חיבה יתרה - פרשת כי תשא

2
3 חיבה יתרה ء ء5 מספר. י“ד אדר א‘ תשע“ד. שבת פרשת כי תשא משה והעם ש תי המעמדות של משה מול ה’ שבפרשתנו, מעמד הצור בחורב ומעמד קבלת הלוחות השניים מזכירים את המעמדות שכבר היו לפניהם. תחילת ההתגלות למשה בסנה. ומעמד הר סיני שבפרשת יתרו. אם כן לשם מה הכפילות?! ניתן לומר שהמעמדות בפרשתנו הם למעשה תיקון הסנה במעמד הראשונים. למעמדות והשלמה- א ל ה יט א ה א מ ר י י הראשון משה הסתיר פניו ת א א י נ נ א ר ים”. ואילו עתה הוא מבקש לראות “ה ה ”. כמו כן תכלית המעמד בהר סיני היה לצורך ד ב י כ נ ה א העם שיאמינו במשה שה’ שלחו ככתוב: “ה ם ג ו י ע ר ד ם ע ע ה מ ר י ב ע ן נ ע ב ה ע י ל א א ם”. עתה משה ניצב ביחידות. ל ע ל ינ מ א י נחדד את הדברים. המעמדות הראשונים היו בשביל העם. באופן אישי לא היה למשה צורך בהן. חוויית ההתגלות במעמד הר סיני הייתה אך ורק לצורך הוצאת העם ממצרים. השאלה שמשה שאל בסנה ם לא הייתה בשביל ה ל ר א מ ה א מ מ ה י מ ל ר מ א ו ידיעתו האישית, אלא בשביל מבחן הנאמנות שלו לפני בני ישראל. כמו כן אין למשה צורך אישי במעמד הר סיני. אדרבה, הוא היה טרוד בו לרוץ מראש ההר למחנה ישראל ולומר להם את דבר ה’. לכך באו המעמדות השניים בהם משה מבקש לדעת את ה’ יר ב ע י א נ בשביל השגתו האישית וזכה שהשיבו ה’ “א”. הוא זוכה גם לעושר על ידי הלוחות י נ ל י ע ב ל ט הראהו- ים נ א ר ים נ ב ת א ח י ל נ ל ל ס השניים מתוך אוהלו ואמר לו)אבן טובה( מחצב סנפירינון.)רש”י( ” הפסולת יהיה שלך ומשם נתעשר משה שכר זה של ידיעת ה’ ועושר מגיע למשה חלף מסירות נפשו על עם ישראל בזמן שפלותם. משה השיג מעלה גבוהה יותר דווקא על ידי חיבורו לעם ישראל. מעלתו נגזרת מתוך מעלתם, כוחו מכוחם. ד ר . כך דרשו חכמים: “ל)ראו כוזרי מאמר שני נו( י ר ר מ ם”. א י ר צ ץ מ ר א מ ית ל ע ר ה ש א מ ת ע ח י ש כ ד ה, ר ה, מ מ א ל ה ר ד ה ר ל מ ר: א ז ע ל א ל, א ר יל י ב א ה א ד י ל ת ם נ ל . ת ד מח ד י? מ ה ל ל ה , אא ט ל ח א ר יו כ ע. משה).ברכות לב( ” ר ד ל ח ה י א ה ה, ו ל מ אינו מבקש גדולה לעצמו אלא עומד בתפילה על ישראל וקושר את גורלו בגורלם. ולפי מידת מסירות נפשו על ישראל גדלה מעלתו אצל ריבונו והוא זוכה לגילויים נפלאים בידיעת ה’ המשפיעים על אישיותו שפע עליון עד כדי קרינת עור פניו. בן חיים אליהו וייל הי“ו)מקס( לרפואת משה חיבת הפרשה1 רב קהילת “משכן יוסף“ בשכונת רסקו ירושלים. דוד מנחם הרבה חי התנועה למורשת ישראל[email protected] ל: | דוא02.6790011 להקדשות ופרסום בעלון:02.6511122 טלפון: עיצוב: אודות הפיוט והמחבר: המחבר, מתלמידי האר”י ר’ אלעזר אזכרי בצפת, מנחה בספרו ‘ספר חרדים’ את האדם שיביא לידי ביטוי את אהבתו לה’ כאשר האחת הדרכים לכך היא השירה, ואלו דבריו: ‘דרך החושק לשורר, וכיון נשים, מאהבת נפלאה יוצרנו שאהבת לשמיעת הפיוט:www.hibba.org/he/node/266 מבחר פיוטים של עדות ישראל“- מתוך הספר “חיבת הפיוט.)תש“ן( בהוצאת תנועת חיבה חיבת הפיוט * הקרן הינה תכנית למתן אשראי של בנק מרכנתיל * מתן האשראי הינו בכפוף לנהלי הבנק * אין בפרסום זה משום הצעה למתן אשראי * הבנק רשאי להפסיק את המבצע בכל עת וללא מתן הודעה מראשwww.mercantile.co.il התקשרו עוד היום למרכז עסקים ומוסדות למגזר הדתי[email protected] מנהלי מוסדות, ארגונים ועסקים קרן אשראי למוסדות, ארגונים ועסקים בציונות הדתית כולנו עסוקים בעשייה והפיתוח של המוסד, הארגון והעסק שלנו. מקים קרן אשראי לקידום ופיתוח בנק מרכנתיל מוסדות החינוך והתרבות של הציבור הדתי לאומי. זו ההזדמנות להוביל את הארגון שלכם קדימה! תומכים בעשיה מובילים לצמיחה מאמינים בך076-8075806 *2524 או ב ע ן. מ מ ח ר ב ה א פ יד נ ד י ל. א מ ב ץ ע ר . י נ צ ל ר א ל ב ר ע י י . ר ד הל מ ה ו ח י ם. ע ל ט כ ף ו ת צ פ נ . מ ת יד ד י ת ל י ח פ ם. נ ל ע יו ה ה ז א ר נ ד ה. א ל א נ פ א ר ל נ א א . א ת ב ה א ק ח ת ז . א יו ם ז ע נ ת ל א ר ה ם: ל ת ע ח מ ה ל ת י ה א. ו ר ת ת ו ל א ע ה ס ח . ו י מ ח ר מ ה יק י ת ו ף. ס כ ף נ ס כ ה נ ה י ז . ב ה ן א י ל א א א. ע ת ר א פ ת ת א ר ל ם: ע ת ל א א ו ה ס י. ח ת ל מ ח ת י. א ל יב ע ב ח ר פ א ה נ ל ה. ד ב ץ מ ר יר א א . מ ל ת ס י ב ה ר א ה . מ ה ב ח מ נ ה ו יל ג נ ם ל י ע ימ נ ח ד. ו ע א מ ב5 עמותת העלון יוצא לאור על ידי התנועה למורשת ישראל“,- “חיבה שחרטה על דגלה את חיזוק הזהות היהודית, המרקם החברתי והחוסן התרבותי של עם ישראל, על כל גווניו. ירושלים4664 ת.ד עמותת חיבה:www.hibba.org כתובתנו באינטרנט:02.6790011 להקדשות ופרסום בעלון:[email protected] ל: דוא האוהב אותו בלב שלם ישיר לפניו יתברך, כאשר שרו משה ובנ”י...ספר חרדים, מצוות עשב התלויות( ’ ודו ושלמה ברוח הקודש. ואכן, זכה המחבר שהשיר ‘ידיד נפש’ נפוץ בכל קהילות) בלב ישראל כשיר אהבה וכיסופים לקב”ה. המחבר מוסיף בספרו שעל האדם להעמיק את כיסופיו לארץ ישראל ולבנין ירושלים ולעשות כל מאמץ לעלות אליה: ‘וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץשם, מצוות לא תעשה התלויות( ’ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אימו. המחבר מוסיף שה’ הבטיח לרחם ולהושיע את ציון אך) בא”י הדבר מותנה באהבת ישראל כלפיו. מושג כל שהוא אודות כיסופיו לראות בהחזרת השכינה לציון מתקבל ומורגש בתוכן הפיוט. ‘חוסה נא על בן אהובך’! בין דבריו בבית ג’ מבקש ומתחנן המשורר: ‘כי כלומר חוס נא על עמ”י המתענים בגלות המתמשכת. וממשיך:: הביטוי “כיסופים” מובא בתנ”ך בקשר זה כמה נכסוף נכספתי...’.)’תהילים פ”ד, ג( ”’ למקדש: “נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה הביטוי הכפול ‘נכסוף נכסף’ מובא בהקשר לגעגועיו של אדם לשוב אל בית אביו, כמו שאומר לבן ליעקב: “ואתה הלוך הלכת כי נכסוף. המחבר משתמש דווקא)’בראשית ל”א, ל( ” נכספת לבית אביך בביטויים אלו בפיוטו כדי לבטא את כיסופיו, געגועיו של ישראל ל’בית אבא’ – הוא בית המקדש. בהמשך הדבר מתברר כשמשורר. צירוף מילים זה מובא בכתובים ‘בתפארת עוזך’ נכסף לראות המקדש)’תהילים צ”ו, ו( ” בהקשר למקדש: “עוז ותפארת במקדשו בו שרויה השכינה הוא מקור הכל של ישראל. כל עוד משכין ה’ את שכינתו שם, המקדש לבנ”י מעוז ומבטח, אך אם חלילה מסלק ה’ את שכינתו משם והיא גולה ממקומה, עף ישראל גולים מעל ‘כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת אדמתם. המשורר מפציר: הנני נכסף ומשתוקק זה אלפים שנים לראות בבניין מקדש ה’, עוזך’: ‘חוסה נא ואל נא תתעלם!’. ועד כה טרם נעניתי. אנא! – ן מ ח ר ב ה א פ יד נ ד י

Upload: -

Post on 30-Dec-2015

37 views

Category:

Documents


2 download

DESCRIPTION

העלון יוצא לאור על ידי עמותת“חיבה - התנועה למורשת ישראל“

TRANSCRIPT

Page 1: חיבה יתרה - פרשת כי תשא

3

ءءחיבה יתרה

שבת פרשת כי תשא. י“ד אדר א‘ תשע“ד. מספר 5

משה והעםשבפרשתנו, ש ה’ מול משה של המעמדות תי

הלוחות קבלת ומעמד בחורב הצור מעמד היו לפניהם. השניים מזכירים את המעמדות שכבר סיני הר ומעמד בסנה. למשה ההתגלות תחילת

שבפרשת יתרו. אם כן לשם מה הכפילות?!

ניתן לומר שהמעמדות בפרשתנו הם למעשה תיקון הסנה במעמד הראשונים. למעמדות והשלמה הא- אל מהביט ירא “כי פניו הראשון משה הסתיר להים”. ואילו עתה הוא מבקש לראות “הראני נא את כן תכלית המעמד בהר סיני היה לצורך כבדך”. כמו אנכי “הנה העם שיאמינו במשה שה’ שלחו ככתוב: בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם

בך יאמינו לעולם”. עתה משה ניצב ביחידות.

נחדד את הדברים. המעמדות הראשונים היו בשביל העם. באופן אישי לא היה למשה צורך בהן. חוויית לצורך ורק אך הייתה סיני הר במעמד ההתגלות בסנה שאל שמשה השאלה ממצרים. העם הוצאת מו מה אמר אלהם לא הייתה בשביל ואמרו לי מה ששלו הנאמנות מבחן בשביל אלא האישית, ידיעתו לפני בני ישראל. כמו כן אין למשה צורך אישי במעמד הר סיני. אדרבה, הוא היה טרוד בו לרוץ מראש ההר באו לכך ה’. דבר את להם ולומר ישראל למחנה

ה’ את לדעת מבקש משה בהם השניים המעמדות בשביל השגתו האישית וזכה שהשיבו ה’ “אני אעביר כל טובי על פניך”. הוא זוכה גם לעושר על ידי הלוחות השניים “פסל לך שני לחת אבנים כראשנים- הראהו לו ואמר אוהלו מתוך טובה( )אבן סנפירינון מחצב

הפסולת יהיה שלך ומשם נתעשר משה” )רש”י(.

חלף למשה מגיע ועושר ה’ ידיעת של זה שכר משה שפלותם. בזמן ישראל עם על נפשו מסירות ידי חיבורו לעם על דווקא יותר גבוהה השיג מעלה מכוחם. כוחו מעלתם, מתוך נגזרת מעלתו ישראל. רד “לך נו(. כך דרשו חכמים: כוזרי מאמר שני )ראו רבי אמר מצרים”. מארץ העלית אשר עמך שחת כי רד משה, למשה, ברוך הוא הקדוש לו אמר אלעזר: ישראל, בשביל אלא גדלה לך נתתי כלום מגדלתך. עכשיו שישראל חטאו, אתה למה לי? מיד תשש כחו של משה, ולא היה בו כח לדבר” )ברכות לב.(. משה על בתפילה עומד אלא לעצמו גדולה מבקש אינו ישראל וקושר את גורלו בגורלם. ולפי מידת מסירות נפשו על ישראל גדלה מעלתו אצל ריבונו והוא זוכה לגילויים נפלאים בידיעת ה’ המשפיעים על אישיותו

שפע עליון עד כדי קרינת עור פניו.

לרפואת משה )מקס( בן חיים אליהו וייל הי“ו

חיבת הפרשה

1

רב קהילת “משכן יוסף“ בשכונת רסקו ירושלים.

הרב דוד מנחם

חיבההתנועה למורשת ישראל

[email protected] :עיצוב: טלפון: 02.6511122להקדשות ופרסום בעלון: 02.6790011 | דוא“ל

אודות הפיוט והמחבר:האר”י מתלמידי המחבר, אזכרי אלעזר ר’ את חרדים’ ‘ספר בספרו מנחה בצפת, לה’ אהבתו את ביטוי לידי שיביא האדם השירה, היא לכך הדרכים האחת כאשר וכיון לשורר, החושק ‘דרך דבריו: ואלו נשים, מאהבת נפלאה יוצרנו שאהבת

לשמיעת הפיוט:www.hibba.org/he/node/266

מתוך הספר “חיבת הפיוט - מבחר פיוטים של עדות ישראל“ חיבת הפיוטבהוצאת תנועת חיבה )תש“ן(.

* הקרן הינה תכנית למתן אשראי של בנק מרכנתיל * מתן האשראי הינו בכפוף לנהלי הבנק * אין בפרסום זה משום הצעה למתן אשראי * הבנק רשאי להפסיק את המבצע בכל עת

וללא מתן הודעה מראש

www.mercantile.co.il

התקשרו עוד היום למרכז עסקים ומוסדות למגזר הדתי

[email protected]

מנהלי מוסדות, ארגונים ועסקים

קרן אשראילמוסדות, ארגונים

ועסקיםבציונות הדתית

כולנו עסוקים בעשייה והפיתוח של המוסד, הארגון והעסק שלנו.

בנק מרכנתיל מקים קרן אשראי לקידום ופיתוח מוסדות החינוך והתרבות של הציבור הדתי לאומי.זו ההזדמנות להוביל את הארגון שלכם קדימה!

תומכים בעשיה

מובילים לצמיחה

מאמינים בך

076-8075806*2524 או

עבדך הרחמן. משוך אב נפש ידיד איל. כמו עבדך ירוץ רצונך. אל לו יערב כי הדרך. מול ישתחוה

ידידותך. מנופת צוף וכל טעם.

חולת נפשי העולם. זיו נאה הדור לה. נא רפא נא אל אנא אהבתך. תתחזק אז זיוך. נעם לה בהראות ותתרפא. והיתה לה שמחת עולם:

על נא וחוסה רחמיך. יהמו ותיק בן אהובך. כי זה כמה נכסוף נכסף. אלי אנא עזך. בתפארת לראות חמדת לבי. חוסה נא ואל תתעלם:

את עלי. חביב ופרוש נא הגלה מכבודך. ארץ תאיר שלומך. סכת כי אהוב מהר בך. ונשמחה נגילה

בא מועד. וחננו כימי עולם

5

העלון יוצא לאור על ידי עמותת “חיבה - התנועה למורשת ישראל“,

שחרטה על דגלה את חיזוק הזהות היהודית, המרקם החברתי והחוסן

התרבותי של עם ישראל, על כל גווניו.

עמותת חיבה: ת.ד 4664 ירושליםwww.hibba.org :כתובתנו באינטרנט

להקדשות ופרסום בעלון: [email protected] :דוא“ל

האוהב אותו בלב שלם ישיר לפניו יתברך, כאשר שרו משה ובנ”י... התלויות עשב מצוות חרדים, )ספר הקודש’ ברוח ושלמה ודו קהילות בכל נפוץ נפש’ ‘ידיד שהשיר המחבר זכה ואכן, בלב(.

ישראל כשיר אהבה וכיסופים לקב”ה.לארץ כיסופיו את להעמיק האדם שעל בספרו מוסיף המחבר ‘וצריך אליה: לעלות מאמץ כל ולעשות ירושלים ולבנין ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל בתשוקה גדולה כבן אל חיק אימו’ )שם, מצוות לא תעשה התלויות אך ציון את ולהושיע לרחם הבטיח שה’ מוסיף המחבר בא”י(. הדבר מותנה באהבת ישראל כלפיו. מושג כל שהוא אודות כיסופיו

לראות בהחזרת השכינה לציון מתקבל ומורגש בתוכן הפיוט.בין דבריו בבית ג’ מבקש ומתחנן המשורר: ‘חוסה נא על בן אהובך’! כלומר חוס נא על עמ”י המתענים בגלות המתמשכת. וממשיך: ‘כי בקשר בתנ”ך מובא “כיסופים” הביטוי נכספתי...’: נכסוף כמה זה למקדש: “נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה’” )תהילים פ”ד, ג’(. הביטוי הכפול ‘נכסוף נכסף’ מובא בהקשר לגעגועיו של אדם לשוב אל בית אביו, כמו שאומר לבן ליעקב: “ואתה הלוך הלכת כי נכסוף דווקא משתמש המחבר ל’(. ל”א, )בראשית אביך” לבית נכספת ישראל של געגועיו כיסופיו, את לבטא כדי בפיוטו אלו בביטויים ל’בית אבא’ – הוא בית המקדש. בהמשך הדבר מתברר כשמשורר בכתובים מובא זה מילים צירוף עוזך’. ‘בתפארת לראות נכסף בהקשר למקדש: “עוז ותפארת במקדשו” )תהילים צ”ו, ו’( המקדש ה’ משכין עוד כל ישראל. של הכל מקור הוא השכינה שרויה בו את שכינתו שם, המקדש לבנ”י מעוז ומבטח, אך אם חלילה מסלק מעל גולים ישראל עף ממקומה, גולה והיא משם שכינתו את ה’ אדמתם. המשורר מפציר: ‘כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עוזך’: הנני נכסף ומשתוקק זה אלפים שנים לראות בבניין מקדש ה’,

ועד כה טרם נעניתי. אנא! – ‘חוסה נא ואל נא תתעלם!’.

ידיד נפש אב הרחמן

Page 2: חיבה יתרה - פרשת כי תשא

ביזנא “ בר חנא רב אמר – אחרי“ את וראית הקב“ה שהראה מלמד חסידא: שמעון א“ר למשה קשר של תפילין“ )ברכות ז ע“א(. מימרא בעלות תפיסות לשתי קשורה זו תלמודית האחת, לפי חז“ל. בספרות עמוקים שורשים אדם, בדמות הקב“ה את מתארים הפסוקים את מקיים בעצמו הקב“ה גם השנייה, ולפי הוטרדו לא והתלמוד המשנה חכמי המצוות. או הא-ל מהגשמת המתעוררות הבעיות מן מספרות היטב לנו המוכרות בעיות מתאריו, חז“ל לפני הביניים. ימי של היהודית ההגות עמדו אתגרים תאולוגיים בני תקופתם שלהם. גנוסטיות-נוצריות השקפות בתוקף דחו הם מסכתא )מכילתא, למשל רשויות‘ ‘שתי של כיהודי הקב“ה תיאור אך ה(. פרשה דבחודש, בעיה. אדרבה, בהתאם היווה לא עטור תפילין לציווי “ללכת בכל דרכיו“ )דברים יא, כב, וספרי ודמות לחיקוי מודל מעמיד זה תיאור שם(, בכל לא-ל הנביאים קראו זו דרך “ועל מופת. טובים דרכים שאלו להודיע ]...[ הכנויין אותן בהן“ עצמו להנהיג אדם וחייב הם וישרים

)רמב“ם, דעות א, ו(.

‘אין שלפיה הדעה שנתחדדה משעה ואולם, לו דמות הגוף ואינו גוף‘, דמות המופת עטורת ‘שמאלו “ השרה: הרעיה של דודה התפילין, – תחבקני‘ ‘וימינו ציצית, זו – לראשי‘ תחת חייבת ב(, פרשה רבה, )שה“ש תפילין“ אלו

אי-הבנה. כל שמסיר באופן להתפרש הייתה אמנם, לא כל מפרשי התלמוד ראו את הצורך בביאור דברי חז“ל. רש“י למשל )ברכות ז ע“א( – מאחריו “קשר של תפילין מסביר בפשטות: תפילין“. מניח דהקב“ה לעיל ואמרי‘ הוא, לתפיסות מודעים שהיו הפרשנים בין אולם בעולם שרווחו והפילוסופיות הרציונליסטיות האסלאם, בין חכמים מוסלמים ויהודים כאחד, כנגד תפיסות תאולוגיות וכן לטענות הקראים המשתמעות מדברי חז“ל, נתעורר צורך אקוטי

להתמודד עם מימרת ר‘ שמעון חסידא.

אחד מפרשנים אלה הוא רבינו חננאל, המיישם גאון סעדיה רב של הנברא הכבוד תורת את לתלמוד. בפירושו יב( י; ב, ודעות )אמונות דבריו הובאו בספר ‘אור זרוע‘ לר‘ יצחק מווינה ]...[ זצ“ל פר“ח ז(: סי‘ שמע, קריאת )הלכות למשה הראה שמו, ישתבח שהקב“ה, ומצאנו את ‘וראית הקב“ה שאמר הכבוד, בתוך רבינו וראה משה ובראשו תפלין, כגון מלאך אחורי‘, לבעיה פיתרון רק לא תפלין.“ של קשר והבין תאולוגית יש בדברי ר“ח אלא גם פיתרון לבעיה הלכתית. שהרי “קשר זה ]של תפילין של ראש[ בראיית אלא בכתב צורתו להודיע אפשר אי וס“ת, ומזוזה תפילין הלכות )רמב“ם, העין“ רס“ג של הכבוד שתורת אפוא מסתבר יג(. ג, ההמחשה בעיית את גם הר“ח, לדברי פותרת,

הפדגוגית שהתעוררה בנקרת הצור.

וראית את אחרי

חיבת ההגותד“ר אבירם רביצקי

לעילוי נשמת חיים )פימה( בן דב הכהן פאליק ז“ל

על מ המאבק במרכז ירושלים עמדה ומתמיד אז ארץ ישראל. אחדותה של העיר הפכה לסיסמה המשמעות את אך בצקלונו נושא פוליטיקאי שכל ההרסנית של חלוקת העיר לא השכלנו להנחיל לציבור הצהרות על בשתיקה עברנו זאת בעקבות הרחב. בנוסח : “אבותינו לא התפללו לשוב לצור באחר ולג’בל מוכבאר”. לכל מי שרוצה להבין יותר מומלץ לקרוא את נייר העמדה שהכין נדב שרגאי עבור המרכז הירושלמי החלוקה: סכנות - ירושלים “ ומדינה ציבור לענייני חלופה להיפרדות משכונות ערביות: התמודדות אחרת עם הבעיה הדמוגרפית”. בנוסף להסברה הדרך לסכל באמצעות הינה בפועל העיר לחלוקת האפשרות את את שמנתקת התיישבותית ביטחון חגורת יצירת יישוב פלסטיני. מכאן רצף אפשרי של ירושלים מכל “1E“ המכונה האזור של האסטרטגית החשיבות נוספת שכונה אדומים. למעלה ירושלים בין שנמצא ציון קדמת שכונת הינה כזה אסטרטגי נכס שמהווה לקדם המחוזית בועדה תפקידי במסגרת שזכיתי לירושלים. המתאר בתוכנית והכללתה תכנונה את

מצויה דיור יחידות מאות לכלול שעתידה השכונה מזרחית דרומית ירושלים, במזרח הזיתים הר בדרום לעיר העתיקה, על תוואי דרך יריחו. לכשתקום תהווה

שכונה זו חיץ בין ירושלים לאבו דיס.

אדמות קדמת ציון נרכשו על ידי יהודים בשנת 1925. ממאורעות תרפ”ט ועד מלחמת ששת הימים לא יכלו בנחלותיהם. במלחמת בעלי המתחם לעשות שימוש והאדמות השטח, את הירדני הלגיון כבש העצמאות אחרי אויב”. רכוש על הירדני “הממונה ידי על נוהלו לאפוטרופוס האדמות עברו הימים ששת מלחמת הקרקעות מבעלי חלק איתר והוא הישראלי הכללי חלק מוסקוביץ’ ארווין רכש ה-90 בשנות ויורשיהם. גדול מהאדמות במטרה להקים בהן התיישבות יהודית.

בבעלות דונם כ-60 נותרו הגדר של המערבי מצידה מוסקוביץ’ ארווין רכש ,2000 שנות בתחילת יהודית. שני בתים סמוכים לשטח השכונה, ושיכן בהם, בסיוע המונות יהודיות, משפחות 6 כהנים, עטרת עמותת

כיום 35 נפשות.

המאבק על ירושלים

חיבת ירושליםעו“ד יאיר גבאי

עורך דין בעל תואר שני במנהל עסקים, חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, חבר הוועד המנהל

של מרכז מורשת בגין וממונה על המועצה הדתית בחדרה.

facebook.com/yair.gabbay.10f

23

מרצה בכיר במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל

ומלמד גם באוניברסיטה העברית

מבית הדר הפודים

בס“ד

כפר המכביה | בנייני האומה | צרעה | ארץ קדם | כפר עציון |גני ירושלים | מצפה יריחו | הגן הקסום | כינור דוד | ועוד...

החתונותבניהולו של

חיים פלקהארגון היחיד שקיבל את המלצותיהם של

הרב חיים דרוקמן והרב שלמה אבינר

ארגון הפקת

052-4317354

- משלמים רק ביום החתונה -

שנים 47 מעל וביטחון אמינות