיש בתוכה נקראה שיבה וזהו צידתו

יה שובה יה

בוש הההי ההה

כי הוא מקבל כבים לכל הבאים

י וזהי כאז״ל הבא ליטהד ילסייעין איתו מן הצד התשובה להעליהו ללעילרי לעיליי עד שמעלים איתי למקים התשיבה י ג ראש הגימל רומז לכ״ע והמשך האריך רימז לציניד היורד מן כ״ע אל תפארת יה להידיע שכ״ע מקבל מעי׳ העי ומשפיע דדך הצינור אל התפארת לכן זה הצינור פתוה והיו״־ של גימל של שמאל רומז לגבירה שהוא עומד צד שמאל ומשפיע לי כדי להשקיט הרוני ורגזו כדי שיתבסס העילה ויכולים לסבול דיניו ודי למבין ־ ד המשך של הד׳ רימז להכמה ולגדולה עם צינירוהיהם רימז לדלה * ד״א דלה מלשון דלה שהיא דלה. ד״א רומז לכ״ע

שהוא גבוה מכל הגבוהים הה״ד כי גבוה מעל גבוה שומר . כי דלה מלשון דלה שהיא דלה לעי׳ הנ!י׳. ך״א מלשון

דלה לנו . מלשון שהיא שואב המים

ספר המלכות

לכל הנמצאיה כלה והוא גבוה מעל גבוה וגו׳ ומשפיע ויודד דדך הצמוד לחכמה ולגדולה עס צינודוחיהס בהה כצודח למ״ד. ד״א למ״ד דומז לגבורה כי למד מלשון מלמד ודדבן פי׳ עץ שיש בו בדזל שמכה בו החודש הפדה כדי שתלך בתלמיה כן הדין העליון הוא מייסר כל הנבדאיה והיצודי׳ בדינו הקשה כדי להדדיכה ולהנהיגם בדדך המשפט והיושד ודי למבין. מ כי זה המ׳׳ם רומז לעולם העליון כי היוד שהוא למעלה מן המם דומז לכ״ע ולחכמה ולבינה שהוא סתוה מכל צד ד״א מ״ם רימז לתפארת שהוא עולם הזכר לכן אין הזכר כמו הנקבה . נ רומז לחכמה ולגדולה ולגבורה כי ראש הנון רומז לחכמה שהוא ים הגדול שהוא שם הדגים הנקראים נוני והצינור היורד מן החכמה אל החסד עם הגבורה רומז למשך התחתון של הנון. ד״א הנון עמוקה רומז אל הצינור המתפשט מן החכמה אל הבינה ולצינור היורד מן החכמה אל החסד. ן הנון הפשוט כי ראש הנון רומז לתפארת ישראל והצינור המתפשט היורד מן ראש הנון רומז אל הצינור היורד מן התפארת אל היקוד וזהו כי התפארת מקבל מעולה העליון ומשפיע אל התחתון דרך ישר בלא עקמימות והקוד בזה ישכיל המשכיל וידום , ד״א נון רומז ליקוד

שנקרא

הא לך ו׳ קצוות שהם משפיעיה לך מטוב שאני מקבל מעי׳ העי י ז רומז לגבורה ולנצח שהם שתיהם בצורת זי״ן ד״א זין רומז לגבורה שהיא כלי זין ומלחמה . ד״א זין רומז לגבורה ולהוד כי ראש הזין רומז לגבורה ומשפיע להוד דרך הצינור הפתוח מוחזק דינו לכן נקרא גבורה זי״ן. ח היא רומז לצינור המתפשט מן החכמה אל הבינה לגבורה ולצינור היורד מן החכמה אל הגדולה כצורת ח׳ ודי למבין. ט הראש האחד של הט׳ שהוא לימין רומז לחקד וראש של שמאל רומז לגבורה ועיגול של מטה רומז לתפארת עם צמרותיהם והמשכיל ידום לה׳ . ד״א ט׳ רומז לגבורה שהוא משחית ומכלה הכל מן וטאטתיה במטאטי השמד שהוא כלהו נחרצה. י רומז לעי׳ העי׳ איז שם שום השגה והרהור ואקוד לשלוח שם המחשבה ד״א יו״ד רומז לחכמה שהוא יו״ד כמו שיזכירנו בכמה מקומות . כ רומז לכ״ע וחכמה ובינה עם הצינורות הדבוקים והמחוברים בהם ד׳יא כי הכ׳ רומז לנצח והוד שהם מאזני צדק לכי כף כף שהם שתי כפות הה״ד נשא לבבינו אל כפיס אל אל בשמיס. ד״א הכף רומז אל הצינור היורד כעין עיגול מן הנצח למלכות ומן המלכות עולה ומתגעל להוד. ל ראש הלמד רומז אל כ״ע שהוא ראש ומלך

ספר המלכות ד

והמשך של הצדי רומז אל הבינה ולגבורה עם צינורוהיהס . ק רומז אל החכמה ובינה עם צינורוהיהם היורדים משם. ר רומז למלכות ה׳ שהוא בצורת ק׳ ריש וענייה מלשון רש ועושר . ש כי ראש המיני של השין רומז לנצח והשמאל רומז אל הוד והעיגול של השין רומז ליסוד וראש האמצעי רומז לתפארת והמשכיל ידום לה׳ ד״א שין רומז אל המלכות ה׳ מלשון שניך כעדר הרחלים וגר שהיא כשנים לחומה לשמור מלכותה שהשומרי העיר יושבים שם בה שלא יכנסו האויבים בעיר כך היא יושבת בשער המלך ושומרת עצמה שלא יכנס לה זר בשביל שהיא נקראת שומר ישראל לכן נקראת שיי . ת רומז למלכות ה׳ היא נקראת תיו מלשון והתוית תיו על מצחות האנשים כי התיו רומז לחכמה ולבינה ולגדולה ולגבורה כך קבלנו בפי׳ אלו כ״ב אותיות על דרך החכמה הסתורה והנעלמה אשר קבלו בעלי העיון איש מפי איש עד אלינו. השם יאריך השגתינו ייתן לנו חוזק לחזק שכלנו ודעתנו להבין ולהשכיל תורתינו הקדושה אמן וכן

יהי רצון תם : סוד התמונה בכל עת יהיו בגדיך לבנים וגו׳ הם בגדי כהן לשרת להקריב ולהדביק הנפש למקום מחצבה הוא מקום הה׳ בגדים הלבנים

והטהורים

שנקרא לויתן שהוא סוד לויתן ובת זוגו ד״א נ׳ רומז לצינור הגדול היורד מכ״ע אל התפא׳כי הוא מקבל מע׳העי׳ ומשפיע למטה ס רומז אל ההפארה נצה הוד ויסוד המלכות עם צינורוהיהם . ד״א סמך רומז אל החסד כי הוא סומך ומקים הנופלים והנדחים בעולם ההמומה בסוד השלם והמשכיל יבין. ד״א סמך רומז לכ״ע כי הוא סומך ונושא עליונים וחחהוניה מהחת זרועותיו הה״ד ומה הה זרועוה עולם כי דרך הסבל הוא נושא המשא על כהיפו הוא סומך ונושא לעליונים ולהחהוניה מהחה הזרועות . ע רומז לגדולה ולגבורה ולתפארת ולהוד עה צינורותיהה . ד״א עין רומז לעטרה בשביל שכל המראית נראות בה . ד״א עין רומז לכ״ע הקדוש והטהור הוא עין פקוח שאינו נרדם וישן אלא הוא משגיח ומביט בכל העולה והסוד הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל פי׳ ישראל סבא והמשכיל יבין וידום לה׳ . ד״א עין רומז אל החסד שהוא המעין של החסד שהוא שולח מימיו לכל העומדים החהיו. פ רומז לחסד ולגבורה ולהפארה ולנצח והוד. ד״א פה רומז לגבורה שהיא מדת הדין הקשה שהוא דגוש פה רומז למלכות שהוא ב״ד הרפה שהוא רפה . צ כי היוד שהוא על ובהצדי רומז לחכמה שהוא בעולה האחור הפנימי

ספר המלכות

לישראל ע״י העכירה כבישראל עושי! רצונו של מקום על ידה העטרה ואה ה״ו על ידי העט׳. בית׳ היא ב׳ נהיבות להכמה וציורה מורה כי היה ביה לתפארה ר״ל ביה דינו של הקב״ה ועל ידה נפרע מן הרשעים ומשלה שכר לצדיקים שנאמ׳ בצדק השפוט עמהיך ומדה גבורה וממשלתה בשעה לבנה . ג האות עצמה מורה כי משלמה נוראוה ומשלמה בין דבר לדבר ושמה גימל מלשון ביום הגמל אה יצהק ומלשון ויגמול שקדים והיא המדה הגוברת לכל שכתר וזרועו מושלה לו ושני אותיות ציורה המורה על מדתה הלובשה עוז ושעה המה ממשלתה . ד יושבה בשער ו״ו היא שער התפארת והיא עשירית בין למטה בין למעלה ואין לה אוה שנאמ׳ כי היא לבדה עומדה ומבטה בין לתפארת ולחקד והקד מדהה ושמה דלה מלשון ודלה ראשך כארגמן והיא יהידה וגדולה בהקד וברחמים וממשלתה בשעה כוכב ה נמצאה ה׳ בכל צד אם למעלה אה למטה והיא מוכנה לשניהה שכהו׳ הנה שכרו אהו ופעולהו לפניו כי היא לפניו ולאהריו וציורה כולל י״ב מדות הקשה והרפה והה מן ג׳ עליונה ושלשהה לציור אהד רמז לשה הייהוד אשר מהה וציורה מוכית באומרו היד ה׳ תקצר וגה יד ה׳ היתה בם וממשלתה

בשערי

והטהוריה וקדושיה הוא היכל הפנימי וקדש הקדשים והם שבעה ימים עליוניה הנקראיה עשר קפירות כי הם כהות עליונים כלם לכה אהד ועצה אהד אצילים ולא ברואים והם הנקראים צבאות אלהים היים וניראים צבאות ה׳ צבאוה אלהים ונקראים אלהים צבאות ה׳ צבאוה אל הי אל'נורא והם הוארי כה הפעולות וכל אלו באהה כ״ב אותיות ההורה העליונה ואותיות עליונוה מקדם ומהם נח רשמו ונחקקו בלחות בכה אלהים שכהו׳ כהיבים באצבע אלהים והם רמוזים ורשומים מלמעלה והם קנויים מלמעלה למטה בקנין גמיר ובקשר חזק ואדיר כי כל מה שברא הקב״ה למטה הכל קנאו מלמעלה ורשמו למטה וקשרו כמו אותיות התורה שכתב ה׳ קנני• ראשית דרכו. קנה הבמיה ממעון קדשו שנאמ׳ קונה שמים וארץ . וכן בית המקדש מכקא כבודו. ארן מארן החיים . ישראל מן העמים שנאמ׳ עם זו קניה והכל

ברישוה על דרך קשר: וזה רשום האוח יוה ה״א מורה כ״ע וציורו כולל שלשה מדוח חכמה ובינה וגם התפארת ונצהה במדהה אלך מלשון ואחמיד חכמה והיא נקראת עוזו והפארהו של הקב״ה ועליה אמרו ז״ל שהקב״ה מניח הפילין ובשעה נוגה ממשלתה ושה חביון עוזו ונהנה

( 0

ספר המלכות ה

וא״ו זכירה רמז לייסך קטן מיעקב וזהי באז״ל ני יוקף נברא דמיה דיילנו

כנ יעקב והיה מדהי נ״ל יבבה מדה ינליון יכבה לנין מניהה

והרבו ימדבד יהיה מזההה

ר״ל לנס;: הטוב היה. י י י י ומנוהה והמטינך לכין הירבן וכליו, . עולה ובציור זיז הרומזה למדבר ולזה

היא פהוהה למעלה ני ב הצדיק והרשע והוא לצד צפון נוטה והוא כנאמ׳ וצדיקיה ילכו בה ופיככיכ ויו׳ והיא כבורה נמו כאז״ל אה יכ נה באלהי האומוה יבואו ויתקנו הכבר ובשעה שבהאי ממשלהה . י היא העכיריה מדה מלכוה קדש מנוון

זהו נמנו רמז

והייה ומזון לאדן ההההונה כי היאy ,הנקודה האמצכיה נל « 1 י

בנה כוס נירה ידמיין רמז נמה ככתו~ ואל מי הדמיוני ואסיה ובה נברייו ההההוניס ונהקדכו לו והיא מנזירה יודו לה׳ הס די יבשעת לבנה ממכלה ה . כ והיא מדת מלנוה המדה המקבלת מנל ומבטה אצל הלמ״ד לקבל הסד ורהמיס והיא מגזירת כף אהה ני היא רהל הקטנה עה כליה וממכלהה בשעת לבנה . ל והוא המלמד לאדה

בשערי הלבנה . ו עצמה הכארה והיא עמוד לעולמה שכהו׳ הנה מקוס אהי ו״ו מלשון ווי העמודיה והוא הצי הכס ואין לו ציור כי עמוד לכל וציורי האותיות ומשגיח מעלה ומטה ופניו כנגד הה״א בעבור כי אינו צריך הה״א לו כי צורך הה״א צורך שכתוב ויגבה ה׳ צבאות במשפט וממשלתה בשעה חמה . ז והיא המדה הנוצהת שכתר והיה כאשריירים משה ידו והוא מלשון כלי זין כי היא כלי א׳ מזויין ומזומן לנכח והנה הרמה יד משה בציור זין וציור מדהה ואז״ל מכאן מן ההורה לנשיאוה כפיה וחוהמווהוא יציץ כגבור לרון אורח כי בשעת חמה ממשלתה . ח והוא מדת הוד והוא הוד על המדוה כי היא שמינית וציורה היא שליש למדה ראשונה באומרו תומיך ואוריך והשפעתה מן המדה הגוברת אבל עצמה מורה בשמינית הכוללת (הבל) הה עשר מדות כנגד לבושי כהונה כי היא ממדהו ושמה ה מלשון והתו גבוריך היילן וציורה מורה בשחי מדוח חסד ורחמיה . ומורה כי השפע שלה בעשיריה כמאמר רז״ל בגבורה יורדיה גשמים לעולה לפי׳ השלחן נחונה במקומה בצפון וממשלתה בשעה לבנה ט ומדתה יסוד שבת והיא המדה הפנימית ואיננה נמצאת כי היא בחשבון טי״ה או ה״א החת היו״ד ובית מדתה

ספר המלכות

אצל התהום להקים המיס במקימם כלא יצאי לעולה ולא ימנעי המעיינות מפעילתה וממשלתה גננית נזק •( הבל) לבינה אב־ התהלכו אטתי נ לפניי יהיא בעד מני״ן ימדתי האלהיה למענה לתנאיה הקתלקיתה מנצהת על ההי״ת יהיא המזה הכביהה יהיא נעלמת מנימי נל הי. נמו שאז׳׳ל טד ולא עד בנלל ני הוא בבת כגביר בממבלתיך •»,v««\- ז—-היי • ^ - > ^ \ ««!<~U> ןי-ןייי

ימבכהת לה־בית צבאית היילית ותולדות ומבפהית כאימי ^:־^ יר3ל ייי וקהל נייה יממנה ה״ה אהדינה לפדות הבבן ינה לאילנית יזדעיה יממכד תביאית במב יכו׳ ימדאב הדדי קדה ומתהת- ררייי-^^י^ נבנה • י

;עיי ידיבלה מבענת יהיא אית

זדיעית ס מי

״ יי^יי• ו^־י^ יייי־׳ר* *״ו יי י

?תימה מנל צד רמז לעיר המקיבבת בהדיה באימה העיד סביב בלא יכנס בתינה כיעיל יטניך בנהי׳ לא יבא בך עוד ערל יטמא ני היא נלה קדב ה׳ ?ביב לה נהימת אב בלא יבא בה עוז והאית הכפיל בה מידה בבכינה בל מטה יכילה מידיה לקהיר מק זב במקדב יבבעת יהמה ממבלתה . y והוא מלבון ויבכין יבדאל בטה בדד עין יעקב היא בבכן הדידיה במדבר אד: מלהה לא תבב . ממילה טהור

וזאת אות ביה כה האלך במזה ובלבון לא במבטא כי המבטא מבינה כאבר הציוד כי זאת המזה כתר וזאת בינהדה כי וצורתה גבוה ודמה על כל ומי התפארת גוברת ומתעלה בה כי הה בתי מדות מקבלת ומבפעת הנקראים מלך עליץ כמו קדר האלפא ביתא להפך והיא מידה על הייהיז יהעד בתוכו כפול ועליהם נאמר כזול אזינני ורב נה וכי׳ והעד בבתינה אירה בבנינה בל מטה יהנל אהד וממשלתה בשעת בבתאי והנה הה ארבע איתיית במוריה נך יההמיבי מידה ?בם הקדש נמ־תו ני האלך מודה בקדש הקזביה בהיא לכל ונל והבני מידה עולה הגלגלים ההוזדים ברב כה וגבורה כי היא מאין אונים ואמץ כה והבליבי מודה בעולה הבפל בית קיביל האתרין ועל זה כפול עדותו בכתיב לה׳ הארץ ומלואה . והרביעי סיבוב ההדיה בידובליה רמז למעלה כי הבה היא סביב לעמו מעלה ומטה בנאמר מעתה ועד עולם כי היא בכינה בל מטה המקבבת ידובלה בל מעלה שכתוב ואני אהיה לה הומת אב קביב. נהזיד למ״ס כי היא מודה אות מוהזק כפול בלא מוה כי הייהוד בו כפיל כי האהד בו כפיל הרבה ובית קיבול הדין ושניהם אות אהד בהה בעולה אהד אשד נברא במלת דהמיה

ספר המלכות ו

איהה לאברהם ליצחק וליעקב אשד מעלה ולא שינה כי אין בי שינוי כי הוא מלשון אני ה׳ לא שניתי ובשעת כיכב ממשלתה . ת והוא מלשון תתאו לכם היר ההר כמו שכתר בתי״ו של . דם על מצחות האנשים ואז״ל כי מיד נשתלחו בירושלה ששה מלאכי חבלה כננד רכל התי־-׳ו כי הוא הפוך והנה התיי׳ו היא נבול קדוש ומקודש במדת הדין שנתו׳ והגבלה את ההר לאמר מידהשמרו לכם לנפשותיכם כי היא מדה קדושה ומגבלה לכל האותיות בשעת

שבתאי ממשלתה. אלו הם כ״ב אותיות שנכתבה התורה עמהה והנה הם מפורשות בקוד גדול ונקתר מאד היא התמונה האמתית בלא שום קפק שכתו׳ ותמונת ה׳ יביע והוא קוד שמותיו כל הקב״ה וכת פעילותיו כלא נתנו לבאר אפי׳ מקצתה והה קוד הקפירית וקוד המדותוקיד המלאך וקוד אלוה הכתו׳ בתירה שלימה וקיד הקפירית כהה כדמית אדה ולזה ישמור האדם את נפשי בלא קבלית אחרות וחזקות מאד וביאור התורה המפורשיה על קו היישר ודעתו הזק בהם מאד בקבלה מקובלת ושמא האדם ישיה דעות מפוזרות בלא (הקר) או בקפירות או במדות או

במוצאה או במובאה :( חקר) בלי פירוד ו או במיבאם א

או

קדכ ולא תכב כמאמר רז״ל לא ישיבה ולא עמידה הוא עין יעקב כנאמ׳ בה הנה עין ה׳ אל יריאיו ואותה העין נקראת יקוד ישבת וציירה נעם ז׳ ר במדתה למדה אחת והוא אל עין מדבר מדבר קדש מדבר קדמות וממשלתה בשעת כיכב . פ היא מלשון לפאה האחת לפאת צפון והיא מדת העט׳ למלכות והיא מצד ארין ברית ה׳ והצייר כלה מירה במקדכ של מעלה ומקדכ כל מטה .זה בתיך זה הוא מאמר ז״ל כהקב״ה מכים כלי גדול בתוך כלי קטון בשעת צדק ממשלתה. צ מלשון איון ברית ה׳ וציורה מורה בשני מדות העשירית ( הקר) השמינית ומדת נצה מדת על ה״א ובשעת המה ממכלתה . ק והיא מלשין מוצאו ותיקפתי תקופית הכנה מדתה הפ״א והיא פתוחה ל רנטה וציירה מירה בינה העליונה המכפעת במלכית יבכעת נבנה ממשלתה . ר והוא מלכין ההל רכ והוא צירה אחת לבדה והוא מדת יקיד מקים מנוחת הצדיקים ילכביה כי היא ירוכה כל מעלה ירוכת עילה והיא עץ קדכ ומוגבל בקדכ ובכעה כבתאי ממכלהה . ש ומדהו נצה העליונה הנקיאה קולה למנה למנחה אבל ציירה מורה שלש מדוח עלייניה הנכפעוה כאחת זכר לאביה והקשה למטה זכר לחוהה הבריח אשר כרה לארץ ליה ן

ספר המלכות

מאזני עבדקפידית נכס בצורה האדה אז הבין הטיב לנל דבר . ועוד ארמוז לך יאהה קתיה הדברים ויבלה מלאך נמי ייבלה ידו ויקחה ויבלה אה ידו ויקה אה המאנלה והרבה נהה והמבין נאן יבין נל קיד עליון ובפל ויבין מה הוא אל אלהיה אלוה מלאך מדה האביה יזהו קוד הקפירוה בצורה הארה ני נאבר האדה שולה ידו או אהד מאיבריו מיד עובה רצונו בלי צווי והנה הם יודעים דעה האדם והבין והוא הנל דבר אהד . והנה הקב״ה בולה אהד מעבדיו ועוביה רצונו כי אין בינוי ולא המודה והבינהו . ועוד הבין מבמוה המלאכים ששמם כשם רבה כמו אכהריאל יליצאל וכיוצא בהם ושמוה המלאכיה האהריה כשמוה איברי הגוף של אדם כמו מיכאל גבריאל וכיוצא בהם וכל אלו באמה הם הנקראים מלאכים אלהיס חיים וכ״ב כחוה עליונוה לאלפיה ולרבבוה ובין הבין הכל ודעהך חזק הטיב וקהום וחתים הדבר כי כבוד אלהיםהקהר דבר

וכבוד מלכים הקור דבר : י וזה פי׳ ההמונה הנעלמה בקודוהיה רגלי עמדה במישור. נר ה׳ נשמח אדה חיפש כל חדרי בטן . נר לרגלי דברך וגו׳ כי נר מצוה והורה אור וגו׳ נר אלהיה נשמה אדם . כי נשמתו של אדם נר עולמו בענין דמיה דיוקנו חקוקה כי

זה

או בצורהם בהם צייה אדם ולכן יהיה דעהי צלול בהה ימבץ בכל דבי ודבר בעיין דק מאד ודעהו הזק לרב לבא אל הקזב פנימה ויין דבי מתיך דבר בריאת עליונים והחהינים כה נ״ב אוהיוהכי הס כחית עליונים דנקיייה אלהיה הייה והבין מדוח אליה לרבים וקהים והתום הדבריה והיא בנאי:׳ רכב אלהיה רביזיה אלפי בנא! ה׳ בה קיני בקזב והיא נלל עבי״? והקוד תבין אה אהה מבניל בתיך אלה התיביה״ילך י >~־״ • v»<«שיאייי אל:£י >־

אל מקום אהז התוה ותתום הזבריה (הבל) והוא מדת אליה ותבין קהים (הבל) מדת המלאך ופעולתו היא הקפידה ההיא והנה (הבל) ?פירה ותבין (הבל) במזה מלאך מן הקוד שכתבנו למעלה אלהיה ה׳ ני הנל הולך אל מקים אהז והתמ־ה כי אכ תביןותקתידלך ותבין במלאך העקידה ונתתי מטר ארצכם בעתו ונתתי(הבל) וכבר ה׳ לנגיף ולא יתן המשחית אנכי האל בית אל יכל אלי וכייצא בהה נקרא

אלהיה חייה יהם מנ בני האלהיה מלאני אלהיה מקוד אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כי הה לדבר אהד בנאמ׳ האל הגדול הגביר והנורא היא בנקרא ה׳ והבין בטוב ונאמד ה׳ צבאות אלהיה צבאיתי עמוק ונירא ו והרבה כאלי תהו ?

\r1~< •יי יי^יזי־י יץ^ד״וי

םפר המלכות ז

בס סיני בקדש כענין שכהו׳ בשכני בתוכס בתוך בני ישראל . כי הקרב תוך הגיף וממני הגו,* יקר כענין מלא כל האדן כבידו והם כ״ב כהות עליונים הכתוביה באצבע אלהים היקר מן ההמשה אצבעות עליונים עשר כנגד עשר האלהיס כהיבים המשה בצד זה והמשה בצד זה מהציהה בבקר ומהציהה בערב כענץ סיד אה הכבש אהד העשה בבקר ואה הכבש השני העשה בין הערבים והליהות מעשה חלהים והמכהב מכהב אלהים היים כי שם האותיות ע״ש המדיה וצירה האוהיוה כצורה אוהיוה עליונות מקדה כל אהה שמה מהוך כהה ובעה שבירה הלוהוה פרחו האות יו׳ למעלה כי רצה הקב״ה להריס הבנין ולהשיב כה האוח יוה במקומן ואחז משה באוה ציורו בכינין והיה כאשר ירים ינשה ידו וגבר ישראל כי האבוה ציריה בלא חיבור וכשישראל חוטאים לשם עומדים השלשה צורות בקומה זקופה והקב״ה מביט בהם ואומר וזכרהי אה בריח יעקב בעבור כי בו ההזכרה והההיל בו וכשישראל חוטאים מהפרדוה הצורוה והולכוה למקומם כי נסהלקה שכינה מהם ומשה בכלל האבוה וצורה יצחק משונה מכולם כי בה סיד עמוק לא היבור בה לא פירוד בה כי היא אמצעיה לכל הכחוח והכהות זה בתוך זה או זה למעלה

מזי״

זה נר בעולמו וזה נר בעולמו ורואה אדם ומביט עד סוך כל ומחזה שדי יחזה בענין אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהק! המונהיך.ר״ל כיבמדה צדק יחזה אור פניה אור אמונה וממנה יביט סוף המונה כי היא למעלה בגדי כהונה בגדי הקדש יהיא היכל הפנימי קדש הפנימי יממנה ג׳ שבחיה ה׳ יובל ושמטה ויוה הג׳ ושבע שבחוה הרי עשר ואחד כנגד אין סיף וכ״ב אוח יוה וכלה אצוליה מן המנירה הטהירה מקשה אחת . התמונה אשר בה הביט משה מהקשרה בצורהה כי לא ידע כי כפהוריה כפולוה ופרחיה ממנה יהיו אשר בין הכל מ׳׳ט כענין אז הבין יראה ה׳ ודעה קדושיה המצא . ואלו הם מ״ט כחוה אשר מהה נאצל כל אציל הם כ״ב אוהיוה ההורה כולה האור הקדוש מימי קדה האור הגנוז למעלה הפסא העליון כענין קדה מפעליו ואם יעמיק אדם עצמי ודעהו בה בחכמה ובבינה ודעה צלולה ובמחשבה דקה להבין ולהכיר בהוך אמונה טהורה שלימה להמציא לו המינה כי החלה הבנין אמונה וסופו המינה לומ׳ אמונה עד המונה כענין קדה מפעליו מאז ומהם כל כה ומעלה והה הנקראים אלהים חיים ועשר ספירוה ומדוה האבוה חיוה ואופנים שרפים וכהוה מלאכים חיים רבבוה אלפי ישראל ה

ספר המלכות

הגדול למילשלת הייה ההלה הבקי ואה הכבש הבני הטבה בין העל־ביה ויתקרב הערב ליוה בטנין ויהי טדב ויהי בקד . והיה המשנן אהד . ני האדה טילה קטן ני נל אהד מן ה׳ו׳ז׳ בו נטנין שנהוב אה שבהיהי השמידו ושאר ישראל נאיש אהד צייה אהה להס והס צורה אהה להה יזאה ההפלה להה יהי ה׳ אלהיני טילנו יכו׳ למען דעה נל טמי הארץ ני ה׳ הוא האלהיה בבמיה ממעל אין סיף ועל האדן מעבד אין עיד . ילזה יבמיד האדס את דיני ינתיייתיו אל הדרך הזה ני אה בניה מנ!ליי כל מהבבית זדית ויבאדי לי ייהבבית טהידית ברלה וטוב לב להבין נול־איס גדולים ודבריה עילוקים ותמינת ה׳ יביט נענין והיה ננגן המנגן ומתוך יהזה פניה מאיריס אמ׳ אבבעה בהקן תמינתיך בהיא בהקן ומה בתביג תשיג ומה שלא תשיג תתדהק לך ני הנסתר לה׳ והנגלה

לנו היא . ואפרש לך התמונה הזאת בפהד ובמורא נאבד הקבלה ילפי הילקיבליס הדאבוניה אבד הביטו והיו וגבו אותה מהנמי יבדאל ומתינוקית בל בית רבן הדידביס בתידה במ״ט פניה ימהה המקובליה היו משתמשיה בה נאבד היו מקובליה בכתות להברה ולציוד נל אות ונהי ומתונה היתה יוצאת בת

מזה או זה למטה מזה והנל ממהצב אהד והיא השורפת הבשמיה הטוביה אשר בקטורה והעולה נליל ודיה בושמיהה עד האלהיה יבא דבר שניהה ואהז משה בהלקו בגבורה עד שבאו האותיות ונההבדה צורה להבדהה ונחקקו בלוחות שניות באצבע אלהיה עליון היא התמונה הנוראה ונעלה מאד ואשרי איש יראי אלהיה ואה יעמיק אדה עצמו ודעהו בה בחנמה ובבינה ודעה צלולה ובמחשבה דקה להבין ולהניד בתוך אמונה טהורה שלימה להמציא לו המונה ני החלה הבינה אמונה וסופו המונה לומ׳ מא׳ מונה עד ה׳ מונה נ׳ בטנין בנל ביתי נאמן הוא והמונה ה׳ יביט והיא הנקדאה אין קוף והיא הנקראת נפש חיה הוא שמו אלהיס חייה מלאני אלהים עולים ויורדים בו ומקבלים נל אחד וא׳ בשליחוהו וצדיק בחלומו וידע כי יש המונה עליונה ושננגדה למטה והשלוחים עולים ממקומם להמונה עליונה ועל הסולה יודדיה לתחתונה כי אין השכינה יורדת למטה מעשר והנה ה׳ נצב טליו כטנין שנאמ׳ ויקרא לו אל אלהי ישראל כי אז נחשב שלה כצורה שביעיה עמו כענין שרמז והיה יודע כאלהיה קדושיה ונודאיה וזהו ענין התמיד כי לא לקח דדך מעשה בראשית להקדיה לילה כי המאור

ספר המלכות ח

בציור ני היה מקובל בו ובשניהם הנס והוא לבוש עליון אות התפילין שהקב״ה מניה התפילין ושה נהבא העוז בתוך התפילין ומתעלס בתוך הדלת ואמ׳ נאור תהיה אור הלבנה נאור אור הגנת של יום ראשון נענין יהי אור והוא נונע ישועה בראש הצדיקים לעתיד וממשלתה נגה ממנה. בית בית נתיבות היא ההיה של ארבע פניה ושש ננפים והשני נהות אל אשר הננפיה למטה מן הפנים נפני אדם המה והם ארבעה פעמים ני ד׳ פנים לנל צד וארבעתם במקומם ני אין הפנים והכנפים יחד ואם היא עשירית בעבור ני שלשתן קדש ני ראשית לנהן ראשית תבואתה ראשית עריסוהנה והיא החיה ההולנת בין האיפניה ובה עדוח הייחוד נענין שאמ׳ בע׳ גדולה וד׳ גדולה של שמע והוא צדק אשר בית לתפארת הוא בית אל ונח גלגלה לבנה(חסר) גימל הוא שער החמשיה הקודה לבשל פרוחיה בשמה והוא קדש עליון המקוה בגבורה עצומה מקדשת נל וממנה זאת אות הברית לפרות הבשן והוא לגמול חסד בשמה והוא נותן עוז ותעצומות לעס ונח גלגל החמה ומהלנו ממנה. דלת הוא חסד ושהה אות מן הגימל ני היה אהרן נהן גדול מברך אח העה בידו הימין נענין היד ה׳ הקצר ואינינה יד כי הייחוד הגמור בה נאשר ידע איש

החסיד

קול יאומרה הלנה הפליגי ני המראה דממה דקה המדרגה הקטנה שבנבואות הנקראת בת קול היוצאת מתוך התמונה ובה הציצו המשיגיה ואשר הלנו בדרך ישרה בדבק יקר אל יקר ואשר לא השיג נל הצורך יצא לשלום ומעות לא יונל לתקין והיו רואים את לבוש הבדים ומביטיה באנתריא״ל י״ה ה׳ צבאות שמו. המחשבה הראשונה ומסתכלים ביופיו ובצורתו הראויה לו בפניו המאירים ועשר כתות אופנים וחיות אומרים שירה לפניו בכל יום וכל גלגל ונל כוכב ימלאך משת חוה למול אורו יהיה הייני על נקאי עליון בראש למעלה תמינה נראית דיש משניל דורש את ל׳ ואשיי לי לאדה יהדירש בדבר שה׳ לשמור את נפשי ממיה צנרייה נענין בזאת יבא אהרן אל הקדש ולא ימות ני אה בזאת יתהלל המתהלל וגו׳ יההי יקן אל לבו . א מורה נתר ני בו אהיה המהוה לנל והוא עליוןו צדק גיליון וצדק החתון ושה נל ני י הצירה אנתל־יא״ל וציורו כילל שני כדיביכ זהב בלהב והקול בתיך נענין שנה קולית וקול אהד והם לא שמעו אלא קול אהד' נענין ותמונה איננה רואיה זולהי קול הזה נענין יעננו באוהו קול ה׳ בנה כי הקול קול אחד והנה עזרא הסופר באיהיוה שהיה ניהבה בקולמיס אהד ני לא היה חושש נ״ך

ספר המלכות

וגבריאל בה המדה המורה על המהצב ומכה המזה אור ללבנה י ואו נימי קדה נימי עולה הימיה הראבוניה והוא חותה יעקב בצורוהיו אבר מהה המה ולבנה להדבי השנה ולשבהוהיה עד השבה הגרול ברה׳ להדשיה נעין הקדש הזה ואמרו המברך נמקבל פני שנינה בעבור הדש הבא הגנוז עד השבה והיא עמוד מעולה ועד עולה נענין הנה מקוה אהי ני נבודי בעצמו מקוה לעולמו וממנו ימיה לנל יוה נענין וימיה על ימי מלך הוסיף והוא האור הגדול וממנו אור בלבנה וסביב זה האוה שבע נהוה של מלאניה לא מינא׳׳ל ולא גבריא״ל כי אה היוה טהורוה לאלפיה ולרבבות כי ששה פעמיה הוא הצי השה שכנגדו משפחות בעולה עוברי דבר ומשתתפיה השה עה אותה עבודה וכשנגדה שהה סביבה מדה והצי השם עובדי דבריה בלא שיהוף ואוהה הם סביב המדה וחצי השה עובדי דבריה בלא שיתוף ואוהם הם סביב גלגל המ:< כי אור החמה מאור המדהועלזה רגע באפו כי בכל רגע שזורח החמה השם כועס ולעהיד ובושה החמה עובדיה כי מלך ה׳ צבאוה בשה הכל של ע״ב והוא אור לכל כוכב אור ומשה באוח הנשמוה לעולמים והה צרורוה בצרור החייה וממנה אור החמה עושר וחיים

ה!

החסיד שכהו׳ ויקרא בשה וגה איש בצדו קרא בשה ואה הוא רמוז ליד והוא הימין ולא שמאל ולא אמצעי ולזה רמז ושאל לו במשפט האורים העונה באוריה והכה הזה נעלה גדולתו כי הוא נקרא אה לבוש הבדיה וממנו כה כוכב הרצון והאהבה שלום ורעוה ושה המדה מיכא״ל כלומ׳ כי בשבעה מדוח כזאה המדה כי היא כלולה ורובה במקומה שכהו׳ רב חסד ומיחסה משה לישורון אין כאל יסוד הדבר כי היא הלובשה לבוש שמיני לבא אל שבה שביעי לעבוד כי כהן גדול בימין והסגן בשמאל להעיד אהבה שלום ורעות וממנו כה לכוכב כוכב הא׳ הנה שכרו אהו כי הוא מביא הפעוליה לפני כה דל״ה הרצון והאהבה בחסד כי היד אשר הקצר אמצעי לקשור ימין עה שמאל כדי שהעלה לרצון ובמו בריח מן הג׳ והוא שה אהרן בקטרה והיא זכר לבריה עליון היד הימין כענין ישימו קטורה כי בחסד יכופר עון ואותו השה היה גנוז למלאך המוח והוא הודיעו למשה לשעה הצרה כשהקטרה עולה לימין כאשר יריה משה ידו ויזכור להה בריחו והציור בשני סמיה ושניהה ממחצב אחד הדומה להה הרומז ליד משה ומכחה כה הלבנה ומיעוט אורה הנשאר בטעמי הגוף והגנוז לטעמי המשנה כי בה רומז אור ראשין ואחרון

(2)

ספר המלכות ט

במשפט תפדה ושניהם ממחשב הציור והיא תתת אלהיה צבאות טל האדם ואז השמש לא יאיר לך יהיה לך ה׳ לאור הגנוז וכת למדת הלבנה ואירה ממנה . טית יקוד שבת והיא ציור שבת האהרון לשבות כל בדיה ויה ־ו השבתית לשבת אהד יוה ה׳ הגדול והנויא כאשר ציורו אינו נמצא בשבתות ואתריו לא יהיה כן טד שישיג לשבת טליון להיות הציור מדובק וממתצב אהד כי שניה ימיה יהיה שינה ובשלישי יקימנו כטנין שאמ׳ בשלשה בני אדה שישנו ובשניה מהה נזכרת תרדמה בטבור שהקרון בגופה א׳ לז׳ של מות נפשה והטמיקו בשנתה טד שבאו בצורת זי׳ץ ולא קבלוה טברו בצורת הו״ו ילא טמדו ירדו לצורת הטי״ת וטמדו שנא׳ יחדיו למשפט נקרבה ונמצאו שלימים בדין והג׳ ישן טד שטר השמיה והוא צדק ואלו הג׳ שינית רמוזות לג׳ פטמיה תהית המחיה אחד של מחן תירה וא׳ מזכיר הנביא וא׳ לטתיד לבא ויש מהאומ׳ א׳ של מתן תירה וב׳ לעתיד כי ביוה השלישי יקימנו ונהיה לפניו הוא השלימוה האחרון בשבע שבתוח וזאח המדה כהה מצרפח הנפש ומשימה באוצר החיים הנצחי אשר בו בצורה והנפש אשר יושבה במקומה נצח כי ישרים דרכי ה׳ ביושר כאשר הנצח וצדיקים שלימים ילכו בם כענין שדרשו

והתהלכתי

חן וכבוד והוא דעה אה אברהה בעבור בריחו י זין וציורה מטה האלהיה בידו כמשטן היה בראש המטה בציור ידו כי ממלא מקומו שנאמ׳ וזה לך החוח כמו ה׳ ועל המשקוף והיה לאות על ידך בהיזק היד הוציא ונשיאות כפים שלמד אהרן מן החזן המברך אה הכלה כי ידו כנגד ידי ושם המדה כה כענין קול ה׳ בכה והאלהיה יעננו שנ׳ על עמוד אחד העולה עומד ושמו צדיק ויקוד עולם כי אוח היא ביני ובין הבריח בשבח ואמרו גדולה מילה שמגעה עד כקא הכבוד הנקרא שמים כענין השמים כקאי כי יש לכקא כענין שמיה וכטצה השמיה לטוהר . ועטרה זהב בראשה וקביבה רבבה של מלאכים גבירי כה לשמוט בקול דברו וכה גלגל החמה ממנה מהלכיו ונתיבותיו כענין קיל רעמך בגלגל וזהו ההברה של גלגל המה . חית הוא כה השמיני והצירה עשר בכלל ח׳ והוא שלישי מעלה ומטה כי היא אשר לחלקו לבוש הבדים על כן ושאל לו במשפט האוריה וההמיה אין צורך כי המשפט לאלהים הוא כטנין ויהי החח אלהיה אלהים כי בכחוה הצורה העומדים בין מזרח ודרום ורגליו רגל ישרה ואמרו מאיר דרום זורח מזרח מאיר לבנה זורח חמה ובאו זה כנגד זה ועמדו על הר הזיהים יהד למשפט ואז ושאל לו במשפט ציון

ספר המלכות

בעביר פעולתם כי ידיי לקבר עליינים עם התתתונים להיית ההלל הקד על נן נבתנו בנייתם ני לאהד יי״ד קטן ולפני תי״ת קטן והכליכי עיי לקדם וכיתכין צייל עם תיביד עליין לדעת ני לאלל אלד והתיביי אהד בלי פייוי• י ג ״ י ץ ן ר ן י י י י - י י י י י די ד ״ י י " י־גייין י י״/י י

יהקנן ״נהי יי״כליכי ״יייכו ונלם לתיביד אהד ולב׳ כהות כיכגים ים ללם לאלפים יליבבוה ולל נ״ב כהות נוראית עליינית היות טלייית וקדום בתוכם נענין ל׳ בם קיני בקדם ויידד ״ י ־ ה ־ י י י ~ V-k- «״ידוי! י->-^ ד ־ ו ־ י - ,

י כהנקא כלם ולכם :לם . כ״ף לי נה לנויל יאכיה לו כעד לל׳ מקבלת מנל ועליל ינלי ילבכד אימר לציין להבי אה לאלל ני זאת לנה עוכל בלם כפטים אני ל׳ ני אני ל׳ דוילז אל למדל אכ אכד לפניו נענין ופקת ל׳ ילילדל למדל כך. אהה ליא לאילל וכלי כלים ודי בללבנלוהדיכל . למ״ד למד ואלך צידתם מכונה וילדתם כיל פעולתם כיל יכהיתם כול דרכם מכינל ומעלתם כוה כיליי ם מכינה ולכמה־ <••»• . י ״ י - ו י י -ג י ~ןר» ייייריי־- י

ית w -״- ׳ י י ׳» * ׳. ״ * -י ו - לכקא מכבהים בכינוי ימיהדים בכול י3׳ איתיית צידתם זל למעלל מזל ומקבל זל מזל אל״ף יזל מזל נ״ך ייליתדים בכול ילצידל ליא נה עליון יכם כנוי לכה להדי דיין ל׳ צבאות

יהתהלנתי בתיככם כעתיד לקב״ל לטייל צדיקים בנן עדןויכעים יכעליויהזייו כענין דיד לולך ודוד בא ני אהל ניתן יד לפוכעים ויכיבי אל ל׳ וצידה לאות בית קיבול לצדיקים וכורת בדית לצדיק ולדכע כי לא יהפיץ בימת לילה כי אם בכיבי בילנל עד ועוכל הקד לנצה וזל לכה מזקקת לכקך בבעתים כלכל כבהאי מכה למדל ומללכיו ינתיביתיו יו״ר וילילנד נרכ ירהים ני ליא עכירית ועליל נאמר יליל קדכ לכם הכלול ני ביום ללוא יליל ל׳ אהד וכמו אהד בלא כנוי יכתיף יכמל זאת לוא ק׳ לביית ני עטרה כל זהב בדאכי המלנים וציץ נזר לקדכ על המצנפת ני הצניף הטהיד על יאכי והצניף אתד מתנכיטי לנלה נענין בואי נלה לקראת תת ן והיא נקודה אמצעית כל בית ה׳ ציון יד קדים יכראל עין לכנל ולאור ובו לאוד הגניז ונעלם מתמונה ודמיון נענין יאל מי תדמיוני ואכוה יאמר קדוכ וילדתו באור הלבנה אלו הה עכר כתית נבוריה נויאים עליונים ומכרתים וצבאות אלהים תיים אל תי רם ונכא כונן עד וקדוכ נן גבהו דדני מדרנינם ומנתם יב׳ נתות המאירים ננונבים ני צורתה בצורת העליונים ד׳ מלבד הנ׳ כאין בצורתם בדאכוניה עה נותנין נורה לאתריהם נה הה מן העליון נלקתים ונכתנו

ספר המלכות ו

הביני יקד ונדבק זה בזה והנה אכהדיאל בי שלשה כהוה המעידיה בו ני בו בהוך בי יהב׳ אדידידי״ן הדינב כ1ל הגלגלים ומניעה בנהי הגדיל ני גדיל אדוננו ורב נה ואמדו ני הנקא למעלה מן־• ר*ך״* י ןר״יי^י^י י\~ ו י « • ^>VrV>״> * ״ • ״ • W • | י ~ י- / י י ( י י•

לשה הגדול וזה הנה מהעלה בגבורה ימה עד נאן בא דרך ישרה ודקה ונננק לשלוה ימנאן והלאה הדרך דקה ולא עבה ויצא לכליה והג׳ מורה על המביע לאדן ומלואה ני ממנה מלא נל האדן כבודו ני השבה המאיר בהונה יכל אשר בה והאוה ?תום בהונה המשגיה לאשר ?תום ההה האדן כענין בשמיה ממעל ועל הארץ מההה והג׳ ע״כ בא ימצא האיה קהוה מכל צדדיו ושניהה ימוזים בפקיק כי לא ידע מיצאה מפגע בהיכהיהד׳ קהיה יההוס העימד לנק עמיה נק האיה נק הכה כענין הנה אנכי עמי אנכי ארד עמך יאמרי כל מקיה שגלי שכינה עמהה ונירה האיה דמיה עיי הקדש המלה אש ?ביב לה נאה ה׳ כי מטהו של שליללה ששיה גבוריה ?ביב לה ילגבורי ישראל והה אבדהה ויצהק זה כלול בזה ויעקב מהה השלה והה המשמרוה ישלמה עליהם שואג כאריה והשוקדיה על השעריה שלא יבא בה עיד ערל וטמא העיר שהוברה להיהדיו כ״ךו״ו ששם עלו שבטים ויהיו לנ? ובזה השעה

ב יישב הכרובים כענין וירכב על כרי והוא מינאל יב ה?ד הנה ועליי נאמ׳ גדול אדוננו ורב נה ני צירה אדיי ייין קשויה נשלי״יית י״גהלת ני ייינאל כה אנהייאל נכנין יאהם הדביקים כי אין לך איה שאין לי נה ישם בנהי ולו מנהך ניניני ינשהיה דביק ילהבינהי אין מ?פי יאיר כיכב שבהאי מנה הניוד: ני מדי הדש בהדשי ימדי שבה בשבה ניזאה נה האדייייי״ן הגביי ימצדי נל שיך בנה אבל האנהייא״ל הגדיל יהיביר אשר נל כיך יהיה בצדי והצויה דוללה לכליין ני שילי נשם רבי יראשין ניהן נויה ואך הג׳ הבאים אהריי ני בי הציץ כה נל הצירך הבא אהריי ונדבק יהג׳ בג׳ אהיים קציצי ילא נל הצידך הבאיכ אה־יהם נכנין ייהזי יהמבין יבין ני נההייבי נלייה יהג׳ ניהנין נייי לנל הבאים אהדיהם ביה עיד עד ?יך עשירי ישה הראשין אנהדיה״ל יה ה׳ צבאיה עד נך ?יך נשמי ני שה הצי דיך הנהיה ומשם והלאה מההיל האדירידו״ן ה׳ צבאית והה שלשה נוהנין ציור ושם להבר צורהם איש על מהנהו לצבאוהה יאלו הד׳ כהוה מהנשאים ליב נה גבורהם ולזה לא השיגו המביטים ואה פועל ה׳ לא ראו והאהד ראה אה אכהייאל יה יהוה צבאוה יושב על הכ?א והביט בכבוד יקר היקר אשר בקרבו וכי יקר

םפר המלכות

והן מלה בביס ציוד כלו בכבוד זרעיה וצמחיה אשד בעולה השפל אודוה יגיובוה בצדק אבד בצדק וטטה טוב להיות זבד בעהו מה טוב גה לימיה ודגעיה זמניה קפודיה להיות מלה בדיה וקיוה להה שנאמ׳ טוד כל ימי האדן הכה הי׳ טליון ודה על כל נוהנה מלה בצודה כבמה כי שמה יובל עליון הקדן בכה ההי״ה כי ממנואלהיה קדושיה וכוראיס ודוציס מלה מן הקדן האדוך בבדיה עליון כי הוא אלהי האלהיה ובא המלה עד השופך לתקן התקיעות עלקדד המדוה כטעה מלה ובדית עליון כענין וה׳ אלי:יה בשופד יתקע הכה הד׳ נותן מלה כצודה בשמה יה לכל כהות קדושיה מלאכיה עליוניה היות ואופניה להיותה עושין רצון קונה בברית מלה כל אהד בשליהותו איש איש על עה ודתו ונמשך המלה עד כה הכוכביה ומהלכה והוקם הכה ה״ה נתן מלה ממולה בכה כל גבורה דמה וחזקה קדושיה עליונים ונודאיה יודעי דה ודין משמילי בטעה מלח ובדיה עליונה. מ״ם הצודהה זאת פהוחה למטה השגחהה בשפליה והקהו׳ במקום קהוה אשר בין הארץ כענין כי אני ה׳ בקרב הארץ וכוכב צדק מכה האוח וכפול בעבור צדק שניה דודך זה אה זה והנה האל״ך חפש למ״ד והלמ״ד הפשמ״ה והיל״ה חפש קחום מלקום קמ״ך קהוה כי הקמ״ך שב במ״ה

והכל

דא הרביעי וסבבו והקיפו ולא נפחה לו פחה לצאת כי באו מיה עד נפש ולא ידע כי בנפשו הוא ובא בקוך כל האוח הסהוה והגנה ומצא מיה ולא ידע אם צורים הם והם סגורים באות הקגוד והשב הוא הואההה הסגור ואז״ל הפח דוחס של מהשבי קצין והה המיה אשד באו עד נפש ויהי מבדיל בין מים למים כי כשהגיע לאבני שיש דובר שקריה לא יכון כי אין הקנה כי איןצידך מ״ה קתומה עם סמ״ך סתומה וסד מן הדרך ויצא בת קול מתוך הפתוחה אשד בשה הסתומה סמך שובו בניה מבור הגלות אשד מלת אנכי עמה כי פרץ גדר שנא׳ ודוד רביעי ואך על דביעיה שובו בניה שובביה חיץ ד״ם נפ״ץ אלו הכהות נעלמות ותעלימות מכל והם הנקדאיה המלה וכל אהד על שתי מעלות נעלמות ולהם ים המלח הטליון ונותנין טעה בדיה מלה כל אהד לציוד כשמו כדי שיהיו המאכלות הבאים לפני המלך כטעה מלך עליון כענין שאמד כי הטעה בעצמה והם טובים נח בטעמה הטוב על כל קדבנך כי ראש כל קרבן כליל לריח ניחוח שהיא בדיה על עולה כליל על כן הכה שהוא בשה הנך הראשון כך שניה של מטה כי היא ביה קיבול ד של מעלה היללשפיע כי היא פעה רפה פעה דגושה בעבור שה והכה הנקרא צדק והעליונה בפה תמיד הכה השניה

ספר המלכות יא

והנורא שהוא ציור ה״ה כדוגמה סמ׳׳ך כי בשנה הרביטיה שהוא הזמן הטוב והנטיה סומך ה׳ לכל הנופלים כטנין כל פריו וזה הסוד סהום (הסר) כצורה האוח והעיר משענה טל הצורה עד שיפיח היוה ונסו הצללים וגו׳ שינטו צללי ערב וששורפין החמין הבין כי בפסח עהידין ליגאל מששה שעוה ולמעלה כי הוא יוה הששי יום של שנים עשר שעוה מלא ושלה . יוה כשר ובדוק מכל חמן והמשכיל ידוה ואמרו הפח רוחה של מחשבי קצין כענין שחשב במים מים בדובר שקריה אין חיקון ולא הקנה והמשכיל ידום . ומכה האוח אור לנוגה שנא׳ ונוגה כאור ההיה ושה חביון הדבריה הגנוזיה לצדיקיה ובין הבין. עי״ן עין יעקב כי חבור אוהו הכה הנקראת עין יעקב הוא מעין אוהה המדה כי משה אור ראשון הגנוז וגה כהו וצורה האוח נרוה המנורה ששה והשביעי בהוך וכולה מביטים לה כי ממנה להה האור כי הגנוז בנו״ן והכל צורה אחה כצורה המנורה ועל זה כל כליה מט׳ כי הגנוז לצדיקים וליראיו כענין הנה עין ה׳ אל יריאיו ונאמ׳ אל צדיקיה . מדבר קדש מדבר קדמוה . כי צורהה בהיכל הפנימי הקדוה וממנה אור אל היסוד וממנו למטה ממנו כי הוא אל הי ומגן אברהם אשר

קבלו

והכל קשור זה בזה קשר אחד וייהיד אהד. נו״ן בזה הכה מדה האלהיה אשר הההלכי אבוהי לפניו והכה הנעלמה החור הראשון והגנוז וממנה ה״ה בצורתה כי בלבוש הבדים לבושה וממנה בגדי הבד ובגדי כהונה בגדי הקדש ח״ת הנקרא קדש וכהן עליון מקבל הימנה ונוח ן בקרב הבריח ודרכי הלבנה וכל כהה ממנה . סמך בזה הכה צירה סתומה וההומה בכה סוד עליון כי הצורה כך הרמוזה לכנקת ישראל והו״ו לאלך הששי וממנו נלקח ו״ו כי ביים פקדי ופקדהי פיקד כיון אבות . ועל רביעים . ודור רביעי ישובו הנה . ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילוליה לשה הגדול ולעתיד ביוה השלישי יקממו ונחיה לפניו . ברביעי שבו נבראו המאורות ושאל לו בצירה מהם ומהה משפט וצדקה בארן טל כן ס׳ דוגמה ח׳ ציון במשפט תפדה וגו׳ ואמ׳ החכם ודבר בטחו מה טוב . והדבר נטלם וסהוה לא ניחן לבאר כי אה זכו אחישנה ואה לאו בטחה. מה טוב ועל אותו הפת הטוב נאמ׳ והשיב לב אבות טל בנים וגו׳ ונאמ׳ כי כלה ידעו את ה׳ ונאמר וזאב טה טלה ירטו יחדו לא יריעו ולא ישחתו בכל הר קדשי ואה כן תהיה אור הלבנה כאור החמה והאור עומד והעיר ירושלם משענה עליה עד בוא יוה ה׳ הגדול

ספר המלכות

י \7— י יו» ;->. V--— רדי• י־יי-^י1 ~ ~ •I^ w l ן , י w י ״ ן « I , ן י

לי״ו יילי לליל יבבביעי לכל בביע אהד היה ליה לעילם ני בבה ימים״ עבי״ י~י י עבל ל׳ נעיין בעביי י״״״י^ ידי• וירי״יז י י ־ י , מ^י ו , ז^ י י י י יי י ״

ללבנל מם אידל ילילנל . ריש זאה! לל הי^יר צורה לצי, ל ל>.< ל •׳.י הין ני היא ההלה יל־יבל עליינל לאי אבי נבאהי אה ידי לציי־ ל־אבין נםא נ3יד מיים מלהבין מקים דאבמל למלניה יליא צייי להיים אה ל׳ בעי לל׳ צדיקים יביאו 3י יליםיד בהינל יכין קדב בהינל ני ליא גביל לעין לאי־ יאיי בבהאי בהינל . שי״ץ ליא נייל עלימל ולוא הולם לאביה יליא לנה לנקיא אהוי נענין ייאיה אה אהידי בלוא קבי בל הפלין ני בקני אינו ינולי ל יוהניים לינהב ני לוא קיבר די: י בנה נצה ל נ יי יה לקבים לנ׳ עם לד׳ למעל והיא הליל קדב לליוהל צייה אהד ולהביי אהד ובי איבע פיבייה ננכד לצייל ני נה ההיביד בעליונים ילא בנבונים ני ילל באםיר בזל מולי בזל נענין :דילים לוא ענין לזייעל יללביב ילאנילל באקיר בהיביים יםיד למצל יללילב אינל דיינים ני לם מנוה עיבדה על נן יב לנהל לגיך ילנפב ילמבין יבין ני מציה ללילב ביום ־אבין ולמצל

קבלי יליא בי יאיר נינב ממני . פ״א לפאה לאהה אי לפאה צפון אי לפאה ים נה זל לאיה לפאה ים ני ליא פאל אהה לנקראה צדק לדגלי לאהד ינה צייר לאיי על קיביל לביית ני איה בריה קדב בהיך לעטרה ולנל למבנן בתיך ממלכיה בתיבור נענין נלי :דיל בתוך נלי קטן וגליל צדק מנתו ימהלכיי ונתיבות׳ צדי מצד ארון ולא ידענו אם מצד מאי צד מן הארון הציוי וכהו אם מצד במיני אה מצד עבירי קטן יהקי״ך עמו אם מצד עבירי היו׳׳ד לבדי ונה הציור זה בזה דביקים נענין באמרו׳ ארון בנינה יאדין ייסך יאמייהיא אבר ולה בנהוב בזל קיים זה י. ה - ף-׳״ י- • י /יי י ׳-׳» «׳ . ׳

ודרני המל מגלגל ומהלנה בימוה הבנה עה בבהיהיה . קוף מוצאי והקופהי יאין נקהר מנאן אה למד ני הכוהן מלה בבינ״ה ניהן במלנית נטנין הניהן מטר על פני א־ן ייאע״פ

בגבורה יורדיה גביליה ני לצירה פהוהה יארינה למטה יזהה לציי? עימדה בקימה זקיפה ללמיד זניה על יבדאל במקיימיה הבדיה הנקהר יהגניז מנל האימיה בנהי׳ ביני יבין בני יבדאל נלומ׳ ני היא גניז בין נו״ן וני״ן בהי״י בהיא איה אהה

ספר המלכות וי•

ינבמקטדין• איתה בדית הבבלליה הל־יליזיה לכהות המתהפניה הקרון ילן האץ ימבה ילע את כולה וגה אותה בהיא העיקר בהבינה כעלייתו למדוה ואמ׳ יהיה קערת להסיר תי״ו בל דה ולכיה ה״ה כעני; יביללו קטורה כתפיך כי הוא הסה הידוע ל ילבה הנננס באן: ׳יללהפני לברכה גנב עניו ויתילי היי הילינבה העלימה ויליד בדך ה׳ תילו והגה זה היה

ליל דאבון וילי הקולה והלולב צידת התוהה אבר נבא את יליו ילצד הללצי יקול האית רמז לבלבה אבות ובלבתן הה המרכבה והקיל כיבאברהה עבר כתות הדמיזיס בבבת בלו ויעקב בבמוגה הכליל בכלה ובכל המכין כי הקטורת ליעקב יאהרן המקטר והגה הכל ב״ה והגה ה׳

- י—^^ן,• ! ־ . י י י י י דץ י ״ י ייילייי־ י י^י י י ז 4 "

גלול ירתב יליה בה רילב ואין מספד יהה צבאות ה׳ וסול כת הלבד ה׳ אלהיה צבאות כטגין ובא ה׳ אלהיה יכל קלביו עמו . כי הה כביכול

יי^- ידיד י י י זת קבתי כתתי יה המל י בתמיגה ויאיתיה לזכור המלת לברית עולה בין אלהיה ובין קדב התללביהי בי״ הביע יל״ה ״ והיא י״תיימי״ א ציור המנודה מקבה וקלוב הכת הנעלמת כת או• הנפב הנעלמת בתוכה כנבילה בתוך הכוך כי מט׳ כתות אבי לכל אתד בנה ובבת ארוך בתוכה כנבילה לכיך ובו יתקע קרן אייך לתירית גדול ובאו האובדיה והנדתיה מדור יביעי כה רביעיה ינותי מגלותה ייבתתוו לה׳ בירובלה ובראותו איב התללונ׳ האירו פניי ילללנה וגה האית בלו בכתר כי קדן עור פניו בענין כתונת עור ני הכת והצורה והאור דבר אתד לענין בלבה אותיות בל מדתו ני בילו נבה רבו ותמביה

לולאות

בליללה וללבה הנרילז בדילות יעהב בהבנה ואהיז הות בנדי יייסך בבי לבנין ני נביא בדימת דייקנו בל אביו דיי כנסה יבראל

ה׳ הלהינו ה׳ אתל ימילני ניני: הרצון יהאהבה . תיו היא דנת הגבורה על ימת אלי״יה ני ילנך רננה בבי״ מלאני תבלה הי״י המהיפך לקבל בדיו אליה ני היה סיך ההיתה יהיה בפה היה הכליל נענין גביל במת בל יעבירו, בל יביבין לנקית הא־ץ נעני, הגבלת את ההר הבילרי לנה בנפביהינה ני היא הר ההלהיה ני היא האית הניתן דביה לילתבל ואמרי־ ידי/יי ייי>1י י״איהייה לי י י ד ־ יי>־ י

יה והיא נתה נציורה נענין יל ה׳ הי~׳ ילה יהז ״ י י ר י י ׳ י י י י י • • י י ה ר י י ־ ^ י י

י יי־יי־ל^• "ל ־ י י ^ ץ ^ - ך » י ^ ^ ן ו י - י ץ ״ יi I w 1 / -/ « • • « * * י "»׳» ׳ י -

־• יאיייי ״היל ני יי״ ו ־•*י-י•* ־י־1 ״1י» •י ןי־ י ׳ I 1 , - I / ן י י . \ I 1

ספר המלכות

נקודות הנותנים טעה לנל מלה ודיבור יכל זה קוד עשר ספירות עליונות בלימה ואין להרהר מה למעלה י מה למטה ובהה המדות הרמוזים לנל דבר ועניין והה הנקראיה ראשי פרקיה לשון של מלאני השרת ונל דיבורה ומהה נמצאו נל שה בעליוניה היות שרפיה ואופניה מלאך גלגל וכונב וכה שמות ונל צורך אשד ללשון בני אדה ודיבור ומבטא כאשר הוא רמוז למדות ני נל מדה רמוזה לכמה שמות ולדברים ולעניינים אשר כלה הבאיה מצד אותה המדה הכל בכלל אותה המדה וגם כל לשין המלאכיה ולכל ענין ודיבור הכל רמיז בקפירה אתת הבאה מצד אותה דבריה כאשר נמצא הכל בקבלה מן המקובליה המביניה אשר הבינו הכל על פי הכתיביה המיריה בענין בפקיקיה הידועים למבינים ולאלי נקראו ראשי פרקיה כי הה איברי הגיך והקפידות שהה כמלות אדה כי האדה טולה קטן כענין נעשה אדם בצלמינו שבטה צירות והנשמה בתוך הגוך והאור הנעלם ממנו בראשו כי בו קוד תמונה קטנה שכתר ומבשרי אתזה אלוה אור התמונה העליונה כי השבתות והמדוה אשר בקפירוה להבר את האהל הקטנה עה הגדולה והכל לצורך האדה כטנין וקפדתה לכה שבט שבתות תמימות כי השבת היא המדה יהיא

ל־אש

לולאות חוברות יקר אל יקר ובתוך כל אחד ואחד אור בהיר כנשמה בגוך ובראש האור הגנוז לדור הגלגל ובי. הכה הנעלם ממשה ומעין כל חי ועוד שבע שניה ובתוך כל אחד אור בהיר כנשמה בגוף ובראש האור הגנוז לקונה אדון לעצמו אלהיה בלבד הענין דומה לנשיה המקטרוה והשבה לה׳

לבדו והמבין יבין: ועוד שבע שנים לחקוה השמיה בארץ והשבה לה׳ ובראש האור הנעלם החוקוה השמיה כי לה׳ הארץ ומלואה על וצויתי את ברכתי כי המצוה מן הגבורה במקוה הברכה עד השנה התשיעי כי יוקף נברא כדמות דיוקנו עד ועד בכלל כי בו הברית . ועוד שבעה חדשיה ועוד בהיר בתוכה כנשמה לגוף ובראש האור הנעלה מן השעיר

המשתלח למבין : ועוד שבעה שבועות ואור בהיר בתוכה כנשמה בגוף ובראש האור הנעלם מן האבות . ועוד שבעה ימיה ואור בהיר בתוכם כנשמה לגוף ובראש האור הנעלם מן האומות אשר בין השני נוני״ן והנו״ן הראשון נתגשה לדור המדבר לקבל בו אור הו״ו הברית אשר בראשו ומנו״ן האחרון לא השיגה עין כל כי היא נעלמה מכל והיא יקוד יה המלח היובל ארוך ואחרון וגניז ומן ה״ה כהות טעה מלח לכל ה״ה

(3)

םפר המלכות יג

והשיבוח אל לבבך כי ה׳ הוא האלהיס בבמיה ממעל כענין על אלהיה צבאות בהה צבא הבמיה ונאמ׳ ה׳ צבאות הוא וצבא שלו ועוד נאמ׳ ה׳ באלהיה צבאות כענין ובא ה׳ אלהיה וכל קדושיו עמו ונאמ׳ ה׳ אלהי הצבאות השה גמדה למדות כענין כי הוא כת הכתות הידועות לו ושה מלאך במוכרת בשם רבו והשאר צבא אלהיה ואלו הס כהות הנקראים אלהים חיים ר״ל ראשי פרקים לגוף היקר כי כל אבר להיות לפי מקומו הנטוע בו כארזים נטע ה׳ כי אין אדם לידו וכבר הוא רצוני כענין

אלהי אברהם אלהי יצחק : ואתה דט לך כי אין יותר לדרוש ראינו כי ידבר אלהים עמנו כי מפי הגבורה שמענום וזהו כבאלהים רבותיה אלפי שנאן אז״ל כי הקב״ה מדלג בכל יוה י״ח עולמות שנאמר כבאלהיס רבותיה אלפי שנאן אל תיקרי שנאן אלא שאינן רבותיס עשרים אלף לפי שני אלפים ור״ל מרבותים חסר אלפי נשארו ח׳ כי היובל והשמטה והשבת שלשתם ליום אחד כי ביוה השלישי יקימנו ונחיה לפניו. ם שבו נבראו המאורות וסוד מדה אלוה ומלאך לכח אחד כי הכל הולך אל מקום אחד ואלו הס הדברים הפנימיס נוראים גנוזים ומאירים בעין השכל ואור לנשמה מהם כי זאה אור

ההמונה

ראש פרק אבר המורה בטבעו לכל דבר וענין הרמוז למדה אחה בטבעה שהיא לשונה כגון הסד שהוא לח ורטוב וטוב ומחיק ומורה לכל דבר הבא מצדו והגבורה חמה קשה ויבישה ורטה וחמוצה וכלם על הסדר הזה כאשר הראויות מן הכחובים ואה משחנים הכל הוא שלשלה אחה למקובל הטוב ודרך אהה להם וכולם הולכים אחר הלשון הזה ושה המדה בלשון עליון נקרא אלהי יעקב אשר הפך הצור אגם מים כי מלה אלהי יעקב אלהי יצחק ואלהי אברהם לרמוז ביום ובמדה ו״ו של ויעקב ללמדנו שהוא וביה דינו הכלול והמחבר זה בזה ומלה אלוה בלשונינו רצון כי לאדה הרצוני אומ׳ איך הוא להוט בדבר ונחסר הכה העלין ונשאר בעליון והבין אלהי העבריס אלהי נכר אלהימסכהאלהיה אחריה על פני כי מלה אלהיה ופני שויס פנים בפניה דברי המונה עה המונה ולחם המיד לפני שהם ופני לא יראו לא יראו פני ריקם שהה אלהיה חיים ואמרו בהפלה יהי רצון מלפניך ואומ׳ יהיו לרצון כענין ופני לא יראו כי הוא אלהי האלהיס ואדני האדניה והבין וסתוס וחחוס הדברים כי האלהים מורה על הבינה כענין וה׳ זה הפך מזה כענין השקיפה שהיא מהנה ענייס ונאמר וידעחה היום

םפר המלכות

כב״א אותיות עליונות ונוראות ועשר קפירות קפיריות סגורות ונעלמות אשר הבינה הוציאם לאורה ועל ידה נקראו אותיות מחוברות ומדובקות ומתאימות כל צורה לחברתה בקוד שמיס וארץ תחתונים ע״י שתי פועליס אבל בסוד כח החכמה הם רשומות דקות מאד ונעלמות בלא דמות צורה וגבול לרוב דקותס ונאצלו בבינה והיא הוציאה מהם רשומיס אחרים לאורה דקיס ל״ב נתיבות נוראות אשר מהס ההויות כלס והשמטות ורוח אלהיס בקרבס וכולס סתומות ונעלמות בתוך החכמה ק׳ ימיס נוראים עליונים מאיריס ספיריס וזכיס ובזה סוד נשגב ונעלס כי הס בסוד היו״ד יקוצו בסוד ק״ן מזמורים בתהלותיו של דוד באמרו תמיד הלילויה . וזה סוד ג׳ ספריס אשר בספר יצירה והיה הכל בתוך החכמה מאה יוס וממנה מאה כתות כחות נוראות משרתי עליון בשירות ותשבחות והס דעת החיות אצולות מזיו זוהר החכמה אשר לה י״ש אוצרות מזיו זוהר הכתר אצולות כלס לבנות והם מיני ברכות של טללי ברכה ומהם לישראל מאה ברכות מן הבריכות ומהם זיעת החיות ואס יזכור אדם משכיל וטהור שם של כח מלאך אלו בכל ברכה וברכה בזמן עצרת הגשמיס לא ישוב ריקם והוא על

הברכה

התמונה אשר בה הציצו ומהס האירו פניהם ומהם נחשפו פניהם ומהס נמשך יקר אל יקר ואל יבא אדס בכל עת בהם כי ביוס זך ושכל זך ומחשבה טובה וטהורה וזכה ודקה להמשיך אל דרך האור הבהיר לעלות אל הר אל ואל מקום קדש ונקי כפיס ובר לבב ולהשכיל ולהבין דברים נוראים ואל יהיה אדם מעמיק דעת חוץ מדרך

הישרה ואל ימות כאשר מת : ואתה בין תבין כי הכל לפניך כשלחן ערוך ואכל וחי לעולם וזה. ונהנים ממנו השלחן אשר לפני ה׳ מלאכי אלהיס ואתה השמר לך אם תתקרב בהם או תתרחק מהס וסתום וחתום בחותם מסגרית ועשית זר זהב וחותם על חותם כי כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר . אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך נפלאות אותיות התו׳ העליונה הנקראת תורת ה׳ תמימה כענין שגע שבתות תמימות תהיינה אתם כל שבת בפני עצמו אחר הקפו ואס הוא מלשון מתאימות ומתיחדות למקום אצילותם ובכל אחד מהם תורה חדשה תמימה לשם הנכבד כי על ידה יכתב וינחן כל בני אדס הנמצאים בדור כל שמטה והכל נאצל מן התורה הנוראה ועילאה הנקראת חכמת אלהיס אשר משם אבנים שלימות מפולמות

ספר המלכות יד

ונוראים ונאצל הכל בבינה עצמה ונמשכו עמה ל״ב נתיבות נוראות והיו מוגבלים וסוגרים בתוכה חמשים יוה נוראים ועליונים ואחר הוציאה ההויות והנתיבות כלם לאורה ונאצלו השמטות ועם כל א, אור בהיר בתוכה כנשמה בגוף והוא שער החמשיס אשר בתוך שבת וספירה כנקודה בעגולה וכל אחת כלולה מכלם ויש לה דרכים עליונים ונוראים ומצות וחוקים ומשפטים ישרים לפעול כפי ההיקף בטבע שלה כאשר אצילות יה ודרכיה וסבובה מכח נפש נקודה אשר בתוכה והפעולות והסבוביס והדרכים אלו נקראים תורת ה׳ תמימה ואותיותיה רשומות דקות סימני פעולותיה וחוקיה ותורותיה כאשר קבלה מן הבינה וכן כל מדה ומדה והכח מקובצים בתפארת והתפאר׳ משפיעס לה׳ והעשירי קבץ כל פעולו׳ ודרכיהם העליונים ונכלל מכלס וידעה כמה פעולות וכחות ומלאכים משרתי עליין וגלגל יכוכב וכל אשר יבוא מצד המדה והקף טבעה ומחק מצות תורתה אשר כלס אצוליס ב׳ והכל תחת ידה וסגור וחתום בתוכה הוא שנאמ׳ גן נעול הם כל כחות ודרכי עולם אמצעי כמו גלגל רוכב ומלאך הנקראים צבא השמים . מעיין חתום מצות ותורות אמת חוקים ישרים . הייחוד הגמור אשר בתוכה הכל הוא נעול וחתום

הברכה על המחיה מתים בחסד והוא סוד הטל של מתן תורה וזה שמם למזכיר אותס בכל ברכה אלח״י דלי״ה חייא״ל דלייא״ל חמ״ם ימ״ס סא״ל חיא״ל דל״א מעניא״ר מעני״ה נג״ן נ״ג לפ״ג חכ״ם חמא״ל במיא״ל מיא״ל יו״ד אל יו״ד ח״י חיא״ל חנא״ל יוח״י יוחיא״ל אוח״י אוחיא״ל אק״ם למיא״ל למדיא״ל למדי׳יה ידי״ה אוכי״ה יו״ד או״ד או״ת או״ר או״ר או״ת עלמ״י עלמיא״ל עלמ״א עלם בה״ק רה״ק בהו״ל עליו״ן בה״ק רובב״ו סו״ד זי״ו חי״י עילא״ה ית׳ ויתנשא זכרו והדרו כי ע״ב גשרים של טל בחסד בידו ושירו מעילוי לעילוי ושאר משוררים חשים לקולו כי הוא סבה כח המים העליונים והוא שנא׳ קול ה׳ על המים אל הכבוד הרעים ה׳ על מיס רבים וזה קול שיחו י״ה מושל הכל מחי״ה כ״ל וכ״ל על כל ואתה מחיה את כלס וצבא השמים לך משתחוי׳ ימי״ה מי״ה יה״א ימיא״ל עמ״ה סי״ה ססי״ה מי״ה מב״ם יפיפי״ה יפי״ה סעי״ה פיא״ל סיא׳׳ל סע״ל נוא״ל טלא״ל ט״ל טלי׳׳ה וה״ו אב״א יי״י סא״ל בשכמל״ו כל אלו כחות נוראות נפלאות ונעלמות מתאחדות לאלפים ולרבבות היוצאים מזיו זוהר החכמה וכן מכל ההויה והכל נשגב ונעלס בזוהר החכמה מאה ימים עליונים

ספר המלכות

בנין הפלטל־ין עליה יההנה הבה הגדיל עמה ביהיה הכה הננבד המהיבד יהנליל מהה יכילה ב יאז אהז ילבה בכה ילדה י יהרמה צייל־ ידי ינההבריw •• ״ . w « , י < « י w >•»« ו׳ r וי ו > « ׳

איהייה מצייידיה ימהיבריה מכל במטהl אהה פיטל י ->-יייי• ~ י ־ - י י י ־ י י

בבילטה ההיא הפלטדין הבנייין יכןיד איה היקיד ראה היזק הצריה ירכיי ט״ז יהמאירטיה בבבמטה זי ולא רצה ליהן מאוהייהיה איה לפטיר כאבר כולה ילא רצה לקבל הנפבוה אחי גליה ה כי זהה פטילהה לביב הנפביה מקיה מניההה יההיה גאילה ליבראל באי-ך גליהה ילביכן אהה בהיך טילאיהה אבל אמרה די להה ב בבה י בבבה הידיט גה הגיפיה גה הנפביה יכך נכהבה ההירה יהטביריה ציהה כי קבל מבה הכהיביה באצבט אלהיה ינבמוה הצדיקיה צוטקיה מלאכי בליה בוכיה עד בטלה הקול אצל האביה יהאבוה עמדו בקימה זקופה בהוהו יביהו והבך על פני ההיס מיד ענה להם הבה הגדול אביה מה לכה והה אהזו כל אהד באיה ציורו באין בהה לא היבור ולא פירוד ואמרו מ״ה הורה לבנינו בהיקוד לא כת; איה הלקו ביהיה להה גאילה אהד גלוהה ולביכן אהה ה י רה מה להה יבבי האיהייה למקימה ילמקיה ק דיבה ה העליונה

הוך העבירי עד באמ׳ המלך לבניה פלטי׳ באבפה והוא בנה הפלט׳ מהן ועבה יציה וקדב כל מה בבבמטה בניה הקבה וההזקה מאד ודרכיה הקביה והרעיה והעזים והיה בינה ומהריב עד בהיכרה לבנות עם הנאים ובה נבראי כל דבר עז וקבה כגין בידם יריהיה רעים ייצר רוע לרוב ממזריה ועזי פניה ילביניה מבינים עבודוה זריה נכיהיה מיבדלים לארצוהם בגייהה גז •יה קביה הטאים ועונות וגליות ארוכיה טרייה יכהיה מטונפוה היית ובהמות טמאות ברפים ונהבים וכל נגעים טימאה ולכליך וריהוק והון מעלה ומטה בנבראים כי יצר לב האדה רע מנעוריו עד בבירר ה״י וטיהר וזיקק ריה קדובה וטהורה בהירה יעקב בכקא רה הקיקה והוכרה והוצרך להבר האוהיוה ליהן ילציה להה הוקים ומבפטיה ביוה הג׳ לנהלה . לאט באיב לבנו ואה לבניה ולא היו האוהיוה מההברוה צורה להברהה ולא לינתן ביד איב אדם כי רואיה ויודטיה דרכי ההויה הבמטה ההיא ודרכיה. והם •בימיה כהית בבמיה ובארן עליונות ונוראות אבר כל מדה ימדה מתנהג.עמה והם בבינה אבר נאצלו מזיו זוהר הכמה עילאה והה רבימיה דקיה לאין הכליה והקר והה קדיבוה טהורוה ונורא׳ כהיה עליונו׳ ונעלמי, ולא רצי להההבר ילירד בהיך האבפה אבר

ספר המלכות טו

וננגב מאד יאוהיוה עלייניה ינעלמיה אבד לא יביניס מלאך יבס עליין ני אס מבס הנכבד יהנירא ב״ה בביראה למנה יהידיי,, לו נל קידם יכל עניינה ומנה כהגה בלבינו נל קדר דדני עליון אנד היא רמיז בהירה בהגין בקיצוה אייה יוה גדולוה ואוהיוה קטניה בכיריה עקימיה לפי פי הקרי וכהיב פרבייה ההימיה ופהיהיה נלה רמזיה טלייניס נטלמיה והזקיה בלא יכול לנהכה ני לא מצא להס דרך ילא לבין לניהב ס ונה איהייה מביניה באין הלבין נהפק כהה ואלה הה נלה דרניס טליוניה ינטלמיה מאד ואה הבניל הינל להבין מקצה ס כנין אוהייה נדוליה וקטניה כנין טקימיה ולפופיה ת׳ טקימה בל והרה אך פ״א לפופה פן יפהה ואלך גדילה בל אבריך יאלך קטנה בל ייקרא פילה רמיזיה בהירה אה הבפיל בהה בין בבמיר בל בני אדה יבל טייריה יארציה ימלניהה ינל

בראביה בהה בליית טלייניה ימביניה ייתיקית קייבית יתיציניית אבר בצבא

| « . » I »/ .*ft•. m י ׳ - I ' a> w ..

בקפי יאלה במיה ימבפהיה קדיביה יטהייית יתיקה ימבפטג יכל דינה יגה בקפל־ ייקל־א הה ייהל־ נהיה קל־יביה ידביקיה לבה טלייניה ינטלמיהיה קייבית יכל הלילי יפן י יבפליה ינבי

מיד נל צירה נפרדה מהברהה יפרהו מהליהיה ואמרו יהזור העילה להיהי יביהו . והיא בינה פלטרין אהריה יציריה האביה עומדות בקימה לפני המלך והמלך הגדול מביט בהה יאימ׳ וזנרהי אה בריהי יטקב ואך אה בייתי יצהק ואך אה בריהי אברהה אזכור יהארץ אזכור להביאה אל מקימה והבטיהה בבני דבריה ארך ימיה לבטלי הגלגול ואתרי הגליה הטבה בהיא מנוהה נצהיה יהכל מפעולה היקו״ד והאוה בלו או״ה וזה אהז מבה בכה ציור אות בלו בנהנה לו הלקו ב׳ וזה לך האוה והבה הגדול כרה עמה בריה כרוהה בל י״ב מדיה יאהז מבה בכת איה בלו יבא איב אל רעהי יאבה אל אתיהה לתביל־ אתד יליתיה בנייה כהיביה באצבע אלהיה יכה האיה בל היקיד עמה היא האיינית יההטבה יבהל־י יבראל קבלי אה דתייה יכאליי ב״ייייי״ ייה ^טבייית ״ ייייי״ו״יירה א

» < m< 1\ . ן ׳ . ׳ . ״ . * J* . i* « י - -

בצייר

^ ->י~ י י ״ » ר ^ י י ^ « « •־^ ץ י

י^ ׳ י י ^התהי י י^י ליי״ ל• יי«1*י יייי->-י י

בניביהה יירדי׳ יעילי׳ 3י מבער ההתהין

» - י ' י י-י 1«- י י 1» • ^A««V>- י י י ו ד י ו

קפיריה ידיכה יהקפהה אבי לכל א׳ יאתד הכל כהיב בלבין עליין ינעלה

•ו ׳«י• •»^»*» ,« י 1,»^ <«««•^ ׳ ן ן ן ,

בננ

םפר המלכות

והוא חמי־ משפיע במזבח ה׳ ובקרבנות הנהן והטעה ני בשמטה ששיח יהיה הנל לרצון ונחוח דצוניוח וקרבנוה מהקרבות לגביה ורצון ואהבה לקרב הכל אל מקוה מוצאה השבה הגדול והנורא ברצון טליון שהוא הסה המנריח טון וחטא ואין מלאך המוח שולט בשמטה ההיא ואז ההיה נברא׳ בחקד ואין שה כי אה אהבה וריעוה ורצון ויציאה נפשה בנשיקה והציור דומה לדבר לאור קטון והגנוז הקטן לשמטה והגנוז לקופה וגבריא״ל מכה השמטה בטבור כי מטשיה בחזקה בפחד ובמורא כי האוח מורה בדבר . וא״ו זאת אוח צורה בלא ציור וממנה תורה לכל השמטות וההקפות וממנה רוחות קדושיה וצדיקיה כי היא ההויה אשר ממנה מתהוה כל קוד נעלה ונשגב וממנה כל הפעולות לכוחות עליונות למלאכיה משרתיה לכל צבא שחק . וממנה השמטה אשר תוכתה קדומה ועליונה קדושה טהורה וזכה וקרבנותיה חמץ ומצה דבוקים קרבן תודה שאינו בטל כי היא תורה זכה וברה מאירת עיניה הקד צדקה ומשפט ורחמים דין אמת ומשפטים ישרים לא יצר ולא ע״ז ולא גלוה ולא ביטול הורה חמה בהקופהה ולבנה בממשלהה והה בעלי בריח אברה . זין מכה זה האוח כח המטה והשגהי וכה

מדהו

מצדה מלאכים מנצחים וכחוה חזקיה לרבוה חזקיה וטובוה אשר מכח זיו אור אשר בתוכה שהוא קדוש הכח הנעלה בתוכה משער החמשיס והכל מכח האות הקדש לקדש השמיטת נצ״ח ולהחזיקה בל״ב דרכים נוראים וכל תודתה בעוז ועצמה . וגס החמה תתרחק בגבורת דרכיה וחוזק אורה הקו״ל הפנימי שופר גדול תהל״ה גבורות וסוד י״ה הנוראה ית׳ שמו והדרו שבעיה שמות הללו של צדיקיה הנזכרים הנה והנה שדיה שד צבא צדקיה הכהן בניהו בן יהוידע והוידע טעמם וסודם השאוה הן הן לה . דל״ת זה האוח נעלה מאד ולא ציוד מצוייר כי ממנו כחוה ומלאכיה עליוניה משרהיס וסוד המיה עליוניה זיעה החיות והוא הטל לחיי ישראל הנזכר בטל החיוה ומייחדים הייהוד הגנוז והנסתר אשר אברהה השיג קצהו בעבור מדתו וגס איש בצדו ונטע אצול בסודו אשר בו קצצו האומות והם שני כהניס ראשונים לכהן למבין סודה . והסוד כי הה משפט האורים בציור הנורא והנטלם ובזמן השמטה לא היו הומים כי אם האורים וכהה וכהניה הנזכרים שה רואיה ונהנים מאורם והוא שם הגמור עם חבורהס . והנה זוכרים לימיה ראשוניה אשר היו לפניהה . הא הכה הזה נקרא רזון

(4)

ספר המלכות יח

וטיביה ומזבהוה וקדבכית לרוב והסד וצדקה ישפע רב וברכה והענוג רב ופל־יה ירביה לרוב יהשגהה עליונה לייב ינביאיה ונביניה והנמיה ושלוה יריעיה מלאכיה ושריה עושר וכבוד ושפע טוב ירא אלהיה וקר מרע . טי״ת זאת הצורה נותנת כה לנפשוה הצדיקיה מיגיעתה ומכלה הרשעיה ומאריך להה ימיה לפי גלגולה ובסוף היא להם מניהה עולמים הישנים רמיזיה לשלש גליוה בקשו לנוח נצה שאם יבואו בשבה שלא יצאו משה ורמז גלגול הנפש לשפלים ועוד לשלשה פעמים תהיית המתים והה שלשה שבתות שבקשו לניה באהד מהה ולא קבלום ולא טמדו טד שבאו בצורה טי״ה ועמדו בכה זי״ן שהוא השביעי מהה ושה המו הגליוה ומכה האוה שמטה שביעיה אשר בה שבטה ימיה והה שבתות ה׳ יהו׳ לששה שמטוה והשביטי׳ יהיה שמטה ויובל שמטה וייבל דביקיה זה בזה והכל ישוב אל הייבל אשר משם בא הכל והשמטית יתעלו כלה אל מקוה אצילותם אשר שה מקומה וזה שכתב קהלת הבל הבליה שבטה נגד כל השמטות ובשמטה שביטית הכל הבל כי ישובו הכל אל היובל . מה יהרון לאדם בכה עמלו זה אדה הראשון ועליון . ההה השמש זה ההפארה למה כי דור הולך ודור בא בסודם יהארץ עליונה דבוקה

עומדה

מדהו והוזק והיקף אשר בצייר יקיד עליון ונירא מאד כי היא איר וצייר יכול כל בהיקה להני״יה כל גייייא,־* יכל דבי הבא מצד טימאה יגה נהיה הין ורוהיה מובדליה ני היא צייר מציייר באיה השבה ושבה לנל שבה יגה שד״י שמי יגבריא״ל שמי ויסוד צדיק שמי נצה אל שמו ועל זה הוהמי בנל קדושה רבה ועליונה נמו בהפלין אית שימ בפסה ראשון איה שמי . במילה איה שמי ובנל מקים שהוא בורהה הטומאה ושם מילה שה שד״י מנה האוה ועל זה היה על המשקוף .להבריה נל הטומאה ומהה הבאה מצד הטומאה ומנה האיה נהיה קדושיה טהורוה וממנו לשמטה שההיה נולה זרט אמה ואמינה בסיד ברנה הנלה ימעלהה קדושה וטהרה רבה וקוד הלולב בה מיעיט פריה ורביה ומשפהיה מטטיה וטהורים ונאמר ואה דיה הטימאה אטביר מן הארץ צדיקיה טהורים קודשי עליון(ומלאניה טה בני אדה) מטייליה לרוב קדושה הזמן ונננקיה הייה בגן עדן ונהנים מפיריהיי ומהים בנשיקה. הי״ת זאה הצורה מירה דבריה נוראיה ועליונים ני היא מדבקה האירית עליוניה והעלימיה והיא נהן לנל נהן וממנה לנהניה משרתי ה׳ ועל השבהיה ניהנה איר משהי אוהיוה הדבוקיה ונה האוה לשמטה ובשמטה יהיי אוריה

םפר המלכוח

כל נאצל ונברא מזדכה אהד מזדכה . ועוז אהדיה י״ב נהוה ומהה י״ב כבולי אלכקו״ן ובהה הקב״ה נשבע שנ׳ בי נשבעתי נאה ה׳ ופירושו כי התפארת ששה קצוות והעטרה ששה קצוות שהכל בו לייהוז אתז והה למקפד בני ישראל י״ב אבניה מפולמות ששה משימתה ששה משמותהלארבטה טוריה כנכד ארבעה בני אדה בהסז. כף כת הצידה העשירית הכלולה לקבל דיני עליון באלהי מצריה וצבא השמיה והארץ וזה צידך שמטה בהפהד. למד זאת הכה מאד כבוד ונורא וראשון להייליתיו מכת הצידה האדירירון ה׳ צבאות שמו והנה הוא קרוב לכת אכתדיא״ל ובטבור שינו הצורות יש כה שנוי במבטא ובכה ובמלאך היוצא מהה כאשד הבין דוד סודה באמדו בטבור אכתדיא״ל היוצא מנה אל״ך כדול ה׳ ומהולל מאד ולכדולתו אין הקד ואמ׳ בטבור אדידידון היוצא מכה למ״ד גדול אדונינו ורב כה להבונהו אין מספד . וכל משכיל יוכל להשכיל שהזכיר ברא׳ שה יו״ד ה״א ולגדולה״ו אי״ן הק״ר ובשני הזכיר אדניה וכ״ה ובינה ומספר שנאמ׳ היש מספד לגדודיו. וכ״ה מה כ״ה מתנות לבנה המקיפוה ועולוה מעילוי לעילוי עד הבינה ומקפה כל י״ב גבולי אלכסון הנודאיה נקדאיה כה אדוני שאמד משה ועתה יגדל נא

עומדת לעולה הנקרא יובל . וזרה השמש זה בנין פלטרין הדשיה ושמעת השמש זודתת ומאירה לטולה במדהה ובא השמש למקומה אין כל הדש תהת השמש הידוע כי כבד היה לעולמיה וכך הולך ומספד כל הענין וסיד השמש והקפותיו ונתיבותיו יסבובו נשגב ונעלה מאד וסוד תדי״ג מצית הנוראות והנעלמות ואלו רמזיה בסוד מופלא והמכידו ומזכירו . ועוד י״ה יודדיה וי״ה עוליה וזה סוד נשגב וסוד בכסא ייהוד שלה ושה מלא עולה מלא וה׳ אלהיה אמה בשכמל״ו והי״ג הה מדות נעלמות נודאוה מהבדי כל עולמות וזיוה והוא סוד י״ג מדות הכרותה לאבות וזהו סוד אד״ה שה הכלול מהה ועל זה דימה דיוקנו והקוקה בו ואין מגלין אלוהדברי׳ לכל אדה כי אה לאיש שלה והמיה יראי אלהיה ושיקבל גה הוא שלא לגלות לאהדיה ואשרי היודעו יוהד המסהירו ובזה נמצא סיד נפלא ונשגב ארבע אוהיוה השה המיוהד וסודותיו הנוראיה אשד ממנו סוד עשר ספירות נוראות והייהוד הגמור המיוהד באמה . ירד ממנו וכה ה״י לדובקה לאשר לו הארץ ולהיות הייהוד מיוהד בלא פירוד וצדיקיה נהנים מאודה גה זה יהיה בשמטה ששיההלו עשרה צודוה נהבדוה וכוהוה מדובקוה בטשד ספירות פועלות בשמטוה מאצילוהה

המלכות יט

מ״ם אות כפולה רומז לשני כהות מהס מטטרו׳׳ן וקנדלפו׳ץ אתד על הארץ בשער השמים . ואחד בארץ בקרב הארץ לתקות הא׳ נותן צורה לכל נשמה הבא לגוף והב׳ נותן צורה ודפוס בתוך הרתה זכר לזכר ונקבה לנקבה וגה זה בשמטה שפית . נו״ן הכת הנטלמת בכל שמטה ושמטה הכהן הגדול המקרבה מטילוי לטילוי טד אשר לו הארץ והכל . סמך בזאת הכה כל סוד השמטה שהיא הפה״ד וכל הגליות ואורך הגלות האחרון כדי לטהר הטומאה והלכלוך ויכלה ויסוך טון והזמן המקבל והמלחמות ומריבות וכל דבר עז וקשה בשמיה ובארץ אשר מכח השמטה החמוצה ומקשה ובה יחאחר גאולחינו כדי לטהר וללבן נפשותינו לתועלחינו ולהנאחינו הידועה שלא לנסות יותר את בוראינו והוא הזמן הטוב מה טוב הדבר בעתו . עין מזה הכה האור הגנוז ביסוד וכת השבת ואורו ומהלכיו וכנ סוד כלי המנודה עם שבתותיה עד השבת השביעי מהה והאור הגנוז בו לכל צדיק וגה כל דרך שמטה שביעית ומהלכיו . פא סוד זה הכה במטשה ארון הבריח העליון הדבוק בשבח וגה זה בשמטה ששיח . צדי וציורו בשני כחוח הארון והבריח אשר בו בדוק והארון אשר בו מהלכיו וחוקוחיו

רמז

ספר

כח מחנוח שכינה שהקב׳׳ה מחטלה בהה ונשבע בה ומחיי ומקייה עולמו הנקרא שמיה וארץ עה צבאה וזה הכל הוא בכה הבינה מנצפ״ך צופיה אמרוה והם נקראים ים המלח העליון שהם כח לבינה ומן הבינה כחה והה המפה צורוה נוראוה ונטלמוה קדושוה טהורוה ומחוברוה ה׳ רמוזיה בכחה לה״א ראשונה וטטמם לה״א אחרונה כי הה נמצאיס סוף כל חיבה כדי ליהן טטה לכל דבר ומהה חמשה נקודוח המחברוח כל מבטא ודבור וזה נעשה בחכמת משה שידבר בשפה ברורה לישראל ליח ן להה חורה ומצוח ורמוזיה בכחה לה״א ראשונה ליחן חוספח קדושה וטעה מלח בריח עליון לה״א אחרונה וזה הכל מכה מדח משה לצורך השמטה בכח טשר למבין והארבטה אלי שנכנסו לפרדס הנקראה המונה טילאה וכל א׳ השיג השגה ראשון בא ט ד כה האל״ף הנוח ן כה ורוח טליון ונשמה לכ״ל צב״א שח״ק וממנו מלאך אכחריא״ל והשני בא טדיהלמ״ד וממנו כה ונשמה לכל צב״א שחק וממנו מלאך אדירירון והשלישי בא טד אוח מ״ה וממנו מלאך מטטדוץהנוהן נשמות בגוף ומצייר צורה הנותן נשמות לארץ ורוח להולכיה בה והרביטי בא טד סמ״ך וממנו מלאך סנדלפו״ן הנותן דפוס וצורה בטפה בתוך הרחה ושומר איהו ברחה טד שמוציאו לאורה

ספר המלכות

ד פתיה י י יכן ההא? כי אין השכינה נ מה ה והיא וההלבר אהד יכל כן אין זה בלא זה שנאמ׳ ה׳ בה קיני ונאמר כיבה ה׳ דבבו? כי יש כ הא לכקא בקיד הנקהל־ וייהוד אה־ הדמיז בי״ה י״ה כולה ויורד יהכל דבר אהד ה׳v אהד וקוד אברהה לכל ה״י אלהינו ה׳ •, ,״ . כי הוא אב לכל ויצחק שביעי בכביר

בכביר הקד והמת המהירות בו מבה ובכביר שהשיכ בלידה אהרן כיצחק המכפר הבאיה מצדו וייקך בכבור היי הבאיה לו דוד אהרון כולל המרכבה

למהבל הוא נבול קדיש ומקודש בכה אלהיהיקיה ונוראים והיא צו־ה שנהפך יזייי- ^י־יל• מי״,״• ייי־י*, ^-ייוי־• די״• הי־ד

ההיים וכה הכן כולי רכס זה ריללז ל פילג, ה נצה כל אלה כהות נוראית כליוני״ ובה ה׳ אלהיה וכל קדושיה וצבא מרום והכל כלל ופרט מ״כי כותרת נוראות כלימות ונעלמות הנקראות בלשמינו תמונת ה׳ הטליונה והנוראה אשר כל כליה מ״ט ונתקשה משה בכה ההמשיה כה קדוש הנעלמות מכל כביכול את קשתי את קשיותי ומה שנתקשה משה כביכיל למכלה בכה קדיש הנכלמית בתיך כל שמטה ושמטות שהה שבכה צורית יהשבי׳ מהה שבת לכילה והשמיני הבינה והה תמשה הייות הבאות כתה נמצא כי שטר

רמז ארון בצלאל וארון משה אהד בשדי לנצה המלהמה ולהבריה כל טומאה ואהד לתורה השה המיוהד לקרבן ה׳ בפניה צבאות ה׳ . קוף מכה הציור כי כבר נדבק ה״י בכוה בכה מלא טליון . ריש הצורה נוהל כה שלימית בשמטה ששית ומתוך השלימית נק־את ארץ ההייה ולה נתאוה דיד באמרו אתהלך לפני ה׳ בארצות ההייה והיא שטר לה׳ צדיקיה יבואו בו . שין זו הצורה נאה מאד והוד והדר בלבושה וממנה כתות נוראות ונכלמות והוא קוד ויקוד ומרפה לשמטה זו כי הייתוד הגמור בא ברכלזים טראיה וכל כת השמטות וההויות מחוברות בתורה והה קוד דבריה נוראיה כליוניה ונכבדיה וטכה הטלית והעטיפה הנוראה ובית התפלה של הקב״ה בה והמלאך כנפיא״ל השר הכדול מתקרב להתפלל אצלה הארץ אשר נשא השה הכדול והנורא והכל לצורה לכביד ולתפארת ומזה נבין המצוה לתבר וליתד קדושיה עליוניה ולבישת בעטיפת על התפלין והמצה והלילב כליליה זה בזה וזה מזה וכל אלו הכתות הנוראות באות מכת צוירה האות הרהלוז לשלש הויות עליונות נוראות וה״י בבית תפלתה לרצון על מזבת ה׳ ומאלו משיכי המרכבה ארבעה כחית• המחוברות להיוח כה עילאה שלימה וריכב עליהה

םפר המלכות כ

הקרבנות לבה הודה לה׳ ני כל הקרבנות בטלים וקרבן הודה אינו בטל והקרבן יהיה המן ומצה דבוקים מאד נטנין המד״ה או תהיה קרבנה מצה הטבויה מן הקולה בלולה בבמן למנהה הנקרא נמוהם מביה ונביא טליונים ונל זה נודט למבה מנה אות מדהו שד״י ני הב׳ לאבוה והד׳ לאוה יה״י במו נבה רבו דיו לטבד להיוה נרבו ומדובק בשלשה שבתות טד אבר לו והנה הששה המות בנלל שבטה מקפר נלה אהד נה הקדוש בתונו להביא אצלו קוף פעולותיו וממשלוהיו אל היקוד שהוא הלק שביטי לנלה ושבה שביטי לטצמו ונן ביקודו הם שבטה שמטוה ועוד שבט שניה וטוד בבטה הדביה ועי־ שבטה שבהוה . ועוד שבעה ימיה והבביטי מנלה בבה יקי״־ מהולק להה יהוא מקבץ אה נולה ומהעלה כמה לאלהיה השר נהנה אבל הקינה אדין לעצמי יש בו קיד נכלה מאד ני יצא מרשית האדון ונעשה עבד לעבדיו ואכפ״נ בשביכי הוא שלו בעל נרהו ני לי בני ישראל עבדים עבדי הה אשר הוצאתי אוהם ואם אמיר יאמר העבד אהבתי בעבור הנפשות שבאו לו מנהו. והגישו אדוניו אל הדין הגדול ודינו לגלגל תמיד עד שבת אהרון בלא ארינות והטבה ועבד עד עולה . וקימן ובאזני בעבור ני

:המשים יהיה שלם עם הנה הקדיש בנל שמטה ובו גה כצמה

ה ה הה ונך נמצאו שמיטה שהה לציי״מ א נל שער המשים . ובזה נתקשה משה בעביר ה״ה אהרמים ני עם השבכה נרית יניף המנירה הם נלם המשים שלמיה יבכל שמטה נה קדוש בתורה ננשמה בעילמה ובראש האור הנכלם מן הדור הנמצא בו ונן בנולה ובשנת ההמשים יתקע בשופר גדול וארוך מן הים ובאו האובדים והנדהיה מן הגלגל בשבה שביעי ושם ינוהו יגיע נה ויהעלה השבה עמם אל ארץ אהוזהם כה ההויוה נלה ויהיו שניהם יהדיו שמטה ויובל היא הנקרא יקו״ד הבינ״ה יהיא קיד הק־בן והמזבה יהבהמוה הנקרבוה לרצון כל מזבה ה׳ שהיא יקי״ד שב״ה ואמר יכלו כל רצון מזבהי האה והבנים יהד עולים ביקי׳׳ד הבינ״ה עה נל השבוע ראוי ורציי לבמינ״י יכלר נירא משגב מאד בענין הקרבן ב ה י ז

שנאמ׳ אדם ני יקריב מנה קרבן לה׳ מן הבהמה הנקרא בקר וצאן יעז ישלשהן ידיעיה בקוד נכלה מפלא מאד אשר יירדם וכוליה ואין רשיה לדבי שנאמ׳ אל הגכו במשיהי ובנביאי הל ה יעי א״ה ש״ל ב״ה בשרו מיום ליים ישוכתו והשמיכה טיבה יקרא בשירה באדה מקוה בכל יוה ישועה הל תשועת טולה והבמטה הבאה יהי׳

ספר המלכות

יוצר בראשית בזה הדרך באמה ני הוא שיעורו של יוצר בראשית וקוד ל׳׳ב נהיבוה ואז הוא הי בזה ובבא ויבין קוד גן עדן עליון והחהון ואז ידע קודה ודרנה ונהנה מפירותיו ואנל והי לעולה ומטייל עה מלאני עליון ומהעדן עמהה ועה הצדיקיה בגן עדן הנהניה מזיו השנינה ובזה ראוי נל שלה לבא ולהקרב בדרך אמה ואה אין השגהו ככהו׳ למטלה טוב לו להרחיק אה טצמוו ולא יבא הקרב אל הקדש ני ארץ אונלה יושביה היא ובזה נל משניל יבאר ויבהין קוך דבר הנל נשמט וגו׳ ויבין היבוה ההורה ט״ט אלך וההנ״ו ואותיותיה מקפר ח׳ אלך וההקמ״ה מנין פרשיות התורה נ״ג וקי׳ גן נטול

ופקוקיה הי״ף מ״ה : םוד פחח ר׳ אלעזר ואמ׳ אחריו כמגדל דוד צאוריך כהי׳ וירץ עשו לקראהו ויחבקהו וישקה״ו נקוד כולו א״ר שמעון כל מקוה שאתה מוצא הכתב רבה על הנקוד אתה תתפוק את הכהב והניח את הניקוד וכשהניקוד רבה על הכחל אהה ההפוק הניקוד והניח הכהב אלא בכאן אין הכתב מרובה על הניקוד ולא הניקוד מרובה על הכתב אלא הוא כלו נקוד וישקה״ו מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשנו ונעשה צוארו של יעקב של שיש והקהו שניו של אותו רשע ונמקו כדונג מה ת״ל ויבכו אלא

הששה פועליה והשבת שביעי בלא פעולה אין לו לבד שמיעה וקבלת הקולוה הרוחניות קדושות וטהורות של בן אד״ה ו״ו של מהן הורה ועצמו כי כולה פועליה בעשייה ובקוך נשמט ומקבל הכל ולזה העבד אין מ׳ מקבלו עד קוך שהשבה מתעלה אל הבינ״ה שנאמ׳ ועבדו לעולה . וזהו כל קוד כ״ב אותיות נוראות ונעלמות זכוה טהורות מזוקקות בקוד ל״ב נתיבות מהה עשר קפירוה וכל כהות נוראות ונעלמות שעריה נפקות זה כנגד זה יקודוה קהומוה והחומות מכל הוהאשר בשמיה ובארץ ושאר הדבריה הה מפורשיה בקוד הנפלא והטמוק באר הטיב ואין צריך לפרשה טוד וכל זה נכהב לאיש משכיל ונבון ומקובל טוב ואיש חקיד וישר ומשכיל וחכה נותן לבו וכונהו לבא אל הדרך הזה נקי כפיה . ואז יכנק בדרך הזה ובכל קוד ההמונה הנוראה הזאה אשר בה כל קוד שמיה וארץ וכל קוד נשגב ונטלה וראוי שיהיה גופו נקי וטהור וכונהו נכונה המיד להבין כל דבר ודבר ואז הוא יקרא מלאך האלהיה אשריהו ואשרי חלקו כי ידט קצה דרכי בוראו וקוד הכנה נפשו ומקוה מנוחתו השלימה וקוד שר ומלאך טליון ואז יכול לדבר טמו ולהשתמש בבה קול ודאי ורוח הקדש מהחדשה בו וישכיל וידט שיטורו של

ספר המלכות כא

הנבראים בעליונים ובהחהוניה . סוד אהה צריך לדעה כל מי בהוא מהפנים בעמדו על הר קיני וקבל ההורה עהה בבעת תלוך התמורות קל לקבל ההורה ואינה משתכחת ממנו ויתחדשו לו דבריה אשר לא שמע מפי רבו כי אין דבר מחודש אלא הוא זכרון ונזכר

ממה שעברע״כ . סוד ענין עריוה הוא קוד אחד גדול ומופלא עד מאד הה׳׳ד איש איש אל כל שאר בשרו לא הקרבו. ערוה הוא מלשון לגלוה ערוה אני ה׳ עירו. פי׳ המערה מכלי אל כלי כך הקפירוה הם מעריה ושופכוח אחה אל אחה אני ה׳ למה הוצרך אלא אמ׳ איש איש אל כל שאר בפרו לא הקרבו לגלוה ערוה. אבל אני ה׳ המשהמש בעול׳ העליון על דוגמא זו ואקור לכם להשהמ׳ בזה הדרך הוא נכרה מאלהי ישראל משכינת ה׳ והוא נותן פגה בעליוניה ובתחתוני׳ וממעט דמוה השלשלת הקדו׳ והטהור היאך המערית שופכות אחה אל אתת כגון הא״ת מטרה לאחותו והאחות לאה ואחד לבת זוג של תבירו כגון יקוד שהוא יוקף הצדיק הוא מטרה ומזדווג טה המלכוח שהיא נקבה יטקב וכן טל דוגמא זו ומשהמשוה כולה טל דרך טריוח טל כן כל איש המשהמש בטריוה נטרד ויגרש ימיו לטשריה שנה ולא יזדווג בבה זוג הוא כביכול ויגרש

מלהקהכל

זה בוכה טל צוארו וזה בוכה טל שניו אבל על דרך האמה באחי להעירך על קוד זה בענין וישקהו למה הוא נקוד למעלה. ואהה צריך לדעה כשיבואו התמורות של שש קצווה להלהה ביעקב שהוא חפארה ישראל להלחה ולנשכו ולהטיל זוהמא במקוה דליכא טומאה מיד מזרח יעקב ה׳׳פ בכה זכוה אביו כ׳׳ע יההוו כוהלי ההפארה בשש ואין להם הכנקה ומבוא להכנק שה כי הם עושים עצמם כאוהבם והם שונאים לביח יעקב ולכן וישקה״ו נקוד למעלה לרמוז לאוהן הטמאוה שרצו להשליך הזוהמא בביה יעקב ודי למבין . םוד ואהה צריך לדעה כי האומן לששה דבריה ואח״כ בונה הבנין צריך מים וטיט ועצים וברזל וקנים ואבניה כך מלך העולה כשברא הטולם ההחהון ברא אוחו באלו שלשה דבריה שהוא מיה מדח ההקד שנקראה מיה עליוניה וטיט רומז לחפארה שהוא מעורב משהי מדוח מן המיה ומן האפ . וברזל רומז לגבורה שהוא דין קשה כברזל וטציה רומז ליקו״ד שנקרא עץ וקניה לנצ״ח והו״ד הה״ד שלשה קני מנורה . ואבנים למלכו״ח שהיא נקראה אבן ישראל והיא אבן השהיה שממנה הושהה העול׳ הה״־ על אבן אחה שבעה עיניה . באלו הששה שהה ששה ימי המעשה נשהכללו ונצטיירו כל היצוריה כלה וכל

םפר המלכות

תנו רבנן נל דברנות פודה בדן בידיך יתיתה בברוך תיץ מברכת דפידית וברכת המצות וברכד הקמיכה להברתד יברכית כל ק״ש והקוד בזה כל המדרגי׳ כולה מקבלין בפגי מן הבריכה כ״כ הכלימה ייש להה בפגי יהיר מכצמן היץ מדככירד הנקראת ברכת הפירות כני׳ באין לה אור מכצמה כלל אלא

מהכליוניה :ותנין לה : סוד ברכת המוציא כל הפת מברך המוצא לתה מן האי! . והיאך יכ״ה יביס כבר אצבכותיי כל הפת כגי׳ נדי לרמיז כבר מדרכות בהה ממדיה כל הלהה טט׳ התתתון בהיא ננקה ישלאל הטטרה ויכוין למבוך הבפט מאלו טברה לזה הלהה ולנן תמצא בברכת המיצא טברה תיבות כנכד טברה קפירות והבן זה וצריך להתהיל לבציכ ממקוה דק דיה בבוליה

ייבצייי יייליייכיי״ טט׳ לייי״לי״ כ״ט י תמצא באלפא ביתא מנין יזה :וקדו אי״ק בכ״ר כל״ב דמ״ת וזה המנין היא ככה כשתקת הכשדית כמי אדדיה שאה תשיה שבכה כשדות לא תמנה אלא בשבכה אדדיה יכן כד תשעה וכשתניע לכשרה כשרות תעשה אהד ני נ״כ תעשה המאות אהדיה ני נן דרך בעלי ההשבין נשמיניה במטות טל מאה ניתניה מטבע יעל טשדה מטבט יטל אדד מטבט וא­

ת מצא

מלהקתנל באיר דתייה ונכרת בזה ובבא כ״א הזהרה נדי שלא לבא כל הזנד משנביאשהניהוא נירה הריקת הצנורות השופעות אל ננקת ישראל ני היא משתמש בשרביטי של מלך העליון ואין לי תלק לטולה הבא . דנתיב ואת זנר לא תשנב זנר הוא הי״ד בשביל שהוא משפיכ לננקת ישראל לטטרה שהיא המטרוניתא ונכשית נקבה לכבודה שהוא משפיכ לו כ״נ . שח בין תפלה לתפלה כבילה היא בידרני מלתמה יתיזר כליה מכי יהקיד בכביר שמפריד בין המדה של היד שהיא מ׳וביןהמדה של ראש שהיא הנקראת ת׳ יבשביל זה אמת שצליך לתזיד ולברך בטביד שיתזיר לתביה כה הברנה שכלי מן הרתצה ר׳ תנינא אימ׳ מלמד שי״ב אלך שכלי לא הקדיה

הקדימו לא היה יכול שיכלו משה בשלוה מלמד שהיו כולה צדיקיה

כמוריה כ״כ : וסוד הייתיד כך הוא שמייתד מלמטה למטלה טד הקבה הראשינה והכלהפכין שמייתד מלנלטלה למטה מביא תורבן לטולה וזהו שכתוב מי האיש היד״א ידייך הלב״ב ילך יישוב לביתו פן ימית במלתמה הדי כאן השה הפיך בדשי המלית להידיט שמי שמהפך ישיב שאה לאו ימית במלתמה ט״כ:

0)

ספר המלכות כא

לחשבונה והפ״א אדיכה עילה לנגע תמצא מ״ ם קתומה עולה לחמש מאות מאות אה תצטרך לכל כולי ההבביניה אה תצטרך לחשבונה ואה יהיה נו״ן ותבין בהה ותימה ישכל ויי אייכה שש מאות טולה כשתצטרך

יידיי*

י-יייי•י י •׳״ -־—׳•׳ ו י י- ו - ״

\

לך עד הצי המלכות ותעש . אתר שאלותיה היא נופלת על פניה ומשתטחת לפניו והיא אומרת אה על המלך טוב וטובה אני בעיניו להפיר עצתו ומחשבתו של קמא״ל הרשע שגזר על עמך לגרשה ולאבדה ולטורדס ממקומה ומביתה רושה ואומר מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן והיא אומרת הרשע קמא״ל מיד המלך קה בהמתו ויצא מגנה הביתן ואמ׳ לו ולשריו מי בקש זאת מידכה רמוק חצרי וגינה היא נוטריעון המורה בינה ביהן היא ביה הכנקה הגדולה אהי״ה אדנ״י הה בגי״מ אלהי״ה ושהיהה אהוזיה בחי העולמים שהוא כולל י״ה ברכות ובהם שט הקב״ה בי׳׳ח אלך עולמוה ובהה מההכנה שכינה לפני בטל הרחמיה להחיות בגלות רוח שפליה שהה ישראל בניה טנייה חשוביה כמחיה שמושליה טליהה אדוניה קשיה ורטיה מיד צוה המלך לשלוח הרצים בקוקיה ובמרכבוה וכנגדם נאמ׳ והחיוח רצוא ושוב . וארבע חיוה הם רמוזים בארבע אוחיוה שבק״ש הם קדורוה ובהה ששיה אוחיוה הדבקוה וכנגדה

נאמ׳

אמר המחבר שמחי נפשי רוחי ונשמהי כעני ההולך לעמוד בהיכל המלך ליכנק בהיכל שכינתך אדני שפתי הפחח ופי יגיד ההלהך . אדני הוא היכלבמנץ ובו נשלה הבנין אשרי המקדר תפלתו לעמוד בשער המלך ולבקר בהיכלו ולקשט המלכה בתכשיטיה להיות התפלץ פאר עליה שבהה ארבע פרשיות רשומות ומהה תלויין מ״ב אזכרות ושין של תפלין הוא שם ה׳ נקרא עליה ויומת הזר הקרב אליה והיא שורש הייחוד והאמונה והיא מלכות מהכל כלולה והיא דה קדומה יומיה בה מייחדיה ישראל לבה״ג ביוה פעמיה ובארבע כנפי הציציה בארבע חיוה ה׳ המרכבה והה ח״ו ישראל אהד מן אחד בפיהה מבוטלת ושמונה בגרונה מחוטפה מיד קמא״ל ונח״ש ויגשו לשבור הדלה בההוא זמן בשלש ראשונות שכינה נכנקה לפני המלך ה׳ והיא נוהנה השבחות לפניו באמצעיות היא מהחננה לפניו ובהן נשאה הן בעיניו ינהן לי נפשי בשאלהי ועמי בבקשהי ובני לא ימקרו ביד העמיה באחרונות הוא אומ׳ מה שאלה ך וינחן

ספר המלכות

ואחה על מתכונתה בעבודתה ומבמר׳ וכמה נבמות המלובשיה בלבושי חכמות חיצוניות הה מקדיביה לדאות אליה ומהה כקחה פניה ועל זה יה נבמה שיאמרו לה גושי הלוה ויש נהמה שיאמרו לה אל הקרב הלוה ויש אחריה המלובשיה בקליפות חיצוניות שהה הה המחשבות הדעות ולהה השער סגדו והה כשלו ונפלו באף ובחמה הס דחופין בקלון ובושה פניה שהמחשבוה הדעוה עליה שנאמ׳ הסירו הבגדיה הצואיה ומהפשטה מחאוח העולה השפל וממחשבתו הוא זוכה לתזות בנועה ה׳ ולבקר בהיכלו ולשם רואה בת מלך פנימה בלבוש יופיה ממשבצות זהב לבושה ושה מראה למלך בכבודו וביקרו ובלבושו והדרו יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי ואלהי אבוהי שתלבש נפשי דוחי ונשמתי בלבוש ענוה וידאה ואהבה וחמדה וחמלה לגלות מי סודוהיך הנחמדיה מזהב ומפז רב ומהוקיה מדבש ונופח ציפיה להאיר בהה שכיכהך בגלוה מעלה ומטה והן לי כה להקימה בשמך לקייה הפסוק ביוה ההוא אקיה אה סוכה דוד הנופלה ולהקיה ההורה שנאמ׳ בה והשליך אמה ארצה ובשמך אמה מארץ הצמה שההורה היא שמך והפסוק הוא מופה ה׳ אלהיס אמה הוא אמת ותורתו אמה בעזדהך אני

מתתיל במצותיך.

אדנ״י

נאמ׳ ששיה המה מלכות והה הה ששיה קדיי משנה יכנגדן ששיה גבודיה מלימדי מלחמה יבהה נלחמיה בעלי משניוה בכל בהי מדרשית וכמה מלחמות יקישיוח ימחליקיה הה חולקין עליה ואינן יכילין להשיג אליה שהיא מצה שמידה לבעליה יהיא הלכה למשה מקני. בערב היא באה ובבקר היא שבה בשבע נערותיה והה בשחר שהיה לפניה ואחה אחריה ובערב שהיה לפניה ושהיה לאחריה שהיה לאחריה ואחה לפניה בהה בשחדיה הה רחש והה כנגד ג׳ אבות הה־י י־א׳״יש ר״תרומיס 1 -י״• -v ־! בהפלין ושהיה לפניה ושהיה לאחריה הה כנגד שי״ן של ארבעה ראשיה רישומה דארבע חיוה המרכבה אשרי שיללרי השכינה ושוללרי ללציהיה שהה בגלות מהזיקיס בידה שהללצוה הה הכשיטיה יהיקיניה להאיר אל עבר פניה . ובטלי משנייה כמה גדריה גדרו סביבוהיה בל קרוב ידיה אליה ובגדרוהיהה יורדיה חיוה ושרפיה ואיפניה יכנגדה נחיל׳ על חומוהיך ירושליה הפקדתי שימריה אשר הנשימה המזללריה בתפלתן בכל יוה אליה ויסירו המסוה מעליה והה הה הנכנסיה בעומקי .ההורה וסודוהיה לדאות יפיה ומהללה והנשמות הטהורות כולה בשה יקרא . לשיה כל אחת

םפר המלכות כב

שהן כהבבון ד״ו הוא כרתן כה לכסא הכבו• שמשה כזורה נשמתו והגובר גיל ההורה להסתלק ה׳ מן כקא ונשאר נס הסל ומיד אין לך סמיכה ונופלת כסא באל׳׳ך אל״ךהוא קוד יו״ד והוא סיד י״ה וזהו סוד ויאמר כי יד גל נס י״ה ויש אל״ך שהיא עשר׳ למעלה גשרה למטה ו׳ באמצע ועולה למנין ה׳ וכן יו״ד הא׳ הצי השה ככל השה וסיד יו״י היא סוד הרוה שנאמ׳ בו וייצר ה׳ אלהיה את האדה וייצר צר צורה בתוך צורה והה שתי יצירות יצירה העליונה ויצירה של תהתיניה ובכאן אין שטן ואין יצר הרג ופכג רע שנאמ׳ לא יכורך רע בגבור שיצירות אלי תלוייס בשמו. ואה תאמר שאין קרויה יצירה בשמי הפסיק מיפת שנאמ׳ כל הנקרא בשמי רלסביד י בראתיו יצרתיי אך עשיתיו . והנפש והל־וה והנשמה מכסא הכבוד והמלאכים והשמיס והארץ הה כסאות לנשמה ורוה ונפש השכלית שהה מצד הספירות והם הנפש והם מצד המלכות ובה זכו ישראל הקרויה בני מלכיה כמו שאז״ל כל ישראל בני מלכים הה ועליה נאמר נשבע ה׳ בנפשו ובה זכה דוד למלכות וכן כל מלך ומלך מישראל ומה שנאמ׳ על דוד מלכות בית דוד יותר משאר מלכים בעבור שממית עצמו עליה שאמ׳ אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקוה לה׳ ועל זה אז״ל אין

התורה

אדנ״י שפתי תפתח ופי יכיד תהלתך א׳ אנכי ה׳ אלהיך אנכי ה׳ אנכי הוא הכסא שכן עולה אנכי בגמ׳ כסא ומשדבר ה׳ עה ישראל והלא כבר נאמ׳ מןהשמיה השמיעך את קולו ליסרך וגר אלא הסוד הנעלה והמופל׳ והמכוסה הוא זה באדם נחן הקב״ה שלש כהות הנפש והרוח והנשמה הנפש הוא אדה הנעשה כלול מן הפמיס והארץ והיה וכל אשר בס ומצד הנפש דבר הקב״ה עה ישראל מן השמיה ומן הארץ שנאר׳ מן השמיה השמיעך את קולו ליסרך והרוח הוא כלול מן המלאכיה ובעבורו דבר הקב״ה עס ישראל מהמלאכיה שנאמ׳ וכל העה רואיה את הקולות ועל כן אז״ל שכל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב״ה נעשה מלאך ומצד הנשמה הגזורה מכסא הכבוד דבר הקב״העה ישראל מהכסא וזהו שהאהיל באנכי אנכי ודאי הוא כסא יש כסא בה׳ ויש בא׳ כסה בה׳ משוה הנשמה הקרויה הא׳ והיא כלולה מארבע היוח המרכבה ומשש מעלות לכסא וזהו סוד הא׳. דו פרצופין וזהו סוד אדה דו פרצופיןנברא ד׳ ארבט חיות הכסא וא״ו שבבטנה שש מעלוח לכסא וזו היא מרגלית התלויה בצוארו של אברהה אע״ה והיא הא׳ שבאברהה שבה היה מכירלהקב״ה שנשמהו גזורה ממנה ומהעסק בחמשה חומשי חורה כמנין ה״א ובעשר הדברות

ספר המלכות

בכליה בודה במחשבה באינה בכליה אדה יו״ד ה״א וא״ו ה״א מבפניה ועליו בודה יו״ד ה״א וא״י ה״א בכליה וזהו קוד הנקרא בכיני ולכבודי בדאהיו בדאהיו זו הנשמה באינה בכליה יצרהיו זו הדיה באינה בכליה אץ עשיתיו זו הנפש באינה בכליה . ד״א אנכי ה׳ אלהיך אשד היצאהיך מאד! מצריה וכי לא היי יידעיה שהוציאה מינצדיה אלא זהו קוד הנכון הקב׳׳ה הבעיה ליעקב ולבניו לצאת אוהה ממצדיה כמו שנאה׳ אנכו אדד עינך מצדימה ואנכי אעלך גה עלה גה לדבוה אה בניו ופעה שניה בו הבטיהו הקב״ה לנאיל לישראל בגלוה אהרון ועל זה הההיל באנכי שיאמינו ישראל בילוה האחרון ההבטחה שלימה שכמו שהבטיה ליעקב לצאה לבניו מן הגלות וקייה דבורו כן יתקיים ההבטחה שאמ׳ גה עלה פעה שניה שיגאול לישראל בגלות האחרון . ועוד יש חמשיה פעמיה הזכיר בפרשה יציאה מצריה להראות שגאל אותם בחמשיה שעדי בינה והיא אנכי למעלה ונקראה אלהיך . ד״א בזמן שאמ׳ הקב״ה אנכי מכל דבור ידביר שיצא מפיי נעשה מלחך כמו שהזכרהי למעלה יהיה הילך על כל אחד ואחד ינישל־אל והיה אימד לי מקבל אהה עליך אלהוהי של ינקוה מקבל אהה הורהו כינה קלות וחינודוה

והיה

התודה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה . הדוח מצד התפארת הפוך דוח והוא חדו והרגוה חירות חידו והוא הרוה על הלוחוה . והזוכה אותה יש לו חירות ממלאך המוח ומשעבוד מלכיוה ומכל הלאיה רעיה וזהו הדוח הנאצל מקדש שנאמ׳ בו קדש ישראל לה׳ . וקדש הוא החכמ״ה הנשמה מבינ״ה וכל הזוכה איחה נאמ׳ בי ותי לעולה וזהו קוד ולקח גה מעץ החייב ואכל וחי לעולה יכל הזיכה לנשמה

ורות ונפש השכלייה האלי ללבוש אותם בנשמה הגזורה מכקא הכבוד וברית הנגזר מהמלאכיה ובנפש הנגזר מהשמיה והארץ הוא ממשלחי על החיות ועל הבהמות והעופות והדגיה שבארץ ועל המלאכיה שבשמיה ועל כל הנשמות הגזורות מכקא הכבוד ועתה צריך לפרש קוד הנשמה והדוח והנפש הנשמה היא ה׳ עליונה ועליה המחשבה שהיא י׳ וזהו קוד כל הנשמה ההלל יה . הרוה הוא ו׳ כלול משש אותיות והוא מטטרו״ן ה׳ נפש כלולה בקנדלפו״ן בינ״ה מקומה בכקא הכבוד ה׳ שכליה שורה ב״ה שאינה שכליה ו׳ שהוא הפאד״ה הכולל ששה קפירות שהיא שכל מקימו במטטרו״ן שהיא ו׳ שאינה שכליה ה׳ מלכי״ה שהיא שכליה מקומה בנפש שהיא משיחפה מההחהינים יהיא ה׳ שאינה שכליה י׳ מחשבה

ספר המלכות כג

הבן הקוד הנעלה והנפלא הזה שהם שכינה עליונה כלולה מעשרה ושנינה תתתונה כלולה מעשרה וזהו למעלה מעשרה למעה מעשרה ועליהם נאמ׳ בצלמו בצלם אך בצלם יתהלך איש היא הנשמה כלולה מעשרה וכן הנפש הכלולה מעשרה והה עשר כתות של מלאכים היורדים עה הצלם התחתון שהוא הנפש והם מלאכים אראלים חשמליה שאננים תרשישים אופנים חיות שרפים אלהיה בני אלהיה וזהו קוד שאז״ל לעולם לא ירדה שכינה בפחות מעשרה ואע״ג שנקרא צלם זו הדמות ח״ו שיש בה צלם ודמות אלא נקרא צלם על שם שהיא כדיוקנו של מעלה ונקרא דמות על שה שדומה לדמיון של מעלה וזהו קוד וביד הנביאיה אדמה שהנשמות שדומין לדיוקנו של מעלה להה יתגלה הקב״ה בדמיון של מעלה וזהו וביד הנביאיה אדמה . והדמיון הוא הרוח שהוא קו האמצעי כדמוח חפארה הנשמה והנפש עליהה נאמ׳ בצלילו בצלה והה בדיוקנו של שכינה עלוונ׳ וחחחונ׳ וכילה עוליה בעשרה שהיא י׳ שהנשמה היא ה׳ עליונה הרוח ר הנפש ה׳ ועולים לעשר שהיא יו״ד ועוד עוליה כלה לעשר זהו קוד יו״ד ה״ה וא״ו ה״א זהו קוד עק״ב עשר ולא תשע שאין לגרוע מהה עשר ולא אחת עשרה שאין להוקיך עליהה וכנגד אלו העשרה

והיה אומ׳ אין מיד היה נושקו על פיו והיה לומד לו כל החורה בנשיקה וזהו ישקני מנשיקוח פיהו וזהו שאז״ל בשיר השירים רבה אלא הקוד הנכון היא הנשיקה מאין היא ומה עיקר הקיד אלא הקוד הנכון הוא כמו וארכובתיה דא לדא נקשן . זהו רמז שהנשיקה למעלה היא משחי יריכוח שהם נצ״ח והו״ד הה הם הקרויים נשיקות וזהו קוד ישקיני מנשיקות פיהו מאי פיה״ו מלכו״ת שהיא תורה שבעל פה יקוד נקראת לשון למודים וממנו תלויים שבעים לשון כמנין קו״ד שבעים פנים לחורה שני שפחיס נצ״ח והו״ד פיהו מלכו״ת הפניה חק״ד גבור״ה לבן ואדוה העיניה חכמ״ה ובינ״ה . הראש הכולל הכל כ״ע. ויש קדר אחר חק״ד גבור״ה שתי זרועות עולה . תפאר״ת גוך . נצ״ח והו״ד שתי שוקיה . יקו״ד ברית מילה . מלכו״ח כלה כלולה מהכל . ועוד י״ל מה שאז״ל של מעלה אין גוך ואין גויה זהו בעולה הבא שהיא בינ״ה יי ייני לה למעה אבל בעולה הזה שהיא מלכו״ח ממטה למעלה יש גוך וגויה ואינו גוך כמותינו אלא הכל שכלי וזהו קיך באז״ל לעולם לא טלה משה למרוה והלא כבר נאמ׳ ומשה טלה אל האלהים למטה מטשרה ולטולה לא ירדה שכינה לאדן והא כתי׳ וירד ה׳ טל הר קיני למטלה מטשרה ואה יש בך דוה אלהיס

ספר המלכות

ד ב נו ואת א ם לפני אלהי ו מד הי ו ע

ס : ו י ו ה ה עמנ אינינו פ

ועתה יש לבאד וכי איך אנו יכולין; לעמוד לשם הנשמות שעתידי

ד הנפלא תוכל ו ק להבראות אלא זה ה

ה דאשון ו ת שנתלו מי ו ד ו א מ ה לדעת מ

וה ה בי ה נאמד ב וה דביעי ו ונבדאו בי

ה ודדשו דז״ל את דאשון את השמי

ה ולבנה וכוכביה ומזלות מ לדבות ח

ה י ו ה קד נ ודי בזה למבין שבריאה אי

ד שיהיה לה צלה ודמות כמו בריאה ע

ה בצלמו ד א ה את ה שנאמ׳ ויברא אלהי

פ שאז״ל הנשמות של צדיקים עלו אע״ ו

לם דה שנברא העו במחשבה ליבראות קו

שנאמ׳ בראשית ואין ראשית אלא נשמה

ונאמ׳ ישראל עלו במחשבה ליבראות

ד אדם הראשון עלה במחשבה עו ו

לם שנאמ׳ דם שנברא העו ליבראות קו

ם שנאמ׳ ד בראשית ואין ראשית אלא א

כם . ואז״ל אדם תי סו ראשית ערי

ה שנאמ׳ י הראשון חלתו של עולם ה

ה מ ו ר מו ת כם הלה תרי חי סו י ראשיה ער

ה לא קרא בו בריאה ה כל ז ע . ו ׳ ה ל

ה ד יום הששי שנאמ׳ בו ויברא אלהי ע

ם בצלמו שבריאה אינו קרוי ד א ח ה א

היה שלה בדיוקנו של מעלה ד שי באדה ע

ה ברורה לזה מן הארץ השפלה וראי

וקנה של מעלה נאמ׳ בה שאינה בדי

. ואלו ׳ ו נ ו ובוהו ו ה ו ה ה ה י והארץ ה

ס י ר י ם שכולם חס ח הרעי דו סו ס ד׳ י ה

ם מי ו פג

רה נחלקו ישראל לעשרה במה ן הו

ה שנאמר ה על ז י ה פ ו ה מ י ק ו ס פ ו

ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכה

ס נשיכם וגרך כ ט כל איש ישראל . ט

ד טב עציך ע יך מחו אשר בקרב מחנ

ו בלוהוה עשר ך וכנגדן הי מי שואב מי

ה וכנגדן במעשה בראשיח עשרה הדברו

ה וכנגדן נשמה ורוח ונפש שהה מאמרו

ה ח ו כנגד כהן ולוי וישראל הלק א

ה להיוח עשרה ושלשה לשלשה חלקי

ה אחד במנין וזהו בא אחד והשתדל ה

ך לדעה כיצד נחלקו לשלשה צרי ו . באחד

ה ה חלקיה אלא במשוך היובל נאמ׳ ב

ה כ ו למעלה ה ה יעלו בהר אלו הי מ ה

ה כ ר ה ה ת ה ה ויתיצבו בתחתי י השנ

השלישית משה ואהרן וזרעה ממוצעים

הה אבל ערב הס כלולים משתי בשתי

ע בו ג ס שנאמ׳ לא ת ה מ רב לא נכללו ע

ל יסקל או ירה יירה וגו׳ י סקו יד נ

יעמדו ס וינועו ו ע הה נאמר וירא ה עלי ו

ה ה הולכת ע ת י ק וכשהשכינה ה מרחו

ע ס י ה שנאמ׳ ו ה מ ישראל לא נתערבו ע

ה נ ח ה ההולך לפני מ י מלאך האלה

ה . וכן במן ע ה ה נ ה ישראל ולא לפני מ

ה אלא לחה הקלוקל ה מ לא אכלו ע

ה ט ה אנכי ה ״ ב ק שבכל וכשאמ׳ ה

י וכל נ ר סי ה על ה ה ושמי השמי השמי

ה והנשמוה שנבראו מששה ימי י המלאכ

ה ט ן להבראוח כלס ה בראשית ושעהידי

ו ה עמנ ת אשר ישנו פ לשה שנאמ׳ כי א

ספר המלכות כד

ס הערלים מי ה ס ו י ל ס המו י ה לי מן והערלים רמז לכהן גדול והוציא הארום כמו מן נפלו שאין דבר שיבחרו השדיא דבר אל בני ו ן ה כו ד הנ ו ס ה ן ו הארוהי י ו ו ו אלא כמ קע י ו מאי ו סע י ישראל וס ה מ ה ע י סף ה ו ן שארונו של י ע הארו סו בנד ו הו ס וס ז נ י ם ראה ו י תו ה ד שנסעו או מין בכל גוף שיצר קי י י המז נ מופלא מפן זקי י ן הנ קי י ס המז ע מושל לשה ה ר הא גוף חרבה שאין בו אדם ו ה לגוף וא אנכי בשעה שאמר דבריאה . ד״ו ה של ישראל החי י ח מ כי ה ה אנ ״ ב ק הם מי הי ו ו ח לם ושריהם מ ת העו מו וכל אוה כל ד ע ם לקחו ר ההרי התחלחלו וד ו ס ה ה ו ט מ ה ו ל ע לם נזדעזע מ העוה שאג מי לא יירא . שאג ן ארי כו הנה אל מצד ימין שנאמ׳ בו ופני ארין לארבעתה בעבור שהוא ימינו מי הינו אש דת למו ה שנאמ׳ מימי ״ ב ק של הה שהם שור נשר ב כ ר מ והשאר חיות הף לא פרח ה שור לא נגח עו ה נאמ׳ בא ו שלא ימצא דבור אחר בעולה בה הס ה בקול גדול ואמ׳ א ׳ ׳ זמן צוה הקבכ ״ תי ע ה או ענ יש אלוה אחר בעולם יא הו מצוה ראשונה שבא לבורא עולמים ויס כנ י רתו ו יזכינו לראות פלאות מתו

ו ויראתו : ת ב ה בלבנו אא י ן ולשמוע ה מצוה שניה להאמיד בשמים ח הקבלה שהוא אלם וצריך ובארץ ובארבע רוחות העו

שלא

ה ר ם השפל שהם מ ד א ם שבגוף ה מי ו פגה שחורה שהם מ ו ד רוקה לבנה א י

ס י דות שהם אש מ סו לת ארבעה י פסות נעשה יצר ו ל ר . ומאלו הפסו פ רוח עה א מ ו ט ה שאין לכחות ה ע וראי ר הל שעשו ערב בריאה . מצינו זה מהעגתו בחרט ויעשהו רב שנאמ׳ בו ויצר או עגל וגו׳ ואין בו בריאה כלל וכל דבר שאין בו בריאה אינו שלם אלא כמו׳ משם ר׳ חורבה כמו שמצאתי כחוה ת י שמעון חרב בית ראשון והארץ הו ובוהו הרב בית שני וחשך על ה ו תם שאין לשדיס יישוב שמקומם ו ה פני תת ברכו׳ כ ס מ א חורבה כמו שאז״ל ב הון לחורבה י שלשה דברים אין נכנסי נ מפן קי י י המז י מפולת ומפנ י חשד מפנ מפנ

זה רומז לגוף שאין בו מם ו ששם מקו

ה ״ ב ק ה של ה ב ה א רה ומצוה ביראה ו תו

י שלשה דבריה שיש בו נקרא חורבה ומפנ

שוחפוח של יצר הרע הנשמה והרוח

ן והנפש שהן כהן לוי וישראל אין נכנסי

א הו א חשד זונה ו ו לשם שיצר הרע ה

א מפולח שאין לו הו מה ו ו ג בן זונה פ

א עליו נאמ׳ כי יפול ב חלק לעולם ה

ו מעיקרא ונופל קרוי ערל ופל ממנ הנ

כי כמו שאמ׳ איוב לחביריו לא נופל אנ

ה . ומ״ל שערל קרוי נופל אלא זה כ מ

למדנו וממלכה שבא כשהלכה לנסוח

ה שלמה לקחה מהולים וערלים א

אמרה לו חבחר והלבישם לבוש אחד ו

ספר המלכות

k א נ ו בהי דהפילי ט׳׳כ ייהוד רב המנ

א מטנין אהד נ י ד ייהוד רב המנ עי י

אהד אה ד׳ ויכ דעוה הרבה בישראל

ו זה א״ל אליהו נ מה ״ ץ ק׳׳ש א בענ

ה יורד מן בודאי זהו רומז למן שהי

ו מ ע ה נוהן ט י ה ולכל אחד ה השמי

ד בענין חו י כפי רצונו וכפי כחו כך הי

הו כפי כהו וכפי זה כל אחד משיג או

ה י מ ע ט ה צריך לבאר כל ה ת ע רצונו . ו

ה י מ ט ה אחד פ יחדי שיש בידי ישראל מי

ה לייחדו למה שהי ח ה א ט והלא די פ

ה אחד אחד אלא להכיר שהוא י מ ע פ

לה לחשבון אחד אחד ׳ה העו ׳ יהו

ה שנאמ׳ ביוה י מ ע הו פ שמייחדין או

א הו ה ה׳ אחד ושמו אחד ו הי א י ו ה ה

ה אחד בשמיה ובארץ ובו ישמחו השמי

ה . ״ ב ק והגל הארץ שהה שמו של ה

ח ועשר ו חי ועוד אחד רומז ארבע או

א וא״ו ״ ה יו״ד ה ״ הו ות שהה י תי או

״ה א״ח הו א י ו ן זה ד׳ ה א כעי ״ ה

ה וקוצה של ד׳ עשיריח לא׳׳ח ע ש ה

א ת ובה הי ו תי ובה נשלה לעשר או

ה ח׳ ואח׳ קוצא של יו״ד ויקשור א׳ ע

ה ד׳ רו י א כ״ע ח׳ ח׳ קפ ה ד׳ א׳ הו ע

מלכוה כלולה מהכל וצריך לחזור עליה

א כלולה מהכל אלא ולבאר איך הי

ה וקוצא שלה ״ ו ה י א ד׳ כלולה מ י ה

א וא״ו ״ ב שהה יו״ד ה ״ ק א עיקר ט י ה

א י ן ש׳׳ד ה ה בהורה שהאמי א וראי ״ ה

ה יד מקוצא ד ה חו י קר וקשר כל הי עי

שלה

שלא יאריך באל״ך שלא יראה באומ׳

״ה וצריך שיאריך ־ ולא יחטוך בחי ח א

פלא שאמ׳ שיאריך ד המו ו ק ה בדלה ו

ם וטל בדלה כדי שימליכהו על השמי

א לה הי הארץ ועל ארבע רוחוה העו

ה ובעבור שהוא י קו האמצעי ארך אפ

הו בדלה ם ידיך להאריך או ארך אפי

א הו שנאמ׳ להאריך ימים על ממלכחו ו

ה וכנגדן רו ו׳ אריך כולל ששה קפי

ה שנאמ׳ כי ששה עשה ששה כליה נאי

ה עשה ה׳ וגו׳ וזהו כדי שימליכהו מי י

ה ועל הארץ ועל ארבע רוחוה על השמי

לה שהה שש קצוות וצריך לייחדו העו

ה שהיא בינה ביוה ובלילה ב ה א ב

ה ה ה בששה תיבות בשחר שיש ב י מ ע פ

׳ ות וכן צריך לייחדו בפ״ה אותי ה אותי ״ כ

ועולים כלם המשים כנגד המשים שערי

׳ בשם ר׳ שמעון בן יוחאי בינה ראיהי כהו

ה להקב״ה יהדי ששאל לאליהו למה מי

ה פרשו ז״ל ה דעוה שכמה דעו מ כ ב

א אמרו עליו נ ו בק״ש ייחוד כרב המנ

ה ו אמרו שהי ה א מ נ ו ד רב המנ חו י הי

אומ׳ שמע ישראל ה׳ אלהנו ה׳ אחד

ו ה ד ודא אי ח א שה אח׳ משמע אח מ

י אלא אמר ר׳ א שמחה אמא הי אשמח ו

יה י ה דרב חז י מ א יהיב ק ה ק ו ירמיה ה

׳ דקא בדה טובא א״ל וגילו ברעדה כהי

כי ד אנ ״ ה א ה הנ א מנ אמ׳ ליה חפלין ק

אשמח בה׳ וזהו אשמה שה אח מאי

א רומז לארבטה דלהמן אחד אלא הי

(6)

םפר המלכות

ספר המלכות

ת בל י נ רבה בבכי בד י לך קי ה הד ״ ל נ

ה ה בשחר בתי א הייתרד ה ק״ש בהו

ה לפניה ואתת לאתדיה ובכדב בתי

ת בל י נ ה לאתדיה בבכ בד בתי לפניה ו

ו שהייחיד בל מ נ ה ו נ ד י לך ב ה הד ״ ל נ

ך ה שהוא בקדושה רבבדנה נ ״ ב ק ה

יתיד שלהה צדינין ישדאל להיות הי

א ה הי ״ ב ק ה ועוד ייתוד של ה ב ה א ב

ה ד׳ נ י השנ א את׳ ו ה הו ן ז י כ ? נ ו י בפ

תד י א מתי ה הו מ וכפדוצה להתיתד כ

תי י תי דכי ק שנאמ׳ פתתי לי אתו ו בפי

תי ב״י י . פתתי לי אתי מת יונתי תו

יתי ב״ה יונתי ב״ו הוילהי ב״ה רעי

תו בה״א שראשי נמלא טל שהוא הו

בות בשנמל״ו וזהו טל ששה ששה תי

א במלת ו ד זה ה ו ק ס . ו י ת ות מ להתי

תי בראשית בראשית ב״י ראשית א׳ אחו

י ש׳ שראשי ת מ תי י׳ יונתי ת׳ ת ד׳ רעי

ד נמלא טל בי קרא לה אתותי בתק״

י ת מ תי ביברדה יונתי בתפארת . ת רעי

ד נמלא טל בצדי״ק שהיא ״ שראשי בהו

ה ת ו ק א י אות הברית בשש קצוות פי

ו״ת שהיא ייהודו שהה כנכד למלנ

ב י ע י י ה שני ז ה ששה קצרות הכוך ו

ה כנגד נוך וברית ועיד ה ושני שוקיה ו

ה י ה ושתי אזניה ישתי אפ י נ שתי עי

rp*p5 - ״ א שביעית רערד ק ה הי פ ה

ה תי שושנה שנאמ׳ כשישנה בין התי

וראיתי בשה ר׳ שמעין בן ייתאי בזה

שיש לה תמש עלין מלבד יאינין לקבל

ה ה׳ ועוד בק״ש יש רמ״ח תיבות עה שחוזר ש״צ ונאמ׳ מ כס א אלהי

ה שניהה ס ויקח רמח בידו וידקור א ה ב

ה של סמאל ס אלו שתי יצירוה רעו ה

ן זה כל ה כעי ה ונחש שהתחברו ב

ה של ק״ש כאלו בו רא רמ״ח הי הקו

אוחז רומח בידו ועוד בק״ש יש ששה

ס בכל ה ו רא א ן וכל הקו י בות כמנ תי

ה קשת בידו לזרוק חציה י יום כאלו ה

ות חציה א ים אותי הו ו חץ ים ו ממנ

ת וחצים בששה חיבות וזהו בו בששה תי

חצים כמו חצים ועוד חצים חץ יה חץ

ה צדיק עליו נאמ׳ ותשב באיתן קשתו ז

ה פ י א ט הי ו יוצא הזרע כחץ ו וממנ

א י׳ וכשנמשכה הי ת ו ו מ הנמשכת מן ה

ד שרביט ו א ס הו נעשית ו׳ חץ ודאי ו

א הו ו ו׳ ו תב י׳ שרביט הנמשך ממנ ו הכ

ן ז׳ הבן למה אז״ל כל זרע שאינו כעי

יורה כחץ אינו מזריע ועל חץ זו נאמ׳

קה שבט מישראל עקב ו דרך כוכב מי

ה שבט בצורה ק דרך כוכב בצורה י׳ ו

מ ח״ץ ועליו ״ י מואב ו ה א ו׳ ומחץ פ

נאמ׳ עד יפלח חץ כבידו לסמאל שיצר

ד א בכבד . ועו ו הו ע הנמשך ממנ ר ה

ד ק״ש צריך עו ס . ו ע ו אז״ל הכבד כ

ה ב ה א ה ב ח ו ו לומ׳ א לדעת למה תקנ

ה ב ה א שנאמ׳ הבוחר בעמו ישראל ב

ן תמצא שהייחוד של ד הנכו ו ס אלא ה

ישראל צריך להיות בקדושה ובברכה

ה קדושיה ק ה ״ ק ה ק ל פ ת ה ה למדנו מ ז

־ י הי

ספר המלכות כו

ם והמצא שהוא ו ה ך ה הפו ז ו ו האגם וכן חי זהו שושנה בין החו ח ו ו מ הס שושנה בין ישראל שהם גוי אחד הם משל לשושנה כשהיא ה ח ו ו מ ו א שאר היה ה ראו נ אי חה נודף ו ה אין רי מ ו ה סד פחחת ע ללקוט ולעולס אין השושנה נם כן ישראל אין חי שדוחקין לה החוד שדוחקין להם ן בחשובה ע פוהחילם בצרוח רבוח . ואז״ל ה העו מו או כשראית דור שצרות רבות באות עליום חקי ו ם הד חי ס החו ה לו שהם ה כ חס חוזרים נ אי י לב ו מ ו ה להם וכשהם סנס ראויין אי בחשובה אין להס ריוח ות כ ס מ לצאת מן הגלות . שכך אז״ל בן כלו כל הקוצין ואין הדבר סנהדרים . בי תלוי אלא בתשובה ומעשים טום ׳ חנ י הכת ה ו ד ג ה ומקשה בעלי הף תגאלו כלומ׳ לא ס כ נמכרתם ולא בד ו ס ם אלא ה בי בתשובה ומעשים טוא תנ א ו נ א כן שכל ת ו ן והנפלא ה הנכוה בדעתו שנגאלין י ד ה ח א יש לו דעתו ה בתשובה מעצמן ור׳ יהושע אמי לאד י מ ע ה מ ״ ב ק בתשובה מעצמן אלא הן וחוזרין להם מלך שגזירותיו קשים כהמ למוטב וכל תשובה שאינה מעצמן אינןא נ ת ה ם זהו לדעת ר׳ יהושע ו מעשיה בדעתו שאע״פ שהתשובה י ר ה ח א הא תשובה שנאמ׳ שובו י נה מעצמן ה איה מעצמן נ בה אי בניס שובבים והתשוא תשובה ור׳ יהושע י י צרה ה אלא ע״

חזר

חמש היבין דייחודא דאינון שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ וחלה עשר עלין מלגו בחישבן אחד ובעובדא דבראשיח אינוןה ד אלהי ה ע הלה עשר היבין מן אלהיה ואה הארץ והארץ יאינין אה השמים ו ה ו ובוהו יחשך על פני ה ה י ה ה ה י הי ידיח חמש עלין מלבד מרחפה על פנה ה ע ה ויאמר ע״כ לשינו ז״ל . ו י מ הם חי א שושנה בין החו צריך לבאר כיצד הים ם ה ו ה ח ו ובוהו וחשך ו ה ו אלא הא עליהם ב נ ה ה ש ה ו ע ה ר דו סו ארבעה יה באה ר ע ה רוח ס הנ יחזקאל וארא וו קו ירוק ה ו א ח ה הי ר ע מן הצפין ס קליפה ירוקה שעל אגוז ועליו נאמרה שכפף מ י מ פ ה ה ר ע ס ויעל אליהו בו ה״ ו מאי אליהו א״ל י י ה ח הו ה או״ה נ״ה בן י ה בי א ד ק נ א הנשמה ה הי וה בהו אבנים א ף ענן גדול ז בן הוא הי ם יוצאים ו מפילמיה שמהם מיה במוח אחז קליפה לבנה שלישיה הנם ו ה ז ועליה נאמר וחשך על פני ח ו האגה נ ק וזהי שנאמ׳ במדרש ר׳ נחיניא בן ה

א בשחקים ה לא ראו איר בהיר הו ה ע י

ומי גורם שלא ראו אור משום ישח

ו ובעבור שהוא מהלבש ר ח חושך ס

בחשך זי בגליה נאמ־ בו גם חשך לא

יחשיך ממך שהוא מהלבש בו בעונוה

ח של ישראל שנאמ׳ לבשו שמים קדרו

ק בכל צרחם לו צר קרי ו ס פ לקיים ה

ס חלל ו ה ה זה ה פ ו ח מ ׳ בואו ו וכהי

םפר המלכות

א מעצמי י ה ה נ ב ו נ ת ה ימ־ציני יכן עיקר ה ב י נ ת ה ה א הזד לתזק דברי יאמ׳ נל י הי י י י י י״י י י י י י י י י י י י ־ ״יאי־י׳ ידיי• ייי-^ייי :י י י ד י ״ אמי״ ייעלמו איני״ ה

׳ א בידאתי יא לבתי נ י ה מכדתה ילא בכקך תנאלי נלימ׳ נא יבמציה זי נ נ

ל ליכאינה נילי נילציני י ל לכי ״ ב ק ה . יבעזדת ל בי ה טי י נ ט מ ה י ב י נ ת ב

ק ק י ט נ ה ת נ י נ ת בל כ ק מ י ז״נ ב נ ־ ד י נ מ י להאיד ע ל נ האל אני אבאד כפי נ

ל ה יילתללנ ט י ת תקד ל בתיל־ל יבכממי ל י ה . בא י אי דנ ית לב נ ה ילללי י י י ט

ל לי ינביי ד י פ נ א ל הצביד יליזה אני לי נ י ל ל ה נליילה אלא א י אין ילציה קלי

ל מעצמי נ י ע לה יללי נ ת מציל ילבין איילית לעי א ד ק נ ׳פ נ ל אע׳ ב ל א דאל י בי

א א בנ3 לד הי י ל ל נ א י י לד ל טי ל י ב ל א ל א י א בלב יהי י ה ה א ד י ה נ ד י ב ט ב

ה ב ע מ ב ה ב י ל נ ל ילנ״ב א נ י נ ל׳ ילנני״ת נ ת נ י ״ ת ק נ ה ה א ל׳ יאלי ל בכליל יהי

ל יללטנדה נ י נ ׳ נ י ־ ל י — ׳ א ל ת י י ל בלא־ י נ י ל נ ה בלב נ ה י ת ני ילפעמיה נ אלהי

א לנילאנ י י ל ל י ק יי־ד׳ •״־־ י י י י ־ י י דה בפל ילילציל באיבל־יל י התי זל בזל י

נ ומצאתי א מ א כביל״ל ז־יט נ י ל א נ י ת יהמציה ל ״ ד א פ א י׳ ת דה הי התי י

א י ה ן ייתאי נ ן י ׳ במעי ׳ ילנה י תי ״ת יטליהה נאמ׳ יהנכלית לני נ ו מלנ

ן ני ה לדי נ מ ן י ל ייה הדי נ נ ב ל א ה י נ י א ט ל מציל הי נ י ט ה ז א ה ה א ולבני׳ נ

א י ה ן יביאי לעינה ילניה נ לי הי י לי ה י ב ל ת צדקל אי ל י י נ ה בידיה נכין ע ת י א

ט ה עילה ה.מאנ נתבי נ ל ן בכיך. ב״ד הכדיל י נ י ן י נ תפ ה נלייה נכין ציצית י י נ ע מ

ת י נ ן יז^י עילה יילי״טלכ יניתן ד דה כלויה בפה אבל אה הדי התי יבידיה . י

כא ימית ד נ ה יבעבי מ נ תי זה ייידד יניטל נ הב אי אדה ידא לאדה אי אי

י דיתה בעביד ת מ ת ט״י נאמ׳ בי נ י נ י יידיע מ נ י א ה נ ה אד י נ י ננלה ל נ י א נ

ד ל הדין העתי ד מ ב לל נ ה ת; לכאי נ נ י נ ה הבאת ע ט ל תבידי יזה ה ה בלבי נ מן / * * •י י נ נ ל ניהדכ בי הילנית . ילה,יד ל ק י ה ע ד א ה ה א ה לדבד נ י דאי ממנ 1\-" >—״

: י .'1א מדתי כביל־״ה יצת י ה ק בה באהבה ביצתק נ ק י דה אי במציה יאין ע בתי

״ו ' I ך יאי ה כתנ ן נ ׳ ק מ א נ נה מציה בלימה תי יזהי נ ה אי ׳ ל הקב׳ ידאה נ ין י ייה נל הקנ י ובי תלי נ א כנית ט א אנ י ה ד אליך נ י נאמ׳ ינדכן מפלי נטלי

לאל דיתה נלי נל י ו׳ 1 י נ יימי״יד י׳/ך• ייי״י- וירי״י״ ^-יי- י״י״ יבטביד נI ' K א ־'׳־' י י ״ י י - ׳•י ׳ י ל ה נ ב י נ ת ל יאין הדבל ת נ יי אלא ב י אי נ יה ביה נ יייכי״יייי יהכאילה תלי

ך ה אהבתי נ י ׳ יי־ אליית ע י אי נ ל י־ייציה יינל״ נ ק י ע י יד על נ ל יה נ ל נ י מאי

ד י א מ א נ הי ד י ק ך ת י ת נ נ א על כן מ ל ה ק ב״ ה יזי הי אהבה נ א בידאה י הי

לת ׳ בה מצית ה׳ בדה מאי אמ נ ניה נ ת מלבי בעי א ד ק נ א נ י ה לדא נ י מציה מע

ספר המלכות כז

ה נ ב ץ בגמ׳ רהב ה א נ הולקין בני תה אימ׳ בתברי כיהידין ליגאל י ד ה ה א לבפקה ה נגאלי י ק י ה אימ׳ ב י ד ה ה א ל וד ן ניגאל ינבאל־י בהלוקתן ע י ז י עהא בגיטרה קי י ה ׳ ב ׳ הג י ה נ ב יבא הי נהלק בי נ הה באי י האמצעי וינל־יע בנה נבנים בי אה אהד בבזל־וע במאל ב ה״ה בבמאל ה י ב רבזדיט ימין נהלק הה ב ״ה בימין אבל בקי האמצטי ה יה מבי ה דאבון כנגד ימין י בנם ימביה ב א מ ו ה בני כנגד במאל בילה בו אלא דאה טנ ה בא להבמי יאילצע יזה מה ג מבי י ל י ד ל י ה טה י ה ה בנביאהי נ ב מא מצי במאל בטבור בן אפרים בהוא מזרט ירבטם בן נבט ולא נבארו בהיה ה פ ב מ י מטיר ובנים מ ה ביבראל אלא א אמ׳ לו דברן הטילם הריני הלני כמיטה זו בי ילינו דוה מי יהן בלא יהי יה ט י ב י ה ילא ק! ה בזה קץ כל בבר הי א״ל אם נביאה בל נביאיה בנה נבאיא דוהה ה רה ה נה מאי א באי מאקפקלריי הבוב ה הטנ למי אמ׳ ינכה יבין הטיה עני ידיכב ה יבא מבי כמה יבא מבי

י מטיר ה יבאר בהם עביריה אלא א

ה ה י מ ה מ ה י ה יהציל א ה פ ב מ יבנים מ

אי א קמאל מבו בל ארמיליק הרבע בהי

ה בי ה טי מטבי בה ו מצי ימין ויהזרו בהבי

ת ויקרב ה ודעו י ייבא להה גזריה קב

ה לא ב ה מ ״ ב ק ה אל ה י י ג ה ה ל ה י א

בה בהבי

נ י י ב י י נ ה נאיל׳ ילכל י י ענ ה י י נ עי- הם גי־ךאה אןי• י ״ בבי ה איר במי י לי יצנ י ל בנאמ׳ יתיל״ה ; מ א ע י ל י׳ בי י. - ־ י י ־ י יה־יי* י ״ י א י י ^ בייי נל י י ה א י י נתמלא כל לב נ י א נ י ל ב ה כ י לנ י נ ה ד א מ י ל א נימין ב י ל ה ב ל א ל יל י נ ע י י ב ל י ה לגליל׳ בי אברלם א ל י ב הם בניה ידובלים כ ל י א ה ע ב ב נליל׳ לרי ה אם העי י ב בצבאיה אי באיליה ל. ן כ ה ה י ב ל ע ב ל א דדי אה ל אה הטי יה ב ה א ה ב טבי ל בנ ב ו ב ה א ה ה הי ב ה א ה ום טיבים י ב ט מ ל ולבם ל ״ ב ק בל הם ריי״ה יייי«ץ ל קבורים בימינה בי זה במי ו זהו ק ה אברהם ו ו י ה אי״ה ם י ד דיר במי ע ו י ה זכרי ל ז לעילה יהם א במאל ו ראה בהי י מי הנ י ל הנ ״ ? בלה ל וכן עי מ ה ן ימול ה י מנ ה נ ״ ק בא יום הי ה הקר אהה י ״ ק ן ב ט ב הם באין בו יכילה י ובטביר י י י כ כ הה ב ט ה לא ה ״ ק ב להבוט כ י ק ן ה ט ב הלה מילין ה בימי הגאי ה ו לבמאל במאל יי י־־יאילי־ בל בה ריל״ה המציה בנא׳ י ^ י י״ה דיללה׳ ם י כרי ע רז י ׳ י י י לד ״ ר־־־* יזי- זץ ל־יל״ה היביה בבפד־בייה בל כמ:נאמד בו הנה באהבה ו י ה בילע בנ י י ק ימין ילקדב הגאילה אבל אינן יינהין

ה יייל באיל׳ י מ ה י ב בי די; י בעביר בי

נ יהימין נ ל אין בם דהמים נ ל י במאל ד

י לם לי בבהי ׳ י ל א ־ י ל ן ב אמ׳ ר׳ במעי

ספר המלכות

כה ״פה בנכי״ לרבי י י י ב ״ א ״ ״ ״ • * י ״ איי׳ י

ה בה׳ אלוהיו כ בכייל׳ ילבה אברי ה

ה י ד י מ ה : ה בדהמי ה י ה לי לצאת א י י ה ב

י ״ נ ה כ ק פ אל ב בי י י אל נ בנ יבילצל־יה נ

ה ייליילין כ י ב א ה ה בהי נ ביצאי יללצי הכי

הן י ד הנ ״ ק א מדה ה ה בהי ק א פ בהי

ה ה ־כנכי׳ ביצא פה.ילה ילאכדהה לאי: י

יצאי בצדי: ילמצדיה בנאיל׳ כהציה הלילה

ה י ה י ״י י ה נילי הכלבי באין לי בנ י ה י י ב

ה ד י ה ן ה י י ל לילה כ קנ י ד בלא נ בככי

א ה כל הלוהוה בהי ה הדי בנאיל׳ כ

ד ילללנייה מבכבי דיה ממלאך היליה י הי

ן כילו באז׳־ל ככיל׳ ייהידי יה י ומנל צי

<-.V- »1 יי - יי־ י יי>-ץ-» י־-י־ ץיץי^ י« ,/ <- י• -״I m ץיי ו ו w .. ו

ה י״כילילי׳ י י ו ״״ כ יתכהקי״תייי״״יי״ייייהי,

ד בככליה האהל־ין יב ה יכככי י י ה ה

ה ה דיה נאכל׳ כ א בניד הי ה בהי ד י ה ה

ן י י לא כהפזין תצאי וכילניקה לא הלנ נ

ה אלהי לאקפנ י נה ה׳ ו י י הילך לפנ נ

ה ד זה במקי י ד אז״ל ס כ נ אל . י בי י

׳ איב אה כהי לאילה לא י לנ י י י נ ׳ י ה א

י יילניד איב נ ה י י י כ כ הצא נצאה ה

ה בנאיל׳ כי ה׳ איב מלהמה ״ ב ק זה ה

דה ן בהי סקי ן בכי י י בת%.אלו יבדאל נ

ה י י כ כ לבילהלא יצאי ילן הכליה כצאת ה

- י י י י י י ־ , ^ כ י פ ה י״ייני ל י י י ׳ ״י כ י ״נאי

י מלכיה ינל ההייליה כנ אלא ייצאין נ

יכזכיה יילההלהלי׳ יילפהייה הה ילז י בד ו

׳ י ה יה י״ י״ ״נאי ב ד בייצאיה כ ילהה כככי

א י ק ה ה׳ נ י ב ן נ י א י נל כילי ה א י כי ו

כבי ה י ה ה ב בי ה יילכביה טי ב י ב ת י

יה הכאילה אלא כך ובילדה ה הלי י ה ה

ה בנילי יהיליה יאין ״ י א פ א ה י ה בלך ב

א יא״י דהיליהכדיליה הי ה יציקה י כי צי

י להנכא כליו הנביא יבדהכליה י ה כ ב

ן הכיליליה י לבהדב כדיליה אקבצך א״לי

א ן בהי פ באינן ייצאין כילדה הדי ״ כ א

רה ילא ילדה ה מאי נ באי

רה א המאי א אספקלרי דהכליה בהי

ה דהכליה כילידיה אלא נליל נ ד באי ככבו

כדין וכל נל זה אני ילפהד במא ההניאיייה ה״י ו*י־ ־^•רידייהי־ אייי־ ייה^י י י*! י w w « ״י ׳~ י * י ״י יי * ו יי i י * »>^י״ ״*יל ^ דייה

י דיקה י הז ה בל דהיליה בלא י ״נ מדי כי

ן בני ן ויכביד כיכדי וזהו באנו אומדי

ה ה ל ו א מ ב ן ן ה הלויין כימי ה ^ציה בד ידוי״י• י ההר כלילי" ע״ ״ ד כבול • ״ ה היכבד מלבה בני ילביהיה ד ו י [רי״ו זהי ה

ה ניכדי י נ ל מ ה ה נ י ה הה נאי נ י כל

זה בנאמ׳ פת כל. \ מי ס פ ה ו י י ה כבלי י

ה בן דוד, ה זהי«2י ד י ה ן & ט ב י ב י ^ ל

ק מבין גצ£צ זי ק ו ה מ ו ל ^ ^ ל % / ו ה ב

י יבה כידה זה ד נ וקף כ יי~יי״»<* י

א בכימכידיא בילה וקהלה ו ה בה ב מ

ה הי א בי י ה ה י ה ה ב ו מ ד הו בקפ דמז אי

י י ב ק אז י י ק פ ה ה י הקי א י ו ה ובזמן ה

׳ אלא יביד וכליי י ה י לא נ ה אז ב ב מ

נאמ׳ ימלנין ב בה י הבכיה אל נל ייבבי

ן יבדאל יילביה י ד ן יבכביד בכהי ד א ה

דה יאינן ייצאין ביליהה ובצדה נינצל בכבו

. , ; י י

ספר המלבות כח

ידיו

ייגיי•

י הנ י-״ייי-

ע י ה ייז

ד נ :

ה י : - י ריI ״ וזל

והי בלי פהלי «1« י י-;

י י >•״ י יי

׳־ \

^ ייי־ן

ה*ה :הה

י י״, י

א ילה פוי ה בהה ה

ס מ י ידה בהל : הז

י יי: אה פד י אלד ב

ה ; הי - י לאי דיי י

י4ך ^י—יי יייי— י

יזל יב: בהלה ימב

ה יהי״ י מ ב מבה יהי ה

^ אילצעייס כי:ו - י \-י־י ;

י ­ עבד הדילב״ן מה ס מ ק ה

ה גילל דנלב ה ס ב לאו מצד ז״ל ה

ה ילנק ה כלי לוי ב

הייי

הבו

דהה

יבה

י הי

ה מין ד ללבי גליהי בעולה הבבי ו זהי ק י

ן מ מ ה נ ו הי בהה דיו או ה י ללבי ע״ב במי

ד א קו י ה בלבי ה ק י יום : כבודה נ

ב ״ נ י כד אבכיה״ץ קל־עבע״ן בעדצה״כ :

ן כי ד ״ י י יילי^ז״ק בקיצי״ה ו י ״ י י י ״ י קי י

היא ה כאולי באה . י בנ קה בלבי ו ייס נ

י הולך לפכינס ה׳ עליך יידאו ממך בזהו נ

ה בבבועוה בבה יוצא זמן הגלוה : ה י : ה

ה בנאמ׳ זה ד י ה יה ה י הלו ומנין בממנ

זה זכרי לדוד דוד כמו י לעולה ו במ

ה ״ ק ם י״ה ב י לילעלה . במי ע דבה י בפ

יס א זמן יהקי ה דמ״ה ובההו ״ ה ו זכרי ע

ה לדאבי ה ה בבני מצזיהיס במאלו ה ב מ ב

וקף ה בן י י במאלו זה מבי יימינו ההבקנ

. ודי ד ו ה בן ד י זה מבי ומליני ההבקנ

פב לביה יעקב דב כל הנ ן בפי במעו

ס ליהעדוהא דיעקב ס יבב ואילי בבי י בב

ן ילביה י נ ו כנ בב ליהעדוהא דיוקף והי ו

א אמה אמד בן דוד יילביה בן יוקף הי

י הזמן ב ע פ ב ואיני הדבר אלא אילה אע״

דבהי למעלה לא ה בפי מ ד מ ו ק הו ה בז

ה י ה ׳פ ב ׳ אע׳ י ג ד בבכי יליהודה ו קו י

ה בנא׳ ה בן דוד לבבי ד ליילוה מבי י ה ע

ס הבא בכלה אלי קבר בכל״ה עולה בבי

ה קף?£לו ו ה בן י ד מבי י ה ה ע י ה פ ב אע״

יס הזרע בדך וגו׳ עכ״ז הס בב בנ בסס ו

א ד ביבא בילה בהו ה ה לוי ע הי ל י נ ה

הה במי ה ו ד באין יוצאין בצי י ב ע ה י ב מ

א א הלוי במדה ילבה הו ד בהו ו ק ה ו

קע ויבא ויגי ו׳ י וא״ו יזהו דכליז בבס ו

הי א׳ מן אני וא״י מן יה״ו בני מן י

ס י ק י ק י בייצא ילבלבה פ מ ה נ ב וזהו ה• י - י י י י —<<- י״י-י;־• ^הי Aץ- >״־ י ; י ״ י • י ו י/ .י I / V s ן • , • י • w - ^ I <. ן) ^fj I

ל א • - י

ספר המלכות

p י יד על : : יי:יד ייאמר נ ד וא״י בלב קו האמצע כולל הכל י׳ יקים נ י סא ״ א אוהז בבני זרועית עילה כמו יה יעיד אם הכאילה כמעלה ביי״ד ה היי ב ב םי בנלית באלף ה נ נ י א י י ה״ ״ א א איתז י הי י י ה״ דבתי וה״ו אנ״י י בפי

א ם^ד יא״י יקים לה בזריע י ד א עילה יא״י ב י ייייי בלב אתד בלב ודאי בה

ד בעילה לימין למנין ע״ב ק א ת א בהי ״ א ה ״ א יי״ד ה והבן אתד בלב לב הי

ת אבל בבביעית ק א פ ד כביד אלהים בימין יקים לה בהי י לה למנין לב וזהי ק בעי

ד א ה׳ יזהי הי תה בהו ר דבד יכביד מלכים תקיר דבר יתתבד ייצא או ה ס ה

ה לך נם את זאת נ ת ע זאת מ ה אעידך מלא בבי יא״ו אתד בלב יעליי נאמ׳ מ

ה ונו׳ בבבועות יתתבר בה׳ עליינה ובה׳ ו ה אב ה לך הבת ידיבלים מ מ ד ה א מ ו

ד ליבראל דבי׳ ה ימצא מבעבו נ י ת ת לך יאנתמך כי נדינ כים בברך מי ת

ב י׳ ד ק מ ה בבית ה ה ה לי ייתיד ב הי ת י ק פ ה ייה מ י ה תמב ה ירפא לך ו

ן ה׳ בית ראבין י׳ מבית בני ת •אבי ה מבי הי רה ובו י א מתן תי לבביעית בהו

א א יא״י ה״ ד מי ירפא לך ה׳ בית בני הם יי״ד ה״ י רפיאה ליבראל יזהו ס

ה במי הרי לך ה וזה רימז מ ב ה בילה מ ה ואלו ה י מי בעולה למנין תמב

ה למען ב ע א זהי ו לה תלייה בבמי ו אי ה בערי בינה בניתני למבה הנקרא הנ י תמב

י בכיכביה נ ד קב בתקי י ה במי וזהי ס א בן י ה רבו בל עילה בהי ב בבה מ

מה לילות א דו ו נייה בלילה בה נו א ה׳ בל הבי נה הי ד יה״ו ה׳ אתרי ו א ס הו

ת ברכות עד צאת כ ס מ ד נלוי ב י ס ה ה אצלי יבעבירה י נ י א כמבכ אברהה בהי

ת אבית לא כ ס מ ה יהיא אמ׳ ב י ב נ י ת זרוע תפארתי יביקע הכ ב מיליך לימין מ

ן ביוה ולא מן ה הנראי כבי הה להיות לו בם עולה מן הכי י נ ה מפ י ^

ניה י נ ה הנראין בלילה אלא מן הבי כבי ה הכי י י ב ע ה מיליך ב ב עבה מ נ ה ו ובהנאלה ב

ם ידי י מי נ ד דבי י ב יהיא קי האמצעי ס ת וזהו וימין מק־ ס א פ ו לימין בה

ה ידלנ על ב ה א גלוי ו א ניך קי למבין בהכל הו ה בהו מ ובבבועות יוצא ע

ה אלא קיצים ייקדיה י י ם ואין ה י י ה לימם מתתבר ה האמצעי ובצדיק תי העי

א ם בל אבית הי ה התתי נ מ אה ל א בל רפי ב וה׳ זעירא הי ד ק מ ה בבית ה מ ע

י ׳ ״ה תיקון הליך הבכלי בנ בה י הי א תמבת אלפיה לבריאת י אברהה הי

ה יבב הה בבי ן יבני י י ת •אב ה מבי ה ה ב י מ ב ה אלה תיל־ית ה ה עולה בנאמ׳ ב

ה ב ה בי׳ ב נ י ה י׳ ע נ פ נ בי ב ת ה׳ מן ה׳ אלך תמי די נ והארץ בהבראה . ת׳ בל תי

• יעילה לבביה לנבי ה׳ בלו ב ם ע ה פעמי הי י בו י ה ה י׳ מן והארץ . ת י מ ב ה^» ; . י י יי־י וי־יי־־״ו יי: ל י- י׳ יי•־ די׳ ־־־^ י י ידי הארד הי־ו ראל

) לגביה 7 )

ספר המלכות כט

ה מ״ב י ה ד ו אהבת ע א ו י ה של ק׳׳ש בות של שס בן מ״ב שנא׳ תי בות מ״ב או תית ו תי ה בצלאל לצרף האו י בו יודע הה ה שבהה נבראו שמיה וארץ והמשכן בתו מו אפרש או נעשה ובעז׳ האל במקוה נ ה בחכמה בתבו ואמלא אותו רוח אלהי׳ ה ה ״ מ כ ד יו״ד ח ו א ק הו בדעח ו וה ״ ב ק ד ה ק ה ו׳ דעח ובשלשחם י ״ נ ו תבד ארץ כונן ק ה י מ כ ח עולמו שנאמ׳ ה׳ בח נבקעו ו מ ו ה נה בדעתו ח שמיס בתבון אין תי י ועל שלשתה אמר מארי מתנן בעריות בשלשה ולא במעשה י רן דו בראשית בשתים ולא במרכבה ביחידו ת ע ד ה חכם ומבין מ י אלא א״ך הנה ה ומבין בתבו מ כ ח ה ב מ כ והבין חא השלישיח שעליהה נאמר ו דעת הה מ כ ח ה ב חו רוח אלהי ואמלא אוא כנגד הלב נה ובדעת והמשכן הו בתבונה תו ריח אלהים בחכמה בתבו ואמלא אוה נשמה ורוח ונפש והשם ובדעח הא אבגיח״ץ שבעה שמות ו של מ״ב ה הכלוליה בבת שבע ועליהם נאמר שבעו עושין במקדש ביום הללתיך וכנגדן הילה דו א הג ו ת אבגית״ץ ה ו פ ק שבעה הלה לחשבון קטן דו א בראשית הג הו ון כ״ו טולה כ״ו גיה״ץ לחשבון קטון ו׳ נשארו אב״ג שהם עולים ששה כמניה ד שש כנפיס ששבעה ווין ה ו א ס הוהה נאמר במשכן עשה ווים לעמודים עלי ומד ו לם ע ם העו י ד ואז״ל על שבעה עמו

שנאמ׳

ס משה ו י אם נדחו בפ לגבי ה׳ שלו ו

״י שבו שאינן יוצאין בדין שהוא אדנ

ה משה כנסו בההו י י ו ה״ נ ו אהד ה י ״ ו ה י

א בודאי במדתו ״ א וא״ו ה ״ שהוא יו״ד ה

יוצאים ברחמים שהוא מתלבש בספירות

ה ה׳ בבינ״ה ו׳ ן זה יו״ד בחכמ״ כעי

ן א במלכו״ח ויש חיקו ״ בתפאר״ת ה

״ד וזהו הו ׳ בנצ״ח ו ״ד ה סו אחר יו״ד בי

ה גד ששה פרקי י שש כנ ד ו שוקיו עמ

שבשתי יריכים ו׳ בתפאר״ת ה׳ בשתי

זרועים שנאמ׳ ידיו גלילי זהב ממולאים

הם בתרי בתרשיש כלומ׳ בתרי שש ו

א בכל ״ זרועים שש פרקים כמנין ה

ה ט מ ה בין מ׳ מלמעלה למטה בין מ ו מק

א בתפאר״ת לא ישתנה למעלה וא״ו הו

א ה . ויש תיקון שלישי וא״ו הו בו רחמי

מחלבש בשני זרועיה ובשני רגליה ובגוף

ה שבשה י זרועים ה ו״ו י״ב פרקי ן ז כעי

ובשהי רגלים א׳ גוף ובריח השבינן הד

ה נ ק כמו שנאמ׳ במדרש רבי נחוניא בן ה

וכן המצאנו לשם הרי לך וא״י מהלבש

א הכל בלב ״ א ה ״ בו שהוא ו׳ קצווה ה

ח שהוא ו מ והכל בפה יו״ד כהר על ה

יו״ד שכן עולה יו״ד בחשבון כ׳ שהוא

ח ו מ ׳ שהוא ה בב על הי כהר עליון הסו

א בשלשה ״ ו ה א״ א ו ״ הרי לך יו״ד ה

א ״ ה צריך לדעה יו״ד ה ה ע ן ו י נ היקו

ה י ה איך מההלק ד א שהוא א ״ וא״ו ה

בו ד׳ פרשיוה של ק״ש אלא י׳ החלק

ו תלויה פרשה ראשונה הראשון וממנ

ספר המלכות

ה רבאדן ופירש ארכקליס י כל בבמי נ

ע רקי א ובארעא ו ־ בבמי ר דאהי הנ

ת כנגד י י י על ראבי הה ו ט א ו׳ הנ ו ה

נאמר בו ויקרא ה כטין זה — ו ה פ

ב א מפרי הו ה ו י מ ה לרקיט ב אלהי

ה ה ה למיה ב מחלוקה ומבדיל בין מי

ה כשר ופסול ר ה ט ה ו א מ ו ר ט ה ה ר ו סו אי

ה ב ב ן ו׳ שהוא מהלבש ב שהה ששה כמני

ה למיה י א מבדיל בין מ הו סדרי משנה ו

ה י נ ו ה ח ה ניה למיה ה ו ה הטלי בין מי

ה י הו ובוהו מ לה להו שלא יחזור הטי

לה ה ובטבור זה נאמר בו כל העו במי

א ו ה מד ו ו א ע ד אחד הו כלו על עמו

מתו של עולה ועליו אז״ל כל שיעור קו

א ב וכה לעולה ה ה ז מ ו דע שיעור ק ו הי

נ״ה בן י׳׳ה ו׳ א בי ו לה הבא ה העו ו

ת משה ד א מ הו עולה שכולו ארוך ו

ה כ ס מ הו ז״ל ב ה ושערו או ״ רבינו ע

ן זה ן ו׳ כעי י ה בשש קצווה כמנ ג י י ח

ה ה למי י נ ו ה העלי י אמרו אין בין מ

ס אלא כשלש אצבעוה הרי י נ ו ה ח ה ה

ח עליונות שהה ה שלשה מדו ה שלשה ו

ה אמרו ה אחרי ״ ר א פ ד גבור״ה ה ך כ ח

״ד שהה הו ה נצ״ח ו ה כהרי גלמי ו

ה אומ׳ מלשון גולמי ראו עיניך אחרי

א כמלא נימא זה צדי״ק שערה הי

ה ׳ ה נימא יעליו אז״ל שהקב׳ ו הרג

ה הצדיקיה אפי׳ חוט השערה מדקדק ט

הרי לך ו׳ שיעירו ומהלפו בשש ומרכבו

פ שאיני ״ ע ן שהוא דוגמה ו א ״ מטטרו

שכלי

ה שבעה . בראשיה י ד י שנאמ׳ חצבה עמא ות אחבש הו תשר אבי תשר באותיא בחשבון אבי אבג מן אבגיה״ץ חץ הו שנאמ׳ בו אשר בידו נפש כל חי וגו׳ נשאר יו״ד מן אבגיה״ץ עליה נאמ׳בה הרוצה ת אורך הקרש ו עשר אמוד יו״ד מורה על ה ידריה יעו להחכי עשרה דבריה שנבראו ביוה ראשון שההו ובהו רוח ה שמיה וארץ ואור וחושך ת

ה ס נ ת בהה נ מדה לילה ו ה מדת ייה ו מי ויה קרט שט״ ן נ י אברהה טשרה נקי

א כנגד יוה שני שנאי רה קרט הו הגבי

ה י ה ובי קרט ה י מ בו יהי רקיט בתוך ה

ה י מ ט והבדיל השטן משה וחמשה פ

הזכיר רקיט ביוה שני והששי שמיה

ה לרקיט שמיה שנאמ׳ ויקרא אלהיה נ ו מ א ד וטיקר ה יחו קר הי א טי רקיט הומד לה עו ד אחד העו וטליו נאמר טל טמי

א טץ הי ד טולה י סו שנאמ׳ וצדיק יק שנה טץ היוצא מן ״ ה מהלך ה י י החה שהיא בינ״ה וטליו נאמר למשה י י החק ״ ה ה . ו י מ מחקו ה י ויורהו ה׳ עץ ו

ה רקיע שהזכיר י מ ע ה חמשה פ שנה הע שעל ראשי א זה הרקי הו ביוה שני וה י ח ה על ראשי ה דמו ה שנאמ׳ ו ו י החה מ ה ח עי ע שבו קבו ע וזהו הרקי רקי

״ה א בן י הו ולבנה כוכביה ומזלות ו

ק שנה שהה חמשה ״ ודאי שמהלך ה

ה נ ו ת ח ה בה׳ ה ה ת להתחבר ב רו ספייחודה בצדיק שנאמ׳ בו י שהיא מלכוה ו

&פר המלכות ל

ה ובו הקול י ח מ השופר שבו יהיו הב א מבשר טו הו נשמע לישועה ישראל וא הו ב ביוה שלישי ו ב טו אמר טו ועליו נהה ה שני שנאמ׳ בו שמאל דו ו ד מי ח א הג למשיח בעבור של שה השטן שלא יהרוה נ ק מ ד הנפלא שאחז״ל ב ו ק והבן הוה שלישי שנא׳ ה שהוא רמוז על י י ח ק פה טוב ואמרו עליו לעולה י מ ע בו שני פי טוב שנא׳ נ ק ב נ נ י ב ו י טו נ ה ב ד יצא אא וא״ו הו י טוב ו ר נ ה אה האו וירא אלהיה י מ ט ה רמוזיה בשני פ א׳ אור ו״ו הב והבן ט3 ה טוב טו ו טוב טוב והרגה טוב אמ׳ י מ ט מן בטרצה״ג ועל שני פ. ב ק ט ה טובו אוהליך י בפרשה בלטה מן ו נשמש נגדי ובתיקו א ק נגדינ״ש נה ד ו נ״ש ק ב נגדי ו ה ה נ ה הנמצאי י ר פ ק הנ אבג ״ א ע ו ר ה פ ו ה ק ו טע בטרצה״ג וה ד ה קרעשט״ן מ ה ר ב ה א ד א מ ו יה״ץ הג ר ט ק מ ד בעביר ה ח פ יצחק על שה הל שהוא לשמאל שהוא השטן קמא״ה יטקב . בטרצה״ג מד ן י ד לחבוט הא דוגמה משה שנאמ׳ בו ו נגדינ״ש הנאמר בו ה נפלאוה ו פ ט נגד כל טמך או נשמש ה וזהו כקא מ י ח פני משה כפנה מ א יוה הרביטי שבו נברא ח הו נגדי וה יש להקשוח והלא כבר ת ע ולבנה . וא תפאר״תאלא הו ״ה ו נאמר שהוא בן ית אלא א תפאר״ הו ״ה ו א בן י ו ודאי הת ה ובשלשה מדו ״ ודאי שהוא בן ית נאמ׳ ד גבור״ה תפאר״ ״ ק ה ח קראי הנ

בו

ה א בראו שנאמ׳ ויברא אלהי הו שכלי וקרא נאמר כל הנ ה בצלמו ו ד א את הו יצרתיואך עשיתיו בשמי ולכבודי בראתיי רנ אמר אל תמי א כשה רבו ועליו נ הו וה שנאמר ״ ב ק בו ובגלות מושל בו הזה המלאך נאמר יעף ו וירכב על כרוב ול ת הקו ה יולך א ף השמי ו כי עו עליא כולל שש הו ה יגיד דבר . ו פי ובעל כנה ונתן ש ע מ גד ששת ימי ה קצוות כנה למשה להשתמש בו שנא׳ ״ ב ק תו ה אוה מלאכה אבל ביוה ש ע ה ת מי ששת י

יחוד קר הי ו שהוא עי ה״ א בן י ו עי ה השבי

שה בו מלאכה ה נאמ׳ בוכל העו נ ו מ א ה ו

ומה בעולה א י ו ח ה ומה . מו ח י מו

א ולמה לא ניחן להשתמש בו אלא ב ה

למשה בעבור שנשמה ו אצולה מרוה

״ה הקדש שהוא ו׳ רוח השכליה בן י

ר ו ה קג הי ה י ש ע מ ובו נאמ׳ ששה ימי ה

ה ר א פ ן ו׳ ה ״ ר בו מטטרו ו א קג הו

פחה וה השביטי י הכולל ו׳ קצוות ובי

וה נו מלכו״ה שטליו נאמר ובי י הי

ה שבה ״ ב ק השביטי שבה וינפש בה ה

ו . בטרצה״ג בטרצ״ה טולה מלאפה

א תפארת ה נשאר ג׳ הו ״ הו לחשבון קטן י

הי ביוה השלישי י ה ג׳ שנאמ׳ בו ו ו י

יהי קולות וברקיה שהוא ות הבקר ו בהי

הי קול השופר י קול השופר שנאמ׳ בו ו

טה שהוא ד הולך בתקי א הולך והזק מ

גדול״ה וחזק בגבור״ה בשבריה מאד

א קול הו ה ו עה שהוא בהפאר״ בתרו

םפר המלכות

ן א _j רקיע י כ א נ הו ה ו ד ה א א ן ז י כ נה י ה פנ ט ב ד למטה וניצוץ למכלה ד׳ אה לאתה להה וטוד י פ נ לאיזה וארבט נב ב קבי י נ הה מלאוה טי בו ג ד׳ וד א נ׳ ו א ק הו ד ד׳ ו ג נ לארבטהה נ למטלה ו׳ באמצט ד׳ למטה שב׳׳א צד״י קגו״ל חול״ה חרי׳׳ק שור׳׳ק צר״י בראהף כוכב זו בבא בראה ל בקו י ב זו קג נ ו נפב זו בורק ו ה נ ה ב זו בורק ה נ ו נב זו . וטוד יש אהרה פוכב נ ו באמצט נת ו נ ט וה ק גד חי זו יש בו נקודות כנד ו זהו ק י ו ה נ ו אהד ה גדילוה שהה י טא ר ק י אז ה ה״ נ ו אהד א י אז ישיר משה הוטנה מיד והבן שלא להנה נאמ׳ וה׳ יהכה נ בי ה ו כ ה מ כ א ה י בכוכביה כי ה

א ו דה יהוה ה קו ה והבן נ י מ ט לטיני ה

׳ השק אפלטהו קי ד כי בי השק ו ו קא מיכא״ל הו ה ו הולה שבא קמץ אריי ה האר וטליו נאמ׳ אין הקומץ משביט אא לשמאל אש אוכלה הו שבא שור וא הו וטליו נאמר כי באש ה׳ נשפט וה אמר ופני ארי יהה נ גבריא״ל וטל שנח ה פ ן לארבעחס ומשמאל ח מי אל היא שבא שנא׳ והפול שבא הו ה ו ע ר הא שד פורח למעלה ו ס חולה ה ח ק ה וה ו ל ח י ו ה נ ה ו ו ב ׳ מ א נ ש ב ק ע לה של י בקוא מצד חולה ניקוד ו מוצב ארצה ויחלום הד לו שנא׳ ו א ה׳ ניקוד יהוה ק קגול הו

ם י מד בו במרכבה יחזקאל שרפיה עוה למעלה ה של שה ה ו י ה ממעל לו האו

מהכל

ה ו׳ ביוה ראשון בו והצפנהו ג׳ ירחיו ה״ ה ולבנה ו מ ה שהה ח ו ר ו א מ נהלו הד ו ק עי נבראו והרי לך ה וה הרבי ביד הגדול מגולה ואח״ך נאמ׳ ונתן הוו קרן עור פניו בכל למשה׳ וממנא הכלי הו ה המצאהו קשור ו ו ר י פ ק הו בנגדיכ״ש שהוא מ אבל אינו גלוי נה י ב נ ו נ ה ד יום רביעי שבו נברא ו ג כנם בצורה זו עי ה ה ביוה הרבי הנבראי

* * * * * * * * * * * * * * *

* * * * * * * * * * *

ב לארבעתם נים קבי גביתם מלאות עי וגובה להה רומז כי גבוה מעל הה ו גבי וה ה הה ו ה עלי הי גבו גבוה שומר וה י נ רה וכלה מלאות עי ת של תו ו תי האוה כבי דות שהה דוגמת הכו קו אלו הנעי שבו נבראו ה ברקיע הרבי רי המאיה מ בעות שהה כנגד ה ת המרו ו החיה מ ה פני משה כפני ה ה ולבנה שנאמ׳ בה ה ה ו החי י לבנה ו ופני יהושע כפנת ו ה קטנ ו ה חי ה ם בשם ה׳ ו הנקראיח דו קו הנ י ו ה״ נ ו אהד ה י ה ם גדולוה ו עא ה כעין זה קמץ הי כבי גמה הכו ה דו הע א הרקי הו גמה ו׳ ו ה דו ח צורה י״ו פא ו ־ ה 7 ה מלמעלה ־ ו י נטוי על ראשי ההא השמש הו ו ו ע וניצוץ מאיר ממנ הרקין י ה מקהכל ו י ל למטה כן הח כ ח ק מ הן למטה י למטה לארץ ובני אדה מקהכל

םפר המלכות לא

הוא ד ו ״ הו ו נצ׳׳ח ו י ענבי בענביו מאיעקב קרא לו חא ו ו גרשהד א י יגלפז״ק הוי גלגל י׳ בעגולא מא גלעד מלשון גלגל וי נ ד הגלגול ועליו נאמ׳ גל עי ו א ס הו וד ך ועליו נאמ׳ ע ח ר ו ה עה נפלאות מ י אב ו. ד ח ע ד׳ מן א מ ה שהוא ע׳ מן ש ז הגל הא מלכו״ת וב״ו ״ י ה המצב״ה ה ״ עד וא מלכו״ה י ה המצבה ה ד ע ן ו ״ זק׳׳ף קטות ו ך אותי ן זקף בהפו ובו זקוף קטוא ו ה ה לאלף ו י ה ן י ו ק ונאמ׳ בו הקט פזס ו שנאמ׳ בו כי אלף שניה בעיניך כיל כי יעבור ואשמורה בלילה שהיא אתמולה ן הגאו הגלות שקוצי״ה מלכו״ח בה קד תעמו וח ו ה לך לקך ותנ ת א ועליה נאמ׳ וד יו״ד ״ ו ן ע״ב ס לגורלך לקץ הימייה ה תלו נ מ א מ ״ שממנו שס בן מ״ב הס ה ה ע״ג שמות ו פרשה שנייה שיש בס י כנגדן ע״ב שבפרשת ציצית התלוא שנייה שנאמ׳ בה כשמך אלהים ״ ה מ כן תהלתך על קצוי ארץ . וא״ו בפרשתה ושמתם שהיא פרשת תפילין שיש בא ״ א ה ״ א כולל ה ו חמשיס תיבות וא״ו הה ע״ב שמות שהם הראשונות ה שיש בע ויבא ויט ושלשתם כלולים בחי ס י ו מם ובקו האמצעי ובמצוה שלישית למי העום ה ש ה ״ ע ובמצוה רביעית אפרש הכל ב

ן לק״ש י כ מצות ציצית ותפילין הסמוף בציצית ט ע ת ה מצוה שלישית ל בציציח יש בו חמשה קשרים בכל כנף וי״ג חוליות חי טוליה לכל כנף

סו

ות תי מהכל כשהוא השם משתי או״ה א י הו נ״ה ו ה ובי ״ מ כ ת א מ ו הה ״ מ כ ח א מ ו ו ה ה״ משלשה שהוא יה ע ב ר א א תפאר״ת מ ו ת ה דע״ ה ו ״ נ ו תב ותפאר״ת נ״ה י ה ובי ״ מ כ ת א מ ו הד ״ סו ד י ד ע ״ ס ח א מ ו ומלכו״ת מחמשה ה״ת שהיא בת שבע משבעה ממלכוה למנצח ״ה שנאמ׳ ב נ י א מב ו ה ה נ משמור ״ ת כ א מ ו ה ה ע ש ה ת . מ י נ על השמיה ״ מ כ ד ח ד צדי״ק או ממלכות ע עד מלכו״ת משה ואילך ר ע ת כ מעשרה מא ו ע ה ״ נ ט ב ק ה מעשרה . ח ט מ ם ל הד נאמ׳ בו ו ד וטולה ל״ב ובגלות ה ״ ו הנה ה של שכי פי ו ד י ו א ה הו ה ו ולבי דוד ו ד ה עו ד למשה ו ו זהו שנאמ׳ ונתן ה ות ל ח ה ד שהוא ה ״ ס ח בו נשלם ה׳ מד ס י עולם ח הבנין שנאמ׳ בו אמרהע עליו נאמ׳ ״ ק מן הקבטנ יבנה הה הה וחק לנערוהי ן טרף לבי ה ה ו והמצא בו בטן ונאמ׳ בו מבטן מי יצאוה חמישי שבו א י הו ורא ו הקרח הנוה ה ובו נבראו חי ב כ ר מ ה לחיוה ה ס מ פיאמר ה וטליו נאמ׳ ו י דג ה ו פו הקדש וטוה וטוף י ה שרן נפש ה י מ ס ישרצו ה אלהיא י ה ה י יטופף טל הארץ שרץ נפש חי ה טל פנ א הרו נפש וטוף יטופף הי״ק א הנשמה . יגל פז ם הי רקיט השמיד ובו יגלה פדיון זרע קדושים ו ס א י י הה ה בו ששים ושש יבי שבעיה שנאמ׳ ב׳ ליריאיו ועליו נאמר יין המשומר ה ד ו ס

3פר המלכות

ג אהרו ם שבעיה תמרייס ולולב ו המרי

ם ה מהחלקי ו הי ם י״ב או ה עולים ע״ב ו

ן יהרה יהרה לבלהה חלקים כעיח י״ב ו מ יהרה ולכל הלק וחלק כ״ד בה יהרה כרי זכריה וי״ב נקבות הז

ת אדנ״י אדנ״י קבו יהרה יהרה הנד יהר׳ה יהרה ח את״י הרי חלק א יהרה אדנ״י אדנ״יאדנ״י חלק שני יהרה יהרה יהרה אדנ״י אדנ״יה ו הי אדנ״י חלק שלישי הרי לך כ״ד אוה הי ה ח יוה ו ב או בכל חלק ועוליה ע״

יט ע ויבא ו ק י שמוה כמנין ורץ מן ו

ה צריך ה ע נות ו ו ות העלי ע״ב אותי

ת ח ו פ ד הציצית שאז״ל כל ה ו ה ק לפרש א

ף סי ו ף לא י י ס ו מ לא יפחות משבע וכל ה

ף ט ע ת מ על שלש עשרה אלא ודאי כל ה

בציציה שהוא עשוי משבע חוליות כאלו

ם וכל עי הו בשבע רקי ממליך או

ף בציציה שהוא עשוי מג׳ ט ע ה מ ה

א שנאמ׳ ס ה מכין לו כ י הוליוה כאלו ה

ד עולה ס א והכן ח ס ד כ ס ח והוכן ב

ם והחוליות שהם ן הקשרי ע״ב כמני

פי ם לארבע כנ י מ ע חי חי ארבעה פ

וה שהה הציציח וכנגד הקשרים והחלי

ם לארבעה פנפי הציציה י מ ע חי הי ד׳ פ

ם ע״ב וה ה ה והחלי וכנגד הקשרי

ד אלא ט ולא עו י סט ויבא ו י שמוה של ו

ה טל ס כ ף בציציה כאלו מ ט ט ה מ כל ה

ה ח ו ס נה שנאמ׳ בה שארה כ השכי

ה ר ו נה של ה ו תה לא יגרט שארה מז נ ו ע ו

ה ת ו ס כ

ך הכל ע״ב בין קשרים וחוליות כנגד ק

יט ח׳ ח׳ ע ויבא ו ס י ב שמוה של ו ע״

ה ארבע ה הי הי לארבע כנפי הציציה ו

ה ן שבציציה ה ה הקדש ול״ב חוטי ו הי

ה פי ארבעה כנ ה ו ה לכל חי י פ נ ד׳ כ

ה י פ נ הכ ה ו י נ פ ן המצא בין ה לאחה מה

הו ה עולים ל״ב וא״ו מן ו ח׳ לכל חי

ה שהוא ״ הו שעולה י״ג הרי לך מ אני ו

א שהוא כולל הכל ״ א וא״ו ה ״ יו״ד ה

ו כעין זה עולה ותי ו באותי ה״ זהו ו ו

א וא״ו וא״ו ״ ה וא״ו ה ן ז ד כעי ״ ס

ה תלויה ה ה ל״ב ל״ב ו ה א וא״ו ו ״ ה

ת . ו ך אותי מן אני שהוא אין בהפו

רה ארבע י ד׳ מו ״ ״י מן אדנ ד אנ עו ו

ה ת ע ו וה שניוה וזהו חיות קטנ חי

ח ארבעה י לכל או ה״ נ אהדו ה י ה גדולוה ו

ד ושמונה ״ ם וארבע כנפים עולים ס י פנ

י שמהם הלוים ה״ נ ו אהד וח שהה י חי או

ו אנ״י ה״ עוליה כולה לע״ב וא״ו מן ו

ה ה ן יש ב ו שהוא י״ג ול״ב חוטי ה״ ו

ל עוליה בשולי הציציח כנגד שולי המעי

ה וזהו רמוז במרכבה יחזקאל ודמות ״ מ

ן מי ה אל הי ה ופני ארי ד י א ם פנ ה י נ פ

ה מלך ופני שור מהשמאל הו לארבעה ה י

י נשר ״ה מלך ופנ הו לארבעחה י

ה י מ ע ה ימלוך שלפה פ ״ הו לארבעהס י

ה לומד ה שהי ו הי ה י״ב או ה ה ח ע ב ר א

ו על ציץ אהרן בא לתלמידיו והי ר׳ עקי

ה נית מי וכנגדן נאמר שתיה עשרה עי

ה צדיק כחמר יפרח בשבעיה ה ב ו

ספר המלבות לב

ה ן של חי ה חוטי מ מ ש ה י ו ״ ה מ ד ה א ה י זי ה״ נ ו האד ח אלו י ו חי שלישיה נקרא בח׳ אוה ן של כנף רביעי של חי הח׳ חוטי וה ואלו הן ו הי נה או ס שמו רביעיה הן ם והמבי נקודיס אלהי י ו ה״ נ ו אד הי ישכיל שס בן ע״ב מהחלק לי״ב חלקיהה שהשהיס עשרה ו הי גד י״ב או כנס כמו שפירשהי למעלה ויבאו י ה מ ו נ עיגד ח כנ בו אילימה לכל אוח ששה חי כנפי השרפיה שנאמ׳ בהש שרפיהה פי ס ממעל לו שש כנפים שש כנ י מד עוה ס כ ה פניו ובשהיס י ס כ לאחד בשחיס יק ו ס פ רגליו ובשחים יעופף בכאן רומז הה על נ ו מ מ שהי פעולוה למלאך הן הכלול מששה ״ ה שהוא מטטרו ההפלוה פניו שלא ס כ ה . בשחיס מ ו חי און י יכירו בו מלאכי חבלה המקטרגס ח ו ה א עי נ מו נוח ישראל ו ח בעו ו ההפלד א הכבו ס לעלוח למקומה שהוא כד א הכבו ס ה עד כ ו שמיד שעולין ההפלהם ושמחה פי ה שומעיה כנ ה ה ו החי זו למה בעבור שהמלכה שהיא שכינהוחא שלהה עולה לשה ומיד נ מטריה המלך מקושטח בציציה ה ו שרואה אא ס כ ח ה נ ק ה ה ה הן מ י נ קו בכל היה ה י נ ה מצהיבוח פ ו החי למטלה וה פבחו חו הם בשירוה ו פי עים כנ ומשמיה בשמחה ומיד המלך ה׳ ח ו לקבל אה לזכור בריח עולם ומרחם על הי וראילה השניה בשהיס הפעו לה . ו העו

ה ס כ י

ה ש ע ה ציציה שנאמ׳ בו גידלים ה ח ו ס כ

ה ס כ ך אשר ה ת ו ס לך על ארבע כנפות כת ו ס כ ה הה ו נ ו ה זה ק״ש בע ה נ ו ע בה ול שנאמ׳ בו ד המעי א בסו ו של ציציה הן זהב ורמון ן זהב ורמון פעמו פעמוה י נ ו מ ע פ ה ב ו ל סבי על שולי המעיוח ס כנגד הקשרים והחלי ה ה י נ והרמוס הציציוה ל ה י ב שולי המע ס ע״ ה ום פי הכנ ם ו י נ ן כנגד הפ שהם ל׳׳ב חוטים וארבע י וה וכנגד ד׳ פנ של ארבע חיה לובש י ן ה נה חוטי ס שהס שמו פי כנארבעה כהן גדול ארבעה בגדי לבן וו עושין בגדי זהב ומכאן הבין למה הי

ח ושל זהבו ניה הציציוח מו הראשו

הר לצאה בהן משי ואמר שהוא מו

הה כוונהן לנאוה בהן בשבח אלא שהי

ה הי נה לפני המלך ה׳ שנאמ׳ וראי השכי

ה שהה דוגמה י הפנ לזכור בריח עולה ו

ה פי הכנ ׳ה ו ׳ ם יהו ארבע בגדי לבן ה

ה אדנ״י גמה בגדי זהב ה שהם דו

עליהם נאמר לא הגלה כנף אבוי

ה אם יש בך רוח ח ע א גלוה ו והגלוי הו

ן שמונה חוטין של יה הבי ם חי אלהי

ה פי ה וארבע כנ י ימין שהם ארבעה פנ

ס נקראיה ה ראשונה ה של חי

נה י והשמו נה״ ה יאהדו ו הי בשמונה או

ה ה שניה ה ן של כנף שמאל של חי חוטי

י ״ ה מ ד ה א ות י ם בשמונה אותי הנקראי

ה ן של כנף שמאל של הי ה חוטי נ והשמו

ות כעין ס נקראים בשמונה אותי שניה ה

ספר המלכות

ד ארבע כנפי י ת כנ ו ר י חיות שלה שהסק

ת י ת שהה קירות הבי ו י ח ה ד ה הציצית ו

הה נא׳ על ת ו״ו עלי ד סובל הבי א עמו הו

ה ה ה חומות של אש שנ׳ ב ה ך וגו׳ ו חומותי

גדה כנ ב ו מה אש סבי ה לה חו י ה ואני א

ה נ מי ה מי מ ו ה להה ח י מ ה נאמ׳ בחורה ו

רה שבהה ה אלא חו ומשמאלה ואין מי

ן עליה י נ י ח המג מו מגינין על ישראל כחו

ו ה כי מלאכי ה ה שנאמ׳ ב ח ו ן א וקובבי

א ה׳ הי יצוה לך לשמרך בכל דרכך ו

ה ו׳ רה שבעל פ קראת תו ה הנ ר ו ת ה

ששה סדרי משנה פמנין שש תיבות

נו ה׳ אחד שהה שמע ישראל ה׳ אלהי

ח וכנגדן ששיה ו ח כ ס ועוליה לששיה מ

ה ששיה ה ת שנאמ׳ ב ות הדבקו אותי

ב לה ו׳ שניה כנגד ששת ימי גבוריס סבי

ה ה בות בק״ש ו ה וכנגדן ששה תי ש ע מ ה

ו יל׳׳י ל׳ מגדל ה״ ד ו ו בשכמל״ו ע״ב ס

׳ בו ירוץ צדיק ונשגב י״י עוז שה ה

א ו ה והמגדל ה ה ה שהמגדל בנוי ב י אבנ

רה ח של צדיק שהוא כמגדל הפו הרו

א ו באויר ובו דירה הנשמה והרוח ה

ה והשתי יודי״ן ״ גמת יעקב אבינו ע דו

הה נאמ׳ וייצר עלי כנגד לאה ורחל ו

צר צורה בתוך צורה ולשה אין שטן

ע רע שנאמ׳ לא יגורך רע ג ואין פ

זהו רוח השכלית ועליו נאמ׳ כמגדל ו

ה ו דוד צוארך בנוי לתלפיות מאי הלפי

ד ״ הו ה כנגדן נצ״ת ו ה ות ו אלא תלפי

ה י נ א באמצע תל שהפל פו ו והרוח ה

ג מעשה ר ט ק מ ה רגליו שלא יזכיר ה ס כ י

ה פורח ה פף ודאי ב עו ל ובשתים י העג

ד שהגיע ד ע א הכבו ס בתפלה למעלה של כ

ה שהיא בת מלך לפני המלך ה׳ ל פ ת ה

מה י נ דה בת מלך פ שעליה נאמר כל כבו

ה נ כ ס ממשבצות זהב לבושה . ובשעת ה

ה ס כ ת ה א השה מועיל ל ה הו בדרך ז

ן ומרוח רעה קי י ה ומן המז י ט ס י ל מן ה

ן ד הנכו ו ס ה ב לקפיצה הדרך ו א טו הו ו

ן יהי הטנ ק שנאמ׳ ו ו ס פ מבואר מן ה

ן לקפיצה הדרך וטליו נאמ׳ והחשך הטנ

ה זכו עה טנני שמיא ואז״ל א ארו ו

י ורוכב על אה לאו ענ בענני שמיא ו

ם סטי י ר בו מן הל ת ת ק ה . החשך ל ר ו מ ח

לות האלו בשמות ן הפעו קי י ומן המז

ה ישראל ה מצרים ובן מחנ נ ח יבא בן מ ו

ע ס י ט ו י שהם כ״ד שעוה והשמות של ו

ה כ״ד שמוה ה ה להצלה ומן האש ו ה

ה עליו נאמר דע לעלוח בשה ז ו וכל הי

ה אחך אני ובנהרוח לא ר במי כי חעבו

ה ו כ ישטפוך כי הלך במו אש לא ה

ד יש פטולה עו . ו ך ולהבה לא הבער ב

ף בציציה ט ע ת מ אחרת בציצית כל ה

ה בונה בית המקדש וירושלה י כאלו ה

ך של מעלה שנאמ׳ בה על חומותי

ן ד הנכו ו ס ה י שומרים ו ה ד ק פ ירושלה ה

ן סט ויבא ויט כעי י גלוי בשמותיו של ו

ירושלם ד׳ ארבט קירוה שלהפנגד ה׳ וה״ו

ה רו וה שהה קי ה ד׳ חי ה ארבע כנפי הציצי׳ ו

ה ארבט ה שלה כנגד ארבע פנפי הציציה ו

(8) לו

םפר המלכות לג

א בהפוך ט הו ׳ ׳ ד יל״י קי ו ט״ב קן ו כוהבי י וכנגדו הי ק ה ט ו הי אוה ה ממלאכי י ח ד ה פ ה בטלי ק י נ י הדאכי זהב ומלאכי ק ט ה באויד ב רהי הפוו זודקין אותן חפה והי י נ הבלה בטקה ה שנאמ׳ ויעבר אלהי י ביה ונבקט הו ה והי י מ רוה טל הארץ וישוכו הו זורקין טל ה בחרק והי ת ו כותבין או טוברין משה הי קפא ו א נ הי ה ו י הד ויטבר ע״ב רי״ו ט״ב שמות ו וזהו קות להטביר ברי״ו בהה רי״ו אותי וה בט״ב י שהוא גבורה לקמא״ל מן הד לטולה ק ה מזטפו שהוא ה י יטמוד ה וה י ה משביטין המלאכ ט ה ״ י ובשה זה קלה ך הטו ו ק ה מ י ק ט ה ו ה ו רוכביה ב והיו ה הי י ב ה הטו המלאכי ו ו פ וטד קוה בי ׳ ט׳ מורה שהיו טו שבטיה כמכין קיה שבטיה שהה שהיו כותבין וכנגדן הו כותבין ה הי בי י נהשת אבל הטו ק טל טרה שנאמ׳ י זהב שהיו מצד הגבו ק טל טו ה הי האהרי ה ו ת א בו מצפון זהב יי נ ל שהוא נהש הקדמו מצד קמא״ו שהיה הורג כל הדורית א״כ איך היי נחשת אלא טל ק ט משתדלין בו בד שהוא מלשון עלמות ו ק מראה הך ואז״ל שנאיר בו טל כן טלמות אהבוי נ ו ך וזהו נהש הקדמ טולמות אהבוה להרוג לרשט נ שאט״פ שהוא ממו צוה אותו לשמור נפשו של צדיק כמו שמצינו באיוב שנאמ׳ בו רק את נפשו

ה תליי תליה יהרוה מ ו תלוייה כ לו וממנ

״י טליהה נאמר ת י א דוגמת תפאר״ הו

ך . שתי טולמות טל כן טלמות אהבו

נטלמות ואלו הן הגלגליה וכנגדן טשר

אצבטות ידיו של אדה וטשר אצבטות

ף דוגמת המגדל הפורה באויר ו רגליו הג

ד ל׳ טליו נאמר שיר למטלות ל׳ וכו

ה ה ה׳ וכנגדו בראש השנ ה מכלות ו

ן מכשרה מלכיות ומכשרה אין פוהתי

א זכרונות ומכשרה שופרות והנשמה הי

כ״ה דל ויפן כ״ה ו בינה למעלה מהמג

ה ות של ק״ש שהה כ״ בהמשיה אותי

ות בשמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אותי

ה ה אהד . שאומרין אותו בשחרית ו

ות בשמע ישראל וגו׳ שאומרין ה אותי כ״

אותו בערבית וירא כי אין איש שנאמ׳

בו ה׳ איש מלחמה להלהה עה הנהש

י שהוא איש מצרי שהרג לאדה נ הקדמו

ולכל הדורות שבאו אחריו עד שבא

משה שנאמ׳ בו והאיש משה עניו מאד

הו בהול ומאי טמנ י ויך את המצרי ו

רה שנאמ׳ בה שמתי ניהו חול יה התו

א עולה חול גבול ליה והבן חול הו

לחשבון ד״ס והוא דה הבריח שעליו

ה ד שורה א׳ שהוא אויר השורה על ה

פש. ובו נשלה א הנ ה הו ד שנאמ׳ בו כי ה

ה שנאמ׳ בו ואמרו לי ״ לה מ ה העו ד א

א ה הו ד ה . ו ה ה י ל ה אומר א ה שמו מ מ

א הרוה שנאמ׳ ר הו י ה יהאו י גמה ה דו

ה י מ ה מרתפה על פני ה בו ורות אלהי

םפר המלכות

ע אלי״יה את י י ״ י ' י י —ל יבלאל "לאי

א נ ת ק ידא ךי כ א פ י ה ה ״ ת ק ה פ ת ק א נ

ה לי נ ע ה ו ״ י ק פ ק תב . פ ס הכו א נ הו ו

ה נ-« נ ע ״ה בי נ קי נ י י ה . ד י ק נת פ ^תי

ה א נ י א ה ״ נ ה יבל־אל במצריה . א ע

נראל יעליו יוצא ל י תב זכיית נ הכו

י פ ו א ק הי ר ילי׳ י פ י ה ק ז אי הכלי

ת כ ות ה ך אותי ת בהפי ״ ה המלך . כ

ת מי נ הל ת ו א מתבר כל התפלי הי

ה עליה לי ת הממי ״ ב ת מלאכי ה כתי ו

ה י ה דה אתת ילא י י ו כולה אג י ה י נ

ה נ ב י ה נ ל פ ת ב :ה קיצוץ יפיריד נ

תו ב או ה י א ד אלא נ ר ולא עו במו

ה רבילו ב מ ה כ י ולעבה לו מלאך התי

ה ב ב מ ע ה בו בלאמ׳ מ י ת י״ר ״״היה מ י

ה כל י ה הו על מלק ו במי י לתב לתבת ו

זהו ותי למי תו ותי ו הלבוך וראה או

ה א לבוך יוכל לרפאות ילתיות אבל מ בהו

ה אין רבות לו ולא לבוה כ ה מ ״ ב ק ה ב

ה כי אלי ת בריה להתיות בלאמ׳ ראו ע

ת י אלי אמי ה עמד א ואין אלהי ו אלי ה

ה מתצתי ואלי ארפא ואין מידי ואתי

א לאהבה להיות ד על״ה הי ו ק מציל ו

ה י נ ג ק ה ה י הברי ה י י ה המלאכ לו תן ע

ך א בהפו ב הי ״ ה לה . מ בל אומות העי

ד ועל זה הפרו ן י א הקצי ה הי ק ק פ ב הרג למצרי ה ה ד מ ה ובקו ״ ב ת מ ו תי או

בו לא ׳ לתב כליך על עקי אז״ל אפי

א א בלימה הי ק יכן הלבמה בהי פקי יא עילה י ה ה בלימה מיד ב ל פ ת דיגמת הה במתלה כמו בלאמ׳ י ק למעלה עד מה תנ ה אבר נ י ה ב אל האל י ת תב י ה״ י כלייל׳ אה ״ליילי״ כילי ״נתלה מעלהאה אילה ה י ת י ה מקבל א ״ ב ק ה לבה יה י מ ה ה לא יקרב י מה ייב בה מי בליא פריצה יעליי לאמ׳ יפירץ גדר הי" •~ייי* י 4 ו ד ח^ ^ ן י י ה״ ר-• י ן י י ־ ״• ,

א ת הו א כה״ ו ה הלללאך ה ה ועל ז ז

ה ת ו ה א ב ו ע ת ו מו ת ההלי לו ניטל התפי

ה ״ ב ק ה לפני ה ת ו מעלה א ת ו ת כתו כתו

ת ו א ז ה ה על ה נ י מ מ ה ה א ב ״י הי ז ה

ה ה א יזה יהז ו י הו ת הז ו תי ובהפוך או

ן אצבעי ה כ ת בנאמ׳ וטבל ה או בבע הז

ך במו והרג פ ה בכן אז״ל במה הרגו ב

ה י גה ובו ה א להרי ה הי ב למצרי וזה ה

מנתב למטה וזהו ה לנתב ו ט מ הפך ה נ

ת יל״ ה ב׳ כ פ ה ת מ ד להט התרב ה קו

א וא״ו ״ א יו״ד ה הי ה בתי ו ד מ א קו ו ה

ה ב ה ובו ט ט מ ב ב ה כתו י ה א ב א הו ״ ה

ט״ י ה ו ה טבר ילכות במצריה בנאיל׳ ב

א הלל ו ה ללה ה ט ת לטני ה ו ת ו א ה

א בתבבין אדנ״י הי ת י ו תי ך או ו בהפ

ק כל בבר ק וטליו נאמ׳ ה ״ לה ה בטו

א להצלה ולגאולה ה הו ב י ה׳ וזה ה מפנ

א לה׳ . ה הו רי ועליו נאמ׳ ליל במו

ות מסולקות תי לה כ״ב או א בעי א הו אכ״

ע בומ״ך ״ ה ת ה א ה ה ו י ר ד ה ק ב מ ה ב

ות גיכ״ק דטלנ״ת זקבר״ץ וכ״ב אותי

ה ״ י ה פ ק ה פ ״ ת ק ה פ ״ ת ק נ ה א ה

םפר המלכות לד

א י אהה ה ו רפ רה ו הולי לנשמה אלא עבייה ד תלו ו ק א ב י ה שהנשמה ה ב ו נ ת הה ואין ת א ו פ א ר הי ל מעלה ו ה נ ב ו נ ת בן מ ז ה להאריך בזה בעבור המצות נ

: ה ב ו ר המלאכה מ קצר ו מצוה רביעית להניח תפלין לאתרה ד א ך בציצית נ ע ע ת ה מ ד א נה צריך י מלכות מ נ א ולבו ק כ ן בי ה מתקאה כן צריך להניח תפלין כתר מלכות וא שנאמ׳ ק כ ה על ה ״ הו ה י להיות נה ה׳ נקרא י הארץ כי נ וראו כל עמה י נ . ואמ׳ בגמ׳ מא ך מ עליך ויראו מה פאר על ה נ ו א ר ב ה׳ אלו תפלין נה כתר נ י ׳ ו מ א נ ר מלכות נ ת הראש כי נ א מוכן ולבו ק כ ה מלכות בראש שא פאר שנאמ׳ בו הכתר הו מלכות ו פארך הבוש עליך ואז״ל אלו תפלי; שבראש צריכין ישראל אל מלך שנ׳ שמעו א שישב על כקא ב ישראל ישראל קר קי׳ש בלא מ ו א ה אז״ל כל ה ועל זח שקר בעצמו ד עדו י ע ן כאלו מ חפליד שיש עליו שהוא קורא לשוא שמעין וציצית שנאמ׳ י המלך שהה תפלי נ תיקו׳ ואינן עליו וכן ו ה לאות על ידך וי י ה ו ועשו להה ציצית ואינן עליו זה קוראד לפניו מעי תו לשוא שהוא משקר ו אוי המלך ואינו כן וזהו נ שיש עליו תיקו משל למלך שזימן לו עבדו לביתו ואירי י כל צרכך כפי הראו ת נ ק למלך הרי ת לך והלך לביתו ולא מצא כך יש שוא

יותר

ה ת ע ה לפני ה׳ ו י מ ע ה שבע פ הז בדה וה קגולת יש לפרש להבין ולהורות מת . בא יראה הקורבנות או אלו ההזת ועופות כולה שהיו מקריביה מבהמודה ו העב ה ו ב ר ק ה ה ו שחיכיתה בצפון ו היה על יד כהן זה למה אלא י שלהה הו שוחטי,׳ א גבור״ה הי ודאי לצפון היל שהוא שופך ה בעבור קמח״ ח ו אה י מ ד דמיה שהוא מקטרג ובאלי הה משחדל י ה לנגדו ה ח י שהיו שופכין א

ה שופך דמיה י ה ולא ה ה ק מ נ ר פ ה מ ו

של ישראל שכן דרכו של כלב ללחוך

ה . ומ״ל שקרוי כלב כמו שמצינו ד הד כלב י מ י נ פ ׳ הצילה מחרב נ מ א בדוד נ

׳ מ א נ ה נ ט ב ו נ ח הי או ההז דחי ו חי יט ב א נ מ ט ר טל ה ו ה ט ה ה הז ה ו ה ב

ר ו ה ט ׳ל ה א קמא׳ א הו מ ט ה ה י מ ט פ

א ו ה ל מטלה נ א אהרן כהן גדול נ ו הה צריכה טל ידו ב ר ק ה ד ה ״ ק ח מדח ה

ל א מ נ ר״ה להיוה כפוך ה בו למדה הגה יצחק בנו וזהו ן ויטקוד ה ד הנכו ו ק ה ול . מצד ח מ ל יד נ ן נ ד קשר הפלי ו ק

הקדושה קשר של הפלין הוא קשר

ן ונפשי קשורה ד הנכו ו ק ה ה ו ו המרכב

ה . כשהמרכבות קשורות מיד ה ו ש פ נ בד מקבילות ו ן דין מדין וזהו ק מקבליא זמן ו הלולאוח אהה אל אחת . בהה

ה המשכן אהד בלא קיצוץ ופירוד י ה ו

א לרפואה הו א טולה ל״ה ו אל״ד הו

. ואין ה ן אל נא רפא נא ל ד הנכו ו ק ה ו

ספר המלכות

- יטיל י י ה אלא לכל ב י ד י ק נ ף ל י ק יב י

ל ו כ א ס ל ל ה ב ב כ י מ ״ ד י י א ק י ק - ״ ב ל

— ה׳ ינליכין ־ ה י ה ׳ דל כא3י אד - י בנ ו יאהד בלה ך י ל ל א ל לציץ : י ל לבל ה י ב י

" פי ל בלא י ל ל ולא ייבן כ ל ד ב פי י- י 1 • ״ . I - - — » I י . ^ - י• - W ׳— > I ׳

ד ימאה אעבי ל הכי י אה ״ בנאה׳ בי י

׳ אה ס בנ י ב ס מ ל ן ילא ייבן כ ד א מן ה

א נ ניס י ל לא י נ ך כליי ל מ י כ א ל י ל ל ב

ן א ל ל לפניי יאי קבי מ ן ב ייפן באי

ן ל׳ יב להר! ב י ל למל ל ל י ״ כ ל א כ ל י

ל ד״ בי ד נ ״ ק ס לפניי ה ל ל י י בשתי מ

ס י מ י ך ס ההכיליה ל י ךל מהנ ס י י כ ל ה מ

! ס נ י בנ ל אינן י י נ ד ל ס י די י לךנ

ל ה המצי י י יס ככב בנ ס י מ ס א י מ כ ל ל

ם י ל לא מ נ ה יכן ל י ד י ק ס פ ל י נ י אלא כ

, לייביה דפצס ילבממ״ ״ - י ל ילא ייבן כ

ם ל לנבראי ל ו כ נ ס מצד ל ל ל ו י ה ל ס ה י א

אמר אני ל נ י כל ה י א מלכי י ל ן ב ל א מן ל

א בנליה - הי ל ה ״ נ י ב ה ה י בנ י

ה ל י א ק י ל ה ה מן המצי י בנ בלאל י בי נ י

ה במצית י ר ר י כ ה ה מ ל ב כ ה ו ל י ל י כ י מ כ

ן ה׳ ב רה למה הי י ה ציכקיה ואימ׳ כ ה

ה מ ה י ל ר כ ל י כ ה ה מ ״ ב ק ד ה מי ו

י י ר י כ ה ד בכזמן באין להה ה ק ה ה

ם ה ו ב י נ ה כי ה י ל ה כ ל י א ק ו במציל ה

ה ניו מראו ן כי הכהי ד י ה מי בכרי רלמי

ה להכלים י ד מ י ה מלאכי לבלה כ ה ב

ר ן האי כי נ מי ה י י ר כ ב ן ה י מ ה י ק כ י להבי

ה י מ ה ר ה ו

־•יי־ייל

ה כך י ב י כ ה וכל בני אדה ה ז הד מ ו י

ן בלבלי י כ י ה בכ י מי הה הו י נאמר כל

א י ק ה ו ל בלא ב כי ה לרצי י א במק ו ה ה

א י ל בה מי קמא״ למלך לביא יירד במקו

ס י ק ה ליילוהיו במ ה א ב ו ב ן והבלי ה כו

ה ככבי ה הציציית י במקי הרצוכוה י

י ה רא אי ה אבל כל הקי א כ ה ה ל ג כ ה

הה י אל כל בי ההד מי באמה מכל אהד ו

י ב ו לכל א נאמר קרוב ה׳ לכל קיראי

ה י ב במנ ה . וצריך כל אי מ א יקראוהו ב

ן לכוין בקבר בל הפלין לקביר בו הפלי

ה הכולל א א״ ו ה ת במלכות ב תפאר״

זהי צדיק א ד׳ ו הי ת ו רו כ קפי ב ת

י בל ב ק ה מהולקיס ב בבלבה דבריה ה

ה ל בר ב א קו י ד ה תפלין הצדיק הכמו

ה ב כ ר מ ה ה ה בר ב ני קי ו נ . הבי ד י ה י י ה

ר בתפלין א קבי י ן ה ״ א ממכרו ו ה ב

ד כולה בכבודית המלך שהוא ב להיות כ

ה לפני ת ו ן א מתק ת ו ו ן כל התפל ב ק מ

ה ליצר ה א קושר ב . הרשכ הו ׳ המלך ה

ל יאין לי ״ א מ ק ע שלו שנמשך מ ר ה

ב רשות לקערגו ולהרגו ובתפלין יש מ״

הה נאמ׳ כי בי הש״ק עלי הזכרות ו

ן עילה למנין כ״י ת״ י ואפלטהי וניקוד אבג

א י בי והמשכיל למעלה יבין זה הש״ק ה

ן ויש אומרין שהוא מ ד תולה שבא ק ו ק

״ה הי ן שהיא ניקיד י מ הל״ה שבא ק

ן מ ה ק א בקדר ז ו ן הלה שירק ה מ ק

ת דו קו ת הולם באמצע הנ דו קו ראש הנ

ק אהד י ת יא״ת שי דו קו ך הנ ו שורק ק

ספר המלכוח לה

. גוץ שלישי ן י ע שהוא אחוז בוורידי ה

א כנגד הו ן ו ב בה עי ב ו ס גוון ירוק ה נודיא״ל גוון שהור שההלבשה בו בה

א י יה ה נ ו ו א רפא״ל באלו הג עין הו

ה ה׳׳ו אין לשה א רה מצוה ה׳ . ו מאי

ה י מ ע מצוה אלא עבירה מושליה על ה

ה שהה מ ה האלו עון משהיה אף ו

ה חוזר ד א ה ה א ה ו הנ י ה של ג י מ מ מ

א ״ בהשובה שהוא דיוקנו של יו״ד ה

א ו וה ה א המושל לארבע חי ״ וא״ו ה

ה מ ה ה אף ו ו לעון משהי נ ה כופף ה

ה מ ן ר׳ אליעזר הגדול ב ומכאן הבי

הרג לגוי שנסהכל בו ונעשה גל של

א וא״ו ״ ר יו״ד ה עצמוה .׳ וכשהוא מאי

ות . ה להחי ד א כעין בו יוכל א ״ ה

ומכאן הבין הלמידו של רבי׳ הקדוש

ק ו נ י נ טו ה לגוי שהרג אנ י ח ה ה מ ב

ה י ח ה שטולה טיניו למרוה בתפלתו ו

ה : י נ ד הטי ו כ ק תו ע״ או

ד גדול כטנין ו ה ק ה ץ יש ב ל פ ת ועוד הא ו אחד בקשר של תפלין ה

ה ישראל שנאמ׳ ה חבוש בגליות ט ״ ב ק ה

ה וזהו ר א פ א ת הו פארך חבוש טליך ו

כי בצרה ובטבור שהוא ו אנ ד טמ ו ק

ה ישראל בגלות שכינהו שגלה חבוש ט

ר טצמו ה נאמ׳ בו אין חבוש מהי ה מ ט

ה ה מ ר ט ה והוא אסו י ר ו ס א ה ה מבי

בארבטה בהי הראש שנאמ׳ מלך

ה של ה ד׳ בחי ה ם ו ר ברהטי אסו

הפלין שבראש ודלה ראשך כארגמן

א י ה

ם לישראל ה ה שלא יאיר מ הרהמי י

ו לי ח ה ה פ ה יכשהוזרץ בהשיבה נאמ׳ ב

ם ההי ה פו ס ה י מ ע שערי צדק.שכריבי ה

ה בי רי ו הנ הה נאמ׳ יהי טלי ה ו רי נ סי ו

ה ה ה פי ה למטלה פירשי כנ פירשי כנפי

w* . \W. J * J ' . י י . . ' ׳ - ׳ « ' -

הה איש אל י פנ . י ה י נ י ט ה כריבי ה ה

ד טיניך לנכה יביטי י י זהי ה אחי

ך יישירו נגדיך . וכשאין י טפעפ י

ה ה י ו מ הה איש אל אחי י נ פ ם ו בי הכרו

ו הורי ץ לכהן ה והי ה ה שולט ב י ה

ה ס לפני לפניה . ומכאן ראי נ כ נ גדול ה

ו מיושריה בודאי טין ני שמי שהין טי

הרט שולט טליו וצריך אדה לשמור

רה גמה ההו א דו . בה טין הי ו נ מ טצמו מ

נאוה . ומשה שנאיר בה שחורה אני ו

. ובה ר ו ר יוצא שנאמ׳ בו והורה א האו

ה נאמר מצוה ה׳ ברה מאירה ץ טלי ע

ה מ ח ה ברה ודאי שנאמ׳ בה ברה כ י נ עי

ה מהלבשיה שלשה ה ן ב י שלשה גווני הע

מי ו ן גנוזה י׳ בשלשה ג ה בבה עי ו י ה אי

ה ועל זה נקראה מצוה ״ ו ן גנוזיה ה י הע

וה הי ה שהיא כלולה מארבע או ״ ו ה י

ה ארבע חיוה המרכבה ׳ גווני עין ה והד

שהה מיכא״ל גבריא״ל נוריא״ל רפא״ל

א בגוון לבן שולט מיכא״ל וגוון לבן הו

לה כלי • ב הטי ב י ס ה ה י גמה ה דו

׳ ה ה י ל א ב ה כ י מ ומיכא״ל טל שה מי כ

הה . גוון ק חמ׳ משה טלי ו ס פ ה ה ז ו

א גוון שני הו גד גבריא״ל ו ה כנ ו אד

םפר המלכות

א י אזלה יד וביד הי דאה נ י י בה נ

ק י יד הל נ יאמר נ השבועה שנאמ׳ י

ה שבחמש אצבעות א יד סדקי הי ״ה ו י

א ״ א וא״ו ה ״ ה יו״ד ה ״ הו א י י״ד הו

ה י ה ״ה י ה טד י נ בהל ה י ע י ב ט ובי ה

י יד על ישראל עצור ועזוב ועז״א נ

ה ״ י ה ה ו׳ מן י י ע להה י ה וכשהג ״ ק י נ

ה ד מדת רהמי ד ו ״ה מתע שהוא אהד י

ה ישראל על שמו י י לניד ישראל הקרו

ה ״ ב ק א ה ה הו י ט ה ד ד ב ו ק וטוד מלך א

ק ק ו ט ה ה נ ד בתלמיד ה ו ק שהוא א

ק ק ו ט א הבוש בצדיק ה הו בתורה ו

גמת א דו ק בתורה הו ק י ט במצוה ה

א דוגמת ק במצוה הו ק ו ט ה ה ו ״ ד א פ ה

א ה הו י ט ה ד ד ב ו ק ד ועוד מלך א ״ י ק י ה

ד בתפלה של ראש והבוש בתפלה ו ק א

נ״ה ה בי ״ י ה . תפלה של ראש א ד של י

ה תפלה ״ י ה ה״ו שטלה למנין א שהוא י

ד והבוש ו ק של יד אדנ״י המלך א

בות מן שלשה תי קי ה ו ״ הו א י ו הה ה בשתי

האלי יהרה אהי״ה אדנ״י וטולה למנין יב״ק שנאמ׳ בו ביטקב ויטבר

ן ייתוד ברפה מ א קי הו את מטבד יבק ו

קדושה ובראשי תיבות יטנינו ביוה

א ו ה ה ״ ו ה ד י ו . וטו נו תמצאנ קראי

״ד קו ת ותבוש בי ד בתפאר״ ו ק ה א י נ מבפ

תב ותבוש דה שבנ ר בתו ו ק א א ו ה

א ו ה ורות השנלית ה דה שבטל פ בתו

ד בנשמה ותבוש ו ק א א לבושו ובו הו

ה וחבוש ה הרו ד ברהטי י ק א א י בנפש ה

בלב

ה של י״ד שהיא דלה ל פ ה ה ״ ו נ א מל י ה

ה לטני ל פ אמד ה ה וטליה נ י בגלות טנ

ה של יד ודאי ומצדה ל פ ף ה עטו י י נ

ר ומיד נב על המי רו י ו יבוא משיח ענ

א חבוש י הושיע . ולההו ה ענ אה ע ו

ונה הו מן הקשרה עלי ד או י ה מי מ

ה נל חי שהיא חמש אצבעוה ימין א

י ימינך נ״ה ועליה נאמר נ א בי הי ו

טה לקבל שביה וחמש אצבעות שלה פשו

ד שביוה ראשון יטליהה ה חמש או ה

ה ה ואראה מדאו ו השמי פתח אמד נ נ

ר ו ה שהוא קג ה כשנפתח השמי אלהי

ה ת יהשמי רו ה נדאי המאו י ת ח וקשיד ו

ד יטד ״ ק ח א כולל שש קצוות ה ו ה

ד א״פ איך נפתחו כי חמש מראות ״ ו ק י

ה לפתות בו אלא תמשה י שש מראות ה

ד טד ק ה ונה שמהלפה מ ׳ טלי ה מה ה

״ד בו קיבוץ הגליות יטליי קו ד י ״ הו

יהי בקר יוה אחד יהי טדב ו נאמ׳ ו

א ייחוד שמיה וארץ פמו שאמ׳ הו ו

״ד קו י למטלה דייחוד בשמיא ובאדטא ו

״ד קו ד וטד י א אלך הששי שמחק״ הו

ו יתחבר ה מהלך ו׳ וממנ מי ה ששה י ה

יהי יהי טרב ו נה שנאמ׳ ו בה׳ אחרו

עה . פלומ׳ ה׳ בששי ו י ש ש בקר יוה ה

״ה המש אצבעות א י ד הו ׳ פך הי ה

ה והנצ״ח ״ ד א פ ה ה ״ר ו ״ל והגבו ה הגדו ה ו

גמה ו׳ ומהליכו . וזרוע שהוא דו ד ״ ו ה ה ו

ד ״ ו ק ף . י ה כ ה ה נ ד ה׳ אחרו ״ קו ד י ע

ו ובו יד בכ׳ ״ שהוא אלף הששי בו ק

ספר המלכות לו

י כלב כמו שאמ׳ דוד הצילה מ עשו קד כלב יחידתי . שבה מחרב נפשי מיה בזמן ח ע ה ביחו והיכלו ו ״ ב ק הרב הבהה ו ע ה ו ה ע פ ש ה ה ״ ב ק הגלוח ראה ה בלילה שהיא הגלוה בעון ישראל ועלן ״ וק יונק זה מטטרו נ ה בוכה חי י זה הה י ק ק ו ע ה ה די חכמי משדי אמו אלו הלמיק זה הטבד ר ה לקבל פ בהורה כעבדיכה וירא כי אין ה ויפן כה ו ה יונק מ איש שיוניק לשכינה בגלות שנאמ׳ בהא י חמה ובגמ׳ תנ ו ה לא נ ר ע ו ה ק י עני נ י הפלין מרובעוח הלכה למשה מקוה מרובעוה מצד ד׳ פנאמ׳ בה מי שחרב ביה המקדש אין לו להקב״הה של הלכה בלבד וזהו אלא ד׳ אמוח ן ח ת קרקע שנוח ן ה ד ארבט אמו קו׳ בשמושא רבא שצריך י״ב לכלה וכתיאה גד י״ב שבטי ישראל ו ת כנ רו תפינתה ו אין שה אלא עשרה כשר יראה כוטה תפלין מרובעות ו א נ י של חז״ל להיכן הת כנגד אל״ך רו ד אדנ״י וי״ב תפי בקואה אין שה אלא פשרה דל״ת נו״ן יו״ד וא משפט ״ א וא״ו ה ״ ד יו״ד ה כשר בקו ת רצועות אמרו בפרק הקומץ טד אצבט. ורב אלפק ד צרדא והיינו דוקא בשל י הביאו ריצוטה דימינא טד טיבראה ובזרוע טד אצבט ז ח דשמאלא כנגד ההו למטלה בענין ׳ או צרדא וכבר פי קשר הפליץ אבל בכאן צריך לבאר אוהו חמשה אצבטוה הן ביד ימין

ה של ה כנגד ד׳ בחי ח ה בלב וריהטי המו

ה . י׳ ה ר ב ״ה אקי הו הפלין שהוא י

ה כי יביאך ו׳ י ה קדש לי כל בכור ה׳ ו

ה שמוט . ה א י ה שמט ישראל ה׳ ו

ובגמ׳ אמ׳ אביי שי״ן של חפלין הלכה

. שי״ן בר״ה שה ה׳ נקרא י מ ק למשה מ

כמו שנאמ׳ וראו כל טמי הארץ כי

. וחשבון ך מ שה ה׳ נקרא טליך ויראו מ

ה טולה שק״ה ה ה ה׳ דיד כ שי״ן ט

ה בהפלין ו כ ו מ ק ה שלק״ש ה ו ב י ה ח ״ מ ר ו

ה מ ל ״ג שהה ה טולין כלה לחשבון הרי

ה כמו שפירשנו למטלה בזה ״ הו משה י

א ב ה שמי לטולה וזה זכרי וזה מ

רא ק״ש בהפלין ו אלא כל הקו ענ להשמי

ה ה ע ה תרי״ג מצות ו י וציצית כאלו מקי

צריך לפרש אמאי שין של תפלין בארבעה

. ושי״ן בשלשה ראשין כמו ן י ש א ד

שמפרש כשמושא רבא שי״ן דימינא

דתלתא ראשין שי״ן דשמאלא ארבעה

ן שי״ן של הפליץ ד הנכו ו ק ה ראשץ ו

ד ״ ק ה שהה ה מי י כנגד אבות העל

גבור״ה הפאר״ת שין של ארבעה ראשיה

ה וכנגדן ״ ו מלכ ו ד ״ קו ד י ״ ו גד נצ״ח ה כנ

ו הולקין בהלמוד בשלשה משמרוה הי

ר י הלילה משמרה ראשונה המו ו ה

נוער שכיה כלביה צועקיה שלישיה

ר נוער ו . המו ק יונק משדי אמ ו מ ח

שרו של ישמעאל כלביה צועקיה שרו

ה ולכל בני ישראל ה של עשו שנאמ׳ ב

. ומ״ל דשרו של ו נ לא יחרץ כלב לשו

םפר המלכות

ה צדיכא ל פ ת עוזו אלי תפלין יכריכת ה

א רומז לעקידת יצקק בזרוע שמאל הו

ד את יצתק בני ובי יעקו שנאמ׳ בה ו

ל א קמא״ ה בהו ב ק עקד השמאל ה נ

ה ה י מ בלא יקערנ ליבראל ולא יבפוך ד

הה כך רנילין למל׳ בי״ן בקילט תי י נ בעו

• בל ראש ק לכאן ואות ד׳ בקב ו פ ד ה

ה ב ע נ י ו ״ ו ן י ובקבר בל יד נראין מלי

ן עולה לתבבון ״ ה בד״י ומטטרו ב ה

ה י נ נ ק ה ה ו י שד״י וממשלתו על כל הבר

וקך כנגדו למטה נאמ׳ בו י בל מטלה ו

ך הוא הבליט טל הארץ יכי׳ וטלה ק י י ו

א למלכות בטבור ששמר הברית בהו

קך ו א בשמו י ד צדיק ונקרא הו קו י

הצדיק וכיצד קדר הנתתן של יד שהה

תפלין של זרוט ואה״כ יניה של ראש

ו טוז לאלהיה שהה עוז יזהו שנא׳ תנ

על ישראל כהותו ומיד שיניה של זרוע

ת בין תפלה קי יברך להניה תפלין ולא י

א י ה עבירה ה ת בנתי אה ק לתפלה ו

ה מ ת ל מ בידו ותוזרין עליה מעורכי ה

ה דוכמת זפיד ושמור בעבור שהתפלין ה

ואמ׳ ר׳ שמעון זכור לזכר ושמור לכלה

ה דוגמת אדה שנאמ׳ בי אתד ה ו

ו שאין בו קיצוץ יפירוד והבן קראתי

י אדה אלא י י ני ק ת ואי ״ ר א פ זה זכר ת

ה מלכו״ת שהיא של יד אלא בה ע

א ברכה אתת שלהה ובה בינה הי

ה עבירה ת בנתי אה ק צריך לייתדה ו

ד יצדיך שלא י י י פ בידו שעישה קיציץ י

ה הי י

ד ״ ק ת שהה ת רו כנגד תמשה קפי

ד . אצבע ״ ו ת טי׳ט ה ״ ר א פ גבור׳׳ה ת

ת וצריך לכרוך צרדא ״ ר א פ א ת ו צרדא ה

ד ו ק ה ה שיהיו משולשין ו י מ ט ב ג׳ פ קבי

ן משוה שישראל משולש שהוא ו׳ הנכו

ות כרוך בשלשה כריכות כנגד ג׳ אותי

ה ה׳ צריך שהה וא״ו וחמש אצבטות ה

ה נ מ ה ה׳ שלא יזוז מ לכרוך ו׳ ט

ה אינן קושרין א לטוך לפרות א שדרך הו

׳ נשרבדוכתא דיטקב מ א ן ו ט מ ש ׳ ר ו ו ת ו א

ד דרך הנשר בשמיה ובזמן ״ ה קאי ה

ה מזדמן הי א ותבירו יושבין י ו ה ה שהי

ו אומרין בודאי נשרא ה נשר הי ה ל

ותא אשתכת בעלמא אזדמן לן רהמנ

ו אימר׳ י ה ל ובזמן שנזדילן להה ארי

א לאשתדלא ו ע הו י י כען אי דא א ו ה

ה קמו א דאוריתא כמא דאו ת מ כ ח ב

׳ ה ידריה וגרקי ׳ הרוצה להתכי י מתנ

י נ בפרק במה מדלקין הלכה למשה מקי

ת בגידין רו הפליץ כרכן בשערן ותפי

וטוב לכרוך בשער שור כדאית׳ בשמושא

רבא לכפר טל הטגל ויכרוך הפרשיות

ד הנכון משוה שהתפלין ו ק ה ת ו במטלי

ה של ״ ב ק ה קרויין זרוט שמאל של ה ה

ה שור שנאמ׳ בה ופני י ה הקרו שה הי

שור מהשמאל לארבטהה אלו ד־ בהי

ן קרויין שמאל ן ומ״ל שההפלי דהפלי

ה ברכיה נשבט ה׳ כ ק מ כמו שנאמ׳ ב

ה ד ו בימינו ובזדוט טוזו . בימינו זי ת

נו אש דת לילו. ובזרוט שנאמ׳ בה מימי

(יי)

םפר המלכות לז

כרן ולכל הניאה ואז״ל לכל ערן ולכלא ו ה ה ה אבל ק א דאינו ק הניאה הוה שני גידיה ה ה א ט ח לשבוטה טון והו ט להעד טדו ד אה בא יצר ה זוממים ום עליו די יה המצות ומעי שקד שלא קים כשדים שקיים המצות שהם שני עדיו לה נעשו עדי ץ ואות המי אות התפלנאמד בו ועשיתה ן ו ע זוממי ד של יצד ה לו כאשד זמם לעשות לאחיו ועל שנים כשדים אלו נאמד כל החושד עדי כשדיה נלקה בצרעת ואז״ל לישדאלה ביד ישראל חזקו י י מציה זו רפו אמא במצוה זו שבשבילה הזכו לאד! ישראל ובה חזקו ידיה רפות וברכיה כושלוהה ה אלו ה י אמצו שבמקום שיש שני עדע רע ץ ואין שטן ואין פג ו שומריה הגה ו יוכל להתקרב לשה בטבור שנטשה מק לשכינה שנאי;׳ בה לא יגודך דט ופירשו רז״ל לא יגור במקמך דע . ומצות תפלין של ראש ושל יד נעשו שתי מצותנה מעכבת של ואז״ל הפלה של יד אי. ד ה מעכבת של י נ ראש ושל ראש אי זהו כשאין לו לאדה אלא תפלה אחתם דשל ראש או דשל יד ואינו מזומן במקוה השנית אבל כשיש ל פ ת שיעשו לו הה נחשביה כמצוה אחת לו השניה ההם ברכה אחח ועל וצריך לבדך עלי

זה יש לו למנוח ע״כ חמש מצוה : מצוה ששיח להחפלל בכל יוה ג׳׳ שמ״ע הפלוה שהה קי

שהדיה

ר בילקום מלא או ק ה בהפלין ה הי יה ה במקו ה ו ח ד ולא פ ק ה ה מלא במקוה כגון ה ו ה ה במקום פ מ י ה ק ה ו מ ו ה קן פקולין אה לאו ההפלי רה ו ד חו פ קה ד ו ד ה פ וצריך להיות כתבתן כקדר קן ן על כלה ארבעה תגי י ממש והתגת כנגד תו והכל כקדר שאמר בגמ׳ פחוהה י פנ ה ו ה ות שנאמ׳ ב כנפי החיה וכנגדן צריכין להיוה דו הה פדו פי כנ ואה לאו כנפי ריאה פרודוה מלמעלה וה מלמטה כנגד ו מ ה ו ק פה ו ה טרי מ ה ב הה ו ק כ ה ושהיה מ ה ה שנ׳ ב מ ח כנפי הא רומז ד ומלא הו ק את כריותיהן . הה שאמרו להאריך אינו רשאי במקות לקצר לקצר אינו רשאי להאריך הקרובמקכת ה מצד שמאל מלאות מצד ימין ו הה . ורב אלפק י ד יומא פשעיה אלו המדה ח תפלין מטולה אלו ה י פי׳ מי שלא הנ מודדי המלך שאינה דוציה לעשות ציוויו ופושעיה בגופן על זה נידוני!ה וצריך כל אחד ואחד מישראל הנ י בגה עמו שיעדו עליו י להביא שני עדה אוח ה בכל לילה על כל מצוה ומצוה ו מילה ואות הפלין ובשבח שאינן מניחיןג א אות שהמקטד ן השבת הו בו התפלי עולה בכל לילה לקטרג ואומד שאינוו ה ועל כן צריך להביא עמ ה המצי י מקיה ה ה משוה שנאמ׳ ב י ראיה בשני עדד ה דבר . שעל ע קו ה י י ד על פי שני עד אהד באיש לכל אחד נאמ׳ כי יקום ע

םפר המלכות

נאמר בכרוביס יכין הכרובים פורשי כנפיה למעלה ויו׳ היה להם ארבע פניה וארבע כנפיס בסוד יאהדונה״י ודמות פניהה פני אדה בקוד יו״7 ה״א וא״ו ה״א כבדיה נכנס כהן גדול בהם זה יהי׳׳ה היה 2ק3ל איהו אדנ״י בהוא דין והוא ההיכל והיה נפתיז ההיכל מעצמו בנאמ׳ אדני בפתי תפתח והיה מקבלו בשמחה ואס לאו היה יוצא הדין מאדנ״י והיה הורי אוחי" יהקורבנוח הה בסוד בניה בניס שבעה שבעה שנאמ׳ בפרשת נח מכל החי מכל בשר מכל התי אלו הה המקיימין י״ח יוה שהה ימיה טוביה שהה כנגד י״ת ברכות של חפלה והה שני ימיה של שבוטות ושני ימיה של ראש השנה וא״ח יוה אחד הוא הרי שני ימי הפוריה כנגדן שבטה שבטה כנגד שבעת ימי החג שבעת ימי הסוכה וכנגדן שמונח ימי בריח מילה ואות הבריח שהוא י׳ הרי י״ח וכנגדן שמונח אלפיה שהה תתוה שבת אות שבת י׳ הרי י״ח כל המקייה אלו הימיה ומכבד אותם מקבל אוחו יוה הכפוריה שהיא היבח נח ואה לאו התיבה קולטחו ואינו מקבלו יוה הכפוריה וטל אלו שאינן מקיימין אינו מקבל אותה יוה הכפוריה בחשובה ואמ׳ בהה וימח את כל היקוה וגו׳ ואלו הה הקמיה טל ישראל בגלות בחמס

וטליהה

שהרית מנחה ערבית וטליהה נאמר ערב ובקר וצהריה אשיחה יאהמה וישמע קולי והפלה קרויה עבודה שנאמ׳ ועבדה ס אה ה׳ אלהיכה והיא כנגד עבודה הקורבניה ואז״ל תפלות כנגד תמידין תקנוה והקורבנות הה שתי תוריה או שני בני יונה ושבעה אליה ושבעה כבשיה עוליה י״ח כנגד י״ח שבתפלה ולבושי כהן גדול שהיה עושה בהה עבודה שהה ארבעה בגדי זהב וארבעה בגדי לבן הה כנגד חיעי הציצית כמו שפרשתי למעלה ההיכל הוא קדש הקדשיה שהיה נפנק בהה כהן גדול הוא כנגד אדנ״י שכן עולה היכ״ל בגמ' ועליו נאמר אדני שפתי הפחח ואז״ל ששלשה פעמיה צריך אדס לעשות עצמו כעבד העומד לפני רבו בשלש ראשונשוה כעבד המסדר שבחיו לפני רבו ובאמצעיוה כעבד השואל פיס מרבו. ובאחרונוה כעבד המקבל פרס מרבו והלך לו שלשה עבדים כנגד שלשה עבודוה שהיה עושה כהן גדול בכל יוה . אדנ״י עליו נאמר כל הכורע כורע בברוך ובו כהן גדול היה נופל על פניו ואומ׳ בשכמל״ו וכשהוא זוקך זוקך בשה זה יהו״ה שבו חתימת כל הברכות ועליו נאמר כי ביוה הזה יכפר עליכה לטהר אתכם וגו׳ ובשה זה היה כהן גדול נכנס בשלוה ויוצא בשלוה וכשהיה נכנס להיכל שהוא אדנ״י

ספר המלכות לח

צדי״ק שנאמ׳ בו דמו צדיקיה בה׳. בהפלה לגבי מלכו״ה שנאה׳ בה הפלה לדוד הדי לך שיד פשוט וכפול ומשולש ומרובע נהלק לאדבטה חלקיה כנגד יהו״ה ועוליה לעשרה אוהיוה כנגד יי״ד ה״ה וא״ו ה״א כשההפלה עוליה ישראל בכוונה באלו השידוה בארבעה מינין והיה עולה ההפלה שהיא אדנ״י ביהו״ה נאמ׳ ביזמה ואשמע אה קול כנפיהה והיו פוהחין ההיוה כנפיהם ומקבלין להפלה שהיא אדנ״י כעין זה א׳ באדי״ה ד׳ בשו״ד נ׳ בנש״ד י׳ באד״ה כשמקבלין ההפלה ההיוה בשיר כפול ופשיט ומשולש ומרובע הוא יורד יהו״ה לשבה טל הכקה . טל הפקה בה׳ הוא אדנ״י שכן טולה כקא להשבון אדנ״י יזהו בכקה ליוה הגינו בההוא זמן צדיכין ישראל לקוה ולעמוד לפני המלך ומיד שעומדין ישראל בעמידה לפניו נאמ׳ בהיוה בעמדה הדפינה פנפיהה בההואזמןשיהיו ישראל מהבדין בהפלהן שהי השימה ביהד יאהדמה״י יוצאין ישראל מן הגלות ויהקייה הפקוק אז הקרא וה׳ יענה מיד ובאלו היו מפמין הכקא באז כבתחלה שנאמ׳ נכון פקאך מאז מיד אז ישיר משה ובני'ישראל. ועליו אמ׳ דוד בדוה הקדש למנצח על השמינית שהוא קוד א״ז שהוא אלפיה אמה לפל צד לארבע דותות מיד נגאלין ואה שומרין ישראל בדית מילה הניתנה

בשמונה

ועליהה נאמ׳ כי מלאה הארץ המק מפניהה ונקראו קמיה על שה שהה קמיה מעצמן והה ערב רב שנאמ׳ בהה ולא קמו איש מהההיו שלשת ימיה . אבל ולכל בני ישראל היה אוד בימשבוהה ועוד ההפלה נקראה כקא זמירות שירוה והושבהוה והודאוה הה היוה הכקא כשישראל אומרין זמירות שירות ותושבתות והודאות החיות שהה אדי״ה שו״ד נש״ד אד״ה נאמ׳ בהה ואשמע אה קול כנפיהה בשמחה ובניגון ועל זה אז״ל אין מלאכי השדה אומרין שידה למעלה עד שישראל אומדין אוהה למטה והשיר שלהם היא שיד פשוט שיד כפול שיר משולש שיד מרובט שיד פשוט יו״ד שיד הפיל ה׳ שיר משולש יה״ו שיד מדובט יהו״ה והה טשר אותיות כנגד טשרה מיני תהלים שעשה דוד באשרי בשיר בברכה בזמר בניגון בהלל בניצוח בהוד בדנה בתפלה באשרי הוא ראש הפחד והוא כ״ע בשיר הוא החכמ״ה בברפה היא הבינ״ה בזמר הוא חק״ד שניהן לאבדהה שהוא כמו מד ואהליה ואז״ל מד זה אברהה בניגון זה גבור״ה שכנגדו היו הלויה מנגנין בשיר ומשה רות צפונית היה יוצא לכנוד והיה מנגן מאיליו. בהלל תפאר״ת אצלו היו עוליה הללו יה הללו ה״ו שיש בהה שה יהו״ה בניצוח לגבי נצ״ח בהו״ד לגבי הו״ד דנה לגבי

םפר המלבות

הפלה בל בהדיה היה הכילה הפלה בל מנהה . כל מיקדה כל למזבח כל הלילה הפלה כיבית וכנגדן היי ג׳ ימני הנד שנאמ׳ בה נד ה׳ נבמה איה ובנד יב בלבה יממה יוון לבן וכליו נאמד זאה הודה העולל . יוון יריק היא הכולה . גוון הכלה כל המזבה כל הלילה . וראיה י כהוב בבה ד׳ במכין יא איהו הכלה יאכיל וביצי׳ M לכל קורבנין יאמין ה׳ כגונא יא במהלק אוהה לבלבה ייי״ן כנכי בלבה כווני הנר וכנגדן נבמה ודיה מפב יהה כנכד כ׳ הפלית ופולין למנין י״ה ברכוה ההפליה וזי היא ה׳ בבלב הפלה המיספין היא נפב יהירה בל בבה יכליה נאמר כל המוסיף מיסיפין לו וזו היא נפב יהירה ונפש יהירה ירוה יהירה ונבמה יהירה היא כליונה בינ״ה שהיא הידית ממלאך המות ומבכבוד מלכיוה ומכל הלאיה רכיה ז׳ הוא י״ו ביהד כלול בצדיק וכליו נאמ׳ וברכות לראש צדיק . ונשמה ורוה ונפש יהידיה הה ככ״כ כ׳ כדן נשמה נ׳ נהר דוה כ׳ כן נפש . ומי שאמו מקייה כנ״כ נהפך לו לנכ״כ יאסור לישראל לאפול קודה שיתפללו כמו שאז״ל לא תאכלי קודה שתתפללו כל דמכה והתפלה נקלאת אכילה שנאמ׳ אריתי מירי פה בשמי יוצר איר ואהבת כילה . אכלתי יערי כה דבבי ק״ ב אמת ייציב שתתי ייני

עה

בבמונה ימיה בהה בקיד א״ז מיד נכאלין וזהו סיד אז תקרא יל׳ יענה . וכבהה מהלליה שמונת אלפיה ההיה שבת ובמונת ימי ברית מילה נאמ׳ בהה אז יקראמני ולא אענה והכל תלוי בא״ז ובעבור בראה משה שהיי מהללין יבראל ברית מילה במצריה אמ׳ ומאז באתי אל פרכה לדבר בשמך וגו׳ ועוד אז היא בינה שמינית והיא מלכות כנגדה והיא תשובה ובה יצאו ישראל ממצריה ועוד התפלה קרויה כלה וקידושין שלה קק״ק שבע ברכות שלה הה שתיה לפניה ואתת לאהריה ושתיה לפניה ושתיה לאתריה הייתוד של שמע ישראל ה׳ אלהיני ה׳ את ד . וכבד פירשתי אותו למעלה ניגונין של התן וכלה הה זמירות שירות ותישבתית והודאות של תפלה ועוד התפלה קרויה קרבן והיא קריבות האותיות י׳ עה ה׳ ו׳ עה ה׳ והיא קריבות אינ״י והסיד הנכון חיבדות אשה אל אחותה הבל היוצא מן הפה בתפלה בחשאי הוא עבן הקטרה וזהי סוד חיוה אב ממללוה אדנ״י הה חיוה אב במקבלין השפע והה ממללות ושיאלין אחר שמקבלין שפע מן [אדנ״י] יהו״ה כעין זה יאהדמה״י הה חשות וזהו תפלה בחשאי ושלשה תפלות כנגד אהי״ה יהו״ה אדנ״י וכליהה נאמ׳ זאת הורה הכולה היא הכולה . זאת תורת העולה

ספד המלכות לט

החמה יבהה מתפרנקין מאורה בל מפלה ומי הה אלא במקכה פקחיה פה הארץ דהחה במקרא ולא במפנה ובחפלוח בל בטלי מהנה מהפדנקין המלאפיה בהה מצד המלאך הנקרא נבר בנאמ־ בו כי פוך הבמיה יוליך אח הקול ובטל כנפיה יגיד דבר ובחפלוח בעלי החלמוד בהה יודעי קבלה הנקראיה אדה מחפרנקיה המלאפיה בהה מצד החיה הנקראח אדה ועוד יב קוד אחר יוחר מיובב בלב הנפש בל אדה הממוניה בארבע רוחוח ׳;עולה והה הה המהפדנקיה מבעלי מקרא הרוח מהמלאכיה בבשמיה ואלו המלאכיה מחפרנקין מבעלי משנה והנשמה מכקא הכבוד והיא מבעלי הלמוד וממנה מהפדנק כקא הכבוד ועוד ההפלה קרויה הדומה ועליה נאמ׳ בקפד הזוהר ויקחו לי הדומה אמ׳ הקב״ה למלאכיה הממוניה על התפלות מכל התפלות שתקבלו מעמי לא תקריבו לי אלא מההוא שידבנו לבו שהוא מזרע אבדהה יצחק ויעקב שהה נדיביה שהה תקנו התפלות וזהו מאת פל איש אשד ידבנו לבו תקתו את תרומתי שהתפלה זו שקולה פפל התורה שניתנה באדבעיה יוה למשה יזהו תרומה תודה מ׳ וזאת התרומה אשר הקהו מאתה זהב וכקך ונחשת פלומ׳ ההפלה שהקחו מהעשיריה בחודה

אהה

ט כ חלבי הפלה מעימר והפלה מייבב אחי שחקני מאכל הקרבנ־ה בל הפליה לפני המלך נאמ• בישיאל למעה אכלי רעיה שחי ישכיי לידיה . יעל זה חקיי לעבדיה לאכיל עד שיאכל מלנה והבן העבדיה אלי שנעשי בהפלה עבדיה כיייי ׳״יזיי״״״הי לייעל— ועוד אהה״י זי הייה צוה לני משה שכל ההורה אמ׳ משה חוץ משני דבריה שהה אנכי ילא יהיה לך מורי בשמי- י־ךי־י י - - — > י ׳ U יעי• ו ךד-י יייוי

מבנה עוד מירי בבמי יעדי הה בלבה רחבונוה בל הפלה דבבי ייני חלבי הה בלבה אחרונות בבהפלה . אכלו רעיה אלי י״ב ברכוה אמצעיוה כנגד שבטי יה עדוה לישראל והה י״ב פניה של חיוה שנאמ׳ בהה ופני אדיה אל הימין לארבטהה ופני שור מהשמאל לאדבעהה ופני נשר לארבטהה שהו ושכרו דודיה אלו ישראל למטה . שאל ד׳ אלעזר לד׳ שמעין ואמ׳ אבא אלין קידבנין מבעירן יטופין מאן נטיל לון אמ׳ ברי אדי״ה ב י״ ר דלעילא נטלין קודבנין מבטידן ונב״ד נטל קודבנין מן טופין ואדה מאדה הה״ד אדה פי יקריב מכה קרבן לה׳. ואני המחבר הבנהי מדטהי קודבנין מבטידן בהה קורבנוה בל טמי האדן בהמלאכיה אינה אופליה אלא ההפליה מטמי הארץ הדומין לבהמוה אלו אוכלין

©פר המלכות

והנר דרכה להאיר בתנך ובאפלה כן המצוה אינה מאירה אלא באדה עני ואדה עשיר הוא דומה ליוה והעני ללילה . ולא עוד אלא שהעני קרוי מח והעשיר חי ונאמ׳ בו בעשיר כי לא יראני האדה וחי ואז״ל בחייהה אינה רואיה אבל במיתחה רואיה הרי לך שמיחה הצדיק הוא העניוח וממנו רואה להקב״ה והבן הקוד המופלא כי לא יראני האדה והוא חי בעושר ומכאן חבין ומשה כנש אל הערפל אשר שה האלהיה . שהעני קרוי לילה וקרוי ערפל. וקרוי אפלה וקרוי חשך וזהו במיחחה רואיה בהייהה אינה רואיה פלומ׳ בעניוהה רואיה ובעשרה אינה רואיה והישועה היא אור הנר ונאמ׳ בה ואח עה עני הושיע ומיד יחקייה בהה בישראל לפקוח עיניה עורוה וגו׳ ועוד הפלה קרויה משכן ופנגדה הנשמה קרויה משכן וקרויה מנורה ועליה נאמר להעלוה נר חמיד וקרויה ארון ומזבח ומקדש וכפרה ופרוכה המקך שהיא מגינה על האדה ועליה נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בחופה . ההפלה קרויה חשן ואפוד ומעיל וכהנה ומצנפת ואבנט וציץ ומכנקי בד וצריך

לפרש כל אחד על תיקוני בע״ה ההפלה קרויה יריעה והיא מלפו״ת ונאמר בה ויעשו k הכה לב בעושי

המלאכה

אהה והחפרנקו מהס שהה אינה מן צד הנדיביה של מעלה אע״פ שהה עשיריה שאין עשיר אלא מי שהוא עשיר בחורה ואע״פ שאדה הוא עשיר בהורה ואינו נדיב ובעל מדוח אינו יורש מהנדיביס שמדה כנגד מדה שמן למאור הוא רומז להעלוה נר המיד שההפלה היא כמו אבוקה וצריך להדליק נרוה קביבה ובמקכה פקחיה הוא אומ׳ צדיקיה דומין לפני שכינה פנרוה לפני אבוקה וזהו רומז על הנשמוה הקרוייה נרוה והה לפני השכינה כנרות לפני אבוקה שהשכינה היא מלפה והנשמות עלמות שלה שנאמ׳ ועלמות אין מקפר . קרויין עלמות ע׳׳ש שכל צדיק וצדיק יש לו עולה בפני עצמו והיא הנשמה הנק׳ עולה מלא הנשמה ודאי היא עולמו של הקב״ה ועליה נאמ׳ אין לו להקב״ה אלא ארבע אמות של הלפה בלבד וזהו שאמ׳ הפקוק בשיר השירים על כן עלמות אהבוך והאהבה הוא על השמן שהנר אינו דולק אלא ע״י השמן שנמשך אחריה שהגוך הוא הפהילה שבו אוח בריח והזרע הנמשך מן המוח הוא הזיה והנר הוא בלב פעין זה הפקוק היא הפתילה והמשנה השמן וההלמוד שהוא הקבלה הנר . ועוד המצות הה הנרות לפני התורה שבעל פה

םפר המלכות מ

והיה אס שמוע המצא ל״ב היבוה כנגדן הה במשכן המונה ועשייה באמה . ויחבר אה חמש היריעוה אחה אל אחה הה המש אצבעות ידיה וחמש הידיעוה חבר אחה אל אחה הה חמש אצבעוה יד שמאל. ואמלא אוהו רוח אלהיה בחכמה בהבונה ובדעה המצא י׳ הכמה והבונה ודעה . ומן נ׳ הלוייה עשרהד שלשים ושהיה נחיבוה מאמרוח . מן ו שהה ל״ב אלהיה והכל בסוד החכמה מן הבינ״ה חלויים חמשים שערי בינ״ה והס כנגד חמשים קרסיה שבמשכן שנא׳ בהם ועשיה חמשיס קרסי זהב ויחבר את היריעות אחת אל אחה בקרסים והיה המשכן אחד והבן בינה מן י״ה וא״ו וממנו הלויים חמשים שעריה כנגד המשים היבוה שבק״ש מן ושמהם עד ויאמר . ויעש לולאוה חמשים על שפה היריעה הקיצונה במחברה והמשיס לולאוח עשה על שפה היריעה החוברה השניה אלו הה האוחיוה שההמקבילוח אלו עה אלו וקשורות אלו עה אלו עד שנעשו תיבות ונקראות קרסים כעין זה המלאכים מקבלין דין מן דין המלאכים של אש ושל רוח ושל מים ושל עפר הס כל אחד מקבל מחברו ונקשר כל אחד זה בזה בההוא זמן והיה המשכן אחד כנגדן

צריכין

המלאכה אה המשכן עשר יריעוה שש משזר . כנגדן ששה ימי ב ראש יה וכנגדן נאמר בשיר השיריה ידיו גלילי זהב ממולאיה בהרשיש בהרי שש פלומר בשחי זרועוה ששה פרקיה וכנגדן שש מעלוה לכסא וכל אצבע קרוי יריע ארך היריעה האחח שמונה ועשריה באמה ורוחב ארבע

באמה וגו׳ אלו שמונה ועשריה

פרקיה שיש בעשר אצבעוה ורוחב ארבע באמה הה ארבע פרקים ידועות שהה בשחי זרועוח מהמקוה עד הזרוע אמה הה נחשבין שמשה ולמעלה זרוע נקרא ואינו קרוי אמה והוא הפרק הראשון והשני קרוי אמה שהפרק השלישי בו קרוי זרוע ואה יש בך רוח

אלהיס הייה הבן שמונה ועשריה באמה ורוחב ארבע באמה שהה עולים שלשים ושהיה וכנגדו ל״ב אלהיס במעשה בראשיה ובהפלה בק״ש שהיא עיקר ההפלה המצא ששה חיבוה שניוה שהם כשכמל״ו

כנגדן נאמ׳ שש משזר אהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך הרי לך עשר תיבות כנגדן נאמ׳ עשר יריעות מן והיו עד

ספר המלכות

בהה יאדונה״י העולה למניי אילן . ויעש אה האדון הוא דונמה הלב שהמשכן הוא דוגמה הגוף של משה שהיה אדכו עשד אמות שנאכל׳ עשד אמוה אדך הקדש ועל זה אמד ודאה ועשה בהבניהה אשד אהה מדאה בהד שכל אלו ההקונין הדאה לו באש אדומה לבנה ידוקה שהודה א״ל משה דבון העולמיה וכי יכול אני לעשוח ככה אמ׳ לו וגו׳ שהגוף של משה היה בגן עדן הנברא בצורת מעשה בראשית שהגוף האהד עליו נאמר של נעלך מעל רגלך על זה הגוף היה משה מפייס והיה מבקש רחמיה שלא יצא ממני ואינו כמו שחושבין הטפשיה אופלי הבן של הודה ומהה הבין שהגוף דומה למשכן והלב דומה לארון והוא היק של קפד חודה היוצאין בהפלה והאדון היא מלכו״ח קפד יקו״ד י״ה קפד הורה הפאר״ה דפהי׳ בקפד ויעש לו ארבעה טבעוה זהב הה אזני הלב שהה שניה כפולות נכנקוה זו בזי . מעש בדי עצי שטיה הה שני אזני הלב שבהה מביאיה את האזניה וזהו ויביא את הבדיס בטבטות ויטש כפורת הוא כפורת הלב והוא דוגמת של קפד תודה ויטש שניס פרוביה זהב הה פנפי ריאה וכנגדן בארון פני כדוביה ופוהחין וטנרין בטבעוהה והס כנגדן שני כאבי עינים כמו שפירשתי למעלה ופנפי ריאה הה

חמשה

צדיכין ללמוד זה לזה ולקבל זה מזה ומיד נעשו גוי אחד בארץ ויבא אחד וישהדל באחד וכן כנגדן צדיכין לעשוה הענייס לקבל מהעשידיה והעשידיה שיהיו ידיהה רחובות ופתוחות לחח להה והקדשיה והברחיה בהה הלוייה ע״ב שמוה שני פעמיה והה פנויין מן ה״א ה״א וכנגדן ע״ב שמוה שניוח בק״ש מן והיה עד ושמחה וע״ב שמוה שניוה שבפרשה ציציה עה ה׳ אלהיכה אמה שחוזר ש״ץ והאדנים הה בסוד מאה ברכוה של הפלה כנגד מאה אדניה שנאמ׳ בהה מאה אדניה לולאה הככר ככר לאדן. ואה הקרשים צפה זהב הס הקרשים שבאיברים ואה טבעוהה עשה זהב הה י״ח חוליוה השדרה שהם כנגדן י״ה ברכוה התפלה וחמשה בריחיה לקרשי צלט המשכן השניה לירכחיה ימה אלו הה חמשה אצבעות של רגל ימין וחמשה אצבעות של דגל שמאל והמופה שהה הפסוק מוכיח שנאמ׳ לידכהיה ימה שהה דבוקים בידכהיה ויעש לה׳ עמודיה ארבעה ואה וויהם המצא מן אמה ויציב עד ויפה ט״ו ויין כמנין י״ה והה אמה ויציב ונכון וקייה וגו׳ המצא נדו ווי״ן כמנין יה עה א׳ מן אמה עוליה למנין אמן וזהו סוד אמן יהא שמיה רבא מברך ואז״ל גדול העונה אמן יוחד מן המברך שמחבר בו שהי שמוח ?יחד

(10)

ספר המלכות מא

וזהי הבוקר אוד והאנשים שולחו ובו הקן אבדהה הפלה שהדיה וכנגדו הכקא ומשה דיי וזו היא גשמה הייה שהנשמיה גזירות מכקח הכביד ולפולה דגל מהנה יהידה הוא היה בראשונה שנאמ׳ בו כל הפקודיה למדנה יהודה וגו׳ וקוף אומ׳ ראשונה יקהו. והכקא יש לו ארבע המה אדה שהוא הורה שנאמ׳ בו זאת הודה האדה איר ואהדיו אדיה ואהדיו שוד ואהדיו נשר ראובן הימנה והההלהו אדיה ואהריו שיר ואהדיו נשר ואהדיו אדה ונאמ׳ בו כל הפקודיה למהנה ראובן. יקיף הפקוק אמ׳ ושנייה יקעו ופנגדו הפלה מוקף שיוקף נאמ׳ בו בפור ואמ׳ בו יוקף ה׳ לי בן אהד שבמקוה ראובן היה להיוה יוקף שהכוונה של יעקב כן היהה ובעבור זה במקוה זה תפלה מוקף וזה נאמד בו דאו בן ומשה בני ומנודה בדדוה והרוצה לההפיה ידדיה והמנודה היא דוגמה הגוף פעין זה ויעש אה המנודה זהב טהור מקשה עשה אה המנורה יריכה וקנה גביעיה כפהודה ופדהיה ממנה היו אלו שני ידיכה והה נצ״ח והו״ד וקנה אלו קנה שבזרועיה שהה הק״ד וגבוד״ה המנודה הגוף באמצע הפאד״ה ועוד פירוש אהד מנורה מלכו״ה והיו מהגוף ממש ידיכה וקנה ושני ידיכיה ושני גביעיה מצד יקו״ד כפהודיה מצד הפאד׳׳ה והפאד׳׳ה הוא

פאר

דה והה המשה כנגד דמשה הימשי הן הה קהומוה למעה צריכין להיוה פתוחות למעלה ואה הה קהומוה במקוה פתוחות ופחותות במקום קתומות הבהמה פקולה שהיא הגוף פענין זה קפד הורה פקול ואה לא נתחלפו כשר הקרכא היא קה המוח דאל אחר שהוא נחש הקדמוני והבן קמא״ל ועליה נאמ׳ דגליה יודדוה מוח דגליה ודאי הס הקדכוה והאוכלין אותם יודדין לשאול וזה שאול צעדיה יהמוכו ושבעיה טדפוה הה כנגד שבעיה פריה של הורה והיו הכרוביה פורשי כנפיה למטלה הה כנפי ריאה וכבד פירשתי אותה למטלה . ואמר רבי שמטון אה לאו דכנפי ריאה נשבין טל ליבא הוה ליבא אוקיד פל גופיה . ועוד התפלה קרויה שלחן והיא מלכו״ת מצדהגבודה נקראה שלחן ועליו הקנו דז״ל שלחן בצפון וזו הפלח מנחה ועליה נאמד הרוצה להעשיר יצפין. ושלש הפליה הה הפלה שהדיה פנגד מנודה בדדוה ופנגדו דגל מחנה ראובן לדדוה והפלה מנחה פנגד מחנה דן לצפון והפלה מוקף כנגד מחנה יהודה למזרח והכקא למזרח.ותפלת ערביה כנגד מחנה אפריה למטדב וכנגדה מטה וזהו קוד מטה ושלחן וכקא ומנורה . וי״א בטנין אהד והוא פירוש נכון שדגל מחנה יהודה למזרח ואז״ל מזרח משה האור יוצא לטולה

םפר המלכות

קניה ובלבה גביעיה בכל קנה ובי כפהור יסדה לבנה קניה כיד באמי הפסיק כלבה גביעיה מניקדיה בקנה כאהד כפהיר ופדה יני׳ המצא לבבה; — ר״ ייי;^ י״יז היי•— ז־י״ ״ ן ׳״ W -< ml* mi J W/ »׳ - 'j ׳» י י

גביעיה יבמנורה ארבעה ניייעיה בהיאץי- »,/ך ן־׳־ י־ ייי יין ץ־־י־י ^־יייי- י « - - י J mi W ׳ mt 1 ׳ * . . ' י י \ - ן

כפהוריה ובבה פרהיה י״ב הרי ל״ד וכפהור ההה בני הקניה ממנה וגו׳ הדי בלבה ול״י עיליה ל״ז ובניה מן המנירה הרי ט״ל כפהוריה ובניה נאמ׳ בהה כפהוריה וכפהיריה לפהוה בהיה כן פי׳ רב״י ז״ל האחד למטה אצל הירך יהאהד בבלבה טפהיה הטלייניה טה בלבה גביטיה פרהיה בניה ורב״י ז״ל פירב בהבטה פדהיה היו לה הבבה לבבה הקניה האמודיה למעלה והבניה כפהודיה ופרחיה ואין פרחיה פחוה מבניה בהה בגיך המנורה והבליביה האמור בפרבה בהעלוהך עד ירכה עד פרחה למעלה הבבון ט״ל ובלבה פרחיה הרי יל״ב וזהו יל״ב בהיא אבגיה״ן ובבעה נרותיה עליה הה בבעה היבוה והוא חליי מהפמה והבונה ודעה הדי מ״ה והוא יו״דדה ה״ה וה״ו ה״א ה׳ החכמה בי במנירה עצמה יזהי סוד הריצה להחכיה ידריה דעה והבונה בבני הלי ירכה דגל מהנה אפריה לצבאוהה ימה ונאמ׳ בו כל הפקידיה למהנה אפריה מאה

זלך

פאר הפניה יהיא כפהוריה לבנ ;יייי- והדימיה גביעיה מנד נד״ק בהוה גביע הקדב המבקה לפה וממנו מבייז

; י- , ן ״ - vי ו _,״ < — , י ' - ׳ - י ן

כנ ההיבריה פרחיה הה האזניה והנהיריה יהנפהיה במהה פורהיה הקילוח והדיבוריה בבעה נירוהיה כליה נבכה ונבעה מוצקיה לכדוה אנר כל דאבה הה נבכה גלדי כין מלין ובבכה גלדי כין נ מאל ועוד בלבה קני מנורה אלי הן בל זרוכ מלין בניה באמה ואחד למכלה ׳־בלבה קני מנורה מצדה הבניה הה בלבה במאלי ונקראו קניה כל בה קנה חכמה קנה בינה והקיד הנכין ה׳ קנני דאביה דרכי וכל זה נאמ׳ מנירה בדרוה ובה הרוצה לההכיה ידריה בהוא הבמן הטוב בבו דולקת המנורה נהמנורה היא דוגמה טץ החייב אבר בה י ך ההייה בהטנפיה ייצאין מאיליו למלין ובמאל כן הקניה היוצאיה מצדיה וכמו הפרה והפרי למכלה בראב הענפיס והה מן האילן גדליה כן גביעיה כפהודיה ופרחיה ממנה יהיו וכדוגמה זו הגוך הוא עץ ההייה גוך האילן וענפיו ניכוין לימין ובמאל הה הזרועיה והידיה ברבי האילן הרגליה ואצבכוהיהה . הנחל המבקה האילן הוא בדיה מילה פרי האילן הוא הכה והנהידיה והפניה והאזניה והכיניה עלה האילן הן זקן הפניה והבכר בבדאב המצא בה בבה

ספר המלכות מב

ההפלה שלימה ולה יפקיק בה ועל זה אהז״ל שאה כימה בשלשה ראשוניה היזד ליאש באמצפייה מוזר למקיה שפקק באהרונוה היזר לעבידה יפל ההפלה נאמר אס מזבה אבניה הפשה לי לא הבנה אההו מיה כי הרבו הנפה עליה יההלליה שיכישה הפלהי שלימה בכוונה שלימה שהכוונה היא שלמות התפנה ועוד התפנה קרויה לבושי כהונה וכבר פי׳ היתה למפלה בשממה

הוהי הציציה לכל צד ש בכיהבנז לבן וארבעה בנדי זהב הס ארבעה כליה שמשהמש בהה כהן נדול במט הכפוריס . כהונה מכנקיס ומצנפת ואבנט וארבעה לבניה יהושן כפול ששה ומן הפשהן לבדו הס ארבטה של זהב הס הושן ואפיד ימעיל ציץ מעשה השן היא מהמשה המינין האלי ארוכ מעשה הושב. ארכו אמה ידהבו זרת יכפלו לשניה נמצא זרה על זרה מרובע וכהי׳ ונהה אה השן המשפט אה האיריס ואה ההימיה פרש״י ז״ל הוא פהב של שה המפורש שהוא נוהנו בהיך כפלי התשן שטל ידיו הוא מאיר ומתראיס דבריו ובפרק בא לו אמ׳ ר׳ מתנן שהאיתיות בולטות להשיבו ובמקדש שני היה ההשן שאי אפשר כהן כדיל ימתקר בכדים אבל אוהו השה לא היה שס יעל איתי הכתב קרוי משפט שנא׳ ושאל לו במשפט האורים את משפט

אלף ושימנה אלפיה ומאה לצבאותה ושלפיה יקעו ופנכדו נש״י שי״ד ארי״ה אד״ה . וכננדו מטה בן למערב יזהו הניתן מטהו בין צפין לדרוה הויין לו בניה זכריה עוקקיס בהירה יזהו נשר קי האמצעי נר מטיבי באמצע שמירת שלנו הוא מערב ארץ ישראל מקיא מערב שמשם מהערב הזרע וזהו קוד ערבות שיבא אברהה בפה ובשמן ויצתק בבשר ומתערבין ביעקב ואפריש למערב אפריה לשין תפאר״ת בזה פאר ובזה פאר . דכל מתנה דן צפינה לצבאותס ונו׳ ושלהן כנכד צפון יבה הרוצה להעשיר יצפין ומהמן מזוני וזו הפלה מנהה ובה נאמר אכלהי יערי עה דבשי והה שלשה ראשינוה ושלשה וכבר פי׳ אותה למעלה ומלכו״ה נקראה שלהן ונקראה מנירה מצד ההק״ד ונקראת מטה מצד הפאר״ה ונקראה כקא מצד הבינ״ה ושלהן לצפון הוא כנכד הלב וטוד ההפלה קרויה מזבה הקעורה והוא הבל פה כשהאדם מהענה ממעט הלבו ודמי ומהפלל בהטניהו כשעולה התפלה בההיא ריה של תענית נקראה טשן הקטרת וזהי אדה פי יקריב מכה שהוא מקריב קרבן מעצמו מבשרי ידמי וזהו השיב לפניהקב״ה מקרבן הבהמית והעופות ועוד התפלה נקראת מזבת אבניה יזהו אבניה שלמות תבנה את מזבה ה׳ אלהיך שצריך המתפלל להיציא

בני

ספר המלכות

פך פי׳ רש׳׳י ז״ל והרמב׳׳ם ז״ל סדר אותה נסדר הזה :

ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון

ן נפתלי י גד אשר

יוסף בנימין

ואני המפרש עיינתי איחה בחומש ומצאתי אותה פך ראיבן שמעון לוי ויהודה יששפר זבולון ונפתלי דן גד אשר יוקך בנימין . ויש בהה תמשיה אותיות פמנין אותיות שמע ישראל פעמיה ומתתלקיה ששה ששה כמנין י׳׳ב שבעי ישראל והם תלויים מישראל קבא של מעלה הנקרא ( באן חקר )

בני ישראל שהחשן מכפר על מעוחי הדין ונקרא משפע על שה סליחת המשפט וקיבע בו ארבעה עיריה של אבן המפירשיה בחירה כל אבן מהה מרובע ומשוקע בבית של זהב שהקיפו מלמטה ומארבע רוחותיו ומפורש על האבניה שמוח השבטיה בני ישראל פתולדותה ונמצא כותב טל אודה ראובן וטל ישפה בנימן ינותב בתתלה למעלה אברהה יצחק ויעקב ופתו׳ למטה מבנימין שבטי יה פדי שיהיו נל האותיות מצויות שה על שחי אבני שוהה היה נתיב ראובן שמעון ליי ויהודה דן ונפתלי על אבן אתת נתולדותה נסדר שנילדו ועל השניה לצד שמאל גד אשר יששנר זבילון מסך בנימין מלא שנך הוא מלא במקיה תולדותם נמצאו נ״ה אותיות בנל אחת

ספר המלכות מג

פה חסר ההתחלה ואחרי־ חמשה דפ ים י מתחיל מההתחלה י פירוש עשר ספירות בארוכה ־ הכוללים הרבה ענינים נפלא ם • ופי׳ המשים שערי בינה * ושערי הטומאה י וטעמי השמות עם׳ א׳יב ונר * וכנראה שגם שם בא^צע הפירוש הנ״ל חסר שני דפים אד שלש ־ ואחרי פי׳ עשר ספירות וה״םתעף מהם כנדל י יש בסוף ערד חמשה דפים

פ״ על פרשת בראשית מענין למך וקץ וכר ומשם ואילך לא נמצא יותר :

ויאמר אלהיה יהי אור והוא ארבע ה!, אז ה ז.זן לאור הנרוהבץ עכר נייק, ארבעה עשר יהו״ה יו״ד ה״א ואייו ה-׳א בו בודקי! אז התמן לאור הנר והבין אור בינ״ה ותירה אור הנר מלכו״ת כי נר מצוה ומכאן בנין העולה מי יה ראשון שנ׳ בו אמרתי עולה חסד יבנה כלומ׳ בכל זמן שלא היתה בית בנויה על יד הקב״ה כאלו העולם תרב בזמן שיבנה על יד הקי״ה שנאמ׳ בונה ירושלה ה׳ כאלו ההיא שעה היה בונה העולה וזה:, סיד אם ה׳ לא יבנה בית שיא עמלו בוניו בו וכי הלאאז׳׳ל שני אלפיה תוהו שני אלפיה תורה שני אלפים ימות המפית ועזה אנו ביוה הששי אלא הסיד המופלא הזה אינו כליי לפלאדה עד עתה . שבע קפירות שבע שבתות תמימות תהיינה והם אבנית״! ה׳ ולפל אתר יש לו ששה ימיה ושית ראשון הוא בראשית ירא שבת וממנו תלויים ששת אלפים ששת ימים שנאמ׳ בהם כי ששת ימים עשה

כל ארבע והבין ד׳ שהיא אש איכלה ותולץ כל תמש הבין ה׳ ושורפין בתתלת שש הבין ו׳ במה הראשון תשביתי שאיר אך תלק בין שש לשבע שנאמ׳ כי בישש משה לרדת מן ההר בשני שעות ושאור שהה ערבוב שנאמ׳ בהה מי מעכב שאור שבעיסה הפרידו בין שש שהוא תפאד׳ת לשבע שהוא מלכו״ת ונרמו שפינה להכלות פן צרה הקב״ה להפריש שאיר בין שש לשבע מדה כניד מדה וזהו אך הלק המן צריך ביעור ונאמ׳ בו לא יראה לך תמץ ושאור צריך השבתה שנאמ׳ אך במה הראשון תשביתו שאור מבתיכה ושאור ותמן הם סמא״ל ונתש ועוד השעה היא מאה שניה של הקב״ה והרנע שלו שנה והיוה שלו אלך שניה ומה שאויר שירפין בתתילת שש כלומ׳ בתתלת מאה הששי של אלך ראשון שהוא אלך שניה שנאמ׳ בו פי אלך שניה בעיניך כמה אתמול יוה של אברהה יוה ראשון שיש בו אור שנאמ׳

ה׳

ספר המלכות

שבני היה מצחק טס ע׳׳ז צוה בבל ידאה מלפניה כגון חמץ שלא ידאה מלפני המצה ולמה נאמד כל המידא דאיפא ברשותי וגו׳ יהי בטיל והשיב פטפדא דאדעא משוה שנאמ׳ בו ונחש טפר לחמו. וטוד המן מאי ניהו זכר מתמצת נקבה וכן אמ׳ ד׳ אלטזד כתי׳ כל מחמצת לא תאכלו וכתי׳ לא יאכל חמץ אלא דא דכד ודא ניקבא אמ׳ לו ר׳ שמעון אלטזר בדא כחי׳ לא תאכלו ובדא כחי׳ לא יאכל אמאי כחי׳ לא תאכלו אלא נוקבא דאיהי אקטיאה אודההא באזהרה ודאי דכודא דאיהו אחיד בחוטא דרכיו איהי בבקשה אמ׳ ד׳ אלטזד והא כחי׳ לא האכל עליו תמץ אמ׳ ליה אקגי תיבין יתיר ליקדא אבל בקדמיהא בבקשה לא יאכל ולבתר

באזהרה קשיא מתדויהו : מחמצת כלל דכד ונוקבא דכד חמץ נוקבא מהמצח דגליה יורדות מוח ברישא ובקופא דחיבה השכח לה ובגין דא מאן דאכינ נהמא דחמץ בפקח איהי אקדימה ליה מוחא פי׳ אמאי אקדימה חמץ מוחא בפקח יתיר משאר מוטדיא אלא ודאי בפקח איהי מצה פרוקה הגד פקח דהיויא כהי׳ ביה ויגע בכף יריכו והקט כף ידך יעקב ופרח ידך דאיהו ו׳ מן ד׳ בגין דא איה לאיקהמד מן חמץ דאיהו קנה דע״ז דלא איהקדב לגבה ודא

איהו

על אכילה מצה ובוצע שהיהן . והרב ר׳ מנחה היה מברך המוציא ועל אכילה מצה על הפרוקה ובשחי שלימוה לא היה נוגע פלל משוה לחה משנה ובזמן שביה המקדש קייה מיד אחר המדור אוכל מבשר החגיגוח ומברך אקב״ו על אכילה זבח ואח״כ אוכל מגופי של פקח ומברך על אכילה פקח ובזמן הזה במקוה פקח יאכלו באחרונה המצה הצנועה שהחה המפה ואין אוכלין אחריה אפי׳ מיני מחיקה לקנוח קעודח פן יפקוק טעה מצה מפיו וטעה ר׳ מנחה שאמ׳ שהמוציא ועל אכילה מצה שצריך שהיהה טל מצה פרוקה אינו נכון לפי דעתי אלא בודאי הטעה הנכון הוא לבדך המוציא על השלימה כעין שמבדכין על שתי ככרות בשבח שהה דוגמה לחה משנה וכשה שמבדכין על העליונה המוציא לחה כך יש לנו לברך על מצה העליונה המוציא לחה ועל הפרוקה שהיא לחה עוני על אכילה מצה ולמה נקראה פרוקה אלא רמז הנכון בפקוק דניאל שנ׳ פרק פריקה מלכותך כעין זה מלכות קדושה היא פרוקה בגלוה ומכאן הבין למה נאמד במגלה אקהד בדוה הקדש נאמדה בא ודאה חמץ צריך לבערו לפני מצה בבל יראה ובבל ימצא מלפניה והקוד הנפון הגר אה ישמעאל נאמ׳ בה מפני שדי גברתי אנכי בודהה בעבור

0 0

ספר המלכות מה

כך אידי שלטא טל כלמה יעל שולטני דא נדי׳ קנהוקוךי קמלו קנה שילטניהא וראש לנל מלניון דו קנדי המין קב״ה להביא לד רגלא דקנה דאיהדזי במצייה אידי שלטא ימנד נפקי נמד בילטנין לזיינהו ונלא בדמן בדזא דהמץ כיון ־הבד ליד קב׳׳ה אפיק

דנולא אדבר ד׳ מן המן אידטביד מצד מאלין אתיון ודא אידו דהבר ה׳ מן היה דאיקדי דמץ ודא אידו נטר היד קנה גטד בה הקב״ה דנה לאיהברא בקנה דא במה איתבר בהיטא זעידא ננימא הבד ה׳ ואדטבד מאדדדא והוה מצה בניינה יהבד דנליד וישהאד הנה הה״ד דנה ה׳ אלהיה בהזק יבא ונו׳ ופעילהי דא פטולד דדדוא קנה דהבד דנליה דקנה ויהטביד הנה דהאי קדה ראשון לציון דנה הנה. אמ׳ בניר נליה ולידושלה מבשר אה ן שמשהמשין ידה טל ידי צינן מדיהן ומטבילן בצונן יהן טהיריה דבריה שמשהמשין בדן טל ידי המין מגעילן בדוההין ומטבילן והה כידידיה והקוד הנכון הזה דבריה שנשהמש בדן ט״י האור מלבנן באש ומטבילן והה טהיריה הוא דוגמה בני אדה המהמיצין גופה בעונות ויש בהה צדיקיה ובינונייה ורשעים כיין שהוזרין בהשיבה וכוקקין בהודה מגעילין בייקודין ומטבילין

בהודה

איהו דזא גער דיה קנה י אבל ישאל מיעדיה לא צריך לבערא אמץ ולא איקתמר מניה בגין ־שבועות אישהלימד הה״ד ויבא יעקב בלה . ובקשות איתמר ביה ויהי בשלה קנו . אכילת מצה משוה זכר הוו אכלין מצה ולא הוו מבעדין המץ אלא דזא כמה דאיחמד וכל מאן דאכיל המן כהי׳ ביה ונכרתה הנפש ההיא אמד ד׳ שמעון מצה אמאי אלא הפי תנינן שדי בגין דאמ׳ לעלמא דא אבל בגין דקא משדד לאינון קטדין בישין ובגין קטטה דטביד בהו דקא מבדח להו מכל משכני קדושה איהקדי מצה כד״א מקה ומדיבה ומ׳׳ל דאיהקרי מריבה לישנא דמצה אלא הרניה מריבה מצוהא ובאחר אחדא בהצוהה על ה׳ ועוד ח׳ מן המן אההלפה בק׳ מן מקה באהב״ש בח׳׳ק ומקה ומדיבה איהי על קנה דה׳ מן חמץ דאיהי דומי דבהי דגבריאל נעץ קנה ביה ועל ההוא קנה אהבני כרך רומא רבהא בזמנא דייהי משיחא קב״ה מני לגבריאל ויימר ליה גער היה קנה דא היה דאיהחד בה עשו הייבא קנה הנינן דנעץ קנה בימא דבא ועלה איהבני כדך גדול דברומי מאי קנה דא דכורא דההיא חיה בישא דאיה לה קטר זעידא באחדוהא דקדושה ודא איהו קנה דנטיץ בימא דבא ובגין

ספר המלכות

בזהו הפקה וראיה מיהנן צמד הימנים ידהליה בטרפם אה ריב מן הנמליה מוהר להביא פבהן לבה וכן בבד מליה יב; או כבמה אי דניה מלוהיה בלא נפקק המלה מן ההמץ יכן בבד אווז בנפבט ינמלה קידה הפקה ולא נבדק

המלה ממזדין בפקה : ואני המהבד הקפד הזה אומד בהביטה בהה מוהדין בטבור שההמן שיש לבה אינו בטין בהוא בלוט לבה ואין לבדוק אלא מה באנו דואיה בעין ולא עול אלא אפי׳ כהיה לשה מקפק כיון הידעני שהמלה אינו נפקק מן ההמץ על כל הפניה נתבטל ההמץ ואתה המעייניה בחכמיה התומית דאו דזי תודה כמה הה קתומיה ותתומיס בכמה מפתחות וחותמות ואינן מקודין לפיתתן אלא לידאי ה׳ ההכמיה הנבוניה דאו דבדי דז״ל כמה דבריהם מחיקים מדבש ונופח צופיה באמרי בההמץ בנחבטל באלי המניה הנזכל־ים כיין שהמלח איני נפקק אלא הקיד הנכון מך אח אדום בני מלה מאי בני אלא בההוא בנאמ׳ בו ויקבור חוחו בניא ינקדא טל מהל בה ה׳ היב מלחמה והבי; מלחמה טל בה ההיא בנחמ׳ בו ילה במי יהיא מדת מבה יבינו למטלה שעתיד לבטל ?המן באינו בטין והוא ימחה איתי בנאמ׳ חמהה את זכי <~ 1 תחת הבמיה בבודאי טדב דב

בהייה יהה טהייים יהנדיקיה הה»*< »ו<ו<«* י**יי•*י־, יי"*י* י*יז/י

ו ׳ י - ׳ ׳ -י — « •י״ ו ׳ ׳ <י־- ׳ מטבילי; בצונן מצד החק״ד במבמה

״יי״״הייהין ע״י י״״אור מיההמם ביצדם ה״ע ינלבנן באיר מצד הכבידה ומטבילן במי החידה והם כיהודיה וזהו באמ׳ הנביא יצדפהה כניוך אח הכקך ובהנחה כבחון אה הזהב . דביים שנבהמב בהן על ידי דוההין אלו הדינמיים שהיא מאריך עליהה הפאד״ה

, , w! W* י ין.1 1 ' I

הבניניים בהבוגה ועיקקין בהודה מכעילן בדיההין ומטבילן והם טהורים ובקפר המציה אומ׳ ר״ה דהא דאמ׳-יי»ייי» דילי־י־ ״ל ״ייי״ ייאני דהיניא

בעבור בנעבה מהיהיך זכוכיה אקי־י משום בהזכוכיה נעשית מן ההול ואלו הם בני אדם הקרויים ערב רב בהם מזוכים מבני כתות וההמץ הבאירבליע הם תקנה ועליהםן לא ו ^ר ׳ י י ־ י ^ v

בהה מכנצד ואי נאמר מטוה לא

יוכל להמנוה . כל האוכל חמץ בפקח בכזיה מהחלה ט״ו עד קיך כ״א יוה בניקן במיז י חייב כרה . והבין ביעורו בכזיה היא הטה שנמצאה בטופוה עלב הפקה והם מליחים אי צלויים ישליך

mi < ההטה והכל מוהר ו ««׳ :ץ בבשיה קייה הפקה חינו ההר וניטור לאקורבמבהואעז •יך־יר• ד>->-י»

םפר המלכות מו

וינקר יוה אתד . אמ׳ בקפר המצות

ה ל י ם הנמצאים במעי תרמ שאיתם תמי

ד ולאקיר אם נתבשלו ה דאוי להתמי ק פ ב

ה זהי דימז לבני אדם בנא׳ ה מ וניצלי כ

ם ה י נ ע יה מלמדי מ בהם ויתערבו בני

ם .י״ןייי״ עייי״ים -ץ-ויק י ד ל ע ת י היון ״*יים י

ם ת ן מ ם כ בישיל בישול הזרע הדי ה

וצריך לאקייר ילהתמיר עליהם עבירה

ה לאדם ״ ב ק זי יהיבירה ועל זה ציה ה

ד לרשע שהוא ודאי שאיל ב א ת אל ה

קה ואיי לרשע ואוי לשכמי . שבעי

א ארבעה עשר שתל ת פ ק ו ת יא ב ותנ

ן את הכל מלפני י יה בשבת מבע־ להי

פה לו מצה מבעדב בבה או השבה ו

ן מ דם ביעיר ה מכלל שהמצה שנאפה קי

׳ ה כדגדקי כ י ק שכשרה וזה למדני מ

ץ ^ייה^ןי־יז .־י>־ ץ י ־ ׳ רי^־י י-.».« ; ־ • די^ו

שמאי ובית הלל פי׳ כשה שתילקין

ן דאפי׳ לא עשאה די ה דב״ה מהי פ ו ק ב

ה ורקיקי מ נ והנן תלות ה ת לשה ה

ן למכור בשוק יוצא בהן א נ נזיר אם ע

ת י נ ע נ ה כ צ מ י לך שלמדנו מכל אלו נ הד

ה י ן שנשרה עני קד מ ה ביפיר ה ד י ק

ד תמו

ודם ;

י ורוכב יי.,• יי1 ׳ בו ענ מ ת נ ת נ ו ה ה

קרוי לתר שהיאא ב י ו פדבוב רע מן הנלות נ ר ע ב ת י נר י א ו מי מעכב נ ר מ א פ נ יקדיה אע״ ו׳ א נ ה ובא נ ק ו כ מ ם ו י קדי ה ענ ק י ע ב נ בו הפלה לעני כי יעטוך שכן דרכו שללה או ה ובעבורו קץ הג ק ו כ י להיות מ ענ

ן שאיל שרו מ ה זכירה של עמלק ה הם לי ם דג ה ה נ ה של ישמעאל ערב רב מi p . - , ״• - ,^ - . ^ן ה ייינילהא^ ץ- י ע נ ר ה

׳ לא ימצא בבתיכם י א שעליהם נאמ׳ נ

נ שעית מן ה שילך בתתלת נ ״ ב ק ה ו

ד שהיא בעין יזהז בולפי־ן ייה דאשין מ

ל ת נ י ע נ ת ד ע ה נ ה נ ו בתתלת נ

ה : ״ ב ק ה

ה בפרשת ד ׳ ב מ א נ ד שנד נ ו א ש מ ש

ד שנד יגו׳ י א ת ושש מ ד א י ב ד י ד ו נ

ר פ ק ה אתל ב תי במקי בר פירשתי או נ ו

ת שנד ש מאו ד שהיא נ י זהו ק ה ו ז ה

ד ״ ק ת מן ת רו ה ששה קפי ה לתיי נת ו

ד שבהם ״ ק ״ד תתלת שש ת קו ד י ע

ה שנא׳ ה ד ב א בקד של א הו מתלבש ו׳ ו

ד הבקר בעבור שבו בו תי ה׳ שנבי ע

אור שנאמ׳ הבקר אור ועוד בו נאמר

א ו ה ה יהי אור ונו׳ ועל ה יאמר אלהי ו

ה איר י אור נאמ׳ ולנל בני ישראל ה

ה תמש י מ ע במישביתה אור תמשה פ

א צדיק ועליו נאמ׳ י עוב הו ת נ רו קפי

ב והבין י עי ק בנ נ נ י ב ו י עו יצא אדם בנ

ד שנן ״ ה עולה ק י מ פ י בפי שני פ נ ב

ד ״ ה של תמת ק י פ נ נ ה ה ו י נ פ עוליה ה

יהי ערב אהדמה״י שבהה ו ן מן י י י התלו

ה תדי י הי בקד יוה אתד בשתיהה מתי י ו

ה רי״ו ה ד גבורה ו ״ ק עב רי״ו שהה ה

ע ויבא ויה וע׳׳ב שמות ק י ות של ו אותי

״ת מתקשרים בשתי ו מלנ ת ו תפאר״ ו

עיה שהה ע״ב רי״ו ונעשה ערב דו ז

מנוקה

ספר המלכות

הנהר תפארת למעלה ודוגמתו למגיה שילה שהוא משה ופנפיהנשר ה״ה והה לימין ושמאל גוף הנשר ו׳ חיבורה ביקוד צדיק של שה י׳ שהוא הייהוד נצ״ה והו״ד יגלי הנשי שפנפי הנשי בינ״ה ומלכו״ה יאש הנשי חפמ״ה אויי כה״י עליון בו עולה הנשי עד אין קיף זנב הנשי מגיעיו״ן וזהו הקוד הנכון כנשר יגיר קנו זה ייושלה על גוזליו ירחף אלו ישראל פירוש כנפיו יקחהו הלי שני משיחיה ישאהו על אברחו זה שילה שהוא הגוף באמצע בראשינה במצריה יצאו מצד יינה שהיא נערה של נשר באחרונה יוצאין בנשר שהיא מטרוניתא וזכר ונקבה הה והה תפאר״ת ומלכו״ת וטליהם נאמר כימי צאתך ממצרים אראני נפלאות וכהי׳ בגאולת מצריה ואשא אחכה טל כנפי נשריה ואביא אחכם אלי על כנפי נשריה ה״ה ואביא אתכם אלי באיה ו׳ אלי לגבי : והרוכב על הנשר הכולל ארבע אותיות הוא יו״ד ה״א וא״ו ה״א ועליו נאמר משא דומה. דומה והוא אדה התלוי במחשבה והוא קיל דממה דקה והוא אדה לשבה על הכקא הכקא הוא מצד חק״ד שנאמ׳ בו והוכן בהקד כקא אדה היישב על הכקא והוא מ״ה ועליו נאמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהה . ואה יהמהמה חכה לו שהכםא

מכוקה ובחני הימיה שנהכקה יהחשך לישראל איר של הירה ייהיי הלמידי חכמים נבזים מעמי הארץ יאינן יכולין לעמיד בנקיין יעל אלו אמר דוד בחנה לבי פקדה לילה יאין לילה אלא גלות

יטי״מ״ פי ויי״ייה ניעי״ ע? :פליא חקדיך מישיע חיקים ממחקיממיה י- u כצו .;ר.\ר u מדבר על

צרוהה בגלוה בההוא זמן קב׳־ה מציל עני מחזק ממנו מציל משיח פהיא עני ילחזקילילנו שהוא אייייליק וייציל ישיאל שהם עני ילחזק ממט שהם ערב רב שאור שבעיקה ומנא לן שניצל משיח שלא ימיה כמי שמציני שבקש דוד ע״ה רתמים עליו שנאנל׳ נה ה׳ העביר חטאתך ולא תימת וזה חטאת ירבעה בן נבט שהעביר ממשיח בן אפריה שהוא מזרע ירבעם בן נבט העבירו השה ולא ימיה ועל זה שיעור העיקה בפקח מ״ג ביציה וחימש ביצה והבין מ״ג בהפיך אותיות גם וזהו גה ה׳ הטביר חטאתך ולא תמות ועל שני משיחים נאמ׳ ויהיו טניים בני ביתיך והה כנגד מצה פרוקה שבשתי שלימיה הוא משיח בן דוד יעליי נאמ׳ עני קדיה משיח שני כנגד הפיוקה השניה שהחח המפה ועליו נאמר הפלה לטני כי יטטיךי ודאי החח מפה . ישני

משיחיה אלו הה כנפי והבין

הוח

םפר המלכות מז

יהיה זרעך בארץ לא להס ועבדוס וענו אותם ארבע מאות בנה וכן כליה בבל היה גלוי בנאמר כי לפי מלאת לבבל בבעיה בנה אפקוד אתכה אין גלות בלא היה מגילה וגלית הרביעי נאמ׳ בו מבא דומה כמו דוה לה׳ ועוד קורא מבעיר כמה מקריה וכמה צרות יבאו ליבראל מאומה דעבו בנא׳ בו יודע ציד איש בדה והוא עבו איש כעיר ונאמ׳ בו איש שדה שהוא היה רעה בכתה כאריה בשדה וכמה מחנות ממוניה תתת ידיו הדומין לדוביה ולזאביה ותיות רעות ובעבור זה נאמר ביצחק שמזרע גבורה ויצא יצחק לשוה בשדה לפנוח ערב המזיקין ומלאכי חבלה של שדה ובעבור הצרות שהה סובליה ישראל בגלות מאיש שדה שהה אומה של עשו כשיבא נאמר בו לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נלינה עה אלו שנותנין כופר נפשה הצדקה שעושין שמרחמין על אחיהה שהשליך אוהה איש שדה ממלכוהה נשכימה לכרמיה אלו ישראל שנאמ׳ בהה כי כרה ה׳ צבאוה ביה ישראל . נראה הפרחה הגפן אלו ישראל אה פורחים במצוה . פחח הסמדר אלו החועאיה חמוצין כבופור . הנצו הרמוניה אלו בעלי מצוה שהה מלאיה כרמון . ושה אתן אח דודי לך שהה ישראל וכמה גבורות ונפלאות הקב״ה עושה עמהה

שהבטיח

הוא מופן לאדה הנברא ביוה הששי שהוא אלך הששי ונאמ׳ בו והוכן בחסד כסא וחסד הוא בסוד האבוה שנאמר בהה האבות הן הן המרכבה והן מלך שבתיות אריה וכנגדו ויט משה את ידו טל היה מלך שבבהמוה שור פחד יצחק וכנגדו ויבא בין מהנה מצריה מלך שבטופוה נשר וכנגדו ויסט מלאך האלהיה . הנשר היה נוסט אוהה לפניהם ולאחריהה וכולה טוליה לשבעיה ושהיה כ״ד בין פניה והכנפיה לכל היל ועליהם נאמר ללבי גליתי ומצד הגאולה גלויה שהה ההיוה שהה שלשה חיילות המלך ה׳ שהה שירוה והושבחוה והודאות ועליהה הכסא עומדח והיא הפלה בחשאי קול דממה דקה ובו החיוה השוה אדה שהוא יושב על הכסא הוא מ״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א ובו הגאולה סהומה וההומה שנאמ׳ כי יוה נקה בלבי וזהו סיד אהד בלבי שעולה מ״ה וזהו מה יפה ומה נעמה אהבה בתענוגים זהו משא דומה אלי קורא משעיר מאי משעיר ומאי קורא אלא קורא הוא לשון מקריה וזהו שאמ׳ הנביא משא דומה שזה הגלות הוא היין משקט על שמריו או כמו יה אוקיאנוס שכל הנחלים נכנסיה במעיה ולא נודע כי באו אל קרבנה שגלות מצריה היה כמו הנהר שהוא רץ וצוות בקולות כן גלות מצריה היה גלוי שנאמ׳ כי גר

ספר המלכות

תפאד״ת ו׳ והוא הקולמוס והוא מטה האלהיה וכנגדו מטטדו״ן מטה למטה ביה ההורה ההיא דבר נברא שהיה של מטלה היא אצילוה רוח הקדש והבין המטה מ״ט ה״ה מט הה מט פניה של הורה ה״ה טשר הדברוה ובהה עתיד להכות טשר מפוח בנחש עקלתון שהוא עומד על היה של תורה לקטרגה ולטבוע אותה בדין נאמר ארי בפתגמא דתשיבי־ מצראי למידן את ישראל ביה דן אמון. וברוב גיונך תהרוס קמיך מאי גאונך אלא אלו שנאמ׳ בהה גאוני התלמוד וטליהה נאמ׳ פי גאה גאה גאה בתודה שבכתב גאה בתורה שבטל פה סוס ורכבו רמה ביה : מאי רמה אלא לזמן מאתיה ואדבטיה וחמשה שיהיה חשבון רמה יתקייה הפל ובו יהקייס הפסוק דמה קרני באלהי. וטוד וברב גאונך שהה אדבטה גאיה והה גאה שבהיות אדיה וגו׳ בהה ה הריס קמיך שיקומו עליך לקטרג ועוד ובדוב גאונך עליהה נאמ׳ פי גבוה מעל גבוה והה הפאד״ה יסו״ד ו׳ עליונה ו׳ החהמה וכנגדן שני משיחיה בהה תהרוק קמיך כלומ׳ בהה תהרוק לכל העומדיה לפניך מאומות העולה ומערב רב הרשעיה שעליהה נאמד מהרקיך ומחריביך ממך יצאו שהה גרמו ליחדב ביה המקדש . ובעבור שמשה

עריבה

שהבטיח למשה נגד כל עמך אעשה נפלאוה אשר לא נבראו בכל הארץ ובפל הגויה ודאה פל הטה אשד אהה בקרבו אה מעשה ה׳ כי נורא הוא אשד אני עושה עמך אשד אהה בקרבו בכאן רמז שעתיד משה להיות בגלוה האחרון וזהו שאמד קהלת בספרו מה שהיה הוא שהיה וכמו שעשה הקב״ה נסיה ונפלאות על היה היא עהיד לעשוה בגאולה אחרונה והיה שהקב״ה עושה נפלאוה בו באחרונה ההיה התודה הנקראת יה של הקב״ה ובה עושה נפלאות כדוגמת הנפלאות שעשה על היה שעבדו בה ישראל ואמ׳ כגאולה ראשונה ויט ידו על היה ובגאולה אתדונה ויט ידו טל היה ויולך ה׳ את היה בדות קדיה טזה פל הלילה וישה אה היה לחרבה . והבין כל הלילה היא הגלוה . דוח טזה חרב יה ההורה זה דוח סטרה שנאמ׳ ויטל אליהו בסטדה השמימה ובכה משה ויבקטו מי ההורה ובההומ זמן כהי׳ אז ישיר משה . ומיד מרכבה סמא״ל ונחש הנקרא חילו ירה ביה בכה הודחו ישפיל אוהה ממטלהה ומבחר שלישיו טובטו ביה קיף מאי ביה סוך אלא ביה ההורה שהיא יה כנדה שביטיה לשבטה ימיה והיא מלכו״ה והמטה שלו יהיה הקולמוס אשד יטשה בו את האותות והה אותות השמיה שהוא

ספר המלכות מח

ותבוגה ודעת בהה גבלה מ׳׳ה וזהו מה רבו מעבי־ ה׳ רבו כלב כתות בל מ״ב ונבלה מה ויצא הפל לפעולה ואלו הן שנאמ׳ בהה ה׳ בהכמה יקד ארץ כונן שמיה בתבונה. בדעתו תהומות נבקעו ברא לא כתי׳ אלא יקד שהוא עיקר העשייה כמו יקוד הבנין תמצא כולה קניינין חקריה בקפריה שאינה יודעים הקופריה אמיתת התורה והה טועיה שאין פקוק בתורה שאין לו שה ועיקר ידיע למעלה . משה הוא בקוד מה שה מה שעפר קפירות בלימה הה כלולים בו ומשם אצילות מחשבתו הקדושה ש׳ של משה רומז חק״ד גבור״ה חפאר״ח וככל הקב״ה שמו לפלול אוחו למשה בנצ״ח והו״ ד ויקו״ד כנגד ש׳ מלכוח מה שמו . ובעבור שהוא כולל הכל נתן לו ההורה כהר עליון על הכל להיוה שלה בה בעשר קשירות ואה המטה הזה הקח בידיך אשר תטשה בו את האותות בפקוק זה יש טשרה תיבות כנגד טשרה אותיות שהה י׳ י״ה יה״ו יהו״ה וטולה תשבונה שבטים ושתים כמנין תיבות שבעיה ושתים של ויקט ויבא ויט ובקוד אני מן אני והו שהוא מויקע נאמ׳ וטברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך והכיתי כל בכור אני ולא שרף מאי אני אלא אני שכינה של מטה . אנכי של מעלה באנכי הכה כל בכור מצרים באנכי

הוציא

טירבה בישראל קרא להה הקב״ה טמו של משה שנ׳ לך רד כי שחת טמך וזהו ממך יצאו ודי בזה למבין . ובשני גאיה אלו שהה משני משיחיה יחרב רומי שהיא ביה גאיה שהה קמא״ל ונח״ש וזהו ביה גאיה יקה ה׳ ד״א וברוב גאונך תהרוס קמיך מאי וברוב גאונך זה משה רבינו שהוא'רב ואדון טל כל הגאוניה והוא רב ומרבה כהו טל שני משיחיה . ד״א וברוב גאונך וברוב זה הפאד״ה גאונך נצ״ח והו״ד ימינך ה׳ חס״ד והוא נאדרי בכה מאי כה זו שכינ״ה הכלולה בשחי זרועות טולה שהה חק״ד וגבור״ה ויש בהה עשר אצבעות שהה עשר ספירוה בלימה והבין כ״ח מ״ה חכמ״ה מה אדה הראשון של מעלה בת זוגו היא הכח שלו ושתיהה כלוליה בעשר אצבעות ובכ״ה פרקיה שבהם וזהו כת מעשה בראשית שהוא המעשה בידיה והה רמוזיה כת האותיות בשבעה תיבות שהה בראשית ברא אלהיה את השמיה ואת הארץ וזהו סו״ד כולה בתכמה עשית מלאה הארץ קנייניך והבין מה ותמצא בפסוק זה מ״ב אותיות פנגד מ״ב אותיות שבהה ברא הקב״ה את השמיה ואת הארץ והבריאה אינה שלימה עד שיצאה לפעולה והפעולה היא העשייה וזהו סוד אומר ועושה וסיום הכל חכמה

ספר המלכות

מצה בלימה בבלימות בלה ובו נטשה מצוה . ויש טפה הקרויה לתה עוני בהיא פגומה נמו הלבנה שחציה מאירה וחציה אינה מאריה וההוא פקולח בל לבנה החבוך הפגוה בבחציה הוא חמץ זוהמא שהטיל נחש בהוה וצריך לבטרו ממנה בבל יראה ובבל ימצא לפני החמה הקדושה מצד שלימה שלא ידאה פגימתה שאס תראה פגימתה לא תאיר אורה ובעבור זה אז״ל לעולס לא ראהה המה פגימתה של לבנה ועל זה אז״ל תקעו בחדש שופר בכסה ליוה חגינו באיזה הדש שהלבנה מתכסה בו זה השרי שבו ראש השנה יוה הכפוריה סכוח בעבור שבאלו הימיה נהוסךבהה נשמה יהירה היא מתכסה מהם פגימחה אבל בפסח שנאמ׳ בו אור לארבעה עשר ועליו נאמר ולכל בני ישראל היה אור במושבהה ונאמר בה קומי אורי כי בה אירך וכבוד ה׳ עליך זרח ואין כבוד אלא שכינה עליונה צריכין בניה לבער חמץ ממנה בבל יראה ובבל ימצא וצריך לבצוע אוחה ולהקות חציה שהיא לשה החמץ אע״פ שבערו אותו ממנה וצריכה להיות פקח שני לעניים והרי לך מצה פרוקה שבשתי השלימות המכקין אותה פנגד פקת ראשון וחציה האהרח שהחת המפה לאפיקומין פגגד פקח שני שהי מצוה המכקין לעני שהיא מצה פרוקה הם

כנגד

הוציא אותם שנאמ׳ אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצריה מאי ניהו שרך שאמ׳ אני ולא שרך וכן מאי ניהו מלאך שאמ׳ אני ולא מלאך אלא זה שנאמ׳ בו שמו כשה רבו שרך זה שנא׳ ויעך אלי אחד מן השרפיה שלא היה לישראל לעשות להה נק אלא על ידי אלו השניה אלא בזכות משה ובכל אלהי מצריה אעשה שפטיה אלו הה כחוה של טלה . אני ולא שליה ההוא שנאמ׳ הנה אנפי שולח מלאך לפניך . ומזל טלה הוא כהו בניקן והיה טולה ומהגבר על ישראל והקב״ה משפילו ממקומו לקייה בו אה בין כוכביה שיה קניך משם אורידך נאה ה׳ וכן עתיד

לעשות לשרו של עשו: אנכי הוא כנגד מצה עשירה אני לחם עוני אדני כהו׳ חקר ד׳ והיא עיקה של פקח וקוד העיקה שצריכה שלש נשיה אחה אופה ואחח לשה ואהה עורפה הן פנגד שלפה פהוה באדה המהחבריה בטפה והה הנפש והנשמה והרוח שהה נקבוח . ויש פנגדן זכרים אחה אופה זו הנפש שמקומה בלב שהוא לשמאל הגבורה שהלב הוא אש אופלה ומשה החמימוח בטבור של שם הכלח של נר שנאמ׳ בו נר ה׳ נשמה אדה נ׳ נפש ר׳ רוח והבין נר ה׳ נשמה אדה הוא הנשמה והטפה הקרויה מצה נקראה נר מצוה שיש טפה הקרויה

(12)

ספר המלכות מט

היושר בכית קו דמיה וכמה לבושיה מתטטפיה מכהה מהירות שאינן מאצילותה בטבור להתנקות בהה מצבה ההמיה יכלס שיאליה איה מקוה נבודו להטריצו ואמן ינולין להשיג אוהו עד שאו׳ ברוך שה נבוד מלניהו ה׳ ממקומו וישראל הה הביביןלפגי הקב״ה ומשיגין מה שאין משיגין מלאני השרה באלו הטשרה גווני! הטולה ממטלה למטה מה ממטלה למטה מה ממטה למטלה שאלו לה לכנסת ישראל מה דודך מה דוד היפה בנשיה שככה השבעתנו והבין מה למטלה מה למטה כנגדן כפל שמו של משה שני פטמיה שנאמר ייאמר משה משה משה בגאולה ראשונה משה בגאולה אתרונה וזהו שאמר ואמרו לי מה שמו מה הומר אליהה ואמרו לי מה שמו כשהלך לגאול לישראל בגלוה מצריה כשאלך לגאיל לישראל בגלוה אהרון מה אומר אניהה טל זה השיבו הקב״ה ה׳ אלהי אביהיכה אלהי אברהם אלהי יצהק ואלהי יטקב שלהני אליכה ואה יאמרו לך באי זה זכות תאמר להה בזכות ההורה הניהנה על ידיך שנאמ׳ בה זה שמי לעולה וזה זכרי לדור דור ופבר פירשתי אותו למעלה שמי עה י״ה שס״ה לא תעשה זכרי עה ו״ה רמ״ת עשה . והשבועה שהשבועה כלתו הוא שנאמ׳ בשיר השירים על משה הוא שנאמ׳ מ?

כנגד לתה משנה והסוד הנכון כי הראה ערוה וכקיהי ימבשרך לא תתעלם בשר הפקה הרי לך מצה פרוקה להם עני אפיי וקלי וזהו בכה הנפש שנאמ׳ בה אהה היפה ואהה לשה זה המיה של שה כה הנשמה שהיא כנגד ימי,׳ ההקד של שה המיה ללוש ונאמ׳ בו לושי ועשה עוגיה והה שני מציה שלימוה שנא׳ בהה עוגות מצות כי לא המן בי גורשו ממצריה ולא יכלו להתמהמה כן אין צריך להתמהמה ללוש אותה העוגות ומכאן תבין אשה כי תזריע וילדה זכר . ואז״ל אשה מזרעת תתלה יולדת זכר ועל זה ולא יכלו להתמתמה . שמצד נקבה יצאי . ועל זה יצאו בהפזון שנאמר כי בהפזין יצאה מארץ מצריה . ובגלוה האהרון יוצאין מצד הזפר שנאמ׳ והאיש משהאה לה הרגיה וגברא שהי ובה מקהכל וגו׳ ובעבור זה נאמר בהה כי לא בהפזון תצאי ובמנוקה לא הלכון כי הולך לפניכם-ה׳ ומאקפכה אלהי ישראל וזהו

טוב אהריה דבר מראשיה ו : אלו הם עשר ספירות בלימה טל תכונתם וכיצד משפיטיה זה את זה ומקבלין זה את זה בלי פירוד וקיבוץ וכיצד הם קשורות זה בזה קשר אתת בלא פירוד וקיצוץ וכולה טל קו

םפר המלכות

טובר בכל מקיה כהוא מיז וטמיר כ״פ מכולה וטו״ שפהוהיי הס נוטפות מור מצד נצ״ה והו״ד כהה פונניה מיד טובר בהה הוא תפאר״ת ידיו כלילי זהב בכל מעשיו מאי זהב שבעת ימי בראשית ה׳ המשה הומשי תורה ב׳ במצית עשה ובמצות לא תעשה ממילאיה בה־שיש בתיי שש והה ששה סדרי משנה שבהה ממילאיה מצות עשה ומצות לא תעשה מעיו עשת שן מעולפת קפיריה אלו הה עשר ספירות התלוייה מהה פמה ספיריה מרזי תורה (חס־) שוקיו עמודי שש אלו הה ששה סדרי נבואה מיוסדיה על אדני פז אדנ״י כתי׳ שהיא תמונת ה׳ שנאיר בה ותמונת ה׳ יביט מראהו כלבנון אלו ל״ב נתיבות שבלב שהה נתיבות לחכמתו בתור כארזיה אלו רזי התורה שהם מבוארים מכל סתריה חכו ממתקים בדברי תורה שנאמר בהם ומתוקים מדבש ונופח צופים זה דודי וזה רעי בנות ירושלה וצריך לחזיר עליו על דרך החכמה ראשו כתה פז קווצותיו תלתלים ועחה צריך לפרש כל

התיקונין שאמר ר׳ שמעון: ואתה תחזה מכל העה בשיח סטרין בשערה דעל רישא דאיהימחחקנא טל אודנין במצחא בשרטוטין במצחא בטינין ובקריצין דטל טינין באנפין ובדקנא דאנפין בחוטמא דאיהי

מחהקנא

דודך מה דוד היפה בנשיה מה דודך מדוד שככה השבטחנו שפפה בכימטר׳ עולה משה וטליו נאמ׳ אשרי הטה שככה לו והוא דוכמת תפארת שהשכינה משבחתו בכל אבריו והה שואליס עליו לזה שככה השבעתנו מה צורתו ודיוקנו היא אומרת דודי צת ואדוה דודי צת בחורה מצד נצח הכלול בחסד שהוא ימינו שנאמ׳ נעימות בימינך נצהואדוה בתורה מצד הוד הקשור בכבורה ומשה הוא נוטל צחות הלובן והאדמימות בתורה שבכתב ובחורה שבטל פה שהה פני משה ראשו כתה פז אלו התפילין שטל ראשו שהה נחמדיה מזהב ומפז רב קווצותיו תלתלים שהורוה כעורב אלו הס רצועות התלויים מהתפלין שעל ראשו עיניו כיוניה על אפיקי מים של תורה שהה נצ״ח והו״ד שהה הקרוייה שקתות המיה כשמשפעיה מצד ההכךד וכשנוטלין מצד הכבור״ה קרוייה לפידי אש ושניהה הה כיוניה וטליהה נאמ׳ לכבי כלה טיניך יוניה רוחצות בחלב מליבון החס״ד יושבוה טל מלאה זה צדיק שהוא מלאה מהם ונטשה נחל לחווייו כטרוגה הבושה אלו הה פני הורה פני ענוה שהה השוביה לפני השכינה כערוגת הבופה ודברי הורה החוהך בשניו הה פמכדלוה מרקחיס שפחוהיו שהם שושניה בהורה נוטפוח מור עובר אלא כמור שריהו

םפר המלכות נ

וחמש דלגאו שריא ה״ה לאתזאה דלית אפי׳ טשבא דלא איהברי בשמא דיהו״ה דלא יימרון דאלוה אחדא ברא לון ליה ברייה דעילאין וההאין דלאו אינון רשימין בשמיה ופן בשפינהיה דכלא הד ובגין דא איתקריאת שפמהיה שושגה ואיהקריאה נשרא פרה אדומה איילה יוגה צפור ליה ליה ברייה דלא איהקריאה בשמיה פד אהלבשה ביה למפבד פפולהיה ובגין דא אהקריאה מעשה מרפבה פד רכבה בההיא היה דאיהי גשר או שור או אריה או אדה ושבהא דכלהו בריין דברא איהו אדה דאיהו דיוקנא דכל טלמא ובכל בריין דאיה בעלמא ובגין דא איהו הביב עלה מכל בריין וכמה בני נשא אמון כדיוקנא דאדה מלבר ומלגיו לא איה בהון אלא או עופא או אריה או שור או חיויא מאמון מזלוה דאיהקריוא בבני נשא ועל דא הוו אמרין מארי מהני׳ כל מי שאין הוכו כבדו אל יפנק לביה המדרש דאיההזי באנפוי דיוקנא דאדה ומלגיו חיויא בישא ובגין דא אמ׳ קב״ה למשה ואהה ההזה מפל העה אנשי היל מקטרא דאברהה יראי אלהיה מקטרא דיצחק אנשי אמה מקטרא דיעקב שונאי בצע מקטרא דדוד דאיהו רגלא רביעאה ועליהו שריא יהרה ושמה עליהה פרי אלפיה מקטרא דא׳ מן אדנ״י שרי מאוח מקטרא

דאה

מההקנא באורח מישר טל פומא בגופא בקומה דיליה ובשיטורא דליה לפל קטר לארבטה קטרין ולטילא וההא האי איהו היקמא דאדה ולזמנין איהקרי אריה ולזמנין איהו דיוקנא דשור ולזמנין דיוקנא דנשרוכטן צריך לפרשא כיון דאיהו ייחוד קב״ה בקפירן איהקריאו בדיוקנא דאדה ובדיוקנא דאריה ובדיוקנא דשיר ובדיוקנא דנשר אלא ודאי בזמנא דבטי למיטבד טבידהיה ולאנהגא לישראל לאינון במזלא דאדה אהלבש בדיוקני דההיא חיה דאיהקריאה אדה ואיהקרי הוא אדה ובזמנא דבטי לאנהגא לישראל לאינון דאיהקראו במזלא דאריה אהלבש בדיוקנא דההיא חיה דאהקרי אריה והכי כנוונא דא בחיה דאיהקריאה שור וכן כגוונא דא בחיה דאיהקרי נשרא וכגוונא שכמתיה ובגין דא איהקרי קב״ה באלין שמהן ובכל חיילין דילהון ליה אחר ולא ברייה בטלמא דלא שליט שמיה טליה ואיהקריו בששי כגמנא דא דיוקנא דאדה י׳ שריא ברישא ה״ה בטשר אצבטן ו׳ בגיפא וכגומא דא בנשרא י׳ טל ריפיה ה״ה טל גדפוי ו׳ טל גופיה והכי בכל חיה וחיה וכן בכל מלאך ומלאך וליה נימא ברישא דלא שריא ביה שה ה׳ וליה טשבא דלא שריא ביה שה יהו״ה ושושנה בהפוח דילה שריא י׳ ובשרביט דילה ו׳ בחמש טלין דלבר

םפר המלכות

כלילן היורד יקימק מקטדא דהקד וגבורה מצהא מתתקנא כליה דאיהי בינה בכמה כדטוכיין דאמץ אודהין לימא לאידיהא עליהאיהמדכל אדהוה ה׳ הקל ואמה מאי ניהו לכביל אודהין אלין לאמון כדכיוכיין למצהא לא מוהא לאיהו הכמה ואלין כדטוגיין אימן הלהין והדין כבילין לימא והיה לדכיב טליה ה פה י״ה לא נכד הה׳׳ל דד־ הנכד בבמיה ולא אודיא״ל ומוחא ומצהא והדין אנפין אלין לכולהו טל הוטמא אלין אינון אדבט בהי דהפלי דאינון טל דיכא דהפאדה והוטמא דאיהו יטקב איתמר ביה ויפה באפיו נ כ מה הייה ידא בינ״ה ב״ן י״ה מכה דבינו איהו ליה בנכמהא דהיי הלהין והדין כדטוטין למצהא אלין מהזיאן דזא להלהין והדין אנפיןונלפיולאדבט היון לאינין אדבט ילפין וארבע גלפין לכל היה מאלין ליוקנא לאנפין אינון נימין דליה לון קוף ואהזיין טל קבא דקבין דאיהו עילת העילות דלית קוך לעלמין ותליין מניה שונאי בצע דא פימא ואיהי מלכות ת דין שפוון דילה מתקנן עלה ואמון נצ״ת והי״ד יהו דאיהו לשון לימודיה וכולהו אזלין בקי המדה דאיהו קו היושר בין עיינין בין אודנין בין אנפץ והוטמא ומצתא ושפוון ואלין ללאו אמץ בקי המדה דנפקין מקו היושר ודאי לא אמץ דיוקנא דלטילא

ולא

לאת ד׳ דאמץ אדבט מאה שנין דמצדיה ללמיא בקרא שדיתמשיה י׳ שרי עשרות ואנא בעינא לפדשא גופא בתמניא תיקינין אלין בגין דאית לון יקולא מהאי קרא אע״ג לד׳ שמעון לא פדיש אלא בשתא אנפין ודזא דתמניא אנפין אלין אמון בדזא ליאהלמה״י ואלין אינון תמניא תיקוני; לגבייהו ואתה תתזה מכל העה אנשי תיל בראיה בעיינין ובקדיצץלילהץיבגימץ לילהון בעמיקו דילהץ באדיכו לילהון ובקמיטו לילהץ הכא דזא דהיה דאיהו אהיה הקל מטיל ביה ואריה דא מיכא״ל בהפוך אתיו; תשכה ליה ראיה יראי אלהיה בשמיטה דאודנין ובשטדא דתליא מרישא טליהו• ושמיטה איהי היה דאתקדיאת שור שטדא איהי דינא וכמה נימין תליין מינה דאינון צבא השמיה קיימיה טל דברבא דאיהו גבורה לשמאלא פטולתיה בהיה דאיהו שוד ודא גבדיא״ל יבצלותא צריך לבטדא לין בתר אודנין דלא מכקי תדעי; דשמיטה לאטלא בהין צלותא ואה לאו יתקייה ביה קרא אז יקדאונני ולא אטנה ובזמני; דשמיטה איהי פנויה מאלץ דיני; דאתקייה ביה אז תקרא וה׳ יטנה אנשי אמת בדיקנא דהוטמא דאיהו דוהא דקודשא ודא תפארת איהו תוטמא תותה אמת יטקב שלימא תרץ אנפץ אית ליה לקביל לאה ורחל ואלין איני; אנפוי דדהמי

מפר המלכות נא

דזין טמירין דילך גל טיני ואביטה כפלאוי! מהורתך:

מתורתך לשבחא בכלה דילך באלין היקונין ולכל איכון דחליין מנה ואמון ישימין מינה דאיהי ח רפא דילך לאטלא בך למחזי אפך דאיהו חפאר״ח שופדא דילך טלה איחמר כלך יפה רטיחי פלך יפה טמיך ימיה כימיה ודאי דאמון מרקמין בגופיהו בגדפיהו וברקימו דילהון אשחמודטין בשאר טופין וטוד כיוניה דלית בפל טופין מהימנא לגבי בטלה פימה עינין גבהנין מקהכלין באורח מישר לגבי בעלה גדפוי דיוניה אלין כנפי טמא די בהון פרחח יונה לגבי בעלה יוניה איחקראו מקטרא דחק׳׳ד חיוורין וקומקין מסטרא דגבור״ה וירוקין מקטרא דתפאר״ת ואוכמין מסטרא דמלכו״ת דאיהמר בה שחורה אני ונאוה היוורו דילהון במשכיוח כקף ואיהו כחוורו כשושנה קומקו דילהון כחפוחי זהב ואיהו כקומקו דשושנה ירוקה דילהון כליל הרין גומין אוכמו דילהון שפיר ודאוהמא דאיהי אוכמא שפירא פמא דאיהמר שחורה אני ונאוה בגוון חיוור איהי יפה כלבנה בגוון קומק ברה כחמה איומה פנדגלוח בהרין גוונין רבון עלמא באלין ארבע גוונין איהי אקהכל לשמך יהו״ה דהפרוק ראה ה׳ כי הגדיל אויב דאיהו

קמא׳׳ל

ולא שריא שה ה׳ עליהי ובגין דא אמ׳ למשה ואהה החזה וגו׳ פימא ודאי איהי קיומא דאדה ידא מלפוה וחיה דרכיב בה רפאל איהו אפר דאיהו עפר דבי מקדשא דאיהנטיל מניה אדה ובהיפופא אפר היהו פאר ודא איהו פארך חבוש עליך הרי לך ארבטה היקונין דאינון ראייה שמיטה ריח דיבור והאי דיבור מהמן נטלין ליה נביאיה דאינון הרי שפוון ודא איהו ודברהי טל הנביאיה וטל אלין ארבט היקונין שריא יהרה וקליק לטשרה דאיהו יו״ד ה״א וא״א ה״א דאינון טשר קפירן דנהרין במוחא ובמצחא ובטינין ואודנין ואנפין וחוטמא ופומא ומצחא ומוחא הרין טינין הרין אודנין ואנפוי הרין וחוטמא ומצחא הרין הא טשר היקונין היקמין דלההאה אדנ״י ואמון טשייה בידין נטנוט בגופא שמושא בבריח מילה הליפה ברגליה והכא שיעור קומה• וצריך לאחזרא על כולהו ואתה החזה מכל העה אנה איה לך לאקהכלא ולאאחרא דאנה איהו נהירא דאוריהא לקיימא בך זכרו חורה משה עבדי אהה החזה ודאי בראייה דילך בעינין דילך בגין דעיני כל אליך ישברו ואנה יהיב לון אה אוכלה בעהו דאיהי מכללא דאזהרא בגין דשמא דילי נהיר בעמך ובכל היקונין דילך פחח ואמר רבון העולמיה ברשו דילך אנא איעיר לגלאה

םפר המלכות

נשר הד״ד דרך הנשר בשמים דלא לחילה מעופא בעלמא בגין דגשדא איהי מטרוניהא ושילטנהא ביומי טבין ושבהוה אבל יונה שולטנוהה בשיה יומי בראשיה ואיהי בגלוחא ליה ליה מנוה לכך. רגלה בגין ־בנוי דליליה זוהמא דהויא טליהו אהמר גברו מאד טל האיץ דאינון ישראל דאיהמר בהון והיה זרטך כטפר הארץ אינון מהגברין טלייהו בגלוהא בנשין פפירין בבנין שפירין בטוהרא בלבושא פפירין וישראל טנייה אוכמין בכולא בנוי דההיא דאיהמר בה אל הראוני שאני שהרחורה בגלוהא ואינון בנוי דההוא לאיתמר ביה לבשו שמיה קדרוה ושק הושה כקוהה אינון מהלבשין באלין לבושין בגין אלין רשיעיא דמהגברין עלייהו בגלוהא דלא מסהפלין לון בעינא בישא וערוה ראה רעה ונסחר כגון נה והכי צריכין ישראל לאהכסיא מנייהו בגלוהא בלבושיהון בנשינהון בבניהון בעוהרא דילה וןולאו למגנא אמרו מארי מתני׳ דליה ברכה שורה אלא בדאר הסהוה מן העין . ונחש ושרך ועקרב אלין אינון מומין דעינא עינין עקימין דבר נש דלא מקהכלין באורח מישר הויא דאיהו נחש עקלהון המן בהאי לא הפי? איהכלל מאינון יקר המדה ביה עלייהו איתמר ולא תתורו אתרי לבבפה ואחרי עיניפה אשר אהה זוניה אתריהה

אע״ג

סמא״ל דעינין דיליה עמיקין וגוונו חשובין לאו מקהכלין באורח מישר למעבל טב בגלוהא עם צליקיא אלא עם רשיעיא לאינון עמיקין באורחיהו בנוי לנחש הקלמוני לקטיל לאלם ולכל לרין לאהיין מניה גוון חיוור לעינין לליה איהו נחש גוון סומק שרך גוון הליהאה לאיהו ירוק כלול מהרויהו עקרב גוון רביעאה אולה צמאון אשר אין בו מיה כולהו גוונין לעינא לרשיטיא קטלין עלייהו איתמר אל הלחה אה לחה רט טין ואל תתאו למטטמוהיו ובגין לא אסיר לטמא קלישא לאסתכל ברשיטיא ואוריהא לילהון צריך לאתכקיא מניהו הה״ל לא טשה כן לכל גוי ומשפטים בל ילעוה ליונה צריכה נטירו מנץ כגוונא לא צריכין נטירו טיניך יוניה לצליקיא מעינין לרשיעיא לאינון טרב רב בנוי ללילית רשיעיא לאיטן קשין למעבד טיבו עה בני ישראל ואינון עקימין בכל ארחייהו בנוי לנחש הקלמוני לאלין אינון זוהמא להטיל חיויא בחוה קרי ארבע גוונין בישין לקטלא וארבט גוונין טבין לאחיאה הרי כרובי עינא אינון נצ״ח והו״ל אלין פנפי יונה עין לא צליק איהו יונה ממש לפר ונוקבא אינון צלי״ק וצל״ק מסטרא לצלי״ק אהקריאה ( חבל)

: ן י מסטרא להפארה איהקרי ט

ספר המלכות נב

קומה ושטדוי ארינין וטימין חיוורין מקהכלין באורח מישר האי איהו מארי דחקד דאיח ליד האי בר־מ א קדמאה בשטהא קדמאה 1 : : נ דמזליה טלה וחיה דיליה אריה ביומא קדמאה כל הדין מזלות ושבעה כונביא אמון משועבדון לכוכבא דיליה ולמזלא דיליה והכי כל יומא ויומא כגוונא האי בד נש איהו חיוור מחיוורו דנהורא דאיהברי ביומא קדמאה הה״ד ויאמר יהי אור אם איהליד בריש שעהא דיומא יהי חכימא יהיר באודיחא ויהי רישא דמאדי מתיבתא ואה אהיליד באמצעיהא דשעהא יהי בינוני באודיתא ואה בקופא דשעהא יהי עני באודיהא זנב לאדיוה דאמון הלמידי חכמי והאי איהו במזל ראובן דאיהו אור בן מקטרא דחק׳׳ד וקיהרא דאיהי מלכו״ח מהמן נטלא חוורו דנהרא דמלכו״ה איהי קיהדא מקטרא דחק״ד יפה כלבנה ואיהי חמה מקטרא מבודה ואיהי פופב מקטרא דחפאר״ח הה״ד דדך פופב מיעקב ואיהי נוה״ג מקטדא דנצ״ח ואיהו מאדיה מקטרא דהו״ד דאהאדהבגבור׳׳הואיהי שבה מקטרא דיקו׳׳ד שבתאי דקטרא טבא איהמר בה שבח אבל מקטרא אחרא שבחאי ובזמנא דהאי שליט טל טלמא אקהלק שבה ואמרין אושפיזין דאינון נשמוח

יה ירוה

אט״י דאינון בגלותא בנוונא דלב ישראל וטיני ישראל דהוו קנהדדין גדולה כיון דאינון זונין ומשההפין בזמה לא תתורו אבהדיהו והא דליה ליה טינין טקימין דאמי איהו ומפתי בני נשא בלישניה פגון דפתי נתש לתוה עץ הדטת טוב ודט איהו אהחויא בפומיה ובמילוי טב ולביה דמאי ביש אקטיללד כליניה עליה איתמר וילטץ הדטת טוב ורט לא תאכל ממנו . חיוורו דטמיה מכקיא כל גוונין אחדנין טמין דליה אמון דברבין נבההן ואיהו גבה לב טליה איתמר הוטבה ה׳ כל גבה לב כל טבין דטביד בגין למטבד ליה שה ואיהו מאלין דאיהמד בהו הבה נבנה לנו טיד ומגדל וראשו בשמיה ונטשה לנו שם אלין אמון דבונין בהי כניקיוה ומדדשוה ממוניהון וכלא למטבד לון שה ולאו לשמא דה׳ האי איהו גופיה דיוקנא דחמוד נואף איהו איקטמר בדה ך מניה אם יהי אושפיזך ואההך וטוד האי בר נש משחדל כל יומי בכשוף ואצלח בהון טה מלכיה ושליטין האי איהו מטמן ומנחש ומכשף ואיהו רשימו דיליה רשיילו דחיויא במדה חיוורא ודושה חיוור איה ליה בגדפוי דמהמן איהנטיל נחש וליה שטרא טל ההוא רושה ומזליה

דהאי בד נש בכל מלה היוורא ; ושערא דיליה היוד והוא אריך

• ספר המלכות

בחודה אני ונאוה לקותה דשמשא דקכידא קדיכא :

שבתאי לילית פתיח אוכמא ובנהא אינון לקותא דישדאל מאליה לקותא סיהרא ניבא דיטקב ומאריה איהו טשו ומאליה דסטדא טבא לקותא לסיהדא בישא דמינין ליה אומה דישמטאל לקו דטינין בקומקו דילהון ובאדימו דילהון בבישדא דגבינין דילהון האי איהו חמה דמוקיד לון דאיהי שרף ואושדין דמין ואדימו דילהין לקוחא דמאדיה אלין אינון טינין קמטין ביבשוחא דשדף דאוקיד לון ואחקמיטו וטינין קומקין דקטדא אהדא ההוא מאדי דטינין קומקין איסטמד מיניה אושיד דמא איהו יאה איהו חזרן בתיובתא אושידו דמא דיליה יהי בסיקודין דאוריהא בו יהי טבחא או מהולא והאי בד נש איהו קמיט באנפוי בחוטמיה בדקליה בגופיה בדרעוי ברגלוי בהפכא דטינין חיוורין דאיהו אריך באנפוי בחוטמיה בדקליה בגופיה בדרוטוי בדגלוי דא רחמי ודא דינא טינין קומקין דקטרא דפיא אלין עינין לוד לאיתמר ביה והוא

אלמוני טס יפה טיניה וטוב רואי שעריה ידוקין בגוון תמה טבא אנפוי קומקין מקטרא למאדיה טב בשטרוי הוו שבטה מיני גווני ללהבא דאיהו זהב קגור זהב

אופיר

יחירוח אי שבח ובגין לא טינין חיוורין נטלין בסיהדא מסטדא דחס״ד אלין איכון מאדי לחקליה טביס מזדטא לאברהם אלין עינין מסחכלין באורח מישר כלפי ימינא האי בר נש ווחדן איהו ביתיה פחיח לרוחה וותרן באוריתא ואס לא ישתלל באודיתא איהו ותרן בממוניה לממונא לנשמתא איהי אודיתא ושאר עותרא ממונא לגופא האי בר נש חיוור איהו בכסא אריך קומא איהו רשימו חיוור אית בימינא דיליה רחיס איהו מבני נשא דחיה איהו מקב״ה הה״ד אבדהה אוהבי . שערא דיליה שעיט חיוור והא חזי דליה עינין דלאו אינון כלילן מאדבט גוונין אמאי אתקריא טינין חיוורין אלא כל גוון דשליט טדאהרניןאיתקדאו עינין על שמיה ובגין דא כד שליט גוון חיוור בעינין אחקדיאו עינין חיוורין ומאן דבאעי לאצלחא באוריחא אשחדל ביה עליה איתמר הרוצא להחכים ידריס . עינין סומקין מסטרא אחרא נטלין סומקו משרף דאוקידלוןבשלהובי דחמה בישא ומחאדמין במאדים דסטדא אחרא דחדין דדגין אלין איכון מאומה דעשו איהו אדוכי מסטרא דמאדיה ואיתמר בבנוי דמונין לחמה ובגין דא כד לוקה המה סימן דט לאומין דטלמא לקוהא דחמה דאומין דטלמא אוריתא דאיהי אוכמא דאיהמר בה

(13)

םפר המלכות נג

כבה משבטב ליי דכהי׳ ישימו קטורה באפיך הה לך נבטה צדיקיה כהה ראכי יכראל כנכד אלו כבטה הליכות כיכ בראש הארה כנגד שבטה השגחות ניכ בנקב הראכין כהוא אור הקדמון ואלו הנבטה השגתות הכלוליה באור הקדמון כל אהד מנהנה לפי פטולהו ויונקים מנקה אהד ואהר נטוררחיך בטנין זה בפבט הננהוה נהיו בחיר הקדמון דט כי קובביה אוהו נבטה מיני מאורוה הראפון הוא דק וצלול מאד כגון גוון קומק וכנגדו קרום המוח הראשון הםובב למוח ובין אור זה לאור שני יש אויר בנהיה וקובב אוהו אור דק וכנגדו קרוה הנמצא במוח . האור השלישי הוא לבן מאד והיא צלול אבל אינו דק כשאר מיני האיר שזכרנו וכנגדו נברא הטצה ונחלק ההוא אור לארבטה כי משם נגלו ארבע אוח יוה של שה המיוחד כן המצא ארבט טצמוה בראש האדה מחובקים זה טה זה אור הרביעי הוא ירוק והוא דק וצלול מאד ומשם נברא הפארה ק״ו ירוק וכנגדו קרוה אחד שטומד בין הטצה ובין הבשר אור החמישי בין שני גוונין אדמימוה וירוק ומשה נגלה נצ״ח והו״ד וכנגדו הבשר למטלה מן הקרום . אור הששי הוא לבן ודק מאד וצלול וכנגדו קרוה של מעלה כלול בכל יופי שביעי הוא אור

הקדמון

היפיר זהב פרוייה זהב מיפז שבעי מיני דהבח

1/ V / ) I

, י , י כ ׳ ושערא דיליה .I " ׳ - דיליי ו

דשבריה ובגין דא דידהוא הקען יאיהי דרנא דיליה הו״ד דנטיל בגבור״ה אבל טינין היוירין נטלין בנצ״ה וחס״ד ואמון אריכין ושרטוטין ומצחא דילהון א ייני ן מקטרא דהקיטא אבל שרטיטין דמצחא מקטרא דבר נש קמיט אמין קמיטיה והקושיא החמישיה למה נבראו העיניה יהחוטמוה למטלה מן הפה דע כי הפה היא הלון השביעי פנגד השנה השביעייה והוא מלי־ חלון השביעי כן היה משה שביעי והיה מליץ והיה אהרין דכהי׳ באהרן שהיה אחיו שהוא כמי בן שביעי והוא יהיה לך לפה והה היו אחרוניה והיו מליציה כי אלו שבעה חלונות כנגדה נבראו אברהה יצחק ויעקב ומשה ואהרן ודוד ושלמה שהיו רחשי ישראל עיניה אלו דוד ושלמה דכהי׳ והוא אדממי עה יפה עמיה והאזניה הה אברהה ויצחק קוד ימין ושמאל דפהי׳ שמעו הריה אה ריב ה׳ כנגד האבוח שנקראו הריה פה זה אהרן דכהי׳ והוא יהיה לך לפה החוטמוה אלו יעקב ומשה דכהי׳ ביטקב ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה׳ אמ׳ כנגד הריח . ומשה

ספר המלכות

ראשיה דנהי׳ ראשיה הנמה יראה ה׳ שכל טוב לנל עושיהה. ולפי׳ התהילה ההורה בביה מפני שהיא קפידה שניה לייהוד והיא הנקראת ראשיה הנמה יראת ה׳ וטנשו י״ל מפני מה נקראה ראשית מפני שהיא ספירה שנייה שנברא מאור קדמון והוא סיד הבדלה באתה תונן ני שה היה הבדלת האור הקדמון ושה היה התחלת פעולותיו ושטר זה ממנו נבראת התורה שהוא סוד שהתחילה התורה בבית וסיימה בלמד ל״ב נתיבות החנמה ני התורה ננללה בזו המדה והיא הנקראת ראשית הנמה ואחלק בטנין זה ד׳ חלקיה ואחר נך חלק נל נתיי ונתיב מל״ב נתיבות

חנמה : חלק ראשון מפני מה הה ל״ב נתיבות בהבדלת הקדמון תמצא ני באור הקדמון נביאו בי סוד שבטה השיחות וסוד יו״ ד של שה המיוחד ונשנבדל ספייה חנמה מיד נבקט מאוי הקדמון טל דונמה הייחיד יהוא הנקרא טלה במחשבה והוא נשננלה ספירה החפמ״ה מיד נגלה הפל ני נל טנין הבריאה כלול בחנמה רי נן נודט בפי חפמי ישראל ני ברא ר״ל טלה במחשבה ונשלה דוגמה הנל ב ומפני שהמחשבה היא בל״ב וספירה שניה היא מחשבה

היא ל״ב נתיבות החפמה : חלק שני עוד למה הה ל״ב נתיבות

חוכמה

הקדמון ממש שסובב מביה ומחוץ והוא הכל הא לך ענין הקדמון כיצד היה החחלחו והיה נקד שלא היה נראה שום דבר וכלול הכל שס וזו הנקדה נקדים לכל נראה ואינו נראה ונשאר בשביעיוח דכחי׳ ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא נמצא שאור הקדמון הוא מוח מביה ומחוץ והיא נשמה שעומד מבית ומחוץ והשער היוצא מן הראש ענפיה ועולמות שנבראיה משה והחס״ד שמושך משה הקב״ה לאוהביו דכתי׳ יומה יצוה ה׳ חקדו ובלילה שירה עמי ונלה נחיה יחכמיה שנמשכיה ממנו לאין תכלית וקצבה והנהו ענפיה לכל הצורה סיבביה אבל הפניה הקדושיה מכל צד יעבר מזהירין ומכאן מזי הספירה נמשך כל השלשלת העליון הקדוש והטהור וזהו שאז״ל נבקע זיו אור הקדמון ונברא הכל וכנגד זו המדה אמז״ל בראשית נמי מאמר הוא דכתי׳ בדבר ה׳ שמיה נעשו שהוא נראה ואיני נראה וכנגדו וא״ו שורק וכנגדו אנכי ה׳ אלהיך בעשר הדברות ופנגדו יום הפפוריה בעשרת ימי תשובה וכנגדו למען תזפרו בעשר דבקים והמשכיל יבין ע״כ ומכאן החחלת שלשלת הקדושה והטהורה שנכלל ממנו ספירה שניה הנקראה

ראשיה : ספירה שניה חכמה היא הנקראה

םפר המלכות נד

כל בריה בכל הנבראים שיוכל לחשוב גודל שכל הנחיב הזה :

הנתיב השני נקרא שכל מזהיר והוא נחר היראה וזהו אחדוח השוה המחנשא לכל לראש והוא בפי המקובליה כבוד שני והטעה כי זו המדה נקרא כבוד יוצר ובכל מקום שנ׳ בכחוביה כבוד רומז לזה המדה כי שה נגלה הכבוד הזה לכל ומאותו הזיו הגדול נבראה התורה וכל נתיב ונהיב מאלו ל״ב נתיבות מאיר לתורה ומשה נבקט מאותו השכל התורה כל אית ואוח ולפי׳ אה חסר אפי׳ קיצי של יו״ ד בס״ה היי פהיל יהטטה כי היא פדיימח טליינה ימאלי ל״ב נחיבית שהזכרח נברח ב׳ בראשיח כננד אלי ב׳ נתיבות הטליוניה הקדושיה והטהידי׳ שאין שוה בדיה יכילה להרהר ולחשוב בגיד למעלתם כי מכאן מחטטדיה הספירות ולא לחנם נקרא שכל מזהיר הכל והוא מאור עיניה ומשה מאירים עליונים ית תת וניס ומשה יוצא אור לעיניה דנתי׳ עיני ה׳ המה משוטטים

בכל הארן : נתיב השלישי הוא הנקרא שכל המושכל שממנו נבראו הפעולות וההשגחות בעליונים ובתחתונים וזה הנקרא משגיח בתחתונים כד״א והיו עיני ולבי שם כל המיס זה הנתיב הנקרא שכל מושכל ולפעמים נקרא

שכל

תפמה מפני שקודה שנגלה ספירה זו היה נראה נקודה אתת איר הקדמון ועדין לא היה נגלית שה שוה הכמה שידעו כל מה שברא ית׳ כל כך היה נסתם מעין החכמה מכל צדדי; כיון שנבראת התורה ב״ל היו ל״ב כל הבריוה להשיב בחכמות ולפי׳ הה

ל״ב ולא יוהד ילא פחיה : חלק השלשי למה הה ל״ב נח וביה תפמה פבר פירשתי פי שלש ושבעיה ושמונה מיני מאורות קבועין באור הקדמון פמנין תשמ״ל ומדת הכמה לקת עישור ממנו מהשלש מאות שלשיה ומהשבטיה שבטה טול האתד שלקח מטשר ממדת השבטה המש

נשאריה ל״ב נהיבוה : חלק רביטי כי כל שלשיה ושהיה יורדין מאיייה לטיניה שנמשכיה מן הלב כי מן הלב באיה ל״ב צנורות לטיניה להאיר חוהה ומאיריה ללב כמו כן לב צנורות הה שמאיריה בין חפמ״ה להפאר״ה נקרא ל״ב השמיה ולפי׳ הה ל״ב נתיבות החכמה ושה מהפרש ההורה לל״ב הפמה והנני מפרש בס״ד כל נהיב ונהיב מאלו:

הנתיב הראשון נקרא שפל מופלא והוא אור מושכל קדמון בלי ההחלה והוא כבוד אהד אשר אין כל בריה יכולה לטמוד בפני מציאוהו ונחיב זה כסהר ונטלה מאד אפר אין

ספר המלכות

כל ההכרות בה הנקראת ראשית דרכי ה׳ מקרא בכיריה :

נתיב הבבי נקיא בכל נבדל ונקרא פן מפני בבא מהיכה בפג׳ אצילות והיא מבפיג בפג לכל הקפירות המאתרות בנגצמו ומבה מקהיל למבך

התניעעות ומבה יניקת הכל : הנתיב הבביגי נקיא בכל נקהל ונקרא כן מפני בהוא מזהיר לכל הדבריה הבכלייה הנקראיה בגי! בכל ייינקיה מאמונה הנאמנת ומבה מזהיריה ייונקיה בכל נבמות הצדיקיה המזהיריה ימלמדיה בכל בגולה הזה

ובגולה הבא : נתיב הבמיני נקרא בכל בלה ינקרא כן מפני בנבלה בי ת כת ת הקדמית ונבלה בי כל תיקון צירה ייגליוני״ הקדישה והגהורה ילפי׳ נקראת איר בכל ובכל בלה בהיא בבלימות הגליון והוא מת יבב בתדר

הגדולה : הנתיב התשיעי נקרא בכל טהור ונקרא כן מפני שהוא זך וצלול מאד ומטהר את הקפירות ומבהיק גזרת תבניתה ותוכן אתדיתה שהה מיתדות בלי קיצוץ ופירוד ומבתר את

האוהל להיות אתד : הנתיב הטשירי נקרא שכל מתניצץ ונקרא זה השה מפני שיושב טל כקא רה ונשא ומתנשא ומזהיר

זוהר

שכל מורגש שהוא שכל בטין הרגשותיו בכלטניניהטליוניה והתתתוניה והנתיב הזה נברתי ממנו כל אותיות המעוטרות שהה משולשות והה שלשה אות נימ״ל ואות למ״ד ואות שי״ן כולה מטוהרות בקדושת נתיב השלישי והוא קוד שלשה אבות הטולה המעוטריה במטשיהה הטוביה כנגד שלשה האותיות שהה של שלש שלש וכנגדה תשט תקיטית בראש השנה וכנגד זה אמ׳ שלמה בהכמתו והתוט המשלש לא במהרה ינתק כנגד אלו שלשה נתיבות הטליינית הקדושות והטהורות המתיריה לכל וזיו כל נתיב ונתיב מאלו הוא קיד גיוניה וזוהר טין צורה הטליונה הקדושה והטהורה ב״ה ומבורך בפי כל הנשמה ע״כ נתיב שלישי וטוד נקרא בפי המקובל שכל מקודש והוא יקוד התכמה הנקראת אמונה אומן ושרשה אמן

והיא אב האמונה נאצלה : נתיב הרביטי נקרא שכל קבוט שממנו מתאצליה הכתות הרותניות בדרך אצילות שמתאצליה אלו מאלו בכת אצילות ואותו שכל קבוט אינו זז משה טולמית ומתאצליה כל הכתות

ממנו : נתיב התמישי נקרא שכל נשרש והוא שרש האמונה ונקרא כן מפני שהוא טצה האמונה השוה והוא המיותד בטצה הבינה הנאצלת מהתכמה הקדומה שנכללו

ספר המלכות נה

נתיב ששה כשר נקרא כפל גצה מפני הכבוד השופן למטה והיא הנקרא גן עדן ומופן לחקידיה והוא המשפיע

להקידיה שבגן עדן : נתיב י״ז נקרא שפל ההרגש והוא מוכן להקידי האמונה והוא יקיד הפאר״ה במעמד העליוניה ומשה ,משך שפל קו ירוק הינקי,? לעולה

כילו : נתיב י״ה נקרא שכל ביה השפע מהוך צלו מהלינניה כל וזהוד בצלו המדהי וישבהי וכהי׳ בצל ק שדי יהלונן ושה צלה הקדושיה והטהוריה

בהבוק הנשמות : נתיב י״ט נקרא שפל הפעולות הרוהניות כדי שמשפיט ברפתו לכל בדמיה שבעולה לכל דבריה שנקדאיה דיהנייה הכל מהבדפיה ונתוקפיה ממנו נתיב עשדיה נקרא שפל הפעולוה הדמיונות ונקרא שפל נאמן מפני שבו מהבריכה כמה רוהניוה

פדי להיוהה קרוביה להקות בצלו: נתיב עשדיה וא׳ נקרא שפל קייה מפני שהוא כה קיוה לפל המהקיימיה בו כדי להלבישה בדוה קדושהה וכדי להה להה שכד צדקהה

וזכוהה : נתיב כ״ב נקרא שכל הקדושה ונקראכן מפני שבו מהלבשין הקדושים כדי לקייה וההקדשהה והייהה קדושיה

זוהר נ דיל ומפפיע שפע ריבוי לצד הפניה יכ״ב זייי והדרי שמהניצן הזיי

נתיב א׳ כשל־ נקיה איד מצוהצה ונקרא כן מפני שהיה עצה הפדניד המקודר בקרד המערכה העליונה לנמ מדה העליונה הנקדאה מדה הפאדי׳ה שהיא קוד נ״נ שהוא

׳*יוי״ך ייייי״ער״ העליונה . נתיב י״ב נקרא פנל בהיר וזהי בהיר הוא בפהקיה והוא עצה אופן הקנדאה הז הזיה פי׳ מקיה שבא משה ההזיין ינהוזוה משה מדאוה הנבואה

שמהעודדיה לנביאיה : נתיב י״ג נקרא שנל מנהיג האהדיה ינקדא נן מפני שהיא עצה נקא הנביד והוא השלוה מדה אהדוה השלימה בנל אמיהה הייהיד והיא

שאידיה מדה מלכיה : נתיב י״ד נקרא שכל מאיד ונקרא כן מפני שהיא עצה ההשמ״ל המידה על ענין המה הקדש יהכינהה ותבניתם

ונזדהה ומאיר לעולה המלאכיה : נתיב המשה עשר נקרא שכל מעמיד הבריאה בטדפלי טוהר וזה השכל הופיע במהן הורה הה הוא הנה אנכי בא אליך בעב הענן שיזהיר שכל המעמיד ולפי׳ נקרא שכל מעמיד שעמד במעמד הר קמי ומשה למדו ישראל

תורה ומצית :

כדי

ספ1 המלכות

והוא המנהיג אוהס ומשם יניקה£ וממקוה שהה שואביה :

נתיב נ״כי נקרא שנל מותנה המהכיה לנל ברואיו והוא הנקרא שנל התנמה הקדומה הנקראת ראשית : נתיב ל׳ נקרא שנל הכנקה הפועל והוא הנולל אחדות השוה והוא קוד היה המקבל דפחי׳ פל הנחליה

הולניה אל היה והיה איננו מלא : נתיב ל״א נקרא פנלהאחדוח המאחד לנל הקפירוח הנולל נל הייחוד בההוא שנל שנבדל האור הקדמון

ולפי׳ נקרא שכל האחדות : נתיב ל״ב הוא שפל מצוחצח שבו נראה צחוח הייחוד ולפי׳ נקרא שמו כן נשלמו ל״ב נחיבוח החכמה הקדומה הנקראת ראשיח דרכי ה׳ והוא הנקראת ראשיה דכחי׳ ראשיה חכמה יראת ה׳ שכל טוב שנחלק לשניה עשר שכל שהה ל״ב כהיבוה החכמה ואחר שעוררתיך בזה דע כי זו המדה נקרא הבדל הקדמון שנבדל מאור הקדמון ולא לחנה אנו אומרין הבדלה בחונן הדעה כי הדעה הוא הנאצל ממדה החכמה ולפי׳ ההקינו ז״ל הבדלה כי בודאי הוא היה הבדל הקדמון וזה המקוה נקרא י״ש והוא השכר הטוב דכהי׳ כי יש שכר לפעולהיך והטטה שנקרא י״ש כי יש לו ממשוח ושכל שיוכלו לדבר בו יותר מאור הקדמון כ״ב גודלו והשיבוהו

ה ע ט ה ו

כדי להדבק הצורה ביוצרה דכתי׳ בה׳ אלהיכה תדבקון וכתי׳ עה נבר החבר

וכחי׳ חייה כלכס היוה : נתיב כ״ג נקרא שכל מובהק ונקרא כן מפני שהוא אור שכל המבהיק הקפירוה וכניייה וייחוד שלה בלי קצוץ ופירוד ומבהיק כל הפעולוח

לידבק ביוצרה : נתיב כ״ד נקרא שכל צח כנגדו דנתי׳ דודי צח ואדוה שמקבל מאוחו שכל צח ומתנוצץ והוא הנוחן צחוה בכל גווני הקפירוה וזוהר כנשמה

לפי׳ נקרא אור צח : נתיב כ״ה נקרא שכל זך מפני שהוא זך מאד ומזכה להבניה הקפירוה ומראה ייחודו כי הוא אהד ואין שני לצדו ונוהן זכוה בגלגליה כשמצהיליה השמש והריח והכוכביה שמצהיל זיוה

בעולה השפל : נתיב כ״ו נקרא שכל מופעל וזה נקרא עלה במחשבה ונבקע שכל מופעל ונשלמו כל הדבריה שעלו במחשבה יצאו לפעולה לפי׳ נקרא שכל מופעל: נתיב כ״ז נקרא שכל אמהי שמשה בא החעוררוח לכל דברים האמהיים ולכל בעלי השכל ולעולם המלאכיה ולדבריה השכלייה ולכל המזהיר שהוא

למעלה מן הפרגוד: נתיבכ״ח נקרא שפל הרוחני הנוחן כח ושכל הדבריה הרוחניים

4 ספר המלכות נו

בנין עד שבא נקד השני ונגלה דמות בנין קוד צר״י קוד התחלת שלשלת העליון קוד החחלת הפעולות כי משס יצאו פל הדברים לפועל ולפי׳ התחילה התורה בבראשית כי היא המדה הנקראת חכמה ראשית והבית כי מפני שהיא קשר שני בייחוד אלהינו והוא קוד בשלשה י״א קשרים והוא קוד עשרה מאמרות שבהם נברא העולה ועשר הדברות וחכמ״ה היא קשר השני והיא הבדלה ראשונה ולפי׳ אנו אומרין הבדלה בחונן הדעת כי מדת חכמה הוא הבדלה ראשונה ומשם נמשך תבונ״ה ודע״ת ושכ״ל הכל נמשך משה וזו המדה הוא קוד ראי״ה והרא״ה ופני״ס ושמיע׳׳ה כל אלו ד דברים נמשכים ממנו ית׳ דע כי ממנו נחלקים שבעה מיני מאורות שהוא קוד שבעה גוונין וקרומות שבעין מלבד שלשה שהם שמיעה והראה ופניה נמצאו המאורות הנפרדים מקשר שני שנחלק כל דבר אור מאיר בפני עצמו מלבד הענפים שנמשכים ממנו שאין להם קוך והכליה והנני מפרש כל אלו עשר הדברים בקשר אחד ומלבד קוד שלשה עפעפיס נמצאו י״ג נפרדים ממדה החכמה שהיא החכמה הקדומה כנגד י״ג מדות של רחמים והס נחלקים כך שלשה עפעפיס שברא בעין האדם כי כבר ידעת

שחכמה

והטעה כי אור הקדמין הוא ההחלת שלשלה הקדושה והטהורה ורואה ואינו נראה ולפי׳ הוא אי״ן אבל מדח הכמ״ה נראיה בטין השכל ולפי׳ נקרא י״ש כי הוא אצילוה הטליון ונקרא מדת אצילות כי משה ההאצלוה טליון ומשה ההאצלוה הייחוד ונקרא בכוריה פי הוא הבפור ולפי׳ נצטויינו בענין הבפוריה פנגד מדה החפמ״ה הקדומה והוא סוד ברור נוטל פי שניה פי הוא קשר שני בייחוד אלהינו ונקרא אווז ולפי׳ אז״ל הרואה אווז בחלוה יצפה לחכמה שרומז לאווז הידוע ולפי׳ יצפהז חרונה ואחר ו ה לחכמה דכהי׳ ב שעוררתיך בזה בס״ד הנני פוחח לך שערי אורה בענין גבול החפמה בחפמה האצולה האור השני שנגלה בייחוד אלהינו ודע כי זו המדה נקראה מדה אצולה קדומה והוא סוד גבול הנקרא מ״י ובכאן היראה חלוייה דכהי׳ מי יהן והיה לבבכה זה להה ליראה אוחי כי היראה חלויה במדה הנקרא מי וזו המדה נקראה של״ג שהחה כסא הכבוד וזהו סוד ההגדה שאז״ל ארץ מהיכן נבראה משלג שתחח כסא הכבוד ר״ל בינה שהיא ארץ העלוינה מהיכן נבראה ואמ׳ משלג שהחת כסא הכבוד ר״ל ממדה חכמה שנקרא כסא הכבוד והוא סוד בנין נקודה השניה כי הנקד הראשון אינו רומז דוגמת

ספר המלכות

(הקד) מלוה והנכד זה ההוד אז״ל עלה במהנבה וכנגדו בדה בכל מענה בראשת כי כבד י דע ה י נאז״ל בדה עלה במהנבה לשכיר יה׳ ומנה בה הדאיה וכבד ילעהי כי המחשבה והדאיה ממקוה אחל הה באיהוממקוה

׳ ו אחל הה יונקיה וראיה על זה ב ־ ק״ש ולא ההורי אחרי לבבכה ואה מי־י עיכיכה כי ראיה ימהשבה ממקוה אהל הה באיה וזה אור הכלה כי נן המצא בבה עין איר הכלה ומשה עליה הכלה של

הקטן וכנכלה הכלה שבציציה כמו שאז״ל מפגי שההפלה לומה ליה ויה לומה לרקיע ורקיע לימה לכקא הפבול ופבד ילעה שעכין י״ה רומז למלה מלכו״ח שנקרא י״ה ואותו הי״ה הנקראת שכינה לומה לתפארת הנקרא רקי״ע ורקיע שהוא תפאד״ת לומה לכקא הכבול לכיון זה ממלת חכמ״ה שהיא למטה מכקא הכבול ר״ל למטה מכוון דאשין של חכמ״ה כי חכמ״ה נקרא כקא הכבוד של מטלה כנגל אור הקלמון נקרא כקא הכבול כנגל אוד

הקדמון ולחכימא ברמיזא : האור השלישי הוא כנכד א״ל שבי״כ מדוח והוא הנקרא שלג בכל מקיה והיא ניין ירוק ולבן ומפני שהוא למטה מגוון השני הנקרא כקא הכבוד אז״ל שלג שמתחת כה,א הכבוד וכנגדו גוין

שלישי

שחכמה היא קוד טין ה׳ ויש בו קוד כמו כן שמיטה והראה ופניה הא לך ששה ושבטה גוונין וקרומות בטין ניי5או י״ג כנגל י״ג בק״ד הנני

פוחח לך שעדי אודה : האור הראשון שנפרד ממדה חפמ״ה מקוד שבעה גוונין וקרומות שבעין שהה שבעה והאור הראשון הוא אוד שנפרד מאוד הקדמון והוא מזהיר מזוהר אור הקדמון והוא נשמה לפל שבעה מיני אוד הנשאדיה והוא נשמה לעולה ולטלה והוא בה עין המאיר לפל כייני עין וזה האוי הוא קוד שהיא נשמה לכולה והוא קוד ה׳ הראשון של י״ג מדוח שבו מהנהדיה כל י״ג מדוח כך מאוד זה מאיד כל העין ופל הפניה ושמיעה והדחה הכל נהנין ממנו יזה האור הנקרא אוד תושי״ה שמשה נגלית התורה הנקראת תושיה ונקרא בת עין וזה האור איני משתנה לעולה והוא אוד המשנית לכל הנבראיה עליוניה ותחתוניה דכתי׳ טיני ה׳ המה משוטטות בכל האד! בארץ הטליונה שנקראת ארן החייה ובאר! התחתונה ונהלקיה ממנו כמה טנפיה שנבראו משה כמה מיני מאורות לאין תכלית וקצבה ופנגדהבדא הקב״ה באדה בת טין שהיא בין אדוה ובי

תפלת : האור השני הוא פנגד ה׳ השני שנאמ׳

(14)

ר המלכות נז פ ס

הקדיש הזה כי מכס :מכך מדה הרתילנית שבעילה בין למטלה כין למטה» ץ ^ - « > • • ץ י ^ - ן ו ״ ץ י י • ן י ״ ׳ י ״ ר - י ץ ^ י י ־ ין ן ע י • • . ' / * • ^ ן י ״ . . ׳ / , ׳ ״

י-איי• מעליי״ ברא הי־ב״ה ף

י? לכל כלכה

כמד זה ־ ייל

י ימים מ״לשי־ ייי״ני ייתויות שיייזתי יילשה מזה האיר הטליין ילתפשטיה

י ׳יו 'י• '׳-י ׳ י

ז יייי י ו י י ״ ענפים ידינ יץיייריד י לכמה עילמ-ת יזהי קוד מדת הרתמנית בכל מקים ולפי׳ אמריי הנביאים כניד זה הניין צמר דנתי׳ אה יהיו הטהכיה נכניה נכלנ ילביני נננד זה האית הפני אבל איד הדביטי נקרא צמ״ר ולפי׳ אמ׳ אה יאדימו נתולט נצמד יהיו יזה האוד הוא קוד צמ״ר (תקר)

לתנימיא בדמיז : האור התמיכי הוא נננד תנין כבי״נ מדות והנכד איר זה התמיפי אמ־ה תי־ה ותנזתי את אכד אתון ינננדה כיין תמיכי כבעין והיא נטין נדתן ימנאן יוצא התתלת הדין ימכה נמכך מטין הבינ׳׳ה הנקרא מלך אקיד בדהטיה ברהיטי הכלות כל צידה העליונה הקייכה והטהורה ומנאן המשכת נל המכפטיה והדינין כבעולה ומכאן יניקת צדיק וטוב לו צדיק ודט לי רשט וטוב לי רשט ורט לו דכתי׳ והכותי את אשר אתון ורתמתי את אשד ארתה ומכאן נמשכיה כמה מיני תאירות שבטולה מאיריס לכמה

טולמות

שלישי שבעין שהיא יריק יכננדי כברה שהיא כיין ש ו ר רמזתי בקפי י

W י ' V ׳

ד יי ד יה יייי י ^ י י י התליתי למניה י ועתה התליתי מבת עין יכננד אי־ זה נגלית מציה בני־ כי היא כ׳ אב יאשת

׳וייס הנדונים שזנל

ו יו ייי״•! ״ < י \

ילזה האיר נכלה יהיא האיר׳ ־ י ־־ ו ר "

• ^יייי" ייי^יייה י ^י י י ןץץד- ץ-י^•^*- ו4 / . ׳ ' •<• » / - * • ן ׳ י / ג , . ו •י . 1 י ־׳־"י ן > 1׳ י ׳ - ^ ׳ י ן

ננליה נמה שמית קדישיה ינקראא״ל שמשה בא הייתיד האלהי תזק יאמן לאין תכלית יקצבה יאה תנה אתה די לך באיר השלישי כי לתכימא בייליזא ילא כתבתי לך אלא ראשי

דבייה : האור ה ־ביעי היא כנכד רתי״ה שבי״ נ מדית יהיא ניין לבן מאד יכבד ידעת ני מצד הליבן בא הרתמנית ייאיה מיפתיה על זה מה שאז״ל שלשה שיתפין יש באדה הקב״ה יאייו יאיץ

ו י « הקב״ה ניתן נשמה יתביי י הלובן שבאדה והאם

האדמימות ומפני שהאב נותן הליבן אמד הנתי׳ ליתה אב על בניס ילפי׳ נננדי רתו״ה נננד האיי הרביעי ומשה כגלי מצית בנורים ולפי׳ היו ייצאים הנהנים לקראתו יאומ׳ בדיך הבא בשה ה׳ מפני שבא ממדת הרתמנות אשריו ואשרי תלקי מי שזינה לאוד

ספר המלכות

והטהור הנקרא מזה חכמ׳׳ה ואיד הקדמין קיבב איהי קביכ קביב יהיא חק׳׳ד הידו״ט כי מנה היה יניקהו יטהה אפבד בק״ד קיד בלבה עפעפיה כנכד בלבה מדיה בל בלפ טבדה מדיה: האור הבמיניהיא כנכד מדה כמיניה בבי״נ מדות שנקראת ניצר ההד לאלפיה וזה נקרה אור במבה יוצא הבלהבה הידיט הנאהז בבאר מיני מאירות ומכאן ננליה טנפיה בכל יוה יבטלי מכה האיר הידול הזה ולפי׳ אז״ל בכל ייה מיברו מלאכי הברה אמרי בירה יבטלי דכהי׳ חדשיה לבקריה רבה אמונתיך והוא אב ודה וכנגדה ברא יה׳ טפטפיה הראבוניה בלמטלה מן הטין כי כל זה כליל במדה ההפמה ומכאן נגלו ישראל שנקראו ראשית דכהי׳ קדש ישראל לה׳ ראשי״ה תבואתה וכחי׳ שהורה אני ונואה בנוה ירושלה ולפי׳ אנו כנגד אור שמינית ומדה שמינית שבי״ג מדות מפני שקבלו המילה שניתנה לשמונה ימים ולפי׳ נקרא ניצר הקד לאלפיה שהם ישראל דכתי׳ בהו רבבה כצמה השדה נההיך וכהי׳ והיה זרטך פהול היה אשר לא ימד

ולא יקפר ולחכימא ברמיזא : האור התשיטי היא כנגד מדה תשיעית שבי״ג מדות והוא נישא טון וכנגדו טפטף הראשין שמקכך את העין כך הקב״ה כשמבקש לקלות טונותיהה

של

עולמות וזה האיר החמישי מקף לארבעה מאורות שהזכרתי ימכאן נבראה מצוח תלה ולפי׳ כתי׳ רשאית עריקיהכה חלה תרימו תרומה ימי יוכל לקפר גידל מעלה איר החמישי הקב״ה יזכיני לראות השגה ייחידי

לראיה באור החייה : האור הששי כנגד ארך אפיה מדה ששיח שבי״ג מדוח ואז״ל ארך אפיה לצדיקיה וארך אפיה לרשעיה והוא כנגד גוון שני שבעין שהוא צד ירקרקות שנדבק באדמימות וזה נקרא אורהנערבששם ישרים מכתירים ימשה נגלית מצות תרומה שהוא ראשית ומשה ניתן מצות הגז דכתי׳ וראשית גז צאנך תתן לו ונתלק זה האור לכמה מיני מאורית שזכרתי למעלה ומשה נמשך לחית והמן הקדיש שיוצא בחוטמיה ולפי׳ נקרא ארך אפיה מפני

שנמשך לתוטמות העליונות : האור השביטי פנגד מדה שביעית שבי״ג מדוח שהיא רב הקד ואז״ל רב הקד מטה כלפי הקד וכנגדו גוון אדוה שבטין הקמיך לעפעפיה שהוא השביעי והוא המקיף לכל הששה הגווניה הנזכריה יזה האיר נקרא איר האמהי וממנו יונקיה נשמה כל כשבעיות והוא קוד שמיניות אחוזות בשביעיות הכל נדבק במדה אח־ ונקרא רב חקד נשלה כל צורה העין הקדוש

ספר המלכות נח

פי ואלי ג׳ הדיה הה ג׳ גלגליה שבאזניה והה כנגד הודה נביאיה וכחוביה כהניה לייה וישראל וכנגד שלפה נקיונוה שבאדה דכהי׳ הן כל אלה יפעל אל פעמיה שלש פה גבר והאור ש<ש האהן הוא הקבר והשעוה שהוא שה הוא כוק ההרעלה שהוא מד כמוה ולפי׳ הוא מכוון כנגד וחטא״ה ולהלן

אפרש עוד קוד האזניה : אור השניה עשר הוא פנגד ונקייה והוא מלשון ונקהה לארץ חשב והוא כנגד הפניה העליונה של צורה העליונה ב״ה והוא גוון א דוה ולבן על זה כהי׳ מלך ביופיו החזינה עיניך ועל זה כהי׳ יאיר ה׳ פניו אליך ויחנך שמשה מאיריה מאחיה והמפיה עולמוה אשריו מי שזוכה להתנכר מאוהה הפניה הקדושיה ומכאן נהידו פני משה דבינו ע״ה דכהי׳ כי קרן עוד פני משה ובזכוחו נמחלו עונותיהם של ישראל ולפי׳ כהי׳ ונקה כי מאוהה הפניה הקדושיה בא מחילה וקליחה וזיו ופבוד לעולה ומאיר לכל

צד ועבד :ר השלש עשרה והיא כנגד אמה שהוא או למעלה והוא כנגד החיטמוה שעובד בהה אמה המיה העליון כי הראש דין בפני עצמו יש לו כמו שיש בגוך שני נקביה שמנקיה לכל הגוך כמו כ; שנ• נקביה בראש שמנקיה לכל הראש

ונקראו

-Vp->-> V ^יי>-^־ יין• דיייי-היי רי־יז

הדין הקשה ולפי׳ אמ׳ נושא טון וזה האוד נקרא איד הקילה שמשה בא הקליחה לטילה ילפיכך פנגדה נישא טון יזה האוד הנחלק ממדה הכמ״ה היא ילאיר ימהנוצץ לכמה טילמיה ומפה בא קליחה יכפרה לכל ולחכימא

בדמיזא : האור הטשידי הוא כנגד מדה טשידיה שבי״ג מדוח והוא כנגד ופש״ט וכנגדו טפטך השלישי שבטין שהוא למטה ונקרא אור צ״ח המקבל מעפעף הראשון ולפי׳ נקרא אור צ״ח ונמשכים ממנו פמה טנפיה לאין הכליה וקצבה והוא קולח הפשטיה והפשטיה אלו המדדיה והזדינוה ואה חכה אהה

די לך ־ אור י״א הוא כנגד חטא״ה כנגד השמיטה שנמשך ולחוד החכלל״ה כנגד אזן הימניה והוא הנקרא איד שכל המאיר לכל השמיה יהיה כל נאצל ממנו ואידו מאיד לכמה עולמות ונבדל זה האוד לאזניה והמצא בהזניה גלגל אחד גדול שמקיף לכל ואחריי פשוט ואחריו גלגל השני המקיף לאיר האזניה ואחריו האזכיה ובשה איכא שטוה ולכל זה צריך פי׳ כי הוא כנגד אוד זה וכנגד מדה הנקראת וחטא״ה כי האזניה של מטלה הה טדיה בחטא דכהי׳ האזינו השמיה ואדבדה והשמט הארץ אמדי

ספר המלכות

וכמראי אמה המיס הטליוניס ילפי׳ בהלמידי הכמיס יכנס באזניס כבה־אה הה מנויניה כננד א מ״ ה ברכית המיה איה ההזכיי יהיה סי׳ יפה ני ימי בהראה אזניי דבקיה 'לבבי קימן טיב לי מי ביאס אזני העי: כבעיסק בהירה הייה הימן יפה לי ינהי׳ לידי מ

ו י:יי.ילי י י י ־ ־ יאייס יכיל יייןךי• יי : " , * , י ־ י ן ו ־ < י ה ׳ י י דהכייא י ־־p י• ק ק

ונכיי ונפיק יביטיר אלי התיטמית הקיוביה אידך בלי יי ילפי׳ נקיא איך ;פיס באינו ייצא כל כך הקצך בזטך :י אס בכהה ביכיליס בני הטילס

לקבול הקצך בייצא מבס ילקיך נפיט אי־ הנפיד מהכמ״ה הנקיאה אזניס נדלק נבלבה נלנליס יניבק באיר

׳ ־ ור * ר י ־ י י י ״ — י י — « - י־ץי- ~־ י - v v י י י ־ ו ר י ׳ י ! ' י ן V 1 ו - י -

היאב ולהעמיס זה האי־ נ ק ־א היי ירקרק אי אייה יהיא לק ילאי יכל ימי טליין סי׳ יפה כיי יקי7 י ? בהיא ב

׳ ׳ ר י׳־׳ י׳•׳ ׳•י ־־׳־׳• I '׳־ V 1 ׳ י

אפיב איתי בק״ד יקידהתיטמית היא״ ״ימייס לכנ הרהב י ״ י י ^ י יינין ״ כמי בני נקביס ביב בניך במנקיס איהי ט״ך פי׳ הקפירה היאה ממהי « > •פ! י..-\ ״ ו —יי-( ״

יכדיל תירה ייאדיי : הספירה השלישית בינ״ה זי המיה נקרא מיה אצילה מהאציליה הטליין יכבד ידטה באציליה טליין היא מיה הכמ״ה בנבדל מאיי טלייןהקימין ומיה בינה המלך טצמי יזהי קיי מלך אקיר ברהטיה יזהי באז״ל מה בין ניריה לבביטיה ניריה כמי בנייד בתיי המלך יזו מיה הכמ״ה בביטיה כמי בנבבט במלך טצמי יזי מיה בינ״ה כי היא המלך האקיר ברהיטי המלך יל

. , - - ^ • , . . - ״ י - י י־הי״יה ה-ייי־ יי״איד ץרי י י « .י י ! «/ —׳- ..11

ו י ו

כבאז״ל מאריך אפיה וכבי ייליה יכפי׳י י י י - ׳ \f ץ י ז ~ י ״ י י ־ א י ־ ־ י י ־ ן י א ז * * ד י ל

y g- ^׳ * ׳ ן ׳•\< * I .. '1 t '\ י

- ץ - י < י ~ י י - , י י » י י ־ - ן ץ ן - ף ^ ^ ץ* • י י ^ ר • ״ ^

~*m ה t׳

בזה בק״ד הנני פותת לך בפר־ אייה בטנין אזניה ופניה יהיטמיה בנמבכיה ממדה ההכמ״ה והיא קיד ראפ בלבלי הפליק הקדיב יהטהיר וטנק האזניס היא ההפבטיה ההכמ״ה הנבדל מאיי הקדמון וקוד הנמצא באץ בלבה כלכליה והיא רתבה ילמטה היא עבה^ ; י י - , » — - i , - '«. ->> — י י ״ ^ י י - ^ י • יt s. » ~ w ! r ׳»ן ׳- ׳ , ן - ׳ . * ו . י ( * י• ״ •— . « י i , £ ^ « ^ . ^ייוי^י י י י * < י — > ^ m \ m ן י ז א

V ן, ״ / • ' * T j « —י ׳—׳-׳ ׳ י '

הארץ או אדה רט הקימן האחד מי באזניי כבוהוה יכדוליה מאד יאינס ניכטיה בראב הבבר היא קימן ביהיה המיר או אדה רט יהקימן הבני מי באזניו עביה למטה והן הזקיה איני קימן בל טהרה והקימן הבליבי כהתראה לתינוק בוכה ימתהפכץ אזניו ללבן הוא קימן באינו בל טהרה וכנגדה בלבה קימניה טוביה כביית

ברהיטי

ט ספר המלבוח ב

ממנה בי אה זיו שלש עשרה מדוה המקיפין אה הכל והקובליה אה הכל לנהי׳ ויללההה זריעוה עולה שקומכין אה הכל יזו :קראה ארץ ההההונה ימימה צמהו שבע לליני ארציה ושבע ילי:י מדבריה ננגד י״דה׳הסמלךשהוא ארבעה עשר איבריה ונהי׳ ומההה זריעוה עולה ומהארץ הזאה יוציא ארבעה פעליה מיה ידוה ואש וארץ וכנגד אלו ארבעה :הלקו להייה ילילוה לצומה וליבפוה וכננד הארץ הזאה הקהנל בה איוב יהמר נמה פקוקיה ואמ׳ ארץ ממנה יצא להס וננגדה אמ׳ אמה מארץ הצמה ננגד ארץ ההההונה שאין למעה הימנה פוה ארץ ומהארץ הזאה אין גלגליה ליללניה ממנה ני הארץ שאנו דדיה ינל שבעה אדצוה ונל שבעה מדבריה וימיה וההומוה ינהרוה נילם עומדים נבנין גלגל והגלגל היא נקד א׳ נבנין צירה העלימה ולמטה מבנין הצירה יש ההומיה אהרוה שנבראים ממים הייצאיה מן הבדיה העליון מלבד היה הגדול שהוא קדש קדשיה דנהי׳ ביה נל הנהליה הולניה אל היה והיה איננו מלא והארץ הזאה שאנו יושביה בה היא עומדה על שני העמודיה שהה רנלי הצורה והה הנקראים נצ״ה והו״ ד שהעולה נשען עליהה דנהי׳ ועמודיה יהפלצון ואלו שני העמודים נשענים בההומוה הללו

ולמטה

ברהיטי הילליה פל נללך הנבוד וזהו, י י ־ י י י י ־י״ייה י״ייהיד ו \- ~ - -^י-.י י

ילילני המשים שעל״י במ״ה יהיא כיד

וי״יא ייייי־י ייר׳יי וי״י־י־־י־יד י־ייייו

נקרהה ה״ם ילנני שהיה ילניקה יהנל נמנאי בניה נננדה ילנל שטר ישער יש הנימה עלייניה ילנלה השינ יי״י- <--\> .*M׳,» >—\־ \v —,•יי• \־־ י• יי י <~W m*I י | | » — J . י. — .-

נילי שאז״ל המשיה שערי בינה נבראי בעילה ינלה נהנו לי למשה היץ מאהד דנהי׳ יההקרהי מטט מאלהיה ובאלו המשים שערים נכללים עליונים והההו׳ יננללים הדציה ונלנלים יאופנים ימלאניה מלבד השעיים מעלימים שהה למעלה מאלי בה״ד הנני פיהה לן שערי אירה בנלה באיילה ברעד בל־הה בזיע בלב נשי:• י נ ד: ה אלהיה

לא הבזה : שער הראשון שהיא לילטה ילנל שטרי בינה היא הההמליההארץ יקיקעיה שיש שה ישה יש םפידיה ימרנלייה בקרקט הנל שאין ארץ למטה יייי^י- ־ — ייייידים רנני הצירה נ״ש הנביא ע״ה נה אמר ה׳ השוליה נקאי יהארץ הדיה רנלי יבארץ ההיא נל מיני כפיריה אבניה שנלהניצצים ינבדאיה ייזיעה י״י״נליה נילי שאיל׳ הנהי׳ ולקים קפיר אבניה והארץ הזאה אין למניה

םפד המלכות

בהד דאבין בל חמשיה בהדי בינה ולפי׳ זה השער היא זבד אמת בני אדה פי אינו דבד שמקבל צודה אלא דבד מפמיד הצירות ואין ביה בדיה בהולה במפל להחקייה בהולה אפי׳ דנפ אתד פה נ ב מה אלא א״ך יב בו תימר ההיולי כי הוא המפמיד נבמה שה ובשעת פטירת כל הבריות בבדרך הטבע היא מצד תילש הימר ההיולי ומיד נפרד הנשמה מן הגוף פי מצד טבע תומר ההיולי הוא תבורה ולפי׳ נקרא תוהו פיון שחלש הטבט הזה נקרא תיהו שנשאר דבר הקני׳ וזה

שטר שני בדרך קצרה : השער השלישי הוא בוהו פי משה יוצאיה מיה כשאז״ל שהה שני אבניה מפולמוח ומאחת יוצא חשך והחומר ההיולי כי בחשך מאיד הנד כך בחומר ההיילי מאיד הנשמה כך בתוהו שיוצא חשך בא האיד ימאיד ומחבקיה זה את זה ובוהו משה תולדות המיה דכחי׳ והארץ היחה תיהי ובוהו מה כתי׳ בתריה ותשך טל פני תהוה ורוח אלהיה מרחפת טל פני המיה והוא הדבר שלמטלה מתומר ההיולי והוא הדבר התופש צידה שהיא מקבל פל הצורות הטבעיות ונקרא ביהו ר״ל דבד שיש בו ממשית וקבל פבר צירה והוא הדיר שיש בין כל טצה ופצה באדה וזהו למטה

P

ולמטה הארץ הזאת שזכרתי והוא שטר אתד של מטה מחמשיה שטרי בינה והיא קדקט מכל מה שב*א השה ית׳ וכנגד הארץ הזאת כתי׳ בראשית ברא אלהיה את השמיה ואת הארץ שמיה הטליוניה וארץ התתתונה דיה הכל וטמה הכל וא״ת רומז לאמצטית הכל מאלךיטדתי״וכי נכלל שה כל התולדות שבטולה יהכל נכלל בחמשיה שטרי

בינה : השער הב׳ נברא משה החולדה השנית שהיא צריכות טולה השפל והיא תוהו ואז״ל מאי תוהו דבד המתהה בני אדה וכבד אז״ל מאי תיהו ומאי ביכו שתי אבניה מפולמית ברא הקב״ה ומהאתת יוציא מיה ומהשנית יוציא חשך לעולה ומקיף עליהה קו ירוק ישקען בחהוה ומהה יוצאיה מיה וחשך לעולה ואמנה הולדוח בוהו הוא שאמדו חכמי הפילוקפיאעניןההיול״י הוא מי שרוצה לעשות זכרונוחיו בלוח בעץ לוקח דבריה שמעמיד לעץ שלא יבלע ונקרא היול״י כך כשברא הקב״ה העולה ונגלה שער ראשין של בינ״ה כשהיה מצייד הצורות מיד היו נבלעיה כמי שכיתב בקרקע ברא היול״י שהוא תוהו ומיד תפשו צורה ולא נבלעו ועמדו קיימיה וזה נקרא תוהו והוא השער השני של חמשיה שעדי בינ״ה והוא המוך לארץ התחתונה שזכרחי שהיא

ספר המלכות ס

חק״ד שנקראו מיה הגיליוניה ונתנה משה תירה מאל״ף והד תי׳׳ו ־כתי׳ ותורת הקד גיל לשונה וממיה העליונים נבראו מיה התתתוניה והכי ר״ל ההורה שהיא א״ה היהה בשמיה ובא משה שהוא מדיבק בארץ בוא״ו של שה המיוהד והוריד ההורה לארץ ולכך כהי׳ אה השמיה ואה הארץ ואה״ך פי׳ ענין גבור״ה ואמ׳ והארץ היהה היהו ובוהו וחשך על פני ההוה זו מדה הדין הקשה הנקראה חשך ושמאל יכל הפכיה שבעולה וריח אלהיה מרחפה על פני המיה זה הפאר״ה שיונק ממדה החק״ד ולפי׳ משה הוא כנגד הפאר״ה ויונק ממדה הורה הקדומה ויאמר אלהיה יהי אור ויהי אור פני פעמיה אלו נצ״ח והו״ד וירא אלהיה אה האור כי טוב זה צדיק דכהי׳ אמרו צדיק כי טוב ויקרא אלהיה לאור יוה זה צדי״ק ולהפך קרא לילה זו מלכו״ה כחיב ויהי טרב ויהי בקר יוה אהד נשלה כל צורה הטליונה והיא דבר אחד דא׳ לעוררך באחי שלא היה צריך להזכיר בריאה המיה כי זה השער שהיא כלול בבינ״ה ונכלל עמו חקד ואה בינ״ה שמעה זאה ועוד יהחלק נעימיה המיט הנראיה כעין דוגמה הרקיע פמו ,זאז״ל מפני שהתכלת דומה ליה ויה דומה לרקיע ועוד

המצא

מן התולדות העליונית הצומחיה מן האדמה וכל ארבע יקודיה אלו ג׳ שערים עליונים שנקראו שערי בינ״ה מקיפין אה הכל ולחכימא

ברמיזא : השער הרביעי משה ההחלה ארבעה יקודוה והם ההחלה היקוד הראשון הנחלק לשנים שהם חשך ומיה כי החשך מטבעי הארץ ומטבע המיה בא דכהי׳ וחשך טל פניההוה מחמה ומטבט הההוה נברא בימיה לא מצמו בכל בריאה בראשיה בפי׳ שנבראו כמו שאר הפגיולוה דכהיב ויאמר אלהיה יהי אור ויהי אור או פמו ויאמר אלהיה הוצא הארץ נפש חיה ופל מצויים והמאמרוה שבמטפה בראשיה אבל בריאה המיה לאמצעו בפי׳ ההורה כי אה בקתה דכהיב והפך טל פני ההוה ורוח אלהיה מרחפה טל פני המיה ופי׳ רז״ל במקכת חגיגה טשרה דבריה נבראו ביוה ראשון ומנו במנין הטשרה למיה אבל לא גלו לנו טטה בפי׳ והה היו חפמיה מחפמנו לא גלו אלא ברמז למביניה פי מלה בראשית והפקוקיה מוריה טל בריאה המיה פי צד בראשיה היא מדה חכמ״ה אצילוה טליון שנאצל מאור הקדמין וברא אלהי״ה למדה בינ״ה הנקראה אלהי״ה א״ה הורה שבכהב וזו מדה

ספר המלכות

השער ההמיני הילדיה דייה דנתי׳ ודיה אלהיה מיהפה פל פנייייה ני ״נ!,״ י״י״יה פולי״ ליייעליי - י

מבעד המיס וליה יקוד פני כל ארבע- י ידייי־לו דייוי^י״ י^יזר׳ י • יייודויד -

לפדפ ענין פדיה פיני פנין הנער הזד . דפ כי הרוה מקין. הה העילה פי מהמה דנננליפ בהליכהה ייי-י־י־ קה דדיה יבאיהי מהיייה קם דיה הזק מאד יבאיהי היכולה קה כה הפילה האיד נקייה האמצעיה יכי:- דן ההלימה היא נקייה אמצעיה בייהיי אלדיני יאיץ יכ־אל היא נקייה אייצפיה יכל דפילה נקייה־ י - י ־ י י ־ ־ יאיהי־ י י ־ י־ י־ ך ״ י י ד - י י י - י. I ן S •m •m i I ^ —־ ^ «. t r S *י .י י—^

קאי בהיקף דיה הנלנליה בהליכהה ימפה קבה אדבפ יקיייה יזי כה* הדיה ייפ כי הרוה נביא בידאי מאיד ככל פליין באיהי הדיה כייצא מפי הקב״ה ביבדי נבדא בי הייה יזד הדיה ייניק מדיה הפליק יכבד אז״לי ״ י ־ ׳ ידאדד היהה היהי ו מאי יכהי וכו׳ ככל פני המיה . מפיקדא היי ממלאיה הפילה כלי והכני כהי׳ יהדאד היבנה . היכן הה מימייה מה פנה ד קב״ ד ציה לאוקיינוק לבליפ כל מימיה נבפילה ילקבל איהה ינפנד כק בהיךד י ד נק ופיי אז״ל מכל לביה אהי נ מלא נאייה נפיהיה ידיד כל הביה מלא מהה כמן נהוציאי הייה מהה

המצא כי במיה נבדא המהלוקה ביוה נני בין מיה העליוניה למיה ההההוניה כי פנין המיה נהלק לנני עניניה מיה והנך והוא הפך יבד האלהיה ולפי׳ לא נאמד בו כי כיוב כי ידמוז לייכמה עליון והוא הפך הדהמיה יפה כל זה מצמו נהמיה הה מיה דהמיה ולא קניא כאן במיה העלייניה יכאן במיה ההההיניה יכנכיי ניקיך המיה עה היין כי הכל מיה אהי יין המנימד בענביי והוא הנקרא מ״י היה יהיא ניקיךאהי נמהעדב היין עה היהמיה הכל בציא י י י י י^מי׳ ^ י ״ ״מד ד ״ י י ה ר ד י י י •*ייא^ *

ביצהק נהיה מבקנ מיה ייהד מן האביה יכהי׳ ויהפרו עביי יצהק בנהל יכהי׳ ויהפיד באד אהדה וכמה בארוה מפני ניצהק אבא קבא היה ניאב ממיה היין הקנה מיה הכביד״ה יהיה דיצה לנאוב ממיס העלייניה נהה מהיקיה נהה מדה ההק״י ננקדאיה מיה עלייני׳ כדי נינקכי המיה עה היין מהערב היין עה הדהמיה וזהו קודעדבו״ה וזהי קיד מלך יונב על כקא יין עומי ייונב על כקא דה מי״ ה כנכד זי המיה נהוא ככני אב נני ונמנך מנעד רביעיי בינה מכאן נל המניה נעי יניקה הכבוד״ה מיה היין הקנה ואה לאו יקפיקי לך כל מימיה

נבעולה ולהכימא בדמיזא :

0 5 )

םפר המלכות סא

כגסי איהם לצד הביה רנדאי ברמיזה השער הנני נל המניה המרי בינה נאצל יממה כה נליני הד הרבה יקידית יהיא כה אנ הטבעית ני־ יאוי ההבדל בכל מקים יזה האנ נאצל מאנ הנדיל דכהי׳ כי ה׳ אלהיך אנ איכלה היא יזה ההלק הלק הקב״ה לכבודו מארבה יקידיה דכהי׳ ינהורא הלמה נרי יזה האנ הוא נהלק לכללה מיני איניה כללו נאז״ל הרבה ללאיריה ינ באור וכל הללאירוה אהוזיה כולה בנהלה והלהבה אהד ורוילז לגינין ייהוד אלהיני המצא באנ נהלה והכלה ואדוה וירקרק וגוון כרהי ולבן ובהיר וירוק ידילליא דהכלה וקומק וגוון פטדה וברקה פפרה מאוריה יפ באור כנגד פפר קפירוה הנכלליה בבלבלה הייהיד ומזה האב בהוא יקוד הבליבי נבראו ממנו כל הדברים בבפולה וכל לליני פבבים המיה בכפולה וכל מיני הולדוה האש וההולדה האב נבראו כל הולדות היבשות שבעולה השפל והכל נמבך בתפמת הרפואות ומזה היקוד שהוא אש נבראו האור כללו שאז״ל הרה האש וילד אור וזה אש הטבעית שמשה יוציא כה האויר המאיר לעולה ללכה אש היקידיה וממני צוללהיה ימה נדלים כל דבריה המיה שבעולה מהללה אש היקודיה הם ציללהים יללכהי ללההממיה כל הדברים שבעולה השפל

׳־— 1 י וי י׳*׳•׳ הביה כ היי המיה יהריה נכלליה בשער אהד ילה עבה הקב״י״ ראי״ בי״יו יייילאי,״־ • י - ,״•־ י י י״יי־י״ה ״ כל הצילה עפה ־.1- ~U ,^ U

w«׳<• י ׳—ז ׳ pהמיה לבד ימי ;;־

והאיר הקב״ה עליו אירו הה״ד ויאמר אלהיב יהי איר ויהי איר ולפי׳ כהי׳ יהבך על פני ההיה לעוררן כי היא בער בפני עציץ ונגלה ללנה הניעה הגלגליה בהה קובביה אה העולה הלין וביב בבה קביעיה המה ולבנה וילזלוה ונל נונבי לנה ונל הנונביםן היא בלבין רז״ל ברמז ודי לך . נ י יעיד אמ׳ נ״ל יריה אלהיה ללרהפה על פני המים זי רוהי בל מפיה ואינא דאלליי זה רוהי בל ללבה והנל לדבר אהד עילה ומללדה אהד הם יינקיה מללדה הנקראה הפאר״ה והוא קוד רות אלהיה בנקרא מפיה ותקרא ללבה ומאי מרהפת הלשון על גוזליו ירהן שהיה ללנשב הלליה בין התפפטות המש קפירות של מעלה ובין התפשטות המש קפירות של מטה והוא הבריה ההינין ומשה המשנה הרוה התהתון והוא יונק משטר ההמישי שמשה יונקים תולדות הרוה ושענין הרוה

:זה היה קוד הרוה בבני־ן הטליונה הקדוללה יהיא קיד ריה הקדש בנל ללקוה משטר ההלליבית

ומנה

ספר המלכות

טפש אדה תה יאה יזנה היא היקי" המחובר ליראה את הבה ויתרחק מן המכיל בנל מה ביינל ני אה לקייה המין . יהיקוד ההליכי כהוא נוח היבכיח כשמתגבר טל האדה מנח תולדית הארץ וזהו מדה בינונית בנל יהיה ממיצט יזה בינוני יאדה מניחה יהוא יסיד טיב לטנין היראה. והיסוד הרביטי הריחני אה היה צדיק נמיר טד ביטלה למטלה החסידית טד שיינק מריח הקידב בהוא בו או ריח ביכטני טד ביביב לריט הא לך טנין ארבה יקודוח הללו בברא יח׳ בטילה השפל בברא הקב״ה והוא ברחמיו יגלה

טינינו לראות נפלאות מתורתו: השער הבביטי היא תולדת הארץ ונל דבריה היביביה בבטילה ביניקתה מנת היבבות וזו מארבט יסידיה הנבראיה בעולה הבפל ומהבטר הזה בהוא הבביעי ביוצא מזין לכל הנבראים בעולה הבפל ולפי׳ כתי׳ ארץ ממנה יצא לחה . והלא כל העולה יודעיה בממנה יצא לחה ויין וכל מזונוח בברא אלהינו מפני מה ייחד הלחה יוחר מכולה מפני בני דבריה אחד בהלחה הוא העיקר בהוא מזין אדה בהוא עיקר העולה . והטעה הבני מפני בהארץ היא עיקר היבשות והלחה הוא יבב ולפי׳ ייחד הלחה מחר מכולה וזה הבער בהוא השביעי

בממנו

ומכחהמיה מחנדליה כל דברים הקריה יהלחיה מכח המיה קריה ומועיליה בכח המיה שהה יינקיה יכבמחנבר בעילה כח אש היקידיח מיד יבשיה כל העשביה ההה ומכח אדמה מחנדליה כל דבריה שהה יבשיה בעולה כי היא כ ח טבעה יבכל יקיד מסיד מאלו יש בי ד׳ יסידיה בכל מה שברא ית׳ בטולה השפל הכל היה של ארבטה יסידות ופה פל זה יש דבריה שמתגבר טליהה התוה טל שאר ד׳ יהודית ופן יש דבריה שמתגבר טליהה הקרירות וכן כולה ימחילדיח הרוח מת גבריה כל דבריה הרומנייה אבל אלי ד׳ יקידוח כלה שביה לסוף לי?וד אחד שהיא יסיד האש דכחי׳ כי ה׳ אלהיך אש אוכלה היא יטנין כשמחגבריה אלו טל אלי ד׳ יסידות באדה שלפטמיה שתגבר האש והוא החיה ולפטמיה הקרירוח ולפטמיה היבשוח ולפעמיה דבריה הרוחנייה כל אדה שמתכבד עליו החוה ומהגבר עליו מרה השחורה יהיה כטסן ובעל האוה ובעל זרוע וצריך לבקש רתמיה כי לנסותו בא האלהים ומכאן מי שכובש זה היסוד ובאשו של הקב״ה לסיף ידבק ואה לאו באש של גיהנה ישרן. והטעה מפני שהוא נקיון מאת השה ית׳ ואה יהגבר טליו כח הקרירות יהיה קשה לכעוס ונוח לרצוח וזה יהיה מטט

ספר המלכות םב

ומלואה בשער השביעית מכאן ואילךw v ה ששת : ד ז נתן לבני א האר ו ו ו ״

רע שדך ושש שניה ׳ שש שניה תז דכהיר כרמך : תזמו

א הצמתיה הצומתיה י הו נ שער השמייאמר אלהיה ׳ ו תי ה דנ מ ד א ב תדשא האר! דשא וגי׳ זה שער הצמתיהנ״ה נקרא י מדת בי בר ידעת נ נ שננלה יה ט מאלהי ע ו מ ה ר ק ה ה ״ה נשאז״ל י אלהיאת ה שערי בינה ובשער הז ד תמשי י נ כה שבו כתות שנקרא שער הצמהי עליונית לאין תכלית כת כל עשב ועשב כמו שאז״ל אשר אין לה קצין שוטרה ט מ ל ומושל אין לך כל טשב מתו ה או כ מ שאין לו שוטר מלמטלה וה כי כשנגלה ט ט ה ואומר לו גדל . וה ית שהיא שער הצמתי נ שער השמיה כתות מ כ ה ו י פ נ ה ע מ ה כ נ מ יצאו ממאת יה ה אלך ו ה שנקראו שוטריה וני דשאיה וכולה שוטריה ה מי ותשטית הללו מת גדליה למטלה וכל הכתוה כתות נ מ נקיה מ ו י ה ו י נ ו בארץ הטליר ד ר התתתיץ מכוון כנגד ק ד הארץ כי קה ׳ גה את זה לטומת ז ון דכתי הטליתו מאו נ״ה ו ה זו מדת בי י ה ל א טשה הת העליון שואב כל טשב ולפי׳ יש כ הם אהד מהולי גדול ד א בה כה לרפאת הלנוה דכהיב וטץ פושה פרי וטנין האיה כי והר מן הטשבי א כה גדול י ו הא ה אצילות ראשון ולפי׳ הו י א ה הו

גדול

ן נקרא ד א י נפרדיה הול/ו־ ה ה שממנ

י שהוא בא א מפנ ב בלשון רז״ל טולה ה

ה בארץ ומפאן נית הנבראי ו ו כל מז ממנ ו

׳ תא לפילה יזהו דרכה דכתי בי בא טי

א טו הבת ו יה ודרוה ירשה כי הי שבא משה היבשות ונקרא כן מפנ

א שטר הו ה שנבראי בטילה י בכל הדברי

ת שבט ארצית ה התפשטו נ מ מ שביטי י

ושבט מדברית ומפאן התתלת כל

א שטר ראשין של כל הי ית י השביטי

א י ששטר הארץ הי מפנ ת י י טי השבי

רה שש שניה תזרט ה תו ר מ השביטית א

ר כרמך ונו׳ ובשנה מו שדך ושש שניה תזה לארץ כי י ה השביטית שבת שבתון יה ומין ה כ א השטר דולה ויונק מ י הה די לך ה ה א כ אה ה נו איני היצץ ו במיה בכיניןהשביטיוה כי מן השביטיו׳ בטנין ז׳ נ י ש א ר ה ה י ט י ב ש ה א י ה ץ ר א ה ה ו נ י ה ה ה הן לבא שבע שביעייה שהה ומשה מהמילינה וכלה השיג משה רבינו ט שערי בי ״ מ׳ ה דכהי שי ה הוץ משטר ההמי ״ ט

ט מאלה יה . ושער ט ו מ ה ר ק ה ה ו

ד יובל הגדול רוכב ו ה שהוא ק שי ההמי

א כהר ונשמה לשבט שביטיוה הו הה ו טלי

ן של שבט שביטיוה ו ולפי׳ שטר הקדמ

ה בשנה ה א נ י א שטר הארץ ולפי׳ ה ו ה

ה י י ה וירמוז ג׳׳כ לארץ הה השביטי

דעה שארץ קהה וכבר י נ י כי משה י

א י ה נקראה שבעה ולפי׳ הארץ ה י י ה ה

׳ לה׳ הארץ שער שביעיה ולפי׳ כהי

ספר המלכות

--ץ-י- י--י• י־••״ י--י• ^רי• ־ ר י י י י״w | . י ן . « w / P ן . י

ילי׳ ׳יי״״ה יי״׳ יי־־אייל ענביו *1־•י• י; ׳ " י ׳־- I ״ ׳ ן׳ I 1 י

w ן • I ׳- ׳—י * י - w ׳ * W —• wt

ולא היו עיפין יין ני בענביו היו טוטילין ט:31 יין ולא דיו מנניקין ולא אוציין אוהו מפנו נהו הי־ול ולא היו ינולין לפתות ממני נל נ ך היה הקני והיי יממי טצילה טד בבאי ״״^ 5די״ה י י י ״ יי»י< •*ר• י י״ י י

־יא יייי״ ייי׳ י״יל ייי״יך ^יייה נננד י ״

פני המנדטיה יהוא נננד פני מלאניה היובביה בההימיה בנביאי מנאן פהבה הבני מיה ונבהיו האחד יין י יבדאל מנקנין מיה בהנ אמ׳ דז״ל הדיס אומד להבידו נבר טלו יבדאלו י ה לדנל לנה ינבקה אה אין יבדאל ו פולין ובד בל יין היה מבקה ליפניה מנני בהבקו לו מצד מינו ומין במיני היצץ מפני בנהני לי ניקוך היין והבד היללמינה טל המיה טילה ומבקה הה נל אדן יפדאל ונל נך למה ציני הבה יה׳ ניקיך המיה בהנ מפני המיה פהואי להה להה הלקה בלא ני זמן נפמיה ו יקטדגי בטנק בדנה המיה פיהטלייניה אינה ינילין לההבדך הלא בטצה ההההוניה ני הטליוניה נקדאיה זנדיה מבפיפיה מיה הטליוניה ואלו בדיה ממוניה טל התהומות נקדאו נקבית ומניעיה מיה התתתוניה ולפי׳

ודול לילטלה פי הנפן יהלהה נאילן׳ אהד מבאד האילנית נבראו דנהי יהיו דנן ייפדהי ננפן . היקב דנן לנפן יאה״נ בא אדה הדאפין יזדעו והוציאו מהדדנתו העליונה בהיא אצילות דאבין ועבאן נאהד מן הזדעוניה והטאו נדה לו דנתי׳ בזפת אפך תאנל להה בהטיה לזדיט ולהדוב ולקציד ילעביה נל מלאנת הפת נמו באז״ל נמה יגיעות י נע אדה הדאבין קידה ביאנל זדע והדב ואה״נ קצד ועמד ודב וביד וטהן והדקיד ואפה ני עונו ידה ני מעט אצילות הלהה ני נבהיהאילן היה נהנה מלהה העלימיהה ^>י\ו» >ך,-1 והיה מטעה יל* והי מצודת אדה וטפילו נצפיהיה בדבב ולטולה בפל יוה היה מתנדל בלא תקדון ודיגמתי בנן עדן טדין ני היה בואב מלהה העליין הא לך ענין הלחה וענין הנפן נמו נן אז״ל פהנפן היה נובא יותד מיללאתיה ילליני פידות ונפהדנ קין להבל פולה יבבי בזיע ובהלהלה נמי פמנדה עצמו ולא נפאד׳ ויאילי בנפן אלא הנפ; בלבד דנהי להה הנפן ה ה דלה י אה הייופי מנאן בלא נפאד לי אלא זה ואמנה דברי אנדה הה ני ירמוז לגפן הטליון בל מעלה בנובא פל הפירוה הללו ועה נלזה נבנבראהיפן דינילה יין המבומר

בענביו היה פי היה נאצל מעילה הבא אז״ל מיה הפליוניה זנריה ומיה

התחתונות

ספר המלכות סג

לקפד גודלו ומתקו שברא הקב״ה פי פל פה הצמחיה והאילנות פולס יינקיה מספד הצמהיה מהכחוה היונקיה הפה והיא פמיניה וראשון לפצעה פבה

הפלוה פבע שביעיוה : השער התשיעי נקרא העד גן עדן של מעה במקוה שהיה אדה הדאשון בראשונה דנהי׳ וישימהו בגן עדן לעבדה ולשמדה והוא קוד גן עדן פל מעלה פי הפל מנוון זה בנגד זה וקדד העליון פקדד ההההון גן עדן כנגד גן עדן ופבד ידעה כי גן עדן שני דבדיה הה דכהי׳ ונהד יוצא מעדן להשקוה אה הגן ומעדן השקאה הגן כי גדול מעלה עדן יוהד מגן כי משני כהוה עליונוה נבדאו ומשה אצילוה עליון ובק״ד הנני מפדש מהו גן עדן של מעה או מהו גן או מהו עדן הכל מפורש הטיב כי כשברא הקב״ה היה נראה כבודו בהההוניה דכהיב הנה אלהינו זה וכהיב מלא כל האדן כבודו והיה מאיר לכל הטולה ואוהו האור שנבדל ממנו והיה מאיד בטולה השפל היה מכהה גלנל חמה והיה אדה דואה בו מקוף הטולה וטד קופו וכבר אז׳׳ל אוד מהיפן נברא מאוד לבושו של הקב״ה דפהי׳ טוטה אוד כשלמה מלמד שנתעטף הקב״ה בטליתו והבהיק משה האודה וכבד ידעת כי טליתו של הקב״ה היא מדה חכמה כיון

שהקהכל

ההחהמוח נקבוה יאומ׳ מיה העליוניה לימה החחהמיה קבלינו שברשוח מלך הכביד אני באיה יאנו לזכריה יעיד רמזו דז״ל עד שיצא ההן לקראה כלה

י״ז ד״י״י יייז י־י״ידידו־״יי־ ו\יזי׳ ג־

איפפר ולפי׳ נאמ׳ כי טוב בשני ששה נברא המחלוקת בין כח המפפיט למקבל וכדי לקלק המחליקה ושיהיה בהקכמה טליונה כי אי אפשר לזכר ולנקבה להשפיט זה בזה כי אה ברצון שניהה ולפי׳ זין המיה כן לא אפשר אלא בפניה כך אי אפשר למיה העליונה בלא החהוניה והחהונ־ה בלא עליוניה הכל מכיון וקשור זה בזה זכר ונקבה ולהועלהה של ישראל ולהנאוהה היא ניקיך המיה שיחד לאיהה השריה יבהיק יוטל אה הגורל ומהי כל משפטו יזהו ענין שעיר המשתלה ביוה הכפוריה ובאחי לעוררן כמה כי הנפן יותר מכל הפיריה שכל פידוה יש להה שד אחז והגפן פר אחד כנגד כולה שהרי בכל התהומות שד אחז והגפן שד אחז הא לן ענין הגפן כיצר נברא בששיה ימי בראשיה וכמו כן האנה שאז״ל עץ שאכל ממנו אזה הראשון האנה היה ולפי׳ נקר׳ הפרי שלו בנוה

שוה מפני שהביא שוחה לעילה : ומחוק מזבש ונופה צופיה והמצא בעלה שלה כננד האצבעות כנגז יזי אזה הדאשין וכן כל פרי ופדי מי יוכל

םפר המלכות\

ושאול ע״ה והביאוה בא דוד ובלמה בכו ה״ה והמשיכוה והביאוה לביה המקדש ע׳׳י ניגון מדאה כבוד ה׳ אל כל העדה כבדאשונה הזדו ושדאל והגיאו והעיד הקב״ה עה נבאיו בהה שישובו ולא שמעו ולא הטו אה אזנה . נקעה שכינה עשד מסעות והלכה לעד״ ן כי לא נעקד לעולה משה וישבו ישדאל בגלוה שבעיה שנה כשבא הקץ בא עזדא והביאה לבית המקדש השני הזיו ישדאללעשיה הדגי בפניו נקה לקה שכינה פבדאשמה והזדה למקומה לעדן נמצא שנשאדה בעולה השפל בגלוי לכל שפינה בעדן והוא מקרה שנמשך משה שפינה בשלשלה העליון הקדוש והטהוד בדוך הוא ומבידך ולפי׳ נקדא עדן שעדין נצהל שה זיו שכמה כמו שהיה בדאשונה ושם מתענגים ומשהעשעיה הצדיקיה שבגן עדן עה שכינה והוא דהב ידיה ושה איכא בדכה של מיה גדולה שנטשה מטל השמיה שמדד שה בכל יוה בשלשלה הטליון הקדוש והטהוד ואוהו האוד שמאיד שה אינו נהשך לטולה כלילה כמה יאיד כי הוא מאוד הטליון שאמו נהשך לטולה וכל כך הוקפו שמקהכל אדה ודואה מקוך הטולה ופד קופו וזהי אוד הנטדב ששם ישרים מכתירים ואותו קדקט של טדן אינו כקדקט הזה רק קדקטיתו אבניה טובות ומרגליות מתנוצצות

כמראה

שהקתכל הקב״ה באנשי דור המבול ובאנשי דור הפלגה גנזולצדיקיה לעתיד לבוא דפתי׳ וימנע מרשעיה אורה . ואלו האוד העליון הנעדב לא נראה באותה שעה כי אס בבית המקדש דכתי׳ והיו עיני ולבי שה כל הימיה באו אנשי דור המבול ואנשי דוד הפלגה וסלקו לשכינה מכל וכל מן הארץ ועה כל זה לעולה לא נעקד מעדן כי היא שער השמיה שלא נסתה לעולה ואה״כ בא נת הצדיק ומשכה לבא לעולה בא אבדהה אבי׳ ע״ה והביאה לביה המקדש והקריב עליו קורבנות דכהי׳ ויאמר אליו קהה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל הוא סוד הקדמות שכיון שראה שכינה בארץ התתיל לתבד את הכהות להבד את האהל להיות אהד אותה שעה יהי כבוד ה׳ לעולה ישמה ה׳ במעשיו בא יצהק אבינו ע״ה והביאה לשדה ציון דכתי׳ ויצא יצהק לשות בשדה לפנות ערב בא יעקב אבי׳ ע״ה והמשיכה לבית דכתי׳ בית יעקב לכו ונלכה באוד ה׳ באו משה ואהרן והשדו אותה על ישראל בענין המשכן ובענין הקדבנות עד שנראה הכבוד כבראשונה לכל ישראל וידא כבוד ה׳ אל כל העדה באו ועשו את העגל יסלקו שכינה כבראשונה בא יהושע בן נון ומשכה בא שמואל הנביא ע״ה

/ ספר המלכות םד וצדיק יש לו עולם בפגי עצמו וכבוד בפגי עצמו כן הוא וביה אהד של עדן עולה אחד הוא ויש בו רבבות של כקא כבוד לכל צדיק וצדיק ומההיא בריכה בעדן נמשך לגן להשקוהו כמו שאמר הכתוב ונהר יוצא מעדן להשקות אה הגן וצומחיה שה כל מיני דשאיה טוביה וכל מיני פירוה וכל מיני רפואוה לחלייה שבטולה כולה צומהיה פה והה שותים מארבט נהרוה הללו וטלהו להרופה ונודף ריחם לארבעים פרקאוה קשר טין לא ראהה הטוב ההוא ושה מתעננים הצדיקיה בפטירת ס מן העולה הזה שנה אחת ומתענגים על רוב שלוה ועל זה כהי׳ ונחך ה׳ המיד והשביע בצחצהוה נפשך וגו׳ ונבראו משער השיעי שבחמישיה שערי בינה ויש בו גוונין שנדבק שה הנשמה פפי פעולהה והגוונין שבה עד שעולה לגן של מעלה ונדבקה בבוראה בזיו הכבוד לקייה מה שנאמ׳ בה׳ אלהיך הדבק וכהי׳ בה׳ אלהיכה .הדבקון וכהי׳ חייה כלכה המה מה אני הי וקייה

אף אה ם חיים וקיימיה : שער העשירי הוא שער של מקדש של מטה ולפי׳ כחי׳ העשירי יהיה קודש לה׳ והיא נקודה אמצטיח בכל עולה השפל וממנו היה החפשטוה כל הטולה ולפי׳ כהי׳ ארץ אשר ה׳ אלהיך דורש אוהההמידעיניה׳ אלהיך בה מראשיה

מראשית

פמראה הלפידיה בקרקעיתו וההיא בריפה היא צלולה מאד ומימיו צלילין ביותר ימתיקיה מדבש וניפת ציפיה ונמשך משה נהר אתד לנן וקביב אותה הבריכה מתנדליה כל מיני עשביה שיש בהה רפואה וריחה נודף לאין תכלית בכל גן עדן הולך ונודף וזהו מזון לשכל הנשמה של צדיק וזיו השכינה כל שנה ראשונה שמהטטר שה נשמהו עד טליהה בנייניה ידוטיה לגן טדן של מטלה ולפי׳ אז״ל איזהו דבר שהנשמה נהניה ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומ׳ זה ריח טוב וכהי׳ ריח נחוח לה׳ ולפי׳ נתוניה משה הנשמה וקביב איחה הבריכה איכא שבט כחיה של צדיקיה מהה פניהה דומין לחמה ומהה פניהה דומין ללבנה כשאז״ל פני משה כפני חמה ופני יהושט כפני לבנה אוי לה לאוהה בושה אוי לה לאוהה כלימה ימהה פניהם דומין לרקיט דכהי׳ יהמשכיליה יזהירו כזוהר הרקיע ומהה פניהה דומין לכוכביה דכהי׳ ומצדיקי הרביה ככוכביה לעולה ועד ומהה דומין ללפידיה כל אהד כפי מעלהו וכננדה שבע כהוה נאוה בגן עדן כמו שכתבו חז״ל .הרבה בקפריהה בשבע לירית של ין עדן ועל דרך האמה כן הוא מפני ששכינה מזיח

שה שנקרא שבעה וזהו חצבה עמודיה . שבעה וא״ה והרי אמרו ז״ל כל צדיק

ספר המלכות

הכלים . לטיררן כי אברהה אבי׳ ט״ה בזה השער הכיר וידע אה האלהוה דנתי׳ ויקרא שה המקיה ההיא ה׳ יראה אשר יאמר היוה כהר ה׳ יראה וכמו כן יצחק אכיכו ע״ה כשנפהה לו כעקידהו זה השער העשירי וראה

.שה ופרחה נשמהו דכהי׳ יירה ץ־־דיי ד* ופה־ יצחק היה לי וכן יפקכ אכינו ע״ה דכהי׳ ויפגע כמקוה זו שפינה שהיהה שורה בבית המקדש וראה שהיו פהיו י כהגיה יישכיה וכיה המקדש כגוי ו מקריכיה עולוה וקרבנוה והיה עמוד הקעורה עילה פד הפרגוד וכל רוהוה שכעולה היו נישכיה כי לא היו דוחין אוהו עכר והיה יוצא מנער העשירי שהוא כיה המקדש עד מדה עשיריה שהיא הכלה פנקה ישראל לעוררן שנקראה שער האלהיה שכו מכיריה ייהוד אלהינו ומכוון כנגד

י > י— ׳׳• *

שער אהד עשר של המשיה שערי כינה היא שער אש נדיל לוהטה הנקרא נהר דינור וכהי׳ כל ראש רשעיה יהיל וממנו נברא ניהנה של מעה וכל כני אדה עוכריה שה קודה הכנקהה לגן עדן וי״ל אכ שהוא מעכר לכל מה כין צדיקיה לרשעיה צדיקיה עובריה בכלי זינה בהורה ובמעשיה טוביה ומכין עליהה כי כתוקף פה אשה על אש של גיהנה

אבל

מראשיה השנה ועד אהריה שיה דכהי׳ והיו עיני ולבי שה כל הימיה והטעה כי בית המקדש הוא נקודה האמצעית מכוון כנגד שכינת אל שנקראת בית המקדש של מעלה והיא נקודה אמצעית בייחודו ית׳ ולפי׳ כתי׳ מכון לשבת ן אל היקרי מכון אלא מכוון זה כניד זה ולפי׳ היא שער עשיריה בהמשיה שערי בינ״ה פנגד ארץ ההייה שהיא מדה עשירית והיא הכלה פנקה ישראל וזו השער פהיחה לעולה דנתי׳ והיו עיני ולבי שה כל הימיה וכננד זה השער אמ׳ יעקב אבינו ע״ה כשחלה הלוה הקילה בביה המקדש אמ׳ אין זה כי אה בית אלהי״ה זו מדת הבינ״ה וזה שער השמיה זה עשירית בתמשיה שערי בינה וזה השער נקר׳ שער האלהית כי שה מכיריה האלהוח והייחוד שה ראה אברהה אבינו ע״ה שכינה דכהי׳ ויהי אחרי הדבריה האלה והאלהיה נקה אה אברהה וכהי׳ כשהגיע להר ביה המקדש אמ׳ וירא אה המקוה מרחוק זה הקב״ה שהוא מקוה לכל ובו יושביה עליוניה והחהוניה ורמז לזה והארץ היתה תוהו ובוהו והשן ר״ל הונהו ובונהו אבל חשן ענינו מונע מלהראות דכהי׳ והשן על פני ההוה אבל מי שיש בו ריח שכל והתעוררות מהשה יה׳ מטע ולפי׳ כהי׳ ורוח אלהיה מרחפה טל פני

(16)

ספר המלכות םה

הרשעים נבעה פעמיה ארבעה בלילה וג׳ ביוה ונידונין שה פל ימי השבוע ופשבא יוה השבה יוצא בה קול יאומ׳ פל מי ששמר אה השבה יצא מהעני בו באותה שעה יוצאין כל פושעי ישראל ושעין בעולה הזה ולפי׳ ליל שבה הולפין מזיקין מהר מכל לילוה השבוע ופשיוצא שבה יונא בה קול ואומר ישובו רשעיה לשאולה ונידינין שה שניה עשר היש וזה האש נברא ממי״ם מפני שהגבורה שהיא האש מקבל ממיה חק׳׳ד שנקרא מיה ולפי׳ אמרו שהרשעיה נייונין באש ובמיה וזה באנו באש ובמיה והוציאנו לרויה כי הוא אש שנברא ממיה וארכו של גיהנה יוהר ממהלך חמש מאוה שנה ורחבו כמו פן ואין מופיע עליו נהורא וקרקעיהו גלגל האש המקיף

אה העולם :ר השניה עשר הוא שער חוליה ע ש ה העציה והאבניה בארן היבשה והמצא כתי׳ אין אשר אבניה ברזל ומהרריה החצוב נחשה דע כי על דרך טבע אע״פ שהוא חלק בפני עצמו ושער בפני עצמו אבניה מן הארץ נבראו ובשעה בריאה הארץ נגלו ומה גדליה שה בארץ מחוזק הארץ ומכה המיה דכהי׳ אבניה שחקו מיה השטוף קפיחיה טפר ארץ ונבראו לצורך ביה המקדש ליקד הביה עליהה כדי לחזק עליהם

ביה

אבל הרשעיה הלש אשה ולא יש להה כלי זיין ומעשיה טיביה שהיא כלי זיין ילא הירה ונשרפין שה וזה ענין עונש הרוח של כל אחד ואחד כפי מעשיי ולפי׳ נקמך השער הזה לשער ביה המקדש מפני שני טעמיה אחד מפני שכל זמן שביה המקדש קייה והיו מקריבין שה טולוה וקירבנוה לא היה צורך ניהנה כי הקרבנוה במקוה גוף ישראל והיה האש מיקד ה מיד במזבח במקוה אש ניהנה דכהי׳ אש המיד הוקד טל המזבח לא הכבה ולפי׳ נקמכו השערים הללו זה לזה והטטה השני מפני שאז״ל שלשה פחחים יש לו לגיהנם א׳ בירישלה דפהיב אשר איר בציון וא׳ ביה וא׳ במדבר ולפי׳ נקמכו שני הללו והשטר הזה הוא אש לא נופת ובא מהאה שידעת שהיא אה הבנים וזהו טרוה יצאתי מבטן אמי וטרוה אשוב שמה . והיא אש שאינו מאיר אבל הוא אש שחור ואוכה ומחשיך בכל שטה שלא יופיט טליו נהורא וטל זה אמ׳ איוב ארץ טיפחה כמו אופל צלמוה ולא קדרים והופט כמו אופל והוא בההומוה ולמטה ממנו גן טדן ואין בין גן טדן לגיהנה אלא כחוט השעורה ומלאך אחד יש שה שנקרא ליל״ה ומלאך אחר דומ״ה ולפי׳ כהי׳ לא המחיה יהללו יה ולא כל יורדי דומה . ונידונין שה

םפר המלכות

׳ צדיק לפדי מה רק נדיא דה מ• דנה י נהמד יפדה מפניפנמפל לצדיקיהינחלק זד לפלבד ענייניה דאהד פניפא פדי לשבעיה פנה . ידפני פאיני פיפד פדי מתוק כד פדיאד בה זוגו ידפליפי פגופאי; מעליי מהלילבין למצוד להג הקופות נך יפ פלפד דבריה בצדיקדד ודמצוה יהמעשיה פדיו מתיק דהי פוביפ יהינו ניפה פדיו פד פדואד דזנד פד פמניד ייהודו יה׳ פדיה י־יי־״יז שפיע לנל נמו להל זד דואד אה

היפידי יכקיך ולימי ייצאיס מפליו תלמידיה בידדפי בדביה לקייה דהידד בנל פיד יפיד יבנל פלך ופלך ולקוךי מד נהי׳ ימי פניהינו בדס פבפיס בנד יננגד אלי דפלפד יפ פלפד מדוה טובות בה״ה פיאל ימשיב ודוא ילתעקק בגמילית הקדיה וטץ דפני דיא באד אילנות פניפאיה פדי מאנל והה ננגד הבינינייה ביפ בנללה פל מחצה זכייה ימטביה טוביה והאילניה הללי נחלקיה k ׳- V - ץ— >ז\ריר~< רי>-«• ץ--->־ץ >\>1ץ-«י. 1,—

י וי.1«ן,.י.— ן י ו י י « >Vv>«««>— ו . 4 1 י ^ י

י לאפילה י י הפצה בהיאבאמצפ באמי י ייב אילנית שניבי'יה פדי בפילי מאנל ייב אילנית הפרי מלפניה יהפצה מבהיץ נגין האניז נך יב במיטה ובני אדה הדבה בהפדי למפלה נדאיה לנל כצדיקיה ואה״ך כשנדבק אדה בהה מצא עצה שהה קשים כמות ולסוף

וייד!י

בית האלהיה יכן תמצא באדן העליונה כי לפעמיה נקרא אד״ץ ילפעמיהנקרא אבן קפי׳׳ר דכתי׳ משה דיעה אבן ישדאל כמדאה אבן קפיד דמית כקא ועל דמית הכקא וכמו פנקרא אד״ץ ואב״ן הקפיד כך זי אדן התתתינה מדד במדד כנגד אדן העליונה זהענין אבניה וענין העציה הוא ענין שנאצל מכה גלגל האש בו מת ג דל מלהאש יצאי והאש תאכלה ואמנה על דדך האמת כל אילני ק דק יכל מיני עציה שאינה עושיה פדי ידילליז לדשעיה שאין להה פדי ילטשיה טיביה בעולה הזה ייללה כהי׳ בהדיה דק עץ אפד תדע כי לא עץ מאכל היא איהי ה בהית יכדה מפב שנמשל לדשעיה דכהי׳ בהה ונכדתה הנפש ההיא ומ״ל שהאדה נמבל לאילן דכהי׳ כי האדה עץ השדה לבא מפניך במצוד אבל הצדיקיה כמשלו לאילניה מנושאיה פדי מתיק כהמדיה דכהי׳ צדיק כתמר יפדה והבינמייה לשאד מיני אילנות שנושאי; פדי ואין להכדיתו מפני שהוא קדיב לתשובה אבל הדשפיה אותו תפתית יכדת אבל לביניניה כבד אמ׳ עניינו לא השתית את עצה לנדות עליו גדזן כי מילני תאכל ואותו לא תכרות כי האדה עץ השדה לבא מפניך במצוד הא לך שהעציה נהלקיה לשלשה דבריה ופל אהד מאלו השלשה נחלק לשלשה ענינייה נחלק

קוף

ספר המלכות סו

מאד מכל עניני ההורה עליהס הכהוב אומ׳ כי דבר ה, בזה ואה מציתי הפר הכרה הפרה הנפש ההיא עונה בה ויש רשפיה שנישאיה פרה ואינו מצליה שאימי לטשיה טוב ילעקיק בהייה ואינה מצליהין פלל ולפי׳ כהי׳ כנכד זה אה הכל עשה יפה בעתו וכה רפט ליוה

רעה : השער הי״ג של המשיה שערי בעה הוא הולדוה ההי כל רמש אשר היא הי ונקרא שער ההי על שה שהיה משה כל הילדיה ההי בין שקציה ורמשיה ועופות ודניה ובהמות הכל נבראי משה ואז״ל למה נבראו שקציה ידמשיה ולפני כשהקב״ה ילשכיח בישראל כשהה בעלי השובה ימעשיה טוביה וילדתה עליהה וכשישראל קריה מעבודהו השה יה׳ כועק עליהה ואימי להשמידה באוהה שעה מקהכל לשער זה ואומר ומה הללי שלא נבראו לצורך בעולה אני זן איה ה בעילם (הקר) הללו שאמדי נעשה ונשמע בקיני אינו דין שארהה עליהה ולא עיד אלא שהה בניאברהה יצהק מעקב זרע עבדי ואיהבי בדין הוא שארהה עליהה באיהה שעה ילביט הקביים בעין התלללה לישראל ימרהה עליהה ואמנה השער הזה נקרא שער ההי׳ שיינקיה ממנה כל תולדות ההי אשר נשמת רוה הייה באפיו היא מדת רחמנות שמהנהגהקב״העה

בריותיו

קיף המוח יש בו מתיקות ומעשיה טיביה זה ביניני יצא שכרו בהפקדו יזה העצה בין שני ממאכליה הוא מפריט בנהיה כן בין פני מציה עשה עבירה אחה פננע בעצה ההייה פהיא פקילה כנגד שלי המציה יעשאה ביני ביני זה נקרא במיני ועוד יש בינוני אתר שנאכל כלי כמי פרי שנאכל כלי כמי הביקר שנאכל כלי ואעפ״ך יש בי חומן הרבה כן יש נראה שהיא צדיק יהיא כלו היינן שיש בצנעא עבירוה הרבה בידו אבל מציה הרבה יש בידי לעילה קיימה . ייש בינוני אחר פנמפל לאנוז מלמעלה העצה יילל יוטה הפרי זה הבינוני המיבתר מפילה שנראה קשה ומלפנים היא מלא מציה כדללין ילפי׳ כהי׳ כי לאדם פן השדה וני׳

מהם יש להה צל טיב לישב החהיי כנין י״עדבה יל״ ה אינה נישאיה פרי וילהה לא יש בהה דית ילא צל יהיא המפוטר שבכילה מלה נישאיה דימיה לפדי יפרחיה יאיני מצליח ויש להם צל כן יש מיני הישטיה שנחלקיה לשלשה עניניה יש ישעיה שאע״פ שאין בידה חידה ילא ילציח ולא ילפשים טיביה ישל י - א י ־ י ו ־ ל ה 1 - ־ י ץ י - י י , - ^ « - ־ י ~ u • י ^ י י

אין ניהנין משלהה שיה דבר פנון הערבה ייש רשפיה אחריה שהין להה לא צל ילא דיה חידה יהה רהוקיה

ספר המלכות

ולפי׳ אמי שלמד פ״ד מי יידכנ ר״ ל מדה דהנמד יידע אש דיה הדפ מילד למפלד לאיד כאי:״ החיים יאס דיה דבדילד אפפד פהיא אדם ייפלד למדרגה דפליינד אי אפשר שדוא נפש 3דמד ילילש ילא יש שם העריבה אדם וירד למגיד לאדץ זד דיד כימה דפ׳ דזה יגיד מפני שכל נפש דבדמיה שנבראה בפילס נברא משגר דזד שדיא כלולד בילדה בינ״ד פמפם ננזריס ינבראים פל נפש הבהמית ונפש החיונית ונפש דתאידבין באדם בין בבדמד בין בפיך בין בדניה בשקצים ולמלפיס מתיקך באדם לאהד כן נפש שכלית כאתד מן דמלאפיס ממשמשים לפני דשם ית׳ ומתענגים ינלשחעשעים עמו ית׳ אבל נפש שיש לד תנועה ותאוד משער זה נבראו ונבראים בכל יום ויום נפשוה מכאן וי״ל מפני מד מתחלקות הנפשות שנבראו מפער זד לכמה פנינים מדם בבדמיה מדם בחיות עמודות ומהן חיוה ובהמוה טמאוה ומדן עופות טהורות ומדן עופות טמאוה ומהם דגים טהורים ומדם דגים טמאים ושאר שקצים ורמשים שברא יה׳ ולפל מד שברא לפבידו ילצידך העולם בראו דפחי׳ פל הנקרא בשמי לפבודי בראתיויצרתיו אך עשיתיו שנאמ׳ בי יצירה ועשיד . בק״ד דנני מפרש לך העני; דזד בדרך קצדד דפ כי לא לחנם אז״ל ד׳ אליעזר

אומ׳

בריוהיו שברא ואפי׳ פשמהנהג עם ברואיו בדין מרחם עלידם שדרי בימי נח בדיר המבול דנתי׳ אמחה אה האדם אשר בראתי מעל פני דאדילד עד רמש ועד עיך השמים מיד דקהכל בשעי דזד ורחם ואיל׳ ואחד קח לך מכל מאכל וגו׳ וכהי׳ ודבאים זכר ונקבה מכל בשר באו מכל רמש אשר היא הי ולפי׳ כהי׳ חי הי דוא יודך כמיני דיים פי משער הזאה נברא נפש מחימיה הנקרא נפש הבהמית היא הנועה הגוך המתאוה המאכלים ודתאוד וכל עצב שבעולם ממנה בא ומשם בא הייה לבשר לכל רמש אשרדוא חי ועל הנפש הזאה אמ׳ שלילד הע׳׳ה מי יודע ריח בני האדם העולה היא למעלה וריח הבהמה היורדת היא למטה לארץ ובזה הכתוב פמדומד לאדם דרך פשט הכהו׳ שדיה שלמד המלך קפק בידו אם יש לבני אדם במיתתם מעלה על הבהמות חלילה חלילה לחכם כמוהו לומ׳ כן ועאכ״ו שהיה מדבר ברוח הקדש אלא לאו על דרך האמה מדד אתת יש בשמים ומ״י שמה וזאת מדת החכמ״ה והוא יוב״ל וים הגדול ומימיה שופכים חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הי״ם האחרון ואלו חק״ד וגבור״ה וכנגד זו הילדה נקרא חכמ״ה פהיב בהורה מ״י יה ן והיד לבבם זה להם ליראה אוחי כי משם בא היראה

ספר המלכות סז

כדוגמה המרכבה דכהי׳ ויעש אלהים אח האדס בצלמו בצלס אלהיס ברא אוהו והבהמוה ושאר מיני חיוה וכל המינים קבלו נשמה מן הארץ מן הסבה האחרונה דכהי׳ ויאמר אלהים הוציא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיהו ארץ למינה ויהי כן ולפי׳ רוח הבהמה יורדה למגיה לארץ חוזרה לטבעה וכל שם ושם בין מן הבהמוה בין מן החיוה בין מן הטופוח בין שקצים ורמשים כל רמש אשר הוא חי טל שם פטולהו נקרא שמו כן ומכח הפטולה שנברא ואדם הראשון ע״ה ששם שמוח מחוך שהיה קשור בשלשלה עליון נשמתו והיה יודע דעה עליון שם שמוה לכל דבר כמו שכהו׳ ויקרא האדם שמוה לכל הבהמה וכהי׳ לכו חזו מפעלוה אלהים אשר שם שמוה בארן א״ה שמוה אלא שמוה ואז״ל אמ׳ הקב״ה לאדם הראשון מה שמי אמ׳ לו אדנ״י שאהה הוא אדון הכל וזהו שאמ׳ הכהו׳ וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה׳ לאנודעהי להם שמי ששם לי אדם הראשון ובס״ד בדרך קצרה הנני פוחח לך שערי אורה בע״ה מקצה דברים למה נקרא שמו כן מפורש בשני ענינים אחד בדרך כה הפעולה והשני בכינין עונשי האדם כמו שרמזה י לך במקומוה אחרים ואהחיל מעיקרא למה נקרא שמו של הקב״ה אדנ״י נכהב

ביהוה

אומ׳ יכיל אני לטהר אה השרן במ״טW V ׳ I ׳ » W «• . - — .-׳«׳ / I w ׳ - ׳

הקב״ה בטילילו כשראה שלילה הט״ה בחנמהי איחס ירחה ילחצבם ממקום שנחצבי ימיל־יס שהם שיאבים אמ׳ נם את זד לטיילת זד טשה דאלדים נל מה שברא דקב״ה בפולמו ברא דבר והפנו ברא מלאני רחמים ברא מלאני דין ברא אש ברא מים ברא צדיקים ברא רשטים ברא ים ברא יבשד ברא גן טדן ברא נידנם ברא פרים ברא ננגדם פלבים ברא דברים טדורים ברא דברים טמאים דברים אסירים דברים מוח ריס ופלס מחצבם גורם לדם ני נל דברים שהם של רחמים נגון מלאני רחמים חסידים קדושים צדיקים מים גן פדן ונל דברים של רחמים דברים טמירים דברים מוהרים נלם באים מצד ימין והפנס באים מצד שמאל . וטל דרך האמה מפטר אחד הם יוצאים ויונקים ילפי׳ אמ׳ ר׳ אליטזר ינול אני לטהר אה השרן במט׳ פנים מפני שהנל יוצא ממחצב אחד ומללקור אחד אבל כיון שיורדים בשלשלת הקדוש משתנים אלו לצד ימין ואלו לצד שמאל ויורדי! מילדרגד למדרנה פילו שאמי הפתו׳ פי גביה מטל גבוה שומר וגבוהים טליהם יש דברים שמקבלים נשמה מן המדרגה העליונה הנקרא סבה ראשונה וזהו ויפת באפיו נשמת תיים זה האדם עשוי

ספר המלכות

:בהד יו״י ביב לה יבב קצירה והוא:קי אהד דוס וההה וי׳ דיהוה ומשם:בדא הכל וכנוי בהיו״י קוף הבבק ותהלה הבבין להידיה כי היא דאבו; והיא אהל־ין י׳ ימבלטייי אין הלהיס ולפי׳ :בהד היו״י מפני בהיא קיי אלף בביפי במקכיין הפילס יאה- כך הה כיד ועוד רומז צידה היו״י קוד טבדה בל בדיה הקיוב בהיה הוא יה׳ בודא והילך על עמוד יה יכהי׳ וצייק יקוי עולה וכבד ידעהה כי צדיק היא קוד הבדיה ולפי׳ נבהי־ היו״ד ועוד היו״ד דימז לפס יה׳ כי הוא נקודה אהה וכל מה בבדה כליל בי דכהי׳ ויאמד ה׳ הנה מקיס אתי הכל הליי בי כמי האבכיל ולפי׳ נבהד זה האות יאיה הבניה ה״א להידיה כנכד המב והמב קפידיה מהיקכמים יהמצא בהיא המיביה ד׳ היבוה דאבינוה הס ד׳ הייה ומלך הכביד ביכן עליהס זי הא׳ דאבונה בל בס יה׳ יעיד אימ׳ דע לך כי אבדהס אבי׳ ע״ה היה מכמן כננד אבדהס בל מעלה בהיא מדה הקד דכהי׳ ההן אמה ליעקב הק״ד לאבדהס ויצהק נהי׳ ביה ופהד יצהק היה לי כניד כבודה כננד ה״א דאבינה יעל זמן באבדהס אביני ע״ה היה במי בלא ה״א לא יוכל להיליד ליצהק בהיה כנכד הה״א מיד כיין בנהיקך ה״א בבמי דכהיב לא יקדא עוד במך אבדס והיה במך

אבדהס

ביהו״ה יה׳ ונקדא באל״ף דל״ה נו״ן יו״ד מעיקדא קידם בנבדא העולס אמדו ז״ל במקכה הכינה אל יבאל אדם מה למעלה מה למעה מה לפנים מה לאהיד ואז״ל מבל למלך בבנה פלכמ־ין בלו על אפפה יאיני כבידו בל מלך צימ׳ בהי המלך אבפה היו דאה כמה מהוקים דבדיהם ז״ל כי מההלה קודם שיצאו כל הפעילוה לפועל בבדא הבס יה׳ עדין זה הבס לא היה נבלם ולא היה נבדא כי כבנבדא מעבה בדאביה היו יוצאים האוהיו׳מאוד הקדמון והיונבדא׳ מכה האוהיוה כל הפעולוהוכל הבכליים וכשנבלמו כל הפעולות נבלם הכל ואה״ך כבדאה אדם הדאבון שנשלמו כל תיקוני הגוף העליון ונבלמו כל צדכי העולם ונשלמו כל הענפים לעביה פעילה מאוהם הענפים שנמשכים מאה הבס ית׳ ודאה שכל הפעולות מיו״ד ה״א וא״ו ה״א נבדאו קדא במו ה׳ ולפי׳ אמ׳ זה במי שקדא לי אדם הדאבין ועם פל זה יב לני לההעידד למה נבהדו אלו אדבע אוהיוה לשם אלהינו יותר מכל האותיות היו״ד נבהד בדאב מפני בהוא עבירי דכתי׳ העבירי יהיה קדש לה׳ ולהודו־ צידת ראש ולהודות קטנות שיקטינו כל בני אדם וכל הנבראים טצמיהם לפניו ית׳ וטוד נבתד יו״ד פשרה פי מאיד הקדמון נאצלים טשר קפידות ייתוד אלהינו ית׳ וטוד

ספר המלכות סח

שש קצוית והוא הברית התיכון והוא ראש לתשבון לאתר תמש הוא תתלת חמש סוף חשבון וראש חשבון ולמה נקרא שמה וא״ו מפני שהוא ווי הפמודיס המייחד חמש ספירוח של מטה פס המש ספירוח של מפלה ולפי׳ כהי׳ והבריח ההיפון בהוך הקרשיס מבריח מן הקצה אל הקצה כנגד עפר ספירות ולפי׳ נקרא וא״ו והובהר לשס ית׳ ועוד פי אות וא״ו בקריאתו מוציא הבל להורות פי הוא נשמה שנשארה מאית ה״א ראשונה והאות ה״א אחרונה שהיפפל בשס ית׳ רומז שתי נשימות כיפ בא דפ כשמוציא הרוח מפיו וכשמכניסו לתוך פיו ולפי׳ הובהרו אלו שהי האוהיות והוכפלו בשם ית׳ ועוד המצא כי אוה ה״א היא המישיה להורות כי יש לו ארבע חיוה והוא רוכב עליהם וכן אות יו״ד תמצא שיש לה ארבע אותיות שרוכב עליהם ואלו הן וא״ו זי״ן הי״ה טי״ה והיו״ד רוכב טליהם ואלו ארבט אותיות הובהרו לשמו ית׳ והם נשמה לכל ונכללים שם טשר ספירות שהוא ייתוד אלהינוולפי׳ נקרא שמו כן וטולה למנין ששה וטםרים להורות על טנין ב״ה מרכבות לכתיב כה אמר ה׳ וכתי׳ וכתיב כה תברכו את בני ישראל ועליהם שוכן אלון יחיל עולה למנין ששה ועשרים ועול בא להורות סך זה כנגר עשר אצבעות

ביריס

אברהם ומיל כי אב המין נוים נתתיך שיצא ממנו גבור״ה ולפי׳ אז״ל אלה תולדות השמים והארן בהבראה אל תיקרי בהבראם אלא בה״א בראם ואיכא דאמרי באברהם בראם והטעם מפני שרימז לשני אבית הללי ולפי׳אז״ל האביה הן הן המרכבה לעורק־ באות הזה שנבחר לשם יח׳ מכל האוהיוה יעוד שזו נבחר מפני שהיא נשמה לכל האיהיוה כך הקב״ה נשמה לכל ועול תמצא כל דאיזיות נקראות בצל יגיעה אבל אות ה״א אינה נקראת אלא בנשימה שהיאנפמה לכל האותיות ומפני שנלבק באיה זה יצחק פרחה נשמהו לכהיב יפחד יצחק היה לי ילפי׳ היבחר האיה הזה וממנה נבראה ארץ העליינה וארץ ההחהינה יעיל המצא בצירה ה״א ללה ימ״ הבן שח חח יה מ״ל יללה למעלה נמצא יד מפני שהיא י״ל שמאל לכהיב הנה יל ה׳ הויה במקנך פי מלה שמאל נקרא י״ ד והימין נקרא חס״ד ונקרא ימין יעיד רימז צורה ה״א פננד ישראל שנחלקים לד׳ דנלים והבן החחיו ישראל שנקראו בני של הקב״ה שנאמ׳ בני בכירי ישראל ולפי׳ צירה הה״א בן ינבהר לשם יה׳ ופיד רומז הצי ירח פנימיה לקבל כי חיה ה״א מהברך מאוח יי״ד כמו שאז״ל פל האיהיוה מהברכוה זו מזו וזו מזו ואוה וא״ו הוא סוד גוף שמוליד לכל״ה שנקראת

םפר המלכות

מנבור״ה ממדה לדין הקשה ולפי׳ נקיא אדי״ה ועוד דע ני כנן. אהד נמשך ממדה הדין אדומה ומקבל נל הנהוה והוא קשה להשפיע ונקרא ארי״ה ומשם נברא ארי״ה העליון ואריה ע״ש פעולתו ועוד נקרא אריה ע״ש אודמהא שנברא מאש שהורה הדומה ללילה הנקרא אירהא ולפי׳ נקרא ארי״ה ועוד ר״ל איר י״ה שמזריה נהו של הקב״ה על ארי״ה ולפי׳ נקרא ארי״ה ועל דרך גלגול הנשמות נקרא ארי״ה נל מי שבא בנה וביבירה ונקרא נזלן וחמקן במדה פאזה מודד בה מידד לו ושנר עבירה עבירה יבא בארי״ה שהוא בעל נה ויוזל לברייה ונקרא אריה נל מי שנובה משל הבירוולהנימא

ברמיזא : שור למה נקרא שמו שור מפני שיצא מן השורה נשעשי ישראל אה העגל נמו שאמז״ל כיון שראה שהוא קטירוג של ישראל הפנו לנרוב והא באפי רברבי והא באפי זוטרי ומפני שיצא מן השורה מן המרנבה נקרא שור ונקרא הורא שהיא הברא לשונאיהם של ישראל ונקרא בל״ט בוא״י ר״ל 3״ו א״י ונה״י ואריה בלשין לטז ליאון ר״ל כה ואון וטוד למה נקרא ש?מ שור שנברא וננלה ממדה צדי״ק דכהי׳ צדיק וישר הוא ושור מלשון ישר והקרנים שיש לו דכהי׳ בכור שורו הדר לו וקרני

ראם

בידים ועשר ברגלים והראש והברית הקדום והגוף הא לך שלשה ועשרים והזרועות והרגלים והעורף שלשה עולה למנין כ״ו ועוד בא להורותינו כי השכינ״ה נקראת ב״ה ונקראת כקא הכבוד לאדון יחיד שרוכב למעלה נמצא שעולה למנין ששה ועשרים ועוד ירמוזו אלו הששה ועשרים כבוד כנגד הכ״ף וא״ו שש קצוות שכל העולם מהמלא ממנו ולחכימ ברמיזא וי״ל מפני מה אינו נקרא ככרבו דע כי כל ההורה כלה היא שמוהיו של הקב״ה מבראשית ועד לעיני כל ישראל והוא כמו נשמה שלא הפק צירה לעולם ולפי׳ קפד הורה אינו נקוד כי הנקד הוא דבר שעושה צורה לפקוק אבל קפר הורה הוא נשמה שאינו הופש צורה כלל ולפי׳ אינו נקוד ולפי׳ יש בו חקר ומלא ולפי׳ מאדם יופלו לומ׳ אדם אדם

אדם לפמה ענינים יהפרשו . ועוד

לנשמה זו שהיא נשמה לכל והוא קפר תורה. ועוד יש נשמה לנשמה הוא שם של ארבע אותיות שהוא נשמה לכל האותיות שבקפר תורה י וזה דבר שאפי׳ בקריאה אינו תיפש צורה פי הוא נשמה לנשמה ולפי׳ פפתב ביו״ד ה״א וא״ו ה״א ונקרא באל״ף דל״ת נו״ן יו״ד ית׳ להודות פי הוא אדון הפל. אריה למה נקרא פן לפי ששואב

(17)

ספר המלכות סט

מבה רבי׳ ט׳׳ה וישראל בידה ואמרו מי כמוכה באליה ה׳ מי־ בלח הקב״ה למיכאל להושיעם על הים לכתי׳ מוליך לימין משה זרוע הפארחו ולפי׳ נקרא מיכאל והעעם מפני שנגלה ממלה ימין ממלה הרחמים ממלה ההקד שנקראו מים העליונום ולפי׳ נקרא שמו מיכאל ולפי׳ אז״ל מיכאל על המים גבריאל למה נקרא שמו כן מפני שנברא ממלה גבור״ה ונברא ממלח שמאל והוא ממונה על האש ועל הלילה ועל כל המלות שנגזרו ממלה גבור״ה ומלשון גבורה נקרא גבריאל ולא לחנם נקרא בלשון לניאל והאיש גבריאל מלשון אש שראה אשו

של גבריאל ולי לך: נוריאל למה נקרא שמו נוריאל מפני שנברא ממלת תפארה שנקרא נורא ההלות והוא עומל לפנים והוא ממונה על נהר לינור ולפי׳ נקרא שמו נוריא״ל ואלו שלשה המלאכים נחצבו ממקור ייניקת שלשה אבות ומשם יונקים מהק׳׳ד הגבור״ה ותפאר״ת וכנגלם אמ׳ משה רבי׳ ע״ה האל הגלול הגבור והנורא הגלול כנגר אברהם וכנגל מיכאל הגבור כנגל הגבורה וכנגל גבראל וכנגל יצחק אבינו ע״ה לכהי׳ ופהל יצחק היה לי כי הכל משולש לכהי׳ קק״ק ה׳ צבאוה שלשה כנגל שלשה לכהי׳ והחוט המשולש לא במהרה

ינהק

ראם רומז לנצח והו״ל. ועול למה נקרא שמו שור ע״ב שמעיקרא קורם שעשו ישראל העגל שדה עליו שכינה ולאחד כך נקהלק מעליו ובדרך הגלגול נקרא

שיר ע״ש ששד שידוה של פודענוה : נשר למה נקרא שמו כן ע״ש שפודה למעלה מכל העופוה ומכה גלגל האש נושרים האבר שלה והוא לשון רז״ל מפני הנשר . ועוד נקרא זה השם מפני שהוא הוקף הדין במנשר מדת הדין ממקומה ועל דדך גלגול הנשמות מי שמנשד שעדו עלמת דכתי׳ לא ההגודדו ולא השימו קדחה בין עיניכם למה והוא עבד על לאו זה במזיד שנים ושלשה פעמים . אי נמי מי שמנשד ביה השהי וביה הפרוה אי נמי מי שהוא קוצץ בנטיעוה שמנשד הגחלה מן השלהבה ומנשד הענפים נקרא נשר הוא עונשו ולפי׳ נקרא בלעז אגיל״א לשון שמחה וגיל שמהקדב לעליונים ולשון אבלוה דכהי׳ השמחים אלי גיל ולפי׳ מנאה הכהו׳ בטמאים ובטהודים במטשה מרכבה ונקרא פן טל שם שנברא ממדה הנקדאה נשר בטליונה שנקרא טוף השמים דכהי׳ כנשר יטוף קנו טל גוזליו ירחף ולהכימא בדמיזא ולאחד שפירש טנין החיוה

אשוב לפרש שם מקצה המלאפים : מיכאל למה נקרא שמו כן כבר אז״ל כבטברו ישראל טל הים ואמ׳

ספר המלכות

ומיפה אותה לשבעה פנים ומשם נביא היופי והוא שואב ממדה הקד והוא

מדת רהמיפ : אוריאל נחצב ממקום האור ולפי׳ נקרא שמו אוריא״ל שהוא משמש במקום אור העליון במקום שמשם יוצא אור לעולם ומשם נברא אור בהיר אשר הוא משמש לפני הכלה כנסה ישראל השלימה בכל השלימוה והכלולה בכל יופי והוא עומד לפני המנורה העליונה המאירה לפני הכל״ה

ולפי׳ נקרא אוריא״ל השר הגואל: חיאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא מיועצי מלך הכבוד ונמקרים לו מפתחות סחרי ההכמה וסידרת העצה היוצא מלפני שליט כל הארץ והוא וממשלתו וכל עניינו בשער ענין המלאכים אפרש כל ענינם בק״ד לא באתי עתה אלא לפרש למה בדרך קצרה וזה המלאך שואב ממדת

החכמה ילפי׳ נקרא רזיאל : ישראל שר השררה הוא שואב מהכלה . וכבר ידעה כי שכינה נקראה ישראל וזה המלאךא ישר ר״ל שהוא קי נ ו ו מ ל ש יזיא ע ג

שרו של אל ונתן בידו כל השררה שבאים כל המלאכים עד היכל המלך ה׳ צבאות ששם עומד ישראל שר השררה משמש לפני הכלה ובאים כלם שם להשתחוות למלך ה׳ צבאות

ולפי׳

ינתק נורא כנגד תפאר״ת וכנגר נוריאל וכנגד יעקב אבא סבא ולפי׳ נקרא שמו

נוריאל מפני ששואב מנורא : רפאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא עומד על הרפואה והוא שואב ממדה הדין הרפה ממדה המלכוה ולפי׳ נקרא רפאל כנגד מדת הדין הרפה ממקום ייניקהו והוא כנגד אב רביעי דוד שנקרא מלכוה ביה דוד והיה שולט בו מדח הדין הרפה דכהי׳ והוא אדמוני טם יפה טינים וטוב רואי בינוני לדין שהיה שולט בו מדת הדין

הרפה ובה נהרפאו ישראל : סנדלפק למה נקרא שמו כן כמו שאז״ל וארא והנה אופן אחד בארץ זה סנדלפון שעומד בארץ וראשו מגיע לבין החמה וקושר כהרים לבוראו ואמר שם אחאגא ואזלא חאגא ומחעערא ברישיה דקב״ה ועל שם איפן נקרא סנדלפון ונקרא סנד״ל על שם שעומד בארץ ומגיע לבין החיות מפני שעומד למעה החח רגלי שכינ״ה כמו הסנד״ל ועוד מלשון עיגול שהוא אופן ואז״ל גזרה שמא יעשה סנדל ונקרא סנדלפון ע״ש שרואה לכל פנים

ומקום יינקתו ממדת מלכות : יופיאל שר ההורה נברא ממדת ימין של מחנה שכינה והוא רבו של אדם הראשון ע״ה ולמה נקרא שמו יופיאל על שם שיודע לדרוש אח ההורה

ספר המלכות ע

לבעלי הרחמים ועונשם לבעלי הדן לפי׳ נקרא שמו פן על שם פעולחו:

חנפיאל אמרו המקובלים שהוא שרא רבא ויקירא ויש לו אלך פיות ובכל פה ופה כוהן שבח לבוראו. ועוד נקרא חנפיאל ואמנם הוא כן מפני שהוא השמש הנוח ן נעילה ידים באלך מיני ניכון ואלך נטילוח לחפני

מלך הפבוד ולפי׳ נקרא חנפיא״ל : חכמיאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממונה על מפהחוה החפמה והוא שואב ממדה החכמ״ה ונחלף אוח אחה מפני שאינו יפול להפיג כ״כ אלא בחילוף אותיות ולפי׳

נקרא שמו חכמיאל : טהריאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממונה על טהרוה מיכאל כהן גדול בשמים והוא המפריש הטהרה והתרומות והוא בכל מקום שומר הטהרוה ועוד נקרא טהריאל מפני שהוא שואב ממדה הפאר״ח דפהי׳ ובעצם השמים לטוהר ולפי׳

נקרא טהריא׳׳ל ע״ש פעולחו : טוריאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממונה טל שנים טשר אבנים יקרוה החקוקים בחשן ואפוד של כהן גדול דכחי׳ בהו והטור והטור

והוא כעין אורים וחומים של מטה: יה אכתריאל למה נקרא שמו כן זו הכלה כנקח ישראל

שהיא

ולפי׳ נקרא ישראל שר השררה ודי לך בקוצר מלין :

יהואל השרך גדלה מעלהו על מעלה שאר המלאכים שהזכרהי פי הוא מקבל ממטטרון השר הגדול שמהטטר בו שכינה אל שלש אותיות של שם המיוחד שהם שלשה אותיות יה״ו והטטם כי הוא שלישי לחהן כל״ה ומטטרו״ן ויהוא״ל הוא שלישי למלך הכבוד . וכבר ידטה כי טד מטטרו״ן קוד הייחוד מכאן ואילך קוד הפרוד . וטוד למה נקרא שמו יהוא״ל מפני שיואל בו יה׳ כי הוא אחד מן השרפים דכהי׳ שרפים טומדים ממפל לו שש כנפים שש כנפים לאחד

יהואל השני ודי לך : מאל זה השר שואב ממדה הפאר״ה שהוא קו האמצטי והוא טומד בין שני המדוה הללו בין ימין לשמאל והוא בשתים מימין ומשמאל ולפי׳ יש בו שתי אותיות ב״ו א״ל וטוד למה נקרא שמו כך טל שם שהוא עומד בשטר המלך בביאה וטומד בכל יום ויום טל טבודתו וטל משמרתו בביאה באמצט מפני שהיא ממונה טל אזהרות וטל טונפי ב״ד והוא ממונה על שבטים קנהדרין של מטלה ונקרא ב״ד של מעלה ונוהנין לו עונש כל אדם ואדם שעובר על אזהרוה ב״ד והוא משלם גמולם ונוח ן שכרם

ספר המלכות

לפיד למה נקרא במו כן מפני כמו כאמר הנביא ע״ה בוערות כמראה הלפידים ומפני בהוא אב אדום ושחור כנחלה והוא הוקף הדין ושואב מהנחלה ומהוקך הזיו והאב נברא הלפיד דכחי׳ ומן האש יוצא בריו ולמה נקרא שמו כן לפיד מפני שיש לו ארבע פיות ובכל פה ופה נותן

שבח לה׳ : לבניאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממונה על הלבנון ומלבן עונותיהם של ישראל ועוד למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממונה על כל הבניינים שנבנו בעולם ושם להם עתות ידועוה לבנוח וכמה יהיו בנויים והוא

היה בבנין ראשון ובבנין שני : מריאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממתיק המים המרים והוא מרי וזהו ויורהו ה׳ עץ וישלך אל המים וימחקו המיס מאלו הפקוקים יוצא מריא״ל והנקודה מלמעלה מוכיח

עליו : מיכיהו למה נקרא שמו כן מפני שמקבל ממדה הכמ״ה שנקרא מ״י ובכל יום ויום אומ׳ שירה הוא וכל כהוחיו מי כאלהינו ומי כמלכינו ומי כמושיענו ולפי׳ נקרא שמו מיכיהו

ודי לך : נוריאל למה נקרא שמו כן כבר פרשתיו שהוא שואב ממדה

תפאר״ת

שהיא עשירית ולפי׳ מהחיל ביו״ד שהיא עשיריח והה״א מפני שהיא חמישית בחמש ספירוח בל מעה ולמה נקרא אכתריא״ל מפני בסובב ומחעער מדת המלכות לכל הייחוד ולפי׳ נקרא אכתריאל יופיאל כבר רמזהי פנקרא כן מפני בהוא בר ההורה בהיא כלולה בכל

יופי וככל הדור ובכל שבח : כלמיה למה נקרא במי כן מפני שהוא שואב ממדה צדי״ק שנקרא כ״ל וממדת מלכו״ה שנקראה י״ה ובשמו נכלל הייהוד ולפי׳ נקרא כלמי״ה ועוד מפני שהוא ממונה על מאלמים ועל החרשים והוא יוצא לפני ספר חורה ומפריז ואומ׳ השחחוו לה׳ והנו כבוד לשמו וכבר ידעה כי ההורה הוא

שמו של הקב״ה : כרוב למה נקרא שמו כן מפני שהוא משמש לפני הכרוב השני שהוא מדת מלכו״ה וי״ל הואיל ואחא לידן מהו ענין כרובים למה נקרא שמם כן כבר נאמ׳ ע״י שלמה הע״ה ויעש אח הכרובים מעשה צעצועים ר״ל מעשה חינוקוח זכר ונקבה , וכן קורין להינוק רביא ולפי׳ נקראו כרובים והם רמז לצדי״ק ומלכו״ח שהם כמו השלהבה בגחלת ועד כאן יש רשוח לדבר מכאן ואילך אין רשות לדבר וזה המלאך מעלהו גדולה שנקרא שמו כשם רבו

ולפי׳ נקרא כרוב :

ספר המלכות עא

שהוא הנקרא הראשון מעשרה כקדים צדקיאל למה נקרא שמו פן מפני שהוא ממונה על הצדקה ושואב ממדת צדיק וזהו צדק צדק תרדוף: צפניה כהן הראש למה נקרא שמו פן מפני שהוא כותב כל העניינים היוצאים מפי מלך הפבוד וצופן אותם

תחת כקא הכבוד: קדשיאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממונה על בית קדש הקדשים ושואב ממדת הקדושה שהוא

מדת יקו׳׳ד שנקרא קדושה : אוריאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממונה על הצעקות וכל הקוראים לשם ית׳ בעת צרתם והוא המלץ המגיע שועו ותפלתו לפני השם ית׳ ולפי׳ נקרא קוריא״ל על שם פעולתו ועל שם מחצבו ששואב ממדת צדי״ק דפחי׳ צדיק ה׳ בפל דרפיו וגו׳ וקמיך ליה קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל אשר

יקראוהו באמח : חיאל מפני מה נקרא שמו כן אמרו שהוא רבו של אדם הראשון ע״ה והיה מלמד אוהו רזי החורה וקהריו וכל עניניו ולפי׳ נקרא רזיא״ל ועוד מפני שהוא יושב בעצה העליונה כשבר׳ הקב״ה לאדם נמלך בשבעה יועציו ואמ׳ נעשה אדם בצלמינו רזיא״ל היה אחד מהם ולפי׳ נקרא שמו כך על שם פעולהו

והוא משמש לפני הרי״ש :

ראמל

הפאר״ה שנקרא נורא ההלוה והוא ממונה על נהר דינור :

נשיאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא ממונה כנגד הנישאי וכנגדו נשיאים למטה כי הוא מלאך שגדלה מעלהו נכנק בראשונה להםהחוח לפני המלך ה׳ צבאוה ומלאך כימני נקרא כך

מפני שהוא ממונה על הנהמה : סודיאל למה נקרא שמו כך מפני שהוא וכהוהיו טם שבעים קנהדרין קבוטים קוד הטיבור וקודוה אהבה ושואב ממדה יקו״דולפי׳ נקרא קודיא״ל על שם המחצב וטל שם

פעולהו : םפריאל קופר שר הצבא למה נקרא שמו כך מפני שהוא כוהב כל עניני הצבא וכל מה שהיה בדור

ודור ושואב ממדה חקד : ענאל למה נקרא שמו כך מפני שהוא ממונה על השעוה מלשון עונה

: ושואב ממדה ענן ה׳ עוזיאל ולמה נקרא שמו כך מפני שמקבל ממדה גבורה העזוז וההוד ונוהז עוז לכ״ע ולפיכך נקרא עוזיא״ל פדהאל למה נקרא שמו כן מפני

שהוא ממונה על פדיון שבוים . פתחיאל למה כקרא שמו כך על שם שהוא ממוכה על פתחי הלב והוא ממוכה על הפחח הראשון בבוא איש ביה ה׳ והוא ממונה על הפחח

ספר המלכות

אקווהא ופוד נקרא פך מפני בהוא ממונה על כל מיני פידוה הנוהנין דיה ועל כל מיני מור ואהלות והדקים ולפי׳ נקרא אקימו״ר ובק״ד בפער המלאכים יגמר כל ענין המלאכים ושמוהם ודי לך באלו ועחה אחזור על ענין שמוח שבעה ערבות ואח״ך בענין שמוה הצדיקים מקצהם וענין החי לגמור השער הזה בק״ד דע כי שבעה רקיעים ויוחד הם כמה וכמה כמו שאפרש בע״ה בשבעה הגלגלים אבל נקרא כן שבעה פ״ש ששכינה נקראה שבעה שורה עליהם דכהי׳ ויקרא אוחה שבעה על כן קרא שם העיד באר שבע עד היום

הזה : ערבות למה נקרא שמם כן מפני ששורה שם שכינה דכחי׳ קולו לרוכב בעדבוה ביה שמו וגו׳ ומחערב שם הדין עם הרחמים ועוד נקרא ערגות מפני שכנגד זו המדה הקרבנוה וכהי׳ וערבה לה׳ מנחה יהודה וירושלם כמי עולם וגו׳ ועוד נקרא עדבוה שכל שירוה והושבהוה שהיו אומרין הלוים היו להמתיק ולערב המדה השוכן בערבוה כדי לזמר המזיקים ולכך כתי׳ השמיעני אח קולך כי קולך ערב ומראך נאוה . ולפי׳ נקרא ערבות ועוד ה״ק ער״ב לקיים הפולם הי״ו זו הודה וא״ו שיהא קדרי דנתי׳ אם לא בריחי יומםז לא שמחי י א ס ו י מ ת ש י ח ה ח ל י ל ו

ולפי׳

רמאל רבו של נחש היה ולפי׳ נקרא רמא״ל דכחי׳ והנחש היה ערום מכל חיח השדה שהיה מלמד אוחו רמא״ל רבו והוא ממונה על חכמות חיצוניות בחכמות בני אדם ועל כל אלו הענינים שהם פלוקופיא שהם

בטבע העולם : שרשיה למה נקרא שמו כן מפני שהוא שושד האמונה והוא מטטרון שעומד למטה מהכל״ה שהוא שורש הייהוד ומכאן ואילך מטטדו״ן ולמטה קוד הפירוד ולפי־ נקרא שדשי״ה : שמעאל למה נקרא שמו כן מפני ששומע תפלתן של ישראל ויורד עם שכינה לבתי פניקיות ולבתי

מדרשות : תמכיאל למה נקרא שמו כן מפני שהוא עומל לתמוך ילי הכלה לכתיב וילה תמכו פלך ועול מפני שהוא ממונה לתמוך כל העניים שהם בצרות ובחליים לכתי׳ ה׳ יקעלניו על ערש לוי ולפי׳ נקרא תמכיא״ל והוא ממונה לתמוך

הלרכיס : תרשיש למה נקרא שמו כן מפני שהוא תופש שליש העולם וה״ק תרי שש נמצא שליש העולם וגוון שלו פגוון

חרשיש ולפי׳ נקרא על שמו: אסימור למה נקרא שמו פן שמשם היה שואב רב אקי ונקרא כן מפני שהוא ממונה על הרפואה שחרג׳

מפר המלכות עב

השמים. ואמנס כל אלו חכמות עליונות כי כל זה סדור בשכינה במקומו יתבאר הענין בעז האל כי לא באחי עכשיו כי אפ לספר בדרך פשט שס כל דבר ודבר ומפני זה נקרא שמו פך מפני שיורד שם שפינה לשטוח ולטונה ידוטה וכל זמן שכבוד שכינה שס לשטוח ולעונה ידועה וכל זמן שכבוד שכינה שם נקרא מעונה דנתי׳ מעונה אלהי קדם על שס שיושב במעוז ושם עונה הקב״ה לכל .•בריותיו ושומע אנקה ענייה ומכפר על עונס של ישראל ולפי׳ נקרא מעון מפני פמחכפריס בשורה שם שכינה במעון ושם כסא הכבוד לשס יה׳ וממונה מיכא״ל הכהן הגדול וכל מחנותיו והוא מקריב נפשוחהיס של ישראל על המזבח של מעלה לפני הפס יה׳ ולפי׳ נקרא מעון מכון למה נקרא שמו פן מפני שהוא מכוון כנגד ארן ישראל דנתי׳ מכון לשבתך אל תאמר מכון אלא מכוון זה כנגד זה ועוד נקרא מכון ששם מוכן מזונוחיהס של בני אדם ושם מוכן כל מלאכה כונניות המזונות ומשם משפיע השם ית׳ לעולם השפל ונותן לכל כפי צרכו דכתי׳ פותח את ידיך ומשביע לכל

הי רצון ולפי׳ נקרא מכון :

שחקים

ולפי׳ נקרא ערבוח ובה גנוזים אוצרוה חיים ואוצרוח ברכה וכל מעדני עולם , זבול דכתי׳ בנה בניתי ביה זבול לך ושם בנוי ביה המקדש של מעלה וי״ל למה נקרא שמו כך מפני שהוא זבד טוב לצדיקים מלשון זבדני אלהים אותי זבד טוב ותקרא שמו זבולון וטוד למה נקרא שמו זבולין שנברא ממדת זבול. ועוד למה נקרא שמו זבול מפני שמשם באה הברכה לעולם וצומח היבול בברכתו לעולם ועל שם פעולחו נקרא כן ומשם נברא ירח בול . ועוד למה נקרא זבול [מפני שמשם באה הברכה לעולם וצומח היבול בברכתו לעולם] שהוא מבלה אה הבריוח ועוד מפני שיושב שם ביה המקדש של מעלה והיה פמו צל נבנה ונחרב . ועל שם פטולהו נקרא פך וטוחנין מן לצדיקים אבל נשמותיהן של צדיקים נדבקים בקיום הנשמות בטרבות ומתטטרין סביב סביב פנגד השפינה ולפי׳ אמ׳ החפם הטולם הבא אין בו לא. אכילה ולא שחיה ולא שנאה ולא קנאה ולא החרוה אלא צדיקים יושביןוטטרוהיהם בראשיהם והבן סוד הטטרה פי הם הולכים סביב באור הכטרב ששם ישרים מכתירים והבינוניים יושבים בצלם בזבול ולפי׳ נקרא שמו כן ושם ישיבת

זבדיא״ל המלאך וכל מחנותיו : מעון דכהי׳ השקיפה מממון קדפך מן

j

ספר המלכות

ולפי׳ נקרא וילון שהבדיל בין העליונים וחחחוניס ד״א למה נקרא שמו וילון אמ׳ הקב״ה אוי להם לבריוה שאני מסלק שכינה מביניהם ושורה אותה בעליונים שמעיקרא היהה שכינה בארץ דכתי׳ והארץ היהה חוהו ובוהו ר״ל חונהו ובונהו שהיתה שכינה בהוך העולם וכשגברו בני אדם להטוא נסתלקה ולפי׳ כיון שעלה לשמים אמ׳ ו״י לו״ן לבני נשא שאני מסלק פפינתי מביניהם ולפי׳ נקרא וילון ועתה י״ל בס׳׳ד ענין שם של אויר וטבע ורוח אש ומים וארץ ועצים ואבנים ואה״ך שמוה קצה

מן הבריוח : אויר מהו או מפני מה נקרא שמו כך אוי״ר הוא המשתף לשמים ולארץ ועומד בנהים והוא הדומה לנו כעין הכלה אינו אלא אוירוי״מ שהוא רקיע כנגד האויר שהיא בין השמים ובין הארץ ונברא מאור ומרוח גלגל האש מכח הליכתו סביב סביב לעולם השפל ולפי׳ נקרא אוי״ר מלשון אור פורח בנחים והוא חלל העולם והוא בתוך בטן הגלגל והגלגל בתוך בטן של צורה העליונה והרוח שהולך בעולם הוא נשימה ופשנסתס הפה יושבים העולם בחושך רנסנס אויר אבל לא ביום והיום נפתח הפה כפתח מדת התפאר״ת שהוא הנקרא

יום

שחקים מלשון וכשחק מאזנים נחשבו ולפי׳ אז״ל ששם טוחנין מן לצדיקים והוא כשאדם שוחק מרחיב אה פיו כך כל מי שאוכל מן מרחיב לבו ופיו במעשה מרכבה ולפי׳ נקרא שחקים ד״א למה נקרא שחקים ששם נגזרים מפי שבעיס סנהדרין של מעלה חוקים

ומשפטים צדיקים: רקיע הוא השני ולפי׳ נברא ביום שני דפחי׳ ויאמר אלהיס יהי רקיע בחוך המים וגו׳ הוא מבדיל בין מיס עליונים למים תחתונים שהם כמו וכר ונקבה וכל דבר שמפריד לא נאמ׳ בו כי טוב מפני שמים עליונים נקראו זכרים והוא כנגד מי השפט שיורדים מאה המלך ה׳ צבאוה ומים התחתונים הם מי הכל״ה שהם נקבוח שראתה הכל״ה בווקת שלה ביום שני ולפי׳ לא נאמר בו כי טוב ולפי׳ נקרא רקיט כל אכין ורקין למעט ד״א למה נקרא שמו רקיע מלשון רוקע הארץ על המים שהוא פרוכת פרוסה כמו פרגוד למעלה מוילון כמו שאז״ל וילון מוציא שחרית ומביא ערבית והרקיע שנברא

ביום שני למעלה: וילון כדבר שהוא חוצץ בין מטהו של אדם לביח כמו סוכה נקרא וילון כך אלו השמים הם פירוד בין קדש להול והוא הבדלה שבהר השם יה׳ להיות שורה מקום כבודו בטליונים

(18)

םפר המלכות עג

קיום והוא לשון אשה דית ניחוח לה׳: רוח הוא זבד שאינו תופש צורה בראיה הפין מפני שהוא קדקוד בין הנשמה ובין הנפש והוא דבד שהוא נשמע ואינו נראה לעולה ונקרא דוה שהוא הולך בין הדחמיס ובין הדין הדי״ש דהמיס וההי״ה הוא צד דין וה״א וא״ו שבנהיס קו האמצעי מפריע ביניהם בין השמיס ובין הארץ הרוה מכריע בנחים ולפי׳ יש בו שלפה אותיות הללו ונברא ממדה תפאד״ת שהוא קו האמצעי כי הוא מפריע בין חלל גוף של צורה העליונה הקדושה והטהורה ועל שם שהוא עומד בריוח נקרא רוח שהוא עומד

בריוח העולם : שמים ומים דבר אחד הוא כמו שאז״ל מאי שמיס אש ומיס ואיכא דאמדי שם מים ואמנם מחוך האש יש מים ודוח שהמצא מדה אחרה באש מעיקרא משליך הבל הדוח ומחוך חמימוחו יש שם לחוה שהוא הולדה המיס ולמה נקרא שמם פן מים מפני שנבראו ממעייני המים והמים העליונים נבראו ממיס מ פתוחה מפני שאוצרות השמים נפההים להשפיע לכלים התחתונים שהם הנקבוח והיא קחומה לקבל מן הזכר ולפי׳ כתי׳ יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים וגו׳ ולפי׳ נבראו שני מימי״ן מ״ס פחוחה מ״ם סתומה מיס העליונים מיס החחחונים

ולפי׳

יום י ומאיר לעולם ולפי׳ נקרא אויר : טבע מהו או למה נקרא שמו כך שהוא דבד הק חג על העולם שמקיף לעולם הגלגל כמו שידעה כמו הטבעה באצבע האדם הולך סביב סביב כך מכח גלגל האש שמקיף לעולם נבראו כל הטבטים ובדרכי הטבע הולך כל הטולס אלא א״ך הקב״ה משנה אוהו כמו שאז״ל אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויהי הנאי החנה הקב״ה טס טולמו שלא ישחנה מטבטו מכח תולדותיו חוץ מן הדברים הנעשים עי״ש שהחנה הקב״ה עמהס ועוד טבע מפני שהוא בעולם הנפל מלשון טל מה אדניה הוטבטו מפני שהוא

למטה: אש למה נקרא שמו כן מפני שנברא ממדה השכינה דנתי׳ כי ה׳ אלהיך אש אוכלה הוא ומלשון אשה וטוד האלף רומז דוגמת החחן שהוא המלך ה׳ צבאוה והשין רומז שלשה קדושות כנגד שלשה אבוה הטליונים שמשם יוצא אוד לטולם ולפי׳ נקרא אש והוא דומיא של ייהוד אלהינו פמו השלהבה הקשורה בגחלה וטוד למה נקרא אש יש לשני האוחיוח הללו אדבטה ראשים כנגד ד׳ אוחיוח של שם המיוחד שהוא אש אחד ונשתנה לכמה גוונין כמו שאז״ל הרבה מאורוה יש באוד כנגד גווני השכינה והוא לשון אשרחא דדיינילשון

ספר המלכות

ולסוף ימות ועוד מפני שהוא בשי ודם ונברא ממדת הדין אדומה ועוד מפני שהוא נברא מדם האשה וזרע איש וכבר כתבתי טעמו בענין אדם של

מעלה : אריה למה נקרא שמו כן מפני שאורה לכל ונותן מוראו על כל הבריות שנבראו בעולם ובאותיות אריה תמצא יראה שיראתו מוטלת על כל הבריות ונברא ממדת חכמה שנקראת יראה דכתי׳ ראשית חכמה יראת ה׳ וכבר רמזתי לך כל ענינו באריה של מעלה : איה היא שאמרה תורה את הראה ואת האיה למה נקרא שמה כן מפני שקורא אוי בפיה וקורא בפיה י״ה ומסבב הספד בקריאתה כמו העורב דכתי׳ ואת כל עורב למינו כמו העורב שהוא שחור וקורא לשון קינה כן האיה ולפי׳ האיה נסמך ואת האיה למינה ואת כל עורב למינו סמוך למינו ונברא ממדת מלכו״ת שצועקים המלאכים ואומרים איה מקום כבודו ועל דרך הקבלה נקרא איה על דרך גלגול הנשמות כל מי שאינו רוצה להכיר מלכות שמים עליו כגון האפיקורוסיס והפילוסופים שאומרין העולם קדמון ואומי איה ה׳ יבואו

באיה : ארנבת למה נקרא שמה כן מפני שהיא נוקבת הארץ בחלל לעשות

שם

ולפי׳ נקראו מים שנבראו בשמים ועוד דע כי המים נבראו ממדת יום ולפי׳ נקראו מיס דכחי׳ ורוח אלהים מרחפת על פני המיס וסמיך ליה ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וחזרו המיס וילדו אפלה למדה גבור״ה כי מדח חסד נברא גבורה הבן וראה דברי חז״ל שהמיס הרו וילדו אפלה ולפי׳ נקראו מים ויצחק שבא ממדח שמאל דכחיב ופחד יצחק היה לי היה מבקש מיס למינו ושהוא היה אפל״ה חש״ך מדח שמאל והיה מבקש המים למדח חס״ד שהם מיס העליונים דכחי׳ ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים והיה מבקש מים מקום מולדתו והמים הרו וילדו אפילה הבין אם חכם אהה ועוד למה נקרא מים לרמוז מוס מים מחוקים מים מלוחים מים מריס

מים בינוניים : ארץ למה נקרא שמה כן מלשון ארוץ והוא מלשון וארצה בו ואכבדה והוא לשון רצון שמרצה הקב״ה בארץ העליונה ובארץ התחחונה עולם הזה ועולם הבא ד״א למה נקרא שמה ארץ שבני אדם רצים אחר הפרנסה בארץ ולפי׳ נקראת כן על שמה ועתה אשוב לפרש בס״ד שמות תולדות האדם

באלפא ביתא : אדם למה נקרא שמו כן שפני שנברא מן האדמה ויש בו ד׳ יסודות

מפר המלכות עד

בני אדס שבאים שמוחם יאלף : ארפכשד למה נקרא שמו כן על שס פעולתו שעשה שהיה כש״ד בדורו הקיפ אפר וכן המצב באוהיוה ארפכשדכשד אפר ונברא ממדהמלפוה שנקרא אפר ונקרא אסורים דכהיב וראיה אה אחורי ופני לא יראו כבר ידעה מהי אהוריס ומהו פנים ולפי׳ נקרא ארפכשד ד״א מהו ענין ארפכשד יש בו ג׳ היבוה בהיבה אהה ונברא ממדה וא״ו שהיא מדה שיוצאים משם ששיוה והכי קאמ׳ זה השם א״ר פ״כ שד מעיקרא נברא מאור ההיים ולאחר כך אמ׳ פ״כ נהפך לגלגול שני זה השם נהפך בירידהו לעולם ש״ד לקוף קוף יבא בש״ד כל מי שחוטא ורמז הוא לכל הנבראים וטוד למה נקרא שמו ארפפשד מפני שהיה ארך אפים ולקוף

היה נכשל פל הטולם בחמחו: אלמודד מפני שלשה עניינים שמו כך מפני שהיה גבור גדול מלשון רז״ל כל דאלים גבר ד״ד שהיה יונק מדדי אמו ר״ל כל מי שהוא מעונג בעולם הזה קרוב הוא כאלו יונק משדי אמו והטעם השני נקרא שמו אלמודד שהיה בטל לשון ושלם הקב״ה פעולחו ולארבעה דורוה נעשה אל״ם ולפי׳ שמו אלמודד ענין שלישי שהיה גדול בקומה שלא היהה לו מדה והכי קאמ׳ אל מודד בלא מדה ועוד למה נקרא

״ימו

שם דירה כמו המה בארונו מתחה לארץ כן דירהה בחיים כמו המתים ולפי׳ נקראה ארנבה על שם הפעולה שנבראה ^ישם ונגלה מארץ העליונה שנבראו כל הדברים בארץ ההחהונה ונבראה היא בעצמה מכה מלכוה שנברא בנקד הראשון ולפי׳ היא יושבה בארץ שנבראה מן הארץ ופן המצא באוחיוח ארנב׳׳ת נבראת ממדה הנקראת ברא ועל דרך גלגול הנשמות נקרא כל מי ששוכב עם אחותו בת אביו או בת אמו הוא נקרא ארנבת מדה כנגד מדה שבאים הזכרים על הנקבות והנקבות על הזכרים שיש להם זכרות ונקבות מדה כנגד מדה ולפי׳ נקרא ארנבת : אבנים מפני שהבונים עושין בנין מהם ועוד תמצא פי הארץ היא נקבה כנגד השמים פמו שאז״ל מיס התחתונים נקבות ובנקבה יש אבנים דכתי׳ וראיתם על אבנים אס בן הוא על שם שבאים משם הבנים שבונים העולם כן הארץ נבראו בה אבנים שעושים מהם בנין ולפי׳ כתי׳ לכו חזו מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ אל תיקרי שמות אלא שמות על שם פעולתו ועוד למה נקראו אבנים על שם שארץ העליונה צומחים ממנה אבנים ונקראה אבן ישראל דכהי׳ כמראה אבן ספיר דמוה כסא וגו׳ ודי לך בשער האלף יש לפרש ענין שמוה

ספר המלכות

כי אב המון גויס נתתיך ונבר ילעח כי אברהס נגזר מאברהס העליון שהוא מדה חקל דכהי׳ חקל לאברהס ואבוה העליונים הולידו לאבוה ההההונים ולפי׳ נקרא אברהם ר״ל אב רהמן הם שניהם באו ממקום אהד מזרוע ימינו פל הקב״ה דכהי׳ והקל ה׳ מעולם ועד עולם על יריאיו ולפי׳ אז״ל האבוה הן הן המרפבה ועוד אמרו בהביאם באברהם בראם וכן המצא באוהיוה אביהם המצא הבראם והמצא בה״א ביאס כי ממדה אביהם נגלה הה״א פהוא מלה פמאל נמצא שם אביהם פלס מפל צלליו פי הפל כלול שם יימן ושמאל כי כל זמן שהיה שמו אברס לא היה כולל כי אם מלה חק״ל בלבל ולאחר שהיה שמו אברהם נכלל בו צל שמאל ונשלם ולפי׳ לאחר שקרא שמו אברהם מה כהי׳ החהלך לפני והיה המים בימין ושמאל ומיל נתבשר בבן שיצא ממלת שמאל לכתיב ויאמראלהים שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה להורוח על יצחק שבא ממלח שמאל ולכך כחי׳ וקראה אה שמו יצחק וכחי׳ והקימוחי אה בריתי אתו לברית עולם ולזרעואחריו: אהרן איהו נמי נברא ממלת חס״ל כמו שאז״ל עליו הוי מתלמידיו שלאהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב אח הבריות ומקרבן להורה והיה חוט

של

שמו אלמודד ר״ל אלמו דד פי׳ הקיף ואלם בענין ארבע חיוה פבמרפבה ובענין ד׳ יסודוה הטבעיים וע״ש חכמחו נקרא כן והיה מכוון כנגדו בשמים מלאך ממונה על המיהה והוא שואב ממדה גבורה ממדה הדין הקשה

ודי לך אוזל על שם פעולתו מפני שהיה הילך בדרכים והיה מהדר על עצמו על פל בני דורו והיה ניכר לכל בני אדם ולפי׳ כהי׳ אח הדורס ואה אוזל היה מהדר עצמו ואח״ך היה הולך ממקום למקום ועל פם פעולתו נקרא כן ואיכא דאמרי אוזל שהוא לשון ז״ל יוקר וז״ל שהיה עשיר גדול והיה ניחן בזול כל הדברים שהיה מוכר ועל שם פעולהו גקרא אוזל ועל דרך הקבלה נקרא כן בגלגול אזב״ל שנחלף הזי״ן במקום בי״ח והטעם מפני שהיהה ע״ז בידו ואוזל עמה ממקום למקום כמו

שאמר הנביא הזלים זהב מכיק : אבימאל על שם פעולהו שהיה מכיר ועובד לשם יח׳ יוהר מכל בני דורו והיה מפרקס גבורה השם יה׳ לכל בני דורו ולפי׳ נקרא אבימא״ל ר״ל הוא היה אב שמפרקס גבורה האל ד״א שהיה בידו קבלה יקוד ייבום והמצא באותיות

שמו יבם : אברהם כבר אמרה חורה שנקרא פן מפני שהוא אב המון לכתיב

ספר המלכות עה

שנהג שולטנוה ואדנוח בעצמו דכתיב ואדוניה בן הגית מהנשא לאמר אני אמליך בא להורוה על שמו שבא מהשם יה, שהוא עתיד לעשוח הדבר הזה ועוד נקרא אדוניהו שהיה שואב ממדת מלכו״ה שנקרא אדנ״י ודי לך ועוד נקרא פן מפני שהיה מגולגל

משבט הדני: אלישע ע״ש שנמסרו בידו מפתחי ההייח המהיס שמסר לו אליהו ז״ל שבו החיה אה הנער ועשה ישועה בישראל ואיפא דאמרי זה היה יהושע בן נון ולפי׳ נקרא אלישע נשלס שער האלף בקצה הפמוח פי בפער המלאפיס

יהפרש הפל בק״ד: בנימן מפני חורה בן אוני וכהי׳ ואביו קרא לו בנימן ועל דרך האמת מפני שראה יעקב במראה הנבואה מצד ימין קרא לו בנימין והכי קאמ׳ בן ימין ל״א למה נקרא שמו בנימן בשעה שמתה רחל אמו וראהה ברוח הקדש שהיה עחיד לשרוה שכינה בחלקו בביח המקדש שנקרא רוב אונים ואמץ כח

ולפי׳ נקרא בנימן: ברוך יש בני אדם שנאמ׳ לו לשבח ע״ש ששורה שם הברכה ויש בני אדם שנאמ׳ לו לגנאי כי לסומא קורץ קגיא

נהור ואם חכם אהה די לך: בחור למה נקרא שמו כן מפני שחחלת העולם נקרא כ״ח כמו שאז״ל

שהעולם

של חסד משיך עליו ונקרא כן ע״ש שמה בהר ההר והיה ראשון לכהונה האל״ף ר״ל שהוא מזומן להיות ראשון בכל קדושה כמו שאז״ל וקדשהו לכל דבר שבקדושה לפתות ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשין והפי קאמ׳ אלו ארבע אוהיוח בשמו האלף פמו שהוא ראש לאלפא ביתא כך אהרן וזרעו קורין ראשון ה״א ה״ר מפני שמה בהר ההר על פי הפס יה׳ מפני של המשים דורות בא לעולם ועוד למה נקרא שמו כן אהרן מפני שהוא היה עזרא הפהן הסופר מהר ומלשון מהירוה הוא ומ״ל דכחי׳ בן אהרן הכהן הראש וסמיך ליה הוא עזרא

הכהן הסופר : אשר למה נקרא שמו כך כבר אמרה הורה באשרי כי אשרוני בנוה והקרא שמו אשר ואמנם מפני שבא ממדי הנקראה אשריך ישראל וכהי׳ אשרי האיש שהיא מדה עליונה ורמז שהוא ראוי לרשה עולם קיום הנשמוה דכהי׳ מאשר שמנה לחמו והוא יהן מעדני

מלך־ אביי למה נקרא שמו כן על שם שמה אביו והניחו בבטן אמו וקראו לו שם אביו ואיכא דאמרי נחמני כמו וטל דרך הקבלה נכנס נשמח האב בבן

ולפי׳ נקרא אביי: אדוניהו למה נקרא שמו פן טל שם

ספר המלכות

בקר למה נקרא שמו כן על שני עניניס מפני שדרכם לבקר לעשות מלאכתם ד״א למה נקרא שמו כן מפני שמכין אותם לאחוריהם והוא לשון

בקורת תהיה ועל דרך הקבלה כל מי י שנבקר ונמצא בו שמץ פיסול כגון הורג אדם או ערוה אמנם שותחית

קבר בה בבקר : שער הגימל גאואל על שם שהיתה הגאולה בימיו ואח״ך השיגתו אולת שהיה בעצת המרגלים ד״א למה נקרא שמו גאואל שגאה אותו אל ונתן לו גאות והיה נשיא בן נשיא די׳א על שם שנקרח והוא לשון נגואלו מן הכהונה ולשון יגאלהו חשך וצלמות

להאי גיסא ולהאי גיסא : גד כבר אמרה תורה על שמו בא גד לשון חבר ועוד לשון גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב אבל גד אמנם על שני עניינים מלשון הגדה שהיה עוקק בדברי הגדות והוא מספר בשבחו של הקב״ה ואיכא דאמרי מלשון גי״ ד שבא ממדת צדיק שהוא קוד הברית העליון. גד שאמר והמן כזרע גד הוא דע כי המן נברא מדברו של הקב״ה ראה שתמצא בו מן ולפי׳ כתי׳ לחם אבירים אכל איש וגד הוא לשון הגדה שמדבר הקדוש ברוך הוא ונברא בו ולפי׳ כתי׳ והמן כזרע

גד הוא ועינו כעין הבדולח : גדי למה נקרא שמו כן על שם שהיה

קולו

שהעולם נברא בכח התורה והתורה התחילה בבי״ת מפני שהוא בחיר לתחלת הכח נקרא כן על שם פעולתו ועוד למה נקרא בחור מלשון חור כרפק שיושב בתוקף הגוונין שלו ועושה חור מלשון חור ואוכס שאס יזכה אדם בבחרותו לעשות תשובה מהפך עונותיו חור דכתי׳ אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכתי, שמח בחור בילדותיך וייטבך לבך באחריתך בזמן שתעשה

תשובה : בלעם למה נקרא שמו כן על שם רשעתו שבא מכשדים דכתי׳ הן עם לא היה שלא נקראו עם ד״א אמ׳ על ישראל שאינם עם וחשב לעקור אותם מן העולם לולי השם ית׳ שלא זעם כל אותם הימים כמו שאז״ל במסכת ברכות ודי לך ד״א למה נקרא שמו בלעס ע״ש שבלע לישראל שבעצת הרשע נפלו מישראל ארבעה ועשרים

אלף : ברק שהיה בעל קומה והיו מצהיבין

פניו כברקים : בהמה מפני שהומה בפיה ואינה מדברת והוא לשון הומה לבי ל״א שיש בה מ״ה מנוחה ניצוצית שכל של נשמתו של אדם והוא הנקרא גיהנס כי כפועל אדם ישלם לו ולפי׳ נקראת בהמה על שם פעולתה ועל שם מחצב

שלה:

ספר המלכות עו

ולמנין השני היא וה״ק ג׳ חכמ״ה בינ׳׳ה חס׳׳ד השלישית הדל׳׳ת כת״ר חכמ׳יה בינ״ה גדול״ה הרביעי מכאן ואילך וא״ו שש ספירות נכללים בשמו עשר ספירות והוא כנגד גדול העליון ולפי׳ נקרא שמו כן מפני שהוא נולד בחדש סיוןשהוא שלישי בארבעה ימים

בסיון: גזם למה נקרא שמו כן על שם שהיה חכם גדול והיה רגיל בהגדות וכבר ידעת כי בעלי ההגדות אומ׳ גחמות דלא איפשר בהכי אלא בגוזמא כי הס דברים שלא שבעתן העין וע״ש פעולתו

: ן נקרא כ גמליאל ר״ל גם לי אל שהיה שקול בדורו כנגד כל דורו וה׳יק גס לי כח ושלטנות כמו שלכם ד״א למה נקרא שמו רבן גמליאל גמל זה סובל על דבשתו כל המשא שמטילין עליו כן כל ישראל היה סובל רבן גמליאל בחסידותו: שער שלישי בבהמות . גמל תמצא כי אותיות גימל בגמל אלא אות יוד בלבד להורות כל מי שיש לו גאוה בעולם הזה שלא לשם שמיס שאין בו יו״ד כאלו הוא אחד מן הבהמות שכן תמצא בבהמות שהגמל יש לו גאוה על הבהמות שמתגאה עצמו מפני ה׳ הדבשת שלו והוא מומו ממה שהוא מתגאה הוא מומו כך הגאוה היא כמו דבש לו והוא מומו שלא

יאות

קולו דק כגדי ואיכ׳ דאמ׳ שנקרא כן על שם שהיה קל כגדי והיה קשה: כגיד שהיה גבור כת לפני השם ית׳ גדיאל למה נקרא שמו כן שהיה יודע סוד המרכבה וגדולת אל ולפי כך נקרא גדיאל כן סודי ועל דרך הקבלה מפני שבא בגלגול גדולי הדור

בנביאים ולפי׳ נקרא גדיאל : גדליה למה נקרא שמו כן ע״ש שהיה עתיד להיות גדול מדור והוא נשאר לישראל מכל השארית הנשארת ד״אלמה נקרא שמו גדליה התחיל שמו בגימל להורות שהיה עתיד למות בג׳ ימים בתשרי והוא צום גדליה והתקינו חכמי ישראל הצום הזה מפני שהיה גדול לאחר שתרב בית המקדש והיו עיניהם של ישראל תלויים בשם ית׳ ובו ובא והרגו חזרו ישראל עד יום המות ויותר היה לישראל מיום שחרב בית המקדש ולפי שגדל כאיבו נקרא גדליה גדל למה נקרה שמו כן דכתי׳ בעזרא בני גדל ע״ש שגדל מאד על כל בני דורו ואיכא דאמרי שהיה עשיר ואיכא דדרשי מסוף תיבות ואמרי שהיה דל

ולפי׳ נקרא גדל: גדול בר מניומי נקרא שמו כן מפני שהוא אחד מבעלי התלמוד והיה חכם גדול מפני שנגזר ממדת חכךד שנקראת גדולה והתחיל בגימ״ל מפני שהיא ספירה שלישית כת״ר אינו במנין זה

ספר המלכות

לגבי המזבה לכהי, אה הכבש האהד העשה בבקר ואה הכבש השני העבה בין הערבים חליר הליר וא״ה והרי עז הוכשר ע״ג המזבה לכהי׳ ואם עז קרבנו וגו׳ הלע שהפרש גלול יש בין זה לזה שהרי הכבש הוא קרבן החמילין שנבחר לשם יה׳ מן הכל והעז מי גרם לו לבא לכאן עין יצר הרע ועזוה וצר ע״ז לפי׳ הקריבו לפני ה׳ לשוחטו ולהכניעו שלא יזכר ולא יפקל ולא יעלה על לב לעולם הא לך שיש הפרש גלול בין אלו

לאלו. נשלם קצה שער הגימל: שער דלת דוד למה נקרא שמו כך הוא לח׳ץ על שם שעשה קפר בעשרה מיני ניגון והוא לשון ע״י לול מלך ישראל ל״א מלשון לולי לי שהיה חביב לפני השפ יה׳ פלול ל״א למה נקרא שמו לול הוא לשון כלוי לחמי הבגל שפורשין על השלחן שאי אפשר לאכילה בלא הם כך אי אפשר להפלה בלא זמירוח שעשה לול המלך ע״ה למה נקרא שמו לול. ל״א למה נקרא שמו לול על שם שבא ממלה צלי״ק שנקרא לו״ל והוא אלמוני עם יפה עינים . וכן המצא בבריח שיש לו פני מעיכות כך לול ע״ה לחורה ולמלחמה שחי מעיינוח טהורוח לחורה כגון לכהי׳ לולי ח ורה ך שעשועי אז אבלה י בעניי למלחמה לכחי׳ ונחהה קשה נחושה זרועוהי לפי שהיה גבור בילים

נקרא

יאוח הגלולה והגאוה כי אם לשם יח׳ לכהי׳ ה׳ מלך נאוה לבש אבל בבני אלם מה כחי׳ חועבת ה׳ כל גבה לב גאה וגאון יהעב ה׳ ולרך רע כי כל

ררכיו משפט אל אמונה וגו׳ : גדיים וטלאים לשון חורה לא הבשל גלי בחלב אמו ולשון רז״ל גליים וטלאים ולמה נקראו כן כל זמן שהוא קטן גלי וכשהוא גלול קורין אוחו עז לע כי כל מיני עזים יש להם צל לכחוח הטומאה לכחי׳ והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל ראה כי מכל הבהמות ומכל העופות לא צוה השם ית׳ לתת לעזאזל מפורש כי אם זה בלבל כי בילוע הוא כי הוא מצל מינו ולפי׳ לינו כן לקרוא אותו מעיקרא גרי כמו יצר הרע מעיקרא הוא רך ומגיל לארם ענינו והולך ומעיז כך הגלי הולך לחות ועזות על שנקרא עז שמעיז בכל יום ולא עול אלא על שנקרא עז ממה לכחי׳ ולא יזבחו עול אה זבחיהם לשעירים אשר הם זובחים אחריהם קראו עז ממש . וי״ל א״כ למה הוחר לאכילה מפני שעשה לו הקב״ה קרנים וטלפי יליס ורגלים ששורה שם הטומאה ומשם ואילך אינו מהפשט ולפי׳ יש קרנים עזוה לעז ולרוב העזים מה שאין כן לכבשים שהרי הרחלים אין להם קרניס ולקצה הכבשים והוא צל הטהרה שהובחרו

(19)

םפר המלכות עז

ומגן ה׳ אלהיס ואמנם מפני שיצא ממלת גבור״ה תפאר״ת שנקרא שמש על שם מולרתו נקרא גבורה שמשון שהוא למעלה מן השמש ולפי׳ יצא ה׳ מדן שמשון דכחי׳ ביה יהי דן נחש עלי דרך וגו׳ וכחי׳ לישועתך קויהי ה׳: דישון למה כקרא שמו כן על שם פעולתו שיצא מעשו ולהורות שבאים על העריות והיו ממשכים בעבירות ולפי׳ נקרא כן בדרך. ואמכס בדרך קבלה באותה פרשה יש שבעה בין דישון ובין דישן כנגד ז׳ ימי בראשית ובכל יום שמוצאין ספר תורה נקרא דישן ובשאר הימים דישון דע כי ענין כל הפרשה הזאת רומז סתרי קתרים מן התורה כי כל זה רומז לכתות צד שמאל ולפ׳ כת׳ מעיקרא ואלה תולדות עשו הוא אדום כנגד מדת הדין האדומה ואלו שבעה דישן כנגד שבע המקבל פני גבורה מדת הדין הקשה ובשעה שמוצאין ס״ת ממקומו לקבל פני המלך נאמ׳ בו דישן אומ׳ הקב״ה לישראל די להס לישראל וכל אותם הכתות הבאים לחבל העולם רואים ספר תורה והדור שעושין ישראל לספר תורה מיד שביס למקומם ובפחי נפש אח״כ יום שלישי ורביע נמלכין כל אותם הכתות לצאת לחבל העולם יום שלישי שהוא יום חמישי מוציאין ישראל ספר תורה ושביס ולפי׳ אז״ל וילכו שלשת ימים במדבר

ולא

כקרא דוד תמצא בו י״ד ועוד למה כקרא שמו דוד הדל״ת שהוא אבן רביעי במרכבה דכתי׳ אבן מאסו הבוכים וגו׳ וזהו שאז״ל הפעם אודה את ה׳ על כן קראה שמו יהודה ותעמוד מלדת . כד״א מדוע אחרו פעמי מרכבותיו שיצא מיהודה דוד המלך ע״ה שהיה פעם במרכבה מיד והעמוד עמד הכסא שלם מכל צדדיו מפכי שיש בשם דו״ד שני דלחי״ן חדא לארבע חיוה שבמרכבה וחדא לארבעה דגלים שהיה אחד מהם יהודה דכתי׳ דגל מחנה יהודה לצבאותס והוא ו׳ מפני שהוא ששי לאברהם יצחק ויעקב משה ואהרן ודוד שהוא הששי ושם דבקותו בוא״ו בצדי״ק ובשש קצוות שנק׳ מלכות בית דוד והיו״ד מפני שהחזיק בעשר מיני ניגון ולפי׳

נקרא דויד: דן דע כי לא לחכם כאמר כן שקרי שבט דן לאחרונה יסעו לדגליהם והטעם כי העובד לע״ז הולך לאחור ולא לפנים ובדן כחי׳ בענין שני עגלי זהב שעשה דכהי׳ אה האחד נהן בביח אל והאחד כהן בדן כי משם יוצא מדח הדין ולפי׳ נקרא דן שמשם בא מדה שמאל ד״א למה נקרא שמו דן דכתי׳ דנני אלהיס וגם שמע בקולי ולא לחנם יצא ממנו שמשון כי בא ממדת גבורה ולפי׳ היה בעל גבוד׳ה ולא לחנס אז״ל שמו של הקב״ה שמשון דכתי׳ כי שמש

םפר המלכות

י ~ל בס מהצבל ועל בס לדובר בה יעצ ואדס הראבון נ1״ה היה תלוי בבלבלה הפליון הקדובה והכיהירה ולפי׳ נקיא דדן בליפפל 3ו לדין וזלו לקהה מיז ה׳ נפליס בפל הכיאהיה ממדה הנקראת בפניס כי הלילה לאל מרבע ובדי מעול להוסיף בבלי על בבי יהלא די ליפרע ממנו קרנו עאפ״ו להיסיך כפלו אלא לאו לעילה ממדה הנקרא כפליס ולפי׳ נקרא דדן יבער קצת החיות והבהמות דובים למה נקרא במועל כןבסבהס הקפיס בעורפיס הבהמות יהוח מלפין יכימיך דבאיך . והמצא בדוב בהוא הזק מאד והוא חלב מאד מראבו ביב בה מטע עצמוה והטעה בנברא ממדה הנקראת בבר והוא ראב לכל הדבריס ביב בהס כה ואילי ה;וב היה ראבו מיקף טצס כמי באר הבהמות היה כהו על כל הבריות ופבמהגבר הכה העליון עליי בא לטרוף הכל מיד מתבלבל כחי ומהירא מראבי ייובב . ועל דרך הקבלה כל המספר לבון הרפ על בני אדס ומוציא דבה ואי; לו מלאכה אחרה כי אס זו יהיה גיהנס שלו ועונשו דו״ב מלשון דובב בפחי ישניס כמו דובר והוא שמה בלא השובה וזהו ויקרא האדס שמיה לכל הבהמה ולכל החיה כפעולוה של כל

דבר קרא שמות הבהמות : דגים למה נקרא שהס כן על שם

שחייהס

א יי5חו יייס ואיל מיס ולא מצחו מיס ואין מיס אלא תירה . י י ומיד נצעערו יבראל שיצאו איחס הכתות לחבל העולס ולפי׳ בלבה ימיס בבבוע מוציאי; קפר הורה כניד נ׳ מדות משפיעות תפאר״ת נציית צדי״ק וארבעה ימיס באין״ מוציאי; כניד ארבע מקבלות נבור״ה והי״ד מלכי״ח מלבד הא״ס נמצאו ארבעה ולא כתבתי

לך אלא דרך קצרה : דלילה אשת שמשון ע״ש שדלה חוחו מכחו ונדלדל מרוח הקדש שנסתלקה בכינה מולנו בסבתה :

דתם הרוצה לההכיס ידריס. והעעס . כי בס מדת ההפאר״ה שמשס בא החכמה ונקרא דרוס במבס בא רוס כי שס יושב הפאר״ח בהוא

רומו של עולס : דל על בס שנדלדל מנכסיו . ועוד ד״ל מקרבא הדלה לגביה דלמ״ד ר״ל מפני מה נדלדל זה מפני בהיהה גאוה בו כמו הלמ״ד לפי׳ נדלדל כי כל דרכיו משפט . ועוד דל לבון עליה הוא לבון דליו שוקיס מפסה דייל מפני שרצה לעשות יותר ממדרגתו למעלה הורידו הקב״ה למטה על בס פעולתו צדיק

הוא יה׳: דדן על בס פעולתו נקרא דדן בכפל בו הדין הוי אומ׳ לכו חזו הפעלות אלהים אשר שס שמוח בארץ אל תאמר שמוה אלא שמוה על שס הפעולה

J עח h ספר המלכות

ם כמשלים לישראל וזהו י כ ז ה ה ו ר ו ה ה

ם שם רמש ואין י ז ם כזול ורהב י י זה ה

ך י ה אין להם ס ר ו ה ר פך לענפי ה פ ק מ

ם נמשלים לה״ה ולפי׳ י נ הד והכלה ו

ה למנשה ״ ה מברך יעקב אבי׳ ע י ה

הי מכל רע אל או ו ואפרים המלאך הנ

ו לרוב בקרב הארץ , שיהיו נ ז י וני׳ ו

ם י נ ז ה ופמו שה ״ ם מזרעם ה ם כל הבאי פ

ם ההי ו נ ו ה מז ״ ם כך ה י מ ניזונין מן ה

הה י נ ה אין להם מ ״ ה ה יפמו פ ר ו ה מן ה

ם י נ ז א כך ה ב ה ולא בעולם ה ז בעולם ה

׳ שעה אהה וכמו נם נהין אפי אי

ם כך י א מ ט ן אה ה י שהמים מעהר

ם וכמו י א מ ט ה אה ה ר ה ט ה מ ר ו ה ה

ן ם מים קרוחי קי שבים יש מים מתו

ות והתיריצין ומים מים מלותיי הקושי

ה וכמי שיש דגים ר ה ט ה ו א מ ו ם ט הי קרו

ם ולא במים י ק ו ה ם מ ירתם במי שז

ת ו ד ג ה ם דינלים אהד ה מלוהים כך הכמי

ה לך אוכל בא שאמ׳ לו ד׳ מ כמו ד׳ טקי

ה . ויש ת הלך אצל נגטים ואהלו י י ג ה

ם מלוהים כמי ם במי ה ד י ז ם פ י ז י מ ל ה

רי סו לכהא כרב באי ב ישמיאל הי י

ם כך י ד י י וכמו שיש טה נ י יכשמיאל בז

ה ״ רה יאלי אוכלין לאלו • כך ה בהי

ניזונין אלו בזכות אלו :

י א למה נקרא כן מפנ נ ׳ הו שער האה ז ן גזול בטולם ה ה לו הו שהי

ה כשטלה ״ ב ק ובטולם הבא . וכשראה ה

ז י ה הו דאה שהיה ט במהשבה לברוא או

להיוה

ם זה י ג א ז ם מ ה יהם בים י שהי

ל ו ז ת שהג ו מ ה ב את זה יותר מכל ה

ונות לאלו ן יאלו מז ו אוכל את הקט

ם מגדולים ם מאהרי י ג א ז ם מ לי ו ז הג ו

ג גזול ן מלייתן ז י י ז פ ח ם וכלם מ ה מ

ם גזול ורהב ה זה הי ״ ז ט ו ולפי׳ אמ׳ ז

ת ו ה קטנ מ ד ה פ ק ם שם רמש ואין מ י ז י

יה יהלכין לייהן זה י ם כדיליה שם אנ ט

ה שברא יצרה לפהק בו יי״ל כל מ

ה כן בראו שלא ה בעולמו על מנ ״ ב ק ה

ם י ה ייוכלו לההקי ה ז לעשיק זה א

ם איכלים אלי י ג ז ה ה י מ בעולם מפנ

ה לו יה׳ לברוא להם מזון לכל י לאלו ה

ה ולחייה מין ומין כמי שעשה לבהמו

ה׳ ה שברא י ולעופות דע כי כל מ

גד ן עליין כנ ו בעולמו הכל ברא מכו

׳ גם אח זה לעומת זה ן דכהי י החח

ן מכוין כנגד ו ה ח ח ם וים ה יעשה האלהי

ן ויבשה כנגד יבשה ולכן ו ים העלי

׳ גם אה זה לעומה זה עשה כהי

ה מלכו״ה ד מ ם וים ויבשה מ האלהי

ם שואבים וכשבא השפע נקרא י״ם ה

וכשמקהלק נקרא יבשה וזהו ים ודרום

נקדאים דרום ירשה שנקראים יבשה י

ויבשה שם יושבים כתות שמאל וכן

ן דוב ממשלתם ביבשה קי י המצא המז

ס יבשים מכל המצוה וכבד רמזתי כי ה

לם ת העו מו הן של או הי לך כי מנפשו

נעשים שדים ולפי׳ נקראה יבשה שהם

י״ם זו ה ו ר ו ה ה ומן ה יבשים מן המצו

ספר המוכות

ן : ו ן מלשון הדי נקרא הדר ד ה ה מ י שהי נ החרם נקרא פן מפפא דאמרי לשבח אי עצמו וב עושק ה ר לבני דודו ולא א ד ה שהיה מתם ת או ו ע ה מ ואיכא דאמרי שהירס ו ם ולפי׳ נקרא הד רי מלשון הדו

: ן י ד ת ה ד מ בר מ מתג וי שרואה נ הראה למה נקראת פך מפת ועל דדך הקבלה ו פ ו ע יותר מכל הר ק ל בעריות ולפי׳ נ פ ת ס מ א עונש ה הור המצות פ ס ו ב את הרי פתבנ ה ו א ר הם בגלגול ד ס שלא יבא א ד י ה ו ס בענין כי מפרש נ ד הנ ״ ס מ׳ שיבא ב ף ועכשיו או עוה מ ש נ נים דע כי ה י י ם לשני ענ ת ו אנה שהיא נפש השכלית חלילה ו העליד שיבא א הכבו ס כ לאל שדבר שנגזר מף ולא בשקץ ולאברמש ה ולא בעו מ ה ב בס הנפש בלבד וכשמצטער הנפש כי אא מ ט מ כמו ש ה למעלה ו מ ש נ מצטער הת שאינם ה כך באים כתו ט מ הנפש לה מ ש נ ה למעלה ולוקחים ה ר ה של טה והנפש מחגשם למטה ת ו ן א מטמאי וף על ם הללו בעו על עונשו בכל הדבריות נ ה בעו מ ה ב ה בו ב ת שהי ע ד קלות הל ת ב״ד הגדו ו ת י חמורות בשקצים על מו נ ף אי וכשכתבתי שלא יבא בגלגול עון קי י י המז ה אלא מפג ף ז י עו ר״ל מפנלם כלו י העו ן על פנ פפי שהולכין ומעוק שאפי׳ שיעבור על כל ״ ה ושטין בו ולם ת העו מו ד כי או ״ ש ה י ה הלאוין לא י

לאחר

ד להיות חכם גדול וצדיק ושהיה עתיה ז ה בעולם ה ר ו ת ה מן ה ח נ ליקח הא ועל שלקח נ ובעולם הבא קרא שמו הוגנאי א שבח ו הו ה ו ר ו ת ה מן ה א ג הא ואיכא דאמרי על שם נ נקרא שמו הוה מ ו ד ן א ת הלי ד מ מחצבו שנברא מת שמאל ד מ א ובא מ ק מ ו א ק נ מלשון אהי׳ ובשמאלה עושר וכבוד ונברא דכתיחד לפי׳ ו א ראשונה של שם המי ״ ה מל בה״א שמו : זאיכא לאמרי התחיאו ה והבי נ ו ה כ תה נשמתו משבט ה שהית משמו ח ת א גרע או השם ית׳ בישראל וא על שם נ ה טול כ״ף נשאר הו נ כהוה חכם גלול י אח״כ ה ה ו נ ה בכהו ע ט ש וחזר למעלתו הראשונא לשכון במלרגתם בגן עלן של י ונים בישיבת החי העלי

: ה ל ע מ

הושעיה נקרא שמו כן על שם פעולתוה ה בן פרחי של ר׳ הושעים ישועות ה פעמי מ ה עשיר ועשה כ י ה לבני אלם שפלה שבויים כי כבר אז״לה אזיל לפדיון שבויים ו ה ה ד הושעיע ו י ם ס להודות על שמו שהושיע ע

שמיס הרבה בני אדם : הרן אביו של לוט נקרא כן ע״שא ושתי ו לוט שהצילו הו שיצא ממנט פן ה המל ר ה ׳ ה בנותיו בהר לכתי׳ כי ירא לשבת בהר ולפי׳ ה דכתי פ ס ת נקרא הרן ד״א נקרא כן על גנאי בנון שתי בכות לוט וגו׳ לפי׳ ׳ ותהרי לכחי

ספר המלכות עט

ס שחשב ד שורה עליו ברכתו כמו א

ר מוציא ת ו מ ה ם ידוע ו ו לסכו תי מעו

ן כל אשר לו תו בשמחה כך מתברכי או

קו א משמש שתי לשוכרה לשון תי ותיק הו שתיקה שאינו מדבר דברים בטלים

ק של כי אם לצורך ומשמש לשון תי

רה ה שספר תו א ה נ ב י רה ת ר תו פ ס

ה ר ו ת א כלי לשמור ה ו ה ה שמודבק כך ז

ת ולפי׳ אז׳׳ל ח ה אות א נ מ שלא יפול מ

: ה מ ח ן ה נ ם ה ה ע ת ו ו גומרין א ן הי ותיקי

והדוכיפת למה נקרא שמו כן ע״שב שבעולם שמנבא כל טו

׳ דכיו ו ר תרג טהו פה ו בצפצופה לשון י

לפי׳ נקרא דוכיפת ד״א למה נקרא

ה לכל י ו פ שמה דוכיפת על שהיא כ

א ו ם כי ה פה את אחרי ו כ ת ו ו פ ו ע ה

י דורס ולפי׳ נקראת דוכיפת לשון כפו

ת שנים ת דו כי פ בו ל ג׳ תי ׳ ד״א ד

ם רז״ל ד״ו לשון טב למיתב טן אומרי

דו מלמיתב ארמלו שהולכין זוגות זוגות

ם חד ע י ם אינו מתי ה ד מ ח וכשמת א

ה כשבא י אחר כמו הראשון כי לשון כו

ם הולכים שניהם ומזון זמן הגשמי

ו בדרך קצרה : א״ נשלם שער הו

ם ע פ ה ה ר ו ה ת ר מ שער זין זבולון כבר את זבולון ד מ תבליני אישי ונברא מ

ה י ה ה בניתי בית זבול לך ו ׳ בנ דכתי

ה מלא ברכה י ה גד זבו״ל ו ן כנ ו מכו

ם מי ׳ זבולון לחוף י ות דכתי י לחוף אנ

א לחוף אניות ד״א נקרא הו ישכון ו

שמו

לאתר שנפטרין נעשים נשמותיהן רותין ושידין ולילין ואלו ישראל לא ולפי׳ם שלא יבא ד י ה ו ס י בענין כ אמרתה לא עשיתי כפשוטו ז ם ו ת ז ס ו י ע 5

א ו ה שכתבתי כפשוטו ה אבל כל מה ירמוז לטופות ז ף ה ם השני מעו ע ט ה ודועות שלא יבא אדם שם אבל לא י

לכל ודי לך :י שעושה נ החסידה כבר אז׳׳ל מפה ועל דרך תי ם חברו ד ע ס חא ונכרתו ו ד ה ״ ס בר על ת הקבלה העופ ״ ע א ה ו ד י ס ס ענשו ח מ לעיני בני עה מן השורש נ א אי ״ ה ה שעיקרה בתי״ת וגתר רה ו שער וא״ו ומש שאמרה תוט שמות ו ע י ע כי מ ד ומש תט מזעיר ט ס מ ם בוא״ו כי א לי מתתיא הו ם ו ת בכל הדברי פ ס ו ו נ ׳ א׳ כי היא נשמה ו ם כי ה ע ט ה ת ו בו ר התי ב ח מ הן כו ח התי א הברי הו ד ו חו י שמחבר הי בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אלם ו מתבר פל הדברי א״ הקצה ולפי׳ הור ב ח מ ם ה ר בפל הדברי ו ס ר א ס הי יס תי ם ונקרא מחבר ונבלע בנ ת ו את בכל פ ס ו ו נ ת וא״ ם שמו כך או ת ס נ וא ״ ה לים ב הרבה שמות מתחי ם ו הדבריה נקרא ומש שהורד מגדולתו י מ מפנ

: ו ד ו ב ו כ ומש ממני שנחשב לו י שהוא ותרן מפנ ק מ ת ותו לכל ועליו תר או ה שלו מו כל מה ״ ב ק ה ד ו ו סף ע ו נ ר ו ׳ יש מפז כתי

ספר המלכות

ה בישראל ואהרן וחו׳׳ר באומית ר ה ט העולם את צור ואת תור ואת רבטי שהלבין נקרא של ישראל כן מפנהם של ישראל ונקרא תור נקב תי ו נ ו על י שהרגוהו ישראל בענין הטי מפנת מו ונעשה פרץ גדול בישראל ושל או

לם מלשון תרה אף ה׳ בו : העו

(חקי)י פן בישיאל ובאומות חורי שנים כמ ובישיאל כתי׳ שפט בן תורי

י של ישיאל לשבת י ו ח באומות ואת ה

ת לגנאי של ישיאל לשון חירות מו ושל או

י טל יאשי ודי לך י ו ח קלי ח מו ושל או

בזה :

יא בלשון רז״ל ט״ש שנגזי חייא ר׳ חיה וחי בטולם ז ח חיים וחי בעולם ה ד מ מ

הבא :

ם ד ע ק חסידה אז״ל על שם שעושה חה וכבר פרשתי שהוא חברותי

א על שם המחצב שלה ו ד ה ק לשון ח

וענשי בני אדם מכל כפעולו :

ינא שער טית טוביה אז״ל טוביי מי מפנ דהכי

ה ד מ ב לעולם כי מ ה בא טו י ט שמשטר ה

הוא השיעית משפיע יה׳ לכל ברואיו ו

ה תשיעית ד ד עולם מ קו ה צדי״ק י ד מ

ה לפעמים ז ולפי׳ מהחיל בה טוב והשם ה

ה לגנאי כמו י ה י י ס י מ ע פ ל ה לשבח ו הי י

א נהור וכן י ג לקומא שקורין ק

לדברים רבים קורין כך הפך הדבר

שמו זבול שנולד בירח בול :רע זכריה נקרא כן על שם המאו כשנהרג בירושלם שלא שקט דמוה רבבוה מישראל וזכר מ יעד שנהרגו כ

עלבונו יה׳ לפי׳ נקרא זכריה :ה י ה ה ׳ ויקרא שמו זרח ז זרח דכהיי יבוס וזרח אורו (חבל) שבא ע״

: ו י ל ק ע ח יה׳ עליו והביאו לעולם ו זביד לשון ז״ל אמ׳ רב זביד שנזבד זבדד ב בהלמוד שהיה מגדולי ההלמו טו זמרי בן קלוא נשיא ביה אב לשמעוני למה נקרא שמו כן זאח אומרה שהיה שוהה יין במני זמרא ולא חששא פ י ק ב א ב ר ו לדברי רז״לזמרא בביחא ח לכתי׳ דקול ישורר בחלון הורב בקךהה בה ובא לו אצל כזבי בה צור שהיה במיני מ ל לשתות יין ע מלך והחהיהרגם ה ו ״ הק ע נ י זמר עד שנזקק ובא פ זרובבל על שש שדר בבבל ונעשה זרא לו ד״א מארץ ישראל ולשבחא הו ע״ש שהיה במקדש שני וזרה לבבל שהיו׳ ידי שם דרים הרבה חכמי ישראל וכהיה וידיו תבצענה ז ה ה י קדו הב זרובבל י׳ איל וצבי ויחמור ואקו זמר דכהיי ו וזמר נקרא כן מפנ הא ודישון ו שהליכתו במדברות וכשצמא עושה גומאד ני זמירות ע וצועק לשם ית׳ ואומ׳ מיס ולפי׳ נקרא זמר ה מי ״ ב ק שמזמין לו ה שער חית חור בשני צדדין בצד שלה ובצד שאינו של ר ה ט

ספר המלכות פ

ד אז״ל עו וישר אל מלאך ויוכל ו שהקב״ה קרא לו אל וכי תעלה על דעתך שלמזבח קרא אל אלא מלמדה ליעקב אני אלוה בעליונים ״ ב ק בא״ל ה׳ ישראל ם דכהי י נ ה אלוה בתחתו ת א ו

: ל ע לשררת א י שהג׳ ה הנקרא ד יששכר ר״ל יש שכר מא ה שנקראת י״ש הו ״ מ כ תא מכוון כנגד ו ב ויששכר ה ו ט משכר הקק בתורה ה זו לומ׳ כל מי שעו ד מבתכמה כמו יששכר דכה י׳ יששכר וה ם שהי ר גרם רובץ בין המשפתי חמות עליונות שאז״ל למה ק בחכמו ק ט ת מדם בריאת ה קו י ה ה ן מ אין מקפרי הטולם משל למלך שבנה פלטרין שלונו כבודו של מלך ה ואי פ ש א טל הה לו קבלה מכל י לפרקמו ויששכר הם ת ולפי׳ רובץ בין המשפתי ו מ כ ח אלו העה ישעיהו על שם שנבא על הישו

ם : אי בי וחר מכל הנ יח ישראל יהושע על שם שהושיע א

כשלקה ל״א מלכים :: ן ו נ ת ח ד מ יוחנן על שם שנגזר מ ישמעאל על שם ששמע השם ית׳׳ וישמע אלהים בקולו דכתי

ר : ע נ ת קול ה א״א ק״ל שלא ראה אלא יחזקאל ר״ל הזן בלבד להורות מרכבת מטטרו גדולת השם ית׳ שנתן כבוד כל כך: ו ״ כ א ה ט ״ ב ק למלאת מרכבתו של ה

ה ירמי

: ד ק ח ך ה פ א שהוא ה ד הו ק כמו ה

ה צחוק ר ו ה ה ר מ שער יוד יצחק אם ד״א טשה לי אלהי

ה : ש ק ן ה ה הדי ד מ שנברא מ

( י ק ס )

׳ ה ה דה א ם או ט פ ׳ ה יהודה דכהידה ם או ט פ ה שאז״ל ה ם מ אמנ וי מ ע ט אחרו פ ה ה׳ כד״א מדו אם ט פ ה ה ו דוד שהי מרכבוהיושיצא ממנם י נ י הבו ק א ׳ אבן מ במרכבה דכהיה ילפי׳ המצא בשם נ ה לראש פ ה י הות השם ודלה פנגד ארבע תי ה או ד ו ה י

דה : הו ה י ׳ גור ארי וה דכהי חיד עו י ו רה ויעקבנ ה הו ר מ יעקב פבר אם יקרא יעקב אמנ שאחז בעקב וה שפר שיצאו י״ב ו נ על ענין עקב עו מקבלים שכר כי יש שפר שבטים ממנן ה טקב השמטו י ה ׳ י לפטולחכם וכהיא מכוון כנגד יטקב של מטלה הו וה ד״א ו נ ח מ ף לכל ה ק א שהוא גרף מה טי״ן כנגד רו י גד טשר קפ ״ד כנ ו היגד ״ף כנ שבטים נפש שירדו למצרים קוא ב ה ברכוה שהקן ישראל אבא ק א מן הפלה ערביה א הק ו בכל יום כי הה שהוא ״ ר א פ בי״ת שנדבק במדת ת

: ן י נ ב שני לם אלהים ישראל דכתי׳ כי שרית ע

ספר המלכות

: צרו הקבלה מי שאינו כובש את יה בעל שער למד לוי לשון און שהי כח לכתי׳ שמעון ולוי

ס : י אחו מואב שרצה לקלל לוט ע״ש שיצא ממנ

: ן י ט ו ו ת ישלאל מלשון ל אוקף לאפרים בני מכיר לכתי׳ וירא י שלישים גם בני מכיר יוללו עלרה שהכיר א לשון הכי קף הו ו ברכי יל שמו עו ה מגולגל ו י י ה בו בפרצוף ממף נחלפת בחי״ת ״ כ ר כי ה מכיר לשון מחי

ף : ק רמז לעשרים כת מלכו״ת ל מ נפתלי על שם שנגזר מ

: י פ ו שהיא כלולה בכל ית צלי״ק ל מ נחשון על שם שנברא מ שנקרא לויתן נחש בריח גווןת גבורה שנקראת ל מ נחשת ל״א שנברא מ

: ש ח נ

ח מלכו״ת א מל נון יהושע בן נון הות שהוא לשון א מלת תפאר״ ונו״ן הופה ו טה ונו״ן כפ ם נו״ן פשו אמנ נורא ו רומז צליק גמור וצליק שאינו גמורם למי אמנ צליק כפוף צריק פשוט וא נהור כך י ג שאינו רואה קורין קו לו בניס מהושע בן נון י שלא הי מפנה אז״ל צליקים ה לו בן ועל ז י שלא התתו הוליד ם מוליליס כי במי במיתתן הפתח ושמשון שני צליקיס גמורים י׳ וישלח ה׳ את ירובעל זה ומלשון לכתי יהושע כשנפטר מן העולם שהשמיל כל

במות

י שהיה שפל ברך ומרוצה ירמיה מפנן עצמו בעולם מי שמקטי לעס וה״ק מהו לעולם הבא ו ה מרי ״ ב ק ה ה ז ה

ה : ירם י, ל״א שבימיו נשא ת יואל שרצה בו י פרי הארץ שאמרו ז״ל שהיה

ם ככוליא של בקר : י ט ח גרגיר הלה הו ל מלכי י סו ה י י שהי יאשיהו מפנ ל״א יאש מישועת השם ית׳

: ו י ל ואחר כך שב אעה גלולה לי ו י ב ה ת י ה ש י נ פ יהוידע מה מלמל ליהואש המלך י ה ו׳ ויעש יהואש הישר גר אשר לכתיה י שהי ן ל״א מפנ ה כ לע ה י הו רה י הוק ה״ יחול ו ן הי י ת מענ י ת מ בו קבלה א

יה״ו יל״ע :י שהוא קל ברגליו בחיות יחמור מפנ קורין יחמור שכן למי: ך פ ה פה מאל אומרין לו ה שהוא יי שהולך באישון נשף בלילה ינשוף מפנ ועל לרך הקבלה מי שהוא נואף׳ ועין נואף שמרה נשף : ה לכתי ענשו זא הו א לשון גלולה ו ו שער כף כהן הת ל מ לשון שמוש ובא מ

ה : ר ה ט ה ימין מזרוע הקלושה וה כי מתחלתו ה משתנ י מ כבש מפנ נקרא טלה ועכשיו נקרא כבשה ה מ ר צל טל ת צלו כי תרג ח שיושב תת כבש שכובש ו מ ה ב שאין כן בכל הת למרירות ועל לרך קו מתי

(20)

םפר המלכות פא

פה ה ונהרה ועבר ;7: הול י ד י ב-1r\ ־ ץ ״ ץ יי^ י ״ י י י י

שמשון ב •*י״יי־ ייאיי• ר~יי״ יייז־״ה בנקרה במ״ב ״ ר ה פ ה ה ד מ מ

ו -יי• ״!-י/ י

ה בני ר״ל י ה ס ב שמעון כיל בן ולפי׳ בהר הבבגייס ס פי ב

ה ואילו ״ ה רבי׳ פ ב בברכהו בל ה

ב כאן : ן אין כהי י במפ

ה ר״ל מ י רה ה׳ ה מ ו הו ״ שער היו ופרד נ יהוד בל אלהי רה י במו

נה כי ו גמה צירה העלי רה בם דו במו

ה ה י ה פ ה ו מ ו ח ה ק ב ר לא להנם יב בה פ

ת כי ו מ ו ק ות ע תי ת או ו ר כ מ ת מ ו תי או

זהי פי ה ו ״ ב ק ו בל ה מ ה ב ר ו ה כל ה

ה קו ות הקי במך בך ובך במך כי בך אותי

ה מבראשית עד לעיני כל ר ו ה בו וכל ה

ר ומלא ולפי׳ אז״ל ק ישראל לפי׳ יש ה

׳ קוצו ה אפי ה ה א רה שהקר אי ר הו פ ק

ה ב כ ר מ נמה ה ר דו ק של יו״ד נפקל פי ה

ה פ ע ף פרשיותיו פ ולפי׳ אמרו המחלי

ה מ ר ח ה ק ה ו ה ה או פ ח ו ת ה פ מ ו ה ק

ר עליון וכאלו ה קד י שמפנ ל מפנ פקו

ם ה ונותן מו נ ו גמא העלי ס בדו גוחן מו

בישראל ועובר משוס אל חשפן באוהליך

רה : עולה ולפי׳ נקראה הו

ח שהם שער י״ד נקרא שער המעלו חמשה עשר מעלוח וכנגדם אמ׳

ח ם ביר המעלו י מ ע ה עבר פ כ מ דוד ה

ה וזהו ה למעלה ממדרג ם מדרג כי ה

הללו

ה הבעל ירז״ל דרכו ירובעל זה במי

׳ ם הבעל דכהי ה מריבה ע ב ע גדעון ב

ן א ירב לר בדן זה במבי ס הי אס אלהי

ה ואהרן כ ו כמואל זה מ ע מ כ מ פחה כ יע ב; יי; -^ כ ו ה ולפי׳ נקרא י

מול דה י

ה ״ ר א פ ה ה דבק ב י ה ס פ עמרם על כ בנקרא אברס :

ו למד ח ו נ ע ק מ הס ב לי י עולא לשון עות מלכי״ח כלה ד מ ה וקבל מ ר י ה

פלולה בפל יופי :

ת ערפה ע״ש שבאה מעשר כתוה שנקראו עורך ולא א מ ו ט ה

ים ׳ כי פנו אלי עורך ולא פנ ים דכחי פנ

ו אלהיך ר עריך הי פ ק ׳ פי מ וכהי

ה : ד הו י

עורב פל דרך הקבלה מי שבא פלבו נ ה שאינו מינו עו חי ה ו מ ה ב

: ו נ י ו מ נ ם מי באי עורב לפי שהערב ע

עזניה על דרך כל יני שהוא עושהיה נ ה עז ו נ ם זונה בלא ע זנוח ע

: ח ו נ ז ה ו ו א מין עז ו ה ם פעולתו ב על ב

ה נדמו לאדם כ מ צדקיהו אז״ל הן ו ן וכלס נלקו במכ ו הראכ

י בבערו צדקיהו בעיניו וגו׳ וכי מפנ

ו נלקו ונהרגו אלא לאו פנמבלו שנמנ

ו בברביטו בל כ מ ה ב נ לאדם הטליון ו

ה ולפי ת י ב בו חייב מ מ ח ש מ ה מלך ו

ה להם לשמוח י ו ה מה ג ו תם פד שברא או

ם נטלו ה י לו ו בו ולנהוג בו פבוד הראו

םפר המלכות

ס שכמש להס כמו ס ה י ד א כ נ ה ה ס מ ה ה יא סמי סלו״ס כמו ׳ הו א ־כהי ץ הו י מ כ׳ ס הנ נ ה סלוס ה ״ ב ק סאז״ל במו סל ה׳ ה׳ אל רהיס הרביעי י כה ״ס ז דהוי פ י מ ה ׳ האל הנאמן ה אמן לכהי הנה ה ה א יפראל כמו סאז״ל היס י נ מ ה הדי ה א״ ה יס־אל ו מ ס ס ו יס בפמיס י פ ו ד ק ה ה ר פ ע כ ״ פ ע א ׳ ה י ו ל ש ה י סמית רו י ספי נ י פ נ נ ב כ מ ס כננד פמו יה׳ מ הה מ נ פ ר ה א פ ה הובהרו מ פ מ ה ואלו הה י ה ה נ ר פ ט מפלוה נבראו פ ימאלו מ״ת רו י ה הספ ד פ ה כי פ ר פ סל מלאכי הה סל מ י פפרה פ ד י הי י ד הי א סי היד רו ד הפי י ס נקראו ס י פ ו ד ק מלאכיה ה״ס אראלי״״ס פי ס . אי ה ו מ יאלה פ״ה ו ״ס הי י פנ ״ס כדיבי״ס או הפמלי״ס אלהי י בנ ״ס ו ס אלהי ״ י פ ״ס פד מלאכיה ש מ ה ה ) ו ד ס ה ) ד ו א ס הי ה ו ר פ נמצאו עס כמעלות עולם הפפל ס ה י ד א פ נ הס י ה ועוף כי דנ ה הי מ ה ס ב ד כלכל אס נס מכלל מנין זה כי ה ס אי רמפי יס י נ י ד המ א ה כמו כ מ פ יס נ נ ס קו מ אה ה מעלי ר פ ס המס ע הללו ולפי׳ הס לא נבראו י נ למעלה דע כי פל המיס ד ה ואלו הן א ע ב ס כ יס כי א בהיס ופקציס י דנ ף ו עו ה ו הי ה י מ ה ב וה הנקראת ד מ י פנבדאו מ ס מפנ דמפי וא לך י״ה וארבע ה ה די סי ה וארבע י ע ב פו מעלות בכל לס נמצאו ע״ וה העי פנו מעלות נדס ע״ כנ לס הספל ו הפו

ת מו בתהו

דס י נ כ ת י ד אלו המעלו י נ הללו יה כ

ס י יסידיס בינונייס דפע ס י י פ י נביאיס קד

ת רו פות טהו ת היות עו כייס בהמוס י א מ ע ס ו י ר ו ס דכיס טה י א מ ת ט ו פ ו עהס י נ ן וכל מי ס יתופי רמפי פקציס וה מ ה ו מדרכות מלבד ב וצרטין נמצאו ט״מאא ס כי טו י א מ א ודכיס ט מ ה יעוך ט א מ טד ימין ופמאל לפי׳ אמ׳ ד׳ ו ה ס ר ה ט ון ר פ אליעזר יכול אני לטהר אה הה פמאל וזה ד מ במ״ט פניס שבא מס כל ה ט ״ ר נתן לו למפה רבי׳ ע ע פ הס כמי פאז״ל י ד ע ט פ פירושו וכל מ״ס שערי בינה נבראו בעילס ופלס י המפ׳ ה דכהי ת א ו לו למפה הו־ מ נהנס י פ מ ה ה א ו ה ס ש ע מאלהי ע ו מ תתסרה ו וכל הדבריס שנקראיס הייס שבעולס ששואביס מפער ההי שהיא למעהס מדרכה למעלה משער זו פולס ה מהדרכה וכפי כה מהצב שלה נקרארע וזהו לכו הזו שמה ע״ש המאוס אשד שס שמוה בארץ ה אלהי מפעלות ה שמוה אלה שמיה . ושעד המעלי א״ת ת ומשער המעלו עולה משער השמומפער עולה למעלה משער השמות יס כנכד י״ה ו מעלות ה י ואלו ט״ ההן ס שמוה טשרה שאינס נמהקי ה וה סכרין אלו שמוה טשדה של קדושה פ מ ה וה ״ י ה ה א ר ה ט שהס שמוה ממש קדושה ו״ה הו ״ה י הו ״יא״ל אלו״ה י ״ס אדנ אלהי

א לך עשרה . י״ה שד״י אלהינ״ו ה

םפר המלכות פב

יחמיר ואקי וד־יבון ובחיות חיל וצבי ו

ה מ ה ב ן מ ה ממי מ ב ס אלא כ מ א ר מ ז חאי י י

ה ה חי ד מ ה מניני כנברחו מ ר י ה מ ה

״ל כאז י־־נריה בבמה ני דהה • נבר י אל י י ״ ־ ״״*ייי• י י י י י ד״

ס בבמה ה ילפי׳ ה פ ב ה נקראה ב נ י נ במ ט ־טהירה מלבד ה , י יייני חיי״ מחי^

י בלב א בליביח דפ נ י ה ץ ב י פ ן ה יממי

ה נבראו בפולס י פ י י פ נ ס מי בסי ח ו ו א מ

ה והגיפס רו נן טהי ה בין באי י ר י בין טה

כ קצוות י בטולה למנין בב פנגד ב מפנ

״ח ו ה וזו מדה מלנ נ ו ז ארץ הטלי

ה בין נ ב ו ב ה נ ״ ט ר בלמה ה

ה ב ה בטנולה ב נ פ ו פ ס המצא ב י ח ו ח ה

י י ״ פליז פד •

ו ׳ ׳ ״ 1 ׳ ו י

ב קצומ ה נקראה ב נה נ ו ה ח ה ס בנבראי בארץ ה ונל הדברי

ה ונל מין נ ו ה ארץ העלי ו ח נ נבראו מ

ה וזהו ט בל מעלה מנדל למין בל מ

ער ומובל באז״ל אבר אין לה קצין בו

ס ה ואומ׳ לה נדל ראה בטבבי ה ו ה א נ מ ו

ק מיני ״ מ ביב ב י נ ס י י י י הח ״ נ א ך ע נ

ס י ק מלאנ ״ ך יב כ ח באיץ נ פי עי

נל ה ו נ ו ס בארץ העלי י מ פ י עוך. ה א י ק נ פ

ו ר ה מפההבי נ ח ב ס פחו מ ה אחד ואחד מ

י זה ולא ראי זה פראי זה רא י זה נ א לא י

ח נ ח ו ל נ מנ ל עירב למינו ו יזהי יאה נ

ח מחצבו י נ פ נ ף ו ו ה הע מ פ ס נברא נ ה מ

ר פ ק מ ניחן בבח וזהו ענין פרק בירה ב

ן י ת בנוחנ בהמו ת ו פו ן בבה עו י ס פנ פ

ה נ ו ת ת ת ן ארץ ה ו ו ל מנ נ ה לבוראס ו

מארץ

ו בחזי• מ ת נ מו כאז״ל בתהו

( י ק ח ב ( ד ק מ ד ביה ה קי ה י ל נ נ ב נ

ה לפלמא אמ׳ דוד י א למפטפ מ י ה ח

ה רבא ילא י מ ן מאן דידע ב א א נ נ י א

א ח א זמנא א י ה ה ב עלמא ב חי לי

א יבדי פ ק ח פל ופהב במא א חי אחי

ה ילא ה מעלי ר ״ טבעי בחמב ע במיא י

ה א ר ב ס נ י מ ס עוליס לנקי,־ ה י מ ו ה הי

ת ו ל לומ׳ ביר המעל ך התחי ה נ ״ דיד ע

ס לחקפס ובנל ביר יביר י מ בי ה בי בי

ה אחה עד ס פוליס מדרג י מ י ה הי

ס י מ ו ה ב ס ה י ו י ביר המעל בנבלמו ט״

״ה ה י נ י נ הנס ולפי׳ נקרא ב לאי

ה על נל בריוהיו נ ו מ מ ל כ א״ הרי אנ

זהי המוריי ת ו ו ל יה׳ על נל המעל בנה לנל דבר י נ ה נהן ממי ״ ב ק ה אפר לי י

י־ ^ י יה י u די יj י 1' j I

י נ ידבר מאלי ט״

ס נחלק לטב: ד א י צד ה יס נ נ י י טנ

ד צד ב חקי ס קדי נ ניס נביא ח י י טנ

ה למטה ב מ ח ח . י רי קפי

. פאר״ח פנקרא מפיר \-יד־ ״ ר ־ י • י״^ייידן ״•^ ד י ־ י - י י **^^י י י• י - .׳«» « >•/...! י ן

׳ י נ ם והמלכי ד נצ״ח המשומדי נ נ בינינייס ני ד נ ״ ד הו נ נ ד במאל רגל כמאל נ ג נ נ

ס נל ס ק ב מ

ד כנגד הפאר״יי ־י הלמי

ס ־1 נ ו סבפס ד צדי״ק . ורבטי נ נ ס נ וצדיקים נמורי

א גי״ י ה . ה ב ק ן ה ד מ דה הדי נ נ נ

ה בקר בור צאן מ ה ב ב ה באדם ו מטלי

א לך ב ה ב רחל עגל נדי טלה פז פר נ

ה . ר ו ה ה ט נ י ה פא מ ה ה מלבד ב ר כ פ

ספר המלכות

ד האל״ך פ ה ה רמב והין מ ׳ה כ ע׳׳ד כ מארה והיו׳ גיה כ אלך והנו״ן פכוה שברא ה והדיבוד אהד ולפל מ ר ב עה מ סה ולפי׳ אז׳יל כ פרנ יה׳ בדא מזון וי ה יוכב וזן אה הולמו מקרנ כי כלים ומד ביני פנים וענין שקצים ראמיהם ם ו י ככ ת ו ם בלב מאו ם ה דמכי וכ למפלה י ה כ א מ ו ט ת ה ק כתו ״ כנכד כי לטהר ולפי׳ אמ׳ ד׳ אליעזר יפול אנא בואב ו י בה ים מפנ ׳ט פנ ן במ׳ ר ב אה הנה ופלם נבראו פבבא נסב ו מארץ הטליה ולפי׳ יכ להם רכות ללקות ו פל ה לאדם ורז״ל דרכו למה נבראו בקציםה ״ ב ק ה ב ל פ א ר כ י ל כ ם ה ל ו ע ה ם ל ורמבים טאי ם חו ה ה ב ע ב ק על יבראל ב ע ו כל באלו ואומ׳ ומהללו כנבראו פ ה ק מתם יבראל באמרו י זן או בלש לצורך אנתם ם או י נעשה ונשמע אינו דין באקים בני אברהם ה ד אלא ב בעולם ולא עוה ״ ב ק ה מרחם ה ע תה ב יעקב באו יצחק וים י חי נ א לך בשבעה מי על יבראל הה נ ו ח ה ה ה ובארץ ה נ ו יב בארץ העלי׳ ה שכינ״ה לכתי ולפי׳ נקראה בבע״ם אדם ה ואלו ה ע ב ה ב ת ו ויקרא אם ה ועוך בקצים ורמבי חי ה ו מ ה ב ו וכנגדם שבעת ימי בראשית פי באלו השבעה לא נבהר אלא יום שביעיהה כך מכל אלו ו השבה שהוא מנ השבעה נבחר אדם לעבודה הבורא יה׳ה ו ד ד׳ מהנ י ה העולם כנ ט וארבע פ

ת ו פ י המק

׳ נם אה זה לעומת נה דכהי ו מארץ העלי

ים ם וענין בריאה די זה עשה האלהים נבראו וכל הדברים י מ אז״ל מרקק ה

שנבראו בים נבראו ביבשה וכל הדבריםם רי ם ביבשה אינם עהו רי ב עהו ה בר א עהו מ א ע מ ר ע י ה יך ע בים וסימנא ה אתה הו ד יבבה הכל מ ודע כי ים וע נקרא י״ם פ ב מדת מלכו״ה וכבבא ה

ע פ פ ק ה ל ה ס מ פ כ על בם הלחות . ו

נקרא יבבה . ויב מלאכים בכהם

ע וזהו כלבים פ פ ק ה ל ה ק מ ב ביבבה כ

ע ויב מלאכים פ ב ק ה ל ה ק מ ב צופקים כ

ע פ ב בר ה שכחם במים ברחמים פבמהנ

ר צד ימין א עהו מ א ע מ ר ע וזהו טהי

בבה ואלו א י וצד במאל אלו באב בהו

ה ז ן הגדיל ה י ב הענ עי במים הבין הי

ו יבבה כי לא כתבתי ו ים או מה מהה אומ׳ ביב ה לך אלא בדרך קצרה נמצא א

ם דגים בכמו בעוך בבי ת ו בים בלב מאוה כל מין למינו ובלב ם זה מז י נ מבח

א לך ם ה רמבי ם בקצים ו בבי ה ו מחום בבי ח ו ח ועשרים ושלש מאו שבע מאות טמאו ת ו רו ח טהו בהמו ה ו ו בין חיח ובשים נמצאו אלך ושמונים ובלב מאו מיני לגיס מלבל כל אלו נמצאו אלךני לגיס בים ח וארבעים מי וארבע מאוה ושבעה מיני א מ מלבל צורה אלם ום ב ם ביס ב לגה גלולה מהגללים מזונו נמצאו אלך ובש ה יובב לויתן בת וי״א מיני לגים ולפי׳ אמ׳ לול מאו

םפר המלכות פג

ה לערלה נ ר ה יגשמי ב נ ר באים טללי ב

׳ מצפון ס בא הפך לעולם דנתי כ צפין מ

ן לפי יקי ס דירה המז כ ה כ פ ר ה ה ח פ ה

ן טה ה כהי מ י ר ק ׳ במשניות בענין ה י ה נ

ה י ה נ י לתת הלע לאוהן ה ד בצפון נ

פ מ ו כ כ נ כלא יביאי לקטרג על יבראל ו

גיר ה זפיתן כל יכראל מפי קטי ״ ב ק ה

ה' נ עי הס ו הי י נ י ד מיהל להס על ט מי

ר ע פ י זה ה ״ נ ר י ע . ל להס בעה צרהס

ס כבוד י כ סל ברד לצד המערב נ

זה ה במערב י נ י נ ״ל כ כאז ה נ נ י נ כ ה

ה ה כ ייוכב ת א ס ה א מהיבר ע י הברד ה

ה ד מ ה ינברה מ ״ ב ק ס רנליו סל ה י ד ה

ל נברא כ הנדי א קך ה ו ה מה ״ נ י הב

הברד :

ד מ ו ע ר ה י ר האו ע שער י״ז נקרה פס י נ י ה ח ה ים יבין ה נ ו בין העליר י ה האו י ז א מפרשי דאמרי נ נ י א יי ם נ י אינו גוון השמי ע נ נקרא רקיה י ד שלא ה א הוא זך וכלול מה בו מרוב צללוהו י נולה להכג לנו יה ה הרו א נגלא מדקו הי ו ו ה ו נ ומרוב זה דקוה נ ה נברא מ ד והרו י נברא האיה לארץ פ ק ה ס ב ה ב ה ק נ הגלגלים מא אבל ו ך ה ע נ ב ט ם טל דרך ה אמנ יה ״ ר א פ ה ה נ טל דרך הקבלה אויר ורות מא קו האמצטי המנשב בין י י ה נבראו נה של מטלה ובין המשה רו י ה קפ כ מ הן ו נ י ה ה ה א הברי הו ה ו ט ה של מ רו י קפ ופנגדו אז״ל גרוה אלהים שרחפה טלד ג נ ס זה רוחו של משיח נ י מ י ה פנס ה פנקראה רוח אלהי ׳ ׳ מדח ההפאר

ומשם

ה גבדיח״ל כמאל נ ח ה לשנינה מ י פ י ק מ ה

ה אידיאל נ ה ל ימין מ א״ נ ה מי נ ח מ

ה דו קי י ואדבפ י ו ח ה רפא״ל א נ ח לפנים מ

ה ו מעלי ״י נמצא ט״ ה אדנ י נ גד ד׳ מח כנ

ה אכתריא״ל ״ ה י נ י ולפי׳ נקראה פכ

: ו ל א ת ה שהוא למטלה מכל המטלי

נה ס פטרי בי י פ מ ו כל ה שער ט״ן כנברא משם ה באד ט מ א ל הו׳ השלג ונקרא שטר השל״ג יזהו כאמה הללו אה ה׳ מן הארץ ״ דיד המלך טה אש יברד שלג ו מ י ה ם ופל ה י נ י הנו ה הנ י בשמיא אי ד וגו׳ ואז״ל הנ טי קי וו אלא לאי בא דיד ובקש ה נ ה י באדטא א׳ הי נ הם והורידם לארץ ד ה עלי ל פ הי א דרשא נ נל זה הו לא יגודך דע . י בודאי אוצרות שלג יש בשמים ואוצרות שלג יש בארץ כיצד בכל יום נילד שלגה שמת ג דל בכל ״ מ כ למעלה וזו מדת חכן גדה אדז״ל ארץ מהי כנ השפע וד ר״ל א הכבי ק נבראה משלג שהחח כן כ ם מהי י נה שנקראה ארץ החי ביה ״ מ כ ה ח ד מ נבראה אמ׳ משלג מה ט ס נולד שלג של מ כ מ שנקראה שלג וה שיש בו מ כ א לבדה כגוון ח ולפי׳ הי

: ג ר של פ לבן וזי נקרא כ שער י״ו נקרא שטר כל בדד וזהו אכ׳ ה בארץ דפהי ט מ ס ל ה וברד וים ופל נ י ה ה* מן הארץ הנ הללו אב ד פ מ א בצד ה הו ה אש ובדד ו ו מ ו ה הד ו א פמו שאז״ל במזרח משם יוצא ה לעולם . מערב שם אוצדוה שלג ואוצדוהס כ ם מ י י בדד וקיר יחים בא לעולם ד

ספר המלכות

ד י מ ע תפלתם בל י—אל וזהי למה ?׳ ת

ה כנגד ע ג ה ברתיק יכי׳ ילפי׳ אלו ה

ה ע י ה ולפי׳ יב ה ע ג נה בנקראת נ בכי

בבעה ימיה ה י בבפה מדבדו אדצוה וS יה3ע r 1— ד״דיי^• יייכי • י ^ י י י י י ״ י < s » - ן

יהנם ה בג בבע מדי ה בכן עדן ו מדי

ן . - י - . י ׳ » י . ^ - » I / < י -

ה וב עי ה בבע בבי ה ינה ו

w י ו׳־ ע ;ד וי נבהד הבבי

יבדאלי י ; י ל י ׳ ק ית דכתי

ן ד ה באדנות נבתר ה בעדביי נ א השביעית במדבדוה מדבד קי בהיה יה המלת בימיה יוה השבת בתייה במי׳ ה יכלה נברתי שבעה ילכך כהי אדה די ה בנתה ביתה הצבה עמי ת נבי הכמום בבעה רקיעים ולמעלה בבעה ילפי׳ הה נכלל הכל ק ד ם דקה מן ה נקראו במים הלי ם כמו האו הי הם מהו בייהוד וההמם י ׳ ו ם במלהמה בעיכול דכהי בי בטו כאוהל לבבה ומשם ננלים י״ב נבילי אלכקון כנכד י״ב בבכיי יבדאל ומהלךק שןה ועביו בל ״ ן לרקיע ה ד א מן הב א ס עשויים מ ה ה ו ק בנ ״ ע מהלך ה י ק י ימים וכננדם ברא יה׳ הצר הכבד באדם׳ י נ ם העליוני׳ לגליה התתתי במבדל בין מים י נ י ה ה ה נים לדירה ה ו ה העלי י י יבין דה כיכב אהד יובבים כל בני הלד ה ה יה ב ב י ם כי כל ה עי ה נידל מעלה הרקי א י איני הביב בעולם כי אם נקד אהדה תפארת ד מ כן נבראו מ ם מהי עי הדקי ו

׳־•׳ וי

א דק ד הו י ד והאו ומשם נברא האו מאד מכה עבע הנפש יכננד הללו הכוךם ב מ י ב ע א ב ה עבר הו נ שער במואב ב ו א נברא כה כלכל הך לאדן ו ן ונקרא גלגל המק ו ה ה ה הם לאדן והולידה יהצמיהה מ ה מ הה למעלה ובימות מ ת וממשלתו בימות הם לכלעה ולפי׳ ביילי התירך הגשמין לכלעה שהיבש ד א כלהכלם כל כך הר ביירד יה׳ פיליכך ט מ השרשים לילי הת מאד ת תמו י נ י י תם ולפי׳ המע אום קרות ה ה מ ת בימות הגשמים ובימות ה הלתות למטה והיבשות למפלה ונישאיםר נגלה מכה ע פ פדי האילנות וזה הה ״ ב ק דקות אש עליון כמשתמש ה׳ ואת קראת אש הנרול דכתי בילדה הנד ה לא אראה עו א ז לה ה האש הגדו

ת : ולא אמו שער י״ט שעד שנבראו בו שבעה רקיעים שהם וילו״ן מכו״ן יבו״ל״ה ובזה נגלים עדפ״ל שהקי״ם עדבו״ם ם כמנין פמי י ע פ ה ה ו מנין בלש מאוד וכרובים ובכל רקיע ייבב הכבוה מ ת ומלאפים שמשתמשים לפניי ואל תה נ שהדי מלך בפד ודם יש לי׳בכל מדיה מ ו מ א פאכ״ ס כ ה תצר וביה ו נ י מד וה יושב ב ו ב ה וכביבדאל בעלי ה ״ ב ק ה בערבות דכתי׳ סולו לרוכב בערבות׳ דדבו ה׳ ביה במו ועלזו לפניי וכתים יושב י נ י נם הנ בהמצאו וכביבדאל איה למעלה ואיני רוצה לבמוע ״ ב ק ה

ספר המלכות פד

_ - , - • י י ץ - ץ י ו י ד י י ה ב״ ך ן כ י מ ד י נ י ^ ד - ׳ \ ~ י u ״

ס ה ה ד י ה ס ט ה ה ה ה ! . ! ה

ל ס ט ד ה ה ה ן ה י ב ר ק י מ ״ ־ ב , ה נ א מ ט

מ ה ב ס ר ו ק ב י ד י ק ׳ מ • י י א ך י ״ י ב פ

ל ר ב ״ ב ו ב מ נ ס ו י ד ט ן ה ת י א ץ ב ד י נ מ

׳ י פ ה ה ו ל ט ב ה ל ב א ה ה ן ה י ב ד ק ה מ ט מ

ן י ב ר ק ן מ ה י ה ה ר ה ״ ך ב ר פ ה ס ה נ ה

ל ״ ן ר ו י ל ע ן ה י ב ר ק ד מ ״ ב ן י ו ה ה ה : ה י י

י נ ד ד ה ו ע ן י ו ה ה ה ה ה ר י ן ו י י ל ט ה ה ד י

ך כ כ מ ה ד ה ו א ה מ ר י ה ה מ מ ל י ה כ

ן ״ ה ה ד ה י א ה מ ר י ה ה מ ל ט ל מ ד ב ל נ

ש י א ן ה ה מ ל ב ק ה מ ב ה י ה ה כ צ מ ן ה כ י

א צ מ ־ ה ו ט י ו מ י ה מ ס נ ד פ ה מ ה י מ ז י מ

ה ה א א ד ס ל ל י ט ל ל ״ ז ס א נ ה א ל י ל נ

ה מ א כ ה ה י נ ב ל ל ה ב ת מ י ג ה פ

ל ״ י ח ד י ם ב ד י ה ב ה י ה ה ר י ה י : ה י י ל :

ב מ ב ה ה ל כ ״ ו ז ג ה ל ה י ה א י ל ג ו ל צ ר י

ת ו א ב ׳ ל ך ה ל מ ת ה י ה ת ן ב ת ז ל מ י י

ל א ר ב ת י ס ג ה כ ״ ל כ ז ל מ י ה ר נ :

ה ל ת כ י מ י ג פ ן ב ״ ה ה ת ת ה ד ס ל ל

ה י מ י ג ה פ א א ד ן ל ו ה ת ת ס ה מ ב

ה ״ י ד ה צ ד ת ה כ י מ ל ג ן מ י ת ת ת ה

ר י כ א ב ו ה ה ו ר י ב י מ ה ב א י ק ה ב ״ י כ

א י ה ה ב י מ י ב ר ט ס ב י ב מ ת ס ב י ר

ב ר ע ד ו ק ה ב ל י ל ס ו ל מ א מ ב ן י י מ י

ה . ה ה א ד מ ל מ כ ה ה נ ב ל ה ו מ ה

י• יי י״

יהנבננ ייטיי י י י י

י י י

י י־ י -י נקרא - ^כיכביס שמשם״ל בעניו ז

ד ועשייתי ח ף א ע ש

י אז׳ ב י ^ י י

ה ח ' ־ פי־־י י י נ י ^ I דיכ־ ו ־ י י ־ י נ ; י : -

ה מ אי בי ת בי י בנ ע שער עשרים ביעב ׳ י י ה יייי׳ י1ייי• ״

ה _ י־י^יר ר י א מ ס אה בני ה אלהיאי נת זה בי י לדרי נ קרא : אז״ל מעי

ל ילז^ ייי י ד ה : א ז 1 ל י ז ; מ ו ך ג

ה י מ א ה הלבנה י נ ל ס ה ה י מ ת ב י ־ ת ת

פבר נ עילה אי י ״ י י יזיי יי״י״י• י

י אתד אמ׳ : ״ ־י—י-י־יי־י י 1׳יי יי

י את עצמך ט ע מ י י ה לנ ״ ב ק לה ה

לס על באמרה י ׳ בל פי ה לפניי יבי י מ ה

ה עצמי ט א י ע מ א י ך נ ן א י י הנ ב לפניך די ץ<-י^יי• יי־יאי על - י י ״ ו י איי׳ \~ י

י י־י־טל לה א י י י י יייי־ - ד ע ב מך י

נהייבבי״ --־-י• י״׳ <י ייי־ד״י״ ^כי

י - ׳ - ׳ ה - ז ב ה ד ת ׳ ה תי נ דנ ת י - ׳ י י ׳ - יו ־

ה אמ׳ ה ע בבה ד י תי א נ ס נ י

נ הרב נ ה ב י פ י נ נ י ע ה י ב ־ י : <

י גדינ ק י נ ייב ני ע ״ ז ' זהי מדרב י י י י

הקב״׳

. • •«>•« י י 1 ׳»w ו . . ׳ • ו . ׳ • י י ־־ ) "

' ״ ינקבי־ יי״יי״ יייקבל ינפי נ ד ז י ?

י א יב ג ס בנ ד א י ה מ י נ פ ק ה ב ב מ פ ה

ה ב ק נ י ה מ א נ י ה ״ ־ י ה ה דס י מי י פג

ה י ה ס בל ה מי ־ י ב שהיא תמשה ע

ה פך א מ י י בנ ט ב ״משה ע יס י י יי- ;••־יי״יי ייי׳׳י י ׳ ״ הלבנה ;

ה מראה ה י בפגילליה יכייי -י־א-^ ה

ה אה גימאה ר י ה מה לב״ ד יאימ׳ ט די

ס הללננסה י ־ ג ב י ה י י י י טדיי״ ״ הי הה י

ספר המלכות

ס כ ״ד כי מ ? הו ד מ וכלס מקבלים מ

ם : ניקה הכוכבי י

ם א שער המלאכי ו שער כ״ב הס לפני מלך י פ מ כ מ ה

הכבוד אלו למעלה מאלו שגאמ׳ כי

ם עליהם הי גבו מר ו גבוה מעל גבוה כו

ת ל מ ה ימין ואלו מ ל מ אלו נגזרים מ

ס אלו ואלו י כ ואלו ממ א סמאל אלו מ

ם כבולו ה מקו ם אי ה כואלים למעלה מ

ים ואומרים ברוך כבול ה׳ נ וכלם עו

ם והללו על ם על הרתמי י נ הללו ממו

ס י מ ן הללו על האש והללו על ה הלי

ס וי״ל הללו על הבדל ועל כל הלברי

ה ל מ כן צבדאו הללו מ המלאכים מהי

ע ל ם ה ה שמאל אמנ ל מ ימין יהללו מ

ך ו ם כמו איברי הג ם ה כי המלאכי

ה כמו נשמה להם וכמו שהאלס נ ככי י

רוצה לעשוה לבר אינו אומ׳ לילו עשה

ה יולע מ ל עושה רצונו ו לי כך אלא הי

הס י נ ולעיס רצון קו ם י רוצה כך המלאכי

ם שעושים רצון ל א ועושים כמו איברי ה

ם הקלושים הלב בלא צווי כך המלאכי

עושים רצונו ואין צריכין צווי אבל

מר צריכים ציווי למטה שהוא טבע החו

ה אהרן צו את בני ׳ צו א ולכך כחי

מר אבל ישראל צווי שהוא מצד החו

המלאכים שהם זכים וצלולים מאד אין

הס י נ ם יודעין רצון קו צריכין צירי כי ה

כן נבראו ממחשבה ועושים וי״ל מהי

ה נברא בו ״ ב ק ה שעולה לפני ה כ ז ה

מלאך

ם עי ס קבו כוכב אחד והכוכבים הא הזינן א ק ה ר בעץ ו מ ס מ בגלגל כמו ה

ו ני אלא אש שמשליך ממנ ט אי לדהים טושה טש כסיל אי בי וכבד כחבו הנם אחל י נ ס ממו ה מן ו מה והלדי הי י כ וס וכשבאי ליד א ם וא׳ טל ה י מ טל הם גלולים ובקשו ו חכמי המבול הים להשביעו לכימה באותם המלאכימ ה א ״ ב ק ה עשה ה ה מ ם עלי י נ ו מ מ הה נ כ ס אך אני א ה י כ ע ה מ ס שנו א ההם מעשה בראשית לקח המזלות עלים וכן עשה ה המלאכי והחליפם ושנה א

ם פשחרב ביה המקלש שהיו חכמי

ח גלולים ורצו להשביע שלא יחרב הבי

ם י נ ה הלך שמוה הממו ״ ב ק גנה עשה ה

ופשהשביפו לא השביעו על בורייםם ולפי׳ לא נענו ולפי׳ בשמוח המלאכי

מה והדדי כי ׳ עישה עש כסיל י כהין הכוכבים למה נברחי י מן וי״ל מענ הי

ה נבראו כנגד איברים או כנגד מ

ס ם ה כבי כבאדם נבראו דע כי הכו

ח וכל אדם ו ה הבדי הג מליצים להנ

אדם יש לו כוכב ידוע וי״ב שבטים ו

ד יש עו ן ו גד י״ב גבולי אלכסו ס כנ ה

שבעה כוכבים כנגד שבעה ימי בראשית

ה ג ה נ א ה הו ן כל״ש צמח״ן ו ואלו ה

ם כי ד א ם כנגד שער ה ה ם ו י נ ו ת ח ת ה

ות נ י ם מעי ם ה כבי ות כך הכו נ י כולו מעי

ו ואלו ני י שמורים לכל אדם כל עני

ד ממשלתם א ם בכוכבים וגדלה מ י ז החו

(21)

ספר המלכות פה

תם של ישראל כי המלאכים ו נ דפ י הל פ

ם כולם ממחשבה נבראו אבל י ד נ ה ו

זכה ואלו אלו נבראו ממחשבה כיהודה ו

ד ים נבדאו ממחשבה כל צד שמאל ועו

ם לאהד מ ח כל י כמי לנו קבלה כי נ

ם ומזיקין כי מדה י ם כד י עכ כנפכידים נ

ם ם כבי כמאל נבדאו ולמדה כמאל ה

ה גביד״ה ד מ דעה פי אלו ואלו מ ופבד י

ה כמאל ולפי׳ אדז״ל ד מ א מ י ה נבדאו כ

ן בו ה כאי ט מ ל אין לך ביה ט׳ קבין מ

קדאו דבוא כל מלאכי חבלה ואלו כנ

ם ה ת מ מו ה או מ ם כ ה ם נהלקים מ י ד כ

ם ה מ ם ו די הו ם לעשות כמו י ת כ ל מ מ

ם ישמעאלים ם נקדאי ה מ ים ו ו ם נ נקדאי

ם מכה ה מ ה ו ר ד ק ם ניזינין מציקי ה ה מ

ם י ד כ ה ם ו י ה ב ט מ ה שיש בביה ה ממאכלי

ם נבראו ה נים מ י י נבראי משלשה מנ

טדב שבה בין משמשוה כשאז״ל טשרה

דברים נבראו בטדב שבה בין השמשוה

ם שנבראים ה ם ייש מ ומני בו השדי

זהו ובננטי בני אדם מקרי בני אדם ו

ן שנבראים מקרי שיוצא קי י אלו המז

ה והשלשה נבראים מנפשות מ א י ה מפ

ם ואם ם ממלאכי ה ה ו ה ם כלשה כ מ י ה

ה די לך : ה הכם א

נ״ה י בי שער ארבעה ועשרים כפרם כה שנבראו ה

ו ונקראו ותי דה סמאל ומתנ בו ה נ ד מ מ

ם הרז לישיבה ם כי ה י ד ד אהו בהלמו

דים שהם נה ולפי׳ נקראו אהו ו הטלי

חוצה

ל פורענות נברא בי כ ה ב כ ה מ ב מלאך ו

כד ידי לך :

ם נבראו כידין ודיהין כ שער כ״ג מה כמאל ואז״ל ד מ ן ולילין כבאי מ ומזיקי

ן בו דבוא ה כאי ט מ ל אין לך ט׳ קבין מ

ן י י בדכי דכהי הנ של מלאכי הבלה ו

ן לישיבה א וישבתם הו י הו ה י י מנ

ם ויושבים מהו! לפרגוד ונקראו אתרי

ה ל פ ה מישיבה של מ ד ו ם ה ושימפי

ת גדולות בטולם ובאים ומלמדים הכמו

א לשון שדוד ששורדים לבני אדם הו ו

ם טושים בטלי קריין לבטלי אדם כמו ה ו

ה וכישרים שנה א ם מ ה ו שאז״ל כל א

כב אדם הראשון באבל הבל וטשה י כ

ת קבו ו באים הנ פרישות מאשתו הי

ה מ ם לאדם ונבדאים כ י מ מ ח מ לילין ו

ה ויולדת ד ה ה ה י ה ה ו שידים הצל חו

י אדם וזהו שאמרה נ ב י פ ג ן וזהו נ מזיקי

תו בצלמו מכלל דטד ה ויולד בדמו ד ו ה

כאן לא הוליד בדמותו בצלם כי בצלם

הו כי לא ו ולא נבראו בדמי ן הי קי י המז

ם ה ת בטולם ו הם המתרגשו ו ו נ ו ממי הי

ה שתים וממשלתם בשתים ולפי׳ י ר י ק י מ

י ואל ישחה תרי אז״ל אל יאכל אדם הד

ן הללו ולפי׳ אז׳׳ל קי י א פח המז שהו

אה לשדים וניזוק שנים רואים ו אחד ד

נם רואים ואינם נם ניזוקין שלשה אי ואי

ם דבריהם ז״ל י ק ה מחו מ ניזוקין ראה כ

ן כ ם וי״ל השדים מהי ה נחמדי מ כ ו

נבראו כבר רמזתי לך ממחשב שנחשב

ספר המלכות

ה כ ה ב ת ו א משמרה כלביה צועקים ודעה כי ה כבד י ז הכלבי ו ע לא צעקו וה א מ ו ט ה ה ו ה אלו הכלבים אלו כל ולפי׳ אמ׳ כלבים א מ ב ה ז מ ם מ בבואביד למקום ז צועקים ולא לחנם אז״ל פל התום ז י ה ד״ל ק ל פ ה ם ה ז ו בהחפלל ק׳ אומ׳ ככלב בב ו ה עליו הכה ש ו ז ק הה ענין מתפלל אצל על קיאו וכי מה אלא לאו א מ ו ושה אצל ט הכלב קזה א מ ו ט ת ה לטולם אומ׳ לך אלו כתו שנקדאו כלבים כשבא להם השפטע ואינם שביעים וחוזדין ט שואבים מ׳ ת ולפי׳ כחי עו ושואבין ואין להם קביה כלם ו ה פ ככלב שב על קיאו כן אלו כה מ י וכן זה שחוזד למקומו להחפלל זח הכלבים ולפי׳ ז מ ח מש ב פ א מ ו ה פ י מ כ אז״ל שנייה כלבים צועקים שלישיהם ם בעלה זו שכינה ע ה ע ר פ ס אשה מן שהוא המלך ה׳ ח ח בעלה שהוא הם ה ע ר פ ס י אשה מ ד מ א צבאוח ואיכא זה ״ מ כ ח ח ז ם מ נ״ה ע ח בי ז בעלה מן ״ ו י אמו מטטד וק יוניק משז נ ותיאם חכם ה שכינה ו ז מ מקבל שפע מ

י לך : ה ז ה אא נ״ה הו שער כ״ה בחמשים שעדי בים ז שער הנשמות של בני אים וזהו ו נשמה חי ׳ ויפח באפי תי דנה וזהו נפש השכליה שהוא ד ב ז נפש מם ז א ף דאש ה במוח הזך הצליל ומקים מקו ם ו ד בנחי ו ק ד א ק ח הו הדו ו

ם ח ד י ז

ה ט ן של מ יקי ים המז ז לי חוצה ואלו מו

ס למטה מן ו ה חי ו ל ומחנ ת קמא״ כתו

ד ויש להם ישיבה חיץ לישיבה ו ג הפדח ח פ ם לצז צפון וזהו מצפון ה י ז לי מו וה לצז צפון ו ו הקדבנ ה ולפי׳ הי ע ד הי לההחלק ז פשאז״ל שחיטחן בצפון כח בני ישדאל ת וזהו צו א ו ת כ לאלו הה קדבני לחמי לאשי אמדה אליהם א ול ה לאשי אלא לאנשי אלו כה סמא״ א״ו כמו שאז״ל שבא סמאל ותי ומתנו ומודים זכות של ישדאל ביום ומתנותיז אמ׳ ז״ל שלשה משמרות ו ט ם ו רי הכפוד ניער י הלילה משמרה ראשונה חמו הו שנייה כלבים צועקים שלישיה אשהי נוק יוניק משז ם בעלה וחי ת ע ד פ ק מ אמו וכבר ידעת כי שלשה שעות הללום שהם משמרות שלש מדות ה

ה בלילה ואלו הן ״ ב ק שמשתמש בהם ה משמרה ראשונה חמור נוער זו מדת צדי״ק שממשלתו בחהלה הלילה וזש״הא ה מלכך יבא לך צדי״ק ונושע הו נ הי ורוכב על חמור זו מדח צדי״ק ענה ד מ ולפי׳ אמ׳ חמור נוער שנגזר מח ת ועיקר ממשלתה בהפאר״ תפאר״ה במדת ״ ב ק המשמרה השניה משתמש הן הקשה זרוע שמאל ה מדת הדי ר״ ו ב י ה

ן ולפי׳ קף הדי י תו ולפי׳ חצי הלילה הו

ה בכורים במצרים בתצות כ ה מ ה י ה

א פרשה ולכל י ה ה ׳ ב ה כחי הלילה מ

תה בני ישראל לא יחד! כלב לשונו כי באו

מפר המלכות פו

ס ומ׳׳ל בנברא בי מיץ י ו נשמה הי באפי

ו מ א לשון דיבור נ ס הו ך והמצא נ הפו

שאמי בתלמוד נס לי ומ״ל נל דיבור

ודיבור שאינו הוזר ריקם ונל הבל היוצא

י נאשר ירד ׳ נ תי ו שאינו חוזר שס דנ מפי

ס ושמה לא ישוב מן השמי הנשס והשלנ

ה האר! והולידה ה א ס הרו י א נ

ה דברי הי ן י ה נ ׳ בהרי י ה נ והצמיחה ו

י לא ישוב אלי ריקם וי״ל אשר יצא מפ

ם בפ״ה אי י ב הואיל ושלשה דברים נ

ם נ׳ מינין נשמה ומן ה ון מלאך ו העלי

ניצר נבראים מלאך נברא בשעה הדיבור

ל דיבור ה שאז״ל נ ד ג ה לזה ה וראי

ה נברא בו ׳ ׳ ודיבור היוצא מפי הקב

ה ׳ ה יוצא מפי הקב׳ מ י פ נ ה ש נ מלאך ו

ם נשימה בלבד נברא י א בלא דיביר נ

א לשון הי ה ו ה ל ו ע בו נשמה על שם פ

ים ו נשמה הי יפה באפי זהו ו נשימה ו

ם והמיץ נברא פ׳ פשמקפרח אשה ע

בעלה ומשם נברא מן שהוא מזון

ן י מהעטר לנשמות של צדיקים שיושבי,׳ ו

ה נ י נ ש ה היוצא מפי ה ב הרו ב קבי קבי

ו ומשם נבראו ומן ההבל היוצא מפי

נו אינו הוצן ניזונין ומין במי

ה רוצה להוריד הנשמה לארץ ״ ב ק ה ש נ ו

דם קו ו שמוהת רוהו מאליו ו מ א נ ו ה

ה שם לה שם על ״ ב ק שיבא לעולם ה

ה נשמדבר או פ להה ופמו ה ו שם פע

ם עושה שליחות ד א י ה פשיוצא מפ

הנשמה לדבר טוב פך הנשמה באה

ה נ י ד השנ בו דירתם גשמי ערבות ששם נ

׳ קולו לרונב בערבות ביה ששם תי דנ

ם ושם דירת ם הרחמי ן ע מהערב הדי

ת ולפי׳ אז״ל אוצר אחד בשמים הנשמו

ונקל שמי ושם יושבים פל הנשמות ושם

ו שאז״ל מ ן מן לצדיקים בשחקים נ י טוחנ

י שטיחנין ה נקראו שחקים מפנ י מ מפנ

בהם ו

מן לצדיקים ולטנין הנשמה

דם ניצר ישיבהה בין טדן של מטלה קו

ף או ו אה לטולם וניצד נפטרה מן הג בו

י הנשמה מה דט נ ניצד חוזרח למקי

ה ה ו ק ב דם שתבוא לטולם השפל / קו

ה פי מין במינו אינו חוצץ צאנה נ י נ פ ב

נה בנוה ציון במלך שלמה בטטרה וראי

ה שמהטטרח נ י שטטרה לו אמו זו שנ

א ההבל היוצא הו שמה ו ב הנ ב קבי קבי

א נשמח השנל שבאדם ו ה ה נ י נ ש י ה מפ

ה מ ו נבראים פ ח שיוצא מפי ופל הרו

ים ו נשמה חי יפה באפי זהי ו נשמות ו

ה ולפי׳ נקראת נ מרוח היוצא מפי השפי

י טליון נשמה פמו נשימה הייצא מפ

ב צורה ב קבי והולכת הנשמה קבי

מתטטרת באש שפינה ולפי׳ ונה ו עלי

׳ בה׳ אלהיך תדבק .בדבקות עליון כתי

י ח היוצא מפ ה כי הרו ח שהי מכמו

ה שוב אינו חוזר שם כי נעשה נשמה ׳ ב ק ה

ם כל כ ח או מן או מלאך כמו שאמ׳ ה

ה נברא ״ ב ק י ה דיבור ודיבור היוצא מפ

׳ בדבר ה׳ שמים נעשו בו מלאך דכהי

פה י ׳ ו ומ״ל שנברא בו נשמה דכחי בשליהוה

ספר המלכות

ב י ׳ יהל־יה הכ תי א ייבב למעלה דנ ו ה כ

ה יכבד ידמה כי הנ י נ ב ה א אל האלהי

ונה ה כו ה י ד ולזה ה י ק ר א ק דוה הו

ס מרתפה על פגי דז״ל ודוה אלהי

ה ״ ה ךדי׳ ע כ ס זהו דוהו פל מ י מ ה

א ו ה סה ר פמו הרו ו ה קרק י והוא ה

ה פ ס פך מ פ נ ה ובין ה מ ב נ ר בין ה ו ק ד ?

א י ה ס פ י מ פ ב דבי׳ ע״ ה בין אבינו פ

ה פל פולס ובין יסדאל סיס בגו מ פ נ ה

פ פ נ א ה ס הו ד פין אלמלס פנא׳ כי ה

ה ב ס ס אה ה י מר ו ׳ ביפדאל פפ דכהי

א י ק נפפ ד״ל כל סומר סבה נ י פבה ו

סל פילס לספה י פפ א נ ה הי ב ס י ה פ פ פ נ

ס ה כך יסדאל נפס לכבעי כ פ מ ימי ה

ד ו ק ד ה ק ס א מ ת והלוה סהו מו או

ה י ה מ א ה על דדך הקבלה ה אמנ ס ו בנהי

ונה רז״ל בענין ה כי ה י ה ה אומ׳ לך מ

ה זה מדת כ ה תשוב זה דוהו כל מ והלו

״ס וזהו ועץ ה שנקראה אלהי ״ ר א פ ה ה

ס עץ ד א ו כי ה ד ן קו י ס בה ו ך ה י י הה

ת שנתת ס לא מ כ ה ה ולפי׳ אמ׳ ה י ש ה

א בלא זמנא ה נ א בדי אלא על דקץ ה

ה י ה ה עו טי איכא דמפדשי שקוצץ בנ

ה י א מפשע ק ד נ ה אין להוציא ה אמנ ו

ן קבא פבודא אהז״ל אילנא דעפי

ס שכולס שואביס פ ע ד למיקציה ה י ק א

ה ״ ד א פ ה ס שהוא מדת ה י י מעץ הה

ה שהוא עץ ע מ וכשקוצץ אלו מאכל ל

ה ״ ד א פ ה ך אהד ב ס מיד מהששין ענ י י הה

י ס ממנ ה קצצה איבדי ה ה א ״ ב ק אמ׳ ה

הייך

ס בשליהוה יה׳ להיות טוב ומוטב אא שהוא כלוהו א לא מבעי צליק היע הדבך כ ד ׳ דכע כמו כאז״ל מ כאפיה מ י כ נ א הדבך וכמו ה ו ה ע כ כ ד הצילני מ כשיוצא מפי אדס ולקוך חוזד לו כךה כשמותת בהבל פיו נבדאיס ״ ב ק הה ונשמות בני אדה כי אינו מלאכיס עי ו נ קס וככמשיבו נ חוזר שס דיס ותוזרים ד ם בני א מתי מלאכי השרת וס בכל כ ה ליקודס מלאכים מנין כ״ש הי יום ויום מיבדו מלאכי השדה אמדס לבקדיס י ה ובטלי לפתי׳ הדכ ד י כך בני אלם מנין לכהי׳ נהי דבה אמי

ן יצבוד ולא ילע מי ו אך הבל יהמיה ״ ב ק ם ד״ל כשיוצא ההבל מפי ה פ ק ו א

ס יצבוד ולא ילע מי ה ד י ע ן ובשעת פ ו יהמיס כי ההבל שב למקומו וי״ל יכול פ ק ו א

׳ דשעיס הוזדיס שס רשעים אינם אפינם הוזדים נים נשמה להם ילפי׳ אי קוד אלם ע פ נ פ למקום מהצבס יכול כנה ת״ל לבית עולמו מיל נלבק בפכין כל אפין ודקין למעע ו אך הבל יהמי

מקבל עונשו ואח״ך יושב בכן עלן שלה ואה״ך הוזד למלדגהו ויידלין ע מ טמו י׳ מלאכים ובשפת פטירתו ננליס

לו אלו השלשה ממש ומיל נפטר זה

הלק אלם בענין הנשמה :ד ע א כ שער עשרים וששה הו הרוה שבאלסר בין הנשמה ובין הנפש ומ״ל קרקו

ספר המלכות פז

׳ כאן הלא ביוה השביעי להודות י ה אין נ

ה הגדול שבה ב על שתי שבתות ע

ה נמצאו שלשה פי י בדאשיה ושבה ג

ה מ ם ה י מ ע ׳ שלשה פ י ה שבתות ולפי׳ נ

ת ו ד ו כנגדם אנו עושים שלשה קע ו

ד ג א כנ ו י ה נ פ ן ה י ד הענ עו בשבת ו

ה שהם י נ תחתו שלשה אבות עליונים ו

יעקב ימין ושמאל וגוף ם יצחק ו ה ד ב א

ח ו ד ו פ ופנגדם אנו עושים שלשה ס

ח ו י ה או ׳ א ג י ן השלישי ה י לחה חלק והפנ

ם ה ד מ ח ח שים א ח ד שאם פ ׳ של חס׳

ח ה א ח ה פיצד אם פ ב י לא נמצא גיף ה

ם ופל י ד יכן אחד ״ ח נמצא ס ״ י ח ה

ע נ ח כאלו מ י ד י פ רע משלשה ק ו הג

ד ק ו ה ה ע ר ׳ למק מ ד דפחי ״ ס גמלנו ח

גד עי כנ ן הרבי י ידאה שדי יעזיב והענ ו

ח ו י ה ג אלו שלשה או קראה לשבה ענ ו

ם נמצא ה ח מ ח ו פ ד ג״ן וכל ה ה״ ן נ עד״

ג נ ה לא מע ח פ שאין לו גן עדן שלם כי נ

גד שלשה קדושיה ן החמישי כנ י והענ

שה י שבאה הקדו מפנ ק ה׳ צבאות ו ״ ק ק

מהמלך ה׳ צבאות שיש בו שלשה

קדושיה ובא ביום שבח פננדו אנו

ן הששי י ת הענ ו ד ו ע עושים שלשה ס

ים שהוא ה קי כנגד ביה המקדש כשהי

גד כנ ו חה לה׳ ולישראל שכלו שבה, ו מנ

ה ר ה מ ביה ראשון ושני ושלישי שיבנה ב

ן השביעי כנגד שלשה י בימינו והענ

ה״ו שבא חד שם י ו י ח של שם המ ו חי אי

ו ם ישראל ולפי׳ הי ביום שבח לשמח ע

ן פי סי מו

חייך שאני אקצ־ איברים פלך חצא

ה ד א פ ה ריחי ישוב לאדילתו כנגד מדת ה

ה : ז ן הגדיל ה י דאה הענ ן ו הבי

ה של או הנפשי בי ם נ פ מ שער כ״ז פם ועד בהילה ות מאד כל הברי

א הנפש ם הי ד ׳ כי ה ומשכנה בדם דכהי

ה זזה נ פ אי פ נ ה ה י מ פ נ כי שם רביצה ה

נפפי עליו מעל הקבר זמן ידוע שנאמ׳ ו

א הי ע ו ר ע ליצר ה י י ס האבל וזהו מ

א משכן ם הי י מ ד אם ה ה ו ו א בעלת ה

ע י י ם צלולים אשריו שהיא ס לה ה

לנשמה כמו כן שבה נפש לפשה יילי

ה ח ל ולפי׳ אז״ל וינפש נפש א החו

ה לו לאדם בערב שבה יכפייצא פ ס ו ח י נ

ה ילפי׳ אז״ל נ י נ שבה נשארה הנשמה פ

ס במיצאי שבחיה כדי ד ה לבדך על ה

ה יכבד נ י נ לנחם הנפש שנשארה ע

׳ י נ ׳ הקדמי ו חכמי דעה כי לא לחנם אמד י

בואי כלה ביאי כלה כי הנשמה

ספח באדם בשבחיה ייילים טובים הי שנ

נה שהיא נשמה לנשמה ד השכי ו א ס הי

ו ז״ל שלשה יתוסף באדם ולפי׳ הקנ שנ

ת ו ד ו ת בשבח וענין שלשה סע ו ד ו סע

ן י ינים הענ י מפורש לעשרה ענ

׳ ויאמר משה ו הראשון שאמ׳ הכה

ם ו ם הי י מ ע ם וגו׳ המצא ג׳ פ מ אכלוהו ה

ס ם שנכנסין פ בי מס טו י כנגד שלשה י

כל שבה ושבה ואלו הן שבח הנדול

׳ וישבוח ושבה שהוא יום שביטי דכחי

ביום השביטי יאלו וישבה ביום השבח

םפר המלכות

ת ו ד ו א כהלק לבלש קע י ה הנשמה ה וס כאלו ה ה מ ה ו פ שהם ג׳ נשמוה וכל הי ה סי ה י נ אה הנפש ולפי׳ אמ׳ ר׳ י הרת בשבת ו ד ו ע ומרי שלש ס תלקי מננה את פל י שנחשב עליו כאלו בי מפנלס ונותן נשמה בו ולפי׳ אנו העונד אלו ת בשבח כנ ו ד ו עושים שלש סענים שהוא משיבח כנכד י י שלשה ענה ק ד הפרח שיש בי שהוא דקה מן ה אשריו ואשרי חלקו מי שזופה ליפנסה נ ו י פח העל לפני לפנים לפני הפרו ולא באחי לעוררך כי אם בדרך הנפשד דע כי ס״ י מפרש ב נ וענין הנפש הנת הנפש ה נ׳ מכתו ב א ס הנפש הוה ב א ס י ה פי צד נשמה ה תי עו ו תנ וא ו ית ה ה השנ ב ס ראשונה לגוך ור בין הנשמה ו ס ר רוח הקדש שהוא סה שניה ב ובין הנפש ולפי׳ נמצא ס׳ כי פלס צמחים ה הנ ו ט ש פ ה והנפש הפפ קראת נ ה וזו הנ מ ש נ ה ונגזרים מה בכל יום ושם י ה ו ח ן כ פי י שמוסי מפנם באדם י מ ד ע שמרבה ה ר מעלה יצר הא לשון הו א הנפש ו ו ם כי ה ד ׳ כי ה דכהים גרעון פעמי ה ו פ ס ו ם לשון ה י מ ע פשע פם י מ ד כמו פ״ש דינק׳ כשמרבין הה וכשבא פ ס ו הא לפון ה באדם ים באיברים ד לידי זקנה שנבלע הה לשון גרעון ופן המצא בענין השבה הי יר ח וינפש שנחוסך שם קדושה מ

ם : מי י מפל ה

ן ביום שבח ובימים טובים קרבן פי סי מו

רה כי י יהוסך עליהם ספ ך שנ ס ו מדה למדה ו עושין עבו ם הי מי בשאר הים ה מ צדי״ק ומלכו״ח שהיו שרויין ע

לי יקחו מה ר״לו ד ויקחו לי תרו ו שהוא סה שהם צדיק א מ ח הרי מ ר׳ל יקחו שחי מדוד עו ן וכל״ה ו ד חח״ ו א ס הו ומלכו״ת ון וכל״ה אי איפשר להם בלא ע כי חח״ ד תפה כך אי אפשר לצדי״ק ומלכו׳ת שהם חוה פ ו ח בים בלא המשכן שהוא ה הכרוך ביום ס ו ן קרבן מ פי סי ו מו ולפי׳ היי כנגד ה׳ אחד נ שבח ועוד ענין השמים ה שנתייחד בגווניו ביום השבה ום אח״ד ״ה ה נ הבי ה ו ״ מ כ ח ה ר ו ״ ח כ ה

ר אור ״ ח כ האלף ירמוז כנגד מדת ה

ה ולפי׳ ״ מ כ ח ח למדה ה ״ י ן הח הקדמוה שצריך ״ י ח ף ה אז״ל ובלבד שלא יחטוה ״ נ י ן בה הדלה ירמוז למדה הב נ לההבו

ם ראש לצורה ת ה רו ואלו ג׳ ספיה וצריך ייחוד ר ו ה ט ה נה הקדושה ו ו העלים כמו גוף לצורה ח ה ו ר י פ ס אבל שאר הף לא צריך ו וכיון שמייחדים הראש הג וכנגד אלו השלשה שהם ראש כך יוםא הראש ואנו עושים בו ג׳ השבח הועי שאנו עושין ן החשי י ת והענ ו ד ו סעת דעליהו ד גבור״ה תפאר״ ״ ס כנגד חהק נ ה י ר ה מ ט המשולש לא ב ו ח ה ׳ ו כחין העשירי כנגד י כנגד אלו השלשה והענ

נשמה ורוח ונפש שיש באדם כך יום

א נשמה לששה ימי בראשית השבה הו

ספר המלכות פח

ד מצטער הגשמה כי השגחת ברגלים מי

ן כך העולם ט ק ׳ בחוט ה הגשמה אפי

א כמו נשמה ה הו ״ ב ק ה א כמו גוך ו הי

לי כיון שנטנט שום בריה יש לו

חה טליו וטל ברואיו שברא יה׳ ראה השג

ח בעל י י פה ה מו י לך ראי ח ר ק כי מ

חה ם אין השג מרי נים האו כרחם של מי

ם לשם יה׳ בעולם השפל ארורים ה

ם י ח וי״ל ארבעה דברים מצינו שגופן מ

ם ואש אלא בפח הנשמה מי ארץ ורוח ו

ה ״ ב ק ם יש לומ׳ למה ברא ה ה ה ב ח פ ו נ ה

ם הואיל י ה אלו ד׳ דברים שגופן מ

ים למה נבראו אז״ל אין א חי וקי הו ו

ר מ א קדום כה׳ כי אין בלהך אל ת

ו בלהיך אלא בלוהיך בשר ודם מעשי

ו ה מבלה מעשי ״ ב ק ו אבל ה ה מבלין או

ם על דרך הקבלה נ מ ה א מ דדבריהם א

ע אשיב לך באמה כל מין ב ט ובדרך ה

ה נותן צורתו באדם ״ ב ק ה נו ו מוליד מי

ם ד א ׳ ויטש ה׳ אלהים את ה י ת נ ד

פ שהוא חי תמצא בו ד׳ ״ פ ובאדם א

ם שלא ירגיש בהם אם י ח דברים מ

ם ובלבד שלא יגיע בבשר ת ו יכרתו א

לא יצטערו בני אדם כמו גופם ואלו

ת שאין בו נשמה הן השטר גופו מ

ם די לטולס והשנים והצפרנים צפרני הי

גדם נבראו ארבעה כנ וצפרני הרגלים ו

ם בעולם כמו י ת דברים שגופם מ

: ה ז ן הגדול ה י שרמזתי הבן וראה הענ

נ״ה שער ס שערי בי ט של חמשי ״ שער כ

שנבראו

פנים שער פ׳׳ח משם נבראי אים שבמרכבה כי פשר מפליח ה

בחמשים שערי בינה פנין מעלות

ח ואלי ו ־ י פ נד עשר ק ם כנ המלאכי

ם אראלים חשמלים י פנ הן אישים או

וה ם חי מלאכים שרפים בני אלהי

וכרובים ואלהים נמצאו עשר שערים

ה נקרא ז ל ה ע פ ה ם ו בענין המלאכי

׳ ביחזקאל ו ן הכה י ם וכל הענ י נ פ שער האו

ה נבראו ויש ז ם משער ה י נ פ ו ן הא י מענ

וה הם נקשרים בחי להם נשמה שכליה ו

א כמי הנשמה לאופן ה הי י ח כי ה

ים ויש להם ה באופנ י ה ׳ כי רוח ה דכהי

השגחה לכל צד ועבר כי הנשמה כשבא

ך יש לה השגחה לכל ו ליפטר מן הג

׳ פי לא צד וטבר כי כלה דבר שכלי דכהי

יהם אינם רואים ם וחי בחי ד א יראני ה

חה ם יש להם השג ת ת י אבל בשעת מ

ם שהם נשמה יש להם י נ פ כמו פן האו

הה בו ג חה לכל צד ועבר וזהו ו השג

ב ועל שם פעולתם ים קבי נ מלאוה עי

ים ר״ל כלו פנים לארבע פנ נקראו או

חה לם ובא להורות פי השג ריחות העו

ה לכל צד ועבר ׳ ׳ . של הקב מרכבתו

ה ״ ב ק ם ה ו מלך מלכי המלכי ״ עאכ

׳ יתוש קטן שהכל גלוי וידוע לפניו אפי

ו בעל כרהן של הה שברא עליו השג

ה על זה לפירושינו י י פה ה מו מיניץ וראי

הנשמה שבאדם בשעה שמנשכין שער

ד באדם בין בראש בין בגוף בין ח א

ספר המלכות

ן חשמלי״ם וזהו שאמ׳ יחזקא״ל כעיה י מ ע החשמל אז״ל מאי השמל פה ממללות כשיוצא הדביר י מ ע ת פ חפוה אמנ ק הדבור ממללות ו ק פ נ פ כ השוה וה שנגלה א אש של מלאכי חשמליס הון כי אלו המלאכים שהם מאור הקדמוכה נברא וח עשרה כל כה ו מדרנא ת הו רו י עה ועשר הספ דו ה י ד י פ ק מעפר מדרגות של ד ו חו י ד הי ו קה ד הפירוד והפמלי ו א ק מלאכיה הו גברה מאד מעלתה למעלה למעלהח ושבעים ושמונה ונבראו משלש מאו מיני אור כמנין השמ״ל ומחפללין בכל יום לבוראם ושואלים אלו לאלום כבודו כי נעלם מהכל ה מקו אינים ן שהוא המלך ה׳ צבאות ועו התת״: ו מ ו ק מ מ ׳ הכל ואומרין ברוך כבוד הא שאמ׳ שער ל״א שעד השרפים הום ממעל לו מדי ישעיהו שדפים עוה לאהד המצא י פ נ פים שש כ שפ כנם כנגד י״ב שבטי ישראל פי י״ב פנט ושש מהמקבל נמצאו שש מהמשפי י״ב לזווג אהד ולמה נקראו שרפיםן הקשה ה הדי ד מ י שנבראו מ מפנוחד מאשוה כל שאר ושורך אשם יה ם מ י פ נ ם טנין הכ אמנ ם ו המלאכי שאז״ל מיכאל בשתים אליהו באדבטס י פ נ ם הדבר כך הכ י ק כ ם מ פי כי הכנו ם ממנ ם רמז לדברים שמחכקי הו נ ם ממ י ק ב ח מ כי מיכאל למטלה ו

שחי

שנבראו אדאלי״ם ותרשיקיי׳ם כהם שגדלה מעלתם מאד ם ה המלאכיי שחופש גויחו ומאי וגויתו כתרשיש מפנ

הק׳ הדי שישי שהוא ־ שלישו של עולם ום שלישו של עולם ומאי אראלי״ם הת מיכא״ל שמקדר מזבח למעלה כתו ומקריב נפשוה הצדיקים ומכפריםו ונקראים אראלים שהם הי כהו שם ובח שנקרא אדיא״ל ם על המז י נ ממון ו ה ח ה א מכוון כנגד מזבח ה הו ון נחרב העליון י ה ח ח וכשנחרב מזבח הי אדיא״ל ה הו ״ ׳ ישעיהו ע מ א ך ולפי כ אדיא״ל כנגד מזבח העליון ומזבח׳ הן אדאלם צעקו ן ולפי׳ כחי ו ח ח ח הי חוצה מלאכי שלום מר יבכיון מפנבח העליון וכשראו ישראל שחרב המז שנחרב ביה המקדש של מעלה ושלה נעשה ו לא נדע מ ו ואנחנ ה אמד ט מ כי עליך עינינו ד״א למה נקראו אראלים שהם משגיחים לראוח פני שכינה שנקראה ים ד״א למהה נקראו אראלים שנבראו מצד הראיה בכל הארץ ולפי׳ ה משוטטו מ י ה׳ ה נ עי נקראו אראלים וחרשישים שגוונם כאבן חדשיש ואראלים והרשישים נווןא ולפי׳ א ודבד אחד הו אהד הו בעשר מעלוח הללו של מלאפים לאה ה ה א הי לחרשישים כי ממדרג י מג

באים :

שער שלשים שער שנבראו משם(22)

ספר המלכות פט

ה ר ב ה מלמד שנמלך במלאכי ה ד אה בה כיז״א ועזא״ל בהיר מ הה ב באוה ע מ ״ יובבים ברקיע ואמרו רבו׳ בל ם לעשות העג די אנוש וגו׳ והלא עתיה א ר תה שעה ה כה באו ילעשוה פסל מיה ה שהי ״ ה למשה רבי׳ ע ״ ב ק להם הע ״ ה משיג מ הי י י רה ע״ ד ליתן הו י עתה חוץ משער החמישים שלא ״ מ שערי בם ט מאלהי ע ו מ ה ר ק ח ת ׳ ו תי גיתן לו דנה לאדם באו דור ״ ב ק לאחר שברא הח ו י ו לפניו שבאו על הער חטא ל ו המבוד פי גדלה ן נשוהיהן ט ו מחליפי הי וא וטזיא״ל ״ י ה׳ אמ׳ עז ה פנ צעקהם אהרי כבנמלכה בנו לברוא רבו׳ ש״ע וו ה אנוש כי הזכרנ ו לפניך מ אדם אמרנחם י י ה ם בארץ ו ח י י וגו׳ אמ׳ להם אם הד יהם מי נ ות שיש בי פי פי רואים נשים יתם י הי ק יצר הרע בכם ו כנ ה נ י הה שעה אמרו ת ו א ם ב ת ו מ ם כ טאי חוה ון מ רבו׳ ש״ט מורידנו לארץ בנקיק כיון י ק נ ה הורידן לארץ ב ״ ב ק טשה הם יצר ה ק ב כנ ות נ שראו נשים יפיפים את ׳ ויראו בני האלהי תי פ דנ ר הה וגו׳ כיון נ ם כי טובות ה ד א בנוח ה שנטמאו בקשו לעלות לגדולחם אמ׳ להםם חוזרים ת ם שוב אין א ת א מ ט ה נ ״ ב ק הם יושבים בשלשאוח של אש ה למטלחכס ום והארץ ונקראו בלשון ם בין השמי מי ום ומכאן שאב בלעם הרשט חז״ל אחריה נופל וגלוי ה שדי יחז זהו אשר מחז ו

נה ואלוהן שתי מדרגות טד מטלה השכי

ן ן ויהוא׳ל ואליהו בארבט מטטרו ״ מטטרו

ויהוא״ל ומיכא״ל יגברא״ל ואליהו

ת וי״ל א״כ החמישי במדרגה התמישי

ם למטה וא״כ ה ה השרפים שש מטלי

אך אמ׳ ממטל לו יאמר ממפל לו הי

להשגחחו של נביא ולפי׳ אמ׳ ממטל לו

ם ולא אמ׳ ממעל לשם יה׳ ואמרו המפרשי

ך לו וכן ועליו י מ ק ך כמו ה ו מ ממעל ק

ם בדרך פשט לא אמנ ה מנשה ו ט מ

שכיח פשיטו של מקרא אבל טל דרך

א ראה מרכבה בי הקבלה שכיח כי הנ

ד ח ח א ו ר י פ ק ן ושרפים לעיל ה ״ מטטרו

ית׳ שאשו שוק: פל אשוה שבטולם

א ׳ כי ה׳ אלהיך אש אופלה הו דכחי

שורך כל אשוח ולפי׳ אמ׳ שש פנפים

׳ תי ה שנקרא אחד דנ ״ ב ק לאחד זה ה

נו ה׳ אחד וברא שמט ישראל ה׳ אלהי

ם טל דרך הקבלה אמנ שש קצויח ו

נ״ה נקראה שבטה ירמה כי שכי

ם שש גוונים והשביטי ומשגיחים ה

לא או ירמוז שמשיגים לאחד והששה

זהו שש ם ו ה ם מ י ק ו כ ם מ ות ה מדרג

ם ה ס מ י ק ו כ ם לאחד שהם מ פי כנ

או ירמוז לשש מדרגות שאינם יכולים

להשיג ודי לך בזה בדרך קצרה :

ר ל״ב שטר שנבראו משם בני ע ש

ה ״ ב ק ם אז״ל כשברא ה י האלה

עולמו ורצה לבראח בעולמו אדם נמלך

׳ נעשה ו במלאכי השרה כמו שאמ׳ הכה

ספר המלכות

ה י כ ה נצב ב ד יזהו אלהי א הכבו ק כע זי י בפ ה י ה בקרב אלהי נ אל זי הכי

ה : ה אלהי ן בנקראי י ר ז ה נ ה ק בבעיב ר ק ״ה ה י שער ל״ה בהר הנקרא תיי ה כמי באמר ב כ ר מ ה ה בקיבליה על א נ ה נ אה מי ב ה נ א בירי לה׳ כי נה ה אריה מלך בבבהמי י ה מלך בבהי י א נ הת נבר מלך על כולה פי י מלך בבעי י בה על כילה ואלי א נ ה ה מ ״ ב ק ה אדה יה ביהד ברי ה מהי ה ארבעה פרציפין בה ב ה העליין מ ד ד א ה הכבי בירה ב יין הוליד ן יארי העלי י ה ה ה נברא אדה הה ונבר י כל מין היות וביר כל מיני בהמה נ ה אי ה ל ב ה יבככ אלי ה י פ ני עו כל מיהר במו עי מו ראויה לאכילה והרבי עור ולמה אלו ארבעה רומזיה לארבעה ה הד והבלב ב ו ה המי ות בל ב אותיד א קו עי הו ן והרבי ד הה״ א קו יה״ו הוד י~י־ח^ ־• י ־״ יייו *1י־ידדוי* י — - ר ^ - י י י «כי/ן > ׳-י י ׳ ״** 1 —׳ י׳•׳ — ׳- ״

א ראויה לאכילה ובאר בלבה הי בה ו

ן אנו ראויין י א ות לא ניהן לדבר י אותי

ב כי אה י תו הפרי הקד לאפול מאו

ת ולפי׳ יב במרכבה עי ת הרבי מאו

נה ראוייה לאכילה * בלבה דבריה באי

ד י א ראוי כנ ה ונבר ובור הו אדה וארי

א הו ד ו א הכבו ק א כ מדת מלפי״ת בהו

ד וערלהה י ראוי לני לאכילה יזהי ק

ה כנכד בלבה י ערלתו אה פריי בלב בנ

ה די לך ה אב תכה א ות הללו ו אותי

ה : ז בבפר ה

י פ קרא נופ״ל מפנ ה ה לאתד מ י נ עיו בארן ליה הי ׳ הנפי הנפל לארן דנתיה זה עזיא״ל י נ זה עז״א ינלוי עיזהי אפר ה ו נ ל בכביד פכי כ ה ק מ פה יאלי י נ ה בדי יתזה נופל וכליי עי מתזה ה אה תכה א ה י כקראי בני אלהי

: ך ד- לה בי שער ל״כ בער בנבראי נלבה איאיה בי פ הנ ה ע ה המדברי הא אב כדול הי ״ד ו הי ה יונקיה מנצת ו ה וא אב הי בנכלה במה מתן תירה יה ל י ז נ ב ה א ך לערפל יזהי יאה ה י המקה כי י פ א ה ננלי אלי ה פ אה כי מ הזפ הנביא ה ע ״ ב ק ר ה ב ז מ פ מתתלה כ׳ נכלה אליו במראה בלבת אפ דנתי וירא מלאך ה׳ אליו בלבה אפ ונו׳ זהה י נ א ל מ פ ה קך על א הו י נ ה פ נ י נ אפ פה פו י באפי נ י ה וזהי קמכ בנקראי אפיס י ה יאב אב נ ה אב בכי י ר״ל בבני אב

יתיקד זה בזה : בנס ס המלאכי ב שער ל״ד פער בנבראי מס אלהיס יזהו זיבת הנקראידה לפיה ה עבי פ ו ע לאלהיס יתרה מי בא א׳ ית׳ מלאך כי אס לה׳ לבדו בהו במי וזכרו ינדולה מפלה ס על בנייבביס מדרכה אתה י בי ס כי מפנ אלהי לכלעה ולאלהיס נקראי בני אלהיסה למעלה נקראיס אלהיס ה ואלו בה ה י ב ס מפנ ס אלהי מ ולילה נקרא בן ן בל מעלה בקובבי י ר ז ה ה קנ בבעי

םפר המלכות צ

י ינהכיך ם ועננים תמצא נ נבראו עבי

ב פ ט מ ל עב י נ א מ עיילה לראם רית ה

נה מקבלה בי ך הנ הי נ ב או הלאם ומכאי

א ולכי׳ אמרו ז״ל איזהו דבר ו ה מרית ה

ה הנ ף נ י אק מנ ו י בהנשמה נהנית ממנ

ב בין י אימי זה רית הטו י י ה ממנ

קיטיר הארץ עילה למעלה לבמיה

ם ימיד יירד א העבי הי לבמי מרים י

׳ יאד יעלה מן הארץ י ה ם לארץ דנ ב י ה

ן ה . והענ מ ד א ה נל כני ה ה א ק ב ה י

י ה ענ״ן נ א ״ת בנק י י נ ה מל ד מ ביאב מ

ה ל יי ט י״ י ב ע ם נן״ ה י מ ב ם למטה מ -*

ת למטה ו ך מדת מלנ ים נ נ מן הבו

ד נ נ ם נ ה בנקראה במי ״ ר א פ ממדת ה

נים • ו בינים הטלי

ה נקרא בעיר ט ב ה שער בלבים ו בנברא מדה יים בטילם הבפל

׳ י ה נ אבל למעלה לא ניני באמ׳ ה

׳ לפניו ילילה י ה נ ה ברי ו י מ נהירא ע ו

ה ל ע ב נ נ ״ ה א ר ו א ה נ נ ב ה נ ר י א ם י ו י נ

ם יהי בם ע אך אמ׳ ו ינבה למרום הי

ם יארבעים לילה ומנין ה׳ ארבטים מ

ה בא נלנל י ה ה ב ע ב ה יודט אז״ל ב י ה

ל נ ה לפני אדון ה נבתתו ה י י ה ב י נ הבי

א כלכל ב ב נ א לילה י ו ה יודיט בה י ה

א יום . ד״א ו ה יידט בה י הלבנה ה

ן מן לצדיקמ י מ טוהנ ה ה ריאה ב י ה ב נ

ה יירד י ה ב נ א יום י י ה •יודט בה י ה

ו קורין י מ ב א לילה ד״א נ ו ה בידוע ב

ן בידוט א ויה ונבהיר במי בידוט בהו

א בהו

קלא כלובים אז״ל שער ל״י בעיר הנקיה י נ ם לבין הי י ב י ד נ בענין ה

י י ה י ב א ימפנ בי ן להיניק י י י בפן קי

נקבה י י נ ת ז קי י נ נטבה תי ם י י ב י ד נ ה

ע יייק״ל י פ ב י ם נדיבים יזיל י א י ק

ה ם בלב מאי בלי רנבר אמרי המקי

ד י ב נ רבנל רקיט ירקיט יב בם נקא ה

י ב י מלך ב ל ה ה ב נ י ה רנררביה יאל ה

ה ידירהר בנל י א ק ה נ מ רדה יב לי נ

י ה מלך מלנ מ נ ה י מ ה נ ת ם על א מקי

ה ביב לו נררבים בנל ״ ב ק ה ה י נ ל מ ה

ם על נל י נ דקיט ד״ל ביב לי בני ממי

לא^יע ירקיע ינבפיע יינקבל איב

ם בארץ בני י נ ו יפנכדם ממי ה ב א י

ד צדי״ק יינלנר״ה י י בינבפן ס י פדיבים בה: ך ה די ל ה ם א נ אה ה י

ם ב בבטה בער בברא מ ה י שער בלביה בינתן ״ ב ק ה נכלה ה ב ערפל ב• ויי-יזי1 ••*1״*ר־ דדי־י— - י ~ י ־ ״ ה י י י ה

W I/ /1w ,J I - W S | / - j ׳ w i l i , ־ >

ה ה יאלי ה נ י נ ם בייקיפין אבי בל ב ה

הר פל יזהי ערפל טי עי תבך ענן י

א איר עב הי ד הנברא י רך הפבי העי

ן ה הדי ד מ ד בנקרא ערפ״ל ינברא מ א מ

ה נבדל ב מ ה רלפי׳ נקרא ע רפ״ ל ב ב ק ה

ך רהארפל : ב ה ה

קרא ענן רנכלה שער ל״ה בער הנ בירה מהן היירה פמי ב רמז ת י

׳ תבך ענן יערפל לבין דז״ל יים תי דנ

ן נ נהי נן רבס״ד הנני• מפרב י נעי הי

םפר המליכות

ל י כ מ ד כ י ה סאז״ל כ דאה מ ן ו הביה ה פ ה א דה שנאמ׳ ו ה בעמי ׳ ׳ הקבי ומשה כהן מקרא שהיא ד עמד עמו מדת יוה ומלכות בישיבה ומשה כהן

א לילה וישיבה : ו משנה ולפי׳ ה שער מ״א משה נבדא אוד הצפוןד שנבדא י א א ה הו לצדיקים וה וה דאשון כמו שאז״ל וידא אלהי ביה י ב מלמד שאדה ה ד כי טו ו א ה ה אי וכיון פ ו עד ק לה ו ף העו ו ק דואה מל ודוד הפלכה גנזו ה דוד המבו א ד פמנע י ׳ ו ד לבוא דכהי לצדיקים לעהידה אבל מ׳ מהצדיקים לא ה או מדשעי

ו : ע מנ

שער מ״ב שעד שנברא משם אשון כי כמו שיש ו ס העלי הנ י של גה למטה כך כיהנה למעלה ואלו הנ י נן חשך ד ה שהה א א מ ו ט ה ה ו ה עשר כ

א אש שהוד : הו וצלמות וקרא גנזי פלג א הנ ו ג ה שער מ״ה של מעלה ונבראו י וגנזי היה שנקראה שלג שהתה ״ מ כ ח ה ה ד מ מד ומשלג העליון נברא שלג א הכבו ק כון מוליד שלג ן כי שלג העלי ו ה ה ה הח וזהו ל ו ק פ א ה ורד הו ן והי ו ה ה ה הה שאז״ל ומליה לגא לטורי ימא ד ג ה האמד מהמש מטרי שגאמ׳ כי לשלג יא ה ארץ וגשס מטר וגו׳ ר״ל יהיר הו ו הה כשמשפיע לשכינה מ כ ה כה שפע ה

ת : ו נ ו ת ה ה ה ה רו י יותר מהמש קפ

ת ״ ד א פ דעת כי ת שהוא לילה וכבד ירה ד הו ו א ק הו ה יוה ו ד ס נברא מ פ מד מלכות ו א ק שבכהב ולילה ומשנה הוס לאור שנקרא לילה וזהו ויקרא אלהייהי ערב ד ו יוה ולחשך קרא לילה מיוה אחד להורות על ייחוד יהי בקר י ו שלה ודי לך כי לא כה בה י לך אלא

בדרך קצרה :ס נקרא שער שמשה שער ארבעי נברא מדת יוה ומדת לילהלה ך העו פ וחשך וכל הדברים שנקראו הדעה כי כשבא לילה מדת שמאל וכבר יה במדת שמאל במדת ״ ב ק מ׳ משתמש הר״ה ולא לחנם אמרו ז״ל שלשה הגבוי הלילה ועל כל משמר ח הו משמדוה ה ושואג כארי ״ ב ק ומשמר יושב הד ק ח ם מדת ה ואלו השלשה משמרות הה ואיכא ״ ר א פ ח מדת ה ר״ה ו ומדת הגבון י ה בכלל המנ נ ד אי ק ח דאמ׳ שמדת הה כי אם מדת צדי׳׳ק וגבור״ה ז התפאר״ת כשאז״ל משמרה ראשונה ו חמור נוער זה צדי״ק שניה כלביס צועקים גבורה שלישיה אשה כנגד גבור״ה ומלכו״ח ומשם נברא מדתיהי משה בהר לילה ולפי׳ אז״ל וכן ארבעים יום וארבעים לילה ומהיה שרי י מ נהורא ע ׳ ו ידע דהא כחיוס יאיר כחשכה ׳ לפניו ולילה כי ופחי כאורה אלא כשהיו קורין בידוע שהוא יום וכשהם שונין בידוע שהוא לילה

צ:פר המלכות צא

ה לעולם נ ד ה וגיללי ב נ ד י ב ז משה מה וגי־ י ה הברכה הי ה צוה ה׳ א י ב נה מצויה לעולה וזו נ ד ב בה ה לה ו העוא קמרי מן הה על דבר בהי ה נ נ ד ב הך י ה באקמ נ ד ב ה ה ׳ יצו ה׳ א י ה ן דנ י העה בורה ן ב י י מן הע ו מ ק יכו׳ דבד ה

ה : נ ר ב ה

ה נקרא בער נ ו במ ם ו שער ארבעינוהם ו מבם באים מז א ו ב לם ה העוים גנוזים בם בל בני אדם וגנזי היו ל בא ממנ נ ה ולפי׳ נקרא עולם הבא בה ולפי׳ אז״ל שלישית נל מזון בדיה ובדי ולם כלו ל העו ה וזן אה נ ״ ב ק יובב הגד ם כנ י נ ם ועד ביצי נ י ראמי מקרנ

א : ב עולם הא אור שנברא ו השעה ה ם ו שער ארבעיה אדם י ה בששה ימי בראשיה וו פ עד קו לם ו ף העו ו ק ל ורואה מ כ ח ק מט שערים השיג משה דבי׳ ״ נל אלו מ ונה ו שאז״ל המשים שעדי בי מ ה נ ״ ען ולם ניהנו למשה הו נ נבראו בעולם ו

ם : ד משער ההמשי ה א מא שעד היובל הגדול ו שער המשים הע בערים ״ ד מ ג נ א שקול נ י הו נה ל ח ה דה ה ל ושם מו נ י משם נברא ה נה ״ ה ולפי׳ אמ׳ משה ע ל נ ל לאין ח נ הה דך מ בו ה נ י נא א נ רבו׳ ש״ע הראיח אשד עברו לפנינו והשיב למו הבעו שהיח פני ל לראוה א נ ו ה לא ה ״ ב ק לו הה בילי ה שהי ם וחי מ ד א י לא יראני ה נ

ת קדמו

ד משם נברא אור המגרב שער מ״ה ל ע י בנן עדן של מ שהוא בדום י ר י ח נ ב ישרים ה עד זהו יבאוד הנ וה בחמצא ו א בנל מק ב לם ה זהו העו ולה לנשימה יה העו נ י ה מז ם באי ב מ בי פ ב נ ה ולעילם הבפל אי ו מ י ל ע ה

י : ה מעלח ״ ו נ ם נגלה מרה מל ב ה מ ״ שער מה מ ל ב ה יבדאל ה ק נ ה נ ל נ הלה בנל יופי יזי לו הנ בנל השלמות וזהו שאמ׳ בתורתו ה ו ד ו ה ח י ד נקראה מה הנקרא׳ ד מ יאמר מ דה ו הי זאה לי ודה ולפי׳ יצא הו ו פל י ח ד א מ י זאח הה י ה מלפוה ביה דוד פי משם ה ד ו ה י מה ולפי׳ אמ׳ ד ו ה יקה פל מלפי י נ יה וגו׳ ד ו ה ה י י הו גור אד ו או ח נ ד ב ביהי ה וזהו ו מ ה זרע א ל ד נ ו א ק הו וה שהיא מדת ו נ ביים כלות משה זו מלה וזהו משה איש ד ג נ ח בעל נ ״ ד א פ ח

ם ודי לך : האלהיו נ הבד ״ל שבו נ שער מ״ו שנגלה משם נ׳ וה׳ הי ח אברהם מנין דנ ו האבח אברהם בנ״ל יצחק מנין בדך אה ה ד ב יה ן א ׳ ו י ה ל נ ״ ל מנ נ או ׳ ו י ה נ ד׳ י ח נ ח נל אשר לו ליצחק יעקב מנין ד אה נ ד הי ב י ׳ ו י ח קך נ ו י יש לי פ״ל בי נ וקך מילדה נל י ה׳ בכל אשר יש לו וקף ו ה י הי ה׳ א י ׳ ו ד ולפי׳ כחי ז י נ

הי איש מצליח : י ום ושבעה שער שנבראו שער ארבעי

ספר המלכות

ה מ ן א ה דנהי׳ הה ״ ה אבי׳ ה ה ד ב אה דמה מ בר י נ ד לאבדהה ו ק ליעקב הן הוליד י הי לך באברהה העלי ה בדמז מן וזהו אך בצלה יתהלך ו ה ה ה לאבדהה הה העליון הלך אברהה ה ד ב ב בצלה א איק וההבל היוצא י מ ה ן אך הבל י ו ה ה ה 1 ה P ו

י בל ה מ ב ד נ ק ה ה ה ד מ מ יי יייייל ולפי׳ הקפה ולפי׳

ו:- ! • י - ג ^רןך ן^א יךיי יץ י ׳ י י ק נ

׳ י ה נ ה ד נ י ה הן ה; המרנ ו א׳״ל האב

ת ה מעל אברהה יענין האבו ויעל אלהי

ה הנני מפרב בעז׳ האל נ י הן הן המרנ

י רז״ל בהפלה י לא להנה הקנ דפ נ

אלהי אברהה אלהי יצהק ואלהי יעקב

מה ב למזה י ו י ה העל רי י י פלפה קפ דע נ

ה רא״ נ״ה ה ה בי ״ מ נ ר ה ה ה נ ה ב

ה הדי ה אנו מי ב ל ב למרה יה׳ ואלו ה

פ •יבראל מ ו אומרין ב ו באנ מ בנל יוה נ

ה ה׳ אלהינו ה׳ אהד אלו בלבה מדו

ר באין רבות ה״ אה״ד האל״ך ירמוז לנ

ה ירמוז למדת ״ י להאריך בה הה

ו מ ן בה נ נ ה וצריך להתבו מ נ ה ה

ך בהי״ה הדלה הפו באז״ל ובלבד בלא י

ה וצריך להאריך בה נ י ירמוז למדה הב

ה ה וזהו א י ה הבנ ה ע א י ביהבר ה ד נ

ד לאהל הו י ה עד בנבלה הי ה מ ה ב י הבנ

א ה בהו ו ה מלנ ד מד נ נ ך אנו בצפר נ נ

ה ב ה מ ה נמלריה לא אמרי ל נ ד ה קו

ה ך לא נימריה אמרי קי ו במי מ מה נ דו ו

ה ב י מ מ ה נ ר א פ ה א מדת ה יעקב בהו

ה מה אבל הופל אה אהורי מ ו קדדות ך נל הדו ד להיוה עד קי י ת ע כה בפירוביו ״ ע ר מ ל ה ״ ב ק ו ה ה א ר ל ה נ הפ נל ע ה נל הקבלות ו ו ע ובדקדוקי

ב : י ב בה מבאר הע ה בי ו מ נ ה הה בינה ד מ ה הללו נבראו מ י ר ע ב ונל הה ד מ נו וזו ה קבר בליבי בייהוד אלהיה ד ברהטי ו ק נקראה מל״ך וזה מלך אה ן ולפי׳ אז״ל מ טי המלך הקדמו ברהיה לשבועות נדריה פמי בנודר נ ד בין נה בבוטות מ נ ה בתיי המלך זו מדה ה״ה נ פמי בנשבע במלך עצמו זה מדת הבי׳ו ונקרא פמו ניז׳ א המלך עצמו ו ו ה ה״ן ה והעי ״ ד המו א קו הו ה ו אלהיה ה מ ה פ י ה וזהו אה הבנ י נ ן הפ והפ״ך ה בניה נ ב מ לה ב ה ה לאה ב ד י נ נ יה ואלו הן ״ נ י ת למטה מהב יב בב מדו״ד ת נצ״ה הו ד״ה תפאר״ בו ד י ״ ק הה פ מ ״ה ו ו ה מלנ ד נ נ נה נ וצדי״ק ודיה ע פ ב ה ה פ מ ה צנורוה פמאל ו ל ה ה הא פולה הבא ונל הו נל טוב בבעולה וב בבטולה ומשם באיה נל השביעיות טוה ״ מ נ ה ד ה ״ ה נ אז ה נ ות אנו ד אלו נ׳ מדו ג נ נ ה ו ״ נ י הב ו

א דאב ן ה׳ אלהינו ה׳ אהד בהו אומדי

ה ר י ה מ ה ה ו ב ו ד ק נה ה ו אהד לצורה הטלי

ט ההו ה וזהו ו ״ מ נ ה ונאהז אבו באב ה

ה ינתק : ר ה מ לב לא ב המבו

ה בל ב ו ד ק א זדוט ה ד הו ק מדת התו בל מדת ימין וניתן במתנ

ו • ׳ י ׳

ספר המלבות צב

ה זרוע ימין הרוגי במאל וגוף רי ממוה ה׳ אלהיני ה י אימרין ברוך א כך אנת יאה״כ ה במו ב ל י נ ג יאלהי אבוהיה אלהי ה ס לו מרכבה א י ב י אני עא מרכבה לראנ ו ה אברהה זרוע ימין נל ואלהי יעקב א מ אלהי יצהק זרוע נק ך לכל א ה גיך מ ״ ר א פ ה ה כ ס י יא׳׳ו נהה אל עליון נ רוכב עלי א ר ה הולהנות ונ לצורה א א ר הי א רוכב על הכל ו הוסל י נ בה מלה הי מ ה נ א מ ו ה ה נ ל מ ה ולה ואני לו ה הי ל ל וזו מ ס ׳ ה לכהיה אני מברכיה ה ר ב ן א ן בא״י מנ המי היה ל מ ה וזו ה ל ה ה ה נ ב מ ה ב מ למדה בנ לו ע״כ י ה י י נ ו נקראה גליה העליו הקלושים תי ה כנגל ע״ב במו נברינל ה כנ ה יע ב ע ייבא י ס מ היוצאיה מה רבינו ב ג׳ אבות עולה וכשהזכיר מס י נ ו ס העלי י השה הגלול של ע״ב נבקעו מה כנגד י נ ו ה ה ה ה ה ואה״כ נבקעי מיס הללו ה הקלושי י מ ה מ ה י ברי ע״ב נל על ס רה ה הו ׳ ו ה לכהי ר ו ה נבראה הרה ה אלא הו לבונה ולפי׳ אז״ל אין מיל ״ ס ה א זרוע ה הו ה ו י נ ו ה העלי ״ כנגל מיב כי ו ע לעולה כמו שאמר הכה ו ב פל פי פו ס ו ה לקבל בבי ע ו ב פ ימינך הב אצבעות מ ה בל מלין ה ב ו ל ק זרוע ה׳ רה לכהי י הו מב ה הו ב מ ס ניתנו ה ב מו אש דה למו בראשית מכוון כנגל נ מ מ הר בראשית גדלה מעלהו פ הגודל פך סה ל י ת . ואלה שמוה מ ו ונולדו שס האב

י בהבאי לכליל ה ו אמלרין אי לכ הי

יהיד לפי׳ הז״נ ולב לנכי״ה ביר מ א ה ציקי קדרה ה ה י י ה לבה מלך ב יב לה ננאי לאתאמר יפ לה צערה בהבאי בהי בל מלך י אי לה עבד הביהה ציקי הרי ״ה ו ת המלכו ד ״ה מ נ י זו בכן ד כביבראל מיהדי הו י ך הי י קדרה סה בייהול מ ר ביןכירו ב מ א הו יה׳ ה אויות י רבי ה כבה מ ו ל יב לה גנאי בל הו י ר יב לה צער בלא נבלה הי מ א ה א לא עשירית קלב לה׳ באו י ה . י בלה כהו לה בהבאי הבי ה אלו יבראל י עבלי באמל׳ בלהב בבכמל״ו לעוררן כיה נכלל כל ות ב נ ו ה העלי ו בבלבה מלה ה׳ ירמיז כנגל אלו ג׳ ה ס ל י הי י היי ה ילפי׳ י.ב לני לאהל בייהלנו במ מלוה מרכבה לפה יה׳ פנכלל הגליל לעפיה ע ב פ ת עליונוה כי ה רו ה בלבה ספי בה שמשתמש מלו ה בניס ו ה נקראי י הר י נ הלה ׳ לך ה׳ הגדו ה לכהי ״ ב ק ה ה ה בל כי ו הה ה יהנצה י ר א פ ה ה רה י בי הנ יה ראה פזכר כ ל מ מ כל יני׳ לך ה׳ הס בניה קראי ה הנ י בכאן סבגיה מדה וכננד אלי ״ ב ק ה ה ה ס ב מ ב ללב הס ה לה אמ׳ ס די ה אמ׳ לך ה׳ הג ב ל ב הה י א הראב ואלו באר מד ה׳ כי הוס ה נקראי ה מ ס זרוגיוה ו ס נקראי ה מה ה ס א כ ס ה בתי נואי ובתי בראי אה ולפי׳ אנו עושיס לו ז ן ה י ן הענ הביפ לו בלבה פ פי א ר מרכבה פמי ה

יציאה

ספר המלכות

־ ״ ה פ ה נבורה נקראה ה י פ י מ ה מדד! הי במרכבה וזהו נ א האב הפ הו ו

פ י נ ה לי ולא להנה ה י ־ יצהק ה ה פ ו

ת כי בודאי פרהה יצהק עד בערי מו

נדבקה במדה גבור״ה וכן ו ו במה נ

רה פרתה נשמתם יבראל במהן הו

ת וזו מדת במאל ד בערי מו עו ע י הנ ו

ה וזהי הרבו בל ק ז ה ונקרא׳ יד ה׳ ה

ת ד ם וזהו מ הנ י נ ה וזהו נן עדן ו ״ ב ק ה

א לילה אינו מהליב ו לילה והבך בה

ו בכן המצא כשהשמב נ כי אם מהליבוהי

ל בו כ ת ק מ א זך וצלול מאד כל ה הו

נהשכו עיניו מרוב אורו ומתלישותו כך

ה מרוב זכוהו נקרא לילה ומכאן ד מ זו ה

ה ולפי׳ אמ׳ מנין רה שבעל פ נתן הו

ה יודע משה שהוא יום ושהוא לילה י ה

יה ה יודע שהוא י י כשהיו קורץ ה

ה ע ט ה וכשהיו שונין יודע שהוא לילה ו

ד ״ ק ה ה ד מ ה מ הנ י רה שבכתב נ כי הו

רה שבעל הו כמו שרמזתי שנקרא יום ו

ן שנקרא לילה ה הדי ד מ ה מ נ ה ה נ פ

ה משה יודע לעוררך בענין י ובזה ה

מדת גבורה מדת שמאל שנקראה לילה

ונקרא׳ יצחק אב שני שבמרכבה ומודבק

ב השלישי כי א ה ה ״ ר א פ ה במרה ה

י י איתנ ה אמצעי ששואב מבנ נ א ק הו

ד ״ ה פ ממרה ה ד ו ״ ק ח ה ה ד מ עולם מ

ם ה שנקראת בלשון המקובלי ד מ וזהו ה

י ומשם נ נחש כי משם שאב נתש הקדמו

הנם י ג ה ויצר הרע ו ו מ נגזר מלאך ה

ייב

ך ו מ ק ה ע ב צ א ל יציאה הגלות ומורה ע לגודל ביצא מכה הגודל כך יצאו ממצריםא עבור ת והורה קורבנו׳ בהו בזכות האבוא גדול ו ה כנגד אצבעו בל אמצע בה ר ו ה העי נד אצבע הרבי י כנ נ מכולם במדבר סין ובלבה ע ק רה כנגד אצבע ה ה הו נ ב מב בזרוע אהד כלפי חיץ ובנים ם בי פרקירה ת הו ה כגגד בלבה תכמו פלפנים הה כנגד בני פרקים הורה בבעל פ בבכהב וה הוצה כנגד פרק של הוץ ה א ה עליונים ו ואיפא דאמרי ששנים פשר פרקים שיהן ושלש בזרוע בידים ורגלים שלש מימי שמאל וששה ברגלים נמצאו י״ב כנגד י״ב שבטי ישראל כנגד י״ב גבולי אלכסוןת ו ה מ א נמצאו שמונה כלפנים כנגד בני הה הארבטה כלחוץ כנגד בני השפהו וכ כיון שפושט אדם זרועו נמצאו אטפ״ ווסף ובנימין ם י פלפנים ואלו של ימין הו וגד כנגד הטצם היוצא לחוץ ולפי׳ היוסף ובנימין טל הברכה וגד טל הקללה ים ס לעוררן עלי הפרקי לא באחי כי אד ועוד הפרק ס הללו הנכללים במדה חחו החוצה . גד ויוצא או פלפי חוץ כנרה שהיו לו וכנגד ישמטאל ושאר בני קטוט ו ר ז ה ו ה שהוא מרח חסד ״ ט ׳ לאברהם אבח ״ ר א פ ח ה נדבק במדה ה ז הקדוש הורה שלשה גביעים השוקדים כן במנה אחד כנגד זרוע ימין וזרוע שמאל בקנה נ ת שהוא ק ר א פ ת שנדבקים במדה ה״ כ מדת ה פ ט גד ג׳ אבוח של מ אחד כנ

ן קצרה : ד בדר ס ח

(23)

ספר המלכות צג

ה שבחהליה י ה ספר פ מ ה ה ״ המלך עב בפל הצבע ה בי ד בלב פרקי י מ ור נחלק לכי פ ק ד ו פ רב פל ס ואצבפ מפוא פנגד הגודל נהלק ו ה בראשית בה י מ ג פה בריאת שמיה וארץ י מ ג לשלשה פה ואצבפ ה וכמין הגלי ו ב א והולדוה הגד ואלה שמיה כמו השה שהוא כנה כך נהלק למ שיש באצבע ג׳ פרקיד הולדוה פ ק ניה ואלה שמוה מ י י ענה ישראל ה שהוציא א ״ משה רבי׳ עד פ ס מ ממצרים ושליחוה הבורא יה׳ ור ענין המשכן פ ס מ ם ו דמי ם ו משפעיד ויקרא פ נים ק י י א לך שלשה ענ הד ייקרא פ גד אצבע השלישי פך ק שהוא פנים נ י ה ונהלק לשלשה פנ ר ו ה אמצעות ה כנגד ג׳ פרקים שבאצבע ואלו הן תורתת ותורת צרעוה וברכוה וקלליה ו מ ד ק הד אצבע ג י שהוא כנ נ ר במדבר סי פ סה ענין י נ י עי נהלק לשלשה פנ הרביה וענין המרגלים נ ו ה פ ר יענין ה פ ס מ הר חמישי כנגד אצבע חמישי נקרא פ סם סי רה יפרש פל ענין נ משנה תום ישראל ה ע ״ ב ק ונפלאות שעשה הא לך רחו של משה ה וענין המצות פטינד ענין חמשה אצבעות של ימין כנם י רה וחמשה ספר חמשה חומשי הו שבספר תלים שהם כנגד חמשה אצבעוחר פ של יד שמאל פמו פן נחלק כל סנים פנגד ג׳ פרקי י י ספר לשלשה ענ ו האצבע ולא אוכל עפשיו להאריך בו

ושלשה

ם וכלה דין אלא פי ייש בו מ׳ ושהים ענ

ד ״ ס ות של ח שלשה כנגד שלשה אותי

ה כננד ח ר א ס נשארים ארבעים ח

ה ח ר א ס ארבעים מלאכוה בשבח ח

ה דכחי־ ארבעים ח ר א ס ובמלקות מ׳ ח

ר ס יכנו וגו׳ ודרשו רז״ל ארבעים ח

ך לארבעים וכיון שלקה ו מ ״ל ס ת י ח א

ד נקרא אחיך מכאן אז״ל כל חייבי מי

ה מ די כדיהן ו ת שלקו נפערו מי חו פדי

ה ד מ י שפל דיני פריחות מ ם מפנ ע ט

ן הקשה משם גבורה שהיא מדת הדי

ה ח ר א ס ם וכיון שקבל ארבעים ה באי

ף וכבר קבל ענשו ונפרש עליו מכל ענ

ם ו ארבעי פי ד ונשלם מנין ענ ס מדח ח

ם פי ם ושהים ענ ושהים ומאלו ארבעי

ות שבי ברא נברא שם של מ״ב אותי

אה הארץ וכנגד ם ו ה השמי ה א ״ ב ק ה

ו אלא ה ן או י סד ה אז״ל אין מו ז השם ה

ד ס ואינו משתכר ומעבי ע ו למי שאינו כ

מד בחצי ימיי ומי שהוא עו ו ו י ת מ על מ

ב למעלה ה אהו ר ה ט ב מזכירו בקדושה ו

למטה ן לחן למטלה ו חמד למטה ונחו נ ו

השם היוצא מבראשית נקרא שם של

ן נגדיכ״ש בטר מ״ב אבגיח״ץ קדטשט״

ט יגלפז״ק שקוצי״ח ובו ״ צת״ג חקבטנ

א שם גדול וקדוש הו נבראו שמים ו

ה ר ה ט ב ם בקדושה ו ואין להזכירו כי א

מה ו ן אד ח הדי ד כה וזו מ ובמחשבה ז

ומחמש אצבעות הללו נבראו חמש

ה וכנגדם עשה דוד ט ח של מ רו קפי

ספר המלכות

ת שגוללו ליעקג ו ה מ א ה בכי ה נ ו כנגד במד לבנה אול ה הי מ אבי׳ נ1״ה יאוד הה אוד כוכביה כנכד ה ימי בדאבי ב בה ו ד ני מאו ה אלו י״ב מי ו ה פ אדבכנ בני בה י״ב ד י נ ת כ ר א פ ת ה ה ד מ ה מ י בקע פנדה י״ב בבכייה נ כנ ן י יבולי אלכקיה ייפ אוד בל נ ב נדה י״ב הדבי ה כנ י

— k — \־• >״<*««״ ׳״;׳תייייי׳~ נ״״אי— ^^-ירי<-«

היייי יי,»י־ >-«,י-> ־;־יי יייוי ;יזייץייי•״

ו ־ י י ־ י ־ י י ר י ד ן^יזייייי־•״ ידייי י ק • *

י• י־ י־״־ דירוגי יץ

היני נבוכ

א אב ~ ד ! : ~ ־ ד ה י יי־יא י י. ד י

I • .

ציינודדה הי ה ו ב קרא מ א הנ הי דהמן ו

j ^ ה < ״ ב ק יעקב ולפי׳ אז״ל אמ׳ ה

ה אלוה ה א אני אלוה בעליונים ו

א ה בהו ״ ד א פ ה כנכל מלת ה י נ ו בהחה

ן יעקב התתתו אלוה בעליונים ו

׳ אלה ן כננלו ולפי׳ כהי א מכמ י ה

ה ל ו מ וקף ביצא ממנ תולדות יעקב י

״ל היכן הו ד נצ״ה י מ א צלי״ק ואם ת

ו ו ביצאו ממנ ה ותקנ ב הלכו בא מ

״ל כי הו נל נצ״ה ו ם ואליעזד כנ דבו נ

ם י מד ם עו ה ה ה ה א נ יעקב במלד ה ו ב מ

ה ב ה וכל מ ה ה ״ ד א פ ה כננל מלה ה

ה ל ה כננל מ ב דה מ בהמצא בהו

ד כנכל משה מ א אם ה התפארת מלבד ו

ה י אך ה ון הי נל העלי ן ולא כנ ו התחת

משבה משה עצמו ולא כן עבלי משה

ה כל י ח ישלבה פדקים בבזריע במאל בה כננל ראובן אהה פלפי חוץ ה ה ו י פנח י ה מ א ה בני ה י ה כל פנ ה ן ב יפמעיה בהד עיבל על הקללה מלי י עי ילפי׳ היא בן ו ה ן נפחלי פ אחה כלפי הי יא ה ק י ה הנ ל מ ניזריה מזו ה השפתות יה ל מ א אפ הנדול חי ה הי יל ה׳ יר בענביי מששת ימי מ י ב מ נקראה יין ה

ה : י י י בראבית זי מדת נא דת התפארת הי ת קפי י פ ב מרה ה

י ״,־\יי־,״ר יי״ןא ־ י י י ־ ׳ ־ י ו ׳-V• ייך י י

הבא ילפייאז״נ באל אבי״״ ״יי ־ י יייי*־ יד־ייי י נ ״ י מ ח י ״ י י נ י י ז

ה הנ ׳ ו ד ״כחי ע״ה הקיק בכקת הכבו

ה עוליפ ייידדיה בי יירליה הי מלאכי אנ

ורואים ועולים למעלה ורואיה דיוקנו

ה זו מלת התפארת ״ בל יעקב אבינו ע

ח ו מל בין בני המל ו וזו קו האמצעי הע

ן ל ובין מלח נבור״הבי ק ה בין מלח ה

י זרועוח הללו כבזיכין יבראל יונק בח

ן בואב ל וכביבדאל חועאי ״ ק ח ממלת ה

ה ונקראת קו האמצעי ב ק ת הלין ה ל מ מ

ב מ ח ה ח בל מעלה ע י ר י פ ק ב מ ח ר ב ה מ

ה אחל ב בה ה עו ה ו ע ח בל מ ו ד י קפ

ו בניה פבר מיני אור ונבלליה ממנ

ן אור בכלי אור בני אור צח אור הראבו

אור בליבי אור מצוחצח אור רביעי אוד

בי אוד מבכיל אור בבי מובכל אור חמי

ר והר אור שביעי איר הבהי אור הז

נה אור שמיני אור מתנוצץ ואלו השמו

בכל

ספר המלכות צד

א בוק מדה השביעיה קשירה הנצה הי ימין בנקרה יכי״ן וכנגדו קרא

ה לו י ד ה א ילא הו בכל ביתי נאמן הו

בה ם יכי״ן ו י ד י מ ע י ה בלמה לאהד מבנ

ם אי יניקה הנבי ה י ב מ י ביע״ז ו נ הב

יזהו יכל בניך לומדי ה׳ וני׳ אל הקרי

זה ״ד ו הו בניך אלא בוניך אלי נצ״ה י

הו ן אי י ד ה מעמי כי רי י בהי ד מפנ קו

ים באדם היריכיה יכבד ידעה כי כה קי

ם ה בכל מקו נ ו י א צורה העל ו יהעולם ה

נה שנקראת ו ולפי׳ אז״ל כננד צידה העלי

ה י ד מ ע מ ה אלא ב י י ק ה עילה שאינו מ

ה של י ד מ ה ״ד שהה מ הו במרת נצ״ה ו

ה ד י ה ע ה נה הקדושה י ו ה העלי י צי

ן ריפ בה נ׳ מי מדה נצ״ה שיק הי י

w כנ ' ) ב ע י ה ^ י! / ק י w ׳.ננ! <« ל ה יה ואהה ל להי ״הי ץ יכן ״ ייידי* יי>״•׳ פנ

_ י ! vי«- ...״-<« ואייה <״יץ .-«»

-,IM•,'*, «>H«1 י-ד-וי•— ־•ץ־״י- -י י-ץ י"• —

ה כלפי ה ה ד נ י בני ב אמ׳ לך פפנ

י תיץינישקים פ ל כ ם ה ה פ ל לפנים יבני ז

ן בי ד בא נד בפי י אלי לאלי יזה ק

הברה אלי לאלי ימתברים אה האהל

ה לאליעזר א י ב ד כ י זהי ק יה אהד ו להי

ך ה׳ י עבד אברהם לבן באמ׳ ביא בי

ה מ כ ; בראה בדרן ה ד בהי י מ ע למה ה

ה די י פרקי הי ה בה ו ה פ ב ה בני ה י י הצ

( ד נ נ ן ואה״ך כשבא יעקב פ שהה כל הי

ן אלי לאלו ם ומהבקי לי פאר פרקי הדי

ן הדילים ה ממלאין הקרי די ן הי יהקדו

ה אמ׳ אל לאמר וידבנ י מ ה׳ אלי מפנ

ה שמדבר נ משה אלא לאו שמפ מי

ך ק ה א ניך מ הי ה י ר א פ ה כננד מדה ה

״ב מיני אור מלבד ת ינבדל י ו המתנ

נהלקיה ד ליי י נ א כנ י ה ר פ פ ה ע פ ל פ ה

ה א ב זהי כל הנפש ה ה ו י פ לשבעיה ענ

זהו ייבואו ליעקב מצרימה שבעים י

ה ה מי י נ אלימה ישם שהיה עשרה עי

נד י״ב מיני ולאוריה ישבעיה הילדים כנ

ם עי ד י״ב שבעי ישראל שהה מבו נ כנ ו

ד שבעיה י ם כנ קרישים ושבעים המרי

ה מ ם אין י י מ ה ייהני שה על ה י פ ענ

( י ק ה ה ( ע ע ה רה י אלא הו

ה פל כ״ב ה פ ״ ר א פ יבילי של ה

א ן הי ה כ ה כי ה י נ כה כה בי י היוצא י

ה יילבה בה הפאר״

קת״ם י אנ י י ד י הינץ יזה ק מ במיני א

א הי ם י ״ י ק ם דמנ ״ י ק פ ק ם פ ״ ה ק פ

ה איברים מ ד כ ל אה פ י א ״ הי ניך י

ני״ה ביב בניך בה ילהם בריאה אי

ד ״ - י ייייי״ק מ״״ע הצ״י י״כ״ד כב״ד י

בתי כליות ה תליתלת ו י פ ה בני מ ב״ קי

ד י״ב מיני נ ר בעתול כנ הם בנים עב ו

א נוך יכננד ה בהו ר א פ ה ב רוה ב מאו

ך ו ה בתלל הנ י״ב שבעי ישראל ולמה ה

ד י״ב שבעי נ נ כ ו ן ו אלכק לי בו ד י״ב י י כנ

ישראל שהה בהללו של פולה ושבפיה

ה שדמזהי י פ ה כננד שבעיה ענ ו פ טד

ידי לד ־

ספר המלכות

ן ובה נרפאו ה רותחי במי ו בברית ו נ ו ז י נה ה י ה ׳ את קשתי נתתי בענן ו פתי זה פרהי ז ה הארץו ע ק ב לאות ברית ביני וע אצל י ת המשפ ע פ ש א ה הי לשון זכר יון מהול ה העלי המקבל ואותו הבריז ולפי׳ נימול אברהה ו נראה בו צירה י וה ז י שהיא מ ס ותשע שנה מפנ בן תשעית ו י מ א מקבל מכל ה הו תשיעית ות ק נ ע לכל״ה פ י א המשפ הו ת ו עו המשפיקראת ישראל השלימה בפל וזה הנת ת כ״ל שבו נתברכו האבו ז מה ה ר ב ׳ וה׳ ברך את א באברהם כהיי כל ישרהי ז ו ק ׳ פל פ ז כהי ו בכל וגו׳ זא ק כ ם ב י ק ו ה החק ע ב ר א כל אלו הי ם מפנ ע ט ה ח כל ו ז מ הכביר התברכו בת ישראל השלימה ק נ שהה בכל״ה כזהו ם ו י י נקראה ארץ הח בכל השלימוח ונה א ר״ל יתרון השכי י ויתרון ארץ בכל ה שנקראה ארץ ר״ל שהוא מדת צזי״קא יכלכלך הו וזהו השלך על ה׳ יהבך ות ל כי שם ציה ה׳ א ״ כ ח א ר ק נ ה ה ז מ בה ז מ לם וזו ה ז העו ע ים ו הברכה חיזהו ע לי״ס ו י ה המשפ ב כ ר מ א צנור ה הום הי ם ו כל הנחלים הולכים אל היזהו שאז״ל אין הקומץ אינינו מלא ו משביע את הארי ואין הבור מתמלאת ד מ מחלייתו ר״ל כל השפע היוצא מ צזיק אינינו ממלא ליי׳ס שהיא הכלהת ישראל והברית שנראה בקשה ק נ כת מראה הברית ו מ א ז ן הו ביום הענ

ון העלי

ה מדת הנצ״ח אחצצבירו״ן : פ ו״ד שוק שמאל נית הו ספירה השמיא ארץ השלישית ואם הי וי פליוהי נ השלישיח זהו אך לילות יקדו״ד משה העצה ולפי׳ הו כי ילדת נצ״ח ורה ה חו ר מ אז״ל כלמה ייעצוח וכנגדן אאח ה ו מ ל כ אח שחי ה בענין הקרבן ו החלב אשר עליהן ונקרא בוע״ז ומשה יצא דוד וכגגדה רוח שהיא מדת שמאלה גויה כגגד מדת שמאל ושה ה י ולפי׳ ה

ה אדירירו״ן : ד י פ ק הא אוח ה צדיק הי ד י פ המדה הטי קוקך וזהו ״ח ונקרא י הבריוקף ה׳ לי בן אחר שמפה באים יה וזהו אוח הקשח שנראה בענן י הבנה ״ ה וזהו שאמר •יחזקאל ע פ ג ביוה הה בעגן ביוה הי כמראה הקשח אשד יא ב הו ה קבי ג ו ה הג א ד הגשה כן מ מראה דמות כבוד ה׳ ולפי׳ אז״לת מפגי שהוא ל בקשת עיניו כהו כ ת ק מ הה דמות כבוד ה׳ ועוד אז״ל כל א ד מל בקשה ראוי שלא יבא לעולם כ ח ק מ הד על עו ק על כבוד קונו ו י שלא ח מפנה שהוא בריח ולפי׳ מ כ ה ו מ ה כ ח אה לנח שהוא מדת צדי״ק ״ ב ק אמ׳ ה דכהי׳ אלה חולדוח נח נח איש צדיקה ד מ ולפי׳ בא בימיו המבול כי מבמדה שחטאו א יצא המבול ו ו ח ה הברים חטאו בבריח שהיו בה נידונו. ה מחליפין נשותיהן ובמים רותחין כך

ספר המלכות צה

ה ונקראת יה וזהו כל י ב י א ה נ ב׳ וזהו ה׳ ו י ה ו י הנחלים הולכים אל הי נ נ ד (הבל) ה ו א ק הו זכרנו יברך ון נקבה ו אה הדבר אלינו לנ ׳ ו תי דנקבה ה לי לשון נ נ ו ה אה ע כ ה כ זהו א וה ונעשה לנו ג יזהו שנתכוונו דור הפל שה זו הדת הלכו״ה שנהכוונו להפרידד וירד ה׳ לראוה ה הללו מי ו ד מ בין האה המגדל אשר בנו בני ר ו י ע אה ה׳ בה גרדה ונבלה קרא כהי ם מעי ד א ה׳ וירד ה׳ שם שפתם ולבקוך כהידל מעיקרא אה המג ר ו י ה הע לראוה אם מלאכי השרה ולבקוך ירדה נמלך עה? י שבאי ם מפנ ה שכינה בלבד ליפרע מה נקראה באר ד מ ו יזו ה ה העא ר מ ה שבע ונקרא שבעה ע״ש צדיק ושבעה ״ מ כ ו ואלו הן ה ת שלמעלה ממנ רו קפית ונצ״ה ד גבור׳׳ה תפאר״ ״ ק נ״ה ה ביד נמצאו שש וצדיק ה הו מ שכלול עא הי מרה שביעית נמצאו שבעה ותם מכולם ולפי׳ נקראת מקבלת או באר שבע שהיא באר שמקבלת מכולםם אינינו הי ׳ ו א אינינו מלא דכתי הו וה ע״ש עשרים ״ כמו כן נקראת כ מלא וה זהו כ והמשה מרכבות שיש לו וזהו ה ו ״ תברכו את בני ישראל במדת כתם ה או ח י נ ת ה כ״ה מדת המלכו ו חנה המציל מכל צרה ד מ כה וזו ה ו בחננקראה אדנ׳׳י וצוקה ונקרא שד״י וח ישראל ק נ נקראה כ ם ו ונקראת אלהי

ונקראת

ת ן ומכאן ניחן השבח שהוא או ו העליא שביעי כך צדיק ה שבח הו ברי״ת מא שביעי כיצד שכינה נקרא שושנה הי ויש לה ששה עלץ אלו שש קצוות ובריתם זה ה בנחי ר ט ע א כמי ה י ה ה פ חי בנא י ה ה ב נ ה כך יוה ה חי ב בנ נ ו י צדיק נה מוצאי שבח ראשון עי יושב בנה י השביא רביעי ו ושני ושלישי ערב שבח הה בריח ולפי׳ וחמישי וששי ושבח איה לפעמי ם המצא שבה לשון זפר י לפעמיקבה כנגד צדי״ק ומלפו״ה ולפי׳ לשון נה ד נאמ׳ מ ח אז״ל זכור ושמור בדבור אן ה שאין האז מ ה יכולה לדבר ו פ שאין הד אז״ל כל ימי השבוע עו יכולה לשמיע ו׳ זכור ה כחי שנים ויום השבח יחידי מה לכנקח ׳ אה יום השבח לקדשו אמ׳ הקבאה חכם ו זכורין אצלה ו ישראל הו

: ך ה די ל ח א ספירה העשירית מלכוח העשיריח קדש לה׳ ולפי׳ אז״ל בתב כנגד מדת א כקי ה נוטלת עישור בנ צ ד״ק ומלכו״ח שהיא עשירית קדש לה׳ה ונקראת ״ ב ק ונוטלה משור באב שהוא הח ק נ נקראה כ נקראה כל״ה ו אשה וך הקדוש יש ו י הג נ ישראל כי כל הקו׳ בשיר אמ א כלה הנ במרה מלכוח וזו היא מ ט השירים ולפי׳ אז״ל שיר השירים מ

׳ ן יכל״ה • ד חח׳ ג ם שמדבר כנ די ח הי אה נקראה גחל״ה וצדי״ק ר מ וזו הי באשישוה נ ו כ מ ׳ ק שלהבת ולפי׳ כחי

ספר המלכות

כד וכמי שהלוחות י ו : מ א ד ו ו ק ד קה יה׳ ב ה ונתן ה י נ ו ב א ד נשתברו ה למשה ליתרת שניות כן נהלך דיהד פ ק ד גלגול הנשמות ו א קו הו ה ו ד א הנה ה הנשמה אי רה כנגד הנשמה מ הוה אין לו ד ו ד ה פ ה צורה פך ק ק פ ו הקד נותן י שאיני תופש צורה כי הנ ק נו מ רה א ד תי פ ות ילפי׳ ק הומר באותיאעפ״כ כבקירא אותו ש״ץ נמצא נקיד וה שניהן בי צורה בפיו וגשמית אבל בא נשמה ה׳ ית׳ אינו נקרה ככתבו כי הו שאיני היפש צירה ההימש כנגד הנפשא ו ה ה ד ה צידה דכהי׳ כי ה ק פ י ה שה ילפי׳ י נ הי בפי הנפש כי אנו דיאיה איא אדנ״י כנגד מדת י ק ״ה מ הו נכתב יה פשירית קדב לה׳ נשלב י ״ה מ המלכוה י ד י ה יפי׳ בל עפר קפ רי ה עבי פי׳ מדיד יין-'>- *ייץ־יי• די־״׳< *״דיל

־ י«!1'1 י ו י וייי־ד^ ״ י ״הי י * י״יד י ״ ה י״* ^**** IS s 1 -׳ - I (-י• י- • ׳- ׳ —

ד יענין (תקר) יהו הי

ו נ ה זכר בלבד בהי ספירת הכתר היה ה ה ו ר י מקבל אבל בהר הקפ

ה ״ מ נוק יי״ל א״כ למה נקרא ב גי אגדרי

ה ה נקדאי ו ד י פ ק יגבורה מקבליה ובאר ה

( הקד ה ( ו ר י ה דפ בכל הקפ י פ י פ ב מ

ה יבוליה מ א ה פ ו ד י ב יב קפ ו ד ק ה ע פ ב ה

ד פ מי פ ב ד כבבא להה ה לקבל כי מי

נו ה ולפי׳ אז״ל כלי פשוט באי פי משפי

נה ה יזהי פשיטי כליה אי א מ ו מקבל ט

ה כננ־ א מ ו ׳ I י״יוייור ט ב ״ ן

נקראה כל״ה ימהלבפ קדאה שכינ״ה ו נ יגדה ברא יה׳ דמ״ה ה כנ בדמ״ה מלאכיה שמה איבריה באדה ואלו המלאכי כשה רבה ונקרא גוף ושכינ״ה נקראהם שתמצא בקפר נשמה להה ובכל מקוה היל מדבר כנגד הכלה פ משלי הב וזו ה ישראל השלימה בכל טו ק נ . כה כנגד תכלת שבציצית וכן אז״ל ד מ המה יה דו מה ליה ו י שהתכלת דו מפנד מה לכקא הכבו ט דו לדקיט ודקיא ד הי א הכבו ק וכבד ידטה כי כא כבוד מרום ק ׳ כ ״ה ולפי׳ כהי נ השכיי כי במי במקדש נ ה מקדבי ן מקו מדאבוה שכינתו כיצד ״ ב ק ה׳ כי שמו של הא ״ א וא״ו ה ״ א ית׳ נכתב ביו״ד ה הו ונקרא באל״ף דל״ה נו״ן יו״ד נמצא כי שכינה שמו שנקראה אדנ״י וכן נקראא ״ ״ ואייו ה פ שהוא יו״ ד ה ״ ע ו א פמה כי פמך בך יבך ילפי׳ אמ׳ המקובליא נשמה ״ה הו הו שמך ונמצא כי יה מלכו״ה א מד לאדנ״י ולבד״י בהוא וא״י ״ ועוד י״ל למה נכתב ביו״ד הה ר ו ה ה ה ״ ע י ב נ א ונקרא באדנ״י הנ ״ הד פ ק נים לותית ו י י ה לבלבה ענ ק ל ה ק ננפב ה ודוה ו מ ב מב כנגד נ הו ה ו ד ו הד ו ק ד א ק הלוחות כנגד הרוה בהוד ו ק ד ועדין לא חפש צורה כך משה ק שקבל הלוחות ואינו ניכר קבורחוחו בגי ולא ידע איש שגאמ׳ ויקבור אוח ה כן הדו ז ה ה ו את קבורתו עד הי

ספר המלכות צו

: r p r ת ולפי׳ אז״ל רו י קרקע הספ

ס -ה-יהה ;רקע פו ל , ״ . !׳ ,ס קרקע פולס מזרעו סל י מ ס ה ה פ ס יב ולמה כקרא רו א אהפו הי תי רספ ו איהס של ישראל שבאותו י נ סהרו פ כן סהו

הדור כשולי קדרה : ענין הייחוד כיצד נכלל בשה יו״דא שהה ״ א וא״ו ה ״ ה׳ בספר יצירה שפשה ת כהו רו ר ספי פ פת בלימה רו ר ספי פ ה פ ״ אברהס אבי׳ עפן ן בההלהן והתלתן בסו פ נעוץ קוס ו ק קרא בכל מ ״ה הנ במדת המלכון עו ה פי׳ נ ״ה ז קראה י א הנ הי כל״ה ות ד א ר״ל כשנגלה מ הו ן בתתלתן ו פ סו״ת ולפי׳ אמ׳ ר נגלה מדת המלפו ״ ה כ הה יש לפרש ה ע ן בההלהן ו פ נפוץ סוה ביו״ד רו ד עשר ספו הו י כיצד נכלל היא קוצו של יו״ד שהיא ״ א וא״ו ה ״ הר ״ ה כ ״ד רומז למדה ה ו למעלה מן הית יו״ד וא״ו ו תי וביו״ד יש שלשה אוד ״ ס ה ה ״ה ו נ הבי ה ו ״ מ כ ה דל״ת כנגד הת עליונות יוצאים רו נמצאו ארבע ספיה ולפי׳ אז״ל לא נצרכה אלא לקוצו נ מ מרה ר הו פ ס ר בין ב ס של יו״ד שאם הי זיה שנפסלים מפנ ו בין בתפלין ומזקר הכל כמו א פי ו שקוצו של יו״ ד הא מדה שרמזהי שקוצו של יו״ר הור ילפי׳ לא נצרכה אלא לקוצו הכת״ה שאנו מהפללין בכל זהו מ של יו״ד ום האל הגדול הגבור והנורא אל עליון מ

האל

ס ם שאינם מקבליה פי ה עי המשפי

נה שהיא מקבלה ה בי ד ד מ ס מי פי משפי

ה א מ ו ד הייב״ל משם בא ט י א ס הי ו

י ה נהנ י ^ י״ה p יי י״ י י״ ייי״ט פנ י ה ט ו

ילפי׳ איר ר׳ אליטזר יפיל

נד ה כנ י ט פנ אני לטהר אה הפרץ במ״

ס מקבליה ה נ״ה פ ט שפרים של בי ״ מ

ה יאלי המשים ר ה ט ה י א מ י ם שכיה ט ס ס

<. ml'• י י

׳ ונפי זניעז: יי״פי פנים ולא איי׳» m>.- W* י- ׳» * . . . I י • / — —

ע פ ס ס ה ב ס כ ע ה מ ה מקבליה פ רי ספי

ס י ע י פ פ מ ת ה רו י פ ופאי הספ ו הקד

ה ד ה אינם מקבליה כל כך כי מי

וס נ י נ ד אנדרו י ס ס מ ה ״ עים אבל מ משפי

פ ימקבל משפיעים מצד אהד משפי

ימקבליס מצד אהד ולפי׳ נקרא אנדרונינו׳

ת נקראים זכרים מרה ואלה המרו

ה מרה הנצ״ה ״ ר א פ ה ה מדת ה ״ מ פ ה ה

ם ומקבלים י פ י ס מספ מדה הצדי״ק ה

ד מעלתו א ר שגדלה מ ״ ה כ מלבד מדת ה

ת ו ד מ ורואה ואינו נראה ואלו ה

׳ ה המקבלו שמתעכב שה השפע שנק׳ מדו

״ת וכנגדם מלכו ״דו הו ״ה וגבור״ה ו נ בי

ת וכנגדם אז״ל ארבעה נשים ו ה מ ד׳ א

ות נבראו בעולם ואלו הן שרה יפיפי

ר״ה אביגי״ל זו בו נ״ה רח״ב זו י זו בי

ר זו מלכו״ה שהיא ה ק ד א ״ ה הו ד מ

ספר המלכות

ה ״ ב ק שנקרא שלום דלפי׳ אז״ל שמי של הת יוצאים רו עפר קפי שלום זו שפינ״ה וד פת״ר ה ו י מ ות של שם ה תי מארבע אור יו׳׳ד ק ה נה ו ה ובי ״ מ כ קוצו של יו״ד חד צדי״ק ״ ו ה נצ״ה ה ״ ר א פ א ה ״ גבורה החד ו י א של שם המ ״ וא״ו מלכו״ה הי הכ ״ נ י ב ה ו ״ מ פ ר למעלה ת וקדורן פה״גבורה זרועוה ימין ד ו ק י יושבים ה הדדה לבדו ״ ר א פ י ה ד ד ושמאל יושבים פי הי ״ ד כי כדד ״ הו קו האמצעי נצ״ה ו״ה כלה ונקרא׳ צדיק למעלה ממלכיה רו ר קפי פ א לך כיצד נכללו ע שכינה היהודס רם וענין י דו ה וכיצד קי ״ הו ביד ״ ה כ ם פירשתי כי מדת ה ד א בצורה הש הקדוש נשמה א ר ה ה ״ נ י ב ה ו ה ״ מ כ ה ה וי ה׳ נ ה עי מ כ ד מוה השכל ה קו לכל וטי זהו ריה ניהוח לה׳ ורהי ת ו טמו תו ו־ י א ק הו ה ו ד ברהטי ו ק ת מלך א המוד הראש ה׳ ו ה ואלו ק טה וצד ראי שמי אלהינו ה׳ אהד אלו ג׳ קשירות כיד ק ח ה ה נקראים בנים ו ו ד מ שאר ה זרוע ימין וגבור״ה זרוע שמאל ממקבלת קו האמצעי ״ ר א פ ת ת ימין ה ד מ מ״ד שני כליות הו יהם נצ״ה ו מקבל משנ ושני שוקיה צדיק בריש מלכוה אשה׳ ויעש אלהים את ם דכתי ד א צידת התו ם בצלמו בצלם אלהים ברא או ד א הע ד משפי ו תם ק נקבה ברא או זכר ויתור ת בענין הי מ א ומקבל ועל דרך הר א אור לבן ותמצא מ ר הו מדת הכת״

למעלה

ר הגדול זה ה כ ה ( ר ק ח ) ל האל זו קוצו שא ראשונה של שה ״ ר זו ה ״ד הגבו ו היה נ ו א אהד ״ הד א״ל עליו״ן כנגד ה ו המיה כנגד וא״ו ״ ר א פ ת ת ה ד (הקר) זו מא ״ חד אל עליון כנגד ה ו י של שם המה כנגד שכינה (חקר) אל עליון נ אחרונה הכל קו ם ו ם טובי י ד ק א גומל ח הו י וכנגד שכינה אמ׳ נאם שומע אמרי אלה י נ ה שדי יחזה נופל וגלוי עי ז ח אשר מא העצם ח ה׳ הו ד עניין י״ג מדו זהו קו וד ה׳ השני אל דחום והנון נכללים חו י היאמה ד ו ק ם ורב ה ה יו״ד ארך אפי באיד וא״ו של שם נ ר לאלפים כנ ק ניצר חקה נ ה ו א ט ח חד נושא טון ופשט ו ו המיחד ה׳ ו י א ראשונה של שם המ ״ כנגד ה( ד ק ה ) ו מ כ ״ה ו השני כננד מדת המלכוד ק בחפלה גכלל מגן אברהם כנגד הד לאברהם ״ ק ה ליעקב ה מ ן א ה ׳ ה דפהי׳ באברהם אנפי מגן לך גבורות ופחי כנגד גבוד״ה מדת שמאל קדושות כנגדה חונן כנגד מדת ח ח א ״ ר א פ מדת חה השיבנו הרוצה בחשובה כנגד ״ מ פ ה הד וגבור״ה ״ ק ״ה קלח לנו כנגד ח נ הביו וברכנו כנגד ינו ודפאנ ראה נא בעניע והשיבה שופטינו ק גבור״ה ת״ד על הו ולמשומדים פנגד נצ״ח ו הצדיקים כנגד צדי״ק חשפון וצמח דוד כנגד מלכו״ח שמע קולינו כנגדם די מו ח רצה כנגד גבור״ה ו ״ ר א פ ת הת שים שלום כנגד מלכו״ת כנגד תפאר״

(24)

ספר המלכות צז

) אין כמלכינו ואין הקד כת אישים (

נו ן מי כאלהי ביס אומדי כמוש ימינו ת רב י

נו מי כמלכינו מי כמושיענו ני מי כאדו

ס ממרת אבי ס בו י ב ם כי כת א ע ט ה ו

ם אבי קרא אי׳׳ן ותרבישים כו ר הנ ת כ ה

י ולפי׳ ה בנקראה מ״ ״ מ כ ה ה ד מ מ

א י בהו נקראו הרשישים לשון הרי מפנ

נו כה מלאכים קשר שני בייחוד אלהי

א ו ה ה ת נו א א אלהי ו ה ה ת אומ׳ א

א ה הו ה א מלכינו א ו ה ה ה אדוננו א

ת ד מ י ש׳ שנמשכים מ נ מושיעינו מפ

ה כת שרפים ת תפאר״ת שנקרא א

ודה לאדוננו דה לאלהינו נ ו ם נ אומרי

ת ד מ י ששואבים מ ודה למלכינו מפנ נ

ת ה והתושבהו א ד ו ה ״ד שהוא מדת ה הו

ח כה ששואב ו נו כנגד ההי ברוך אלהי

ת מלכו״ת בצריך ברכה כמו ד מ מ

שמצינו למדים במעשה של ר׳ יבמעאל

י לפני לפנים ח ק נ כ ת נ ח ם א ע ׳ פ פאמ

ה ה׳ צבאות אמ׳ וראיתי אכהריא״ל י

הי לי ישמעאל בני ברכני אמר לפניו י

תי רצון מלפניך ה׳ אלהי ואלהי אבו

נו ך מעלי ק ע ך את כ שיכבשו רהמי

ם ג ע ה נ ת ת ך ו ך על מלותי ויגולו רהמי

ק להם לפנים נ תפ ם ו בניך במלת רתמי

ן ולא אלו בלבל כי אם משורת הלי

ם כלש מברכים ת המלאכי שאר עשר כתו

תו ית׳ ואיכא לאמרי לה מרז״ל או

ע זמנו י ג ד יש במרום שלא ה ה מלאך א

לומ׳ שירה לעולם ומלאך ש:מגו לומ׳

שירה

ה אור צה נראה ו נ ו ו למעלה מכל הג

ה ד מ ואינו נראה ומעיל דוה כך זו ה

ה נראה ואינו נראה למעלה מכל האשו

רוה ו רות נשמה לקפי למעלה ממנ

ה מ כ ה ר רומז• למדת ה והלובן שבתוך הנ

התכלת רומז למדה (הקר) השהור ו

ת רה והתכלת למדת המלכו למדת הגבו

ה ב ר ת ולפי׳ (הקר) ה ו ר י פ ק פאר ה י

ני מאורות ה מי מ מאורות יש באור כ

ך גוון ם קדושים ובקו פי ה ענ מ כ ו

) נכלל כל : חקר ת ( ו ר י פ ק ה

( ר ק ה ) ס י פ א ל ת של מ וענין עשר כתוה (חקר) כת ו ר י פ ק כה ה

תרשישים . כת אראלים . כת בני

ם . כה (חקר) כת שרפים . כת אלהי

ם עשר ה אלה ה ו ם מלבד חי ד ק חיות ה

ד (חקר) אלו רו ד הפי ת שהם קו כתו

ם אלו וזו מלת רז״ל אין מלאך אחד ע

י שנפרדים עושה שתי שליחית מפנ

ה ד מ (חקר) ימין ואלו באים מ

שמאל פל מעלתם נפרדים אלו מאלו

) על גבוה שומר ר ק ה ) ו ל א אלו מעלה מ

הם אלו אומרין לאלו ם עלי הי גבו ו

ם (חקר) אלו לאלו של ח ל ע שגדלה מ

נה ו ה העלי ם עד מדרג ה מעלה מ

ם ברוך ח המלאפי ו (חקר) ועשר מחנ

ם לפל א מקו ו ו (הקר) ה מ ו ק מ כבודו מ

ם יאמר ה׳ (הקר) וכל המלאכי ׳ ו דכחי

מקדישים ומעריצים ומברכים (חקר)

נם יכולים לומ׳ שירה ישראל שירה אי

םפר המלכות

I (השל) שיי יהי! I I w V I

־ ע׳ י < - ^ I " -זך י, י המה

־ הזהה י י י י ו י י - <יי ,..,.,*^ד- י ^ ~ - ־- > י י ־ יי ' ' י • י - י ׳ - • י ן י- ו י י

י י י־ הילהיל נדול ־ .-יךי־1 י־ך- יאי נ הי

-ללי

ה ההד לכי ה הי מי י היל׳ כל ההל- ייו^ים . ,* , ,V,.- , ^ י * י ז . » - היי־ ,־ר־^י י

• י י —( י- . 1 * ~ י * w ־ י ״ י י

ה ת הג י ב י ה הט י פבע הנ בבע כהילה יי לפתיל י א • * י - דייייי- י » י « י י י ד י ה — ־ - ׳י — ׳׳י י! ׳ י יה יבבע בבע הבבלי ה ו ז ה ה ההלי

ה באינם ה פדיילזיה לכהי י פ ר ה ה הפרי

ם אי קי נ ן רעב י י מי ה בידאי י ל ה פל ה

ט ג י ץ להה כ ה א י כלבים יכילי פהכלב

עים נה בבי ה י־ללי אי י ה כ לפילה כך י

י א ד ככלב פב פל ? י הי ק ז לפילה י

:קיאץ וזהי י ן ו י י ז י י צ י פ מקבלין :

ה אלילי י ץ ה י ה פאז״ל כלביה ב ד ג ה ה

א ניקבא פ י י ךלא א ל י ל : י נ ה א לפיד י ב

ה ציעקים מלאך כפהכלבי י י ה י בהד

־ כנגד כלביה פ רמז ה י היליה בא לפי

ה הכייילאה ילפי׳ מראי! י ה ה הלץ כ ה פ

הך הצדיץ ו ד י ה לפב בפילה ילפי׳ פ

ה י נ י ד ד מ פ ן פ י ה ברפב בפנ י ההל

י פ פדו ב י פ ה כי אין ה פ ט ה הטוכלאה י

־ יייירייי• יאיר י י ו י ך - י י י ו— י טילהה ־

יוכלי לפביט הרטב יצאו יהרטב האכלה

ד הלכי ב ד ואלה היללכיה א י זהו ק ו

ך מלך לבני יפראל מלי י ם לפנ בארז אדו

ה ד מ ר״ה מ בי ה כי נבראו ילמדה נ פ ט ה ו

ם ן אדו ה ולפי׳ אמ׳ באד מ ו ד ן א הדי

נקרא

ה ע ימלאכי ה בפבי ה רה ניכה א י פ

( ר ק ה ה ביוב״ל יאמרי לה ( כ פ כ י ג מ פ

ה לפה ה ה ג ב ד לעילה הכל כפי ה ה א

ככי להה יכפי מהצבה י י יה׳ יכפי פע

׳ ה ה (ההר) בלהה כמו פאמ ע י נ ה

ה כי גביה ילעל גבוה פיילר ״ ע פלילה ה

. ( הה (הקר ה עלי הי גבו י

ה הקר) אדי ה ( א י מ עשר מדרגות הע

לכני מלך מלך לבני יפלאל כי

ל לתלים פ התהי פ ר הקר) ה כלל( ה נ פ

ה יה׳ יני׳ (הקר) ל פ ד ה הו י בענין הי

כפר ה י ל ה ת כל ע ו ר י ר הקכ פ אלו כ

ה (הקר) יהדי אז״ל א מ ו ט ה ה מ ר ד מ

י ר ה ל ה ץ לו לא; ה אלא מ א ל אין מ

ו לי ) לעולה אומ׳ לך הלא ר ק י לבו (

( ל ק ת ת הטמלאה •;הדהיר ( ו מדרג

ה אז״ל תליה אהד תולה בענין התלו

הקר) להלום בנא דבריה ה ( י פ ב מ

( הפר פרעה הילה ( ׳ י בטליה ולפי׳ אמ

ד על היאור למעלה ללמלכי׳ית מ ו ע

מד למעלה ע עו ב ר א באר (הקר) ה ו ה ו

( מר בילדה (תקר אלא לאו לעולה עו

ה נקרא בא״ר יזהו ״ נ י כ פ י פ נמי דקהנ

ת ו א כ ה מד במדה ה ו ל(הקר) ע אי ד הו ו ק

ד מ י ע למד״ה (הקר) ע ה משפי י ה ו

ה נ ו ה ה הקר) ה ר ולפי׳ אז״ל ( או על הי

ת ה הראה (הקר) המלאו מ ה ו ההקבל

) כל ר ק ה ע ( ב ג ם לרמז ל ת ה בו הטו ו

ם ) ה הקר ם צנומות ( בבט הבבלי ו

׳ ה ולפי׳ אמ א מ ו ט ת ה ו ר מדרג ב ע

ספר המלכות צח

קרה אה בבע הבבליה ה הי הבבלי

ה י ה לה ב ה י מ י ר המלארה כי דאה ל

ה מלאית ה ת ב י י י פ ק ה יבולה ה ה י ה

פ ״ ינה פל י,״!״ י״קילי״ ב יב יאי כל כי

דמה למדה ה יהכייברה י בבליה המלאי

פבפ הפדרה ה י פ ב מלכי״ת הנקראת ב

ת לבבפ בלכה ה הרפי בבפ הבבלי י

ה נ ה ראבי ״ א לילי״ת תי ״ ה בהי א מ ו ט ה

״ב בהקבלה ברק־ קרי לנ א הפי י בה

ט פ פ יזהי ותבלטנה הבבלים בליקהיה ה

ה נ בדרך בלטנרה רלא בדרך הרארי אי

י רלפי׳ נקרא בלט בן ה כראי מקבלי

י (הקר) בינו ביטרים בפה רזהו ו ט ב

ה רלפי׳ ר ו ה נ״ה בכל ה י ה ז ב ד א ״ י ק

ה ר ו ק א א י ה ה זונה רהללה ב ב ה א ר ק א נ

ה נררש״ה בי ת ארבט נ י אקד נ ל ו ד לכהן נ

ב בטבר נ״ה יהלל״ה כמר בי י ותליצ״ה ז

׳ ארבט מדות מקבלו׳ כך בי ה הקדו רי קפי

ה א מ ו ט ה ה ו ה בטפר מדרנ פי יפ ארבע נ

א כהן ידול נאקרי להפאר״ה בהו י

בלא להפשיט להם ולפי׳ אמ׳ בז בטור

ה י מ ו ׳ה ה ילפי׳ אמ׳ בלמה המלך ט׳

ה דפה מ ה יבל י י י ה ררה פ קי א ו הי

גדה בהההרניה כנ ם ו ד א א מביפרה ה י בה

י רבה אביר בלטה בן בפור בבמר כבמ

ה אביו רבט בן רבט בואב ׳ממדרגת ב כ

פ בן רפפ ילפי׳ נקרא בלע בן בעוד ב י

ד״א למה נקרא בעור לבון עור בנקדאו

ה ואלמיה ד״א למה י ה ק פ ה ו פורי

א הערלה הי ״ד לבין עור . במי עו

פה הקלי

ה פל בם ן ונקרא אדו נקרא אר״

ה בבי ילפי׳ קדה מלכוהם י מ י מ האד

ם י מד למלך ץבראל כי יבראל פי

ה ה אל י בי ת בנקרא׳ י ״ ־ א פ במדה ת

׳ לפני ה ילכי׳ כהי עי בי ה במדה ג י מד י ע

מליך מלך לבני יבראל כנגד מדת

ה הנצ״ה ד מ א למעלה מ י ה ה ב ״ ר א פ ה

ר״ה ואלי בו מד למעלה מנ א עו אבל הו

ה ה ה פ א מ ו ט ת בל טבר כתות ה במו

ה הרכבתה ה פ נ ר ד מ ה למפלה מ מדרג

ר י מ ט ה ב ו ו ה הטליין הקד ה הבדי י בב בקי

ה אל בלטה לבין ד ייקר אלהי י זהי ק ו

ה ב׳ במקבלים בגניבות א מ י קרי לבין ט

ה נניבים ד מי י ה צדי״ק וזהו ק ד מ מ

נד אלי נטה כנ ה י י ר ה ימהקר ילהה ק

ה בגניבית י נ ה במטב א מ י ט כהרה ה

ה קט״ב מדיד״י רלפי׳ איני ה ו מ יאלה ב

ה מקטב יביד צהריה ״ דוד המלך פ

ה וכנגדו אמרה נ י ה העלי א מדרג הו ו

ה אבר אלכר בארץ ה באלה המלכי ר ו ה

ם טילו ״ י ו ו י י ־־יי• ייר־יי ,־^י די • י

ה מרכבתי ה פעולתו ועל ב ב ל הבה ע דנ

ה לעילם ר י ת ב בא ק ב מ נקרא בלע ב

רזהו בלע ה׳ ולא המל וזהו ולא יבואו

ה ב מ ק ב בבולע ה ד ק לראות כבלע אה ה

ות כידי בלא יראי לעני והצדקה והזכי

א ד בענין בנ הי י ה יה׳ ובילע הי ב ה

ה ״ נראה ננדנו ילפי׳ אמ׳ דוד המלך פ

ך רהי עה נפלאיה מהו אבי ני ו גל עי

ר ההלום בהלם פרעה והבלענה קי ו

ספר המלכות

ה ד מ י כמקבל מ נקרא שמו יובב מפנב א יושב פל פי הבי הי ב לשון ו ״ ט קד נ אי פנ נ א לשון י שהוא ע״ז ולפי׳ הוה ר ו ס פ״ז פמו שא;״ל כל ליצנוהא אב ישוד ט ק ׳ מ בר ליצונהא דע״ז דכהיא הולך ולפי׳ ו צהרים כי בצהרים הא ו רה בן זרח מבצרה ה ה חו ר מ אק הנשם ס ו פ גור של ישראל בצרחה ו קטיזהו על דברי הבצרוח ד״א מבצרה ון שאין בו שלימוה לשון רז״ל לשון חקרוה שלימה ב כ ר בצי״ר מעשרה שאין לו הא חשך וצלמוה הו ע ו ו נ י ג ו ר / א אנ הו ונו והולך לאחור ולא לפגיה גורע ואיה מ פ ך בצד הקדושה ויש בו צד ח י ס מ י

מצוגה :ה כנגדו אמ׳ ו ו המדרגה השלישיח הח ״ ו ו ה מדבר ה ״ דוד המלך ע׳ ע שבעולם ־כהי ר ומשם בא בלשון הה החשוב לשונך כהער מלוטש . ו הוח ו ח ה שיש לו כ א מ ו ט ה ה א א הי ונקראה ה ו נ מ ה שיוצאים מ א מ ו ט ה מחלה בה ישמטאל שבאה בכל ליליה ו ה ם שבט כ שבתות ורביעיות טם ה י לם לולא הבל פ ה לחבל העו א מ ו ט הרה וזו ם בהו י ק ס ו ע ת ה קו ו נ של תיס א נקראה ארץ חשך וצלמות פי הרה ׳ בחו גדה פחי כנ ה ו א מ ו ט לצד הי מנ ו חושם מארץ התי וימליך תחתיחו ארץ שהיא נקבה ולמה קרא או נקרא חש״ם לשון חרש כמו ובני דן

חושים

לה ם פסו פה של מעלה כך ה י הקלת רו יחוד מעשר קפי וקליפה מן הית שנכלל רו הטהו נוח הקדושות ו ו העליהבה נ שה ייחוד אלהים יה׳ ושם עירו דירוה עשרה עי ר״ל שה מרכבתו לשון והב״ה שאומ׳ אש שהיה רוכב עליו דנ שחור ה״ב ה״ב רשעיה לגהינם וזהוהכי ב הב ו ד לעלוקה שחי בגוח ה ו סה רבו׳ ״ ב ק ה אמ׳ לפגי ה ״ ב ׳ ד״ן ה קאמה ח ו הב א י דן לרשעיפ ו של עולה הוה ד״א נקרא הב״ נ לי ולפי׳ נקרא דח הבה לשון להבה שמהבהב א דנ

ם : הנ י ה בג הרשעי מדרגה השגיח חץ וזהו חצי אפלהזהו שאמ׳ דוד המלך בם וה ר מ מס וכנגדו א ו ה מחץ יעוך י ״ עה יובב בן זרח מבצרה בענין ואלה ר ו הם ולמה ם אשר מלכו בארץ אדו י כ המל נקרא חץ לשון חצי הלילה שמשבחה החיצונה מ כ חוץ לישיבה ומשם באה הה ״ ב ק ד בחץ ונקרא חצו של ה א הדו הו וח ״ ר א פ ח ולמה נקרא יובב כנגדו במדח ה״ד נחלך ו ם יוב״ב הי ויו״ב ושמרון אמנבה א מלשון איבה שיש לו אי הו באל״ך ום ישראל ד״א נקרא שמו ע ' ה ל ו ד גח ולפי׳ ו יובב כמו איוב לשון פורענוב בהלום ידאג ר אי פ ה ס א ו ר אז״ל הה נ ו מ ה מ ד מ ח פי זה ה ו נ רע מן הפוח ולפי׳ נקרא יוב״ב וזהו ו נ רע על הפוה ד״א ד מ י פנגד זו ה נ אוב או ידעו

ספר המלכות צט

ה פ ג מ בא כדבר לעולה ולפי׳ דבד ווהד ה י פ ג מ ה שוין פי גדול עגין ה ג אים י ד כל בשלבה מה ב ד ה ן הדבד ב י מפגה בעיד המוציאה מי יוצאיה בבלבה יא ו פה ה י ג ה ה הלי ו ה או בלב מאי י ה א מה ה ה א ע כ מלפגי השה ית׳ שמתו בה פ ג מ ם ב י ת מ ו ה יהי ׳ ו פ״ד אל׳׳ך דפהיה ו ה כ ה ועשדיה אלף אבל אלו ה ע ב ד אד פיון פתרזדים ם לעשרה דע מי לי מהמית ו ישדאל בתשובה רמההיליה להתענת ת שבין אלר הכתו עו רלעשרת תרוה מן ההדרעה כמר דאי למקומן שמהיה כמר שאמ׳ ר׳ שערשים בראש השנ יצתק למה הרקעין רמריעין כשהםם לערבב י מד משבץ רתרקטין כשהם עוה דבר בעולם ד שטן כמו כן כששולה מד אין להם יכולה ם מי טי כירן שמחריה ד מ ה שבאה מ פ ג מ לטשוה רט אבל הגה הרזרה גברר״ה הטלירנה רהקדרשה איה ה בקטרר׳ דפתי׳ ריהן א א י למקרמ׳ בזה כ׳ פ תעצרהמג דו ם מי ע רת ויכפר על ה הקטות הרא ר ט ק רזהר אשה ריה נהרה לה׳ כי הה ניתרה לשה יה׳ רכנגד מרה הדב״ר הריד בן בדד ד ה ה רכנגדר באלה המלכין בשדה מראב רשש טירר ה אה מדי כ מ הד לשרן דדין כי הרא ״ ד טריה . למה הה נ מ מקרר לכהרה הטרמאה שירנקיס מם מ ד הרא רנכרהר לטיני בני ט ק רזהר ה׳ ד הטלירן דכחי ק גד ה כי הרא מכררן כנגד זר ד לאברהה רלפי שהרמכררן כנ ק ה

ה ד מ ה

א הנרהנה הרשרה בטרלה י הרבים ה

רלפי׳ נקראים טרבדיט״ז טררים רהרביה

ם לברן הרבה ״ ב ד״א למה נקרא ה

ד שממהרת הפררטנרה לבא ו מ ע אל ה

נה י שמו י מפנ נ מ י ן הה לערלה מאר

ערנרהיהה של יפראל רארמ׳ לפני

ה רבר׳ ש״ע רהלא כך עשר וכך ״ ב ק ה

וה פלו׳ וגלוי רידרע פשו ישראל בי

: ר ״ ה לפני פ

בה א כבדך כי ארבע ארצרה בל קרו ק כ

ה בראה בייתרדך וארן ר ה יבל ט

ה רהיא ״ נ י ת הב ד א מ הטלירנה הי

ג נ ע ת א רכל מי בזרכה מ ב הטרלם ה

ה רזהי בבה רלפי׳ אז״ל א ז בארן ה

ם מטרלם הבא רכל מי י ב ב ד מ ה ה א ב כ

ה וכמר ר מ כטרכה ה רדה ך ניזרן מזר ה

ד הטרמאה כ ט ות ב ט מדרג ב ד פן בראת א

כ איוב ״ שנקלאר אדצרה הב ך רצלמות כ

ה פמר ארפל צלמרה רלא ה פ י ארן ט

פט כמר ארפל כנגד אלר הו ם ו קדרי

״ה רבו׳ ש״ט ו הארצות ולפי׳ אמ׳ הו

הן לי רשפי ישראל לאכול וזהו לטלוקה

ה ואדבט נ שהי בנוה הב הב שהים ה

גד אדבט אדצוה של ן כנ ו הו לא אמד

ה : א מ ו ט כה ה

ת דב״ד כנגדו עי המרתה הרביה בשיר של ״ אמ׳ דוד ט

א ם מדבר בארפל יהלרך כי הו טי פג

ל הכתרת צגרדרת דקרת ושדופות פ א מ ה

ם פמר שרמז בהלרם פרטה רמשם קדי

םפר המלכות

׳ ה׳ לא יעזבנו בידו ולה ירשיעני תי דנה ׳ באל? ממלכי בהשפטו וכנגדי כתיו י ס וימלוך תהת י אבד מלכו בארץ אד במלה ממשדקה ולמ? נקרא במלהה ממשדקה לבון במלה מגוללה בדמיה דקי הו ה ו רקי י לבון ישרוק ה׳ פפם ם ומגדפי הה הל יבדאל ימחרפי י נ בה מזיקים מ ה פ ה נבדאי ב מ הם ו טליה י דפ מה הטולה ההו י פמה נפשות בלאו יה ונוזזיה מפי ה כלפי מטלה ו דפי מנ ומה קדושה לפי׳ נקרא שמלה ליבדאל או

יייי״׳״־ד״^ .

י • •׳-׳״׳ ו, וכנגדו ל ״ ה א ב י ק מדרגה ששית נה טל טי ׳ בפיר בל פג פהי

פה ן ה דדיך וכנגדי אמ׳ בלמה בהל ו

א לבין הו ך י י ד טצל בהל בד מ ה א ״ ט ה

ת א ממוצט בין המש כתו הו מהלה ו

י ה ומפנ ו נ ו ה ה ה ה המש ה ה ט א מ ו של ט

הו כך וכננדו דא או שהכל הו״ל קו

ו בטל הנן בן ה וימלוך תתתי ד י בה

׳ י ה נ א לפון ט״ז ד ד בטל הו טפבו

ה י פ ה מ ת י את שמות הבעלי ו הקר ו

ה פשיה א מדרג הו ׳ בטל פטור ו וכהי

ה מקטרג עדי שמהו י ה ה ו א מ ו ט ב

דהו שהיו פבו מישראל כ״ד אלך ו

ה פצמה לו לפון ז״ל ולפי׳ נקרא טדי פו

בטל הנן המצא למי שאינו דואה קידין

י שהוא אכזר י נהור כך זה מפנ נ ק

כד קודין לו הנ״ן בן טכבור שהיא טו

ה ישראל מ ה למות כ ב ה ק י ישראל שהוא ה מדרגה

ד ד ד״א גקרא שמו הד ד ׳ ה ה כהי ד מ הדי נהפך טלי למשהיה שהוא לשון והוה רמי ו ה הג ם בטולה בן בדד ה משחתים להביא רמי ו ה הג פל דט שבטולה ה׳ בדד ישב מחו! צרעות לאדה דכחי. ועוד איכא ישבה בדד ו ב ש ו למהגה מן שלשה יקי ה שאז״ל בעגין המז זהו מ וה ניזקין שניה רואיה נ אי ה ו נם רואי איאה וניזק . בבדד ואינן ניזקין אחד דוה אח מדין ר״ל כ מ ולפי׳ אמ׳ בן בדד הן י הדד ה בדבר כשיוצא מדין קנ כ מ א ה הו של מעלה . בשדה מואב בשדה של כהם חי ה שהוא כנגד שדה של תפו א מ ו ט הר ולמה אמ׳ ו הטה ון הקדוש ו הטליה . ושה טירו א מ ו ט אב שהוא אב ה מוו טויח א מרכבתו לשון המקבל ממנ היעלשה שהוא ן ו ח לא יוכל לחק ו לשון מעה דינה של ישראל ועל כן נקרא ו ו מע

ה : מ שמו עח נקראה פח יקוש המדרגה החמישי וכנגדו אמ׳ דוד עליו השלוהח יקוש וזהו צניה פ א יצילך מ כי הוה בדרך עקש ושומר נפשו ירחק י ח פת ה על כל הרמאו נ ו א ממ הו ם ו ה מם לבני אדם ומשם נברא שטומן פחיח כמו שאז״ל ו מ יצר הרט וחלאך הא מלאך ו א כגע דט ה א שטן הו הות וכשגפטר אדם לבית טולמו ו מ הם לו ללכדו לטולם הבא בשטח מן פחי טו פטירתו לעולה הבא לולי השם יה׳

ספר המלכוח ק

מ באז ״ל ז הגי פ ״נ יבטח בבה יה׳ ן לגיהיד לבא הביא הקב״ה יצר הדה יבוהניו לפניהם הללו בונים והללו בינים אומ׳ לצדיקים בני להה אהה בינין אימ׳ לפניו דבי׳ בל פולם ולמה לא נבנה בינילנו לנביב אה ההד הנדול הזה . יהדבפים בונין מדוב דאנה אומ׳ להם הקב״ה למה אהה בונין אימ׳ לפניו דבר ב״פ ולא נבכה בלא ינולנו לנבוב אה הוט הבעדה הזה יטל בב הטנין הזה נקרא נפיד יזהו כפירים דבו ודטיבו וכנגדו בואלה המלנים אבד מלנו בהדן אדום וימלוך הההיו הד״ד ובם פירו פט״ו ובם אבה ו מהיטבא״ל בה מטרד בה מי זהב יזו מדהה המרה מקבלה מבלבה מדרגות בל הבן וצלמיה מצד כהוה הטימאה וזו מכוונה כנגד ההו״ד שוק שמאל של צודא העליונה• הקדושה ילמה נקרא הד״ד וזהו והודי נהפך טלי למשהיה והוא מכוון כנגד ההו״ד של טהרה והיא טשויה להשהיה ולההדיב העולם ד״א נקרא הד״ד טולה למנין י״ג יבם עירו פטו דיל בם הרכבתו יהיא צד הטומאה וגדיעותא לבון המור וטי״ר פטו הוא פרעה של מעלה שהוא כת תנין הגדול הדרבן בתוך יאוריו והוא מדרגה התשיעית והוא מכוון כנגד מדת הצדי״ק ולפי׳ פתר יוקף לפרטה חלומו שיוקף בא ממדת

צדיק

מדרגה בביטיה נקרא פתן כמי בנהי׳ טל בתל יפתן הדריך יזהו,*• ״קיליה הימיה פהייה ובל ירטה ן בית ב מ כהיה הטומאה מה ייי-

בהיא דג״ל יזהי ירגליהם לא יהלכי. ומכאן בואבין טז״א יענא״ל אבמדא״י יתיב״ה יזהי מיה אתדינים תובה והם מ־כבה לה יכנגדי מלאכי תבלה בארן באיכלין פהן בל בני אדה יציקי קדרה בתוכלין יכננדי בהירה באול מרתוביה הנהר הל תאמר באיל אלא באיל וזהו באילה מדינה אתה בל נינהה מדתובות- י״יי־״וה ץ . ^ י » ^ — , . י ! ץ הני־י• י»«׳>ג -w ׳ - ׳• - י | ן| « < 1 \1 « — י ־׳ ־ ' י י '

הנהר בבה מתלבנים עונותיהם הל ׳ברתל כמי הזבה בטיבלה בנהר ד״תר :ד שנבראו ץ ך ץ י י י המ׳ י

״ י רתב״ה ממדה נביד״ה זרועי ־ ׳ במהל שנקראת רתיביה הנהר ואמנם זאת מכמן כנגד מדה הנצת ביק הימין בל כפי קפירוה הקריבה יהטהירה

בהם ייתיד אלהיני יה׳ : מדרגה השמינית נקראה כפיר כמו באמרי בביר בל פנפים הר היק כפיר ותנין ומבם בא הכפירי

׳׳-ינ ם ימפני מה נקרא כפיר הוא לליייי-ק בלכות נ כ נ כ

^ v <~ והרשעים בומטים לו בדומה .הם כהוט הבכירה כי הוא נקיון גדול ׳בני אדם לצדיקים ולדבטים ובזה ניכר החרם (חקר) וצדיק ככפיר יבטח

ספר המלכות

ד לשון מגיד השפע ד ט זהב ד״א בת מה כגוון י הו מ הנ ה ו ג ד ד א מ י שבא בההה ושל קדושה ד ה זהב ולא לבן כצד של ט

׳ בה מי זהב : ולכך כהית נקדא תנין כמו עי המדרגה התשיס טי שאמד בשיד של פגקראת מדת א הנ הי ז כפיר ותנין ו תרמוונות חמור וכמו שיש במדות העליהי לי י ׳ ו הקלושות שוד וחמור דכחיית ת תפאר׳ ל מ ד שבא יעקב מ שור וחמוח צלי״ק ויהיו לי שור וחמור כגגל מל ומלת מלכות וזהו אשריכם זורעי עלר כגגל החמו כל מים משלחי דגל השוד וה שנקראים כרובים מו י ח העל ו ל מ אלו הה אשר י ח א ה א הי וזהו שאמ׳ הנביח אלהי ישראל על נהר כבר ח ראיתי הה כנגל מלת מ ואלע כי כרובים הה ה ולפי׳ אז״ל חי ח שנקראה חי המלכו אחה יש בשמים ששמה ישראל שנלבקת ולפי׳ אז״ל ובנ־צונם ר א פ ת במלת הוסף הצליק שנקרא מזל ה י עקרו שוד ז שור שבא ממלת צליק ובאו שמעון ולוי׳ ויאמרו לם לכתי ורצו לעקרו מן העוה לכו ת ע ' ו ו וגו׳ ופתי איש אל אחי. וזהו לא החרוש בשור ובחמור ו ה ג ד ה ג ום ח החלו יחליו ולפי׳ פתר יוסף הצליק את צליק ל מ לפרעה פי יוסף שואב מר הטהו ון הקלוש ו שהוא ברית העלי ומשפיע לבא״ר לשכמה שנקראת בא״רה ו והשליכוהו בבור במדרג ובאו אחי

עשירית

הוא פרעה בא מצד עורלה ו צלי״ק ו מכמן כגגל צלי״ק ומלת הצליק נקראר ה כמו שאז״ל חמו ר ה הגמד של טי הלילה . נועד בטנין ג׳ משמרות הוד נוער שניה כלבים משמרה ראשונ׳ חמוה בעלה ה ע ר פ ס צועקים שלשיח אשה מק יונק מפלי אמו וכבר פי׳ לך ו מ ח וה זו ולא באחי אלא לעורדך על ל ג הה ר ה ה של ט ר ה ה ושל ט א מ ו המור של טא פרטה מלך ה הו א מ ו וסף ושל ט א י הוח השם א ה מ ב ה ס י מצדים ולא לחנה הוסף למצרים לפרטה אלא יה׳ שבא ית ד בחמור פי שבט כתו לאו כדבק חמוה העלי! ן הקדוש י ם הבד ה סובבי א מ ו ט הבב נבר ד נקבה הסו ו ר וזהו ס ו ה ט ה ו כך פרטה סבב ליוסף ולפי׳ אמ׳ ושה עידו פעו ושם אשחו מהיטבאל ר״לו מהיטבא״ל ה המקבלח ממנ מדרגה ט״ב א״ל ״ טובאל לשון נוטדיקו״ן מ שהיא טוב של אל וזו אין- טוב בה ד״אה ״ א ע ה שכתב ישטיה הנבי י ה ה זכה אח בן טבאל . ונמליך מלך בתוהה עול מלכות שחשבו לפרוק מעלי שמים ולעבוד ע״ז שנקר׳ עבאל ונקרא׳

מהטבא״ל בת מטרד לשון נדוד לשון

ז״ל נטרל מן העולם בת מי זהב שנבראת

ן י ה שהיא זה״ב הל ״ ד ו ב ת הג ל מ מ

ב הצפון לצליקיס לעתיל ר הטו מו הג

ה רב טובך א לכתי׳ מ ב לבא לעולם ה

׳ בת מי אשר צפנת ליריאיך ולפי׳ כתי

(25)

ספר המלכות קא

א ארבע מ ׳ בבא ק נו ז׳׳ללומ׳ במק ו נתכו

ד ר ב ה ה השו״ר ו אבוה נזיקין ה

ה ה מדרג ר . שור ז ׳ ה וההבט׳ ׳ ׳ והמבט

מאה שנקראה שור ו י ת של כה הג עי השי

ה עשירית . בו״ר זה מדרג ן י נ ונקרא ת

ד ר ה שנקראת ב א מ ו ט ת ה של כתו

ו ולמה נקרא ותי ה שמאל ומתנ ה ז ״ ט ב מ

הם של תי ו נ ו י שהוא מהפש ע כן מפנ

. ולפי׳ אמר ו י נ ו פ צ ישראל לשון נבעו מ

׳ ושני רשעים שברת ה הש״ן דפתי רב ז

ם שהוא ״ה לשון אדו ם ז ושמאל אד״

ר ״ י ע ב ה ה ם ו א אדו הו ם ו שרו של אדו

ה שנקרא׳ א מ ו ה ראשונה של ט זו מדרג

טר לאדם בלט׳ בן בטור שהוא הבו

. ו ל ק כ י ׳ ובאתת יבערו ו לגיהנם דפתי

ה י ר ה ״ י ע ב ה ולמה לא הביאן בקדר ה

. ר ד י שאין להם ק דם מפג לו לומר קו

ב מרירי שהיא ראשונה ט ה ק ז ר י ט ב ה ה ו

י שהולך ר מפנ ולמה נקרא הבט״

׳ מקטב תי ת דנ מו ם מתמי ו כשבוטר הי

ת ולפי׳ ו מ י מ ת קף ה ישוד צהרים שהוא תו

ר פי׳ י השור כהרי הבו אז״ל לא הד

ת בפני עצמם להבל ולעשות כילם כתו

ה ולפי׳ ״ ב ק נזק בנפלם ושמירתן על ה

ה לשמור ״ ב ק אמ׳ ושמירתן עליך על ה

ם : ה לישראל מ

רית בו״ר נק׳ שמה בור מדרגה העשיה לא תשם מ ד א ה ם ו ו ה תרג מ מ לשון ש

רה בענין ה שאמרה תו זהו מ לא תבור ו

יהם ם אשר תשים לפנ ואלה המשפטי

׳ תי דנ

ד ה שנקראת תמו א מ ו ת של ט י פ ד ע

מד למטלה ה טו י פרטה ה ר. ו נקראה בי ו

ו ה והי א מ ו ן וטרלה של ט י בצד הנ

ד זה לטוררך כי יש שור נ ן זה כנ ני י מכו

ה . ושור ותמיר של א מ ו ותמיר של ט

נה בה ר תמר בדי ה . וזה התמו ר ה ט

ה ׳ המא בדמ׳ ו ל ז יטקב שבא והטי

ה ומכאן מדרגת לילית ואשמדאי ט ו ד י ה

ת ה המתרגשו א מ ו ת של ט ו ת כ וכל שאר ה

בטולם וזו גקראת שאיה ומכאן באו

אלופי טשו אלוף יטוש אלוף יטלם אלוף

א ארץ הו ם ו פי קרה וכל שאר האלו

רביעית של חשך וצלמות צלמות ולא

פע פמו אופל וזו נקראת תו ם ו קדרי

ה בת צבעון וזו הנקר׳ נ במה בה ע אהלי

י ה מפנ מ ע ה נקראה נ י מ מפנ ה ו מ ע נ

פה בחלום ובא אדם שנראית פאשה י

ו שד אחד לידי קרי בלילה ויולדת ממנ

א נק׳ נגפי בני אדם שמוליפו הו ו

ך י ק ר ה ה וזהו מ מ ת ח ה ה ה ד מדרג פ

ומחריביך ממך יצאו . ולפי׳ אמרו ז״ל

א ו דעתי כי איש אלהים קדוש ה י

ן י א קד א חאנ דעה שקדוש הו ומנין י

הם ה עלי ח א של פשחן פרשה לו ולא ר

ק ק ו ע קרי מעולם . לעוררן שפל ה

ו ואינו רואה ן בדילין ממנ רה מזיקי בחו

ף . ופל זהו ובני רשף יגביהו עו קרי ו

ה ג ר ד מ ן שואבין מזו ה קי י אלו המז

״ר של ת וגקרא שו״ר והמו עי התשי

ה א מ ו ט ה ובכתות ה א מ ו ט ת ה כתו

ספר המלכות

ף שמכריהו יכובו בעליו ס כ ס ה ו כ מ

ה י ה ה י מ ה ו . ו בא והבלי בגלגול ד׳ עקי

ן להם ה ו ליתן לו בך מ ב כ ח ה כ ה מ לו ה

ה ר או כ כ כו ד כי יגנוב אי ו וזהו ס

טבחו או מכרו המשה בקד וגו׳ אלו ו

ת ח ה בקד ת כ מ ו לכו״ד ה ד יכדאל כמכ

אדבע צאן ה גדולי יכדאל ו כ מ ד ח ״ ו כ ה

ו ח ם כך מ ה חכמי ע ב ד ם א ה למטה מ

ו במכירתו י מלכיה כך הי ג תשעה הדו

ם ה מ לאעשדה ישתיפו שכינה ע תשעה ו

דה ותשעה ו במכי ה הי ע ש נמצא כי ת

ם פעלו כי כל י מ ו וזהו הצוד ת ת מ

ה לו י ה ת י מ ה ׳ ו ט ולכך כתי פ £ דדכיו מ

סף ו י י ף ישיב לבעליו כשבאו אח ס ל״א כ

ה הצליק ש ה ע לשבוד בד ממצדים מ

ם ה ה ע ת ד ח ה ה ב ו א שלם להם ט ו ה ה

א השיב להם ו ה ף ו ס הו בבצע כ ו מכד

ף איש בפי ס ׳ ושים כ ף לכהי ס כ ה

ף ישיב ס ה כ ד ו ה ח ד מ ו לפי׳ א ת ח ת מ א

דם א קו ו מות ה ה לו י י ה ת י מ ה לבעליו ו

ו קבל ו למיתת אחי תת ו שנקדם מי אחי

ו להקלה י שבאו אחי ד מפנ כל עונשו מי

כמו שאז״ל כל שחבידו נענש על ידו

ה ״ ב ק תו למחיצתו של ה ן או סי י אין מכנ

ה לעולם ז ה עונש לצדיק ה י ה וכדי שלא י

ו ולכך ו למיתה אחי תת ם מי ד א ק ב ה

ס לעולם ה לו ובאו ה י ה ת י מ ה ׳ ו כתי

ן ייסורי א לא שב שכבר קבל עונשו ו הו ו

ה ג ר ד מ באתי לעוררך על ה ה ו ז בעולם ה

סף ו ת י ה שנקראת בור והשליכו א א ז ה

שס

׳ כי ישחת איש בור או.'כי יכרה דכחיו ונפל שמה שור כסנ איש בור ולא י והמור ר״ל כשבאו אי״ש שמעון ולויב ו וכתי ׳ ויאמרו איש אל אחי דכתיהו בבור לו ם באו והטי ן ולוי אחי ושמעוהו וישליכו יקחו ׳ ו ה דכחי א מ ו ט ה ה של כרה והבור ריק שהוא ריק תו הבי אוסף הצדיק ו ב והטילו שם י מכל טוד לבא בחמור טהי שהוא מדת שור וה מלכך יבא לך נ ׳ ה לרכוב עליו דכהיד י ורוכב על חמו א ענ צדיק ונושע הורה איש כי יכרה בור ולא ה חו ר מ ולפי׳ או ונפל שמה שור והמור ודי מאי כסנ י

ת הללו ו ת כ ר ישלם אלו ה שניה בעל הבו

ה ף ישיב לבעליו ז ס ששואבים מבור כד י״ל למה אמר בעל הבור עו דין בור ו

רה ישלם מבעי ליה כבר ו ישלם הכ

ה תשיעית של כת דעת כי מדרג י

ה ה נקרא׳ תלין ונקר׳ פרע״ א מ ו ט הזה ה׳ י ו כ ן כנגד צדי״ק הפ ו ומכוה י א ה הו הצדיק ואני ועמי הרשעים ו

בעל הבו׳׳ר איש חמור שנקר׳ בו״ר ולפ׳

ה ושלם ״ סף הצדיק ע ו ה י ע ר בא ליד פן שעשה לו הבא״ר לו כל טובו והחסרו

ה ועשה שלום בין ע ר ל״א ישלם בא פ

ף ס כ קף לאחיו זה דין הבור ודין ה ו י

ת שמכרוהו אליו לאחר שהעלוה ממלרג

סף מן ו ׳ וימשכו ויעלו את י בור לכתי

תו לישמעלים בעשרים ר וימכרו או הבו

ף ישיב לבעליו ר״ל ס ף מאי לינו כ ס כ

5פר המוכות קב

ה שאז״ל גמירי שאין למעלה ד ג ה זהו ה וה ולא ע ש י ולא י פו לא עורף ולא עיה לעולם ה כי אינו משהנ א נ שנאה ולא קט ולא ו ע י כי אין בו לא רבוי ולא מה ולא דבד המקבל שום גבול פ ק ו ת׳ר ששאר ) כת׳ הקד ולפי׳ נקדא אי׳ץ (ו נ ם בה ויוצאים ממ רי ת מכתי ו ר י פ ס הני ?*אורות נה מי ת ושבעים ושמו ו א שלש לה שאז״ל מאי זהו מ ן חשמ״ל ו י כמנם ממללות י מ ע ם תשות פ י מ ע השמל פר ״ ת כ ת ה ד מ כי תשמלים נבראו מ ובאלף שביעי חשות ובששת אלפיםח ושבעים ו א שנה ממללוח וענין שלש מס ת שנבראו משם ה רו י מאו נ נה מי ושמום עי דו ם י י פ ענ דועים ו שעדות יף ענ ף ו נ ר ובכל ע ״ ת כ ת ה ד מ שנמשכים מה מ כ ת ו רו י מאו נ ה מי מ נבראים כה נהרות קדושים מ כ ם ו י ע ו ד י עולמות הד אשר אין תכלית ם משם ע מתמשכית הרו וקצבה כי משם התתלת הנון ניקת ים העלי נות כי משם י ו העלים ת ו א ן וים האמצעי מ ו ת ח ח ים ה וה הראשון י נות שם ה ו ת העלי הרו הנם הגדול י א ה ו ה ה מ כ ת י ה׳ מדת ה נ עיד ״ ס א מדת ח ו א ים האמצעי ה י ה ה פ ה ות ים וים המקבל מתשע מדו נ ו ם העלי מיא מדת צדי״ק שמשפיע לפל״ה ו הה העשירית ד ת ישראל מ ס שנקראת מם ת ב ר ק ה הו ו ז קדש קדשים לשם ית׳ ום בראש מי כנגדם שלשה י אשה לה׳ ו

ם ד א ה

פתת איש בור רה כי י ו בתו נ י ד ׳ כתי שם וה נקראת ג ר ד מ כדה איש בור וזו ה ו כי י אה וכשיצאו ע ד משלי ונקרא׳ ד פ זונה־בכל סהם נאי ישראל ממצרים באה ליפרע משוה ברשעתו ואמי ע ר ק פ י החז של ישראל וגדה כנ ה ו ג ר ד מ גד זו ה ה כנ ״ ע דאו כי דת נזיקין ו דז״ל לומ׳ ארבע אבו נ ו נתכוה ג ר ד ה ד ה ג ר כנ ד והבו ם . השו הא הי את שנקראת בו״ר ו ה הז נ ו ת ת ת הה ומשם שואבת לילי״ת א מ ו ט ם ה א

ן לאין תקר ואין יקי ורוחי! ושידין ומז

תכלית וחרט כי הפרש גדול יש ביןם שתימצא בא״ר ו ק ל מ כ ב י כ ד ״ ו ב ל ר ״ א ב

ת ישראל כמו הואיל ס נ ירמוז לכלה כ

את באר ה הז ר ו ת משה באר את ה

ה באר בשדה . ובור נ ה . ו ם י ר ה ש תפרו

ם ולא ו ק ה בכל מ א מ ו ט ת ה כנגד כתו

ה ה לעומת ז ם לעודדן־ שגם ז באתי כי א

ת שהם ו ר י פ ס ם עשר ה י ה ל א ה ה ש ע

נו כנגד עשר מדרגות שאינם ייתור אלהי

ו ם לברית כמ י בב ו ה הס ר ה של ט

. נשלם חלק ראשון של י׳׳ג י ח ז מ ד ש

: ד ו ה י י ת בטנין ה מדו

ן גווני החלק השני של שטר ראשוס גוון ת כיצד נכלל גוון ט ו ר י פ ס ה

ה ד מ ת שנבראים מכל מרה ו רו וכל המאו

ה ברטר ברתת מ י א י מפרש ב נ נ ה ה ״ ע ב

א ה הי נ ו ה העלי ר י פ ס . ה ה ל ת ל ח בזיע ב

י שאין לה גבול ולא ״ן מפנ קראת אי הנ

ת ם שיש בשאר המרו דבד מכל הדברי

ספר המלכות

ס ד ה ת ה ו ב הי ה לא טו ״ ד א פ ת ת ה ד מ

׳ה נ״ה וגבוד׳ לבדו נתן לו ד׳ כפים בי

עקב ד ומלכו״ת וכנגדן לקה י ״ הי ו

ן ״ ם ומרכבת מטטרו פי ן ארבעה נ התתתו

ה יהזקאל א ר ה פ מ ארבע נכים ארבע ה

׳ ם ולפי׳ כהי ו ת ס ר ה בו ה ופגגדו העי ״ ע

ה זי כ ר עקב באר־ן מצריה פ ויהי י

ה ד מ ר שנגזר מ בו ה פנגד העי מ ו ה ?

ם ימין וכמאל ו ת א ? י ה ה כ ״ ר א פ ת ה

א ו ה י כ ע י כ ה ע לנקב ה פ כ ויורד ה

ן י י נקביה נקב הראכ כ בו כנ י ה כ הבדי

זהי י לנקביה ו נ א כמי ו ה כ כ להכמי

ך מי פ ו כ הנקב ה ה ו י נ י מ למנצה על הכ

י ד י ן עכ רגליה ה פ יעי ונקב האהרו

ה גקביה ד כ ע מד כ ה או ה נמצאה א

ה כ מ ם נקרא ה ה מ יכ באדה ו

ה ר ו ה י ה ר ת ס ד גדול מ ו ם וזהו ק כי תו

ה גבדאו ר ה ת כל ט רו י ד ספ כ ע כי מ

לת נקראת פסו ה ו א מ ו ט ר מדרגות ה כ ע

ה א מ ו ט ת ה ר כתו כ ם ואלו הן ע ה היוצא מ

ת ה נקבים הלתו ר כ שנפרדים מאלו ע

ם נבראו עשר כ לת מ הפסו ם ו ה כיוצא מ

ה והלילה הלילה לאל א מ ו ט ות ה מדרג

ית׳ כי מקלת הזך נבראו פי אם

ם ה נקבי ר כ ת כי בודאי אלו ט ל י ס פ מ

ה כ מ ה רה ו י הו מכ נחלקים לתמכה תו

לת ו מהפס ה ו ר כ י תלים נמצאו ע מכ חו

ה א מ ו ט ח ה ו ר מדרג כ של אלו גבראו ע

ח וריח לזה בראשית ברא אלהים א

ה ׳ ויאמר אלהי אה הארץ וכחי ם ו השמי

הי י

ם ואלו הן ד א ם ושלשה בגוף ה ד א ה

ד ח א ה ם ושלשה בגוף ו ד א שלשה בראש ה נתלק לשנים הבריח ששופך לחשמישן הראש ההשלשה י ״לבטנ י םו ולמי רגלים והשלשה אחד ם שגים עגפי ה מ לבדם ו

ח ו מ ט ו ח י ח ש ם ו ד א ב ם י נ י ע י ח ש ן ואלו הם נחלקים פי ה אחד נמצאו שלשה ענ פ ו

ן י נ ע הו ף ברי ו י הג קב ג לחמשה ואלו הן

ב נמצאו שגי ע ן השופך ה קב התחתו הנ

נקבים נחלקים לשלשה דברים לתשמיש

ם למי רגלים גדולים י למי רגלים קטג

י מפרש ענין שש נקבים נ ד הנ בס״ ו

הללו שנבראו באדם אחד לראיה שנחלק

אחד להרחה שנחלק לשנים לשנים ו

הנקב ד והבריח ו בו העי והדיבור אחד ו

ן שהוא למטה מכולם מלבד ו ת ח ת ה

ם שהוא מלך מחמשה חושיה י נ האז

ח טמו החו ס ושהי אזנים ו י נ נמצאו שחי עי

ה שבעה בגוף נמצאו שבעה נקבים פ ה ו

ה הבל ״ ע בראש וכגגדם אמ׳ שלמה ה

הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל

הבל נמצאו שבעה הבלים וכנגדה אנו

עושים שבעת ימי אבלות למת ובגוף

ם שהוא נראה ואינו נראה ו ת ר ס בו העי

א ר מי נתנו בטיבור שהרי הו מ א ואם ת

ד למעלה אלא לאו לעולם מדת מ י ע

א קו האמצעי ואין לו בת ת הו ר א פ ת ה

ר שאין לו זוג כך ״ ת כ זוג כהו מדת ה

ת אין לו זוג שנק׳ אד״ם ״ ד א פ ת מדת ה

ד כך אמ׳ כנגד ״ ת כ וכשראה מדת ה

ספר המלכות קג

: ה א מ ו ט ה ה ו מ שהס מאכל בל כס השמאלית ט ו עי כנגד ה הנקב הרביהוא י ו נ ר במדבר סי פ וכנגדו סם הנגלים מכאן י פ נ ע ר ה פ ס מ ן ה עניה ה רביעיה של כהו נ ר ד ה מ ו ל מהפסו ו

ה : א מ ו ט הא הו ן ו מי א אוזן הי ו הנקב ההמישי ה ראש לחמשה חושים שנבראוא החוש הראשון ו טה ה באדם שמיה החוש י ה שבכולם . ראי ל ו ה מ א ה הו ו השני החוש השלישי דבור . החושא כנגד הו עי משוש החוש החמישי ו הרביח נוח הקדושו ו ח העלי רו י חמשה ספ הכלוליה ביה ה׳ צור עולמים כמוקב הנ ח ו מו שרמזה י לך בהרבה מקום ע ט ה ה ו ר ו ה ח גד משנ א כנ ו ה ה ז הח שי ה החמי ג ר ד מ גד ה א כנ ו שיש שם הא פי סו לי י הפי חכמ ה ו א מ ו ט ת ה של כתות שטלה למטלה ההבל מ ח אמרו כי מא ו ה ה ל ו ס פ ה היוצא מן המאכל ו

ל : ב ה ה

הנקב הששי אזן השמאלית ונבראן ר הראשו פ ס משם אשרי האיש הה ששית של גד מדרג ם פנ של תהליה ופל אלו הששה דברי׳ א מ ו ט ת ה כתום למטלה כלולים שהם שבט בראש ה

: ד ״ ו י במדת הה ומשם נברא פ א ה ו י ה ט י הנקב הפבם תפלה ר שני של תהלי פ סר סרסו ה ו ה פ י ם ה למשה איש האלהי

נין

ה ר ו ה ה ה הנ ן נ מי ן הי ״ ה הטי הי אור ז י

ה ע ראשי״ה בראשיה ברא אלהי י ה ב

י מפרב כיצד נ הנ ה ו ״ מ כ ח נד מרח ה כנ

: ה ר ו י ה מב ה חו ב מ נבראו ח

א ן והו א עין הימי י ן ה הנקב הראביה הנקרא׳ ״ מ כ ח קרא מדת ה הנ

ה נגלה ב מ ה יראה ה׳ י מ כ דאב יה ח

רה ה יכננדו אמ׳ בחו ר בראבי פ ס

ן ו ה אור הקדמ הי אור ז ם י יאמר אלהי ו

ה לח בל ז ו מהפס ח י ר בראבי פ זם ס י

ה א מ ו ט ה בל כה ה ה רחב מ ג ר ד נברא מ

הי הנקרא ו ברמז מ כ י ד י ר ב מ ט א ק ר ק נ ה

ם ׳ ויבדל אלהי ך וצלמוח ולכך כחי ב ח

ה ר ו ה ר ובין החשך בין אור ה בין האו

: ה א מ ו ק ח ה ובין כחו

א כנגד טין שמאל הנקב השני הוה משה נ ה הבי ד מ שגגלה מ

ר ואלה שמוח בני ישראל פ נבדא ס

גד ישראל שיצאו ר שה כנ פ ס ולפי׳ מ

ה ח נברא מדרג ל ו ק מהפ ר לחשך ו מאו

ה : א מ ו ט ח ה שניה של כחו

ן טם הימי א חו ו הנקב השלישי ה׳ ריח ר ויקרא דכהי פ ופנגדי ס

׳ ח דכחי ו מ ט ו ה ד ה נ ניחוח לה׳ והריח כנ

ר ויקרא ריח ניחוח לה׳ כנגד פ ס ב

קב שנגלה משם וכנגדו וירא אלהים הנ

ר ויקרא פ גד ס ב פנ ר פי טו ו א ת ה א

ה ג׳ של כתות ג ־ ד ת נבראת מ ל ו ס פ ה מ ו

ר שהם ע ו כ מ א ריח ה הו ה ו א מ ו ט ה

ם כמו ציקי קדרה כמו שאז״ל הבי או

ספר המלכות

ה נקראו פילג״ ב א מ ו ט ת ה ו ח נ דיין ו

ה זונה וחללה ומקבלים דרך זנות פ א ו

ס ה מי ״ זהו שאמ׳ שלמה המלך ט ו

טפ נ ס י י ר ח ו ולחפ ק מחק גנובים י

זהו ויקר אלהים אל בלטם לשון קרי ו

ן ו ח העלי ם הברי בבי ה ולפי׳ סו א מ ו ט ו

א ן הו ו ח ח ח הנקב העשירי נקב הד ו א ק הו ם ו ם עבי השופך מי

ומא דדינא ומשם קשה יומא דעיבא פי

ם עבי שחקים ומשם ד חשכת מי ו ק

ם ר ידוע שבקפר חהלי פ ניקח ק י י

׳ מא נה בדרך העו ה אחרו לח מדרג הפקו ו

ה קראח בור פמו שרמזחי ופל ז הנ

ה־ פי רי ון הקדוש להו בשלשלת העלי

ה מ טמא ו ר ו ו מפל נקב ונקב נברא טה

א דבר גדול בטליונים ו ק ה ו א שהוא מ

ואחר שעוררתיך בזה גחזור לעגין חלק

ת שרמזתי : ו ר י פ ס גווני ה

ן ו גוון פתר עליון פבר רמזתי פגור לבן ונבראים משם שלש ״ ת נ ה

ת ושבעים ושמונה מיני מאורות מאו

ר ונשלם ן חשמ״ל ונבקע זה האו י מנ נ

ה שאז״ל נבקע זיו אור זהו מ הצורה ו

ר י מתנוצץ האו ן ונברא העולם נ הקדמו

ני מאורות מתנוצצות חם מי בכל או

: ה ב כ ר מ ם ב פי ונבראו ענ

וכל אותם הענפים כולם גכללים בכתר וכלם לבנות והם שערות וזהו לבושיה כתלג חיור שער

ראשיה כעמר נקי ו׳כתר ו

ה זהו פ בין ישראל לאבינו שבשמים וד השביעי קדש עו ה אדבר בו ו אל פת עמרם ה יעקב לוי ק אברהם יצתק וא לת הו הפסו א השביעי ו ו משה ה: י ע י ב ש ה ה ה מדרג א מ ו ט ח ה גד פתו כנם י הברית שיצא משם מי נ הנקב השמיר שלישי של פ ם וכנגדו ס י נ קטבע0ן ם ומדבר בענין בני קרח ו י חהלח ל ו ס פ ה דוד פמו פן ומשם נברא מד פמו ה שמיניח שנקרא הד מדרג

שרמזתי :

עי גקב שיוצא משה הנקב התשי השפע להשפיע לאשה ונבראלת מהפסו ם ו ר רביעי של תהלי פ משם סה שנקרא ת מ ו ט נברא ערלה םל כת הא מכוון הו פרעה ו חנין שור וחמור ון ולפי׳ ישיבתם ו ח העלי פנגד הברימם ו בבריח העליון הקדוש כי שם קיח הנקר׳ באר ה המלכו ד מ לקבל מ מקבלה משם בדרך הקדושה וזהו הואילרה א הכלה האמו משה באר וזו היא שרומז הנביא י בשיר השירים וזו הה ת פ ו ח ה יצא חחן מחדרו וכלה מ ״ ע ולפיכך אז״ל בואי כלה בואי כלה וכן׳ הי ביום כלוה משה כלח כהי י רה ו בחופה של ד חו ו א ס כנגד שכינה כי הו צדי״ק ומלכו״ח ענין המשכן וקדושה ד מ גד זו ה השבח וקידוש החדש כנ ולפי׳ או״ל אלמלא לא זכו ישראל אלאהם בכל חדש וחדש י אבי להקביל פנ

ספר המלכות קד

ד אב ׳ ׳ א מדת ההס ו ים בה נ ו העלין ג זהו אלף המ ן ו ג מ א ה י ן כי ה ו העלימו במקו ס ו רי תלוי עליו כל שלטי הגבודקדק ס גוון י ״ה ה ה בעז ז אפדש ענין הס לבן תכלת ד מ ד ו נבדל א דובו וממג כבדתן בין תכלת ובין שחור . שבעהן ו מ ד הקד גוונין הללו ומוחצות באו שהוא לבן כחלב וזהו שאמ׳ שלמהניו דוחצות בחלב יושבות ה עי ״ המלך ע על מלאח על מלואו של עולם שהיאא שהיא ב ח עולס ה א ד ק נ נ״ה ה מדח ביס י ש מ ה ה מלאה כל טוב שבעולם כי מב שבטולס נה נבדא כל טו שעדי בי ומלואה וזהו יושבות על מלאת זוד הו י זה דומז ענין הי ״ה ו נ מדת ביה מ כ ח ד בגוון ה ח א ה ד מ ״ ח כ ח ה ד כי מא ר הו ׳ ח הכח׳ ד ד לבן שהוא מ כיצד אוא נשמה ו ח היוצא מן האש כי ה ו הדס ה ע ׳ ׳ מ ח החכ ד ד מ ח א ה לכל ולפי׳ מניו דוחצות בחלב ׳ עי ד דכהי ״ ח כ מדת הנ״ה ת בי ד יושבות על מלאת זו מם שמחה . י ם הבנ ה וזו א שנקדאת לא״נה שילדה ששה בנים ובה אחת זו ביה שבעה בנים ונקרא׳ נ מ שיצאו מנ״ה שבע שביעיות ושכינה נקראת ביי עליכם שב״ע על ת פקד זהו ו שב״ע וה נקראת ״ נ י רת הב י ספ ס • ו כ י ת א ט חת לך ר פ ס שבע שנים שבע שביעיות וזהו וס י מ ע שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פספרת לך זהו ו ״ה ו נ אלו חמשיס שערי בי

שבע

׳ אחד אומ׳ קווצתיו תלתלים וכהו שחורוח כעורב . לא קשיא כאן בשיבה כאן במלחמה בישבה אין לך נאהר אה במלחמה כמו הבחו כזקן ואין לך נד ו א ם ה אמנ ד החן וכלה . ו ו וזהו ספ שהוא לבן אינו כמו שאד ״ ע ה א ז הם פי פגגדו המצא באוד למעלה י נ ו ו הגח ו ד ה מאו ב ר ן פמו שאז״ל ה י נ ו מכל הגון ר אור הקדמו ה האו ד אבל ז יש באולה ו נעלה על כלם וכנגדו האש העה מ ש נ למטלה שמטיל דוח היוצא מן הח דו א נשמה לספי ו ד עליון ה ״ ח כך כזה ת ו ו ר י ב לאוד לכל עשר הספ ב ס מ הזהו נו נראה ו ר הגדול נראה ואי האוו ׳ אם יהי גוון שלג כצמד ילפי׳ כחים כשנים כשלג ילבינו : כ י א ט חקראה א הנ י ה ה מ כ ח רה ה י גוון ספח בכל טטו ה משו מ ני ה׳ ה טים כי הארץ ולפי׳ אמרו קצה המקובליים נ כא שני עי ״ת אי במדח המלכוכא ובחחן שהוא המלך ה׳ צבאוח לא איד ח חה א ם כי השג ע ט ה כי אם עין. ו יש במלך ה׳ צבאות שאינו צריך שהיםמי ישיבנו והשגחה א באחד ו ו כי הן וכל׳׳ה והשגחת הכלה בשתים חח״ה ה ויש ב ״ מ כ ח א מדת ה ה הי נ ו י העל שבעה גוונין כנגד שבעה גוונין שבעיןה לשבע ״ נ י א נשמה למדת הב הו וא היוב״ל הגדול השופך הו שביעיות ום לשלש עשרה נהרות הכלוללים במי

ספר המלכות

א י ׳ וצלה נ ה ה תי ה זכר דנ י וצלה ה

ה ׳ קרא עד׳ ונזדווגו צלמן־ ולפי׳ אמ׳ מעי

ה קדא בדפי י וצל״ה שמפן קולי פי מפ

הי ו נפי פי ברבו י פ נ פ ה ו ה י י ה ה אחרי

ה נ י ז ה לו לו׳ נפי הא י ה וא״פ ה ח א

ה אמ׳ נפי להלך שהייל י מ אכלרחי מפנ

ה פ מ א פך המצא ב מזכיר במו הו

י רה מפ תב חו ו א הכ ו ה ה ״ רבינו ע

ה מבבח עצמו ואומר י ה רה ו הגבו

ה על ל ע ד יכי ה א ה עגו מ ב ב מ י הא ו

ה ״ ה רבי׳ ע ב מ ה גדול כ ד א דעחך ב

ה מבבח עצמו אלא גאו לעולה לא י ה

ו בו פ בהי ״ ע ה מדבר בעד עצמי א י ה

ס כנגד ח הללו אלא כי א ו כל המעל

׳ ה ולכץ כחי ב ח שנקרא מ ״ ד א פ ח ה

וידבר ה׳ אל משה לאמר ואין וידבד

ה כי משה אי בי ה׳ אלי כשאר כל הנ

ה כנגד ה מדבר בעד עצמו כי א י לא ה

ה שנברא ד מ ה ה ת ו א למ״ך העליון מ

ה אמרתי כי נ י ולפי׳ אמ׳ נשי למך האז

תי לפצעי ר״ל וכי עבירה איש הרג

ק ׳ חבורות בצע תמרי חי דפתי עשי

ה נ ג ו ה אשה שאינה ה ברע ששמשחי ע

׳ בי ת וכחי עטתי בשלשלת הלמו מי לי ו

ק ברע ולפי׳ אמ׳ ו ר מ חבורות בצע ת

מלבד י ו תי לפצעי בחמ כי איש הרג

כלפי מעלה וילל לחבורתי ר״ל כשהיה

תי ילל למעלה ס אשה הרג לי חברה ע

ה . ט מ או ל

ה וצלה שמען ל ויאמר למך לנשיו ט

׳ויי

ה ד פ ס ה ו ״ ב ק ה ו שבע שבחוה שנים אמ׳ ל

ה לך י ר ו ס ה של בינ׳׳ה מ י ט פנ ״ לך מ

לידע שהה שבע שביעיות כמו שאז״ל

חמשיס שעדי בינה נבראו בעולה וכלה

׳ ה דכהי ח א נמסרו לו למשה יזין מ

ה . ולפי׳ אמד ט מאלהי ט ו מ ה י ג ה ו

ה לך שבט שבחוה שניה ולכך ר פ ס ו

. מלאה לטידרך טל מלת ) ע / ׳ מ א

ה ה שהיא יושבת טל מלת השבע״ ל י כ א ה

ונאחז לבן בירקרק : '

נה זו ה השלישיח בי ר י פ ס גוון הה ר בדהטי קראח מלך אסו הנ

ה שאז״ל ן וזהו מ ו ץברהיכיי המלך הקלמ

ה לשבוטוה נלדיה כמי ה בין נלדי י מי המלך שבועוח כמי שנשבע י שנולד בחי

ה ״ מ כ ח ח ה ל במלך עצמו נרדים כנגל מ

״ה שנקראה נ י ח הב שבועות כנגל מל

ר מלך עצמו כמו שאז״ל מלך אסו

ח טי המו ר ברהי ם שהוא אסו ברהטי

של המלך ה׳ צבאות ונקר׳ צפור שמים

: ד פ ס פ מצאתי בזה ה ונקרא׳ צפורה. ט״

ה וצלה שמען ד ויאמר למך לנשיו פ קולי על דדך הקבלה יאמר

ת ח א ה וצלה ה ד שאמר למך לנשיו ע

ה ראשונה שברחה ה חו ה י ן ה מה

ה ולמה ״ ד א ע הי ם הראשון ו ד א מ

י שנתן לה השם ית׳ ה מפנ ד נקראת ע

ה ר ס ו גד אדם ואח״פ ה ן כנ י ותכשיטי טד

א מלשון וריח נור לא טדת הו ו ו נ ממ

ה . ר ה בגד ביום ק ד ט ׳ מ ן וכתי בהו

(26)

ספר המלכות קה

ץ -.-V «>^י. »>- י י ה 4רי״ץ- י י ה ז י ׳ ה י יי־ ״״יי הי י-י־-י

למים א יה׳ ממלא כל העו ו ה •ני ה ו ה מ

ם ה ה׳ צוד עולמי י בי הז״צ נ

ם ר צוד אלא צד לפניו העולמי מ א ת

לה הבא הפל ממלא העו ה ו ז לם ה העו

ובו יושבים הלאפים ובני אדם וכל

ה פבדא ה לכל מ מ פ א נ הו ה פבדא ו מ

ת רו ה ונשמות טהו ומשם ניזונין מלאכי

א הכל יהכל ו כל דבר שכלי זה הכלל ה

ה ובוהו ה י ד והארץ ה ו זהו ק א ו הו

ה וכל נ ו ה ז י ה וארץ הה נ ו ד״ל ארץ הטלי

א ולפי׳ כל ו לם בו כלולים ובו ה הפו

דה ה בהו א ד ה פ טנין השלשלת כ

טנין נשים או אשה ירמוז לד׳

ה כשיאמ׳ בטנין אשת טו דו ה הי ו ד י פ ק

היל ואמנש לא החשוב בדטהך לתאר

ד השם יה׳ אלא אלו נ דבד כזה כנ

ם ת כי ה עו דו ה קשירות הי פ ב ר א

ד ו א ק הו ת ו עו ה ומשפי מקבלי

ת ק כמו כן שאר המרו ו נ י נ אנדרו

ה נ ו שנכללים בייחוד בשלשלת העלי

ע ד משפי ו ה כמו כן ק ר ו ה ט ה הקדושה ו

י ומקבל למה נקראים אלו נשים מפנ

ק בה ע לה הקו י ה המשפ ד מ שנוק ה

א ח י ק א ן בוכנא ב ה כמי כ ו ח נראה מ ו

ה עולמית ואלו שאר כ ו ת ד מ שלא ק

כולם כלולים כן אלא שהוא יוון למעלה

׳ ן כמו השלהבת בנחלת ולכן כתי ו ו מי

ה י מ׳ ה האו י ו ת ה אמד נ י נשי למך האז

י לפצעי וילד ת נ ד ת כי איש ה ״ ד א פ ת

לחבורה י

י־ •״ילVwr י

הד יה׳ י לנפיו להו״ד ולמלכו״ת כשמחי

בגווניו כמו השלהבח בנחלה שמפןי י-יץזי-י־ ץלרי«י>-י י ר ״ ״ ״י^י יייייר י י

t , - . י <« / I I « «r ^ ^ « 4t- , - * ~ j / i ן י* >־־~r י־> י ״* י ן יליזי׳ י־ ״ י י* יל . וי• •"J <f^i m * ן ׳- / _ /.

ן י ם בשלשלת העלי י י ה קשו ח ר״ל נשי א

א יה׳ דבד אהד הו שאינו נפרד לעולם ו

ה דע כי ו ד י פ ״ול בענין עשר ק

ם י קרה עץ החי ה הנ י ח ה ״ ד ח פ ח

י לפל א גווי מאםו ן פי הו שבחוד הגן בחוך פו ה החי א הבדי הו ה ו מ ה מ ה

א ענין מליצוח ונקרא הו הקדשים ו

עקב ונקרא משה ע״ש שהוא מליץ י

ח של מעלה י ד י פ ה חמש ק יתד פ ימתי

ה פמי השלהבה 5 י " 1 < * ה ע ב ד עם א ו

ה גוון ידוע ד י פ ק ה ו ד י פ בגהלה וכל ק

ר זיו ואורו י השכל וכל כך מזהי ו של א

ד ואוד מצוחצח חו איר שכל או יה׳ או

ח כגיין שלי רו י שגראן למטה עשר קפ

ה בענן במם הגשם א י נ כמו הקשה ש

כשנראה שמזהיר זיוי ינראיה כשנים

ואינו אלא אהד ולפי׳ נבראו עשרח רו אצבפוח בידים כננד פשר קפי

ם פנגד צל יעשר אצבעות בדנליה ה

ם למטה מכה י א י נ ה מ י י י פ ק ו ה תי

ה הי ל וזהו קוד כאשד י ו הנדו י הז

ה ר ד כל מ נ כנ ן ו פ ך האו ן בהי פ האי

מרה שכיה דבור בכל השלשלת י

ד ב ו ה ט ה הקדוש י ׳» יון י ן ״ ^ י ״ ״ י י . ה י . י . . . . . u .

si .י

העליין ישם אין שכי שים דבד מקבל

ספר המלכות

ד מפי עצמי אמדן זי מדת ב רה מ לתבורתי זמ מיכא״ל כהן נדול בשמיה : תי

ל. להבעה דודות ולפי׳ בינ״ה נבדאי בעילה יכלה ניתני לי ס לעו ילקיך קנ״ה י במד? בי נ י נ ת ע ״ י א פ ת נקה אין למבה ל י שבעתים יקס קין י אמ׳ נסבעה ע י פ י ב ׳ יכמך נ ס לעי ל פ ילנך כתי ק אן אלא יקס קין פ ׳ נ תי נ

א : ז מי סבעה ילתכיינא בי ס י י לפבעה דידית . ילמך פבפי תמצא ת פ ה מלך ביפדאל וידע אדס עיד את א י ה ה אתיי פ ״ ה פ ס מ ו

ך ׳ך הפו* ׳,׳ ה . י י י ! ׳ י ! •!׳ j * • ! !w* ~j>--~> !׳שבעה **1• *

ידע אדה ׳ י תי דיעה לאדפ דנ דה י ה קי י ע ב י א ה י ע ס סעד ה שביעיות . י

פ ד פ ת ה מ פי א בפני פדו ה לעולפ לא קפי י פ מ ת ע לפפד ה י נ מ פ נ מהל לו י פ נ

׳ מ א ס י צדינין נ ן באנ י כ א י פ ה די פ זכותי בעילכ פי ס מתתד י פ י מ ת לסעד הפ י ד ס ידע ידמיז בנכד אדה הי ד א ה ה י פ ו פאז״ל מ מ א תי וקייס נ נאלו הו

כככת׳ וידע אדה א לידיעתי י ה הו ד ק י מת ת דפ בעולס פ ה לא מת נ ״ דבי׳ ע

עתי די ה י ד ק ן פ ו ה ת ת נכד אדה ה י נדבק בתיי עוד נ ולפי׳ אמדי לא מת נ

אמד ה י פ ך פ י בדי נ פ הפ די הפי ס לי י י המלך ב מ דת בינ״ה במ״ע פפד

ה ידע יאמד סבא בעצליה אדה ד א ה ה במדת י פ י והדי מ מ א אה ת שנמכןרי יע פבא נתב יהגייל ד י פ ן לדבי נ נ למדה הדאפי י ה היא קאי יהיאך הפ ״ הפאד

ס ד א ה ׳ י י ה ד לקי; ילהבנ נ לי בהי ך המצא נ ׳ ויהי ביפידין מל״ך הפו תי דנ

י י ס ענ עה י די דה י פבעה לפבעה ידע את תיה אדס קי ־ קס לסבעיה ו ״ ׳ י 1

w י״ייי M ס ־ ד א ל המא באפתי אמ׳ י י בינ׳יה והתירוץ פלקת לצסידה לאפה ז

ו ה דפה י י לא ה י נ ב ד ד מדת בינ״ה לידיעתי לקיים ה נ נ ת נ נ י ו ל מנ ת י ל ס

י לצייי ה הדבד אלא מפנ עה לעפי י ס ולפי׳ נ ת י׳ ילמך נ קדא צפיד סמי פנ

א מ ה י ז ס ה ת ה פ א ד פ נ ׳ פדי ידבי י הי פבעה . דנ ס ו י פבע

ה בא בבמתה לדבי ילא בעצליה יהצלית מ כ ת ס יקה קין על דדך ה י ה ע ב כי פת י מ ד י נ ן הדבד יהיליד בדמיתו בצלמי נ ״ י א כנגד מעעד ״ן הו דעה כקי כבד י

נ ד ע ילפי׳ ה ב ע תו ה ה מאי י ת ולפי׳ אמ׳ כי נתפ ה ״ ולמ״ך כנגד תפאד

ה ה י ה ה נ פ א י עה ה די ת קין להבל אבל י ה הי א מלכי ן הי ״ ו ה מעעד ג פ ה

ס י יצאו זכאי ס פלא לדעתו ולפי׳ לא הי ס ילמ״ך סבעי י ת ע ב קראת פ הנ

ב ילפי׳ י ׳ גס בלא דעת נפב לא ע א דכהי ת לביג״ה בהי ר א פ ת בבפה אבל ה י

ה ה וידע אד ז ׳ ה ל לימ׳ הכתו קראת התתי ה שביעיות וכנגד מדה הנ ע ב נ

ג ו י ד מכלל דמז עה לו עו די ה י ד ק ה פ ה קללות כבמשנ ב תפאר״ת והנקראת ה

קי

המיקיה כיליבאי״ל הין ההילה מהקיים אלא בבביל הבל פיהה בל תיניקיה כי הלנו קין . יהקב״ה תיקך איהב

ביהדנ זכהי יהנ יהדי. הייב . יזהו היד יללקיכי ביבמה אל האמ׳ ביבניה

הדאבון כיד הבהא לא היליד ילא זיינ הה אבהי כי באבליה הבל בני היהה י יי נ י ׳ כהי׳ היי׳ ד א״ה ל ״ ייבב יל כ י ^יי^יי• יד ״״ידי זי ~יי־ ייייי־ ־*מ י״זי־י״

במה בכאן מכני בהה הזיהמא בל נהב ילבבה היא בלי הז:יי במה כי

בדיני הקב״ה בהיא קינה הכל : וידע אדה היד אה אבהי נ:״ ד הקבלה עוד יאמד באדה היאבון גליי הבלוה לאהד בהכיא בגין ה דכי ה בהוא קוד בכינ״ה וקוד אלהי״ה יההדי: יבניה ביה יכהה במיה נקדאה זי המדה בבמיה וידיגיה הה למבכיליהpV-V- -י י־״״די־א ידך*־ י״ייהי״ו• ר>-

הייהיד בהבנההי בכיין הבכל ידאה לבכינ״ה מיד נגבה גבידה לזי המדה ילא בה לבי נה לזאה כי היא אבהי בל מלך יהיא יה׳ אל קנא נקיא אדה היאבין קינן בנגייגיה כמי באמ׳ ז״ל אדה היאבין קונן בנכייהיה היה יאה״: הכיר בהגיאו ובב אל ה׳ אלהיו בכל לבבו ונזהר לגיולה בזי המדה ילא גיגה לגולה גיד ילשי׳ כהי׳ ויד״ג אדה גיד אה אבהי זי בכינ״ה ביד״גי כיי־״רה דייה^ה י•־1 יייייי^י־ ״ייו י״- ידיייי

הנהר ( הקד ) יבדאל דכהי׳ בני בכורי יבראל הבניה אהה והקדא במיw יי |'• K ' W י , י S m* < ״

יכמי כן הבן הזה היא נלטכירי״ן ולמה

הייה . יתקדת במי ב״ה גל בה בהיבהה הגילה ממני יהיא ק*ד מב״ה ילפי בכהיב ה הה הבל ילבמג כיצד ניציציה בל הבל הייבי בב״ה יגיד נקרא ב״ה ביצאי מזרגי ארבגה בהה קיבליה היללרכבה ילפי׳ נקרא במי בה כי בה לי אלהיה זיג אהר דג כי בידאי כי אלהיה היא המיביל הנבמיה לגילה יהה זרג אהד בלא היה בי זיהמה בל נהב ההה הבל בהיה נהמה נדילה לי כי י דג כי בי

כל הגילה יידגיה במיני קין אלא זאה אימ־ה כי ג יק״י היה מצד נהב ילהכיילא בריליזא . אז״ל המקבל פני דבי כאלי מקבל פני בכינה ילפי׳ אז״ל בהליליד הכה הוא כביד הבכינה דנהי׳ אה ה׳ אלהיך הי־א א״ה לדבית הלמידי הכמיה . יהקיה במי בה ״הלייידי הכיליה גליהה היבהה הגילה-ירי׳ ־• י *1י־׳ יי4יי״י איד יי״ה גליי״י*י.• — י״יך״י• ייי^ייי יי• י .» >•» k-^ ׳ - - * - • ״ sJi . * י- י - יי — י • ן

׳ י - י 3, . « י > ^ . ה״ה ה 1 > .

יי־יה

ספר המלכות

ה ״ ב ק אלו מלאכי הבלה וכיון בראה הן מ ו ע ונשנצלל בכל מ פ פ כי׳ ולא בא הי ה ב ה א י א ו ה ה ד ה א מ ה אמ׳ ו מ כ ב הא י ק ה ד ותלד בן ו ה ה ה ו י י עה בנ די יא וכן ק א נ ן בהו ״ ו י ע ע ה זה מ במו ב״ה י^י^י״י^ ז״יי י^יד^ *״י ״

ה מדת בינ״ה ה לכל״ה . אלהי ב בו תתקרה ״ה כמו באז״ל ו קדאה אלהי בנה נ י י ב י ע ה ב י ב מ יעע ייאלי״״יה ה יא י בהי ׳ ונקמה אלהיה מכנ ו או וי בי נה י ב א י ׳ ב ה וכהי ב ק ן ה ה הדי ל ה ה הה מ כ ה ה י ב א א י י ק נ ה ה ד ה מ א אלהי י בא אלהי׳ למדה י ן ב ד הקדמי בנבדל מאו• י י י י ׳ ץיץ•*,-,- - ״ ו^הי י ״ י יייי״יי״ה די

ע אהד י ה ז נ״ה כי בה לי אלהי ד בי י כנ

י ה הה מנ ו ה בו צד נהב הקד י בלא ה

ק בנבלע כי ב א ד ט דו״ ן ה ע הב״ל מ

לט י נ ה הכל ו נ ה קו י ב י כ ז ה י קין ב נ הד

: ן י י ק נ ד ה הבל כי ה ה ולפי׳ אמ׳ ה

א במי י ק י א יילד בן ו י ה ה ת י ש ל ו

׳ י קאמ ה הכ מ כ ה ב על דדך ה י אנ

ד יננלי הו י נלה הי ק היצידא כ׳ כבנ בענ

ב אי י י ה נ ה ה על מ ם כלה אי י פ נ ע ה

ע י י א ה ב ב ע מ על דילי לצבאוהה כל ה

ה יכבד י ה ה האל ב ה לעומת זה ע ת ז א

ן י ב א י ב ה י י כ ד ה י דעה כי יב למעלה ס י

ה א ד ה ב ב כ י מ א אדם דכהי׳ ב י ק נ ה

ה א י מ ה כ ה דאיתי דמי ״ יהזקאל ע

״ה נ ״ה זי בכי הי אדם עליו מלמעלה י

ה ב א כל ענין ב י ב ה ב ״ א במו ב י ק נד בב קצוות א קו ה ועוד בהו י ב א י ימי בה כי ״ א ב י ק נה לפי׳ נ א לבפי ק א נ הו ובהד ה זדע אהד ד״ל זדע מו ה לי אלהי בהמא בל נהב ויצאו ו ה ז י ה ן ב מן הדאבוה מזיקין ולפי׳ אמ׳ זדע אהד מ ה כ ב מה ה ה ב י ה ו קין ב נ ה הבל כי הד ה ה

והמא בל נהב : צד זו על דדך ה ב ד את א ה עו ד וידע אה שרמזתי דעה מ ה כבד י מ כ ה הה ב י ד ה נ ר ו ה ה כי ה מו לך בהרבה מקוות נה כבאר הנבואי אי ם ו י ם פנ בכבעיהי דבר ה׳ י ׳ ו דאלו בבאר הנבואות כהיה ב מ ד ה׳ ואלו ב מ ה א ׳ כ אלי וכהי. כמדבר ר מ א ה ל ב ׳ וידבר ה׳ אל מ כהיה ב ה מדבר בעד מ י ה בעד אהרים בה ק ו נ ד מ א קו י הו ה נ לי י ע למבנ דו היה ולא ר ו ה בה מן ה בה ותי ק נל תי עמו וד אפילו ק ת רה פ ד תו פ להנה אז״ל קה מ י מ רה ה׳ ת י הו ל נ קוצו בל יו״ד פקיר נל ק ת ל צד ומפל עבר אשר לא ה מננו לה מדבר׳ בענין ייהוד אלהי ו י נ בה נ יה׳ ואדם ירמוז למדה צדי״ק ואשהו ירמוז למדת מלפו״ה הפלולה בפל יופין ד הראשון בין הת״ הו י ה הי ופשהיה ישראל השלימה בנל ק נ לנל״ה פה שעה בא הנהש ת ו א משלימות בה ע ו ד י ה ה ן בהו ל המי י והטי נ הקדמוי ת של מלאנ ו ת ה נ מ ומשה נבראו נד וקוץ ודרדר הצמית לך ו הבלה וזהו ק

ויצא

םפר המלכות

ל י ל י מ ה ד מ אמ׳ בלמה לבהיק א

ה 1:3 יל ס י מ ב ה ימ ב ב י ל זי ט ל מ ה מ ב ל י

ה ב ל ל ל ו ט לבמהה למ ני מבי ל ואי ז ל

ל לו א ב ל ״ א נ ל י ל ל ל מ כ י ל מ ל ז מ

ל נ ל כי ל ז ל ל ל ו מ ה ל ה מ כ ל ב י א ל

יה יי״ה ׳1־׳היי• איייהי ״י י״יל וימיה יד ה י י ה מ ב ק נ י ה י כ נ נ מלילל אמ׳ נ

ל ״ ל נ ס ל ן מ ״ ה ה י ל ה ב אדס מס א

׳ י ה נ ל ד ה מ ב א ל י ל ק י י ה ב א ה י ל

ך כ עליך אללי כי ל י ל ב ההן על נ י מכ י

ק י לבהי ה מ נ ה ה ב מ ל ולכי׳ אמ׳ כ

ה נ ה אי נ י ו נ ל ה י מהולל דייל נ ה ד מ א

ה ל ע פה כל מ הו יהיד ו אלא לדמיז ענין י

ה ומהילל פ ו ד ה י ב י פל נל נ ׳ נ י ה נ ד

י לא פה מלפין יבהיליהי א לפין הי י הkl*->v> ץ-ייו-ן , • •*••k ,^U / pk« >kk>^ * y י » / - .* * rm s .,\ * * • s ו ן \ .* < « ׳

י נ ה אלא מפ נ ה בל מציה זי אי נ י י נ ה ב

ן לנל״ה בל מפלה ז ייהיד בין הה״ מ ו ד נ

י מהולל ה ד מ ׳ לכהיק א י ה ילנך נ

ס רימז י נ ה ה ד ה נ נ ן נ י ס לבמהה כעי י

: ה נ ד ב זאת ה ׳ ו תי א״ה דנ ה ז ד ד מ נ נ נ

ה כל נ ו א אהד ״ ד ה נ נ א נ ״ ס ה ה כ ז י

ד נ נ ה זי פ ה מ ד ודימז כ ה ו י מ ס ה ב —יי*•!•» יי^ייי^ יי״ה ^~הוי״ י^ייירי

כ ד ק מ ד ביה ה נ נ מהולל יני׳ דמז נ

ה פ פ ן י ה דאבי פ ס פ י מ פ בניינה בני פ

ה בנ ד בי ן פ ה י ת ב בני ילקיך הדב מ

ס י תקי י ה בימיני ו ד ה מ ביה בליבי ב

ן ד ביה דהכו נ נ לפילמיה ילפי׳ אמ׳ נ

ו פ ו ? י מידילל לואיל ו ה ר ק לכהיק ה

ב הי לו

א י ל ן פ ״ י ל מטעד ה ז ״ ה פ פ ייצא מ

ן ילבה נילי ה ינילי נ נ י נ א לב ס נ

״ יאי י ה ילדדניה הטי ד ב ילילדה בילאל פ

ס ינקל־איס בי י ה אנ ה ב ב י ינקד׳ אנ

נ הפך פס דבינה נ ס יהניליס י י ה ^ ^

לס ילפי׳ אז היהל נקדא בסס ה׳ בבפי

לס נ ע בל צד במאני י ה ילסס מבי ה פ נ

ד ה ה א נ ס ה׳ ילעבדי ס ב כ ב י ה ד י ק

• »\ . ml V I

י •מהילל בספר קהלה לסהיק אמדתי ידעה ב ד כ ב י ה זי ע לבמהה מ י

י באיל׳ אה מ ה בלנלה בהנילהי נ ק ל נ נ ה ב

ל ו בנ ה מ נ ה ה ב א ה ד מ נ ה ה י ב הבל לה י

־ ך י ה ל ב ז לה ל ה טצייי בפי י בי י ילי כי

א ) יבהבלי עילה הי ד ק ה ה ( י ק נ נ י

ה ד א י ב ה מפנ מהילל ד״ל צד קפלי

ה י הי ה דיה י דעי ל הבל י נ ה דפ ב י י כ

ה נ לה אי ד בקב* יהבלי העי ה מ פאן י

ק ה יתרון לאדה לבהי ה מ ס לי ב לי מיטי

רה ס בהי י א ה נ ז ה בעילה ה ילסמי

ה יבעילס ז ס בעילה ה ד א ה לב ה ה מ ב מ ב

די ה׳ יבריה ילבילהי ׳ פקי הבא דפהי

נך ה ילפי ״ מ נ ה ה בי לב אלי ל״ב נהי

א הבל י ה ה ב ז ילס ה ד ״י*הה י״*י י נ נ

ק ה לכהי ״ ל בלמה המלך ע יריק הההי

ר לאדה ״ל אקי י מהילל נבאז אמרה

ה עד ז מ בעילה ה ק פ י בימלא בה

ק ה בנאמ׳ אז ימלא בהי י ב מ לימיה ה

אמרי י בזמן בי ה מ י ה א נ י ילביניני די נ פי

ס אלה ילפי׳ ה פ ל ה׳ לעבי ה הנדי י י בנ

ספר המלכות

דדמ נ 1ץ ץץי»ו ץ^־ייי״י־ במדד בה מי

ה צב ה זה הרבה ה״ מ

א ה בהי ״ ב ק ) הנכד ה ־ ס ה ) י י ל י הי ב ה

) בל ייצרכי ־ ה ה ה בלי ( י המלך בהבל

ה בפהי ה י ן נזיל בבמי ה ומיכא״ל נ

ך י ב ה המרכבה (חסד) ה מ כנגד ה^ י ״ ״ ה נהן הצו יב: יי־יי• יידי י נ ק י מ י ב נ יא״ל ה נבי ו

אי במרכבה י ב בראל לה׳ בנ ׳ קדבי הי דנ

ה נ ה א ׳ י הי י צאן דנ ה מהרא י אב לכי׳ כת׳ ־ <v—י• י

~ * י ׳ 1׳ ו י יי ׳ ומהנ י ה י ויי׳ יצהר נ ה צאני צאן מרעי

ה נל ב נ ר מ ב ה בור ב ז בקר וצאן זו מ

ה לפני בירבלה י ל אבר ה ה לי מנ י זה ה

ה בננלה י פ נ פ י״ל יייכל י״יידיה יייכל הה ב״ה ר י ה מ ה ה ו ב י ד ק נה ה ו רה העלי י צ

ח י נ י נ חע ה באמ׳ בלמה ו ימבורך מ

״ה ר״ל בבעין בדי ה י ״ ה בד ד א בני ה

ה וערבבו מ ו ע ה ה י ה יצר הרע באו נ

נ ״ פ פ א ה ו בין יבראל לאביהה בבבמי

״ה הו ן י לעתיד לבא יבא אדה הראבו

ה ולא ייפלו לערבב י ב מ בנלניל מלך ה

י יזהו באמ׳ בלמה ב נ ו ע מ ה נ בדי בדה וk -< • ד , ד י י ׳ ד י י י ד״״״ליץ דייו*• ״י

נבמ׳^ ׳!׳.

י נ י ה י י ה ר״נ בה ד ה נ ה י זה נ במור נ

ה המצות יבא אדה בנלנול מי י מקי

ס ומיד תבוא נאילה ליבראל י ב מ מלך ה• \ י - יו^ ץץיי/ ייריי-^• • י - י י י הי י י * מ~י ה

׳ תי ה ולנך נ ד י ה העב י ק מ ה בבא מ מ נ הה יאהי־ מיי יייי>ך ״ במבה ייני׳ ה ה ו ד מ ע

אה מציהיי P י״אלהיה ירא ו n ,״ייי יל•״״• «״״1* < v l l

- - י י י ך ן י־׳ י י מד ד י עי נ נ ׳ ה הי נ י ו עמד

א י י ו

רה בראביה ברא ליהרב וזה ברמז בהי

אה הארץ זי ביה ה ו י מ ב ה ה ה א אלהי

׳ י ה ה נ ה בימי בלמה מ ק בנבנ ב א י

ו יבהו והבך ה ה ת ת י ה והארץ ה בהרי

ת ליהרב ה רומז שעתיד הבי ו ה על פני ה

יהי הי אור ו ה י ׳ ויאמר אלהי י ה ה נ מ

נה אור צרה לבנוה ביה המקדש נבראשי

ר פ י ק ן ה ה נ ה שניה בימי פזרא ה ע פ

ה בין ׳ ויבדל אלהי י ה נ ך נהרב ו לאהד נ

די אמ׳ שלמה נ נ נ ר ובין החשך ו האו

ה זה פושה ולפי׳ רמז לאהר ולשמהה מ

ה בימיני ר ה מ ך על ביה שלישי שיבנה ב נ

ה לאוד יום ילהפך אמ׳ ויקרא אלהי

קרא לילה השלמות ביה שאין דבר

ע ו ה ה ׳ ו ה אלא לשלשה דנתי י י ק ה מ ה

א לשהוק נתק ע״ ה י ר ה מ המשולש לא ב

אמרתי מהולל ר״ל לבהוק מי שמנין

לה יאזן הק בהבלי העו בו בנלי זמר י

א הו ת ו ו א ת ש מ ששמעה זמרא בביה ה

ו אמ׳ לשתוק אמדתי מהילל ה מנ י או ל נ

ה בנלניל שיבא לידי ״ ב ק לסוך יביאהו ה

שעות והלליה וסכלות ואלו שועיה

שבדוד ולפי׳ אמ׳ לשחוק אמרתי מהילל

ה עושה ד״ל מי שמשתק ה ז ילשמחה מ

ה ה מ ן ע נ ת ומנ ה נשיה בבתי משתאו ע

ן נבדי י כמו באז״ל מזמדן נשי וענ

ה בבתי ה מ ח ע מ ב מ פדיצוחא ולפי׳ מי ב

ה א א ב ו ה בידאי פדיצוחא ה י א ה ב מ

בה בודאי ו לא חזר לפני בוראו בחב

במדה ה ו ב ה בנלנול א ״ ב ק יביאהו ה

ספר המלכות קח

מאי רביהא קמ״ל הלה בלמה ך י ב ה ן ניד ה י א רצא קין מלפני ה׳ ייבב בי ד דמי קדמה הדן ד״ ל בנהנלנל בין ניד בנד יהלך מנילנל י א יזהי באמ׳ ב קדמהו ללנה

יהיד ה הי י ה נ ין כנכד ה :י

ה היצינייה מי להנ ה י י מ נ ה ד באד ה נ נ נ י

ד קדא א יה ה הו י ה הי מ נ ה ת ו א קכלי קד

ה ו מ נ ה ה בנל ה י א ה הו ארה ו י ה מפ מ נ ה

ל ) בנ הקד הי אני ( דהי ׳ י הי אמ ו בזקנ י

הי אני דאי א י ״ ) ה ד ק ה ה ( י מ נ ה ה

נב א עי י ה ה ב י ל כ ק ן ה יהדי ) י הקד )

ה מי ז ב ה מ ב ו ה מ א נ י ) אהד ה ד ק ה )

י מ ז נ י פת המ ׳ בתקו ) פל בו אפי ד ק ה )

ו י נ ו פי נ ב ה ד נ ל בבמב מי נ ת ק ) מ הקד )

׳ כי לא תי ה דנ נ י נ ב ד דיאין ה ) מי הקד )

איהאבל נה דו הה אי י ה יהי בהי ד א ה י נ א ד י

ה ע ב ב א לך ב ה ה ת י ת מ פ ב ה ב דיאיה ה

ה ולפי׳ נ י נ ב ה דואה זיי ה ד א פכיידה ה

ה נ י נ פ י בל צדי״ק לזיו ה ת מ כ : ה א ו ד ב נ

׳ בה׳ י ה ס דנ ו ב ד לו ונדבק בו מ ה מאי ב נ ד מ פבה אבד ב נ ב נדבק י מ :ביד מ

ני אינו ן ואז״ל מין במי ה הדבקו נ י ה ל א

׳ ד־ י זי• י״ י דייה י יאד׳׳י יי י 1 ׳ ן י ׳ > - ׳ - • ן י ׳

י - • - • י י י י׳ ־ " ׳־ - י י ׳ י V ׳־׳ I י

ה ב ד נ י פ ה ה יקדא פ ד י י נה פ ויהי ביה ד ה א י י ק מ ן פ י י ך ד״ל נ מ בני הה יבינה ב נ ד מ ה ה י י ק מ י ל א ה נ ה מציה אד זה נה פי הי בי י ה ילפי׳ אמ׳ י ת י אה בני פ ד נ י פ ה ה א ב י ק י מ־נבה י היה יבמציה ד י ה ך פצמי ב ב במהנ ״ הני״ך פי בל מ א פל ב נק י ה י ב נ ד מ ה ה י י הק נד ״ ק י ה ה פ ד הד מ י באז״ל י מ ה נ ד אד ק ה ה דין ביב לי להקב״ה פל ה י״ל היה ד נבנפכיד א ה יה׳ י ב י א ט י ה ד ב ק ה הא ק נ ד ב י ק א ה י ה ה לבית פילמי א

י* יי\ < ו :ל המצית באנ

־ ו

ה ב פ ה ימציה לא ה ב ה מציה כ י ב י פו נבנפכיד מן י ב פ מפ י ב ד ה ה״י ה ן א נ

ה איני ינול מ נ ב אה זיי ה ו ד ה ו ל י הפ

ה ב פ נ י הנדול ו י ל באותו הז נ ת ק ה ל

ז בכיון ה המי פ י ק ה ב ב מ ב י ה מ נ

נו ו באי י נ ה בו נהבפי פי ד ה א י נ ב מ ב

לם ופל נהבך לי העו ל בי י נ ה ק ה יניל ל

ד ט פ נ ב אלי נאמ׳ בהבל בא ובהבך ילך כ

ד להבך טל אלו נאמ׳ הפך לו האו נ

א הבך ולא ו ה ה׳ ה ם א י ו א ה מ י ה הו

ה מ כ ה י ב יה דו ן ה תי אנ ד ולפי׳ וראי או

ך ב ה ר מן ה ת כיתרון האו ו ל כ ק מן ה

בבודאי

ם כלה י נ ה הראבי י ד ק ה ה ה נ ה י

ם ה נ ב ה נ ה מ ה יה׳ י ״ ב ק ם ה ה י ם א י מקי

הי הלכי ׳ אם בהקי י כמי באמ׳ הכה

~ > מ י י v ״*י־ייד יי•׳ יימיי י ׳ ׳ < - » ׳ > < י >

ןידי גיר*•• הי׳ מיי׳ יד ויי-«״>« וייוי י־

ה מ ב נ ה מציה כנכד ה ב ע נ ה י ו לעבד מד

י : מ ד יה׳ ב ה יהכל דבד א

ן להכמה מן ב יהדו י בי וראיתי אנד מן י א ן ה ה כיהדי י ל כ ק ה

ספר המלכות

ולי•״ ־״הי׳ וידיי י״י״ ילד \י־־~״ י־)

ן ו ל לדאב י בנתתנך נ ב מת ו בתניך א

א ־ ק ל מ ת י לי בינה (תקר) בנה א י י

ל בנו תניך ב נה נ ס בכי ד ב י ס למ ב

ת ל ולא מ נ ו ב א ד (תקר) יבב למעלתו ל

־ להיות י ת ל ע י א ל בד נ ב קרא נ כי מעי

, 1 1 * י w י״•״׳״ « י • w I ־ \ ן , y l J I I

ל יאת״כ בב ת בתעא נגזר עליו מ

ת ־ ילא מ י ל בתנ נ ו ב א ד למעלתו ל

ס י ל ל א ת ל ׳ ויתללך תנוך א לעילס לכתי

ס וכל כך תי אללי יאיניני כי לקת אי יייי״ייי• -מהי׳ ~רר*״ י־י״ד״י• ייצ1 היאי

ס י כ מקי ״ י אעכ א נ ת ס ל י ולא יתקי

ל מ כ תי אני לדאית ת י פנ ב . ו ו ע לבדו ל

ל ביבא ל ה ל ל והוללות וקבלות כי מ

ו אמ׳ ל י ב אחדי למלך את אבד כבד ע

ל בנפטר אדה לבית ע ב ל ב מ ב נ ד ל י כנ

יתי אני לדאות ל ופנ מ פ נ פילמו אמ׳ ל

ל מ ב נ ה גזרת ל ב ה זו המרכבה ב מ כ ת ה

ח זי מדת ה יהיללות יקכלי ר ו ה ט ה

ה פדדי ה בנ א מ י ט ה ה כחי ת י במאל כתי

ס יפי׳ נפרל ב ה מ ת י מ ה במאל ו ד מ מ

ה ״ נ״ה בנקדא׳ מ ס זי בכי ד א ה ה כי מ

א י ס ביבא אתרי המלך מי ה ד א ה

ה מ ב י המלך ואיזו נ כה ליבב אחד ו הז

רתה מן ת פטי ע כ בידבק בבוראה ב

ו ד״ל ה ו ב ד פבד ע ב ח א לה א העו

א מחוייב ו ה בה ד בנגזר בבמי ח א מ

ה ב ו ב לה בלא ה נפטר מן העו ס ו הנ י ג ל

ה מ כ נ ד ה ל יועיל בילך אחר לכבו מ

ע או חכה מן ב ־ פבודאי הצדיק מן ל

ה רון הי הה ו י נ פ בי י ב ההבדל פ פ ט ה

ה ״ ב ק ה פ א פ ״ ך ע פ ה ר מן ה כיח דין האו

י ונלה ייחוד יה׳ עבר כבח ברא מ־

ת בלימה וברא עבר מדרגות רו קפי

ה ב י ה בנקר׳ רע יעל זה נאמ׳ ע א מ ו ט ה

ל ו ק ה ובורא רע ילפי׳ בכל מ בלי

א כננד ו ה ה מ כ ר קהלה ח פ ק פחמצא ב

ר מדרגות כ א כנגד ע י ת ה ו קכל ו ד י ח י י ה

ה ולפי׳ אמ׳ כננדו וראיתי אני א מ ו ט ה

א מרכבתי ו ה פה מ ו ד ק ה ה מ כ ח כיחרוז ה

ת ה מחכמו י ה מן הקכל ״ ב ק כל ה

ך פ ח ר מן ה החיצינייח כיחרין האי

ח החיציניו׳ י מכח ר ו י א המא ו ה ה ״ ב ק ה ב

ע ימין רו א חסך לפולה . וי״ל כמז הו

ר לעולה בנקר׳ ת כ מ״ ה וקכלות בא האו

הו רזא דידא דבמאלא דקב״ה דמתמן אי

׳ יבת כא לעלמין ועל דא כחי י הבו ח א

י נ ו מפ ה כ ו ו ק חי בו ו קבי ד ח חבך ק

ה במאל ולכך אמ׳ כיחרון ד מ בבא מ

ך . ב ח ר מן ה האו

יהי בינה פיר ו ו וידע קין את אבחו ורצה נ תכפר לי פל פי להודות בנ

ע זמנו בלא להלוך י הג ו ו י ס במעב ב ה

י ולפי׳ נ נע ונד באדן כי כבד נרצה עו

א ו נע ונד ע״ נ בנה עיר להכיר באי

עה (חקר) די ן וגו׳ בודאי י ידע קי ו

ה ג פ ן ובו יהקן ה ו מגולגל אדם לדאב

ן אלא לאו לעולה ו ב א ד ה ל ד (חקר) א

ל מ ב נ ה כל ל נ ה ק ד ניצוצות (חקר) א

(27)

ספר המלכות קט

ה י ה דה בהלל הזקן ה י ד י ק ה אלו בני ה

׳ ה בו ולפי׳ כהי ס נ כ בלמה ונשמתו נ

ה והוללות מ כ תי אני לדאות ה י פנ ו

ת ד מ קן בבא מ י הז ת ופנין במא סכלו ו

ה מגולגל י ה ה פ ק ן ה ה הדי ד מ במאל מ

׳ והוללות ן נון ולכך כהי ב פ ב י ה מגלגול י

ה ביבא אחדי. ד א ה ה ח . פי מ קכלו י

ה לומ׳ לפני ד ה יוכל א המלך ד״ל מ

דפ להה ה צדיקיה ו י מ ד מפנ מלך הפבו

ו ה ו ב י בכבד ע ב להה מפנ ה וטו י ט ב ד ו

ן א גדול בגלגול דאבו ט ו ח ב בכבד ט

ד ה ו . א י ס טפב ה ו ב א י ה מטנ ״ ב ק ה ו

ה מ כ ה ך בזה דט בטל דדך ה דדהי בטו

( הקד מדבד כגגד בלמה בל מטלה (

שבניתי טולמי טולה הטליון וטולה

ת ד ה ה שנאצל מ מ כ ) לדאוה ה ד ק ה )

) וזהו ואצלתי מן ד ק ה ד טליון ( ״ ה כ

ד מדת ה פ ה ה ד ה והוללוה זו מ ו הד

ד שהוא ״ ו ת ה ד ת זו מ שמאל וקפלו

כק״ל וכוליא ודגל שמאל שבצודה

י ה שיבא אהד ד א ה ה נה כי מ ו הטלי

המלך ד״ל כגגד זעיר אפין שנקרא׳

ד וזהו כי לא ה שכינה ונקרא׳ אל א

ה לאל אהד כי ה׳ קנא שמו ו ה ה ש ה

י א ראוי לילך אחד ונו׳ כלימ׳ ומי הו

המלך ה׳ צבאות ולפי׳ כמו השלהבת

א דבד אהד ית׳ את אשר הו בגהלת ו

פבד טשוהו ד״ל שהשה יה׳ בראו

א קשור בו הו ן ו וטשהו לזה זעיר אנפי

ה : א דבר אהד ב הו יה׳ ו

ויולד

ה אשד לה הואיל ולא שב א לבקש מהי

הו ב״ד של מטלה מו י קי פבד טשוהו ו

י יתי אנ א ופנ של שבטיה ואהד ט״

ה וגי׳ טל דרך הקבלה מ כ לראות ה

אמ׳ בדרך גלנול הנשמה אמ׳ שלמה

יתי ה שהראה . ופנ י ק יפגיתי בפל מ

ה טליוגה גדולה לדאות מ כ ה מדבר ב

הו הוללות שנהגלגל בירמיה ועשו

ישראל כמי הולל וקכל והשליכוהו בביה

ט מלכי ישראל , וכן י מ ט ה פ מ הכלא כ

ה כמו הולליה ה הרבה צדיקיה טושיה מ

מן להשליה ד הז ה ס והטילו טצמן א וקכלי

ה ד ה כנגד מ ד הבורא ששלה להה מ

ה י מ ׳ הצור ה ונתן להה טונשה דכהי

פטלו כי כל דרכיו משפט ונו׳ ולכך

ה הוללות אמנ ה . ו ׳ והוללות וקכלו כתי

רומז כנגד הלל הזקן קכלות זה שמאי

ד תו שהאמת אגי הזקן שאין הלכה כמו

ממדת ה ו י א מגולגל ה לך . הלל הו

ה ולפי׳ י ה מקבל ורומז דהמ י צדי״ק ה

ה ד מ הה ה ק לפולה פלל שאו ט לא פ

ית לו נה מנ נ ה אי נ מ ה שיאב מ שהי

ה שמאל ד מ לכטוק ושמאי הזקן בא מ

ן ואין ה כטק י ה ולפי׳ ה ש ק ן ה הדי

ה בית הלל כי ו . במק ו ת ו מ הלכה כ

ה נ ד ד מ ה למטה מ ה ה א ג ר ד הו מ מדרג

הס נאמ׳ דש ואיש טלי קן ו הלל הז

׳ כי ני שניהה ה ד טי ס נפגשו מאי י נ כ ת

ד ית׳ אתר חו י ן הי הכל שאבו ממטי

י זה אשוב לפרש טגין גלגול רבה בפי

םפר המלכות

ד ו תייא״ל למלאך . ימתייאל מ ממנ

״ת מ מי י ״ את מתיפאל זל מלאך ל

תי ימתיפאל ילד את למך בא״ל במתנר ״ י י דיד י־י׳ ״ U^V^- ״״״ 4

I • mi « | • 1 \ . ין «•» ן «.,. •

למיכא״ל לעיריך בכל אלי תילדית מלאכים רומז :

ך י יעל די נ ד י י י ויולד לתנוך את מ- \ ^ * י י י ר ^ י ״ - ־- ץ • י י—•«»ליי>— י

. S*״- I i lr , « ׳— ן . . « ׳ ! ,

ת רימז י כ א י ה ב ב ע מ ל ב ״ ככתראה אדי ^ י ר • י י ~ ־ ^ י י ׳ - - י י . י י ^ —

ת ימני; כל י י י ב ל ע ד ״ל מלכו״ת מ תי ו

א פרע לאיברי למלך ל׳ י תל ל לדו תו

זלי ם י ל ם בנילככים מ י פ לענ צבאות ו

ם בזל מ נ ע פרעם ומכאן לתתלתם ו

ם י פ נ לע ם י ברי ב וכל אלו לאי י ת כ ל

ם ל ׳ ב יהה כתי י נם ננלים די ננלים ואי

א י ל כי ל ת י פ בתניך לא תמצא מ אפ״ י

א לתתלת י ל ך לכל י י כת״ד עליון המק

י תליי לכל ה יממנ פ ו ד ק כלכלת ה

* ן w i ' l I t' ( /,t 1 ׳ י«« *w • I « ׳

וכת לכל ויקוד לכל ועיי־• א תנ ו ל כ

י ב י לימ׳ באי כ כ ל ע לכל ולפי׳ לתתי- » >1-^״, ו י י 1 - י ו י ״ ו י ר י• י ו ״ י י י י י ••׳ ׳•־־ י י ־׳ יי ׳״ ״ ן •״׳» 1 .

י זמ נדיל מכלכ א ממנ י ב עליין נבדל מ

י י ל מיני א כ מ ת ת יכלכים י מאו

ד ע י י״ ד ד״ ת א ם ל ן אותי כ י פ המקי

־ י י לל ו ו עו ל כנבדל ממנ די י לנ י ז כל

דד ועידד ילד ך למנוך את עי ל ץ ןה מתייאל ומתייאל ילד את א. ע״ד ך מ כאל יננתיכתל ילד את ל מתום ל ת כימ כ ו מ כ הקבלה כל אלו לם ם תולדות בכמי תילדית בו. רץ כך לת י מ ם כ ל ממלאכים ולא עוד אלא כו פעילות ידיעות א י ב נ ידועים בשמים כת י מ כ לות ולא נדאי ל ולא נראו הפעול עילמית מ ל ב י ל ככאז״ל מלמד כם קי ת יתקי ומתריב; שליו נראות כמוז ולא יצאו לפועל בעולם י ל פ בכקא הה בענין אמנ . ו הה י לדו ד הו פ ק ה ו הזדב פי אם ו לנ י ת לא ניהן עככ ו מ כ הי ב ק הולדוה המלאכים כ בענפים ובענ

ג י׳ « ׳ן י ׳־ * ׳-׳» ׳»׳ j «י*/י*ה ד א הי לך כ ה כרמז ה מ המלאכיד בראכיה רימז למדה פ ר 3 ק האמי״ה רומז למדת מלכי״ה צדי״ק ותון ן ומעערי ונילדו קין יהבל מעערון למעה יייפיבה ״ יקין פהיל! מעערי׳ תני״ך זה מיכא״ל ינקרא י ה נ ז מ יז ״י*ז י דול כל מעלה

כ הנדיל ועילי א ם מתאמ! ה פעמי

ו ה י כ תנוך מפנ

כ כל מעלה בעילית ד ק מ יתנך ביה ה

כ מ וכלמים ולפי׳ נקרא תנוך וממנו מ

ה ייילד ׳ בהרי ה כהי מקבל תנוך מ

ד זה גבריאל הכביר ״ י י ת ע לתניך אי י• י ־ י«י־ א^ ו ״ * - י ״ ו י וי־ייו י־י';רי׳ י

ם נאמן , ועירד ילד את מתייאל כי קדו

: ) יפעמי י ם ת ד ( י י ה י י פעמ ה למעלל ו כ ה ה ה ע ו ת מ זה מלאך הנדול כv , י י , ע ד ו ״ - י ־-א - י ״ נ ה י ד ימקבל ממלליה ו א נמיעצי המלך הכבו הי יה׳ י

ספר המלכות קי

ת ״ ד א פ ה ת ה למך ז מ נ ת בחל כנ״ד ה י״ ד י ה v ד ״ ד ה ע ״ י כ נ י ה ב קי האמצעי יה ושהי ״ ו נ ל מ •וצל׳יה זו שכינה הרה ה״ ה ולפי׳ ר'מ׳ כנכד י א פ נשיה לקה הי נ ה וצלה מפ נ י פ פ נד ה ו כנ פ ״ה מכ מלכוא י ה ה ל י ״ א . ל יפבה בצלו פ א י י ה פא הויf יה׳ פמו א הו ה הו נה נ ד״ל השכיהו ולכך נ י פכ ה ו ״ ב ק הלה ה הי השלהבה יה הובלקין זה א ילדה א י פ ה ׳ נ כהי^ דייייל ידרד^ י ד י ייי״ י הי י י יייייייי־יד״י י

ה מהלבשה בו שכינה י פלפפמי ץ מפנ ק

ה יופב בפני עצמו וכשמהלבשה לפעמי י

י שהוא ה נקרא היבל קין מפנ ״ נ י בו פכ

הי ה וניל ולכי׳ באו מיבל למלך בשמהי

ן וכשהוא בפני א הובל קי י ק הזמן נ

ן ילפי׳ נקרא שמי א קי י ק עצמי נ

׳ כננל ילעעדויין ל י להא י ע״דהתנ . ל ברז י

ה פ ק ה י הגדיל שהיא לע״ש שהוא מ פ ה

ה ישראל השלימה בכל ק נ לכלה פ

א הי ה שבה ניין נהשה וברזל ו מי י ל הפ

היש שעשה לפולה• ולפי׳ לכיש כל הדש

ה מ ע ה הובל קין נ אהי נהשה וברזל ו

ה זו שפינה מ ע ן נ ״ י של מעערו ה י ה א י

ה כשאין מהלבי1ה ה נקראה א י מ ע פ נ פ

ה פשמהלבשה בו ולפי׳ ת א א י ק בי נ

ן נעמ׳־ה שהיא ה הובל קי אהי ׳ ו כהי

ד יהוא״ל נ ד ירמוז כנ עו כלילה בכל יופי ו

: ו ת ו ת נקראה א השרך שהיא בת זוגו ו

א ילדה את תובל הין י וצלה גה ה

( הקי ל( י ד י הג אה מהייאנ מאיתי האי ימהיי בילהפי כמי פאז״ל בכל דבייי שייצא מפי מקב״ה נביא בי ודביץ ״ ו י ׳ ביייה י י יינאך ד״הי׳ ״די״י״ י ובדיה פיי כל צבאה ילפי׳ ילאירי״ד דאיהי פ נביא בפה הייצא מעי צד דינא הפיך יהמצא יע״ד והמצא ד יה״ א זד*ע פמאל ממני נגלה מהייאלי י״ ״ם יהי יייייני נילי״ הפניא״ל י י ד^א יבא ייקי־א ביב לי היללאך בי י־״* היי׳— <\~k *י־ והי־ יץ»< ׳־־.- י־V//p -•//ןי-~ץ-,ץ>«׳ יייץי״ץ יי ^ י ץ י י

ימתייאל ילד את מהישאל מימיי ייצאי הגדיל הביא ביי הנה יה׳ הגריל אי בילקבל תפלתי פל אדה בשעה דתקי יזהי השפ בתנתיא״נ יהפה הנכבד הייצא ממני ההימד נאדה בבכיהההו יהו־ה ה י י הה הו ו דתקי היא י

יהיא המיתל עינית יי בל אדם יהיא המעכיר עמית תפאית לעילם הבאן//י «י — י — י־>—-״י־ יי-יי׳— ייי״י״י- יייץ —

י על נל ביאב צדיק יצדיק דנתי׳ נ כביד היפה ילפי׳ איי׳ כנגד לבם הקדיבלתישא״ל יייהי״א״^ ילד את לילך זה י

י נדיל ״נידל ייילני יהיא אי זיי ו

~ ^ ־ .« ץץ.— י ׳ ^'.-ק׳ י י ו י ילעלי לה

והה יאמין לקבל ה י מ ו ה ה ה י ה י ה י

י יי״ י״נ״יד מפי׳ אילי בבעה ייאי פני ין . ^*.^w י ו •»׳« . . * i 1 י י י• ידה *-י-•״1 י־>י» >1>.»י- >->•' .־•יי-- יייי

יי״ ך

םפר המלכות

ייקם יישם ל׳ לקין איה צ״ י הקבלה כבד ידמה מה שרמזתי לך בהתירה כלה מרגליית יכל איה ואיה ילההירה היא אבר בללרכבה ההלימה ולא לחנם אז״ל בההירה היא כלי אומנתו בל הקב״ה אמרה הורה לפני הקב״ה אני כלי אימניתך כבבראה הילייל י•-*•,*w יי-י*• -י-יי־• ההב״ה ללביט בהירה יבמה טילללי כי כל ההירה כילה קדב קדביה יהיא דיכילא פליונה יבהירה מפירב למבין פני! היל דיה המלאכיה יכבר י דה ה מה ברמזהי לך בפנין ה יל דיה המלאכים באדה האמיר בקדר בראביה רומז למטטרין הבר הנדיל בנקרא א ד״ ה העליון ימפבלהו בהמבה גלגלים ובמו כבה רבי יזו המרכבה בראה יהזקאל ע״ה דכהי׳ דמיה כמראה אדם עליי מלמעלה וא״כ מספר ענין הי״ה רימז ליהוא״ל הברך וקי״ן והב״ל רומז למיכאל כהן גדול בבבמים ולנבריא״ל הגבור וגהללעע פילליא בל כבריא״ל הגבור לפני פמליא בל מיכא״ל כהן גדול בבמיה ולפיכך אמ׳ ה ק ב״ ה למיכא״ל כל הורג קין כל מי בימעע פמליא בל מיכא״ל בבעהיס יוק״ ה בכיגהי בנקראת כבעה ינקה ממנו ויבם ה׳ לקין אות מהו האות בנתן לו בדגלי בדגל הבס ית׳ יונתן לו אות משמי• מיכא״ל היו״ד מבמי לבלהי הכיה

איתי

ע״ד ההכללה יאמר בהקב״ה לקה בהי נביה כילו אדה הראבו; היה דאבונה והוה בגיה הכל היה כדיגמא עליונה יאלו בהי גביה הה מלכי״ה וכה באינו בל טהרה ומלכו״ת נקראה אבה ונקראה עד״ה בהיא עדית בבכל וכהיה באינה בל טהרה נקרא׳ פילגב ונקרא׳ זינה וכמה שמיה יעל אלו בהי(ייסר) מקים שתראה אשת היל ירמיז כנגד בכינ״ה ובכל מקוב שהראה (הסר) העימאה ואפ פ״ כ יושבים בצל שפינה ולפי׳ נקרא׳ צלה כ׳ היא דבר קל ולפי׳ כהי׳ כנגד הפילגש יצלה גם היא ילדה מצד כתות הטיילאה אה היבל קין שמוביל רצהגיה במו קין והבל והיא היא יצר הרע והוא המביא שטנה לעולם שצריכין בני אדם כלי זיין להלהם אלו טס אלו הוא יצר הרע המשטין אוהס וגורם כל זה ולפי׳ כתי׳ לעב כל הרב גהשה וברזל הוא ההרש שגורם ללטוב כלי זין בל נהשת וברזל ואהוה הובל קין געמה ר״ל ואהוהו של זו נעמה אוהב נעימות נשים יפיפיות ועיד ירמוז שאחותי שכינ״ה שהרי כחי׳ חלק כחלק יאכלו ואם חאמר והרי פירשנו בענין המרכבה בצלה היא שכינ״ה והיאך אומ׳ שמדבר כגגד כתות הטומאה הכל גדרב בחורה לבבעים פנים טומאה׳ וטהרה דכתי׳

גם את זה לעומת זה וגו׳ : ויאמר לו ה׳ לכן כל הורג קין שבעתיה

8פר המלכות

ם מדת ה ד׳׳ל גליתי בתי ב כ ר מ ה ה מ קד״ל בו ״ה שנקראה ביה כרס זו ג המלכית ד ם זו מ י ד פרדס ״ ו ה ה ד יה זו ה נ נה רומז י ס ד ר ה פ מ א בינ׳׳ה . והל דרך הן ו ה העלי ה צדי״ק שהוא הברי כנגד מדל לומר כ הההי נקראה פרדס אה״ וס אלו שהי צנורוה עשיתי לי ברכוה מיר ו ה ט ה שיש בבריה העליון הקדוש וב ם שמרוק השמן הטו ונקרא בריכוה מיעד ם י ה ה ישראל להשקות מ ס נ לכלה כ צומת עצים זו שכינה שנקראת יער טלבו לעולם . צומת עצים צומת שמטרה טו משפתות של צדיקים ומלאכי השרת

ושרפים ותיות הקדש

תו כל מוצאי ד׳׳ל שלא ייכל שים אי

א לך מלאך למעט ממשלתי כלל ה

ץ נ ד ע פ ס רה כילה מדגליית מ שהתי

דה כלה עוד שהתו ם ו תילדות המלאכי

ד כל פ ס ה ישם מ ״ ב ק י של ה הי שמי

ה ה ולפי׳ יש ב נ י י ה העל ב כ ר מ גמה ה דו

ה שמודה ת ו ת ה פרשה פ מ י ת פרשה ס

ה ׳ ׳ גמת בנין נכבד ולפי׳ אמ׳ דוד הע דו

ה ב ל ד כ ס ת ת א ל ה וגי׳ ש מ י מ ה ה׳ ה ד ו ה

נה הקדושה ו גמה מרכבה העלי ן די כעי

ה : ד ו ה ט ה יד י נ ם רומז כ עשיתי לי ברכיה מיים מרכבתו ה כיצד קי ״ ב ק הם שהמצא בניהי ו ק פמי שדילזהי בכל מא ו י ה ת פ ט ם אי ט פ יה י או נ לי בתי

חיל על דאבדין

י jyr j/r-fjal v~>! 1^/?/-^ (,gfnavd,^ *•׳/•ת עי ״

fi לי״/ ׳ *לי . of! b *»א h 1 n/r rr ("

לוח הטעיות